ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.4 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2794 3017632 3006816 2026-05-26T16:58:47Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. תיקון ניקוד ושינוי תבניות 3017632 wikitext text/x-wiki ==צמאה נפשי/[[מחבר:אברהם אבן עזרא|רבי אברהם אבן עזרא]]== ראה גם: [[ביאור:צמאה נפשי|הפיוט עם ביאור המילים הקשות]]{{ש}} {{הור|סימן:{{מודגש|אברהם בן עזרא}}}} {{שיר מנוקד| צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל־אֵל חָי {{נוא|לְאֵל חָי}} {{סי|אֵ}}ל חָי {{נוא|אֶחָד}} בְּרָאָֽנִי וְאָמַר חַי אָֽנִי כִּי לֹא יִרְאַֽנִי הָאָדָם וָחָי {{סי|בָּ}}רָא כֹּל בְּחׇכְמָה בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה (עַד) מְאֹד (וְ)נֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כׇּל חָי {{סי|רָ}}ם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ כׇּל פֶּה יְחַו(וֶּה) הוֹדוֹ בָּרוּךְ אֲשֶר בְּיָדוֹ נֶֽפֶש כׇּל חָי {{סי|הִ}}בְדִּיל נִינֵי תָם חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם אֲשֶר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחָי {{סי|מִ}}י זֶה יִצְטַדָּק נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק אֱמֶת כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כׇּל חָי {{סי|בְּ}}לֵב יֵֽצֶר חָשׁוּב כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב וְאֵיכָכָה יָשׁוּב הַבָּשָׂר הֶחָי {{סי|נְ}}סוֹגִים אִם אָֽבוּ (וּ)מִדַּרְכָּם שָֽׁבוּ טֶֽרֶם יִשְׁכָּֽבוּ בֵּית מוֹעֵד לְכׇל חָי {{סי|עַ}}ל כׇּל חֲסִידֶֽיךָ תְּחַדֵּשׁ עֵדֶֽיךָ {{נוא|עַל כֹּל אֲהוֹדֶֽךָ כׇּל פֶּה תְּיַחֲדֶֽךָ}} פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חָי {{סי|זְ}}כוֹר אַהֲבַת קְדוּמִים וְהַחֲיֵה נִרְדָמִים וְקָרֵב הַיָמִים אֲשֶר בֶּן יִשַׁי חָי {{סי|רְ}}אֵה לִגְבֶֽרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶֽמֶת לֹא כִּי בְנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ חֵֽלֶק דָּמוֹ דְּרוֹשׁ שְׁפוֹךְ אַף עַל רֹאשׁ הַשָׂעִיר הֶחָי אוּלַי עֵת בָּאָה לְהָשִׁיב נְשׁוּךְ חֲטָאָה אֶל בֵּיתְךָ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי {{סי|אֶ}}קּוֹד עַל אַפִּי וְאֶפְרוֹשׁ לְךָ כַפִּי עֵת כִּי אֶפְתַּח פִּי בְּ"נִשְׁמַת כׇּל חָי" }} [[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] lxn9rinz1795npgh4socxgjonp089gn 0 5645 3017618 3017536 2026-05-26T14:30:22Z בן עדריאל 9444 הפרדה בין החרוזים המתחלפים בכל מחרוזת 3017618 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יהונתן חזק'''}} {{סי|י}}וֹם שַׁבָּת קֹֽדֶשׁ הוּא{{ש}} אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵֽהוּ{{ש}} וְעַל הַיַּֽיִן זוֹכְרֵֽהוּ{{ר1}} וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ{{ר1}} הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ{{ר2}} יִשְׂמַח וְיִרְוֶה / וְאִם לֹוֶה{{ר1}} הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ {{סי|הַ}}בָּשָׂר יַֽיִן וְדָגִים{{ש}} וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים{{ש}} וְאִם שְׁלׇשׁ אֵֽלֶּה לְפָנָיו צָגִים{{ר1}} זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ{{ר2}} יוֹסֵף חָצָה / דָג, וּמָצָא{{ר1}} מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ {{סי|וְ}}אִם שֻׁלְחָן כְּדָת עָרוּךְ{{ש}} וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ{{ש}} זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ{{ר1}} וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדֹֽמֶן{{ר1}} וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן{{ר2}} בְּעַל כׇּרְחוֹ / יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ{{ר1}} שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָֽׁמֶן {{סי|נָ}}שִׁים נֵרוֹת תַּדְלֵֽקְנָה{{ש}} וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזֵֽקְנָה{{ש}} וְהַחַלּוֹת תַּסֵּֽקְנָה{{ר1}} יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן{{ר1}} יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן{{ר2}} וְאִם לֹא עָבְרוּ / וְנִזְהָֽרוּ{{ר1}} אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן {{סי|תְּ}}נוּ שֶֽׁבַח וְשִׁירָה{{ש}} לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא{{ש}} וְלָֽנוּ בּוֹ נָתַן תּוֹרָה{{ר1}} קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה{{ר1}} בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה{{ר2}} לְךָ יָאֲתָה / וְקַח אוֹתָהּ{{ר1}} תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה {{סי|נֶֽ}}פֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה{{ש}} בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה{{ש}} גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה{{ר1}} בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן{{ר1}} מִלָּרֶֽדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן{{ר2}} וְהַשַּׁבָּת / נֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ר1}} בְּפִסַּת בַּר אֲשֶׁר טָמָן {{סי|חֻ}}קּוֹתֶֽיהָ בְּמָרָה{{ש}} נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה{{ש}} כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה{{ר1}} תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶֽיהָ{{ר1}} שׁוֹמְרֵי מִצְוֺתֶֽיהָ{{ר2}} יִנְחָֽלוּ / לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ{{ר1}} שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶֽיהָ {{סי|זֶ}}ה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל{{ש}} בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}} וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל{{ר1}} סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר{{ר1}} שֶׁבְּכׇל יוֹם רָץ וְנִמְהָר{{ר2}} יוֹכִֽיחַ / בּוֹ מָנֽוֹחַ{{ר1}} תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל {{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן{{ש}} בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן{{ש}} כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן{{ר1}} וְאַל יַסִּֽיגוּ גְבוּלִי{{ר1}} בְּאֹֽרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי{{ר2}} הִתְקוֹשְׁשׁוּ / וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ{{ר1}} בְּנֵֽזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי.<noinclude> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:חתימה]] pz5m1glr4hiisw0q5aiyxkfl461hyvl 0 6876 3017619 3017044 2026-05-26T14:46:40Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות, קמצים קטנים ושינוי תבניות 3017619 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|משה}}, {{מודגש|א״ב}} (קטוע)}} כׇּל {{סי|מְ}}קַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ{{ש}} כׇּל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ{{ש}} שְׂכָרוֹ {{סי|הַ}}רְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ{{ר1}} אִישׁ עַל מַחֲנֵֽהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.{{ממס|במדבר א יב}} {{סי|א}}וֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}יוֹם הַשַּׁבָּת שִֽׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל{{ש}} {{סי|גַּ}}ם שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹֽדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל{{ר1}} בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ"א ח נו}} {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי יְיָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}מְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא{{ש}} {{סי|וּ}}שְׂמֵחִים לְשׇׁמְרוֹ וּלְעָרֵב עֵרוּבוֹ{{ר1}} זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}} {{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה בְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה{{ש}} {{סי|חֲ}}רוּתָה לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין רֵעוֹתֶֽיהָ מְשֻׁבָּצָה{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹרִים יִירָשֽׁוּהָ וִיקַדְּשֽׁוּהָ בְּמַאֲמַר כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה{{ר1}} וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית ב ב}} {{סי|י}}וֹם קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}} {{סי|כׇּ}}ל זֶֽרַע יַעֲקֹב יְכַבְּדֽוּהוּ כִּדְבַר הַמֶּֽלֶךְ וְדָתוֹ{{ש}} {{סי|לָ}}נֽוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹֽחַ בְּתַעֲנוּג אָכוֹל וְשָׁתוֹ{{ר1}} כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.{{ממס|שמות יב מז}} {{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ, אֵל קַנּוֹא וְנוֹקֵם{{ש}} {{סי|נ}}וֹטְרֵי לַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, זָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְּחֵם בְּבִנְיַן שָׁלֵם, בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ תַּבְהִיקֵם{{ר1}} יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם.{{ממס|תהלים לו ט}} {{סי|עֲ}}זֹר לַשּׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר עוֹלָמִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתָם תַּצְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים{{ר1}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַהֲבַת תָּמִים{{ר1}} יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.<noinclude> ==נוסח מחזור ויטרי== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|בנוסח הפיוט שבמחזור ויטרי (סימן קנט במהדורת הורוויץ) יש כמה וכמה שינויים. החשובים שבהם: א. "הבה תמים" (לשון הכתוב) במקום השיבוש "אהבת תמים". ב. בית נוסף המשלים את האקרוסטיכון.}} {{#קטע:זמירות שבת ממחזור ויטרי|כל מקדש}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:משה בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 83v2d4iczt6lnviov4g19i4d64thqfh 0 7705 3017621 2955655 2026-05-26T15:24:10Z Kurpaph 38358 הוספת קמצים קטנים והטעמות. 3017621 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} ==מה ידידות מנוחתך== </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|מנחם}}}} מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ / אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה{{ש}} בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ / בּֽוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה{{ש}} לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת / לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה{{ש}} וַתֵּֽכֶל כׇּל הָעֲבוֹדוֹת / לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}} {{סי|מֵ}}עֶֽרֶב מַזְמִינִים / כׇּל מִינֵי מַטְעַמִּים{{ש}} מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים / תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים{{ש}} וְלַעֲרֹךְ כַּמָּה מִינִים / שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים{{ש}} וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים / בְּכׇל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}} {{סי|נַ}}חֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ / בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה{{ש}} וִיכַבְּדֽוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ / וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה{{ש}} יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹֽרוּ / וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה{{ש}} שֵֽׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹֽדוּ / וּבַשְּׁבִיעִי נָגִֽילָה {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}} {{סי|חֲ}}פָצֶֽיךָ אֲסוּרִים / וְגַם לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת{{ש}} הִרְהוּרִים מֻתָּרִים / וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת{{ש}} וְתִינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵֽפֶר / לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינוֹת{{ש}} וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶֽׁפֶר / בְּכׇל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}} הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַֽחַת / עֹֽנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת{{ש}} וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּֽחַת / כְּדָת נֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ש}} בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה / וְלָנֽוּחַ בְּחִבַּת{{ש}} כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה / בּוֹ יָנֽוּחוּ בֵּן וּבַת {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}} {{סי|מֵ}}עֵין עוֹלָם הַבָּא / יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה{{ש}} כׇּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ / יִזְכּוּ לְרֹב שִׂמְחָה{{ש}} מֵחֶבְלֵי מָשִֽׁיחַ / יֻצָּֽלוּ לִרְוָחָה{{ש}} פְּדוּתֵֽנוּ תַצְמִֽיחַ / וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה {{רפרן|לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים / בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים}}<noinclude> ==קישורים== * [[ביאור:מה ידידות/לחן|לחן לפיוט "מה ידידות"]], מאת [[משתמש:Nahum|נחום ונגרוב]] {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=_52_vneaaWQ|כותרת=מה ידידות|לחן=לא ידוע|ביצוע="אהבת ישראל"}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:חתימה]] dap78f9xazja69t4y2rf633ueid5xt7 0 7707 3017628 3008514 2026-05-26T16:36:31Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות 3017628 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה <ref>בנוסח אשכנז א״א "טובה"</ref>טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה|| טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] j56dv0p02yr8e1lidgr4xoqwk3ov3ud 3017651 3017628 2026-05-26T19:52:18Z Nahum 68 /* מנוקד */ 3017651 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה <ref>בנוסח אשכנז א״א "טובה"</ref>טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] 9fvb2sugkxf3ccnp45jhdoak33ioo9l 3017652 3017651 2026-05-26T19:54:07Z Nahum 68 3017652 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] pdzv8mcdvlgh531xox0j96cinvgio9f 3017653 3017652 2026-05-26T19:55:27Z Nahum 68 /* מנוקד */ 3017653 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] mrhmlrrngz6eb0w2wbrze2j8dou8f3w 3017654 3017653 2026-05-26T19:58:47Z Nahum 68 3017654 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] 1h5qj8e2sg2iq0urbazpaxbiu5fdtz0 3017656 3017654 2026-05-26T20:01:25Z Nahum 68 3017656 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד|למהדורה המנוקדת למטה]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] d73yat3vmtkwvp7h8ny3c4lv7rn3wne 3017657 3017656 2026-05-26T20:02:22Z Nahum 68 3017657 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=עממי|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד|למהדורה המנוקדת למטה]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] f97g75zp5hjptv6diq0pp0qmvbv2thg 3017658 3017657 2026-05-26T20:02:53Z Nahum 68 ביטול גרסה [[Special:Diff/3017657|3017657]] של [[Special:Contributions/Nahum|Nahum]] ([[User talk:Nahum|שיחה]]) 3017658 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=?|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד|למהדורה המנוקדת למטה]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] d73yat3vmtkwvp7h8ny3c4lv7rn3wne 3017659 3017658 2026-05-26T20:03:21Z Nahum 68 3017659 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=? (לחן עממי נפוץ)|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד|למהדורה המנוקדת למטה]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] nywfhvsgnlbvlxmlc0n6n3edp2soip9 3017661 3017659 2026-05-26T20:13:17Z Nahum 68 3017661 wikitext text/x-wiki {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=a1-PW0KnU6M|כותרת=צור משלו|לחן=? (לחן מסורתי עממי נפוץ)|ביצוע=חיים משה|אלבום=ממעמקים קראתיך|דף בקטגוריה=צור משלו}} * [[#מנוקד|למהדורה המנוקדת למטה]] ==לא מנוקד== צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי הזן את עולמו רוענו אבינו אכלנו את לחמו ויינו שתינו על כן נודה לשמו ונהללו בפינו אמרנו וענינו אין קדוש כ־יי בשיר וקול תודה נברך לאלקינו על ארץ חמדה {{הערה|שם=טובה|1=בנוסח אשכנז א״א "טובה"}}טובה שהנחיל לאבותינו מזון וצידה השביע לנפשנו חסדו גבר עלינו ואמת יי רחם בחסדך על עמך צורנו על ציון משכן כבודך זבול בית תפארתנו בן דוד עבדיך יבוא ויגאלנו רוח אפינו משיח יי יבנה המקדש עיר ציון תמלא ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה הרחמן הנקדש יתברך ויתעלה על כוס יין מלא כברכת יי צור משלו אכלנו ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יי ==מנוקד== {| |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ,|| רוֹעֵֽנוּ אָבִֽינוּ, |- |אָכַֽלְנוּ אֶת לַחְמוֹ,|| וְיֵינוֹ שָׁתִֽינוּ, |- |עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ,|| וּנְהַלְּלוֹ בְּפִֽינוּ, |- | ||אָמַֽרְנוּ וְעָנִֽינוּ,|| אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה|| נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵֽינוּ, |- |עַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה {{הערה|שם=טובה}}טוֹבָה{{רווח קשיח|2}}|| שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵֽינוּ. |- |מָזוֹן וְצֵדָה|| הִשְׂבִּֽיעַ לְנַפְשֵֽׁנוּ, |- | ||חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵֽינוּ,|| וֶאֱמֶת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |רַחֵם בְּחַסְדֶֽךָ || עַל עַמְּךָ צוּרֵֽנוּ, |- |עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ,|| זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּֽנוּ, |- |בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ|| יָבֹא וְיִגְאָלֵֽנוּ, |- | ||רֽוּחַ אַפֵּֽינוּ|| מְשִֽׁיחַ יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, ||עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, |- |וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ,|| וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה, |- |הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ|| יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, |- | ||עַל כּוֹס יַֽיִן מָלֵא,|| כְּבִרְכַּת יְיָ. |- | {{ס}} |- |צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַֽלְנוּ, ||בָּרְכוּ אֱמוּנַי. |- |שָׂבַֽעְנוּ וְהוֹתַֽרְנוּ ||כִּדְבַר יְיָ. |- | {{ס}} |- |} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ברכת המזון]] 4wez7g0buq1wf46z1aup1w5ibcgo1aj 0 7711 3017614 3017547 2026-05-26T12:58:13Z Kurpaph 38358 3017614 wikitext text/x-wiki מחבר: ר׳ אברהם בן עזרא {{ש}} {{הור|סימן: אברהם}} {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|אָ}}סוּר מְצֹא חֵֽפֶץ עַשׂוֹת דְּרָכִים {{ש}} גַּם מִלְדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים. {{ש}} דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים {{ש}} אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|בּ}}וֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי {{ש}} הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי. {{ש}} מוֹפֵת בְּתֵת לֶֽחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי {{ש}} כָּֽכָה בְּכׇל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|רָ}}שַׁם בְּדַת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו {{ש}} בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶֽחֶם פָּנִים לְפָנָיו. {{ש}} עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו {{ש}} אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֺנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|ה}}וּא יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים {{ש}} לֶֽחֶם וְיַֽיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים {{ש}} מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים {{ש}} כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|מֵ}}חֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית {{ש}} עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית {{נוא|כְּבוֹרִית}} {{ש}} אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית {{ש}} מוּסַף וְגַם מִנְחָה כִּי {{נוא|הוּא}} יַעֲנֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} <noinclude> ==קישורים== {{ויקיפדיה|כי אשמרה שבת}} [[ביאור:כי אשמרה שבת]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 7r31g6tnyeo85s9k9tc7z322k3zd6dr 3017677 3017614 2026-05-26T21:30:48Z Tuvyaar 26447 3017677 wikitext text/x-wiki מחבר: ר׳ אברהם בן עזרא {{ש}} {{הור|סימן: אברהם}} {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|אָ}}סוּר מְצֹא חֵֽפֶץ עָשׂוֹת דְּרָכִים {{ש}} גַּם מִלְּדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים. {{ש}} דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים {{ש}} אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|בּ}}וֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי {{ש}} הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי. {{ש}} מוֹפֵת בְּתֵת לֶֽחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי {{ש}} כָּֽכָה בְּכׇל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|רָ}}שַׁם בְּדַת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו {{ש}} בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶֽחֶם פָּנִים לְפָנָיו. {{ש}} עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו {{ש}} אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֺנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|ה}}וּא יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים {{ש}} לֶֽחֶם וְיַֽיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים {{ש}} מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים {{ש}} כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} {{סי|מֵ}}חֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית {{ש}} עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית {{נוא|כְּבוֹרִית}} {{ש}} אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית {{ש}} מוּסַף וְגַם מִנְחָה כִּי {{נוא|הוּא}} יַעֲנֵֽנִי. {{רפרן|כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי {{ש}} אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}} <noinclude> ==קישורים== {{ויקיפדיה|כי אשמרה שבת}} [[ביאור:כי אשמרה שבת]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:פיוטי ראב"ע]] [[קטגוריה:שירת הבקשות]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> hzzxgyaodvk075chzddm62fswkhd8c4 0 7712 3017646 2873699 2026-05-26T18:39:55Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. סידור קל. שינוי תבניות. הוספת פזמון. 3017646 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude> {{הור|סימן: {{מודגש|שלמה חזק}}}} ==מנוקד== {{שיר מנוקד|{{סי|שִׁ}}מְרוּ שַׁבְּתוֹתַי, :לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם, מִזִּיו בִּרְכוֹתַי, :אֶל הַמְּנוּחָה כִּי בָאתֶם. וּלְווּ עָלַי בָּנַי, וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי: שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳. {{רפרן|וּלְווּ עָלַי בָּנַי,{{ש}}וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי:{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳.}} {{סי|לֶ}}עָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר, :וְנָתַתִּי אֶת בִּרְכָתִי, אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לַצְּרוֹר, :לְגַלּוֹת עַל יוֹם שִׂמְחָתִי, בִּגְדֵי שֵׁשׁ עִם שָׁנִי, וְהִתְבּוֹנְנוּ מִזְקֵנַי: שַׁבַּת הַיּוֹם לַה׳. {{רפרן|וּלְווּ עָלַי בָּנַי,{{ש}}וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי:{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳.}} {{סי|מַ}}הֲרוּ אֶת הַמָּנֶּה, :לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר, וְחִשְׁבוּ עִם הַקּוֹנֶה, :לְשַׁלֵּם אָכוֹל וְהוֹתֵר, בִּטְּחוּ בִי אֱמוּנַי, וּשְׁתוּ יֵין מִשְׁמַנַּי: שַׁבַּת הַיּוֹם לַה׳. {{רפרן|וּלְווּ עָלַי בָּנַי,{{ש}}וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי:{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳.}} {{סי|הִ}}נֵּה יוֹם גְּאֻלָּה, :יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמְרוּ, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה, :לִֽינוּ וְאַחַר תַּעַבֹֽרוּ, וְאָז תִּחְיוּ לְפָנַי, וּתְמַלְּאוּ צְפוּנַי: שַׁבַּת הַיּוֹם לַה׳. {{רפרן|וּלְווּ עָלַי בָּנַי,{{ש}}וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי:{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳.}} {{סי|חַזֵּק}} קִרְיָתִי, :אֵל אֱלֹהִים עֶלְיוֹן, וְהָשֵׁב אֶת נְוָתִי, :בְּשִּׂמְחָה וּבְהִגָּיוֹן, יְשׁוֹרְרוּ שָׁם רְנָנַי לְוִיַי וְכֹהֲנַי, וְאָז תִּתְעַנַג עַל לַה׳. {{רפרן|וּלְווּ עָלַי בָּנַי,{{ש}}וְעִדְנוּ מַעֲדַנַי:{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳.}} }} [[קטגוריה:חתימה]] ==לא מנוקד== {{סי|ש}}מרו שבתותי, למען תינקו ושבעתם, :מזיו ברכותי, אל המנוחה כי באתם. :ולוו עלי בני, ועדני מעדני. שבת היום ליי. {{סי|ל}}עמל קראו דרור, ונתתי את ברכתי, :אישה אל אחותה לצרור, לגלות על יום שמחתי, :בגדי שש עם שני, והתבוננו מזקני. שבת היום ליי. {{סי|מ}}הרו את המנה, לעשות את דבר אסתר, :וחשבו עם הקונה, לשלם אכול והותר, :בטחו בי אמוני, ושתו יין משמני. שבת היום ליי. {{סי|ה}}נה יום גאולה, יום שבת אם תשמרו, :והייתם לי סגולה, לינו ואחר תעבורו, :ואז תחיו לפני, ותמלאו צפוני. שבת היום ליי. {{סי|חזק}} קריתי, אל אלהים עליון, :והשב את נותי בשמחה ובהגיון, :ישוררו שם רנני, לויי וכהני, אז תתענג על יי. [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:זמירות לשבת]][[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] 0hh5t1hiz7uk9r0e763yugk43k3i0gy 0 7955 3017623 2955649 2026-05-26T15:51:59Z Kurpaph 38358 הוספת קמצים קטנים והטעמות 3017623 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|משה}}}} {{סי|מְ}}נוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים {{ש}} יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים {{ש}} שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵֽמָּה מְעִידִים {{ש}} כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים {{סי|שְׁ}}מֵי שָׁמַֽיִם אֶֽרֶץ וְיַמִּים {{ש}} כׇּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים {{ש}} תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים {{ש}} כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים {{סי|ה}}וּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ {{ש}} שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ {{ש}} שַׁבָּת קֹֽדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ {{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ {{ש}} קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ {{ש}} נִשְׁמַת כׇּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ {{ש}} אֱכֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְבָר רָצָךְ בְּמִשְׁנֶה לֶֽחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה {{ש}} בְּרֹב מַטְעַמִּים וְרֽוּחַ נְדִיבָה {{ש}} יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ {{ש}} בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.<noinclude> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 8hf2r83c4za70ad68hgufn3az2t1kuk 0 7956 3017663 1406984 2026-05-26T20:21:35Z מו יו הו 37729 איחוד 3017663 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>עַל אַהֲבָתֶֽךָ / אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי{{ר1}} שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה / לָךְ כַּעֲבָדִים{{ש}} אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם / אֶשְׂבַּע נְדוּדִים{{ש}} כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם / יָמִים אֲחָדִים{{ר1}} מֵאַהֲבָתִי בָּךְ / מַלְכִּי וְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה{{ש}} לַעֲרֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת / הַמַּעֲרָכָה{{ש}} כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם / שָׂם הַבְּרָכָה{{ר1}} אַתָּה מְנָת חֶלְקִי / מִכׇּל יְגִיעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי / תּוֹרַת קְדוֹשִׁי{{ש}} שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים / קִנְּאוּ בְשִׁמְשִׁי{{ש}} מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי / אוֹ לַשְּׁלִישִׁי{{ר1}} יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו / יוֹם הָרְבִיעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב / מִיּוֹם חֲמִישִׁי{{ש}} כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה / נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}} בֹּֽקֶר לְעַבְדוּתִי / עֶֽרֶב לְחׇפְשִׁי{{ר1}} עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח כׇּל / נוֹדִי וְנוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֶמְצָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי / נַפְשִׁי שְׂמֵחָה{{ש}} כִּי קָרְבָה אֵלַי / עֵת הַמְּנוּחָה{{ש}} אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ / אֶמְצָא רְוָחָה{{ר1}} כִּי יוֹם מְנוּחָה זֶה / יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} מַה נָּעֲמָה לִי עֵת / בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}} כִּרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת / פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}} בֹּֽאוּ בְתַפּוּחִים / הַרְבּוּ אֲשִׁישׁוֹת{{ר1}} קִרְבוּ אֱלֵי שֻׁלְחָן / מַלְכִּי וְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת / שִׁירֵי יְדִידוֹת{{ש}} כִּי טוֹב לְזַמֵּר בָּךְ / גַּם טוֹב לְהוֹדוֹת{{ש}} לָאֵל אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / יוֹם הַחֲמוּדוֹת{{ר1}} תַּעֲנוּג לְנִשְׁמָתִי / מַרְפֵּא לְנִגְעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} עִמָּךְ מְאוֹר תּוֹרָה / נֶֽפֶשׁ יְתֵרָה{{ש}} עִמָּךְ בְּכׇל הַשְׂכֵּל / יִתְרוֹן גְּבוּרָה{{ש}} כִּי לַיְּהוּדִים אַתְּ / שִׂמְחָה וְאוֹרָה{{ר1}} הִנָּךְ כְּלִיל רֹאשִׁי / וּצְמִיד זְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} {{סוף}} ==ללא ניקוד== '''על אהבתך אשתה גביעי''' '''שלום לך שלום יום השביעי''' ששת ימי מעשה לך כעבדים אם אעבוד בהם אשבע נדודים כולם בעיני הם ימים אחדים מאהבתי בך יום שעשועי אצא ביום ראשון לעשות מלאכה לערוך ליום שבת המערכה כי האלוקים שם שם הברכה אתה לבד חלקי מכל יגעי מאור ליום קדשי מאור קדושי שמש וכוכבים קנאו לשמשי מה לי ליום שני או לשלישי יסתיר מאורותיו יום הרביעי אשמע מבשר טוב מיום חמישי כי מחרת יהיה נופש לנפשי בוקר לעבדותי ערב לחפשי קרוא אלי שולחן מלכי ורועי אמצא ביום שישי נפשי שמחה כי קרבה אלי עת המנוחה אם נע ונד אלך למצוא רוחה ערב ואשכח כל נודי ונועי מה נעמה לי עת בין השמשות לראות פני שבת פנים חדשות בואו בתפוחים הרבו אשישות זה יום מנוחתי זה דודי ורעי '''תוספות מאוחרות לפיוט:''' אשיר לך שבת שירי ידידות גם יאתה לך כי את יום חמודות יום תענוגים יום שלוש סעודות תענוג לשולחני תענוג יצועי עמך מאור תורה, עמך נהרה. תמיד לפניך, אל מול מנורה. גם ליהודים, את שמחה ואורה. אתה כליל ראשי וצמיד זרועי. [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] {{ויקיפדיה|על אהבתך}} s0o3w49hdk46m4ucnsvzvmb5b8fnr3k 0 7957 3017645 2873698 2026-05-26T18:23:30Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות, קמצים קטנים ותבניות. תיקון ניקוד כללי. 3017645 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|שמואל}}}} {{סי|שַׁ}}בָּת הַיּוֹם לה׳{{ש}} מְאֹד צָהֲלוּ בְּרִנּוּנַי, {{ש}} וְגַם הַרְבּוּ מַעֲדַנַי,{{ש}} ::אוֹתוֹ לִשְׁמוֹר כְּמִצְוַת ה׳,{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ {{סי|מֵ}}עֲבוֹר דֶּֽרֶךְ וּגְבוּלִים,{{ש}} מֵעֲשׂוֹת הַיּוֹם פְּעָלִים{{ש}} לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּהִלּוּלִים{{ש}} ::זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה׳,{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ {{סי|וְ}}אִם תִּשְׁמְרֶֽנּוּ, יָהּ יִנְצׇרְךָ כְּבָבַת,{{ש}} אַתָּה וּבִנְךָ וְגַם הַבַּת,{{ש}} וְקָרָֽאתָ עֹֽנֶג לַשַּׁבָּת,{{ש}} ::אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳,{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ {{סי|אֱ}}כֹל מַשְׁמַנִּים וּמַעֲדַנִּים,{{ש}} וּמַטְעַמִּים הַרְבֵּה מִינִים,{{ש}} אֱגוֹזֵי פֶּֽרֶךְ וְרִמּוֹנִים,{{ש}} ::וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳,{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ {{סי|לַ}}עֲרֹךְ בְּשֻׁלְחָן לֶֽחֶם חֲמוּדוֹת{{ש}} לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת,{{ש}} אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת,{{ש}} ::שִׁקְדוּ וְשִׁמְרוּ וְעָשׂוּ בָנַי,{{ש}}שַׁבָּת הַיּוֹם לַה׳ ==להאזנה== [https://www.zemirotdatabase.org/view_song.php?id=90#rec לחן] [[קטגוריה:זמירות לשבת]] oi9uio8swx35zvmiojyo3vhf8qkakv9 0 7962 3017648 385194 2026-05-26T19:13:10Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. הוספת ניקוד על פי ויקיפדיה, על פי הספרייה הלאומית ועל פי הסברה. סידור. הוספת נוסחים. 3017648 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>מחבר: רבי יעקב אדהאן{{ש}} {{הור|סימן: {{מודגש|יעקב בהבן אשר}}}} תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי {{נוא|צוּר לְבַבִי}} זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן{{ש}} {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|יֶֽ}}לֶד {{נוא|יְלִיד}} אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם גָּלוּת יְהוֹדְךָ{{ש}} הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם חָתוּם {{נוא|כַּתוּב}} בְּיָדְךָ{{ש}} שָׁרִיר מְאֹד {{נוא|שָׁרִיר בַּרִיר}} וְקַיָּם לִפְדּוֹת יְחִידְךָ{{ש}} יֹאמַר רְאֵה כְתָבִי חָזָק וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|עֵ}}דִים מְאֹד כְּשֵׁרִים חַגַּי וְיִרְמְיָה{{ש}} חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים יוֹאֵל וִישַׁעְיָה{{ש}} קֽוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ{{ש}} חׇלְיָם רְפָא כְנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|ק}}וֹל אֶשְׁמְעָה בְאׇזְנִי מַה לָּךְ בְּנִי וּמָה{{ש}} הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה {{נוא|זֶהוּ}} וַאֲקַיְּמָה{{ש}} לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה{{ש}} אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בִּ}}נְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ{{ש}} יֶֽשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ בַּעֲבוּר יִצְחָק וְאִישׁ{{ש}} תָּם בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ{{ש}} שַׁדַּי {{נוא|בְּאִישׁ שַׂדֶה}} נְחַם לְבָבִי הָאֵל הַנֶּאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בּ}}וֹרְאִי זְכֹר בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן{{ש}} וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן{{ש}} פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי וֶהְיֵה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|הַבֵּן אֲשֶׁר}} מְגֹרָשׁ מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ {{נוא|יְהוֹדְךָ}}{{ש}} שֽׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ{{ש}} עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ{{ש}} וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶֽׁבִי יִהְיֶה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] fnyeieive04s2tnhaahlvocsx1co45q 3017665 3017648 2026-05-26T20:29:15Z Nahum 68 3017665 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>מחבר: רבי יעקב אדהאן{{ש}} {{הור|סימן: {{מודגש|יעקב בהבן אשר}}}} תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי {{נוא|צוּר לְבָבִי}} זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן{{ש}} {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|יֶֽ}}לֶד {{נוא|יְלִיד}} אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם גָּלוּת יְהוֹדְךָ{{ש}} הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם חָתוּם {{נוא|כָּתוּב}} בְּיָדְךָ{{ש}} שָׁרִיר מְאֹד {{נוא|שָׁרִיר בַּרִיר}} וְקַיָּם לִפְדּוֹת יְחִידְךָ{{ש}} יֹאמַר רְאֵה כְתָבִי חָזָק וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|עֵ}}דִים מְאֹד כְּשֵׁרִים חַגַּי וְיִרְמְיָה{{ש}} חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים יוֹאֵל וִישַׁעְיָה{{ש}} קֽוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ{{ש}} חׇלְיָם רְפָא כְנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|ק}}וֹל אֶשְׁמְעָה בְאׇזְנִי מַה לָּךְ בְּנִי וּמָה{{ש}} הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה {{נוא|זֶהוּ}} וַאֲקַיְּמָה{{ש}} לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה{{ש}} אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בִּ}}נְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ{{ש}} יֶֽשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ בַּעֲבוּר יִצְחָק וְאִישׁ{{ש}} תָּם בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ{{ש}} שַׁדַּי {{נוא|בְּאִישׁ שַׂדֶה}} נְחַם לְבָבִי הָאֵל הַנֶּאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בּ}}וֹרְאִי זְכֹר בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן{{ש}} וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן{{ש}} פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי וֶהְיֵה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|הַבֵּן אֲשֶׁר}} מְגֹרָשׁ מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ {{נוא|יְהוֹדְךָ}}{{ש}} שֽׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ{{ש}} עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ{{ש}} וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶֽׁבִי יִהְיֶה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] chye8yx3v3rqolt8987od83qbmwh2tc 3017666 3017665 2026-05-26T20:30:35Z Nahum 68 3017666 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>מחבר: רבי יעקב אדהאן{{ש}} {{הור|סימן: {{מודגש|יעקב בהבן אשר}}}} תִּשְׁבִּי צֳרִי לְבָבִי {{נוא|צוּר לְבָבִי}} זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן{{ש}} {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|יֶֽ}}לֶד {{נוא|יְלִיד}} אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם גָּלוּת יְהוֹדְךָ{{ש}} הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם חָתוּם {{נוא|כָּתוּב}} בְּיָדְךָ{{ש}} שָׁרִיר מְאֹד {{נוא|שָׁרִיר בַּרִיר}} וְקַיָּם לִפְדּוֹת יְחִידְךָ{{ש}} יֹאמַר רְאֵה כְתָבִי חָזָק וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|עֵ}}דִים מְאֹד כְּשֵׁרִים חַגַּי וְיִרְמְיָה{{ש}} חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים יוֹאֵל וִישַׁעְיָה{{ש}} קֽוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים הַנִּקְרְאִים בְּיָהּ{{ש}} חׇלְיָם רְפָא כְנָבִיא רִפֵּא לְנַעֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|ק}}וֹל אֶשְׁמְעָה בְאׇזְנִי מַה לָּךְ בְּנִי וּמָה{{ש}} הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה {{נוא|זֶהוּ}} וַאֲקַיְּמָה{{ש}} לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה{{ש}} אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בִּ}}נְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ צוּר מַהֲרָה וְחִישׁ{{ש}} יֶֽשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ בַּעֲבוּר יִצְחָק וְאִישׁ{{ש}} תָּם בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ{{ש}} שַׁדַּי {{נוא|בְּאִישׁ שָׂדֶה}} נְחַם לְבָבִי הָאֵל הַנֶּאֱמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|בּ}}וֹרְאִי זְכֹר בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן{{ש}} וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן{{ש}} פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי וֶהְיֵה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} {{סי|הַבֵּן אֲשֶׁר}} מְגֹרָשׁ מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ {{נוא|יְהוֹדְךָ}}{{ש}} שֽׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוֹחֲךָ{{ש}} עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ{{ש}} וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶֽׁבִי יִהְיֶה לְרַחֲמָן {{רפרן|צוּרִי שְׁלַח וְחוֹבִי {{נוא|סְלַח/סְלָחָה לְחוֹבִי}} אַל יַאֲרִיךְ זְמָן}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] lo8xbnwe9ix573bh2tlt3m6kipz4fq3 0 7963 3017620 816743 2026-05-26T15:08:36Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים, שינוי תבניות ותיקון קל של הסימן. 3017620 wikitext text/x-wiki לר׳ [[מחבר:דוד בן חסין|דוד חסין]] {{ש}} {{הור|סימן: לדוד בן חסין חזק בר אהרן}} {{רן|{{סי|לְ}}דָוִד שִׁיר וּמִזְמוֹר בְּתֹף וּבִמְצִלְתַּֽיִם יְסוֹדָתוֹ עַל הַר הַמּוֹר צְבִי יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|דִּ}}ירַת קֹֽדֶשׁ נִבְחָֽרָה מִמֶּֽנָּה תֵּצֵא אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה מְפֹאָרָה הַבַּת יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|וּ}}בָהּ יַֽחַד נִמְצָאוֹת כׇּל מִדּוֹת טוֹבוֹת נָאוֹת כִּי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַֽיִם. {{סי|דִּ}}רְשׁוּ לָאֵל קַוּוּ לוֹ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ הִתְפַּלְּלוּ שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|בְּ}}חַסְדָּךְ שׁוֹכֵן סְנֶה כְּמֵאָז אוֹתִי תִקְנֶה תְּרַחֵם צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת עוֹשֶׂה פֶּֽלֶא קַבֵּץ נִדְחֵי שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל סְ־ בִיבוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|חֲ}}כָמִים מְחֻכָּמִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים רַבִּים וְכֵן שְׁלֵמִים יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלַֽיִם. {{סי|סַ}}נְהֶדְרִין בַּהֲמֻלָּה יוֹשְׁבֵי גֹֽרֶן עֲגֻלָּה עִמָּם כׇּל הַכָּתוּב לַ־ חַיִּים בִּירוּשָׁלַֽיִם. {{סי|יְ}}שׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵֽנוּ פִּצְחוּ יַחְדָּיו רַנְּנוּ חׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|נִ}}ין לְיִשַּׁי הַלַּחְמִי יְבַשֵׂר לְבַת עַמִּי בָּא אוֹרֵךְ עֽוּרִי קֽוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|חַזֵּק}} עַם מָךְ רְפָא אֵל יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל גָּאַל יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|בְּ}}גִיל וּבָעַלִּיזוּת נִזְכֶּה יַֽחַד לַחֲזוֹת מֵרֹב אָדָם פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|רַ}}ב טוּב שָֽׁמָּה אֶשְׂבְּעָה מִמַּעַיְנֵי הַיְּשׁוּעָה עוֹמְדוֹת רַגְלֵֽינוּ בִשְׁעָ־ רַֽיִךְ יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|אַ}}ל תֶּחֱרַשׁ אַל תִּדֹּם לְגּוֹיִם שָׂרְפוּ הֲדוֹם גַּם תִּזְכֹּר לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|הָ}}הָר חָמַד לְשִׁבְתּוֹ שָׁם יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹ־ כֵכִי יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|רָ}}נּוּ פִּצְחוּ זַמְּרוּ הָרִים שְׂאוּ בַּשְּׂרוּ קִרְאוּ שָׁלוֹם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַֽיִם. {{סי|נְ}}קָמָה חֲגוֹר שַׁנֵּס כִּימֵי צֵאתִי מֵחָנֵס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל כַּנֵּס בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַֽיִם.}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:דוד בן חסין]] 7gchwqtrud1c35n8kjxkv9j56czd386 0 7967 3017625 816740 2026-05-26T16:25:54Z Kurpaph 38358 הוספת קמצים קטנים והטעמות. סידור מחדש של השיר בצורה יותר שירית ויותר קריאה. 3017625 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude> עַל אַהֲבָתֶֽךָ, אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה, לָךְ כַּעֲבָדִים.{{ש}} אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם, אֶשְׂבַּע נְדוּדִים.{{ש}} כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם, יָמִים אֲחָדִים.{{ש}} מֵאַהֲבָתִי בְּךָ, מַלְכִּי וְרוֹעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.{{ש}} לַעֲרוֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת, הַמַּעֲרָכָה.{{ש}} כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם, שָׂם הַבְּרָכָה.{{ש}} אַתָּה מְנַת חֶלְקִי, מִכׇּל יְגִיעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי, תּוֹרַת קְדוֹשִׁי.{{ש}} שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים, קִנְּאוּ בְשִׁמְשִׁי.{{ש}} מַה לִי לְיוֹם שֵׁנִי, אוֹ לַשְּׁלִישִׁי.{{ש}} יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו, יוֹם הָרְבִיעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב, מִיּוֹם חֲמִישִׁי{{ש}} כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה, נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}} בֹּֽקֶר לְעַבְדוּתִי, עֶֽרֶב לְחׇפְשִׁי.{{ש}} עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח, כׇּל נוֹדִי וְנוֹעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} אֶמְצָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי, נַפְשִׁי שְׂמֵחָה.{{ש}} כִּי קָרְבָה אֵלַי, עֵת הַמְּנוּחָה{{ש}} אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ, אֶמְצָא רְוָחָה{{ש}} כִּי יוֹם מְנוּחָה זֶה, יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי. {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} מַה נָעֲמָה לִי עֵת, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}} כִּרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת, פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}} בֹּֽאוּ בְתַפּוּחִים, קִרְבוּ אֲשִׁישׁוֹת{{ש}} קִרְבוּ אֱלֵי שֻׁלְחָן, מַלְכִּי וְרוֹעִי {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת, שִׁירֵי ידִידוֹת{{ש}} כּי טוֹב לְזַמֵּר בָּךְ, גַּם טוֹב לְהוֹדוֹת{{ש}} לָאֵל אֲשֶׁר קִדֵּשׁ, יוֹם הַחֲמוּדוֹת{{ש}} תַּעֲנוּג לְנִשְׁמָתִי, מַרְפֵּא לְנִגְעִי {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} עִמָּךְ מְאוֹר תּוֹרָה, נֶֽפֶשׁ יְתֵרָה{{ש}} עִמָּךְ בְּכׇל הַשְׂכֵל, יִתְרוֹן גְּבוּרָה{{ש}} כִּי לַיְּהוּדִים אַתְּ, שִׂמְחָה וְאוֹרָה{{ש}} הִנָּךְ כְּלִיל רֹאשִׁי, וּצְמִיד זְרוֹעִי {{רפרן|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי.}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] a0ie55weu7kpd7lmvkrv2ouabox8zrr 3017662 3017625 2026-05-26T20:19:24Z מו יו הו 37729 הגהה 3017662 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> עַל אַהֲבָתֶֽךָ / אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי{{ר1}} שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה / לָךְ כַּעֲבָדִים{{ש}} אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם / אֶשְׂבַּע נְדוּדִים{{ש}} כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם / יָמִים אֲחָדִים{{ר1}} מֵאַהֲבָתִי בָּךְ / מַלְכִּי וְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה{{ש}} לַעֲרֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת / הַמַּעֲרָכָה{{ש}} כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם / שָׂם הַבְּרָכָה{{ר1}} אַתָּה מְנָת חֶלְקִי / מִכׇּל יְגִיעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי / תּוֹרַת קְדוֹשִׁי{{ש}} שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים / קִנְּאוּ בְשִׁמְשִׁי{{ש}} מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי / אוֹ לַשְּׁלִישִׁי{{ר1}} יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו / יוֹם הָרְבִיעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב / מִיּוֹם חֲמִישִׁי{{ש}} כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה / נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}} בֹּֽקֶר לְעַבְדוּתִי / עֶֽרֶב לְחׇפְשִׁי{{ר1}} עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח כׇּל / נוֹדִי וְנוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אֶמְצָא בְּיוֹם שִׁשִּׁי / נַפְשִׁי שְׂמֵחָה{{ש}} כִּי קָרְבָה אֵלַי / עֵת הַמְּנוּחָה{{ש}} אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ / אֶמְצָא רְוָחָה{{ר1}} כִּי יוֹם מְנוּחָה זֶה / יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} מַה נָּעֲמָה לִי עֵת / בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}} כִּרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת / פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}} בֹּֽאוּ בְתַפּוּחִים / הַרְבּוּ אֲשִׁישׁוֹת{{ר1}} קִרְבוּ אֱלֵי שֻׁלְחָן / מַלְכִּי וְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת / שִׁירֵי יְדִידוֹת{{ש}} כִּי טוֹב לְזַמֵּר בָּךְ / גַּם טוֹב לְהוֹדוֹת{{ש}} לָאֵל אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / יוֹם הַחֲמוּדוֹת{{ר1}} תַּעֲנוּג לְנִשְׁמָתִי / מַרְפֵּא לְנִגְעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} עִמָּךְ מְאוֹר תּוֹרָה / נֶֽפֶשׁ יְתֵרָה{{ש}} עִמָּךְ בְּכׇל הַשְׂכֵּל / יִתְרוֹן גְּבוּרָה{{ש}} כִּי לַיְּהוּדִים אַתְּ / שִׂמְחָה וְאוֹרָה{{ר1}} הִנָּךְ כְּלִיל רֹאשִׁי / וּצְמִיד זְרוֹעִי {{רפרן|הזחה=2|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם / יוֹם הַשְּׁבִיעִי}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] gohp521id72oxtlnpdhcobjsv1hvq3j 3017664 3017662 2026-05-26T20:22:05Z מו יו הו 37729 הפניה 3017664 wikitext text/x-wiki #הפניה[[על אהבתך]] 00rmy3f331nsc0vswroj8x8l06clxt5 106 60743 3017702 2977829 2026-05-27T05:40:43Z Ori229 476 הערות וקצת שיפורים. הסרת האיור שכבר נמצא בפרק הקודם 3017702 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|יט|a09a19}} <קטע התחלה=פרק יט/> {{כותרת1|אליהו בורח מאיזבל, וזוכה לנבואה ולציווי למנות מלכים ונביא במקומו}} {{איור|Washington_Allston_-_Elijah_in_the_Desert_-_Google_Art_Project.jpg|200|אליהו במדבר, וושינגטון אליסטון}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|א}} <קטע התחלה=יט א/>וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כָּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב.<קטע סוף=יט א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ב}} <קטע התחלה=יט ב/>וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל {{ב|מַלְאָךְ|שליח}} אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן|מטבע לשון של שבועה - ראה [[ביאור:מלכים א ב#כג|לעיל ב, כג]]{{ש}}{{ש}}(אלא שכאן נכתב "יַעֲשׂוּן" בלשון רבים כי איזבל היתה עובדת אלילים - כך גם בפרק הבא, בפסוק י)}}, כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם".<קטע סוף=יט ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ג}} <קטע התחלה=יט ג/>{{ב|וַיַּרְא|הבין שהוא בסכנה}} וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ {{ב|אֶל נַפְשׁוֹ|להציל את עצמו}}, וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע {{ב|אֲשֶׁר לִיהוּדָה|שנמצאת באיזור יהודה (כנראה היתה "באר שבע" נוספת, באיזור אחר בארץ)}}, וַיַּנַּח אֶת נַעֲרוֹ שָׁם.<קטע סוף=יט ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ד}} <קטע התחלה=יט ד/>וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר {{ב|דֶּרֶךְ יוֹם|מרחק הליכה של יום אחד}}, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם <small>(אחת)</small> אֶחָד, {{ב|וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת|ביקש בליבו שימות (בגלל הרעב ותשישות כוחו)}}, וַיֹּאמֶר: "{{ב|רַב|מספיקות לי השנים שחייתי עד עכשיו}}! עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי {{ב|מֵאֲבֹתָי|שכבר מתו}}".<קטע סוף=יט ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ה}} <קטע התחלה=יט ה/>וַיִּשְׁכַּב, וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד, וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "קוּם, אֱכוֹל".<קטע סוף=יט ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ו}} <קטע התחלה=יט ו/>וַיַּבֵּט, וְהִנֵּה {{ב|מְרַאֲשֹׁתָיו|ליד ראשו}} עֻגַת {{ב|רְצָפִים|גחלים (שנאפת על גבי גחלים)}} {{ב|וְצַפַּחַת|צלוחית}} מָיִם, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ {{ב|וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב|חזר לשכב}}.<קטע סוף=יט ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ז}} <קטע התחלה=יט ז/>וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְהוָה שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ, וַיֹּאמֶר: "קוּם אֱכֹל, כִּי {{ב|רַב מִמְּךָ|ארוכה מכפי יכולתך}} הַדָּרֶךְ".<קטע סוף=יט ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ח}} <קטע התחלה=יט ח/>וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב.<קטע סוף=יט ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|ט}} <קטע התחלה=יט ט/>וַיָּבֹא שָׁם אֶל {{ב|הַמְּעָרָה|מערה מיוחדת - כנראה הכונה ל"נִקְרַת הַצּוּר" ([[שמות לג כב]]) בה זכה משה לגילוי שכינה}}, וַיָּלֶן שָׁם, וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו, {{ב|וַיֹּאמֶר לוֹ|מלאך מסר את דבר ה' אליו}}: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?<קטע סוף=יט ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|י}} <קטע התחלה=יט י/>וַיֹּאמֶר: "{{ב|קַנֹּא קִנֵּאתִי|דאגתי לכבודו של}} לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ".<קטע סוף=יט י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יא}} <קטע התחלה=יט יא/>וַיֹּאמֶר: "צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה". וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה - {{ב|לֹא בָרוּחַ יְהוָה|אבל לא הרוח היא התגלות ה'}}, וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ - לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.<קטע סוף=יט יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יב}} <קטע התחלה=יט יב/>וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ - לֹא בָאֵשׁ יְהוָה, וְאַחַר הָאֵשׁ {{ב|קוֹל דְּמָמָה דַקָּה|קול שבא מתוך שקט מוחלט (וזאת היתה התגלות ה')}}.<קטע סוף=יט יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יג}} <קטע התחלה=יט יג/>וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, {{ב|וַיָּלֶט|כיסה}} פָּנָיו {{ב|בְּאַדַּרְתּוֹ|במעילו}}, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה. וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל, וַיֹּאמֶר: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ"?<קטע סוף=יט יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יד}} <קטע התחלה=יט יד/>וַיֹּאמֶר: "קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ". {{ביאור:פרשה סגורה ללא ירידת שורה}}<קטע סוף=יט יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|טו}} <קטע התחלה=יט טו/>וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: "לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ {{ב|מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק|לכיוון שטח המרעה של העיר דמשק}}, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל {{ב|אֲרָם|כפי שלבסוף עשה אלישע - [[ביאור:מלכים ב ח|מ"ב פרק ח]] }}.<קטע סוף=יט טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|טז}} <קטע התחלה=יט טז/>וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל {{ב|יִשְׂרָאֵל|כפי שלבסוף עשה אלישע - [[ביאור:מלכים ב ט|מ"ב פרק ט]]}}, וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא {{ב|תַּחְתֶּיךָ|במקומך (כי אתה קנאי מדי, או בגלל שהתייאשת)}}.<קטע סוף=יט טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יז}} <קטע התחלה=יט יז/>וְהָיָה הַנִּמְלָט {{ב|מֵחֶרֶב חֲזָאֵל|מלההרג על ידי חזאל (ראה [[מלכים ב ח יב]])}} {{ב|יָמִית יֵהוּא|לקמן [[מלכים ב י יא]]}}, וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא {{ב|יָמִית אֱלִישָׁע|על ידיד הדובים - לקמן [[מלכים ב ב כד]] (ואולי גם המתים ברעב בשומרון - [[ביאור:מלכים ב ו|מ"ב פרק ו]] - ר' ברלב"ג)}}.<קטע סוף=יט יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יח}} <קטע התחלה=יט יח/>וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים: כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ".<קטע סוף=יט יח/> {{כותרת1|אליהו לוקח את אלישע לשמש כשוליה שלו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|יט}} <קטע התחלה=יט יט/>וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא {{ב|חֹרֵשׁ|מלווה את העוסקים בחרישת השדה שלו}}, שְׁנֵים עָשָׂר {{ב|צְמָדִים|זוגות של שוורים}} {{ב|לְפָנָיו|כל פועל נמצא מאחורי צמד בקר ומפקח על החרישה}} {{ב|וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר|אלישע ליווה את הצמד האחרון}}, וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ {{ב|אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו|את שולי מעילו כלפי אלישע, כרמז לכך שאלישע יבוא ויחסה תחת כנפיו}}.<קטע סוף=יט יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|כ}} <קטע התחלה=יט כ/>וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרָץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר: "אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ". וַיֹּאמֶר לוֹ: "לֵךְ {{ב|שׁוּב|תחזור אליהם}} {{ב|כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ|שהרי אין אני מכריח אותך לבא איתי}}".<קטע סוף=יט כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|יט|כא}} <קטע התחלה=יט כא/>{{ב|וַיָּשָׁב מֵאַחֲרָיו|חזר לביתו להפרד מהוריו}}, וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ, {{ב|וּבִכְלִי הַבָּקָר|כלי עבודת החרישה, עצי המחרשה וכו'}} {{ב|בִּשְּׁלָם|הבעיר אש ובישל את}} הַבָּשָׂר, וַיִּתֵּן {{ב|לָעָם|האנשים שחרשו איתו (ואולי גם הוריו ואנשי העיר)}} וַיֹּאכֵלוּ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=יט כא/> <קטע סוף=פרק יט/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|יט}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||יח|יט|כ|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים, חֹרֵב" (פסוק ח) - מזכיר את "וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה" ([[שמות לד כח]]), וכידוע, חורב הוא כינוי להר סיני. המדרש מתייחס לכך ([[פסיקתא רבתי/ד|פסיקתא רבתי פיסקא ד]]): "ואת מוצא שמשה ואליהו שוין זה לזה בכל דבר: משה נביא אליהו נביא; משה נקרא איש האלקים ואליהו נקרא איש האלקים; משה עלה למעלה ואליהו עלה למעלה ... משה שהה ארבעים יום וארבעים לילה שלא אכל ושלא שתה וכן אליהו הלך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וכו' ". יחד עם זאת יש לציין שבניגוד לאליהו, משה הרבה להתפלל בעד העם גם כאשר חטאו. * פעמיים שואל ה' את אליהו: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ?" ותשובת אליהו זהה. המלבי"ם מסביר את השאלה: "הלוא נביא צריך שיימצא בין העם להוכיח ולהנבאות, לא שיתבודד במדבר ובהרים". אליהו ביאושו מתאר מצב קיצוני "כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב, וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי" ומתעלם מהצלחת האירוע בהר הכרמל וממאה הנביאים שהציל עובדיהו. כמו כן, הוא מעליל על העם "וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" למרות שמדובר רק באיזבל. {{קטן|(ר' [[שיר השירים רבה א ו]])}} * "וְרוּחַ גְּדוֹלָה... - לֹא בָרוּחַ ה'. וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ - לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ - לֹא בָאֵשׁ ה'. וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה." - ה' מסביר כאן לאליהו שאי אפשר להשפיע על העם על ידי הפסקת והבאת גשם והורדת אש מהשמיים, אלא על ידי השפעה הדרגתית רכה ואוהבת. {{קטן|(ע"פ המלבי"ם)}} :לאחר שאליהו מתעקש וחוזר שוב מילה במילה על "קַנֹּא קִנֵּאתִי וכו'" אין לה' ברירה אלא להחליף את אליהו בנביא אחר: "וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ". {{קטן|(ר' [[מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דפסחא בא]])}} - אמנם ישראל יוכו בחרב, אבל בניגוד ל"וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי" מדגיש ה' "וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים - כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל". * המילה המנחה "נפש" (החוזרת 7 פעמים) מעידה על תפיסתו של אליהו השם את נפשו במרכז ומתעלם מהצדדים החיוביים שבעם. * "וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וכו' " (פסוק יט) - מוזכר גם שם אביו (בניגוד לאליהו) להראות שהוא איש משפחה, כפי שגם ברור מהפסוק הבא. משפחתו של אלישע עשירה ("שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים" וכו') ובכל זאת אלישע שותף בעבודת השדה. הוא גם דואג לכל הסובבים ("וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ") וככלל ניתן לראות במסופר בסוף הפרק שלא בכדי נבחר אלישע להיות מחליפו של אליהו. * "לֵךְ שׁוּב" (פסוק כ) - כפי שה' אמר לאליהו בפסוק טו - ביטוי שיש בו הסתייגות (כביכול 'אתה לא רצוי כאן'). נראה שאליהו משתמש בביטוי זה כי בקשתו של אלישע להיפרד מהוריו נראית רכרוכית בעיניו. בעיני אליהו קבלת נבואה מחייבת התנתקות מחולטת מן העולם. {{קטן|(על פי הרב בזק)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=אליהו בנקרת הצור}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חזאל}} {{מיזמים|ויקיפדיה=יהוא}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אלישע}} av8ckb592gwnsdx1886mvrylu5vxavs 0 163930 3017712 2694932 2026-05-27T08:35:44Z ~2026-31524-86 45662 הגהה 3017712 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|ו|ז|ח}} {{צתב|א"ל אלמלא אני חי והוא מת יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי איך יכול החי להכחיש את החי|ברכות|כז|ב}}. רמז לו שאף לפי דעתו של ר"ג, שאינו רוצה לבא בדין זה מטעם תקנת ב"ד כ"א בתור דורש על כונת ב"ד הראשון של אנשי כנה"ג שתקנו התפילות, אז אם לא היתה החקירה מגעת כ"א על כונתם, שהיתה דעת ר"י שכונתם לא היתה כדעת ר"ג בהם, אז אף מ"מ מטעם שלום האומה, כדי שלא תרבה מחלוקת בישראל, הי' ראוי להסכים לדעתו של ר"ג ושלא לענות על ריב, כי יכול החי להכחיש את המת ואמתת דעתם של הראשונים המתקנים לא תודע. אבל כיון שר"ג רוצה לדעת דעתו של ר"י הפרטית, והוא כבר אמרה, זה א"א לו להכחיש ע"כ מוכרח שיתברר הדבר ע"פ סברא ומנין. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ד|ו|ז|ח}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ד ז]]</noinclude> da1l0fbr5jo2kymfo36vvhkil5a3neo 10 183450 3017660 453151 2026-05-26T20:04:51Z Nahum 68 3017660 wikitext text/x-wiki <div style="float:left; border:1px solid #cfcfff; padding:0.5em; background-color:#f9f9ff; font-size: 8pt; FONT-FAMILY: sans-serif;width:200px;"> <table style="width:200px;float:left;"><tr><td> [[Image:Classicalguitar.png|30x30px|link={{{קישור|}}}]] </td><td> [{{{קישור}}} {{{כותרת}}}], לחן של {{{לחן|?}}}, בביצוע {{{ביצוע|{{{מחבר|?}}}}}}{{#תנאי:{{{אלבום|}}}|, מתוך {{{אלבום}}}}} </td></tr></table> </div> {{#תנאי:{{{דף בקטגוריה|}}}|{{#שווה:{{{דף בקטגוריה}}}|{{PAGENAME}}|[[קטגוריה:טקסטים מולחנים]]}}|[[קטגוריה:טקסטים מולחנים]]}} <noinclude>משמש ליצירת קישור מדף של טקסט לגירסה מוסיקלית של אותו טקסט. פרמטרים: * קישור - הקישור החיצוני (http : //...( * כותרת - הכותרת של השיר (ושל הקישור). * לחן - שם המלחיו/ים. * ביצוע - שם המבצע/ים. * אלבום (רשות) - האלבום שממנו לקוח השיר. * דף בקטגוריה (רשות) - אם קיים, הקטגוריה "טקסטים מולחנים" תופיע רק בדף זה ולא בדפים הכוללים אותו (ראו למשל [[הריני מוחל וסולח]] המוכלל ב[[קריאת שמע על המיטה]]). </noinclude> c3tkr618mfsxlygftv6dafa6ktjw84x 0 222699 3017711 2983823 2026-05-27T08:35:31Z ~2026-31460-85 45661 עיצוב 3017711 wikitext text/x-wiki ''''''תפילה קודם התפילה''' מהרב אלקי המפורסם רבי אלימלך מליז'נסק זי"ע.''' {{עם-ניקוד| יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה. וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן: לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם: וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ: וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: '''וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא: '''וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ'''''', וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נענִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה: וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים: וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה: וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: }} [[קטגוריה:תפילות לפני התפילה]] nienzlacb8ezek13bmo9x2hakxaukdf 0 223103 3017612 3017571 2026-05-26T12:23:48Z בן עדריאל 9444 /* מצוות עשה */ 3017612 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}. נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}{{ש}}</small></small> </poem><noinclude>{{ש}} <poem> {{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}}</poem> {{ש}}{{הור|איש כמתנת ידו... והשיאנו}} </noinclude> ===מצוות לא תעשה=== <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small> {{סוף}}</poem><noinclude>{{ש}} <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}} </poem> {{ש}}{{הור|איש כמתנת ידו... והשיאנו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 1a881ru628uol7d893erw1bp3qb8eqa 3017655 3017612 2026-05-26T20:00:17Z מו יו הו 37729 ההוראה מתאימה רק לנוסח זה, וגם זה לא בדורות האחרונים. 3017655 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}. נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}{{ש}}</small></small> </poem><noinclude>{{ש}} <poem> {{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem> </noinclude> ===מצוות לא תעשה=== <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small> {{סוף}}</poem><noinclude>{{ש}} <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}} </poem> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 49o7khim7gv8gpj21so2lnt11z1na5q 0 223423 3017644 2998759 2026-05-26T17:46:45Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. תיקון כתיב במקום אחד. 3017644 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|אַ}}בִּיר. מֶֽלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ. מֶֽלֶךְ {{סי|גָּ}}דוֹל. מֶֽלֶךְ {{סי|דּ}}וֹבֵר שָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר. מֶֽלֶךְ {{סי|וָ}}תִיק. מֶֽלֶךְ {{סי|זָ}}ךְ. מֶֽלֶךְ {{סי|חֵ}}י הָעוֹלָמִים. מֶֽלֶךְ {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב. מֶֽלֶךְ {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד. מֶֽלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר. מֶֽלֶךְ {{סי|ל}}וֹבֵשׁ רַחֲמִים. מֶֽלֶךְ {{סי|מַ}}לְכֵי הַמְּלָכִים. מֶֽלֶךְ {{סי|נִ}}שְׂגָּב. מֶֽלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים. מֶֽלֶךְ {{סי|עֹ}}שֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מֶֽלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל. מֶֽלֶךְ {{סי|צַ}}ח וְאָדוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ. מֶֽלֶךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא. מֶֽלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלָּה. מֶֽלֶךְ {{סי|תָּ}}מִים דַּרְכּוֹ. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל כׇּל הַחֶֽסֶד אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעָם כׇּל בְּנֵי בֵּיתִי, וְעָם כׇּל בְּרִיּוֹתֶֽיךָ בְּנֵי בְרִיתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנֶֽךָ. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶֽלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵֽנִי בַשָּׁלוֹם. וְתִפְקֹד אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי וְכׇל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כׇּל צְבָא מָרוֹם, יוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲחַלֶּה פָנֶֽיךָ הַמְּאִירִים, שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְזַכֵּֽנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֺנוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנִּי וּמִכׇּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כׇּל מִינֵי חֹֽלִי וְכׇל מִינֵי מַדְוֶה וְכׇל מִינֵי דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת. וְתֶן בָּֽנוּ יֵֽצֶר טוֹב לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי לְךָ נָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה. אָנָּא מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, צַוֵּה לְמַלְאָכֶֽיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּפְקְדֽוּנִי בְּרַחֲמִים וִיבָרְכֽוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ. כִּי הִדְלַֽקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּֽעְתִּי מִטָּתִי וְהֶחֱלַֽפְתִּי שִׂמְלוֹתַי לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת, וּבָֽאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶֽיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי, וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָֽאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כׇּל הַיְצוּר, וָאֶשְׁנֶה. וַאֲשַׁלֵּשׁ עוד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִׂמְחָתִי, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְזׇכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶֽתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַֽתָּ בִּי. בּוֹ אֶשְׁבֹּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְשָׁרְתֶֽךָ, וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְֽךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּֽיתִי יְיָ לִקְרָאתִי שֶׁתְּרַחֲמֵֽנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגָאֳלֵֽנִי, וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְאָז אֶשְׁמֹר פִּקּוּדֶֽיךָ וְחֻקֶּֽיךָ בְּלִי עֶֽצֶב, וְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת כָּרָאוּי וּכַנָּכוֹן. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם. בָּרְכֽוּנִי לְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ. וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶֽלָה.<noinclude> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] </noinclude> 1itjci8twqf1pp1d5htaq4hhxkw2tvn 3017667 3017644 2026-05-26T20:30:44Z מו יו הו 37729 3017667 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|אַ}}בִּיר. מֶֽלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ. מֶֽלֶךְ {{סי|גָּ}}דוֹל. מֶֽלֶךְ {{סי|דּ}}וֹבֵר שָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר. מֶֽלֶךְ {{סי|וָ}}תִיק. מֶֽלֶךְ {{סי|זָ}}ךְ. מֶֽלֶךְ {{סי|חֵ}}י הָעוֹלָמִים. מֶֽלֶךְ {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב. מֶֽלֶךְ {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד. מֶֽלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר. מֶֽלֶךְ {{סי|ל}}וֹבֵשׁ רַחֲמִים. מֶֽלֶךְ {{סי|מַ}}לְכֵי הַמְּלָכִים. מֶֽלֶךְ {{סי|נִ}}שְׂגָּב. מֶֽלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים. מֶֽלֶךְ {{סי|עֹ}}שֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מֶֽלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל. מֶֽלֶךְ {{סי|צַ}}ח וְאָדוֹם. מֶֽלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ. מֶֽלֶךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא. מֶֽלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלָּה. מֶֽלֶךְ {{סי|תָּ}}מִים דַּרְכּוֹ. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל כׇּל הַחֶֽסֶד אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעָם כׇּל בְּנֵי בֵיתִי, וְעָם כׇּל בְּרִיּוֹתֶֽיךָ בְּנֵי בְרִיתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנֶֽךָ. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶֽלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵֽנִי בַשָּׁלוֹם. וְתִפְקֹד אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי וְכׇל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כׇּל צְבָא מָרוֹם, יוֹצְרֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲחַלֶּה פָנֶֽיךָ הַמְּאִירִים, שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְזַכֵּֽנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֺנוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנִּי וּמִכׇּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כׇּל מִינֵי חֹֽלִי וְכׇל מִינֵי מַדְוֶה וְכׇל מִינֵי דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת. וְתֶן בָּֽנוּ יֵֽצֶר טוֹב לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי לְךָ נָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה. אָנָּא מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, צַוֵּה לְמַלְאָכֶֽיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּפְקְדֽוּנִי בְּרַחֲמִים וִיבָרְכֽוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ. כִּי הִדְלַֽקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּֽעְתִּי מִטָּתִי וְהֶחֱלַֽפְתִּי שִׂמְלוֹתַי לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת, וּבָֽאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶֽיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי, וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָֽאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כׇּל הַיְצוּר, וָאֶשְׁנֶה. וַאֲשַׁלֵּשׁ עוד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִׂמְחָתִי, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְזׇכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶֽתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַֽתָּ בִּי. בּוֹ אֶשְׁבֹּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְשָׁרְתֶֽךָ, וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּֽיתִי יְיָ לִקְרָאתִי שֶׁתְּרַחֲמֵֽנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגָאֳלֵֽנִי, וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶֽךָ, וְאָז אֶשְׁמֹר פִּקּוּדֶֽיךָ וְחֻקֶּֽיךָ בְּלִי עֶֽצֶב, וְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת כָּרָאוּי וּכַנָּכוֹן. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם. בָּרְכֽוּנִי לְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ. וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶֽלָה.<noinclude> [[קטגוריה:זמירות לשבת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] </noinclude> 3x2e5ruu6azrekd97iju77drw43x7r9 0 223427 3017622 2955657 2026-05-26T15:47:36Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. תיקון ניקוד קל. 3017622 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{הור|סימן: {{מודגש|מרדכי בר יצחק חזק}}}} {{סי|מַ}}ה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים{{ש}} אַתְּ שַׁבָּת מְשׂוֹשׂ נוּגִים{{ש}} לָךְ בָּשָׂר וְגַם דָּגִים{{ש}} נְכוֹנִים מִבְּעוֹד יוֹם מֵעֶֽרֶב / עַד עֶֽרֶב / לֵב חָדִים{{ש}} בְּבֹא עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים{{ש}} גִּיל וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים{{ש}} לִמְצוֹא פִדְיוֹם וְאַתְּ עֹֽנֶג / לְהִתְעַנֵּג / בְּמַמְתַקִּים{{ש}} בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם{{ש}} וְיַֽיִן כִּי יִתְאַדָּם{{ש}} וּשְׁאָר מַשְׁקִים {{סי|רְ}}אֵה וְקַדֵּשׁ / בְּיוֹם קֹֽדֶשׁ / עֲלֵי יַֽיִן{{ש}} זׇכְרֵֽהוּ, וְאִם אַֽיִן{{ש}} עֲלֵי לֶֽחֶם בְּצַע, בְּעַֽיִן{{ש}} יָפָה, לְקַדְּשׁוֹ שׇׁמְרֵֽהוּ כְּהִלְכוֹתָיו מֵעֲבוֹדוֹת{{ש}} מֵאָבוֹת וְתוֹלָדוֹת{{ש}} שִׁיר לָאֵל תֵּן לְהוֹדוֹת{{ש}} זֵֽכֶר לְקַדְּשׁוֹ כׇּל שׁוֹמֵר יוֹם שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ{{ש}} מְחוֹלְלוֹ יִמְחַל מַעֲלוֹ{{ש}} וּבָא גֹאֲלוֹ שְׁמוֹ שִׁילֹה{{ש}} יוּבַל שַׁי לוֹ {{סי|דְּ}}בַר סִמָּן / טוֹב לָךְ בְּמָן / וְאוֹת דֶּֽגֶל{{ש}} סַמְבַּטְיוֹן הַמִּתְגַּלְגֵּל{{ש}} בְּכׇל יוֹם, נָח כְּעַם סֶֽגֶל{{ש}} יִשְׁבְּתוּ וְיִשְׁקֹֽטוּ הַטּוֹרְחִים / וְלֹא נָחִים / עֲדֵי שִׁשִּׁי{{ש}} וַתְּשַׁלְּחֵם לַחׇפְשִׁי{{ש}} בִּגְדֵי שֵׁשׁ וְגַם מֶֽשִׁי{{ש}} לְכַבְּדֵךְ יַעֲטוּ וְיֹאמְרוּ בֹּֽאִי כַלָּה מַה תְּאַחֲרִי{{ש}} הֵן שֻׁלְחָן וְגַם נֵרֵךְ{{ש}} עֲרוּכִים, כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ש}} קֽוּמִי אֽוֹרִי {{סי|כְּ}}בוֹד יְיָ עָלַֽיִךְ כְּאוֹר זָרַח{{ש}} בְּעֵת יָצַר בְּלִי טֹֽרַח{{ש}} קְצוֹת מַעֲרָב וְגַם מִזְרָח{{ש}} צָפוֹן וְיָמִין עֶלְיוֹנִים / וְתַחְתּוֹנִים / בְּמַאֲמָרוֹ{{ש}} עֲלֵי תֵבֵל שָׂם אוֹרוֹ{{ש}} וְכַחֲטֹא יְצִיר לְיוֹצְרוֹ{{ש}} בִּקְּשׁוֹ לְהַטְמִין וְאַתְּ חִלִּית פְּנֵי קוֹנֵךְ וְלֹא נִטְמָן{{ש}} יוֹם אֶחָד לְמוֹצָאָיו{{ש}} וְאָז נִגְנַז לִירֵאָיו{{ש}} יֵין עָסִיס וּמָן {{סי|יְ}}הִי לְזׇכְרֵךְ / וּלְשׇׁמְרֵךְ / וְיִנָּצֵל{{ש}} מִכׇּל רָע, וְיִשְׁכֹּן בְּצֵל{{ש}} עֲצֵי עֵֽדֶן, וְשָׁם אֵֽצֶל{{ש}} יְשָׁרִים יֻתָּן סְעוּדוֹתָיו / וְשַׁבְּתוֹתָיו / אֲשֶׁר שִׁלֵּשׁ{{ש}} כְּאִישׁ עָנָו בְּדָת פִּלֵּשׁ{{ש}} בְּמִקְרָא חַד הַיּוֹם שִׁלֵּשׁ{{ש}} רֶֽמֶז שְׁלׇשְׁתָּן יַעֲלֶה / אִם שְׁלׇשׁ אֵֽלֶּה / יַעֲשֶׂה לָהּ{{ש}} מֵחֲבָלִים וְגַם צִירִים{{ש}} יֻצָּל, וּבְלִי מְצָרִים{{ש}} יִירַשׁ נַחֲלָה {{סי|בְּרָ}}כוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה בְּרֵאשִׁיתֵךְ{{ש}} וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ{{ש}} וְשֽׁוּבוּ בָנִים בְּצֵאתֵךְ{{ש}} לְהַבְדִּיל יִשְׂאוּ כּוֹס רְוָיָה / לְהַלֵּל יָהּ / בְּשִׁיר וָרֹן{{ש}} בְּקוֹל נָעִים קְרָא בְגָרוֹן{{ש}} לְלַוֺּתֵךְ בְּנִין אַהֲרֹן{{ש}} בְּשִׁיר יִקְרָֽאוּ כְּבוֹד מְלָכִים / וְכׇל פְּלָכִים / לְלַוֺּתָם{{ש}} הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים{{ש}} בִּשְׁבָחוֹת וּבִרְנָנִים{{ש}} בְּכׇל עֵת צֵאתָם {{סי|יְצַ}}ו {{סי|חַ}}סְדוֹ {{סי|קְ}}דוֹשׁ יַעֲקֹב לֵיל וְיוֹמָם{{ש}} וְאָז לְוִיִּם עַל מְקוֹמָם{{ש}} יְנַצְּחוּ שִׁיר אֲשֶׁר זָמָם{{ש}} בְּכׇל מִינֵי זְמָר עֲלֵי עוֹלָה / אֲשֶׁר כְּפוּלָה / בְּיוֹם שַׁבָּת{{ש}} בְּאַהֲבַת יוֹם בְּרֹב חִבַּת{{ש}} עַם נָצוּר כְּאִישׁוֹן בַּת{{ש}} עַֽיִן נִשְׁמָר מִי יְפָאֵר / גֹּֽדֶל פְּאֵר / הַמַּלְכָּה{{ש}} מָנָתָהּ אַפַּֽיִם{{ש}} הֲלִיכָתָהּ, אַלְפַּֽיִם{{ש}} אַמָּה אׇרְכָּהּ {{סי|חַ}}י {{סי|זְקֹ}}ף מָךְ / בְּקֹרְאֵי שְׁמָךְ / שְׁמַע עֶלְיוֹן{{ש}} וְאַל תֶּחֱרַשׁ לְרָשׁ וְאֶבְיוֹן{{ש}} וְקַבֵּל נִיב וְגַם הֶגְיוֹן{{ש}} לְבָבוֹ נִשְׁפַּל מָזוֹן אֲרוּחָה / לְיוֹם מְנוּחָה / בְּעֵת יֶחֱסָר{{ש}} יֻחַן בְּפַת דָּג וּבָשָׂר{{ש}} יֵשֵׁב כְּשַׂר בְּלִי מַחֲסָר{{ש}} לַחְמוֹ נִכְפָּל יוֹם שְׁבִיעִי / כְּמֵרוֹעִי / אֲזַי קָשְׁבוּ{{ש}} בְּרֶֽדֶת דְּגַן שָׁמַֽיִם{{ש}} בְּתֵת לֶֽחֶם יוֹמָֽיִם{{ש}} אִישׁ תַּחְתָּיו שְׁבוּ.<noinclude> ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=מה יפית}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] </noinclude> h03gugjp4fdx8a2s33v9t46101aydoo 2 250293 3017678 531438 2026-05-26T21:48:47Z CommonsDelinker 434 Removing [[:c:File:Rabbi_Menachem_Mendel_Schneerson2.jpg|Rabbi_Menachem_Mendel_Schneerson2.jpg]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Geagea|Geagea]] because: per [[:c:Ticket:2026052610011659|]]. 3017678 wikitext text/x-wiki __לא_לחיפוש__ --[[משתמש:Mimi4040|Mimi4040]] ([[שיחת משתמש:Mimi4040|שיחה]]) 23:56, 23 באפריל 2012 (IDT)[[קובץ:Yona S.jpg|שמאל|ממוזער|250px| רבי [[יונה שטנצל]] זצ"ל]] ==הולדתו של רבי יונה== רבי יונה שטנצל נולד בעיר סוסנוביץ שבפולין, בכ"ב אב תרס"ד (03/08/1904 לאביו הדיין רבי [[שלמה שטענצל]] [[הגאון מסוסנוביץ]], שהתפרסם כראש ישיבת [[יגדיל תורה]] ודיין בעיר סוסנוביץ שבפולין, ולאימו הרבנית מריים ביילא צוויגנהפט ביתו של [[הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט]] מו"צ ושו"ב דק"ק סוסנוביץ. משפחת שטנצל הינם חסידי רדומסק מספר דורות. סבא של סביו הגאון [[רבי דוב בעריש הרציגר]] רבה של בנדין הכתיר את הרבי הראשון התפארת שלמה לאדמו"ר מרדומסק הראשון. ==רבינו יונה נגלה לאביו רבי שלמה בחלום== אביו [[הגאון מסוסנוביץ]] רבי שלמה שטענציל כשנולד בנו יונה, הברית התקיימה בער"ח אלול. בערב הברית הגיע אליו בחלום (ע"פ השמועה במשפחה) "רבינו יונה גירונדי" וביקש ממנו לקרוא את הנולד על שמו. בחשבון הנפש שלו שכתב לעצמו ופורסםם לאחר פטירתו בספרו [[קהלת שלמה]] הוא כותב: "קראתי שמו יונה על שם רבינו יונה החסיד מחבר שער התשובה, ושער היראה מטעם כמוס עמדי...." ואכן בנו רבי יונה שטנצל זצ"ל, נהפך לאחד הרבנים המובילים והמשפיעים בארץ ישראל של שנות החמישים והשישים והוא ייסד את לימוד "המשנה וההלכה היומית בארץ ישראל ומלוחמי משמרת השבת של העיר תל אביב. את ילדותו העביר בעיר טעשלאדז, ולאחר מכן בסוסנוביץ. [[קובץ:קהלת שלמה זצ'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אביו הרב שלמה שטענצל [[הגאון מסוסנוביץ]] זצ"ל]] ==מתייתם מאביו בגיל בר מצווה== [[File:רבי יונה שטנצל בילדותו.jpg|thumb|רבי יונה שטנצל בילדותו כילד]] אביו [[הגאון מסוסנוביץ]] נפטר בגיל 35 עקב מחלה קשה בעוד יונה בקושי בן 14 ילד קטן, והוא גדל אצל אמו הרבנית מרים ביילה, ואצל סביו [[הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט]] מצד אימו, ואצל סביו [[הרב חיים דוב שטענצל]] ==מסתגר מספר שנים בישיבה בקרקוב== כשהיה רבי יונה תלמיד ישיבה בן 16, הוא הסתגר במשך כמה שנים בישיבה בקרקוב מנותק מהעולם החיצון, ובמשך מספר שנים למד את כל הש"ס ישר והפוך, והיה ישן על ספסלי בית המדרש מתוך שקידה עצומה על התורה, עד שהגיע לבקיאות של הש"ס כמבחן סיכה.החברותא שלו היה הרבי הזקן מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן. ==עובר לישיבת חכמי לובלין == רבי יונה למד בישיבה החשובה של ישיבת "חכמי לובלין" רבי [[מאיר שפירא]] מייסד לימוד הדף היומי ומגאוני פולין. ==תלמיד של הגאון מקוג'יקלוב== רבי יונה היה ג"כ תלמיד של בן דודו של אביו, הגאון מקוג'יגלוב רבי "אריה צבי פרומר" שההתגורר בסוסנוביץ, והיה העורך העלום של ספרו [[קהלת שלמה]] של אביו הגאון מסוסנוביץ. בצעירותו מונה בידי ה"שם משמואל" להיות ממלא מקום אביו ה"אבני נזר" כראש ישיבת סאכאטשוב, ובשנת תרצ"ה רבי [[אריה צבי פרומר]] נתמנה להיות ממלא מקומו של הגר"מ שפירא כראש ישיבת חכמי לובלין. הסבתא שלו הרבנית פרעדיל געננדיל שטנצל אשת [[הרב חיים דוב שטענצל]] הייתה מהבית שוייצר, ואחותה של הרבנית מריים קיילא פרומר. הקשר המשפחתי בין רבי לייב הירש פרומר הפכה את רבי יונה לתלמידו של הרב פרומר, ונוצרה ביניהם קרבה גדולה, עד היום שמורים מכתבים מקוריים בין הרב פרומר לרבי יונה של חידושי תורה בין הרב לתלמידו. ורבי יונה הצליח לחולל ולהפוך את לימוד ה[[משנה יומית]] שהתחיל הרב פרומר, למהפכה עולמית, של לימוד שנכנס בהסכמתם של גדולי ישראל. . ==חתונתו בסוסנוביץ== [[File:הרב הערש מאיר פישל.jpg|thumb|הערש מאיר פישל זצ"ל ואשתו רחל מרים פישל לבית פלסנר]] הוא התחתן ב 21/01/1932 י"ג בשבט תרצ"ב עם שבע פישל ביתו של הנגיד ר' חיים פישל ואשתו חנה לבית ינובסקי. חמיו רבי חיים, ניהל עסק בתחום הברזל, והיה גם מוהל שמהל ללא תשלום את התינוקות של סוסנוביץ לשם שמיים. רבי חיים היה איש חסד ורודף צדקה.הרב חיים פישל היה בנו של הערש מאיר פישל שהיה עשיר כקורח, ורכש קרקעות בסוסנוביץ עוד שסוסנוביץ הייתה פרדסים ולא מיושבת.הערש מאיר האריך ימים עד גיל 105 נפטר זקן ושבע ימים. ==מקבל סמיכה מרבנים== [[File:הרב חנוך צבי הכהן לוין רבה של העיר בנדין כותב סמיכה לרבנות עבור רבי יונה שטנצל.pdf|thumb|הוסיפו כיתוב כאן]] רבי יונה מקבל ממספר רבנים סמיכה לרבנות, כמו הרב מנחם צבי באמץ אב"ד טרוסקאלאס, כמו כן מהרב אברהם יצחק הכהן קוק, מקבל מכתב תמיכה מהרב משה טווערסקי מסוסנוביץ, מבית הדין של בנדין. רבה של בנדין הרב חנוך צבי הכהן לוין זצ"ל,\ כמו כן מהרבי מרדומסק רבי שלמה חנוך רבינוביץ, ==מקבל סמיכת הוראה מאב"ד ורבה של טשענסטחוב בפולין הרב נחום אש== [[File:הרב נחום אש.jpg|thumb|רבה של העיר טשענסטחובה בפולין]] [[File:מכתב המלצה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עבור הרב יונה שטנצל.pdf|thumb|מכתב המלצה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק עבור הרב יונה שטנצל]] [[File:הרב מנחם צבי באמאץ מכתב סמיכה עבור הרב יונה שטנצל.pdf|thumb|הרב מנחם צבי באמאץ מכתב סמיכה עבור הרב יונה שטנצל]] בתאריך כ' למר חשוון תרצ"ה קיבל תעודת סמיכה וכך כותב: :ב"ה, האברך המופלג חו"ב מ' יונה שטענציל נ"י בן הרה"ג ומפורסם ר' שלמה שטענציל ז"ל מו"צ דק' סאסנאווצי עסק באורייתא תדירא, יגע ומצא כדי מדתו, והגיע להוראה, וכבר יש בידו, תעודת התרת הוראה מכבוד אהובי הרב הגאון הגדול, חו"פ האבד"ק בענדין שליטא, והנני אומר ג"כ לפועלא טבא, אשר חילו ונוצר תאנה ואכל פרי, וכל מן דין סמוכי לנא, יורה יורה בהוראת או"ח כדת של תורה, ויגיד ליעקב דבר חק ומשפט. בין איש לרעהו, לדעה מה יעשה ישראל. *אך בתנאי שלא יהי להורות שום הוראה שלא ברשות המרא דאתרא י"ד יתן הטוב. "ובאתי על עה"ח כ לירח מר חשוון שנת תרצ"ד פה טשענסטחוב : נחום אש אבד"ק טשענסטחוב ==צוואתו של סביו [[הרב חיים דוב שטענצל]] זצ"ל== סביו הדיין של העיר [[טשעלאדז']] [[הרב חיים דוב שטענצל]] התייחס אליו כבנו, ובמיוחד הקשר ביניהם התחזק לאחר התייתמותו כילד מאביו בגיל 13, רבי חיים דוב, כתב לו בשנת תרצ"ג את צוואתו לנכדו רבי יונה, שכבר היה לאחר נישואיו. וכך כתב לו הסבא הדיין: [[קובץ:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סביו הדיין [[הרב חיים דוב שטענצל]] זצ"ל]] צוואה לפני פטירתו: [[File:צוואה רבי חיים דוב שטנצל לנכדו הרב יונה שטנצל זצ"ל.JPG|thumb|צוואה שכתב לנכדו [[הרב יונה שטנצל]] זצ"ל]] [[File:צוואה רבי חיים דב שטנצל לנכדו רבי יונה שטנצל זצ"ל חלק שני.JPG|thumb|חלק שני של הצוואה של הרב חיים דוב שטנצל לנכדו הרב [[יונה שטנצל]] זצ"ל]] :בעה"י ער"ח ניסן פ' ויקרא תרצ"ג טשענסטחוב *החוה"ש והבריאות וכט"ס לאהובי נכדי היקר הנעלה מופלג בתו"י וכו :אחדשה"ט כמשפט הנני להודיעך שת"ל ית' אתנו החוה"ש והבריאות יזכנו השי"ת לשמוע מכם תמיד בשו"ט ע"ע *עתה הנני באתי להזהירך מחמת שכתבה התורה ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ד' אלוקיך, ראינו כי עיקר הכל הראשית. :ע"כ תראה להרגיל את עצמיך בראשית ימיך, וכולא בתר רישא גמירא, וכן כתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, הפירוש ראשית קומו ממטתו כי עריסה היא המטה בל' הכ' הנה ערשו ערש ברזל, דהיינו תיכף בקומו מנחלה תרימו לד', ראינו מכל זה, כי העיקר הכל התחלה והראשית. :ע"כ הנני לבקשך מאד שתדע ותזכור שעתה מבחר שנותיך, ובאם לא עכשיו אימתי. וכי איתא בש"ס אשרי איש ירא ד' אשרי למי שעושה תשובה כשהוא איש, *לכן תראה להרוג' את עצמך עפ"י שו"ע והפוסקים, ולא לילך בגדולות ובמוחין דגדלות, כמו שראיתי בכמה יונגע לייט, שמנהגים את עצמם בחסידות. והמה בוערים כאש, ולבסוף אחר איזה שבועות נשתכח הכל ולא נשאר מאומה בידם, וזה הכל מחמת שרוצים לעלות תיכף במדרגה עליונה, ולזה נופלים תיכף, ע"כ תראה לילך בהדרגה וכמאמר דהמע"ה לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, כי בדור היתום הזה לאו כל המוחא סביל לילך הגדולות רק בדרך פשוט לקיים דברי השו"ע והראשונים, כי הוא דבר השווה לכל נפש והוא דרך הישר לכל איש. :ותיכף בקומך ממטתך בבוקר תקבל עליך עול מלכות שמים שלימה, לא כמצוות אנשים מלומדה, ותתפלל מיד בתפילת שחרית בציבור, ותטעום מה תיכף אחר התפילה, כי פת של שחרית הוא סגולה לכמה דברים ומועיל מאד, עיין בגמרא, ע"כ תראה ליזהר בה. ::והשיעורים תסדר לך כפי שכלך והבנתך, והעיקר שתעשה כל דבריך ומעשיך בהשכל ודעת, וכל מעשיך יהיו לשם שמים, אפילו דברי הרשות, ותהיה מאלו הנאמר עליו חכם עיניו בראשו, היינו שיראה בראשית הדבר מה שיצמח מזה לבסוף, והלימוד שלך יהי להבין בפשיטות דבר חכמז"ל, ולשמור ולעשות מה שאפשר. *ולא תעסוק בפלפול של הבל. לפעמים תחדש דבר מה אם יהיה באפשר, כי קב"ה חדי וכו', :ותלמוד בכל יום ויום איזו הלכות משו"ע או"ח והכל לשמור ולעשות ולקיים ולא להתפאר חלילה, *וכל לילה קודם השינה תראה ללמוד כמו 15 רגעים ספר ראשית חכמה שער הקדושה, ולא תאריך בדבר יותר מזמן הזה, *גם בס' תנד"א תלמוד מה קודם השינה, ובמוצש"ק תוכל ללמוד יותר מחצי שעה, כי במוצש"ק הוא מסוגל מאוד, :גם אל תדקדק מאוד בחומרות, כי הוא מעשה שר"ל שמחמיר מאוד על האדם, ועי"ז מחמת החומרות הגדולות בכבד עליו המשא – משליך מעליו הכל, ובמקווה תלך רק בעת הצורך. *והעיקר שתעשה הכל לש"ש ובהשכל ודעת, כי יצר א בת' דליבא יתיב, והרבה פעמים מראה לו שהוא מצוה, ובאמת הוא מן העבירות החמורות, ע"כ תעשה בדעת ובשכל, ולחשוב בכל דבר תכליתו, ותזכור ג"כ כי יצר תינוק ואשה תהי' שמאל דוחה וימין מקרבת. :אבקשך מאוד שתודיעני מבריאותך הטוב ומבריאות זוג' תחי', ותכבדה יותר מגופך, כי היא סגולה לעשירות, כמאמר הגמ': אוקירו לנשייכו וכו', :ותהי' אוהב שלום ורודף שלום, ותהיה מהנעלבים ואינם עולבים וד"ל, אין לי להאריך יותר. :ממני אביך זקנך המברכך שתצליח בכל אשר תפנה, ומצפה הצלחתך והרמת קרנך למעלה עם הרמת קרן ישראל במהרה. ::: הק' חיים דוב :הנני דורש שלום חותנך ידי"נ החסיד מפורסם לשבח ולתהלה מהור"ר חיים נ"י ולכל ב"ב היקרים, והנני מברכם בכל טוב. : הנ"ל ==עלייתו של רבי יונה לישראל והצלתו משואת אירופה== רבי יונה שטנצל עזב את סוסנוביץ בשנת 1935, נפרד מאמו הרבנית מרים ביילא, ומחמיו ר' חיים פישל, ומסבו [[הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט]] ועלה לישראל בגיל 30 בשנת תרצ"ה 1935 למניינם. את הדרך באוניה העביר ביחד עם רבי דוד בורנשטיין האדמו"ר מסוכוטושוב, מחבר הספר "חסדי דוד" ועם רבו [[אריה צבי פרומר]] ראש ישיבת חכמי לובלין, שהגיעו לביקור בארץ ישראל, שניהם חזרו לפולין ונרצחו ע"י הצוררים הנאצים ימ"ש והוא ואחיו נחום שהיגר לאנגליה שרדו מתוך שבעת אחיו ואחיותיו. מי שנרצח היו: כשרבי יונה הגיע לישראל, שרר עוני גדול בישוב בישראל, זוהי הייתה תקופה של 4 שנים לפני תחילת שואת אירופה, העוני היה גדול, הוא פתח עם אשתו מפעל בשם "דבק יונה" על מנת להביא פרנסה לילדיו, אשתו בת שבע ניהלה את המפעל הקטן, ודרך זה הם התפרנסו בשנים הראשונות לבואם. [[File:הרב אפרים מרדכי מוטל צוויגנהפט.jpg|thumb|סביו [[הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט]] זצ"ל]] ==משפחתו של הרב שטנצל נרצחת ע"י הנאצים== השמועות על הזוועה המתרחשת באירופה מגיע גם לאוזני רבי יונה, מאות מבני משפחתו נשארו באזור סוסנוביץ, טשעלאדז, טשענסחובה, בנדין, וכמעט כולם הושמדו ע"י הנאצים ימ"ש. *אימו הרבנית מריים ביילא שטענצל הי"ד חמשת מאחיו ואחיותיו וילדיהם גם מהנרצחים, *ר' יעקב יוסף שטענצל ואשתו מירל ברקוביץ וארבעת מילדיהם הי"ד *אחותו שרה אשת ר' יצחק יונתן פוקס הי"ד.ושני ילדיהם מטשענסטחוב *ר' צבי יהודה (הערש לייב) שטנצל ואשתו מינה בת אהרון ו יוכבד מנדלבוים וביתם טובה. הי"ד *אחותו אסתר הי"ד אשת הרב שלמה זאב צוויגנהפט זצ"ל ושני ילדיהם ציפורה ומשה הי"ד. *ואחותו הרווקה רחל. הי"ד *אחיו נחום שטנצל ניצל מאחר והיגר לאנגליה קודם המלחמה. השאיר בת מרים בקר במנצ'נסטר ושני נכדים ונכדה. ==פותח מפעל קטן לדבק== המצב הכלכלי בישראל שהוא מגיע בכי רע, עוני ורעב מלווה את יושבי ארץ ישראל, חלופת מכתבים ממשיכה בינו לבין בני משפחתו שנשארה מאחור בסוסנוביץ. את מפעל הדבק הוא פותח וקורא לו [[דבק יונה]] הוא מפעיל מספר שנים בעיקר דרך אשתו הרבנית בת שבע, אולם לאחר מכן כנראה שהוא מבין, שתחום הרבנות, והפצת יהדות יותר מדברת אל ליבו, הוא מעביר את הבעלות של המפעל לגיסו משה פישל, והוא נכנס להנהיג את קהילתו בתל אביב, וחבר הנהלת רבנות תל אביב. ==הקפיצה לעשייה הציבורית== [[File:הגאון הרב משה פיינשטיין עם הרב יונה שטנצל מייסד לימוד משנה והלכה יומית.jpg|thumb|הרב [[משה פיינשטיין]] מימין עם הרב [[יונה שטנצל]] משמאל]] רבי יונה שטנצל, איש מעשי ויוזמתי, הבין כי יהודי ארץ ישראל נמצאים במצב נפשי קשה מנשוא, בדידות, דיכאון, שברון לב, פנים נפולות, השבר היה גדול. ==ייסוד המשנה היומית== בחג השבועות תש"ז מקים רבי יונה, את [[קביעותא]] השם של הארגון הממשיך את הוועד העולמי ללימוד המשנה היומית, לעילוי נשמת ששת המיליונים אחינו ואחיותינו שנספו בשואת אירופה. הוא פונה לכל גדולי האדמו"רים והרבנים, להצטרף ליוזמה, להצטרף ללימוד 2 משניות ליום. של לימוד המשנה היומית שיזם רבו הרב פרומר בפולין, יוזמה זו של הרב פרומר, נשכחה ע"י העולים החדשים, ועל מנת ליצוק תוכן אקטואלי של לימוד משנה יומית, הוא מחליט לשלב את הנצחת קדושי השואה בלימודמשנה יומית, הרבנים מצטרפים ליוזמה של רבי יונה, והם חותמים על התקנה ללימוד "המשנה היומית" ביניהם הרבי הישיש מגור ה"אמרי אמת, רבי איסר זלמן מלצר, האסיר יעקב רבי אברהם מסדיגורא, הגאון מטשעבין רבי דוב בעריש ויינדפעלד, האדמו"ר רבי ישראל מאוסיאטין, ראב"ד העדה החרדית רבי זעליג בענגיס, ==מחנות העקורים רבבות פליטים החלו לראות את הכרוזים בחו"ל ששלח רבי יונה== [[File:כרוז הסיטורי שהפיץ רבי יונה שטנצל ללמוד משנה יומית ששת המיליונים נרצחי שואה.JPG|thumb|כרוז שהפיץ הרב [[יונה שטנצל]] בקרב ניצולי השואה ללימוד [[משנה יומית]] על מנת שידעו שיש תקווה]] התקבצו סביב הכרוזים וקראו בעיון את הנכתב: :קדיש על אביך לא אמרת :מצבה על קבר אימך לא הצבת :את יום השנה לפטירתם לא תדע :על קבר אביך אינך יכול להשתטח :על קבר אימך לא תוזיל דמעות :בחורבן בית ישראל נספו אחיך ואחיותך :שבעה אחריהם לא ישבת :קריעה אחריהם לא קרעת :מיליונים אחינו בית ישראל נחנקו ונשרפו לאפר :איזה זיכרון נצח תוכל לעשות להם במה תוכל לכבד את זכרם :במה תוכל לכבד את זכרם? :היכנס נא לבית הכנסת להשתתף עם הציבור בלימוד "המשנה היומית" לזכר קדושי השואה. וועד הרבנים במינכן בזמנו התעוררו, והם הדפיסו ש"ס משניות מיוחד, והם הדפיסו את הכרוז הזה. אבא טוען שיש לו ש"ס יבמות מהש"ס הזה. העם היהודי שהיו עקורים, ייכנס לבית כנסת ישב וילמד, האריז"ל כתב שמשנה זה אותיות נשמה, מדובר בתקנה שתקנו גדולי הרבנים, לימוד תורה לימוד השווה לכל נפש, וזה מאפשר לסיים את כל ש"ס המשניות, לאחר מכן הצטרפו רבי משה פיינשטיין, ==נסיעתו לארצות הברית על מנת להחדיר את לימוד המשנה היומית שם== [[File:ראיון באידיש בעיתון בארצות הברית עם רבי יונה שטנצל.pdf|thumb|חלק ראשון של הראיון]] [[File:ראיון עם הרב יונה שטנצל בעיתון באידיש בארה"ב.pdf|thumb|חלק שני של הראיון]] לאחר ההצלחה של הרב שטנצל להנחיל את לימוד המשנה היומית בקרב הציבור בישראל, מחליט הרב שטנצל לנסוע למספר חודשים לארצות הברית על מנת לעשות חיל למען לימוד המשנה היומית גם בקרב יהודי ארה"ב. הוא נפגש עם רבנים וקהילות, וערך ראיונות בתקשורת היהודית המקומית ==ייסוד ההלכה היומית== בשנת תשי"ד תיקן את לימוד ההלכה היומית, של לימוד 3 הלכות מידי יום, וגייס את גדולי הרבנים ללימוד [[הלכה יומית]] בין החותמים על לימוד ההלכה היומית במשך השנים היו: הגאון רבי משה פיינשטיין, ראש ישיבת טשעבין הרב דוב בעריש וידנפלד, הפוסק החשוב הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב זלמן סורוצקין יו"ר מועצת גדולי התורה, רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, הרב עובדיה יוסף, רבי ממודזיץ הרב שמואל אליהו טאוב, הרב עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, הרבי מביאלא רבי יחיאל יהושע רבינוביץ זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל ועוד. ==מקום מגוריו של הרב שטנצל== את ביתו קבע ברחוב נווה שאנן 42, בקומה הראשונה, מעליו גם רבי פישל כהן, הציבור החרדי של שנות החמישים והשישים, קבע את מרכזו בתל אביב. החסידויות שקבעו את מרכזן בתל אביב היו בעלז, ביאלא, מונקאטש, חסידות לעלוב הוסיאטין, סדיגורה, מודז'יץ, בוהוש, בויאן, אוז'רוב, סוכוטשוב, סטריקוב, וסלוי, ללוב, נדבורנה, קוז'ניץ, קוידינוב ועוד. לפחות ארבעים חסידויות שכנו במרכז העיר. הציבור החרדי בקום המדינה, התרכז בעיר תל אביב, והתגורר ברחוב נווה שאנן 42 לאחר מכן עבר לרחוב פינקר 25. ==מתמנה לחבר הנהלת הרבנות בתל אביב ואחראי על מחלקת השבת של הרבנות== בשנת 1938 הוא מונה לתפקיד ברבנות בתל אביב, ע"י דניאל סירקיס, ולאחר שתושבי שכונת ברזילי שלחו עצומה לרבנות תל אביב, וזה נוסח העצומה: :לכבוד :משרד הרבנות ההנהלה והמועצה של הקהלה העברית של יפו ותל אביב :רבנים ואדוני נכבדים :בשכונתנו הנ"ל תושבי שכונת ברזילי, פונים בזה לכ"ב הרמה ומקווים כי תשימו לבכם לבקשתנו. :בשכונתו הנ"ל של כמה מאות משפחות, מורגש הצורך לרב, ולדאבונינו לא נמצא עד עכשיו רב או מורה להורות לנו הוראה, וכאשר בזמן האחרון התיישב בשכונתנו הגאון רבי יונה שטנצל שליטא , שהוא גדול בתורה, ובכל כשרונות גדולים ואיש מוכשר ומתאים למשרה זו. וגם הוא ממלא תפקידים של רב בשכונתנו באמירת שיעורים בתורה בהוראה וכדומה, על כן אנו מבקשים את כ"מ לאשר את יונה שטנצל לרב בשכונתנו ובטוחים אנו כי ימלא את תפקידו באמונה לשביעות רצוננו ולשביעת רצון כבודכם. :מקווים אנו כי לא יגרע חלקנו מכל שאר השכונות שבעיר להן רבנים ומורי הוראה. תקוותנו חזקה כי תואילו נא בחסדכם הגדול למלאות את בקשתנו ודרישתנו הצודקת :::בכל הכבוד הראוי :::אנחנו חותמים מברכה ובתודה למפרע הרב יונה שטנצל מתמנה לרב האחראי על השבת בתל אביב, אימו הרבנית מריים ביילא שטנצל ביתו של סביו [[הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט]] , מגיע באוניה מיוחדת מפולין לנסות ולדאוג לו שיהיה לו תפקיד ופרנסה, עקב קשיי פרנסתו ביישוב, איש העסקים והציבור דניאל סירקיס מחיפה, ואדמו"ר מרדומסק מפולין מעורבים על מנת שיקבל תפקיד ברבנות, לאור המצב הקשה ביישוב ובבסוף 1938 מקבל הרב שטנצל את התפקיד ברבנות של תל אביב. [[File:הרב שלמה שטנצל בבחרותו עם אביו רבי יונה שטנצל.pdf|thumb|הוסיפו כיתוב כאן]] ==הספסלים שחסמו את מעבר האוטובוסים של דן בתל אביב בשבת== הוא מתבלט באחריותו לשמירת צביונה של השבת בת אביב. ונושא על כתפו את השליחות לשמור על תל אביב מושבתת בשבת. נושא של חילולי השבת בתל אביב, היו אחד משיאי חייו, הוא הועמד למשפט ע"י המשטרה בכך שיצא עם מתפללי בית הכנסת [[ארלנגר]] הצמודה לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, ושמו שולחנות וספסלים על הכביש על מנת לחסום בגופם את חילוי השבת של האוטובוסים של דן שניסו להתחיל לנסוע בשבת. הוא עומד למשפט ויצא זכאי. כתבה שפורסמה בעיתון על מעצרו. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28290&pgnum=34 ==זה נוסח הנאום שנשא הרב יונה שטנצל בפני השופט בעקבות העמדתו לדין על המחאה שארגון בתל אביב נגד חילולי השבת של חברת דן== כבוד השופט, בפעם הראשונה בחיים, אני מופיע לפני איזה בית משפט שהוא,, לא עמדתי אף פעם לא לפני בית משפט רבני, ולא לפני בית משפט לא דתי, באמת רואים אנו דבר הפוך בזמן שישראל היו במדבר נמצא איש מקושש עצים ביום השבת והביאו אותו אל משה והענישו בעונש הראוי לו, לא היה שם משטרת ישראל בוודאי היו אוסרים את המביאים, שהרי לא היתה לא להם זכות להתערב בענייניו הפרטיים של הפרט, כאן קרה משהו הפוך, לא מביאים למשפט אלו שמחללים את השבת, אלא דווקא את שומרי שבת את אלו אשר מצאו לנכון להגן על דת משה וישראל להגן על חלול מקום קדוש, על פגיעה והתגרות בבית המקדש המעט בזמן שמתפללים "ושמרו בני ישראל את השבת" עם מקדשי שביעי מנוחה שלמה שאתה רוצה בו, באים אוטובוסים של חברת דן, חברה יהודית בארץ ישראל, ביום השבת, שעה לפני יציאת השבת, ובקול רעש גדול, מעמידים את האוטבוסים ליד בית הכנסת, ממול (בתוך ד' אמות, ומורידים את הנוסעים, נוסעים יהודים, שהעלו אותם כשעתיים לפני יציאת השבת. כבוד השופט, האפשר ליהודי מאמין שומר שבת, שהשבת בקודש אצלו בכל נימי נפשו, לא להגיב? ומה הייתה התגובה? לא התנפלנו ח"ו על מישהו רק חסמו את הכביש מול בית הכנסת, מחאה נגד העירייה ונגד אילו אשר בידם וברשותם האפשרות לסדר את דבר זה, שדעת בית המשפט צריך להסביר שגם יהודי דתי צריך להרגיש את עצמו במדינת ישראל בביתו הוא ולא כיהודי גלותי. ובזמן שדתי נפגע ע"י מישהו צריך הוא להגיב, המדובר בתגובה שקטה. רואים אנו רואים שבזמן שנפגע או שחשבו שנפגע איזה מקום קדוש של הגוים ???????? ועד היום האומות דנים על מקומות הקדושים??????????? הרגשתנו נפגע מקום קדוש, המותר לנו להבליג ולהבליג??? כבוד השופט, השבת הוא הקודש קדשים של כל התורה, ?????? יהודי כשעובר ע כל התורה ?????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????? ==רב שכונת ברזילי ורב בית הכנסת ארלנגר בתל אביב== [[File:רבי יונה שטנצל ברגע של שמחה.pdf|thumb|הרב יונה שטנצל ברגע של שמחה]] הרב שטנצל משמש בתפקיד רב שכונת ברזילי, היום זה מוכר יותר כשכונת סחרוב, מעבר לתפקידו ברבנות, מרביץ תורה בעצמו, אומר מידי יום במשך כמעט 40 שנים, שיעור בדף היומי, ו[[משנה יומית]] ו[[הלכה יומית]] בבית הכנסת [[ארלנגר]]. הרב שטנצל משמש כרב בית הכנסת ארלנגר, יהודים תלמידי חכמים כמו הרב אברהם אבא פסרמן זצ"ל, ותלמידי חכמים ביחד עם פשוטי העם ישבו והקשיבו במשך 36 שנים יום יום לשיעוריו הברורים והמעניינים בגמרא משנה והלכה. ==יוזמתו להקמת מכון המקדש== מצאתי מכתב של [[הרב יונה שטנצל]] זצ"ל מייסד לימוד ה[[משנה יומית]] [[הלכה יומית]] עותק ממכתב ששלח אל גדולי ישראל. מה תשובות גדולי ישראל על המכתב, לא ידוע, אך יוזמה זו לא התרחשה בחייו. ==זה נוסח המכתב המקדים ששלח לגדולי ישראל על יוזמתו להקמת מכון המקדש== :::ו' כסלו תש"ט. :לכבוד..... :הנני מבקש מכב' לעיין בתשומת לב בהצעה המצורפת ולהודיעני את הערותיו והשקפתו בנידון זה, אין להסכים עכשיו שנמשיך בשגרה ומושגים קדומים בזמן שהשתנו את האתחלתא בגאולה מוכרחים להתחשב ברצינות למה שנזכר בהצעה . לדעתי צריכים למנות שתי וועדות ועדה כספית לדאוג בעד החומר מקור הכספים לממן את המפעל. ולדאוג להמחריות של העניינים. וכן וועדה רוחנית לטפל בכל העניינים הרוחניים של מוסד זה. אולי יש לאסו; כנס של רבני הארץ שבכינוס זה יכריזו על הקמת מוסד זה, וכן יש להתווכח על נושא זה לכל פרטיו אין לדחות את הדבר, צריכים לפעול תיכף. :::המצפה לגאולה במהרה :::הרב יונה שטנצל ==זה נוסח ההצעה שצורף למכתב להקמת מכון המקדש== :בעזרת ההשגחה העליונה שהראתה לנו נסים ונפלאות, שהדבירה עמים תחתנו ונתן לנו את נחלתנו, את גאון יעקב בבניין מלכות ישראל, מקווים אנו שבקרוב בימינו גם מקום מקדשינו הר האלוקים יהיה בחלקנו. *רואים אנו את צעדי הגאולה שמתקרבין והולכים בקצב של כדרך הטבע, והיינו כחולמים. אין שיעבוד מלכות בחלק גדול של הארץ ולפי מהירות דרכי הגאולה, אפשר שבעוד זמן קצר נעמוד בפני מאורעות כבירים אשר לא עמדו לפנינו מימות חורבן בית מקדשינו, הנו מקום המקדש ה' ברשותנו והנה השאלה מה לעשות? *אז לא נסתפק רק לשפוך שיחתנו לפני הכותל המערבי, העם ירצה לעלות את הר ה' וקמת ועלית אל המקום.... לבנות בית המקדש על מקום מקדשנו שנחרב, הרי מאות בשנים התפללנו שנוכל לשוב לארצנו, לא רק בכדי שנוכל לחדש את המלכות בישראל, אלא לבנות מחדש את בית ה' הוא המקדש שנחרב לפני קרוב לאלפיים שנה, ולחדש את הקרבת הקרבנות כימי עולם וכשנים קדמוניות. מאות בשנים התפללנו ומתפללים " ומפני חטאינו נתרחקנו על אדמתנו.... ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך, יהי רצון כו' ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו. *אם ברצון ה' שהעלינו לארצנו ונעשינו שוב בעלים על מקום מקדשנו חובה עלינו לבנות בית ה'. *לפני יותר ממאה שנה בזמן הגאון רבי עקיבא אייגר היה ויכוח בין גאוני הזמן, האם יתנו רשות לישראל על מקום מקדשינו, אם יש חובה לבנות בית מקדש ולהקריב קרבנות היו מחייבים ושוללים ידוע שיטת רש"י ותוס' בשם המדרש שמקדש העתיד ירד מן השמים "מקדש ה' כוננו ידיך" ידוע גם הירושלמי מובא בתוס' מעשר שני שהמקדש ייבנה לפני ביאת המשיח ע"י עם ישראל גמר סנהדרין וגם פסק הרמב"ם שלשה מצוות נצטוו ישראל שנכנסו לארץ ואחת מהם היא לבנות בית הבחירה ועיין בח"ס יור"ד שמפלפל בר' יחיאל מפריס שעלה לישראל בשנת י"ז לא' השישי ופסק שמקריבים אע"פ שאין בית ורצה להקריב קרבנות, מובא בספר כפתור ופרח (לרבינו אישתורי הפרחי עמוד תשצ"ו). אין הדבר פשוט אם בדורות קדומים ישבו על מדוכה זו ולא באו על עמק השווה מכ"ש בדורינו , דור יתום בוודאי יהיו בעיות שונות בין גאוני הזמן, אבל דבר אחד ברור הגיע הזמן להעלות את השאלה לפני גדולי התורה שבדורינו ואין לאחרה יותר. *זכורני כשביקרתי ברדין אצל הסבא קדישא החפץ חיים זצ"ל, זה היה בשנת תר"ץ וזה היה תיכף אחרי חג הפסח יום או יומיים, בבקר הכירו שיש לו מה לומר. וכשגמרנו את התפילה בישבנו ע"י שלחנו נתן דפיקה בשלחן ודממה השתררה בחדר. :פתח ספר מלכים והתחיל לדבר לאנשים שעמדו אז סביבו. זה לשונו שואלים: בקרוב נבנה בית המקדש איך? אין חכמים, אין נביאים, מי יבנה בית ה'? והתחיל לשאול שאלות ותיכף נתן תשובות לזה ותיכף התחיל לקרוא פסוק בפסוק מלכים ז' וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור. בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ויהיה איש צרי. חרש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מאלה בנחושת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו, והמשיך, הנה בן אשה אלמנה, אביו בעל מלאכה צורף נחושת, וה' נתן בו חכמה ובינה ודעת לעשות את מלאכת המקדש. אין צורך בנביאים אין צורך במיוחסים אין צורך בחכמים רק שיגיע זמן בניין בית המקדש ה' נותן תבונה ודעת לבנות בית המקדש למי שיש בו לב שלם ותם, בן אלמנה, בן לאיש בלתי מוכר בעל מלאכה. את זה שמעתי מפי קדשו בעמדי אז על ידו, דמעות זלגו מעיני ואינני שוכח את הפרט הזה, וזכורני שבזמן שקרא את הפסוקים הנ"ל הי' בעיני כאילו אנו שומע אותם מאת נביא בישראל, ואולי הגיע הזמן שיתקיימו דבריו של אותו צדיק. :בוודאי חובה עכשיו על עם ישראל ומח"ש על אנשי שלומי אמוני ישראל שנהי' מוכנים לזמן הגדול הזה, שנהיה' ראויים ונזכה בקרוב בימינו לחידוש בית מקדשנו ולא יהי' עיכוב מצדנו בזה שלא נהיה מוכנים מבחינה מעשית לכל האחריות אשר בניין בית המקדש מחייב אותנו. *מה יש לעשות בכדי שנהיה מוכנים לבניין בית מקדשינו? בכדי שנהיה מוכנים ומוכשרים לכל זה, הנני מציע להקים בניין גדול למטרה זאת, רצוי שמכון זה יימצא בירושלים עיר המקדש *א ייתכן גם באחת הערים מערי הארץ אשר בתוכו ירוכזו צעירים מופלגים בתורה ת"ח גדולים, יש לבכר פרחי כהונה צעירים כוהנים מאחרים, ובאם לא יימצא מספר מספיק של ת"ח מבין הכהנים יש לצרף גם ישראלים עילויים ושמה יתעסקו רק בענייני בית המקדש וקרבנות וכל העניינים הנוגעים להנ"ל. במכון הנ"ל יש לייסד מספר מחלקות לחלוקת הלימודים לכמה מקצועות בכדי שהעוסקים בענייני קדשים יוכלו להתרכז במקצוע אחד ולדעת אותו על בוריו וכל היקפו ובכל פרטיו. *א. מחלקה למקצוע בניין בית המקדש, ששמה יתעסקו רק במקצוע זה ויהיו בקיאים בכל פרטי בניין בית המקדש, מקום המזבח, היכל, קודש הקודשים, הר הבית, העזרות, הלשכות,. את המתמחים במקצוע הנ"ל יש ג"כ ללמדם הנדסאות בניין, ולהשתלם בכל חכמת הנדסאות בניין: מדידה כל עבודה שידעו את הלימוד הזה ביסודיות לכל ענפיה אדריכל, ארכיטקטורה מובן שיהי' צורך להתקשר בעניין עם מומחים גדולים במקצוע זה. *ב. מחלקה למקצוע בית המקדש ובגדי כהונה. במחלקה זו לעסוק בדין כלי המקדש לכל ענפיה, ידיעה ברורה לברר את המידות של כל הכלים וכל סוגי הכלים במקדש, החומר, הגודל, כן בכדי כהונה תכלת וכל החומרים הנחוצים לזה חלזון לתכלת, שלפי גמר' מנחות עולה אחת לשבעים שנה, ארגמן מהו, תולעת שני, ויהי' צורך לעסוק בלימוד מעשי ולהתקשר עם מומחים לימאות וזואולוגיה לקבל השגה מעשית בעניינים הללו ללבן ולחבר את כל הפרטים בלימוד זה גם עם אנשי מדע מהמקצועות הנ"ל *ג. מחלקת ייחוסי כהונה ופסולי כהונה לברר את כל דיני טומאה וטהרה וכהנים פסולים שהכהנים נפסלים על ידיהם לעבודה מימי כהנים בזה יהיה צורך להיוועץ עם מומחים במקצוע הרפואה וכהני חזקה מותרים לעבודה והאם נמצא בתוכינו כהנים מיוחסים וכל מיני פסול בכהנים. *ד. מחלקת הקרבנות לדעת את כל דיני הקרבנות ביסודיות, קרבנות יחיד וציבור, קרבנות תודה ונדבה, וכל ההלכות הקרבת הקרבנות, וכל עבודה הקדשים, פסולי הקדשים, מומים בקודשים מנחות, לכל פרטיהם, של הקרבת קרבנות, כן ללמוד דיני המעשה פרה אדומה דיני לויים, קול שפוסל הלויים לשיר, וכן דיני שקלי ישראל שכל עם ישראל צריך לתת שקלים במשקל של שקלים, ולוחות בשקלים לכל מיניהם. :בכדי שנוכל להוציא אל הפועל את המפעל הזה, על היהדות הנאמנה לייסד "קרן המקדש". קרן המקדש יהיה מוקדש להקים את המפעל הזה והחזקתו. ראשי היהדות הנאמנה וגאוניה האדמורי"ם בני כל הארצות פונים בקריאה יהדות עולמית לתרום לטובת קרן המקדש. וכן להטיל חובה לתרום תרומה שנתית מטבע או שקל מינימום לכל יחיד וייתרם לטובת קרן זה. :לדעתי יש לקשר את יסוד הקרן הנ"ל לאסון הנורא שקרא לעם ישראל בהשמדת יהדות אירופה, גדוליה, גאוניה, צדיקיה, ישיבות גדולות, רבבות לומדי תורה, ובוודאי האסון הזה קירב את הגאולה, יש להמליץ את מאמר חז"ל "אין משיח בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות בגוף". ששמה בארצות ההן הייתה נשמת האומה וכילו על הנשמות שבגוף הנקרא ישראל ונשאר רק הגוף. ויש להנציח את חורבן יהדות אירופה והקמת מוסד כזה על שמם בוודאי הולם אותם ואת רוחם, גם יהדות העולם תשתתף יותר בהקמת מפעל זה באם ייקרא על שמות הקדושים. ואולי להכריז שאפשר להשתתף בהקמת חדרים על שם משפחות שנעקרו וייקרא על שם המשפחה של התורם סכום כסף להקמת חדר. היהדות התורנית שמתאבלת על חורבן המקדש קרוב לאלפיים שנה, בוכה שנה שנה על חורבן בית תפארתנו מתפללת על : "והשב את העבודה לדביר ביתך, לסדר העבודה בירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" מובן שאנו צריכים לראות את שיבת ישראל לארצנו כאות והקדמה לבניין מקדש ה'. שהרי ברור שאנו יהודים מאמינים לא ביקשנו רק על מלכות ישראל, צבא ישראל, עצמאות, מדינה משלנו, חכמינו קבעו את אבל העם ולא לחורבן הארץ, רק על חורבן המקדש וע"כ יש לנו לראות את שיבת ציון לארצו כהכנה לשיבת השכינה לציון. :והשבת שכינתו לציון ואין אבלינו פסק עד הקמת מקדש ה'. בתוך הקלחת של מאורעות גדולים אשר מתרחשים יום יום, למרות השמחה הגדולה לעמינו, שאפנו להשתחרר משעבוד מלכויות, אין לשכוח את העיקר שבתורתינו הקדושה תופס מקום רחב, מקדש, קרבנות, תורת כהנים, סדר קדשים, וחובה עלינו להתעסק בזה למעשה. :בכסף שיתאסף ע"י קרן המקדש יש להקים בית המדרש לתורת קדשים בשם "היכל הקדשים" (ע"ש הקדושים) שנוסף ללימודים הנזכרים לעיל עליהם לחקור את הבעיה של סנהדרין. עכשיו, שהגענו לזמן הזה שהננו יושבים על אדמתנו בביתנו, ונזכה בעזרת שוכן השמיים לשכון לבטח בארצינו באין פחד בפני האויב עלינו. לבנות בית לשכינה, שמואל ב' פרק ז' ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים יושב בתוך היריעה. כי בעזרת ה' יתברך ננוח מכל אויבינו ונקים ארמונות לבנייני הממשלה ולמלכות ישראל, יש להקים בית לה' ואז "ואהי' עימך ואכריתה את כל אויבך מפניך ועשית לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ"... ==המפגש שלו עם הרבי מליובוויטש שהתוודה עשיתי טעות שלמדתי באונברסיטה== :סיפר המשפיע החב"די מזקני חסידי חב"ד הרב יעקב יהושע לאופר מבני ברק, כאשר עשה שבע ברכות לגיסו הרב [[שלמה שטנצל]] מבני ברק, זה היה בשבת שבע ברכות שהוא ערך לגיסו בביתו ברחוב הראשונים בבני ברק, היה שם אב החתן יוזם לימוד המשנה היומית וההלכה היומית, [[הרב יונה שטנצל]] והוא סיפר למשתתפי השבע ברכות סיפור אישי ומפגש יוצא דופן שהיה לו עם הרבי. בעת שהוא הגיע לארה"ב לבקר את שתי בנותיו רחל ואסתר, הוא היה נוהג נכנס לרבי מליובוויטש. כשעשה שידוך לביתו הגדולה רחל, עם פרופ' הרב אברהם קלמן קליקשטיין זצ"ל הוא נכנס לרבי לספר לרבי שהוא עשה שידוך לביתו. :הרבי התעניין מי החתן? רבי יונה ענה לו: שהוא פרופסר מדען . הרבי נופף לו בידיים במין תנועות כאלה של פלא, איך לקח הרב שטנצל חתן מדען??? אז רבי יונה זצ"ל ענה לו: "הוא תלמיד חכם גדול". הרבי ענה לו: "מדען תלמיד חכם, זה כמו אתרוג המורכב, זה לא אתרוג מלא, מאחר והוא יונק מלימון, אולם הוא בכל זאת אתרוג". :אז רבי יונה הרים את ראשו ובתנועות רמז כיוון כלפי הרבי, הרבי בחיוכו הבין את הרמז מאחר והיה ידוע שהרבי למד בעצמו מחבד למד באוניברסיטה בסורבון שבצרפת. הרבי הבין היטב את פליאתו של הרב שטנצל זצ"ל וענה לו: "איך וייס דס טקא פון זיך" בתרגום "אני יודע את זה מעצמי" ==חיללו שבת בתל אביב ובניין תחנה האוטובוסים של דן קרס== בחודש אב תשכ"ט גיסו הרה"ג רבי שלמה זאב צווייגענהאפט זצ"ל היה בארץ ישראל ביחד עם בתו מרת שרה מיכלא עדעלשטיין שתחי', והם נפגשו עם יהודי אחד שסיפר להם מעשה נוראה שהיה עם רבי יונה זצ"ל. היהודי סיפר להם, שפעם אחת בשבת קודש הוא היה יושב בחוץ מול בניין של תחנת אוטבוסים בת"א שהיתה באמצע בניה, והוא ראה שגם בשבת הם בנו שם, פתאום הוא ראה שהרה"ג רבי יונה צעד לכיוון התחנה וצעק על חילולי השבת, והאנשים שהיו בבניית התחנה הסתכלו עליו בבוז על ניסיונו למחות על חילול השבת. לאחר מספר דקות יצא רבי יונה, ואמר 3 פעמים את המשפט הבא: :דבר שבונים בשבת אין לו קיום :דבר שבונים בשבת אין לו קיום :דבר שבונים בשבת אין לו קיום. בשבת קודש בשבוע הבא פתאום נפל כל הבנין ונהרג כל העובדים שם! ==חידושי תורה שהוציא== רוב כתביו וחידושי התורה שלו הלכו לאיבוד, אולם נמצאו כמה חידושי תורה בודדים שכתב תוך כדי לימוד הלכה יומית, וזה ההערות שהוא כתב לעצמו, לא מתוך כוונה לפרסם ברבים. אולם על מנת שיהיו שפתותיו דובבות בקבר הועלה החומר לכאן. '''[[חידושי רבי יונה שטנצל]]''' ==ילדיו== [[File:הגאון רבי יונה שטנצל עם שלושת מילדיו.pdf|thumb|הוסיפו כיתוב כאן]] [[File:רבי יונה שטנצל עם שלושת מילדיו.pdf|thumb|רבי יונה שטנצל עם שלושת מילדיו רל קליקשטיין, אסתר רובינסון ושלמה שטנצל]] *בנו של רבי יונה, הרב [[שלמה שטנצל]], חתנו של [[הרב משה לינשה]] זצ"ל משמש כיום יו"ר המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית, וחתנו ר' ישעי' המאירי מנהל את הארגון בהצלחה רבה בימים אילו. *רחל קליקשטיין ובעלה פרופסור הרב קלמן קליקשטיין זצ"ל *אסתר רובינסון ובעלה פרופסור מאיר רובינסון ==פטירתו== לאחר ששמע שראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר החליטה לפתוח את שידורי הטלוויזיה הישראלית הערוץ הראשון, בזמנו היה קיים ערוץ טלוויזיה אחד, וההחלטה להתחיל את שידוריו בשבת, גרם לחלחלה גדולה ומאחר ונושא חילולי השבת היו בדמו, ליבו לא עמד לו, והוא חטף דום לב, לאחר שחזר מבית הכנסת בליל שבת. הלוויתו נערכה בתל אביב ובבני ברק, ונקבר בבית העלמין שומרי שבת, בבני ברק. נפטר י"ט תמוז תשכ"ט. ==הספד לרב יונה שטנצל== :ביום א' י"ט מנחם אב, בשלושים, התקיים הספד בבית חסידי רדומסק ברחוב בר כוכבא 31 בתל אביב, הספד לרבי יונה. הספידו אותוף * מרן הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף הרב הראשי לתל אביב יפו *כ"ק האדמו"ר רבי מנחם שלמה בורנשטיין (זצ"ל) האדמו"ר מרדומסק סוכוטשוב *הרה"ג רבי דוד צבי זילברשטיין חבר הרבנות הראשית לתל אביב * הר"ר פנחס שיינמן יו"ר המועצה הדתית לתל אביב יפו ==אילן יוחסין== [[File:אילן יוחסין של משפחת שטנצל.PDF|thumb|אילן היוחסין של משפחת הרב שטנצל]] q8jaoy00mo3hszq89hkm7901tko4134 0 259256 3017627 3016928 2026-05-26T16:33:23Z 1אברהם1 4446 הדגשות וקצת פיסוק 3017627 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|נה}} פתח נה <ענין הע"ב שיש בעסמ"ב>: '''מנין אחד ששני שמות או יותר באים אליו בדרכים שונים - נודע שהוא עיקר אחד שצריכים להתחבר שם כל אחד לפי הדרך שלו. אך שבסוף מסיבותיו יגיע שם. וזה סוד הע"ב שיש בכל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שלכל אחד יש דרך בפני עצמו, אך כולם מגיעים לזה. זה מראה שהוא עיקר אחד שצריכים כולם להגיע אליו, כל אחד לפי דרכו. והאמת, שזה בא מא"א, שממנו יוצאים או"א זו"ן, והוא ע"ב אחד, שד' יודי"ן שבו מוציאים עסמ"ב. וכל אחד מהם צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהיא הע"ב, וזה הכח היותר חזק שבהם:''' כיון שביארנו שהיה לכלים קיום בזמן שלא היו עושים כלום, ולקמן נאמר שהוא בסדר רפ"ח, עכשיו צריך לפרש ענינים כלליים מה שצריך להקדים בזה: חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, מנין אחד, והוא הנחה כללית בענין זה. ח"ב, והאמת, והוא הנחה פרטית בנידן דידן: חלק א: א. '''מנין אחד ששני שמות או יותר באים אליו בדרכים שונים''', כי הרי כל אחד צריך להתפשט על פי אותיותיו, ואם כן צריך להם דרכים שונים כדי להגיע אל המנין ההוא. שאין אנו מדברים עתה מן הגמטריאות השוות, שענינם ענין אחר, והיינו שאז נראה שיש להם שייכות זה עם זה בבחינת מספרם, ומתיחסים שניהם לכל הפעולות, שגמטריא שלהם שוה למספר השמות, אך כאן הוא ענין אחר, כשרואין מנין אחד, שאיזה שמות צריכים להתפשט בדרכים שונים כדי להגיע אל המנין ההוא: ב. '''נודע שהוא עיקר אחד שצריכים להתחבר שם''', כי הנה כבר שמעת למעלה, איך המנין אינו דבר בלא טעם, אדרבא, הוא ענין גדול, מראה מספר הכחות המתחברים בפעולה ההיא, וטעם כמותם נמשך מן השליטות של המדרגות השולטות בפעולה ההיא, וכמ"ש כבר בענין האילנות, כי יש מדרגה ששליטתה גורמת התפשטות אחת, ומדרגה אחרת גורמת התפשטות אחרת. ולפי ההתפשטות - כך הם הפעולות הולכות באותם המספרים בהדרגות ההם. כשרואים ששני שמות באים למנין אחד, נודע מיד שזה המנין הוא סדר אחד עיקרי, שאליו צריכים להגיע שאר המדרגות: ג. '''כל אחד לפי הדרך שלו''', אך שבסוף מסיבותיו יגיע שם, זה מראה שיהיה בדבר ההוא שני ענינים. הא' - דרך פרטי לכל אחד מן השמות לפי עניניהם שיוצאים משם, שכל אחד יש לו תולדות רבות בהנהגה, ומסיבות גדולות. אך שסוף כל סוף כל תולדות וכל המסיבות יסתיימו בענין אחד, ההולך לפי שליטה אחת השולטת בכלל על כל השמות ההם וכל מסיבותיהם: ד. '''וזה סוד הע"ב שיש לכל הד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן''', זה כבר ברור בדברי הרשב"י והרב הקדוש זללה"ה, היות בכל אחד מן הד' שמות - ע"ב בדרך אחר, דהיינו ע"ב בעצמו, ס"ג - כשנחשוב גם הי' אותיות שלו, אך לא המספר, מ"ה - כשנחשוב המספר של הפשוט, ולא האותיות, ב"ן - כשנחשוב הריבוע של הפשוט: ה. '''שלכל אחד יש דרך בפני עצמו, אך כולם מגיעים לזה''', הוא מ"ש שלהגיע לזה - צריך לחשוב בכל אחד חשבונות אחרים: ו. '''זה מראה שהוא עיקר אחד שצריכים כולם להגיע אליו, כל אחד לפי דרכו''', פירוש - בכלל חוץ מן נידן דידן, צריך שיהיה מציאות זה בשמות אלו, ועוד אפילו בנידן דידן, ועם כל הטעמים שנאמר בכל שם ושם בפני עצמו, כמפורש בדברי הרח"ו זללה"ה. וכי אפשר דאתרמי מלתא דוקא בכי האי גונא שיהיה ע"ב בכל אחד, ולא יהיה טעם לזה, שכולם סוף סוף מגיעים לזה הענין. ודאי הלא דבר הוא, שרואים שזה צריך שיהיה. ואדרבא, נמצאו כל כך טעמים עד שיצא זה - צריך שיהיה איזה סיבה פנימית לזה הדבר: חלק ב: א. '''והאמת שזה בא מא"א, שממנו יוצאים או"א זו"ן''', ז"ס שאמרו באדרא זוטא, דלא אשתכח אלא בוצינא בלחודוי, שאין ערך או"א זו"ן עם א"א, כערך זו"ן עם או"א, כי או"א זו"ן הם כולם מדרגות מלבישים לא"א, שכך מלבישים או"א מן הגרון ועד הטבור, כמו שמלבישים זו"ן מן הטבור ולמטה. מה שאין כן א"א, שהוא פרצוף אחד כולל כל העולם מראש ועד סוף, ואו"א זו"ן כולם ענפים ממנו, ומלבישים עליו. והאמת, כי ט"ס דא"א, כבר אמר הרב זללה"ה, שנקראו שרשיות לאצילות, וכל השאר - ענפים ממנו. ועל כן צריך לעשות מהם שתי מדרגות, והיינו עתיקא קדישא הוא א"א, ושאר הד' פרצופים נקראים ביחד שמיה דעתיקא, כמו שפירש באדרא: ב. '''והוא ע"ב אחד, שד' יודי"ן שבו מוציאים עסמ"ב''', כי אנחנו רואים שיש עסמ"ב, והם או"א זו"ן, ולא נמצא שם לא"א, ולפעמים שע"ב הוא א"א. אך הענין הוא זה, כי יש שם ע"ב שרשי לכל שאר הד' שמות, שהם יוצאים מד' יודי"ן שלו, שכבר ידענו שכל יו"ד מראה על הוי"ה, כמ"ש בתיקונים. וזה הע"ב הוא א"א, ומד' יודי"ן יוצאים עסמ"ב, שהם או"א זו"ן: ג. '''וכל אחד מהם צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהיא הע"ב''', כי הלא המה ד' לבושים או ענפים של א"א, שכל אחד פועל פעולה בפני עצמו, על כן יש להם לכל אחד שם בפני עצמו, מורה פעולתו הפרטית. אך בזה כולם שוים - שיוצאים משורש אחד, והרי הם ד' פרטים שונים שיוצאים משורש אחד. וזה מה שצריך להם ממש להראות - שעניניהם הפרטיים יוצאים מן השורש השוה, ועל כן כל אחד בדרך פרטי, לפי מה שהוא, צריך להגיע אל הוראת שרשו, שהוא הע"ב: ד. '''וזה הכח היותר חזק שבהם''', כי מה שהשורש נראה בענפיו - מראה התדבקות של השורש והענף ביחד. ופשוט הוא, שהכח היותר חזק שבאו"א זו"ן הוא היותם מתדבקים בא"א, שהוא השורש, משני טעמים, אם שהשורש הוא מקור - הענף כל עוד שיהיה מתדבק בו ישפיע בו קיום גדול, אם שא"א בעצמו הוא השורש הגדול והנורא, שאין פגם מגיע לו כלל, שאין הס"א מגיע לו כלל וכלל, ובהאיר בענפים התדבקות שלו נותן בהם ודאי כח גדול, מן הכח הגדול הזה שלו: 2gseyy8r31al9dcwsfn2n62w3zqp6t0 0 261522 3017705 3017558 2026-05-27T06:08:42Z Roxette5 5159 3017705 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! ===קטע זמני=== פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש - באדלקותך, דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן וגו'}} וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}}. ר' יהודה אמר הטבה ממשו, כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא - כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס"א דסתימא דכלא נהיר) - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד (ס"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהעלות}} (נ"א {{צ|בהטיבו}}) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה. וכדין כנ"י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי, כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו, כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי 'זבול' דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא, והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא - ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא. וכלא באתר חד. ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. זבחי צדק ודאי. מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר, דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא. ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ"י אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}} דישתמודען גווני, דהא כדין אקרי ''',בקר''' וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא. '''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. בגין <קטע סוף=דף קנ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=דף קנ ב/>לאתברכא מנהון ע"י דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא, ואקרי {{צ|באר}} ואקרי {{צ|ים}}. אקרי {{צ|באר}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה. {{צ|ים}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא, ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן. וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי, עננא וחשוכא מניה הוא, ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. כתיב {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם, לא קריבו דא בדא, דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}}, דכד אתמלייא לאתחברא (ס"א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו, ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי '''בא"ר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. נטיל לעילא <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=דף קנא א/>סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה - לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות: [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא, כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע, דאיהו קשורא חד, קשורא מחימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן, אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא, לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}} |- | {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}} |- | {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}} |- | {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}} |- | {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') {{ש}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- j3rtirzke7qhqi5nqg4pdtg6o4gewsz 3017706 3017705 2026-05-27T06:09:14Z Roxette5 5159 3017706 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! ===קטע זמני=== פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש - באדלקותך, דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן וגו'}} וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}}. ר' יהודה אמר הטבה ממשו, כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא - כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס"א דסתימא דכלא נהיר) - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד (ס"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהעלות}} (נ"א {{צ|בהטיבו}}) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה. וכדין כנ"י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי, כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו, כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי 'זבול' דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא, והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא - ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא. וכלא באתר חד. ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. זבחי צדק ודאי. מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר, דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא. ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ"י אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}} דישתמודען גווני, דהא כדין אקרי ''',בקר''' וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא. '''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. בגין <קטע סוף=דף קנ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=דף קנ ב/>לאתברכא מנהון ע"י דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא, ואקרי {{צ|באר}} ואקרי {{צ|ים}}. אקרי {{צ|באר}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה. {{צ|ים}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא, ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן. וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי, עננא וחשוכא מניה הוא, ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. כתיב {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם, לא קריבו דא בדא, דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}}, דכד אתמלייא לאתחברא (ס"א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו, ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי '''בא"ר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. נטיל לעילא <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=דף קנא א/>סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה - לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות: [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא, כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע, דאיהו קשורא חד, קשורא מחימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן, אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא, לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}} |- | {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}} |- | {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}} |- | {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}} |- | {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') {{ש}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- scmgndmiyy4lyigu5bnj9x18ghu4ysv 1 272864 3017629 3017274 2026-05-26T16:37:42Z איש פלוני 15730 /* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ 3017629 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT) ::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'. ::לגבי הרב שלמה פישר זצ"ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל "דעת" ו"היברובוקס"), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים. ::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT) ::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. ::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT) :::: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:58, 21 במאי 2026 (IDT) ::::: האמת שאני חושד שמסמך זכויות היוצרים באתר דעת מזוייף. גם אני עצמי שמעתי פעם מהרב פישר שאין דעתו נוחה מכך, ומאחד מבני המשפחה שמעתי שהוא חושב שהאחראי החתים את הרב במרמה או שהדביק את החתימה על הטקסט (כל הטקסט שם לא בכתב היד של הרב פישר), אלא שהמשפחה לא רוצה לריב איתו כי הוא בן משפחה של אחת מהכלות של הרב פישר. (סליחה על הרכילות). [[משתמש:Dovi]] יש לך הקלטה של דברי הרב פישר? אם כן אשמח ליצור איתך קשר, יתכן שיועיל לבני המשפחה. אגב, לא מזמן יצאה הדפסה חדשה של מהדורת הרב פישר, ואפשר למצוא אותה באתר בוקפוד. [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 19:37, 26 במאי 2026 (IDT) bz5f4clgv2bru1ny9btztjdcmdfq8so 3017698 3017629 2026-05-27T04:57:22Z Dovi 1 /* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ 3017698 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT) ::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'. ::לגבי הרב שלמה פישר זצ"ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל "דעת" ו"היברובוקס"), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים. ::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT) ::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. ::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT) :::: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:58, 21 במאי 2026 (IDT) ::::: האמת שאני חושד שמסמך זכויות היוצרים באתר דעת מזוייף. גם אני עצמי שמעתי פעם מהרב פישר שאין דעתו נוחה מכך, ומאחד מבני המשפחה שמעתי שהוא חושב שהאחראי החתים את הרב במרמה או שהדביק את החתימה על הטקסט (כל הטקסט שם לא בכתב היד של הרב פישר), אלא שהמשפחה לא רוצה לריב איתו כי הוא בן משפחה של אחת מהכלות של הרב פישר. (סליחה על הרכילות). [[משתמש:Dovi]] יש לך הקלטה של דברי הרב פישר? אם כן אשמח ליצור איתך קשר, יתכן שיועיל לבני המשפחה. אגב, לא מזמן יצאה הדפסה חדשה של מהדורת הרב פישר, ואפשר למצוא אותה באתר בוקפוד. [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 19:37, 26 במאי 2026 (IDT) ::::::לא, אין לי הקלטה. איך הייתי מעיז להקליט שיחה שהיא בסך הכל בקשה מבן אדם? בכל מקרה חבל לשמוע על מעשים כאלה, אם כך באמת היה. הלוואי שבני המשפחה היו משחררים את המהדורה לטובת הציבור. בזמנו זה היה מקובל כנראה על אחד מצאצאיו (שהפנה אותי אל הרב פישר). אבל אולי הכל לטובה. כי גם המאמץ לעשות כאן עבודה יסודית מההתחלה, בעצמנו, יכול להוביל לתוצאות מועילות שאינן קיימות באף מהדורה בדפוס. במקום לדבר על מה שהיה, כדאי שנתחיל לחשוב על מה שיכול להיות ומה ניתן לבנות. אולי כאן נקדם קצת את גאולתו של ספר שאי אפשר להפליג בחשיבותו, אך נשכח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:57, 27 במאי 2026 (IDT) 66r9c2fsn5p28hgcms6nfygulhaq7pj 3017700 3017698 2026-05-27T05:11:57Z Dovi 1 /* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ 3017700 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT) ::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'. ::לגבי הרב שלמה פישר זצ"ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל "דעת" ו"היברובוקס"), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים. ::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT) ::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. ::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT) :::: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:58, 21 במאי 2026 (IDT) ::::: האמת שאני חושד שמסמך זכויות היוצרים באתר דעת מזוייף. גם אני עצמי שמעתי פעם מהרב פישר שאין דעתו נוחה מכך, ומאחד מבני המשפחה שמעתי שהוא חושב שהאחראי החתים את הרב במרמה או שהדביק את החתימה על הטקסט (כל הטקסט שם לא בכתב היד של הרב פישר), אלא שהמשפחה לא רוצה לריב איתו כי הוא בן משפחה של אחת מהכלות של הרב פישר. (סליחה על הרכילות). [[משתמש:Dovi]] יש לך הקלטה של דברי הרב פישר? אם כן אשמח ליצור איתך קשר, יתכן שיועיל לבני המשפחה. אגב, לא מזמן יצאה הדפסה חדשה של מהדורת הרב פישר, ואפשר למצוא אותה באתר בוקפוד. [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 19:37, 26 במאי 2026 (IDT) ::::::לא, אין לי הקלטה. איך הייתי מעיז להקליט שיחה שהיא בסך הכל בקשה מבן אדם? בכל מקרה חבל לשמוע על מעשים כאלה, אם כך באמת היה. ביחד עם זה, הלוואי שבני המשפחה היו משחררים את המהדורה לטובת הציבור. בזמנו זה היה מקובל כנראה על אחד מצאצאיו (שהפנה אותי אל הרב פישר). אבל אולי הכל לטובה. כי גם המאמץ לעשות כאן עבודה יסודית מההתחלה, בעצמנו, יכול להוביל לתוצאות מועילות שאינן קיימות באף מהדורה בדפוס. במקום לדבר על מה שהיה, כדאי שנתחיל לחשוב על מה שיכול להיות ומה ניתן לבנות. אולי כאן נקדם קצת את גאולתו של ספר שאי אפשר להפליג בחשיבותו, אך נשכח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:57, 27 במאי 2026 (IDT) rlxbnyqz2sxg5qv5p2vdtdlcihrkhva 3017701 3017700 2026-05-27T05:24:58Z Dovi 1 /* נוסח הטקסט בויקיטקסט */ 3017701 wikitext text/x-wiki נראה לי יותר מוצלח לשים את הכריכה שמשמאל במקום את הכריכה הנוכחית. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] • [[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]] • י"ז בכסליו ה'תשע"ד • 13:52, 20 בנובמבר 2013 (IST) [[File:אור השם.jpg|thumb|כריכת ספר אור השם לרבי חסדאי קרשקש בדפוס פרארה]] :בסדר. זוהי סריקה איכותית ומעולה של הספר כולו ב-PDF, אבל התמונה לא נראית משום מה. אז נשים את ה-JPEG כאן לאיור, ובסוף בקישורים החיצוניים את ההפניות לסריקות של הספר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:56, 20 בנובמבר 2013 (IST) :את התמונה שהצעת. מספיק לעכשיו... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:16, 20 בנובמבר 2013 (IST) == שם הספר == נראה לי ששם הספר צריך להיות [[אור ה']], זאת משום שבמקור מופיע שם ה' בשם הספר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 01:36, 23 בדצמבר 2013 (IST) :זה אחד מהנושאים שאין בו חשיבות רבה, אמנם לעורך אין בכלל ברירה: הוא '''חייב''' להחליט בסופו של דבר לכאן או לכאן. ולכן הדיון עליו הופך ליותר חשוב... :-) אני נוטה להיגיון שלך, למרות שגם <ה'> וגם <השם> יכולים לבוא במקום <יי>. אבל ביחד עם זה יש גם את העניין של האלגנטיות, ונראה לי שבגלל זה החליט הרב שלמה פישר לכתוב ולנקד בכותרת <אוֹר הַשֵּׁם> במהדורתו. לכל אפשרות יש על מה לסמוך, ולכן בוא נחכה לתשובתו של איתן (בגלל שהוא עובד על זה בפועל דעתו אולי הכי חשוב). [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:06, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::קראתי לספר '''אור השם''' בגלל שכך קרא לו הרב פישר שאני עובד על פי מהדורתו. לדעתי לא מדובר בעניין משמעותי כל עוד יש הפניה משני השמות. אם לדעתכם יותר מתאים '''אור ה'''' אפשר להעביר לשם זה. בברכה [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]]) כ' בטבת ה'תשע"ד • 08:38, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::אז אם כן בואו נלך בינתיים עם האלגנטיות, וגם כדי לא להפוך את כל הדפים בינתיים בעניין לא משמעותי. אמנם באמת כדאי לבדוק אם קיימת אפשרות בתוכנה לשנות את שמותיהם של דפים משניים באופן אוטומטי, ואז יהיה ניתן לשנות דברים מהסוג הזה בלי בעייה. (נחום אולי אתה יודע?) :::אגב, למרות ההקפדה היתירה שאנחנו רגילים לה היום, נראה שלפי כוונתו המקורית של רח"ק, וגם לפי הבנתם המקורית של קוראיו בזמנו, את שם הספר היה צריך לקרוא ולבטא <אוֹר אֲדֹנָי>. הרי מדובר על לימוד תורה! אבל יראת ההוראה בימינו לא תאפשר כמובן דבר כזה... [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:51, 23 בדצמבר 2013 (IST) ::::כבר עשרות ואולי מאות שנים מקובל שלא להגות את שם ה' (שם אדנות) אלא בתפילה או בקריאת פסוקי מקרא וכדומה. כך שזה לא רק "יראת ההוראה בימינו" אלא מסורת ומנהג ותיקין. ::::לגבי שם הספר, זה באמת לא הכי עקרוני. לא הייתי מודע לכך שכבר במהדורת הרב פישר זה נקרא "אור השם". אך אעיר שיש להיזהר בשימוש במהדורה זו שלא להפר זכויות יוצרים, אלא אם כן כבר עברו שבעים שנה מאז פטירת הרב פישר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 11:21, 23 בדצמבר 2013 (IST) :::::שלום, אתה צודק. לא רק הגזמתי בלשוני אלא גם בעובדות עצמן: יש די הרבה שימוש גם בכתבי הראשונים בכיוניים של "השם" ואחרים, במקום שם הוי"ה בקריאת אדנו"ת. מה שבאמת מפריע לי וגרם לי למעוד בא ממקום קצת אחר, כגון שלא אומרים אדנו"ת במקומות שבאמת יש מקום לזה, כגון בזמירות שבת (החרוזים בנויים על זה!) או בתפילות אישיות. או שמשתמשים בשיבוש "אלקים" אפילו בהקשרים מכובדים של לימוד תורה או תפילה אישית. :::::לגבי מהדורתו של הרב שלמה פישר, אסור להעתיק אותו ממש אבל מותר לגמרי ללמוד ממנו, וזה למיטב הבנתי מה שאיתן עושה. תמיד אפשר בכל מקרה להשוות למהדורה הראשונה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:04, 23 בדצמבר 2013 (IST) ==נוסח הטקסט בויקיטקסט== כדאי לציין בצורה ברורה על פי איזו מהדורה הטקסט המוקלד. לא ברור כלל, וחשוב לציין, מכיוון שיש הבדלים משמעותיים בין המהדורות. כמו כן, לכאורה יש בעיה להשתמש במהדורת הרב פישר ללא הסכמה של בעלי הזכויות (למרות שקובץ מלא של הספר נמצא באתר דעת, שם הוא נמצא באישור הרב פישר, כפי שמופיע שם "נספח: זכויות יוצרים"). [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 01:12, 20 במאי 2026 (IDT) : מתייג לדיון את [[משתמש:Dovi]] שעמל רבות במהדורה זו ואולי יוכל לומר מניין הטקסט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:56, 20 במאי 2026 (IDT) ::תודה לשניכם! לצערי אין כאן טקסט של אור ה'. בעבר עבדתי רק על המבנה של הספר וקצת על דברי הפתיחה של המחבר למאמריו, אך גוף הספר חסר. יש [[אור השם/שיטת העבודה|דף]] שאמור להסביר על מה הטקסט מבוסס, אך הוא מיושן. אשמח אם מישהו יחשוב מחדש על איזה מקור(ות) ראוי ואפשר לבסס את אור ה'. ::לגבי הרב שלמה פישר זצ"ל, לפני שנים ביקרתי אצלו אישית כדי לבקש רשות להשתמש במהדורתו כאן בוויקיטקסט. הוא לא רק סירב, אלא גם הביע מורת רוח על אתרים אחרים שפרסמו סריקה של ספרו (כולל "דעת" ו"היברובוקס"), ואמר לי שהם עשו את זה ללא רשותו (אני לא מבין איך זה מסתדר עם האישור לפרסום באתר דעת). הביקור הזה היה אחד מהגורמים שעזבתי את העבודה כאן על ספר אור ה'. אך אשמח מאוד אם מישהו אחר יחזור אליה ויקדם אותה! כל המקורות החשובים ביותר כבר נגישים היום לציבור, כולל כתבי יד ודפוסים ישנים. ::חג שמח ושבת שלום לכם ולכל תורמי ויקיטקסט, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:45, 21 במאי 2026 (IDT) ::: יש את הטקסט שאיתן העלה. לדוג' [[אור השם/מאמר א/כלל א/פרק א]]. כדאי להשוות למקורות הזמינים ולבדוק מאיפה הוא לקח. ::: מהשוואה של קטע אקראי נראה שהטקסט של איתן לקוח במלואו מהרב פישר, כולל היצמדות מלאה לפיסוק שלו ולחלוקה לקטעים. איתן רק הוריד את הניקוד והפך את הכתיב למלא. נראה לי שניאלץ למחוק מחשש להפרה של זכויות יוצרים. חבל.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:10, 21 במאי 2026 (IDT) :::: מחקתי. הספר מחכה לגואל.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:58, 21 במאי 2026 (IDT) ::::: האמת שאני חושד שמסמך זכויות היוצרים באתר דעת מזוייף. גם אני עצמי שמעתי פעם מהרב פישר שאין דעתו נוחה מכך, ומאחד מבני המשפחה שמעתי שהוא חושב שהאחראי החתים את הרב במרמה או שהדביק את החתימה על הטקסט (כל הטקסט שם לא בכתב היד של הרב פישר), אלא שהמשפחה לא רוצה לריב איתו כי הוא בן משפחה של אחת מהכלות של הרב פישר. (סליחה על הרכילות). [[משתמש:Dovi]] יש לך הקלטה של דברי הרב פישר? אם כן אשמח ליצור איתך קשר, יתכן שיועיל לבני המשפחה. אגב, לא מזמן יצאה הדפסה חדשה של מהדורת הרב פישר, ואפשר למצוא אותה באתר בוקפוד. [[משתמש:איש פלוני|איש פלוני]] ([[שיחת משתמש:איש פלוני|שיחה]]) 19:37, 26 במאי 2026 (IDT) ::::::לא, אין לי הקלטה. איך הייתי מעיז להקליט שיחה שהיא בסך הכל בקשה מבן אדם? בכל מקרה חבל לשמוע על מעשים כאלה, אם כך באמת היה. ביחד עם זה, הלוואי שבני המשפחה היו משחררים את המהדורה לטובת הציבור, כי זה היה מיקל מאוד על המלאכה. בזמנו זה היה מקובל כנראה על אחד מצאצאיו (שהפנה אותי אל הרב פישר). אבל אולי הכל לטובה. כי גם המאמץ לעשות כאן עבודה יסודית מההתחלה, בעצמנו, יכול להוביל לתוצאות מועילות שאינן קיימות באף מהדורה בדפוס. במקום לדבר על מה שהיה, כדאי שנתחיל לחשוב על מה שיכול להיות ומה ניתן לבנות. אולי כאן נקדם עוד קצת את גאולתו של ספר שאי אפשר להפליג בחשיבותו, אך נשכח. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:57, 27 במאי 2026 (IDT) aqhz0mlo7496o0kkjqo7vwxjm0kd2zy 10 276711 3017679 2900622 2026-05-26T21:48:55Z CommonsDelinker 434 Removing [[:c:File:Rabbi_Menachem_Mendel_Schneerson2.jpg|Rabbi_Menachem_Mendel_Schneerson2.jpg]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Geagea|Geagea]] because: per [[:c:Ticket:2026052610011659|]]. 3017679 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{ניווט תאריכים| | פרויקט = [[אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]] | הפניה = | הקודם = תבנית:י' ניסן | הבא = תבנית:י"ב ניסן }} [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ח11]] </noinclude> <!-- התחילו עריכה מכאן --> * {{חישוב שנה|ה'|תרס"ב}} - נולד רבי [[מחבר:מנחם מנדל שניאורסון|מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש]], האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד * {{חישוב שנה|ה'|ל'}} - נפטר פרשן המקרא והמקובל רבי משה בן נחמן ([[מחבר:רמב"ן|רמב"ן]]). * {{חישוב שנה|ה'|ש"ץ}} - נפטר ר' ישעיה הלוי הורוביץ, [[מחבר:של"ה|השל"ה]] btky1l78goq58nq2jly5k0el32xygvv 116 285201 3017649 3002464 2026-05-26T19:24:48Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3017649 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המים, תשי"ט-1959 <מאגר 2000381 תיקון 2203821 תקן 147956 קוד a163Y00000DuCzVQAV> <מקור> '''חוק קודם:''' <!-- 2001343 --> ((ע"ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)). '''חוק חדש:''' <!-- 2000381 --> ((ס"ח תשי"ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש"ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ"א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ"ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל"ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל"ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ"א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ"ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ"ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ"ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ"ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((ק"ת תשנ"ט, 572|תקנות שעת חירום (הפקת מים, הספקתם וצריכתם)|5964)); ((ס"ח תש"ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס"א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת"ט|1808)); ((תשס"ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס"ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס"ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((518|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס"ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 67, 68, 77|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס"ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש"ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע"ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)); ((תשפ"ג, 193, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 154|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ"ה, 500|תיקון מס' 31|25:6191613)); ((תשפ"ו, 376|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק"ת תשנ"ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|5792)); ((תשס"ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6205)); ((תש"ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|6877)). ''שינוי תוספות:'' ((ק"ת תשס"ח, 840|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)|6665)), ((1120|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק) (מס' 2)|6689)); ((תשע"א, 141|כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק)|6939)); ((תשע"ג, 344|כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק) (תיקון והוראת שעה)|7195)); ((תשע"ו, 1134|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)|7656)). ''עדכון היטלי הפקה:'' <!-- ((ק"ת תשנ"ט, 1150|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|5996)); ((תש"ס, 464|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6029)), ((783|תקנות המים (היטלי הפקה)|6047)); ((תשס"א, 203|תקנות המים (היטלי הפקה) (תיקון)|6072)), ((974|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6118)), ((1074|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6125)); ((תשס"ב, 425|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6151)), ((437|תקנות המים (היטלי הפקה) (תיקון)|6152)), ((862|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6177)); ((תשס"ג, 31|הודעה (עדכון היטלי הפקה לחקלאות)|6198)), ((200|הודעה (עדכון היטלי הפקה לתעשיה ולצריכה ביתית)|6208)), ((563|הודעה (עדכון היטלי הפקה לחקלאות) (מס' 2)|6228)), ((705|הודעה (עדכון היטלי הפקה לתעשיה ולצריכה ביתית) (מס' 2)|6238)); ((תשס"ד, 180|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6287)), ((949|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6336)), ((950|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 3)|6336)); ((תשס"ה, 359|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6364)), ((959|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6421)); ((תשס"ו, 178|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6443)), ((1171|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6516)); --> ((תשס"ז, <!-- 438|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6549)), ((440|ת"ט|6549)), ((1119|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6610)), ((--> 1120|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 3)|6610)); ((תשס"ח, <!-- 97|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6621)), ((--> 98|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6621)), <!-- ((514|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 3)|6647)), --> ((872|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 4)|6669)), <!-- ((1004|ת"ט|6680)), ((1146|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 5)|6695)), --> ((1400|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 6)|6711)); ((תשס"ט, <!-- 312|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6738)), ((--> 400|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6745)), <!-- ((1142|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 3)|6795)), --> ((1234|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 4)|6804)); ((תש"ע, <!-- 960|הודעה (עדכון היטלי הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור מערכת המים הארצית)|6879)), ((--> 961|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6879)), ((1427|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|6912)); ((תשע"א, 24|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|6928)), ((959|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|7000)), ((1196|ת"ט|7018)), ((1196|ת"ט|7018)); ((תשע"ב, 1070, 1071|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|7112)); ((תשע"ג, 111|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|7173)), ((1368|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|7259)), ((1616|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 3)|7282)); ((תשע"ד, 244|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|7305)); ((תשע"ה, 27|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|7432)), ((1312|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|7524)); ((תשע"ו, 166|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|7571)), ((1088|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס' 2)|7652)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשפ"ו, 6506|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|14570)). __TOC__ == פרק ראשון: מבוא == @ 1. מקורות המים ויעודם : מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. @ 2. מקורות המים מה הם : מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין. @ 3. זכות הפרט למים : כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה. @ 4. הקשר בין הקרקע והמים : זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]]. @ 5. אין לדלדל מקור מים : זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו. @ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס"ד-2) : כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים - : (1) צרכי בית; : (2) חקלאות; : (3) תעשיה; : (4) מלאכה, מסחר ושירותים; : (5) שירותים ציבוריים; : (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף). @ 7. תחולה : לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן. == פרק שני: הסדר השימוש במים == === סימן א': שמירה על המים === @ 8. הגדרות (תיקון: תשל"ב) : [[בפרק זה]] - :- "דלדול מקור מים" - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום; :- "זיהום מים" - (((נמחקה).)) @ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל"ב, תשע"ז) : (א) חייב אדם - :: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון; :: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים; :: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים; :: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט"ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית. @ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש"ע) : (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים. :: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. : (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין. : ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע"א-2011]].)) @ 9ב. (תיקון: תש"ע, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשל"ב) : (((בוטל).)) @ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס"ו) : נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא - : (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות; : (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת. @ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס"ו) : הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו. @ 13. ערר : הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר. @ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן. @ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס"ו) : ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר. @ 16. ערר (תיקון: תשס"ו) : הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין. @ 17. (תיקון: ק"ת תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 18. פיצויים (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין. @ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "אירוע פגיעה במים" - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור; ::- "תשתית מים" - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]]. : (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג). : (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור. : (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]]. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]]. : ((פורסמו [[כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ"ג-2023]].)) @ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס"ו) : (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]]. @ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס"ו) : נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית. === סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל"ב) === @ 20א. הגדרות (תיקון: תשל"ב, תשנ"א) : [[בסימן זה]] - :- "זיהום מים" - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש; :- "מקור מים" - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז; :- "גורם זיהום" - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים; :- "סימן א(('))1" - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו. @ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל"ב) : (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו. : (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו. @ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל"ב) : מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים. @ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו) : (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר - :: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת; :: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת; :: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה. : (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]]. : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים), תשל״ג–1973]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים), תשל״ד–1974]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס), התשנ״א–1991]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ״א–1991]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ״ז–1997]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ״ח–1998]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].)) @ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו. : (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית. : (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת. : (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]]. : (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין. : (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור. : (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך. @ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו) : השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957]]. @ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל"ב, תשס"ו, תשס"ח) : (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו. : (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]]. @ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה. : (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר. : (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע. @ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה. @ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין. @ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה: :: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית; :: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש; :: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית. : (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו. : (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו. : (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו. : (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה. : (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום. @ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"א, תשס"ו) : (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן. : (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור. : (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים. : (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור. : (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר. @ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו) : (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]]. : (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות. : (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה. @ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל"ב) : הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן. @ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל"ב) : צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]]. @ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל"ב) : תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת. @ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל"ב) : אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה. @ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו) : (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן. : (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה. : (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]]. @ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו) : (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]]. : (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו. @ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל"ב, תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו. @ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ"א, תשס"ח, [ק"ת שינוי שיעורי קנסות]) : (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה. : (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. : (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה. : (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. :: (2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה. :: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. @ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"א) : נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה. @ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ"א) : (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), "בית משפט" - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה. : (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם. : (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה. : (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט. : (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד. : (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין. : (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה. : (ח) לענין סעיף זה - ::- "צו" - צו עשה או צו לא תעשה; ::- "תובע" - ::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]]; ::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה. @ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ"א) : בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו: : (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. : (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי - :: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים; :: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה; :: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו. @ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה, תשס"ז-2, תש"ע) : (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה: :: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין; :: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה. :: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']]. : (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה. @ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ"א) : דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם. === סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס"ו) === @ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס"ו) : (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני. : (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים. : ((פורסמו [[כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה), תשכ״א–1960]].)) : ((פורסמו [[נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים), תשכ״א–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים), תשכ״ג–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים), תשכ״ו–1966]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים), תשל״ב–1971]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001]].)) <!-- : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט"ש), התשע"א-2010]].)) --> : ((פורסמו [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע"א-2011]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ"ו-2025]].)) @ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס"ו) : קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד. === סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים === @ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה. : (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט"ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957]]. : (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין. @ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס"ו, תשע"ז, תשפ"ג) : (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, "הספקה" - לרבות צריכה עצמית. : (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית. : (ג) כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי-תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ"ג-2023]].)) <!-- : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023]].)) --> : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2), התשפ״ד–2024]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ"ד-2024]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשפ"ד-2024]].)) @ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים. : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].)) @ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית. @ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות. : ((פורסמו [[תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות), התשע״ח–2018]].)) @ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס"ו) : (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים. : (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור. @ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים. : (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה. : (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו. @ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, "אמצעי שליטה" ו"שליטה" - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : ((פורסמו [[כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ״ג–2022]].)) @ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]]. @ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות. @ 31. ערר (תיקון: תשס"ו) : (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית. : (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו. @ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך. : (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת. @ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים. : (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל. : (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל. @ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע"ז) : (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון. : (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה. : ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ"א-2021]].)) @ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס"ה, תשס"ו, תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין. : (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור. @ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ו) : (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי"ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה. : (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית. : (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה. : (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר. : (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו. @ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תשנ"ט, תש"ס, תשס"ד, תשס"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "תשתית מים" - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים; ::- "שירותי תשתית" - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה. : (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית - :: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית; :: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית; :: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית. : (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד. :: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].)) === סימן ד': אזורי קיצוב === @ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס"ו) : נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב). : ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.)) @ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים - :: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים; :: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית. : (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו. : (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]]. : ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ו–2026]]; ראו גם [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2022)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ב–2021]], [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2023)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ג–2023]], [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2024)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ד–2023]] ו[[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2025)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ה–2024]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות), התשפ״ד–2023]].)) @ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס"ו) : ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית. @ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס"ו) : כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב. @ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה. @ 41. שינוי הסדר : הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה. @ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] - : (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם; : (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים. @ 43. ערר (תיקון: תשס"ו) : הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך. @ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס"ו) : (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה. : (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין. === סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ"ה) === @ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ"ה) : (([[בסימן זה]],)) "החדרת מים" - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע. @ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע"ה-2015]].)) @ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : ואלה מטרות ההחדרה: : (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני; : (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים; : (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. :: ((פורסמו [[תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות), תשכ״ח–1968]].)) @ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את - :: (1) מטרת ההחדרה; :: (2) מקום ההחדרה; :: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה; :: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה; :: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה; :: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות; :: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה; :: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור. : (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור. @ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. : (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים. : ((פורסמו [[תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), תשכ״ו–1965]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע"ה-2015]].)) @ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור. @ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים: :: (1) מטרת ההחדרה; :: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה; :: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים; :: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה; :: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה; :: (6) איכות המים המוחדרים; :: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו. : (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת. @ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית. @ 44ט. ערר (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו. @ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם. : (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית. @ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין. : (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין. @ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]]. @ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ"ה) : החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב. @ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו, תשע"ז) : (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים. : (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר. : (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין. : (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין. @ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי. @ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין. : (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים. :: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].)) @ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו, תשע"ז) : ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת. @ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים. @ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין. : (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין. : (ג) (((בוטל).)) @ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק. : (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו. : ((פורסמו [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע"ה-2015]].)) @ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות: :: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר; :: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם. : (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]]. @ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה. : (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים. : (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין. : (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]]. @ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]]. == פרק שלישי: מפעלי מים == === סימן א': מפעלים ורשויות === @ 45. מפעלי מים : מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי). @ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות. @ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס"ו) : (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר. : (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית. : (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות. @ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע"ז, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו. : (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית - :: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה; :: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין; :: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2). : (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, בשינויים אלה: :: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו: ::: "(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן."; :: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי "אחר הדרישה" יקראו "בתוך חמישה ימים"; :: (3) [[-|בסעיף 7]], ::: (א) בסעיף קטן (1), בסופו יקראו "בסעיף קטן זה, "נכס" - למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות [[חוק זה|בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי"ט-1959]], בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור [[חוק זה|בסעיף 48(ג) לחוק האמור]]."; ::: (ב) אחרי פסקה (1) יקראו: :::: "(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.". : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), :: (1) הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הדן בהליך להורות כי לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור, ורשאי בית המשפט להתנות אי-נקיטת פעולות כאמור בהפקדת ערובה להבטחת התשלום לגבי הסכום האמור, להנחת דעתו של בית המשפט; :: (2) לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], יחולו הוראות אלה: ::: (א) רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו - החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; ::: (ב) אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); ::: (ג) לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו - משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]] לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית. : (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]]. @ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע"ז) : (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017). : (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה. @ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע"ז) : ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]]. @ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות. @ 50. תפקידי רשות מים אזורית : תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו. @ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני. @ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס"ו) : רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות. @ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס"ו) : הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה. @ 54. סייג למימון (תיקון: תשס"ו) : רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר. @ 55. גוף מבוקר : רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]. @ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה. @ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה. @ 58. דו"ח לכנסת (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים. @ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם: :: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך; :: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה. : (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם: :: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך; :: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה; :: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה. @ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית. @ 61. ערר : הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין. === סימן ב': תכנון מפעלי מים === @ 62. תכנית מפעל : תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר: : (1) תפקיד המפעל; : (2) שטח פעולתו של המפעל; : (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו; : (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן; : (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה; : (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות; : (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]]; : (8) סקר משקי כלכלי על המפעל. : לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל. @ 63. בדיקת הצעת תכנית : הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי. @ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס"ו) : ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה. @ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס"ו) : המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים. @ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס"ו) : כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה. @ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס"ו) : (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה. : (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה. @ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס"ו) : (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר. : (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]. : (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה. @ 69. כוחה של תכנית מפעל : כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר. @ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס"ו) : היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א"י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות. : בסעיף זה - "מקום פולחן דתי" - לרבות בית קברות. @ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס"ו) : היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל"ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות. @ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל : (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]]. : (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל. @ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס"ו) : הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]]. @ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס"ו) : (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]]. : (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי. : (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו. : (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה. : (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם. : (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. @ 75. ערר : ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין. @ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם : הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום. === סימן ג': הקמת מפעלי מים === @ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס"ו) : (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר: :: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה; :: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם; :: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]]. : (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל. @ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס"ו) : היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק. @ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה : (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם. : (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין; :: ואולם - :: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט"ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל; :: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים. @ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס"ו) : מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית. @ 81. גישה חלופה סבירה : היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה. @ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס"ו) : על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית. @ 83. ביצוע עבודות זמניות : (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן. : (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים. @ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס"ו) : (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית. : (ב) "קו מים", לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת. @ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס"ו) : משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה. @ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו. @ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים : הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר. @ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס"ו) : בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]]. @ 89. ערר (תיקון: תשס"ו) : הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם. === סימן ד': פיצויים === @ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר: :: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת; :: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי - ::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל; ::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים; ::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל. @ 91. פיצויים בעין : הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק. @ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ"ה) : תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]]. @ 92. סייג לפיצויים : בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]]. @ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ה, תשס"ו) : (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין. : (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין. : ((פורסמו [[כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961]].)) @ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס"ו) : באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]]. @ 95. התיישנות : רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור. === סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים === @ 96. הספקה בשטח המפעל : רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים. @ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס"ו) : (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו. : (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו. : (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה. @ 98. ערר : הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין. @ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל : הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]]. @ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס"ו) : רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה: : (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה; : (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים; : (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם; : (4) סדרי הגביה של דמי המים. @ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס"ו) : לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים. @ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה. @ 103. (תיקון: תשס"ו) : (((בוטל).)) === סימן ו': העברת מפעלי מים === @ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס"ו) : רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר. @ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה. @ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט : הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה. @ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס"ו) : הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה. @ 108. כוחה של העברה : העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם. === סימן ז': סמכויות רשות המים הארצית הקשורות למקרקעין (תיקון: תשפ"ג-2) === @ 108א. סמכויות הקשורות למקרקעין (תיקון: תשפ"ג-2) : הסמכויות הנתונות לחברה למתן שירותי מים וביוב בהתאם להוראות [[סימן ד' בפרק ג' לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], יהיו נתונות לרשות המים הארצית, לשם ביצוע תפקידיה, ויחולו לעניין זה כל הוראות [[הסימן האמור]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לממונה לפי [[הסימן האמור]] יהיו נתונות למנהל הרשות הממשלתית. == פרק רביעי: דמי מים == === סימן א': פיקוח על דמי מים === @ 109. הגדרה (תיקון: תשע"ז) :- "דמי מים", לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים. @ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס"ו, תשע"ז) : מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם. : ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].)) @ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ"ג, תשס"ו, תשע"ז, תשפ"ה) : (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים. :: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].)) :: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].)) :: ((פורסמו [[כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024]].)) : (ב) עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן: :: (1) בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]]; :: (2) בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור. : (ג) בסעיף זה, "קולחים" - כהגדרתם [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי [[סעיף 23]], כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד"ן). @ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל"ו, תשנ"ג, תש"ס-2, תשס"א-2, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו, תשע"ז, תשפ"ה) : (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור מסוים, לגבי סוג ספקים מסוים או לפי ההיצע של סוגי המים השונים באזור מסוים, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים ולתצרוכת המים לאותה מטרה, ובלבד שכל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר. : (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]]. : (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים. : (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, "ריבית פיגורים החשב הכללי" - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. : (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, "בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה" - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית. : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].)) <!-- : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט"ש), התשע"א-2010]].)) --> : ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע"ה-2014]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].)) : ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ"א-2021]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024]].)) : ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ"ו-2025]].)) @ 112א. עדכון (תיקון: תשנ"ג, תשס"ו, תשפ"ה) : (א) חלפו 12 חודשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע; ואולם, אם בחלוף שישה חודשים מיום קביעת התעריפים או מיום העדכון האחרון כאמור, שיעור השינוי של הסל הקובע הגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112]] לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות הממשלתית אחרת בכללים לפי [[אותו סעיף]]; בסעיף זה - ::- "המדד הכללי" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "מדד השכר" - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "שיעור השינוי של הסל הקובע" - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה: ::: (1) 35% (((כיום, 5%))) משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם; ::: (2) 15% (((כיום, 10%))) משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם; ::: (3) 50% (((כיום, 85%))) משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם; ::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3); :::: ((פורסם [[צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), התשע״ב–2011]], לפיו היחס שבין מרכיבי שיעור השינוי האמורים בפסקאות (1) עד (3) הם 5%, 10% ו-85% בהתאמה.)) ::- "מועד ההעלאה הקודם" - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר. : (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א). @ 112ב. הוראות מיוחדות לעניין תעריפי מים שפירים לחקלאות (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 111 עד 112א]], מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים את התעריפים לדמי מים שפירים המסופקים לחקלאות לפי העלות הממוצעת הארצית של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים (בסעיף זה - העלות הממוצעת), אולם בכל אזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות, וכל עוד אין חלופה כאמור, תקבע מועצת הרשות הממשלתית את התעריפים כאמור כשיעור מתוך העלות הממוצעת, בהתאם ליחס שבין היצע המים הנחותים באזור כאמור ובין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור בתקופה שקדמה לקביעת התעריף, והכול כפי שייקבע בכללים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע, בתום שלוש שנים מיום תחילתו של [[25:6191613|חוק המים (תיקון מס' 31), התשפ"ה-2025]] (((ביום 2.4.2025))), בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התעריפים באזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות כאמור בסעיף קטן (א), שלא כשיעור מתוך העלות הממוצעת או שלא בהתאם להיצע המים הנחותים באזור. : (ג) לעניין חוק זה, יראו תעריפים שנקבעו לפי סעיף זה, כתעריפים שנקבעו לפי [[סעיף 112]]. : (ד) בסעיף זה - ::- "מים נחותים" - קולחים כהגדרתם [[בסעיף 111(ג)]] או מים מליחים; ::- "מים שפירים" ו"מים מליחים" - כהגדרתם בכללים לפי סעיף זה, ואם לא הוגדרו בכללים - כפי שנקבע ברישיון שניתן לפי [[סעיף 23]]. @ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ"ג, תשס"ו) : (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים. : (ב) (((בוטל).)) : ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים), תשל״ה–1974]].)) @ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס"ו) : (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע. : (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם. : (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף. @ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס"ד-3) : (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים. : (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]]. @ 115. (תיקון: תשנ"ג, תשס"ו) : (((בוטל).)) === סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ט, תשע"ז) === @ 116. (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ז-2, תשס"ז-3, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 117. (תיקון: תשכ"ה, תשנ"ט, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 118. (תיקון: תשכ"ה, תשל"ו, תשנ"ג, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 119. (תיקון: תשנ"ט, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 120. (תיקון: תשנ"ט, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 121. (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 122. (תיקון: תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 123. (תיקון: תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 123א. (תיקון: תשכ"ה, תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 123ב. (תיקון: תשכ"ה, תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 123ג. (תיקון: תשכ"ה, תשנ"ט) : (((נמחק).)) @ 124. (תיקון: תשנ"ט) : (((נמחק).)) === סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ"א, תשע"ז) === @ 124א. (תיקון: תשכ"א, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ב. (תיקון: תשכ"א, תשל"ו, תשנ"ד, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ג. (תיקון: תשכ"א, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ד. (תיקון: תשכ"א, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ה. (תיקון: תשכ"א, תשס"ו, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ו. (תיקון: תשכ"א, תשע"ז) : (((בוטל).)) @ 124ז. (תיקון: תשכ"א, תשנ"ט, תשע"ז) : (((בוטל).)) === סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ"ג) === @ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ"ג) : [[בסימן זה]] - :- "תשלום יתר" - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה; :- "הפרשי הצמדה" - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין - :: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל; :: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מועד החיוב" - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו; :- "ריבית" - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה - :: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל; :: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. @ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ"ג, תשס"ג-2) : (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. : (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, "ריבית פיגורים החשב הכללי" - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. @ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט, תשס"ו) : שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. == פרק חמישי: ארגון == === סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס"ו) === @ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס"ו) : מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר. @ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית. @ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. @ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו. === סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) === @ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן: :: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה; :: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; :: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה; :: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים; :: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות; :: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר; :: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]]. : (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה. @ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו, תשפ"ה) : (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור). : (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]]. : (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה. : (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ); :: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; :: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית; :: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו; :: (5) נתמנה כעובד המדינה; :: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. : (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל ענין" - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ו) הפסיק נציג הציבור לכהן במועצת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, תפעל הממשלה למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה, בהקדם האפשרי. @ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר: :: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו; :: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים; :: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה; :: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים; :: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים; :: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים; :: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות; :: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים. : (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]]. @ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו, תשפ"ה) : (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות. : (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית. : (ג) החלטות מועצת הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה. : (ג1) קיום מועצת הרשות הממשלתית, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. : (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית. : (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. === סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) === @ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. : (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים. @ 124כ. כשירות (תיקון: תשס"ו) : כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה: : (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; : (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי. @ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס"ו) : הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה. @ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס"ו) : השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר. @ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו. === סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס"ו) === @ 125. מועצת המים (תיקון: תשס"ו) : הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות. @ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ"ה, תשס"ג, תשס"ו) : (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה. : (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה. : (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002]]. @ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס"ו) : (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו. : (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא. @ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס"ו) : (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות. : (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה. @ 129. סדרי עבודה : מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות; : תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים. @ 130. (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס"ו) : מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור. @ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס"ו) : מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה. @ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ"ה, תשס"ו) : (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות. : (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות. : (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא. @ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס"ו) : (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים). : (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו. @ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס"ו) : הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים. @ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס"ו) : נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות. @ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס"ו) : הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב. === סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס"ו) === @ 138. (תיקון: תשס"ו) : (((בוטל).)) @ 139. (תיקון: תשס"ו) : (((בוטל).)) === סימן ג': בית דין לעניני מים === @ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו : (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם. :: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש"ך-1959]] (ק"ת תש"ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.)) : (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי"ח-1957]]. @ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס"ו) : (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות. : (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין. : (ג) השופט הוא אב בית הדין. @ 142. סמכות אב בית הדין : (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם. : (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב. @ 143. סמכות בית הדין : בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי. @ 144. ראיות : בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט. @ 145. החלטות בית הדין : בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים. @ 146. ערעור והוצאה לפועל : פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי. @ 147. תקנות בית הדין : שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין. <!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי"ח-1958]].)) --> : ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].)) === סימן ד': פנקס המים === @ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס"ו) : (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים). : (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו. : ((פורסמו [[תקנות המים (רישום בפנקס המים), תשכ״ב–1962]].)) @ 149. הפנקס ראיה לכאורה : הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם. @ 150. עיון בפנקס : פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום. @ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס"ד-2, תשס"ו) : מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי. == פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע"ז) == @ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע"ז, [הודעות]) : (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 119,370 ש"ח))), ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 238,730 ש"ח))): :: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]]; :: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]]. : (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 179,050 ש"ח))): :: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]]; :: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]]; :: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]]. : (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 298,420 ש"ח))): :: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]]; :: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]]; :: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]]; :: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]]; :: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]]; :: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]]; :: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]]. @ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע"ז) : (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב). : (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה: :: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה; :: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; :: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]]; :: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]]. @ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע"ז) : מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. @ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]]. : (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; :: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב. : (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו. : (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. @ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע"ז) : (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה. : (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). : (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע. : ((פורסמו [[כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ד–2023]].)) @ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע"ז) : (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. : (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. : (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). @ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע"ז) : (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]]. : (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים. : (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]]. @ 150י. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד) : לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים; [[בפרק זה]] - :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]]; :- "חוק פסיקת ריבית והצמדה" - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]. @ 150יא. גבייה (תיקון: תשע"ז) : עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע"ז) : על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. @ 150יג. ערעור (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד) : (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. : (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך. : (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 150יד. פרסום (תיקון: תשע"ז) : (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: :: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; :: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; :: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; :: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה; :: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; :: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד. : (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. : (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה. : (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. @ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע"ז, תשפ"ד) : (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה. : (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. : (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. @ 150טז. כללים (תיקון: תשע"ז) : מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]]. == פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע"ז) == @ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות. : (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]]. @ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע"ז) : לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: : (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח; : (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית; : (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים. @ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע"ז) : לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח - : (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; : (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; : (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; : (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים; : (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים; : (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; : (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור. @ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע"ז) : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: : (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; : (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. @ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע"ז) : פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה: : (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה; : (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה. @ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע"ז) : (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]]. : (ג) בסעיף זה - ::- "מערכת הביטחון" - כל אחד מאלה: ::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו; ::: (2) צבא הגנה לישראל; ::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; ::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; ::: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים. @ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]: :: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה; :: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד; :: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו. : (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה. : (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר; :: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות; :: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה: ::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון; ::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים; ::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה; :: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה; :: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית; :: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. == פרק ששי: הוראות שונות == @ 151. מים לשתיה וכדומה : הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד. @ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]] : אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי"ב-1952]]. @ 153. השהיית פעולות : כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה. @ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס"ו) : מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים. @ 154א. פרסום (תיקון: תשס"ו) : מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]]. @ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס"ו) : קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה. @ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע"ז) : (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, "תנאים" - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית. : (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור. : (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד. @ 156. עונשין (תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ב, תשס"ו, תש"ע, תשפ"ג) : (א) אדם שעשה אחד מאלה: :: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית; :: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים; :: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]]; :: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה; :: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה; :: (6) (((נמחקה),)) :: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. : (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. : (ג) אדם שהפיק או סיפק מים או התפיל מי-ים בלי שקיבל רישיון לפי [[סעיף 23(א)]], או שעבר על הוראה מהוראות [[סעיף 35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. : (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה. @ 157. ביטול (תיקון: תש"ך) : בטלים - : (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327. : (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].)) : (3) פקודת חקירת המים, 1938. : (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948.)) : (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].)) @ 158. תיקונים : (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה. : (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש"ח-1948.)) @ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ו, תשס"ז) : (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים. : (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. : ((פורסמו [[תקנות המים (שלטים), תשכ״ג–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967]] ו[[צו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ״ח–1968]].)) : ((פורסמו [[תקנות המים (אגרות עבור רשיונות), התשמ"ח-1988]].)) @ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו, [הודעות]) : (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך. :: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע. :: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן. :: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון. : (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה: :: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים; :: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה; :: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים. : (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט"ו בשבט התשנ"ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה: :: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ"ק (((נכון ליום 1.2.2000))); :: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ"ק (((נכון ליום 1.2.2000))); :: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ"ק (((נכון ליום 1.2.2000))); :: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין. @ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע"ז) : מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה - : (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע"ז-2017]] (((ביום 3.4.2017))) (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי; : (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות. == תוספת ראשונה (תיקון: תש"ע) == ==== ((([[סעיף 9א]]))) ==== === גוף ציבורי === @ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו. @ 2. : הכנסת. @ 3. : צבא הגנה לישראל. @ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד. @ 5. : רשות מקומית. @ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה. @ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001]]. @ 8. : תאגיד שהוקם בחוק. @ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]]. @ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]. @ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]]. @ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949]]. @ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית. @ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל. == תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ"ה, תשס"ז-2, תש"ע) == ==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ==== @ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים; @ : רשות הגנים הלאומיים; @ : רשות שמורות הטבע; @ : החברה להגנת הטבע; @ : המועצה לארץ ישראל יפה; @ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז); @ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה. == תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס"ז-2, תשע"ז) == <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ח בתמוז תשי"ט (3 באוגוסט 1959). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * קדיש לוז, שר החקלאות * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה lrh4kot98gnk5hcgvbjsbcupmys0jzs 0 285202 3017687 3002470 2026-05-26T23:00:23Z OpenLawBot 8112 [3017649] עדכון סכומים 3017687 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}. '''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 572|תקנות שעת חירום (הפקת מים, הספקתם וצריכתם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5964.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1808.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67, 68, 77|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 193, 284|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 154|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 500|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 376|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6877.pdf}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6665.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6689.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 141|כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6939.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 344|כללי המים (שינוי התוספת השנייה לחוק) (תיקון והוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7195.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|כללי המים (שינוי התוספת השניה לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7656.pdf}}. ''עדכון היטלי הפקה:'' {{ח:תיבה|תשס״ז, 1120|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 98|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6621.pdf}}, {{ח:תיבה|872|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6669.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 6)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 400|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6745.pdf}}, {{ח:תיבה|1234|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6804.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 961|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6879.pdf}}, {{ח:תיבה|1427|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6912.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 24|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6928.pdf}}, {{ח:תיבה|959|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7000.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7018.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7018.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1070, 1071|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7112.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 111|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7173.pdf}}, {{ח:תיבה|1368|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7259.pdf}}, {{ח:תיבה|1616|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 244|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7305.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7432.pdf}}, {{ח:תיבה|1312|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7524.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 166|הודעה (עדכון היטלי הפקה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7571.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|הודעה (עדכון היטלי הפקה) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7652.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ו, 6506|הודעה על עדכון סכומי עיצומים כספיים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14570.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: סמכויות רשות המים הארצית הקשורות למקרקעין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|גוף ציבורי}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}} {{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}} {{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ. {{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}} {{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין. {{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}} {{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}} {{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}. {{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}} {{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו. {{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}} {{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים – {{ח:תת|(1)}} צרכי בית; {{ח:תת|(2)}} חקלאות; {{ח:תת|(3)}} תעשיה; {{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים; {{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים; {{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף). {{ח:סעיף|7|תחולה}} {{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן. {{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}} {{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}} {{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} חייב אדם – {{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון; {{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים; {{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים; {{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}} {{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים. {{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא – {{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות; {{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת. {{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו. {{ח:סעיף|13|ערר}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר. {{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן. {{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין. {{ח:סעיף|17||תיקון: ק״ת תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין. {{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור. {{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. {{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו. {{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו. {{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים. {{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים)|תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו. {{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית. {{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת. {{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}. {{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור. {{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך. {{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}. {{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו. {{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}. {{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה. {{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר. {{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע. {{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה. {{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין. {{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש; {{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו. {{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו. {{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה. {{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום. {{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן. {{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים. {{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור. {{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר. {{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה. {{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן. {{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}} {{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה. {{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה. {{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}. {{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו. {{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו. {{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, תשס״ח, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]}} {{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה. {{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה. {{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה. {{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־<wbr>משפט|תיקון: תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה. {{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם. {{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה. {{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט. {{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד. {{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין. {{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה. {{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – {{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}; {{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה. {{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו: {{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. {{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי – {{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים; {{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה; {{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו. {{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז־2, תש״ע}} {{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה. {{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם. {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני. {{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה)|כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה), תשכ״א–1960}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים)|נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (שימוש במים בלולים)|כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים)|כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה)|כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים)|כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים)|תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים), תשל״ב–1971}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)|תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025}}.}} {{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד. {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}} {{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה. {{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין. {{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית. {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית. {{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי־תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}} {{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות)|תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים. {{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור. {{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים. {{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו. {{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו)|כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ״ג–2022}}.}} {{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}. {{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות. {{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו. {{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך. {{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת. {{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים. {{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל. {{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל. {{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין. {{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור. {{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה. {{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר. {{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו. {{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תשנ״ט, תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה. {{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית – {{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}} {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}} {{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}} {{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים – {{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים; {{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית. {{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו. {{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ו–2026}}; ראו גם {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2022)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2023)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ג–2023}}, {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2024)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ד–2023}} ו{{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2025)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב. {{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה. {{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה. {{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} – {{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם; {{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים. {{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך. {{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין. {{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}},}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע. {{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה: {{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני; {{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים; {{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות)|תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות), תשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את – {{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה; {{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה; {{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה; {{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה; {{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה; {{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות; {{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה; {{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור. {{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. {{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה)|תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), תשכ״ו–1965}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור. {{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה; {{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה; {{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים; {{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה; {{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה; {{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים; {{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו. {{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת. {{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו. {{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם. {{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין. {{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין. {{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}. {{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב. {{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים. {{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר. {{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין. {{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין. {{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי. {{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין. {{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}} {{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת. {{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים. {{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין. {{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק. {{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}} {{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות: {{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר; {{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם. {{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}. {{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים. {{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין. {{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}. {{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}. {{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}} {{ח:סעיף|45|מפעלי מים}} {{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי). {{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית. {{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות. {{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו. {{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית – {{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה; {{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין; {{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2). {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו: {{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, {{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), בסופו יקראו ”בסעיף קטן זה, ”נכס“ – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג) לחוק האמור}}.“; {{ח:תתתת|(ב)}} אחרי פסקה (1) יקראו: {{ח:תתתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), {{ח:תתת|(1)}} הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הדן בהליך להורות כי לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור, ורשאי בית המשפט להתנות אי־נקיטת פעולות כאמור בהפקדת ערובה להבטחת התשלום לגבי הסכום האמור, להנחת דעתו של בית המשפט; {{ח:תתת|(2)}} לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתתת|(ב)}} אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}. {{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017). {{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה. {{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}. {{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}} {{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו. {{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני. {{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות. {{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה. {{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר. {{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}} {{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}. {{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה. {{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה. {{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים. {{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם: {{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך; {{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה. {{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם: {{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך; {{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה; {{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה. {{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית. {{ח:סעיף|61|ערר}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין. {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}} {{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}} {{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר: {{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל; {{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל; {{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו; {{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן; {{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה; {{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות; {{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}}; {{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל. {{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל. {{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}} {{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי. {{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה. {{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים. {{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה. {{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה. {{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה. {{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר. {{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}. {{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה. {{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}} {{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר. {{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות. {{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות. {{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות. {{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}. {{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל. {{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}. {{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי. {{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו. {{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה. {{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם. {{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|75|ערר}} {{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין. {{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום. {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}} {{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר: {{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה; {{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם; {{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}. {{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל. {{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק. {{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}} {{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין; {{ח:תת}} ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל; {{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים. {{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}} {{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה. {{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}} {{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן. {{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים. {{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת. {{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה. {{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו. {{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}} {{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר. {{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}. {{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם. {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}} {{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר: {{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת; {{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי – {{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל; {{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים; {{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל. {{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}} {{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק. {{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}. {{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}} {{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}. {{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב פיצויים)|כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961}}.}} {{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}. {{ח:סעיף|95|התיישנות}} {{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור. {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}} {{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}} {{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים. {{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו. {{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|98|ערר}} {{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין. {{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}} {{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}. {{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה: {{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה; {{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים; {{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם; {{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים. {{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים. {{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה. {{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}} {{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר. {{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה. {{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}} {{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה. {{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה. {{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}} {{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם. {{ח:קטע3|פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: סמכויות רשות המים הארצית הקשורות למקרקעין|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:סעיף|108א|סמכויות הקשורות למקרקעין|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לחברה למתן שירותי מים וביוב בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|סימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, יהיו נתונות לרשות המים הארצית, לשם ביצוע תפקידיה, ויחולו לעניין זה כל הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|הסימן האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|הסימן האמור}} יהיו נתונות למנהל הרשות הממשלתית. {{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}} {{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים. {{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:תת|(ב)}} עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:תתת|(2)}} בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קולחים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד״ן). {{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור מסוים, לגבי סוג ספקים מסוים או לפי ההיצע של סוגי המים השונים באזור מסוים, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים ולתצרוכת המים לאותה מטרה, ובלבד שכל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר. {{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}. {{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים. {{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. {{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025}}.}} {{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} חלפו 12 חודשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע; ואולם, אם בחלוף שישה חודשים מיום קביעת התעריפים או מיום העדכון האחרון כאמור, שיעור השינוי של הסל הקובע הגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות הממשלתית אחרת בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|אותו סעיף}}; בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה: {{ח:תתתת|(1)}} 35% {{ח:הערה|(כיום, 5%)}} משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם; {{ח:תתתת|(2)}} 15% {{ח:הערה|(כיום, 10%)}} משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם; {{ח:תתתת|(3)}} 50% {{ח:הערה|(כיום, 85%)}} משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם; {{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3); {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע)|צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), התשע״ב–2011}}, לפיו היחס שבין מרכיבי שיעור השינוי האמורים בפסקאות (1) עד (3) הם 5%, 10% ו־85% בהתאמה.}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|112ב|הוראות מיוחדות לעניין תעריפי מים שפירים לחקלאות|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111 עד 112א}}, מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים את התעריפים לדמי מים שפירים המסופקים לחקלאות לפי העלות הממוצעת הארצית של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים (בסעיף זה – העלות הממוצעת), אולם בכל אזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות, וכל עוד אין חלופה כאמור, תקבע מועצת הרשות הממשלתית את התעריפים כאמור כשיעור מתוך העלות הממוצעת, בהתאם ליחס שבין היצע המים הנחותים באזור כאמור ובין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור בתקופה שקדמה לקביעת התעריף, והכול כפי שייקבע בכללים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע, בתום שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 31), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 2.4.2025)}}, בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התעריפים באזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות כאמור בסעיף קטן (א), שלא כשיעור מתוך העלות הממוצעת או שלא בהתאם להיצע המים הנחותים באזור. {{ח:תת|(ג)}} לעניין חוק זה, יראו תעריפים שנקבעו לפי סעיף זה, כתעריפים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיף 111(ג)}} או מים מליחים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מים שפירים“ ו”מים מליחים“ – כהגדרתם בכללים לפי סעיף זה, ואם לא הוגדרו בכללים – כפי שנקבע ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}. {{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים), תשל״ה–1974}}.}} {{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם. {{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף. {{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}. {{ח:סעיף|115||תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}} {{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־3, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|117||תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|118||תיקון: תשכ״ה, תשל״ו, תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|123א||תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|123ב||תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|123ג||תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}} {{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}} {{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין – {{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל; {{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה – {{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל; {{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל. {{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. {{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות. {{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}} {{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. {{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}} {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר. {{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. {{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה; {{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה; {{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים; {{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות; {{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}. {{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה. {{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור). {{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}. {{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה. {{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ); {{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; {{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו; {{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה; {{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. {{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ו)}} הפסיק נציג הציבור לכהן במועצת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, תפעל הממשלה למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה, בהקדם האפשרי. {{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר: {{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים; {{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים; {{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים; {{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים; {{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות; {{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים. {{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות. {{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ג)}} החלטות מועצת הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה. {{ח:תת|(ג1)}} קיום מועצת הרשות הממשלתית, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. {{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים. {{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; {{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי. {{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה. {{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר. {{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה. {{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה. {{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}. {{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו. {{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא. {{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה. {{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}} {{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות; {{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים. {{ח:סעיף|130||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור. {{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה. {{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא. {{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים). {{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו. {{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים. {{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות. {{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב. {{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}} {{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}} {{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}} {{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}. {{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות. {{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין. {{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין. {{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}} {{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם. {{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב. {{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}} {{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי. {{ח:סעיף|144|ראיות}} {{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט. {{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}} {{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים. {{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}} {{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי. {{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}} {{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}} {{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים). {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (רישום בפנקס המים)|תקנות המים (רישום בפנקס המים), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}} {{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם. {{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}} {{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום. {{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי. {{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז, [הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 119,370 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 238,730 ש״ח)}}: {{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 179,050 ש״ח)}}: {{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2026, 298,420 ש״ח)}}: {{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}}; {{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}}; {{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}}; {{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}. {{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב). {{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}; {{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. {{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}. {{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; {{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. {{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. {{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה. {{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים. {{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}. {{ח:סעיף|150י|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. {{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך. {{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: {{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי; {{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל; {{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה; {{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; {{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. {{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. {{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה. {{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. {{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}} {{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}. {{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח; {{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים. {{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים; {{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים; {{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; {{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור. {{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; {{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה; {{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה. {{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו; {{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל; {{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה; {{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים; {{ח:תתתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים. {{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}: {{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה; {{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד; {{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר; {{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות; {{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון; {{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים; {{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה; {{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה; {{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים. {{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד. {{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}} {{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}} {{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה. {{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים. {{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}. {{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה. {{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית. {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור. {{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד. {{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ב, תשס״ו, תש״ע, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית; {{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים; {{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}}; {{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה; {{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}} {{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תת|(ג)}} אדם שהפיק או סיפק מים או התפיל מי־ים בלי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}, או שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה. {{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה. {{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}} {{ח:ת}} בטלים – {{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327. {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}} {{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938. {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}} {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}} {{ח:סעיף|158|תיקונים}} {{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}} {{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}} {{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים. {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (שלטים)|תקנות המים (שלטים), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת)|תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967}} ו{{ח:חיצוני|צו המים (קביעת המפלס המותר)|צו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ״ח–1968}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (אגרות עבור רשיונות)|תקנות המים (אגרות עבור רשיונות), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך. {{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן. {{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון. {{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה: {{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים; {{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה; {{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים. {{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה: {{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}}; {{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}}; {{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}}; {{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין. {{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה – {{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} {{ח:הערה|(ביום 3.4.2017)}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי; {{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תש״ע}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}} {{ח:קטע3||גוף ציבורי}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} הכנסת. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} צבא הגנה לישראל. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} רשות מקומית. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק. {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}. {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}. {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל. {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז־2, תש״ע}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} רשות שמורות הטבע; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} החברה להגנת הטבע; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה; {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז); {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז־2, תשע״ז}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''קדיש לוז'''<br>שר החקלאות * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] p6z6grbkxbyc5wa0ouxy6el3xnltl76 116 286539 3017634 3015873 2026-05-26T17:15:09Z Fuzzy 29 ת"ט 3017634 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות התעבורה, תשכ"א-1961 === תקנות לביצוע [[הפקודה]] === <מאגר תקן 2095576 קוד a163Y00000DuRHkQAN> <מקור> ((ק"ת תשכ"א, 1425|תקנות התעבורה|1128)), ((2518|תיקון|1183)), ((2525|ת"ט|1183)); ((תשכ"ב, 354|תיקון|1222)), ((1442|תיקון מס' 2|1278)), ((2213|תיקון מס' 3|1333)), ((2681|תיקון מס' 4|1366)); ((תשכ"ג, 221|תיקון|1384)), ((730|תיקון מס' 2|1397)), ((1505|תיקון מס' 3|1451)), ((2109|תיקון מס' 4|1490)), ((2151|ת"ט|1491)); ((תשכ"ד, 242|תיקון|1511)), ((330|תיקון מס' 2|1518)), ((389|תיקון מס' 3|1522)), ((788|תיקון מס' 4|1545)), ((1024|תיקון מס' 5|1563)), ((1208|תיקון מס' 6|1576)), ((1379|תיקון מס' 7|1590)), ((1564|תיקון מס' 8|1604)), ((1786|תיקון מס' 9|1620)), ((1786|תיקון מס' 10|1620)); ((תשכ"ה, 184|תיקון|1637)), ((276|ת"ט|1641)), ((376|תיקון מס' 2|1647)), ((377|תיקון מס' 3|1647)), ((1353|תיקון מס' 4|1683)), ((1398|ת"ט|1685)), ((1518|תיקון מס' 5|1697)), ((1576|תיקון מס' 6|1700)), ((2210|תיקון מס' 7|1736)), ((2564|ת"ט|1758)), ((2276|תיקון מס' 8|1739)), ((2583|תיקון מס' 9|1762)), ((2752|ת"ט|1774)); ((תשכ"ו, 213|תיקון|1792)), ((214|תיקון מס' 2|1792)), ((519|ת"ט|1812)), ((570|תיקון מס' 3|1815)), ((882|תיקון מס' 4|1837)), ((1681|תיקון מס' 5|1862)), ((2440|תיקון מס' 6|1903)); ((תשכ"ז, 27|ת"ט|1935)), ((214|תיקון מס' 6 [תשכ"ו] (תיקון)|1948)), ((333|תיקון|1955)), ((416|תיקון מס' 2|1960)), ((1567|תיקון מס' 3|2006)), ((2896|תיקון מס' 4|2081)), ((2896|תיקון מס' 5|2081)), ((3164|תיקון מס' 6|2098)); ((תשכ"ח, 320|תיקון|2141)), ((1434|תיקון מס' 2|2222)), ((1782|תיקון מס' 3|2245)); ((תשכ"ט, 125|תיקון|2300)), ((186|תיקון מס' 2|2306)), ((421|תיקון מס' 3|2317)), ((649|תיקון מס' 4|2330)), ((1145|תיקון מס' 5|2365)), ((1741|תיקון מס' 6|2414)), ((1742|תיקון מס' 7|2414)); ((תש"ל, 501|תיקון|2486)), ((602|תיקון מס' 2|2495)), ((699|תיקון מס' 3|2501)), ((1044|תיקון מס' 4|2523)), ((1090|תיקון מס' 5|2528)), ((1476|תיקון מס' 6|2548)), ((1604|תיקון מס' 7|2560)), ((1718|תיקון מס' 8|2573)), ((1767|תיקון מס' 9|2577)), ((2049|ת"ט|2591)), ((2152|תיקון מס' 10|2601)), ((2237|תיקון מס' 11|2610)); ((תשל"א, 560|תיקון|2664)), ((631|תיקון מס' 2|2673)), ((657|תיקון מס' 3|2675)), ((1658|תיקון מס' 4|2746)); ((תשל"ב, 228|תיקון|2770)), ((324|תיקון מס' 2|2779)), ((460|תיקון מס' 4 [תשל"א] (תיקון)|2791)), ((864|תיקון מס' 4|2825)), ((908|תיקון מס' 3|2829)), ((1089|תיקון מס' 3 (תיקון)|2843)), ((1250|תיקון מס' 5|2855)), ((1358|ת"ט|2865)); ((תשל"ג, 18|תיקון|2909)), ((178|תיקון מס' 2|2925)), ((1450|תיקון מס' 2 [צ"ל: מס' 3]|3015)); ((תשל"ד, 1160|תיקון|3168)), ((1219|תיקון מס' 2|3172)), ((1265|תיקון מס' 3|3179)); ((תשל"ה, 173|תיקון|3241)), ((676|תיקון מס' 2|3282)), ((1094|ת"ט|3303)), ((1335|תיקון מס' 4 [צ"ל: מס' 3]|3320)), ((1660|תיקון מס' 4 (תיקון) [צ"ל: מס' 3 (תיקון)]|3334)), ((1813|תיקון מס' 5 [צ"ל: מס' 4]|3343)), ((2029|תיקון מס' 6 [צ"ל: מס' 5]|3357)); ((תשל"ו, 2|תיקון|3394)), ((250|תיקון מס' 6 [צ"ל: מס' 2]|3414)), ((536|תיקון מס' 7 [צ"ל: מס' 3]|3437)), ((917|תיקון מס' 8 [צ"ל: מס' 4]|3470)), ((2666|תיקון מס' 8 [צ"ל: מס' 5]|3588)); ((תשל"ז, 207|תיקון|3607)), ((532|תיקון מס' 2|3635)), ((908|תיקון מס' 3|3663)), ((1995|תיקון מס' 4|3727)), ((2120|תיקון מס' 7 [צ"ל: מס' 5]|3735)), ((2134|תיקון מס' 5 [צ"ל: מס' 6]|3736)), ((2140|תיקון מס' 6 [צ"ל: מס' 7]|3736)), ((2476א|תיקון מס' 8|3753א)); ((תשל"ח, 702|תיקון|3814)), ((984|תיקון מס' 2|3831)), ((990|תיקון מס' 3|3831)), ((1382|תיקון מס' 5|3853)), ((1428|תיקון מס' 4|3856)), ((1790|תיקון מס' 6|3873)), ((1985|תיקון מס' 7|3883)), ((2060|תיקון מס' 8|3888)); ((תשל"ט, 2|תיקון|3897)), ((87|תיקון מס' 2|3903)), ((476|תיקון מס' 4|3933)), ((887|תיקון מס' 3|3959)), ((1097|תיקון מס' 4|3976)), ((1214|תיקון מס' 5|3984)), ((1669|תיקון מס' 6|4010)), ((1871|תיקון מס' 7|4025)); ((תש"ם, 730|תיקון|4075)), ((1188|תיקון מס' 2|4102)), ((1260|תיקון מס' 3|4107)), ((1396|תיקון מס' 4|4113)), ((1617|תיקון מס' 5|4125)), ((1767|תיקון מס' 6|4131)), ((2114|תיקון מס' 7|4148)), ((2147|תיקון מס' 8|4150)), ((2206|תיקון מס' 9|4155)); ((תשמ"א, 101|תיקון|4174)), ((212|תיקון מס' 2|4184)), ((220|תיקון מס' 3|4184)), ((360|ת"ט|4194)), ((714|תיקון מס' 4|4214)), ((887|תיקון מס' 5|4224)), ((1073|תיקון מס' 6|4240)), ((1214|תיקון מס' 7|4252)); ((תשמ"ב, 489|תיקון|4306)), ((790|תיקון מס' 2|4332)), ((830|תיקון מס' 3|4335)), ((1259|תיקון מס' 4|4375)), ((1310|תיקון מס' 5|4380)), ((1604|תיקון מס' 6|4402)); ((תשמ"ג, 175|תיקון|4423)), ((899|תיקון מס' 2|4469)), ((950|תיקון מס' 3|4472)), ((1594|תיקון מס' 4|4506)), ((1619|תיקון מס' 5|4508)); ((תשמ"ד, 31|תיקון|4530)), ((691|תיקון מס' 2|4574)), ((951|תיקון מס' 3|4594)), ((1737|תיקון מס' 4|4646)), ((2086|תיקון מס' 5|4675)), ((2468|תיקון מס' 5 (תיקון)|4694)); ((תשמ"ה, 363|תיקון|4732)), ((578|תיקון מס' 2|4754)), ((723|תיקון מס' 3|4764)), ((1696|תיקון מס' 4|4834)); ((תשמ"ו, 274|תיקון מס' 5|4882)), ((277|תיקון מס' 6|4882)), ((436|תיקון מס' 7|4894)), ((1138|תיקון מס' 8|4951)), ((1438|תיקון מס' 9|4969)); ((תשמ"ז, 374|תיקון מס' 10|5002)), ((540|ת"ט|5010)), ((968|תיקון מס' 11|5034)), ((1010|תיקון מס' 12|5037)), ((1031|תיקון מס' 13|5038)); ((תשמ"ח, 174|תיקון מס' 15|5066)), ((297|תיקון מס' 16|5073)), ((800|תיקון מס' 17|5106)), ((948|ת"ט|5117)); ((תשמ"ט, 250|תיקון מס' 18|5153)), ((255|תיקון מס' 19|5153)), ((609|תיקון מס' 20|5174)), ((658|תיקון מס' 21|5176)), ((894|תיקון מס' 22|5189)), ((1111|תיקון מס' 23|5201)), ((1326|תיקון מס' 24|5214)), ((1435|תיקון מס' 25|5219)), ((1467|תיקון מס' 26|5221)); ((תש"ן, 261|תיקון|5241)), ((380|תיקון מס' 2|5249)), ((583|תיקון מס' 3|5264)), ((711|תיקון מס' 4|5272)), ((1215|תיקון מס' 5|5290)); ((תשנ"א, 102|תיקון|5301)), ((135|תיקון מס' 2|5302)), ((242|תיקון מס' 3|5309)), ((286|תיקון מס' 4|5314)), ((352|תיקון מס' 5|5317)), ((458|תיקון מס' 6|5325)), ((458|תיקון מס' 7|5325)), ((460|תיקון מס' 8|5325)), ((803|תיקון מס' 9|5348)), ((812|תיקון מס' 10|5350)), ((836|תיקון מס' 11|5354)); ((תשנ"ב, 386|תיקון|5395)), ((387|תיקון מס' 2|5395)), ((472|תיקון מס' 3|5401)), ((711|תיקון מס' 4|5417)), ((742|תיקון מס' 5|5419)), ((1169|תיקון מס' 6|5451)), ((1310|תיקון מס' 7|5458)), ((1310|תיקון מס' 8|5458)); ((תשנ"ג, 43|תיקון|5478)), ((175|תיקון מס' 2|5486)), ((334|תיקון מס' 3|5497)), ((429|תיקון [תשנ"ב] מס' 5 (תיקון)|5503)), ((429|תיקון מס' 4|5503)), ((774|תיקון מס' 5|5518)), ((824|ת"ט|5522)), ((862|תיקון מס' 6|5524)), ((898|תיקון מס' 7|5528)), ((980|תיקון מס' 8|5535)); ((תשנ"ד, 73|תיקון|5555)), ((142|תיקון מס' 2|5558)), ((252|ת"ט|5565)), ((656|תיקון מס' 3|5581)), ((893|תיקון מס' 4|5600)), ((1178|תיקון מס' 5|5613)), ((1304|תיקון מס' 6|5620)); ((תשנ"ה, 361|תיקון|5640)), ((589|תיקון מס' 2|5654)), ((1237|תיקון מס' 3|5670)), ((1622|תיקון מס' 4|5691)), ((1702|תיקון מס' 5|5695)); ((תשנ"ו, 230|תיקון|5721)), ((282|תיקון מס' 2|5724)), ((555|תיקון מס' 3|5736)), ((652|תיקון מס' 4|5740)), ((818|ת"ט|5747)), ((985|הוראת שעה|5759)), ((997|תיקון מס' 5|5760)); ((תשנ"ז, 144|תיקון|5796)), ((280|תיקון (תיקון)|5801)), ((281|תיקון מס' 2|5801)), ((426|תיקון מס' 3|5813)), ((427|תיקון [תשנ"ו] מס' 5 (תיקון)|5813)), ((521|תיקון מס' 4|5821)), ((593|ת"ט|5825)), ((878|תיקון מס' 5|5836)), ((1223|תיקון מס' 6|5852)); ((תשנ"ח, 8|תיקון|5856)), ((74|תיקון מס' 2|5860)), ((253|תיקון מס' 3|5871)), ((278|תיקון מס' 4|5872)), ((436|ת"ט|5883)), ((700|תיקון מס' 5|5872)), ((745|תיקון [תשנ"ו] מס' 5 (תיקון)|5900)), ((772|תיקון מס' 6|5902)), ((794|ת"ט|5903)), ((1228|תיקון מס' 7|5922)); ((תשנ"ט, 44|תיקון|5934)), ((113|תיקון מס' 2|5939)), ((297|תיקון מס' 3|5948)), ((523|תיקון מס' 4|5960)), ((566|ת"ט|5962)), ((733|תיקון מס' 5|5970)), ((969|תיקון מס' 6|5983)), ((996|תיקון מס' 7|5984)), ((1135|תיקון מס' 8|5995)); ((תש"ס, 299|תיקון|6018)), ((639|תיקון מס' 2|6039)), ((666|תיקון מס' 3|6041)); ((תשס"א, 222|תיקון|6073)), ((409|תיקון מס' 2|6085)), ((698|תיקון [תש"ס] מס' 2 (תיקון)|6097)), ((698|תיקון מס' 3|6097)), ((814|תיקון מס' 4|6106)), ((1072|תיקון מס' 5|6125)); ((תשס"ב, 26|תיקון|6127)), ((26|הוראת שעה|6127)), ((82|תיקון מס' 2|6132)), ((350|תיקון [תש"ס] מס' 2 (תיקון מס' 2)|6147)), ((615|תיקון מס' 3|6162)), ((786|תיקון מס' 4|6172)), ((1201|תיקון מס' 5|6189)); ((תשס"ג, 71|תיקון|6202)), ((111|תיקון מס' 2|6204)), ((128|תיקון מס' 3|6205)), ((415|תיקון מס' 4|6220)), ((636|ת"ט|6232)), ((696|תיקון מס' 5|6238)), ((1145|תיקון מס' 5 [צ"ל: מס' 6]|6267)), ((1149|תיקון מס' 4 (תיקון)|6267)); ((תשס"ד, 38|הוראת שעה [תשס"ב] (תיקון)|6272)), ((80|תיקון|6277)), ((95|תיקון מס' 2|6279)), ((278|תיקון מס' 3|6295)), ((496|תיקון מס' 4|6313)), ((502|תיקון מס' 5|6314)), ((504|תיקון מס' 6|6315)); ((תשס"ה, 66|תיקון|6344)), ((113|תיקון מס' 2|6345)), ((165|הוראת שעה [תשס"ב] (תיקון)|6349)), ((292|תיקון מס' 3|6360)), ((440|תיקון מס' 4|6370)), ((440|תיקון מס' 5|6370)), ((633|תיקון מס' 6|6383)), ((634|תיקון מס' 7|6383)), ((635|תיקון [תש"ס] מס' 2 (תיקון מס' 3)|6383)), ((653|תיקון מס' 8|6387)), ((654|תיקון [תשנ"ג] מס' 8 (תיקון)|6387)), ((769|תיקון מס' 9|6395)), ((795|תיקון מס' 10|6398)), ((796|תיקון מס' 11|6398)), ((896|תיקון מס' 12|6415)), ((992|תיקון מס' 13|6424)), ((992|תיקון מס' 3 (תיקון)|6424)), ((998|תיקון מס' 14|6424)), ((999|תיקון מס' 15|6424)), ((1003|הוראת שעה מס' 2|6424)); ((תשס"ו, 12|תיקון [תשס"ה] (תיקון)|6429)), ((204|תיקון|6446)), ((205|תיקון מס' 2|6446)), ((207|תיקון מס' 3|6446)), ((252|תיקון מס' 4|6448)), ((416|תיקון מס' 5)), ((475|תיקון [תשס"ה] מס' 5 (תיקון)|6462)), ((498|תיקון מס' 6|6464)), ((597|תיקון מס' 7|6470)), ((698|תיקון מס' 8|6474)), ((764|תיקון מס' 9|6480)), ((765|תיקון מס' 10|6480)), ((772|תיקון מס' 11|6481)), ((772|הוראת שעה|6481)), ((778|תיקון מס' 12|6482)), ((986|תיקון מס' 13|6498)), ((987|תיקון מס' 14|6498)), ((1146|תיקון מס' 7 (תיקון)|6514)), ((1146|תיקון מס' 15|6514)), ((1147|תיקון מס' 16|6514)); ((תשס"ז, 22|הוראת שעה|6521)), ((407|תיקון|6547)), ((462|תיקון [תשס"ו] מס' 7 (תיקון)|6552)), ((582|תיקון מס' 2|6564)), ((582|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|6564)), ((753|תיקון מס' 3|6582)), ((754|תיקון מס' 4|6582)), ((1075|תיקון מס' 5|6605)), ((1076|תיקון מס' 6|6605)), ((1076|תיקון מס' 7|6605)), ((1080|תיקון מס' 8|6606)), ((1112|תיקון מס' 9|6610)), ((1113|תיקון מס' 10|6610)), ((1113|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון) (תיקון)|6610)), ((1129|תיקון [תשס"ו] מס' 7 (תיקון מס' 2)|6611)); ((תשס"ח, 38|תיקון|6616)), ((118|הוראת שעה|6624)), ((118|הוראת שעה [תשס"ו] (תיקון)|6624)), ((215|תיקון מס' 2|6630)), ((217|תיקון מס' 3|6630)), ((306|תיקון מס' 4|6636)), ((598|תיקון מס' 5|6653)), ((866|תיקון מס' 6|6669)), ((878|תיקון מס' 7|6671)), ((912|תיקון מס' 8|6674)), ((1020|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|6681)), ((1236|תיקון מס' 9|6703)), ((1359|תיקון מס' 10|6708)), ((1360|תיקון מס' 11|6708)); ((תשס"ט, 66|תיקון|6720)), ((66|תיקון מס' 2|6720)), ((200|תיקון מס' 3|6729)), ((389|תיקון מס' 4|6744)), ((431|תיקון מס' 5|6749)), ((596|תיקון מס' 6|6763)), ((812|תיקון מס' 7|6769)), ((1148|תיקון מס' 8|6797)), ((1188|תיקון מס' 5 (תיקון)|6801)), ((1188|תיקון מס' 9|6801)), ((1189|תיקון מס' 10|6801)), ((1190|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|6801)), ((1276|תיקון מס' 11|6807)), ((1276|הוראת שעה [תשס"ו] (תיקון)|6807)), ((1334|ת"ט|6810)); ((תש"ע, 50|תיקון|6819)), ((114|תיקון מס' 2|6825)), ((114|תיקון מס' 3|6825)), ((614|תיקון מס' 4|6854)), ((614|תיקון מס' 5|6854)), ((746|תיקון והוראת שעה|6865)), ((878|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|6870)), ((879|תיקון [תשס"ה] מס' 5 (תיקון)|6870)), ((879|תיקון מס' 6|6870)), ((1147|תיקון מס' 7|6894)), ((1148|תיקון מס' 8|6894)), ((1148|תיקון מס' 9|6894)), ((1266|תיקון מס' 10|6900)), ((1266|תיקון מס' 11|6900)), ((1393|תיקון מס' 12|6910)), ((1499|תיקון מס' 13|7013)), ((1490|תיקון מס' 14|7013)); ((תשע"א, 97|תיקון|6936)), ((272|תיקון מס' 2|6951)), ((434|תיקון [תש"ע] מס' 12 (תיקון)|6960)), ((620|תיקון מס' 3|6972)), ((685|תיקון מס' 4|6976)), ((868|תיקון מס' 5|6989)), ((869|תיקון מס' 6|6989)), ((977|תיקון מס' 7|7002)), ((978|תיקון מס' 8|7002)), ((979|תיקון מס' 9|7002)), ((1150|תיקון [תש"ע] מס' 12 (תיקון מס' 2)|7013)); ((תשע"ב, 200|תיקון|7053)), ((518|תיקון מס' 4 [תשע"א] (תיקון)|7070)), ((528|תיקון מס' 2|7072)), ((529|תיקון מס' 3|7072)), ((687|תיקון מס' 4|7082)), ((999|תיקון מס' 5|7106)), ((1079|תיקון מס' 6|7113)), ((1141|תיקון מס' 7|7119)), ((1390|תיקון מס' 8|7139)), ((1521|תיקון מס' 9|7146)), ((1632|תיקון מס' 10|7157)), ((1707|תיקון מס' 11|7164)); ((תשע"ג, 200|הוראת שעה|7182)), ((211|תיקון|7184)), ((390|תיקון מס' 2|7198)), ((593|תיקון מס' 3|7210)), ((645|תיקון מס' 4|7214)), ((646|תיקון מס' 5|7214)), ((820|תיקון מס' 6|7229)), ((882|תיקון מס' 7|7232)), ((1211|תיקון מס' 8|7251)), ((1212|תיקון מס' 9|7251)), ((1213|תיקון מס' 10|7251)), ((1374|תיקון מס' 11|7260)), ((1535|תיקון מס' 12|7269)), ((1615|תיקון מס' 13|7282)); ((תשע"ד, 26|תיקון|7290)), ((26|תיקון מס' 2|7290)), ((303|תיקון מס' 3|7312)), ((1056|תיקון מס' 4|7367)), ((1056|תיקון מס' 5|7367)), ((1119|תיקון מס' 6|7375)), ((1200|תיקון מס' 7|7384)), ((1586|תיקון מס' 8|7405)), ((1626|תיקון מס' 9|7407)), ((1626|תיקון מס' 10|7407)), ((1698|תיקון מס' 11|7415)), ((1701|תיקון מס' 12|7415)), ((1723|תיקון מס' 13|7417)), ((1759|ת"ט|7422)); ((תשע"ה, 334|תיקון|7450)), ((793|תיקון מס' 2|7484)), ((950|הוראת שעה|7494)), ((1217|תיקון מס' 3|7511)), ((1222|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|7511)), ((1846|תיקון מס' 4|7546)), ((1887|תיקון מס' 5|7551)), ((1904|ת"ט|7552)); ((תשע"ו, 174|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|7572)), ((514|תיקון|7597)), ((516|תיקון [תשע"ד] מס' 14 (תיקון)|7597)), ((732|תיקון מס' 2|7617)), ((776|תיקון מס' 3|7623)), ((797|הוראת שעה|7626)), ((1050|תיקון מס' 4|7648)), ((1575|תיקון מס' 5|7685)), ((1694|תיקון מס' 6|7694)), ((2266|תיקון מס' 7|7715)); ((תשע"ז, 43|תיקון|7721)), ((329|תיקון מס' 2|7743)), ((442|תיקון מס' 3|7750)), ((596|תיקון מס' 4|7766)), ((724|תיקון מס' 5|7779)), ((764|תיקון מס' 6|7783)), ((997|תיקון מס׳ 7|7803)), ((1177|תיקון מס׳ 8|7822)), ((1646|תיקון מס׳ 9|7849)), ((1752|תיקון מס׳ 10|7865)), ((1752|תיקון מס׳ 11|7865)); ((תשע"ח, 124|תיקון|7874)), ((187|תיקון מס' 2|7882)), ((234|תיקון מס' 3|7887)), ((236|תיקון מס' 4|7887)), ((312|תיקון מס' 5|7895)), ((784|תיקון מס' 6|7924)), ((954|תיקון מס' 7|7947)), ((1030|תיקון מס' 8|7955)), ((1081|תיקון מס' 9|7963)), ((1812|תיקון מס' 10|7987)), ((1876|תיקון מס׳ 11|7992)), ((2067|תיקון מס' 12|8011)), ((2067|תיקון מס' 13|8011)), ((2186|תיקון מס' 14|8022)), ((2254|תיקון מס' 15|8029)), ((2628|תיקון מס' 16|8057)), ((2689|תיקון מס' 17|8063)); ((תשע"ט, 366|תיקון|8082)), ((366|תיקון [תשס"ה] מס' 3 (תיקון)|8082)), ((498|תיקון מס' 2|8087)), ((1347|תיקון מס' 3|8109)), ((1512|תיקון מס' 4|8126)), ((2294|תיקון מס' 5|8175)), ((2994|תיקון מס' 6|8189)), ((3338|תיקון מס' 7|8232)), ((4008|תיקון מס' 7א [קודם: הוראת שעה]|8270)), ((4012|תיקון מס' 8|8270)), ((4020|ת"ט|8272)), ((4034|תיקון מס' 9|8275)), ((4035|הוראת שעה (מס' 2)|8275)); ((תש"ף, 138|הוראת שעה [תשע"ט] (תיקון)|8296)), ((224|תיקון|8307)), ((224|תיקון מס' 2|8307)), ((320|תיקון מס' 3|8314)), ((418|הוראת שעה|8325)), ((638|הוראת שעה [תשע"ט] (תיקון מס' 2)|8353)), ((766|הוראת שעה מס' 2|8388)), ((852|הוראת שעה מס' 3|8407)), ((860|הוראת שעה מס' 2 (תיקון)|8411)), ((978|תיקון מס' 4|8443)), ((1002|ת"ט|8449)), ((1048|הוראת שעה (תיקון)|8465)), ((1050|תיקון מס' 2 (תיקון)|8466)), ((1376|תיקון מס' 5|8553)), ((1592|הוראת שעה מס' 3 (תיקון)|8608)), ((1878|הוראת שעה מס' 2 (תיקון מס' 2)|8675)), ((1932|תיקון מס' 6|8683)); ((תשפ"א, 8|הוראת שעה|8774)), ((544|תיקון|8923)), ((926|תיקון מס' 2|8992)), ((1426|הוראת שעה מס' 5|9066)), ((1440|תיקון מס' 3|9071)), ((1440|תיקון מס' 4|9071)), ((1540|תיקון מס' 5|9093)), ((1540|תיקון מס' 6|9093)), ((1722|תיקון מס' 7|9125)), ((2264|הוראת שעה מס' 5 (תיקון)|9221)), ((2562|תיקון מס' 8|9258)), ((2780|הוראת שעה מס' 6|9292)), ((2916|תיקון מס' 9|9314)), ((3358|תיקון מס' 10|9436)) ((3850|הוראת שעה מס׳ 6 (תיקון)|9529)); ((תשפ"ב, 134|הוראת שעה|9653)), ((894|תיקון|9732)), ((1082|תיקון מס' 2|9785)), ((1134|תיקון מס' 3|9796)), ((1442|תיקון מס' 8 (תיקון)|9859)), ((1528|הוראת שעה [תש"ף] מס' 2 (תיקון)|9875)), ((1712|תיקון מס' 4|9918)), ((2668|הוראת שעה [תשע"ט] (תיקון)|10114)), ((2966|תיקון מס' 5|10173)), ((3336|תיקון מס' 6|10234)); ((תשפ״ג, 24|תיקון|10344)), ((240|תיקון מס׳ 2|10380)), ((324|תיקון מס' 3|10394)), ((396|תיקון מס' 4|10406)), ((1056|תיקון מס' 5|10568)), ((1166|תיקון מס' 6|10602)), ((1168|תיקון מס' 7|10603)), ((1218|תיקון מס' 8|10612)), ((2118|תיקון מס' 9|10721)); ((תשפ"ד, 86|תיקון|10811)), ((102|הוראת שעה מס' 3|10818)), ((164|הוראת שעה מס' 3 (תיקון)|10836)), ((288|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 2)|10861)), ((682|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 3)|10933)), ((704|תיקון מס' 2|10941)), ((704|תיקון מס' 3|10941)), ((740|הוראת שעה - חרבות ברזל (מס' 2)|10956)), ((1520|תיקון מס' 4|11113)), ((1562|הוראת שעה - חרבות ברזל) (מס' 3)|11122)), ((1856|הוראת שעה מס' 3 (תיקון מס' 4)|11186)), ((1928|תיקון מס' 5|11203)), ((2270|תיקון מס' 6|11234)), ((2458|תיקון מס' 7|11275)), ((2986|תיקון מס' 4 (תיקון)|11369)), ((3394|תיקון מס' 8|11431)); ((תשפ"ה, 506|תיקון|11609)), ((1050|הוראת שעה - חרבות ברזל (מס' 2)|11721)), ((1846|הוראת שעה מס' 2|11886)), ((1950|ת"ט|11904)), ((1968|הוראת שעה מס' 2 (תיקון)|11912)), ((2346|תיקון מס' 2|11993)), ((2346|תיקון מס' 3|11993)), ((2486|תיקון מס' 4|12025)), ((2527|הוראת שעה מס' 4|12028)); ((תשפ"ו, 134|תיקון|12075)), ((852|תיקון מס' 2|12215)), ((942|תיקון מס' 3|12228)), ((1144|הוראת שעה - חרבות ברזל|12267)), ((1386|הוראת שעה|12278)), ((1416|הוראת שעה (תיקון)|12289)), ((1590|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|12311)), ((1600|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|12316)), ((1680|הוראת שעה (תיקון מס' 4)|12338)), ((2112|תיקון מס' 4|12386)), ((2162|ת"ט|12397)). <!-- תיקון אחרון: תשפ"ו-11 --> ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ה, 1856|הודעת התעבורה (אגרות)|4851)); ((תשמ"ו, 248|ת"ט|4879)); ((תשמ"ט, 1182|הודעת התעבורה (אגרות)|5207)), ((1336|ת"ט|5214)); ((תש"ן, 329|הודעת התעבורה (אגרות)|5245)), ((916|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5283)); ((תשנ"א, 494|הודעת התעבורה (אגרות)|5329)), ((638|ת"ט|5336)), ((1114|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5375)); ((תשנ"ב, 715|הודעת התעבורה (אגרות)|5417)), ((1412|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5462)); ((תשנ"ג, 338|הודעת התעבורה (אגרות)|5498)), ((1026|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5537)); ((תשנ"ד, 615|הודעת התעבורה (אגרות)|5578)), ((1241|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5616)), ((1310|ת"ט|5620)); ((תשנ"ה, 662|הודעת התעבורה (אגרות)|5657)), ((1702|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5695)), ((1712|ת"ט|5695)); ((תשנ"ו, 535|הודעת התעבורה (אגרות)|5734)), ((1470|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5775)), ((1494|ת"ט|5778)); ((תשנ"ז, 370|הודעת התעבורה (אגרות)|5808)), ((972|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5843)); ((תשנ"ח, 367|הודעת התעבורה (אגרות)|5878)), ((504|ת"ט|5885)), ((1123|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|5917)); ((תשנ"ט, 337|הודעת התעבורה (אגרות)|5950)); ((תש"ס, 339|הודעת התעבורה (אגרות)|6020)), ((813|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|6049)); ((תשס"א, 1004|הודעת התעבורה (אגרות)|6120)); ((תשס"ב, 451|הודעת התעבורה (אגרות)|6153)), ((1206|הודעת התעבורה (אגרות) (מס' 2)|6189)); ((תשס"ג, 534|הודעת התעבורה (אגרות)|6227)); ((תשס"ו, 623|הודעת התעבורה (אגרות)|6471)); ((תשס"ז, 692|הודעת התעבורה (אגרות)|6576)); ((תשס"ח, 841|הודעת התעבורה (אגרות)|6665)); ((תשס"ט, 634|הודעת התעבורה (אגרות)|6765)); ((תש"ע, 817|הודעת התעבורה (אגרות)|6868)); ((תשע"א, 739|הודעת התעבורה (אגרות)|6983)); ((תשע"ב, 980|הודעת התעבורה (אגרות)|7105)); ((תשע"ג, 806|הודעת התעבורה (אגרות)|7227)); ((תשע"ד, 1006|הודעת התעבורה (אגרות)|7361)); ((תשע"ה, 1036|הודעת התעבורה (אגרות)|7500)); ((תשע"ו, 1056|הודעת התעבורה (אגרות)|7648)); ((תשע"ז, 696|הודעת התעבורה (אגרות)|7776)); ((תשע"ח, 982|הודעת התעבורה (אגרות)|7950)); ((תשע"ט, 2297|הודעת התעבורה (אגרות)|8175)); ((תש"ף, 588|הודעת התעבורה (אגרות)|8346)); ((תשפ"א, 2050|הודעת התעבורה (אגרות)|9181)); ((תשפ"ב, 2054|הודעת התעבורה (אגרות)|9997)); ((תשפ"ג, 1738|הודעת התעבורה (אגרות)|10641)); ((תשפ"ד, 1036|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|11017)), ((1738|הודעת התעבורה (אגרות)|11161)); ((תשפ"ה, 426|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|11594)), ((1182|הודעת התעבורה (אגרות)|11753)), ((1222|ת"ט|11762)); ((תשפ"ו, 484|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|12149)), ((1890|הודעת התעבורה (אגרות)|12353)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#1|סעיפים 2]], [[+#3|4]], [[+#11|8]], [[+#19|12]], [[+#30|19ב]], [[+#70|23]] [[+#75|ו-24]] [[=הפקודה|לפקודת התעבורה]] (להלן - הפקודה), [[פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיפים 14(א)]] [[סעיף 33 לחוק-יסוד: הממשלה|ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948]], [[סעיף 76 לפקודה|וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש"ט-1948]], אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור: <מידע נוסף: טבלאות שקופות> __TOC__ = חלק א': כללי (תיקון: <!--החלפה--> תש"ל-3) = == פרק ראשון: פרשנות (תיקון: תש"ל-3, תשע״ח-11) == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-2, תשל"ב-4, תשל"ה-4, תשל"ה-7, תשל"ו-2, תשל"ו-3, תשל"ח-2, תשל"ח-3, תשל"ח-4, תש"ם-7, תשמ"ב-2, תשמ"ב-4, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט-2, תשמ"ט-5, תשמ"ט-6, תשמ"ט-7, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ב-8, תשנ"ג-10, תשנ"ד, תשנ"ד-3, תשנ"ד-6, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשנ"ח, תשנ"ט-7, תש"ס-3, תשס"א-4, תשס"א-5, תשס"ב, תשס"ה-4, תשס"ה-6, תשס"ה-7, תשס"ה-14, תשס"ה-18, תשס"ו-8, תשס"ו-9, תשס"ו-14, תשס"ו-18, תשס"ז-4, תשס"ז-5, תשס"ז-10, תשס"ח-3, תשס"ח-4, תשס"ח-7, תשס"ח-9, תשס"ט-11, תשס"ט-14, תש"ע-6, תשע"א, תשע"ב-9, תשע"ג-11, תשע"ד-6, תשע"ד-12, תשע"ה-2, תשע"ה-4, תשע"ו-5, תשע"ו-7, תשע"ז-3, תשע"ז-6, תשע"ח-3, תשע"ח-8, תשע"ח-9, תשע"ט-8, תשפ"א-11, תשפ"א-14, תשפ"ב-4, תשפ"ג-7, תשפ"ג-9, תשפ"ד-9, תשפ"ד-16, תשפ"ה-6, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "אוטובוס" - רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס; :- "אוטובוס זעיר" - אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג; :: (2) מותקן בו מרכב תקני; :: (3) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג; :: (4) הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין; :- "אוטובוס פרטי" - אוטובוס שאינו רכב ציבורי; :- "אוטובוס ציבורי" - רכב ציבורי שהוא אוטובוס; :- "אופנוע" - רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו; :- "אופנוע להגשת עזרה ראשונה" - אופנוע שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ-12 קילוואט (16 כוח סוס); :: (2) הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה; :: (3) ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; :: (4) ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה; :: (5) צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה; :- "אופניים עם מנוע עזר" - אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה: :: (1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; :: (2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים; :: (3) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש; :: (4) מותקן בהם: ::: (א) צופר או פעמון; ::: (ב) פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם [[לתקנה 132(1)]]; ::: (ג) פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם [[לתקנה 132(2)]]; ::: (ד) מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם [[לתקנה 132(3)]]; ::: (ה) מחזיר אור מאחור בהתאם [[לתקנה 130(3)]]; :: (5) אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו [[ובסימן ב'3 בפרק השני]] - המועד הקובע) - ::: (א) הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן - התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק"ג; ::: (ב) לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד; :: (6) אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו - ::: (א) הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת"י 15194 - אופניים: "אופניים עם מנוע עזר חשמלי - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן - התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו [[http://mot.gov.il/|www.mot.gov.il]]; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה; ::: (ב) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש; :: (7) הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(6)(א), לפי העניין; :- "אורך כולל" - המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי; :- "אזור מיתון תנועה" - אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו; :- "אזור קנס מוגדל" - מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי [[סעיף 30 לפקודה]] וסומן בשלט שבו צויין "קנס מוגדל"; :- "אמבולנס" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי-חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו; :- ״אתר תשתית״ - אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה; :- "בוחן" - אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין [[הפקודה]] והתקנות לפיה, כולן או מקצתן; :- "בעלי-חיים" - בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית; :- "גובה כולל" - המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו; :- "גורר" - רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר; :- "גלגינוע" - התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 "גלגינוע (קורקינט חשמלי) - דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן - תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה: :: (1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; :: (2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד; :: (3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים; :: (4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש; :: (5) משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג; :- "גרור" - רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי; :- "דיפרנציאל" - מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו [[בתקנה 266]]; :- "דרך מהירה" - דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על "דרך מהירה"; :- "דרך עירונית" - כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו "כניסה לתחום דרך עירונית", ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו "קצה תחום דרך עירונית"; :- "החלטה סופית" - החלטה סופית להטיל קנס, כהגדרתה [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]]; :- "הסדר תנועה" - תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך; :- "הסעת תלמידים" - הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו [[בסעיף 70ג(ד) לפקודה]] או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי [[חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994]]; לענין זה, "ילדים" - מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; :- "הפרה" - הפרת תעבורה, כהגדרתה [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]]; :- "הפרת חניה" - כהגדרתה [[בסעיף 3(ה) לחוק הפרות תעבורה מינהליות]]; :- "זוטובוס" - מונית שנתקיימו בה כל אלה: :: (1) מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות; :: (2) משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק"ג ואינו עולה על 3,500 ק"ג; :: (3) גובהה אינו פחות מ-175 ס"מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב; :: (4) מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב; :- "זמן תאורה" - זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות; :- "חומר מסוכן" - כהגדרתו [[בתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001]]; :- "חניה" - העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין; :- "טיולית" - רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד; :: (2) משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב; :: (5) אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ"ב בטבת התשמ"ט (30 בדצמבר 1988) - מורכב בו מרכב תקני; :: (6) הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית; :- "טרקטור" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור; :- "טרקטור משא" - טרקטור שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות; :: (2) משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק"ג; :: (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; :: (4) הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן; :: (5) הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ-80 ס"מ; :: (6) הספק מנועו המרבי יהיה כאמור [[בתקנה 363ג(1)]]; :: (7) הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין; :: (8) משקלו העצמי לא יפחת מ-400 ק"ג; :: (9) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג; :: (10) הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ-15 ס"מ; :: (11) הוא מצויד בהילוך כוח; :: (12) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא; :- "טרקטורון" - רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות; :: (2) אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב; :: (3) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; :: (4) הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג; :: (5) ברכב בעל מנוע בעירה פנימית - נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ"ק; :: (6) הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון; :- "יבואן מסחרי" - כהגדרתו [[=חוק רישוי שירותים|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]] (להלן - חוק רישוי שירותים); :- "יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים" - מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים; :: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; :: (3) הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט); :: (4) מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; :- "ימין או שמאל" - צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה; :- "כביש" - חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך; :- "כביש חד-סטרי" - כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד; :- "כושר נשיאה" - משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה; :- "כלוב" - מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה: :: (1) מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור; :: (2) מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו; :- "כסא גלגלים לנכה" - (((בוטלה);)) :- "לילה" - פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה; :- "מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו; :- "מהנדס תנועה ותחבורה" - מהנדס כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק האמור]], בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן: :: (1) מדור "מבנים"; :: (2) מדור "תחבורה"; :: (3) מדור "תעבורה"; :: (4) מדור "כבישים ומסלולים"; :- "מחלף" - מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש; :- "מונית" - (((נמחקה);)) :- "מוצר תעבורה" - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]]; :- "מטען בתפזורת" - מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל; :- "מכונה נגררת" - מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר; :- "מכונה ניידת" - רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה; :- "מכונה ניידת רגלית" - מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה: :: (1) מכוונת בידי אדם האוחז בה; :: (2) אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה; :- "מלגזה" - מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה; :- "מנהל אגף הרכב" - מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה; :- "מנהרה" - דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת-קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה; :- "מסגרת בטיחות אחורית" - (((נמחקה);)) :- "מספר שלדה" - המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה - במרכב; :- "מעבדה מוסמכת" - כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב [[חוק רישוי שירותים=|בחוק רישוי]]; :- "מעבר חציה" - חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל; :- "מפגש מסילת ברזל" - מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך; :- "מפעל" - מפעל בעל רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]]; :- "מפעל בודק" - מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]]; :- "המפקח על התעבורה" - (((נמחקה);)) :- "מרכב אחוד" - מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען; :- "מרכב תקני" - מרכב מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]; :- "משקל כולל מותר" - המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל; :- "משקל עצמי" - משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו; :- "משרד התחבורה" - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; :- "מתן זכות קדימה" - מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם; :- "נכה" - :: (א) אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם [[לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]], או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם [[לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955]], אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה: ::: (1) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; ::: (2) שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו; ::: ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים - רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2); :: (ב) "עיוור" - מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור [[בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970]]; :: (ג) אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה; :- "נעלי בטחון" - טריזים בצורת משולש ישר-זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב; :- "נתמך" - גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך; :- "נתיב" - חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; :- "סוחר ברכב מיבואן" - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]]; :- "סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן" - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים]]; :- "עגלת יד" - עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים; :- "עובר דרך" - המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת; :- "עמעום" - כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם [[בתקנה 334]]; :- "פנס תאורת יום (DRL - Daytime Running Lamps)" - פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום; :- "פקודת הביטוח" - [[=פקודת הביטוח|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :- "צומת" - השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה; :: צומת אינו כולל - :: (1) התמזגות כבישים בדרך מהירה; :: (2) שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור; :: (3) התמזגות בכביש חד-סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20; :- "ציוד חריג" - רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות; :- "קו עצירה" - קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה; :- "קו שירות", לענין אוטובוס ציבורי - הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]], ולענין מונית - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; :- "קלנועית" - רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; :: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; :: (3) הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד; :: (4) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; :: (5) הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; :: (6) הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד; :- "קלנועית ביטחון" - רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; :: (2) ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; :: (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה; :: (4) משקלו העצמי אינו פחות מ-140 ק"ג; :: (5) משקלו הכולל אינו פחות מ-240 ק"ג; :: (6) הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות; :: (7) מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה; :: (8) הוא עומד בתנאי היבוא לפי [[חוק רישוי שירותים|פקודת היבוא והיצוא, התשל"ט-1979]], או בתנאים לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ"ז-1967]], לפי העניין; :: (9) הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון; :- "קצין משטרה" - מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון; :- "רוחב כולל" - רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון-כיוון; :- "הרופא המוסמך" - כמשמעותו [[בסעיף 55א לפקודה]]; :- "רחוב משולב" - דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; :- "רכב איטי" - רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ"ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; :- "רכב אספנות" - אופנוע, תלת־אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ, טרקטורון ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; :- "רכב ביטחון" - כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: :: (1) אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; :: (2) אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; :: (3) רכב של משטרת ישראל; :: (4) רכב של צבא ההגנה לישראל; :: (5) רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן - רכב שב"ס מבצעי): ::: (א) למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; ::: (ב) לליווי של אסירים או עצירים; :: (6) רכב לכיבוי שריפות; :: (7) רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; :: (8) רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; :- "רכב בטיחותי" - כהגדרתו [[בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד-1994]]; :- "רכב המיועד לניסוי" - רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; :- "רכב זעיר" (Quadricycle) - רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא נע על 4 גלגלים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען; :: (4) הספק מנועו אינו עולה על 15KW; :- "רכב לתחבורה קלה" - אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע; :- "רכב חילוץ" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ; :- "רכב חשמלי" - רכב מנועי המונע במנוע חשמלי; :- "רכב להסעת תלמידים" - אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים; :- "רכב מדברי" - רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי; :- "רכב מורכב" - תומך שמצורף אליו נתמך; :- "רכב מחובר" - רכב מנועי שמצורף אליו גרור; :- "רכב מיושן" - :: (1) רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו; :: (2) אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו; :- "רכב מסחרי אחוד (delivery van)" - (((נמחקה);)) :- "רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)" - (((נמחקה);)) :- "רכב פרטי דו שימושי" (double purpose)" - (((נמחקה);)) :- "רכב נוסעים פרטי" - רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1; :- "רכב סיור" - רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור; :- "רכב צדי" - מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו; :- "רכב שטח" - רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא נע על 4 גלגלים לפחות; :: (2) נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ"ק; :: (3) משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק"ג; :: (4) ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; :: (5) הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן; :: (6) מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך; :: (7) הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח; :- "רכב שיטור משולב" - רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; :- "רכינוע" - רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס"מ; :: (2) ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; :: (3) הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; :: (4) מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; :: (5) משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק"ג; :: (6) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק"ג; :: (7) הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: ::: (א) יציבות; ::: (ב) נראות; ::: (ג) מניעת החלקה; :- "רשות תימרור מרכזית" - המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; :- "רשות תימרור מקומית" - מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה; :- "רשות תימרור מקומית לניהול תנועה" - מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; :- "שביל" - דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; :- "שול הדרך" - השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; :- "שטח הפרדה" - כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה; :- "שטח הפרדה בנוי" - שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה; :- "שנת ייצור" - (((נמחקה);)) :- "תומך" - רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך; :- "תלת אופנוע" - רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק"ג ואינו מיועד להובלת טובין; :- "תעודה" - רשיון, היתר, אישור או פטור; :- "תמרור" - כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך; :- "תעריף" - שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי [[חלקים ה']] [[או ו']], או רשימת קווי שירות כמשמעותו [[בתקנה 384]] ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין; :- "תקלת בטיחות סדרתית" - כהגדרתה [[בחוק רישוי שירותים]]. == פרק שני: הוראות כלליות (תיקון: תש"ל-3) == @ 2. בקשה לתעודה (תיקון: תש"ל-3) : הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה. @ 3. הגשת בקשה (תיקון: תש"ל-3) : (א) כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה ([[בפרק זה]] - הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת. : (ב) המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו. @ 4. סמכויות הרשות לגבי תעודות (תיקון: תש"ל-3) : (א) הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש [[בפקודה]] או בתקנות אלה הוראה אחרת. : (ב) תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב. @ 5. המצאת תעודות לשם רישום שינויים (תיקון: תש"ל-3) : החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי. @ 6. ביטול תעודות (תיקון: תש"ל-3) : הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה. @ 7. פטור לסוגיו (תיקון: תש"ל-3) : מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים. @ 8. חובה למילוי תנאי תעודות (תיקון: תש"ל-3) : מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור. @ 9. חובת החזקת תעודות (תיקון: תש"ל-3, תשל"ח-4, תשמ"ז, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשע"ג-12, תשע"ח-14) : (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה: :: (1) אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן: ::: (א) תעודת זהות שניתנה לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; ::: (ב) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי [[חוק הדרכונים, התשי"ב-1952]]; ::: (ג) רישיון נהיגה תקף שניתן לפי [[הפקודה]], הכולל את תמונת בעל הרישיון; ::: (ד) לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים [[בתקנה 567]] [[או 567א]] - רישיון נהיגה זר כהגדרתו [[בתקנה 562]]; :: (2) תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; :: (3) כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; :: (4) רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; :: (5) (((פקעה).)) : (ב) הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם. : (ג) אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה. @ 9א. תוית ברכב לנוהג חדש (תיקון: תש"ן-4, תשנ"א-11, תשס"ה-18, תשע"ח-3) : (א) לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]] ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור [[בתוספת השניה]] (בתקנה זו - התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו. : (ב) לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב. @ 10. המועד לפעולה (תיקון: תש"ל-3) : מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת. @ 11. איסור שינויים בתעודות (תיקון: תש"ל-3) : לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור. @ 12. כפל תעודות (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשס"ג-4, תשפ"א-7) : (א) רשות הרישוי רשאית לתת כפל תעודה למבקש אשר פנה לרשות ובמועד פנייתו רשאי להחזיק בה, ובלבד ששולמה האגרה לכך. : (ב) מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה - יחזיר את הכפל לרשות. @ 13. חובה להודיע על שינוי (תיקון: תש"ל-3, תשל"ג-3, תשל"ז-6, תשמ"ו, תשס"ז-11) : (א) בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות. : (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]], לפקיד הרישום כמשמעותו [[בחוק האמור]]. : (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי. @ 14. הטלת חובה (תיקון: תש"ל-3) : לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו. @ 14א. תחולת תקנות על רכב משא (תיקון: תשס"ד-2) : חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין. @ 15. שימוש בהתאם לרשיון (תיקון: תש"ל-3) : לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי [[הפקודה]] או תקנות אלה. @ 15א. אגרות (תיקון: תשל"ח-2, <!--החלפה--> תשמ"ג-4, <!--החלפה--> תשמ"ד-3, תשס"ג, תשס"ו-15) : (א) האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט [[בתוספת הראשונה]], והן ישתנו ב-1 באפריל של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. : (ב) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[התוספת הראשונה]] כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א). @ 15ב. תנאים למתן תעודה או לחידושה (תיקון: תש"ם-3, תשמ"א-6, תשמ"ז, תשס"ה-19, תשפ"ו) : מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו - הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן - המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם - : (1) יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין - אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס; : (2) לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי; : (3) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה; : (4) המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה; : (5) רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה; : (6) המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה; : (7) המבקש הורשע או ניתנו לגביו החלטות סופיות בשלוש עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, או יותר או בעבירה לפי [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957]], למעט עבירות חניה והפרות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה. @ 15ג. ביטול תעודה או התלייתה (תיקון: תשמ"ז) : הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם - : (1) נתקיים בבעל התעודה האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]]; : (2) הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת. = חלק ב': הדרך והתנועה בה (תיקון: <!--החלפה--> תש"ל-3) = == פרק ראשון: סמכויות (תיקון: תש"ל-3) == === סימן א': המפקח על התעבורה (תיקון: תש"ל-3) === @ 16. סמכויות המפקח הארצי על התעבורה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-12, תשל"ה-2, תשל"ט, תשמ"ג-4, תשמ"ז, <!--החלפה--> תשמ"ט-6) : המפקח הארצי על התעבורה רשאי - : (1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם; : (2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים. : ((פורסמה [[הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע"א-2010]].)) @ 16א. מתן פטור לעורך ניסוי (תיקון: תשע"ח-11) : (א) המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות [[שבפרק השני לחלק ב' לתקנות אלה]] בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין. : (ב) בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה: :: (1) השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי; :: (2) צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי; :: (3) מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי; :: בתקנה זו, "ניסוי" - שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודה]]. === סימן ב': רשות תימרור מרכזית (תיקון: תש"ל-3) === @ 17. סמכות רשות תמרור מרכזית (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשל"ה-4, <!--החלפה--> תשמ"ט-6, תשפ"ג-7) : (א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית, או לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו. : (ב) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית או רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין, לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התימרור המקומית או בידי רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין. === סימן ב'1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה (תיקון: תשפ"ג-7) === @ 17א. הגדרה (תיקון: תשפ"ג-7) : [[בסימן זה]], "הסדר לניהול תנועה" - אחד או יותר מהתמרורים 201 עד 212, 629פ, 701 עד 721, 723 עד 729, לרבות תמרור כאמור המיועד להציג מסר אחד מתוך מספר מסוים שעשוי להתחלף או להידלק או לכבות, כפי הנדרש. @ 17ב. סמכות רשות תימרור מקומית לניהול תנועה (תיקון: תשפ"ג-7) : (א) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לאחר התייעצות עם רשות תימרור מקומית שבתחום או במקום שפורט במינויה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד - עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לרשום, לתחזק, לשנות או להסיר כל הסדר לניהול תנועה בתחומים או במקומות שפורטו במינויה. : (ב) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, רישומו, הסרתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. : (ג) על אף האמור [[בתקנה 18]], מינה המפקח הארצי על התעבורה רשות תימרור מקומית לניהול תנועה בתחום או במקום מסוים, רשות התימרור המקומית לא תהיה מוסמכת לעניין כל הסדר לניהול תנועה, באותו תחום או מקום, לפי העניין; המפקח על התעבורה שמינה כאמור יודיע בכתב על כך לרשות התימרור המקומית האמורה. : (ד) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה רשאית, לאחר התייעצות עם רשות התימרור המקומית שלגבי תחומה היא מונתה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, להורות לאותה רשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה שנועד במישרין לתפעול הסדר לניהול תנועה, הצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, שינויו, הסרתו, מחיקתו או דרך אחזקתו, ובלבד שאותה רשות תימרור מקומית מונתה או נקבע לה תחום לגבי אותו הסדר תנועה. : (ה) ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (ד) ורשות התימרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התימרור המקומית לניהול תנועה לקבוע את הסדר התנועה האמור בתקנת משנה (ד) ויראו אותו כאילו נקבע, הוצב, הותקן, הופעל, סומן, נרשם, שונה, הוסר או נמחק, לפי העניין, בידי רשות התימרור המקומית, ותחול [[תקנה 18(ד)]] בשינויים המחויבים. === סימן ג': רשות תימרור מקומית (תיקון: תש"ל-3) === @ 18. סמכות רשות תימרור מקומית (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, <!--החלפה--> תשמ"ט-6, תשנ"א-11, תשנ"ה-4, תשס"א-2, תשס"א-5, תשס"ג-4, תשס"ז-11, תשע"א, תשע"ב-9, תשע"ג-4, תשע"ד, תשע"ז-7, <!--החלפה--> תשפ"ג-7) : (א) רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה, כל הסדר תנועה, למעט תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו-511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים המפורטים להלן - :: (1) קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי - עם קצין משטרה צבאית פיקודי; :: (2) מהנדס תנועה ותחבורה; :: (3) רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שבתחומה או בחלק מתחומה, אם יש כזו. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה הסדרי תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו-511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים האמורים בתקנת משנה (א), ובלבד שרשות התימרור המרכזית קבעה לה תחום, בהודעה ברשומות, לעניין תמרורים אלה או חלקם. <!-- :: ((ראו [[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/determination_traffic_arrangements_local_permission_authority/he/18%20(%D7%91).pdf | כללים מנחים ליישום תקנה 18(ב) לעניין קביעת הסדרי תנועה על-ידי רשות תימרור מקומית]] באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.)) --> : (ב1) (((פקע).)) <!-- (((הוראת שעה עד יום 28.4.2024):)) נוסף על האמור בתקנת משנה (ב), בתחום שנקבע לה לפי תקנת משנה זו בידי רשות התימרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תימרור מקומית שהיא בעל תפקיד בחברה ממשלתית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד), לקבוע הסדר תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו-511 עד 516; לעניין זה, "חברה ממשלתית" - חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]]. --> : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), אם הודיעה רשות תימרור מרכזית לרשות תימרור מקומית, בהודעה בכתב, כי נדרשת הסכמתה של רשות התימרור המרכזית לעניין תחום מסוים או לגבי הסדר תנועה מסוים, רשות התימרור המקומית אינה רשאית לפעול כאמור בתקנות המשנה האמורות אלא בהסכמה כאמור; רשות התימרור המרכזית תפרסם על כך הודעה ברשומות. : (ד) רשות תימרור מקומית שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנה זו, תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, הסרתו, מחיקתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. <!-- : ((ראו [[page:concentration_charge_duties_onservation_authority | רשימת הממונים לתפקידי רשות תימרור מרכזית ומקומית]] באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.)) --> @ 19. (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ט-6) : (((בוטלה).)) @ 19א. כללי תעתיק (תיקון: תשס"ח-4) : שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי [[סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953]], ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה. @ 19ב. פטור מחובת סימון אבני שפה (תיקון: תשע"ג-14) : (א) רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה: :: (1) אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת; :: (2) מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה; :: (3) בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901. : (ב) פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס-51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום; :: בתקנה זו, "עמדת תשלום" - מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום. === סימן ד': קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תש"ל-3, תשס"א-2) === @ 20. סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי (תיקון: תש"ל-3, תשס"א-2) : (א) קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין. : (ב) קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין. == פרק שני: התנהגות בדרך (תיקון: תש"ל-3) == === סימן א': כללי (תיקון: תש"ל-3) === @ 21. חובתו של עובר דרך (תיקון: תש"ל-3, תשל"ו-3) : (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות. : (ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא - :: (1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; :: (2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; :: (3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה; :: (4) יסכן חיי אדם. : (ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. @ 22. ציות לתמרורים (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-4) : (א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין. : (ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה. @ 23. ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע"מ (תיקון: תש"ל-3, תשל"ב-4, תשל"ז-6, תשמ"ג-2, תשנ"ה-4, תשנ"ח, תשס"א-6, תשס"ג-4, תשס"ו-6, תשס"ז-11, תשע"א, תשע"ד-9) : (א) עובר דרך חייב לציית - :: (1) להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג"א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו - פקח עירוני); :: (1א) להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; :: (2) לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע"מ או על ידי עובד נת"א במדים. : (ב) הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. : (ג) תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. @ 24. איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ח) : (א)(1) האות "התקדם" יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה; :: (2) האות "עמוד" יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות "עמוד" יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם. : (ב) האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות. @ 25. בקיאות ברכב (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו. @ 26. הנוהג ברכב (תיקון: תש"ל-3) : אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב: : (1) הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך; : (2) הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים; : (3) הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני; : (4) הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה. @ 27. מצב כללי של הרכב (תיקון: תש"ל-3, תשל"ח-4, תשמ"ז, תשס"א-2, תשע"ה) : (א) לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך. : (ב) לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות [[הפקודה]] או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון. : (ג) לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו. : (ד) לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף. : (ו) לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור. @ 28. חובה להחזיק בהגה או בכידון (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשנ"ד-7, תשנ"ח, תשס"ח-4, תשפ"ה-9) : (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. : (ב)(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב - ::: (א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; ::: (ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); :: (2) בתקנת משנה זו - :::- "דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; :::- "טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. : (ג) (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין שהוא בתוך הרכב ובין שהוא מחוצה לו, בהתקיים כל אלה: :: (1) בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטרים מהרכב, ואין ברכב נוסעים; :: (2) בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ"ש; :: בתקנת משנה זו, "מערכת ייעודית" - מערכת שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה: :: (1) הפעלה בידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב; :: (2) הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה. @ 28א. תצוגה הנראית לנהג (תיקון: תשס"ז-11, תשס"ט-6, תשע"ח-8) : (א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור. : (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא-הגנה לישראל למטרה ביטחונית. : (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. @ 29. חובה להחזיק במושכות (תיקון: תש"ל-3) : הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע. @ 30. מכשירים אופטיים (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשמ"ג-4) : (א) בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה - מכשירים אופטיים) או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים. : (ג) לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות. @ 31. דרך שיוחדה למשחקי ילדים (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ח) : (א) יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי-רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה "משחקי ילדים" - לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת. : (ב) הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם. @ 32. רכב משטרה (תיקון: תש"ל-3, תשל"ה-4, תשנ"ה-4, תשס"ג-4, תשס"ג-5, תשס"ה-2, תשס"ו-17, תשס"ו-19, תשס"ז-9) : (א) רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']] אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. : (ב) רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']], אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: :: (1) הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי [[תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור; :: (2) נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו. : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות [[חלק ב']] [[או ד']], אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. === סימן ב׳: הכביש ונתיביו (תיקון: תש"ל-3) === @ 33. החובה להשתמש בכביש בלבד (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-2, תשנ"ב-3, תשנ"ו-7, תשס"א-2, תשע"ז-7, תשפ"א-13) : (א) במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת [[בחלק זה]]. : (ב) עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) - :: (1) רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה; :: (2) רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש; :: (3) אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש. @ 34. ייעודו של כביש, שביל או נתיב (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשל"ט, <!--החלפה--> תשמ"ז, תשנ"ה-4) : (א) בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית. @ 35. התנועה בצד ימין (תיקון: תש"ל-3) : נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד-סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות [[חלק זה]]. @ 36. דרך מחולקת (תיקון: תש"ל-3, תשל"ט, תשנ"א, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשנ"ז-8, תשס"ה-4, תשס"ח-4, תשע"ה) : (א) בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד-סטרי. : (ב) בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל-חיים אלא אם הותר הדבר על-פי תמרור ובמקום שהותר. : (ג) בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל-חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני. : (ד) בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" - לרבות מפגש עם כביש אחר. : (ה) בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים; לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. @ 37. כיוון התנועה בכביש חד-סטרי (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד-סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש. @ 38. מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך (תיקון: תש"ל-3, תשל"ו-3, תשנ"א, תשנ"ב-3, תשנ"ה-4, תשפ"א-13) : (א) על אף האמור [[בתקנה 34(א)]], רשאי אדם לנהוג רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם. : (ב) הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. : (ג) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב. @ 39. נהיגה סביב מקום חסום (תיקון: תש"ל-3) : (א) נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי-חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם. : (ב) נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד-סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה. @ 39א. תנועת מכונה ניידת (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשנ"ו-7, תשנ"ח, תשס"ה-6, תשס"ה-14, תש"ע-10) : (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק"מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו [[בחלק י']] או מחזיקה. : (ב) לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה. : (ג) לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע [[בתקנה 313]] ובכפוף לאמור [[בתקנה 279(ג)(4) עד (6)]], לפי הענין. : (ד) קצין משטרה כהגדרתו [[בתקנה 85(ז)]] רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו. : (ה) (((בוטלה).)) : (ו) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה. : (ז) לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ"ש. : (ח) לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי. : (ט) לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור. @ 39ב. (תיקון: תשמ"ט-5, תשנ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 39ג. תנועת טרקטורון ובטיחותו (תיקון: תשנ"ד-6, תשע"ט-5) : (א) לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. : (ב) מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ"ש. : (ג) הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב. : (ד) לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה]], ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. @ 39ד. תנועת טרקטור משא ובטיחותו (תיקון: תשס"ה-6, תשס"ז-6) : (א) הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. : (ב) מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ"ש. : (ג) לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]]. @ 39ה. תנועת רכב שטח ובטיחותו (תיקון: תשס"ה-6) : (א) לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו. : (ב) מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ"ש. : (ג) הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. : (ד) לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]]. @ 39ו. הגבלת נהיגה בטרקטור (תיקון: תשס"ה-6) : (א) לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק"ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי [[תקנה 177]]. : (ב) נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור. @ 39ז. תנועת מכונה ניידת רגלית (תיקון: תשס"ה-14, תשס"ו-8) : (א) לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים. : (ב) הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר. : (ג) על אף האמור [[בתקנה 54]] לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק"מ בשעה. === סימן ב'1: קלנועית (תיקון: תשס"ו-8) === @ 39ח. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס"ו-8) : בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]]. @ 39ט. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס"ו-8) : הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]]. @ 39י. נהיגת קלנועית (תיקון: תשס"ו-8, תשע"ה) : (א) לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. : (ב) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה. : (ג) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה. @ 39יא. תנועת הקלנועית (תיקון: תשס"ו-8, תשס"ח-4, תשע"ה) : (א) לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה: :: (1) הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר; :: (2) הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה: ::: (א) אין לצד הכביש מדרכה; ::: (ב) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; ::: (ג) בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. : (ב1) לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה. : (ג) לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. : (ד) בתקנה זו - "נהיגה" - לרבות דחיפת הקלנועית. === סימן ב'2: רכינוע (תיקון: תשס"ו-14, תשס"ט-14) === @ 39יב. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס"ו-14, תשס"ט-14) : בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]]. @ 39יג. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשס"ו-14, תשס"ט-14) : הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]]. @ 39יד. נהיגת הרכינוע (תיקון: תשס"ו-14, תשס"ט-14, תשע"ט-5) : (א) לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים. : (ב) לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו. : (ג) לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 1א(2) לחלק ג' בתוספת השנייה]], ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה. : (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה "רכינוע" ובין אם לאו. @ 39טו. תנועת הרכינוע ובטיחותה (תיקון: תשס"ו-14, תשס"ט-14, תשע"ט-5) : (א) לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה: :: (1) אין לצד הכביש מדרכה; :: (2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; :: (3) לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. : (ג) לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה. : (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה "רכינוע" ובין אם לאו. @ 39טו1. מבנה הרכינוע (תיקון: תשע"ט-6) : (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע. : (ב) לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן. === סימן ב'3: אופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש"ע-6, תשע"ד-12) === @ 39טז. נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר (תיקון: תש"ע-6, תשע"ד-12, תשע"ד-14, תשע"ו-7, תשע"ט-6, תשפ"ד-9) : (א) לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן - :: (1) מלאו לו שש עשרה שנים או יותר; :: (2) באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה: ::: (א) אם נרכשו לפני המועד הקובע - :::: (1) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד; :::: (2) מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים; :::: יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת; ::: (ב) אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו - :::: (1) המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ"ש; :::: (2) מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר-קיימא של המילים "אופניים עם מנוע עזר"; :::: (3) הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון [[שבתוספת הארבע עשרה]], שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית; :: (3) התקיים בו אחד מאלה: ::: (א) ניתן לו רישיון נהיגה לפי [[סימן ב' ((לפרק השני)) לחלק ג']], לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]]; ::: (ב) עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי [[תקנה 205]] לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א); ::: (ג) ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים [[בתקנה 205]]; :: (4) הוא חובש קסדת מגן, כאמור [[בסעיף 65ג לפקודה]], שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. : (ב) מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3) יהיה פטור מהחובה האמורה [[בסעיף 10(א) לפקודה]]. : (ג) בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו [[בתקנה 299א]] מסוג אופניים עם מנוע עזר או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור שברשותו אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות פסקאות (1) ו-(3) לתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. @ 39טז1. שינויים באופניים עם מנוע עזר (תיקון: תשע"ט-6) : לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור [[בתוספת הארבע-עשרה]], ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר - באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות [[תקנה 39טז(2)(א) או (ב)]], לפי העניין, כולן או חלקן. @ 39יז. (תיקון: תש"ע-6, תשע"ד-12, תשפ"ד-9) : (((בוטלה).)) @ 39יח. (תיקון: תש"ע-6) : (((פקעה).)) === סימן ב'3א: גלגינוע (תיקון: תשע"ו-7) === @ 39יח1. (תיקון: תשע"ו-7, תשפ"ד-9) : (((בוטלה).)) @ 39יח2. סימון (תיקון: תשע"ו-7) : גלגינוע יישא תווית סימון כאמור [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע. === סימן ב'4: קלנועית ביטחון (תיקון: תשע"ג-11) === @ 39יט. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשע"ג-11) : בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]]. @ 39כ. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשע"ג-11) : הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]]. === סימן ב'5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים (תיקון: תשע"ז-6) === @ 39כא. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשע"ז-6) : בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי [[סעיף 2 לפקודה]]. @ 39כב. פטור מחובת רישיון נהיגה (תיקון: תשע"ז-6) : הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 10 לפקודה]]. @ 39כג. נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. : (ב) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו. : (ג) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. : (ד) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים. : (ה) לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן: :: (1) אופן החיבור לכיסא הגלגלים; :: (2) יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים; :: (3) כושר בלימה; :: (4) תאורה; :: (5) עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC); :: (6) התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים. === סימן ב'6: רכב זעיר (תיקון: תשע"ז-6) === @ 39כד. נהיגה ברכב זעיר (תיקון: תשע"ז-6) : לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד. === סימן ג': סטיה, פניה ונסיעה אחורנית (תיקון: תש"ל-3) === @ 40. סטיה מנתיב נסיעה (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. : (ב) בכביש שאינו חד-סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו. : (ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי. @ 41. אין פניה אלא בבטחה (תיקון: תש"ל-3) : נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. @ 42. פניה ימינה (תיקון: תש"ל-3) : נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש. @ 43. פניה שמאלה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, <!--החלפה--> תשמ"ז) : (א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו - :: (1) מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש; :: (2) מכביש דו סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר; :: (3) מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. : (ב) נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה - :: (1) בכביש חד סטרי - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה; :: (2) בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה - בקשת רחבה לצד הימני של הכביש; :: (3) בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר - לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. : (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת. @ 44. פניית פרסה (תיקון: תש"ל-3, תשל"ו-3, תשמ"ו, תשמ"ח, תשע״ח-11) : (א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא. : (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה. @ 45. נסיעה אחורנית (תיקון: תש"ל-3) : נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע - : (1) סיכון או פגיעה; : (2) הטרדה או הפרעה. === סימן ד': פגישה ועקיפה (תיקון: תש"ל-3) === @ 46. פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה (תיקון: תש"ל-3) : (א) שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות. : (ב) נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר. @ 47. עקיפה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשל"ז-6, תשמ"ד-2, תשמ"ז, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ה-4, תשס"ה-4, תשס"ח-4, תשע"א, תשע"א-7, תשע״ח-11) : (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי. : (ב) מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה: :: (1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך; :: (2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי; :: (3) נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית; :: (4) נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד. : (ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) [[ותקנה 35]], בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה. : (ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא. : (ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה: :: (1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל; :: (2) הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל; :: (3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה; :: (4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת; :: (5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים; :: (6) (((נמחקה).)) : (ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על - :: (1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה; :: (2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה. : (ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות [[חלק זה]]. : (ח) נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד-סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק"ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך. @ 48. רכב שנעקף (תיקון: תש"ל-3, תשל"ו-3, תשמ"ו-4, תשנ"ה-4, תשפ"א-13) : (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו. : (ב) נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה. : (ג) הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. === סימן ה': ריווח (תיקון: תש"ל-3) === @ 49. ריווח בין רכב לרכב (תיקון: תש"ל-3, תשנ"א-3) : (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. : (ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב. @ 50. נסיעה בשיירה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשנ"ה-4) : (א) כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח. : (ב) רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד. : (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות. === סימן ו': מהירות (תיקון: תש"ל-3) === @ 51. מהירות סבירה (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב. @ 52. האטה (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ח, תשנ"ח, תשס"ח-4) : בכפוף לאמור [[בתקנה 51]] חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה: : (1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם; : (2) בדרך שאיננה פנויה; : (3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא; : (4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן; : (5) בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות; : (6) בהתקרבו למעבר חציה; : (7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל; : (8) בירידה תלולה או ארוכה; : (9) בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו; : (10) בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך; : (11) בפגשו או בעקפו בעלי-חיים; : (12) בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו; : (13) בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו; : (14) ברחוב משולב; : (15) באזור מיתון תנועה; : (16) במנהרה. @ 53. בלימת פתע (תיקון: תש"ל-3) : לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי-אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך. @ 54. מהירות מרבית מותרת (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-2, תשל"ג-3, תשל"ה-2, תשל"ח-4, תשל"ט, תש"ם-3, תשמ"ג-2, <!--החלפה--> תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט-5, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשנ"ז-8, תשנ"ח, תשנ"ט-2, תש"ס-3, תשס"א-2, תשס"ג-4, תשס"ה-4, תשס"ח-4, תשע"א-4, תשע"ב-9, תשע"ד-4) : (א) לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! rowspan="3" width="25%" | סוג הרכב !! colspan="7" | מקום |- style="font-size: 90%;" ! דרך עירונית !! דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ !! דרך שאינה עירונית !! דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ !! דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי !! דרך מהירה !! דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ |- ! colspan="7" | מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה |- | : (1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) || 50 || כמצוין בתמרור || 80 || כמצוין בתמרור || 90 || 110 || כמצוין בתמרור |- | : (2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר || 50 || כמצוין בתמרור || 80 || כמצוין בתמרור || 90 || 100 ||כמצוין בתמרור ולא עולה על 100 |- | : (3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג וברכב עבודה וטיולית || 50 || כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50 || 80 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 || 80 || 80 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 80 |- | : (4) (((נמחקה))) || || || || || || || |- | : (5) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת || 40 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 || 40 || כמצוין בתמרור ולא עולה על 40 || 40 || סגורה בפניו || סגורה בפניו |} : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש. : (ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש. : (ד)(1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן. :: (2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב. :: (3) (((נמחקה).)) : (ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור. : (ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן: :: (1) בדרך עירונית - 80 קמ"ש; :: (2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה - 100 קמ"ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי - 110 קמ"ש; :: (3) בדרך מהירה - 120 קמ"ש. : (ה2) לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל. : (ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות [[תקנות 51]] [[ו-52]] ומכל דין אחר לענין מהירות. === סימן ז': מפגש מסילת ברזל (תיקון: תש"ל-3) === @ 55. האטה לפני מפגש (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10) : (א) נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן - מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים. @ 56. עצירה לפני מפגש (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשמ"ו-2, תשמ"ו-4) : (א) בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה - לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום - במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה - לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן - רכבת); ואלה הנסיבות: :: (1) רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה; :: (2) מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה; :: (3) ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת; :: (4) המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה. : (ב) נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן: :: (1) יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו; :: (2) יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית; :: (3) יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה. @ 57. מעבר אוטובוס במפגש סלול (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשמ"ו-2, תשמ"ז) : הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד-עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו. === סימן ח': איתות (תיקון: תש"ל-3) === @ 58. חובה לאותת ודרך האיתות (תיקון: תש"ל-3) : (א) נוהג רכב העושה אחד מאלה: :: (1) מתכונן לנוע או להפנות את רכבו; :: (2) מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו; :: (3) עוצר את רכבו; :: יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור. : (ב) נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות. @ 59. מתן אות (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ו-7) : (א) אות כאמור [[בתקנה 58(א)]] יינתן כדלקמן: :: (1) לענין פסקאות (1) ו-(2) - על ידי מחוון כיוון; :: (2) לענין פסקה (3) - על ידי אור הבלימה. : (ב) התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א' או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו. : (ג) נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א' אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת. @ 60. האותות (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ו-7) : (א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן - :: (1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב; :: (2) ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי. : (ב) האות להנעת רכב למעט אופניים העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן - :: (1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב; :: (2) ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון; :: (3) באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים. : (ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן - :: (1) באור הבלימה; או :: (2) ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה. : (ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי. @ 61. הנוהג בעקבות רכב אחר (תיקון: תש"ל-3) : נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור [[בתקנה 60]], חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה. @ 62. שימוש באות אזהרה (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשנ"ח-2, תשנ"ט-7, תשס"ח-9, תשע"ח-9) : (א) לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי. : (ב) מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] וצבעו - :: (1) ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג"א וברכב צה"ל וברכב שב"ס מבצעי שאושר כרכב בטחון - כחול או כחול-אדום; :: (1א) ברכב שיטור משולב - כחול-צהוב; :: (2) באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה"ל, ברכב לכיבוי אש - אדום; :: (3) ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון - אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל - כחול; :: (4) ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי [[תקנה 85]], ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי - צהוב. : (ג) הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל. @ 63. השימוש בצופר (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ז, תשס"ה-4) : (א) מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר. === סימן ט': זכות קדימה (תיקון: תש"ל-3) === @ 64. רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשל"ט, תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תש"ס-3, תשס"ח-4, תשע״ח-11) : (א) לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: :: (1) נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; :: (2) נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1); :: (3) נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. : (ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה - :: (1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך; :: (2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש. : (ג) נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר. : (ד) נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה - לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר. : (ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת. : (ו) נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות. : (ז) נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה. @ 65. כניסה לצומת (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-4, תש"ם-3) : לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור. @ 66. הסעת רכב (תיקון: תש"ל-3) : לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור [[בסימן ח']]. @ 67. הולכי רגל במעבר חציה (תיקון: תש"ל-3, תשע"ה-2) : (א) נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. : (א1) נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. : (א2) התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר - יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. : (ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. @ 68. כביש חסום (תיקון: תש"ל-3) : כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על-ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו. === סימן י': חניה, עמידה ועצירה (תיקון: תש"ל-3) === @ 69. חניה, עמידה ועצירה (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-3, תשמ"ח) : (א) הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על-ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על - :: (1) העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך; :: (2) פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה; :: (3) ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך; :: (4) רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי. : (ג) בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת. : (ד) קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר. : (ה) הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו-(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית. : (ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם - :: (1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי; :: (2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור [[בתקנה 69(ב)(3)]]. @ 69א. העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות (תיקון: תשל"ח-4) : (א) לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו [[בתקנה 72(א)]] המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית. @ 70. סימון רכב עומד על פני הדרך (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשמ"ו-4, תש"ס-3, תשס"ה-4) : (א) רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור [[בתקנה 367]] שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות. : (ב) בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה - :: (1) באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור [[בתקנה 366]], או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן - מכשיר להפעלת מחווני כיוון); :: (2) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון. @ 71. הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור (תיקון: תש"ל-3) : לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן - : (1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה; : (2) שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך. @ 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשל"א-2, תשל"ח-4, תשמ"א-5, תשמ"ד-2, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ה-4, תשס"א-6, תשס"ה-4, תשס"ח-4, תש"ע-14, תשע"ב-9, תשע"ה, תשע״ח-11, תשפ"א-13, תשפ"ב-9) : (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: :: (1) בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד-סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד-סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; :: (2) על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; :: (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי [[סעיף 77 לפקודה]] ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; :: (2ב) בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; :: (3) בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; :: (4) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו; :: (7) בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה; :: (8) בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; :: (9) בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; :: (10) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה <!-- (([במקור: בצדו])) --> של הדרך; :: (11) על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; :: (12) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר; :: (13) בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; :: (14) בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים; :: (15) ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם; :: (16) ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים - יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור. : (ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת. : (ג) לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל. @ 72א. איסור התנעת אוטובוס חונה (תיקון: תש"ס-3) : (א) לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם. @ 73. רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע (תיקון: תש"ל-3) : לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע. @ 74. רכב שנשאר בלי השגחה (תיקון: תש"ל-3, תשס"א-2, תשע"ה, תשפ"ה-9) : (א) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג. : (ב) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע. :: (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה, אם קיים ברכב והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע. : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), :: (1) מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו; :: (2) (((הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):)) רשאי הנוהג ברכב להניע מרחוק רכב חונה באמצעות מערכת ייעודית שמטרתה הפעלת מערכות ברכב שאינן משמשות לנהיגת הרכב, שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, בהתקיים כל אלה: ::: (א) הרכב נעול; ::: (ב) מופעל ברכב מנגנון המונע את תנועת הרכב בעת הפעלתו מרחוק באמצעות מערכת ייעודית כאמור ברישה ((ל))פסקה זו; ::: (ג) אין ברכב נוסעים. : (ג) נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד - יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה - יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה. : (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן. : (ד) רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים. @ 75. חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש (תיקון: תש"ל-3) : העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס"מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה. @ 76. חניה מותרת לפי תמרור (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-4, תש"ם-3, תשמ"ט-7, תשנ"א, תשנ"ה-4, תשס"א-6, תשס"ה-18, תשע"ב-9) : (א) על אף האמור [[בסימן זה]], מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה. : (ב) נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס. : (ג) לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק"ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ-400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית. @ 77. גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תש"ם-8, <!--החלפה--> תש"ם-9, <!--החלפה--> תשמ"א-8, תשמ"ב-2, <!--החלפה--> תשמ"ו) : רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי [[סעיף 70א לפקודה]], לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו [[בתוספת החמישית]]. @ 78. איסור נעילת רכב ושחרורו (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-8, תש"ם-9, <!--החלפה--> תשמ"ו, תשמ"ח) : (א) לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין. : (ב) אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו. === סימן י"א: הסעת נוסעים והובלת מטען (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-9) === @ 79. בטיחות בנסיעה (תיקון: תש"ל-3, תשע"ה) : (א) לא יסע אדם ברכב - פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת-אופן - והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו. : (ב) הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב. : (ג) נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב. @ 80. פתיחת דלת וסגירתה (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. : (ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע. @ 81. עליה לרכב וירידה ממנו (תיקון: תש"ל-3) : לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא - : (1) כשהרכב עומד; : (2) מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך; : (3) מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים; : (4) במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה. @ 82. הסעה לצד הנהג (תיקון: תש"ל-3) : (א) נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. : (ב) רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר. @ 83. הסעת תלמידים (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ד-2, תשמ"ט-7, תשנ"א, תשנ"ו-7, תשס"ה-14, תשס"ו-9, תשע"ז-6, תשפ"ה-8) : (א) לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים או במונית שניתן עליה רישיון לנסיעה מיוחדת כמשמעותה [[בתקנה 492]]. : (א1) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור [[בתקנה 364ז]]. : (ב) לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט [[בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה]] והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה "ילדים", ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים. : (ב1) לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים. : (ב2) הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות. : (ג) אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן: :: (1) באוטובוס זעיר וברכב מסחרי - מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב; :: (2) ברכב הסעת תלמידים שאיננו מנוי בפסקה (1) - מהדלת הקדמית הימנית; :: (3) במונית - מן הצד כאמור [[בתקנה 81(2) או (3)]], לפי העניין. : (ד) אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו. : (ה) אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים. @ 83א. חובת חגירת ילדים ברכב (תיקון: תשמ"ד-2, תשנ"א, תשנ"א-2, <!--החלפה--> תשס"ה, תשס"ח-4, תשע"ה) : (א) בתקנה זו [[ובתקנה 83ב]] - ::- "מושב אחורי" - כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב; ::- "מושב בטיחות" - מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט [[בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה]]; ::- "מושב מגביה" - מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט [[בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע - :: (1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד; :: (2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד. : (ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב. : (ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה. @ 83ב. חובת חגירה של חגורת בטיחות (תיקון: תשנ"ג-6, תשנ"ג-8, תשנ"ד-4, <!--החלפה--> תשנ"ה-4, תשס"א-6, תשס"ד-7, תשס"ה, תשס"ה-14, תשס"ו-9, תשע"ה) : (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים [[בתקנה 364א]] או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור [[בתקנה 83א]], לפי הענין. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו [[בתקנה 386]], שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים. @ 83ג. פטור מחגורת בטיחות (תיקון: תשנ"ג-6, תשנ"ג-8, תשנ"ד, תשנ"ט-2, תש"ס-3, תשס"א-2, תשס"א-6, תשס"ו-9, תשס"ז-8, תשס"ט) : הוראות [[תקנה 83ב]] לא יחולו על - : (1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, "מאבטח", "קצין מוסמך" - כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998]]; : (1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו - ::- "נסיעה מבצעית" - נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית; ::- "קצין מוסמך" - קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן [[בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], לאשר משימה מבצעית; : (2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב; : (3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה: :: (א) מהרופא המוסמך כהגדרתו [[בתקנה 193(ב)]], כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות; :: (ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות; :: (ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ; : (4) (((נמחקה);)) : (5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי; : (6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור; : (7) מורה מוסמך כהגדרתו [[בתקנה 170]], בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור. @ 83ד. (תיקון: תשפ"א-12, תשפ"א-15) : (((פקעה).)) @ 84. הסעת נוסעים (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תש"ל-10, תשל"א-4, תשל"ג-3, תשל"ו-3, <!--החלפה--> תשל"ט-2, תשל"ט-3, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ד-2, תשמ"ה-4, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ב-3, <!--החלפה--> תשנ"ב-5, תשנ"ג-4, תשנ"ד, תשנ"ה-4, תשנ"ו-7, תשנ"ז-3, תשס"א-5, תשס"ה-4, תשס"ה-13, תשס"ו-8, תשס"ח-4, תשע"א, תשע"ה, תשע"ח-3, תשע"ט-8, תשפ"ו-2) : (א) (((בוטלה).)) : (ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א' להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב' להלן: :: {| |- ! width="50%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! width="50%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר נוסעים מרבי |- | : (1) אוטובוס זעיר || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (2) רכב נוסעים פרטי || כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב |- | : (3) רכב חשמלי || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (4) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג || 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברשיונו |- | : (5) רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג || 8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ-8 נוסעים מלבד הנהג - לפי הקבוע ברישיונו |- | : (6) רכב מסחרי בלתי אחוד || : (1) אם מותקן בו מרכב תקני - 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים : (2) אם מותקן בו מרכב לא תקני - 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ-4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים |- | : (7) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג || : (1) אם מותקן בו מרכב תקני - מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ-30 נוסעים מלבד הנהג : (2) אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני - 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז' באדר התשנ"ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ-6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג - לפי ההיתר |- | : (8) טיולית || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (9) רכב מדברי || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (10) רכב סיור ומונית || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (11) רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור [[בתקנה 85א]], רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור [[בתקנה 85ב]] או רכב עבודה || כמספר המקומות בתא הנהג בלבד |- | : (12) גרור או טרקטור || כפי שצויין ברשיון הרכב |- | : (13) אמבולנס || כפי שצוין ברישיון הרכב |} : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא. : (ג) לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ-11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט "נוסעים" כמפורט [[בפרט 3 בחלק ג' שבתוספת השניה]]. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו - קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי. : (ו) הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו-11 לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). : (ז) (((בוטלה).)) @ 84א. הסעת נוסעים בשכר (תיקון: תשל"ז-7, תשמ"ו, <!--החלפה--> תשנ"ב-5, תשנ"ג-4, תשנ"ה-4, תשס"א-2, תשס"ב-2, תשס"ד, תשס"ה-3, תשס"ז, תשס"ח-2, תשע"ד-2, תשע"ח-5, תשע"ט-5) : לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א' להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב': : {| ! width="50%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! width="50%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים |- | : (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי | כאמור [[בחלק ה']] |- | : (2) מונית | כאמור [[בחלק ו']] |- | : (3)(א) (((נמחק))) :: (ב) טיולית :: (ג) רכב מדברי :: (ד) רכב סיור :: (ה) רכב בטיחותי | הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד |- | : (4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי | הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, "אזור" - יהודה והשומרון |- | : (5) רכב נוסעים פרטי | בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור [[בתקנה 84ב]] |- | : (6) אמבולנס | בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה. |} @ 84ב. הסעות שיתופיות (תיקון: תשע"ח-5) : יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה: : (1) סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה; : (2) המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום; : (3) לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו; : (4) מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע; : (5) הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, "תיאום מראש" - לרבות באמצעות יישום מחשב; : לעניין תקנה זו - :- "הוצאות ישירות" - סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה; :- "חלק יחסי" - ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע. @ 85. הובלת מטען (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשמ"א-5, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ג-5, תשמ"ז, תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"ג-3, תשנ"ד-7, תשנ"ז-8, תש"ס-3, תשס"ט-4, תשע״ח-11, תשפ"א-11, תשפ"ג-6) : (א) לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר - :: (1) המטען אינו חורג - ::: (א) מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב - מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית - מחוץ לרוחב הכולל של הרכב; ::: (ב) יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב - יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ-6 מטרים; :: (2) המטען מסודר באופן - ::: (א) שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על - :::: 1. 2.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1((,))500 ק"ג; :::: 2. 3.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-1((,))501 ק"ג עד 3((,))500 ק"ג; :::: 3. 3.50 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מ-3((,))501 ק"ג עד 8((,))000 ק"ג; :::: 4. 4.00 מטר - ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8((,))000 ק"ג; ::: (ב) שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו; ::: (ג) שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות-הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות; :: (3) חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות; :: (4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2‏, N3 ו-O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 - חלק 1 - "אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015", כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן - תקן אבטחת מטענים); :: (5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר; :: (6) (((נמחקה).)) : (א1) לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור [[בתקנה 183ג]]; הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. : (ב) כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק"ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן: :: (1) היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים "זהירות - מטען רחב", ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ-45 ס"מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור [[בתקנה 340]] ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז); :: (2) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד-סטרי ומלפניו בכביש דו-סיטרי; :: (3) עלה רוחב המטען על 3.40 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן: :: (1) עד 4.80 מטר - בכפוף להוראות התמרורים; :: (2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" - גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב. : (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב: :: (1) ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד; :: (2) ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק"ג ויותר והמשמש להובלת רכב - מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה: ::: (א) ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב - :::: (1) והוא מסוג N3 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה [[בתקנה 324]]; :::: (2) והוא מסוג O4 - הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל; ::: (ב) ברכב שניתן עליו רישיון רכב - ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד. : (ד2) על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה - :: (1) לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב; :: (2) לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן: :: (1) המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה; :: (2) ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים - כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים "זהירות מטען ארוך" והותקנו ברכב מחזירורים כאמור [[בתקנה 345(ג)]] שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור; :: (3) עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. : (ה1) (((נמחקה).)) : (ו) נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים "זהירות - מטען חורג" והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג. : (ז) בתקנה זו - ::- "תאורה היקפית" - מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס"מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות; ::- "קצין משטרה" - ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא-הגנה לישראל; ::- "שלט" - שלט מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 85א. הובלת מכולות (תיקון: תשל"ו-3, תשל"ז-6, תשנ"א) : (א) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו. : (ב) לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ג) לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ-16,000 ק"ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין - :: (1) בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק"ג לפחות; :: (2) בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק"ג לפחות. : (ה) מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן: :: (1) 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת; :: (2) 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות. : (ו) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה: :: (1) הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור; :: (2) המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב; :: (3) לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות - הקדמית או האחורית - של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב; :: (4) בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה. : (ז) לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך. : (ח) לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור. : (ט) בתקנה זו, "מכולה" - מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף; :: (2) מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב; :: (3) רחבו אינו עולה על 250 ס"מ. @ 85ב. הובלת ארגז מתחלף (תיקון: תשמ"ו) : (א) בתקנה זו - ::- "ארגז מתחלף" - מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת; ::- "מגבה נוע" - מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו. : (ב) לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד. @ 85ג. הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד (תיקון: תשנ"ב-8) : לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים. @ 86. הובלת מטען בתפזורת (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשמ"ב-4, תשפ"א-11) : לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד' בתקן אבטחת מטענים. @ 87. (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשל"ט-2, <!--החלפה--> תשמ"ד-2, תשמ"ד-4, תשמ"ה-2, <!--החלפה--> תשמ"ז, תשע"ו-5) : (((בוטלה).)) @ 88. סימון קצה של מטען חורג (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-2, תשמ"ח, תשנ"א) : (א) היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. : (ב) היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. : (ג) המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ויוחזקו תמיד במצב נקי. : (ד) הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה. @ 89. סמכויות שוטרים (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-3, תשנ"ד-7) : (א) מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות [[סימן זה]], רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה. : (ג) נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה - ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב. : (ד) נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו [[תקנות שירותי הובלה|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל"ט-1978]], יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב. === סימן י"ב: גרירה (תיקון: תש"ל-3) === @ 90. גרירת רכב מנועי (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) רכב מנועי (להלן בתקנה זו - רכב) הנגרר על-ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה. : (ב) על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי. : (ג) על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] בצורה הנראית לעין. : (ד) לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר. : (ה) הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי. : (ו) לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה. : (ז) ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד). @ 91. סייגים לגרירה (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ג, תשמ"ז, תשס"א-6, תשס"ה-14, תשע"ו-2, תשע"ח-3) : (א) לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2((,))200 ק"ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי. : (ב) לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על-ידי רשות הרישוי, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר. : (ב1) (((נמחקה).)) : (ג) לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ-2((,))200 ק"ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי. : (ד) לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות. : (ה) לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע. : (ו) לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי. : (ז) לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט [[בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השניה]] או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב. @ 92. גרירת גרור ונתמך (תיקון: תש"ל-3, תשל"ג-3) : (א) על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות [[תקנות 300]] [[ו-371 עד 379]]. : (ב) לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם. : (ג) לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי. : (ד) לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי [[תקנה 279]], אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות [[הפקודה]] יחולו עליו הוראות [[תקנות 300]] [[ו-371 עד 379]] לפי הענין. === סימן י"ג: רכב בטחון (תיקון: תש"ל-3) === @ 93. חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון (תיקון: תש"ל-3) : (א) היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה: :: (1) נוהגי רכב ומוליכי בעלי-חיים - יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור; :: (2) הולכי רגל הנמצאים בכביש - יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון. : (ב) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון. @ 94. הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון (תיקון: תש"ל-3, תשע"ה-7, תשע"ט-5) : נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו - : (1) לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין; : (2) לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת; : (3) לעבור על המהירות המותרת; : (4) לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים; : (5) להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית; : (6) לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור; : אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש. @ 95. הפצת אור והשמעת קול (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ו-7, תשנ"ט-7, תשס"ח-9, <!--החלפה--> תשע"ח-9) : נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה "רכב ביטחון" או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי [[תקנה 62]] ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד. === סימן י"ג1: רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א-8) === @ 95א. הגדרות (תיקון: תשנ"א-8, תשנ"ד-6) : [[בסימן זה]] - :- "איזור רכב תפעולי" - איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א–43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו; :- "מפקח על רכב תפעולי" - מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי; :- "רכב תפעולי" - רכב כמשמעותו [[בפקודה]] למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי [[סימן זה]], באיזור רכב תפעולי. @ 95ב. פטור מחובת רישום ורישוי (תיקון: תשנ"א-8) : רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי [[הפקודה]]. @ 95ג. היתר לרכב תפעולי (תיקון: תשנ"א-8) : (א) המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה. : (ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי [[סימן זה]] לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו. @ 95ד. נהיגת רכב תפעולי (תיקון: תשנ"א-8, תשנ"ב-3) : לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה: : (1) ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר; : (2) בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי; : (3) לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם [[לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]. @ 95ה. סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו (תיקון: תשנ"א-8, תשנ"ב-3, תשע"ד-10) : (א) המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה: :: (1) משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי; :: (2) ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים; :: (3) מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים; :: (4) מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם; :: (5) מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב; :: (6) אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור; :: (7) אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי; :: (8) מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי; :: (9) מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ; :: (9א) מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו - :::- "נהיגה" - כמשמעותה [[בתקנה 168(ג)]]; :::- "יום עבודה" - תקופה רצופה של 24 שעות ו((-))"שבוע עבודה" - תקופה רצופה של שבעה ימים. : (ב) המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו. : (ג) המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן [[בסימן זה]] - כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי. @ 95ו. חובת ציות להוראות (תיקון: תשנ"א-8) : בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי. @ 95ז. פטור (תיקון: תשנ"א-8, תשע"ד-10) : הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: [[9(א)]], [[21(ב)(1) ו-(3)]], [[40(א)]], [[43]], [[44]], [[45(2)]], [[47]] - לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, [[48(ב)]] [[ו-58(א)]] ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, [[70]], [[71(1)]], [[72(3), (8) ו-(10)]], [[74(ב)]], [[75]], [[85]], [[85א]], [[88]], [[90(א) ו-(ד)]], [[91(ה) ו-(ו)]], [[92(ג)]], [[97]], [[101]], [[104]], [[105]], [[106]] [[ו-168]]. === סימן י"ד: אורות (תיקון: תש"ל-3) === @ 96. חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין (תיקון: תש"ל-3) : לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה. @ 97. הארת רכב מנועי (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ה, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ג-3, תשנ"ד, תשנ"ו-7, תש"ס-3, תשס"ה-14, תשע"ו-9, תשע״ח-11, תשפ"ד-9) : (א) לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת. : (ב) לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום. : (ג) לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים. : (ד) לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב. : (ה) לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב "מנהרה הדלק אורות" אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים. @ 98. הארה בדרך עירונית (תיקון: תש"ל-3, תשס"ח-7) : בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי. @ 99. עמעום (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשמ"ח, תשס"ח-7) : (א) הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה: :: (1) הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר; :: (2) הוא עוצר; :: (3) הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו. : (ב) בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור [[בתקנה 334(ג)]]. @ 100. הארת רכב עומד (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם - :: (1) ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי - מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור; :: (2) ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר - מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי; :: (3) ברכב אחר - פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב - :: (1) העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על-ידי עוברי דרך; :: (2) שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות [[תקנה 70(א)]]. @ 101. פנס אזהרה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, <!--החלפה--> תשמ"ז, <!--החלפה--> תשמ"ח, תשמ"ט-6, <!--החלפה--> תשנ"א, תשס"א-6, תשע"ה) : לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו [[בתקנה 85(ו)]], אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף - במקום אחר ברכב המאפשר זאת. @ 102. אורות גרור ונתמך (תיקון: תש"ל-3) : הוראות [[סימן זה]] יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך. @ 103. אורות רכב צדי (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי. @ 104. רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור [[בתקנה 369]]. @ 105. אורות מכונות נגררות (תיקון: תש"ל-3, <!--החלפה--> תשע"ה) : בכפוף לאמור [[בתקנה 97]], לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים. @ 106. אורות רכב מסוג אחר (תיקון: תש"ל-3) : לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש [[בסימן זה]], אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום. @ 107. זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית (תיקון: תש"ל-3, תשל"ג-3, תשנ"א-11) : (א) לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום. : (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה"ל בתפקיד צבאי. : (ג) לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר. : (ד) הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור [[בתקנות 347]] [[ו-347א]] מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג. : (ה) לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית. == פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים (תיקון: תש"ל-3, תשע"ו-7) == === סימן א': הולכי רגל (תיקון: תש"ל-3) === @ 108. סייג בהליכה (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש. @ 109. הליכה בכביש (תיקון: תש"ל-3) : (א) ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו. : (ב) כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה. @ 110. חציית כביש (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. : (ב) אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם. : (ג) אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת. : (ד) בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך. @ 111. ירידה ממדרכה (תיקון: תש"ל-3) : לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה. @ 111א. (תיקון: תשכ"ה-7, תש"ל-3) : (((בוטלה).)) @ 112. שהיה בכביש (תיקון: תש"ל-3) : לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי. @ 113. מעקה בטיחות (תיקון: תש"ל-3, תשס"ה-14) : (א) הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר. : (ב) לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל. @ 114. הפרעה במדרכה (תיקון: תש"ל-3) : לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה. @ 115. תחולה (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תשמ"ח) : (א) הוראות [[תקנות 109]], [[110]] [[ו-114]] לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין. : (ב) הוראות [[תקנות 108(א)]], [[109]], [[110(ב), (ג) ו-(ד)]], [[112]], [[150]] [[ו-152]] לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב. @ 116. עיוורים (תיקון: תש"ל-3) : לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה. @ 117. חציה במפגש מסילת ברזל (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות. : (ב) בנסיבות האמורות [[בתקנה 56(א)]] לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום - לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב. : (ג) לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו. @ 117א. איסור הליכה במנהרה (תיקון: תשס"ח-4) : לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת-יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה. === סימן ב': אופנוע או תלת-אופנוע (תיקון: תש"ל-3, תשנ"א, תשס"א-6) === @ 118. (תיקון: תש"ל-3, תשנ"א) : (((בוטלה).)) @ 119. נסיעה באופנוע (תיקון: תש"ל-3, תשל"ג, תשל"ה-2, תשל"ט, תש"ם-3, תש"ם-7, תשמ"א-5, תשנ"א, תשנ"ט-9, תשס"א-6, תשס"ה-4, תשס"ו-9, תשע"ט-5) : (א) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו. : (ב) לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך. : (ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור. : (ג) לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' לתוספת השנייה]] ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. : (ד) הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב. : (ה) (((בוטלה).)) @ 120. הרכבת אנשים על אופנוע (תיקון: תש"ל-3, תשנ"א-5, תשס"א-5, תשס"ז-4) : (א) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי. : (ב) נוהג אופנוע או תלת-אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור. : (ג) בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 176]] [[או 177]], לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר. @ 121. הובלת חפצים (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10) : לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם - : (1) עולים בארכם על 70 ס"מ; : (2) חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע. @ 122. נסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש"ל-3) : הרוכב על אופנוע או תלת-אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין. === סימן ב׳1: גלגינוע (תיקון: תשע"ו-7) === @ 122א. נהיגה בגלגינוע (תיקון: תשע"ו-7, תשע"ט-5, תשע"ט-6, תשפ"ד-9) : (א) לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; [[בסימן זה]], "גלגינוע" - לרבות התקן כאמור [[בפסקה (2) להגדרה "קורקינט ממונע" בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע"ו-2016]]. : (ב) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. : (ג) לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]]. : (ד) מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ג) יהיה פטור מהחובה האמורה [[בסעיף 10(א) לפקודה]]. : (ה) בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו [[בתקנה 299א]] מסוג גלגינוע או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות תקנות משנה (א) ו-(ג), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. @ 122ב. כללי נהיגה על גלגינוע (תיקון: תשע"ו-7, תשע"ט-5, תשע"ט-6) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור [[בחלק ג׳ בתוספת השנייה]] הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. : (ג) הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף. : (ד) על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות [[תקנה 110]] כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, [[ותקנות 34(ב)]], [[121]], [[122]], [[123(א)]], [[126]], [[127]], [[128]], [[129(ג), (ה) ו־(ז)]], [[132]], [[133]] [[ו־134]], בשינויים המחויבים. @ 122ג. מבנה הגלגינוע (תיקון: תשע"ט-6) : (א) לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור [[בפרט 1א לחלק ג' בתוספת השנייה]]. : (ב) לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע - באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן. === סימן ג': אופניים ותלת-אופן (תיקון: תש"ל-3) === @ 123. רכיבה על אופניים (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש. : (ב) לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם. @ 124. הרכבת אנשים על אופניים (תיקון: תש"ל-3) : (א) הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם. : (ג) מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים. @ 125. הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר (תיקון: תש"ל-3) : הוראות [[תקנות 121]] [[ו-122]] יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים. @ 126. איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה (תיקון: תש"ל-3) : (א) הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר. : (ב) לא יגרור אדם באופניים. @ 127. ריווח בין אופניים לרכב אחר (תיקון: תש"ל-3) : הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו. @ 128. נסיעה בצד ימין (תיקון: תש"ל-3) : הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון. @ 129. רכיבה על אופניים במקומות מסויימים (תיקון: תש"ל-3, תשס"ח-4, תשע"ד-12, תשע"ה, תשע"ו-3, תשע"ו-7) : (א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. : (ב) הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים. : (ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) על אף האמור [[בתקנה 128]], בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית. : (ו) לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית. : (ז) לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש. @ 129א. רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי (תיקון: תשע"ה) : (א) לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב). : (ב) הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב. @ 130. ציוד אופניים (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-7, תשמ"ג-2, תשנ"א) : לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת - : (1) בפעמון; : (2) במנגנון בלימה יעיל לעצירה; : (3) במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]; : (4) (((נמחקה).)) @ 131. תקינות הציוד (תיקון: תש"ל-3) : הציוד המפורט [[בתקנה 130]] יהיה בכל עת במצב תקין. @ 132. אורות אופניים (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-3, תש"ם-7, תשמ"ט-6, תשע"ט-6) : לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם - : (1) מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; : (2) מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים; : (3) יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים. @ 133. הולך רגל המסיע אופניים (תיקון: תש"ל-3, תשע"ו-7) : לענין [[חלק זה]], הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת. @ 134. סמכות שוטר (תיקון: תש"ל-3) : מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]], רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור. @ 135. תלת־אופן (תיקון: תש"ל-3, תשס"ח-4, תשע"ו-7) : הוראות [[תקנות 123]], [[126]], [[127]], [[128]], [[129]], [[130]], [[131]], [[133]] [[ו-134]] יחולו גם לגבי תלת-אופן. @ 136. אורות תלת-אופן (תיקון: תש"ל-3, תשנ"א) : (א) בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת-אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה: :: (1) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים - ::: (א) מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; ::: (ב) מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו; ::: (ג) מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות; :: (2) בתלת-אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור - ::: (א) מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב); ::: (ב) שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות. : (ב) מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. === סימן ד': בעלי-חיים (תיקון: תש"ל-3) === @ 137. איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח (תיקון: תש"ל-3) : (א) אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו. : (ב) לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך. @ 138. הולכת בעלי חיים בכביש (תיקון: תש"ל-3, תשס"ח-4) : (א) לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה. : (ב) המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך - אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א). : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש. : (ד) לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה. @ 139. הולכת גמלים (תיקון: תש"ל-3) : לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים. @ 140. איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין (תיקון: תש"ל-3) : מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה. @ 141. רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב (תיקון: תש"ל-3) : בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי. @ 142. סימון בזמן התאורה (תיקון: תש"ל-3) : (א) המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו. : (ב) לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר. === סימן ד'1: עגלה (תיקון: תשע"ה) === @ 142א. תנועת עגלה (תיקון: תשע"ה) : (א) לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי. : (ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין. === סימן ה': עגלת-יד (תיקון: תש"ל-3) === @ 143. התחולה על עגלת-יד (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-2, תשנ"ז-8, תשס"ו-8) : (א) הוראות [[תקנות 21 עד 23]], [[25 עד 28]], [[31]], [[33 עד 48]], [[58]], [[60]], [[64 עד 68]], [[85 עד 89]], [[144]], [[145]], [[153]] [[ו-154]] יחולו על אדם המסיע עגלת-יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת [[בחלק זה]]. : (ב) לא יעמיד אדם עגלת-יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי [[פקודת התעבורה]] או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה. : (ג) לא יסיע אדם בעגלת-יד אדם אחר. : (ד) המסיע עגלת-יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת [[בחלק זה]]. : (ה) (((בוטלה).)) : (ו) מותר להסיע על מדרכה עגלת-יד שרחבה אינו עולה על 100 ס"מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. : (ז) (((בוטלה).)) : (ח) (((בוטלה).)) == פרק רביעי: תאונות (תיקון: תש"ל-3) == @ 144. תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף (תיקון: תש"ל-3, תשל"ב-4, תשל"ז-6, תשמ"ד-2, תשס"א-6, תשע"ט-10) : (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה: :: (1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר; :: (2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד - ::: (א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע; ::: (ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו; ::: (ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש; ::: (ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים; ::: (ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא. :: (3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט [[בתקנה 9(א)(1)]] וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; :: (4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את - ::: (א) שמו ומענו; ::: (ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול; :: (5) (((נמחקה).)) : (ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו. @ 145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר (תיקון: תש"ל-3, תשע"ט-10) : (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט [[בתקנה 9(א)(1)]] ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. : (ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א). : (ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום - :: (1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); :: (2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו. @ 146. חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשס"א-6) : נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם [[לתקנה 144(א)(2)]]. @ 146א. הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה (תיקון: תשמ"א-5) : הודעת שוטר ודו"ח בוחן תנועה לענין [[סעיף 27 לפקודה]], יהיו לפי טפסים [[שבתוספת החמישית]] או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד. == פרק חמישי: הוראות שונות (תיקון: תש"ל-3) == @ 147. איסור השימוש בתמרורים והצבתם (תיקון: תש"ל-3) : (א) אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי [[תקנה 16]]. : (ב) לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה. @ 148. איסור פגיעה בתמרור (תיקון: תש"ל-3) : לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו. @ 148א. (תיקון: תשל"ז-6, תשס"א-6) : (((בוטלה).)) @ 149. איסור שימוש בתמרור לתעמולה (תיקון: תש"ל-3, תשמ"ח) : לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית. @ 150. רכב שעשועים (תיקון: תש"ל-3, תש"ם-3, תשנ"ז-8) : (א) לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם [[לתקנה 31]]. : (ב) שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה. : (ג) (((בוטלה).)) @ 151. שימוש בדרך שלא כדין (תיקון: תש"ל-3, תשל"ח-4) : (א) לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית. : (ב) עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה. : (ג) לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה. : (ד) הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור [[בתקנה 167]]. @ 152. הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו (תיקון: תש"ל-3, תשל"ט, תשמ"ג, תשס"ח-4) : (א) לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך. : (ב) מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד). : (ב1) בתקנות משנה (א) ו-(ב), "הנחה" - לרבות שפיכה. : (ג) המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך. : (ד) הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור. @ 153. נזק לדרך והפרעת התנועה (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה. : (ב) לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי. @ 154. תיקון רכב בדרך (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי. : (ב) נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי-נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב. : (ג) אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון. @ 155. הפרשת חמרים (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות. @ 156. חפץ נשרך (תיקון: תש"ל-3) : לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו. @ 157. רעש לא רגיל (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו. : (ב) לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה. @ 158. איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא-הגנה לישראל ועל משטרת ישראל. @ 159. נסיעה בירידה (תיקון: תש"ל-3) : (א) לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל. : (ב) הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה. : (ג) הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב). @ 160. מילוי דלק (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ו-7) : לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל - : (1) כל עוד המנוע פועל; : (2) כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן; : (3) אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ-11 אנשים - כל עוד יש בו נוסעים. @ 161. הפצת מודעות והשלכת חפצים (תיקון: תש"ל-3, תש"ל-10, תש"ם-3) : (א) לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב. : (ב) לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב. @ 162. אחריות בעל הרכב (תיקון: תש"ל-3) : (א) בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי [[הפקודה]]. : (ב) כל מקום שהוראות [[חלק זה]] מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה. @ 163. חובת הורים ואפוטרופסים (תיקון: תש"ל-3) : הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים-עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות [[חלק זה]]. @ 164. הסעה בכוח הגוף (תיקון: תש"ל-3) : לענין [[חלק זה]], מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב. @ 165. שמירת לוחיות-זיהוי (תיקון: תש"ל-3, תשל"ח-4) : (א) לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות-הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה - :: (1) ברכב בעל 4 גלגלים או יותר - ממרחק של 40 מטר לפחות; :: (2) ברכב אחר - ממרחק של 20 מטר לפחות. : (ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי. @ 166. דרך הצילום במצלמה (תיקון: תש"ל-3, תשל"ז-6, תשל"ח-4, <!--החלפה--> תשמ"א-5, תשנ"ז-8, תשס"ג-4) : (א) צילום לענין [[סעיף 27א לפקודה]] ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים. : (ב) במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות [[הפקודה]] או תקנות שלפיה (להלן - הרכב המצולם). : (ג) בצילום של המצלמה יופיעו - :: (1) מספר הרישום של הרכב המצולם; :: (2) תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי; :: (3) מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום; :: (4) הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב; :: (5) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם; :: (6) מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב; :: (7) האותות - אדום או אדום עם צהוב - שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון. @ 167. תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך (תיקון: תש"ל-3, תשל"א-4, תשל"ח-4) : הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה: : [[21(ב)(1) ו-(3)]], [[33 עד 40]], [[42 עד 44]], [[45(2)]], [[68]], [[69]], [[71]], [[72]], [[75]], [[78]], [[86]], [[90 עד 92]] [[ו-153]]. @ 167א. (תיקון: תשל"ה-2, תשל"ה-3, תש"ם-3, תשנ"א-8) : (((בוטלה).)) @ 168. שעות נהיגה (תיקון: תש"ל-3, תשנ"ו-7, תשע"ג, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-11, תשפ"ה-3, תשפ"ה-5, תשפ"ו-5, תשפ"ו-6, תשפ"ו-7, תשפ"ו-8, תשפ"ו-9) : (א) הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג - :: (1) לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות; :: (2) לא ינהג בו יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ-68 שעות בכל תקופה של 7 ימים; :: (3) יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו; :: (4) לא ינהג יותר מ-9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו-30 דקות רצופות; :: (5) יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו - יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ-52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק"ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל. : (ב) מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו. : (ג) בתקנה זו, "נהיגה" - נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו-(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין. : (ד) הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה"ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא. @ 168א. שעות נהיגה בין-לאומית (תיקון: תשפ"א-9) : (א) בתקנה זו - ::- "האמנה" - האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - [[https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety]]; ::- "הפסקה" - פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות; ::- "זמן נהיגה" - פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב; ::- "מנוחה" - פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה; ::- "מנוחה יומית" - מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית; ::- "מנוחה יומית מופחתת" - מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ-11 שעות רצופות; ::- "מנוחה יומית מלאה" - מנוחה שהיא אחת מאלה: ::: (1) מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; ::: (2) מנוחה בשתי פעימות - הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; ::- "מנוחה שבועית" - מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית; ::- "מנוחה שבועית מופחתת" - מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ-45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; ::- "מנוחה שבועית מלאה" - מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; ::- "נהיגה בין-לאומית" - נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4); ::- "פעולת נהיגה ברכב" - אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו: ::: (1) נהיגה בפועל ברכב; ::: (2) טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור; ::: (3) טיפול בנוסעי הרכב; ::- "שבוע" - פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל-23:59 ביום ראשון. : (ב) הנוהג נהיגה בין-לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן: :: (1) 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל-10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה; :: (2) 56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים; :: (3) 90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים. : (ג) זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין-לאומית סיים מנוחה יומית. : (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים. : (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות. : (ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין-לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה. : (ז)(1) הנוהג בנהיגה בין-לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה: ::: (א) שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות; ::: (ב) שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור. :: (2) האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה: ::: (א) הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו-06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות; ::: (ב) הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, "שירות הסעה" - שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה; ::: (ג) הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור [[בתקנה 364ד]] והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה. : (ח) הנוהג בנהיגה בין-לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה: :: (1) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה; :: (2) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו. : (ט) נוהג בנהיגה בין-לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן: :: (1) יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו [[בתקנה 364ד]], ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו [[בתקנה 364ד(ה)]], יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי; :: (2) יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים; :: (3) אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו-(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר. : (י) מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו. : (יא) האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה: :: (1) רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים; :: (2) רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון; :: (3) רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק"מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש; :: (4) רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ"ש; :: (5) רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי; :: (6) כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות [[בתקנה 293(א)(1) עד (6)]], למעט פסקה (5א) שבה; :: (7) כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון; :: (8) כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען. : (יב) בעל רכב המבצע נהיגה בין-לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות [[תקנה 364ד]]. @ 169. איסור שימוש באזניות בדרך (תיקון: תש"ל-4, תשמ"ב-2) : לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי. == פרק שישי: בדיקת שכרות (תיקון: תשמ"ב-3) == @ 169א. הגדרות (תיקון: תשמ"ב-3, תש"ע-3) : [[בפרק זה]] - :- "אלכוהול" - כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; :- "בדיקת נשיפה" - בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק; :- "בדיקת מעבדה" - בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי; :- "המידה הקבועה" - (((נמחקה);)) :- "נבדק" - אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות [[פרק זה]]; :- "ריכוז אלכוהול בגוף" - ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; :: (2) 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. @ 169ב. איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה (תיקון: תשמ"ב-3) : (א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור. : (ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו. : (ג) לענין [[+|סעיפים 62(3)]] [[או 64ב לפקודה]] [[ופרק זה]] יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה. @ 169ג. בדיקת שכרות (תיקון: תשמ"ב-3) : (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור [[בפרק זה]], כולן או חלקן. : (ב) בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר. : (ג) בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה. @ 169ד. בדיקת נשיפה (תיקון: תשמ"ב-3, תשנ"ד-4) : (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. : (ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי [[+|סעיפים 62(3)]] [[ו-64ב לפקודה]], או לפי [[פרק זה]] (להלן - עבירות נהיגה תוך שכרות). : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) (((בוטלה).)) @ 169ה. בדיקת דם (תיקון: תשמ"ב-3, תשנ"ד-4) : (א) (((בוטלה).)) : (ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה. : (ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות. @ 169ו. סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה (תיקון: תשמ"ב-3) : (א) סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו - מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. : (ב) שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין [[סעיף 52 לפקודה]], רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. @ 169ז. אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה (תיקון: תשמ"ב-3) : (א) הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה: :: (1) בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם; :: (2) בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל-50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. : (ב) תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. @ 169ח. אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה (תיקון: תשמ"ב-3) : בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט: : (1) איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל; : (2) דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה; : (3) כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה; : (4) הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת; : (5) תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם; : (6) מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה; : (7) המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. @ 169ט. תעודות (תיקון: תשמ"ב-3) : (א) תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו"ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו"ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי [[סעיף 27 לפקודה]]. : (ב) תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. = חלק ג': נהגים = == פרק ראשון: פרשנות == @ 170. הגדרות (תיקון: תשל"א-4, תשס"ב-7, תשע"א-7, תשע"ז-9, תשפ"ד-9, תשפ"ו-10) : [[בחלק זה]] – :- ”בית ספר” – בית ספר לנהיגה; :- ”בעל בית ספר” – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי [[סעיף 15 לפקודה]], לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין [[בחלק זה]] הוראה מפורשת אחרת; :- ”הדרכה” – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית־ספר; :- ”הוראה” – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר; :- "חוק מרשם האוכלוסין" - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- ”מבחן שליטה” – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב; :- ”מורה מוסמך” – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה; :- ”מנהל מקצועי” – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר; :- "מנהל רפואי" - רופא שהוא האחראי המקצועי במרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(ב)]]; :- "מנהל תפעולי" - בעל תפקיד ניהולי במרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(ב)]]; :- "מרכז בדיקות רפואיות" - גוף שאושר למרכז בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 190א4(א)]]; :- "עובד ציבור" - לרבות חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], המשרת בתפקיד רופא. :- "רופא הרשות" - רופא שמינתה רשות הרישוי לפי [[תקנה 190א3]]; :- ”רישיון ישיבה בישראל” – רישיון ישיבה לפי [[סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; :- ”תושב ישראל” – כהגדרת ”תושב” [[בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין]]. == פרק שני: רישוי נהגים == === סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה === @ 171. מתן רשיון נהיגה (תיקון: תשכ"א, תשל"ז-6) : רשיון נהיגה כאמור [[בסעיף 10 לפקודה]] יינתן בהתאם להוראות [[פרק זה]]. @ 172. בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ב-2) : (א) מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש. : (ב) מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה. @ 172א. (תיקון: תשכ"ד-5, תשע"ז-5) : (((בוטלה).)) @ 172ב. (תיקון: תש"ל-10, תשע"ח-16) : (((בוטלה).)) @ 173. תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו (תיקון: תשכ"ח, <!--החלפה--> תשנ"א-9, <!--החלפה--> תשנ"ג-2, תשנ"ו-2, תשס"ה, תשס"ה-7, תשס"ה-14, תשס"ו, תשס"ו-2, תש"ע-12, תש"ע-16, תשע"א-7, תשע"ז-3, תשע"ז-9, תש"ף-7, תש"ף-9, תש"ף-16, תשפ"א-6) : (א) רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה או לחדשו למי שהוא בעל רישיון נהיגה מן הדרגות המנויות [[בתקנות 182 עד 185]] וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך - לתקופה של עד עשר שנים, ולמי שהוא בעל רישיון נהיגה שאינו מן הדרגות האמורות - לתקופה שעד כל מועד שבעל רישיון הנהיגה חייב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 196(ב)]]; הוראה זו לא תחול על מי - :: (1) שהוראות [[תקנה 196(א)]] חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם [[לתקנה האמורה]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]]; :: (4) שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים, ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר־תוקף; :: (5) שהוא בעל היתר לפי [[תקנה 190(5)]], ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו; :: (6) שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודה]], ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים. :: (7) שניתן לו רישיון לפי [[תקנה 216]] [[ותקנה 213]] חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים; :: (8) שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי [[תקנה 213]] ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי־יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי [[התקנה האמורה]], ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות. : (ב) רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) למעט לפי פסקאות (3), (4) ו-(8) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון. @ 174. הגבלות לחידוש הרשיון (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשל"ז-6, <!--החלפה--> תשנ"ט-4, תשס"ה-4) : (א) קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי. : (ב) מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה: :: (1) נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי [[הפקודה]] או לפי כל חיקוק אחר; :: (2) נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי [[תקנה 13(ב)]]; :: (3) נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] או היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]]. @ 174א. רשיון נהיגה ממוחשב (תיקון: תשכ"ד-5, תש"ם-7, תשמ"ד-5, תשמ"ו-5, תש"ן-5, <!--החלפה--> תשנ"ד-5, תשנ"ט-2, תשס"ו-2, תשע"ז-9) : (א) רשיון נהיגה כאמור [[בתקנה 173]] יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו. : (א1) תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור [[בתקנה 173(א)(4)]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות [[תקנה 174ב]], לפי הענין. : (ג) מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה. @ 174ב. רשיון נהיגה זמני (תיקון: תשכ"ד-5, תשל"ג-3, תשנ"ד-5, תשס"ג-4, תשע"א-7) : (א) עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. : (ב) בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו - רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות [[התקנה 174]] כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי [[תקנה 174]] בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק. : (ג) הוראות [[תקנה 173]] [[ו-174א]] לא יחולו על רשיון נהיגה זמני. : (ד) תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי [[תקנה 219]]. : (ה) (((בוטלה).)) : (ו) הוראות תקנות משנה (א)-(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 12]]. : (ז) רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו. : (ח) רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין [[סעיף 63 לפקודה]]. @ 175. רישיון לתושב אזור (תיקון: תש"ל-10, <!--החלפה--> תשס"ב-7) : על אף האמור [[בסימן זה]], לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו [[בתקנה 578]], אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו. @ 175א. פסילת רישיון לתושב חוץ (תיקון: תשע"א-7, תשע"ז-9) : רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי [[תקנה 174א]] למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל. === סימן א'1: תכנית הליווי (תיקון: תשע"ג-10) === @ 175ב. תכנית הליווי והוכחתה (תיקון: תשע"ג-10, תשע"ז-3) : (א) נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן - שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, "שעות הלילה" - כהגדרתן [[בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה]]. : (ב) היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי [[תקנה 176ה]], יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו-4 שעות נהיגה בשעות הלילה. : (ג) השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה. @ 175ג. מידע לנהג חדש צעיר (תיקון: תשע"ג-10) : רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור [[בתקנה 175ב(ג)]] וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה: : (1) מי רשאי להיות מלווה; : (2) משך תקופת הליווי וחלוקה לשעות; : (3) החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי; : (4) מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף; : (5) פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא-הגנה לישראל; : (6) הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים; : (7) עבירות המנויות [[בתוספת השלישית לפקודה]] ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור. @ 175ד. פטור מתכנית הליווי (תיקון: תשע"ג-10) : נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא-הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי. @ 175ה. זכאות למימון ליווי בתשלום (תיקון: תשע"ג-10) : נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור: : (1) הוא מקבל תשלום או גמלה לפי [[+#תוספת 1 פרט 1|פרט (1)(א)]] [[או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]; : (2) הוא מקבל תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], והוא זוכה כאמור [[בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1972]]; : (3) סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2); : (4) הוא חייל המשרת בצבא-הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע. === סימן ב': רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם === @ 176. רישיון נהיגה דרגה A2 (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשנ"א, תשנ"ט-9, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשע"א-10, תשע"ד-7) : רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן - KW‏) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG. @ 176א. (תיקון: תשכ"ד-5, <!--החלפה--> תשנ"ד, תשס"א-6, תשס"ה-4, תשס"ה-7) : (((בוטלה).)) @ 176ב. (תיקון: תשכ"ד-5, תשנ"א, <!--החלפה--> תשנ"ד, תשס"א-6, תשס"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 176ג. (תיקון: תשכ"ד-5, תשנ"א, תשנ"ד) : (((בוטלה).)) @ 176ד. (תיקון: תשכ"ד-5, תשנ"א, תשנ"ד) : (((בוטלה).)) @ 176ה. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד) : (((בוטלה).)) @ 177. רישיון נהיגה דרגה A1 (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשכ"ח, <!--החלפה--> תשל"א-4, <!--החלפה--> תשמ"ה-4, תשנ"ד-6, <!--החלפה--> תשס"ה-4, <!--החלפה--> תשס"ה-6, תשס"ה-17, תשע"א-10, תשע"ד-7) : רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור [[בתקנה 190]]. @ 178. רישיון נהיגה דרגה A (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשכ"ח, <!--החלפה--> תשל"א-4, תשמ"א-6, תשמ"ז, תשמ"ט-5, תשנ"ב-3, תשנ"ב-5, תשנ"ג-5, תשנ"ד-6, תשנ"ה-4, תש"ס-2, תשס"א-5, תשס"ב, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-6, תשע"א-10, תשע"ד-7) : רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור [[בתקנות 176]] [[ו-177]] ובאופנוע שהספק מנועו עולה על ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס). @ 179. רישיון נהיגה דרגה 1 (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, <!--החלפה--> תשל"ט, תש"ם-7, תשמ"א-6, תשמ"ז, תשמ"ט-5, תשנ"ב-5, תשנ"ד-4, תשנ"ה-3, תשנ"ה-4, תש"ס-2, תשס"א-6, תשס"ב, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-6, <!--החלפה--> תשס"ה-17, תשס"ז-6, תש"ע-10, תש"ע-16) : רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג - : (1) בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק"ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים [[בתקנה 189(א)]]; : (2) במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, "בימה מתרוממת ניידת" - מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו [[בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988]], לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד; : (3) במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק"ג; : (4) בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי [[תקנה 190]]; : (5) ברכב שטח; : (6) בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. @ 179א. (תיקון: תשנ"ה-3, תשס"א-6, תשס"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 180. רישיון נהיגה דרגה B (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשנ"ה-3, תשס"א-6, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ז-5, תש"ע-10, תש"ע-16, תשע"ז-6, תשע"ח-6, תשע"ח-9, תשפ"א-2, תשפ"ד) : (א) רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג - :: (1) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי; :: (2) ברכב כאמור [[בתקנה 179(2) עד (5)]]; :: (2א) בטרקטורון; :: (2ב) ברכב זעיר; :: (3) באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב"ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי אמבולנס - אינו עולה על 4,000 ק"ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור [[בתקנה 190(2)]]; :: (4) בטרקטור משא; :: (5) ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8; :: (6) ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך. : (ב) בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק"ג. @ 181. רישיון נהיגה דרגה C1 (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשל"ח-4, תשנ"ה-4, תש"ס-2, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17, תש"ע-10, תשע"ו-5, תשע"ז-6, תשע"ח-3) : (א) רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג - :: (1) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג; :: (2) ברכב כאמור [[בתקנה 180(א)(1) עד (2ב)]]; :: (3) ברכב כאמור [[בתקנה 180(א)(3)]] שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור [[בתקנה 190(3)]] על פי התנאים האמורים בה; :: (4) במלגזה; :: (5) באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי [[תקנה 183א]], [[183ב]] [[או 184]], לפי העניין. : (ב) מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]] כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (להלן - התקנות המתקנות) (((ביום 1.1.2007))), יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר. @ 182. רישיון נהיגה דרגה C (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשל"א-4, תשל"ז-6, תשל"ח-4, תשל"ט, תשמ"ב-2, תשנ"ג-5, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17, תש"ע-10) : רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג - : (1) ברכב כאמור [[בתקנה 181]]; : (2) ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג; : (3) (((נמחקה).)) @ 183. רישיון נהיגה דרגה C+E (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשכ"ט-5, <!--החלפה--> תשל"א-4, תש"ם-7, <!--החלפה--> תשנ"ג-5, תש"ס-2, <!--החלפה--> תשס"ה-4) : רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה - : (1) שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך; : (2) ברכב כאמור [[בתקנה 182]]; : (3) בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. @ 183א. רישיון נהיגה דרגה D2 (תיקון: תשס"ז-5, תשע"ו-5) : רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור [[בתקנה 180]]. @ 183ב. רישיון נהיגה דרגה D3 (תיקון: תשס"ז-5, תשע"ו-5) : רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 184(א)(1) ו-(3)]], ובאוטובוס זעיר פרטי, שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג. @ 183ג. השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]] [[או 183]] (תיקון: תשפ"א-11, תשפ"ב-10) : (א) המחזיק רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]] [[או 183]] שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 8), התשפ"א-2020 (((ביום 10.3.2021))), חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. : (ב) גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א) ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו. @ 184. רישיון נהיגה דרגה D1 (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ז-5, תשע"ו-5, תשפ"ד-7) : (א) רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר; ואולם לעניין נהיגה ברכב מסוג אוטובוס זעיר שיש בו מעל 16 מקומות נוסף על הנהג, שמי שנוהג בו קיבל רישיון לדרגה D1 לפני יום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010), ובלבד שנבחן בבחינה מעשית כמשמעותה [[בתקנה 206]]; :: (3) ברכב כאמור [[בתקנה 180]]. : (ב) (((בוטלה).)) @ 185. רישיון נהיגה דרגה D (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17) : רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג - : (1) באוטובוס; : (2) ברכב כאמור [[בתקנות 180]] [[ו-184]]; : (3) ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג ובטיולית; : (4) (((בוטלה).)) @ 186. (תיקון: תשכ"ד-5, תשס"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 187. (תיקון: תשכ"ד-5, <!--החלפה--> תשל"ז-6, תשמ"ב-2, תשמ"ח, תשמ"ט-5, תשס"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 188. רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ד-5, תש"ל-7, תשל"ז, תשל"ח-4, תשל"ט, תשמ"א-6, תשמ"ב-4, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"א-5, תשנ"ג-3, תשנ"ט-2, תשס"ה-4, תשס"ו-2, תשס"ז-5, תשע"ג-9) : (א) מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) (((בוטלה).)) @ 189. סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשכ"ה-9, תשכ"ח, תשל"א-4, תשל"ג-3, תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"ג-4, תשמ"ה, <!--החלפה--> תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשמ"ח, תשנ"א, תשנ"ב-3, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ה-3, תשס"ה-4, תשס"ה-6, תשס"ה-14, תשס"ה-17, תשס"ז-5, תש"ע-10, תשע"ד-7, תשע"ו-5, תשע"ז-3, תש"ף-3, תש"ף-13) : (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 179(1)]] אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך. : (א1) (((נמחקה).)) : (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 182]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים; :: (2) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 181(1)]] במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה; :: (3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; :: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 182]]. : (ג) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 183]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים; :: (2) הוא בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 182]] תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה; :: (3) השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; :: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור [[בתקנה 183]]. : (ד) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 184]] אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה; :: (4) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (5) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי; :: (6) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך; :: (7) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] [[או 181]] בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה. : (ה) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 185]] אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנות 180]] [[או 181]], בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183]] כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו-(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית. : (ו) (((בוטלה).)) : (ז) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנה 178]] אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 177]] במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה. : (ח) לענין תקנה זו [[ותקנות 190]] [[ו-203(ב)]], רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]], תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו. : (ט) לא יינתן רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183א]] אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000 או התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים; :: (2) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות; :: (3) לא התקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (4) המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר; :: (5) עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך. : (י) לא יינתן רישיון נהיגה לפי [[תקנה 183ב]] אלא אם כן המבקש - :: (1) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות; :: (2) סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך; :: (3) עמד במבחן שליטה. @ 189א. (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ז) : (((בוטלה).)) @ 190. היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ (תיקון: תשכ"ח, <!--החלפה--> תש"ל-10, תשל"א-4, תשל"ה-2, תשמ"ב-4, תשמ"ה-4, <!--החלפה--> תשמ"ז, תשמ"ט-6, <!--החלפה--> תש"ס-2, תשס"ב, תשס"ה-4, תשס"ה-6, תשס"ה-7, תשס"ה-18, תשס"ז-4, תשס"ז-5, תשס"ז-6, תש"ע-16, תשע"א-7, תשע"ח-9) : רשות הרישוי רשאית לתת היתר - : (1) (((נמחקה);)) : (2) כאמור [[בתקנה 180(א)(3)]] אם המבקש - :: (א) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שנתיים לפחות; :: (ב) מלאו לו 21 שנים; :: (ג) הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי [[תקנה 578ב]] ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (ג1) לעניין היתר לנהיגה באמבולנס - הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית; :: (ד) סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ולגבי אמבולנסים - שאישר גם משרד הבריאות ובידו אישור על כך; : (3) כאמור [[בתקנה 181(3)]] אם המבקש - :: (א) היה בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] במשך שנתיים לפחות; :: (ב) הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; :: (ג) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (ד) סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך; : (4) (((נמחקה);)) : (5) כאמור [[בתקנה 177]] אם המבקש - :: (א) היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 177]]; :: (ב) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (ג) סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו; :: (ד) סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי; :: ואולם אם היה למבקש היתר לפי [[תקנה 190(2)]], יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו-(ג); : (6) כאמור [[בתקנה 179(4)]] אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]], סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון. @ 190א. היתר לנהיגה לצורך בדיקה (תיקון: תשנ"ד, <!--החלפה--> תשס"ה-19, תשס"ז-4, תשע"א-7) : (א) רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! טור א' - סוגי הרכב !! טור ב' - התנאים |- | : (1) מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק"ג, רכב סיור || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] |- | : (2) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק"ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק"ג || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] |- | : (3) רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 182]] |- | : (4) אוטובוס || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים |} : (ב) ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]] (להלן - הצו), וכן ל-4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, "הרשות", "קצין בטיחות" - כהגדרתם [[בתקנה 579]]. : (ג) תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי [[-|הצו]] או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין. : (ד) נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט [[בפרט 9ב לחלק ג' שבתוספת השניה]], אשר יואר בזמן תאורה. : (ה) לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו. @ 190א1. היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב (תיקון: תשע"ח-6) : (א) מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א' ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב', לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א': :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הרכב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התנאים |- | : (1) אוטובוס || רישיון נהיגה לפי [[תקנה 181]] ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי [[תקנה 385]], שמלאו לו 21 שנים. |} === סימן ג': בדיקות רפואיות === @ 190א2. מינוי רופא מוסמך (תיקון: תשפ"ו-10) : (א) רשות הרישוי תמנה רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 55א לפקודה]] לשם בדיקת בעל רישיון נהיגה או מבקש רישיון נהיגה (בתקנה זו - נבדקים), דרך כלל או לעניין בדיקות של סוגי נבדקים. : (ב) לא תמנה רשות הרישוי רופא שאינו עובד ציבור לרופא מוסמך, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: :: (1) הוא עורך בדיקות רפואיות במסגרת מרכז בדיקות רפואיות כאמור [[בתקנה 190א4]]; :: (2) הוא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם שבין מדינת ישראל למרכז הבדיקות הרפואיות לגבי הרופאים שיערכו בדיקות רפואיות כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) רופא מוסמך ימלא את תפקידו לעניין אישור כשירות רפואית לנהיגה של נבדקים, ובכלל זה לעניין קביעת תנאים והגבלות באישור כאמור, לפי האמור [[בסימן זה]]. : (ד) התקבל ברשות הרפואית דיווח כאמור [[בסעיף 12ב(א) לפקודה]] לגבי נבדק, רשאי הרופא המוסמך הבוחן את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק, לקבל ממשרד הבריאות את הדיווח האמור ואת המלצת הרשות הרפואית בעניינו לפי [[סעיף 12ב(ג) לפקודה]]. : (ה) רופא מוסמך רשאי להפנות נבדק לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי, ובכלל זה רשאי הוא לבקש את הסכמתו לקבלת מידע לגביו מהרשות הרפואית נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), וכן רשאי הוא שלא לתת החלטה בדבר מתן אישור כשירות רפואית לנהיגה או בדבר קביעת תנאים ומגבלות באישור כאמור, אם לא הומצאו לו מסמכים כאמור, לא בוצעה בדיקה כאמור או לא ניתנה הסכמה כאמור. : (ו) רופא מוסמך שהגיע אליו מידע כאמור בתקנות משנה (ד) ו-(ה), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי תקנות אלה. @ 190א3. רופא הרשות (תיקון: תשפ"ו-10) : (א) רשות הרישוי רשאית למנות מקרב הרופאים המוסמכים רופא רשות, והוא ישמש מדריך מקצועי לעניין בדיקות למתן אישור כשירות רפואית לנהיגה לפי [[סימן זה]]. : (ב) רופא הרשות יהיה רופא מומחה בתחום אחד או יותר הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה, וכן הוא יהיה עובד המדינה; בתקנה זו, "רופא מומחה" - בעל תואר מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]. : (ג) רופא הרשות יפקח על מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים כאמור [[בתקנה 190א4(ג)]]. @ 190א4. מרכז בדיקות רפואיות (תיקון: תשפ"ו-10, תשפ"ו-11) : (א) רשות הרישוי רשאית לאשר גוף למרכז בדיקות רפואיות לעניין כשירות רפואית לנהיגה אם התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא נבחר לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ומדינת ישראל התקשרה עימו בהסכם (להלן בתקנה זו - ההתקשרות); :: (2) לרשותו כל אלה: ::: (א) מנהל תפעולי ומנהל רפואי העומדים בתנאי ההתקשרות; ::: (ב) רופאים ובעלי מקצוע אחרים שהם בעלי מומחיות לסוגי הבדיקות הנדרשות לפי [[סימן זה]] לשם קביעת כשירות רפואית לנהיגה, העומדים בדרישות ההתקשרות, ובמספר הנדרש בהתקשרות; ::: (ג) בעלי תפקידים אחרים הנדרשים לשם ניהולו המקצועי של מרכז הבדיקות הרפואיות כמפורט בהתקשרות; ::: (ד) כל האמצעים הנדרשים להבטחת רמה נאותה של ביצוע הבדיקות הרפואיות וכל הכרוך בהן; :: (3) הוא מפעיל את הרופאים המוסמכים [[שבתקנה 190א2]] לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיח עמידה בתנאי ההתקשרות ובהוראות [[סימן זה]]. : (ב) המנהל הרפואי אחראי על עמידת מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים בהוראות [[סימן זה]] לעניין יישום ההדרכה של רופא הרשות לפי [[תקנה 190א3(א)]] ולעניין תנאי ההתקשרות בהיבטים הרפואיים; המנהל התפעולי אחראי על תפקודו התקין של מרכז הבדיקות הרפואיות לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3) ולפי תנאי ההתקשרות בהיבטים המינהליים. : (ג) רשות הרישוי ורופא הרשות, אם מונה, יקיימו פיקוח ובקרה על מרכז הבדיקות הרפואיות, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי תקנת משנה (א)(3) ובהוראות [[סימן זה]]; לעניין פיקוח כאמור רשאים רשות הרישוי ורופא הרשות לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע רפואי בעלי ידע, מומחיות וניסיון בתחומים הנוגעים לקביעת כשירות רפואית לנהיגה. : (ד) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פרטיו של כל מרכז בדיקות רפואיות שאישרה כאמור בתקנה משנה (א) ואת נוהל העבודה שאישרה כאמור בתקנת משנה (א)(3). : (ה) התקשרה מדינת ישראל עם גוף כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות משרד הבריאות, יחולו הוראות אלה: :: (1) יחולו תקנות משנה (א) ו-(ב) בשינויים האלה: ::: (א) בתקנת משנה (א)(3) - יראו כאילו במקום "לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי" נאמר "לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)"; ::: (ב) בתקנת משנה (ב) - יראו כאילו במקום "לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3)" נאמר "לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)"; :: (2) המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המשרד שהוא מינה לכך יאשר נוהל עבודה לגוף כאמור שיבטיח את עמידתו בהוראות [[סימן זה]], ויפרסם את פרטיו ואת נוהל העבודה שאושר באתר האינטרנט של משרד הבריאות; :: (3) משרד הבריאות יקיים פיקוח ובקרה על גוף כאמור, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי פסקה (2) ובהוראות [[סימן זה]]; :: (4) משרד הבריאות ידווח לרשות הרישוי על פעילות הגוף האמור בכל הנוגע להוראות [[סימן זה]] אחת לשישה חודשים. : (ו) אושר גוף למרכז בדיקות רפואיות וחדל מלקיים תנאי מהתנאים הקבועים בתקנות משנה (א), (ב) או (ה)(1) או (2), לפי העניין, רשאית רשות הרישוי לבטל את אישורו למרכז בדיקות רפואיות. @ 191. (תיקון: תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : (((בוטלה).)) @ 191א. הצהרה בדבר מצב רפואי (תיקון: תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : (א) מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים [[בתוספת ארבע עשרה א']] (להלן בתקנה זו - הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה. : (ב) הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה. : (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום. : (ד) הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן: :: (1) לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות [[בתקנות 176 עד 181]], מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת [[בתקנה 183ב]] וכן מי שמבקש היתר כאמור [[בתקנות 190 עד 190א1]], תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו; :: (2) לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות [[בתקנות 182 עד 183א]], [[184]] [[ו-185]] תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך. : (ה) רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך. @ 191ב. מידע כוזב או מטעה (תיקון: תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו: : (1) הצהרה כאמור [[בתקנה 191א(א)]] הכוללת מידע כוזב או מטעה; : (2) מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין. @ 192. עריכת הבדיקות (תיקון: תשל"ז-6, תשס"ג-4, תשס"ו-11, תשע"ט-9, תשע"ט-11, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : (א) הבדיקה כמפורט [[בתקנה 196]] תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס. : (א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה: :: (1) הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות; :: (2) עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה; :: (3) עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק; :: (4) אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו [[בתקנה 216]], וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו - בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק. : (ב) בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה. @ 193. אישור רפואי לנהיגה (תיקון: תשל"ז-6, תשמ"ז-4, תשע"ז-3) : (א) תוצאות הבדיקות כאמור [[בתקנה 192]] יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי [[תקנה 196]] יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי. : (ב) לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור [[בתקנה 192]] את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו. @ 193א. קבלת מידע מהמרשם הפלילי (תיקון: תשמ"ט-7, תשע"ז-3, תשע"ח-4, תשפ"ו) : הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור [[בתקנה 195]] או מי מטעמם, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019]], וממרשם התעבורה המינהלי כהגדרתו [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות]] לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי [[סימן זה]]. @ 194. אישור הרופא המוסמך (תיקון: תשל"ז-6, תשפ"ו-10) : היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות המתחייבים מממצאי הבדיקות שערך או שנערכו לבקשתו, והמסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו. @ 195. ועדת ערר (תיקון: תשכ"ח, תשכ"ח-3, תש"ל-10, תשל"ז-6, <!--החלפה--> תשמ"ב-2) : (א) מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה. : (ב) ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. @ 195א. החלטות ועדת הערר (תיקון: תשמ"ב-2) : (א) ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן - בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו - המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין. : (ב) קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה. : (ג) דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. : (ד) נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה. : (ה) המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה. @ 195ב. אגרות (תיקון: תשמ"ז) : אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור [[בסימן זה]] תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]] וכאמור [[בתקנה 15א]]. @ 195ג. מסירת מידע רפואי (תיקון: תשמ"ט-9, <!--החלפה--> תש"ן) : (א) רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן - הממצאים). : (ב) סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו. @ 196. בדיקות רפואיות חוזרות (תיקון: תש"ל-10, <!--החלפה--> תשל"א-4, <!--החלפה--> תשל"ז-6, תשמ"ט-9, תשנ"ג, תשנ"ו-7, תשנ"ט-2, תשס"ה-4, תשס"ו-2, תש"ע-12, תש"ע-16, תשע"ז-3, תשע"ז-9, תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8, תשפ"ד-12) : (א) בעל רשיון נהיגה לפי [[תקנות 182 עד 185]] וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם [[לסימן זה]] אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. : (ב) בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. : (ב1) (((בוטלה).)) : (ג) על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות [[191א|תקנות 192 (([צ"ל: 191א])) עד 195ג]]. : (ד) לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו. @ 197. כושר שמיעה (תיקון: תשל"ז-6, <!--החלפה--> תשמ"ג-4, <!--החלפה--> תשנ"ט-2, תשס"ה-4) : (א) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184 עד 185]] או היתר לפי [[תקנה 84(ה)]] [[ו-190]] אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ-40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ. : (ב) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א). @ 198. חדות הראיה (תיקון: תשכ"ד-5, תשל"ז-6, תש"ם-3, תש"ם-7, <!--החלפה--> תשמ"ג-4, <!--החלפה--> תשנ"ד-4, תשנ"ה-4, תשנ"ט-2, תשס"ה-4) : (א) בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5. : (ב) חדות הראיה לא תהיה גרועה - :: (1) מ-6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176]], [[177]], [[179]] [[ו-180]]; :: (2) מ-6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 178]] [[ו-181 עד 185]], או לגבי מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]]. @ 199. שדה ראיה (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ג-4, תשמ"ד-2, תשנ"ד-4, תשנ"ט-2, תשס"ג-4, תשס"ה-4, תשע"א-7) : (א) שדה הראייה לא יפחת - :: (1) מ-120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176]], [[177]], [[179]] [[ו-180]], גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת; :: (2) מ-140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי [[תקנות 178]], [[181 עד 185]], או לגבי מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]]. : (ב) לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל - :: (1) מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית; :: (2) מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]]. : (ג) בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter‏) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד). : (ד) בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור [[בתקנה 195]], תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות. @ 200. מכשירים אופטיים (תיקון: תשמ"ג-4, תשמ"ד, תשנ"ד-4, תשנ"ט-2, תשס"ג-4, תשס"ה-4) : (א) מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה [[בתקנה 198]]. : (ב) ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia), למבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או מבקש היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] לא יעלה על 4.5 דיאופטריות. @ 201. חוסר עדשה (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ה-9, <!--החלפה--> תשכ"ח, תש"ל-10, <!--החלפה--> תשמ"ג-4, תשנ"ט-2, תשס"ג-4, תשס"ה-4, תשס"ו-2) : (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 180]] הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור [[בתקנות 198(ב)(1)]] [[ו-199(א)(1)]]. : (ב) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]], או מבקש היתר לפי [[תקנה 84(ה)]] [[ו-190]], הסובל מחוסר עדשה, לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור [[בתקנות 198(ב)(2)]] [[ו-199(א)(2)]]. @ 201א. עדשה מושתלת (תיקון: תשמ"ג-4) : כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור [[בתקנות 198]] [[ו-199]] ויעמוד בתנאים האמורים [[בסימן זה]]. @ 201ב. עוורון לילה (תיקון: תשמ"ג-4) : מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה. @ 201ג. ראייה כפולה (תיקון: תשמ"ג-4, תשנ"ט-2, תשס"ג-4, תשס"ה-4) : (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 180]] הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה. : (ב) לא יינתן רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 185]] או היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] למבקש הסובל מראייה כפולה. @ 201ד. בדיקות רפואיות לנהיגה (תיקוןף תשפ"ו-10) : בלי לגרוע מהוראות [[סימן זה]], רופא מוסמך יערוך בדיקות לכשירות רפואית לנהיגה בתחומי רפואה כמפורט להלן: : (1) למבקש רישיון נהיגה שחויב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 191א(ה)]] או לבעל רישיון נהיגה שנבדק לפי [[תקנה 196]] וחויב בבדיקות רפואיות לפי [[תקנה 193(ב)]] - בתחומי רפואה הנוגעים לממצאים שפורטו בהצהרה בדבר מצב רפואי כאמור [[בתקנה 191א(א)]] או בטופס כאמור [[בתקנה 192(א)]], לפי העניין; : (2) למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שאינו נכלל בפסקה (1) - באחד או יותר מתחומי רפואה אלה: מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העצמות, ראייה, שמיעה, בריאות הנפש ומערכת אנדוקרינית; : (3) בכל תחום רפואי אחר שיידרש בהתאם לתוצאות הבדיקות לפי פסקאות (1) ו-(2). === סימן ד': בחינות === @ 202. בדיקות לפני בחינה (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ג-4, תשע"ז-3, תשפ"ג-5) : (א) תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי [[פרק זה]] יהיו בתוקף לתקופה של חמש שנים. : (ב) מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור [[בסימן ג']], יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור [[בתקנה 192]], וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה. @ 203. בחינות (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ג-4, תשנ"ב-3, תשנ"ט-9, תשס"ה-4, תשס"ז-8, תשע"א-7) : (א) מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית. : (ב) מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד 178]], אשר בידו רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]], פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי [[תקנה 180]] במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנה 176]], יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית. : (ג) מבקש רשיון לפי [[תקנה 176]] אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת-אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת-אופנוע בלבד. @ 204. רכב לביצוע בחינה מעשית (תיקון: תשכ"ח, תש"ל-10, תשל"א-2, תשל"ט, תשמ"ד-4, תשנ"א, תשנ"ד, תשע"ח-13) : (א) הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי. : (ב) לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור [[בתקנה 225(א)(2)]] וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי. : (ג) נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה. : (ד) הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי. : (ה) (((בוטלה).)) @ 205. הבחינה העיונית (תיקון: תשכ"ד-5, תשס"ז-8) : בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בנושאים אלה, כולם או מקצתם: : (1) דיני התעבורה; : (2) צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם; : (3) התנהגות בדרך; : (4) אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם. @ 206. הבחינה המעשית (תיקון: תשכ"ד-5, תשס"ז-8, תשע"ח-13) : (א) רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי [[סימן זה]]. : (ב) בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה, כולן או מקצתן: :: (1) התנעה; :: (2) נהיגה ותמרון במצבים שונים; :: (3) עצירה לרבות בלימה; :: (4) נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים; :: (5) התנהגות בדרך; :: (6) טיפול ברכב מנועי. @ 206א. אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה (תיקון: תשע"ח-13) : (א) רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]] ([[בסימן זה]] - התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא מעסיק את אלה: ::: (א) עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור; ::: (ב) מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; ::: (ג) בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; :: (2) עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות [[בתקנות 176 עד 178]], לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור; :: (3) עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם; :: (4) הוא פועל על פי [[תקנות 206ב עד 206ד]] ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור. : (ב) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו. @ 206ב. אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה (תיקון: תשע"ח-13) : (א) רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת. : (ב) בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות [[בתקנה 206]]. : (ג) רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי-תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור [[בתקנה 206ב(ב)]], בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן. : (ד) מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות [[בתקנות 176 עד 179]], יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם. : (ה) הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח. @ 206ג. תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה (תיקון: תשע"ח-13) : (א) רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]]. : (ב) רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן. @ 206ד. שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם (תיקון: תשע"ח-13) : (א) רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן - החומר שנאגר): :: (1) טופס הבחינה שנערך לפי [[תקנה 206ב(ג)]]; :: (2) צילום מהלך הבחינה שנערך לפי [[תקנה 206ב(ד)]]. : (ב) שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר. : (ג) מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א). : (ד) נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ג(ב)]], בשעות העבודה שפורסמו כאמור [[בתקנה 206א(ב)]], לעיין בחומר שנאגר. : (ה) לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביעורו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם: :: (1) לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי [[סימן זה]] ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי [[תקנה 206ה]]; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמות המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת; :: (2) לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור [[בתקנה 206א]] שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור [[בתקנה 206א]]; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי. : (ו) רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר. @ 206ה. ערר על הבחינה המעשית בנהיגה (תיקון: תשע"ח-13) : (א) נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]], רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ג(ב)]]; בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר. : (ב) מפקח של רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ד(ה)(1)]], רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור [[בתקנה 206ב(ג)]] לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה. : (ג) מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור [[בתקנה 206ד(ה)(1)]] כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע [[בסימן זה]], יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה. : (ד) ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש על גבי הערר. @ 207. בחינות נוספות (תיקון: תשכ"ד-5, תשמ"ב-2, תשנ"ו-7, תשס"ה-4) : (א) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 181 עד 183]] ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו. : (ב) מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי. : (ג) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנות 184]] [[ו-185]] ייבחן גם בענינים אלה, כולם או מקצתם: :: (1) ידיעת השפה העברית המדוברת; :: (2) ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי; :: (3) ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים; :: (4) עקרונות התנהגות של נהג ציבורי; : (5) הגשת עזרה ראשונה לנפגעים. @ 207א. (תיקון: תשל"ט, תש"ם-3, תשמ"ג, תשמ"ג-4) : (((בוטלה).)) @ 207ב. מבחנים ובדיקות לנהג חדש (תיקון: תשע"ג-9, תשע"ז-3, תשפ"ו) : נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות [[בתוספת השלישית לפקודה]] או ניתנה לגביו החלטה סופית לגבי הפרה מן ההפרות המנויות [[בתוספת האמורה]], לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה: : (1) אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים - בחינה עיונית; : (2) אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים - בחינה עיונית ובחינה מעשית; : (3) נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(2), אם הורשע לפי [[סעיף 62(3) לפקודה]], לפי [[תקנה 26(2)]] או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש - גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך. @ 208. מסירת פרטים ותשובות (תיקון: תשכ"א) : מי שחייב להיבחן כאמור [[בסימן זה]] חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש. @ 209. כשלון בבחינה (תיקון: תשס"ז-8) : נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת. @ 210. אגרת בחינה נוספת (תיקון: תשכ"ד-5, תשס"ז-8) : (א) בשעת הגשת בקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק א']]. : (ב) לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה: :: (1) הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי-התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי-יכולתו להתייצב; :: (2) הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה; : (3) הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי. === סימן ה': הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה (תיקון: תשל"ז-2) === @ 211. הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור (תיקון: תשפ"ו) : רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם - : (1) בירור כושר הנהיגה שלו, לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון; : (2) בירור נסיבות כל עבירה או הפרה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע או שלגביה ניתנה החלטה סופית, לפי העניין; : (3) כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה. @ 212. הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה (תיקון: תשכ"ח, תשל"ז-6, תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : (א) רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות [[חלק זה]] - למעט [[תקנה 209]] - יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה. : (ב) נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור [[בסעיף 53 לפקודה]]. : (ג) האגרה בעד בדיקה רפואית לפי [[סימן ג' לפרק השני]] והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי [[סעיף 54 לפקודה]], יהיו בשיעורים הנקובים [[בתוספת הראשונה]]. @ 212א. הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן (תיקון: תשל"ז-2) : הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. @ 212ב. פסילת רישיון לנהגים מסוכנים (תיקון: תש"ע-15, תשפ"ו) : (א) רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור [[בסעיף 56 לפקודה]], לחמש שנים, אם במהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: :: (1) הוא הורשע או התקבלה לגביו החלטה סופית, ב-30 עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, סך הכול, למעט עבירות חניה והפרות חניה; :: (2) הוא הורשע בחמש עבירות מהעבירות המנויות [[בסעיף 40א(א)(1) לפקודה]] או [[-|בתוספת העשירית לה]]. : (ב) קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות או החלטות סופיות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור [[בתקנה 545]], בשינויים המחויבים. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. : (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג. @ 213. השתלמות בנהיגה (תיקון: תשמ"ח-3, תשנ"א-5, תשס"ו-2, תש"ע-16, תשע"א-7) : (א) רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]], בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן - השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 216]], אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]]. : (ב) משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה. : (ג) רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה. : (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות. : (ה) (((נמחקה).)) @ 213א. השתלמות מעשית בנהיגה (תיקון: תשס"ג-7, תשס"ה-18) : (א) [[בתקנות 213א עד 213ח]] - ::- "בעל רישיון נהיגה" - ::: (1) נוהג חדש כמשמעותו [[בסעיף 12א לפקודת התעבורה]], למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 179]]; ::: (2) בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנות 182]], [[183]], [[184]] לנהיגת רכב ציבורי [[ו-185]], בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[תקנות אלו|או 190(2) ו-(3) לתקנות העיקריות]] או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התש"ס-2000; ::- "משתלם" - בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית. : (ב) בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן - השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה. : (ג) בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא-הגנה לישראל. : (ה) רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה. @ 213ב. בקשה לאישור המגרש (תיקון: תשס"ג-7) : רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן - המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה: : (1) המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור; : (2) מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה; : (3) בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]] וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית; : (4) לא נתקיים במבקש האישור האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]]. @ 213ג. מדריך בהשתלמות מעשית (תיקון: תשס"ג-7, תשס"ה-18) : (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל; :: (2) הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי; :: (3) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (4) הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי [[תקנות 180]], [[181]], [[182]] [[או 183]] לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי [[תקנה 184]] לנהיגת רכב ציבורי; :: (5) סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה [[בתקנה 213ה]], לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית. : (ג) תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן: :: (1) לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות [[תקנה 213ו]]; :: (2) לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי. @ 213ד. מנהל מקצועי של מגרש (תיקון: תשס"ג-7) : (א) רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הוא תושב ישראל; :: (2) הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי [[תקנה 213ג]]; :: (3) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי; :: (4) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (5) מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו [[בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]], שמאי רכב כמשמעותו [[בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980]], בוחן רכב כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]], מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו [[בתקנה 251]] או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו [[בתקנה 579]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו-(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה [[בתקנה 213ה]], לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש. : (ג) תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן: :: (1) לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי; :: (2) לפקח על קיום התנאים האמורים [[בתקנה 213ב]]; :: (3) לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין; :: (4) לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי; :: (5) לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית. @ 213ה. ועדת חריגים (תיקון: תשס"ג-7) : (א) רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן: :: (1) שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה; :: (2) נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה; :: (3) נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה; :: (4) נציג ציבור. : (ב) ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה. : (ג) ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור [[בתקנות 213ג(ב)]] [[או 213ד(ב)]], לפי הענין. @ 213ו. תנאים לביצוע השתלמות מעשית (תיקון: תשס"ג-7) : לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה: : (1) רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף; : (2) לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור [[בתקנה 213ב(3)]]. @ 213ז. סמכות רשות הרישוי (תיקון: תשס"ג-7) : (א) רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי - :: (1) להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש; :: (2) לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית. : (ב) רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם - :: (1) הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה; :: (2) חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם. @ 213ח. תוקף הסמכות (תיקון: תשס"ג-7) : אישור מגרש לפי [[תקנה 213ב]] או הסמכה לפי [[תקנות 213ג]] [[ו-213ד]] יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש. @ 214. משלוח ההזמנה (תיקון: <!--החלפה--> תשס"א-5, תשס"ז-11, תשע"ז-3) : הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה. @ 215. חובה להתייצב (תיקון: תשמ"ד-4, תשע"ז-3) : (א) בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי-יכלתו להתייצב. : (א1) דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. : (ב) לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. === סימן ו': המרת רישיון נהיגה (תיקון: תשס"ב-7) === @ 216. רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשנ"ד-6, <!--החלפה--> תשס"ב-7, תשס"ה-4, תשס"ו-2, תשס"ז-4, תש"ע-11, תשע"ז-3, תשע"ז-9, תשע"ז-10, תשע"ח-6, תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : (א) רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו [[בתקנה 562]], שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 185]], רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה: :: (1) אם הוא - ::: (א) נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]] (להלן - עולה חדש) - הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו; ::: (ב) תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי - הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל; ::: (ג) תושב מדינת חוץ - הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי [[תקנות 176 עד 181]]; :: (2) עומד בתנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]]; :: (3) עמד בבדיקות ראיה כאמור [[בתקנות 198 עד 201ג]], אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי [[191א|תקנות 192 (([צ"ל: 191א])) עד 197]]; :: (4) לענין הדרגות המנויות - ::: (א) [[בתקנות 176 עד 181]], עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה [[בתקנה 181]], עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור [[191א|בתקנות 192 (([צ"ל: 191א])) עד 197]]; ::: (ב) [[בתקנות 182 עד 185]], נתקיימו בו גם כל אלה: :::: (1) עמד בבדיקות רפואיות כאמור [[191א|בתקנות 192 (([צ"ל: 191א])) עד 197]]; :::: (2) עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי [[תקנות 203 עד 207]] [[ו-209]]; :: (ג) [[בתקנות 181 עד 187]] - ::: (1) הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור [[בתקנה 189(ד)(3)]]; ::: (2) לא נתמלא בו האמור [[בתקנה 15ב]]. : (ב) לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור [[בתקנות 191 עד 210]]. : (ג) בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט [[בפרט 2א בחלק א' לתוספת הראשונה]]. : (ג1) על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 180]] – :: (1) פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3); :: (2) פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4). : (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א) כולם או חלקם, אם מתקיים בו אחד מאלה: :: (1) לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי [[הפקודה]]; :: (2) הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 178]] [[ו-180]], ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה: ::: (א) הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ; ::: (ב) ארגון האומות המאוחדות; ::: (ג) נציגות קרן המטבע הבין-לאומי או הבנק הבין-לאומי לשיקום ולפיתוח; ::: (ד) ארגון בין-לאומי אחר - בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי [[חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ"ג-1983]]; ::: (ה) עובד זר מומחה כאמור [[בפסקה (4) להגדרה "עובד זר מומחה" שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ז-2007]]; :: (3) רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט [[בתוספת השתים עשרה]] אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור [[בתקנה 578א]]. @ 217. (תיקון: תשנ"ד-6, תשס"ב-7) : (((בוטלה).)) @ 217א. (תיקון: תשכ"ו-7, תשל"ט) : (((בוטלה).)) @ 218. פטור מתחולת כללי התקנות : רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים מתחולת כל תקנה מתקנות [[חלק זה]], ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו. === סימן ז': אגרות רשיון נהיגה === @ 219. אגרת רשיון נהיגה (תיקון: תשכ"ד-5, תשנ"ט-4, תש"ס-3) : (א) אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק א']]. : (ב) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי. : (ג) מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה אשר התקיים בו האמור [[בתקנה 174(ב)]], לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי. @ 220. פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו"ם מאגרת רשיון נהיגה (תיקון: תשמ"א-3, תשמ"ד-4) : (א) נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת-חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת-חוץ, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל. : (ב) נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות, וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי-חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה. : (ג) (((בוטלה).)) @ 220א. (תיקון: תשל"ה-2, תשפ"א-7) : (((בוטלה).)) == פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה == === סימן א': תלמיד נהיגה === @ 221. גיל הלומד נהיגה (תיקון: תש"ל-7, תשל"א-4, תשל"ה-7, תשל"ז, תשל"ז-6, תשמ"א-6, תשנ"א, תשנ"א-5, תשנ"ג-3, תשנ"ד-4, תשנ"ט-2, תשס"א, תשס"א-6, תשס"ג-4, תשס"ה-4, תשס"ז-8, תשע"ג-9, תשע"ח-3, תשע"ט-3) : (א) לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו - :: (1) שש עשרה שנים - ::: (א) אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור [[בתקנה 176]] ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים; ::: (ב) אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת; ::: (ג) אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה; :: (2) שמונה עשרה שנה - אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר; :: (3) (((בוטלה).)) : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי - :: (1) כאמור [[בתקנה 180(א)]] לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי; :: (2) שבע עשרה שנה לגבי [[תקנה 181(א)(1)]], ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי [[התקנה האמורה]] אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים. : (ג)(1) מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור [[בתקנות 206]] [[ו-207]] אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי [[תקנה 180]], ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי [[תקנה 181]]. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]], ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם-צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא-הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור [[בתקנות 202 עד 210]] אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים. : (ג1) מבקש רישיון נהיגה לפי [[תקנות 176 עד (([במקור: או])) 180]] רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור [[בתקנה 205]], אם מלאו לו 15 שנים וחצי. : (ד) מבקש רשיון נהיגה לפי [[תקנה 179]] רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש עשרה שנים. @ 221א. לימוד נהיגה לתושב חוץ (תיקון: תשע"א-7, תשע"ז-9) : מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל. @ 222. כשירות רפואית של הלומד נהיגה (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ד-5, תשל"ז-6, תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) : לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי [[סימן ג' לפרק השני]] וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה. @ 223. אחריות המלמד נהיגה (תיקון: תשכ"ד-5, תשכ"ז-4, תשכ"ז-8, תשל"ז-6, תשנ"א, תשנ"ז-8, תשע"א-7, תשע"ט-5) : (א) לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות [[התקנות 221 עד 222]]. : (ב) לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור [[בפרט 9 לחלק ג' בתוספת השניה]], ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. : (ג) המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה. === סימן ב': בתי ספר לנהיגה === @ 224. בקשה לרשיון (תיקון: תשל"ז-6) : בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי [[סעיף 15 לפקודה]] (להלן - רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר. @ 225. מתן רשיון (תיקון: תשל"ה-2, תשל"ט, תשמ"ה-4, תשמ"ז, תש"ע-16, תשע"ח-13) : (א) לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו: :: (1) מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה; :: (2) כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב, או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית; :: (3) המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה; :: (4) מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד. : (ב) לא נתקיים במבקש האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]]. @ 225א. בית ספר לנהיגת טרקטורים (תיקון: תשל"ה-2) : (א) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: :: (1) מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים; :: (2) מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית; :: (3) מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי. : (ב) לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: :: (1) מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי; :: (2) טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי; :: (3) מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי; :: (4) מקום מתאים למשרד בית הספר; :: (5) מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים. @ 225ב. אגרת רשיון לבית ספר (תיקון: תשמ"ז) : אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה חלק ב']] וכאמור [[בתקנה 15א]]. @ 226. סמכויות הרשות : רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו. @ 227. רשיון לתאגיד : (א) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד - לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות, או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד - אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי. : (ב) ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר. @ 228. העברת רשיון בית ספר : לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. @ 229. הצגת רשיון : בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו. @ 230. סימני היכר : (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב. : (ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת הנהיגה. : (ג) לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה. @ 231. בקורת הרכב והציוד : בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה וביקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו. @ 232. סמכות להיכנס לשם בקורת : רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן - המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם - : (1) בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם; : (2) בקורת שיטות ההוראה; : (3) בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה. @ 233. הזמנת בעל בית ספר : (א) לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו. : (ב) הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר. @ 234. העסקת מורה מוסמך בלבד : (א) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו. : (ב) לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי [[סעיף 15 לפקודה]]. : (ג) לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית. @ 235. תכנית לימודים : (א) רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית לימודים. : (ב) קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית. @ 235א. אופן הוראת נהיגה באופנוע (תיקון: תש"ל-10, תשנ"א) : (א) הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים. : (ב) בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על-ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד. : (ג) בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב). : (ד) הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים, כל אחד, באופנוע. : (ה) (((נמחקה).)) @ 236. הוראה ברכב שאושר : (א) לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי. : (ב) לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקפו כתקופת תוקף האישור. @ 236א. (תיקון: תשל"א-2, <!--החלפה--> תשל"ט, תשמ"ד-4, תשנ"ג-6) : (((בוטלה).)) @ 237. הפסקת תקפו של אישור : הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים [[בתקנה 225(א)(2)]], רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו. @ 238. פירוק מיתקנים שברכב : בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור [[בתקנה 237]]. @ 239. אי-שימוש ברכב : כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור. @ 240. החזרת אישור : תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר. @ 241. (תיקון: תש"ף-17) : (((בוטלה).)) @ 242. (תיקון: תש"ף-17) : (((בוטלה).)) @ 243. (תיקון: תש"ף-17) : (((בוטלה).)) @ 244. מתן תעודה : (א) בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין: :: (1) שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד; :: (2) סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב; :: (3) מספר השיעורים שקיבל וסדרם; :: (4) מועדי תחילת הלימודים וסיומם; :: (5) תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן. : (ב) התעודה תהיה חתומה על ידי בעל בית הספר ומנהלו המקצועי. : (ג) לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור. === סימן ג': מורים מוסמכים (תיקון: <!--החלפה--> תש"ל-9) === @ 245. בקשה לרשיון (תיקון: תש"ל-9, תשל"ח-4) : (א) בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי [[סעיף 16 לפקודה]] או היתר להוראה עיונית כאמור [[בתקנות 234(ג)]] [[ו-245(ב)]] או היתר לניהול מקצועי כאמור [[בתקנה 225(א)(4)]] תוגש לרשות הרישוי. : (ב) לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי. @ 246. סמכויות לבחון (תיקון: תש"ל-9) : (א) הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי. : (ב) כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר. : (ג) בעד הבחינות לפי [[סימן זה]] ישולמו האגרות המפורטות [[בחלק ב' של התוספת הראשונה]]. @ 246א. (תיקון: תשכ"ג-3, תשכ"ד-7, תש"ל-9) : (((בוטלה).)) @ 247. תנאים למבקש רשיון (תיקון: תש"ל-9, תשל"ה-2, תשל"ו-3, תשל"ז-6, תשל"ח-4, תש"ם-3, תשמ"ב-2, תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשנ"א-11, תש"ס-3, תשס"ו-2, תשע"ו-5) : (א) על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור, לעמוד בתנאים אלה: :: (1) מלאו לו 21 שנה; :: (2) הוא תושב ישראל; :: (3) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (4) המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור [[בתקנות 198(ב)(2)]] [[ו-199(א)(2)]] ואישור רפואי כאמור [[בתקנות 192]] [[ו-193]]; :: (5) סיים שתים עשרה שנות לימוד, או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד הכלכלה אישר אותה לכך; :: (6) עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן: ::: (א) מבחני התאמה; ::: (ב) מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות; :: (7) הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה; :: (8) היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה. : (ב) הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור. : (ג) (((בוטלה).)) @ 248. תנאים למתן רשיון (תיקון: תש"ל-9, תשל"ו-3, תשע"ח-13, תש"ף-17) : (א) לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש - :: (1) הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; :: (2) עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) הראה כי ברשותו ספר רישום יומי, שניתן לציין בו לגבי כל תלמיד לחוד את כל אלה; לעניין זה, "ספר רישום יומי" - ספר דיגיטלי כפי שהורתה לו רשות הרישוי או ספר מסוג אחר כפי שהרשות הורתה לו: ::: (א) שמו, מענו וגילו; ::: (ב) מועד התחלת הלימודים; ::: (ג) מספר השיעורים, סדרם ותמציתם; ::: (ד) מועד סיום הלימודים; ::: (ה) פרטי הבחינות שנבחן בהן ותוצאותיהן. : (ב) רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי. : (ג)(1) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית; :: (2) מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי. @ 249. (תיקון: תש"ל-9, <!--החלפה--> תשמ"א-6, תשמ"ו, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשס"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 250. פטור (תיקון: תשכ"ח, תש"ל-9, תשל"ו-3, תשמ"ג-2, תשס"ד-4) : (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ. : (ב) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה, ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור [[בתקנה 248(א)(3)]]. : (ג) רשות הרישוי רשאית לפטור מן התנאים המפורטים [[בתקנות 247]] [[ו-248]], כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים [[בתקנות 247(א)(3)]] [[ו-248(א)(3)]], מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן - מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה: :: (1) שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י"ט באב התשנ"ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002); :: (2) סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה - סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי. : (ד) רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ"ג באב התשס"ב (1 באוגוסט 2002). @ 250א. תנאי להוראת נהיגה (תיקון: תשמ"ו, תשע"ז-3) : (א) לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי [[סימן ב' לפרק זה]]. : (ב) בעל רישיון להוראת נהיגה אשר לא היה רשום בבית ספר לנהיגה ולא עסק בהוראת נהיגה במשך חמש שנים או יותר, יחויב במבחנים שתקבע רשות הרישוי, כתנאי לרישומו בבית ספר לנהיגה, בנושאים שלהלן, כולם או חלקם: :: (1) דיני תעבורה; :: (2) נהיגה נכונה; :: (3) נוהלי רישוי; :: (4) מתודיקה עיונית; :: (5) מתודיקה מעשית. === סימן ד': מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה (תיקון: תשל"ט) === @ 251. מתן היתר לניהול מקצועי (תיקון: תשכ"ח-3, תש"ל-9, תשל"ה-2, <!--החלפה--> תשל"ט, תש"ם-3, תשמ"ה-4, תשמ"ז, תש"ס-3) : (א) על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה: :: (1) הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה; :: (2) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (2א) סיים 12 שנות לימוד; :: (3) אושר בידי ועדת בוחנים כאמור [[בתקנה 252]]; :: (4) סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים שאושרה; :: (5) עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר. : (ב) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן. @ 252. ועדת בוחנים (תיקון: תש"ל-9, <!--החלפה--> תשל"ט, תשנ"ו-7) : (א) ועדת בוחנים כאמור [[בתקנה 251(א)(3)]] תהיה של ארבעה חברים, והם: :: (1) המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה; :: (2) מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו - המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה; :: (5) נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה. : (ב) ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה. : (ג) ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה. @ 252א. תפקידי המנהל המקצועי (תיקון: תשל"ט) : אלה תפקידי המנהל המקצועי: : (1) לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות [[פקודת התעבורה]] והתקנות לפיה (להלן - דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו; : (2) לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; : (3) לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי; : (4) בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר. === סימן ה': הוראות כלליות (תיקון: תשל"ט) === @ 253. בחינות נוספות והשתלמות (תיקון: תש"ל-9) : (א) מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי, אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע. : (ב) רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה. @ 254. תקופת תוקף רשיון וביטולו (תיקון: תש"ל-9, תשמ"ד-4, תשמ"ו) : (א) רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם [[לפרק זה]] יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו - מבקש). : (ב) רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי [[פרק זה]], ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי [[פרק זה]]. : (ג) מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו. : (ד) מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה - בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי. === סימן ו': הדרכה (תיקון: תשל"ט) === @ 255. היתר להדרכה : (א) לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. : (ב) בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב. @ 256. סייגים ותנאים להדרכה (תיקון: תשל"א-2, תשמ"ד-4, תשנ"ג-6) : (א) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש. : (ב) לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה. : (ג) (((בוטלה).)) @ 257. מיתקנים מיוחדים ברכב : רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר. @ 258. ביטוח הרכב : לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה. @ 259. גיל מינימלי של מדריך : לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה. @ 260. תמורה בעד הדרכה : (א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, להרשות למורה מוסמך, במקרה מסוים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. @ 261. סימני היכר ברכב : (א) רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב. : (ב) קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן ההדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו. @ 262. למידה אצל מדריך : לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות [[סימן זה]]. === סימן ז': ערר (תיקון: תשל"ט, תשמ"ז) === @ 263. (תיקון: תשמ"ו-4) : (((בוטלה).)) @ 264. (תיקון: תשכ"ח, תשל"ו-3, תש"ם-3, תש"ם-7, תשמ"ז) : (((בוטלה).)) @ 265. (תיקון: תשס"ז-11) : (((בוטלה).)) === סימן ח': שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6, תשל"ט) === @ 265א. (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) @ 265ב. (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) @ 265ג. (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) @ 265ד. (תיקון: תשכ"ג-4, תשכ"ו-7, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) @ 265ה. (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) @ 265ו. (תיקון: תשכ"ג-4, תשל"ז-6) : (((בוטלה).)) = חלק ד': כלי רכב = == פרק ראשון: הוראות כלליות == === סימן א': פרשנות === @ 266. הגדרות (תיקון: תשכ"ד-6, תש"ל, תשל"ב-4, תשל"ח-4, תשמ"א-5, תשמ"ב-2, תשמ"ב-4, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ב-5, תשנ"ה-4, תשנ"ח, תשנ"ט-4, תשס"ה-4, תשס"ה-19, תשע"ב-6, תשע"ב-12, תשע"ה-4) : [[בחלק זה]] - :- "אוטובוס מפרקי" - אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים; :- "אורך שלוחה אחורית" - המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי; :- "בדיקת אב-טיפוס" - אחד מאלה: :: (1) בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור; :: (2) בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי [[הפקודה]]; :- "גלגל חמישי" - מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב; :- "יצול החיבור" - מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר; :- "מדינות NAFTA" - ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו; :- "מתלה אוויר" - מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי <!-- [[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|-->הנחיה ‎96/53/EC<!--]]--> לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו [[בתוספת השניה]] לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך; :- "למבדה" - (((נמחקה);)) :- "מרכז צמד סרנים" - הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים; :- "משקל כולל לסרן" - המשקל המועבר על הדרך על ידי כל הגלגלים המורכבים על סרן אחד; :- "נזק גלמי" - נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב למעט ירידת ערך הרכב; :- "סרן" - ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך; :- "פנסי חזית מסוג מאושר" - (((נמחקה);)) :- "ציר מרכזי" - משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי; :- "צמד סרנים" - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ; :- "שלישיית סרנים בנתמך" - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ; :- "שלישיית סרנים ברכב מנועי" - שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס"מ ואינו פחות מ-130 ס"מ; :- "שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך" - סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס"מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי; :- "רוחק הסרנים" - המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד - המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין; :- "רכב" - רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש [[בחלק זה]] הוראה מפורשת אחרת; :- "רכב משא" - רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין; :- "רכב באבדן גמור" (Total Loss) - רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב; :- "רכב משוקם" - (((נמחקה);)) :- "רכב ציבורי" - (((נמחקה);)) :- "פנקס הרכב" - פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב; :- "רשיון רכב" - פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב - בטפסים שקבעה רשות הרישוי; :- "שווי הרכב" - שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מסוג M1 ו-N1 שווי הרכב לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב; :- "שמאי רכב" - מי שבידו תעודה בת-תוקף כמשמעותה [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980]]; :- "שנת ייצור" - השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו. === סימן ב': כללי === @ 267. (תיקון: תשנ"א) : (((בוטלה).)) @ 268. שמירת הוראות : הוראות [[חלק זה]] אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה. @ 269. פטור כללי (תיקון: תשכ"א, תשכ"ה-4, תשכ"ו-7, תשכ"ח, תשל"א-2, תשמ"ה, תשס"ו-8, תשע"ה-4) : (א) רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות [[חלק זה]] למעט [[תקנה 282(א)(3)]], והיא רשאית, לגבי רכב מסויים, להוסיף על הוראות [[חלק זה]], אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב. : (ב) רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-5 לפקודה]]. : (ג) עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי [[סעיף 2 לפקודה]] ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי [[סעיף 77(א)(6) לפקודה]]. @ 270. (תיקון: תשכ"א, תש"ל-10) : (((בוטלה).)) @ 270א. החלת חובה או איסור (תיקון: תשס"ח-5) : רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי [[תקנה 282(א)(4)]], יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש. @ 270ב. ציון דרגת זיהום האוויר ברישיון הרכב (תיקון: תשס"ט-8) : ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל "חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב", שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. @ 270ג. ציון קוד דגם ברישיון הרכב (תיקון: תשע"ב-12) : ברישיון הרכב יצוין קוד הדגם של הרכב אשר ייקבע לפי נוהל "קביעת קוד דגם לצורך חישוב שווי הרכב", שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. @ 270ד. ציון רמת האבזור ברישיון הרכב (תיקון: תשע"ג-13) : ברישיון הרכב תצוין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, אשר תיקבע לפי נוהל "מערכות בטיחות", שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. == פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי == === סימן א': רשיון רכב === @ 271. בקשה לרישום ולרשיון רכב (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשכ"ו, תשל"ז, תשל"ז-6, תש"ם-7, תשמ"א-5, תשמ"ד-2, תשנ"ז-8, תשנ"ט-4, תשס"ג-4, תשס"ט-7, תשס"ט-19, תשס"ט-11, תשע"ג-7, תשע"ד-2, תשע"ח-8, תשפ"ו) : (א) בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע. : (ב) לשם הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה (א), המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת רשות הרישוי, כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל הפרה, שולם במועדו וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו. : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן מסחרי, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב. : (ב2) רכב שנרשם על שם יבואן מסחרי כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 290]] ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו. : (ב3) היה המבקש בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן או בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן, והוא מבקש את רישום הרכב לצורך מסחר בו, יציג את הרישיון כאמור, לפי העניין, לפני רשות הרישוי או לפני מי שהיא הסמיכה לכך. : (ב4) רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (ב3), יירשם במרשם כלי הרכב כרכב שהשימוש בו הופסק כאמור [[בתקנה 290]]. : (ב5) חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב שנרשם כאמור בתקנת משנה (ב4), בלי שנעשה שינוי רישום בעלות בו, יראו את הרכב כרכב שהפסקת השימוש בו הסתיימה והוא יירשם על שם בעל רישיון הסחר; לעניין תקנת משנה זו, "מועד ייצורו" - כהגדרתו בסיפה של [[פסקה (4) לתקנה 282(א)]]. : (ג) נרשם רכב כאמור [[בתקנה 274]] וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) בתקנה זו, ::- "הבעל" - לרבות אחד מאלה: ::: (1) הבעל הרשום ברשיון הרכב; ::: (2) אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד - אם הרכב רשום על שם תאגיד; ::: (3) מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב; ::: (4) מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו - אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה; ::- "יבואן" - (((נמחקה);)) ::- "מסי היבוא" - מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא. @ 271א. רישום סוג הרכב (תיקון: תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ח-13, תשע"א-10, תשע"ד-7, תשע"ז-6) : (א) בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור [[בתקנה 282]], או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור [[בתקנה 380]], תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן: :: (1) רכב מסוג M - רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים; :: (2) רכב מסוג N - רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה; :: (3) רכב מסוג O - גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה; :: (4) רכב מסוג L - אופנוע; :: (5) רכב מסוג T - טרקטור או מכונה ניידת. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה. : (ג) סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום. : (ד) טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן: :: (1) רכב מסוג M: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="2" | סוג הרכב |- ! סיווג ראשי !! סיווג משנה |- | rowspan="2" | M1 - רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג | : 1. :: (א) פרט :: (ב) אמבולנס :: (ג) כיבוי אש :: (ד) אוטובוס פרטי :: (ה) (((נמחקה))) |- | : 2. :: (א) מונית :: (ב) רכב סיור :: (ג) רכב מדברי :: (ד) אוטובוס ציבורי :: (ה) רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | rowspan="10" | M2 - רכב נוסעים שבו יותר מ-8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 5,000 ק"ג | : 1. מונית |- | : 2. רכב סיור |- | : 3. אוטובוס פרטי |- | : 4. אוטובוס ציבורי |- | : 5. רכב מדברי |- | : 6. אמבולנס |- | : 7. כיבוי אש |- | : 8. טיולית |- | : 9. רכב בטיחותי |- | : 10. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | rowspan="9" | M3 - רכב בעל יותר מ-8 מושבים מלבד מושב הנהג, שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג | : 1. (((נמחק))) |- | : 2. (((נמחק))) |- | : 3. אוטובוס פרטי |- | : 4. אוטובוס ציבורי |- | : 5. רכב מדברי |- | : 6. אמבולנס |- | : 7. כיבוי אש |- | : 8. טיולית |- | : 9. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |} :: (2) רכב מסוג N: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="2" | סוג הרכב |- ! סיווג ראשי !! סיווג משנה |- | rowspan="4" | N1 - רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג | : 1. כיבוי אש |- | : 2. חילוץ |- | : 3. עבודה |- | : 4. חומרים מסוכנים |- | rowspan="7" | N2 – רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג | : 1. כיבוי אש |- | : 2. חילוץ |- | : 3. עבודה |- | : 4. חומרים מסוכנים |- | : 5. ציוד חריג |- | : 6. תומך |- | : 7. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | N3 - רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג | :: רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |} :: (3) רכב מסוג O: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="2" | סוג הרכב |- ! סיווג ראשי !! סיווג משנה |- | rowspan="3" | O1 - גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק"ג | : 1. חומרים מסוכנים |- | : 2. עבודה |- | : 3. ציוד חריג |- | O2 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק"ג אך אינו עולה על 3,500 ק"ג || |- | O3 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 10,000 ק"ג || |- | O4 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג | | : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | OT - גרור לטרקטור | | : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |} :: (4) רכב מסוג L: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="2" | סוג הרכב |- ! סיווג ראשי !! סיווג משנה |- | L1 - אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ"ק ובלבד שהספק מנועו עד ‎11 KW ‏(14.916 כוח סוס) והיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG | : רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | rowspan="2" | L2 - אופנוע בעל הספק מנוע עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG | : 1. אופנוע להגשת עזרה ראשונה |- | : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | rowspan="2" | L3 - אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2 | : 1. אופנוע להגשת עזרה ראשונה |- | : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | L7 | | : רכב זעיר |} :: (5) רכב מסוג T: ::: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="2" | סוג הרכב |- ! סיווג ראשי !! סיווג משנה |- | rowspan="2" | T1 - טרקטור | : 1. טרקטור משא |- | : 2. רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה |- | T2 - טרקטורון | | :: רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה וכן רכב שטח |- | T3 - מכונה ניידת || |} @ 272. תשלום אגרות (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, <!--החלפה--> תשכ"ד-6, תשכ"ו-6, תשל"ב-4, תשל"ח-2, <!--החלפה--> תש"ם-7, <!--החלפה--> תשמ"ו-4, תש"ס-3, תש"ע-13) : (א) אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]] ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב. : (ב) שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. : (ג) מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין. @ 272א. אגרת רישיון רכב של נכה (תיקון: תשכ"ג, <!--החלפה--> תש"ם-7, <!--החלפה--> תשס"ג-4, תשס"ד-5, תשע"א-9, תשע"ב-5, תשע"ח-3, תשפ"א-7) : (א) נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט [[בתוספת הראשונה]] בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה: :: (1) הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק"ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע; :: (2) הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו, על שם האומן שלו כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]] או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, "החכר מימון" - החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב; :: (3) הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר. : (ב) נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי [[פרט 10א בחלק ג' לתוספת הראשונה]], בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון. @ 272ב. פטור מטעמים מיוחדים (תיקון: תשס"ג-4) : שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה. @ 273. הבאת רכב לבדיקה (תיקון: תשכ"א, תשל"ב-4, תשמ"ד, תשמ"ו, תשמ"ט-7, תשנ"א-11, תשנ"ב-8, תשס"ג-4, תשע"ב-4, תשע"ה-4, תשע"ו-5, תשע"ט-8) : (א) המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה. : (ב) הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש. : (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), מבקש רישיון לרכב מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] שיבואן מסחרי ייבא אותו או שיוצר על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]] וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך שירות של היבואן שייבא אותו או למוסך של בעל הרישיון לייצור רכב ושיווקו כאמור שייצר אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת לפי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב וכדי לברר אם התקיימו בו הוראות תקנות אלה. : (ב2) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחול על - :: (1) רכב פרטי עד תום שלוש שנים מהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה; :: (2) רכב פרטי שהוא רכב השכרה כהגדרתו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985]], או שהוא רכב של מפעל כהגדרתו [[בתקנה 579]], עד תום שנתיים המהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה. : (ג) רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי. : (ד) בעליו של רכב כאמור [[בתקנה 271]] יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור. : (ה) המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה. : (ו) המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה בנוסח שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין. @ 273א. (תיקון: תשל"א-2, תשע"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 273ב. בדיקת בלמים ברכב ציבורי וברכב מסחרי (תיקון: תשל"א-4, <!--החלפה--> תש"ם-5, תשמ"א-5, תשמ"ב-2, תשנ"ו-7, תשס"ה-4) : (א) מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן - מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]]. : (ב) חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו. : (ג) המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]] שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א). @ 273ג. בדיקת בלמים ברכב שבו מותקנים בלמי אויר (תיקון: תשמ"ז) : (א) ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו - המערכת) אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור [[בתקנה 273]]. : (ב) המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור [[בתקנה 273]] תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת. : (ג) ברכב כאמור [[בתקנה 273ב]] תיבדק גם המערכת. : (ד) תחילתה של תקנה זו - :: (1) לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס' 71/320 - ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987); :: (2) לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור [[בתקנה 326]] - ביום ח' בתשרי התשמ"ח (1 באוקטובר 1987). @ 273ד. בדיקת חורף (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-3, תשס"ה-4, תשס"ז-11, תשס"ט-13, תשע"ט-13, תשפ"א, תשפ"ב, תשפ"ג-2) : (א) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי - אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ־1 באוגוסט של כל שנה במוסך כאמור [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], או בתחנת בדיקה כאמור [[בתקנה 273]]. : (ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בדצמבר של כל שנה עד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת במוסך (([צ״ל: מוסך])) או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין. : (ג) בתקנה זו, "בדיקת חורף" - בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה בתקופה שבין 1 באוגוסט של כל שנה עד 30 בנובמבר של כל שנה. @ 274. מתן רשיון רכב (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשכ"ד-6, תשכ"ו-7, <!--החלפה--> תשל"ב-4, תשמ"ז, <!--החלפה--> תשנ"א-5, תשע"ג-7, תשע"ד-2, תשפ"ג-8) : מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים [[שבתקנות 271]], [[272]], [[273]], [[273א]], [[273ב]] [[ו-273ג]] יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה. @ 275. תעודת ביטוח (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ב-4, תשל"ז-6) : (א) המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת הביטוח]], ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב - :: (1) תעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]], שניתנה בהתאם [[לפקודת הביטוח]]; או :: (2) ראיה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות [[סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח]]. : (ב) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי [[תקנה 284]], ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי [[תקנה 284א]], יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א). @ 276. תקופת תוקף הרשיון (תיקון: תשכ"א, תשכ"ד-6, תשל"ב-4, תש"ם-7, תשנ"ו-7, תשע"ח-3, תשע"ט) : (א) רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו. : (ב) רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים. : (ב1) (((נמחקה).)) : (ג) לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב - :: (1) אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור [[בתקנה 272]], או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים; :: (2) חותמת כשירות לתנועה כאמור [[בתקנה 274(א)]]; :: יראו רשיון בר-תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה. : (ד) נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של ¹⁄₁₂ מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב - לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון. @ 276א. סייגים למתן רשיון רכב על אוטובוס או מונית (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ה-2, תשמ"ה-4, תשנ"ג-5, <!--החלפה--> תשנ"ג-10, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ט-7, תשס"ה-10, תשפ"א-4, תשפ"א-10) : על אף האמור [[בתקנות 274]] [[ו-276]] לא יינתן רשיון רכב על - : (1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי [[תקנות 385]] [[או 388]]; : (2) מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו - מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי [[תקנה 490(א)(1) או (2)]]; : (3) מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי [[תקנה 490(א)(2)]]; : (4) (((פקעה).)) <!-- (((הוראת שעה מיום 2.5.2021 עד ליום 30.6.2021):)) מונית, אלא אם כן הותקן בה מונה אלקטרוני מן הסוג האמור באישור מונים למונית, מוכר מוסמך ונותן שירות מוסמך. --> @ 276ב. פטור (תיקון: תשכ"ה-12, תשכ"ה-14, תשכ"ו-3, תש"ל, תשל"א-2, תשמ"א-3, תשמ"ד-4) : מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה: : (1) עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר; : (2) הפטריארך הלטיני; : (3) הפטריארך היווני-האורתודוכסי; : (4) הארכיבישוף האנגליקני; : (5) הקוסטוס הפרנציסקני; : (6) הפטריארך הארמני-האורתודוכסי; : (7) הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית; : (8) הארכיבישוף הקופטי; : (9) הארכיבישוף הסורי-האורתודוכסי; : (10) הארכיבישוף המרוניטי; : (11) הארכיבישוף היווני-הקתולי; : (12) הארכיבישוף היווני-האורתודוכסי; : (13) הבישוף הלטיני; : (14) הראש הרוחני של העדה הדרוזית; : (15) ראשי הדת הבהאית; : (16) ראשי העדה האוונגלית–אפיסקופלית; : (17) (((נמחקה);)) : (18) (((נמחקה).)) @ 276ג. סייגים למתן רשיון רכב פרטי ורכב מסחרי (תיקון: תשכ"ז-4, תש"ם-7) : על אף האמור [[בתקנות 274]] [[ו-276]], לא יינתן רשיון לרכב [[שתקנה 364א]] חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות [[התקנה האמורה]]. @ 276ד. תנאים לרישום רכב המשמש להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשל"ט-2, תשנ"א-11) : (א) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס' 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה [[בחוק התקנים, תשי"ג-1953]]. : (ב) לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות. @ 276ה. דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת מונית (תיקון: תשע"ד-11) : (א) המבקש להירשם כבעל רכב ברישיון רכב הרשום או המיועד להירשם כמונית, יפרט בהודעה לרשות הרישוי בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 5|טופס 5 בתוספת השלוש עשרה]] ושנחתם בפני עורך דין כמפורט בטופס, את מספר הרישיון להפעלת מונית שישמש להפעלתה (להלן [[בפרק זה]] - רישיון הפעלה), וכן את שמו ומספר זהותו של בעל רישיון ההפעלה. : (ב) רשות הרישוי תרשום ברישיון הרכב הרשום כמונית את פרטי רישיון ההפעלה ופרטי בעליו כאמור בתקנת משנה (א) (להלן [[בפרק זה]] - פרטי רישיון ההפעלה). : (ג) התיר המפקח על התעבורה לפי [[סעיף 14ד לפקודה]] את העברתו של רישיון ההפעלה המצוין ברישיון הרכב הרשום כמונית, יודיע על כך לרשות הרישוי; רשות הרישוי תשנה את פרטי בעל רישיון ההפעלה ברישיון הרכב בהתאם להודעה האמורה ותשלח לבעל הרכב רישיון רכב שבו נרשם השינוי. @ 277. תנאים מיוחדים ברשיון רכב (תיקון: תשכ"ו, תש"ע-17, תשע"ה-4) : ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה: : (1) קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]]; : (2) קביעת סימון מיוחד לרכב; : (3) ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות שהותקנו על פי [[הפקודה]]; : (4) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב; : (5) הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]], וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם; : (6) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו; : (7) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות [[חלק ד']] לפי [[תקנה 269]]; : (8) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי [[תקנה 315]]; : (9) הגבלת העברת בעלות ברכב המיועד לניסוי; : (10) הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור [[בתקנה 306א(ב)]] והוא לא תוקן בהתאם להנחיות היצרן. @ 278. מתן רשיון רכב מיוחד : (א) רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות-זיהוי לצורך נסיעה חד-פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר-תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון - :: (1) מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב; :: (2) מילא אחרי הוראות [[תקנה 275]]; :: (3) שילם את האגרה הקבועה. : (ב) הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. @ 279. פטור גרור חקלאי מחובת רישום ורשיון (תיקון: תשכ"א, תשל"ז-6, תשמ"ב-2, תשמ"ב-4, תשמ"ג-2, תשמ"ד-4, תשמ"ה, תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשנ"א) : (א) בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם - :: (1) משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק"ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס"מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס"מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס"מ; :: (2) נתמלאו בו הוראות [[תקנות 321]], [[322]], [[340 עד 342]], [[344]], [[345]], [[351]], [[372]], [[374]] [[ו-375]]; :: (3) הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות; :: (4) שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות ורחבה 20 מ"מ לפחות. : (ב) בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו-(4). : (ג) בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו - מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ-1((,))001 ק"ג עד 3((,))000 ק"ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתקיימו בה תנאים אלה: :: (1) במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו-(4); :: (2) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-1,001 ק"ג עד 2,000 ק"ג - תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-2,301 ק"ג עד 3,200 ק"ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); :: (3) מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ-2,001 ק"ג עד 3,000 ק"ג - תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ-3,201 ק"ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); :: (4) עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס"מ - תישא בחזיתה שלט בגודל 35×125 ס"מ שעליו כתוב "זהירות רכב רחב", ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור [[בתקנה 85(ג)(1)]]; :: (5) עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס"מ יקויים בה האמור [[בתקנה 85(ג)(2)]]; :: (6) עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס"מ ועד 480 ס"מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור [[בתקנה 85(ד)(1) ו-(2)]]; :: (7) בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו-(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות; :: (8) קצין משטרה כהגדרתו [[בתקנה 85(ז)]] רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו; :: (9) אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר; :: (10) במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה; :: (11) המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה. @ 280. פטור מכונה ניידת מחובת רישום ורשיון (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשכ"ו-7, תשל"א-4, תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשנ"ו-2, תשס"ה-4, תשס"ה-19) : (א) בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה או הרשומה לפי [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957]], פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי [[סעיף 3 לפקודה]], אם - :: (1) נתמלאו בה הוראות [[תקנות 317]], [[318]], [[319]], [[320]], [[321]], [[322]], [[334]], [[335]], [[336]], [[337]], [[338]], [[339]], [[340]], [[341]], [[342]], [[344]], [[345]], [[350]], [[351]], [[352]], [[357]], [[361]], [[367]], [[370]]; :: (2) שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות ורחבה 20 מ"מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע [[בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957]]; :: (3) (((נמחקה).)) : (ב) לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק: :: (1) ברשיון נהיגה בר-תוקף לפי [[תקנות 179]] [[או 180]]; :: (2) בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו-(2) בתקנת משנה (א); :: (3) בתעודת ביטוח כמשמעותה [[בפקודת הביטוח]]. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה. @ 281. רישום או חידוש רשיון לרכב מיושן ולרכב באבדן גמור (תיקון: תשכ"ב, <!--החלפה--> תשכ"ב-2, תשכ"ב-4, תשכ"ג-4, <!--החלפה--> תשכ"ו-4, תשכ"ח, תשל"ה-2, תש"ם-5, תשמ"ב-4, <!--החלפה--> תשמ"ה-4, <!--החלפה--> תשמ"ט-7, תש"ן-4, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ב-6, תשנ"ו-7, תשס"ה-7, תשס"ה-19, תשס"ו-8, תשס"ח-7, תשע"ה-4, תשע"ח-3, תשע"ח-8, תשע"ט-10, תשע"ט-12) : (א) לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב - :: (1) לרכב באבדן גמור; :: (2) למונית - בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה; :: (3) לרכב נוסעים פרטי המשמש להוראת נהיגה - בתום עשר שנים משנת ייצורם; :: (3א) לאמבולנס, למעט אמבולנס מהסוג האמור בפסקה (7) - בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורם; :: (4) לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק"ג - בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו; :: (5) לאוטובוס ולטיולית - בתום עשרים שנים משנת ייצורו; :: (6) לאופנוע להגשת עזרה ראשונה - בתום שבע שנים משנת ייצורו; :: (7) לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים - בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו. : (ב) רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור [[בתקנה 273(ו)]], ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. : (ג) לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו. : (ד) האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב מסוג M1‏, N1‏, L‏, O1 ו-N2 שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק"ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור [[בתקנה 273(ו)]] ואישור ממעבדה מוסמכת או תעודת בדיקה שניתנה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. @ 281א. רכב אספנות (תיקון: תשנ"א-11, תשס"ה-19, תשס"ט-13, תשע"ח-8) : (א) רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חדשים, בכפוף לאמור [[בתקנה 273]] [[ו-273ד]], ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור [[בתקנה 273(ו)]], פעם אחת בשנה. : (ב) בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים "רכב אספנות". : (ג) רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א' עד ה' שאינם חלים בחג או במועד. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף. : (ו) לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים. : (ז) (((נמחקה).)) @ 282. בדיקה ואישור של מפרטי רכב (תיקון: תשל"ז-7, תשמ"ג-2, תשנ"ד-4, תשנ"ה-4, תשנ"ה-7, תשנ"ז-8, תשנ"ט-8, תשס"ג-4, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-19, תשס"ח-5, תשס"ט-3, תשס"ט-11, תש"ע, תש"ע-17, תשע"ב, תשע"ב-6, תשע"ג-3, תשע"ד-8, תשע"ה-4, תשע"ה-6, תשע"ז, תשע"ט-8, תש"ף-2, תש"ף-8, תש"ף-14, תש"ף-15, תשפ"ג, תשפ"ג-3, תשפ"ד-8, תשפ"ד-10, תשפ"ה-2, תשפ"ו-4) : (א) לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן - :: (1) עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד); :: (2) רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב וכי הומצא לרשות הרישוי אחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) לרכב שיוצר על פי תקינה אירופית - תעודה מאת מעבדה מוסמכת; ::: (ב) לרכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארצות הברית - אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית; ::: (ג) לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 שיוצר על פי התקינה הקנדית - אישור ממשרד התחבורה הקנדי או מורשה מטעמו המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הקנדית; ::: (ד) תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית ולגבי רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 - תעודה המעידה על רישום הרכב בקנדה; ::: (ה) כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו דגם רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו דגם רכב; :: (3) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה: ::: (א) הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן - רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן: :::: (1) רכב מסוג M או N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, או מסוג M או N שסווג כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; :::: (2) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק"ג - שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; ::::: (((הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):)) רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק"ג - שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; :::: (2א) (((הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):)) רכב עבודה אשר ייעודו עגורן שאינו אינטגרלי שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק"ג - שטרם חלפו 50 חודשים ממועד ייצור השלדה שלו; :::: (3) (((נמחקה);)) :::: (4) רכב ממוגן ירי, רכב מסוג O, רכב נכים ורכב מסוג T2 - שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, (((הוראת שעה לשנה מיום 20.1.2025):)) ולעניין רכב מסוג O שסווג כרכב שייעודו מיתקן נייד לקבלת טיפול רפואי כחלק מבית חולים שדה - טרם חלפו 19 שנים ממועד ייצורו; :::: (5) עגורן נייד - שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו; :::: (6) (((פקעה);)) ::: (א1) (((נמחקה);)) ::: (ב) הרכב הוא מהסוגים המנויים [[חוק רישוי שירותים=|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי]] שניתן עליו רישיון ייבוא לפי [[סעיף 33(ב) לחוק האמור]] (להלן - יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע - מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; ::: (ג) הרכב הוא מהסוגים המנויים [[בסעיף 33(א) לחוק הרישוי]], O1 ו-O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע - מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; ::: (ד) הרכב מסוג M ו-N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק"ג ורכב מסוג O1 ו-O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ; ::: (ה) הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה; ::: (ו) הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]], של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו; ::: (ז) רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]], למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים - שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תקנת משנה (א)(2); ::: (ח) רכב המיועד לניסוי; ::: (ט) הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה: :::: (1) הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי; :::: (2) הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ; :::: (3) לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ; :::: (4) רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את הארכת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה; ::: (י) הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב-לאומי, כהגדרתו [[בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי), התשמ"ב-1982]], וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו; ::: בפסקה זו, :::- "רכב" - למעט רכב מסוג T1 ו-T3, רכב שטח; :::- "עגורן נייד" - מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר; :::- "רכב נכים" - רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו-N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו [[בחוק הרישוי]] באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים; <!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התש"ף-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 22.3.2020 עד ליום 19.6.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה עד יום 31.3.2021.)) --> <!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התש"ף-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 20.6.2020 עד ליום 31.3.2021 ולפי דיווחי רשויות המס הגיע לנמל בישראל עד ליום 31.3.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה עד יום 31.3.2021 ויחולו הוראות אלה: {{ש}} (1) היבואן המסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב כאמור, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לעניין מועד הייצור של הרכב (חודש ושנה); {{ש}} (2) היבואן המסחרי ייתן לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב, ממועד מסירתו ללקוח; {{ש}} לעניין הוראות אלה, "יבואן מסחרי" - "יבואן מסחרי" - כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]].)) --> <!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 3), התשפ"א-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 15.9.2020 עד ליום 30.11.2020 המועד האחרון לרישומו ידחה ב-60 יום.)) --> <!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 4), התשפ"א-2020, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], והמועד האחרון לרישומו בארץ חל בתקופה מיום 28.12.2020 עד ליום 30.4.2021 המועד האחרון לרישומו ידחה ב-60 יום.)) --> <!-- ::: ((לפי תקנות התעבורה (הוראת שעה) (מס' 7), התשפ"א-2021, על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), לגבי רכב שיובא לארץ לפי [[פרק ד' לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], שהמועד האחרון לרישומו הסתיים באחד מהמועדים כמפורט להלן ואשר הונפק לו רישיון רכב מיוחד לפי [[תקנה 278(א)]], יידחה מועד רישומו כמפורט לצדו - {{ש}} (1) לפני יום 3.5.2021 - יידחה המועד בשלושה חודשים מיום 3.5.2021; {{ש}} (2) ביום 31.5.2021 - יידחה המועד בשלושה חודשים מהיום שבו חלף מועד הרישום.)) --> :: (4) יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן: ::: (א) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים; ::: (ב) ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים ממדינת החוץ, המוקדם מבין השניים; ::: (ג) ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור - מועד רישום הרכב בארץ; ::: (ג1) ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ - מועד רישום הרכב בארץ; ::: (ד) ברכב אספנות - שנת ייצור הרכב (model year) המופיעה ברישיון הרכב שניתן לרכב במדינת חוץ או שנת הייצור של הרכב המיוצגת בספרה עשירית של מספר השלדה של הרכב לפי תקן ISO 3779 או מפרט SAE J272; ::: בתקנת משנה זו, "מועד ייצור" - היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין; :: (4א) רשות הרישוי ציינה ברישיון הרכב, במועד רישומו לראשונה, מידע בדבר הרכב בהתאם לנתוניו במועד הרישום לראשונה, הכול כמפורט להלן: ::: (1) ברכב שמתקיים בו האמור בהגדרה "רכב חדש" או בהגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ" כהגדרתם בחוק רישוי שירותים - את המילים "רכב חדש"; ::: (2) ברכב שלא מתקיים בו האמור באחת מההגדרות שבפסקת משנה (1) - את המילים "רכב משומש"; :: (5) הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה [[בתקנה 309]]; :: (6) הרכב הוא רכב שייבא יבואן זעיר ובלבד שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ וניתנה על הרכב תעודת בדיקה כמשמעותה [[בתקנה 309]]; לעניין זה, "יבואן זעיר", "רכב חדש", "רכב שנרשם במדינת חוץ" - כהגדרתם [[בחוק רישוי שירותים]]. : (א1) על אף האמור ברישה של פסקה (3) לתקנת משנה (א), רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי והתקופה של 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הסתיימה בעת שהיתה בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], יירשם ויינתן עליו רישיון אם טרם חלפו 13 חודשים ממועד ייצורו; לעניין זה, "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - לרבות ההכרזה שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014). : (ב) מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. : (ג) התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה ולגבי רכב מסוג M1 ו-N1 על דרישות התקינה הקנדית, וכן על התקינה הישראלית. : (ד) דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ: :: (1) רמת רעש; :: (2) זיהום אוויר; :: (3) מכלי דלק או הגנה תת-רכבית אחורית; :: (4) משטח לוחית רישוי אחורית; :: (5) מערכת היגוי - Steering Effort; :: (6) צירים ונועלי דלתות; :: (7) צופר; :: (8) ראות אחורית - Rear Visibility; :: (9) מעצורים; :: (10) תאימות אלקטרו-מגנטית - Suppression (Radio)‎; :: (11) עשן דיזל - Diesel Smoke; :: (12) התאמת מבנה פנימי - Interior Fittings; :: (13) מניעת גניבות ואימובילייזר; :: (14) הגנת הגה - Protective Steering; :: (15) חוזק כיסא; :: (16) פרופיל חיצוני לכלי הרכב - Exterior Projections; :: (17) מד אוץ והילוך אחורי - Speedometer and Reverse Gear; :: (18) טבלת זיהוי - Plates (Statutory)‎; :: (19) נקודות עיגון לחגורות - Seat Belt and Anchorages; :: (20) הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה - Installation of Lighting and Light Signalling Devices; :: (21) מחזיר אור - Retro Reflectors; :: (22) נורות רכב - End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps; :: (23) נורות כיוון - Direction Indicator; :: (24) נורות ללוחית רישוי אחורית; :: (25) פנסי חזית (כולל נורה) - Headlamps (Including Bulbs)‎; :: (26) פנס ערפל בחזית הרכב - Front Fog Lamps; :: (27) וו גרירה - Towing Hooks; :: (28) פנס ערפל אחורי; :: (29) פנס לנסיעה אחורית; :: (30) פנס חניה - Parking Lamps; :: (31) חגורות בטיחות; :: (32) שדה ראיה קדמי; :: (33) זיהוי בקרת הרכב - Identification of Control; :: (34) מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית - Defrost/Demist; :: (35) מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית - Wash/Wipe; :: (36) מערכת חימום; :: (37) מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים - Wheel Guards; :: (38) משענת ראש - Head Restraints; :: (39) פליטת CO₂ וצריכת דלק - CO₂ Emissions/Fuel Consumption; :: (40) הספקי מנוע; :: (41) זיהום אוויר ממנועי דיזל - Diesel Emissions; :: (42) הגנה צדית של רכב מפני התנגשות - Lateral Protection; :: (43) התקנים למניעת התזת מים ובוץ - Spray-Suppression Systems; :: (44) קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1; :: (45) בטיחות שמשות; :: (46) צמיגים; :: (47) מגביל מהירות; :: (48) קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44; :: (49) פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N‏ - External Projections of Cabs; :: (50) צימודים מכניים - Couplings; :: (51) עמידות באש - Flammability; :: (52) אוטובוסים - Buses and Coaches; :: (53) עמידות בהתנגשות חזיתית - Frontal Impact; :: (54) עמידות בהתנגשות צד - Side Impact; :: (55) כלי רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים - Vehicles Intended for the Transport of Dangerous Goods; :: (56) הגנה תת-רכבית קדמית; :: (57) הגנת הולכי רגל - Pedestrian Protection; :: (58) מערכת בקרת יציבות. : (ד1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|-->בדירקטיבה ‎2007/46/EC<!--]]-->, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|-->דירקטיבה ‎2007/46/EC<!--]]-->, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. : (ה) אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט [[בפרט 21 בחלק ג' בתוספת הראשונה]] ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה. === סימן א(('))1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב (תיקון: תשל"ז-3, תשמ"ה-4, תשנ"ב-3) === @ 282א. תנאים לרישום רכב (תיקון: תשל"ז-3, תשמ"ד-2, תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ב-4, תשנ"ג-10, תשנ"ד-6, תשנ"ו-2, תשע"ה-6, תשע"ט-8) : (א) לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים [[בחלק ג' שבתוספת השניה]]; לענין זה, "רכב מנועי" - רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ"ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ"ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן - ארה"ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים [[בחלק ג' לתוספת השניה]], אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה"ב והוא הותר לשיווק בארה"ב, או לגבי רכב מסוג M1‏, N1 ו-N2 כי הרכב מיוצר על פי התקנים של קנדה והוא הותר לשיווק בקנדה. @ 282ב. רפידות בלם ומצמד (תיקון: תשל"ז-3, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשס"ה-4) : (א) לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט [[בפרט 11 שבחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות. @ 282ג. מניעת הפרעות קשר (תיקון: תשל"ז-3, תשמ"ד-2, תשמ"ד-4, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ג-10) : רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט [[חלק ג לתוספת השנייה|בפרק (([צ"ל: בחלק])) ג' בתוספת השניה]], למניעת הפרעות קשר אלחוטי. @ 282ד. רישום רכב עם מנוע דיזל (תיקון: תשל"ז-3, תשנ"א, תשנ"ב-3, תשנ"ג-9, תשנ"ד-6, <!--החלפה--> תשס"ז-7) : לא יירשם לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה. @ 282ה. (תיקון: תשל"ז-3, תשנ"א-11, תשנ"ב-3) : (((בוטלה).)) @ 282ו. (תיקון: תשמ"ה-4, תשנ"א-11, תשנ"ב-3) : (((בוטלה).)) @ 282ז. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב-3) : (((בוטלה).)) @ 282ח. (תיקון: תשנ"א-11, תשנ"ב-3) : (((בוטלה).)) === סימן ב': שינויים ברישום רכב === @ 283. אישור לרישום שינוי בעלות (תיקון: תש"ל-10, <!--החלפה--> תשל"ב-4, תשל"ב-7, <!--החלפה--> תשל"ו-3, תשמ"ג-2, <!--החלפה--> תשנ"ו) : (א) רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי [[תקנה 277(4)]], כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב כאשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו. @ 283א. הגבלה על העברת בעלות (תיקון: תשס"ח-5) : לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו [[בתקנה 282(א)(4)]], וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות - אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות. @ 284. רישום שינוי בעלות ברכב (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ב-4, תשל"ו-3, <!--החלפה--> תשנ"ו, תשס"ג-4, תש"ע-2, תשע"ו-10, תש"ף-3, תש"ף-13, תשפ"ו-3) : (א) נמכר רכב הרשום לפי [[הפקודה]], יחולו הוראות אלה: :: (1) בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי ([[בסימן זה]] - בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק; :: (2) הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]] לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן - שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב; :: (2א) בעל רישיון סחר כמשמעותו [[בתקנה 291(ב)]] (להלן - בעל רישיון סחר), שצוינה בו המטרה הקבועה [[בתקנה 293(5א)]] הקונה רכב לצורך מסחר בו, יציג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר; :: (3) לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע [[בחלק ג' בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב; :: (4) מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי; :: (5) הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה. : (ב) רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 290]], ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר. : (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן: :: (1) בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו - המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן - מסוף מקוון); :: (2) נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]], לגבי רישום שינוי הבעלות; :: (3) לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין השאר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לעניין פסקת משנה זו - :::- "פרטי הקונה" - לרבות שם, מספר זהות ומען; :::- "פרטי הרכב" - לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עלייה לכביש; :: (4) חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]]; :: (5) המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, והכול בתוך שישה ימי עסקים ממועד ביצוע המכירה; :: (6) המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה כאמור בתוך שבעה ימים; :: (7) רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה [[בפרט 1 לחלק ג' בתוספת הראשונה]], בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מיום קבלתו; :: (8) עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות. : (ד) נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי. : (ה) רשות הרישוי רשאית לבטל אישור לבצע העברת בעלות באמצעות מסוף מקוון שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ-500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה. : (ו) במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד, העברת בעלות ברכב הרשום לפי [[הפקודה]] יכולה להתבצע באופן מקוון בהתקיים התנאים שלהלן: :: (1) אין הגבלה כמשמעותה [[בתקנה 283(א)]] לגבי רישום שינוי הבעלות; :: (2) זהות הצדדים אומתה בתהליך העברת הבעלות; :: (3) שולמה אגרה בשיעור הקבוע [[בחלק ג' בתוספת הראשונה]], לפי סוג הרכב; :: רשות הרישוי תפרסם הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לבצע העברת בעלות ברכב באתר האינטרנט של משרד התחבורה. @ 284א. רישום שינוי בעלות במשרד (תיקון: תשל"ב-4, <!--החלפה--> תשנ"ו, תש"ף-3, תש"ף-13) : במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי: : (1) שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון או באופן מקוון בשל קיום הגבלה כאמור [[בתקנה 284(5)]]; : (2) המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא - :: (א) פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי [[סעיף 17 לפקודה]]; :: (ב) מוסד או אגודה כאמור [[בסעיף 15 לחלק ג' בתוספת הראשונה]]; :: (ג) רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון; :: (ד) נכה; :: (ה) מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו. @ 284ב. (תיקון: תשל"ו-3, תשנ"ד-4) : (((בוטלה).)) @ 285. רכישת רכב בירושה (תיקון: תשמ"א-8, תשמ"ו-4, תשע"א-7, תשע"ח-3) : (א) רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן: :: (1) צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) רשיון הרכב האמור. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי [[סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965]], אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר. @ 286. עדכון רשומות רשות הרישוי (תיקון: תשכ"א, תשכ"ז-7, תשכ"ח, תשכ"ח-3, תשל"ב-4, תשל"ו-3, תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"א-5, תשמ"ג-5, <!--החלפה--> תשנ"ד-4, <!--החלפה--> תשנ"ו, תשנ"ו-7) : (א) רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן - :: (1) על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון; :: (2) בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור [[בתקנה 284א]]. : (ב) תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות. @ 286א. מינוי אפוטרופוס (תיקון: תשל"ב-4) : ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם [[לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962]], והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס. @ 287. העברת רכב ציבורי (תיקון: תשכ"ה, תשע"ד-11) : (א) לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור. : (ב) בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי. : (ג) רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי. : (ד) הוראות [[התקנות 283]], [[284]], [[285]] [[ו-286]] לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן. : (ה) לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם [[לתקנה 388]] לגבי אוטובוס ולגבי מונית - אם מי שרישיון הרכב מועבר על שמו מסר פרטי רישיון הפעלה לפי [[תקנה 276ה]]. : (ו) בתקנה זו "רכב ציבורי" - לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב. @ 287א. רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה (תיקון: תשס"ה-19, תש"ע-16) : לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם [[לתקנה 225]]; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור [[בתקנות 283 עד 284א]], יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור [[בתקנה 225(א)(2)]], כרישום שינוי בעלות ברכב. @ 287ב. דרך שינוי פרטי הרישיון להפעלת מונית (תיקון: תשע"ד-11, תשע"ח-3) : (א) בעל רכב הרשום כמונית (להלן - בעל מונית) המבקש לשנות את רישיון ההפעלה שפרטיו רשומים ברישיון הרכב לפי [[תקנה 276ה]], יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 1(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה]] ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור]]; :: (2) הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור]]; :: (3) תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. : (ב) הגיש בעל המונית בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), תמחק רשות הרישוי את רישיון ההפעלה שפרטיו נרשמו ברישיון הרכב האמור. : (ג) מחקה רשות הרישוי רישום רישיון הפעלה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל המונית יפרט בהודעה כאמור [[בתקנה 276ה]] את פרטיו של רישיון הפעלה אחר ורשות הרישוי תרשום אותם בדרך ובתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]]; לא התקיים האמור, השימוש ברכב יופסק ורישיונו יופקד בידי רשות הרישוי, עד להתקיימות האמור [[בתקנה 276ה]], או עד לביטול רישומו של הרכב כמונית לפי תקנות אלה, לפי המוקדם. : (ד) בעל רישון הפעלה המבקש למחוק את רישום פרטי רישיון ההפעלה שלו שנרשמו ברישיון רכב לפי [[תקנה 276ה]], יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 2(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה]] ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור]]; :: (2) הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט [[תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור]]; :: (3) תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל המונית לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. : (ה) הגיש בעל רישיון הפעלה בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (ד), יחולו תקנות משנה (ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים, ואם השימוש ברכב הופסק בשל כך, תשלח רשות הרישוי הודעה בדואר רשום על כך לבעל המונית בהקדם האפשרי. @ 288. (תיקון: תשל"ב-4, תשל"ז-6, <!--החלפה--> תשמ"ב-4, תשנ"ז-8, תשנ"ט-4) : (((בוטלה).)) @ 289. רכב שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשל"ב-4, תשל"ו-3, <!--החלפה--> תשמ"ב-4, תשמ"ג-5, תשמ"ד-4, תש"ס-3) : (א) רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו - רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי. : (ב) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) - תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) (((נמחקה).)) @ 290. הפסקת השימוש ברכב (תיקון: תשכ"א, תשל"ה-2, <!--החלפה--> תש"ס-3, תשס"א-6) : (א) הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם: :: (1) ניתנה הודעת אי-שימוש ברכב לפי [[תקנה 308]]; :: (2) הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו; :: (3) בעל הרכב נפטר; :: (4) בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי; :: (5) הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין. : (ג) להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו. : (ד) לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב. @ 290א. פטור מאגרה והחזרתה (תיקון: תש"ס-3, תשס"ג-4, תשס"ט-7, תשע"ב-5, תשע"ג-7) : (א) בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה: :: (1) האמור [[בתקנה 289]]; :: (2) הוראות [[תקנה 290]] ובמשך חודש ימים אחד לפחות; :: (3) הרכב נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה; :: (4) הרכב נרשם כאמור [[בתקנה 272א(א)(2)]], ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי [[תקנה 272א]]; :: בתקנה זו, "היום הקובע" - אחד מאלה, לפי הענין: :: (1) יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי [[תקנה 289]], למעט לגבי רכב באבדן גמור; :: (2) יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור; :: (3) יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב; :: (4) יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי [[תקנה 290]]; :: (5) יום קרות אחד מהמקרים המפורטים [[בתקנה 290(ב)]]; :: (6) היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור [[בתקנה 272א]]. : (ב) שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי [[תקנה 272א]] לגבי אותה תקופה. : (ג) החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי [[תקנה 271(ב2)]] אינו פטור מאגרת רישיון רכב. === סימן ג': רשיון סחר === @ 291. מתן רשיון סחר (תיקון: תשל"ז-6) : (א) רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי [[סעיף 9 לפקודה]], תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות [[סימן זה]]. : (ב) התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן - רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי. @ 292. בקשה לרשיון סחר (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ג-2) : המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי. @ 292א. מתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי (תיקון: תשמ"ג-2, תשס"ה-19, תשע"ג-7) : (א) לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי - :: (1) לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם; :: (2) לא התקיים בו האמור [[בתקנה 15ב(1) עד (3)]], ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור [[באותה תקנה]]. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון סחר למטרה האמורה [[בתקנה 293(א)(5א)]] לצורך מכירת רכב כאמור [[בתקנה 271(ב4)]], יידרש גם לחתום על התחייבות, בנוסח שאישרה רשות הרישוי, לתת מידע והדרכה לרוכשי כלי רכב כאמור מעסקו לפי הנחיות שתיתן לו רשות הרישוי. @ 293. המטרות למתן רשיון סחר (תיקון: תש"ע-2) : (א) לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן: :: (1) בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים; :: (2) ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון; :: (3) הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה; :: (4) הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור; :: (5) הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית החרושת; :: (5א) קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק; :: (6) כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית. : (ב) רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר. @ 294. (תיקון: תשס"ה-19) : (((בוטלה).)) @ 295. השימוש ברשיון סחר (תיקון: תשס"ה-19) : לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות [[בתקנה 293]] שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור [[בתוספת השלישית]]. @ 296. אגרה ותעודת ביטוח (תיקון: <!--החלפה--> תשס"ה-19) : לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה [[בפרט 13 לחלק ג' של התוספת הראשונה]] והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב. @ 297. (תיקון: תש"ע-4) : (((בוטלה).)) @ 298. איסור הסעה : המסיע על-פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע - : (1) בתמורה; : (2) יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם: בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם. @ 299. איסור הובלה (תיקון: תשע"ט-8) : המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט - : (1) המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען; : (2) הובלת נתמכים חדשים מהנמל לחצר היבואן בתצורה שהם מגיעים במקור מהיצרן שמחוץ לישראל כמקשה אחת ובכפוף לקיום תנאים אלה: :: (א) הנתמך יישא עליו לוחית זיהוי הניתנת לבעל רישיון סחר לפי [[תקנה 295]], לפי [[סעיף 2 לתוספת השלישית]], בתוקף; :: (ב) המטען הוטען במקור ואובטח לרכב הנושא אותו על ידי יצרן הנתמכים או שקצין בטיחות מטעם היבואן אישר בכתב כי המטען נרתם לרכב הנושא באופן בטיחותי. === סימן ג'1: רכב לתחבורה קלה (תיקון: תשפ"ד-9) === @ 299א. הגדרות (תיקון: תשפ"ד-9) : [[בסימן זה]] - :- "בעל הרכב", לעניין רכב לתחבורה קלה - מי שרכב לתחבורה קלה רשום על שמו, לפי [[תקנה 299ב]]; :- "הזדהות אלקטרונית" - הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה: :: (1) אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב-גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות; :: (2) אמצעי זיהוי אלקטרוני אחר שאישר השר בהודעה ברשומות, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות המושגת באמצעות האמצעי כאמור בפסקה (1); :- "חוק מרשם האוכלוסין" - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]; :- "יצרן לוחית זיהוי" - בעל רישיון לייצור והטבעה של מוצר תעבורה מסוג לוחית רישוי לפי [[סעיף 98 לחוק רישוי שירותים]]; :- "מספר רישום" - צירוף של אותיות לועזיות וספרות, שהקצתה רשות הרישוי לבעל רכב לתחבורה קלה; :- "מערכת רישום" - מערכת ממוחשבת של רשות הרישוי המשמשת לביצוע רישום של רכב לתחבורה קלה על שם בעליו וביטול רישום כאמור; :- "פרט אימות" - פרט ייחודי שנועד לאמת זהות; :- "פרטי קשר" - מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני; :- "תושב ישראל" - כהגדרת "תושב" [[בחוק מרשם האוכלוסין]]. @ 299ב. רישום ופטור מחובת רישוי (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) רכב לתחבורה קלה יירשם לפי [[סימן זה]], בלבד, באופן מקוון או בדרך האמורה [[בתקנה 299ה]]. : (ב) רכב לתחבורה קלה יירשם על שם אחד מאלה: :: (1) תאגיד; :: (2) יחיד שהתקיימו בו שני אלה: ::: (א) הוא בן 16 שנים לפחות; ::: (ב) התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]]. : (ג) רכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיה פטור מרישוי, והוראות [[סימן א']] לא יחולו עליו, אלא אם כן נאמר אחרת [[בסימן זה]]. : (ד) יראו את בעל הרכב לפי [[סימן זה]], כבעל הרכב הרשום לפי [[הפקודה]]. : (ה) לא יירשם יותר מאדם אחד לבעל רכב לגבי רכב לתחבורה קלה מסוים. : (ו) לא יירשם במערכת הרישום שעבוד, עיקול או זכות צד שלישי אחרת על רכב לתחבורה קלה. @ 299ג. רישום מקוון (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה, ירשום אותו על שמו במערכת הרישום באופן מקוון לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית, באופן המפורט להלן: :: (1) ימסור פרטי קשר המצויים בשימושו; :: (2) יציין את סוגו של הרכב שבבעלותו, יצרנו ומספר השלדה או מספרו הסידורי, לפי העניין, כפי שהקצה היצרן; :: (3) יצהיר כי הרכב האמור נושא סימון כי הוא עומד בדרישות תקנות אלה לעניין מבנהו, מהירותו, הספק מנועו ומשקלו, אם נקבעו לעניין אותו סוג רכב, ולפי הידוע לו לא בוצעו שינויים ברכב הנוגעים לעמידתו בדרישות אלה; :: (4) אם הוא תאגיד, מורשה מטעמו יצהיר בשם התאגיד כי מתקיים האמור בפסקה (3) ויתחייב בשמו כי התאגיד לא ימסור את הרכב האמור לידי מי שלא מלאו לו 16 שנים ושלא התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]]. : (ב) השלים אדם את רישום הרכב כאמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תשלח לו אישור דיגיטלי על כך, לפי פרטי הקשר שמסר בעת הרישום, הכולל את פרטי בעל הרכב כפי שנרשמו במערכת הרישום, פרטי הרכב שנרשמו, מספר רישום שהעניקה לו והפניה למידע על יצרני לוחיות זיהוי. : (ג) מספר רישום יהיה אישי ולא יהיה ניתן להעברה (להלן - מספר רישום אישי). : (ד) בעל הרכב שנרשם כאמור, ירכוש לוחית זיהוי מיצרן לוחיות זיהוי מורשה לפי [[חוק רישוי שירותים]], שבה יוטבע מספר הרישום האישי המצוין באישור הדיגיטלי האמור בתקנת משנה (ב); רשימה עדכנית של יצרני לוחיות זיהוי מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד לפי [[סעיף 6 לחוק רישוי שירותים]]. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה לאותו אדם מספר רישום אישי ואין רכב לתחבורה קלה הרשום על שמו במועד ביצוע הרישום, האישור הדיגיטלי יכלול את מספר הרישום האישי האמור. @ 299ד. ביטול רישום באופן מקוון (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב דרך קבע, מכל טעם שהוא, ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו הוראות אלה: :: (1) בעל הרכב האמור יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן; :: (2) בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום, לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית. : (ב) הצהיר בעל רכב תחבורה קלה כאמור בתקנת משנה (א)(2), תבטל רשות הרישוי את רישומו על שמו. @ 299ה. רישום וביטול רישום שלא באופן מקוון (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) על אף האמור [[בתקנות 299ג]] [[ו-299ד]], מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה ומתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יכול לבצע רישום לרכב האמור ולבטל רישום כאמור באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי: :: (1) מי שאינו תושב ישראל ורשות הרישוי טרם נתנה לו מספר מזהה המיועד לשימוש במרשמיה; :: (2) מי שאין באפשרותו לבצע רישום של רכב לתחבורה קלה על שמו או לבטל רישום כאמור באמצעות גישה והזדהות אלקטרונית במערכת הרישום באופן מקוון. : (ב) פקיד בסניף של רשות הרישוי יבצע רישום של כלי תחבורה קלה על שמו של אדם לפי תקנת משנה (א), לאחר שזיהה את מבקש הרישום על פי תעודה מזהה; לעניין זה, "תעודה מזהה" - תעודת זהות, דרכון זר או מסמך המעיד על רישיון זמני לישיבת ביקור לפי [[סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]. @ 299ו. הטבעה והתקנה של לוחית זיהוי (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) יצרן לוחית זיהוי לא יתקין לוחית זיהוי ברכב תחבורה קלה אלא לבקשת בעל הרכב שנרשם לפי [[סימן זה]], ובהתאם למספר הרישום האמור באישור הדיגיטלי לפי [[תקנה 299ג(ב)]] שהוצג לפניו. : (ב) יצרן לוחית הזיהוי יזהה את מבקש הנפקת לוחית הזיהוי ויוודא את ההתאמה בין פרטי הזיהוי שלו לפרטי בעל הרכב המפורטים באישור הדיגיטלי ובין פרטי הרכב באישור האמור לבין פרטי הרכב שעליו מבוקש להתקין את הלוחית; אם בעל הרכב תאגיד, יזהה את נציג התאגיד, יוודא שבידו הרשאה מאת התאגיד להנפקה ולהתקנה של לוחית זיהוי ברכב לתחבורה קלה שבבעלותו של התאגיד ושהרכב נרשם על שם התאגיד. @ 299ז. הודעה על אמצעי אלקטרוני להזדהות (תיקון: תשפ"ד-9) : רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של אמצעי הזיהוי האלקטרוניים שתעודכן מזמן לזמן. === סימן ד': סימני זיהוי לרכב === @ 300. נשיאת לוחיות זיהוי ברכב (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ז-6, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשס"ה, תשס"ו-8, תש"ע-6, תשפ"ד-9) : (א) רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, רכב לתחבורה קלה, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב. : (ב) בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]]. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), :: (1) בכלי הרכב המפורטים [[בתוספת העשירית]] תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]]; :: (2) לעניין רכב לתחבורה קלה - ::: (א) אם עקב מבנה הרכב קיימת מניעה להתקין לוחית זיהוי מאחורי הרכב, תותקן הלוחית על הרכב מלפנים; ::: (ב) בעת שנוהגים בו שלא בדרך הוא פטור מנשיאת לוחית זיהוי. @ 301. מקום התקנת לוחיות-הזיהוי (תיקון: תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"ב-8, תשס"ה, תשס"ו-8, תשפ"ד-9) : (א) לוחיות-הזיהוי יותקנו על הרכב מלפנים ומאחור, או אחת מהם בלבד, בהתאם להוראות [[תקנה 300]], במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה - לפי הוראות רשות הרישוי. : (ב) לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים [[בתוספת העשירית]] תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים [[בתוספת השלישית]]. @ 302. לוחית זיהוי שניזוקה (תיקון: תשכ"א-2, תשמ"ז-3, תשמ"ז-5, תשמ"ט-6, <!--החלפה--> תשנ"ו-7) : לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה. @ 303. שמירת לוחית זיהוי (תיקון: <!--החלפה--> תשנ"ו-7, תשס"ח-7, תשפ"ד-9) : (א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור [[בתקנה 302]] או לביטולה כאמור [[בתקנה 289]], ולעניין רכב לתחבורה קלה - אם ביטל את הרישום על שמו של הרכב האמור לפי [[תקנה 299ד(א)(1)]]. : (ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא. @ 304. סימני היכר מיוחדים : (א) רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפרסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות-ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שנקבעו בה. : (ב) רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו. : (ג) פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות-הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו. @ 305. איסור נשיאת סימני היכר אחרים (תיקון: תשכ"א, תשכ"ה-9, תשנ"ח) : (א) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל, אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות-זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור [[בחלק זה]]. : (ב) לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית-זיהוי או סימן-זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). : (ג) רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית-זיהוי, סימן-זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). : (ד) (((בוטלה).)) @ 305א. פרסומת (תיקון: תשנ"ח, תשס"א-6) : לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו. == פרק שלישי: מבנה הרכב == === סימן א': מצב הרכב והפיקוח על תקינותו === @ 306. תקינות רכב : רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש. @ 306א. תקלת בטיחות סדרתית (תיקון: תשע"א, תשע"ה-4, תשע"ח-8) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור [[בסעיף 50 לחוק רישוי שירותים]], אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תוקן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון. : (ג) לא תעביר רשות הרישוי את הבעלות ברכב שרישיונו לא חודש כאמור בתקנת משנה (ב) והגבלת העברת הבעלות נרשמה ברישיון הרכב לפי [[תקנה 277(10)]]. @ 307. הזמנה לבדיקה (תיקון: תשכ"ו, תשכ"ו-7, תשל"ג-3) : (א) בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב. : (ב) סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי. : (ג) בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. @ 308. הודעת אי-שימוש (תיקון: תשכ"א, <!--החלפה--> תשכ"ו-7, תשל"ב-4, תשל"ג-3, תשל"ז-6, תשל"ח-4, תש"ם-3, תשמ"א-5, תשמ"ב-4, תשמ"ד-4, תשמ"ו, תשנ"ט-4, תשס"ט-13, תשע"ט-10) : (א) סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור [[בתקנה 307(א)]] כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב הודעה (להלן - הודעת אי שימוש), בה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי אשר תרשום ברישיון הרכב הערה בדבר הודעת אי-השימוש שניתנה, ובלבד שיפרט בהודעת אי-השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל-48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי-שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי-השימוש. : (ב) סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי. : (ג) החליטה הרשות שעל פי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980]], לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע. : (ד) לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי-שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה. : (ה) נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי-השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי-השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. : (ו) רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. @ 309. שימוש ברכב שניזוק (תיקון: <!--החלפה--> תשנ"ט-4, תשע"ד-5, תשע"ה-4) : (א) בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים או נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 1|טופס 1 שבתוספת השלוש עשרה]] (להלן - תעודת בדיקה). : (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק וזאת עד לשלושה ימים לאחר גמר התיקון. : (א2) המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה. : (ב) לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך המנהל המקצועי במפעל שבו תוקן הרכב לרשות הרישוי. : (ג) שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב וזאת בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה]]. : (ד) הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, והוצגה לפניו תעודת בדיקה של מפעל בודק. : (ה) מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 3|טופס 3 שבתוספת השלוש עשרה]]. : (ו) מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על ידו ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי [[תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה]]. : (ז) נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג) ו-(ו) תרשום רשות הרישוי ברישיון הרכב "נזק בטיחותי תוקן ונבדק". : (ח) מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי של המפעל שתיקן את הרכב הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה), בתוך 21 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה לפי העניין יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו). : (ט) [[בסימן זה]] - ::- "מפעל" - (((נמחקה);)) ::- "מפעל בודק" - (((נמחקה);)) ::- "נזק בטיחותי" - נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או לשינוי במבנה הגאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק ולהחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך; ::- "שלדה" - שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד ממרכב הרכב. @ 310. מתן תעודת תקינות (תיקון: תשל"ה-2, תשמ"ב-4, תשנ"ט-2, תשע"ד-5) : (א) רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו הודעת אי-שימוש כאמור [[בתקנה 308(א)]] והליקויים שבשלהם ניתנה הודעת אי-השימוש תוקנו בידי מפעל, ייתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום תיקון הרכב תעודת תקינות בחתימת ידו בטופס הערוך לפי [[טופס 4 שבתוספת השלוש עשרה]] והיא תשמש הוכחה כי הרכב תוקן. : (ב) הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים. : (ג) (((בוטלה).)) @ 311. הזמנה לבדיקה נוספת (תיקון: תשכ"ב-3) : רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב לשם בירור כל ענין הקשור בשימוש בו או במצבו או לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. @ 312. אי פגיעה בסמכויות בוחן או שוטר : האמור [[בתקנות 309]], [[310]] [[ו-311]] אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי [[תקנה 307]]. === סימן ב': מידות רכב ומשקלו === @ 313. מידות רכב (תיקון: תשכ"ח-3, תש"ל-10, תשל"א-4, תשל"ו-3, תשל"ז-6, תשמ"ד-5, תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ג-3, תשנ"ג-6, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשנ"ה-3, תשנ"ה-4, תשנ"ו-2, תשנ"ז-3, תשנ"ט-2, תשס"א-4, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ז-12, תשס"ח-7, תשס"ט-5, תשע"ה-4, תשע"ו-9, תשע"ט-4, תשפ"א-14) : (א) מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו: :: [---] {{מוקטן|<u>מטרים</u>}} :: (1) רוחבו הכולל - ::: (א) רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) – [---] 2.55 :::: ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בתעודת בדיקה של הרכב לפי <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32007L0046&from=EN|-->הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC<!--]]-->, ובהעדר תעודת בדיקה כאמור, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בידי היצרן; [---] :::: ברכב מסחרי וברכב להסעת נוסעים כאמור שרוחבו המרבי של הארגז או המרכב שלו לא נקבע כאמור בתעודת בדיקה לפי <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/HTML/?uri=CELEX:32007L0046&from=EN|-->הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC<!--]]-->, וגם לא בידי היצרן, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ-5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי הנקודות הקיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי; [---] ::: (ב) ברכב שנרשם ברישיונו כרכב מסוג O1 ו-O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים, וברכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת [---] 2.60 :: (2) גובהו הכולל - ::: (א) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו הכולל המותר - :::: (1) עד 1,500 ק"ג [---] 2.50 :::: (2) עולה על 1,500 ק"ג עד 3,500 ק"ג [---] 3.00 :::: (3) עולה על 3,500 ק"ג עד 8,000 ק"ג [---] 4.00 :::: (4) עולה על 8,000 ק"ג ובאוטובוס [---] 4.00 ::: (ב) ברכב מסוג O1 ו-O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים וברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים [---] 4.00 :: (3) אורכו הכולל של - ::: (א) רכב מסחרי [---] 12.00 ::: (ב) אוטובוס בעל שני סרנים [---] 13.50 ::: (ב1) אוטובוס בעל יותר משני סרנים [---] 15.00 ::: (ג) אוטובוס מפרקי [---] 18.75 ::: (ד) רכב מורכב - :::: (1) בעל תא נהג מעל המנוע [---] 16.50 :::: (2) בעל תא נהג מאחורי המנוע [---] 17.60 :::: ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים או לא יעלה על 12.15 מטרים במקרה של הובלת מכולה ימית באורך 45 רגל, והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים; [---] :::: (3) המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך [---] 17.50 :::: (4) בהובלת מכולה ימית באורך 45 רגל תותר תוספת של 15 סנטימטר למידות הנקובות בפסקאות משנה (1) ו-(2); ::: (ה) גרור [---] 12.00 ::: (ו) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ה), רכב מחובר [---] 18.75 ::: (ז) על אף האמור בפסקת משנה (א), רכב מסחרי בעל אמצעי העמסה כגון רמפת העמסה או רמפת גישה, בעת שאמצעי ההעמסה במצב סגור [---] 12.30 : (ב) אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang), למעט רכב מסוג O1‏, O2 שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים, ורכב אחר אשר מוגדר ברישיון הרכב כרכב מגורים, לא יעלה על - :: (1) ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו-(3) –60% מרוחק הסרנים של הרכב; :: (2) רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים; :: (3) אוטובוס – 70% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ-3.60 מטרים. : (ג) כושר התמרון (maneuverability) של הרכב מקיים את דרישות הנחיית EC/1230/2012 E.E.C על עדכוניה, אשר עומדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. : (ד) (((נמחקה).)) @ 314. משקל כולל מותר (תיקון: תשכ"א, <!--החלפה--> תשל"ט-2, תשל"ט-5, תש"ם-3, תש"ם-5, תשמ"א-5, תשמ"ב-2, תשמ"ג-4, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"א-4, תשנ"א-6, תשנ"א-11, תשנ"ה-4, תשנ"ז-8, תשנ"ח, תשס"א-4, תשס"ג-4, <!--החלפה--> תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ז-12, תשס"ז-14, תשע"ב-6, תשע"ה-5, תשע"ו, תשע"ו-9, תשע"ט-4, תשפ"ג-4) : (א) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: :: [---] {{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}} :: (1) '''רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)''' ::: (א) בעל 2 סרנים למעט אוטובוס [---] 18,000 ::: (א1) אוטובוס בעל 2 סרנים [---] 19,500 ::: (א2) בעל 2 סרנים עם הינע חליפי, למעט אוטובוס [---] 19,000 ::: (א3) בעל 2 סרנים נטול פליטות [---] 20,000 ::: (ב) בעל 3 סרנים [---] 25,000 ::: (ב1) בעל 3 סרנים עם הינע חליפי [---] 26,000 ::: (ב2) בעל 3 סרנים נטול פליטות [---] 27,000 ::: (ג) בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר [---] 26,000 ::: (ג1) בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, עם הינע חליפי [---] 27,000 ::: (ג2) בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, נטול פליטות [---] 28,000 ::: (ד) בעל 4 סרנים [---] 32,000 ::: (ה) אוטובוס מפרקי [---] 28,000 ::: (ה1) אוטובוס מפרקי עם הינע חליפי [---] 29,000 ::: (ה2) אוטובוס מפרקי נטול פליטות [---] 30,000 :: (2) '''רכב מורכב''' ::: (א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד [---] 28,000 ::: (ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 36,000 ::: (ג) תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים [---] 38,000 ::: (ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 42,000 ::: (ה) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (‎40-foot ISO‏) [---] 43,000 ::: (ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 42,000 ::: (ז) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 43,000 ::: (ח) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 48,000 ::: (ט) תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 50,000 ::: (י) תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך [---] 55,000 :: (3) '''רכב מחובר''' ::: האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(4): ::: (א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 36,000 ::: (ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 37,000 ::: (ג) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 43,000 ::: (ד) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 43,000 ::: (ה) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 45,000 ::: (ו) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 50,000 ::: (ז) רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 53,000 ::: (ח) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 50,000 ::: (ט) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 51,000 ::: (י) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 57,000 ::: (יא) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 59,000 :: (4) '''גרור''' ::: (א) בעל 2 סרנים [---] 18,000 ::: (ב) בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר [---] 19,000 ::: (ג) בעל 3 סרנים [---] 25,000 ::: (ד) בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר [---] 27,000 ::: (ה) בעל 3 סרנים מרכזיים למעט גרור המיועד להובלת חומרים מסוכנים (להלן - גרור חומ"ס) [---] 24,000 ::: לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים. : (א1) לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו-(3). : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: :: [---] {{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}} :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) סרן בודד מניע למעט באוטובוס [---] 11,500 :: (2א) סרן בודד מניע באוטובוס [---] 12,000 :: (3) סרן בודד לא מניע [---] 10,000 :: (4) צמד סרנים [---] 18,000 :: (5) צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|-->לדריקטיבה ‎96/53/EC<!--]]-->, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג [---] 19,000 :: (6) צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר [---] 20,000 :: (7) שלישיית סרנים בנתמך ובגרור למעט גרור חומ"ס [---] 24,000 :: (8) שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך ובגרור למעט גרור חומ"ס [---] 24,000 :: ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב. : (ג) לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ-25% מהמשקל הכולל המותר שלו. : (ד) בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה: :: (1) בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות [[תקנה 316א]]; :: (2) במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר. : (ה) המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג. : (ו) מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר. : (ז) בתקנה זו - ::- "הינע חליפי" - דלקים או מקורות כוח, אשר משמשים, חלקית לפחות, כתחליף למנועי בעירה פנימית ברכב מנועי, ושיש בהם פוטנציאל תרומה להפחתת פליטות פחמן מרכבים, ובכלל זה - ::: (1) חשמל, המשמש בכל סוגי רכב חשמלי; ::: (2) מימן; ::: (3) גז טבעי, לרבות ביומתאן, הן במצב צבירה של גז (Compressed Natural Gas - CNG), והן במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas - LNG); ::: (4) גז פחמימני מעובה (גפ"מ); ::: (5) אנרגיה מכנית לרבות חום שיורי; ::- "נטול פליטות" - רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן ‎(EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לק"מ כמפורט בתקן ‎(EC) No. 715/2007 E.E.C. @ 314א. תנאים מיוחדים בשלישיית סרנים (תיקון: תשל"ו-3, תשל"ט-2, <!--החלפה--> תשמ"ב-2, תשנ"ד, <!--החלפה--> תשנ"ד-4, תשנ"ח, <!--החלפה--> תשס"ה-4) : (א) בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה: :: (1) חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה; :: (2) המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה; :: (3) יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי; :: (4) בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (‎40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק"ג. : (ב) בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה: :: (1) בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד; :: (2) בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד; :: (3) הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו; :: (4) מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד. @ 314א1. פטור לרכב צבאי (תיקון: תשס"ה-4, <!--החלפה--> תשע"א-10) : הוראות [[תקנות 313]] [[ו-314]] לא יחולו על כלי רכב של צבא-הגנה לישראל - : (1) שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו; : (2) שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי. @ 314א2. רכב להובלת חומרים מסוכנים (תיקון: תשס"ה-17, תשע"ח-10) : (א) על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו: :: [---] {{מוקטן|<u>במטרים</u>}} :: (1) רכב מחובר [---] 18.75 :: (2) רכב מורכב בעל תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים [---] 16.50 :: (3) רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים [---] 17.60 : (ב) לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: :: [---] {{מוקטן|<u>בק"ג</u>}} :: (1) רכב מנועי בעל 2 סרנים [---] 18,000 :: (2) רכב מנועי בעל 3 סרנים [---] 25,000 :: (3) רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0053|-->בהנחיות האיחוד האירופי מס' ‎96/53/EC<!--]]--> לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו - מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג [---] 26,000 :: (4) רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג [---] 32,000 :: (5) גרורים - ::: (א) גרור בעל 2 סרנים [---] 18,000 ::: (ב) גרור בעל 3 סרנים [---] 24,000 :: (6) רכב מחובר - ::: (א) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים [---] 36,000 ::: (ב) רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים [---] 40,000 ::: (ג) רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים [---] 44,000 ::: (ד) רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים [---] 44,000 :: (7) רכב מורכב - ::: (א) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד [---] 28,000 ::: (ב) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר [---] 36,000 ::: (ג) תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק"ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק"ג או יותר [---] 38,000 ::: (ד) תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 40,000 ::: (ה) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים [---] 40,000 ::: (ו) תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 44,000 ::: (ז) תומך בעל 4 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים [---] 44,000 : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: :: [---] {{מוקטן|<u>בק"ג</u>}} :: (1) סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי [---] 7,500 :: (2) סרן בודד לא מניע [---] 10,000 :: (3) סרן בודד מניע [---] 11,500 :: (4) צמד סרנים ברכב מנועי - ::: (א) כשהמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד [---] 11,500 ::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר [---] 16,000 ::: (ג) כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק"ג [---] 19,000 :: (5) צמד סרנים בגרור או בנתמך - ::: (א) כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד [---] 11,000 ::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר [---] 16,000 ::: (ג) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר [---] 18,000 ::: (ד) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר [---] 20,000 :: (6) שלישיית סרנים בגרור או בנתמך - ::: (א) כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר [---] 21,000 ::: (ב) כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר [---] 24,000 : (ד) ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ-25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה. : (ה) לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים. @ 314ב. תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן (תיקון: תשס"א-4) : (א) בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק"ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי. : (ב) בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן. @ 315. היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע (תיקון: תשנ"ז-8, תשס"ה-4) : (א) על אף האמור [[בחלק זה]], רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג. : (ב) התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור [[בתקנה 85(ג)]], לפי הענין, והאמור [[בתקנה 313(ד)]]. === סימן ג': מנוע, מערכות הדלק והפליטה === @ 316. מנוע : מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום - : (1) לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או : (2) להפרשת שמן או כל חומר אחר, או : (3) לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה. @ 316א. כוח סוס מינימלי (תיקון: תשל"ו-3, תשל"ט, תשל"ט-2, תשמ"ד, תשנ"א-11) : (א) לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן: :: {| ! rowspan="2" | סוג הרכב !! colspan="2" | הספק לכל 1((,))000 ק"ג משקל כולל מותר |- ! לפי תקן DIN 70020 {{ש}} {{מוקטן|(כוח סוס)}} !! לפי תקן I.S.O {{ש}} {{מוקטן|(קילווט)}} |- | אוטובוס ציבורי || 13 || 9.6 |- | אוטובוס פרטי || 12 || 8.8 |- | רכב מסחרי || 8 || 5.9 |- | גורר, תומך, רכב עבודה ורכב מסחרי הגורר גרור || 6.12 || 4.5 |} : (ב) הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן. : (ג) לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי. : (ד) ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך. @ 317. מערכת הדלק : (א) מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז. : (ב) מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתה בלחץ פנימי של לא פחות מ-0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר - :: (1) אינם מחלידים; :: (2) עומדים בפני השפעה כימית של הדלק; :: (3) אינם דליקים. : (ג) החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד. @ 318. מערכת פליטה (תיקון: תשמ"ב-2, תשנ"א) : (א) ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה. : (ב) מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב. : (ג) צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה. : (ד) (((נמחקה).)) @ 318א. מניעת זיהום אויר מבית הארכובה (תיקון: תשל"א-4, <!--החלפה--> תשנ"ב-3, תשנ"ד, תשנ"ה-4, תשנ"ו-2, תשנ"ט-4, תשס"ה-19, תשס"ז-11, תש"ע-18, תשע"ה-4, תשע"ח-3) : (א) לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע טרקטורון ורכב הפועל באמצעות מנוע חשמל בלבד, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן - :: (1) מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר; :: (1א) עמד בבדיקת זיהום אוויר לפי [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע"ב-2012]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה).)) : (א1) תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם [[לתקנה 282]]. : (ב) על אף האמור - :: (1) בתקנת משנה (א)(2), ברכב נוסעים פרטי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה - ::: {| ! width="100px" | שנת ייצור !! width="100px" | נפח מנוע בסמ"ק |- | : (1) 1992 || 2,000 |- | : (2) 1993 || 1,600 |- | : (3) 1994 || כל נפח |} :: (2) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%; :: (3) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03; :: (4) בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%; :: (5) בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל-1.03. : (ג) הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו-(ב) יבוצעו בהתאם <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:31996L0096|-->להנחיית הקהילה האירופית ‎96/96/EC<!--]]-->, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת. === סימן ד': מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים === @ 319. תיבת הילוכים : (א) ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו. : (ב) תיבת ההילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך. : (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג. @ 320. מערכת היגוי (תיקון: תשכ"א, תשל"ו-3, תשס"ח-7, תשפ"ה-7) : (א) ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות; הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו. : (ב) כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור. : (ג) גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים. : (ד) מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי. : (ה) לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, ולמעט רכב אספנות אשר מועד ייצורו עד שנת 1960, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב. @ 321. אופנים (תיקון: <!--החלפה--> תשנ"א, תשס"ט-13) : (א) בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן. : (ב) האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן. : (ג) לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן. : (ד) על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless). : (ה) לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן. @ 322. צמיגים (תיקון: תשכ"ו-7, תשכ"ח, תשמ"ג-2, תשמ"ח, <!--החלפה--> תשנ"א, תשס"ה-19, תשע"א, תשע"ח-3) : (א) בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים. : (ב) הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב. : (ב1) עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים - 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו - ::- "מועד ייצור" - המועד המוטבע על הצמיג; ::- "מפעל לתיקון צמיגים ואבובים" - כמשמעותו [[בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]]. : (ג) בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ-2 מ"מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ-4 ס"מ. : (ד)(1) לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה - בין רדיאלי ובין דיאגונלי - על סרן אחד; :: (2) ברכב מנועי - למעט טרקטור ומכונה ניידת - יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו - ::: (א) צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים; ::: (ב) צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה. :: (3) על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור [[בתקנה 365(2)]], ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר. : (ה) לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב. : (ו) לא יורכב ברכב ששנת ייצורו - :: (1) עד 2005 - צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S; :: (2) 2006 ואילך - צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב וברכב מסוג M1 ו-N1 - גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב. @ 323. קפיצים : (א) ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה. : (ב) מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים. : (ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על - :: (1) רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק"ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה; :: (2) רכב איטי; :: (3) גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי; :: (4) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק"ג. === סימן ה': בלמים (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ח-5) === @ 324. הגדרות (תיקון: תשכ"א, תשל"ח-5, תשנ"א-11, תשנ"ב-8, תשס"ח-7, תשס"ט-11, תשע"ה-6) : [[בסימן זה]] - :- "בלמי שירות" - מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; :- "מערכת כפולה של בלמי שירות" - שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול; :: מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ-4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות; :- "בלם עצמאי" - מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; :- "בלמנוע" - מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב; :- "בלמי עזר" - מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעת חניה; :- "מכשיר אזהרה" - מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב; :- "מאיט" (Retarder) - מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב; :- "מיתקן למניעת נעילה" (A.B.S) - רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם; :- "מערכת בקרת יציבות" - מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן <!--[[http://unece.org/fileadmin/DAM/trans/main/wp29/wp29regs/updates/R013r8e.pdf|-->ECE 13<!--]]--> או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA - התואמת לתקן <!--[[http://www.nhtsa.gov/DOT/NHTSA/Rulemaking/Rules/Associated%20Files/ESC_FRIA_%2003_2007.pdf|-->FMVSS 126<!--]]--> או לתקן CMVSS 126; לעניין זה, "תקן FMVSS", "תקן CMVSS" - כהגדרתם [[בתוספת השנייה]]. @ 325. בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי (תיקון: תשל"ח-5, תשנ"א, תשס"ה-19) : (א) ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת. : (ב) ההפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה. : (ג) בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול. : (ד) ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים. : (ה) ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים. : (ו) רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף. @ 326. בלמי אויר (תיקון: תשל"ח-5, תשמ"ז, תשנ"א) : (א) בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ב) שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב. : (ג) מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם. : (ד) חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כוח הבלימה. @ 327. בלמי טרקטור, רכב איטי ומכונה ניידת (תיקון: תשל"ח-5, תשנ"ד-6) : על אף האמור [[בתקנה 325]] ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק"מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג. @ 327א. (תיקון: תשכ"ד-8, תשכ"ח, תשל"ח-5) : (((בוטלה).)) @ 328. בלמי אופנוע ותלת אופנוע (תיקון: תשל"ח-5, תשנ"א) : על אף האמור [[בתקנה 325]] יותקנו באופנוע ובתלת-אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב-1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב-1.5 מ/שניה בשניה. @ 329. בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה (תיקון: תשל"ח-5, תשנ"ב-3, תשנ"ב-8, תשנ"ג-10, תשע"א-10) : (א) ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה. : (ב)(1) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה; :: (2) ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר - יותקן בלם עצמאי. : (ג) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ-12,000 ק"ג עד 15,999 ק"ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר. : (ד) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק"ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. : (ד1) (((נמחקה).)) : (ה) ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר. : (ו) ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר - יותקן בלמנוע. : (ז) ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע. : (ח) ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט. : (ט) הוראות תקנות משנה (ו) ו-(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן - ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי. @ 330. בלמים נוספים באוטובוס (תיקון: תשל"ח-5, תשנ"א-11, תשנ"ב-8, תשנ"ד-6, תשע"א-10) : (א) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק"ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. : (ד) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג. : (ה) באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק"ג או יותר יותקן בלמנוע. : (ו) באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק"ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. : (ז) (((נמחקה).)) @ 330א. מיתקן למניעת נעילת גלגלים (תיקון: תשנ"ב-8, תשנ"ג, תשנ"ג-6, תשנ"ג-10, תשנ"ד, תשנ"ה-4, תשנ"ו-2, תשנ"ו-7, תשנ"ט-7, תשס"ה-4, תשס"ה-19) : (א) לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת: {| ! החל בשנת ייצור !! סוג הרכב |- | 1991 | | : אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית. |- | 1992 | | : (1) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור [[בתקנה 87]]. : (2) גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק"ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור [[בתקנה 87]]. |- | 1993 | : (1) מונית שאינה זוטובוס. : (2) רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. |- | 1994 | : (1) כל מונית למעט מונית מסוג זוטובוס שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב. : (2) כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. : (3) כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק"ג או יותר למעט גרור לטרקטור. |- | 1996 | : (1) כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר. : (2) רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר. : (3) אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג. |- | 2003 | | : רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA - שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק"ג. |} : (ב) לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו. : (ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב. @ 330ב. מערכת בקרת יציבות (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-11, תש"ע-17, תשע"א-2, תשע"ב-3, תשע"ג-8, תשע"ה-4, תשע"ה-6) : (א) לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) (להלן - המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא - :: (1) רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל; :: (2) רכב מסוג O1‏, O2‏, O3‏, O4‏, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני; :: (3) רכב מסוג N‏, M‏ או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV - Special Purpose Vehicle), כהגדרתם <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|-->בדירקטיבה ‎2007/46/EC<!--]]--> <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32009R0661|-->ובדירקטיבה ((Regulation)) (EC) No 661/2009<!--]]--> המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור; :: (4) נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות; :: (5) רכב מסוג N3 שמסווג <!--[[http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32007L0046|-->בדירקטיבה ‎2007/46/EC<!--]]--> בסיווג משנה כרכב שטח (Off-Road). : (ג) לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום "ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)" יבוא התאריך הנקוב לצדם: :: (1) רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות - כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016); :: (2) רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 - ו' בטבת התשע"ב (1 בינואר 2012); :: (2א) על אף האמור בפסקה (2) - ::: (א) רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] - ט"ז בחשוון התשע"ג (1 בנובמבר 2012); ::: (ב) רכב מסוג N2 ו-N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי [[תקנה 282(א)(2)]] - ח' בחשוון התשע"ה (1 בנובמבר 2014); :: (3) רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון - ח' בחשוון התשע"ה (1 בנובמבר 2014). @ 331. בלמים נוספים בגרור ובנתמך (תיקון: תשל"ח-5, תשמ"ב-2, תשמ"ט-6) : (א) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק"ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך. : (ב) גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק"ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו. : (ב1) גרור חד-סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק"ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו. : (ג) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומטית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך. : (ד) לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג. : (ה) בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק"ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר E.C.E 13 של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר. : (ו) נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב-2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע. @ 332. מכשירי אזהרה במערכת בלמים משולבת (תיקון: תשכ"ה-9, תשכ"ח, תשל"ח-5) : ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור. @ 333. אבזרי בלמים (תיקון: תשל"ח-5) : (א) האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב. : (ב) האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם. : (ג) החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק. : (ד) לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו. @ 333א. אחריות (תיקון: תשל"ח-5) : הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות [[סימן זה]]. @ 333ב. תחולה (תיקון: תשל"ח-5) : על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), תשל"ח-1978 (((ביום 4.6.1978))), יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה. === סימן ו': מערכת האורות === @ 334. פנסי חזית (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, <!--החלפה--> תש"ל, תש"ל-10, תשמ"ה, תשמ"ו-4, תשנ"א, תשס"ח-7) : (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך. : (ב) האור הגבוה יהיה אור לבן או אור צהוב בהיר (להלן - צהוב) ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-100 מטר. : (ג) האור הנמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ-30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור - מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו. : (ד) (((נמחקה).)) : (ה) (((נמחקה).)) @ 335. התקנת פנסי חזית (תיקון: <!--החלפה--> תש"ל, תשס"ח-7, תשע"א-10, תשע"ה-4) : לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן - פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 135 ס"מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. @ 336. פנסי חזית באופנוע ורכב איטי (תיקון: תשמ"ה, תשנ"א, תשנ"ג, תשס"ח-7) : (א) באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות [[תקנות 334]] [[ו-335]] בשינויים אלה: :: (1) באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו; :: (2) באופנוע עם רכב צדי, בתלת-אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי; :: (3) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד. : (ב) ברכב איטי יותקנו - :: (1) כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס"מ - לפחות פנס חזית אחד; :: (2) כשרחבו הכולל עולה על 150 ס"מ - שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות [[תקנה 335]]. @ 337. עממור (תיקון: תשס"ח-7) : ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך. @ 338. נורת אזהרה (תיקון: תשס"ח-7) : (א) ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר האור הגבוה. : (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה. @ 339. פנס חניית לילה (תיקון: תשנ"ב-3, תשס"ח-7) : (א) ברכב מנועי - למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד - יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן - פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב. : (ב) פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד - :: (1) שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס"מ; :: (2) שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס"מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס"מ. : (ג) פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד - :: (1) שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך; :: (2) שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו. : (ד) באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו. : (ה) מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת. : (ו) באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב - שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד - :: (1) שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס"מ; :: (2) שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ-40 ס"מ, ולא יעלה על 150 ס"מ; :: (3) שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים. @ 340. פנס רוחב (תיקון: תשכ"ו-7, תשמ"ט-6, תשס"ו-8) : (א) ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס"מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות. : (ב) שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז. : (ג) שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב). : (ד) רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה. @ 341. פנס אחורי (תיקון: תשכ"ו-7, תשנ"ב-3, <!--החלפה--> תשנ"ב-8, תשנ"ג-3, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשס"ט-4) : (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד - :: (1) שיותקן פנס אחד בכל צד; :: (2) שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור [[בתקנה 339]]; :: (3) (((נמחקה).)) : (ב) מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה. : (ג) באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה. : (ד) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ-150 סמ"ר. @ 342. פנס בלימה (תיקון: תשכ"ו-7, תשמ"ד-5, תשמ"ז, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"ג-6, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ח-3) : (א) ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור [[בתקנה 339]]. : (ב) מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר. : (ג) (((בוטלה).)) : (ד) ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף. : (ה) באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק ששנת ייצורו עד 1993. : (ו) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ"ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-150 סמ"ר. @ 343. הארת לוחית-הזיהוי (תיקון: תשפ"ד-9) : (א) לוחית-זיהוי אחורית ברכב מנועי, למעט רכב לתחבורה קלה, תואר באור לבן אשר יאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד. : (ב) מערכת ההפעלה של הארת לוחית-הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה. @ 344. מחוון כיוון (תיקון: תשכ"ה-9, תש"ל-10, תשמ"ב-2, תשמ"ט-6, תשנ"א-11, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשנ"ד-6, תשנ"ה-4, תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ט-4) : (א) ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות. : (ב) ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב. : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב, ואם משקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר. : (ד1) באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב). : (ה) מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס"מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ-190 ס"מ. : (ו) מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנות משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים [[בפרק זה]], ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב. : (ז) האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל-90 פעם בדקה. : (ח) הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים. : (ט) ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד. : (י) לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט"ז בטבת התשמ"ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב. : (יא) ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת. : (יב) מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט [[בפרט 16א שבחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 345. מחזירור (תיקון: תש"ם-6, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3) : (א) ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד. : (ב) ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו - במרכז או בצד שמאל. : (ג) ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב. : (ד) בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן. : (ה) מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה-צלעות שאורך כל צלע 15 ס"מ ובסיסו למטה. : (ו) כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס"מ ובגובה של לפחות 40 ס"מ מפני הקרקע ולא יותר מ-80 ס"מ. : (ז) מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס"מ מרובעים. : (ח) לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. : (ט) מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 346. (תיקון: תש"ם-7, תשמ"ז) : (((בוטלה).)) @ 347. פנס ערפל (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ז, תשס"ח-7) : (א) בנוסף לפנסי החזית, כאמור [[בתקנה 334]], מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית. : (ב) פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ-25 ס"מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך. @ 347א. פנס ערפל אחורי (תיקון: תשנ"א, <!--החלפה--> תשנ"א-11, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשס"ט-4, תשע"ו-2) : (א) ברכב מנועי ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, למעט רכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארה"ב או התקינה הקנדית, טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, נוסף על הפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה: :: (1) האמור [[בתקנה 341(א)]]; :: (2) יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית; :: (3) תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס. : (ב) אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור [[בתקנה 107(ד)]]. : (ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב. : (ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט [[בפרט 16 בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 348. פנס לנסיעה אחורנית (תיקון: תשכ"ו-7, תשל"ה-2, תשנ"א-11, תשנ"ד, תשנ"ד-4, תשנ"ו-2, תשס"ט-4) : (א) ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים. : (ב) הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 25 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט. : (ג) בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק"ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ"ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ-90 סמ"ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב. : (ד) פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. @ 349. זרקור : מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג. @ 350. פנסים ואורות נוספים (תיקון: תשכ"ו-7, תשמ"ז) : (א) ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב. @ 351. מצב הפנסים (תיקון: תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"ב-8) : (א) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות [[פרק זה]] יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג. : (ב) הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ג) הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות [[פרק זה]] לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת. @ 351א. תקני פנסים (תיקון: תשנ"ז-8, תשס"ה-4, תשס"ט-4, תשע"ו-9, תשע"ט-8) : (א) פנסי התאורה, האיתות והסימון [[שבסימן זה]] (להלן בתקנה זו - הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס' ‎76/756((/))EEC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר לפי התקינה הפדרלית של ארצות הברית או לפי התקינה הקנדית, הפנסים יותקנו על פי תקן F.M.V.S.S. - 108 או לפי התקן הקנדי C.M.V.S.S 108, בהתאמה, לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיהם וכתוקפם מזמן לזמן. : (ב1) (((נמחקה).)) : (ג) ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה. === סימן ז': המרכב === @ 352. חלקי המרכב (תיקון: תשנ"ד-6) : (א) המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו בו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך. : (ב) כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 353. מנעולי הדלתות (תיקון: תשל"ו-3, תשס"ה-4) : (א) בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב. : (ב) בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות. : (ג) ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש. @ 354. תא הנהג : תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה. @ 355. מושבים (תיקון: תשנ"א, תשנ"א-11, תשס"ה-4, תשס"ה-17, תשע"ח-3) : (א) ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני אדם שהרכב האמור מורשה להסיע. : (ב) המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך. : (ג) מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות. : (ג1) ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו. : (ג2) ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט [[בפרט 18 שבחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ד) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ה) ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 356. שמשות (תיקון: תש"ם-6, תשמ"א-5, תשמ"ד-4, <!--החלפה--> תשמ"ו, תשמ"ט-6, תשנ"א, תשנ"א-11, תשס"ה-19, תשע"ו-2) : (א) ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השניה]], שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן. : (ב) כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב. : (ג) באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת ייצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ד) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), קצין בדרגת תת-אלוף שהסמיך לכך הרמטכ"ל או סגנו (להלן בתקנת משנה זו - קצין מוסמך), רשאי לאשר, באופן פרטני, הכהייתן של שמשות רכב שהוא בשימוש צבא ההגנה לישראל, לאחר ששוכנע שהדבר הכרחי למימוש צורך ביטחוני, חיוני או מבצעי המצדיק זאת, ולאחר שבחן חלופות אחרות למימוש הצורך האמור בדרכים אחרות; קצין מוסמך ייתן אישור כאמור לפי תבחינים שממין העניין אשר ייקבעו בפקודות הצבא, בין השאר, לגבי סוג הכהיית השמשות, אופן השימוש בכלי הרכב וההכשרה הנדרשת לנהיגה בו. === סימן ח': מיתקנים נוספים ואביזרים === @ 357. מגב שמשות ומזרים אויר (תיקון: תשל"ז-6, תשל"ח-4, תשמ"ו-4, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשס"ה-4) : (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים. : (ד) ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד. : (ה) (((נמחקה).)) @ 357א. מפשיר אדים (תיקון: תשנ"א-11, תשס"ה-4) : ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית. @ 358. סך שמש : (א) ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש. : (ב) ברכב מנועי ציבורי וכן באמבולנס יותקנו שני סכי שמש - אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה. @ 359. כלי אזהרה (תיקון: תשכ"ו-7, תשכ"ז, תשמ"ב-4, תשמ"ג, תשנ"א, תשס"ה-4) : (א) ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ"ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ב) לא יותקן ברכב צופר מוזיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור [[בפרט 20 בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ג) ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד. : (ד) באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ"ק יותקן צופר המופעל בחשמל. @ 359א. זמזם ברכב (תיקון: תשנ"ג-3, תשנ"ג-6, תשנ"ד) : (א) באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור. : (ב) זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. : (ג) זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י"ד באב התשנ"ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו. : (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני. @ 360. מד-מהירות : ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד-מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים. @ 361. מראת תשקיף מצלמות ומסכים (תיקון: תשל"א-4, תשל"ו-3, תשל"ח-4, תשמ"א-5, <!--החלפה--> תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשמ"ז, תשנ"א, תשנ"א-11, <!--החלפה--> תשנ"ב-3, תשנ"ב-8, <!--החלפה--> תשע"ה-4, תשע"ח-3, תשע"ח-12) : לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן - : (1) ברכב נוסעים פרטי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף - האחת בתוך הרכב והשנייה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב; : (2) ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב; : (3) ברכב כאמור בפסקה (1) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף - האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו; : (4) ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב; : (5) באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו; : (6) באוטובוס תותקן נוסף על שלוש מראות התשקיף האמורות בפסקה (3), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; : (7) באוטובוס מסוג M3 שנרשם לאחר כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) תותקן בחזית האוטובוס, נוסף על מראות התשקיף האמורות בפסקאות (3) ו-(6), מראת תשקיף מסוג כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]], שתאפשר לנהג לראות ממקום מושבו את תחום חזית הרכב שאינו נראה בצפייה ישירה; : (8) ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק"ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; : (9) באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות; : (10) מראת התשקיף הנוספת האמורה בפסקאות (6) ו-(8) תהיה קמורה ובגודל של 15×20 ס"מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס"מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בפסקאות (3) ו-(4) תשלים את תחום הראייה שנקבע למראה הנוספת; : (11) המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג; : (12) המראות האמורות בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות; : (13) מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]]; : (14) ברכב כאמור בפסקאות משנה (2) עד (8), במקום מראות תשקיף ניתן להתקין מצלמות ומסכים כאמור [[בפרט 21 בחלק ג' לתוספת השנייה]], ובלבד שהמצלמות שיותקנו ברכב לא יאפשרו הקלטה ושמירה של הצילומים. @ 362. (תיקון: תשמ"ד-4, תש"ף-14) : (((בוטלה).)) @ 363. מוטות רוחב : באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו. @ 363א. פגוש אחורי (תיקון: תשמ"ו-2, תשנ"א) : (א) ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3((,))500 ק"ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית (להלן בתקנה זו - פגוש אחורי) מסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ב) לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי. : (ג) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן: :: (1) רכב מסחרי אחוד; :: (2) גרור הנגרר על ידי טרקטור; :: (3) תומך; :: (4) רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור [[בתקנה 85ב]]; :: (5) רכב לאיסוף אשפה בדחס; :: (6) רכב עבודה מהסוגים הבאים: ::: (א) כיבוי אש; ::: (ב) משאבת בטון; ::: (ג) מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה; ::: (ד) מטאטא דרכים; ::: (ה) בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8); :: (7) מערבל בטון; :: (8) רכב מסוג נ.נ. : (ד) רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב. @ 363ב. תנאים לרישום רכב שטח (תיקון: תשנ"ד-6, תשס"ה-6, <!--החלפה--> תשע"ד-6) : לא יירשם רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן הותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. @ 363ג. תנאים לרישום טרקטור משא (תיקון: תשע"ד-7) : (א) לא יירשם טרקטור משא ולא יחודש רישיונו אלא אם כן - :: (1) הספק מנועו המרבי אינו עולה על 23 קילוואט והיחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי בניוטון מטר אינו עולה על 0.4 או שמהירותו המרבית בלא הגבלה אינה עולה על 65 קמ"ש; ואולם רשות הרישוי רשאית להתיר רישום של אלה: ::: (א) טרקטור משא בעל הנעה חשמלית או היברידית, טרקטור משא בעל משקל עצמי העולה על 900 ק"ג או טרקטור משא בעל שלושה סרנים שאינו מקיים את התנאים האמורים ברישה; ::: (ב) טרקטור משא שמהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן אינה עולה על 65 קמ"ש שאינו מקיים את התנאי האמור ברישה בנוגע ליחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי; :: (2) מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שהגביל אותה היצרן או נציגו בעת ייצור הרכב אינה עולה על 50 קמ"ש; :: (3) משקלו העצמי הוא בין 400 ק"ג לבין 500 ק"ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 120 ק"ג לפחות; :: (4) משקלו העצמי הוא בין 501 ק"ג לבין 700 ק"ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 180 ק"ג לפחות; :: (5) משקלו העצמי עולה על 700 ק"ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 400 ק"ג לפחות; :: (6) מותקנים בו בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג; :: (7) מותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. : (ב) על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטור משא מסוים לא יותקן כלוב אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינו בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב. @ 363ד. (תיקון: תשע"ד-7, תשפ"א-14, תשפ"ד-16) : (((בוטלה).)) @ 364. מגיני בוץ (תיקון: תשל"ח-4, תשס"ה-19) : ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים - אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור - יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגלים. @ 364א. נקודות עיגון וחגורות בטיחות (תיקון: תשכ"ז-4, תשל"א-2, תשל"ו-3, תשל"ט, תשמ"ג, תשמ"ג-2, תשנ"א, <!--החלפה--> תשנ"ה-4, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ד-7, תשס"ו-9, תשס"ח-7, תשע"ח-3, תשע"ט-4) : (א) לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור [[בחלק ג' לתוספת השניה]] הכל כמפורט בטבלה שלהלן: :: {| style="table-layout: fixed; width:100%;" ! width="125px" | שנת ייצור הרכב !! סוגי הרכב !! מיקום החגורה !! סוג החגורה |- | 1969 ואחריה || רכב נוסעים פרטי {{ש}} מונית {{ש}} רכב סיור {{ש}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג {{ש}} אוטובוס זעיר || במושבים הקדמיים בלבד || חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון; משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר מאדם אחד לצדו על פי [[תקנה 82]] תהיה החגורה לנוסע האמצעי חגורת מתניים |- | 1976 ואחריה || ברכב מסחרי בלתי אחוד || כנ"ל || כנ"ל |- | 1983 ואחריה || בכל רכב שמותקן בו מושב אחורי || נקודות עיגון למושב האחורי || |- | 1984 ואחריה || || || חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים |- | 1987 ואחריה || רכב נוסעים פרטי || בכל מושבי הרכב || חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי או האחורי |- | 1988 ואחריה || מונית ורכב סיור שאינם בנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד || בכל המושבים ברכב || חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי, הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים |- | 1994 ואחריה || מונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד || בכל המושבים ברכב || חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים |- | 1995 ואחריה || רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים ורכב מסחרי בלתי אחוד בעל תא נהג כפול || בכל המושבים ברכב || חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים |- | 1998 ואחריה || אוטובוס זעיר || בכל המושבים ברכב || 1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים נצמדות למושבים אמצעיים |- | 2003 ואחריה || אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר ואוטובוס שניתן לו רישיון קו כהגדרתו [[בתקנה 386]] || בכל המושבים ברכב || 1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג והמדריך; {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר המושבים. |- | כל השנים || רכב להסעת תלמידים || בכל המושבים || חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו לפי תקנות אלה. |} : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור. : (ב1) על אף האמור בתקנת משנה (א), אוטובוס להסעת 17 עד 19 נוסעים נוסף על הנהג, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג, אשר נרשם לראשונה לפני יום כ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016), ואשר מבוקש לשנות את סוג הרכב הנקוב ברישיונו מאוטובוס לאוטובוס זעיר, יראוהו כמקיים את דרישות תקנת משנה (א) לגבי אוטובוס זעיר אם מתקיימות בו הדרישות המפורטות בתקנת המשנה האמורה ביחס לאוטובוס. : (ג) חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש. @ 364ב. חובת נעילת רכב (תיקון: תשל"א-2, תשס"ה-4, תשס"ה-18, תשע"א-10) : (א) בתקנה זו - ::- "מנעול בטחון" - מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב; ::- "מכשיר נעילה" - מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני. : (ב) לא יירשם אחרי יום כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק"ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין. : (ג) רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ"ד באב תשל"א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת. : (ד) מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב, למעט אופנוע, יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור. : (ה) מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה. : (ו) תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי. @ 364ג. התקנת מזגן אוויר ברכב (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ח, <!--החלפה--> תשמ"ח-2, תשמ"ט-7, תשנ"א, תשנ"ב-3, תשנ"ב-8) : (א) במונית אשר נפח המנוע שלה 1((,))750 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר. : (ב) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1((,))750 סמ"ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8((,))000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. : (ג) ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1((,))500 סמ"ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. : (ד) ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8((,))000 ק"ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. : (ה) בתקנה זו, "רכב מנועי" - למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג'יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר. : (ו) ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אויר תוך 90 ימים מיום רישומו. : (ז) לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב. : (ט) על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר. @ 364ד. טכוגרף (תיקון: תשמ"ט-6, תשנ"א-4, תשנ"ב-8, תשנ"ד-4, תשנ"ו-7, תש"ס-3, תשס"ג-4, תשס"ה-19, תשס"ח-7, תשפ"א-9) : (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מאחד הסוגים האמורים [[בחלק ג' בתוספת השניה]]: :: (1) אוטובוס - ::: (א) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט [[בתוספת השמינית]]; ::: (ב) אחר - שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה; :: (2) רכב מסחרי - ::: (א) רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק"ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה; ::: (ב) רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג וששנת ייצורו עד 1990; ::: (ג) אחר - שמשקלו הכולל המותר מ-8,000 ק"ג עד 15,999 ק"ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה; ::: למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה; :: (3) אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו-(2) המשמשים ללימוד נהיגה. : (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יירשם לראשונה, לאחר יום תחילת תקנות התעבורה (תיקון מס' 7), התשפ"א-2021 (((המועד האמור ברישא של התקנה))), רכב מהסוג המפורט בתקנה האמורה, אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי. : (ב) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן - :: (1) מותקן ברכב טכוגרף תקין מאחד הסוגים כמפורט [[בחלק ג' בתוספת השנייה]] הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה [[בתקנה 168(ג)]] או את זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]]; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו; :: (2) בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין השאר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף; :: (3) בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב; :: (4) בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב; :: (5) כל המגופות שבטכוגרף בעל דיסקות תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן; :: (6) בטכוגרף בעל דיסקות, הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה; :: (7) בנהיגה ברכב שמותקן בו - ::: (א) טכוגרף בעל דיסקות - הנוהג הכניס את הדיסקה שעליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]]; ::: (ב) טכוגרף דיגיטלי - הנוהג הכניס את כרטיס הנהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו [[בתקנה 168א(א)]]; :: (8) על הנוהג ברכב שמותקן בו - ::: (א) טכוגרף בעל דיסקות - להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו; :: (ב) טכוגרף דיגיטלי - להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת בזמן הנהיגה או בהפסקה כהגדרתם [[בתקנה 168א(א)]]. : (ב1) נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו - :: (1) ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס [[שבתוספת התשיעית]]; :: (2) יחליף בטכוגרף בעל דיסקות - ::: (א) דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן - דיסקה יומית), לא יאוחר מ-24 שעות מעת הכנסתה למכשיר; ::: (ב) אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן - אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר; :: (3) ישמור ברכב - ::: (א) את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן; ::: (ב) את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב-24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל; :: (4) ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר - ::: (א) את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א); ::: (ב) לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור. : (ב2) לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען: :: (1) החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול; :: (2) החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה. : (ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן: :: (1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות - ישמור את הדיסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 365 ימים מהיום שבו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4); :: (2) לגבי טכוגרף דיגיטלי - ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 ימים מהיום שבו נוצר המידע. : (ג1) בעל הרכב או הנוהג יציגו את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, של פקח כהגדרתו [[בתקנה 587ה]], או של קצין בטיחות כהגדרתו [[בתקנה 579]], לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תיעשה באחד או יותר מאלה: :: (1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות - יציג את הדיסקות; :: (2) לגבי טכוגרף דיגיטלי - יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או באמצעות כל אבזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור. : (ג2) ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין, יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת. : (ג3) סירב נוהג ברכב לדרישת שוטר לפי תקנת משנה (ג1), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי [[תקנה 168 לתקנות]]. : (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. : (ד1) רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצידם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש, ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו: :: (1) כרטיס נהג אישי - כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; כרטיס כאמור יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; :: (2) כרטיס בעלים - כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב, לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש, וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו [[בתקנה 579]], המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי [[חלק י' לתקנות]]; כרטיס כאמור יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא יישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב; :: (3) כרטיס אכיפה - כרטיס לשימוש בעל תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל למבצע פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס כאמור יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי [[סעיף 27ג לפקודת התעבורה]] כלפי אדם הנוהג בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; :: (4) כרטיס אחזקה - כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי [[פרק ח' לחוק רישוי שירותים]]; כרטיס כאמור יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו [[בחוק האמור]] הסמיכו לכך; שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך, הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך. : (ד2) תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו: :: (1) כרטיס נהג אישי - 5 שנים; :: (2) כרטיס בעלים - 5 שנים; :: (3) כרטיס אכיפה - 5 שנים; :: (4) כרטיס אחזקה - שנה. : (ה) בתקנה זו - ::- "מכייל מוסמך" - מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל-1970]], המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים; ::- "מגופה" - מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך; ::- "תעודת מכייל מוסמך" - תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן; ::- "דיסקה" - דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות; ::- "טכוגרף בעל דיסקות" - כמשמעותו [[בפרט 24א(1) בחלק ג' לתוספת השנייה]]; ::- "טכוגרף דיגיטלי" - כמשמעותו [[בפרט 24א(2) בחלק ג' לתוספת השנייה]]. @ 364ה. מיתקן מגביל מהירות (תיקון: תשנ"ו-2, תשנ"ו-7, תשס"ה-4, תשע"ה-4) : (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן - המיתקן) מסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] - :: (1) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג; :: (2) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק"ג; :: (3) תומך ברכב מורכב; :: (4) רכב עבודה; :: (5) אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר של כל אחד מהם עולה על 7,500 ק"ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) או לאחריו; :: (6) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 7,500 ק"ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) או לאחריו. : (ב) המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ"ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ"ש. : (ג) לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן. : (ד) מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. @ 364ו. מערכות בטיחות ברכב כבד (תיקון: תשע"ו-4, תשע"ח-8, תשע"ט-8) : (א) לא יירשם רכב ולא יחודש רישיון לרכב מסוג האמור להלן, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט [[בפרט 29 בחלק ג' לתוספת השנייה]] ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט [[בפרט 30 בחלק ג' לתוספת השנייה]]: :: (1) אוטובוס ואוטובוס זעיר, מסוג M2 למעט סיווגי משנה 5 עד 7, 9 ו-10, ומסוג M3 למעט סיווגי משנה 5 עד 7 ו-9; :: (2) רכב מסוג N2‏, N3 למעט סיווגי משנה 1 עד 3, 5 ו-7. : (א1) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: :: (1) הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; :: (2) הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; :: (3) הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. : (ב) להוכחת התקנתן של המערכות המפורטות בתקנה זו ברכב, יציג בעל הרכב בעת הרישום או בעת חידוש הרישיון לראשונה אישור של אחד מהגורמים האלה: :: (1) אישור יבואן הרכב; :: (2) אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. @ 364ז. מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב להסעת תלמידים (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא יירשם רכב להסעת תלמידים ולא יחודש רישיונו לראשונה לאחר יום ה' בניסן התשע"ז (1 באפריל 2017), אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב העומדת בדרישות תקן ישראלי 6400 "מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב: רכב הסעות ילדים" חלקים 1, 1.1 ו-1.2 שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: :: (1) התקנתה בוצעה לפי ת"י 6400 חלק 1.2, בידי אחד מאלה: ::: (א) יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; ::: (ב) יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953]] (להלן - מעבדה מאושרת); ::: (ג) מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת; :: (2) לא יתקין אחד מהמנויים בפסקה (1) מערכת התרעה כאמור אלא אם כן מעבדה מאושרת אישרה כי היא עומדת בדרישות ת"י 6400 חלקים 1 ו-1.1. : (ב) בחידוש שלא לראשונה לאחר יום ה' בניסן התשע"ז (1 באפריל 2017), לא יחודש רישיונו של רכב להסעת תלמידים, אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור שנתי תקף של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (א)(1) בדבר תקינות מערכת ההתרעה על השארת ילדים ברכב. @ 364ח. מערכות בטיחות ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי (תיקון: תשע"ח-2, תשע"ט-8) : (א) לא יירשם לראשונה רכב מהסוגים האמורים להלן, למעט רכב אספנות, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט [[בפרט 31 בחלק ג' לתוספת השנייה]] ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט [[בפרט 32 בחלק ג' לתוספת השנייה]]: :: (1) רכב נוסעים פרטי מסוג M1 למעט סיווגי משנה (1)(ב) ו-(ג) ו-(2)(ג) ו-(ה); :: (2) רכב מסחרי מסוג N1 למעט סיווגי משנה 1 ו-2. : (א1) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: :: (1) הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; :: (2) הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; :: (3) הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. : (ב) להוכחת ההתקנה של המערכות המפורטות בתקנת משנה (א) ברכב מהסוג המפורט בה, תדרוש רשות הרישוי מיבואן הרכב אישור של אחד מהגורמים האלה: :: (1) לגבי מערכות שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב - ::: (א) אם היבואן הוא יבואן מסחרי כהגדרתו [[בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]] - אישור יצרן הרכב או יבואן הרכב; ::: (ב) אם היבואן הוא יבואן אחר - אישור יצרן הרכב; :: (2) לגבי מערכות שהותקנו בארץ - אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. @ 364ט. חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי (תיקון: תשפ"א-11, תשפ"ב-5) : לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2‏, N3 ו-O ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 - חלק 2 - "רתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015" כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה. === סימן ט': ציוד מיוחד === @ 365. מגבה וגלגל חילוף (תיקון: תשל"ו-3, תשמ"ח, תשמ"ט-6, תשס"ה-4) : ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק"ג יימצאו בכל עת - : (1) מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך; : (2) גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור [[בתקנות 321]] [[ו-322]]; : (3) כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל; : (4) הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), התשמ"א-1981 ביום כ"ז באלול התשמ"ב (15 בספטמבר 1982), ולגבי רכב אחר - ביום ט"ז באלול התשמ"א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם. @ 365א. רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף (תיקון: תשס"ה-14, תשע"ח-3) : הוראות [[תקנה 365]] לא יחולו על רכב נוסעים פרטי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה: : (1) ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר; : (2) ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל. @ 365ב. פטור ממגבה וגלגל חילוף (תיקון: תשס"ה-14) : (א) רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו [[בתקנה 579]], מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור [[בתקנה 365]], אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה: :: (1) קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ; :: (2) ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1). : (ב) לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור. @ 366. פנס אזהרה (תיקון: תש"ל-10, תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשס"ה-4) : ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור [[בתקנה 70(ב)]] יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אויר והוא יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו ממרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות. @ 367. משולש אזהרה (תיקון: <!--החלפה--> תש"ל-10, תשמ"ד-5, תשנ"א, תשנ"א-11) : (א) בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]], לשימוש בהתאם [[לתקנה 70]]; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר. : (ב) הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי [[הפקודה]] לפני יום ז' בטבת התשנ"א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש. @ 367א. (תיקון: תשכ"ד-9, תשכ"ו-2, תש"ל-9, תש"ל-10) : (((בוטלה).)) @ 368. נעלי בטחון : ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק"ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק. @ 369. שרשרות ודגלים בגרורים (תיקון: תשמ"ט-6, תשנ"א) : (א) בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס"מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון. : (ב) על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס"מ דגלים בצבע אדום ובגודל 20×20 ס"מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]] לשימוש בזמן תאורה. @ 369א. ערכת חילוץ ועזרה ראשונה (תיקון: תשנ"א-11, תשנ"ב-3, תשנ"ד-4) : (א) בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט [[בתוספת השביעית]]. : (ב) בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט [[בתוספת השביעית]]. @ 370. מטפים ומערכת כיבוי אש באוטובוס שאינו עירוני (תיקון: תשכ"ה-9, תשכ"ו, תשכ"ח, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ב-8, <!--החלפה--> תשע"ו-2) : (א) לא יירשם רכב מנועי למעט רכב מסוג L‏, T‏, M1 - בסיווג משנה (1)(א) (רכב פרטי), ולא יחודש רישיונו, אלא אם כן - :: (1) יימצאו ברכב מטפים בכמות ומסוג כמפורט [[בפרט 26 בחלק ג' לתוספת השנייה]]; :: (2) המטפים כאמור בפסקה (1) יימצאו בתוך הרכב במקום הנראה לעין אשר הגישה אליו נוחה, ואופן הוצאת המטף מהרכב והפעלתו יהיו מהירים ונוחים. : (ב) לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו בפעם הראשונה לאחר מועד תחילתן של תקנות אלה, של רכב מנועי שהוא אוטובוס מסוג M3 שיש בו מעל 22 מושבים מלבד מושב הנהג והמונע במנוע דיזל המותקן בחלקו האחורי, למעט אוטובוס עירוני, אלא אם כן הותקנה בתא המנוע מערכת אוטומטית לכיבוי אש שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: :: (1) מעבדה מאושרת כמשמעותה [[בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953]] (להלן - מעבדה מאושרת), אישרה כי היא עומדת בדרישות ת"י 6278 חלקים 1 ו-2; לצורך מתן אישור כאמור רשאית המעבדה להתבסס על תיעוד מטעם מעבדה אחרת, בין-לאומית, שאישר משרד התחבורה או שאישרה הרשות הארצית לכבאות והצלה; :: (2) התקנתה בוצעה לפי ת"י 6278 חלק 3, בידי אחד מאלה: ::: (א) יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; ::: (ב) יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת; ::: (ג) מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת. : (ג) בחידוש שלא לראשונה, לא יחודש רישיונו של אוטובוס כאמור ברישה לתקנת משנה (ב), אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב)(2) בדבר תקינות מערכת הכיבוי. : (ד) לעניין תקנה זו - ::- "אוטובוס עירוני" - אוטובוס שצוין ברישיון הרכב שלו כי הוא אוטובוס עירוני, ולעניין אוטובוס חדש שטרם ניתן לו רישיון רכב - שצוין כאמור בהוראת הרישום שלו; ::- "הוראת רישום" - אישור מחלקת תקינה באגף הרכב על עמידת דגם רכב בדרישות החובה הישראליות לצורך רישום הרכב; ::- "ת"י 6278, חלקים 1 ו-2" ו"ת"י 6278, חלק 3" - המפורסמים באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו: [[http://www.sii.org.il|www.sii.org.il]]. @ 370א. לוח מחוונים (תיקון: תשל"ו-3, תשנ"א) : (א) ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2((,))200 ק"ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות. : (ב) ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך הלוח. @ 370ב. התקנת סלי אשפה ברכב מסויים (תיקון: תש"ם-4, תשע"ח-3) : ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט"ו באייר תש"ם (1 במאי 1980) יותקן סל-אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה. @ 370ג. התקנת פנסים בדופן הרמה הידראולית (תיקון: תשע"ה) : (א) ברכב מסוג N2 ו-N3 בעל דופן הרמה הידראולית אחורית, יותקנו בכל צד של הדופן, בחלק הפנימי, במרחק שלא יעלה על 20 ס"מ מקצות הדופן, שני פנסים מפיצי אור בגוון כתום, אשר ייראו למרחק של 100 מטרים. : (ב) לא יפעיל אדם דופן הרמה הידראולית ברכב מסוג N2 ו-N3 אלא אם כן מותקנים עליה פנסים כאמור בתקנת משנה (א) ובטרם ידליקם. === סימן י': מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב === @ 371. מיתקני גרירה (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ב-2, <!--החלפה--> תשנ"א) : בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 372. תנאים לגרירה (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ב-2, תשע"ו-2) : (א) (((נמחקה).)) : (ב) לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור. : (ג) המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו [[בתקנה 282א]], בטופס שקבעה רשות הרישוי. : (ד) היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב. @ 373. יצול חיבור קפיצי (תיקון: תשמ"ב-2) : בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק"ג - למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי - יותקן יצול חיבור כאמור [[בתקנה 371]] אשר מבנהו יהיה קפיצי. @ 374. המרחק בין הגורר והגרור : המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס"מ כשהם נמצאים בקו ישר. @ 375. שרשרות : (א) גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך. : (ב) אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 90° לגבי הגורר. @ 376. חיבורי בלמים בגורר (תיקון: תשמ"ב-2) : חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור - למעט החיבורים כאמור [[בתקנות 371]] [[ו-373]] - יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי. @ 377. הגלגל החמישי (תיקון: תשנ"א, תש"ס-3, תשס"ה-4, תשע"ח-8) : (א) על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור [[תקנות אלו|בחלק ג' בתוספת השנייה לתקנות התעבורה]] המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת; מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו [[בחלק א' לתוספת השנייה]] מספר 1726, ולא פחות מ-50 מ"מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי; לעניין תומך עם מנוף להעמסה עצמית, מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו [[בחלק א' לתוספת השנייה]] מספר 1726 בלבד. : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) בתקנה זו "מרכז הגלגל החמישי" - המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך. : (ד) גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור [[בחלק ג' שבתוספת השניה]]. @ 378. המרחק בין התומך והנתמך : המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך. @ 379. חיבורי בלמים בתומך ובנתמך : הוראות [[תקנה 376]] יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין. === סימן י"א: שינויים במבנה רכב === @ 380. שינוי מבנה (תיקון: תשל"ח-4, תשמ"ה-4, תשנ"ז-8) : (א) לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. : (ב) אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט [[בתוספת הראשונה]]. : (ג) לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין. : (ד) בתקנה זו "שינוי מבנה רכב" - לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים. @ 381. החלפת מנוע : בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג. @ 382. רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב (תיקון: תש"ל-10, תשס"ה-4) : לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי [[תקנה 380]], אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור [[בתקנה 271א]] ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה. @ 383. הרכבת רכב מאביזרים : (א) לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות [[הפקודה]], שפורק לשם תיקונים. === סימן י"ב: סימון רכב למטרות בטיחות (תיקון: תשכ"ד-9) === @ 383א. לוחות סימון אחוריים לרכב (תיקון: תשכ"ד-9, תשמ"ז, תשס"ה-19, <!--החלפה--> תשס"ט-5, תשס"ט-9) : (א) ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק"ג, וברכב מסוג N3 ו-O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת"י 5381. : (ב) ברכב מסוג N1 ו-N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק"ג, וברכב מסוג M2 ו-M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 5381, שאורכם 40 ס"מ לפחות ורוחבם 5 ס"מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון. : (ג) ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט [[בפרט 28 בחלק ג' לתוספת השניה]]. : (ד) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב. : (ה) לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם. @ 383ב. (תיקון: תשכ"ד-9, תשנ"א, תשס"ט-5) : (((בוטלה).)) @ 383ג. סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ"ד-9, תשנ"א, תשנ"ו-2, תשס"ה-19, תשע"ח-3) : (א) במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995 יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור [[פרט 28 בחלק ג' לתוספת השניה|בפרט 28 1(ב) בחלק ג' לתוספת השניה]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת "שמור מרחק". @ 383ד. (תיקון: תשכ"ד-9, תשנ"א, תשס"ה-19, תשס"ט-5) : (((בוטלה).)) @ 383ה. סימון אופנוע וטרקטורון בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ"ד-9, תשנ"א, תשנ"א-11, תשנ"ד-4, תשנ"ד-6) : (א) באופנוע ובטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס"מ ואורכו 15 ס"מ מתחת לספרות בגובה 30 מ"מ. : (ב) בתלת-אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס"מ לפחות וברוחב של 2.5 ס"מ לפחות. : (ג) באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס"מ ובאורך של 15 ס"מ לפחות. @ 383ו. סימון טרקטור בצבע מחזיר אור (תיקון: תשכ"ד-9, תשכ"ח, תשל"ח-4, תשל"ט, תשנ"ד-6, תשס"ט-5) : (א) בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס"מ לפחות ובאורך של 40 ס"מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף. : (ב) היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור [[בתקנה 383א(ג)]]. @ 383ז. סימון גרור, נתמך ועגלות (תיקון: תשכ"ד-9, תשכ"ח, תשל"ג, תשס"ט-5, תשס"ט-9) : (א) (((בוטלה).)) : (ב) (((בוטלה).)) : (ג) עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור [[בתקנה 383א(ג)]]. @ 383ח. אישור הסימון (תיקון: תשכ"ד-9, <!--החלפה--> תשכ"ה-7, <!--החלפה--> תשכ"ו-2, תשכ"ח, תשמ"ג, תשמ"ז, <!--החלפה--> תשנ"א) : הסימונים לפי [[תקנות 383א עד 383ז]] יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור [[בחלק ג' בתוספת השניה]]. @ 383ט. החזקת הסימון (תיקון: תשכ"ד-9, <!--החלפה--> תשכ"ה-7, <!--החלפה--> תשכ"ו-7) : הסימון לפי [[תקנות 383א–383ח]] - : (1) יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש; : (2) ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר. @ 383י. איסור נהיגת רכב בלתי מסומן (תיקון: תשכ"ה-7) : לא ינהג אדם רכב כאמור [[בתקנות 383א–383ח]] אלא אם הרכב מסומן כאמור [[בסימן זה]]. = חלק ה': אוטובוסים = == פרק ראשון: פרשנות == @ 384. הגדרות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ט-8, תשנ"ב-3) : [[בחלק זה]] - :- "איש בטחון" - שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה; :- "נוסע" - אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה; :- "רשות" - המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן; :- "רשיון" - רשיון שניתן לפי [[חלק זה]]; :- "שירות" - שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד; :- "שכר נסיעה" - השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור; :- "תעריף מאושר" - תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו. == פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים == @ 385. הפעלת שירות לפי רשיון (תיקון: תשנ"ג-5) : לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי [[חלק זה]], ובהתאם לתנאי הרשיון. @ 385א. סירוב להסיע (תיקון: תשע"ב-7) : לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו. @ 386. סוגי רשיונות : אלה סוגי הרשיונות לענין [[חלק זה]]: :- רשיון קו - רשיון להפעלת קו שירות; :- רשיון מיוחד - רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות; :- רשיון סיור - רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור; :- רשיון פרטי - רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו; :- רשיון לאוטובוס פרטי - רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור [[בתקנה 397]]. @ 386א. הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה (תיקון: תשנ"ב-2) : (א) הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות - :: (1) המשרת נוסעים לבית חולים; :: (2) המשרת נוסעים לישוב ספר; :: (3) המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים; :: (4) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור; :: (5) שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. : (ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט"ו בטבת התשנ"א (1 בינואר 1991); לענין זה, "קו שירות רצוף" - קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13:00 של ערב יום המנוחה. @ 387. בקשה לרשיון : בקשה לרשיון תוגש לרשות. @ 388. העברת רשיון : לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות. @ 389. תנאים ברשיון : הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה: : (1) המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם; : (2) מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן; : (3) מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון; : (4) סימונו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם; : (5) סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס; : (6) לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה; : (7) שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו; : (8) מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס; : (9) מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן - כרטיסים) ומקומות מכירתם; : (10) סככות וסידורים אחרים בתחנות. @ 390. פרסום תנאים : בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה. @ 391. הפעלת שירות בקו חדש : הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו. @ 392. היתר להפעלת שירות בקו : הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין לו עליו רשיון. @ 393. תקופת תוקף רשיון קו : רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת. @ 394. ביטול רשיון (תיקון: תשפ"ו) : הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה: : (1) אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור; : (2) לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות; : (3) בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי [[חלק זה]] או ניתנה לגביו החלטה סופית בשל הפרה לפי [[חלק זה]]; : (4) המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים. @ 395. תנאים סותרים ברשיון : הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות [[חלק זה]] וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי. @ 396. החזקת רשיון והצגתו : (א) בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות - יחזיק בכל אוטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות. : (ב) בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם. @ 397. איסור גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי : (א) לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו. : (ב) התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות. @ 397א. (תיקון: תשל"ז-4, תשל"ט-2, תשמ"ג-4) : (((בוטלה).)) @ 398. פטור רכב של צה"ל : הוראות [[פרק זה]] אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל. == פרק שלישי: חובות בעל רשיון == @ 399. הפעלת שירות סדיר : (א) בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור. : (ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי [[הפקודה]] ועל פי [[חלק זה]]. : (ג) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי. @ 400. איסור הפסקת השירות : (א) בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר. : (ב) היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה. @ 401. איסור להתנות תנאים : בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו [[בפקודה]] או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור - בטל. @ 402. ביטוח : בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו. @ 403. תעריפי ההסעה : לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות - : (1) בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר - סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע; : (2) בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר - סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור. @ 404. הוראות בענין כרטיסים : (א) הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר - :: (1) סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם; :: (2) אופן החזקת הכרטיסים והפצתם; :: (3) הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים; :: (4) סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם; :: (5) הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה. : (ב) בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א). @ 405. נקיון האוטובוסים על ידי בעל הרשיון (תיקון: תשכ"ה-9) : (א) בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור [[בתקנה 441]], וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. @ 406. חיטוי האוטובוסים (תיקון: תשכ"ה-9) : (א) בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי - לפי הוראות הרשות. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. @ 407. תקינות האוטובוסים וחלקיהם : בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר - את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם. @ 408. ציוד לעזרה ראשונה (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ג-2, תשמ"ג, תשמ"ג-2, תשמ"ד-2, תשמ"ז, תשנ"א, <!--החלפה--> תשנ"א-11, תשע"ה-4) : (א) בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו: :: (1) שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה; :: (2) ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט [[בתוספת השביעית]] וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד; :: (3) אלונקה אחת לפחות - כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור, למעט אוטובוס שמספר מקומות הישיבה בו אינו עולה על 16; :: (4) ערכת חילוץ כמפורט [[בתוספת השביעית]]; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני. : (ב) הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית. @ 409. כרטיסן : בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן בשירות אלא אם: : (1) מלאו לו 16 שנה; : (2) הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו; : ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים. @ 410. חפצים אבודים : בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי עובדי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם - ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על-ידי משטרת ישראל - יפעל לפי ההסדר שנקבע. @ 411. תלבושת ותו זיהוי : הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה. @ 412. העסקת נהגים : בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. @ 413. התקנת לוח מהלך הקו : הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו וכן בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה. @ 414. התקנת הודעות ושלטים : (א) בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו [[בפרק זה]] או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה. : (ב) הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת-משנה (א). @ 415. שמירת דינים : חובות שהוטלו על אדם לפי [[הפרקים השני עד השביעי בחלק זה]], באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין. == פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות == @ 416. התנהגות : (א) הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס. : (ב) הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות. @ 417. לבוש וחיצוניות : (א) הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור [[בתקנה 411]]. : (ב) הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת. @ 418. שיחה בזמן הנהיגה : נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן-שיחתו. @ 419. תשובה נאותה : נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה. @ 420. מכירת כרטיסים : לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע. @ 421. (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ו-7, תשמ"ב-4, תשמ"ד-4) : (((בוטלה).)) @ 422. הפעלת מקלט רדיו וטלויזיה (תיקון: תשל"ז-6, תשמ"ו-4) : (א) הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין-עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים. : (ב) לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה. @ 423. זיהוי נהג וכרטיסן (תיקון: תשל"ג, תש"ם-7) : נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו. @ 424. שעות העבודה של נהג : נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. @ 425. חובות הנהג לפני שהתחיל בעבודת הנהיגה (תיקון: תשל"ח-4, תשמ"ח) : (א) לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של - :: (1) פעולת ההגה והבלמים; :: (2) פעולת מד-לחץ האויר של הבלמים; :: (3) מערכת החשמל והאורות - אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה; :: (4) פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה; :: (5) פעולת הצופר; :: (6) פעולת מגבי השמשות. : (ב) לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם: :: (1) הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה - אף האירו אותו; :: (2) הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס; :: (3) בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות; :: (4) נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור [[בתקנה 408]] וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה; :: (5) דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו. : (ג) בתקנה זו "התחלת תפקיד" - לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה. @ 425א. סדרי בטחון ובדיקות (תיקון: תש"ם-7, תשמ"ט-6, תשנ"א-11) : (א) לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור [[בתקנה 425(ג)]], לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן - חפצים חשודים). : (א1) בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס. : (ב) הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה. : (ג) נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון ואם הוא תאגיד - מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן. : (ד) בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס. : (ה) מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה - לתחנת המשטרה הקרובה. : (ו) על אף האמור [[בתקנה 463]] לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון. : (ז) (((בוטלה).)) : (ח) הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים [[בתקנה 386]]. : (ט) חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. @ 426. הכרת הסביבה : הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים. @ 427. הכרזת שמות התחנות : הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות. @ 428. עצירת אוטובוס בתחנות (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"ו-7, תשמ"ב-4) : (א) לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. : (ב) נתן נוסע אות עצירה, או ביקש מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע. : (ג) בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי. : (ד) נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו. @ 429. עצירה בתחנה ויציאה ממנה (תיקון: תשס"ז-11) : נהג אוטובוס - : (1) לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה; : (2) יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס. @ 430. תנאים להסעת נוסעים מתחנות האוטובוסים : נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות: : (1) באוטובוס שסומן "ישיר" - מתחנת המוצא או מתחנות הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד; : (2) באוטובוס שסומן "מהיר" או "אקספרס" - מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו; : (3) באוטובוס שסומן "מאסף מוגבל" - לפי האמור בפסקאות (2) ו-(4) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו; : (4) באוטובוס שסומן "מאסף" - מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה. @ 431. מספר הנוסעים : לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע. @ 432. פינוי מקומות לנכים : עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. @ 432א. מקומות לאנשי בטחון (תיקון: תשמ"ט-8) : (א) בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר. : (ב) עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין-עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה. @ 433. שכר נסיעה : הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה. @ 434. חובה כללית להסיע (תיקון: תשל"ג-2, תשל"ו-3, תש"ם-3, תשמ"א-6, תשמ"ד-4, תשמ"ו) : (א) נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור [[בחלק זה]]. : (ב) הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר. @ 435. מתן אות הנסיעה : הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור [[בתקנה 436]], לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר. @ 436. הבטחת בטחון הנוסעים : לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי הזהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו. @ 437. איסור כניסה ויציאה בנסיעה : הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו - : (1) בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו; : (2) בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו - אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון. @ 438. הנעת האוטובוס (תיקון: תשמ"ט-8, תשנ"ה-4) : לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר - : (1) סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו; : (2) (((נמחקה);)) : (3) קבלת האות לכך מאת הכרטיסן - אם יש כרטיסן. @ 439. פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות : (א) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה. : (ב) לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות. : (ג) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים. : (ד) לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות. @ 440. הארת האוטובוס : הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה. @ 441. נקיון האוטובוס על ידי נהג : (א) נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין-עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו. : (ב) הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו. : (ג) נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעות השירות בקו. @ 442. עבירות נוסעים באוטובוס : (א) היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה - על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה. : (ב) נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות [[חלק זה]], לרבות על ההוראות שניתנו על-פיהן. : (ג) היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה - אם נתבקש לעשות זאת. : (ד) היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו. @ 443. יציאת הנהג מן האוטובוס : לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת היעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס. @ 444. חפצים שנשכחו באוטובוס : מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע. @ 445. תחולה : הוראות [[פרק זה]] יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות [[שבתקנות 416 עד 419]], [[424]], [[425(א)]], [[431]], [[433]], [[437 עד 440]] יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות [[שבתקנות 418]], [[431]], [[437]], [[438]], [[439]] יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי. @ 446. הטלת אחריות : חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן [[בפרק זה]], מילויה על-ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. == פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו == @ 447. ציות לעובדי השירות : הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס. @ 448. כניסה לאוטובוס ויציאה ממנו (תיקון: תשכ"א) : (א) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור. : (ב) לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו. : (ג) לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות. : (ד) לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו. : (ה) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע. : (ו) לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן. @ 449. כרטיס נסיעה : (א) נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר-תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש כרטיס למטען כאמור. : (ב) לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות. @ 450. קנסות על אי הצגת כרטיס (תיקון: תש"ם-3) : נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור [[בתקנה 449]] ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה: : (1) בנסיעות עירוניות - כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו; : (2) בנסיעה בינעירונית - מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו. @ 451. מקומות ישיבה (תיקון: תשמ"ט-8) : (א) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו. : (ב) סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. : (ג) נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון. : (ד) לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים. @ 452. שיחה עם הנהג והפרעה לו (תיקון: תשכ"ו-7) : (א) לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה. : (ב) הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו. : (ג) לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס. @ 453. הוצאת ראש ויד (תיקון: תשכ"ו-7) : לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה. @ 454. פגיעה באוטובוס : לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי להפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, לא יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית-מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס. @ 455. התנהגות הנוסע כלפי הנוסעים האחרים : (א) לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי-נוחות בלתי-סבירה לכל נוסע אחר. : (ב) לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים. @ 456. יריקה והשלכת פסולת (תיקון: תשכ"ו-7) : (א) לא יירק אדם באוטובוס. : (ב) לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן. @ 457. (תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ו-7, <!--החלפה--> תשמ"ב-4, תשמ"ד-4) : (((בוטלה).)) @ 458. השלכת חפצים מהאוטובוס (תיקון: תשכ"ו-7) : לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש. @ 459. הגבלות בכניסה לאוטובוס (תיקון: תשנ"ב-3) : לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור [[בתקנה 461]], לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור [[בתקנות 462 עד 466]]. @ 460. זיהוי נוסע שעבר עבירה (תיקון: תשמ"ג) : נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה. == פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס == @ 461. אנשים שאין להסיעם (תיקון: תשמ"ב-4, תשמ"ט-6, תשנ"ו-7, תשס"א-5) : לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם - : (1) שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח; : (2) שאין לבוש לגופו; : (3) (((נמחקה);)) : (4) שהוא במצב של שכרות; : (5) שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים; : (6) שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה. @ 462. בעלי-חיים (תיקון: תשכ"א, תשל"ז-6) : (א) לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה. @ 463. הובלת מטען וכדומה באוטובוס : לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות - : (1) דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים; : (2) דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים; : (3) גופת אדם או גופת בהמה או חיה. @ 464. מקום של מזוודות : (א) לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו. : (ב) מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס, שאינם מעבר, או על גג האוטובוס, אם הותקן לשם כך. : (ג) הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה. @ 465. כסאות נוספים : לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים. @ 466. נשק טעון וחמרי נפץ (תיקון: תשמ"ח) : (א) לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס. : (ב) לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק"ג ובלבד - :: (1) שאם הם מובלים על גג האוטובוס - יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר; :: (2) שאם הם מובלים בתא המטען - יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר. == פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם == @ 467. גובה-פנים : (א) גובה-פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ-180 ס"מ. : (ב) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה רשאית רשות הרישוי להתיר גובה-פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א). @ 468. מירווח תחתי : המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס"מ לפחות. @ 469. פתחים (תיקון: תשכ"ח) : (א) באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס"מ לפחות. : (ב) באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ-25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד. : (ג) המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס"מ ולא יותר מ-30 ס"מ מעל פני הקרקע. @ 470. מצב הפתחים הדלתות והמדרגות : הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע. @ 471. נורות אזהרה לדלתות : לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות. @ 472. דלת לשעת סכנה : בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר את אופן פתיחתה. @ 473. מוטות לאחיזה ליד הפתחים : ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט-אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס. @ 474. דופן מיכל הדלק : כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ-50 ס"מ לאורך האוטובוס. @ 475. מגיני חלונות : (א) בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני-חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד וראש מבעד החלון. : (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס"מ לפחות מעל פני המושב, או בחלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס"מ לפחות מעל פני המושב. : (ג) המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס"מ מעל פני המושב, ובלבד שהריווח בין המוטות וכן הריווח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת - לא יעלה על 5 ס"מ. @ 476. המושבים והמעבר ביניהם (תיקון: תשכ"ה-9, תשכ"ח, תשע"ח-8) : (א) באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס"מ ועמקו יהיה 35 ס"מ לפחות. : (ב) הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס"מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס"מ מעל פני המושב. : (ג) המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה ובמצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס. : (ד) רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס"מ לפחות. : (ה) באוטובוס שיש בו פחות מ-22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד). : (ו) באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרשיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון. : (ז) באוטובוס שיש עליו רישיון סיור או שנרשם ברישיון הרכב כי הוא אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי, להסעה מיוחדת, רשות הרישוי תהיה רשאית לאשר התקנת מושב המיועד למורה דרך או מלווה, שלא יימנה במספר הנוסעים הקבוע ברישיונו; בתקנת משנה זו, "הסעה מיוחדת" - הסעה שבה עומד אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו. @ 477. מושב הנהג (תיקון: תשנ"ג-3) : מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ-10 ס"מ ממושבו. @ 478. מקלט טלויזיה ברכב (תיקון: תשמ"ד-4, <!--החלפה--> תשמ"ו-4, תשמ"ט-6) : (א) ברכב בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך - :: (1) שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה; :: (2) שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו; :: (3) שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו; :: (4) שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב. : (ב) האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב. @ 479. סורג חבילות : באוטובוס - פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד - יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס"מ לפחות מעל פני המושבים. @ 480. מוטות לאחיזה בפנים האוטובוס : באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה. @ 481. אות עצירה (תיקון: תשנ"ב-3) : באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג. @ 482. מראה קמורה : באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס. @ 483. פנסים ונורות נוספים (תיקון: תשמ"ו) : (א) באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות. : (ב) הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור [[בתקנה 348]] תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג. : (ג) (((נמחקה).)) @ 483א. התקנת סלי אשפה באוטובוס (תיקון: תשל"ו, תשמ"ג) : בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת. @ 484. שמירת הוראות : הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות [[חלק ד']]. = חלק ו': מוניות (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ה-4) = == פרק ראשון: כללי (תיקון: תשמ"ה-4) == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשמ"ה-4) === @ 485. הגדרות (תיקון: <!-- תשכ"א-2, תשל"א, תשמ"ב-4, --> תשמ"ה-4, תשמ"ו-5, תשמ"ט-2, תשנ"ג-10, תשס"ו-4, תש"ף-4) : [[בחלק זה]] - :- "בעל מונית" - מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו; :- "הרשות" - המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן; :- "התקנה והרכבה של מונה" - התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה; :- "זוטובוס" - (((נמחקה);)) :- "מונה" - מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות; :- "מפתח" - אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו; :- "נוסע" - כמשמעותו [[בתקנה 384]]; :- "נסיעה מיוחדת" - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה; :- "נסיעת סיור" - נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור; :- "נסיעת שירות" - נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד; :- "קו שירות" - הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; :- "רשיון" - כל רשיון שניתן לפי [[חלק זה]] ורשיון להפעלת מונית; :- "רשיון שירות" - רשיון להפעלת קו שירות; :- "שירותי אחזקה של מונה" - כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה; :- "שכר הסעה" - שכר הסעה מרבי במוניות שנקבע לפי [[סעיף 12(א)(1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]]. :: ((ראו [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)]].)) === סימן ב': הוראות כלליות (תיקון: תשמ"ה-4) === @ 486. קביעת סוגי הרשיון וסמכויות הרשות (תיקון: תשמ"ה-4) : הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי [[חלק זה]] וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו. @ 486א. (תיקון: תש"ל-13, תשל"ב-4, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 487. קביעת מועד ומקום להגשת בקשות (תיקון: תשמ"ה-4) : הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות - : (1) למתן רשיון הסעה כאמור [[בתקנה 490]]; : (2) למתן רשיון שירות כאמור [[בתקנה 495]]. @ 487א. (תיקון: תשל"ז-6, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 488. החזרת רשיון שפקע תקפו (תיקון: תשמ"ה-4) : פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו. @ 489. סייג לרישום (תיקון: תשמ"ה-4) : לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ"ח באייר התשכ"ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 2), התשל"ב-1972. == פרק שני: רישוי שירותי מוניות (תיקון: תשמ"ה-4) == === סימן א': רשיון הסעה (תיקון: תשמ"ה-4) === @ 490. סוגי רשיונות הסעה ותקפם (תיקון: <!-- תשל"א, --> תשמ"ה-4, תשנ"א-11, תשנ"ג-10, תשנ"ט-7) : (א) אלה סוגי רשיונות ההסעה: :: (1) רשיון לנסיעה מיוחדת; :: (2) רשיון לנסיעת שירות. : (ב) לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א). : (ג) לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים. : (ד) תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות. @ 490א. אגרת רשיון הסעה (תיקון: <!-- תשכ"ה, תשל"ו-2, --> תשמ"ה-4, תשנ"ג-10) : האגרה בעד רשיון הסעה כאמור [[בתקנה 490(א)]] תהיה כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]]. <!-- @ 490ב. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 490ג. (תיקון: תשכ"ה, תשל"ה-4, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) --> @ 491. בקשה לרשיון הסעה (תיקון: תשמ"ה-4) : בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות. <!-- @ 491א. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ט-5, תשל"א-4, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) --> @ 492. רשיון לנסיעה מיוחדת (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-5, תשס"ה-10) : מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה - : (1) נסיעה מיוחדת; : (2) (((נמחקה);)) : (3) נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור. @ 493. רשיון לנסיעת שירות (תיקון: <!-- תשל"ו-2, תשל"ז-6, --> תשמ"ה-4, תשס"ה-10) : מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה - : (1) נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה; : (2) (((נמחקה);)) : (3) נסיעה מיוחדת; : (4) נסיעת סיור כאמור [[בתקנה 492(3)]]. === סימן ב': רשיון לקו שירות (תיקון: תשמ"ה-4) === @ 494. (תיקון: <!-- תשכ"ח, --> תשמ"ה-4, תשס"ה-14, תשס"ה-15) : (((בוטלה).)) <!-- @ 494א. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 494ב. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 494ג. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 494ד. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 494ה. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) --> @ 495. בקשה לרישיון קו שירות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשמ"ט-2, תשנ"ד-6, <!--החלפה--> תשס"ה-15) : (א) תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה יגיש לו בקשה לפי [[טופס 1 שבתוספת האחת עשרה]] (בתקנה זו - הבקשה). : (ב) לבקשה יצורפו המסמכים האלה: :: (1) תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש; :: (2) אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה; :: (3) פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי [[טופס 2 שבתוספת האחת עשרה]], שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה' בתמוז התשס"ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע [[בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה]], לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן; :: (4) הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]; :: (5) אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם; :: (6) אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור; :: (7) ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע [[בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה]], בנוסח שלפי [[טופס 3 לתוספת האחת עשרה]], שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה. : (ג) התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי [[טופס 4 לתוספת 11|טפסים 4]] [[טופס 5 לתוספת 11|ו-5 שבתוספת האחת עשרה]], לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי [[סעיף 14י(ב) לפקודה]]. @ 495א. הגשת בקשות במקוון (תיקון: תשס"ה-15) : בקשות כאמור [[בתקנה 495]] יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. @ 495ב. רישיונות בלא הליך תחרותי (תיקון: תשס"ו-3) : (א) רישיון לקו שירות למוניות כאמור [[בסעיף 14ח לפקודה]] יינתן - :: (1) לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות (בתקנות אלה - רשימת קווי השירות); :: (2) למבקש שהתקיימו בו כל אלה: ::: (א) היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו [[בסעיף 14ז לפקודה]] (להלן - רישיון קודם); ::: (ב) מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות; ::: (ג) הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן - בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב). : (ב) לענין סעיף קטן (א)(2), "מבקש" - התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור. @ 495ג. החלת הליך תחרותי (תיקון: תשס"ו-3, תשס"ו-13) : (א) בקשות שלא התקיים בהן האמור [[בתקנה 495ב(א)]], יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה. : (ב) המפקח על התעבורה יודיע עד יום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה. : (ג) בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה: :: (1) המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל-45 יום ממשלוח ההודעה; :: (2) מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן. : (ד) הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ-14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט. @ 495ד. ההליך התחרותי (תיקון: תשס"ו-3) : (א) ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה. : (ב) ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות. : (ג) מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. : (ד) ההליך התחרותי ייערך כלהלן: :: (1) כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש; :: (2) כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו; :: (3) כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור; :: (4) ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן; :: (5) בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור. @ 495ה. מניעת ריכוזיות יתר (תיקון: תשס"ו-3) : (א) על אף האמור [[בתקנה 495ד(ד)(5)]], לא יינתנו יותר מ-350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, "גוף אחד" - תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם: :: (1) ירושלים והדרום - 100; :: (2) תל אביב והמרכז - 220; :: (3) חיפה והצפון - 200. : (ג) זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה [[לתקנה 495ד(ד)(5)]], בשינויים המחויבים. : (ד) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות. @ 495ו. מתן רישיונות לאחר הליך תחרותי (תיקון: תשס"ו-3) : בכפוף לאמור [[בתקנה 495ה(ג)]], המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור [[בתקנה 495ג]], למי שנקבע כזוכה לפי [[תקנה 495ד]]. @ 495ז. ערבות לרישיון לנסיעת שירות (תיקון: תשס"ו-10) : תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי [[תקנות 495ב]] [[או 495ו]] כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי [[סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה]], בנוסח שלפי [[טופס 6 לתוספת האחת עשרה]]. @ 496. תנאים ברשיון שירות (תיקון: תשמ"ה-4) : הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם: : (1) תחנות מוצא, ביניים ויעד; : (2) לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו; : (3) משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות; : (4) סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות; : (5) סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם; : (6) השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם; : (7) אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם. @ 496א. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) === סימן ג': היתר להעברת רשיון (תיקון: תשמ"ה-4) === @ 497. היתר להעברת רשיון (תיקון: <!-- תשל"ב-4, --> תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשמ"ט-2) : (א) לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו. : (ב) בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות. : (ג) (((בוטלה).)) == פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית (תיקון: תשמ"ה-4) == @ 498. חובת רשיון הסעה (תיקון: תשמ"ה-4) : לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו. @ 498א. הפעלת זוטובוס (תיקון: תשנ"ג-10) : לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעת שירות. @ 499. חובות בעל רשיון שירות (תיקון: תשמ"ה-4) : (א) בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר. : (ב) בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות. : (ג) בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל. : (ד) לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת. @ 500. התקנת לוחית זיהוי (תיקון: תשמ"ה-4, <!--החלפה--> תשמ"ו-4, תשנ"ג-5) : (א) בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית - :: (1) לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ"מ לפחות ורוחבן 3 מ"מ לפחות; :: (2) מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1). : (ב) לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א). @ 501. חובה להסיע (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-5, תשס"ב-3) : (א) בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה. : (ב) נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לביטחונו, להסיע נוסע ומטענו. : (ג) לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין. @ 502. מספר הנוסעים בנסיעת שירות (תיקון: תשמ"ה-4) : לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג. @ 502א. (תיקון: תש"ל-13, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 502ב. (תיקון: תש"ל-13, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 503. הסעה בדרך הקצרה (תיקון: תשמ"ה-4) : (א) לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע. : (ב) נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה. @ 504. התנהגות נהג המונית (תיקון: תשמ"א-6, תשמ"ה-4) : (א) נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו. : (ב) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות [[תקנות 416]], [[417]], [[418]], [[419]], [[420]], [[422]], [[425]], [[425א]], [[426]], [[427]], [[436]], [[437]], [[439]], [[441]], [[443]] [[ו-444]] על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים. @ 505. אחריות בעל המונית (תיקון: תשמ"ה-4) : השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות [[חלק זה]], יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר. @ 505א. הזמנת בעל מונית (תיקון: תשמ"ו-5) : הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה. @ 505ב. חובה להתייצב (תיקון: תשמ"ו-5, תש"ס-3) : (א) בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב. : (ב) לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. @ 506. התקנת סלי אשפה (תיקון: תשמ"ה-4) : במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי. @ 507. סימני היכר למונית (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ח-4, תשנ"ד-2) : (א) לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט [[בתוספת הרביעית]], או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות. : (ב) סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל. @ 507א. הארת הקופסה (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4, תשמ"ו-5) : נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית. == פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו (תיקון: תשמ"ה-4) == @ 508. התנהגות הנוסע וחובותיו (תיקון: תשמ"ה-4) : הוראות [[תקנות 447]], [[448]], [[449]], [[452]], [[453]], [[454]], [[455]], [[456]], [[458]], [[461]], [[462]], [[463]], [[464]] [[ו-466]] יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים. == פרק חמישי: מונים (תיקון: תשמ"ה-4) == @ 509. הסעה לפי מונה (תיקון: תשמ"ה-4, תשע"א-7) : (א) לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה. : (ב) לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה. @ 509א. פרטים שיותקנו במפתח (תיקון: תשס"ו-4, תש"ף-4, תש"ף-5, תש"ף-12) : (א) לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות. : (ב) במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה: :: (1) שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) פרטים נוספים כפי שתורה הרשות. @ 509ב. הפעלת מונה במפתח (תיקון: תשס"ו-4) : נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה. @ 509ג. איסור העברת מפתח (תיקון: תשס"ו-4) : (א) לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו. : (ב) לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר. @ 510. הפעלת מונה (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשס"ג-4, תשס"ד-7, תשס"ו-4, תש"ף-4, תש"ף-5, תש"ף-12) : (א) בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה. : (ב)(1) (((נמחקה);)) :: (2) רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה: ::: (א) ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו - התאגיד); ::: (ב) למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות; ::: (ג) תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת; ::: (ד) המונה הופעל במצב "נסיעה לפי הסכם"; ::: (ה) בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי [[הטופס שבחלק ג' בתוספת הרביעית]], כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם. : (ג) לא יופעל מונה בנסיעת שירות. @ 511. הצגת מונה במונית פנויה (תיקון: תשמ"ה-4) : במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב "פנוי" כשהוא מואר. @ 511א. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 511ב. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 511ג. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 511ד. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 512. שכר הסעה לפי מונה (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשס"ד-7, תש"ף-4, תש"ף-5, תש"ף-11) : לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות - : (1) שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה; : (2) (((נמחקה);)) : (2א) בנסיעה לפי הסכם כאמור [[בתקנה 510(ב)(2)]] - שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם; : (3) כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה. @ 512א. (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 513. כיוונון המונה לאחר החלפת אבזרים ברכב (תיקון: תשמ"ה-4) : (א) הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו. : (ב) בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין. : (ג) רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות. @ 514. הצגת הוראות במונית (תיקון: תשמ"ה-4) : בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה. @ 515. הסרת מונה (תיקון: תשמ"ה-4, תשס"ד-7) : (א) מונית שאין עליה רשיון הסעה בר-תוקף, ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור [[בתקנה 290]], או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו. : (ב) חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות [[פרק זה]]. == פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשמ"ה-4) == @ 516. הסעה מנמל התעופה בן-גוריון (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-4) : (א) בתקנה זו - ::- "הכללים" - [[כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון), התשמ"ג-1983]]; ::- "הנמל" - נמל התעופה בן-גוריון; ::- "נסיעה מיוחדת" ו"נסיעת שירות" - כמשמעותם [[-|בכללים]]. : (ב) לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעח מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם [[-|לכללים]] ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי [[-|הכללים]]. : (ג) לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם [[-|לכללים]]. @ 517. איסור שידול נוסעים לנסוע במונית (תיקון: תשכ"ו-7, תש"ם-7, תשמ"ד-4, תשמ"ה-4) : לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה. == פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תשמ"ט-4, תש"ן-3) == @ 518. הגדרות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : [[בפרק זה]] - :- "המועד הקובע" - יום ז' בתשרי התשנ"ח (8 באוקטובר 1997); :- "נכה" - נכה כמשמעותו [[בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]], או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]; :- "ועדת המוניות" - כמשמעותה [[בסעיף 14א לפקודה]]. @ 519. מועד להגשת בקשות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 ([[בפרק זה]] - המבקש) או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות ([[בפרק זה]] - מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך ([[בפרק זה]] - בקשה) החל ביום י"ד באלול התשנ"ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע. @ 520. מספר הבקשות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3) : (א) רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע. : (ב) מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד. @ 520א. (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ו-7, תשל"ז-6, תשמ"ד-4, תשמ"ה-4, תשמ"ו-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 520ב. (תיקון: תשמ"ו-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 520ג. (תיקון: תשמ"ו-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 520ד. (תיקון: תשמ"ו-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 521. סדרי הגשת בקשות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תשמ"ו-4, תשמ"ז-2, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : (א) המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון. : (ב) הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין. : (ג) נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה. @ 522. העברת בקשות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3) : בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם. @ 522א. (תיקון: תשל"ו, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 523. דיון בבקשות (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3) : (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור [[בתקנות 520]] [[ו-521]]. : (ב) אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה. @ 524. מתן רשיון (תיקון: תש"ם-7, תשמ"א-6, תשמ"ג-3, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : (א) אישרה ועדת המוניות בקשה לפי [[סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה]], יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה. : (ב) אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה. @ 524א. (תיקון: תשל"ח-8, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 525. דיון חוזר בועדת המוניות (תיקון: תש"ל-8, תשל"א, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3) : הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה. @ 526. אגרות (תיקון: תש"ל-8, תשל"א, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי [[סעיף 14ג(ד) לפקודה]], אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי [[סעיף 14ה לפקודה]], תהיה כמפורט [[בחלק ד' בתוספת הראשונה]]. @ 527. (תיקון: תשכ"ט-6, תש"ל-8, תשל"א, תשל"א-4, תשל"ב-5, תשל"ב-6, תשל"ד, תשל"ו-4, תשל"ז-5, תשל"ז-8, תש"ם-3, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"ז-9) : (((בוטלה).)) == פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית (תיקון: תשכ"ח-2, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ב-6, תשנ"ח-8) == @ 528. הגשת בקשה (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"א-2, תשל"א-4, תשל"ב-5, תשל"ב-6, תשל"ז-5, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ב-6, תשנ"ב-7, תשנ"ח-8) : המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן - בקשה) למפקח על התעבורה (להלן - המפקח) במשרדו בירושלים. @ 529. בקשה מאת נהג מונית כעיסוק עיקרי (תיקון: תשכ"ח-2, תשכ"ט-6, תש"ל-4, תשל"א, תשל"א-3, תשל"ב-5, תשל"ב-6, תשל"ד, תשל"ה-6, תשל"ו-4, תשל"ז-5, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ו-3, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ב-6, תשנ"ח-8, תשס"ב-5) : מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות שקדמה למועד הגשת הבקשה, ממנה שנתיים וחצי לפחות בישראל ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי [[סעיף 14ד לפקודה]], רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין [[פרק זה]], "עיסוק עיקרי" - כמשמעותו [[בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה]]. @ 529א. (תיקון: תשל"ד, תשל"ז-5, תשל"ז-8, תשל"ט-6, תשמ"א-7, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 529א1. (תיקון: תש"ם, תשמ"א-7) : (((בוטלה).)) @ 529ב. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"א-7) : (((בוטלה).)) @ 530. בקשה בטופס (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ב-6, תשל"ג-2, תשל"ד, תשל"ה, תשל"ו-4, תשל"ז-5, תשל"ז-8, תש"ם-3, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8) : בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה. @ 531. מסמכים (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ב-6, תשל"ד, תשל"ו-4, תשל"ז-5, תשל"ט-6, תש"ם-3, תש"ם-7, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8, תשס"ב-5, תשס"ד-7) : (א) מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה: :: (1) אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל; :: (2) הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]; :: (3) אישור על תשלום אגרה לפי [[סעיף 14ב(ג) לפקודה]]. : (ב) מילא המבקש אחר האמור [[בתקנה 529]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה: :: (1) אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון; :: (2) אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו"חות שנתיים לפי [[פקודת מס הכנסה]] לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית; :: (3) תצהיר כי עיקר עיסוקו ב-5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי [[סעיף 14ד לפקודה]]; :: (4) אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית; :: (5) אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; :: (6) מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה: ::: (א) רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון; ::: (ב) תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; ::: (ג) אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; ::: (ד) כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות. @ 531א. (תיקון: תשל"ט-6, תשמ"א-7) : (((בוטלה).)) @ 532. דיון בבקשה (תיקון: תשכ"ח-2, תשכ"ט-6, תש"ל-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ז-5, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ב-6, תשנ"ח-8) : (א) ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור [[בתקנות 530]] [[ו-531]]. : (ב) לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות. @ 533. מתן רשיון (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"א-3, תשל"ב-2, תשל"ב-5, תשל"ג-2, תשל"ז-5, תשל"ז-8, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8) : החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי [[סעיף 14ה(א) לפקודה]]. @ 533א. (תיקון: תשל"ב-2, תשל"ז-5) : (((בוטלה).)) @ 534. (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ז-5, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8) : (((בוטלה).)) @ 535. (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ז-5, תשל"ט, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8) : (((בוטלה).)) @ 536. (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ז-5, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ח-8) : (((בוטלה).)) @ 537. (תיקון: תשכ"ח-2, תש"ל-4, תשל"א, תשל"ב-5, תשל"ז-5, תשמ"ה-4, תשמ"ט-4, תש"ן-3, תשנ"ח-8) : (((בוטלה).)) @ 537א. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ב. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ג. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"א-7, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ד. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ה. (תיקון: תשל"ז-5, תש"ם-7, תשמ"א-7, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ו. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"א-7) : (((בוטלה).)) @ 537ז. (תיקון: תשל"ז-5, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ח. (תיקון: תשל"ח, תשמ"ב, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 537ט. (תיקון: תשל"ח, תשמ"א-7, תשמ"ה-4) : (((בוטלה).)) @ 538. (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 539. (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 540. (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשל"א-4, תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 541. (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 542. (תיקון: תשכ"ט, תשכ"ג-2, תשל"א, תשל"א-4, תשל"ז-6, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) @ 543. (תיקון: תשכ"ט, תשל"א, תשל"ז-5, תשל"ח-7, תש"ם-3, תשמ"א-7, תשמ"ה-4, תש"ן-3) : (((בוטלה).)) = חלק ז': שיטת הניקוד בעבירות תעבורה (תיקון: תשכ"ז-3, תשמ"א-2, תשס"ג-2) = @ 544. חיוב בנקודות (תיקון: תשכ"ט, תשמ"א-2, תשמ"א-4, תשס"ג-2, תשע"א-5) : הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן [[בחלק זה]] - נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות [[בתוספת השישית]], יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע ([[בחלק זה]] - נקודות). @ 545. ניהול מרשם עבירות (תיקון: תשכ"ט, תשמ"א-2, תשס"ג-2, תשע"א-5) : (א) רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן - מרשם עבירות) בהתאם למידע שהתקבל לפי [[סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981]]. : (ב) רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה. : (ג) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות. : (ג1) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי. : (ד) שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור [[בתוספת השישית]] לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה. @ 546. רישום נקודות לענין כתב אישום אחד (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשס"ג-2, תשע"א-5) : (א) הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר. : (ב) (((בוטלה).)) @ 547. סיכום נקודות וצבירתן (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשס"ג-2, תשע"א-5) : (א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, "נקודות תקפות" - נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן [[בחלק זה]] - נקודות תקפות). : (ב) נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה. : (ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג). : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), לפי העניין. @ 548. אמצעי תיקון (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשמ"ב-4, תשמ"ז, תשס"ג-2, תשע"א-5) : אמצעי התיקון כאמור [[בתקנה 547(א)]] הם אלה, כולם או מקצתם: : (1) קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם; : (2) מבחן עיוני בנהיגה; : (3) מבחן מעשי בנהיגה; : (4) פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי; : (5) בדיקות רפואיות. @ 549. הטלת אמצעי תיקון (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשמ"ז, תשמ"ט-6, תשס"ג-2, תשס"ז-8, תשע"א-5, תשע"ז-3, תש"ף-10, תש"ף-11, תשפ"ב-3) : (א) נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן. : (ב) נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס מתקדם מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חויב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן. : (ב1) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן. : (ג) נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו. : (ד) נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור [[בתקנות 202 עד 210]]. : (ה) אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי. : (ו) נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה. @ 550. הודעות לנהג (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשס"ג-2, תשע"א-5) : (א) צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור [[בתקנה 549]], תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקיד; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה או תימסר אישית לידיו. : (ב) הודעה על אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) ו-(ב)]] שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. : (ג) נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי [[תקנה 549]], שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה. @ 551. ביצוע אמצעי תיקון (תיקון: תש"ל-4, תשמ"א-2, תשס"ג-2, תשס"ו-2, תשע"א-5, תש"ף-7, תש"ף-16, תשפ"ב-3, תשפ"ב-6) : (א) נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי [[תקנה 549]], על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי [[תקנה 550(א)]]; אמצעי תיקון כאמור [[בתקנה 549(א) או (ב)]] יבוצעו בתוך שישה חודשים מיום שההודעה על אמצעי התיקון נמסרה לנהג כאמור [[בתקנה 550]], אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו. : (א1) נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]] ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון. : (א2) נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]] רשאי, בתוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה על אמצעי התיקון לפי [[תקנה 550]], לפנות בבקשה לרשות הרישוי לדחות את מועד ביצועו; פנה נהג בבקשה כאמור - תדחה רשות הרישוי את מועד ביצוע אמצעי התיקון; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד ולתקופה של שישה חודשים מיום שקיבלה רשות הרישוי את הבקשה; בפסקה זו, "בקשה" - לרבות בקשה המוגשת באמצעי דיגיטלי המפורט באתר האינטרנט של משרד התחבורה. : (ב) נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(ג) או (ד)]], רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי [[תקנה 550]] בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור - יידחה ביצוע אמצעי התיקון. : (ג) לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאמור בתקנת משנה (ב), תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה אמצעי תיקון לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]], תודיע לנהג על כך ותציין בהודעה את התקופה לביצועו, שתתחיל ביום מסירת ההודעה כאמור. : (ג1) הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי [[תקנה 550(א)]] [[או 551(ג)]], לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו. : (ד) על אף האמור [[בתקנה 549]], רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג) על ההחלטה האמורה. : (ה) חלף המועד, לפי תקנה זו, לביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו לפי [[תקנה 549(א) או (ב)]], והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה [[בתקנה 550(א)]] והוראות [[תקנה 550(ב)]] יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה. <!-- :: ((לפי תקנה 2 לתקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש"ף-2020, מי שהותלה רישיון הנהיגה שבבעלותו בתקופה החל מיום כ' באדר התש"ף (16 במרס 2020) עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021), תיחשב ההתליה כבטלה עד ליום כ"ו בטבת התשפ"ב (30 בדצמבר 2021), והיא תחודש בתום התקופה האמורה; מי שהותלה רישיון הנהיגה שבבעלותו בתקופה החל מיום י"ט בניסן התשפ"א (1 באפריל 2021) עד יום ל' בסיוון התשפ"ב (29 ביוני 2022), תיחשב ההתליה כבטלה עד ליום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022), והיא תחודש בתום התקופה האמורה.)) --> @ 552. (תיקון: תש"ל-4, תשל"א-2, תשמ"א-2) : (((בוטלה).)) = חלק ח': המצאת רשיונות לאחר פסילה (תיקון: תש"ם-3) = @ 553. רישום תנאים ברשיון (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3) : (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי [[סעיף 53 לפקודה]], ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה. : (ב) רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה. @ 554. פסילת רשיון או התלייתו על ידי רשות הרישוי (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"א-6) : (א) בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי [[+|סעיפים 51]], [[+|52]] [[+|או 56]] [[ו-69א לפקודה]], ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי. : (ב) ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין. @ 555. פסילה על פי צו קצין משטרה (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3) : (א) נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי [[סעיף 47 לפקודה]], ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו. : (ב) קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה. : (ג) קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי [[+|סעיפים 48]] [[או 49 לפקודה]]. @ 556. פסילה על ידי בית המשפט (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"ה, תשמ"ז, תשס"ג-4) : (א) נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט. : (ב) מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט. : (ג) ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול. @ 557. רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3, תשס"ג-4, תשע"א-7) : (א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור [[בחלק זה]] אף אם רשיונו אינו בר-תוקף אותה שעה. : (ב) הוכח על פי תצהיר לפי [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור [[בחלק זה]] אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה. : (ג) מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה. : (ד) (((בוטלה).)) : (ה) המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי [[חלק זה]], וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי [[חלק זה]], ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור. @ 558. משלוח הודעות לרשות הרישוי (תיקון: תשל"ז-6, תש"ם-3) : הודעות שנשלחות לפי [[חלק זה]] על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי. @ 559. (תיקון: תש"ם-3) : (((בוטלה).)) @ 560. (תיקון: תש"ם-3) : (((בוטלה).)) @ 561. (תיקון: תש"ם-3) : (((בוטלה).)) = חלק ט': תנועה בין-לאומית = @ 562. הגדרות (תיקון: תשכ"ט-4, תשל"ח-4, תשל"ט, תשמ"ב-6, תשמ"ג-2, תשמ"ט-7, תשס"ב-7, תשע"ח-3, תשע"ח-7) : [[בחלק זה]] - :- "האמנה" - האמנה בדבר תנועה בדרכים; :- "אגודה" - תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין [[חלק זה]]; :: ((פורסמה הודעה על הסמכת אגודות לפי תקנות התעבורה (י"פ תשע"ח, 718; תשפ"א, 3419, 7208; תשפ"ב, 10102, 10636; תשפ"ג, 2472, 9132), לפיה השר הסמיך את התאגידים המפורטים להלן לאגודה לעניין [[חלק ט']]: (1) פמי פרימיום בע"מ, ח"פ 51-267620-6; (2) איסתא ישראל בע"מ, ח"פ 51-375481-2.<!-- תוקף ההסמכה הוארך עד יום 1.3.2024 -->)) :- "תעודה" - תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה; :- "אישור" - אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה; :- "רשיון נהיגה בין-לאומי" - רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה; :- "רשיון נהיגה לאומי" - רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן בארץ המוצא; :- "רישיון נהיגה זר" - רישיון נהיגה בין-לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ; :- "תווית מסים" - תעודה שניתנה - :: (1) על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם; :: (2) על ידי רשות הרישוי - בדבר תשלום אגרות; :- "רכב פרטי" - רכב נוסעים פרטי ואופנוע; :- "ארץ מוצא" - ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או רשיון נהיגה בין-לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין; :- "אזור" - (((נמחקה);)) :- "תושב ישראל" - כהגדרתו [[בתקנה 170]]. @ 563. סמכויות האגודה או רשות הרישוי (תיקון: <!--החלפה--> תשפ"א-3) : האגודה או רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה בין-לאומי, אישור או תעודה. @ 564. מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין-לאומי (תיקון: תשל"א-4, תשמ"ה-4, תשס"ב-7, תשפ"א-3) : הרוצה ברשיון נהיגה בין-לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן - : (1) רשיון נהיגה בין-לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר-תוקף שניתן לפי [[הפקודה]]; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור [[בתקנה 578א]] כרשיון שניתן לפי [[הפקודה]]; : (2) תעודה, לאחר שהוכח לה - :: (א) שהרכב רשום לפי [[הפקודה]]; :: (ב) שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה; :: (ג) שיש עליו רשיון רכב בר-תוקף. @ 565. תוקף רשיון בין-לאומי ותעודה (תיקון: תשכ"א, תשכ"ה-4, תשפ"א-3) : תקופת תוקפה או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ותקופת תוקפו של רישיון נהיגה בין-לאומי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, או עד מועד פקיעת רישיון הנהיגה הלאומי, לפי המוקדם משניהם. @ 566. (תיקון: <!--החלפה--> תשל"ו-5, <!--החלפה--> תשל"ט-7, <!--החלפה--> תש"ם-2, תש"ס-3) : (((בוטלה).)) @ 567. רישיון נהיגה זר (תיקון: תשכ"ח-3, תשל"ה-4, תשל"ו-3, תשל"ז, תשמ"א-8, תשמ"ב-6, תשמ"ז, תשנ"ה-4, <!--החלפה--> תשס"ב-7, תשס"ה-4, תשע"ד-13, תשפ"ד-9) : (א) מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו [[בתקנה 578]] ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: :: (1) תנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]]; :: (1א) הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי [[סעיף 11 לפקודה]] - הוא אינו פסול מלהחזיק בו; :: (2) אם הוא נוהג רכב כאמור - ::: (א) [[בתקנות 176 עד 181]] - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה; ::: (ב) [[בתקנות 182 עד 185]] - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים. : (ב) לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה" - כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות. : (ג) מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו [[בתקנה 578]] ובידו רישיון נהיגה זר, יראו אותו כאילו התקיים בו האמור [[בתקנה 39טז(א)(3)]]. @ 567א. רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ב-7, <!--החלפה--> תשע"ח-7) : תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים [[בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א)]], למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה לישראל" - שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים. @ 567ב. רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה (תיקון: תשע"ד-13) : על אף האמור [[בתקנה 567]], מי [[שהתקנה האמורה]] חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר-תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, "אשרה" - אשרה לפי [[סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]. @ 568. נהיגה ברכב שאינו רשום בארץ (תיקון: תשכ"ט-4, תשל"ו-3, תשל"ט, תשמ"א, <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי [[הפקודה]] אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות [[חלק זה]], ואם נתקיימו כל אלה: : (1) ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים; : (2) בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב; : (3) נתמלאו הוראות [[פקודת הביטוח]]. @ 568א. (תיקון: תשמ"א, תשמ"ב-2, תשס"ב-7) : (((בוטלה).)) @ 569. הצגת מסמכים : נוהג רכב כאמור [[בתקנה 568]] יציג את הרשיון, התעודה ותווית המסים לכל שוטר, לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה. @ 570. סימני אבחנה ומספרי רישום : נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי [[הפקודה]] יציג לפחות מאחורי הרכב - על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית - : (1) סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה; : (2) מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו - ואם הרכב גורר אחריו גרור - סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור. @ 571. סימני אבחנה בהתאם לאמנה : לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות [[תקנה 570]], ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל. @ 572. פטור לרכב פרטי מחובת רישום ורשיון רכב (תיקון: תשל"ב-4, תשל"ו-5, <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ. לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ. @ 573. פטור לאוטובוס ולרכב מסחרי מחובת רישום ורשיון רכב (תיקון: תשל"ז-6, <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], אם נתקיימו כל אלה: : (1) הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות; : (2) הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים. @ 574. (תיקון: תשכ"א-2, <!--החלפה--> תשמ"ב-6, תשס"ב-7) : (((בוטלה).)) @ 575. אגרות לרכב פרטי (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור [[בתקנה 572]] תשולם אגרה כלהלן: : (1) בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל - פטור מתשלום אגרה; : (2) בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה [[בתוספת הראשונה]] לרכב מאותו סוג. @ 576. רישום רכב פרטי (תיקון: <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם [[לפקודה]] אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור [[בתקנה 575]]. @ 577. אגרות לרכב מסחרי ואוטובוס (תיקון: תשכ"ה-9, <!--החלפה--> תשמ"ב-6) : בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור [[בתקנה 573]] תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת הראשונה]]. = חלק ט'1: תנועה מהאזור (תיקון: תשס"ב-7) = @ 578. הגדרות (תיקון: תשמ"ב-6, <!--החלפה--> תשס"ב-7, תשס"ח-14) : [[בחלק זה]] - :- "אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; :- "הסכם הביניים" - הסכם ביניים ישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה; :- "תושב אזור" - מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965]]. @ 578א. רישיון נהיגה לתושב אזור (תיקון: תשס"ב-7) : תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר-תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים [[בתקנות 188 עד 190]]. @ 578ב. נהיגת רכב שאינו רשום באזור (תיקון: תשס"ב-7, <!--החלפה--> תשס"ח-14) : לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן - : (1) אם הוא תושב יהודה והשומרון - יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך; : (2) אם הוא תושב רצועת עזה - יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך. @ 578ג. פטור מחובת רישיון רכב (תיקון: תשס"ב-7) : רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודה]], ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור - גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור. @ 578ד. הצגת מסמכים (תיקון: תשס"ב-7) : הוראות [[תקנה 569]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי [[חלק זה]]. = חלק י': סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב) = @ 579. הגדרות (תיקון: תשכ"ד-3, תשכ"ה-5, תשל"ב, תשל"ח-6, תשל"ט-8, תשנ"א, תשנ"א-7, תשס"ה-4, תשע"ד-3, תשע"ז-2, תשע"ט-7, תש"ף-14) : [[בחלק זה]] - :- "מפעל" כל אחד מאלה: :: (1) מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א' במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב': {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! width="50px" | {{מוקטן|טור ב'}} |- | : (א) רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, לרבות רכב החכר ורכב השכרה; רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, L‏, T || 40 |- | : (ב) אמבולנס, מונית שהיא בבעלות תאגיד או אדם יחיד, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה, רכב מסוג M2 למעט אוטובוס ומונית הפועלת בקו שירות, רכב מסוג M3‏, N2‏, O3‏, O4 || 20 |- | : (ג) חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר || 20 |- | : (ד) מונית הפועלת בקו שירות ואוטובוס || 1 |} :: (2)(א) בעל רישיון מוביל כמשמעותו [[=תקנות שירותי הובלה|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001]] (להלן - תקנות שירותי הובלה); ::: (ב) "משרד להסעות" כמשמעותו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985]] למעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב סיור כמשמעותו [[בסעיף 23 לצו האמור]] ושאינו נותן שירות הסעת סיור באוטובוס ולמעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב מדברי כמשמעותו [[בסעיף 24 לצו האמור]], ולמעט לגבי רכב השכרה מסוג M; ::: (ג) רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס; :- "בעל מפעל" - לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל; :- "הרשות" - רשות הרישוי כהגדרתה [[בפקודה]]; :- "קצין בטיחות" - אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי [[חלק זה]] בכתב הסמכה; :- "כתב הסמכה" - תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי [[חלק זה]]; :- "אישור" - (((נמחקה);)) :- "כלי רכב" - רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט רכב שאינו חייב ברישום וברישוי לפי הפקודה אלא אם כן הרכב הוא מסוג מכונה ניידת הרשומה לפי [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957]]; :- "משרה מלאה" - 5 או 6 ימים בשבוע בהתאם למספר ימי העבודה, כמשמעותם [[בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951]], הנהוגים במפעל; :- "רכב החכר" - רכב שנרשמו ברישיונו המילים "השכרה - החכר"; :- "רכב השכרה" - רכב שנרשמה ברשיונו המילה "השכרה"; :- "שירותי בטיחות" - פיקוח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל לפי [[חלק זה]]; :- "תאונת דרכים" - אירוע שבו היה מעורב כלי רכב במהלך נסיעה או חניה שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה באדם, בבעל חיים או ברכוש. @ 580. העסקת קצין בטיחות (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, <!--החלפה--> תשנ"א-7, תשע"ט-7) : (א) בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו, באישור הרשות לפי [[תקנה 584א]]. : (ב) קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, ובעל המפעל לא יעסיק קצין בטיחות במפעלו בכל תפקיד זולת קצין בטיחות. : (ג) הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד, לפי [[תקנה 584ב]]. : (ד) מתן השירותים של קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה ביחס למספר כלי הרכב בהתאם לקבוע [[בתוספת החמש עשרה]], והרשות רשאית לקבוע למפעל הסדרי פיקוח פחותים מהקבוע [[התוספת החמש עשרה|בתוספת זו]] אם מתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה ובלבד ששיעור ההפחתה כאמור בהיקף המשרה של קציני הבטיחות למפעל לא יעלה על 40% מהנקוב [[תוספת 15|בתוספת]]: :: (1) בבעלות המפעל או בהחזקתו מוסך מורשה כמפורט [[בתקנה 585(א)(13)]]; :: (2) המפעל הוא בעלים או מחזיק של בית ספר לנהיגה בעל רישיון לפי [[סעיף 15 לפקודה]]. : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד) [[ובתוספת החמש עשרה]], לגבי רכב השכרה ורכב החכר מסוג M1 שבבעלות מפעל שהוא משרד להסעות בעל רישיון לשירות השכרת רכב, ושנמצא בחזקת המפעל, מתן השירותים של קצין הבטיחות יהיה בהיקף משרה ביחס של קצין בטיחות אחד לכל מספר של נהגים עד 250; לעניין זה, "משרד להסעות" - כהגדרתו [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985]]. @ 581. חובת הודעה (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, <!--החלפה--> תשנ"א-7, <!--החלפה--> תשע"ט-7) : (א) בעל מפעל יודיע לרשות בכתב על סיום קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות במפעלו, 30 ימים לפחות לפני הסיום, או מיד עם היוודע לו דבר סיום קבלת השירותים, לפי המוקדם מביניהם; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו. : (ב) בעל מפעל יודיע בכתב לרשות על אי-קבלת שירותי בטיחות בשל היעדרות של קצין הבטיחות העולה על 30 ימים ויודיע מי קצין הבטיחות שיחליפו במפעל בתקופת ההיעדרות כאמור. : (ג) קצין בטיחות יודיע בכתב לרשות על הפסקת מתן שירותי בטיחות למפעל, 30 ימים לפני סיום תפקידו, וכן יודיע על היעדרות העולה על 30 ימים; בלי לגרוע מהאמור בכל תקופת היעדרות יוודא בעל המפעל כי הסדרי הבטיחות מתקיימים כתקנם בתקופת היעדרותו של קצין הבטיחות. : (ד) הודיע בעל מפעל או קצין בטיחות על סיום מתן שירותים מקצין הבטיחות כאמור בתקנה זו, תבטל הרשות את האישור שנתנה לבעל המפעל לפי [[תקנה 584א]]. @ 582. מתן כתב הסמכה (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, תשל"ז-6, תש"ם-3, תשמ"ה-4, תשמ"ז, תשמ"ט-6, תשנ"א-7, תשנ"ג-3, תשע"ט-7, תשפ"ה) : (א) לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כל אלה: :: (1) הוא אחד או יותר מאלה: ::: (א) סיים שתים עשרה שנות לימוד לפחות; ::: (ב) זכאי לתעודת בגרות בישראל; ::: (ג) זכאי לתואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]]; ::: (ד) זכאי לתואר הנדסאי ממכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה [[=חוק ההנדסאים והטכנאים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]] (להלן - חוק ההנדסאים והטכנאים); :: (2) הוא תושב ישראל; :: (3) מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או האמור בפסקת משנה (ב) שלהלן: ::: (א) הוא מקיים את אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן או שבידו אחת מהתעודות המפורטות בפסקאות משנה (3) ו-(4) שלהלן: :::: (1) הנדסאי כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]] או מי שזכאי להירשם כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], שהם בעלי התמחות ברכב; :::: (2) טכנאי מוסמך כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים]] בענף הנדסת מכונות בכל המדורים בתחום הרכב, בעל שלוש שנות ניסיון לפחות באחד מהמקצועות המפורטים בתקנת משנה (א)(3)(ב)(1)(ב)(1); :::: (3) תעודת סוג 2 ומעלה במכונאות רכב; :::: (4) תעודת סיום קורס אוטוטק מטעם משרד העבודה, קורס אוטוטרוניקה מתקדמת מטעם משרד העבודה או קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לקורסים האמורים; ::: (ב)(1) התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) ובפסקת משנה (ב) שלהלן: ::::: (א) המציא תעודה בדבר השלמת אחד מהקורסים המפורטים להלן מטעם משרד העבודה: :::::: (1) מכינה בנושא מערכות הרכב (טרום קורס קציני בטיחות בתעבורה); :::::: (2) מבוא לאוטוטק/אוטוטרוניקה מתקדמת; :::::: (3) השלים קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לאחד מהקורסים המפורטים בפסקת משנה זו; ::::: (ב) הוא עסק במשך שלוש שנים לפחות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה היבשתית המפורטים בפסקת משנה (1)(א) עד (ג) או במקצוע שהרשות אישרה מתוך רשימת המקצועות המפורטת בפסקת משנה (1)(ד) או (ה): :::::: (1) רשימת המקצועות: ::::::: (א) נהיגת רכב ציבורי שמשקלו מעל 5,000 ק"ג; ::::::: (ב) נהיגת רכב מסחרי שמשקלו מעל 10,000 ק"ג; ::::::: (ג) הוראת נהיגה לרבות בחינת נהיגה; ::::::: (ד) מקצועות שירותי תחזוקה לרכב לרבות בוחני תנועה במשטרת ישראל ובעלי תעודת בוחן; ::::::: (ה) מקצועות ניהול ציי רכב; :::: (2) הרשות תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הקורסים או המקצועות שאישרה כאמור בפסקאות משנה (ב)(1)(א)(3) ו-((())ב(()))(1)(ב), לפי העניין; :: (4) הוא בעל רישיון נהיגה דרגה C1 ומעלה; :: (5) לא נתקיים בו האמור [[בתקנה 15ב]]; :: (6) סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; :: (7) עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות; :: (8) עמד בהצלחה במבחן אישיות לקציני בטיחות שאושר על ידי הרשות. : (ב) לא יתקבל אדם לקורס קציני בטיחות כאמור בתקנת משנה (א)(6) אלא אם כן הוכיח להנחת דעת הרשות עמידה בהוראות תקנות משנה (א)(1) עד (3). : (ג) עמד מבקש בתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), רשאית הרשות לתת לו כתב הסמכה בהתאם לדרגה שלרישיון הנהיגה שבידיו ובלבד שהשלים את ההכשרה המתאימה לאותה דרגה. : (ד) על קצין הבטיחות לעבור השתלמות מקצועית, שתוכנה אושר על ידי הרשות, אחת לשנה, וכן לעבור כל השתלמות מקצועית נוספת כפי שתורה לו הרשות. @ 583. מתן אישור (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, תשנ"א-7, תשפ"ה) : הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה: : (1) התקיים במבקש האמור [[582|בתקנה 582(א) פסקאות (1) עד (5) ו-(8)]]; : (2) הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור. @ 583א. תקופת תוקף כתב הסמכה (תיקון: תשנ"א-7, תשע"ט-7) : (א) הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים. : (ב) קבלת כתב הסמכה או חידושו ייעשו בידי מבקש כתב ההסמכה או בעל כתב הסמכה, לפי העניין, בכפוף לתשלום אגרה כמפורט [[בפרט 11 בחלק א' לתוספת הראשונה]], ובלבד שהוא מקיים את כל הוראות [[תקנה 582]]. @ 584. מינוי ועדת הסמכה (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, <!--החלפה--> תשל"ח-6, תשמ"ג-4, תש"ס-3, תשפ"ה) : (א) הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות: :: (1) על תכניות לימודים כאמור [[בתקנה 582(א)(6)]] ותכנית בחינות כאמור [[בתקנה 582(א)(7)]]; :: (2) על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות; :: (3) על הסמכת קציני בטיחות כאמור [[בחלק זה]]; :: (4) על מתן פטור מהוראות [[תקנה 582(א)(1) ו-(3)]], כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש; :: (5) על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל. : (א1) ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים [[לתקנה 15ב]]. : (ב) הועדה תהיה בת ששה חברים שהם: :: (1) שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש; :: (2) נציג אחד של משטרת ישראל; :: (3) שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות. : (ג) ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א). : (ד) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש, ובהיעדרו - דעתו של נציג משרד התחבורה. : (ה) הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה. @ 584א. אישור למתן שירותי בטיחות ולקבלתם (תיקון: תשע"ט-7) : (א) בעל מפעל לא יקבל שירותי בטיחות מקצין בטיחות אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, וקצין בטיחות לא ייתן שירותי בטיחות למפעל אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, זאת לאחר שמצאה כי מתקיימות הוראות [[חלק זה]]. : (ב) לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש בעל המפעל לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: :: (1) שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; :: (2) מספר כלי הרכב במפעל וסוגם, והמקום שממנו הם פועלים; :: (3) רישיון הנהיגה שברשות קצין הבטיחות המתאים לסוגי דרגות רישיון הנהיגה הנדרשות לכל כלי רכב שבמפעל; :: (4) היקף הימים והשעות שבהם מבקש המפעל לקבל שירותי בטיחות מקצין הבטיחות; :: (5) הסכמים של בעל המפעל או של קצין הבטיחות עם רשות הרישוי לעניין קבלת מידע לפי [[תקנה 585ב(ג)]]. : (ג) הרשות רשאית לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), ולהתנותו בתנאים. : (ד) אישור לקבלת שירותי בטיחות לפיקוח על כלי רכב המוביל חומרים מסוכנים או למתן שירותים כאמור, יינתן רק לגבי שירותי בטיחות של קצין בטיחות שברשותו תעודת הסמכה לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי [[תקנה 12 לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001]]. : (ה) ניתן אישור לפי תקנה זו יחזיקו בעל המפעל וקצין הבטיחות, באופן מקוון, רשימות של מספרי הרישוי של כלי הרכב שבאחריות אותו קצין בטיחות; קצין הבטיחות יפקח על כלי הרכב במפעל הכלולים ברשימות אלה. @ 584ב. אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי (תיקון: תשע"ט-7) : (א) הרשות רשאית לאשר לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל בחלק מימי הפעילות במפעל וכן לאשר לו לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף כאמור [[בתקנה 580(ג)]], בהתחשב, בין השאר, במספר כלי הרכב במפעל ובסוגיהם, בפריסה הגאוגרפית של פעילות המפעל, באמצעים העומדים לרשותו לצורך מתן שירותי הבטיחות במפעל ובזמן הפנוי העומד לרשותו כמפורט [[בתוספת החמש עשרה]]. : (ב) לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש קצין בטיחות לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: :: (1) שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; :: (2) סוג רישיון הנהיגה שברשותו; :: (3) מספר כלי הרכב במפעל, סוגם והמקום שממנו הם פועלים; :: (4) פירוט המפעלים שבהם הוא מבקש לתת שירותי בטיחות והיקף הימים והשעות של מתן השירותים בכל מפעל; :: (5) הזמן המוקדש לעבודה נוספת בעסק או במשלח יד במהלך השבוע. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף, אם ניתן לו אישור לשמש קצין בטיחות במשרה מלאה במפעל. @ 585. תפקידי קצין בטיחות (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, תשע"ט-7) : (א) אלה תפקידי קצין בטיחות: :: (1) לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות [[פקודת התעבורה]] והתקנות על פיה (להלן - דיני התעבורה); :: (2) לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; :: (3) לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל; :: (4) לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה; :: (5) להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה; :: (6) להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב; :: (7) להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו; :: (8) לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות; :: (9) בלי לגרוע [[מתקנה 585א]], לפקח על כך שרישיון הנהיגה של הנוהג ברכב של המפעל בתוקף ומתאים לסוג הרכב שבו הוא נוהג כלהלן: ::: (א) לגבי נוהג המועסק בתפקיד נהג - בכל תקופת העסקתו; ::: (ב) לגבי נוהג אחר מהאמור בפרט (א) - עם קבלת הרכב לידיו לראשונה; :: (10) לפקח על כך שרישיון המוביל כמשמעותו [[בפרק השני לתקנות שירותי הובלה]] שניתן לגבי רכב של המפעל בתוקף; :: (11) לקיים פגישות אישיות עם אדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו אחת לשלושה חודשים ולתעד את תוכנן בכתב; :: (12) לוודא את ביצוען של הדרכות מקצועיות לפי [[תקנה 587ב(ח)]] ולהודיע על ביצוען לרשות; :: (13) לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי [[סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016]], בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם [[לסעיף 128 לחוק האמור]]; :: (14) לבצע, אחת לחודש, בדיקת תקינות המערכות שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולוודא את קיום המסמכים הנדרשים לגבי כל אחד מהם, הכול כמפורט בטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא [[בחלק ג' בתוספת השלוש עשרה]] ולמלא אותו, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצורכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב; :: (15) לבצע בדיקת תקינות מערכות לרכב אחר מזה שפורט בפסקה (14) ולוודא את קיום מסמכיו, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא [[בחלק ג' בתוספת השלוש עשרה]], וזאת בפרקי הזמן האלה: ::: (א) לגבי רכב, למעט רכב השכרה ורכב החכר, אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו [[בתקנה 579]], בעל רישיון לשירות השכרת רכב - אחת לשישה חודשים; ::: (ב) לגבי רכב השכרה ורכב החכר אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו [[בתקנה 579]], בעל רישיון לשירות השכרת רכב - אחת לשלוש שנים; ::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב), לגבי רכב שגילו מעל שלוש שנים - אחת לשלושה חודשים; :: (16) לבדוק את דיסקות הטכוגרף המותקנות ברכב, לפענח ולטפל בחריגות כדי לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה ועל מהירות הנסיעה של הנהגים במפעל, לתעד את פענוח הדיסקות וכן לתעד את הדיסקות המעידות על החריגות, ולשמור את התיעוד האמור במשרדו במשך 180 ימים לפחות; :: (17) לערוך תיעוד בדבר ביצוע ההמלצות בנושאי בטיחות שמסר לבעל המפעל לפי [[תקנות 587]] [[ו-587א1]] ולדווח לרשות על אי-ביצוען; :: (18) לערוך תחקיר פנימי במפעל בנוגע לתאונות דרכים והפקת לקחים, במקרים שבהם נגרם נזק לכלי רכב או לאדם ולבצע מעקב אחר יישומם; ואולם לא יבוצע תחקיר פנימי כאמור בנוגע לתאונה שבה נגרם נזק לאדם, אלא אם כן פנה קצין הבטיחות בכתב אל הקצין הממונה על החקירה במשטרת ישראל בבקשה לביצוע תחקיר כאמור, והקצין אישר בכתב את עריכתו; אי-מתן מענה מהקצין הממונה על החקירה בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה במשטרה, ייחשב כהסכמה מטעמו לעריכת התחקיר; :: (19) להכין הוראות נוהל בטיחות פרטניות לפעילות כלי הרכב במפעל; :: (20) לפעול בהתאם להנחיות הרשות והוראותיה ולמלא את תפקידו לפי כל דין; :: (21) לדווח לבעל המפעל, אחת לרבעון, על ריכוז המידע הנמצא בידו לפי [[חלק זה לתקנות]], ובכלל זה על הנהגים וכלי הרכב במפעל. @ 585א. בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי (תיקון: תשע"ז-2) : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 585]], אם התקיימו התנאים המנויים [[בתקנה 585ב]], קצין בטיחות במפעל - :: (1) יבדוק לגבי מי שמיועד להיות מועסק במפעל בתפקיד נהג או מועסק במפעל בתפקיד כאמור, את פרטי רישיון הנהיגה שלו וכן את המידע התעבורתי הנוגע אליו; :: (2) ייתן לבעל המפעל, על יסוד בדיקתו כאמור בפסקה (1), המלצה מנומקת אם להעסיקו או אם להמשיך להעסיקו כנהג, לפי העניין, ויציג לפניו את ממצאי הבדיקה שערך לפי פסקה (1); :: (3) יבדוק לגבי מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב של המפעל, את פרטי רישיון הנהיגה שלו. : (ב) אם מצא כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור בפסקה (1) או (3) בתקנת משנה (א) אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג, יודיע לנהג כאמור בפסקאות האמורות על הממצא, וכן ידווח על הממצא לבעל המפעל. : (ג) דיווח קצין הבטיחות לבעל המפעל שרישיונו של נהג אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעסיק אותו בעל המפעל או יחדל מלהעסיק אותו בתפקיד של נהג, לפי העניין, ולא יתיר לו לנהוג ברכב של המפעל, ובלבד שבטרם יעשה כן ייתן בעל המפעל לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי תוקף הרישיון או לגבי התאמת רישיונו לנהיגה ברכב כאמור, לפי העניין; אין באמור בתקנת משנה זו כדי למנוע מבעל המפעל להעסיק נהג או להעמיד לרשותו של אדם רכב של המפעל, מסוג אשר לפי פרטי רישיון הנהיגה שלו יש לו רישיון נהיגה תקף ומתאים לנהיגה בו. : (ד) קצין בטיחות העומד לרשותו של בעל רישיון מוביל או המועסק אצלו במתן שירותי פיקוח כאמור [[+|בתקנות 2]] [[ו-3 לתקנות שירותי הובלה]], יבדוק את פרטי רישיון הנהיגה ומידע תעבורתי של מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב המסחרי שלגביו ניתן רישיון המוביל ואשר לבעלו של אותו רישיון קצין הבטיחות נותן שירותי פיקוח או שוקל להתקשר עמו למתן שירותים כאמור; מצא קצין הבטיחות כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב שבאמצעותו הוא מבצע שירותי הובלה, יודיע לבעל רישיון המוביל על הממצא; היה הנהג האמור בעל רישיון המוביל - לא ייתן לו קצין הבטיחות או יחדל מלתת לו שירותי פיקוח כאמור, לפי העניין; היה הנהג האמור מועסק אצל בעל רישיון המוביל, ייתן קצין הבטיחות לבעל רישיון המוביל המלצה כאמור בתקנת משנה (א)(2). : (ה) לא יבדוק קצין בטיחות פרטי רישיון נהיגה ומידע תעבורתי אלא לפי תקנה זו. : (ו) קצין בטיחות יערוך בדיקה כאמור בתקנות משנה (א)(1) ו-(ד) - אחת לחצי שנה, וכאמור בתקנת משנה (א)(3) - אחת לשלוש שנים, ורשאי הוא לערוך בדיקות אלה גם במועדים נוספים לגבי נהג מסוים, אם היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בפרטי הרישיון או במידע התעבורתי לגביו מאז הבדיקה האחרונה שערך לפי תקנת משנה זו. : (ז) מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט. : (ח) לעניין תקנה זו - ::- "מידע תעבורתי" - מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון - גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי [[סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967]], לפי [[סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]], ולפי [[סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995]] ([[בחלק זה]] - הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שבשלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם [[בתקנה 548]], אם הוטלו עליו לפי [[תקנה 549]], והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה; ::- "פסילה" - פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי [[הפקודה]] והגבלת רישיון; ::- "פרטי רישיון נהיגה" - תוקף רישיון הנהיגה במועד הבדיקה, דרגותיו לפי [[סימן ב' בפרק השני לחלק ג']], מועד נתינתו לראשונה, מועד תום תקופת תוקפו, ותנאים שכללה בו רשות הרישוי שהם בתוקף במועד הבדיקה, הנוגעים למאפייני הרכב שבו רשאי נהג לנהוג או לתנאי הנהיגה למעט תנאים שהם חובות המוטלות על הנהג בלבד, וכן מידע על קיומה של פסילה התקפה במועד הבדיקה ועל מועד סיומה, אם הוא ידוע. @ 585ב. תקשורת מקוונת עם רשות הרישוי (תיקון: תשע"ז-2) : (א) לא יועבר מידע לפי [[תקנה 585א]] באופן מקוון אלא אם כן יופעלו בידי רשות הרישוי ובידי המפעל אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה במידע שמקורו במאגר רשות הרישוי, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין, והכול בהתאם לנוהל אבטחת מידע שתקבע רשות הרישוי, בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]] (בתקנה זו - נוהל אבטחת מידע). : (ב) בנוהל אבטחת המידע יפורטו האמצעים הטכנולוגיים שבהם ייעשה שימוש לתכלית האמורה בתקנת משנה (א) ובכלל זה אמצעים לעניין אופן זיהוי קציני הבטיחות, בקרת הגישה למידע ותיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה. : (ג) לשם ביצוע האמור [[בתקנה 585א(א)]] והבטחת העברת המידע בהתאם לנוהל אבטחת המידע ונקיטת אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בידי המפעל, יתקשר המפעל בהסכם עם רשות הרישוי כדי שהיא תעמיד לרשות קצין הבטיחות באופן מקוון את המידע הדרוש לו; לשם ביצוע האמור [[בתקנה 585א(ד)]] יתקשר קצין בטיחות כאמור עם רשות הרישוי במישרין; הסכם כאמור יכלול בין השאר התחייבויות והסדרי אבטחה שיבטיחו כי המידע על פרטי רישיון נהיגה או מידע תעבורתי (להלן - המידע), יימסר רק לקצין בטיחות ויכלול רק את המידע שקצין הבטיחות רשאי לעיין בו לפי [[תקנה 585א]]; כמו כן הסכם כאמור יכלול את נוהל אבטחת המידע שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו. : (ד) לא יימסר מידע לקצין הבטיחות אלא לאחר שהצהיר באופן מקוון כי הוא מבקש את המידע במסגרת מילוי תפקידו ובהתאם [[לתקנה 585א(א)(1), (3) או (ד)]], לפי העניין, כי הודיע לאדם שהוא מבקש לגביו את המידע כי הוא עומד לעשות כן ואת התוצאות האפשריות של העיון כאמור [[בתקנה 585א(א) עד (ד)]], וכי ידוע לו שעיון במידע שלא בהתאם לאמור [[בתקנה 585א]] או שלא בהתאם לאמור בתקנה זו מהווה עבירה. : (ה) מסירת המידע לפי [[תקנה 585א]] לקצין הבטיחות תהיה מותנית בציון מספר הזהות ומספר רישיון הנהיגה של הנהג שלגביו ביקש את המידע. : (ו) מצאה הרשות כי הפר קצין בטיחות, בעל מפעל או מפעל את התחייבויותיו לפי ההסכם עם רשות הרישוי או לפי תקנות אלה, תודיע על כך לרשות הרישוי; הודיעה הרשות לרשות הרישוי כאמור, או נודע לרשות הרישוי בדרך אחרת כי קיים חשש ממשי כי הופרו התחייבויות כאמור, רשאית היא לנתק את התקשורת המקוונת עם אותו מפעל או קצין בטיחות, עד שיתקיימו תנאים שעליהם תורה לשם הבטחת עמידתו בהוראות תקנות אלה ובהתחייבויותיו לפי ההסכם. @ 586. סמכויות קצין הבטיחות לגבי רכב (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, תשנ"א-7) : (א) קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות [[תקנה 308(א)]]. : (ב) העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי. @ 587. דוח על שינוי והודעה על הפרה (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ב, תשע"ט-7) : (א) קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על כל ליקוי במצב בריאותם של הנהגים שמצא קצין הבטיחות או שהובא לידיעתו. : (ב) מצא קצין בטיחות, לאחר שבדק את דיסקות הטכוגרף ברכב שמופעל במפעל, כי נהג המפעל הפר את הוראות [[תקנה 168]], יודיע על כך בכתב לבעל המפעל וימליץ לפניו על הדרך המתאימה למניעת ההפרה כאמור בעתיד. : (ג) מצא קצין הבטיחות כי נהג המפעל מפר את הוראות [[תקנה 168]] בשתי ביקורות, יודיע על כך לרשות ויצרף להודעתו את ההודעות שמסר לבעל המפעל בעניין. : (ד) קצין הבטיחות ידווח לרשות על כל תאונת דרכים שבה נהרג אדם ושבה היה מעורב רכב שתחת פיקוחו בתוך 24 שעות מקרות התאונה. @ 587א. תיקונים על פי הודעות (תיקון: תשל"ב, תשנ"ז-8) : הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור [[בתקנה 587]], חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם [[לתקנה 273]]. @ 587א1. הודעה על ליקוי במערכות הבטיחות ברכב (תיקון: תשע"ט-7) : (א) הודיע קצין בטיחות בכתב לבעל המפעל כי קיים ליקוי בטיחות באחת ממערכות הבטיחות ברכב, יצרף להודעתו המלצה על הדרך המתאימה לטיפול בליקוי. : (ב) סבר קצין בטיחות כי ליקוי הבטיחות שמצא באחת ממערכות הבטיחות ברכב מסכן את הבטיחות ויש לאסור את השימוש ברכב בשל הליקוי כאמור, ימליץ לבעל המפעל בכתב לא להשתמש ברכב ויחתים את בעל המפעל על המלצתו כאמור. : (ג) סירב בעל מפעל לחתום על המלצת קצין הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך קצין הבטיחות לרשות בכתב. @ 587ב. חובות בעל המפעל (תיקון: תשל"ב, תשנ"א-7, תשס"ז-11, תשע"ט-7) : (א) בעל המפעל יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו של קצין הבטיחות במפעל ותפקידיו. : (ב) בעל המפעל יספק לקצין הבטיחות את כל האמצעים הדרושים למילוי תפקידו ויאפשר לו למלא את תפקידו כיאות לפי הוראות כל דין. : (ג) בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, לנהג שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף או שדרגת רישיונו אינה מתאימה לסוג הרכב המופעל במפעל. : (ד) בעל המפעל יעדכן את קצין הבטיחות בדבר אדם חדש שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו, שבכוונתו להעסיק במפעל, ויקבל את חוות דעתו בדבר התאמתו לנהיגת כלי הרכב במפעל, טרם העסקתו כאמור. : (ה) בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי קיים בו ליקוי בטיחות המסכן את הבטיחות כאמור [[בתקנה 587א1(ב)]], שטרם תוקן. : (ו) בעל המפעל יבטיח כי תיקון מערכות הבטיחות של כלי רכב במפעל ייעשה במוסך כאמור [[בתקנה 585(א)(13)]]. : (ז) בעל המפעל יבטיח את פעילות הנהגים בהתאם [[לתקנה 168]] לעניין שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים במפעל. : (ח) בעל המפעל יכין אחת לשנה תכנית הדרכות מקצועיות שנתית לנהגים במפעל, לפי רשימת נושאים והכול כפי שקבעה לו הרשות ובדרך שאישרה לו; התכנית תכלול הדרכות מקצועיות, לאדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו - פעמיים בשנה לפחות, שאחת מהן תתקיים לקראת החורף ואחת מהן תתקיים לקראת הקיץ, ולנהג שאינו כאמור - אחת לשנה לפחות; משך כל הדרכה לא יפחת משלוש שעות והיא תתועד בתיק הדרכות ובתיק הנהג. : (ט) בעל המפעל יישם את הוראות נוהל הבטיחות של כלי הרכב במפעל כפי שהוכנו על ידי קצין הבטיחות כאמור [[בתקנה 585(א)(19)]]. : (י) הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור [[בתקנה 193(ב)]]. @ 587ב1. מדבקה (תיקון: תשע"ב-11) : במדבקה שיש להדביקה על כלי רכב שברשות תאגיד לפי [[סעיף 65ד(ג) לפקודה]] יתקיימו כל אלה: : (1) המדבקה תהיה מלבנית ומידותיה לא יפחתו מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 - רוחבה לא יפחת מ-10 ס"מ ואורכה לא יפחת מ-40 ס"מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - רוחבה לא יפחת מ-15 ס"מ ואורכה לא יפחת מ-50 ס"מ; : (2) הרקע שלה יהיה לבן או צהוב והאותיות והספרות בצבע שחור או כחול; : (3) ייכתב עליה מספר טלפון מקוצר המכיל לא יותר מ-5 ספרות ומתחת למספר הטלפון ייכתבו המילים "איך אני נוהג/ת?" או "איך הנהיגה שלי?"; : (4) גודל האותיות המופיעות עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 גובהן לא יפחת מ-2.5 ס"מ ועוביין לא יפחת מ-1 ס"מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - גובהן לא יפחת מ-6 ס"מ ועוביין לא יפחת מ-1.5 ס"מ; : (5) גודל המספרים המופיעים עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו-N1 - גובהם לא יפחת מ-4.5 ס"מ ועוביים לא יפחת מ-1 ס"מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו-M3 - גובהם לא יפחת מ-6 ס"מ ועוביים לא יפחת מ-1.5 ס"מ; : (6) היא תודבק בחלק האחורי של הרכב, בצד שמאל ככל האפשר, במקום הנראה לעין, ואם הדבר לא ניתן עקב העדר מקום מתאים, תודבק המדבקה על הדלת הקדמית השמאלית של הרכב. @ 587ב2. דוח תקופתי ומידע על נהג (תיקון: תשע"ב-11) : (א) מדי שנה ולא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה ימסור תאגיד כהגדרתו [[בסעיף 65ד לפקודה]], לרשות, דוח לשנה שלפניה שיכלול פרטים כמפורט להלן: :: (1) מספר התלונות שקיבל כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד, מהות התלונה ואופן הטיפול בה; :: (2) מספר תאונות הדרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שבהן היה מעורב כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד. : (ב) קיבל התאגיד יותר מארבעה דיווחים על עבירות שביצע נהג בתאגיד יודיע על כך לרשות מיד לאחר קבלת התלונה החמישית ויודיע על אופן הטיפול בה. : (ג) דיווח כאמור בתקנה זו לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות אדם שאליו מתייחסים הדיווחים. @ 587ג. הוראות הרשות (תיקון: תשל"ב, תשנ"א-7) : (א) הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות [[חלק זה]]. : (ב) בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה. : (ג) הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי [[חלק זה]], כפי שיפורט בהזמנה. @ 587ד. פטור (תיקון: תשל"ב, תשע"ט-7) : (א) הרשות רשאית לפטור מהוראות [[חלק זה]], כולן או מקצתן, באופן כללי או למקרה מסויים. : (ב) הוראות [[חלק זה]] לא יחולו על רכב של צה"ל אשר חלות לגביו הוראות הבטיחות שנקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], בשים לב להוראות לפי [[חלק זה]], ושהובאו לידיעת הרשות עם קביעתן או שינוין או לפי דרישתה. = חלק י"א: רשות פיקוח (תיקון: תשל"ד-2) = @ 587ה. הגדרות (תיקון: תשל"ד-2) : [[בחלק זה]], "פקח" - מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע [[הפקודה]] או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו. @ 587ו. סמכויות (תיקון: תשל"ד-2) : (א) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות [[הפקודה]] והתקנות לפיה. : (ב) פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר דרך לצורך קיום הוראות [[הפקודה]] והתקנות לפיה. : (ג) נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו. = חלק י"ב: הוראות שונות (תיקון: תשכ"ד-3, תשל"ד-2) = @ 588. <!-- קודם: 579 --> ביטול (תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ד-3) : בטלים חיקוקים אלה: : (1) תקנות התעבורה; : (2) תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935; : (3) תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין-לאומיות), 1937; : (4) תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי"א-1951; : (5) תקנות התעבורה (מונים), תשי"ב-1952; : (6) צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל אביב יפו), תשי"ב-1952; : (7) תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי"ג-1953; : (8) תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי"ג-1953; : (9) תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי"ג-1953; : (10) תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי"ד-1954; : (11) תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט"ז-1955; : (12) צו המכריז על תקנות [[#62|שסעיף 18(י) ((לפקודה))]] חל עליהן; : (13) צו התעבורה (פטור), תשי"ח-1958; : (14) תקנות התעבורה (מוניות), תשי"ט-1959; : (15) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש"ך-1959; : (16) תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש"ך-1959; : (17) תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש"ך-1959; : (18) תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש"ך-1960; : (19) תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירות התעבורה), תשכ"א-1960. @ 589. <!-- קודם: 580 --> תחילה (תיקון: <!--החלפה--> תשכ"א, תשכ"ד-3, תשכ"ה-8, תשכ"ה-10, תשכ"ז-4, תשכ"ז-8) : תחילתן של תקנות אלה לגבי: : (1) [[התקנות 504 עד 514]] והוראות [[חלק ו']] לגבי נסיעה בין-אזורית או כל קו שירות - ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות; : (2) [[תקנה 329]], תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה - במועד הקבוע ברשיון לחידושו; : (3) [[תקנה 339]], תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי - ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו, הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן - יום מתן הרשיון); : (4) [[תקנה 342]] לגבי אופנוע [[ותקנה 373]] - ביום מתן הרשיון; : (5) [[תקנות 344]] [[ו-346]] - ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ"ה בטבת תשכ"א (1 בינואר 1961) (([צ"ל: כ"ה בטבת תשכ"ב (1 בינואר 1962)])); : (6) [[תקנה 281(א) ו-(ב)]] - ביום ה' בטבת תשכ"ג (1 בינואר 1963); : (7) שאר התקנות - ביום י"ט באב תשכ"א (1 באוגוסט 1961); : (8) לגבי [[תקנות 78(ו)]], [[94]], [[367א]], [[383א–383ט]] - ביום ג' באלול תשכ"ה (31 באוגוסט 1965); : (9) [[תקנות 101(ג)]] [[ו-223(ב)]] - בתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות; : (10) [[תקנות 276ג]] [[ו-364א]], לענין רכב חדש - ביום כ"א באדר ב' תשכ"ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות - ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות. @ 589א. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ"ד-15) : בחינה ראשונה לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן: : (1) תקנות התעבורה (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024 - בתום 10 שנים מיום תחילתן. @ 590. <!-- קודם: 581 --> השם (תיקון: תשכ"ד-3) : לתקנות אלה ייקרא "תקנות התעבורה, תשכ"א-1961". == תוספת ראשונה __NOTOC__ == === חלק א': אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג (תיקון: תשנ"א-7) === : (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ"ו-5, תש"ל-6, תשל"ו-5, תשל"ח-2, תשל"ט-4, תש"ם-2, תשמ"א-6, תשמ"א-8, תשמ"ב-5, תשמ"ג-5, תשמ"ד-3, תשמ"ד-5, תשמ"ה-3, תשמ"ה-5, תשמ"ט, תשמ"ט-3, [הודעות]]}})) : (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):)) @ 1. (תיקון: תשס"ז-8) : בעד בחינה עיונית לפי [[תקנה 203]], בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי [[תקנה 210]], בעת קביעת המועד הנוסף - 57 שקלים חדשים @ 2. (תיקון: תשס"ז-8) : בעד בחינה מעשית לפי [[תקנה 203]], בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה מעשית נוספת לפי [[תקנה 210]], בעת קביעת המועד הנוסף - 165 שקלים חדשים @ 2א. (תיקון: תשנ"ד-6, תשס"ב-7) : בעד כל מבחן שליטה כאמור [[בתקנה 216]] - 80 שקלים חדשים @ 2ב. (תיקון: תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים - 517 שקלים חדשים @ 2ג. (תיקון: תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים - 471 שקלים חדשים @ 2ד. (תיקון: תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים - 413 שקלים חדשים @ 2ה. (תיקון: תשס"ו-5, תשס"ט-2, תשע"ו-8) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים - 365 שקלים חדשים @ 2ו. (תיקון: תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים - 317 שקלים חדשים @ 2ז. (תיקון: תשפ"א-5) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו, לתקופה של מעל עשר שנים ועד למועד שבו חלה חובת בדיקות רפואיות לפי [[תקנה 196(ב)]] - 602 שקלים חדשים @ 3. (תיקון: תשנ"א-9, תשס"ו-5, תשס"ט-2, תשע"ו-8) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים - 269 שקלים חדשים @ 4. (תיקון: תשנ"א-9, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים - 218 שקלים חדשים @ 5. (תיקון: תשנ"א-9, תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים - 165 שקלים חדשים @ 6. (תיקון: תשנ"א-9, תשס"ו-5, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים - 110 שקלים חדשים @ 7. (תיקון: תשנ"א-9, תשס"ט-2) : בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה - 61 שקלים חדשים @ 8. (תיקון: תשנ"א-9, תשנ"א-11, תשס"ו-5) : נוסף על האמור [[בפרטים 2ב עד 7]], לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין - ¹⁄₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט [[בפרטים 2ב עד 7]], הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרשיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה - התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה @ 8א. (תיקון: תשפ"ב-2) : בעל רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאחת הדרגות המנויות [[בתקנות 176 עד 181]] (להלן בפרט זה - הדרגה המקורית) ושילם אגרה כאמור [[בפרט 2ז]], והוסיף לרישיונו דרגה מן הדרגות המנויות [[בתקנות 182 עד 185]], וכן בעל היתר לפי [[תקנות 84(ה)]] [[ו-190]] ומורה מוסמך (להלן בפרט זה - הדרגה הנוספת), יחולו לגביו הוראות אלה: : (1) הוא רשאי להשתמש, ממועד הוספת הדרגה, רק ברישיון הנהיגה לדרגה הנוספת, לאחר ששילם אגרה כמפורט [[בפרטים 2ב עד 2ו]] [[ובפרטים 3 עד 7]] לפי העניין, לאחר שהופחת ממנה החלק היחסי ששילם בעד הדרגה המקורית בכפוף לפסקה (2), ואולם סכום האגרה שישלם לא יפחת מ-12 שקלים חדשים. :: בפרט זה - ::- "החלק יחסי" - החלק של האגרה לפי [[פרט 2ז]] הנוגע לתקופה שממועד הוספת הדרגה עד לתום התקופה שבה ניתנה הדרגה המקורית; : (2) בחישוב החלק היחסי, סכום האגרה לפי [[פרט 2ז]] יהיה סכום האגרה כפי שהתעדכן לפי [[תקנה 15א]] במועד העדכון האחרון לפני הוספת הדרגה כאמור בפסקה (1). : (3) אם רישיונו לדרגה הנוספת בוטל, הוא רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה בדרגה המקורית ממועד הביטול עד לתום התקופה של הדרגה הנוספת שבעדה שולמה האגרה כמפורט [[בפרט 2ב עד 2ו]] [[ובפרטים 3 עד 7]] לפי העניין ולא יידרש לשלם תשלום נוסף של אגרה בעד אותה תקופה. : (4) בתום התקופה האמורה בפסקה (3) יחויב באגרה בעד חידוש רישיונו כאמור [[בפרט 2 עד 7]], לפי העניין. @ 9. (תיקון: תשנ"א-9, תש"ע-13, תשפ"א-7) : בעד כפל רישיון - 23 שקלים חדשים @ 9א. (תיקון: תשנ"ד-5, תש"ע-13) : (((נמחק))) @ 9ב. (תיקון: תשנ"ד-5, תשס"ו-20, תש"ע-13) : בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור [[בפרטים 2ב עד 9]] [[ו־9ג]], באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של - 32 שקלים חדשים @ 9ג. (תיקון: תשס"ט-2, תשע"ו-8) : על אף האמור [[בפרטים 2ב עד 9ב]], בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה"ל כי הוא חייל מילואים פעיל - 14 שקלים חדשים @ 9ד. (תיקון: תשע"א-8) : אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור [[בפרטים 2ב עד 8]] - 26 שקלים חדשים @ 10. (תיקון: <!-- קודם פרט 6 --> תשנ"א-9, תשנ"ה-5, תשנ"ז, תשנ"ז-2, תשנ"ח-3, תשס"ח, תשע"ו-8) : בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה: : (1) בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי [[סימן ג' בפרק השני לחלק ג']] למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) - 745 שקלים חדשים : (2) בעד בדיקה חוזרת - 383 שקלים חדשים : (3) בעד ערר לועדת ערר - 1,267 שקלים חדשים : (4) בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי - 1,166 שקלים חדשים : (5) בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק"ג - 1,166 שקלים חדשים : (6) בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק - 140 שקלים חדשים : (7) בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים - 264 שקלים חדשים @ 11. (תיקון: <!-- קודם פרט 7 --> תשנ"א-9, תש"ס-3) : (((נמחק))) @ 12. (תיקון: תשנ"א-7, <!-- קודם פרט 8 --> תשנ"א-9, תשע"ו-8) : (1) בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל-5 שנים - 541 שקלים חדשים : (2) בעד כפל כתב הסמכה - 46 שקלים חדשים === חלק ב': אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה === : (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ"ו-5, תש"ל-6, תשל"ו-5, תשל"ח-2, תשל"ט-4, תש"ם-2, תשמ"א-6, תשמ"א-8, תשמ"ב-5, תשמ"ג-5, תשמ"ד-3, תשמ"ד-5, תשמ"ה-3, תשמ"ה-5, תשמ"ט, תשמ"ט-3, [הודעות]]}})) : (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):)) @ 1. (תיקון: תשע"ו-8) : (א) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד - 499 שקלים חדשים : (ב) בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד - 991 שקלים חדשים @ 2. (תיקון: תשנ"ד-4, תשס"ו-5, תש"ע-13, תשע"ו-8) : (א) בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו - :: (1) לתקופה של עשר שנים - 1,355 שקלים חדשים :: (2) לתקופה של תשע שנים - 1,239 שקלים חדשים :: (3) לתקופה של שמונה שנים - 1,122 שקלים חדשים :: (4) לתקופה של שבע שנים - 1,006 שקלים חדשים :: (5) לתקופה של שש שנים - 889 שקלים חדשים :: (6) לתקופה של חמש שנים - 754 שקלים חדשים :: (7) לתקופה של ארבע שנים - 618 שקלים חדשים :: (8) לתקופה של שלוש שנים - 479 שקלים חדשים :: (9) לתקופה של שנתיים - 329 שקלים חדשים :: (10) לתקופה של שנה - 164 שקלים חדשים :: (11) נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין - ¹⁄₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה - התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה. :: האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות [[בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א' לתוספת זו]], ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי [[חלק א' לתוספת זו]]. : (ב) בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה - 164 שקלים חדשים : (ג) בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי - 164 שקלים חדשים : (ד) בעד כל בחינה נוספת כאמור [[בתקנה 253]] - 80 שקלים חדשים @ 3. (תיקון: תשפ"א-7) : בעד כפל רישיון או היתר לפי [[חלק זה]] - 23 שקלים חדשים === חלק ג': אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם === : (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ"ו-5, תש"ל-6, תשל"ו-5, תשל"ח-2, תשל"ט-4, תש"ם-2, תשמ"א-6, תשמ"א-8, תשמ"ב-5, תשמ"ג-5, תשמ"ד-3, תשמ"ד-5, תשמ"ה-3, תשמ"ה-5, תשמ"ט, תשמ"ט-3, [הודעות]]}})) : (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):)) @ 1. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה-2, תשנ"ו, תשס"ג-3, תשס"ג-4, תשע"ו-8, תשפ"א-8) : אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא: : (א) קטנוע, אופנוע לרבות תלת-אופנוע ואופנוע עם רכב צדי - :: (1) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(א)]] - 87 שקלים חדשים; :: (2) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(ו)]] - 73 שקלים חדשים; : (ב) רכב מכל סוג למעט רכב המפורט בפרט משנה (א), (ג) ו-(ד) - :: (1) בהעברה לפי [[תקנה 284(א)]] - 257 שקלים חדשים; :: (2) בהעברת בעלות לפי [[תקנה 284(ו)]] - 242 שקלים חדשים; : (ג) רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר, כאמור [[בתקנה 284(א)(2א)]] - 43 שקלים חדשים : (ד) רכב לא מנועי מכל סוג - 87 שקלים חדשים @ 2. (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ז, תשנ"ז-4, תשנ"ז-6, תשנ"ח-4, תשס"ג-3, תשס"ד-3, תשס"ה-5, תשס"ה-12, תשס"ו-15, תשס"ו-20, תשס"ז-13, תשס"ח-8, תשס"ח-12, תשע"ו-6, תשע"ו-8, תשע"ז-11, תשע"ח-3, תשע"ח-15) : (א) אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י"ב בניסן התשנ"ו (1 באפריל 1996) (להלן - היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות [[נספח א לתוספת זו|שבנספח א']], לפי העניין (להלן - קבוצת מחיר), כמצוין בטור א' בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה', לפי העניין: :: {| style="table-layout: fixed; width: 500px;" ! colspan="5" | האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה |- style="font-size: 90%;" ! א !! ב !! ג !! ד !! ה |- ! rowspan="2" | קבוצת מחיר !! colspan="4" | ששנת ייצורו או מועד עלייתו לכביש |- ! עד 3 שנים !! 4 עד 6 שנים !! 7 עד 10 שנים !! מעל 10 שנים |- | 1 || 1,266 || 1,109 || 972 || 849 |- | 2 || 1,610 || 1,404 || 1,230 || 1,076 |- | 3 || 1,941 || 1,698 || 1,487 || 1,297 |- | 4 || 2,315 || 1,968 || 1,674 || 1,422 |- | 5 || 2,651 || 2,184 || 1,802 || 1,490 |- | 6 || 3,764 || 2,823 || 2,117 || 1,585 |- | 7 || 5,364 || 3,753 || 2,627 || 1,840 |} : (א1) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק"ג ושנרשם לראשונה ביום ה' בשבט התשנ"ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות [[תוספת 1 נספח א|בטבלה 1א שבנספח א']], כמצוין בטור א' בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב' עד ה' באותה טבלה, לפי הענין. : (ב) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ב', שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה', לפי הענין. : (ב1) אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה' בשבט התשנ"ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א' בטבלה שבנספח ג' לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב', כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב' עד ה' לפי הענין. : (ב2) על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי הענין, ובהפחתה של 285 שקלים חדשים. : (ב3)(1) על אף האמור בטבלה שבפרט משנה (א), סכומי האגרה לעניין פרטי משנה (א) ו־(א1), יופחתו בסכומים ובמועדים האמורים בפסקה (2), בעד רכב שהתקיימו בו כל אלה: ::: (א) הרכב הוא מסוג M1 או N1, משנת ייצור 2000 או מאוחר יותר, ונרשם לראשונה עד יום ה׳ באייר התשע״ז (1 במאי 2017); ::: (ב) הרכב רשום על שם יחיד ובלבד שרישום הרכב על שמו לא נעשה לפי [[תקנה 284(ב)]], או שיחיד מחזיק בו מכוח הסכם להחכר מימון כמשמעותו [[בתקנה 272א(א)(2)]]; ::: (ג) מתקין מורשה מסר באופן מקוון אישור לרשות הרישוי, לאחר שהתקשר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוזה לעניין זה, שלפיו התקין מערכות בטיחות ברכב שהן חדשות ולא היו מותקנות בעבר ברכב אחר; ::: (ד) אישור כאמור בפסקת משנה (ג) נמסר לרשות הרישוי לא יאוחר מחודשיים לפני יום חידוש רישיון הרכב; נמסר האישור במועד מאוחר יותר, תידחה ההפחתה למועד הבא שבו יחודש רישיון אותו רכב; ::: (ה) במועד ביצוע כל אחד משלבי הפחתת האגרה כמפורט בפסקה (2), לא התקיימה ברכב אחת מן העילות לפטור מאגרה לפי [[תקנה 290א(א)]]; ::: (ו) במועד ביצוע התקנת מערכות בטיחות הרכב טרם בוצעו התקנות מערכות בטיחות ברכב במספר שרשות הרישוי הודיעה עליו לפי פסקה (5); :: (2) האגרה תופחת בסכום כולל של 1,500 שקלים חדשים, לפי השלבים המפורטים להלן ובסכומים האמורים בהם, ובלבד שסכום האגרה לתשלום אחרי ההפחתה, בכל אחד מהשלבים, לא יפחת מעשרה שקלים חדשים, בתוספת הסכום הנוסף לפי [[סעיף 84 לפקודה]]; ::: (א) במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שבעל הרכב הוכיח כי הרכב עומד בתנאים האמורים בפסקה (1) – 700 שקלים חדשים; ::: (ב) במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 700 שקלים חדשים; ::: (ג) במועד חידוש רישיון הרכב השני אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 100 שקלים חדשים; :: (3) פרט משנה זה יחול על כלי הרכב שבהם הותקנו מערכות בטיחות – ברכב ושמתקיים בהם האמור בפסקה (1) לפי המכסה שלהלן ובתקופה המפורטת לצדן; ::: (א) עד 80,000 כלי רכב מיום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 11), התשע"ז-2017; ::: (ב) עד 40,000 כלי רכב בשנת 2018; :: (4) בתום כל אחת מהתקופות האמורות בפסקה (3), תבדוק רשות הרישוי אם נוצלה כל המכסה לאותה תקופה, ואם מצאה הרשות כי נותרה יתרה, תעבור יתרת המכסה לשנה הבאה; האמור יחול גם על השנים הבאות אחרי שנת 2018, עד שתנוצל בשלמותה המכסה שנותרה; :: (5) רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את מכסת כלי הרכב לכל תקופה כמפורט בפסקאות (3) ו־(4), וכן תפרסם דרך קבע את יתרת המכסה שטרם נוצלה לאותה תקופה; :: (6) לעניין פרט משנה זה – :::- ”מערכות בטיחות ברכב” – מערכת התרעה מפני התנגשות לפנים וכן מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מן הסוג המפורט [[$ חלק ג תוספת שניה|בפרטים 29]] [[ו־30 בחלק ג׳ בתוספת השניה]]; :::- ”מתקין מורשה” – מי שהתקיים בו האמור [[בתקנה 364ו(ב)(2)]], והרשות נתנה לו רישיון ייצור לעניין פרט משנה זה לפי [[סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1982]]. : (ג) (((נמחק).)) : (ד) (((נמחק).)) : (ד1) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(א1), אגרה בעד רישיון או בעד חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים בפרטי המשנה האמורים, שהוא רכב גמיש תדלוק, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כמצוין בטור א' בטבלה שבפרט משנה (א), כקבוע לצד כל קבוצה בטורים (ב) עד (ה), לפי העניין, ובהפחתת הסכומים כמפורט להלן: :: (1) אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתוך שנתיים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה [[בתקנה 370]], הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא - סכום של 1,664 שקלים חדשים; :: (2) אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתקופה שבין שנתיים לבין ארבע שנים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה [[בתקנה 370]], הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא - סכום של 832 שקלים חדשים; : (ה) בפרט זה - ::- "שנת ייצורו" - השנה שנרשמה ברישיון הרכב כשנת ייצורו; ::- "מועד עלייתו לכביש" - החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב; ::- "רכב גמיש תדלוק (FFV)" - רכב שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא רכב גמיש תדלוק, על בסיס הצהרת יצרן הרכב כי הרכב מותאם להנעה באמצעות תערובת דלק של בנזין ומתנול שבה ריכוז המתנול הוא 85% לפחות. @ 3. (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו-4, תשנ"ח-4, תשע"ג-2, תשע"ו-8, תשפ"ד-14) : (א) אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק"ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה 452 שקלים חדשים. : (ב) אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן: {| ! כשמשקלו הכולל המותר בק"ג !! האגרה בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה |- | עד 16,000 || 2,292 |- | מ-16,001 עד 20,000 || 2,877 |- | מ-20,001 ומעלה || 3,964 |} : (ג) על אף האמור בפרט זה, האגרה בעד רישיון לרכב מן הסוג האמור [[בתקנה 330ב(ג)(2א) ו-(3)]] שהותקנה בו מערכת בקרת יציבות, תופחת בתקופות ובשיעורים המפורטים להלן, ובלבד שההפחתה כאמור לא תחול על רכב מן הסוג האמור [[בתקנה 330ב(ג)(2א)(א)]] לאחר יום ט"ו בחשוון התשע"ג (31 באוקטובר 2012): :: (1) עד יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) - 146 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; :: (2) מיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) - 97 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; :: (3) מיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום ז' בחשוון התשע"ה (31 באוקטובר 2014) - 49 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף. @ 4. (תיקון: תשנ"ד, <!-- קודם פרט 3א --> תשנ"ו-4, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת, תהיה בשיעור של 265 שקלים חדשים. @ 5. (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה-2, <!-- קודם פרט 4 --> תשנ"ו-4, תשע"ו-8) : (א) אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת-אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא: :: {| ! width="200px" | כשתפוסת גלילי המנוע בסמ"ק !! width="200px" | בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה |- | עד 50 || 52 |- | מ-51 עד 150 || 194 |- | 151 ומעלה || 357 |} : (ב) אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי - 52 שקלים חדשים. @ 6. (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו-3, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא: : כשהטיולית או האוטובוס מופעלים - :: על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל - 656 שקלים חדשים :: על ידי מנוע דיזל - 1,214 שקלים חדשים @ 7. (תיקון: תשנ"ה, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985]], או בעד חידושם היא: : (א) כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל: :: {| ! width="200px" | כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג !! width="200px" | בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה |- | עד 4 || 164 |- | 5 ומעלה || 223 |} : (ב) כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל: :: {| ! width="200px" | כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג !! width="200px" | בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה |- | עד 4 || 770 |- | 5 ומעלה || 1,256 |} @ 8. (תיקון: תשנ"ד-4, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא: :: {| ! rowspan="2" width="200px" | כשהטרקטור מופעל - !! colspan="2" width="200px" | בשקלים חדשים כאשר הרישיון ניתן לתקופה של |- ! שנה !! שנתיים |- | על ידי מנוע בנזין || 274 || 548 |- | על ידי מנוע דיזל או אחר || 803 || 1,604 |} @ 9. (תיקון: תשנ"ד-4, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא: :: {| ! width="200px" | כשמשקלו הכולל המותר בק"ג !! width="200px" | בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה |- | עד 4,000 || 80 |- | מ-4,001 עד 8,000 || 194 |- | מ-8,001 ומעלה || 440 |} @ 10. (תיקון: תשע"ו-8) : אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 440 שקלים חדשים. @ 10א. (תיקון: תש"ן-2) : האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של ¹⁄₁₂ מן האגרה השנתית הקבוע [[בפרטים 2 עד 10]], לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו. @ 11. (תיקון: תשמ"ט-7, תשנ"א, תשנ"ד-4, תשס"ג-4, תשע"ו-8) : אגרה בעד רכב של נכה לפי [[תקנה 272א]] היא 30 שקלים חדשים. @ 11א. (תיקון: תשע"א-6, תשע"ו-8) : (א) על אף האמור [[בפרטים 2]], [[פרט 5|5]] [[פרט 11|ו-11]] האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב' לצדו: {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} |- | חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת ||70 |- | חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי || 141 |- | חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי || 211 |} : (ב) הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה. : (ג) היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד. : (ד) חייל מילואים פעיל שישלם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה. : (ה) על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ־13 שקלים חדשים. : (ו) בפרט זה - ::- "חייל מילואים פעיל" - חייל מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא-הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון; ::- "נקודת זיכוי" - כהגדרתה [[בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]]]; ::- "רכב מזכה" - רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד; ::- "תגמול נוסף", "תקופת שירות המילואים המזכה" - כמשמעותם [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]. @ 11ב. (תיקון: תשע"ב-5, תשע"ו-8) : אגרה בעד רישיון רכב לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה [[בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ"ו-1965]], היא 30 שקלים חדשים. @ 11ג. (תיקון: תשע"ח-15) : אגרה בעד רישיון או חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים [[בפרטים 2]], [[פרט 3|3]] [[פרט 6|ו-6]], שברישיונו נרשם כי הוא רכב להוראת נהיגה, אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) לבין יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022), תהיה לפי הסכום הנקוב בפרטים האמורים, לפי העניין, בהפחתה של 892 שקלים חדשים לשנה, נוסף על כל הפחתה אחרת לפי [[חלק זה]]. @ 11ד. (תיקון: תשע"ח-15) : על אף האמור [[בחלק זה]], אגרה בעד מתן רישיון או חידוש רישיון לרכב מנועי שמשקלו מעל 3,500 ק"ג, שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא מונע על ידי מנוע גז טבעי דחוס (גט"ד), אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) לבין יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) תהיה 12 שקלים חדשים לשנה. @ 12. (תיקון: תשנ"ד) : (((נמחק).)) @ 12א. (תיקון: תשע"ח-15) : (א) על אף האמור [[בפרטים 2 עד 11ד]], סכום האגרה בעד רישיון רכב או חידושו, לאחר ביצוע כל ההפחתות הנקובות [[פרט 2|בפרטים האמורים]], החלות בנסיבות העניין, לא יפחת מ-11 שקלים חדשים לשנה. : (ב) כל ההפחתות של סכום האגרה בעד מתן רישיון רכב או חידושו כמפורט [[בפרטים 2 עד 11ד]], החלות בנסיבות העניין, יהיו תקפות ביחס למועד חישוב סכום האגרה השנתי, ואינן ניתנות לצבירה או להעברה משנה לשנה. @ 13. (תיקון: תשע"א-8) : אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות [[בתקנה 293(א)]] או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה [[בתקנה 293(א)(5א)]], היא 1,493 שקלים חדשים. @ 13א. (תיקון: תשע"א-8, תשע"ח) : (((נמחק).)) @ 14. : אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד-פעמית לפי [[תקנה 278]] היא 46 שקלים חדשים. @ 15. (תיקון: תשנ"ח-3, תשע"ח-3, תשע"ו-8) : על אף האמור [[בתוספת זו]] תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה - : (1) מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים [[בתוספת זו]] - 30 שקלים חדשים. : (2) אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים - 30 שקלים חדשים. : (3) "אילן" - איגוד ישראלי לילדים נפגעים, לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים - 30 שקלים חדשים. : (4) "אקים" - אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, לרכב המשמש להסעת אנשים עם מוגבלות שכלית - 30 שקלים חדשים. : (5) "אגודת יד שרה" - לרכב המשמש להובלת נכים - 30 שקלים חדשים. @ 15א. (תיקון: תש"ע-13) : בעד חידוש רישיון רכב לפי [[פרטים 2 עד 15]] באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 32 שקלים חדשים. @ 16. (תיקון: תשנ"א-11, תשע"ב-8, תש"ע-13, תשע"ו-8, תשפ"א-7) : אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא: :: כפל רישיון רכב או כפל אישור - 12 שקלים חדשים :: כפל רישיון סחר - 164 שקלים חדשים :: בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 32 שקלים חדשים @ 17. : אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי [[פסקאות (2) ו־(3) לסעיף 17(א) לפקודה]], היא 80 שקלים חדשים. @ 18. (תיקון: תשע"ב-10, תשע"ו-8) : אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי [[תקנה 380]], למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 274 שקלים חדשים. @ 19. (תיקון: תשע"ו-8) : האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ"נ או חידושו היא 30 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה: : (1) הוא נרשם לפי המלצת צה"ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור; : (2) הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש; : (3) הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד. @ 20. (תיקון: תשנ"ה) : (((בוטל).)) @ 21. (תיקון: תשע"ו-8) : אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור [[בתקנה 282]] היא: :: רכב פרטי - 274 שקלים חדשים :: רכב מסחרי או רכב עבודה - 333 שקלים חדשים :: אוטובוס - 583 שקלים חדשים @ 22. : אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת-אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן: :: לאופניים - 46 שקלים חדשים; :: לתלת-אופן - 46 שקלים חדשים. @ 23. : אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי [[תקנה 577]] תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א' בשיעור הנקוב לצידו בטור ב' בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום: :: {| style="table-layout: fixed; width: 600px;" ! colspan="3" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} |- ! ארץ מוצא !! סוג הרכב !! משקל כולל מותר בק"ג !! האגרה בדולרים של ארצות הברית |- | מצרים || אוטובוס ציבורי || || פטור |- | מצרים || רכב מסחרי || מ-10,000 עד 20,000 || 15 |- | מצרים || רכב מסחרי || מ-20,001 עד 40,000 || 30 |- | מצרים || רכב מסחרי || מ-40,001 עד 55,000 || 35 |} === חלק ד': אגרות לרישיונות להפעלת מונית (תיקון: תשמ"ט-4) === ==== ((([[תקנות 490א]], [[526]] [[ו־535]] [[+|וסעיפים 14ג(ד)]] [[ו־14ו לפקודה]]))) (תיקון: תש"ן-3, תשנ"א-11, תשנ"ב-6, תשנ"ג-10, תשנ"ז-9) ==== : (({{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: [הודעות]]}})) : (((כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):)) @ 1. (תיקון: תש"ן-3, תשנ"א-10, תשנ"ב-6, תשע"ו-8) : בעד מתן רישיון להפעלת מונית - : (א) מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 - 141,893 שקלים חדשים; : (ב) מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו־1992 - 144,700 שקלים חדשים; : (ג) לפי [[12:210816|חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיונות להפעלת מונית - הוראת שעה), התשנ"ב-1992]] - 144,700 שקלים חדשים. @ 2. (תיקון: תשע"ו-8) : אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית - 2,294 שקלים חדשים. @ 2א. (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ו-8) : אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או צו קיום צוואה - 882 שקלים חדשים. @ 3. (תיקון: תשנ"א-11) : אגרה בעד מתן רישיון הסעה - 90 שקלים חדשים. @ 4. (תיקון: תשנ"ז-9, תשע"ו-8) : אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית - 877 שקלים חדשים. === חלק ה': אגרות בעד מידע מתוך מאגרי המידע של רשות הרישוי (((נמחק))) (תיקון: תשע"ג-2, תשפ"א-5) === === נספח א' (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ז, תשנ"ז-6) === ==== ((([[תוספת זאת פרט 2 חלק ג|פרט 2 מחלק ג']]))) (תיקון: תשס"ד-3) ==== @ (תיקון: תשנ"ז-6, תשס"ז-2, תשפ"ד-6) : (1) [[בנספח זה]], "מחיר הרכב לצרכן" - מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב-1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]] (להלן - מע"מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל - ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע"מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים. : (2) מחיר הרכב לצרכן המפורט בטבלה, יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (להלן - יום העדכון) לפי מדד מחירי רכב חדש, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מספר סדרה 140704), לפי שיעור השינוי בין מדד אוקטובר של השנה שבה מתבצע התחשיב למדד אוקטובר בשנה שקדמה לעדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר אוקטובר 2023 - מדד ינואר שנת 2022, בעיגול ל-1,000 שקלים חדשים וזאת אם שיעור השינוי במדד כאמור הוא 1% או יותר. : (3) המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות - :: (א) עדכון לטבלה האחרונה [[שבנספח זה]] שפורסמה ברשומות לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון הקודם, ובו יצוין היום הקודם ליום העדכון כתאריך סיום תקופת הרישום שאליה נוגעת הטבלה; :: (ב) טבלה חדשה [[בנספח זה]] לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון, ובה גבולות קבוצות המחיר המעודכנות כאמור בפסקה (1). @ (תיקון: תשנ"ז-6, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1> : '''טבלה 1''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע ובין כ"ב באדר ב' התשנ"ז (31 במרס 1997) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשנ"ז-6, תשנ"ז-7, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1א> : '''טבלה 1א''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997) ובין ב' באדר התשנ"ח (28 בפברואר 1998) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשנ"ח-10, תשנ"ט-3, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1ב> : '''טבלה 1ב''': רכב שנרשם לראשונה ביום ג' באדר התשנ"ח (1 במרס 1998) ועד י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשנ"ט-3, תשנ"ט-5, תש"ס, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1ג> : '''טבלה 1ג''': רכב שנרשם לראשונה ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) ועד כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תש"ס, תשס"ב-6, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1ד> : '''טבלה 1ד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) ובין י"ח באייר התשס"ב (30 באפריל 2002) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ג-6, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1ה> : '''טבלה 1ה''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"ט באייר התשס"ב (1 במאי 2002) ובין כ"ח בניסן התשס"ג (30 באפריל 2003) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ד-3) <עוגן טבלה 1ו> : '''טבלה 1ו''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ט בניסן התשס"ג (1 במאי 2003) ובין ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ד-3, תשס"ה-19) <עוגן טבלה 1ז> : '''טבלה 1ז''': רכב שנרשם לראשונה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) לבין יום י' באייר התשס"ד (1 במאי 2004) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ד-6, תשס"ה-8) <עוגן טבלה 1ח> : '''טבלה 1ח''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"א באייר התשס"ד (2 במאי 2004) ובין כ"א בניסן התשס"ה (30 באפריל 2005) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ה-8, תשס"ו-12) <עוגן טבלה 1ט> : '''טבלה 1ט''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ב בניסן התשס"ה (1 במאי 2005) לבין ב' באייר התשס"ו (30 באפריל 2006) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ו-12, תשס"ז-2) <עוגן טבלה 1י> : '''טבלה 1י''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006) לבין י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ז-2, תשס"ח-6) <עוגן טבלה 1יא> : '''טבלה 1יא''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) ובין כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשס"ח-6, תש"ע-5) <עוגן טבלה 1יב> : '''טבלה 1יב''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) ובין י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תש"ע-5, תשע"ג-5) <עוגן טבלה 1יג> : '''טבלה 1יג''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010) ובין כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשע"ג-5, תשע"ג-6) <עוגן טבלה 1יד> : '''טבלה 1יד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) ובין י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשע"ג-6) <עוגן טבלה 1טו> : '''טבלה 1טו''': רכב שנרשם לראשונה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) (((הטבלה הושמטה))) @ (תיקון: תשע"ז-4, תשפ"ב-7) <עוגן טבלה 1טז> : '''טבלה 1טז''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) ובין כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) : {| ! width="100px" | קבוצת מחיר !! width="200px" | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים |- | 1 || עד 101,000 |- | 2 || מ-101,001 עד 122,000 |- | 3 || מ-122,001 עד 144,000 |- | 4 || מ-144,001 עד 162,000 |- | 5 || מ-162,001 עד 210,000 |- | 6 || מ-210,001 עד 299,000 |- | 7 || מ-299,001 ש"ח ומעלה |} @ (תיקון: תשפ"ב-7, [הודעות]) <עוגן טבלה 1יז> : '''טבלה 1יז''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) : {| ! width="100px" | קבוצת מחיר !! width="200px" | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים |- | 1 || עד 106,000 |- | 2 || מ-106,001 עד 128,000 |- | 3 || מ-128,001 עד 151,000 |- | 4 || מ-151,001 עד 170,000 |- | 5 || מ-170,001 עד 221,000 |- | 6 || מ-221,001 עד 314,000 |- | 7 || מ-314,001 ומעלה |} @ (תיקון: [הודעות]) <עוגן טבלה 1יח> : '''טבלה 1יח''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) או לאחריו בתקופה שעד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) : {| ! width="100px" | קבוצת מחיר !! width="200px" | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים |- | 1 || עד 111,000 |- | 2 || מ-111,001 עד 135,000 |- | 3 || מ-135,001 עד 159,000 |- | 4 || מ-159,001 עד 179,000 |- | 5 || מ-179,001 עד 232,000 |- | 6 || מ-232,001 עד 330,000 |- | 7 || מ-330,001 ומעלה |} @ (תיקון: [הודעות]) <עוגן טבלה 1יט> : '''טבלה 1יט''': רכב שנרשם לראשונה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או לאחריו בתקופה שעד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) : {| ! width="100px" | קבוצת מחיר !! width="200px" | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים |- | 1 || עד 114,000 |- | 2 || מ-114,001 עד 138,000 |- | 3 || מ-138,001 עד 162,000 |- | 4 || מ-162,001 עד 183,000 |- | 5 || מ-183,001 עד 238,000 |- | 6 || מ-238,001 עד 338,000 |- | 7 || מ-338,001 ומעלה |} @ (תיקון: [הודעות]) <עוגן טבלה 1כ> : '''טבלה 1כ''': רכב שנרשם לראשונה ביום י"ב בטבת התשפ"ו : {| ! width="100px" | קבוצת מחיר !! width="200px" | מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים |- | 1 || עד 117,000 |- | 2 || מ-117,001 עד 141,000 |- | 3 || מ-141,001 עד 167,000 |- | 4 || מ-167,001 עד 188,000 |- | 5 || מ-188,001 עד 244,000 |- | 6 || מ-244,001 עד 347,000 |- | 7 || מ-347,001 ומעלה |} === נספח ב' (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-6) === @ (תיקון: תשנ"ז) <עוגן טבלה 2> : '''טבלה 2''': (((נמחקה))) @ <עוגן חלק א> (תיקון: תשס"ד-3) : '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1979 @ <עוגן חלק ב> (תיקון: תשנ"ח-8, תשס"ד-3) : '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך === נספח ג' (תיקון: תשנ"ח-4) === ==== ((([[תוספת זאת חלק ג פרט 2|פרט 2(ב1)]]))) ==== @ <עוגן חלק א> (תיקון: תשס"ד-3) : '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1987 @ <עוגן חלק ב> (תיקון: תשנ"ח-5, תשנ"ח-8, תשס"ד-3) : '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך == תוספת שניה (תיקון: תשכ"ו-7, תשמ"ח-3, תש"ן-4, תשנ"א) __NOTOC__ == === חלק א': הגדרות === @ א. (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ב-5, תשנ"ו-2, תשנ"ט-2, תשס"ה-4, תשע"ה-6, תשע"ו-9, תשע"ח-2) : [[בתוספת זו]] - :- "תקן ישראלי - ת"י" - תקן ישראלי שפורסם לפי [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]]; :- "מפרט מכון - מפמ"כ" - מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי; :- "תקן I.S.O((.))‎" - תקן שפרסם ארגון התקינה הבין-לאומי (International Standard Organization); :- "תקן DIN" - תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung); :- "תקן B.S" - תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution); :- "תקן J.I.S.‎" - תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard); :- "תקן EN" - תקן טכני, שפורסם על ידי אחד מהמוסדות האירופיים האלה: :: (1) CEN - European Committee for Standardization; :: (2) Cenelec - European Committee for Electrotechnical Standardization; :: (3) ETSI - European Telecommunications Standards Institute; :- "מפרט S.A.E" - מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן - ארה"ב) (Society of Automotive Engineers); :- "תקנת E.C.E.‎" - תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו"ם על סמך הסכם E/ECE/324‏ - E/ECE/TRANS/505 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז'נבה ביום 20 במרס 1958; :- "הנחיית E.E.C" - הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; :- "תקן EEC ‏(EC)" - תקנה (Regulation) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; :- "תקן F.M.V.S.S.‎" - תקן בטיחות פדרלי של ארה"ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation); :- "תקן CFR" - התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב; :- "תעודת A.B.E" - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית; :- "אישור T.P.D.S.E.‎" - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת; :- "תעודת D.G.M.‎" - הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione; :- "תעודת A.A.M.V.A" - תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד; :- "תקן CMVSS" - תקני בטיחות לכלי רכב (Canadian Motor Vehicle Safety Standards) שפרסם משרד התחבורה של קנדה; :- "רשיון ייצור" - רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי [[=צו הפיקוח|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ"ג-1983]] (להלן - צו הפיקוח); :- "פח מצופה מחזיר אור" - פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת"י 341 - מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס' 1 - מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת"י 341 ולידו סימון מ.ת; :- "דרישות חובה" - דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד; :- "ABG" - אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן. === חלק ב': סימונים === @ 1. : תו תקן - ניתן על-ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי, ומעיד על התאמת המוצר לת"י [---] הסימון: [[תמונה:Tav Teken Israeli.svg|40px|top]] @ 2. (תיקון: תשנ"ג-3) : סימן תקן בטיחות - ניתן על ידי מינהלת תו-תקן במכון התקנים הישראלי ומעיד על התאמת המוצר למפמ"כ [---] הסימון: [[תמונה:Tav Teken Betichut.png|40px|top]] @ 3. : סימן העפיפון (Kite Mark) - ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S.‎ [---] הסימון: [[תמונה:Kitemark.png|40px|top]] @ 4. : סימן J.I.S.‎ - ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר לתקן J.I.S.‎ [---] הסימון: [[תמונה:JIS mark.svg|40px|top]] @ 5. (תיקון: תשנ"ח) : סימן E.C.E - ניתן על ידי מוסדות האו"ם ומעיד על התאמת המוצר לתקנת E.C.E [---] הסימון: [[תמונה:ECE E4 Mark.png|40px|top]] : הערות : א. המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא: :: {{עמודות|3|1. גרמניה המערבית {{ש}} 2. צרפת {{ש}} 3. איטליה {{ש}} 4. הולנד {{ש}} 5. שבדיה {{ש}} 6. בלגיה {{ש}} 7. הונגריה {{ש}} 8. צ'כוסלובקיה {{ש}} 9. ספרד {{ש}} 10. יוגוסלביה {{ש}} 11. הממלכה המאוחדת {{ש}} 12. אוסטריה {{ש}} 13. לוקסמבורג {{ש}} 14. שוויץ {{ש}} 15. גרמניה המזרחית {{ש}} 16. נורבגיה {{ש}} 17. פינלנד {{ש}} 18. דנמרק {{ש}} 19. רומניה {{ש}} 20. פולין {{ש}} 21. פורטוגל {{ש}} 22. ברית המועצות {{ש}} 23. יוון {{ש}} 24. (טרם הוקצה) {{ש}} 25. קרואטיה {{ש}} 26. סלובניה {{ש}} 27. סלובקיה {{ש}} 28. בלרוס {{ש}} 29. אסטוניה {{ש}} 30. טורקיה}} : ב. המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף. @ 6. : סימן E.E.C.‎ ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף) ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C.‎ כמפורט [---] הסימון: [[תמונה:EEC Mark.png|40px|top]] : הערה: שיטות הספרור זהות לאלה [[פרט 5|שבסימן 5]] (E.C.E) @ 7. : סימן D.O.T.‎ - ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית של ארה"ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS [---] הסימון: '''D.O.T.‎''' : הערה: במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס, לחץ אוויר וכיו"ב בצמיגים. @ 8. : סימן K.B.A.‎ - ניתן על ידי משרד התחבורה המערב גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E.‎ (הספרה זהה לזו של תעודת ה-A.B.E.‎) [---] הסימון: '''KBA 123456''' @ 9. : סימן D.G.M.‎ - ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M.‎ [---] הסימון: '''D.G.M.‎''' @ 10. : סימן S.A.E.‎ - מעיד על התאמת המוצר למפרט S.A.E.‎ – [---] הסימון: '''S.A.E. J1234''' @ 11. : סימן מ.ת. - מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור שניתן על פי [[צו הפיקוח]] – [---] הסימון: '''מ.ת. 3456''' @ 12. : סימן DIN STVZO - מעיד על התאמה לדרישות משרד התחבורה המערב גרמני – [---] הסימון: '''DIN STVZO''' @ 13. (תיקון: תשנ"ב-8) : סימן JWL - מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard) === חלק ג': תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה === @ 1. (תיקון: תשנ"א-11) : תווית נוהג חדש ((([[תקנה 9א]]))) : (1) נוסח התווית יהיה "נהג חדש", מידותיה 20×12 ס"מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון. : (2) צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומידותיהן: גובה - 40 מ"מ; רוחב - עד 35 מ"מ; עובי קו באות - 6 מ"מ. : (3) (((נמחקה).)) @ 1א. (תיקון: תשע"ו-7, תשע"ט-5) : רכינוע וגלגינוע ((([[תקנות 39יד]], [[39יח1]] [[ו-122ב]]))) : (1) סימון הגלגינוע יהיה במדבקה בת־קיימא, רוחבה לא יפחת מ־60 מילימטר ואורכה מ־50 מילימטר, גודל אות בה לא יפחת מ־5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה: :: (א) שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים; :: (ב) הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה, לגיל 16 לפחות; :: (ג) המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן; :: (ד) משקל עצמי של הגלגינוע; :: (ה) משקל מרבי של רוכב; :: (ו) הספק מרבי; :: (ז) מהירות מרבית; :: (ח) בגלגינוע עם צמיג פניאומטי - לחץ אוויר בצמיגים; : (2) קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי הענין, כאמור בתקן הרשמי ת"י 1613 של מכון התקנים הישראלי - קסדות מגן לרוכבי אופניים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il. @ 2. (תיקון: תשנ"ב-3) : פנס אזהרה מהבהב או מסתובב ((([[תקנות 62(ב)]] [[ו-101]]))) : (1) הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו. : (2) בפנס ייקבע אחד מאלה: :: (א) נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ-40W ולא יעלה על 55W; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ-80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות - תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת; :: (ב) נורית שהספקה לא יפחת מ-40W ולא יעלה על 55W שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ-80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע; :: (ג) פנס המתאים לתקן ECE Reg. 65. @ 3. (תיקון: תשנ"ב-5, תשס"א-6) : שלט "ילדים" ושלט "נוסעים" ((([[תקנות 83(א)]] [[ו-84(ג)]]))) : (1) מידות השלט - 12.5×30 ס"מ. : (2) החומר - פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור. : (3) צבע אותיות המלה "ילדים" או "נוסעים" יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום, ומידותיהן: :: גובה - 70 מ"מ; רוחב - עד 54 מ"מ; עובי - 15 מ"מ. : (4) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. @ 4. (תיקון: תשנ"א-2, תשנ"ו-7, תשס"ה) : מושב בטיחות ומושב מגביה ((([[תקנה 83א(א)]]))) : (א) מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה: :: (1) FMVSS 213; :: (2) ECE R 44/03 ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב. : (ב) מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8×12 ס"מ בנוסח זה: ::: תוצרת חב' .................................. {{ש}} דגם ........................................ {{ש}} מתאים לתקן ................................. {{ש}} אישור משרד התחבורה מיום .................... {{ש}} מתאים לשימושו של ילד מגיל ..... עד גיל ..... {{ש}} או ממשקל ............ ק"ג עד ........... ק"ג {{ש}} היבואן: .................................... {{ש}} מען: ....................................... {{ש}} טלפון: ..................................... @ 4א. (תיקון: תשנ"ב-5, תשנ"ג-4, תשנ"ט-2) : מרכב תקני לרכב ((([[תקנה 84(א) ו-(ב)]]))) : (1) באוטובוס זעיר - יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים; : (2) ברכב מסחרי בלתי אחוד - יתאים למפמ"כ 63; : (3) ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק"ג - יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4,000 ק"ג; : (4) בטיולית - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית; : (5) ברכב מדברי - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב מדברי; : (6) ברכב מסחרי להובלת נפטרים - יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים. @ 4ב. (תיקון: תשפ"א-12) : (((פקע).)) @ 5. : שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג ((([[תקנה 85(ז)]]))) : (1) מידות השלט: 40×50 ס"מ : (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן : (3) כתובת בנוסח אחד מאלה: :: {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען חורג</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען רחב</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען ארוך</div> }} :: צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה - 70 מ"מ; רוחב עד - 45 מ"מ; עובי - 15 מ"מ. : (4) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. @ 6. (תיקון: תשנ"ג-3, תשע"ה-6, תשע"ו-9) : התקני חיבור סובב ((([[תקנה 85א(ב)]]))) : התקני חיבור סובב המתאימים לאחד מהתקנים האלה: : (1) למפמ"כ 120; : (2) לתקן I.S.O; : (3) לתקן EN; : (4) לתקן DIN. @ 7. : משולש לסימון מטען חורג ((([[תקנה 88(ג)]]))) : (1) מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס"מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ"מ. : (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. : (3) סימון: סימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש. : (4) צבע המשולש - :: (א) לסימון מטען חורג קדמי - יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו; :: (ב) לסימון מטען חורג אחורי - יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס"מ. @ 8. : שלט סימון לגורר ולנגרר ((([[תקנה 90(ב) ו-(ג)]]))) : (1) מידות השלט לגורר: 12.5×30 ס"מ; לנגרר 40×50 ס"מ. : (2) החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. : (3) כתובת בנוסח אחד מאלה: :: {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">גורר</div> |<div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">נגרר על ידי {{ש}} 12-345-67</div> }} : (4) צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן: :: גובה - 70 מ"מ; :: רוחב - עד 45 מ"מ; :: רוחב - 15 מ"מ. : (5) סימון: הסימון לפי ת"י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ"מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. @ 9. (תיקון: תשנ"ד-4, תשנ"ה-4, תשנ"ו-2, תשנ"ז-8, תשע"ט-5) : קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון ((([[תקנות 39ג(ד)]], [[119]] [[ו-223]]))) : קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן: : (1) (((נמחקה);)) : (2) תקנת E.C.E REG. 22 - סימון: E.C.E 22; : (3) תקן FMVSS 218 - סימון: D.O.T; : (4) (((נמחקה);)) : (5) (((נמחקה);)) : (6) תקן יפני JIS-T8133, ‏Type C בלבד - סימון JIS. @ 9א. (תיקון: <!-- קודם פרט 10 --> תשנ"ה-4) : מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן ((([[תקנות 130(3)]] [[ו-136(ב)]]))) : מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה - : (1) מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן: :: (א) תקנת ECE REG No. 3 - סימון: ECE; :: (ב) הנחיית ‎757/76((/))EEC - סימון: EEC; :: (ג) הנחיות SAE ((J))1594 - סימון: SAE; :: (ד) תקן FMVSS 218 <!-- (([במקור: FMVSS 218 FMVSS])) --> - סימון: D.O.T; :: (ה) תקן B.S 5361((:1976)) - סימון: סימן העפיפון; :: (ו) תקן DIN 4848 - סימון: DIN. : (2) מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס"מ, לפי תקן ישראלי ת"י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4. @ 9ב. (תיקון: תשס"ה-19) : שלט סימון לרכב בבדיקה ((([[תקנה 190א(ד)]]))) : (1) מידות השלט 25×45 ס"מ, מידות האותיות 25×20 מ"מ; : (2) השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום; : (3) כתובת בנוסח כלהלן: :: <div style="text-align: center;"><div style="padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;">רכב בבדיקת מבחן {{ש}} שם המוסך ______________ {{ש}} מספר רישיון המוסך ______________</div></div> @ 10. (תיקון: תשנ"ה-4) : מספר זיהוי רכב ((([[תקנה 282]]))) : 1. מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number - VIN) - יהיה כקבוע בתקן ISO 3779 או במפרט SAE J272. : 2. מבנה מס' זיהוי (VIN) :: {| |- style="font-size: 90%;" ! colspan="6" | מס' רץ ומפעל הרכב !! שנת ייצור !! colspan="6" | תכונות שונות של הרכב !! colspan="3" | יצרן וארץ ייצור |- style="text-align: center;" | 17 || 16 || 15 || 14 || 13 || 11 || 10 || 9 || 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2 || 1 |} : 3. קוד סימון שנת ייצור: :: {| ! קוד !! שנה |- | V || 1997 |- | W || 1998 |- | X || 1999 |- | Y || 2000 |- | 1 || 2001 |- | 2 || 2002 |- | 3 || 2003 |- | 4 || 2004 |- | 5 || 2005 |- | 6 || 2006 |- | 7 || 2007 |- | 8 || 2008 |- | 9 || 2009 |- | A || 2010 |} @ 10א. (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ב-4, תשנ"ג-6, תשנ"ג-9, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ו-2, תשע"ח-3) : תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש מרכב ((([[תקנה 282א]]))) : (1) '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין''' :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! למן שנת הייצור !! נפח המנוע בסמ"ק !! משקל כולל מותר בק"ג !! נוסעים פרטי, מונית ורכב סיור מסחרי !! זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור !! אופנוע |- | 1977 || כל נפח || עד 3500 | ‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01 || ‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01 || |- | 1985 || כל נפח || עד 3500 | ‎78/665/EEC {{ש}} או ECE 15.03 || ‎78/665/EEC || |- | rowspan="3" | 1989 || כל נפח || עד 3500 | ‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86 || ‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86 || |- | עד 50 || || || || ECE 47 |- | מעל 50 || || || || ECE 40 |- | 1992 || מעל 2000 | rowspan="3" | || rowspan="3" | ‎88/76/EEC {{ש}} או ‎88/436/EEC {{ש}} או ‎89/458/EEC {{ש}} או ‎89/491/EEC {{ש}} או ‎91/441/EEC {{ש}} או CFR 40.86 || rowspan="3" | || rowspan="3" | |- | 1993 || מעל 1600 |- | 1994 || כל נפח |- | 1995 || || עד 3500 || || ‎93/59/EEC {{ש}} או לרכב מתוצרת ארה"ב EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 68 as of 1/1/94 || |- | 1996 לרכב שייצורו נמשך משנת הדגם 1995 || כל נפח || עד 3500 | colspan="2" | ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC || |- | rowspan="3" | 1996 לדגם חדש שהוחל בייצורו ב-1 בינואר 1996 || rowspan="3" | כל נפח || עד 2500 {{ש}} 2500–3500 | colspan="2" | ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC || |- | rowspan="2" | עד 3500 || colspan="2" | לרכב מתוצרת ארה"ב ECA (49 States)‎ מקסיקו וקנדה - כל דגמי 1996 || rowspan="2" | |- | ‎40 CFR Part 86 as of 1.1.94 || LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94 |} : (2) '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל''' :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! rowspan="2" | שנת הייצור !! rowspan="2" | סוג הרכב !! rowspan="2" | משקל כולל מותר בק"ג !! rowspan="2" | תקני עשן מחוייבים !! colspan="2" | תקני גזים מחייבים |- ! לפי EEC !! לרכב מתוצרת ארה"ב |- | עד 1993 || כל הסוגים || כל משקל || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || || |- | rowspan="3" | למן 1994 | רכב נוסעים פרטי, מונית, רכב סיור, רכב מסחרי || עד 2349 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎91/441/EEC || |- | אוטובוס רכב מסחרי || 3,500 ומעלה || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎88/77/EEC || |- | מונית או רכב סיור בעל מרכב זוטובוס ואוטובוס זעיר || מ-2350 עד 3500 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎88/77/EEC או ‎91/441/EEC || |- | rowspan="2" | למן 1995 | מסחרי || עד 3500 || ‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24 || ‎93/59/EEC || EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94 |- | || מעל 3500 || || ‎91/542/EEC || EPA (49 States) GDT 1991 1993 YM |- | rowspan="3" | 1996 | פרטי, מונית, רכב סיור, זוטובוס, אוטובוס זעיר || עד 2,500 || ‎72/306((/))EEC או ECE 24 || רכב שייצורו נמשך מ-1995: ‎93/59((/))EEC או ‎94/12((/))EEC {{ש}} דגם חדש שהוחל בייצורו מ-1.1.96: ‎94/12((/))EEC || EPM (49 States) CDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94 |- | מסחרי, זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור || מ-2,501 עד 3,500 || || ‎93/59((/))EEC או ‎91/542((/))EEC || EPM (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94 |- | || מעל 3,501 || || ‎91/542((/))EEC || EPM (49 States) HDT 40 CFR Part 86 as of 1/1/94 |} : (3) '''תצרוכת והתאמת דלק''' :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! rowspan="2" | למן שנת הייצור !! colspan="2" | נוסעים פרטי ומונית !! מסחרי |- ! ממשקל כולל 400 ק"ג עד 2200 ק"ג || ממשקל כולל 2201 ק"ג כולל ומעלה || מעל 400 ק"ג ממשקל כולל מותר |- | 1986 ולאחריה || ‎80/1268((/))EEC או ECE 15.04 || || |- | 1991 || colspan="3" | הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס' 90 עם או בלי תוספים לדלק. |- | 1992 || colspan="3" | הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש (1) בבנזין לפי ת"י מס' 90 עם או בלי תוספים; (2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל. |- | 1994 || colspan="3" | הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת"י 107. |} : (4) '''רעש מכלי רכב''' :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שנת הייצור !! רכב בעל 4 גלגלים או יותר !! רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ"ק !! רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ"ק |- | 1977–1986 || ECE 9 או ‎70/157/EEC || || |- | 1987 ולאחריה || ‎77/212((/))EEC או ‎81/334((/))EEC או ‎84/372((/EEC)) או ECE 9.01 או ECE 51 || ECE 41 או ‎78/1015((/))EEC || ECE 63 |- | 1995 || ‎84/424((/))EEC או ‎89/491((/))EEC || - || - |} @ 11. (תיקון: תשנ"ב-3, תשס"ה-4) : רפידות בלם ומצמד ((([[תקנה 282ב]]))) : רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה: : (1) מפרט SAE J866A ומסומנות בהתאם; : (2) תעודת ABE ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A.‎. @ 11א. (תיקון: תשנ"א-11, תשנ"ב-3) : תקנים למניעת הפרעות קשר ((([[תקנה 282ג]]))) : תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה: : (1) ‎72/245((/))EEC; : (2) (((נמחק);)) : (3) ECE 10; : (4) ת"י 81; : (5) ת"י 87. @ 11ב. (תיקון: תשנ"ו-2, תשנ"ז-8, תשס"ט-5) : (((נמחק).)) @ 12. (תיקון: תשנ"ג-3) : מערכת הפליטה ((([[תקנה 318(ב)]]))) : מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה: : (1) מפמ"כ 144; : (2) הנחיית EEC מס' ‎334/81/EEC; <!-- (([במקור: 334/81/EEC])) --> : (3) תעודת ABE; : (4) תקן BS‏ - BS AU 193((:))1983‎; : סימונים: : (1) תו תקן; : (2) EEC; : (3) KBA; : (4) סימן העפיפון. @ 13. (תיקון: תשנ"ב-8, תשנ"ג-3, תשנ"ד-6, תשנ"ה-4) : אופנים ברכב ((([[תקנה 321]]))) : האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה: : (1) פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד; :: סימון: תו תקן; : (2) נתך קל, ומתאימים למפמ"כ 240; : (3) נתך קל, ואושרו בתעודת ABE; : (4) נתך קל המסומן DOT; : (5) נתך קל ואושר בתעודת JWL; : (6) נתך קל ואושר בתעודת JIS. @ 14. (תיקון: תשע"ה-6) : צמיגי גומי פנאומטיים ((([[תקנה 322(א)]]))) : הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה: : (1) FMVSS 109 או CMVSS 109; : (2) FMVSS 119 או CMVSS 119; : (3) J.I.S.‎ 4230; : (4) E.C.E.‎ 30; : (5) E.C.E.‎ 54. : סימונים: D.O.T.‎‏, E.C.E.‎‏, J.I.S.‎. : הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג. @ 15. : חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר ((([[תקנה 326(א)]]))) : החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן - I.S.O. 3583/1975. @ 15א. (תיקון: תשנ"ב-8, תשנ"ד, תשס"ה-4, תשע"ה-6) : מיתקן למניעת נעילה (ABS) ((([[תקנה 330א]]))) : (א) המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה: :: (1) ‎88/194/ECC Annex 10; :: (2) ECE 13.06 Annex 13 :: ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן. : (ב) ברכב כאמור [[בתקנה 330א]] יתאים המיתקן גם לקבוע ב-Category 1 שב-Annex 10 וב-Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). : (ג) במונית כאמור [[בתקנה 330א(א)(3)]] יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א). : (ד) ברכב כאמור [[בתקנה 330א(א)(4)]] יתאים המיתקן גם לקבוע ב-Category A שב-Annex 10 וב-Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). : (ה) המיתקן יתאים לאחד מאלה: :: (1) תקן ‎71/320/EEC‏ + ‎98/12/EC; :: (2) לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים: ::: (א) לרכב עם בלמים הידראוליים, כמפורט באחד מאלה: :::: (1) FMVSS 105; :::: (2) CMVSS 105; :::: (3) FMVSS 135; :::: (4) CMVSS 135; ::: (ב) FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר. @ 16. (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ב-8, תשנ"ג, תשנ"ג-3, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ז-8, תשס"ה, תשס"ה-4, תשס"ה-16, תשס"ט-4, תשע"ה-4, תשע"ה-6, תשע"ט-8) : פנסים ואורות ((([[תקנה 351(ב)]]))) : (1) פנסי החזית כאמור [[בתקנה 334]] יתאימו לאחד מאלה: :: (א) ‎89/517/EEC; :: (ב) ECE 1; :: (ג) ECE 2; :: (ד) ECE 5; :: (ה) ECE 8; :: (ו) ECE 20; :: (ז) ECE 31; :: (ח) ECE 56; :: (ט) ECE 57; :: (י) FMVSS 108 מסוג Guide‏ HB3 ו-HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב; :: (י) FMVSS 108; :: (יא) (((בוטל);)) :: (יב) C.M.V.S.S 108. : (2) פנסי הסימון כאמור [[בתקנות 339]], [[340]], [[341]] [[ו-369(ב)]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה: :: (א) מפמ"כ 341; :: (ב) ECE REG. 7; :: (ג) ‎97/30/EC ו-‎76/758/EEC; :: וכן לענין פנסים לפי - ::: [[תקנה 339]] - תקן SAE‏, SAE J222; ::: [[תקנות 340]] [[ו-369]] - תקן SAE‏, SAE J592; ::: [[תקנה 341]] - תקן SAE‏, SAE J585. : (3) פנסי האיתות והבלימה כמפורט [[בתקנות 342]] [[ו-344]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: :: (א) מפמ"כ 341; :: (ב) ECE REG. 56; :: (ג) ECE REG. 6; :: (ד) ECE REG. 48; :: (ה) ‎759/76/EEC; :: (ו) ‎97/30/EC ו-‎76/758/EEC; :: וכן לענין פנסים לפי - ::: [[תקנה 342]] - תקן SAE‏, SAE J586; ::: [[תקנה 344]] - תקן SAE‏, SAE J588. : (3א) פנס הבלימה הנוסף כמפורט [[בתקנה 342]] יתאים לאחד מתקנים אלה: : (1) SAE ((J))186A : (2) ECE Reg. 7 :: סימונים: DOT‏, ECE‏, SAE; :: הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט SAE ((J))186A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה. : (4) הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי [[תקנה 343]], לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: :: (א) ECE REG. 4; :: (ב) ‎760/76/EEC; :: (ג) SAE J587. : (5) פנסי ערפל קדמיים לפי [[תקנה 347(א)]] יתאימו לאחד מאלה: :: (א) ECE REG. 19; :: (ב) ‎762/76/EEC. : (6) פנסי ערפל אחוריים לפי [[תקנה 347א]] יתאימו לאחד מאלה: :: (א) ECE REG. 38; :: (ב) ‎538/77((/))EEC. : (6א) פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו - :: (א) בהתאם לתקן ‎1999/14/EC‏ + ‎77/538/EEC; :: (ב) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA; :: (ג) בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. : (7) הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי [[תקנה 348]] לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: :: (א) ECE REG. 23; :: (ב) ‎77/539/EEC ו-‎97/32/EC; :: (ג) SAE J593. : (8) פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה: :: (א) ECE; :: (ב) שם היצרן וסוג הפנס; :: (ג) (((בוטל);)) :: (ד) (((בוטל);)) :: ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי [[תקנה 282]]. : (9) הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה: :: (א) ECE לפנס אירופאי; :: (ב) ECE או DOT, שם יצרן וסוג נורה על פי FMVSS לפנס אמריקאי; :: (ג) (((בוטל);)) :: (ד) (((בוטל).)) : (10) עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה: :: (א) תו תקן; :: (ב) E.C.E; :: (ג) E.E.C; :: (ד) D.O.T.‎; :: (ה) S.A.E.‎; :: (ו) מ.ת. : (11) (((נמחקה).)) @ 16א. (תיקון: תשס"ה-4, תשע"ה-6) : מחווני כיוון ((([[תקנה 344(יב)]]))) : מחווני הכיוון ברכב יהיו - : (1) בהתאם לתקן ‎97/28/EC‏ + ‎76/756/EEC; : (2) בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA. : (2) בהתאם לתקני FMVSS; : (3) בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. @ 17. (תיקון: תשע"ה-6) : מחזירי אור ((([[תקנה 345]]))) : מחזיר אור יהיה מתאים לאחר מתקנים אלה: : (1) ‎757/76/EEC; : (2) ECE REG. 3; : (3) FMVSS 108 או CMVSS 108; : (4) SAE ((J))1594. : סימונים: : (1) סימון EEC; : (2) סימון DOT; : (3) סימון מ.ת.; : (4) סימון ECE; : (5) סימון SAE. : הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד. @ 17א. (תיקון: תשנ"ד-6, תשע"ה-6) : חומר לבנין פנים המרכב ((([[תקנה 352(ב)]]))) : כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה: : (1) FMVSS 302 או CMVSS 302; : (2) מפמ"כ 373 או 400. : הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ"מ לדקה. @ 18. (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ד-4, תשנ"ד-6, תשס"ה-4, תשס"ה-18, תשע"ה-6) : מושבים ברכב ((([[תקנה 355(ג2) עד (ה)]]))) : (א) מושב יתאים לאחד מתקנים אלה: :: (1) FMVSS 222; :: (2) מפמ"כ 363; :: (3) ECE REG. 17 לגבי חוזק התקנת המושבים; :: (4) ECE REG. 25 לגבי הלם משענת הראש; :: (5) ECE REG. 21 לגבי הלם גב המושב. : (ב) חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה: :: (1) FMVSS 302; :: (2) מפמ"כ 373. :: הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ"מ לדקה. : (ג) משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה: :: (1) הנחיית ‎78/932/EEC; :: (2) תקן FMVSS 202 או תקן CMVSS 202 לרכב המיוצר בקנדה. @ 19. (תיקון: תשנ"א-11, תשנ"ה-4, תשע"ה-6) : שמשות לרכב ((([[תקנה 356(א) ו-(ג)]]))) : (א) השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה: :: (1) ת"י 546; :: (2) ECE Reg. 43; :: (3) ‎92/22/EEC; :: (4) FMVSS 205 או CMVSS 205. : (ב) שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה: :: (1) BS AU 178((:1980)) :: (2) DGM :: (3) DIN :: (4) JIS R 3211((:1998)) : (ג) שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב. @ 20. : צופר ((([[תקנה 359(א) ו-(ד)]]))) : הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה: : (1) ECE REG. 28; : (2) ‎70/388/EEC. : סימונים: : (1) E.C.E.‎; : (2) E.E.C.‎. @ 21. (תיקון: תשנ"ג-3, תשע"ה-4, תשע"ח-12) : מראות תשקיף מצלמות ומסכים ((([[תקנה 361]]))) : (א) מראות התשקיף מצלמות ומסכים ברכב לפי [[תקנה 361]] יתאימו לאחד מתקנים אלה - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) ECE REG. 46; :: (3) ‎71/127/EEC; :: (4) ‎79/795/EEC; :: (5) FMVSS 111. : (ב) סימונים: :: (1) תו תקן; :: (2) EEC; :: (3) ECE; :: (4) FMVSS; :: (5) מ.ת. @ 22. (תיקון: תשנ"ג-3, תשע"ט-8) : מיתקן להגנה בפני התנגשות תת-רכבית - פגוש אחורי ((([[תקנה 363א(א)]]))) : המיתקן יתאים לאחד מאלה: : (1) מפמ"כ 241; : (2) ‎79/490/EEC ועדכונו - ‎81/333/EEC; : (3) תקן ישראלי 5841 - התקן הגנה תת-רכבי אחורי, מאוגוסט 2008 כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד ובאתר האינטרנט של מכון התקנים; : (4) תקנת E.C.E 58 לרבות עדכונים שיתפרסמו לפיה וכתוקפה מזמן לזמן. : סימונים: : (1) תו תקן; : (2) סימון E.E.C.‎. @ 23. (תיקון: תשס"ה-6, תשע"ה-6) : חגורות בטיחות ברכב ((([[תקנות 39ד(ג)]], [[39ה(ד)]] [[ו-364א(ג), (ד) ו-(ה)]]))) : (א) חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה - :: חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר; :: חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד; :: חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית; :: חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים. : (ב) חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה: :: (1) ת"י 543; :: (2) ECE REG. 16; :: (3) JIS D 4604((:1995)); :: (4) BS 3254((:1960)); :: (5) FMVSS 209 או CMVSS 209. : (ג) סימונים: :: (1) סימון תו תקן; :: (2) סימון E.C.E.‎; :: (3) סימון D.O.T.‎; :: (4) סימון J.I.S.‎; :: (5) סימון B.S.‎ (סמל העפיפון). @ 24. (תיקון: תשנ"ג-3) : מזגני אוויר ברכב ((([[תקנה 364ג(ז)]]))) : מזגן האוויר יתאים למפמ"כ 344. : מזגן מייצור מקומי - יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ"כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת. : מזגן מיובא - יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן. @ 24א. (תיקון: תשנ"א-4, תשנ"ג, תשנ"ג-3, תשנ"ד-4, תשפ"א-9) : טכוגרף ברכב ((([[תקנה 364ד]]))) : טכוגרף המותקן ברכב, מאחד מאלה: : (1) טכוגרף בעל דיסקות - טכוגרף המתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחיה ‎3821/85((/))EEC המסומן בסימון EEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור; : (2) טכוגרף דיגיטלי - מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה [[בתקנה 168א(א)]], הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי [[חוק רישוי שירותים]], ומסומן בסימון כמפורט באמנה. @ 24ב. (תיקון: תשנ"ו-2) : מיתקן מגביל מהירות ((([[תקנה 364ה]]))) : מיתקן מגביל המהירות יתאים ל-Annex 1 בהנחייה ‎92/24/EEC. @ 25. (תיקון: תשנ"א-11, תשנ"ג-3, תשס"ה-19, תשס"ט-5, תשע"ה-6) : משולשי אזהרה לרכב ((([[תקנה 367]]))) : משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה - : (1) ת"י 5384; : (2) ECE REG. 27 בהתאם לעדכון האחרון; : (3) FMVSS 125; : (4) (((נמחק);)) : (5) CMVSS 125. : סימונים: : (1) תו תקן; : (2) E.C.E; : (3) D.O.T.‎; : (4) FMVSS; : (5) CMVSS. @ 26. (תיקון: תשנ"ב-3, תשנ"ב-8, תשנ"ז-8, תשס"ה-4) : מטפים לשימוש ברכב מנועי ((([[תקנה 370(א)]]))) : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! סוג הרכב !! כושר כיבוי עפ"י ת"י 1012 !! כמות המטפים לרכב !! תחילה (שנת ייצור הרכב) !! הערות |- | rowspan="2" | מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג | 34ב' || לפחות 1 || עד 1992 || |- | 55ב' || לפחות 1 || 1993 ואילך || |- | אמבולנסים || 55ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור || |- | rowspan="3" | רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג לרבות תומך | 55ב' || לפחות 1 || עד 1992 || rowspan="3" | |- | 55ב' || לפחות 2 || rowspan="2" | מ-1993 ואילך |- | או 89ב' || לפחות 1 |- | אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג || 55ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור || האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים |- | rowspan="2" | אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג | 55ב' || לפחות 2 || rowspan="2" | כל שנות הייצור || rowspan="2" | האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים |- | או 89ב' || לפחות 1 |- | אוטובוס מפרקי || 55ב' || לפחות 3 || כל שנות הייצור || |- | אוטובוס דו-קומתי || 55ב' || לפחות 3 || כל שנות הייצור || |- | rowspan="4" | רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג | 34ב' || לפחות 2 || rowspan="2" | עד 1992 || rowspan="4" | |- | או 89ב' || 1 |- | 55ב' || לפחות 2 || rowspan="2" | מ-1993 ואילך |- | או 89ב' || לפחות 1 |- | מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי || 89ב' || לפחות 3 || עד 1992 || |- | בנתמך || rowspan="3" | 89ב' || לפחות 1 || rowspan="3" | מ-1993 ואילך || rowspan="3" | |- | במשאית || 2 |- | בגרור || 1 |- | במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז || 183ב' || לפחות 1 || כל שנות הייצור || |} : הערות: : (א) המטפים יתאימו לת"י 570. : (ב) ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת"י 463. : (ג) ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת"י 987. : (ד) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה). : (ה) ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ"כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה: :: (1) ת"י 570 - לסוג המטפה; :: (2) ת"י 129 - לתחזוקתו התקופתית; :: (3) ת"י 1022 - להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א' למוצקים, ממין ב' לנוזלים וממין ג' לחשמל. @ 27. (תיקון: תשנ"ג-3, תשנ"ה-4, תשנ"ט-2, תש"ס-3, תשע"ו-9) : מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך ((([[תקנות 371]] [[ו-377(א) ו-(ד)]]))) : מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה: : (1) חיבורי חשמל - :: (א) לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1‏, O1‏, O2 - לפי תקן ISO 11446‏ (13 פינים 12V); :: (ב) לרכב מסוג N2‏, N3‏, O3‏, O4 - לפי תקן ISO 12098‏ (15 פינים 24V); :: (ג) לרכב מסוג M2‏, N2‏, N3‏, O3‏, O4 - לפי תקן ISO 1724‏ (7 פינים Type 12N); :: (ד) לכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים - לפי אחד מתקנים אלה: ::: ISO 7638:2003 ::: ISO 12098:2004 ::: ISO 25981:2008 ::: EN 15207:2015. : (2) חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת"י 273, ולפי SAE J318. : (3) ווי גרירה, עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה: ::: מפמ"כ 343 ::: ISO 1102 ::: ISO 1103 ::: SAE ((J))847 ::: MS 51118 ::: MS 51135 ::: MS 51137 ::: DIN 74052 ::: DIN 74058 ::: BS AU 25 ::: BS AU 113 ::: תקן ‎94/20/EEC : (4) גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה: ::: אישור ABG או מפמ"כ 71, או מפמ"כ 40 או מפמ"כ 277 ו-309. : סימונים: : (א) תו תקן, גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן ISO 1726; : (ב) ECE; : (ג) EEC; : (ד) תקן ‎94/20((/))EC. @ 28. (תיקון: תשנ"ב-8, תשנ"ו-2, תשס"ט-5) : סימון רכב למטרות בטיחות ((([[תקנות 383א עד 383ח]]))) : (א) טבלאות מחזירות אור לפי [[תקנות 383א(ג)]], [[383ו(ב)]] [[ו-383ז(א) ו-(ב)]] :: (1) מידות: 30×60 ס"מ. :: (2) חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס' 2 מיון 103.4. :: (3) על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום-לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה; רוחב הפסים יהיה שווה. ::: בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס"מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה; ::: בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה. :: דוגמאות: (((הושמט))) : (ב) מחזירי האור לפי [[תקנות 383ג(א)]], [[383ה]], [[ו-383ו(א)]] :: (1) מידות (בהתאם לאמור בתקנות): ::: 2.5×15 ס"מ ::: 5×40 ס"מ ::: 10×80 ס"מ :: (2) חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת"י 341, בעל כושר החזרת אור מס' 1 - מיון 103.3. :: (3)(א) בצדו השמאלי של הרכב: מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל-5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום-לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן. ::: (ב) בצדו הימני של הרכב: מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים כמפורט לעיל: ::: דוגמאות: (((הושמט))) :: (4) התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין; אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות. : (ג) מחזיר האור לפי [[תקנה 383ג(ב)]] יהיה - ::: באורך - 37.5 ס"מ ::: ברוחב - 5 ס"מ ::: גובה ורוחב האותיות - 30 מ"מ ::: צבע האותיות לבן על רקע אדום ::: חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת"י 341 : סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת"י 341 ובתוספת סימון מ.ת.. @ 29. (תיקון: תשע"ו-4) : מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים ((([[תקנה 364ו]]))) : מערכת להתרעה מפני התנגשות לפנים תעמוד בתאימות אלקטרו-מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקנת ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב; : הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: : (1) מעבדה מוסמכת; : (2) מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; : (3) יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. @ 30. (תיקון: תשע"ו-4) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב ((([[תקנה 364ו]]))) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב תעמוד בתאימות אלקטרו-מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקנת ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No. 351/2012; : סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקן האמור יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל; : הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: : (1) מעבדה מוסמכת; : (2) מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; : (3) יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. @ 31. (תיקון: תשע"ח-2) : מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים ((([[תקנה 364ח]]))) : מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים תקיים את הדרישות האלה: : (1) לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהתקין יצרן הרכב בקו היצור - ניתן לגביה אישור כמפורט [[בתקנת משנה 364ח(ב)(1)]]; : (2) לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהותקנה בארץ - ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: :: (א) המערכת מתאימה לדגם הרכב; :: (ב) המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו-מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; :: (ג) המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקן ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב. @ 32. (תיקון: תשע"ח-2) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב ((([[תקנה 364ח]]))) : מערכת התרעה על סטייה מנתיב תקיים את הדרישות האלה: : (1) לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהתקין יצרן הרכב בקו הייצור - ניתן לגביה אישור כמפורט [[364 ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)]]; : (2) לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהותקנה בארץ - ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: :: (א) המערכת מתאימה לדגם הרכב; :: (ב) המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו-מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; :: (ג) המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקן ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 351/2012; סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקנים האמורים יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל. == תוספת שלישית: לוחיות זיהוי (תיקון: תשכ"ט-7) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנות 300(ב) ו-(ג)]] [[ו-301(ג)]]))) (תיקון: תשנ"א-11, תשס"ה, תשע"ו-9) ==== @ 1. (תיקון: תשכ"ב-3, תשכ"ה-9, תשל"א-2, תשל"ה-7, תשל"ו-3, תשל"ז-6, תשל"ח-4, תש"ם-3, תשמ"ב-2, תשמ"ב-4, תשמ"ג, תשמ"ג-2, תשמ"ו, תשמ"ו-4, תשמ"ז, תשמ"ז-3, תשמ"ז-5, תשמ"ט-6, תשנ"א-11, תשנ"ג-6, תשנ"ד, תשנ"ד-6, תשנ"ט, תשנ"ט-6, תשס"ה, תשע"ד-7, תשע"ה-3, תשע"ו-9) : (א) לוחיות הזיהוי יהיו על פי תקן ישראלי ת"י 5327 של מכון התקנים הישראלי (להלן - תקן 5327), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו. : (ב) לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בפרק ג' של תקן 5327: "הלוחית המוגמרת - דרישות ובדיקות"; : (ג) צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה: :: (1) צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור בתקן 5327; :: (2) צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו [[בחוק הדגל והסמל, התש"ט-1949]], האותיות IL כאמור בתקן 5327, המילה "ישראל" בעברית ובערבית; :: (3) כאמור בפסקה (2), כשהמילה "ישראל" בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ"ב בחשון התש"ס (1 בנובמבר 1999). :: (4) על אף האמור בפסקה (1), לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן צבע לוחית הזיהוי שלו ירוק מחזיר אור, ומתקיימות בה הדרישות המפורטות להלן: ::: (א) להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו-0.333″, לפי תקן אירופי. :::: {| ! צבע !! סף מינימלי מומלץ למקדם החזר |- | ירוק || <span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i>^&minus;1 ⋅ <i>m</i>^&minus;2 &lt;</span> |} ::: (ב) להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: :::: {| ! colspan="5" | ירוק |- ! קואורדינטה !! נקודה 1 !! נקודה 2 !! נקודה 3 !! נקודה 4 |- | x || 0.180 || 0.140 || 0.120 || 0.350 |- | y || 0.345 || 0.380 || 0.750 || 0.600 |} ::: (ג) לוחית זיהוי לטרקטורון, רכב שטח: :::: המידות: אורך - 225 מ"מ, גובה - 215 מ"מ :::: (((תרשים הושמט))) ::: (ד) גודל הספרות והאותיות - עבור לוחית זיהוי ירוקה לטרקטורון ורכב שטח :::: (((תרשים הושמט))) : (ד) צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור [[בסעיף 17(א)(3) לפקודה]] יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט. : (ה) מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 ס"מ לפחות. : (ה1) לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב). : (ו) לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי [[חוק התקנים, התשי"ג-1953]], או תו תקן, כאמור [[בצו התקנים (קביעת תווי תקן), התשנ"ב-1992]]. : (ז) לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים [[בתוספת התשיעית]], תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ-0.8 מטר מגובה פני הדרך. @ 2. (תיקון: תשל"ו-3, תשס"ה-19) : (א) דוגמה של לוחית זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי [[תקנה 295]] היא: ::: במבחן {{ש}} 1000-10 : (ב) מידות לוחית זיהוי כאמור הם: :: גובה - 250 מילימטרים :: אורך - 370 מילימטרים :: גובה האות - 70 מילימטרים :: רוחב האות - 35 מילימטרים :: גובה הספרה - 75 מילימטרים :: רוחב הספרה - 45 מילימטרים :: עובי האות או הספרה - 10 מילימטרים : (ג) צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות - אדום. : (ד) בצד שמאל של הלוחית ליד המלה "במבחן" תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני. @ 3. (תיקון: תשפ"ד-9, תשפ"ד=15) : (א) לוחית זיהוי לרכב לתחבורה קלה תהיה לפי הוראות תקן 5327 בכל הנוגע ללוחיות לרכב לתחבורה קלה ותותאם לסוג הרכב בהתאם להוראותיו. : (ב) על אף האמור [[בפרט 1(ג)(1)]], לעניין רכב לתחבורה קלה הרשום על שם חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא בהעמדת רכב כאמור לשימוש אחרים בתמורה, צבע הלוחית יהיה לבן מחזיר אור ויתקיימו בה הדרישות המפורטות להלן: :: (1) להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו-0.333″, לפי תקן אירופי. ::: {| ! צבע !! סף מינימלי מומלץ למקדם החזר |- | לבן || <span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i>^&minus;1 ⋅ <i>m</i>^&minus;2 &lt;</span> |} :: (2) להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: ::: {| ! colspan="5" | לבן |- ! קואורדינטה !! נקודה 1 !! נקודה 2 !! נקודה 3 !! נקודה 4 |- | x || 0.180 || 0.140 || 0.120 || 0.350 |- | y || 0.345 || 0.380 || 0.750 || 0.600 |} == תוספת רביעית (תיקון: תשכ"ה) __NOTOC__ == === חלק א': סימני היכר למונית (תיקון: תשמ"ה-4, תשמ"ו-5, תשנ"ד-2) === ==== ((([[תקנה 507]]))) ==== @ : סימני היכר למוניות הם: : (1) קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון; : (2) מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני. === חלק ב': (((בוטל))) (תיקון: תשל"ד-3, תשמ"ג-2, תשמ"ד-4, תשמ"ה-4, תשנ"ג-5, תש"ף-4) === === חלק ג': טופס אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם (תיקון: תשכ"ה, תשל"ו-2, תשמ"ה-4, תשס"ד-7) === ==== ((([[תקנה 510(ג)(6)]]))) ==== : אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם : שם התאגיד ...................... : שם מזמין הנסיעה .................. : מספר הרישוי של המונית ............. : מספר השירוי להפעלת המונית ......... : תאריך הנסיעה והשעה .............. : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................|חתימת מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד}} }} === חלק ד': (((בוטל))) (תיקון: תשכ"ה, תשמ"ה-4) === == תוספת חמישית (תיקון: תשכ"ח, תשל"א-2, תשל"ה-4, תש"ם-8) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 77]]))) ==== @ (א) (תיקון: תש"ם-9, תשמ"ב-2, תשמ"ב-4) : {| ! rowspan="2" | !! colspan="3" | בשקלים |- ! בין השעות <br> 06:01-16:00 !! בין השעות <br> 16:01-24:00 !! בין השעות <br> 24:01-06:00 |- <עוגן פרט 1> | : 1. אגרה בעד הרחקת רכב ([[תקנה 77(א)]]) || 358 || 448 || 538 |- <עוגן פרט 2> | : 2. תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור ([[תקנה 77(ב)]]) || 358 || 448 || 538 |- <עוגן פרט 3> | : 3. תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי - || colspan="3" | 10 |- | colspan="4" | : 4. האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי [[סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957]], ויעוגלו לשקל הקרוב. |} @ (ב) (תיקון: תש"ם-9) : הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן: (((הושמט))) @ (ג) (תיקון: תשמ"א-5) : הודעת רושם דו"ח לפי [[סעיף 27 לפקודת התעבורה]]: (((הושמט))) @ (ד) (תיקון: תשמ"א-5, תשע"ט-8) : דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים: (((הושמט))) == תוספת שישית (תיקון: תשמ"א-2, תשס"ג-2) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 544]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ה-8, תשע"ז-8, תשפ"א-11, תשפ"א-15) : {| ! colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;" | '''2 נקודות''' |- ! מס"ד !! width="100px" | [[פקודה]] !! width="100px" | תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה |- | 1 || || || (((נמחק))) |- | 2 || || [[83ב(א)]] || נהיגה ברכב שבו נוסע לא חגור |- | 3 || || || (((נמחק))) |- | 4 || || || (((נמחק))) |- | 5 || || || (((נמחק))) |- | 6 || || || (((נמחק))) |- | 7 || || || (((נמחק))) |- | 8 || || || (((נמחק))) |- | 9 || || [[97(א), (ב) ו־(ג)]] || נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש |- | 10 || [[לפקודה|65ב(ג)]] || || אי־לבישת אפוד זוהר |- ! colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;" | '''4 נקודות''' |- ! מס"ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה |- | 1 || || [[21(ב)(3)]] || הפרעה או עיכוב תנועה |- | 2 || || [[22(א)]], [[64(ד)]] || אי ציות לתמרור ב–37 – אי עצירה בלבד |- | 3 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרור ב–48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה |- | 4 || || || (((נמחק))) |- | 4א || || [[28א(א)]] || נהיגה ברכב שבו לא מנותקת בזמן הנסיעה תצוגה הנראית לנהג |- | 5 || || [[36(ה)]] || כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני |- | 5א || || [[38(א)]] || נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה |- | 6 || || [[45]] || נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה |- | 7 || || [[47(א)]], [[47(ה)(2)]] || עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל |- | 8 || || [[48(ב) ו־(ג)]] || עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה |- | 9 || || || (((נמחק))) |- | 10 || || || (((נמחק))) |- | 10א || || [[83ב(א)]] || נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות |- | 10ב || || || (((פקע))) |- | 11 || || [[85(א)(3)]] || הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח |- | 12 || || [[85(א)(2)(ב)]] || הובלת מטען המגביל שדה ראיה |- | 12א || || [[90(ו)]] || גרירת רכב שלא בבטיחות |- | 12ב || || [[91(א) עד (ג), (ו) ו־(ז)]] || אי־קיום סייגים בגרירה |- | 13 || || [[93(א)(1)]] || אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון |- | 14 || || || (((נמחק))) |- | 15 || || [[96]], [[97(ד)]], [[99(א)(1), (2) ו־(3)]], [[101]] [[ו־103]] || נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש |- ! colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;" | '''6 נקודות''' |- ! מס"ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה |- | 1 || [[לפקודה|2]] || || נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי |- | 2 || || || (((נמחק))) |- | 3 || || [[21(ג)]] || נהיגה בלא זהירות |- | 4 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב–1, ב–2, ב–12, ב–13, ב–14, ב–15, ב–16, ב–17, ב–18, ב–54, ב–60, ב–68 |- | 5 || || [[22(א)]] || אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב–8, ב–10 |- | 5א || || [[22(א)]] || פניות אסורות לפי תמרורים 428 עד 431 |- | 6 || || [[22(א)]], [[36(ד)]] || נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב–40, ב–41, ב–42, ב–43, ב–44, ב–45, ב–46, ב–47, ב–50, ב–51, ה–4, או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך |- | 7 || || [[23(א)(1) ו־(2)]] || אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני |- | 8 || || [[26(4)]], [[27(ג)]] || נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב |- | 9 || || [[33(א)]] || נהיגה שלא בכביש למעט דו־גלגלי |- | 10 || || [[36(ג)]] || נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף |- | 11 || || [[35]], [[46(א)]] || נהיגה שלא בימין הדרך |- | 12 || || [[37]] || נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד־סיטרי |- | 13 || || [[39א(א), (ג) ו־(ז)]], [[39ג(א), (ג) ו־(ד)]], [[39ד(א)]] [[ו־39ה(א) ו־(ג)]] || נהיגת מכונה ניידת, טרקטורון, טרקטור משא או רכב שטח בניגוד לתקנות |- | 14 || || [[47(ה)(3) ו־(4)]] || עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי השלמת עקיפה לפני צומת |- | 14א || || [[56(ב)(2)]] || אי־פתיחה של חלון רכב או דלת אוטובוס, לפי העניין, בעצירה לפני מפגש מסילת ברזל |- | 14ב || || [[57]] || חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל בדרך לא סלולה אספלט או בטון |- | || || [[47(ח)]] || רכב מעל 4,000 ק"ג, העוקף שלא כדין רכב עוקף |- | 15 || || [[64(א)(1), (2) ו־(3)]], [[64(ב)(1) ו־(2)]], [[66]] || אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה, לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב שבא נגדו; |- | || || [[68]] || אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון |- | 16 || || [[65]] || כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה |- | 17 || || [[83ב(א)]] || נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות |- | 17א || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען ברכב עד 14.99% מעל המשקל הכולל המותר |- | 17ב || || [[85(א)(4)]], [[85(א1)]] || הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים |- | 18 || || [[86]] || הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד' לתקן אבטחת מטענים |- | 18א || || [[95ד]] || נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע או שלא בהתאם להוראות המפורטות [[95ד|בתקנה]] |- | 18ב || || [[119(ג)]] || נהיגה או רכיבה על אופנוע בלי לחבוש קסדת מגן |- | 19 || || [[155]] || הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות |- ! colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;" | '''8 נקודות''' |- ! מס"ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה |- | 1 || [[לפקודה|10(א)]] || || רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב |- | 1א || || [[12א1(ב)]] || נהיגת נהג חדש צעיר בלא מלווה |- | 1ב || || [[12א2]] || נהיגת נהג חדש צעיר עם נוסעים במספר העולה על המותר בלא מלווה |- | 1ג || || [[16(ב)]] || הוראת נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית |- | 2 || [[לפקודה|38(3)]] || [[21(ב)(2)]] || תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם |- | 2א || [[לפקודה|62(2)]] || || נהיגה בקלות ראש או ברשלנות |- | 2ב || [[לפקודה|62(11)]] || || שיבוש פעולת מיתקן מגביל מהירות |- | 3 || || [[21(ב)(4)]], [[26(1)]] || התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך |- | 4 || || [[27(א)]] || נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך |- | 4א || || [[28(ב)]] || נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית |- | 5 || || [[44(א)]] || פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות) |- | 6 || || [[47(ה)(1) ו־(ז)]] || עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל |- | 7 || || [[54(א)]], [[22(א)]] || מהירות מעל 20 קמ"ש עד 30 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית |- | 8 || || [[54(א)]], [[22(א)]] || מהירות מעל 25 קמ"ש עד 40 קמ"ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה |- | 9 || [[לפקודה|65(א)(1) ו־(3)]] || [[56(א)(1), (2) ו־(3)]] || אי עצירה לפני מפגש רכבת בנסיבות המפורטות [[65 לפקודה|בסעיף]] [[56|או בתקנה]], לפי העניין |- | 10 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור ה–2 |- | 11 || || [[64(ה)]] || נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת |- | 11א || || [[67(א)]] || אי־מתן אפשרות להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה |- | 11ב || || [[83א]] || הסעת ילד שאינו רתום במושב בטיחות או במושב מגביה, לפי העניין |- | 12 || || [[85(א)(4)]] || הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח |- | 12א || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען ברכב מ־15% מעל המשקל הכולל המותר ועד 24.99% |- | 13 || || [[85(ד)(1) ו־(ה)(3)]] || הובלת מטען החורג ממידות הרכב |- | 14 || || [[85א(ו)(1), (3) ו־(4)]] || הובלת מכולה בניגוד לתקנות |- | 15 || || [[168]] || שעות נהיגה מעל המותר |- | 16 || || [[308(ד)]] || נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש |- | 17 || || [[364ד(ב)]] || נהיגה בלא טכוגרף תקין |- | 18 || || [[364ה(ג)]] || נהיגה בלא מגביל מהירות תקין |- ! colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;" | '''10 נקודות''' |- ! מס"ד !! [[פקודה]] !! תקנה !! תיאור מקוצר של העבירה |- | 1 || colspan="2" | [[סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] שחל עליו [[סעיף 64 לפקודה]] || גרימת מוות ברשלנות |- | 1א || [[לפקודה|10(א)]] || || נהיגת רכב בידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב |- | 2 || [[לפקודה|64א]] || || הפקרה אחרי פגיעה |- | 2א || [[לפקודה|64ד(א)]] || || סירוב לבדיקת שכרות; |- | 2ב || [[לפקודה|65(א)(2)]] || [[56(א)(4)]] || אי־עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כשהמחסום נע |- | 3 || || [[22(א)]], [[54(א)]] || מהירות מעל 30 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית |- | 4 || || [[22(א)]], [[54(א)]] || מהירות מעל 40 קמ"ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה |- | 5 || || [[47(ד) ו־(ה)(5)]] || עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או על קו הפרדה רצוף |- | 6 || || [[64(ג)]], [[22(א)]] || אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–36 |- | 7 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–37 |- | 8 || || [[64(ד)]], [[22(א)]] || נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה–1 |- | 9 || || [[67(א)]] || לא איפשר להולך רגל להשלים חצייה בבטחה בנסיבות מחמירות |- | 10 || || [[85(א)(5)]] || הובלת מטען מעל 25% מהמשקל הכולל המותר |- | 11 || [[לפקודה|62(3)]] || [[26(2)]], [[169ב]] || נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים |- | 12 || [[לפקודה|67]] || || נהיגת רכב בזמן פסילה |} == תוספת שביעית __NOTOC__ (תיקון: תשמ"ג-2, תשנ"ב-3) == === ציוד לארגז עזרה ראשונה === ==== ((([[תקנות 369א]] [[ו-408]]))) (תיקון: תשנ"א, תשנ"א-11) ==== @ א. (תיקון: תשנ"ב-3) : ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל רכב כאמור [[בתקנה 369א(ב)]] ולכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן: : (1) 1 תחבושת אישית; : (2) 2 משולשי בד; : (3) 10 אגדים מדבקים; : (4) 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; : (5) 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; : (6) 2 סיכות בטחון; : (7) 1 זוג מספריים. @ ב. : באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא - בנוסף לציוד המפורט [[פרט א|בסעיף א']] - הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי: : (1) 5 תחבושות אישיות; : (2) 2 תחבושות בינוניות; : (3) 8 משולשי בד; : (4) 1 תחבושת כוויה מטלין; : (5) 1 גזה עליון. @ ג. (תיקון: תשנ"ב-3) : בטיולית ובכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא - בנוסף לציוד המפורט [[פרט א|בסעיף א']] - הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי: : (1) 8 תחבושות אישיות קטנות; : (2) 2 תחבושות בינוניות; : (3) 1 תחבושת בטן גדולה; : (4) 10 משולשי בד; : (5) 1 תחבושת כוויה מטלין; : (6) 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3×3 אינטש; : (7) 1 חוסם עורקים מגומי; : (8) 1 גזה וזלין סטרילית; : (9) 1 זוג מספריים לחומר. @ ד. : הציוד המפורט [[פרט ב|בסעיפים ב']] [[פרט ג|ו-ג']] הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי. @ ה. (תיקון: תשנ"א, תשנ"א-11) : ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים. == תוספת שמינית (תיקון: תשנ"א-4) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 364ד]]))) ==== : 100 (()) תל-אביב - קהיר : 392 (()) באר-שבע - אילת : 393 (()) תל-אביב - אילת : 394 (()) תל-אביב - אילת : 395 (()) באר-שבע - אילת : 444 (()) ירושלים - אילת : 840 (()) תל-אביב - קרית-שמונה : 841 (()) תל-אביב - קרית-שמונה : 842 (()) תל-אביב - קרית-שמונה : 963 (()) ירושלים - קרית-שמונה : 964 (()) ירושלים - צפת : 966 (()) חיפה - שפך-זוהר : 991 (()) חיפה - אילת : 995 (()) חיפה - באר-שבע == תוספת תשיעית (תיקון: תשס"ג-4, תשס"ה-20) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 364ד(ב1)(1)]]))) ==== === יומן נסיעות חודשי אישי === : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם פרטי ומשפחה !! תעודת זהות !! מס' רישיון נהיגה !! מס' סידורי של היומן !! מס' רישיון מוגבל !! מס' העמוד |- | || || || || || |} : מס' הרכב: _______________ : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! rowspan="2" | מס' הרכב {{מוקטן|(במידה והנהג עובר מרכב לרכב)}} !! colspan="2" | תחילת עבודה !! colspan="2" | נהיגה בפועל !! colspan="2" | הפסקות או המתנות !! colspan="2" | מנוחה מחוץ לעבודה !! colspan="2" | סיום העבודה !! colspan="2" | סה"כ שעות עבודה !! colspan="2" | פרטי הנסיעה !! colspan="2" | רישום מד מרחק נסיעה !! rowspan="2" | חתימת הנהג |- ! {{מוקטן|תאריך}} !! {{מוקטן|שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|משעה}} !! {{מוקטן|עד שעה}} !! {{מוקטן|תאריך}} !! {{מוקטן|שעה}} !! {{מוקטן|שעות}} !! {{מוקטן|דקות}} !! {{מוקטן|ממקום}} !! {{מוקטן|למקום}} !! {{מוקטן|בהתחלה}} !! {{מוקטן|בסיום}} |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |- | || || || || || || || || || || || || || || || || || |} : {{מוקטן|הערה: שיטת מילוי השעות תיעשה לפי 24 שעות (אחרי 12 בצהריים: 13, 14 וכו')}} @ : {{טורים שווים | חתימה: _______________ | תאריך: _______________ }} == תוספת עשירית (תיקון: תשס"ה, תשס"ו-8) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנות 300(ג)]] [[ו-301(ג)]]))) ==== @ 1. : משא רכין @ 2. : משא אשפה בתפזורת @ 3. : משא רכין מנוף קדמי @ 4. : משא מגבה נוע @ 5. : משא מערבל בטון @ 6. : משא אשפה מגבה נוע @ 7. : משא מכל אבקה רכין @ 8. : גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון @ 9. (תיקון: תשס"ט-10) : (((נמחק))) @ 10. (תיקון: תשס"ט-10) : רכב מסוג O4 @ 11. (תיקון: תשס"ט-10) : רכב מסוג N3 == תוספת אחת עשרה (תיקון: תשס"ה-15) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 495]]))) ==== @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1''': בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות ((([[תקנה 495(א)]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2''': פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד ((([[תקנה 495(ב)(3)]]))) @ (תיקון: תשס"ו-10) <עוגן טופס 3> : '''טופס 3''': ערבות בנקאית ((([[תקנה 495(ב)(7)]]))) @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4''': התחייבות למילוי תנאי הרישיון ((([[תקנה 495(ג)]]))) @ <עוגן טופס 5> : '''טופס 5''': התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד ((([[תקנה 495(ג)]]))) @ (תיקון: תשס"ו-10) <עוגן טופס 6> : '''טופס 6''': ערבות בנקאית ((([[תקנה 495ז]]))) == תוספת שתים עשרה (תיקון: תש"ע-11) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנות 216(ד)(3)]]))) ==== == תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע"ד-5) __NOTOC__ == === חלק א': טפסים לעניין רכב שנגרם לו נזק או נזק בטיחותי (תיקון: תשע"ד-11) === ==== ((([[תקנה 309]]))) ==== @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1''': תעודת בדיקה לפי [[תקנה 309(א)‏]] @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2''': הודעה לרשות הרישוי בדבר רכב שנגרם לו נזק בטיחותי‏ @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3''': הודעה בדבר תיקון רכב שנגרם לו נזק בטיחותי לפי [[תקנה 309(ה)]] @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4''': תעודה בדבר תקינות רכב‏ === חלק ב': טפסים לעניין רישום רישיון הפעלה למונית ברישיון רכב (תיקון: תשע"ד-11) === ==== ((([[276ה|תקנות 286ה (([צ"ל: 276ה]))]] [[ו-287ב]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ד-11) <עוגן טופס 5> : '''טופס 5''': טופס לעניין הודעה על רישיון הפעלה למונית @ (תיקון: תשע"ד-11, תשע"ח-3) <עוגן טופס 6> : '''טופס 6''': טופס לעניין מחיקת רישיון הפעלה שפורט ברישיון רכב === חלק ג': טפסים לעניין [[חלק י']] (תיקון: תשע"ט-7) === ==== ((([[תקנה 585(א) (14) ו-(15)]]))) ==== @ <עוגן טופס א> : '''טופס א'''': טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק"ג @ <עוגן טופס ב1> : '''טופס ב'1''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית לאוטובוס מס' סידורי ............. @ <עוגן טופס ב2> : '''טופס ב'2''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית למונית @ <עוגן טופס ג> : '''טופס ג'''': טופס בדיקה בטיחותית לכלי רכב מעל 10,000 ק"ג @ <עוגן טופס ד> : '''טופס ד'''': טופס בדיקת תקינות לנתמך/גרור == תוספת ארבע עשרה (תיקון: תשע"ד-12, תשע"ד-14) __NOTOC__ == === סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי === ==== ((([[תקנה 39טז(2)(ב)(3)]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ו-7) : {{ממורכז|[[תמונה:Electric bicycle mark israel.png|425px]]}} == תוספת ארבע עשרה א' (תיקון: תשע"ט-9, תש"ף, תש"ף-7, תשפ"ב-8) __NOTOC__ == ==== ((([[תקנה 191א]]))) ==== === הצהרה בדבר מצבו הרפואי של מבקש רישיון נהיגה {{ש}} טופס 1 === @ : יש לסמן את המבוקש [[תוספת 14א' חלק א'|בחלק א']], למלא את [[תוספת 14א' חלק ב'|חלק ב']] ולהשיב ולסמן במקום המתאים לכך לצד השאלות [[תוספת 14א' חלק ג'|שבחלק ג']]: === חלק א': === : מבקש להוציא רישיון לדרגה (אנא בחר) ‎1/A/A1/A2/B/C1 : הוספת דרגת רישיון נהיגה לדרגה (אנא בחר) C+E/D/D1/D2/D3/C : מבקש להוסיף היתר לנהיגת אמבולנס / רכב לכיבוי שרפות / רכב שב"ס מבצעי / רכב חילוץ / רכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון / אופנוע להגשת עזרה ראשונה / טרקטורון / היתר לנהיגת כלי רכב לצורך בדיקה כשהם בלא נוסעים או מטען / היתר לנהיגת אוטובוס לצורך חניה בחניון כשהוא בלא נוסעים או מטען === חלק ב': פרטים אישיים === : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם פרטי !! שם משפחה !! מס' זהות !! כתובת !! טלפון !! מס' טלפון נייד |- | || || || || || |} === חלק ג': הצהרה רפואית === : {| width="100%" ! !! width="40px" | כן !! width="40px" | לא |- <עוגן פרט 1> | : (1) האם עברת אירוע של איבוד הכרה ב-5 השנים האחרונות? || || |- <עוגן פרט 2> | : (2) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת הכפיון (אפילפסיה)? || || |- <עוגן פרט 3> | : (3) האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלת הכפיון (אפילפסיה)? || || |- <עוגן פרט 4> | : (4) אם התשובה לשאלה הקודמת [[בפרט 3]] היא כן, האם סוג התרופה או מינונה שונה לאחרונה? || || |- <עוגן פרט 5> | : (5) האם עברת בעברך אירוע מוחי (STROKE) או אירוע מוחי חולף (TIA)? || || |- <עוגן פרט 6> | : (6) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? || || |- <עוגן פרט 7> | : (7) האם אתה נוטל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? || || |- <עוגן פרט 8> | : (8) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בתחושה, טווח תנועה או כוח גס של הגפיים? || || |- <עוגן פרט 9> | : (9) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת לב? || || |- <עוגן פרט 10> | : (10) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בקצב הלב (ARRHYTHMIA)? || || |- <עוגן פרט 11> | : (11) האם הושתל לך קוצב לב (PACEMAKER) או קוצב (DEFIBRILLATOR)? || || |- <עוגן פרט 12> | : (12) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 1 (TYPE 1DM - נעורים)? || || |- <עוגן פרט 13> | : (13) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 2 (TYPE 2DM - מבוגרים)? || || |- <עוגן פרט 14> | : (14) האם אתה מטופל בשל מחלת סוכרת כאמור [[בפרט 12]] [[פרט 13|או 13]] באמצעות אחד או יותר מאלה: :: 1. כדורים; :: 2. מזרק אינסולין; :: 3. משאבת אינסולין. || || |- <עוגן פרט 15> | : (15) האם פסיכאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש? || || |- <עוגן פרט 16> | : (16) האם אתה מקבל טיפול תרופתי או אחר לבעיה בתחום בריאות הנפש שניתנה לגביה אבחנה רפואית כאמור [[בפרט 15]]? || || |- <עוגן פרט 17> | : (17) האם אתה חש עייפות ורצון להירדם במהלך היום? || || |- <עוגן פרט 18> | : (18) האם אתה נוטל תרופות מרשם באופן קבוע (למעט תרופות הקשורות להפרעות קשב וריכוז)? || || |- <עוגן פרט 19> | : (19) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מסחרחורת (VERTIGO)? || || |- <עוגן פרט 20> | : (20) האם סבלת מחבלת ראש בשנה האחרונה? || || |- <עוגן פרט 21> | : (21) האם עברת ניתוח ראש בעברך? || || |- <עוגן פרט 22> | : (22) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלה של מערכת העצבים (למשל פרקינסון, טרשת נפוצה וכיוצא באלה)? || || |- <עוגן פרט 23> | : (23) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בזיכרון או בריכוז? || || |- <עוגן פרט 24> | : (24) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסרטן? || || |- <עוגן פרט 25> | : (25) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת נשימה בשינה? || || |- <עוגן פרט 26> | : (26) האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלת ריאות הדורשת טיפול תרופתי קבוע? || || |- <עוגן פרט 27> | : (27) האם ידוע לך על סיבה רפואית אחרת או נוספת על האמור בהצהרה זו שיכולה להפריע לך או למנוע ממך לנהוג? || || |- | colspan="3" | {{מוקטן|* שים לב לאור [[תקנות אלו|תקנה 191א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]], מילוי של תשובה חיובית בהצהרה רפואית זו אין משמעותה דחייה אוטומטית של הבקשה}} |} @ : אני החתום/ה מטה מצהיר/ה, כי הפרטים שמילאתי בהצהרה זו הם הפרטים המדויקים, המלאים והנכונים ביחס למצבי הרפואי בעבר ובהווה; : ידוע לי כי אם הגשתי הצהרה הכוללת מידע כוזב או מטעה, רשות הרישוי רשאית לסרב לתת לי רישיון נהיגה, להתלותו או שלא לחדשו כאמור [[תקנות אלו|בתקנה 191ב לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]; : לידיעתך - : (1) קיים איסור בחוק על נהיגה עם סמים או שרידיהם בגוף ועם אלכוהול בריכוז העולה על הקבוע בחוק; : (2) ישנה חובה להודיע על שינוי במצב רפואי לפי [[תקנות אלו|תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]. @ : {{טורים שווים | חתימת מבקש הרישיון .......................... | תאריך ............................... }} @ : {{מוקטן|בכל מקום שבו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה גם ללשון נקבה}} == תוספת חמש עשרה (תיקון: תשע"ט-7) __NOTOC__ == === חובת מתן שירותי בטיחות במשרה מלאה או מתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות בחלק מימי פעילות המפעל או לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף === ==== ((([[תקנה 580(ד)]] [[ו-584ב(א)]]))) ==== @ 1. : [[בתוספת זו]] - :- "יום עבודה" - שמונה שעות עבודה לפחות שלא יחלו לאחר השעה 14:00 אם קדמו להן שעות עבודה נוספות באותו יום; :- "רכב החכר" ו"רכב השכרה" - כהגדרתם [[בתקנה 579]]. @ 2. : (א) מתן שירותי קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה כנקוב בטור ד' בהתאם למספר כלי הרכב כנקוב בטור ג' שלצדו. : (ב) עלה מספר כלי הרכב במפעל על מספר המחייב התקשרות עם קצין בטיחות בהיקף משרה מלאה (להלן [[בתוספת זו]] - המספר העודף של כלי הרכב), תידרש קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות נוסף, בהתאם למספר העודף של כלי הרכב לפי היחס הקבוע [[בתוספת זו]]. @ : {| class="wikitable" ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג הרכב או סוג המפעל !! width="25%" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} כמות כלי הרכב במפעל !! width="30%" | {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} מספר ימי עבודה בשבוע הנדרשים לפיקוח |- | rowspan="5" | 1. || rowspan="5" | כלי רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, T‏, L, לרבות רכב החכר ורכב השכרה למעט כלי רכב או מפעל שמתקיים לגביו המפורט בפרט 2 או 5, לפי העניין | 0 עד 44 || 1 |- | 45 עד 70 || 2 |- | 71 עד 80 || 3 |- | 81 עד 100 || 4 |- | 101 עד 250 || משרה מלאה |- | rowspan="6" | 2. || rowspan="6" | מפעל שהוא מוביל מסוג א ו-ה כמשמעותם [[בתקנה 4 לתקנות שירותי הובלה]], שבו חלק מכלי הרכב מהסוגים המפורטים בפרט 1 | 1 עד 5 || {{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}} |- | 6 עד 15 || 1 |- | 16 עד 25 || 2 |- | 26 עד 40 || 3 |- | 41 עד 70 || 4 |- | 71 עד 120 || משרה מלאה |- | rowspan="5" | 3. || rowspan="5" | כלי רכב מסוג M1 או M2 או M3 שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי או מונית הפועלת בקו שירות | 1 עד 15 || 1 |- | 16 עד 25 || 2 |- | 26 עד 40 || 3 |- | 41 עד 71 || 4 |- | 72 עד 120 || משרה מלאה |- | rowspan="4" | 4. || rowspan="4" | כלי רכב מסוג N3‏, O3‏* ‎- למעט רכב מסיווג משנה רכב עבודה, ו-N2, למעט לגבי מוביל כהגדרתו [[בחוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה) | 20 עד 60 || 2 |- | 61 עד 80 || 3 |- | 81 עד 120 || 4 |- | 121 עד 150 || משרה מלאה |- | rowspan="6" | 5. || rowspan="6" | כלי רכב מסוג O4*, וכן מפעל שהוא מוביל כהגדרתו [[בחוק שירותי הובלה]] ובלבד שלא מתקיים לגביו כל המפורט בפרט 2 | 1 עד 5 || {{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}} |- | 6 עד 15 || 1 |- | 16 עד 25 || 2 |- | 26 עד 40 || 3 |- | 41 עד 70 || 4 |- | 71 עד 120 || משרה מלאה |- | rowspan="5" | 6. || rowspan="5" | אמבולנס, מונית למעט מונית הפועלת בקו שירות, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה | 20 עד 40 || 1 |- | 41 עד 60 || 2 |- | 61 עד 90 || 3 |- | 91 עד 120 || 4 |- | 121 עד 180 || משרה מלאה |} : {{מוקטן|* לגבי כלי רכב מסוג O3 ו-O4 - גרור ונתמך יחושבו כיחידה אחת לצורך חישוב היקף כלי הרכב במפעל לקביעת היקף ימי העבודה הנדרשים של קצין בטיחות.}} <פרסום> ט"ז בניסן תשכ"א (2 באפריל 1961) <חתימה> יצחק בן אהרן שר התחבורה oqykorvkv25wa9gw2olwgh4nwdc0s9o 0 286540 3017693 3015878 2026-05-26T23:01:50Z OpenLawBot 8112 [3017634] ת"ט 3017693 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות התעבורה, תשכ״א–1961}} {{ח:קטע3||תקנות לביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״א, 1425|תקנות התעבורה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1128.pdf}}, {{ח:תיבה|2518|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}, {{ח:תיבה|2525|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1183.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 354|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1222.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1278.pdf}}, {{ח:תיבה|2213|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1333.pdf}}, {{ח:תיבה|2681|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 221|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1384.pdf}}, {{ח:תיבה|730|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1397.pdf}}, {{ח:תיבה|1505|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1451.pdf}}, {{ח:תיבה|2109|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1490.pdf}}, {{ח:תיבה|2151|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1491.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 242|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1511.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1518.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1522.pdf}}, {{ח:תיבה|788|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1545.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1563.pdf}}, {{ח:תיבה|1208|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1576.pdf}}, {{ח:תיבה|1379|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1590.pdf}}, {{ח:תיבה|1564|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1604.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}, {{ח:תיבה|1786|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 184|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1637.pdf}}, {{ח:תיבה|276|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1641.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|377|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1647.pdf}}, {{ח:תיבה|1353|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1683.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1685.pdf}}, {{ח:תיבה|1518|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1697.pdf}}, {{ח:תיבה|1576|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1700.pdf}}, {{ח:תיבה|2210|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1736.pdf}}, {{ח:תיבה|2564|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1758.pdf}}, {{ח:תיבה|2276|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1739.pdf}}, {{ח:תיבה|2583|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1762.pdf}}, {{ח:תיבה|2752|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1774.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 213|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1792.pdf}}, {{ח:תיבה|519|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1812.pdf}}, {{ח:תיבה|570|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1815.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1837.pdf}}, {{ח:תיבה|1681|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1862.pdf}}, {{ח:תיבה|2440|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 27|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1935.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 6 [תשכ״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1948.pdf}}, {{ח:תיבה|333|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1955.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1960.pdf}}, {{ח:תיבה|1567|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2006.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|2896|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2081.pdf}}, {{ח:תיבה|3164|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2098.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 320|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2141.pdf}}, {{ח:תיבה|1434|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2222.pdf}}, {{ח:תיבה|1782|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2245.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 125|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2300.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2306.pdf}}, {{ח:תיבה|421|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2317.pdf}}, {{ח:תיבה|649|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2330.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2365.pdf}}, {{ח:תיבה|1741|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}, {{ח:תיבה|1742|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2414.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 501|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2486.pdf}}, {{ח:תיבה|602|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2495.pdf}}, {{ח:תיבה|699|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2501.pdf}}, {{ח:תיבה|1044|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2523.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2528.pdf}}, {{ח:תיבה|1476|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2548.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2560.pdf}}, {{ח:תיבה|1718|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2573.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2577.pdf}}, {{ח:תיבה|2049|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2591.pdf}}, {{ח:תיבה|2152|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2601.pdf}}, {{ח:תיבה|2237|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2610.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 560|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2664.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2673.pdf}}, {{ח:תיבה|657|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2675.pdf}}, {{ח:תיבה|1658|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2746.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 228|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2770.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2779.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 4 [תשל״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2791.pdf}}, {{ח:תיבה|864|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2825.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2829.pdf}}, {{ח:תיבה|1089|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2843.pdf}}, {{ח:תיבה|1250|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2855.pdf}}, {{ח:תיבה|1358|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 18|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2909.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2925.pdf}}, {{ח:תיבה|1450|תיקון מס׳ 2 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1160|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3168.pdf}}, {{ח:תיבה|1219|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3172.pdf}}, {{ח:תיבה|1265|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3179.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 173|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3241.pdf}}, {{ח:תיבה|676|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3282.pdf}}, {{ח:תיבה|1094|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3303.pdf}}, {{ח:תיבה|1335|תיקון מס׳ 4 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3320.pdf}}, {{ח:תיבה|1660|תיקון מס׳ 4 (תיקון) [צ״ל: מס׳ 3 (תיקון)]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3334.pdf}}, {{ח:תיבה|1813|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3343.pdf}}, {{ח:תיבה|2029|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3394.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3414.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3437.pdf}}, {{ח:תיבה|917|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3470.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|תיקון מס׳ 8 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3588.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 207|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3607.pdf}}, {{ח:תיבה|532|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3635.pdf}}, {{ח:תיבה|908|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3663.pdf}}, {{ח:תיבה|1995|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3727.pdf}}, {{ח:תיבה|2120|תיקון מס׳ 7 [צ״ל: מס׳ 5]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3735.pdf}}, {{ח:תיבה|2134|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2140|תיקון מס׳ 6 [צ״ל: מס׳ 7]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3736.pdf}}, {{ח:תיבה|2476א|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3753A.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 702|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3814.pdf}}, {{ח:תיבה|984|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|990|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3831.pdf}}, {{ח:תיבה|1382|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3853.pdf}}, {{ח:תיבה|1428|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3856.pdf}}, {{ח:תיבה|1790|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3873.pdf}}, {{ח:תיבה|1985|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3883.pdf}}, {{ח:תיבה|2060|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3897.pdf}}, {{ח:תיבה|87|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3903.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3933.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3959.pdf}}, {{ח:תיבה|1097|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3976.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3984.pdf}}, {{ח:תיבה|1669|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4010.pdf}}, {{ח:תיבה|1871|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4025.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 730|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4075.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4102.pdf}}, {{ח:תיבה|1260|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4107.pdf}}, {{ח:תיבה|1396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1617|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4125.pdf}}, {{ח:תיבה|1767|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4131.pdf}}, {{ח:תיבה|2114|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4148.pdf}}, {{ח:תיבה|2147|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4150.pdf}}, {{ח:תיבה|2206|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4155.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 101|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4174.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4184.pdf}}, {{ח:תיבה|360|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4194.pdf}}, {{ח:תיבה|714|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4214.pdf}}, {{ח:תיבה|887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4224.pdf}}, {{ח:תיבה|1073|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4240.pdf}}, {{ח:תיבה|1214|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4252.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 489|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4306.pdf}}, {{ח:תיבה|790|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4332.pdf}}, {{ח:תיבה|830|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4335.pdf}}, {{ח:תיבה|1259|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4375.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4380.pdf}}, {{ח:תיבה|1604|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 175|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4423.pdf}}, {{ח:תיבה|899|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4469.pdf}}, {{ח:תיבה|950|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4472.pdf}}, {{ח:תיבה|1594|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4506.pdf}}, {{ח:תיבה|1619|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4508.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 31|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4530.pdf}}, {{ח:תיבה|691|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4574.pdf}}, {{ח:תיבה|951|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4594.pdf}}, {{ח:תיבה|1737|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4646.pdf}}, {{ח:תיבה|2086|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4675.pdf}}, {{ח:תיבה|2468|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4694.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4732.pdf}}, {{ח:תיבה|578|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4754.pdf}}, {{ח:תיבה|723|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4764.pdf}}, {{ח:תיבה|1696|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 274|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|277|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4882.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4894.pdf}}, {{ח:תיבה|1138|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4951.pdf}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4969.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 374|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5002.pdf}}, {{ח:תיבה|540|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5010.pdf}}, {{ח:תיבה|968|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5034.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5037.pdf}}, {{ח:תיבה|1031|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5066.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5073.pdf}}, {{ח:תיבה|800|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5106.pdf}}, {{ח:תיבה|948|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 250|תיקון מס׳ 18|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|255|תיקון מס׳ 19|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5153.pdf}}, {{ח:תיבה|609|תיקון מס׳ 20|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5174.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 21|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5176.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון מס׳ 22|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5189.pdf}}, {{ח:תיבה|1111|תיקון מס׳ 23|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5201.pdf}}, {{ח:תיבה|1326|תיקון מס׳ 24|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}, {{ח:תיבה|1435|תיקון מס׳ 25|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5219.pdf}}, {{ח:תיבה|1467|תיקון מס׳ 26|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5221.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 261|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5241.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5249.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5264.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5272.pdf}}, {{ח:תיבה|1215|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5290.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 102|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5301.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5302.pdf}}, {{ח:תיבה|242|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5309.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5314.pdf}}, {{ח:תיבה|352|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5317.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|460|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5325.pdf}}, {{ח:תיבה|803|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5348.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5350.pdf}}, {{ח:תיבה|836|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|387|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5395.pdf}}, {{ח:תיבה|472|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5401.pdf}}, {{ח:תיבה|711|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5419.pdf}}, {{ח:תיבה|1169|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5451.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5458.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5478.pdf}}, {{ח:תיבה|175|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5486.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5497.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון [תשנ״ב] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5503.pdf}}, {{ח:תיבה|774|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5518.pdf}}, {{ח:תיבה|824|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5522.pdf}}, {{ח:תיבה|862|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5524.pdf}}, {{ח:תיבה|898|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5528.pdf}}, {{ח:תיבה|980|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 73|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5555.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5558.pdf}}, {{ח:תיבה|252|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5565.pdf}}, {{ח:תיבה|656|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5581.pdf}}, {{ח:תיבה|893|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5600.pdf}}, {{ח:תיבה|1178|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5613.pdf}}, {{ח:תיבה|1304|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 361|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5640.pdf}}, {{ח:תיבה|589|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5654.pdf}}, {{ח:תיבה|1237|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5670.pdf}}, {{ח:תיבה|1622|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5691.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 230|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5721.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5736.pdf}}, {{ח:תיבה|652|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5740.pdf}}, {{ח:תיבה|818|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5747.pdf}}, {{ח:תיבה|985|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 144|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5796.pdf}}, {{ח:תיבה|280|תיקון (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|281|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5801.pdf}}, {{ח:תיבה|426|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5813.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5821.pdf}}, {{ח:תיבה|593|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5825.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5836.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 8|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5856.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5860.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5871.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|436|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5883.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5872.pdf}}, {{ח:תיבה|745|תיקון [תשנ״ו] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5900.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5902.pdf}}, {{ח:תיבה|794|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5903.pdf}}, {{ח:תיבה|1228|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 44|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5934.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5939.pdf}}, {{ח:תיבה|297|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5948.pdf}}, {{ח:תיבה|523|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5960.pdf}}, {{ח:תיבה|566|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5962.pdf}}, {{ח:תיבה|733|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5970.pdf}}, {{ח:תיבה|969|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5983.pdf}}, {{ח:תיבה|996|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5984.pdf}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5995.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 299|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6018.pdf}}, {{ח:תיבה|639|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6039.pdf}}, {{ח:תיבה|666|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6041.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 222|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6073.pdf}}, {{ח:תיבה|409|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6085.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6097.pdf}}, {{ח:תיבה|814|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6106.pdf}}, {{ח:תיבה|1072|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6125.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|26|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6127.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6132.pdf}}, {{ח:תיבה|350|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6147.pdf}}, {{ח:תיבה|615|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6162.pdf}}, {{ח:תיבה|786|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6172.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 71|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6202.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6204.pdf}}, {{ח:תיבה|128|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6205.pdf}}, {{ח:תיבה|415|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}, {{ח:תיבה|636|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6232.pdf}}, {{ח:תיבה|696|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6238.pdf}}, {{ח:תיבה|1145|תיקון מס׳ 5 [צ״ל: מס׳ 6]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}, {{ח:תיבה|1149|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 38|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6272.pdf}}, {{ח:תיבה|80|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6277.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6279.pdf}}, {{ח:תיבה|278|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6295.pdf}}, {{ח:תיבה|496|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6313.pdf}}, {{ח:תיבה|502|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6314.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6344.pdf}}, {{ח:תיבה|113|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6345.pdf}}, {{ח:תיבה|165|הוראת שעה [תשס״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6349.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6360.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|440|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6370.pdf}}, {{ח:תיבה|633|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|634|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון [תש״ס] מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|653|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|654|תיקון [תשנ״ג] מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6387.pdf}}, {{ח:תיבה|769|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6395.pdf}}, {{ח:תיבה|795|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|796|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6398.pdf}}, {{ח:תיבה|896|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6415.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|998|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6424.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 12|תיקון [תשס״ה] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6429.pdf}}, {{ח:תיבה|204|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|205|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|207|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6446.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6448.pdf}}, {{ח:תיבה|416|תיקון מס׳ 5}}, {{ח:תיבה|475|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6462.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6464.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6470.pdf}}, {{ח:תיבה|698|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6474.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|765|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6480.pdf}}, {{ח:תיבה|772|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|772|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6481.pdf}}, {{ח:תיבה|778|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6482.pdf}}, {{ח:תיבה|986|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|987|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6498.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1146|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6521.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6547.pdf}}, {{ח:תיבה|462|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6552.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6564.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|754|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6582.pdf}}, {{ח:תיבה|1075|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1076|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6605.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6606.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1113|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6610.pdf}}, {{ח:תיבה|1129|תיקון [תשס״ו] מס׳ 7 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 38|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6616.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|118|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6624.pdf}}, {{ח:תיבה|215|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6630.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6636.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6653.pdf}}, {{ח:תיבה|866|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6669.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6671.pdf}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6674.pdf}}, {{ח:תיבה|1020|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6681.pdf}}, {{ח:תיבה|1236|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6703.pdf}}, {{ח:תיבה|1359|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}, {{ח:תיבה|1360|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6708.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 66|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|66|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6720.pdf}}, {{ח:תיבה|200|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6729.pdf}}, {{ח:תיבה|389|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6744.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6749.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6763.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6769.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6797.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1188|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1190|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6801.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1276|הוראת שעה [תשס״ו] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6807.pdf}}, {{ח:תיבה|1334|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 50|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6819.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6825.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|614|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|746|תיקון והוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6865.pdf}}, {{ח:תיבה|878|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון [תשס״ה] מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|879|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6870.pdf}}, {{ח:תיבה|1147|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1148|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1266|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}, {{ח:תיבה|1393|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6910.pdf}}, {{ח:תיבה|1499|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}, {{ח:תיבה|1490|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 97|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6951.pdf}}, {{ח:תיבה|434|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6960.pdf}}, {{ח:תיבה|620|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6972.pdf}}, {{ח:תיבה|685|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6976.pdf}}, {{ח:תיבה|868|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|869|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6989.pdf}}, {{ח:תיבה|977|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|979|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7002.pdf}}, {{ח:תיבה|1150|תיקון [תש״ע] מס׳ 12 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 200|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7053.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 4 [תשע״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7070.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|529|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|687|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7082.pdf}}, {{ח:תיבה|999|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7106.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7113.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7119.pdf}}, {{ח:תיבה|1390|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7139.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7146.pdf}}, {{ח:תיבה|1632|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7157.pdf}}, {{ח:תיבה|1707|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 200|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7182.pdf}}, {{ח:תיבה|211|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7184.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7198.pdf}}, {{ח:תיבה|593|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7210.pdf}}, {{ח:תיבה|645|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}, {{ח:תיבה|820|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7229.pdf}}, {{ח:תיבה|882|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7232.pdf}}, {{ח:תיבה|1211|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1212|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1213|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7251.pdf}}, {{ח:תיבה|1374|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}, {{ח:תיבה|1535|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7269.pdf}}, {{ח:תיבה|1615|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7282.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 26|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7290.pdf}}, {{ח:תיבה|303|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7312.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7367.pdf}}, {{ח:תיבה|1119|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7375.pdf}}, {{ח:תיבה|1200|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7384.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7405.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1626|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7407.pdf}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1701|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7415.pdf}}, {{ח:תיבה|1723|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7417.pdf}}, {{ח:תיבה|1759|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 334|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7450.pdf}}, {{ח:תיבה|793|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7484.pdf}}, {{ח:תיבה|950|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7494.pdf}}, {{ח:תיבה|1217|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7511.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7546.pdf}}, {{ח:תיבה|1887|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7551.pdf}}, {{ח:תיבה|1904|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7552.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 174|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7572.pdf}}, {{ח:תיבה|514|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון [תשע״ד] מס׳ 14 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7597.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7617.pdf}}, {{ח:תיבה|776|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7623.pdf}}, {{ח:תיבה|797|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7626.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}, {{ח:תיבה|1575|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7685.pdf}}, {{ח:תיבה|1694|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7694.pdf}}, {{ח:תיבה|2266|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7715.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 43|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7721.pdf}}, {{ח:תיבה|329|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7743.pdf}}, {{ח:תיבה|442|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7750.pdf}}, {{ח:תיבה|596|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7766.pdf}}, {{ח:תיבה|724|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7779.pdf}}, {{ח:תיבה|764|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7783.pdf}}, {{ח:תיבה|997|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7803.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7822.pdf}}, {{ח:תיבה|1646|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7849.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}, {{ח:תיבה|1752|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7865.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 124|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7874.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7882.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|236|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7887.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7895.pdf}}, {{ח:תיבה|784|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7924.pdf}}, {{ח:תיבה|954|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7947.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7955.pdf}}, {{ח:תיבה|1081|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7963.pdf}}, {{ח:תיבה|1812|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7987.pdf}}, {{ח:תיבה|1876|תיקון מס׳ 11|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7992.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 12|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2067|תיקון מס׳ 13|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}, {{ח:תיבה|2186|תיקון מס׳ 14|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8022.pdf}}, {{ח:תיבה|2254|תיקון מס׳ 15|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8029.pdf}}, {{ח:תיבה|2628|תיקון מס׳ 16|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8057.pdf}}, {{ח:תיבה|2689|תיקון מס׳ 17|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8063.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 366|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|366|תיקון [תשס״ה] מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|498|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8087.pdf}}, {{ח:תיבה|1347|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8109.pdf}}, {{ח:תיבה|1512|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8126.pdf}}, {{ח:תיבה|2294|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}, {{ח:תיבה|2994|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8189.pdf}}, {{ח:תיבה|3338|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8232.pdf}}, {{ח:תיבה|4008|תיקון מס׳ 7א [קודם: הוראת שעה]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4012|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8270.pdf}}, {{ח:תיבה|4020|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8272.pdf}}, {{ח:תיבה|4034|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}, {{ח:תיבה|4035|הוראת שעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8275.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 138|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8296.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|320|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8314.pdf}}, {{ח:תיבה|418|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8325.pdf}}, {{ח:תיבה|638|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8353.pdf}}, {{ח:תיבה|766|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8388.pdf}}, {{ח:תיבה|852|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8407.pdf}}, {{ח:תיבה|860|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8411.pdf}}, {{ח:תיבה|978|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8443.pdf}}, {{ח:תיבה|1002|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8449.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8465.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8466.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8553.pdf}}, {{ח:תיבה|1592|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8608.pdf}}, {{ח:תיבה|1878|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8675.pdf}}, {{ח:תיבה|1932|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 8|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8774.pdf}}, {{ח:תיבה|544|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8923.pdf}}, {{ח:תיבה|926|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8992.pdf}}, {{ח:תיבה|1426|הוראת שעה מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9066.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1440|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9071.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9093.pdf}}, {{ח:תיבה|1722|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9125.pdf}}, {{ח:תיבה|2264|הוראת שעה מס׳ 5 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9221.pdf}}, {{ח:תיבה|2562|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9258.pdf}}, {{ח:תיבה|2780|הוראת שעה מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9292.pdf}}, {{ח:תיבה|2916|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}, {{ח:תיבה|3358|תיקון מס׳ 10|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9436.pdf}} {{ח:תיבה|3850|הוראת שעה מס׳ 6 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 134|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9653.pdf}}, {{ח:תיבה|894|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9732.pdf}}, {{ח:תיבה|1082|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9785.pdf}}, {{ח:תיבה|1134|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9796.pdf}}, {{ח:תיבה|1442|תיקון מס׳ 8 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9859.pdf}}, {{ח:תיבה|1528|הוראת שעה [תש״ף] מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9875.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9918.pdf}}, {{ח:תיבה|2668|הוראת שעה [תשע״ט] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10114.pdf}}, {{ח:תיבה|2966|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10173.pdf}}, {{ח:תיבה|3336|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10234.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 24|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10344.pdf}}, {{ח:תיבה|240|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10380.pdf}}, {{ח:תיבה|324|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10394.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10406.pdf}}, {{ח:תיבה|1056|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10568.pdf}}, {{ח:תיבה|1166|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10602.pdf}}, {{ח:תיבה|1168|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10603.pdf}}, {{ח:תיבה|1218|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10612.pdf}}, {{ח:תיבה|2118|תיקון מס׳ 9|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10811.pdf}}, {{ח:תיבה|102|הוראת שעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10818.pdf}}, {{ח:תיבה|164|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10836.pdf}}, {{ח:תיבה|288|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10861.pdf}}, {{ח:תיבה|682|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10933.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|704|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10941.pdf}}, {{ח:תיבה|740|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10956.pdf}}, {{ח:תיבה|1520|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11113.pdf}}, {{ח:תיבה|1562|הוראת שעה – חרבות ברזל) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11122.pdf}}, {{ח:תיבה|1856|הוראת שעה מס׳ 3 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11186.pdf}}, {{ח:תיבה|1928|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11203.pdf}}, {{ח:תיבה|2270|תיקון מס׳ 6|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11234.pdf}}, {{ח:תיבה|2458|תיקון מס׳ 7|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11275.pdf}}, {{ח:תיבה|2986|תיקון מס׳ 4 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11369.pdf}}, {{ח:תיבה|3394|תיקון מס׳ 8|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 506|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11609.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הוראת שעה – חרבות ברזל (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11721.pdf}}, {{ח:תיבה|1846|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11886.pdf}}, {{ח:תיבה|1950|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11904.pdf}}, {{ח:תיבה|1968|הוראת שעה מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11912.pdf}}, {{ח:תיבה|2346|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11993.pdf}}, {{ח:תיבה|2346|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11993.pdf}}, {{ח:תיבה|2486|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12025.pdf}}, {{ח:תיבה|2527|הוראת שעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 134|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12075.pdf}}, {{ח:תיבה|852|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12215.pdf}}, {{ח:תיבה|942|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12228.pdf}}, {{ח:תיבה|1144|הוראת שעה – חרבות ברזל|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12267.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12278.pdf}}, {{ח:תיבה|1416|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12289.pdf}}, {{ח:תיבה|1590|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12311.pdf}}, {{ח:תיבה|1600|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12316.pdf}}, {{ח:תיבה|1680|הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12338.pdf}}, {{ח:תיבה|2112|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12386.pdf}}, {{ח:תיבה|2162|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12397.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1856|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 248|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4879.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5207.pdf}}, {{ח:תיבה|1336|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5214.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 329|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5245.pdf}}, {{ח:תיבה|916|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 494|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5329.pdf}}, {{ח:תיבה|638|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5336.pdf}}, {{ח:תיבה|1114|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5375.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 715|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5417.pdf}}, {{ח:תיבה|1412|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5462.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 338|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5498.pdf}}, {{ח:תיבה|1026|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5537.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 615|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5578.pdf}}, {{ח:תיבה|1241|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5616.pdf}}, {{ח:תיבה|1310|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 662|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5657.pdf}}, {{ח:תיבה|1702|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 535|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5734.pdf}}, {{ח:תיבה|1470|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5775.pdf}}, {{ח:תיבה|1494|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5778.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 370|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5808.pdf}}, {{ח:תיבה|972|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5843.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 367|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5878.pdf}}, {{ח:תיבה|504|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5885.pdf}}, {{ח:תיבה|1123|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5917.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 337|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5950.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 339|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6020.pdf}}, {{ח:תיבה|813|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1004|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6120.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 451|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6153.pdf}}, {{ח:תיבה|1206|הודעת התעבורה (אגרות) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 534|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 623|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 692|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6576.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 841|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 634|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6765.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 817|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 739|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 980|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 806|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7227.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1006|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7361.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1036|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1056|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 696|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7776.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 982|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2297|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8175.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 588|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2050|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2054|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1036|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11017.pdf}}, {{ח:תיבה|1738|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 426|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11594.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11753.pdf}}, {{ח:תיבה|1222|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11762.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 484|הודעת התעבורה (עדכון גבולות קבוצות מחיר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12149.pdf}}, {{ח:תיבה|1890|הודעת התעבורה (אגרות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12353.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|4}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|8}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 19|12}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|19ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70|23}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 75|ו־24}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}} (להלן – הפקודה), {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 14|סעיפים 14(א)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 33|ו־2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 76|וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תש״ט–1948}}, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק א|חלק א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳: מוניות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח}}</div> <div class="law-toc-1">{{ח:פנימי|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע1|חלק א|חלק א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע2|חלק א פרק 1|פרק ראשון: פרשנות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ח־11}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ב־4, תשל״ה־4, תשל״ה־7, תשל״ו־2, תשל״ו־3, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשל״ח־4, תש״ם־7, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־2, תשמ״ט־5, תשמ״ט־6, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשנ״ט־7, תש״ס־3, תשס״א־4, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ה־18, תשס״ו־8, תשס״ו־9, תשס״ו־14, תשס״ו־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־10, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ח־7, תשס״ח־9, תשס״ט־11, תשס״ט־14, תש״ע־6, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־11, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ה־2, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ו־7, תשע״ז־3, תשע״ז־6, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ח־9, תשע״ט־8, תשפ״א־11, תשפ״א־14, תשפ״ב־4, תשפ״ג־7, תשפ״ג־9, תשפ״ד־9, תשפ״ד־16, תשפ״ה־6, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס“ – רכב מנועי המיועד להסעת 8 אנשים או יותר, נוסף על הנהג, ושצויין ברשיון הרכב כאוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס זעיר“ – אוטובוס שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד לפי מבנהו להסעת עד תשעה עשר נוסעים בנוסף לנהג; {{ח:תתת|(2)}} מותקן בו מרכב תקני; {{ח:תתת|(3)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג; {{ח:תתת|(4)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כאוטובוס זעיר או כאוטובוס זעיר ממוגן, לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס פרטי“ – אוטובוס שאינו רכב ציבורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס ציבורי“ – רכב ציבורי שהוא אוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“ – אופנוע שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל מנוע שהספקו לא יפחת מ־12 קילוואט (16 כוח סוס); {{ח:תתת|(2)}} הוא נושא עמו דרך קבע ציוד להגשת עזרה ראשונה; {{ח:תתת|(3)}} ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(4)}} ניתן לגביו ולגבי הארגז שבו נישא הציוד להגשת עזרה ראשונה, אישור של אגף הרכב במשרד התחבורה; {{ח:תתת|(5)}} צוין ברישיונו כאופנוע להגשת עזרה ראשונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופניים עם מנוע עזר“ – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; {{ח:תתת|(2)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים; {{ח:תתת|(3)}} כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ״ש; {{ח:תתת|(4)}} מותקן בהם: {{ח:תתתת|(א)}} צופר או פעמון; {{ח:תתתת|(ב)}} פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(1)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(2)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 132|לתקנה 132(3)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מחזיר אור מאחור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 130|לתקנה 130(3)}}; {{ח:תתת|(5)}} אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן בתקנה זו {{ח:פנימי|חלק א פרק 2 סימן ב3|ובסימן ב׳3 בפרק השני}} – המועד הקובע) – {{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן אירופי EN 15194 (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק״ג; {{ח:תתתת|(ב)}} לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד; {{ח:תתת|(6)}} אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו – {{ח:תתתת|(א)}} הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת״י 15194 – אופניים: ”אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו {{ח:חיצוני|http://mot.gov.il/|www.mot.gov.il}}; בהעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה; {{ח:תתתת|(ב)}} מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ״ש; {{ח:תתת|(7)}} הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (5)(א) ו־(6)(א), לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך כולל“ – המרחק בין הנקודה הקיצונית שבחזית הרכב לנקודה הקיצונית שבחלקו האחורי, כשהוא נמדד בין שני משטחים העוברים דרך הנקודות האמורות וניצבים לציר המרכזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מיתון תנועה“ – אזור שבו המהירות המרבית המותרת אינה עולה על 30 קמ״ש והוא מסומן בתמרור 222 בכניסה אליו ובתמרור 223 ביציאה ממנו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור קנס מוגדל“ – מקום האסור לחנייה או לעצירה של רכב שלגביו נקבע שיעור קנס מוגדל על פי צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 30|סעיף 30 לפקודה}} וסומן בשלט שבו צויין ”קנס מוגדל“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמבולנס“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה בשכיבה של הנזקקים להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו או להסעה של בעלי־חיים חולים או פצועים ואשר ניתן לגביו אישור מאת מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר או מטעמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר תשתית“ – אתר לא מאויש שבו מצוי מיתקן המשמש תשתית ציבורית, לרבות תשתיות מים, חשמל, תקשורת, גז, מסילת ברזל וכבישים ואשר לא נעשית בו פעילות בידי אדם למעט תחזוקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוחן“ – אדם שנתמנה בכתב על ידי רשות הרישוי להיות בוחן לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעלי־חיים“ – בהמות וחיות בית, למעט כלבים, חתולים ועופות בית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה כולל“ – המרחק מפני הדרך עד הנקודה הגבוהה ביותר של הרכב שאינו עמוס, לרבות סולמות וכל מיתקן, מכשיר או דבר אחר המחובר אליו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורר“ – רכב מנועי מסחרי המותקן ומיועד לגרירת גרור, ושצויין ברשיון הרכב כגורר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגינוע“ – התקן דו־גלגלי או תלת־גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230 ”גלגינוע (קורקינט חשמלי) – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה“ (להלן – תקן גלגינוע), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il, ואשר התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; {{ח:תתת|(2)}} המנוע מופעל באמצעות מצערת יד; {{ח:תתת|(3)}} המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים; {{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ״ש; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק״ג; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גרור“ – רכב שאינו רכב מנועי, המיועד לפי מבנהו להיגרר על ידי רכב מנועי מאחוריו, בין שהוא משמש ובין שאינו משמש להובלה, למעט רכב צדי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיפרנציאל“ – מחלק כוח ותנועה שהרכיב יצרן רכב בתהליך ייצורו, המאפשר רדיוס סיבוב והעברת כוח הנעה בין גלגלים שונים באותו סרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 266|בתקנה 266}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך מהירה“ – דרך שאיננה דרך עירונית, יש בה שני כבישים לפחות המיועדים לתנועת כלי רכב מנועיים בלבד, בני שני נתיבים לפחות לכל כיוון נסיעה, בין הכבישים מפריד שטח הפרדה, אין גישה לדרך מחצרים סמוכים ואין בה מפגשי מסילת ברזל או צמתים פרט להתמזגויות כבישים, ובכניסה לדרך מוצב תמרור המורה על ”דרך מהירה“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך עירונית“ – כל דרך בתחום המצוי בשטח שיפוטה של רשות מקומית או רשויות מקומיות הגובלות זו בזו ואשר בכניסה לאותו תחום מוצב תמרור שמשמעו ”כניסה לתחום דרך עירונית“, ועד למקום שבו מוצב תמרור שמשמעו ”קצה תחום דרך עירונית“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה סופית“ – החלטה סופית להטיל קנס, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדר תנועה“ – תמרור וכל סימן או אות, או התקן בנוי, סלול או מוצב כדין בדרך או מופעל בה, לרבות כל עצם אחר המוצב בתחום הדרך, המיועד להסדיר את התנועה ואת אופן השימוש בדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסעת תלמידים“ – הסעה בשכר של ילדים לבית ספר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70ג|בסעיף 70ג(ד) לפקודה}} או לפעילות מאורגנת בעבור ילדים, או חזרה מהם, למעט בנסיעה בקו שירות, או הסעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות|חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ״ד–1994}}; לענין זה, ”ילדים“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“ – הפרת תעבורה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרת חניה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק הפרות תעבורה מינהליות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – מונית שנתקיימו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מותקן בה מרכב אחוד עם חלונות; {{ח:תתת|(2)}} משקלה הכולל המותר עולה על 2,200 ק״ג ואינו עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} גובהה אינו פחות מ־175 ס״מ מפני הקרקע עד לנקודה הגבוהה ביותר שבגג המרכב, למעט כל חלק, מיתקן או תוספת שנקבעו על הגג שלא בידי היצרן בתהליך ייצורו של הרכב; {{ח:תתת|(4)}} מותקנים בה, לרוחב המרכב, עד עשרה מקומות ישיבה לנוסעים, בנוסף למושב הנהג, ומספר הנוסעים צויין ברשיון הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן תאורה“ – זמן הלילה וכן זמן אחר שבו הראות לקויה מחמת תנאי מזג האויר או מחמת סיבות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חניה“ – העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיולית“ – רכב מנועי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מותקן בו מרכב שאינו מרכב אחוד; {{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בו צוין ברשיון הרכב; {{ח:תתת|(5)}} אם הרכב נרשם לראשונה לאחר כ״ב בטבת התשמ״ט (30 בדצמבר 1988) – מורכב בו מרכב תקני; {{ח:תתת|(6)}} הוא מצוין ברשיון הרכב כטיולית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות, שצויין ברשיון הרכב כטרקטור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטור משא“ – טרקטור שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} משקלו הכולל המותר לא עולה על 1,800 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; {{ח:תתת|(4)}} הוא מצויד בדיפרנציאל בכל סרן; {{ח:תתת|(5)}} הוא בעל משטח הטענה שהרכיב היצרן בתהליך ייצורו, המיועד לגרירה והובלת טובין, שרוחבו לא יפחת ממטר ולא יעלה על רוחב הרכב כפי שתוכנן על ידי היצרן ואורכו לא יפחת מ־80 ס״מ; {{ח:תתת|(6)}} הספק מנועו המרבי יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 363ג|בתקנה 363ג(1)}}; {{ח:תתת|(7)}} הוא מיועד לגרירה ולהובלת טובין; {{ח:תתת|(8)}} משקלו העצמי לא יפחת מ־400 ק״ג; {{ח:תתת|(9)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע אחד בלבד לצד הנהג; {{ח:תתת|(10)}} הוא בעל מרווח גחון שלא יפחת מ־15 ס״מ; {{ח:תתת|(11)}} הוא מצויד בהילוך כוח; {{ח:תתת|(12)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטור משא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טרקטורון“ – רכב שיצרנו הגדיר אותו כרכב שטח (All Terrain Vehicle) ומתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על ארבעה גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} אופן הישיבה עליו הוא כשרגלי הנהג והנוסע משני צדי המושב; {{ח:תתת|(3)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; {{ח:תתת|(4)}} הוא מיועד להסעה של עד שני נוסעים כולל הנהג; {{ח:תתת|(5)}} ברכב בעל מנוע בעירה פנימית – נפח מנועו אינו עולה על 1,500 סמ״ק; {{ח:תתת|(6)}} הוא צוין ברישיון הרכב כטרקטורון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק רישוי שירותים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים“ – מיתקן הנעה קדמי לכיסאות גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי, שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מיועד להתקנה ולחיבור בחזית כיסאות גלגלים; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; {{ח:תתת|(3)}} הספק המנוע החשמלי אינו עולה על 400w (וואט); {{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית, שנקבעה בידי יצרנו, אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימין או שמאל“ – צד ימין או צד שמאל ביחס לכיוון תנועתו של הרכב אם הוא בתנועה, או ביחס לחזית הרכב אם אינו בתנועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש“ – חלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב, או שנסלל או שופר לשם כך, או שתנועת כלי רכב נוהגת לעבור בו, למעט שולי הדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כביש חד־סטרי“ – כל כביש שתנועת כלי רכב מותרת בו בכיוון אחד בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר נשיאה“ – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה, לפי קביעת יצרן הרכב בהליך ייצורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלוב“ – מיתקן המיועד להגנה על הנוסעים ברכב שטח או בטרקטור משא שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיתקן הבנוי משתי קשתות המחוברות למרכב הרכב באמצעות שתי קורות לפחות, העומדות בעומס קבוע בלא עיוות בתצורתם כתוצאה מהעומס כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן הבנוי מקשת אחת המחוברת למרכב הרכב מאחורי מושב הנהג לרוחב הרכב, שהותקנה ברכב בידי יצרן הרכב בתהליך ייצורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כסא גלגלים לנכה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – פרק זמן שבין תום רבע שעה לאחר שקיעת השמש לבין תחילת רבע שעה לפני זריחתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדרכה“ – חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס תנועה ותחבורה“ – מהנדס כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהוא בעל ותק מקצועי של 7 שנים לפחות בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק האמור}}, בענף הנדסה אזרחית באחד לפחות מהמדורים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} מדור ”מבנים“; {{ח:תתת|(2)}} מדור ”תחבורה“; {{ח:תתת|(3)}} מדור ”תעבורה“; {{ח:תתת|(4)}} מדור ”כבישים ומסלולים“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלף“ – מפגש דרכים במפלסים שונים הכולל את הדרכים המחברות בין המפגש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר תעבורה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטען בתפזורת“ – מטען שעלול להישפך או לזלוג מהרכב בעת הובלתו, לרבות מטען שבהובלתו עלול להתאבך אבק או לרחף אל מחוץ לרכב המוביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה נגררת“ – מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת“ – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכונה ניידת רגלית“ – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} מכוונת בידי אדם האוחז בה; {{ח:תתת|(2)}} אינה מיועדת, על פי המבנה שלה, להסעת נהג או נוסעים על גביה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגזה“ – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה, שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים להרמה ולשינוע של משאות, אשר צוינה ברישיונה כמלגזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל אגף הרכב“ – מי שמונה להיות מנהל אגף הרכב ושירותי תחזוקה במשרד התחבורה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרה“ – דרך העוברת מתחת לכביש או מסילה, או מעבר תת־קרקעי אחר המיועד למעבר רכב, שלפניו הוצב תמרור המציין אותה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת בטיחות אחורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר שלדה“ – המספר שהטביע יצרן הרכב בעת ייצורו בשלדת הרכב, ובהעדר שלדה – במרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – כהגדרת מעבדה מוסמכת לרכב {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבר חציה“ – חלק הכביש המסומן כמיועד לחצייתו על ידי הולכי רגל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגש מסילת ברזל“ – מקום שדרך ומסילת ברזל חוצים זו את זו במפלס אחד והוא מסומן בתמרור שנקבע לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה שהורשה לכך לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על התעבורה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב אחוד“ – מרכב קשיח המותקן ברכב בתהליך ייצורו בין אם מחובר לשלדת הרכב (composite body) ובין אם הוא מרכב מסגרת (chassisless frame body) שחללו הפנימי תוכנן על ידי יצרן הרכב כך שיכלול תא נהג, מושבי נוסעים ומשטח הטענה פנימי למטען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכב תקני“ – מרכב מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל מותר“ – המשקל העצמי בתוספת משקל האנשים והמטען שהתירה רשות הרישוי לרכב הנדון להסיע או להוביל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל עצמי“ – משקל הרכב ללא מטען וללא נהג, לרבות משקל כל אבזרי הרכב ומשקל הדלק, המים והשמן שבו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן זכות קדימה“ – מתן אפשרות לעוברי דרך אחרים שלהם נקבעה זכות קדימה, להתקדם בדרך בלי לעצור, להמתין, לשנות את מהירותם או לסטות מקו התקדמותם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – {{ח:תתת|(א)}} אדם שרופא ממשלתי או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, או רופא מוסמך ראשי שנתמנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)#סעיף 2|לתקנה 2(א) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט״ו–1955}}, אישר לגביו בכתב אחת משתי אלה: {{ח:תתתת|(1)}} שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; {{ח:תתתת|(2)}} שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי הרכב האמור עלולה לערער את מצב בריאותו; {{ח:תתת}} ואם לא יכול היה לקבל אישור מאחד הרופאים האמורים – רופא שהסמיכה לכך רשות הרישוי אישר לגביו בכתב כי מתקיים בו האמור בפסקאות משנה (1) או (2); {{ח:תתת|(ב)}} ”עיוור“ – מי שהוא נזקק מחמת עיוורון כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(ג)}} אדם שרופא מוסמך קבע שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לנכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נעלי בטחון“ – טריזים בצורת משולש ישר־זווית המיועדים למניעת תזוזה מקרית של רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתמך“ – גרור הבנוי כך שחלקו הקדמי נח על תומך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב“ – חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלת יד“ – עגלה המוסעת בדרך בכוח גופו של אדם וכל מיתקן או מכונה הנעים על גלגלים ומוסעים כאמור, למעט עגלת ילדים ועגלת חולים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה להליכה לעמידה או לכל מטרה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמעום“ – כיבוי האור הגבוה בפנסי החזית, והדלקת האור הנמוך, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנס תאורת יום (DRL – Daytime Running Lamps)“ – פנס המותקן בחזית הרכב המיועד לשיפור נראות הרכב בנסיעה ביום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הביטוח“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צומת“ – השטח המתהווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל על ידי קווי שפות הכבישים או אבני השפה של אותם כבישים או על ידי הארכתם המדומה; {{ח:תת}} צומת אינו כולל – {{ח:תתת|(1)}} התמזגות כבישים בדרך מהירה; {{ח:תתת|(2)}} שטח המתהווה על ידי פגישה של כביש עם כניסה ויציאה לחצרים, או עם דרך גישה לבית, למגרש חניה, לתחנת דלק או למפעל, אלא אם סומן אחרת בתמרור; {{ח:תתת|(3)}} התמזגות בכביש חד־סיטרי שבו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה ושלפניה הוצב תמרור א–20; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד חריג“ – רכב שמידותיו או משקלו הכולל המותר עולים על המותר לפי התקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו עצירה“ – קו לרוחב כביש או בחלק מרחבו, המסמן גבול לשם עצירת רכב סמוך לרמזור או לתמרור עצירה או לפני מפגש מסילת ברזל, או במקום שבו שוטר מכוון את התנועה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“, לענין אוטובוס ציבורי – הקו למהלך האוטובוס כפי שנקבע בתעריף המאושר, ברשיון או בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, ולענין מונית – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית“ – רכב מנועי בעל שלושה או ארבעה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון או מוט היגוי בלבד; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד או שניים בלבד; {{ח:תתת|(4)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(5)}} הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 1279 חלק 2 כיסאות גלגלים: כיסאות גלגלים מונעים חשמלית קלנועיות והמטענים שלהם; {{ח:תתת|(6)}} הוא עומד בדרישות טכניות נוספות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קלנועית ביטחון“ – רכב מנועי בעל שלושה גלגלים המונע באמצעות מנוע חשמלי שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות כידון; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד בעמידה; {{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי אינו פחות מ־140 ק״ג; {{ח:תתת|(5)}} משקלו הכולל אינו פחות מ־240 ק״ג; {{ח:תתת|(6)}} הוא מצויד במערכת בלימה הידראולית המורכבת על שני גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(7)}} מהירות נסיעתו המרבית המתוכננת על ידי יצרנו אינה עולה על 16 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(8)}} הוא עומד בתנאי היבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|פקודת היבוא והיצוא, התשל״ט–1979}}, או בתנאים לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(9)}} הוא רכב של משטרת ישראל או בשימושה או רכב שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – מפקד משטרת מחוז או ראש מחלקת תנועה במטה הארצי של משטרת ישראל או נציגם לענין הנדון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחב כולל“ – רחבו של הרכב כשהוא נמדד בין שני משטחים אנכיים מקבילים העוברים דרך הנקודות הקיצוניות של הרכב משני צדדיו, למעט מראת תשקיף ומחוון־כיוון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרופא המוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחוב משולב“ – דרך המיועדת למשחקי ילדים, להולכי רגל ולרכב ואשר בכניסה אליה הוצב תמרור המורה על רחוב משולב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב איטי“ – רכב מנועי שלגביו נקבעה מהירות מקסימלית שאינה עולה על 40 קמ״ש על ידי רשות הרישוי ברשיונו של הרכב או בתקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב אספנות“ – אופנוע, תלת־אופנוע, רכב נוסעים פרטי, אוטובוס, רכב עבודה, רכב חילוץ, טרקטורון ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, שמלאו 30 שנים משנת ייצורו ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב אספנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ביטחון“ – כל אחד מאלה, כשהם מפיצים בפנס מיוחד אור מהבהב ומשמיעים אות אזעקה בסירנה: {{ח:תתת|(1)}} אמבולנס של מגן דוד אדום או אמבולנס שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(2)}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה שניתן לגביו אישור הפעלה למתן שירותי רפואה דחופים מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(3)}} רכב של משטרת ישראל; {{ח:תתת|(4)}} רכב של צבא ההגנה לישראל; {{ח:תתת|(5)}} רכב שמשמש את שירות בתי הסוהר לאחד מאלה (להלן – רכב שב״ס מבצעי): {{ח:תתתת|(א)}} למשימות מבצעיות ובלבד שניתן לגביו אישור על כך מאת נציב בתי הסוהר או מטעמו; {{ח:תתתת|(ב)}} לליווי של אסירים או עצירים; {{ח:תתת|(6)}} רכב לכיבוי שריפות; {{ח:תתת|(7)}} רכב שיטור משולב, ובלבד שמצוי בו שוטר; {{ח:תתת|(8)}} רכב מסוים שרשות הרישוי אישרה אותו לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים|בחוק הסעה בטיחותית לילדים נכים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב המיועד לניסוי“ – רכב מנועי הנמצא בתהליך פיתוח ומיועד לבחינה ולניסוי ואשר צוין ברישיון הרכב כרכב ניסוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב זעיר“ (Quadricycle) – רכב אשר מסווג על פי התקינה האירופית כסוג רכב L7e-A2 או L7e-CU או L7e-CP, ושהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד להסעת נהג ונוסע נוסף בלבד או מטען; {{ח:תתת|(4)}} הספק מנועו אינו עולה על 15KW; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב לתחבורה קלה“ – אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חילוץ“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לביצוע עבודות חילוץ וגרירה או גרירה נשלטת של רכב שיצא מכלל פעולה, שמורכב עליו באופן קבוע ציוד לביצוע העבודות ושצויין ברשיונו כרכב חילוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – רכב מנועי המונע במנוע חשמלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב להסעת תלמידים“ – אוטובוס פרטי או רכב ציבורי המיועד לפי מבנהו לשמש להסעת תלמידים, שהתקיימו בו הדרישות המתייחסות לפנסי סימון ואיתות, חגורות בטיחות ושילוט, כפי שקבע השר לענין זה, המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ושצוין ברישיונו שרשאי הוא לשמש כרכב להסעת תלמידים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מדברי“ – רכב ציבורי בעל הנעה קדמית ואחורית שמורכב בו מרכב תקני ושצויין ברשיון הרכב כרכב מדברי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מורכב“ – תומך שמצורף אליו נתמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מחובר“ – רכב מנועי שמצורף אליו גרור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מיושן“ – {{ח:תתת|(1)}} רכב, למעט טרקטור, גרור ואוטובוס, שבמועד חידוש רשיונו מלאו תשע עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(2)}} אוטובוס שבמועד חידוש רשיונו מלאו חמש עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי אחוד (delivery van)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מסחרי בלתי אחוד (pick up)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי דו שימושי“ (double purpose)" – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב נוסעים פרטי“ – רכב מנועי פרטי המיועד להסיע נוסעים אשר צוין ברישיון הרכב שלו סיווג ראשי M1; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב סיור“ – רכב ציבורי המיועד להסיע עד שמונה נוסעים מלבד הנהג ואשר צוין ברשיון הרכב כרכב סיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב צדי“ – מיתקן להובלת אדם או מטען, המורכב על גלגל והמחובר לאופנוע מצדו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שטח“ – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לנוע בדרכי עפר בלבד, ואשר התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נע על 4 גלגלים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} נפח מנועו אינו עולה על 2,000 סמ״ק; {{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי אינו עולה על 1,300 ק״ג; {{ח:תתת|(4)}} ההיגוי שבו נעשה באמצעות הגה; {{ח:תתת|(5)}} הוא מיועד להסעת נהג ומספר נוסעים, כפי שקבע היצרן; {{ח:תתת|(6)}} מורכבים בו בתהליך הייצור צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך; {{ח:תתת|(7)}} הוא צוין ברישיון הרכב כרכב שטח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב שיטור משולב“ – רכב המופעל על ידי רשות מקומית ומשטרת ישראל, שאושר על ידי ראש מחלקת התנועה של משטרת ישראל ושצוין ברישיונו כרכב שיטור משולב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכינוע“ – רכב מנועי בעל זוג גלגלים המחוברים בציר אחד המונע באמצעות מנוע חשמלי שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל אינו עולה על 90 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} ההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית; {{ח:תתת|(3)}} הוא מיועד לנוסע אחד בלבד; {{ח:תתת|(4)}} מהירותו המרבית המתוכננת בידי היצרן אינה עולה על 13 קילומטר לשעה; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי אינו עולה על 60 ק״ג; {{ח:תתת|(6)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 160 ק״ג; {{ח:תתת|(7)}} הוא קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שהוא עומד בדרישות טכניות המפורטות בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בענינים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} יציבות; {{ח:תתתת|(ב)}} נראות; {{ח:תתתת|(ג)}} מניעת החלקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מרכזית“ – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו בהודעה ברשומות מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית“ – מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות תימרור מקומית לניהול תנועה“ – מי שהמפקח הארצי על התעבורה מינה אותו, בהודעה ברשומות, לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לגבי התחום או המקומות שפורטו במינוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שביל“ – דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שול הדרך“ – השטח שאין לצדו מדרכה הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה“ – כל מבנה, אי תנועה, סימון שטח על פני הדרך, גינה, שטח לא סלול וכיוצא באלה, המחלקים את הדרך לארכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח הפרדה בנוי“ – שטח הפרדה המחלק את הדרך לאורכה באמצעות התקן מוגבה מעל הכביש כגון אבן שפה מוגבהת, מעקה בטיחות או צמחיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תומך“ – רכב מנועי המיועד לתמוך ולגרור נתמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלת אופנוע“ – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר צויין ברשיונו כתלת אופנוע או תלת קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 550 ק״ג ואינו מיועד להובלת טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – רשיון, היתר, אישור או פטור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרור“ – כל סימון, אות או איתות לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי דרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף“ – שכר הסעה וכל שירות הכרוך בה, שנקבע בחיקוק או בתנאי רשיון שניתן על פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלקים ה׳}} {{ח:פנימי|חלק ו|או ו׳}}, או רשימת קווי שירות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}} ושכר הנסיעה שנקבע לקו שירות כאמור או לחלק ממנו, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקלת בטיחות סדרתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}. {{ח:קטע2|חלק א פרק 2|פרק שני: הוראות כלליות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|2|בקשה לתעודה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות תקנות אלה לגבי בקשה לתעודה יחולו גם על בקשה לחידוש התעודה. {{ח:סעיף|3|הגשת בקשה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} כל בקשה לפי תקנות אלה תוגש בכתב לרשות המוסמכת לתת את התעודה או לרשות אחרת שנקבעה ({{ח:פנימי|חלק א פרק 2|בפרק זה}} – הרשות), ואם נקבע לבקשה מסויימת טופס לפי תקנות אלה, תוגש הבקשה לפי הטופס כאמור; היתה הבקשה לחידוש התעודה, תצורף אליה התעודה המוחלפת. {{ח:תת|(ב)}} המבקש ימציא לרשות בבקשתו פרטים, מסמכים, תצלומים, תכניות, הצהרות ופרטים נוספים, כפי שתדרוש, וישיב נכונה על כל שאלה שיישאל בקשר לבקשתו. {{ח:סעיף|4|סמכויות הרשות לגבי תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה, לתת תעודה או לסרב לתתה, לחדשה או לסרב לחדשה, ורשאית היא להתנות בה תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, בדרך כלל או לסוג מסויים או למקרה מיוחד, להגביל את תקופת תקפה, להתלותה ולבטלה, זולת אם יש {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה הוראה אחרת. {{ח:תת|(ב)}} תעודה או כל שינוי תנאי או הגבלה בה יינתנו בכתב. {{ח:סעיף|5|המצאת תעודות לשם רישום שינויים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} החליטה הרשות על שינוי בתעודה שנתנה, לרבות התנאים וההגבלות שבה, תודיע על כך לבעליה. בעל תעודה שקיבל הודעה כאמור, חייב להמציא את התעודה תוך הזמן הנקוב בהודעה על מנת שהרשות תרשום בה את השינוי. {{ח:סעיף|6|ביטול תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הודיעה הרשות לאדם על ביטול תעודה שנתנה לו או על התלייתה, חייב אותו אדם להחזירה לרשות תוך הזמן הנקוב בהודעה. {{ח:סעיף|7|פטור לסוגיו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מקום שאפשר לתת פטור לפי תקנות אלה יכול שיינתן לאדם או לסוג בני אדם בכלל או למקרה מיוחד, או לסוג של מקרים. {{ח:סעיף|8|חובה למילוי תנאי תעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מי שנתנה לו תעודה חייב למלא אחרי התנאים או ההגבלות הכלולים בה, ולא ישתמש בה אדם אלא בהתאם לתנאים או ההגבלות כאמור. {{ח:סעיף|9|חובת החזקת תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשע״ג־12, תשע״ח־14}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם כן נמצאים אתו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אחד לפחות מאמצעי הזיהוי המפורטים להלן: {{ח:תתתת|(א)}} תעודת זהות שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דרכון ישראלי תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}; {{ח:תתתת|(ג)}} רישיון נהיגה תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, הכולל את תמונת בעל הרישיון; {{ח:תתתת|(ד)}} לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}} {{ח:פנימי|סעיף 567א|או 567א}} – רישיון נהיגה זר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}; {{ח:תתת|(2)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תתת|(3)}} כל תעודה שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; {{ח:תתת|(4)}} רשימת תנאים שניתנה על פי דין לגבי נהיגתו של אותו אדם או לגבי הרכב שבו הוא נוהג; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב או אדם שיש לו שליטה על הרכב ונמצא בקרבתו יציג כל רשיון או תעודה אחרת, כאמור בתקנת משנה (א), לכל אדם שהורשה לכך על ידי הרשות או לכל שוטר או לבוחן הנושא עמו תעודת בוחן, לפי דרישתם. לא היה בידי נוהג הרכב להציג אותה שעה אחת התעודות האמורות, יציג אותה בעצמו, תוך חמישה ימים, במקום שנקבע על ידם. {{ח:תת|(ג)}} אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה. {{ח:סעיף|9א|תוית ברכב לנוהג חדש|תיקון: תש״ן־4, תשנ״א־11, תשס״ה־18, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג אלא אם כן הוצמדה תוית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} (בתקנה זו – התוית) בחלון האחורי של הרכב בשוליו התחתונים כך שתיראה לנוהג אחריו. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם שאינו נוהג חדש, כאמור, כשהתוית מוצמדת לחלון הרכב. {{ח:סעיף|10|המועד לפעולה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מקום שתקנות אלה מטילות על אדם חובה למסור הודעה או לעשות פעולה, תימסר ההודעה או תיעשה הפעולה תוך 15 יום, זולת אם יש בתקנות אלה הוראה מפורשת אחרת. {{ח:סעיף|11|איסור שינויים בתעודות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישנה אדם שאינו מוסמך לכך פרט בתעודה, על ידי כתיבה, שרטוט, מחיקה, טשטוש או הוספה או בכל אופן אחר ולא יחזיק תעודה ששונתה כאמור. {{ח:סעיף|12|כפל תעודות|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשפ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת כפל תעודה למבקש אשר פנה לרשות ובמועד פנייתו רשאי להחזיק בה, ובלבד ששולמה האגרה לכך. {{ח:תת|(ב)}} מצא בעל התעודה או מי שהרכב בשליטתו או מי שאחראי לרכב את התעודה המקורית לאחר שקיבל כפל ממנה – יחזיר את הכפל לרשות. {{ח:סעיף|13|חובה להודיע על שינוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשמ״ו, תשס״ז־11}} {{ח:תת|(א)}} בעל תעודה יודיע על כל שינוי שחל בכל פרט מן הפרטים הרשומים בתעודה וימציא לרשות לפי דרישתה את התעודה לשם רישום השינוי בה; שלחה הרשות לבעל התעודה תעודה נוספת שנכללו בה השינויים, יחזיר בעל התעודה את התעודה הקודמת לרשות. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), על שינוי שחל בכתובת למשלוח דואר, יודיע בעל תעודה שהוא תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}, לפקיד הרישום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|14|הטלת חובה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא נקבע על מי מוטלת חובה בתקנות אלה יראוה כמוטלת על הנהג, על בעל רשיון הרכב, על בעל הרכב, על המחזיק ברכב ועל מי שהשליטה עליו בידו. {{ח:סעיף|14א|תחולת תקנות על רכב משא|תיקון: תשס״ד־2}} {{ח:ת}} חובה או איסור החלים לגבי רכב מסחרי, רכב מסחרי אחוד או רכב מסחרי בלתי אחוד, הקבועים בתקנה מתקנות אלה, יראו אותם כחלים גם לגבי רכב המצוין ברישיונו כרכב משא, רכב משא אחוד או רכב משא בלתי אחוד, לפי הענין. {{ח:סעיף|15|שימוש בהתאם לרשיון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב באופן השונה מן השימוש הנקוב ברשיון הרכב או בכל תעודה אחרת שניתנה על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה. {{ח:סעיף|15א|אגרות|תיקון: תשל״ח־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד־3, תשס״ג, תשס״ו־15}} {{ח:תת|(א)}} האגרות לפי תקנות אלה יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, והן ישתנו ב־1 באפריל של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), בחודש ינואר שקדם ליום השינוי לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כפי שתואמה לפי האמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|15ב|תנאים למתן תעודה או לחידושה|תיקון: תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשס״ה־19, תשפ״ו}} {{ח:ת}} מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם – {{ח:תת|(1)}} יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס; {{ח:תת|(2)}} לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי; {{ח:תת|(3)}} הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה; {{ח:תת|(4)}} המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה; {{ח:תת|(5)}} רשיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה; {{ח:תת|(6)}} המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תת|(7)}} המבקש הורשע או ניתנו לגביו החלטות סופיות בשלוש עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, או יותר או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, למעט עבירות חניה והפרות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה. {{ח:סעיף|15ג|ביטול תעודה או התלייתה|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} הרשות שנתנה תעודה לפי תקנות אלה רשאית לבטלה או להתלותה עד שיתמלאו תנאים שתקבע, אם – {{ח:תת|(1)}} נתקיים בבעל התעודה האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}; {{ח:תת|(2)}} הוברר לרשות שתנאי מתנאי התעודה לא קויים או שהנסיבות שהיו קיימות בעת מתן התעודה השתנו או שהתעודה הושגה על סמך הודעה כוזבת. {{ח:קטע1|חלק ב|חלק ב׳: הדרך והתנועה בה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע2|חלק ב פרק 1|פרק ראשון: סמכויות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן א|סימן א׳: המפקח על התעבורה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|16|סמכויות המפקח הארצי על התעבורה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־12, תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ג־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6}} {{ח:ת}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי – {{ח:תת|(1)}} לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם; {{ח:תת|(2)}} לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים)|הודעת התעבורה (קביעת לוח תמרורים), התשע״א–2010}}.}} {{ח:סעיף|16א|מתן פטור לעורך ניסוי|תיקון: תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} המפקח הארצי על התעבורה רשאי, למטרת ביצוע ניסוי, בהתייעצות עם רשות הרישוי ועם קצין משטרה, להחליט על מתן פטור לעורך הניסוי או מי מטעמו, מהאמור בתקנה אחת או יותר מהתקנות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2|שבפרק השני לחלק ב׳ לתקנות אלה}} בתנאים או בלא תנאים, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול המפקח הארצי על התעבורה את ההשפעות האפשריות של ביצוע הניסוי על התנועה, ובכלל זה את השיקולים האלה: {{ח:תתת|(1)}} השמירה על בטיחות המשתמשים בדרך במהלך הניסוי, ולרבות משתתפי הניסוי; {{ח:תתת|(2)}} צמצום ההפרעה לזרימת התנועה בדרכים שעלולה להיגרם כתוצאה מביצוע הניסוי; {{ח:תתת|(3)}} מתן מענה לאירועי חירום שעלולים להתרחש במהלך ביצוע הניסוי; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”ניסוי“ – שימוש בטכנולוגיה חדשה, או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, במטרה לבחון את אופן תפקודה בדרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: רשות תימרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|17|סמכות רשות תמרור מרכזית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ה־4, תשמ״ט־6, תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית, או לרשות תימרור מקומית לניהול תנועה, על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית או רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין, לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התימרור המקומית או בידי רשות התימרור המקומית לניהול תנועה, לפי העניין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ב1|סימן ב׳1: רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:סעיף|17א|הגדרה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 1 סימן ב1|בסימן זה}}, ”הסדר לניהול תנועה“ – אחד או יותר מהתמרורים 201 עד 212, 629פ, 701 עד 721, 723 עד 729, לרבות תמרור כאמור המיועד להציג מסר אחד מתוך מספר מסוים שעשוי להתחלף או להידלק או לכבות, כפי הנדרש. {{ח:סעיף|17ב|סמכות רשות תימרור מקומית לניהול תנועה|תיקון: תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה, לאחר התייעצות עם רשות תימרור מקומית שבתחום או במקום שפורט במינויה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד – עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לרשום, לתחזק, לשנות או להסיר כל הסדר לניהול תנועה בתחומים או במקומות שפורטו במינויה. {{ח:תת|(ב)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, רישומו, הסרתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18}}, מינה המפקח הארצי על התעבורה רשות תימרור מקומית לניהול תנועה בתחום או במקום מסוים, רשות התימרור המקומית לא תהיה מוסמכת לעניין כל הסדר לניהול תנועה, באותו תחום או מקום, לפי העניין; המפקח על התעבורה שמינה כאמור יודיע בכתב על כך לרשות התימרור המקומית האמורה. {{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה רשאית, לאחר התייעצות עם רשות התימרור המקומית שלגבי תחומה היא מונתה, עם קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד, עם קצין משטרה צבאית פיקודי, ועם מהנדס תנועה ותחבורה, להורות לאותה רשות תימרור מקומית על קביעת הסדר תנועה שנועד במישרין לתפעול הסדר לניהול תנועה, הצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, שינויו, הסרתו, מחיקתו או דרך אחזקתו, ובלבד שאותה רשות תימרור מקומית מונתה או נקבע לה תחום לגבי אותו הסדר תנועה. {{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה כאמור בתקנת משנה (ד) ורשות התימרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התימרור המקומית לניהול תנועה לקבוע את הסדר התנועה האמור בתקנת משנה (ד) ויראו אותו כאילו נקבע, הוצב, הותקן, הופעל, סומן, נרשם, שונה, הוסר או נמחק, לפי העניין, בידי רשות התימרור המקומית, ותחול {{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(ד)}} בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ג|סימן ג׳: רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|18|סמכות רשות תימרור מקומית|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״א־5, תשס״ג־4, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ב־9, תשע״ג־4, תשע״ד, תשע״ז־7, תשפ״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה, כל הסדר תנועה, למעט תמרורים 230, 231, 309, 310, 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים המפורטים להלן – {{ח:תתת|(1)}} קצין משטרה, ולגבי דרכים שבשטח צבאי – עם קצין משטרה צבאית פיקודי; {{ח:תתת|(2)}} מהנדס תנועה ותחבורה; {{ח:תתת|(3)}} רשות תימרור מקומית לניהול תנועה שבתחומה או בחלק מתחומה, אם יש כזו. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשות תימרור מקומית רשאית לקבוע, להציב, להתקין, להפעיל, לסמן, לרשום, לשנות, להסיר או למחוק, בכל דרך שבתחומה הסדרי תנועה לפי תמרורים 501 עד 509 ו־511 עד 516, וזאת לאחר התייעצות עם הגורמים האמורים בתקנת משנה (א), ובלבד שרשות התימרור המרכזית קבעה לה תחום, בהודעה ברשומות, לעניין תמרורים אלה או חלקם. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), אם הודיעה רשות תימרור מרכזית לרשות תימרור מקומית, בהודעה בכתב, כי נדרשת הסכמתה של רשות התימרור המרכזית לעניין תחום מסוים או לגבי הסדר תנועה מסוים, רשות התימרור המקומית אינה רשאית לפעול כאמור בתקנות המשנה האמורות אלא בהסכמה כאמור; רשות התימרור המרכזית תפרסם על כך הודעה ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} רשות תימרור מקומית שקבעה הסדר תנועה כאמור בתקנה זו, תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו, הסרתו, מחיקתו או אחזקתו, והכול לפי הצורך. {{ח:סעיף|19||תיקון: תש״ל־3, תשמ״ט־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|19א|כללי תעתיק|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:ת}} שמות המופיעים על גבי תמרורים ייכתבו על פי כללי התעתיק, מכתב עברי לכתב לטיני ולכתב ערבי, שהחליטה עליהם האקדמיה ללשון העברית לפי {{ח:חיצוני|חוק המוסד העליון ללשון העברית#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי״ג–1953}}, ושפורטו בהנחיות המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|19ב|פטור מחובת סימון אבני שפה|תיקון: תשע״ג־14}} {{ח:תת|(א)}} רשות תימרור מקומית רשאית להתנות חניה בתשלום בדרך אף אם אבני השפה לא סומנו לסירוגין בצבע כחול או אם אין אבני שפה בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אבני השפה עשויות מאבן מעוצבת; {{ח:תתת|(2)}} מקום שבו מוצבת עמדת תשלום לצד כל מקום חניה; {{ח:תתת|(3)}} בדרך מתבצעות עבודות שאינן מאפשרות סימון אבני השפה ומוצב בו תמרור 901. {{ח:תת|(ב)}} פטור מסימון דרך לסירוגין בצבע כחול, בדרך שאין בה אבני שפה או בדרך כאמור בתקנת משנה (א)(1) יחול רק אם הציבה רשות התימרור המקומית תמרור 626 או 627 ותמרור 439 או תמרור ס־51 ותמרור 629 הכולל הודעה בדבר חובת התשלום, ימי התשלום ושעות התשלום או עמדת תשלום, במרחק שאינו עולה על 60 מטרים בין תמרור לתמרור, בין תמרור לעמדת תשלום או בין עמדת תשלום לעמדת תשלום; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”עמדת תשלום“ – מיתקן מסומן המוצב על מדרכה או בשול דרך, המשמש לתשלום בעבור החניה בדרך שבה החניה מותנית בתשלום. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 1 סימן ד|סימן ד׳: קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}} {{ח:סעיף|20|סמכות קצין משטרה וקצין משטרה צבאית פיקודי|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2}} {{ח:תת|(א)}} קצין משטרה רשאי להציב בדרך תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם משטרת ישראל ויראוהו כמוצב כדין. {{ח:תת|(ב)}} קצין משטרה צבאית פיקודי רשאי להציב תמרור זמני הנושא עליו סימון מטעם המשטרה הצבאית בשטח צבאי שבמרחב הפיקוד ויראוהו מוצב כדין. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 2|פרק שני: התנהגות בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|21|חובתו של עובר דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות. {{ח:תת|(ב)}} כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא – {{ח:תתת|(1)}} יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך; {{ח:תתת|(2)}} יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור; {{ח:תתת|(3)}} יפריע את התנועה ולא יעכבנה; {{ח:תתת|(4)}} יסכן חיי אדם. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך. {{ח:סעיף|22|ציות לתמרורים|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4}} {{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין. {{ח:תת|(ב)}} האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה. {{ח:סעיף|23|ציות לשוטר, פקח ועובד חברת נתיבי ישראל בע״מ|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ג־2, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ו־6, תשס״ז־11, תשע״א, תשע״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} עובר דרך חייב לציית – {{ח:תתת|(1)}} להוראות שנותן שוטר במדים, שוטר שהזדהה בתעודת מינוי, או אדם הנמנה עם הג״א כשהוא בתפקיד רשמי בפועל מטעם משטרת ישראל ובמדים, או שיש עליו סימן זיהוי חיצוני בולט אחר שאושר, או שוטר צבאי במדים או פקח עירוני במדים שהוא עובד רשות מקומית שהוסמך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה (בתקנה זו – פקח עירוני); {{ח:תתת|(1א)}} להוראות שנותן עובד במדים של רשות תימרור מקומית או מטעמה, שהוסמך לכך בידי מפקד מחוז או ראש אגף התנועה במשטרת ישראל לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, לצורך הכוונת התנועה במקום שבו מבצעת רשות התימרור המקומית עבודת סלילה או אחזקה של כביש המצוי בתחומה; {{ח:תתת|(2)}} לאותות הניתנים על ידי שוטר במדים או על ידי שוטר צבאי במדים או על ידי פקח עירוני או על ידי עובד חברת נתיבי ישראל בע״מ או על ידי עובד נת״א במדים. {{ח:תת|(ב)}} הציות כאמור חובה הוא אף אם ההוראה או האות הם בניגוד לתקנות או בניגוד לתמרורים או להוראות כלליות אחרות בענין סדרי תנועה שניתנו על ידי כל רשות מוסמכת לכך. {{ח:תת|(ג)}} תמרור נייד שהוצב בדרך על ידי שוטר יראוהו כתמרור שהוצב כדין. {{ח:סעיף|24|איתות שוטר ופקח להכוונת תנועה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)|(1)}} האות ”התקדם“ יינתן בהושטת זרוע או שתיהן במקביל לכיוון התנועה כשכף היד פתוחה, או על ידי אור לבן בזמן תאורה; {{ח:תתת|(2)}} האות ”עמוד“ יינתן בהרמת היד כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה או על ידי סימון באור אדום בזמן תאורה; האות ”עמוד“ יכול להינתן גם בהרמת היד או הידיים אפקית לצדדים כשכף היד פתוחה לכיוון התנועה; על הנוהגים ברכב, הבאים מהכיוון שאליו מופנית היד או מהכיוון שאליו מופנה גבו של השוטר או של הפקח העירוני, לעצור את רכבם. {{ח:תת|(ב)}} האות שיינתן על ידי שוטר או על ידי פקח עירוני יחייב גם אם ניתן בצורה לא מדוייקת, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות האות. {{ח:סעיף|25|בקיאות ברכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו. {{ח:סעיף|26|הנוהג ברכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב: {{ח:תת|(1)}} הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך; {{ח:תת|(2)}} הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים; {{ח:תת|(3)}} הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת חולשה או ליקוי גופני; {{ח:תת|(4)}} הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה. {{ח:סעיף|27|מצב כללי של הרכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4, תשמ״ז, תשס״א־2, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב, ציודו, אביזריו, סימונו ונשיאת מטענו הם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות אלה, לרבות תנאים בהיתר וברשיון. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב שבו הוגבלה בכל אופן שהוא, למעט הגבלה זניחה, יכולתו לראות את הדרך והתנועה בה מן השמשה הקדמית של הרכב או האחורית או זו שלצד הנהג או זו שלצד הנוסע במושב הקדמי. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) מותר לנהוג ברכב שבו קיימת הגבלת ראות מן השמשה האחורית, אם מותקנות ברכב, מכל שנת ייצור, מראות תשקיף. {{ח:תת|(ו)}} לא יתקין אדם ברכב מכשיר או אבזר המשבש או העלול לשבש מכשיר אכיפה ובכלל זה שיבוש היכולת לזהות את הרכב, ולא ינהג אדם ברכב שיש בו מכשיר כאמור. {{ח:סעיף|28|חובה להחזיק בהגה או בכידון|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ד־7, תשנ״ח, תשס״ח־4, תשפ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב – {{ח:תתתת|(א)}} לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s); {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דיבורית“ – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טלפון“ – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין שהוא בתוך הרכב ובין שהוא מחוצה לו, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטרים מהרכב, ואין ברכב נוסעים; {{ח:תתת|(2)}} בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ״ש; {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”מערכת ייעודית“ – מערכת שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הפעלה בידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב; {{ח:תתת|(2)}} הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה. {{ח:סעיף|28א|תצוגה הנראית לנהג|תיקון: תשס״ז־11, תשס״ט־6, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את הרשות הארצית לכבאות והצלה או את שירות הביטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא־הגנה לישראל למטרה ביטחונית. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב שבו מותקנת תצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. {{ח:סעיף|29|חובה להחזיק במושכות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על בהמה או המוליך אותה יחזיק בידיו את המושכות כל זמן שהיא נמצאת בדרך ואינה קשורה לעצם קבוע. {{ח:סעיף|30|מכשירים אופטיים|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה המסתייע בשעת בדיקת כושר ראייתו במשקפים אופטיים או בעדשות מגע (להלן בתקנות אלה – מכשירים אופטיים) או שצויינה ברשיונו חובה להסתייע במכשירים אופטיים לא ינהג רכב מנועי אלא אם הוא מרכיב אותם מכשירים, ולא ינהג אוטובוס, מונית או רכב מסחרי המסיע מעל 8 נוסעים אלא אם הוא מחזיק אצלו בשעת הנהיגה מכשירים אופטיים כאמור, נוסף על המכשירים שהוא מרכיב. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על מי שנוהג ברכב מנועי שעה שהוא לומד נהיגה או שעה שהוא נבחן בחינת נהיגה, אם בטופס הבקשה לרשיון נהיגה צויינה חובה להסתייע במכשירים אופטיים. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מנועי אם הוא מרכיב עדשות טלסקופיות. {{ח:סעיף|31|דרך שיוחדה למשחקי ילדים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} יוחדה דרך למשחקי ילדים ונאסרה בה נהיגת כלי־רכב על ידי הצבת תמרור מתאים בתוספת שלט בצורת מלבן ועליו מודעה ”משחקי ילדים“ – לא ינהג אדם ברכב באותה דרך, אלא אם הדבר דרוש לצרכי אדם מתושבי הסביבה או לצרכי הציבור ואין לספקם בדרך אחרת. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ברחוב משולב יאפשר להולכי רגל ולילדים המשחקים בו את פעילותם ולא ימשיך בנסיעה אלא אם כן הבטיח שנסיעתו לא תסכן אותם. {{ח:סעיף|32|רכב משטרה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ה־4, תשנ״ה־4, תשס״ג־4, תשס״ג־5, תשס״ה־2, תשס״ו־17, תשס״ו־19, תשס״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב של משטרת ישראל שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. {{ח:תת|(ב)}} רכב שבשימוש צבא הגנה לישראל שהנוהג או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד, ובלבד שיתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב נמצא בתוך שטח המוחזק בידי צבא הגנה לישראל או בשטח שמפקד צבאי הכריז עליו שטח סגור לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, לרבות לצורכי אימונים בשטח האמור; {{ח:תתת|(2)}} נעשה שימוש ברכב לצורכי אימונים, בדרך פתוחה למעבר הציבור, באישור ראש אגף התנועה במשטרת ישראל או נציג שהוסמך מטעמו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} רכב שבשימוש שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שהנוהג בו או הנמצא בו ממלא תפקיד רשמי בפועל במסגרת פעילות מבצעית או הכנות, אימונים או הדרכות לפעילות כאמור, לא יחולו לגביו הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:פנימי|חלק ד|או ד׳}}, אם היה בקיומן כדי למנוע את מילוי התפקיד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: הכביש ונתיביו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|33|החובה להשתמש בכביש בלבד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ב־3, תשנ״ו־7, תשס״א־2, תשע״ז־7, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} עובר דרך ישתמש בדרך או בקטע ממנה בהתאם לשימוש הרגיל והמתוכנן של הדרך לרבות השימוש והציות למיתקני הדרך שהוצבו או סומנו גם אם מיתקנים אלה ניזוקו או נפרצו ואינם מונעים אותה שעה את המעבר והשימוש בדרך; בתקנת משנה זו, מיתקני דרך – לרבות גדר, מעקה, גינה וכיוצא באלה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} רשאי מי שלומד נהיגה או משתלם בנהיגה, כשהוא מלווה במורה נהיגה, לסטות לשול הדרך ולחזור לכביש על פי הוראות מורה הנהיגה; {{ח:תתת|(2)}} רשאי נוהג רכב לחצות את הקו המסמן את שול הדרך ואת השול, כדי להגיע לאתר התשתית הנמצא בצד הדרך או לחזור ממנו לכביש; {{ח:תתת|(3)}} אם הוצב בשול הדרך תמרור 501, רשאי הנוהג ברכב מן הסוג שצוין בתמרור לנסוע בו, ויראו לגביו את שול הדרך כאילו היה כביש. {{ח:סעיף|34|ייעודו של כביש, שביל או נתיב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ז, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכביש, בשביל או בנתיב שיועדו וסומנו לסוג מסויים של כלי רכב או לעוברי דרך מסויימים, לא ישתמשו נוהגי רכב או עוברי דרך אחרים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית. {{ח:סעיף|35|התנועה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב ישתמש ככל האפשר בצדו הימני הקיצוני של הכביש, אף בכביש חד־סטרי, או בצדו הימני הקיצוני של הנתיב המיועד לאותו סוג רכב, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:סעיף|36|דרך מחולקת|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בדרך המחולקת לארכה על ידי שטח הפרדה, יראו כל אחד מהכבישים משני צדי שטח ההפרדה ככביש חד־סטרי. {{ח:תת|(ב)}} בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לשטח ההפרדה, לא יעבור אותו ולא יעמיד בו רכב או בעל־חיים אלא אם הותר הדבר על־פי תמרור ובמקום שהותר. {{ח:תת|(ג)}} בכביש המחולק על ידי קו הפרדה רצוף ישתמש הנוהג ברכב או בבעל־חיים בצד שמימין לקו, ולא יעבור אותו אלא אם נמצא קו קטעים סמוך לקו ההפרדה בצדו הימני. {{ח:תת|(ד)}} בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חצים המובילים לצומת, לא ייכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכיוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, ”צומת“ – לרבות מפגש עם כביש אחר. {{ח:תת|(ה)}} בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה לא ייכנס נוהג רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג לצומת ולא יעבור בו אלא בנתיב הימני ביותר באותו כיוון נסיעה אלא אם כן הוצב בו תמרור 613 המתיר לרכב נסיעה בנתיבים נוספים; לענין זה לא יובא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית. {{ח:סעיף|37|כיוון התנועה בכביש חד־<wbr>סטרי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד־סטרי בכיוון הפוך לכיוון המותר באותו כביש. {{ח:סעיף|38|מעבר על פני מדרכה או שולי הדרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34(א)}}, רשאי אדם לנהוג רכב או בעלי חיים על פני מדרכה, שביל או נתיב שיועד וסומן לסוג מסוים של רכב או של עובר דרך מסוים, לשם חצייתם כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב שאינו מנועי, וכן בטרקטור וברכב איטי, חייב להימין ולנסוע בשולי הדרך אם הדבר דרוש ואפשר כדי לתת מעבר לתנועה שמאחוריו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. {{ח:תת|(ג)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב העוסק בניקוי המדרכה, השביל או הנתיב. {{ח:סעיף|39|נהיגה סביב מקום חסום|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נמצא בכביש מבנה, עמוד, אי או שטח סגור לתנועת כלי רכב המחייבים סטיה מן הכיוון הישר, לא יעבור נוהג רכב או מוליך בעלי־חיים אלא מימינם אלא אם יש תמרור במקום המורה לנהוג משמאלם. {{ח:תת|(ב)}} נמצא מקום חסום כאמור בכביש חד־סטרי, יעברו נוהגי כלי הרכב הן מימינו והן משמאלו, זולת אם תמרור מורה על אופן הסטיה. {{ח:סעיף|39א|תנועת מכונה ניידת|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשנ״ח, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תש״ע־10}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 ק״מ בשעה או במכונה ניידת רגלית בדרך אלא לשם חצייתה וכאשר הנסיעה היא לביצוע העבודה של המכונה הניידת או בדרך עירונית שבתחום של עד 500 מטרים מהמפעל של בעלה כמשמעותו {{ח:פנימי|חלק י|בחלק י׳}} או מחזיקה. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם במכונה ניידת גרור אלא אם כן הגרור הוא ציוד לביצוע העבודה שאליה מיועדת המכונה הניידת על פי קביעת יצרנה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת שרוחבה, אורכה או גובהה חורגים מהקבוע {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313}} ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 279|בתקנה 279(ג)(4) עד (6)}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה ניידת החורגת מהתנאים האמורים בתקנה זו. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן נקט את כל האמצעים הדרושים למניעת סיכון, פגיעה, או הפרעה לתנועה. {{ח:תת|(ז)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת במהירות העולה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ח)}} לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה וניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ט)}} לא ינהג אדם מכונה ניידת אופנית אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ומאת גוף שאישרה לכך, וניתן לו היתר מאת רשות הרישוי לנהוג מכונה ניידת כאמור. {{ח:סעיף|39ב||תיקון: תשמ״ט־5, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39ג|תנועת טרקטורון ובטיחותו|תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטורון בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטורון לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג בטרקטורון לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם בטרקטורון ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן, והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:סעיף|39ד|תנועת טרקטור משא ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6, תשס״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג בטרקטור משא לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן ניתן היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של טרקטור משא לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בטרקטור משא ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|39ה|תנועת רכב שטח ובטיחותו|תיקון: תשס״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב שטח בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ב)}} מהירות נסיעתו של רכב שטח לא תעלה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב שטח לא יסיע עליו אדם נוסף אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי וההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ברכב שטח ולא ירשה לאחר לנסוע עליו אלא אם כן הנוהג וכל נוסע חגורים בחגורת בטיחות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|39ו|הגבלת נהיגה בטרקטור|תיקון: תשס״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בטרקטור שמשקלו העצמי עולה על 3,200 ק״ג או שצמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג אלא לאחר 6 חודשים מיום שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}. {{ח:תת|(ב)}} נוהג בטרקטור לא יסיע נוסע על הטרקטור אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שניתן לו רישיון כאמור. {{ח:סעיף|39ז|תנועת מכונה ניידת רגלית|תיקון: תשס״ה־14, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית אלא אם כן מלאו לו 16 שנים. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג במכונה ניידת רגלית לא יסיע עליו אדם אחר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54}} לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על 4 ק״מ בשעה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב1|סימן ב׳1: קלנועית|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:סעיף|39ח|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:ת}} בעל קלנועית והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39ט|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־8}} {{ח:ת}} הנוהג בקלנועית פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39י|נהיגת קלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה. {{ח:סעיף|39יא|תנועת הקלנועית|תיקון: תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש אם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הכביש הוא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר; {{ח:תתת|(2)}} הכביש הוא בדרך עירונית ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} אין לצד הכביש מדרכה; {{ח:תתתת|(ב)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; {{ח:תתתת|(ג)}} בנסיעה בקלנועית לא ניתן לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. {{ח:תת|(ב1)}} לא ינהג אדם בקלנועית במנהרה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו – ”נהיגה“ – לרבות דחיפת הקלנועית. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב2|סימן ב׳2: רכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:סעיף|39יב|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:ת}} בעל רכינוע והנוהג בו פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39יג|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14}} {{ח:ת}} הנוהג ברכינוע פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39יד|נהיגת הרכינוע|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתו. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א(2) לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}, ובלבד שהיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנהיגה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו. {{ח:סעיף|39טו|תנועת הרכינוע ובטיחותה|תיקון: תשס״ו־14, תשס״ט־14, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכינוע בכביש אלא לשם חצייתו או אם הכביש בתחום מושב או קיבוץ. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג ברכינוע בכביש שאינו בתחומי מושב או קיבוץ, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אין לצד הכביש מדרכה; {{ח:תתת|(2)}} לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; {{ח:תתת|(3)}} לא ניתן בנסיעה ברכינוע לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכינוע במהירות העולה על 13 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם מתקיימות ברכינוע פסקאות (4) עד (7), כולן או חלקן, להגדרה ”רכינוע“ ובין אם לאו. {{ח:סעיף|39טו1|מבנה הרכינוע|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי שהוא בעל זוג גלגלים יחיד המחוברים בציר אחד, אלא אם כן מתקיימות בו פסקאות (1) עד (7) להגדרה רכינוע. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של רכינוע באופן שיגרום לכך שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה רכינוע, כולן או חלקן. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3|סימן ב׳3: אופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12}} {{ח:סעיף|39טז|נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשע״ד־14, תשע״ו־7, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או יחזיק בהם בבעלותו, בין אם מתקיימות בהם פסקאות (5)(א) ו־(6)(א) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מלאו לו שש עשרה שנים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} באופניים כאמור התקיימו הדרישות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם נרכשו לפני המועד הקובע – {{ח:תתתתת|(1)}} המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד; {{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים; {{ח:תתתת}} יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת; {{ח:תתתת|(ב)}} אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו – {{ח:תתתתת|(1)}} המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ״ש; {{ח:תתתתת|(2)}} מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר־קיימא של המילים ”אופניים עם מנוע עזר“; {{ח:תתתתת|(3)}} הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}, שתמוקם במקום מרכזי וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים, והתקיים בהם האמור באותה תווית; {{ח:תתת|(3)}} התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ניתן לו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ {{ח:הערה|לפרק השני}} לחלק ג׳}}, לרבות רישיון נהיגה שאיננו בתוקף, ולמעט רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}; {{ח:תתתת|(ב)}} עמד בהצלחה בבחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 205|תקנה 205}} לאחת מדרגות רישיון הנהיגה האמורות בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} ניתן לו אישור מאת רשות הרישוי על עמידתו בהכשרה לנהיגה כאמור, בעניינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}}; {{ח:תתת|(4)}} הוא חובש קסדת מגן, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ג|בסעיף 65ג לפקודה}}, שמוצמד לה מחזיר אור שייראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. {{ח:תת|(ב)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (א)(3) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג אופניים עם מנוע עזר או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור שברשותו אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות פסקאות (1) ו־(3) לתקנת משנה (א), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. {{ח:סעיף|39טז1|שינויים באופניים עם מנוע עזר|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:ת}} לא ישנה אדם את המבנה של אופניים עם מנוע עזר, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בהם האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14|בתוספת הארבע־עשרה}}, ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של אופניים עם מנוע עזר – באופן שיחדלו מלהתקיים בהם פסקאות (1) עד (7) להגדרה אופניים עם מנוע עזר או דרישות {{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(א) או (ב)}}, לפי העניין, כולן או חלקן. {{ח:סעיף|39יז||תיקון: תש״ע־6, תשע״ד־12, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39יח||תיקון: תש״ע־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב3א|סימן ב׳3א: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:סעיף|39יח1||תיקון: תשע״ו־7, תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|39יח2|סימון|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:ת}} גלגינוע יישא תווית סימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} וצמיגיו יסומנו על ידי היצרן או היבואן לפי הוראות תקן גלגינוע. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב4|סימן ב׳4: קלנועית ביטחון|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:סעיף|39יט|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:ת}} בעל קלנועית ביטחון והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כ|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ג־11}} {{ח:ת}} הנוהג בקלנועית ביטחון פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב5|סימן ב׳5: יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|39כא|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} בעל יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים והנוהג בה פטור מחובת רישום ורישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כב|פטור מחובת רישיון נהיגה|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} הנוהג ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים פטור מחובת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה}}. {{ח:סעיף|39כג|נהיגה ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים ובטיחות תנועתה|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה שמלאו לו ארבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים בכביש אלא לשם חצייתו. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן היא רתומה לכיסא גלגלים. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ביחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים אלא אם כן קיבל אישור ממעבדה מוסמכת לכך שדגם המיתקן עומד בדרישות הטכניות המפורטות בנוהל שקבע מנהל אגף הרכב לעניין בדיקת המעבדה, אשר נמסר למעבדה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו, בעניינים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אופן החיבור לכיסא הגלגלים; {{ח:תתת|(2)}} יציבות יחידת ההינע החיצונית המשולבת עם כיסא הגלגלים; {{ח:תתת|(3)}} כושר בלימה; {{ח:תתת|(4)}} תאורה; {{ח:תתת|(5)}} עמידת הדגם בדרישות תאימות אלקטרומגנטית (EMC); {{ח:תתת|(6)}} התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) להגדרת יחידת הינע חיצונית לכיסא גלגלים. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ב6|סימן ב׳6: רכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|39כד|נהיגה ברכב זעיר|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם ברכב זעיר אלא בדרך עירונית בלבד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: סטיה, פניה ונסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|40|סטיה מנתיב נסיעה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. {{ח:תת|(ב)}} בכביש שאינו חד־סטרי המחולק לשלושה או לחמישה נתיבים לא ינהג אדם רכב בנתיב המרכזי אלא כשהוא עוקף רכב אחר, או כשהוא מתכונן לפנות שמאלה, או כשהנתיב יוחד על ידי תמרור רק לתנועה בכיוון שהוא נוסע בו. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי. {{ח:סעיף|41|אין פניה אלא בבטחה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. {{ח:סעיף|42|פניה ימינה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש. {{ח:סעיף|43|פניה שמאלה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו – {{ח:תתת|(1)}} מכביש חד סטרי – כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש; {{ח:תתת|(2)}} מכביש דו סטרי – כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר; {{ח:תתת|(3)}} מכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – מהנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב הפונה שמאלה ייכנס לכביש שלתוכו הוא פונה – {{ח:תתת|(1)}} בכביש חד סטרי – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה; {{ח:תתת|(2)}} בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד בכיוון הנסיעה – בקשת רחבה לצד הימני של הכביש; {{ח:תתת|(3)}} בכביש דו סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר – לנתיב השמאלי ביותר שבכיוון הנסיעה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו אם סומן בכביש אחרת. {{ח:סעיף|44|פניית פרסה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו, תשמ״ח, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא. {{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה; ולעניין תקנת משנה זו, יראו תמרור או סימון המחייב נסיעה בכיוון מסוים בלבד, שאיננו פנייה שמאלה או פניית פרסה, כתמרור או סימון האוסר על פניית פרסה. {{ח:סעיף|45|נסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע – {{ח:תת|(1)}} סיכון או פגיעה; {{ח:תת|(2)}} הטרדה או הפרעה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: פגישה ועקיפה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|46|פגישה בדרך צרה ובדרך תלולה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} שני כלי רכב הבאים מכיוונים נגדיים בכביש שאינו רחב במידה מספקת למעבר חפשי של שניהם, יפחיתו הנוהגים ברכב את מהירות נסיעתם ויימינו את רכבם ככל האפשר לשפת הכביש ולפי הצורך אף מעבר לשפת הכביש, עד כדי בטחון מפני התנגשות. {{ח:תת|(ב)}} נפגשו כלי הרכב כאמור בדרך תלולה והנסיבות מחייבות עצירתו של אחד מהם, חייב הרכב היורד להיעצר. {{ח:סעיף|47|עקיפה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״א־7, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי. {{ח:תת|(ב)}} מותר לנוהג רכב לעקוף רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך; {{ח:תתת|(2)}} בפניה שמאלה אל כביש חד־סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי; {{ח:תתת|(3)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית; {{ח:תתת|(4)}} נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) {{ח:פנימי|סעיף 35|ותקנה 35}}, בכביש חד־סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא. {{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל־חיים באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל; {{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא אחרי התמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל; {{ח:תתת|(3)}} הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה; {{ח:תתת|(4)}} הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת; {{ח:תתת|(5)}} הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ו)}} הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה; {{ח:תתת|(2)}} עקיפת בעלי־חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה. {{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:תת|(ח)}} נוהג רכב לא יעקוף רכב עוקף אלא אם הכביש חד־סטרי או בכביש שהותרה בו העקיפה לפי תמרור או לפי הוראות תקנות אלה ויש בו יותר משני נתיבים באותו כיוון נסיעה; לענין זה לא יבוא במנין הנתיבים נתיב שיועד לתחבורה ציבורית; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר, ועל רכב מסחרי או על רכב עבודה שמשקלם הכולל עולה על 3,500 ק״ג ורכב כאמור לא יעקוף רכב עוקף אחר בכל דרך. {{ח:סעיף|48|רכב שנעקף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ו־3, תשמ״ו־4, תשנ״ה־4, תשפ״א־13}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו. {{ח:תת|(ב)}} נוהג ברכב המוביל מטען חורג, ואשר אין אפשרות לעקפו עקב תנאי הדרך והתנועה בה, חייב להאיט את מהירות נסיעתו, ובמידת האפשר והצורך לרדת מעבר לשפת הכביש ואף לעצור את הרכב, כדי לתת לכלי רכב הנמצאים מאחוריו לעקפו בבטחה. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב מנועי שבשל מטענו, או בשל שיפוע הדרך, נאלץ לנסוע במהירות נמוכה שיש בה כדי לעכב כלי רכב הנוסעים מאחוריו, חייב להימין ולנסוע בשול הדרך כאשר השול מיוצב באספלט ופנוי כדי לתת לכלי רכב שמאחוריו אפשרות לעקפו, ואולם החובה האמורה לא תחול אם הוצב בשול הדרך תמרור 501. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: ריווח|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|49|ריווח בין רכב לרכב|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב. {{ח:סעיף|50|נסיעה בשיירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשנ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} כשכלי רכב נוסעים זה אחר זה בדרך שאינה דרך עירונית, ישמור הנוהג ברכב על ריווח מספיק בין רכבו ובין הרכב הנוסע לפניו, כדי להבטיח זרימה תקינה של התנועה וכדי לאפשר לרכב הבא מאחוריו, אשר מהירות נסיעתו עולה על שלו, להיכנס ללא סיכון לאותו ריווח. {{ח:תת|(ב)}} רכב מחובר, רכב מורכב או רכב הגורר רכב אחר דינם לענין תקנה זו כרכב אחד. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על לוויות ותהלוכות. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: מהירות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|51|מהירות סבירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב. {{ח:סעיף|52|האטה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח, תשנ״ח, תשס״ח־4}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בתקנה 51}} חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה: {{ח:תת|(1)}} בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם; {{ח:תת|(2)}} בדרך שאיננה פנויה; {{ח:תת|(3)}} כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא; {{ח:תת|(4)}} בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן; {{ח:תת|(5)}} בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות; {{ח:תת|(6)}} בהתקרבו למעבר חציה; {{ח:תת|(7)}} בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל; {{ח:תת|(8)}} בירידה תלולה או ארוכה; {{ח:תת|(9)}} בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו; {{ח:תת|(10)}} בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך; {{ח:תת|(11)}} בפגשו או בעקפו בעלי־חיים; {{ח:תת|(12)}} בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו; {{ח:תת|(13)}} בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו; {{ח:תת|(14)}} ברחוב משולב; {{ח:תת|(15)}} באזור מיתון תנועה; {{ח:תת|(16)}} במנהרה. {{ח:סעיף|53|בלימת פתע|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יבלום נוהג רכב את רכבו פתאום, אלא לשם מניעת תאונה שאי־אפשר למנעה בדרך אחרת או אם הדבר הכרחי מטעמי בטיחות התנועה; האמור בתקנה זו לא יחול על בלימת רכב לשם ניסוי בלמיו, בתנאי שלא יערוך אדם ניסוי כזה אלא לאחר שנקט בכל אמצעי הזהירות הדרושים והבטיח שאין הניסוי עלול לסכן או להפריע לרכב הנוסע בדרך. {{ח:סעיף|54|מהירות מרבית מותרת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשל״ג־3, תשל״ה־2, תשל״ח־4, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג־2, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תשע״א־4, תשע״ב־9, תשע״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב בדרך במהירות העולה על הקבוע בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="3" width="25%">סוג הרכב</th><th colspan="7">מקום</th></tr> <tr style="font-size: 90%;"><th>דרך עירונית</th><th>דרך עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th><th>דרך שאינה עירונית</th><th>דרך שאינה עירונית שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th><th>דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי</th><th>דרך מהירה</th><th>דרך מהירה שמוצב בה תמרור 426 או 426פ</th></tr> <tr><th colspan="7">מהירות מרבית מותרת בקילומטרים לשעה</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (5) </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>90</td><td>110</td><td>כמצוין בתמרור</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור</td><td>90</td><td>100</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 100</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג וברכב עבודה וטיולית </td><td>50</td><td>כמצוין בתמרור ולא יעלה על 50</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 80</td><td>80</td><td>80</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 80</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת </td><td>40</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 40</td><td>40</td><td>כמצוין בתמרור ולא עולה על 40</td><td>40</td><td>סגורה בפניו</td><td>סגורה בפניו</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ״ש. {{ח:תת|(ד)|(1)}} רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן. {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור. {{ח:תת|(ה1)}} רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בדרך עירונית – 80 קמ״ש; {{ח:תתת|(2)}} בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – 100 קמ״ש ובדרך כאמור בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – 110 קמ״ש; {{ח:תתת|(3)}} בדרך מהירה – 120 קמ״ש. {{ח:תת|(ה2)}} לא תקבע רשות התימרור המרכזית מהירות מרבית מותרת בדרך מהירה כאמור בתקנת משנה (ה1)(3), אלא לאחר התייעצות עם ראש אגף התנועה של משטרת ישראל. {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנות 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}} ומכל דין אחר לענין מהירות. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: מפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|55|האטה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למפגש מסילת ברזל (להלן – מפגש) יאיט את מהירות רכבו עד כדי אפשרות לעצור על אתר לפני המסילה, וינקוט כל האמצעים להבטיח את מעברו על פני המפגש ללא עיכוב וללא תקלה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על נוהג רכב המתקרב למפגש המוגן על ידי מחסום או המסומן באות אזהרה על ידי רמזור, פעמון או אמצעי אזהרה אחרים גם כשהמחסום או אות אזהרה כאמור אינם פועלים. {{ח:סעיף|56|עצירה לפני מפגש|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} בנסיבות האמורות להלן חייב נוהג רכב המתקרב למפגש לעצור את רכבו לפני קו העצירה, ובאין קו עצירה – לפני המחסום הקרוב, ובאין מחסום – במרחק של לא פחות מארבעה מטרים לפני פס המסילה הקרוב, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנפתח המחסום או פסק אות האזהרה, ובאין מחסום או אות אזהרה – לאחר שעבר הרכב הנוסע במסילת הברזל (להלן – רכבת); ואלה הנסיבות: {{ח:תתת|(1)}} רכבת מתקרבת נראית, נשמעת או משמיעה אות אזהרה; {{ח:תתת|(2)}} מוצב לפני המפגש תמרור המורה על עצירה; {{ח:תתת|(3)}} ניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת, בין בדגל, בין באמצעות עדשה אדומה מהבהבת שמותקנת ליד תמרור המציין מקום מפגש ובין בכל דרך אחרת; {{ח:תתת|(4)}} המחסום שלפני המפגש חוסם את הדרך או חלק ממנה או מתחיל להתנועע לקראת חסימת הדרך או פתיחתה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב העוצר את רכבו לפני מפגש בנסיבות האמורות בתקנת משנה (א)(2) ינהג כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} יכבה את מקלט הרדיו, מקלט הטלויזיה או הקלטת הפועלים ברכבו; {{ח:תתת|(2)}} יפתח את חלון הרכב הקרוב אליו, ובאוטובוס גם את הדלת הקדמית; {{ח:תתת|(3)}} יאזין ויסתכל לשני הכיוונים לאורך המסילה כדי להיווכח אם אין רכבת מתקרבת או אם אין אות אזהרה על התקרבות רכבת, ולא ימשיך בנסיעה אלא לאחר שנוכח שאין רכבת מתקרבת ושאין אות אזהרה. {{ח:סעיף|57|מעבר אוטובוס במפגש סלול|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ו־2, תשמ״ז}} {{ח:ת}} הנוהג באוטובוס או ברכב המסיע, או המיועד להסיע, אחד־עשר נוסעים או יותר לרבות הנהג לא יחצה מסילת ברזל אלא אם כן הדרך בה הוא מגיע אל המפגש סלולה אספלט או בטון במרחק של 20 מטרים לפחות מן הפס הקרוב אליו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ח|סימן ח׳: איתות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|58|חובה לאותת ודרך האיתות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב העושה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתכונן לנוע או להפנות את רכבו; {{ח:תתת|(2)}} מתכוון לסטות מנתיב נסיעתו; {{ח:תתת|(3)}} עוצר את רכבו; {{ח:תת}} יתן אות בזמן וממרחק מספיקים כדי להזהיר עוברי דרך אחרים ובצורה המבטיחה כי האות ייראה לעיניהם, זולת אם סיבה סבירה מנעה אותו מלתת אות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נתן נוהג רכב אות כאמור בתקנת משנה (א) יפסיק את מתן האות משהשלים אותה פעולה שלשמה ניתן האות. {{ח:סעיף|59|מתן אות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בתקנה 58(א)}} יינתן כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} לענין פסקאות (1) ו־(2) – על ידי מחוון כיוון; {{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (3) – על ידי אור הבלימה. {{ח:תת|(ב)}} התקלקלו מכשירי האיתות האמורים בתקנת משנה א׳ או באין מכשירים כאלה ברכב, יתן הנהג את האות בידו. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב רשאי להוסיף לאות הניתן במכשירים כאמור בתקנת משנה א׳ אות בידו, אם נראה לו כי נסיבות הענין מצדיקות זאת. {{ח:סעיף|60|האותות|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן – {{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ביד – בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי. {{ח:תת|(ב)}} האות להנעת רכב למעט אופניים העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן – {{ח:תתת|(1)}} במחוון כיוון – על ידי הארת אור מהבהב מצדו הימני של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ביד – בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון; {{ח:תתת|(3)}} באופניים – בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים. {{ח:תת|(ג)}} האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן – {{ח:תתת|(1)}} באור הבלימה; או {{ח:תתת|(2)}} ביד – בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי. {{ח:סעיף|61|הנוהג בעקבות רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בתקנה 60}}, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר – ללא הפרעה. {{ח:סעיף|62|שימוש באות אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ח־2, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} מקום שתקנות אלה מורות כי רכב יפיץ אור מהבהב או מקום שניתן היתר לרכב להפיץ אור מהבהב, יהיה הפנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} וצבעו – {{ח:תתת|(1)}} ברכב משטרה, ברכב משטרה צבאית, ברכב הג״א וברכב צה״ל וברכב שב״ס מבצעי שאושר כרכב בטחון – כחול או כחול־אדום; {{ח:תתת|(1א)}} ברכב שיטור משולב – כחול־צהוב; {{ח:תתת|(2)}} באמבולנס של מגן דוד אדום, באמבולנס של צה״ל, ברכב לכיבוי אש – אדום; {{ח:תתת|(3)}} ברכב שאישרה רשות הרישוי כרכב בטחון – אדום ובאישור ועדה משותפת לרשות הרישוי ולאגף התנועה במשטרת ישראל – כחול; {{ח:תתת|(4)}} ברכב גרירה וחילוץ, ברכב עבודה, ברכב ליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85}}, ברכב שמידותיו חורגות, ברכב המוביל מטען חורג ובכל רכב שקיבל היתר מרשות הרישוי – צהוב. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) לא יפיץ אור מהבהב כאמור אלא אם כן הדבר דרוש למילוי התפקיד המוטל עליו ובשעות מילוי התפקיד בלבד ורכב גרירה וחילוץ לא יפיץ אור מהבהב אלא בעת גרירה או חילוץ בפועל. {{ח:סעיף|63|השימוש בצופר|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ז, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מן הדרוש לפי הנסיבות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} בדרך עירונית לא ישמיע אדם אות אזהרה בצופר אלא למתן אות אזהרה למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן ט|סימן ט׳: זכות קדימה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|64|רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״ט, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ח־4, תשע״ח־11}} {{ח:תת|(א)}} לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים, יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין; {{ח:תתת|(2)}} נוהג רכב המתקרב לצומת או הנמצא בצומת ועומד לפנות שמאלה או לפנות בפניית פרסה לשמאל יתן זכות קדימה לרכב הבא ממולו והנמצא בצומת או קרוב לצומת וזאת מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי־רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה – {{ח:תתת|(1)}} יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך; {{ח:תתת|(2)}} יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב המתקרב בכביש לצומת או להתמזגות כבישים שלפניהם מוצב תמרור המציין מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה, יאט ובמקרה הצורך יעצור את רכבו כדי לתת זכות קדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת או להתמזגות הכבישים מכביש אחר. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה לעצור, יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר. {{ח:תת|(ה)}} נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב – יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת. {{ח:תת|(ו)}} נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות. {{ח:תת|(ז)}} נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה. {{ח:סעיף|65|כניסה לצומת|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3}} {{ח:ת}} לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור. {{ח:סעיף|66|הסעת רכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם רכב שעמד או חנה בצד הכביש אלא לאחר שהבטיח כי אפשר להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לעוברי דרך; הוא ייכנס במהירות שאין בה כדי סיכון או הפרעה, לאחר שנתן אות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן ח|בסימן ח׳}}. {{ח:סעיף|67|הולכי רגל במעבר חציה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה ואם יש צורך בכך יעצור את רכבו לשם כך. {{ח:תת|(א1)}} נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה, יאט את רכבו אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש, ייתן לו זכות קדימה. {{ח:תת|(א2)}} התקרב נוהג רכב למעבר חצייה ובנתיב אחר האט רכב לפני מעבר החצייה, יאט את רכבו לפני מעבר החצייה האמור, ואם הרכב בנתיב האחר עצר – יעצור אף הוא; היה הולך רגל חוצה את הכביש במעבר החצייה, ייתן לו זכות קדימה. {{ח:תת|(ב)}} מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד. {{ח:סעיף|68|כביש חסום|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} כביש שנחסם או שנשאר בו מקום לתנועה בכיוון אחד בלבד, יציית עובר דרך לסימון הניתן על־ידי שוטר, אתת או תמרור; לא היה בו אחד מאלה יתן עובר דרך שנתיב תנועתו נחסם, זכות קדימה לבא כנגדו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן י|סימן י׳: חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|69|חניה, עמידה ועצירה|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב בדרך שאיננה עירונית, המסומנת כדרך ראשית או אזורית על־ידי תמרור מודיעין לא יעצור את רכבו, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד על הכביש או על שולי הדרך בין בהשגחה ובין שלא בהשגחה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} העלאת נוסעים או הורדתם בשולי הדרך; {{ח:תתת|(2)}} פעולות חילוץ נפגעים או רכב שיצא מכלל פעולה; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע עבודות ציבוריות כאשר אין אפשרות אחרת לבצען ובמידה הדרושה לביצוע העבודות האמורות בשולי הדרך; {{ח:תתת|(4)}} רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי. {{ח:תת|(ג)}} בדרך מהירה אסורה העלאת נוסעים או הורדתם או עצירת רכב, העמדתו או חנייתו בכל מקום שבין הגדרות הקובעות את גבולות רצועת הדרך, אלא אם סומן אחרת. {{ח:תת|(ד)}} קצין משטרה רשאי להתיר בכתב ובתנאים שייראו לו עצירת רכב בכביש לצורך ביצוע עבודות כאמור בפסקה (3) לתקנת משנה (ב) ובעל ההיתר חייב למלא אחרי תנאי ההיתר. {{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנות משנה (א), (ב) ו־(ג) לא יחולו על עצירתו או העמדתו של רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד באופן זמני על פני הכביש עקב קלקולו, ובלבד שנוהג הרכב יעשה את כל הדרוש כדי להסיעו לשולי הדרך במידת האפשר ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית. {{ח:תת|(ו)}} לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם – {{ח:תתת|(1)}} רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה״ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי; {{ח:תתת|(2)}} הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בתקנה 69(ב)(3)}}. {{ח:סעיף|69א|העמדה לצידי דרך של רכב המיועד לרוכלות|תיקון: תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב המיועד להובלות, ולממכר מזון, פרחים, סחורות, ציוד וכיוצא באלה למסחר או להובלות, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד לצידי דרך שאיננה דרך עירונית, אלא במקום שסודר ואושר על פי דין לחניית רכב כאמור מחוץ לרצועת הדרך והשוליים וסודרה אליו גישה למקום כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על כל המקומות שפורטו {{ח:פנימי|סעיף 72|בתקנה 72(א)}} המצויים בתחום דרך שאיננה עירונית. {{ח:סעיף|70|סימון רכב עומד על פני הדרך|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} רכב שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו עומד על פני הדרך, יציב נוהג הרכב משולש אזהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 367|בתקנה 367}} שיהא נראה לעין נוהג רכב הבא מאחוריו ממרחק של 100 מטרים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם היה הרכב עומד בזמן תאורה בדרך שאיננה דרך עירונית, או אם היה הכרח להשאיר את הרכב בדרך כאמור בזמן תאורה – {{ח:תתת|(1)}} באוטובוס, ברכב עבודה או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג יציב הנוהג ברכב מיתקן עם אור מהבהב צהוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 366|בתקנה 366}}, או יפעיל מכשיר המותקן ברכב ואשר באמצעותו ניתן להפעיל את כל מחווני הכיוון המותקנים ברכב בעת ובעונה אחת (להלן – מכשיר להפעלת מחווני כיוון); {{ח:תתת|(2)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקה (1), רשאי הנוהג בו להשתמש במכשיר להפעלת מחווני כיוון. {{ח:סעיף|71|הפרעה לתנועה או הסתרת תמרור|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד באופן – {{ח:תת|(1)}} שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה; {{ח:תת|(2)}} שהוא מסתיר תמרור או חלק ממנו מעיני עוברי דרך. {{ח:סעיף|72|מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ח־4, תש״ע־14, תשע״ב־9, תשע״ה, תשע״ח־11, תשפ״א־13, תשפ״ב־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: {{ח:תתת|(1)}} בצד שמאל של הדרך אלא אם הכביש הוא חד־סטרי או בניגוד לכיוון הנסיעה; לענין תקנת משנה זו לא יראו בכביש חד־סטרי כביש שהוא חלק מדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה; {{ח:תתת|(2)}} על שביל אופניים מסומן בתמרור, ובלבד שמותר לעצור אופניים, להעמידם או להחנותם במדרכה או בשביל כאמור אם אין בכך הפרעה לתנועה; {{ח:תתת|(2א)}} על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודה}} ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל; {{ח:תתת|(2ב)}} בדרך שהוצב לפניה תמרור 401; {{ח:תתת|(3)}} בתוך צומת או בתחום שנים עשר מטר ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; {{ח:תתת|(4)}} במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} בתוך מעבר חציה או בתחום שנים עשר מטר לפניו; {{ח:תתת|(7)}} בתחום שנים עשר מטר לפני קו עצירה; {{ח:תתת|(8)}} בתחום הדרך מעשרים מטרים מהפס הקרוב ביותר של מפגש מסילת הברזל עד עשרים מטרים אחרי המפגש; {{ח:תתת|(9)}} בכביש, לרבות שולי הדרך, שבו קיים בכיוון הנסיעה נתיב אחד בלבד המסומן בקו הפרדה בלתי מרוסק; {{ח:תתת|(10)}} בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך; {{ח:תתת|(11)}} על גשר או בתוך מנהרה או בתחום 50 מטרים לפניה או לאחריה; {{ח:תתת|(12)}} בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטר לפני תמרור ”תחנת אוטובוסים“ ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטר או יותר; {{ח:תתת|(13)}} בצד מעקה בטיחות להולכי רגל בשפת הכביש, אלא אם תמרור מורה אחרת; {{ח:תתת|(14)}} בתוך תחום תחנת מוניות המסומנת בתמרור שהוצב או סומן, פרט לעצירה לשם העלאת או הורדת נוסעים; {{ח:תתת|(15)}} ליד תמרור המסמן תחנת הסעה לחיילים, אלא לשם העלאת חיילים והורדתם; {{ח:תתת|(16)}} ליד תמרור 437 בניגוד להוראות התמרור, או ליד תמרור 437 שהוצב מתחתיו ובצמוד לו תמרור 439 שבו צוינו פרטי רכב מסוים של נכה, אם הרכב אינו זה שפרטיו צוינו בתמרור האמור; צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים – יחול האמור בפסקה זו רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור. {{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם ולא יחנה אוטובוס המיועד להסיע עשרים נוסעים או יותר בדרך, אף במקום שבו מותר להעמיד רכב או להחנותו, אלא אם תמרור מורה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם בלילה רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג או רכב עבודה ולא יחנה רכב כאמור באזור שנאסרה בו החנייה והעמדת רכב בידי רשות תמרור מקומית. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(12), מותרת החניה בתחנת אוטובוסים בשבתות ובמועדי ישראל אם הוצב בה תמרור 439 המתיר חניה בשבתות ובמועדי ישראל. {{ח:סעיף|72א|איסור התנעת אוטובוס חונה|תיקון: תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יופעל מנוע של אוטובוס בזמן חניה עד להעלאת הנוסעים באוטובוס אלא כדי למלא אוויר במערכת הפנאומטית שלו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להפעיל מנוע של אוטובוס בזמן חניה למשך 10 דקות לפני העלאת הנוסעים לאוטובוס, או במקומות שאינם בתוך שטחים בנויים ומאוכלסים ושאינם בקטעי דרך שבתים בנויים לצדם. {{ח:סעיף|73|רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יחנה ולא יעמיד אדם בדרך רכב המוצע למכירה או רכב שרשיונו פקע. {{ח:סעיף|74|רכב שנשאר בלי השגחה|תיקון: תש״ל־3, תשס״א־2, תשע״ה, תשפ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב אלא לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים כדי להבטיח שהרכב לא יזוז ולא ינוע בהעדר נהג. {{ח:תת|(ב)}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב בלי השגחה אלא לאחר שהופסקה פעולת המנוע ומנגנון ההדלקה, הוצא מפתח ההצתה, אם קיים ברכב והופעלו הבלמים המיועדים לבלימת קבע. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), {{ח:תתת|(1)}} מי שמפעיל מנוף או כלי אחר המחובר לרכב והמופעל רק באמצעות המנוע של הרכב, רשאי שלא להפסיק את פעולת המנוע ובלבד שהרכב נמצא בהשגחתו ושנקט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח שהרכב יישאר במקומו; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.9.2025 עד יום 31.8.2028):}} רשאי הנוהג ברכב להניע מרחוק רכב חונה באמצעות מערכת ייעודית שמטרתה הפעלת מערכות ברכב שאינן משמשות לנהיגת הרכב, שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, בהתקיים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב נעול; {{ח:תתתת|(ב)}} מופעל ברכב מנגנון המונע את תנועת הרכב בעת הפעלתו מרחוק באמצעות מערכת ייעודית כאמור ברישה {{ח:הערה|ל}}פסקה זו; {{ח:תתתת|(ג)}} אין ברכב נוסעים. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד בדרך בעלת שיפוע אלא לאחר שבלם את גלגליו כראוי; היה רכב מנועי במורד – יטה הנוהג את הגלגלים הקדמיים לאבן השפה או לשפת הכביש הקרובה אליו וישלב אותו בהילוך אחורי, ואם היה בעליה – יטה את הגלגלים הקדמיים לעבר הכביש כשיש בו אבני שפה, או לשפת הכביש אם אין בו אבני שפה, וישלב אותו בהילוך קדמי; ברכב בעל הילוכים אוטומטיים, ישלב הנוהג את הילוך החניה. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ברכב שיצרנו קבע לגביו הוראות לעניין עמידה וחניה יפעל הנוהג ברכב על פי הוראות היצרן. {{ח:תת|(ד)}} רכב שחובה לשאת בו נעלי בטחון שהועמד או הוחנה בדרך משופעת יציב נהגו גם את נעלי הבטחון מתחת לגלגלים האחוריים. {{ח:סעיף|75|חניה, עצירה ועמידה סמוך לשפת הכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} העוצר, המעמיד או המחנה רכב בכביש אשר בו מותר לעצור, להעמיד או להחנות יעמידנו בקו מקביל לשפת הכביש, בין אם יש בו אבני שפה ובין אם לאו, כשהגלגלים הקרובים לאבני השפה או לשפת הכביש הם במרחק של לא יותר מארבעים ס״מ מהם, זולת אם התירה רשות התימרור המקומית באותו כביש חניה זוויתית וסימנה אותו לצורך זה. {{ח:סעיף|76|חניה מותרת לפי תמרור|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תש״ם־3, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ה־18, תשע״ב־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן י|בסימן זה}}, מותר לעצור, להעמיד או להחנות רכב בכל מקום שיש בו תמרור המתיר עצירה, עמידה או חניה. {{ח:תת|(ב)}} נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית, גם אם הוצב בו תמרור 433 או 818 למעט בתחום תחנת אוטובוס. {{ח:תת|(ג)}} לא יחנה אדם רכב או מכלית המיועדים או המשמשים להובלת דלק, נוזל קורוזיבי, חומר רדיואקטיבי, חומר מאכל, חומר רעיל, גז או חומר מתלקח אחר, או גלילים להכלת חומר כאמור, אם משקל הרכב או המכלית עולה על 3,500 ק״ג ולא ישאיר רכב או מיכלית כאמור עומדים בדרך במרחק פחות מ־400 מטרים מבנין מגורים או ממבנה ציבורי אלא לצורך פריקה או טעינה של החומר המסוכן לבנין או למבנה האמורים, או ממנו, או במקום שיועד לחניית רכב כאמור ואושר על ידי רשות התימרור המקומית. {{ח:סעיף|77|גרירת רכב והחזרתו, נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״א־8, תשמ״ב־2, תשמ״ו}} {{ח:ת}} רכב שהורחק, הוחסן או שגלגליו ננעלו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|סעיף 70א לפקודה}}, לא יוחזר לבעלו ולא ישוחרר מנעילתו אלא לאחר ששילם את האגרה או התשלום שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}. {{ח:סעיף|78|איסור נעילת רכב ושחרורו|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־8, תש״ם־9, תשמ״ו, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יינעל רכב העומד או חונה בדרך ולא ישוחרר רכב שגלגליו ננעלו כדין אלא בידי מי שהורשה לכך כדין. {{ח:תת|(ב)}} אין באמור בתקנת משנה (א) כדי למנוע מבעל רכב לנעול גלגלי רכבו ובתנאי שינעל את גלגלי ההנעה בלבד בעת שהרכב חונה במקום שהחניה מותרת לרכב מסוגו. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־9}} {{ח:סעיף|79|בטיחות בנסיעה|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יסע אדם ברכב – פרט לאופנוע, תלת אופנוע, אופניים או תלת־אופן – והנוהג בו לא יניח לאדם לנסוע בו, אלא כשגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג רכב לא יסיע אותו ולא ימשיך בהסעתו, אלא אם דלתותיו סגורות וננקטו כל שאר אמצעי הזהירות להבטחת שלומו של נוסע ושל כל אדם הנמצא בסמוך לרכב. {{ח:תת|(ג)}} נוהג ברכב ציבורי המסיע אדם בכיסא גלגלים יעשה זאת לאחר שהכיסא עוגן לרכב, הנוסע היושב בכיסא חגור בחגורת בטיחות וננקטו אמצעי זהירות להבטחת שלומו של הנוסע בכיסא ושל האדם הנמצא בסמוך לו ברכב. {{ח:סעיף|80|פתיחת דלת וסגירתה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך. {{ח:תת|(ב)}} לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע. {{ח:סעיף|81|עליה לרכב וירידה ממנו|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעלה לרכב אדם, למעט הנוהג, ולא ירד ממנו ולא יניח הנהג או הממונה על הרכב לעלות אליו או לרדת ממנו, אלא – {{ח:תת|(1)}} כשהרכב עומד; {{ח:תת|(2)}} מצדו הימני של הרכב כשהוא עומד בצד ימין של הדרך; {{ח:תת|(3)}} מצדו השמאלי של הרכב כשהוא עומד כדין מצד שמאל של הדרך; אולם מי שיושב לצד הנהג רשאי לצאת מצדו הימני של הרכב, לאחר שנקט באמצעי הזהירות הדרושים; {{ח:תת|(4)}} במקום המיועד לעליה ולירידה, אם יש ברכב מקום כזה. {{ח:סעיף|82|הסעה לצד הנהג|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב מנועי המסיע לצדו אדם אחר, לא יסיענו אלא לצדו הימני אם ההגה הוא שמאלי, או לצדו השמאלי אם ההגה הוא ימני, ולא יסיע לצדו יותר מאדם אחד, אלא בהיתר מטעם רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר להסעת שני נוסעים על גבי טרקטור, מלבד הנהג, ובלבד שיותקנו מקומות ישיבה בצורה המבטיחה את שלום הנוסעים, בהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|83|הסעת תלמידים|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ד־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ו־7, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ז־6, תשפ״ה־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יבצע אדם הסעת תלמידים, אלא ברכב להסעת תלמידים או במונית שניתן עליה רישיון לנסיעה מיוחדת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 492|בתקנה 492}}. {{ח:תת|(א1)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים ולא ירשה בעל רכב להסעת תלמידים ומי שהשליטה ברכב כאמור בידו לנהוג ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן נמצא ברכב אישור שנתי בדבר תקינות מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ז|בתקנה 364ז}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים, אלא אם כן הותקן בו, מלפניו ומאחוריו, שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}} והנראה מבחוץ באופן ברור ועליו המילה ”ילדים“, ולא ינהג אדם רכב הנושא עליו שלט כאמור, אלא אם כן הוא מבצע הסעת תלמידים. {{ח:תת|(ב1)}} לא יסיע אדם ילדים בעמידה בהסעת תלמידים. {{ח:תת|(ב2)}} הנוהג ברכב להסעת תלמידים יפעיל את פנסי האיתות המותקנים בו על פי הדרישות שנקבעו לגבי רכב להסעת תלמידים, בכל עת שדלתות הרכב פתוחות. {{ח:תת|(ג)}} אדם המבצע הסעת תלמידים, לא יניח עליית הילדים אל הרכב וירידתם ממנו אלא כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} באוטובוס זעיר וברכב מסחרי – מהדלת הקדמית הימנית או מהדלת הימנית השניה מקדמת הרכב; {{ח:תתת|(2)}} ברכב הסעת תלמידים שאיננו מנוי בפסקה (1) – מהדלת הקדמית הימנית; {{ח:תתת|(3)}} במונית – מן הצד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בתקנה 81(2) או (3)}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} אדם המבצע הסעת תלמידים לא יחל בנסיעה אלא לאחר שווידא כי כל הילדים השלימו את ירידתם מהרכב והתרחקו מנתיב נסיעתו. {{ח:תת|(ה)}} אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים. {{ח:סעיף|83א|חובת חגירת ילדים ברכב|תיקון: תשמ״ד־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשס״ה, תשס״ח־4, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 83ב|ובתקנה 83ב}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב אחורי“ – כל מושב שאינו מושב קדמי ברכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב בטיחות“ – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מושב מגביה“ – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 4|בפרט 4 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר פרטי, מונית ואופנוע – {{ח:תתת|(1)}} ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד; {{ח:תתת|(2)}} ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב. {{ח:תת|(ד)}} לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות או במושב מגביה במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה. {{ח:סעיף|83ב|חובת חגירה של חגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשס״א־6, תשס״ד־7, תשס״ה, תשס״ה־14, תשס״ו־9, תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 364א|בתקנה 364א}} או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 83א|בתקנה 83א}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים. {{ח:סעיף|83ג|פטור מחגורת בטיחות|תיקון: תשנ״ג־6, תשנ״ג־8, תשנ״ד, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשס״א־2, תשס״א־6, תשס״ו־9, תשס״ז־8, תשס״ט}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 83ב|תקנה 83ב}} לא יחולו על – {{ח:תת|(1)}} עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי, מאבטח שיש לו אישור בכתב מאת קצין מוסמך או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו; בפסקה זו, ”מאבטח“, ”קצין מוסמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|(1א)}} חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מבצעית“ – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לאשר משימה מבצעית; {{ח:תת|(2)}} הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב; {{ח:תת|(3)}} אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מהרופא המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}, כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות; {{ח:תתת|(ב)}} מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות; {{ח:תתת|(ג)}} כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק״ג וגובהו אינו עולה על 150 ס״מ; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים במונית בדרך עירונית במושב האחורי; {{ח:תת|(6)}} הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור; {{ח:תת|(7)}} מורה מוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור. {{ח:סעיף|83ד||תיקון: תשפ״א־12, תשפ״א־15}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|84|הסעת נוסעים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשל״ט־3, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־7, תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־4, תשס״ה־13, תשס״ו־8, תשס״ח־4, תשע״א, תשע״ה, תשע״ח־3, תשע״ט־8, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע ברכב מן הסוגים כמפורט בטור א׳ להלן נוסעים במספר העולה על הנקוב לצד אותו סוג בטור ב׳ להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר נוסעים מרבי</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס זעיר </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} רכב נוסעים פרטי </td><td>כמספר החגורות ברכב וברכב הפטור מהתקנת חגורות בטיחות כמספר המקומות ברכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב חשמלי </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק״ג </td><td>8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברשיון הרכב צויין פחות ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993), היה לו ברשיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברשיונו</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג </td><td>8 נוסעים מלבד הנהג זולת אם ברישיון הרכב צוין פחות; ואם ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היה לו, ברישיונו, היתר להסיע יותר מ־8 נוסעים מלבד הנהג – לפי הקבוע ברישיונו</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(6)}} רכב מסחרי בלתי אחוד </td><td> {{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – 8 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־6 נוסעים בנוסף לנוסעים שבתא הנהג והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים {{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב לא תקני – 6 נוסעים מלבד הנהג בכל הרכב ולא יותר מ־4 נוסעים במרכב והכל אם לא צויינו ברשיון הרכב פחות נוסעים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(7)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג </td><td> {{ח:תת|(1)}} אם מותקן בו מרכב תקני – מספר נוסעים כפי שצויין ברשיון הרכב ולא יותר מ־30 נוסעים מלבד הנהג {{ח:תת|(2)}} אם מותקן בו מרכב שאינו מרכב תקני – 6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג, ואם היה לו ביום ז׳ באדר התשנ״ג (28 בפברואר 1993) היתר להסעת יותר מ־6 נוסעים מלבד היושבים לצדו של הנהג – לפי ההיתר </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(8)}} טיולית </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(9)}} רכב מדברי </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(10)}} רכב סיור ומונית </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(11)}} רכב מנועי שאין לו ארגז, רכב המוביל מכולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85א|בתקנה 85א}}, רכב המוביל ארגז מתחלף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}} או רכב עבודה </td><td>כמספר המקומות בתא הנהג בלבד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(12)}} גרור או טרקטור </td><td>כפי שצויין ברשיון הרכב</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(13)}} אמבולנס </td><td>כפי שצוין ברישיון הרכב</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), ברכב שניתן לו רישיון רכב בידי קצין צבא הגנה לישראל שהואצלה לו סמכות כרשות הרישוי, מותר להסיע נוסעים במספר העולה על המספר האמור בתקנת משנה (ב) ובלבד שמספרם ואופן הסעתם יהיה על פי פקודות הצבא. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם רכב מסחרי אחוד, רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק״ג, טיולית או רכב מדברי שיש בו מקום ליותר מ־11 נוסעים, כשהוא מסיע נוסעים, אלא אם כן הרכב נושא עליו שלט ”נוסעים“ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 3|בפרט 3 בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} ברכב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ובאוטובוס כשאינו מסיע נוסעים בקו שירות, לא יסיע אדם קבוצת ילדים שגילם עד 14 שנים, המונה 9 ילדים או יותר (בתקנת משנה זו – קבוצה) אך לא למעלה ממספר הנוסעים הנקוב בתקנות המשנה האמורות, אלא אם כן בידו היתר מאת רשות הרישוי להסעת קבוצה, לאחר שסיים בהצלחה השתלמות למסיעי ילדים שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנת משנה (ה) לא יחולו על מי שקיבל, לראשונה, רשיון נהיגה לדרגות 5, 6, 7 ו־11 לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996). {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|84א|הסעת נוסעים בשכר|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳: {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th width="50%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבורי </td><td>כאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק ה׳}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} מונית </td><td>כאמור {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק ו׳}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)|(א)}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:תתת|(ב)}} טיולית {{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי {{ח:תתת|(ד)}} רכב סיור {{ח:תתת|(ה)}} רכב בטיחותי </td><td>הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד ירי </td><td>הרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(5)}} רכב נוסעים פרטי </td><td>בהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84ב|בתקנה 84ב}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(6)}} אמבולנס </td><td>בעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה.</td></tr> </table> {{ח:סעיף|84ב|הסעות שיתופיות|תיקון: תשע״ח־5}} {{ח:ת}} יראו הסעה בשכר או בתמורה אחרת ברכב נוסעים פרטי כהסעה שיתופית, אם מתקיימים לגביה כל אלה: {{ח:תת|(1)}} סכום השכר או שווייה של תמורה אחרת בעד ההסעה שיקבל המסיע ישולם או ינתן, לפי העניין על ידי כל אחד מהנוסעים בהסעה בלבד, ולא יעלה על חלקו היחסי של כל אחד מהם בהוצאות הישירות של הנסיעה; {{ח:תת|(2)}} המסיע בהסעה, לא ביצע יותר משתי הסעות לפי תקנה זו באותו יום; {{ח:תת|(3)}} לא בוצעו ברכב הנוסעים הפרטי יותר משתי הסעות ביום של נוסעים כמפורט לפי תקנה זו; {{ח:תת|(4)}} מספר הנוסעים בהסעה אינו עולה על ארבעה, מלבד המסיע; {{ח:תת|(5)}} הנוסעים בהסעה נוסעים בה בעקבות תיאום מראש עם המסיע; לעניין פסקה זו, ”תיאום מראש“ – לרבות באמצעות יישום מחשב; {{ח:ת}} לעניין תקנה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ישירות“ – סכום מרבי של 2 שקלים חדשים לכל קילומטר של הנסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלק יחסי“ – ההוצאות הישירות כשהן מחולקות בשווה בין כל הנוסעים ברכב באותה נסיעה, לרבות המסיע. {{ח:סעיף|85|הובלת מטען|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ג־5, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־3, תשנ״ד־7, תשנ״ז־8, תש״ס־3, תשס״ט־4, תשע״ח־11, תשפ״א־11, תשפ״ג־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות וכאשר – {{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג – {{ח:תתתת|(א)}} מחוץ לדפנות הצדדיים ואינו גורם להרחבתם, ובאין דפנות לרכב – מחוץ לצדי הקרקעית המיועדת למטען, ובאין קרקעית – מחוץ לרוחב הכולל של הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} יותר ממטר אחד מחוץ לנקודה הקיצונית ביותר של החלק הקדמי והאחורי של הרכב כפי שקבעם יצרן הרכב, ובלבד שבמטען שאורכו חורג עד מטר אחד מן החלק הקדמי או האחורי של הרכב – יהיה המטען יחידת אורך אחת ואם היו שתי יחידות לא יפחת אורך כל אחת מהן מ־6 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} המטען מסודר באופן – {{ח:תתתת|(א)}} שגבהו מפני הדרך ועד הנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על – {{ח:תתתתת|1.}} 2.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר עד 1{{ח:הערה|,}}500 ק״ג; {{ח:תתתתת|2.}} 3.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג; {{ח:תתתתת|3.}} 3.50 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מ־3{{ח:הערה|,}}501 ק״ג עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג; {{ח:תתתתת|4.}} 4.00 מטר – ברכב שמשקלו הכולל המותר מעל 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג; {{ח:תתתת|(ב)}} שהמטען או מכסהו לא יחסום ולא יגביל את שדה ראייתו של הנוהג ברכב מלפניו ולצדדיו, לא יסתיר מעיני הנהג את מראות התשקיף, למעט כאשר הרכב שמוביל את המטען מלווה כל העת על ידי רכב אחר ולא יחסום את הכניסה לתא הנהג והיציאה ממנו; {{ח:תתתת|(ג)}} שהמטען או מכסהו לא יסתיר מעיני עוברי דרך אחרים את הפנסים, לוחיות־הזיהוי, מחווני הכיוון או המחזירורים של כלי הרכב; וכל סימון אחר למטרת בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} חלוקת המשקל של המטען של הרכב וסידורו מאפשרים הובלת המטען בבטיחות וביציבות; {{ח:תתת|(4)}} המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח; וברכב מסוג N2‏, N3 ו־O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 1 – ”אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015“, כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן – תקן אבטחת מטענים); {{ח:תתת|(5)}} המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רשיון הרכב והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(א1)}} לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב או מי שהשליטה עליו לא יורה ולא ירשה להוביל מטען, ברכב מסוג N3, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183ג|בתקנה 183ג}}; הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ב)}} כלי רכב המחוברים זה לזה, והמובילים מטען שמחמת ארכו אין אפשרות להובילו בכלי רכב אחד ומפאת צורתו אינו ניתן לחלוקה, רואים אותם לענין תקנה זו כרכב אחד. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר 15,000 ק״ג ויותר מטען רחב חורג כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} היה רוחב המטען מעל 2.50 מטר ועד 3.40 מטר, יוצב שלט לפני הרכב ומאחוריו ובו המילים ”זהירות – מטען רחב“, ובלבד שהמטען מהווה יחידה אחת ואינו חורג יותר מ־45 ס״מ מעבר לדפנות הרכב מכל צד ובזמן תאורה יותקנו בנקודות הקיצוניות של המטען מלפנים ומאחור פנסי רוחב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 340|בתקנה 340}} ובצדי המטען תאורה היקפית כמשמעותה בתקנת משנה (ז); {{ח:תתת|(2)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר יותקנו שלטים ותאורה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהרכב ילווה בכל עת על ידי רכב אחד לפחות שיסע מאחוריו בכביש חד־סטרי ומלפניו בכביש דו־סיטרי; {{ח:תתת|(3)}} עלה רוחב המטען על 3.40 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} עד 4.80 מטר – בכפוף להוראות התמרורים; {{ח:תתת|(2)}} עלה גובה המטען על 4.80 מטר – לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, ”גובה מטען“ – גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר להוביל ברכב שלהלן מטען חורג בגובה כמפורט להלן, ובלבד שרשות הרישוי נתנה היתר לכך, וההיתר נרשם ברישיון הרכב: {{ח:תתת|(1)}} ברכב מסחרי מסוג N3, בעל שני משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.40 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור ובכפוף לבדיקת יציבות כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מחובר, או ברכב מורכב מסוג N3 שמחובר לו גרור מסוג O4, בעל שלושה משטחי הובלה המורכבים זה מעל זה, שמשקלו הכולל המותר 36,000 ק״ג ויותר והמשמש להובלת רכב – מטען שגובהו מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען אינו עולה על 4.80 מטרים, ובלבד שניתן לגביו אישור היצרן שהרכב מיועד להוביל מטען בגובה האמור וכן נתקיימו תנאים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ברכב שטרם ניתן לגביו רישיון רכב – {{ח:תתתתת|(1)}} והוא מסוג N3 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 324|בתקנה 324}}; {{ח:תתתתת|(2)}} והוא מסוג O4 – הותקנה מערכת בקרת יציבות כהגדרתה בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד, וכן הוא עמד במבחן יציבות כמפורט באותו נוהל; {{ח:תתתת|(ב)}} ברכב שניתן עליו רישיון רכב – ניתן לגביו אישור מאת מעבדה מוסמכת לבדיקת חלוקת עומסים ולחישוב תאורטי של יציבותו, כמפורט בנוהל העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד ובאתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד2)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד1), רכב שניתן לגביו היתר לפי אותה תקנת משנה – {{ח:תתת|(1)}} לא יוביל בו אדם מטען זולת רכב; {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו אדם אלא במסלול נסיעה שאישר מראש ובכתב המפקח הארצי על התעבורה, וכן יחזיק ברכב בעת הנהיגה בו את האישור המקורי של מסלול הנסיעה או צילום ממנו המאושר כנאמן למקור בידי קצין בטיחות, ויציגו לשוטר על פי דרישתו. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי מטען שאורכו עולה על אורך הרכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} המטען אינו חורג יותר משליש אורכו של משטח ההטענה ובלבד שהמטען מהווה יחידת אורך אחת וחלוקת העומס על הסרנים תהיה לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} ברכב שאורכו יחד עם המטען החורג עד 20 מטרים – כאמור בפסקה (1) ובתנאי שהרכב יסומן בשלטים לפני הרכב ומאחוריו ובהם המלים ”זהירות מטען ארוך“ והותקנו ברכב מחזירורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בתקנה 345(ג)}} שיותקנו בקצוות המטען מאחור, אם המטען חורג מאחורי הרכב ומלפנים אם המטען חורג מלפני הרכב; עלה אורך המטען החורג על מטר אחד יותקנו שני מחזירורים כאמור; {{ח:תתת|(3)}} עלה אורכו של הרכב יחד עם המטען החורג על 20 מטרים לא יוביל בו אדם את המטען החורג אלא אם קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ו)}} נדרש רכב ליווי לפי הוראות תקנה זו, יותקן בו שלט מלפניו ומאחוריו ובו המלים ”זהירות – מטען חורג“ והנוהג ברכב הליווי יסע במרחק המאפשר לו קשר עין עם הרכב המוביל את המטען החורג. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה היקפית“ – מערכת תאורה על ידי פנסים מסביב למטען החורג שיהיו מחוברים זה לזה במרחק שלא יעלה על 100 ס״מ ואורם צהוב ושייראו במזג אויר נאה למרחק של 150 מטרים לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וכן קצין משטרה צבאית ראשי או מי שהוא הסמיכו לגבי רכב של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלט“ – שלט מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|85א|הובלת מכולות|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה (Container) ברכב אלא אם מותקנים ברכב התקני חיבור סובב (Twist Locks) לפי הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב למכולה ברכב אלא אם כן הם מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יותקנו התקני חיבור סובב אלא ברכב מסחרי, למעט גרור או נתמך, שמשקלו הכולל המותר אינו פחות מ־16,000 ק״ג, אולם מותר להתקין התקני חיבור סובב בגרור שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) מותר להתקין – {{ח:תתת|(1)}} בנתמך בעל סרן אחד לפחות התקני חיבור סובב למכולה שאורכה 6.10 מטר (20 רגל), ובלבד שמשקלו הכולל המותר הוא 15,000 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(2)}} בנתמך בעל 2 סרנים או יותר התקני חיבור סובב למכולה בכל הגדלים, ובלבד שמשקלו הכולל המותר 29,000 ק״ג לפחות. {{ח:תת|(ה)}} מספר התקני חיבור סובב ודרך התקנתם ברכב יהיו כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} 4 התקני חיבור סובב שיותקנו בארבע פינות המסגרת או המשטח של הרכב ושיוצמדו למכולה ברכב המותאם להובלת מכולה אחת; {{ח:תתת|(2)}} 8 התקני חיבור סובב שיותקנו במסגרת או במשטח הרכב שארבעה מהם יוצמדו לכל מכולה ברכב המותאם להובלת שתי מכולות. {{ח:תת|(ו)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מכולה ברכב אלא אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב אושר ברשיונו להוביל מכולות ובהתאם לתנאי האישור; {{ח:תתת|(2)}} המכולה לא תבלוט מן החלק האחורי של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} לא יהיו בארגז הרכב דפנות או דלתות בשעת הובלת המכולות, אולם מותר להוביל מכולה אשר אחת משתי הדפנות – הקדמית או האחורית – של הרכב סגורה, ובלבד שמשטח הרכב ארוך מהמכולה המובלת ברכב; {{ח:תתת|(4)}} בשעת הובלת המכולה יהיו התקני החיבור הסובב צמודים למכולה ונעולים כך שימנעו הזזתה או הישמטותה בכל תנאי הדרך והנסיעה בה. {{ח:תת|(ז)}} לא יינתן אישור להובלת מכולה שאורכה עולה על 6.10 מטר אלא בנתמך. {{ח:תת|(ח)}} לא יינתן אישור לרכב להובלת מכולה אלא אם אישרה רשות הרישוי את התקנת התקני חיבור סובב בו ובכפוף לתנאי האישור. {{ח:תת|(ט)}} בתקנה זו, ”מכולה“ – מכל או ארגז משלוח או כל אמצעי דומה, למעט רכב או חמרי אריזה, שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא בעל אופי של קבע ומתוכנן במיוחד להקל על הובלת טובין באמצעי תובלה אחד או יותר ללא צורך בשטעון נוסף; {{ח:תתת|(2)}} מצוייד במתקנים המאפשרים העברה נוחה מאמצעי תובלה אחד למשנהו ולהצמדתו לרכב על ידי התקני חיבור סובב; {{ח:תתת|(3)}} רחבו אינו עולה על 250 ס״מ. {{ח:סעיף|85ב|הובלת ארגז מתחלף|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגז מתחלף“ – מכל או ארגז או אמצעי אחר להובלת טובין המתוכנן לטעינה ופריקה על ידי מגבה נוע ומצויד באמצעי ריתום מתאימים שקבע יצרן מגבה הנוע או שאישרה מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגבה נוע“ – מיתקן המחובר לרכב דרך קבע והמיועד להטעין או לפרוק ארגז מתחלף מהסוג המותאם לו. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ארגז מתחלף אלא אם כן מותקן ברכב מגבה נוע מסוג שאישרה רשות הרישוי והרכב מצויד באמצעי ריתום המותאמים לארגז המתחלף וברשיון הרכב אושרה הובלת ארגז מתחלף בלבד. {{ח:סעיף|85ג|הובלת מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד|תיקון: תשנ״ב־8}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל מטען ברכב שאין בו תא נהג נפרד, אלא אם כן הופרד תא המטען מהמושבים במחיצה מתאימה להגנת מושבי הנהג והנוסעים או ננקט כל אמצעי אחר להגנת הנוסעים. {{ח:סעיף|86|הובלת מטען בתפזורת|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ב־4, תשפ״א־11}} {{ח:ת}} לא יוביל אדם ולא ירשה לאחר להוביל ברכב מטען בתפזורת אלא ברכב שיועד לכך, כאשר גובה המטען אינו עולה על גובה דופנות הארגז של הרכב, לרבות הסולמות שהותקנו כדין ברכב, וכשהמטען מכוסה באופן שימנע התאבכות אבק או שפיכת כל חומר ממנו בהתאם לדרישות פרק ד׳ בתקן אבטחת מטענים. {{ח:סעיף|87||תיקון: תש״ל־3, תשל״ט־2, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־2, תשמ״ז, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|88|סימון קצה של מטען חורג|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשמ״ח, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק הקדמי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. {{ח:תת|(ב)}} היה מטען חורג מחוץ לחלק האחורי ביותר של הרכב, יסמן המוביל את המטען בקצה החורג כאמור, בין בזמן תאורה ובין שלא בזמן תאורה במשולש. {{ח:תת|(ג)}} המשולשים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב) יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויוחזקו תמיד במצב נקי. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו יחולו בין אם הרכב נמצא בתנועה ובין אם הוא עוצר, עומד או חונה. {{ח:סעיף|89|סמכויות שוטרים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מצא שוטר רכב מוביל מטען שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יא|סימן זה}}, רשאי הוא להורות את הנוהג בו להפסיק את הנסיעה עד שיפורק אותו חלק מהמטען המובל שלא בהתאם להוראות האמורות, או עד שהמטען יסודר בהתאם להן; הוראה זו אינה גורעת מאחריותו של נוהג הרכב לפי כל חיקוק. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאי שוטר להורות לנוהג רכב כאמור להביא את הרכב למקום קרוב ככל האפשר ובמועד שהורה לצורך שקילתו ולקבלת תעודה על שקילת הרכב ורשאי השוטר להורות לנוהג רכב כאמור להילוות אליו לאותו מקום לצורך שקילת הרכב וקבלת תעודת השקילה. {{ח:תת|(ג)}} נמצא לאחר השקילה כאמור בתקנת משנה (ב) כי המשקל חורג מהוראות תקנות אלה – ישולמו הוצאות השקילה על ידי נוהג הרכב. {{ח:תת|(ד)}} נוהג רכב כאמור בתקנה זו המציג שטר מטען כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי הובלה ושירותי גרורים), התשל״ט–1978}}, יהיה שטר המטען ראיה לכאורה למשקל המטען המובל ברכב. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יב|סימן י״ב: גרירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|90|גרירת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} רכב מנועי (להלן בתקנה זו – רכב) הנגרר על־ידי רכב אחר, מחמת שיצא מכלל פעולה או מסיבה אחרת, יחובר אל הרכב הגורר במוט חיבור מתאים וחזק במידה מספקת באופן שהמרחק בין שני כלי הרכב לא יעלה על 2.5 מטר; אמצעי החיבור יסומנו בסימן צבעוני בולט לעין, ויוארו בזמן התאורה. {{ח:תת|(ב)}} על הרכב הנגרר יותקן מאחור שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין, ובזמן תאורה יותקן בקצה השמאלי של הרכב הנגרר אור אדום ואור שיאיר את לוחיות הזיהוי. {{ח:תת|(ג)}} על הרכב הגורר יותקן מלפנים שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} בצורה הנראית לעין. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב אלא אם גלגלי הסרן הקדמי או הסרן האחורי שלו מורמים פרט אם הרכב הנגרר נהוג על ידי אדם בעל רשיון נהיגה לגבי סוג הרכב הנגרר. {{ח:תת|(ה)}} הוראות תקנת משנה (ד) לא יחולו כאשר הרכב נגרר באמצעות מיתקן אשר מפעיל את היגוי הרכב הנגרר ואושר על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם רכב על ידי רכב אחר אלא אם הדבר ניתן להיעשות בבטחה. {{ח:תת|(ז)}} ברכב נגרר לא יימצאו אנשים פרט לנוהג כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:סעיף|91|סייגים לגרירה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ג, תשמ״ז, תשס״א־6, תשס״ה־14, תשע״ו־2, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יגרור אדם מכונה נגררת הפטורה מרישום ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או לפי היתר מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור או נתמך אלא לפי תנאי הגרירה שנקבעו ברשיון הרכב של הגורר, הגרור או הנתמך על־ידי רשות הרישוי, ובלבד שבמקרה של סתירה בין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגורר לבין תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הגרור או של הנתמך, יגברו תנאי הגרירה שנקבעו ברישיון הרכב של הרכב הגורר. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם רכב מנועי ברכב פרטי או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר פחות מ־2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג או במונית אלא לפי היתר מרשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם רכב ברכב בעל שלושה גלגלים או פחות. {{ח:תת|(ה)}} לא יגרור אדם רכב באמצעות מכונה ניידת אלא אם כן הרכב הנגרר הוא ציוד לביצוע עבודה שהמכונה הניידת, על פי קביעת יצרנה, מיועדת לבצע. {{ח:תת|(ו)}} לא יגרור אדם יותר מרכב אחד אלא לפי היתר רשות הרישוי. {{ח:תת|(ז)}} לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מיתקני ריתום וגרירה תקינים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 27|בפרט 27 בחלק ג׳ בתוספת השניה}} או למפרט שאישר מנהל אגף הרכב. {{ח:סעיף|92|גרירת גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} על גרירת גרור או נתמך יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או בתומך אם אין מגע מספיק בין גלגל מגלגלי הגרור או הנתמך לבין פני הדרך בגלל צורת חיבורם או הטענתם. {{ח:תת|(ג)}} לא יגרור אדם יותר מגרור אחד, אלא לפי היתר מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} לא יגרור אדם גרור חקלאי הפטור מחובת רישום ורשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 279|תקנה 279}}, אלא בטרקטור; רשות הרישוי רשאית לתת היתר לגרירת גרור חקלאי ברכב שאינו טרקטור; אם גרור כאמור נרשם וניתן עליו רשיון לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300}} {{ח:פנימי|סעיף 371|ו־371 עד 379}} לפי הענין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג|סימן י״ג: רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|93|חובת עוברי דרך לגבי רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נוהגי רכב ומוליכי בעלי־חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור; {{ח:תתת|(2)}} הולכי רגל הנמצאים בכביש – יפנו אותו מיד עד שיעבור רכב הבטחון. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב בטחון אלא בריווח של לפחות מאה מטר ממנו; אין הוראה זו חלה על נוהג רכב בטחון אחר או רכב הקשור באותה שעה בתפקידי רכב הבטחון. {{ח:סעיף|94|הוראות מיוחדות לנוהג רכב בטחון|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה־7, תשע״ט־5}} {{ח:ת}} נוהג רכב בטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו – {{ח:תת|(1)}} לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין; {{ח:תת|(2)}} לעבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר, ובלבד שהאיט את מהלכו במידה שהבטיחות מחייבת זאת; {{ח:תת|(3)}} לעבור על המהירות המותרת; {{ח:תת|(4)}} לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסויימים; {{ח:תת|(5)}} להשתמש בנתיב נסיעה שיועד לתחבורה ציבורית; {{ח:תת|(6)}} לנסוע בנתיב שסומן בתמרור כנתיב סגור; {{ח:ת}} אולם לא יעשה כן אלא במידה הדרושה למילוי התפקיד המוטל עליו, ותוך כדי נקיטת אמצעי זהירות על מנת למנוע סיכון או פגיעה בעוברי דרך או ברכוש. {{ח:סעיף|95|הפצת אור והשמעת קול|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ח־9, תשע״ח־9}} {{ח:ת}} נוהג רכב מן הסוג המנוי בהגדרה ”רכב ביטחון“ או כל הנוסע בו, לא יפיץ אור מהבהב בפנס שהותקן בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|תקנה 62}} ולא ישמיע אות אזעקה בסירנה, אלא בשעת מילוי תפקידו ובלבד שהדבר דרוש לשם מילוי התפקיד. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן י״ג1: רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:סעיף|95א|הגדרות|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ד־6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איזור רכב תפעולי“ – איזור שבו מופעל רכב תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו הוצב, באישורה של רשות התימרור המקומית, תמרור א–43 האחד מציין כניסה לאיזור רכב תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח על רכב תפעולי“ – מי שרשות הרישוי מינתה, בכתב, להיות מפקח על רכב תפעולי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב תפעולי“ – רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} למעט רכב פרטי ורכב ציבורי, בין אם מותקן עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו, בין אם הוא מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים, אשר ניתן היתר להפעלתו, לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}}, באיזור רכב תפעולי. {{ח:סעיף|95ב|פטור מחובת רישום ורישוי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:ת}} רכב תפעולי פטור מחובת רישום ורישוי על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:סעיף|95ג|היתר לרכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל, לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|סימן זה}} לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו, מחזיקו, מפעילו, או נהגו של הרכב התפעולי לא ציית להוראותיו. {{ח:סעיף|95ד|נהיגת רכב תפעולי|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב תפעולי, לא ישתמש בו ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי ובלבד שנתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ניתן לגבי הרכב התפעולי, לפי סוגו, היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי ובהתאם לתנאים שבהיתר; {{ח:תת|(2)}} בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח על רכב תפעולי; {{ח:תת|(3)}} לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}. {{ח:סעיף|95ה|סמכויות המפקח על רכב תפעולי ותפקידיו|תיקון: תשנ״א־8, תשנ״ב־3, תשע״ד־10}} {{ח:תת|(א)}} המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב התפעולי את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר של הרכב התפעולי; {{ח:תתת|(2)}} ייעודו של הרכב התפעולי, לרבות גרירת גרורים והסעת נוסעים; {{ח:תתת|(3)}} מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים; {{ח:תתת|(4)}} מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים להסעתם; {{ח:תתת|(5)}} מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן רישומו על הרכב; {{ח:תתת|(6)}} אופן רישומם של המשקל הכולל של הרכב ושל המשקל המרבי הכולל שהוא רשאי לגרור; {{ח:תתת|(7)}} אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון, כגון שרשרות בטחון, נעלי בטחון, מחזירי אור, תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם ברכב התפעולי; {{ח:תתת|(8)}} מהירות הנסיעה המרבית של הרכב התפעולי, לסוגיו ולתכונותיו, בהתאם לתנאי השטח, שעות ההפעלה, תנאי התאורה, עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב תפעולי; {{ח:תתת|(9)}} מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ; {{ח:תתת|(9א)}} מספר שעות הנהיגה הכולל המותר ביום עבודה ובשבוע עבודה, ההפסקות המזעריות בנהיגה הנדרשות במהלך יום עבודה ומספר שעות מזערי של מנוחה מחוץ לעבודה אחרי יום עבודה ואחרי שבוע עבודה; לעניין פסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – תקופה רצופה של 24 שעות ו{{ח:הערה|־}}”שבוע עבודה“ – תקופה רצופה של שבעה ימים. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על הדרישות המפורטות בתקנת משנה (א) אם לפי שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת השימוש בו. {{ח:תת|(ג)}} המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר, ובו יצוינו פרטי הרכב, לרבות הפרטים המנויים בתקנת משנה (א), לפי הענין, וכן התאריכים שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב, תיקונים בו וכל פרט אחר שיראה לנכון (להלן {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יג1|בסימן זה}} – כרטיס המעקב); כרטיס המעקב יוצג בידי המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|95ו|חובת ציות להוראות|תיקון: תשנ״א־8}} {{ח:ת}} בעלו, מחזיקו, מפעילו ונהגו של רכב תפעולי יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי. {{ח:סעיף|95ז|פטור|תיקון: תשנ״א־8, תשע״ד־10}} {{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו, ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי: {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 40|40(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 44|44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}} – לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר, {{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58(א)}} ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר על כוונותיו, {{ח:פנימי|סעיף 70|70}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(3), (8) ו־(10)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 85א|85א}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90(א) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 91|91(ה) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 92|92(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}} {{ח:פנימי|סעיף 168|ו־168}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן י״ד: אורות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|96|חובת החזקת מערכת האורות במצב תקין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה. {{ח:סעיף|97|הארת רכב מנועי|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ה, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ה־14, תשע״ו־9, תשע״ח־11, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב מנועי למעט רכב לתחבורה קלה בזמן תאורה אלא כשפנסי החזית והפנסים האחוריים מאירים ולוחית הזיהוי האחורית מוארת. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם מונית, אוטובוס או רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג, בכל דרך וברכב מנועי אחר, למעט אופנוע, בדרך שאינה דרך עירונית, בתקופה שמיום 1 בנובמבר ועד 31 במרס בכל שנה, אלא כשמאירים בו פנסי החזית או פנס תאורת יום והפנסים האחוריים. {{ח:תת|(ד)}} לא ינהג אדם רכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר אלא אם מאירים בו, נוסף על האמור בתקנת משנה (א), גם פנסי רוחב. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב מנועי במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור 439 שעליו כתוב ”מנהרה הדלק אורות“ אלא כשמאירים פנסי החזית והפנסים האחוריים. {{ח:סעיף|98|הארה בדרך עירונית|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־7}} {{ח:ת}} בדרך עירונית לא ידליק הנוהג את האור הגבוה שבפנסי החזית, אלא אם אין הדרך מוארת כראוי. {{ח:סעיף|99|עמעום|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשמ״ח, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג ברכב מנועי שפנסיו מאירים באור גבוה, יעמעם אורותיו בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נוסע לקראת רכב אחר באותה דרך עד שיעבור אותו רכב אחר, או כשהוא נוסע לקראת רכב אחר הנמצא בדרך סמוכה ועלול לסנוור נוהג רכב אחר; {{ח:תתת|(2)}} הוא עוצר; {{ח:תתת|(3)}} הוא נוסע מאחרי רכב אחר ואלומת האור הגבוה שלו מאירה את חלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו, אולם מותר לאותת קצרות על ידי הבהוב האור הגבוה כדי להזהיר את נוהג הרכב שלפניו כי בכוונתו לעקפו או לעבור על פניו, ובלבד שלא יאותת כאמור, אם הוא עלול לסנוור נוהג רכב אחר הבא לקראתו. {{ח:תת|(ב)}} בשעת העמעום יהיה האור הנמוך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334(ג)}}. {{ח:סעיף|100|הארת רכב עומד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יעמיד אדם בזמן התאורה רכב בחלק הדרך המיועד לתנועת כלי רכב ולא ישאיר שם רכב עומד, ומי שהשליטה על הרכב בידו לא יניח שהרכב יעמוד או יישאר כאמור אלא אם – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שרחבו עולה על מטר אחד ובאופנוע עם רכב צדי – מאירים פנסי החניה ופנס אחורי או מאירים בו פנסי הרוחב או פנס צידי המותקן על דופן הרכב שלצד הכביש, המראה אור לבן מלפנים ואור אדום מאחור; {{ח:תתת|(2)}} ברכב שרחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר – מאירים בו פנסי הרוחב וכן הפנס האחורי; {{ח:תתת|(3)}} ברכב אחר – פנס המפיץ אור לבן או צהוב דולק בו מלפנים ומחזירור אדום קבוע בו מאחור. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכב – {{ח:תתת|(1)}} העומד בדרך שמצב התאורה בה מאפשר הבחנה ברכב ממרחק סביר על־ידי עוברי דרך; {{ח:תתת|(2)}} שמערכת אורותיו אינה במצב תקין, ובלבד שיתקיימו לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|תקנה 70(א)}}. {{ח:סעיף|101|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״א־6, תשע״ה}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב מכל סוג שהוא שאורכו הכולל, עם מטען או בלעדיו, עולה על 20 מטרים או רוחבו עולה על 3 מטרים או רכב ליווי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ו)}}, אלא אם כן מותקן על גג תא הנהג פנס כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, המפיץ אור צהוב מהבהב הנראה לעוברי הדרך מכל הכיוונים, ואם התקנת הפנס על גג תא הנהג אינה מאפשרת נראות האור המהבהב לעוברי הדרך מכל הכיוונים, גם פנס נוסף – במקום אחר ברכב המאפשר זאת. {{ח:סעיף|102|אורות גרור ונתמך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|סימן זה}} יחולו גם על גרור ונתמך שאינם מחוברים לגורר או לתומך; נתמך המחובר לתומך יראוהו כחלק בלתי נפרד מהתומך. {{ח:סעיף|103|אורות רכב צדי|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה אופנוע עם רכב צדי אלא אם מאיר בו בנוסף לפנס החניה גם פנס הרכב הצדי. {{ח:סעיף|104|רכב המיועד להובלת מטענים ארוכים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם בזמן תאורה רכב מנועי שמחובר אליו גרור או נתמך המיועדים להובלת מטענים ארוכים והבנויים ללא רצפה ודפנות, ושרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, אלא אם מאירים עליו פנסים המותקנים על שרשרות או על כבלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369|בתקנה 369}}. {{ח:סעיף|105|אורות מכונות נגררות|תיקון: תש״ל־3, תשע״ה}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97}}, לא יגרור אדם בזמן תאורה מכונה נגררת אלא אם כן קבועים בה מאחוריה מצד שמאל מחזירור בצבע אדום או פנס מפיץ אור אדום הנראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים. {{ח:סעיף|106|אורות רכב מסוג אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם בזמן התאורה רכב מסוג שלא פורש {{ח:פנימי|חלק ב פרק 2 סימן יד|בסימן זה}}, אלא אם מאיר בו פנס המפיץ אור לבן או צהוב, הקבוע בצדו השמאלי במקום הנראה לעין מלפנים ומאחור, וכן קבוע מאחוריו בצדו השמאלי מחזירור בצבע אדום. {{ח:סעיף|107|זרקור, פנס ערפל ופנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג־3, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בזרקור בדרך אלא לשם תיקון הרכב או חיפוש מקום. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על המשתמש בזרקור ברכב בטחון או ברכב צה״ל בתפקיד צבאי. {{ח:תת|(ג)}} לא ישתמש אדם בזרקור אלא כשהרכב אינו נע ואורו אינו מופנה לאורך הדרך או אל מול פני רכב אחר. {{ח:תת|(ד)}} הותקנו ברכב פנסי ערפל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בתקנות 347}} {{ח:פנימי|סעיף 347א|ו־347א}} מותר להפעילם רק במקרה של ערפל או כשיורד גשם שוטף או שלג. {{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש אדם בפנס לנסיעה אחורנית, אלא בשעת נסיעה אחורנית. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 3|פרק שלישי: הולכי רגל, אופנוע, גלגינוע, אופניים ובעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}} {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן א|סימן א׳: הולכי רגל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|108|סייג בהליכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ילך אדם בכביש ולא יסיע בו עגלת ילדים או עגלת חולים או כיסא חולים, אלא אם אין בצד הכביש מדרכה או שוליים תקינים או שביל שהוקצה להולכי רגל. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על אדם החוצה כביש. {{ח:סעיף|109|הליכה בכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} ההולך בכביש, ילך סמוך לשפתו, מצדו השמאלי כשפניו אל התנועה הבאה לקראתו. {{ח:תת|(ב)}} כאשר קבוצת אנשים צועדת בזמן תאורה בכביש בלתי מואר חייבים הצועד ראשון והצועד האחרון בקבוצה לצד התנועה לשאת אור נייד או מחזיר אור הנראה לנהגי כלי רכב ממרחק סביר; האחריות לקיום הוראה זו מוטלת הן על מי שארגן את צעידת הקבוצה והן על האחראי עליה בצעידתה. {{ח:סעיף|110|חציית כביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם כביש אלא לאחר שבדק את מצב התנועה בו ונוכח שאפשר לחצותו בבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} אם יש בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר המיועדים למעבר הולכי רגל, לא יחצה הולך רגל את הכביש אלא בהם. {{ח:תת|(ג)}} אם אין בקרבת המקום מעבר חציה, מנהרה או גשר כאמור אך יש בקרבת מקום צומת, יחצה הולך רגל את הכביש בקרבת צומת. {{ח:תת|(ד)}} בכל מקרה יחצה הולך רגל כביש במהירות סבירה ובקו ישר והקצר ביותר בין קצות הכביש ולא יתעכב בכביש שלא לצורך. {{ח:סעיף|111|ירידה ממדרכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ירד הולך רגל ממדרכה או ממקום מבטחים אחר שבדרך באופן פתאומי או מבלי שנקט בזהירות מספקת, בשעה שרכב מתקרב אליו ממרחק שאין סיפק בידי נוהג הרכב לעצור את הרכב כדי למנוע תאונה. {{ח:סעיף|111א||תיקון: תשכ״ה־7, תש״ל־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|112|שהיה בכביש|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יעמוד אדם בכביש בין כדי לעצור רכב לשם נסיעה ובין לכל מטרה אחרת, אלא בתוקף תפקיד רשמי. {{ח:סעיף|113|מעקה בטיחות|תיקון: תש״ל־3, תשס״ה־14}} {{ח:תת|(א)}} הולך רגל לא יחצה כביש במקום שבו מותקן מעקה בטיחות להולכי רגל בצד הכביש או גדר בשטח ההפרדה שבדרך או כאשר בשטח ההפרדה גדלה צמחיה, וזאת אף אם אין המעקה, הגדר או הצמחיה מונעים את המעבר. {{ח:תת|(ב)}} לא יימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקה בטיחות להולכי רגל. {{ח:סעיף|114|הפרעה במדרכה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יגרום אדם הפרעה לתנועת עוברי דרך במדרכה. {{ח:סעיף|115|תחולה|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109|תקנות 109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}} {{ח:פנימי|סעיף 114|ו־114}} לא יחולו על אדם המשתתף בהלוויה או בתהלוכה שנערכה כדין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|תקנות 108(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 109|109}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110(ב), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 150|150}} {{ח:פנימי|סעיף 152|ו־152}} לא יחולו על אדם הנמצא ברחוב משולב. {{ח:סעיף|116|עיוורים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ילך עיוור בכביש אלא אם הוא מלווה על ידי אדם מבוגר שאינו עיוור או כלב מאולף, או אם הוא מחזיק מקל לבן או נושא באופן בולט סימן שנקבע לכך על ידי המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|117|חציה במפגש מסילת ברזל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל במפגש אלא לאחר שבדק שאין רכבת מתקרבת ונוכח שאפשר לחצות את המסילה בבטיחות. {{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 56|בתקנה 56(א)}} לא יחצה אדם מסילת ברזל ולא יתקדם מעבר למחסום או לגדר שליד המסילה ובאין גדר או מחסום – לא יותר מאשר ששה מטרים לפני פס המסילה הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} לא יעבור אדם דרך מחסום של מפגש, מסביב לו, מעליו או מתחתיו בשעה שהוא סגור או תוך כדי סגירתו. {{ח:סעיף|117א|איסור הליכה במנהרה|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:ת}} לא ילך אדם במנהרה, לא יסיע בה עגלת־יד, עגלת ילדים, עגלת חולים או כיסא חולים ולא יחצה את הכביש העובר בה. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: אופנוע או תלת־אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א, תשס״א־6}} {{ח:סעיף|118||תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|119|נסיעה באופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשל״ג, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ו־9, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג ולא ירכב אדם על אופנוע או תלת־אופנוע אלא כשרגליו נמצאות משני צדי האופנוע, או במקום המיועד לכך. {{ח:תת|(ב1)}} לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם אופנוע או תלת־אופנוע, לא ירכב עליו ולא ירשה לאחר לרכב עליו אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) לא יחולו על נוהג רכב מסוג שרשות הרישוי, מטעמי בטיחות, פטרה את הנוהג בו מן החובה לחבוש קסדה בהתקיים התנאים שקבעה בפטור; הרשות תציין את דבר הפטור ברישיון הרכב. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|120|הרכבת אנשים על אופנוע|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א־5, תשס״א־5, תשס״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר אלא על גבי המושב המיועד לכך והקבוע מאחורי הנוהג כשרגליו של האדם האחר נמצאות משני צדי האופנוע, או כשהוא יושב במושב הקבוע שברכב הצדי. {{ח:תת|(ב)}} נוהג אופנוע או תלת־אופנוע בדרך לא ירכיב עליו אדם אחר, אלא אם האופנוע עשוי לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליו, ולא ירכב אדם על אופנוע נהוג בידי אחר אלא אם הוא עשוי כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|או 177}}, לא ירכיב על אופנוע או תלת אופנוע כמתואר בתקנות האמורות אדם אחר, אלא אם כן מלאו לבעל רישיון הנהיגה האמור שמונה עשרה שנים או אם הוא בעל רישיון נהיגה כאמור חודשיים לפחות, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|121|הובלת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10}} {{ח:ת}} לא יוביל רוכב על אופנוע חבילה, צרור או חפץ המונעים ממנו, או העלולים למנוע ממנו, שליטה מלאה על רכבו או שהם – {{ח:תת|(1)}} עולים בארכם על 70 ס״מ; {{ח:תת|(2)}} חורגים מחוץ לחלק הקדמי ביותר או לחלק האחורי ביותר של האופנוע. {{ח:סעיף|122|נסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופנוע או תלת־אופנוע לא יסע בצדו של רכב אחר, לרבות אופניים או אופנוע, אלא כדי לעקפו או לעבור על פניו כדין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ב1|סימן ב׳1: גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:סעיף|122א|נהיגה בגלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים; {{ח:פנימי|חלק ב פרק 3 סימן ב1|בסימן זה}}, ”גלגינוע“ – לרבות התקן כאמור {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 2|בפסקה (2) להגדרה ”קורקינט ממונע“ בתוספת השנייה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור (להלן – שביל אופניים), ובאין שביל אופניים – בכביש, ואולם מותר להולך רגל להוביל גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שמתקיים בו האמור בתקנת משנה (ג) יהיה פטור מהחובה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10(א) לפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} בעל רכב לתחבורה קלה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 299א|בתקנה 299א}} מסוג גלגינוע או מי שרכב כאמור בשליטתו, לא ירשה לאדם לנהוג ברכב כאמור אלא אם כן התקיימו בנוהג הוראות תקנות משנה (א) ו־(ג), ובלבד שלא יהיה אחראי לנהיגתו בידי אדם שלא התקיים בו האמור, אם הוכיח שנקט את כל האמצעים הסבירים למניעת נהיגתו של אותו אדם. {{ח:סעיף|122ב|כללי נהיגה על גלגינוע|תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5, תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם על גלגינוע אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הקשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הרכיבה; לקסדה כאמור יוצמד מחזיר אור שיראה בבירור על ידי המשתמשים האחרים בדרך. {{ח:תת|(ג)}} הנוהג על גלגינוע, לא ירכיב עליו אדם נוסף. {{ח:תת|(ד)}} על נהיגה על גלגינוע יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 110|תקנה 110}} כאילו היה הרוכב הולך רגל באופן שיחצה את הכביש בהליכה ויוביל עמו את הגלגינוע, {{ח:פנימי|סעיף 34|ותקנות 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 121|121}}, {{ח:פנימי|סעיף 122|122}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|123(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129(ג), (ה) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 132|132}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|122ג|מבנה הגלגינוע|תיקון: תשע״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 1א|בפרט 1א לחלק ג׳ בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה אדם את המבנה של גלגינוע, באופן שיגרום לכך שיחדל מלהתקיים בו האמור בתווית הסימון האמורה בתקנת משנה (א) ואם הוא יצרן, יבואן או משווק של גלגינוע – באופן שיחדלו מלהתקיים בו דרישות ההגדרה גלגינוע, כולן או חלקן. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: אופניים ותלת־אופן|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|123|רכיבה על אופניים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם במצב תקין וראויים לשימוש. {{ח:תת|(ב)}} לא ירכב אדם על אופניים אלא על גבי המושב הקבוע המחובר אליהם. {{ח:סעיף|124|הרכבת אנשים על אופניים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא ירכיב עליהם אדם, אלא אם הם עשויים לרכיבתם של אנשים במספר הרוכבים עליהם, ולא ירכב אדם על אופניים נהוגים בידי אחר אלא אם הם עשויים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להרכיב ילד שטרם מלאו לו 8 שנים על אופניים המצויידים במושב נפרד המבטיח את שלום הילד המורכב עליהם. {{ח:תת|(ג)}} מי שטרם מלאו לו 14 שנה לא ירכיב אדם אחר על אופניים. {{ח:סעיף|125|הובלת חפצים ונסיעה בצד רכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|תקנות 121}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}} יחולו גם לגבי הובלה ורכיבה על אופניים. {{ח:סעיף|126|איסור להתחבר אל רכב אחר ואיסור גרירה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} הרוכב על אופניים לא יאחז ברכב אחר הנע בדרך, ולא יחבר אליו את רכבו באופן אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם באופניים. {{ח:סעיף|127|ריווח בין אופניים לרכב אחר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופניים ישמור על ריווח בינו ובין רכב הנוסע לפניו, כדי שיספיק להיעצר מיד וללא חשש תאונה במקרה של עצירה או מתן אות על ידי הרכב שלפניו. {{ח:סעיף|128|נסיעה בצד ימין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הרוכב על אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש וינהג בזהירות ובמיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון. {{ח:סעיף|129|רכיבה על אופניים במקומות מסויימים|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ד־12, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; אולם מותר להולך רגל להוביל אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ב)}} הוקצה בדרך שביל אופניים וסומן בתמרור מתאים לא ירכב רוכב אופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא בשביל האופניים. {{ח:תת|(ג)}} לא ירכב אדם על אופניים במנהרה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 128|בתקנה 128}}, בדרך שאינה עירונית, שבה שול הדרך פנוי ומיוצב באספלט, ירכב רוכב אופניים בשול, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית. {{ח:תת|(ו)}} לא ירכב אדם שגילו פחות משתים עשרה שנים על אופניים בדרך שאינה עירונית. {{ח:תת|(ז)}} לא יעבור רוכב אופניים במעבר חציה ברכיבה אלא במעבר חציה לרוכבי אופניים המסומן בתמרור 812; ואולם מותר להולך רגל להוביל אופניים במעבר חציה לצורך חציית כביש. {{ח:סעיף|129א|רכיבה על אופניים בליווי רכב ליווי|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכב אדם על אופניים בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשרה רוכבים לפחות, אלא בליווי רכב כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} הנוהג ברכב ליווי כאמור בתקנת משנה (א) ינהג מאחורי הרוכב האחרון בקבוצת רוכבי האופניים ובמרחק סביר ממנו ויפעיל את ארבעת מחווני הכיוון ברכב. {{ח:סעיף|130|ציוד אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־7, תשמ״ג־2, תשנ״א}} {{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים אלא אם הם מצויידים בכל עת – {{ח:תת|(1)}} בפעמון; {{ח:תת|(2)}} במנגנון בלימה יעיל לעצירה; {{ח:תת|(3)}} במחזיר אור על אחורי האופניים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|131|תקינות הציוד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|סעיף 130|בתקנה 130}} יהיה בכל עת במצב תקין. {{ח:סעיף|132|אורות אופניים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשע״ט־6}} {{ח:ת}} לא ירכב אדם על אופניים בזמן תאורה אלא אם – {{ח:תת|(1)}} מאיר בהם פנס קבוע מלפנים המפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; {{ח:תת|(2)}} מאיר בהם פנס קבוע המפיץ אור אדום מאחורי האופניים; {{ח:תת|(3)}} יש מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים. {{ח:סעיף|133|הולך רגל המסיע אופניים|תיקון: תש״ל־3, תשע״ו־7}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, הולך רגל המוביל אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת. {{ח:סעיף|134|סמכות שוטר|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מצא שוטר אופניים שרוכבים עליהם תוך הפרת הוראות תקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, רשאי הוא להוציא את האוויר ואת השסתומים כדי למנוע המשך רכיבה עליהם תוך הפרת הוראה כאמור. {{ח:סעיף|135|תלת־<wbr>אופן|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4, תשע״ו־7}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|תקנות 123}}, {{ח:פנימי|סעיף 126|126}}, {{ח:פנימי|סעיף 127|127}}, {{ח:פנימי|סעיף 128|128}}, {{ח:פנימי|סעיף 129|129}}, {{ח:פנימי|סעיף 130|130}}, {{ח:פנימי|סעיף 131|131}}, {{ח:פנימי|סעיף 133|133}} {{ח:פנימי|סעיף 134|ו־134}} יחולו גם לגבי תלת־אופן. {{ח:סעיף|136|אורות תלת־<wbr>אופן|תיקון: תש״ל־3, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בזמן תאורה לא ירכב אדם על תלת־אופן אלא אם נתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא לפנים – {{ח:תתתת|(א)}} מאיר בו פנס קבוע מלפנים ומפיץ אור לבן הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות מלפני הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} מאירים בו מלפנים באור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות שני פנסים המסמנים את רחבו; {{ח:תתתת|(ג)}} מחזירור, בצבע אדום, קבוע בו על הכנף השמאלית מאחור הנראה לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות; {{ח:תתת|(2)}} בתלת־אופן שבו הגלגל היחיד נמצא מאחור – {{ח:תתתת|(א)}} מאירים בו מלפנים שני פנסים כאמור בפסקה (1)(ב); {{ח:תתתת|(ב)}} שני מחזירורים, בצבע אדום, קבועים בו מאחור על הכנף האחורית וכן על הארגז מצד שמאל, והם נראים לעין במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} מחזירור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: בעלי־חיים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|137|איסור לעזוב בעלי חיים ללא פיקוח|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} אדם שבידו ההשגחה על בעל חיים ימנע אותו מלעלות על דרך או לשוטט או לנוע בה אלא בפיקוחו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישאיר אדם בעל חיים בדרך ללא השגחה, בין שבעל החיים רתום לרכב ובין שאיננו רתום, אלא לזמן קצר בלבד ולאחר שקשרו אל עצם קבוע באופן שבעל החיים לא יוכל לשוטט בדרך. {{ח:סעיף|138|הולכת בעלי חיים בכביש|תיקון: תש״ל־3, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יוליך אדם עדר בדרך אלא אם אין אפשרות להוליכו במקום אחר ובלבד שנקט כל האמצעים כדי למנוע ככל האפשר הפרעת התנועה. {{ח:תת|(ב)}} המוליך בעל חיים או הרוכב עליו בכביש לא יוליכו אלא בצדו הימני הקיצוני אם יש לכביש מדרכה, או בשוליים הימניים של הדרך – אם אין מדרכה, ולא יוליך זה בצד זה יותר משני בעלי חיים פרט לאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) מותר לשוטר הרוכב על בעל חיים לנהוג אותו או להוליכו בצדו השמאלי של הכביש. {{ח:תת|(ד)}} לא יוליך אדם בעל חיים במנהרה ולא יחצה עמו את הכביש העובר בה. {{ח:סעיף|139|הולכת גמלים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יוליך אדם בדרך שיירת גמלים אלא כשהם קשורים זה לזה בטור ערפי ובקבוצות של לא יותר מחמישה גמלים. {{ח:סעיף|140|איסור רכיבה והולכת בעל חיים בידי קטין|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} מי שלא מלאו לו 12 שנה לא יוליך בעל חיים בדרך ולא ירכב עליו, ולא ימסור אדם את ההשגחה על בעל חיים בדרך למי שלא מלאו לו 12 שנה. {{ח:סעיף|141|רכיבה על בעל חיים בהתקרב רכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} בהתקרב רכב מנועי אל בעל חיים, יעשה הרוכב על בעל החיים או המוליך אותו כל אשר לאל ידו כדי לפנות את הדרך לרכב המנועי. {{ח:סעיף|142|סימון בזמן התאורה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} המוליך בעל חיים בודד או הרוכב עליו בדרך, ישא בזמן התאורה בצדו השמאלי פנס דולק לבן או צהוב בהיר, הנראה ממרחק סביר לעוברי דרך משני הכיוונים מלפניו ומאחוריו. {{ח:תת|(ב)}} לא יוליך אדם ולא ירשה לאחר להוליך עדר בדרך בזמן התאורה, אלא אם אדם אחד נושא בראש העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור לבן או צהוב בהיר ואחד נושא בקצה האחורי של העדר בצדו השמאלי פנס דולק באור אדום והאורות נראים לעוברי דרך ממרחק סביר. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ד1|סימן ד׳1: עגלה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:סעיף|142א|תנועת עגלה|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לנהוג בעגלה בתחומי רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התימרור המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה היא למטרות נופש ופנאי. {{ח:תת|(ג)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות כל דין. {{ח:קטע3|חלק ב פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: עגלת־יד|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|143|התחולה על עגלת־<wbr>יד|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־2, תשנ״ז־8, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנות 21 עד 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25 עד 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 48}}, {{ח:פנימי|סעיף 58|58}}, {{ח:פנימי|סעיף 60|60}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64 עד 68}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85 עד 89}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 153|153}} {{ח:פנימי|סעיף 154|ו־154}} יחולו על אדם המסיע עגלת־יד בדרך כאילו היה נוהג ברכב שאינו רכב מנועי, זולת אם ניתנה לגביו במפורש הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יעמיד אדם עגלת־יד במקום שאסור לכלי רכב לעצור, לעמוד או לחנות בו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או תקנות, חוקי עזר או הוראות שניתנו על פיה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע אדם בעגלת־יד אדם אחר. {{ח:תת|(ד)}} המסיע עגלת־יד בדרך יציית להוראות התמרורים כאילו היה נוהג רכב שאיננו רכב מנועי, והוא כשאין הוראה אחרת {{ח:פנימי|חלק ב|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} מותר להסיע על מדרכה עגלת־יד שרחבה אינו עולה על 100 ס״מ אם אין בכך הפרעה להולכי רגל. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ב פרק 4|פרק רביעי: תאונות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|144|תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף|תיקון: תש״ל־3, תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ד־2, תשס״א־6, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר; {{ח:תתת|(2)}} בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד – {{ח:תתתת|(א)}} ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע; {{ח:תתתת|(ב)}} יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו; {{ח:תתתת|(ג)}} יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש; {{ח:תתתת|(ד)}} ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים; {{ח:תתתת|(ה)}} במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא. {{ח:תתת|(3)}} ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את תעודת הביטוח ואת אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם; {{ח:תתת|(4)}} יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על אירועה ויפרט בהודעה את – {{ח:תתתת|(א)}} שמו ומענו; {{ח:תתתת|(ב)}} מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו – גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן, או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו. {{ח:סעיף|145|תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר|תיקון: תש״ל־3, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג לפי דרישתם את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(א)(1)}} ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. {{ח:תת|(ב)}} אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו אחר האמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום – {{ח:תתת|(1)}} ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו. {{ח:סעיף|146|חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשס״א־6}} {{ח:ת}} נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 144|לתקנה 144(א)(2)}}. {{ח:סעיף|146א|הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה|תיקון: תשמ״א־5}} {{ח:ת}} הודעת שוטר ודו״ח בוחן תנועה לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}, יהיו לפי טפסים {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}} או בנוסח דומה להם; טופס כאמור יכול שיהיה חלק מטופס אחר או בנפרד. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 5|פרק חמישי: הוראות שונות|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:סעיף|147|איסור השימוש בתמרורים והצבתם|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} אין להשתמש למטרות תימרור אלא בתמרורים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב אדם ולא יסמן על פני דרך או בקרבתה תמרור או כל סימן, אות או ציון הדומים לתמרור, אלא בהתאם להוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|148|איסור פגיעה בתמרור|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא יפגע אדם בתמרור או באבזריו שהוצב או סומן כדין, לא יסלקו, לא ישחיתו, לא יזיזו, לא ישנהו ולא יטשטשהו. {{ח:סעיף|148א||תיקון: תשל״ז־6, תשס״א־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|149|איסור שימוש בתמרור לתעמולה|תיקון: תש״ל־3, תשמ״ח}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם בתמרור לצרכי תעמולה או פרסומת בדרך או בקרבתה, בין בדמות התמרור בלבד ובין בצירוף עם כל ציור או סימן אחר, אלא אם הורשה לכך בכתב על ידי רשות התימרור המרכזית. {{ח:סעיף|150|רכב שעשועים|תיקון: תש״ל־3, תש״ם־3, תשנ״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ינוע אדם ברכב שעשועים בכביש, אלא אם הכביש יוחד למשחקי ילדים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לתקנה 31}}. {{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי להורות למי שמשתמש ברכב שעשועים, בכביש או בדרך שלא יוחדו למשחקי ילדים, להפסיק את הנסיעה ברכב כאמור ורשאי הוא בעצמו או בעזרת אחר להרחיק רכב שעשועים מכביש או מדרך כאמור ולהביאו לתחנת משטרה קרובה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|151|שימוש בדרך שלא כדין|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם ללא סמכות על פי דין ולא ירשה לאחר לעשות מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן או למנוע את השימוש הכללי בדרך, להקטין את מהירות הנסיעה המותרת בה או להפריע את התנועה החפשית. {{ח:תת|(ב)}} עשה אדם מעשה כאמור בתקנת משנה (א) על פי סמכות כדין, חייב הוא לסיימו ולהחזיר את המצב לקדמותו מיד אחרי שנסתיים הצורך במעשה. {{ח:תת|(ג)}} לא יתקין אדם, לא יציב ולא ירשה לאחר להתקין או להציב לרוחב דרך אמצעי חסימה מכל סוג שהוא, לרבות שרשרת, כבל, חוט ברזל או מחסום אחר כיוצא באלה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנת משנה (ג) יחולו גם על רשות מקומית, אך לא יחולו על מחסום שבכניסה לחצרים, למפעלים, למגרשי חנייה ובכניסה למקומות אחרים מאושרים בידי רשות תימרור מרכזית ולא יחולו על מקומות עבודה ודרכים בשלבי עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 167|בתקנה 167}}. {{ח:סעיף|152|הנחת דבר בדרך סילוקו וסימונו|תיקון: תש״ל־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשס״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יניח אדם על פני הדרך, ולא יגרום לכך שיניחו עליה, כל דבר העלול לסכן, להפריע או להטריד את עוברי הדרך או את כלי רכבם, או לפגוע בהם באופן אחר, ואם עשה כן, או אם דבר כאמור שבהחזקתו או שהונח בשבילו על פני הדרך נמצא על פני הדרך, יסלק אותו מיד מעל פני הדרך. {{ח:תת|(ב)}} מי שהניח או שגרם שיונח על פני הדרך או שהונח בשבילו על פני הדרך דבר כאמור בתקנת משנה (א) ואין אפשרות סבירה לסלקו מיד, יסמן אותו כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ב1)}} בתקנות משנה (א) ו־(ב), ”הנחה“ – לרבות שפיכה. {{ח:תת|(ג)}} המרחיק מן הדרך רכב שנפגע או שנשבר, יסלק כל זכוכית או כל חומר מטריד אחר שנפל מן הרכב על פני הדרך. {{ח:תת|(ד)}} הממונה על תיקון דרך יגדור ויסמן באופן שהורתה רשות התימרור את מקום העבודה ואת החמרים שמשתמשים בהם לתיקון הדרך לאחר שערך אותם בערמות; הגידור והסימון כאמור יהיו בהתאם להנחיות שנתנה רשות התימרור. {{ח:סעיף|153|נזק לדרך והפרעת התנועה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא יגרור רכב שגלגליו, חישוקי גלגליו, או כל חלק אחר ממנו או ממטענו, אבזריו או ציודו גורמים או עשויים לגרום נזק לדרך או הפרעה לתנועה, בין בשל מבנה הרכב או מצבו ובין בשל אחזקתו הלקויה, אלא לפי היתר מאת קצין משטרה. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא יגרור בכביש שנסלל או שופר לתנועת כלי רכב או בשוליו, רכב שחישוקי גלגליו עשויים מתכת ואינם בעלי צמיגי גומי או מצופים גומי. {{ח:סעיף|154|תיקון רכב בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יתקן אדם רכב בדרך או במקום חניה ציבורי. {{ח:תת|(ב)}} נתקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעכב את התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול, ובלבד שלא ייגרמו על ידי כך מטרד או אי־נוחות לעוברי דרך או במקום החניה הציבורי ושהרכב יישאר באותו מקום אך לזמן הדרוש לתיקונו ולא למעלה מעשרים וארבע שעות, ובלבד שמקום התיקון איננו קטע דרך הגובל עם מוסך או בית מלאכה לתיקון רכב. {{ח:תת|(ג)}} אדם המתקן רכב או מחליף גלגל לא יימצא בכביש באופן שגופו בולט אל מחוץ לדופן הצדדי של הרכב כלפי זרם התנועה, אלא אם אין דרך סבירה אחרת לבצע את התיקון. {{ח:סעיף|155|הפרשת חמרים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא יעמידו בדרך אם הרכב מפריש גזים, עשן, שמן או חומר דלק במידה העולה על ההפרשה הרגילה בכלי רכב מסוג זה או במידה העשויה לגרום הטרדה לעוברי דרך או לפגוע בבטיחות. {{ח:סעיף|156|חפץ נשרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כשחפץ נשרך ממנו על הדרך באופן הפוגע או הנוגע בדרך, למעט שרשרת הארקה המותקנת ברכב מטעמי בטיחות והיא קבועה מתחתיו ונשרכת מאחוריו. {{ח:סעיף|157|רעש לא רגיל|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב המשמיע רעש לא רגיל שמקורו בליקוי שברכב או בהזנחת הטיפול בו או בכל חלק ממנו או בסידורו הפגום של מטען שעליו. {{ח:תת|(ב)}} לא יגרום אדם על ידי רכב לרעש בדרך עירונית אלא במידה הדרושה להפעלתו התקינה. {{ח:סעיף|158|איסור אימונים, התעמלות ומשחקים בדרך|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יתאמן אדם בדרך, לא יתרגל ולא יתעמל בה, ולא ישתתף במשחקים בתחרויות ספורט, במירוצי אופניים ובדומה, אלא אם ניתן לו, או לקבוצת בני אדם שהוא נמנה עמה, היתר לכך על ידי קצין משטרה, ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על צבא־הגנה לישראל ועל משטרת ישראל. {{ח:סעיף|159|נסיעה בירידה|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב מנועי בירידה אלא כשאחד מהילוכיו מחובר ומופעל. {{ח:תת|(ב)}} הוצב בדרך תמרור המזהיר על ירידה מסוכנת לא ינהג אדם רכב מנועי באותה ירידה אלא בהילוך נמוך מתאים לפי סוג הרכב ובהתחשב במידת השיפוע ואורך הירידה. {{ח:תת|(ג)}} הותקנו ברכב מנגנונים מיוחדים להאטת מהירות הנסיעה בירידה, על נוהג הרכב להפעילם שעה שהוא נוהג בירידה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|160|מילוי דלק|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7}} {{ח:ת}} לא ימלא אדם את מיכל הדלק של רכב מנועי ולא יסיר את מכסה פתח המיכל, והנוהג ברכב מנועי לא יניח לאחר למלא את המיכל או להסיר את מכסה פתח המיכל – {{ח:תת|(1)}} כל עוד המנוע פועל; {{ח:תת|(2)}} כל עוד הרכב נמצא בקרבת אש, עשן או אדם מעשן; {{ח:תת|(3)}} אם הרכב הוא אוטובוס, או רכב המוביל יותר מ־11 אנשים – כל עוד יש בו נוסעים. {{ח:סעיף|161|הפצת מודעות והשלכת חפצים|תיקון: תש״ל־3, תש״ל־10, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יפיץ אדם מודעה, כרוז או נייר מתוך רכב. {{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם חבילה, צרור, אשפה, פסולת או כל חפץ אחר מתוך רכב. {{ח:סעיף|162|אחריות בעל הרכב|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל הרכב, או מי שהרכב נמצא בשליטתו, לא יורה ולא יניח לנוהג באותו רכב לנהוג בו, להעמידו או להחנותו שלא בהתאם לתקנות, לרבות חוקי עזר, שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} כל מקום שהוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה. {{ח:סעיף|163|חובת הורים ואפוטרופסים|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} הורים, אפוטרופסים וכל מי שבידו השגחה על קטינים שטרם מלאו להם שתים־עשרה שנה, לא יניחו לקטינים כאמור הנתונים להשגחתם לעבור על הוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}. {{ח:סעיף|164|הסעה בכוח הגוף|תיקון: תש״ל־3}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}, מי שמסיע רכב בכוח גופו דינו כדין נוהג רכב. {{ח:סעיף|165|שמירת לוחיות־<wbr>זיהוי|תיקון: תש״ל־3, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב אלא אם לוחיות־הזיהוי שעליו הן במצב תקין ונקי ומותקנות באופן שניתן להבחין ברשום על גבי הלוחיות לאור היום ובמזג אוויר נאה – {{ח:תתת|(1)}} ברכב בעל 4 גלגלים או יותר – ממרחק של 40 מטר לפחות; {{ח:תתת|(2)}} ברכב אחר – ממרחק של 20 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות זיהוי או סימני היכר מיוחדים שנקבעו לגבי הרכב על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|166|דרך הצילום במצלמה|תיקון: תש״ל־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשנ״ז־8, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} צילום לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|סעיף 27א לפקודה}} ייעשה במצלמה שהוצבה כאמור בו, באישורו של ראש אף התנועה או ראש מחלקה באגף התנועה במשטרת ישראל. אישור כאמור יכול שיהיה כללי או למקרה מסויים. {{ח:תת|(ב)}} במצלמה יצולם רכב העומד או נוסע בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או תקנות שלפיה (להלן – הרכב המצולם). {{ח:תת|(ג)}} בצילום של המצלמה יופיעו – {{ח:תתת|(1)}} מספר הרישום של הרכב המצולם; {{ח:תתת|(2)}} תאריך וזמן הצילום כשהוא נמדד בשעון רגיל או דיגיטלי; {{ח:תתת|(3)}} מקום הימצא הרכב המצולם בעת הצילום; {{ח:תתת|(4)}} הרכב הנוסע לפני הרכב המצולם באותו נתיב; {{ח:תתת|(5)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם; {{ח:תתת|(6)}} מהירות הנסיעה של הרכב המצולם ושל הרכב שלפניו באותו נתיב, בציון מירווח הזמן שבין שני כלי הרכב; {{ח:תתת|(7)}} האותות – אדום או אדום עם צהוב – שברמזור, בכיוון נסיעת הרכב המצולם, לגבי הנתיב הקבוע לאותו כיוון. {{ח:סעיף|167|תחולת התקנות על העוסקים בתיקון דרך|תיקון: תש״ל־3, תשל״א־4, תשל״ח־4}} {{ח:ת}} הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על אנשים או על רכב או על ציוד בשעה שהם עוסקים בפועל בתיקון דרך או בשיפורה או בטיפול באבזרי הדרך, ובמקום העבודה בלבד ובתנאי שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות התנועה: {{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(1) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33 עד 40}}, {{ח:פנימי|סעיף 42|42 עד 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|סעיף 69|69}}, {{ח:פנימי|סעיף 71|71}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 90|90 עד 92}} {{ח:פנימי|סעיף 153|ו־153}}. {{ח:סעיף|167א||תיקון: תשל״ה־2, תשל״ה־3, תש״ם־3, תשנ״א־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|168|שעות נהיגה|תיקון: תש״ל־3, תשנ״ו־7, תשע״ג, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־11, תשפ״ה־3, תשפ״ה־5, תשפ״ו־5, תשפ״ו־6, תשפ״ו־7, תשפ״ו־8, תשפ״ו־9}} {{ח:תת|(א)}} הנוהג רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף על הנהג – {{ח:תתת|(1)}} לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה שמחוץ לעבודה במשך 7 שעות רצופות לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לא ינהג בו יותר מ־12 שעות בכל תקופה של 24 שעות ולא יותר מ־68 שעות בכל תקופה של 7 ימים; {{ח:תתת|(3)}} יפסיק נהיגתו לחצי שעה לפחות במשך כל תקופת נהיגה של 4 שעות רצופות כאמור בתקנת משנה (ג), למעט ההפסקות לפי תקנת משנה זו; {{ח:תתת|(4)}} לא ינהג יותר מ־9 שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך 6 שעות רצופות אך לא יאוחר מאשר אחרי נהיגה במשך 8 שעות ו־30 דקות רצופות; {{ח:תתת|(5)}} יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 25 שעות רצופות (להלן בתקנה זו – יום מנוחה), בכל תקופה של 8 ימים, ובלבד שמספר ימי המנוחה כאמור בשנה לא יפחת מ־52; הוראות פסקה זו לא יחולו על נוהג רכב מנועי שאיננו רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 6,000 ק״ג, המסיע שמונה אנשים או יותר בנוסף על הנהג שלא בדרך עיסוקו הרגיל. {{ח:תת|(ב)}} מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”נהיגה“ – נהיגה בפועל, עבודה אחרת הקשורה ברכב מנועי או בטיפול במטען המובל עליו ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור או טיפול בנוסעים המוסעים ברכב, לרבות ההפסקות לפי פסקאות (3) ו־(4) לתקנת משנה (א), והמתנה או הפסקה הכרוכה בפעולות האמורות במישרין או בעקיפין. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על הנוהג רכב של צה״ל שלגביו חלות הגבלות של שעות נהיגה כפי שנקבעו בפקודת הצבא. {{ח:סעיף|168א|שעות נהיגה בין־<wbr>לאומית|תיקון: תשפ״א־9}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו״ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety|https://www.gov.il/<wbr>he/<wbr>Departments/<wbr>ministry_of_transport_and_road_safety}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפסקה“ – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה, ובו הנהג אינו מבצע פעולת נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת לצורכי עבודה, ומשמש את הנהג לצורך התרעננות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן נהיגה“ – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה“ – פרק זמן שאינו במהלך שעות העבודה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית“ – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאינה מנוחה שבועית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מופחתת“ – מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־11 שעות רצופות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה יומית מלאה“ – מנוחה שהיא אחת מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; {{ח:תתתת|(2)}} מנוחה בשתי פעימות – הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשנייה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום המנוחה היומית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית“ – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאינה מנוחה יומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מופחתת“ – מנוחה של 24 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ־45 שעות רצופות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוחה שבועית מלאה“ – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות, שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות שיחלו מתום המנוחה השבועית הקודמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נהיגה בין־לאומית“ – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג ברכב מנועי, שבמהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי אחד לפחות, בין מדינות, למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (יא)(4); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולת נהיגה ברכב“ – אחת מהפעולות המפורטות להלן הנעשית במסגרת עיסוקו: {{ח:תתתת|(1)}} נהיגה בפועל ברכב; {{ח:תתתת|(2)}} טיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} טיפול בנוסעי הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שבוע“ – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני ל־23:59 ביום ראשון. {{ח:תת|(ב)}} הנוהג נהיגה בין־לאומית לא יחרוג מפרקי זמן הנהיגה המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} 9 שעות מתוך 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל־10 שעות סך הכול, לכל היותר, ולא יותר מפעמיים בשבוע עבודה; {{ח:תתת|(2)}} 56 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים; {{ח:תתת|(3)}} 90 שעות סך הכול, בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים. {{ח:תת|(ג)}} זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין־לאומית סיים מנוחה יומית. {{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים. {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין־לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין־לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות ברציפות, לפחות בתוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה. {{ח:תת|(ז)|(1)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת, יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת, בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל את אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} שתי מנוחות של 45 שעות רצופות לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור. {{ח:תתת|(2)}} האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין־לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או במהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ו־06:00, וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מסיע נוסעים בשכר בשירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, ”שירות הסעה“ – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}} והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת 1B לנספח לאמנה. {{ח:תת|(ח)}} הנוהג בנהיגה בין־לאומית יצא להפסקה לפי אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה; {{ח:תתת|(2)}} לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות בזמן הנהיגה שנותר או מיד עם סיומו. {{ח:תת|(ט)}} נוהג בנהיגה בין־לאומית החורג מהאמור בתקנה ינהג כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} יציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד}}, ובכלי רכב שבו טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 364ד|בתקנה 364ד(ה)}}, יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף הדיגיטלי; {{ח:תתת|(2)}} יבצע את האמור בפסקה (1) בלא דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים; {{ח:תתת|(3)}} אין באמור בתקנת משנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנות משנה (א) עד (ח) ו־(י) עד (יב) לעניין משך הנהיגה המרבי המותר. {{ח:תת|(י)}} מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג ברכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב אלא בהתאם לאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(יא)}} האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופניים; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון; {{ח:תתת|(3)}} רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר, הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק״מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש; {{ח:תתת|(4)}} רכב מנועי שמהירותו המרבית 30 קמ״ש; {{ח:תתת|(5)}} רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי; {{ח:תתת|(6)}} כלי רכב מנועי שפעילותו מקיימת את אחת המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(1) עד (6)}}, למעט פסקה (5א) שבה; {{ח:תתת|(7)}} כלי רכב מנועי המשמש להובלה שאינה מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון; {{ח:תתת|(8)}} כלי רכב מנועי שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען. {{ח:תת|(יב)}} בעל רכב המבצע נהיגה בין־לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב, ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}}. {{ח:סעיף|169|איסור שימוש באזניות בדרך|תיקון: תש״ל־4, תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי. {{ח:קטע2|חלק ב פרק 6|פרק שישי: בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:סעיף|169א|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־3, תש״ע־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי, אתנול, אתיל אלכוהול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת נשיפה“ – בדיקת אויר נשוף של אדם באמצעות מכשיר שאישר שר הבריאות, בהתייעצות עם שר התחבורה, בהודעה ברשומות, והמכשיר מראה את ריכוז האלכוהול באויר הנשוף או את שווה ערכו בדמו של הנבדק בדוגמה של נשיפה שסיפק אותו נבדק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת מעבדה“ – בדיקת דוגמה של דם או שתן למדידת ריכוז האלכוהול בדם או הימצאותם של סמים משכרים או מסוכנים בגופו של הנבדק, במעבדה או במוסד רפואי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המידה הקבועה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נבדק“ – אדם שנדרש להיבדק לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריכוז אלכוהול בגוף“ – ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר נשוף או בדגימת דם, העולה על אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; {{ח:תתת|(2)}} 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. {{ח:סעיף|169ב|איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור. {{ח:תת|(ב)}} בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|או 64ב לפקודה}} {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|ופרק זה}} יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה. {{ח:סעיף|169ג|בדיקת שכרות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|בפרק זה}}, כולן או חלקן. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת נשיפה תיעשה במקום שעצר השוטר את הרכב או שמצא את הנוהג בו או במקום אחר שקבע השוטר. {{ח:תת|(ג)}} בדיקת דם או שתן תיעשה במעבדה או במוסד רפואי שקבע השוטר מבין רשימת המעבדות והמוסדות הרפואיים שאישר שר הבריאות לענין זה. {{ח:סעיף|169ד|בדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונת דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה. {{ח:תת|(ב)}} הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיפים 62(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ב|ו־64ב לפקודה}}, או לפי {{ח:פנימי|חלק ב פרק 6|פרק זה}} (להלן – עבירות נהיגה תוך שכרות). {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|169ה|בדיקת דם|תיקון: תשמ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה. {{ח:תת|(ג)}} נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות. {{ח:סעיף|169ו|סירוב להיבדק והתליית רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} סירב נוהג רכב או הממונה על רכב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דוגמה של דם או שתן לבדיקת מעבדה, דינו – מאסר שנה או קנס עשרת אלפים שקלים, ורשאי בית המשפט לפסול אותו מהחזיק ברשיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ב)}} שוטר שמונה להיות רשות רישוי לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|סעיף 52 לפקודה}}, רשאי להתלות את רשיון הנהיגה של מי שסירב למסור דוגמאות כאמור בתקנת משנה (א) או של מי שתוצאות בדיקת נשיפה או בדיקת מעבדה הראו כי ריכוז הסם או האלכוהול בגופו עולה על המידה הקבועה; התליית רשיון נהיגה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 24 שעות. {{ח:סעיף|169ז|אופן הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה, באותו מקום, תיעשה לאחר ביצוע פעולות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת אויר חפשי מאלכוהול (blank sample), ובלבד שתוצאות הבדיקה לא תעלינה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אויר, או ריכוז שווה ערך שלא יעלה על 10 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר של דם; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז האלכוהול בדוגמת כיול (standard sample) בתחום של 240 עד 480 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף או בתחום שווה ערך ל־50 עד 100 מיליגרם אלכוהול למאה מיליליטר של דם, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. {{ח:תת|(ב)}} תבוצע בדיקה כפולה (duplicate) לפחות של ריכוז אלכוהול בדוגמת האויר הנשוף של הנבדק, ובלבד שמקדם השונות (coefficient of variation) של תוצאות בדיקה זו לא יעלה על 10 אחוזים למאה. {{ח:סעיף|169ח|אופן הבדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:ת}} בדיקה של דוגמת דם בבדיקת מעבדה תיעשה כאמור להלן ותהיה ראיה קבילה בבית המשפט: {{ח:תת|(1)}} איזור הדקירה בגוף הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל כוהל; {{ח:תת|(2)}} דוגמת הדם תלקח לכלי קיבול סגור שמכיל מלח פלואורידי בכמות שריכוזו הסופי בדוגמת הדם לא יפחת מאחוז אחד למאה; {{ח:תת|(3)}} כלי הקיבול יסומן כמקובל בסימון מוצגים משפטיים מסוג זה ויועבר למעבדה לבדיקה; {{ח:תת|(4)}} הבדיקה תבוסס על שיטה מקובלת; {{ח:תת|(5)}} תוצאת בדיקת דם חופשי מאלכוהול (blank sample) לא תעלה על עשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם; {{ח:תת|(6)}} מקדם השונות (coefficient of variation) של שיטת הבדיקה לא יעלה על 10 אחוזים למאה; {{ח:תת|(7)}} המעבדה תמסור לשוטר אישור על קבלת הדוגמה בנוסח של תעודת עובד ציבור לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:סעיף|169ט|תעודות|תיקון: תשמ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות בדיקת נשיפה יינתנו בפלט של מכשיר הבדיקה או בדו״ח פעולה של הבודק כשהוא חתום בידו, ובלבד שהדו״ח מפרט את תוצאות הבדיקה מועדה ופרטיו של מבצע הבדיקה, ויכול שיינתנו בהודעה של שוטר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} תוצאות בדיקת דם או שתן במעבדה יינתנו בחוות דעת של מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:קטע1|חלק ג|חלק ג׳: נהגים}} {{ח:קטע2|חלק ג פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|170|הגדרות|תיקון: תשל״א־4, תשס״ב־7, תשע״א־7, תשע״ז־9, תשפ״ד־9, תשפ״ו־10}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית ספר“ – בית ספר לנהיגה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל בית ספר“ – בעל רשיון בית ספר שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}, לרבות מנהל בית ספר או האחראי להפעלתו, והוא כשאין {{ח:פנימי|חלק ג|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדרכה“ – הוראת נהיגה ברכב מנועי שלא מטעם בית־ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראה“ – לימוד עיוני ומעשי בבית ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבחן שליטה“ – מבחן לבדיקת מיומנות וכושר השליטה של נהג ברכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורה מוסמך“ – אדם שניתן לו רשיון להוראת נהיגה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מקצועי“ – מורה מוסמך שניתן לו היתר לניהול מקצועי של בית ספר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רפואי“ – רופא שהוא האחראי המקצועי במרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תפעולי“ – בעל תפקיד ניהולי במרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז בדיקות רפואיות“ – גוף שאושר למרכז בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א4|תקנה 190א4(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – לרבות חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, המשרת בתפקיד רופא. {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא הרשות“ – רופא שמינתה רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א3|תקנה 190א3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ישיבה בישראל“ – רישיון ישיבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין#סעיף 1|בסעיף 1(א) לחוק מרשם האוכלוסין}}. {{ח:קטע2|חלק ג פרק 2|פרק שני: רישוי נהגים}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א|סימן א׳: בקשה לרשיון נהיגה}} {{ח:סעיף|171|מתן רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|בסעיף 10 לפקודה}} יינתן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|172|בקשה לרשיון וחובת בדיקות ובחינות|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה יגיש בקשה בטופס שניתן לקבלו במשרדי רשות הרישוי ולטופס יוצמד תצלום מדוייק שישקף במדה סבירה את פניו של המבקש. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה יעמוד בבדיקות ובבחינות כאמור בתקנות אלה. {{ח:סעיף|172א||תיקון: תשכ״ד־5, תשע״ז־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|172ב||תיקון: תש״ל־10, תשע״ח־16}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|173|תקופת תוקף רשיון ומועד חידושו|תיקון: תשכ״ח, תשנ״א־9, תשנ״ג־2, תשנ״ו־2, תשס״ה, תשס״ה־7, תשס״ה־14, תשס״ו, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תש״ף־7, תש״ף־9, תש״ף־16, תשפ״א־6}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה או לחדשו למי שהוא בעל רישיון נהיגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך – לתקופה של עד עשר שנים, ולמי שהוא בעל רישיון נהיגה שאינו מן הדרגות האמורות – לתקופה שעד כל מועד שבעל רישיון הנהיגה חייב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}}; הוראה זו לא תחול על מי – {{ח:תתת|(1)}} שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(א)}} חלות עליו ורשיונו יחודש עד למועד שבו הוא חייב בבדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 196|לתקנה האמורה}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}}; {{ח:תתת|(4)}} שאיננו רשום במרשם האוכלוסין, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים, ובלבד שתוקפו יהיה מותנה בכך שבידי בעל רישיון הנהיגה רישיון ישיבה בישראל שהוא בר־תוקף; {{ח:תתת|(5)}} שהוא בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(5)}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים ובלבד שיוכיח שסיים השתלמות בהגשת עזרה ראשונה שאישר מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(6)}} שרישיונו מחודש לראשונה לאחר תום התקופה שבה הוא היה נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודה}}, ורישיונו יחודש לתקופה שעד חמש שנים. {{ח:תתת|(7)}} שניתן לו רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ותקנה 213}} חלה עליו, ורישיונו יינתן לתקופה של עד 7 שנים; {{ח:תתת|(8)}} שחייב בהשתלמות בנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|תקנה 213}} ורשות הרישוי אישרה לדחות את ביצועה אחרי שנתן סיבה סבירה לאי־יכולתו לבצעה במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 213|התקנה האמורה}}, ורישיונו יחודש לתקופה של עד שנתיים בכל פעם, עד שיוכיח כי עבר את ההשתלמות. {{ח:תת|(ב)}} רשיון שחודש לתקופה האמורה בתקנת משנה (א) למעט לפי פסקאות (3), (4) ו־(8) יהיה בתוקף עד יום הולדתו של בעל הרשיון בשנה שבה יפוג תוקף הרשיון. {{ח:סעיף|174|הגבלות לחידוש הרשיון|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשנ״ט־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} קבלת רשיון נהיגה או חידושו ייעשו בידי מבקש הרשיון או בעל הרשיון על ידי תשלום האגרה, בטופס שייחדה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון או חידושו לא ישלם את האגרה, אם מיום הגשת הבקשה לרשיון נהיגה או לסוג רשיון נהיגה או לחידושו, לפי המאוחר, התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נפסל מלקבל רשיון נהיגה או מלהחזיק ברשיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או לפי כל חיקוק אחר; {{ח:תתת|(2)}} נתגלו אצלו מחלת לב או שינויים במערכת העצבים, העצמות, הראיה או השמיעה, אשר יש בהם כדי להשפיע על כושרו הרפואי לנהוג ברכב או בסוג רכב, אשר לא דווחו לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} נתגלו שינויים במערכת השמיעה, והוא מבקש או מחדש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:סעיף|174א|רשיון נהיגה ממוחשב|תיקון: תשכ״ד־5, תש״ם־7, תשמ״ד־5, תשמ״ו־5, תש״ן־5, תשנ״ד־5, תשנ״ט־2, תשס״ו־2, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} רשיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173}} יהיה בר תוקף רק אם הונפק יחד עם צילום בעלו על ידי מחשב משרד התחבורה; רשות הרישוי לא תנפיק ולא תחדש רשיון נהיגה אלא כאמור בתקנה זו. {{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א) לא תחול על רישיון נהיגה שניתן למי שאיננו רשום במרשם האוכלוסין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 173|בתקנה 173(א)(4)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי להנפיק רשיון נהיגה זמני, ובלבד שתוקפו לא יעלה על 180 ימים ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174ב|תקנה 174ב}}, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רישיון נהיגה לאחר יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) או בעל רישיון נהיגה שרישיונו מחודש במועד הראשון שלאחר המועד האמור, יצטלם לצורך הפקת רישיון הנהיגה על פי תקנה זו, אף אם תמונתו מצויה כבר במחשב משרד התחבורה. {{ח:סעיף|174ב|רשיון נהיגה זמני|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ג־3, תשנ״ד־5, תשס״ג־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} עמד מבקש רשיון בבחינות כאמור בתקנות אלה או ביקש בעל רשיון נהיגה שינוי סוג רשיונו, או הוגבל רשיונו לסוג מסויים, רשאית רשות הרישוי לתת לו רשיון זמני לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שתקבע לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה שנעשה שינוי ברשיונו וניתן לו רשיון נהיגה זמני (להלן בתקנה זו – רשיון נהיגה זמני) לא יחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|התקנה 174}} כעבור תקופת תקפו של רשיון הנהיגה הזמני אם הוטבע רשיון הנהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 174|תקנה 174}} בחותמת שנקבעה על ידי רשות הרישוי במקום המיועד לחותמת הבנק. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 173|תקנה 173}} {{ח:פנימי|סעיף 174א|ו־174א}} לא יחולו על רשיון נהיגה זמני. {{ח:תת|(ד)}} תקופת תקפו של רשיון נהיגה זמני תבוא במנין התקופה שבעדה שולמה האגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 219|תקנה 219}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ו)}} הוראות תקנות משנה (א)–(ד) יחולו גם על בעל רשיון נהיגה המבקש כפל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}. {{ח:תת|(ז)}} רשיון נהיגה זמני יוצמד לתעודת הזהות, לתעודת עולה או לדרכון של מקבלו. {{ח:תת|(ח)}} רשיון נהיגה זמני שניתן ופקע לא יראוהו כרשיון נהיגה שפקע לענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 63|סעיף 63 לפקודה}}. {{ח:סעיף|175|רישיון לתושב אזור|תיקון: תש״ל־10, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן א|בסימן זה}}, לא יינתן ולא יחודש רישיון נהיגה לתושב אזור כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}}, אלא אם כן שוכנעה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, לתתו או לחדשו. {{ח:סעיף|175א|פסילת רישיון לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפסול רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 174א|תקנה 174א}} למי שאיננו תושב ישראל ואין בידו רישיון ישיבה בישראל. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן א1|סימן א׳1: תכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:סעיף|175ב|תכנית הליווי והוכחתה|תיקון: תשע״ג־10, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} נהג חדש צעיר ינהג עם מלווה במשך 50 שעות לפחות (להלן – שעות הליווי); שעות הליווי יכללו 20 שעות נהיגה בדרך עירונית, 15 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־15 שעות נהיגה בשעות הלילה; לעניין תקנה זו, ”שעות הלילה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א1|בסעיף 12א1(ד)(2) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} היה הנהג החדש הצעיר זכאי למימון הליווי לפי {{ח:פנימי|סעיף 176ה|תקנה 176ה}}, יהיה המלווה של הנהג החדש הצעיר בעל רישיון להוראת נהיגה, שעות הליווי יהיו 12 שעות לפחות, ויכללו 4 שעות נהיגה בדרך עירונית, 4 שעות נהיגה בדרך שאינה דרך עירונית ו־4 שעות נהיגה בשעות הלילה. {{ח:תת|(ג)}} השלים הנהג החדש הצעיר את תכנית הליווי, יגיש לרשות הרישוי הצהרה על כך, בנוסח שאישרה רשות הרישוי; ההצהרה תוגש בכתב, בדואר אלקטרוני או בטופס מקוון המצוי באתר משרד התחבורה. {{ח:סעיף|175ג|מידע לנהג חדש צעיר|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תיתן לנהג חדש צעיר, יחד עם היתר הנהיגה, נוסח הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175ב|בתקנה 175ב(ג)}} וכן הסברים ומידע בכתב בשפות עברית, אנגלית או ערבית, לפי בחירתו, בין השאר בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} מי רשאי להיות מלווה; {{ח:תת|(2)}} משך תקופת הליווי וחלוקה לשעות; {{ח:תת|(3)}} החובה לחתום על הצהרה בדבר השלמת תכנית הליווי; {{ח:תת|(4)}} מידע הקשור לקבלת היתר נהיגה נוסף; {{ח:תת|(5)}} פטור למי שעבר תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל; {{ח:תת|(6)}} הגבלות החלות על נהג חדש שגילו עד 21 שנים, לעניין הסעת נוסעים; {{ח:תת|(7)}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ובחינות ובדיקות רפואיות שעל הנהג החדש לעבור אם עבר עבירה כאמור. {{ח:סעיף|175ד|פטור מתכנית הליווי|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} נהג חדש צעיר יהיה פטור מתכנית הליווי אם ביצע תכנית חונכות לנהגים של צבא־הגנה לישראל מסוג קליטה והכשרת הנהג ביחידה, ובלבד שהמציא לרשות הרישוי אישור על כך מאת קצין הבטיחות היחידתי. {{ח:סעיף|175ה|זכאות למימון ליווי בתשלום|תיקון: תשע״ג־10}} {{ח:ת}} נהג חדש צעיר שהוכיח לרשות הרישוי שמתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שנבצר ממנו לבצע את תכנית הליווי באמצעות מלווה, והוא יהיה זכאי למימון מאוצר המדינה לשם ביצוע תכנית הליווי באמצעות מלווה שהוא בעל רישיון להוראת נהיגה שאישרה רשות הרישוי ובכפוף לתנאי האישור: {{ח:תת|(1)}} הוא מקבל תשלום או גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 1|פרט (1)(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 1 פרט 2|או (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:תת|(2)}} הוא מקבל תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זוכה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 3|בתקנה 3(3) לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1972}}; {{ח:תת|(3)}} סמוך לפני שמלאו לו 18 שנים הוא קיבל גמלה או תשלום כאמור בפסקה (1) או (2); {{ח:תת|(4)}} הוא חייל המשרת בצבא־הגנה לישראל, המחזיק תעודת חייל בודד תקפה, והציג אישור מאת קצין תנאי השירות ביחידתו כי לפי פקודות הצבא הוא זכאי בשל כך למענק חודשי קבוע. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיונות נהיגה והיתרים לסוגיהם}} {{ח:סעיף|176|רישיון נהיגה דרגה A2|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A2 הוא רישיון לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 125 סמ״ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילווט (להלן – KW‏) (14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG. {{ח:סעיף|176א||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ב||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד, תשס״א־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ג||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ד||תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|176ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|177|רישיון נהיגה דרגה A1|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A1 הוא רישיון לנהוג באופנוע שהספק מנועו עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190}}. {{ח:סעיף|178|רישיון נהיגה דרגה A|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ח, תשל״א־4, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ג־5, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־5, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשע״א־10, תשע״ד־7}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה A הוא רישיון לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176}} {{ח:פנימי|סעיף 177|ו־177}} ובאופנוע שהספק מנועו עולה על ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס). {{ח:סעיף|179|רישיון נהיגה דרגה 1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ט, תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ז, תשמ״ט־5, תשנ״ב־5, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״א־6, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־17, תשס״ז־6, תש״ע־10, תש״ע־16}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} בטרקטור למעט טרקטור משא, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 10,000 ק״ג, אם נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(א)}}; {{ח:תת|(2)}} במכונה ניידת, למעט מלגזה, ובבימה מתרוממת ניידת; לעניין זה, ”בימה מתרוממת ניידת“ – מיתקן הרמה נייד המיועד להרים אנשים מתוך משטח עבודה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)|בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ״ח–1988}}, לעמדת עבודה בגובה, שהכניסה אליו והיציאה מתוכו אפשריים במצבו התחתון בלבד; {{ח:תת|(3)}} במלגזה שכושר הנשיאה שלה עד 20,000 ק״ג; {{ח:תת|(4)}} בטרקטורון אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190}}; {{ח:תת|(5)}} ברכב שטח; {{ח:תת|(6)}} בטרקטור משא, ובלבד שלא ינהג בו בכביש אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ. {{ח:סעיף|179א||תיקון: תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|180|רישיון נהיגה דרגה B|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ה־3, תשס״א־6, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תש״ע־16, תשע״ז־6, תשע״ח־6, תשע״ח־9, תשפ״א־2, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה B הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג ושמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8, ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(2) עד (5)}}; {{ח:תתת|(2א)}} בטרקטורון; {{ח:תתת|(2ב)}} ברכב זעיר; {{ח:תתת|(3)}} באמבולנס, ברכב לכיבוי שריפות, ברכב שב״ס מבצעי, ברכב חילוץ וברכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון, ובלבד שהמשקל הכולל המותר של רכב כאמור אינו עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי אמבולנס – אינו עולה על 4,000 ק״ג, ושלבעל הרישיון ניתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(2)}}; {{ח:תתת|(4)}} בטרקטור משא; {{ח:תתת|(5)}} ברכב מנועי עם אבזרים מיוחדים אשר צוין ברישיון הרכב שלו כי הוא רכב רפואי מיוחד, שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג ומספר הנוסעים בו, מלבד הנהג, אינו עולה על 8; {{ח:תתת|(6)}} ברכב שצוין ברישיונו כרכב להוראת נהיגה, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג ושמותקנים בו אבזרים מיוחדים שאישר המוסד לביטוח לאומי, ובלבד שלא ינהג בו אלא מורה מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה לפי תקנה זו רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנת משנה (א)(1) גם אם צמוד לרכב גרור ובלבד שהמשקל הכולל המותר של הרכב הגורר ושל הגרור יחד, לא יעלה על 5,000 ק״ג. {{ח:סעיף|181|רישיון נהיגה דרגה C1|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ח־4, תשנ״ה־4, תש״ס־2, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10, תשע״ו־5, תשע״ז־6, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(1) עד (2ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג ושניתן לבעל הרישיון היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנה 190(3)}} על פי התנאים האמורים בה; {{ח:תתת|(4)}} במלגזה; {{ח:תתת|(5)}} באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי, ובלבד שבידו רישיון גם לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 183ב|183ב}} {{ח:פנימי|סעיף 184|או 184}}, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} מי שהיה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} כנוסחה ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 3), התשס״ה–2005 (להלן – התקנות המתקנות) {{ח:הערה|(ביום 1.1.2007)}}, יהיה רשאי לנהוג ברכב כאמור בתקנה זו גם אם מספר הנוסעים בו אינו עולה על אחד עשר. {{ח:סעיף|182|רישיון נהיגה דרגה C|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־2, תשנ״ג־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תש״ע־10}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}}; {{ח:תת|(2)}} ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|183|רישיון נהיגה דרגה C+E|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ט־5, תשל״א־4, תש״ם־7, תשנ״ג־5, תש״ס־2, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה C+E הוא רישיון לנהוג ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה – {{ח:תת|(1)}} שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו עולה על 3,500 ק״ג, גם אם צמוד אליו גרור או נתמך; {{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}}; {{ח:תת|(3)}} בציוד חריג, אם ניתן היתר מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|183א|רישיון נהיגה דרגה D2|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D2 הוא רישיון לנהוג באוטובוס זעיר שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג, וברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}. {{ח:סעיף|183ב|רישיון נהיגה דרגה D3|תיקון: תשס״ז־5, תשע״ו־5}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D3 הוא רישיון לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בתקנה 184(א)(1) ו־(3)}}, ובאוטובוס זעיר פרטי, שמספר הנוסעים בו אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג. {{ח:סעיף|183ג|השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}}|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־10}} {{ח:תת|(א)}} המחזיק רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 8), התשפ״א–2020 {{ח:הערה|(ביום 10.3.2021)}}, חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ב)}} גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א) ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו. {{ח:סעיף|184|רישיון נהיגה דרגה D1|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ז־5, תשע״ו־5, תשפ״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} רישיון נהיגה דרגה D1 הוא רישיון לנהוג – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} במונית, ברכב סיור ובאוטובוס זעיר; ואולם לעניין נהיגה ברכב מסוג אוטובוס זעיר שיש בו מעל 16 מקומות נוסף על הנהג, שמי שנוהג בו קיבל רישיון לדרגה D1 לפני יום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), ובלבד שנבחן בבחינה מעשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}}; {{ח:תתת|(3)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|185|רישיון נהיגה דרגה D|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4, תשס״ה־17}} {{ח:ת}} רישיון נהיגה דרגה D הוא רישיון לנהוג – {{ח:תת|(1)}} באוטובוס; {{ח:תת|(2)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}; {{ח:תת|(3)}} ברכב מדברי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג ובטיולית; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|186||תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|187||תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ח, תשמ״ט־5, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|188|רשיון נהיגה למי שלא מלאו לו 18 שנים|תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־5, תש״ל־7, תשל״ז, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״א־6, תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־5, תשע״ג־9}} {{ח:תת|(א)}} מותר לתת רישיון נהיגה דרגה A2 או דרגה 1 לאדם שמלאו לו שש עשרה שנים ובלבד שהמציא הסכמה בכתב למתן הרשיון מאת הורו או אפוטרופסו, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|189|סייגים למתן רשיונות נהיגה מסוימים|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״א־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ג־4, תשמ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ח, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ה־3, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־14, תשס״ה־17, תשס״ז־5, תש״ע־10, תשע״ד־7, תשע״ו־5, תשע״ז־3, תש״ף־3, תש״ף־13}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179(1)}} אלא למבקש שעבר קורס לנהיגה בטרקטור שאישרה רשות הרישוי ועל פי תכנית שאישרה, ועמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורס וקיבל תעודה או אישור על כך. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו תשע עשרה שנים; {{ח:תתת|(2)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(1)}} במשך תקופה של שנה לפחות שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנה 182}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו עשרים שנים; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}} תקופה של שנה אחת לפחות שקדמה להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} השלים לימודיו בקורס לנהגי רכב כבד ועמד בהצלחה בבחינות שנערכו על פי תכנית שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בתקנה 183}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} אלא אם כן נתקיימו במבקש כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, את ידיעת השפה העברית, כדי קרוא וכתוב, ידיעת השפה הערבית במידה הדרושה וכן ידיעה בסיסית באנגלית או בצרפתית במידה הדרושה; {{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(5)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי; {{ח:תתת|(6)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי, ובין היתר במתן עזרה ראשונה רפואית, נהיגה נכונה וכיבוי שריפות, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך; {{ח:תתת|(7)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}} בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 185|תקנה 185}} אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים הנדרשים בתקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים לפי הענין, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}} {{ח:פנימי|סעיף 181|או 181}}, בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה ואולם אם הוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183|תקנה 183}} כנוסחה ערב תחילת התקנות המתקנות, לא יחולו עליו התנאים האמורים בתקנת משנה (ד)(2), (3) ו־(6) ויהיה פטור מבחינה עיונית. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ז)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנה 178}} אלא אם כן מלאו למבקש 21 שנים, והיה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}} במשך תקופה של שנה אחת לפחות קודם להגשת הבקשה. {{ח:תת|(ח)}} לענין תקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 190|ותקנות 190}} {{ח:פנימי|סעיף 203|ו־203(ב)}}, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה אדם בעל רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, תיחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו. {{ח:תת|(ט)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183א|תקנה 183א}} אלא אם כן היה המבקש בעל היתר לפי תקנה 7(ב) לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000 או התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים; {{ח:תתת|(2)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור רפואי מאת הרופא המוסמך, על התאמתו מבחינה רפואית לנהוג ברכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר; {{ח:תתת|(5)}} עבר קורסים שאישרה רשות הרישוי, על פי תכנית שאישרה, להכשרת נהגי רכב ציבורי מסוג אוטובוס זעיר, ובין השאר במתן עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, הסעת ילדים ונהיגה נכונה, עמד בהצלחה במבחנים בסיום הקורסים האמורים וקיבל תעודה או אישור על כך. {{ח:תת|(י)}} לא יינתן רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 183ב|תקנה 183ב}} אלא אם כן המבקש – {{ח:תתת|(1)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} סיים קורס להסעת נוסעים ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ובידו אישור על כך; {{ח:תתת|(3)}} עמד במבחן שליטה. {{ח:סעיף|189א||תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|190|היתר לנהיגת אוטובוס זעיר פרטי, רכב ביטחון ורכב חילוץ|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תש״ס־2, תשס״ב, תשס״ה־4, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ה־18, תשס״ז־4, תשס״ז־5, תשס״ז־6, תש״ע־16, תשע״א־7, תשע״ח־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לתת היתר – {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)(3)}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(ג)}} הוא תושב ישראל או שניתן לו היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 578ב|תקנה 578ב}} ואישור מאת מנהל משרד הבריאות או מטעמו, ולא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ג1)}} לעניין היתר לנהיגה באמבולנס – הוכיח לרשות הרישוי על פי מבחנים שקבעה, שליטה מלאה בשפה העברית, לרבות קריאה וכתיבה, וכן שליטה בסיסית באנגלית; {{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס לנהגי אמבולנס, רכב כיבוי אש או רכב ביטחון, לפי הענין, ועמד בהצלחה במבחנים לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ולגבי אמבולנסים – שאישר גם משרד הבריאות ובידו אישור על כך; {{ח:תת|(3)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181(3)}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} במשך שנתיים לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} הוא תושב ישראל ומלאו לו 21 שנים; {{ח:תתת|(ג)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ד)}} סיים בהצלחה קורס למפעילי רכב חילוץ וגרירה או קורס כאמור בפסקה (2)(ד), לפי העניין, ובידו אישור על כך; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 177|בתקנה 177}} אם המבקש – {{ח:תתת|(א)}} היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 177|תקנה 177}}; {{ח:תתת|(ב)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(ג)}} סיים קורס עזרה ראשונה שאושר בידי מנהל משרד הבריאות או מטעמו; {{ח:תתת|(ד)}} סיים קורס נהיגת אופנוע בחירום שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תת}} ואולם אם היה למבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 190|תקנה 190(2)}}, יהיה פטור מן התנאים הקבועים בפסקאות משנה (ב) ו־(ג); {{ח:תת|(6)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 179|בתקנה 179(4)}} אם המבקש היה בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, סיים קורס נהיגה בטרקטורון לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי ועמד בהצלחה במבחן נהיגה מעשי בטרקטורון. {{ח:סעיף|190א|היתר לנהיגה לצורך בדיקה|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־19, תשס״ז־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית ליתן היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך בדיקתם, כשהם בלא נוסעים או מטען: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>טור א׳ – סוגי הרכב</th><th>טור ב׳ – התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} מונית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי אינו עולה על 3,500 ק״ג, רכב סיור </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר אינו עולה על 12,000 ק״ג, טיולית, אוטובוס זעיר ציבורי ואמבולנס שמשקלם העצמי עולה על 3,500 ק״ג </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} רכב כיבוי אש, רכב חילוץ ורכב להובלת חומרים מסוכנים, שמשקלם הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנה 182}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(4)}} אוטובוס </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס, ובלבד שמלאו למבקש ההיתר 21 שנים</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} ההיתר יינתן על פי אישור מאת מנהל אגף הרכב או מי שהוא הרשה לכך, לבוחן רכב העובד במחלקת הניידות באגף הרכב או למנהל מקצועי במפעל כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – הצו), וכן ל־4 עובדים נוספים לכל היותר, במפעל בעלי הסיווג המקצועי הגבוה ביותר במכונאות רכב מאת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שעליהם המליץ המנהל המקצועי לפני מנהל אגף הרכב או על פי אישור מאת הרשות לקצין בטיחות, לגבי הרכב של המפעל שבו הוא מועסק או המופעל על ידו; לעניין תקנה זו, ”הרשות“, ”קצין בטיחות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:תת|(ג)}} תוקפו של ההיתר יפקע אם רישיון המפעל או הסמכת המנהל המקצועי שניתנו לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|הצו}} או הסמכת קצין הבטיחות לא יהיו בתוקף או אם הפסיק בעל היתר את עבודתו במפעל שבו הועסק בעת שקיבל את ההיתר; רשות הרישוי רשאית לבטל או להתלות היתר על פי המלצת מנהל אגף הרכב או הרשות, לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} נהיגת רכב לצורך בדיקתו על פי היתר לפי תקנה זו תהיה למרחק שלא יעלה על 20 קילומטרים מהמפעל; על הרכב יותקן שלט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9ב|בפרט 9ב לחלק ג׳ שבתוספת השניה}}, אשר יואר בזמן תאורה. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם רכב בהתאם להיתר שניתן לפי תקנה זו אלא אם כן ההיתר נמצא אתו ויציג אותו לשוטר, לפי דרישתו. {{ח:סעיף|190א1|היתר לנהיגה לצורך החניית כלי רכב|תיקון: תשע״ח־6}} {{ח:תת|(א)}} מנהל אגף הרישוי או מי שהוא הרשה לכך רשאי לתת היתר לנהיגת כלי הרכב המפורטים בטור א׳ ובתנאים המפורטים לצדם בטור ב׳, לצורך חנייתם בחניון, כשהם בלא נוסעים או מטען, ובלבד שהחניון הוא חניון המשרת כלי רכב מהסוג האמור בטור א׳: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הרכב</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התנאים</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} אוטובוס </td><td>רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}} ועמידה בהצלחה במבחן מעשי בנהיגת אוטובוס ובלבד שההיתר יינתן לעובד מינהלה המועסק בחברה המפעילה קווי שירות מכוח רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנה 385}}, שמלאו לו 21 שנים.</td></tr> </table> {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: בדיקות רפואיות}} {{ח:סעיף|190א2|מינוי רופא מוסמך|תיקון: תשפ״ו־10}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודה}} לשם בדיקת בעל רישיון נהיגה או מבקש רישיון נהיגה (בתקנה זו – נבדקים), דרך כלל או לעניין בדיקות של סוגי נבדקים. {{ח:תת|(ב)}} לא תמנה רשות הרישוי רופא שאינו עובד ציבור לרופא מוסמך, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עורך בדיקות רפואיות במסגרת מרכז בדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190א4|בתקנה 190א4}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאים שנקבעו בהסכם שבין מדינת ישראל למרכז הבדיקות הרפואיות לגבי הרופאים שיערכו בדיקות רפואיות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} רופא מוסמך ימלא את תפקידו לעניין אישור כשירות רפואית לנהיגה של נבדקים, ובכלל זה לעניין קביעת תנאים והגבלות באישור כאמור, לפי האמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ד)}} התקבל ברשות הרפואית דיווח כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|בסעיף 12ב(א) לפקודה}} לגבי נבדק, רשאי הרופא המוסמך הבוחן את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק, לקבל ממשרד הבריאות את הדיווח האמור ואת המלצת הרשות הרפואית בעניינו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ג) לפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} רופא מוסמך רשאי להפנות נבדק לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי, ובכלל זה רשאי הוא לבקש את הסכמתו לקבלת מידע לגביו מהרשות הרפואית נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), וכן רשאי הוא שלא לתת החלטה בדבר מתן אישור כשירות רפואית לנהיגה או בדבר קביעת תנאים ומגבלות באישור כאמור, אם לא הומצאו לו מסמכים כאמור, לא בוצעה בדיקה כאמור או לא ניתנה הסכמה כאמור. {{ח:תת|(ו)}} רופא מוסמך שהגיע אליו מידע כאמור בתקנות משנה (ד) ו־(ה), לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|190א3|רופא הרשות|תיקון: תשפ״ו־10}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית למנות מקרב הרופאים המוסמכים רופא רשות, והוא ישמש מדריך מקצועי לעניין בדיקות למתן אישור כשירות רפואית לנהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} רופא הרשות יהיה רופא מומחה בתחום אחד או יותר הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה, וכן הוא יהיה עובד המדינה; בתקנה זו, ”רופא מומחה“ – בעל תואר מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}. {{ח:תת|(ג)}} רופא הרשות יפקח על מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190א4|בתקנה 190א4(ג)}}. {{ח:סעיף|190א4|מרכז בדיקות רפואיות|תיקון: תשפ״ו־10, תשפ״ו־11}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לאשר גוף למרכז בדיקות רפואיות לעניין כשירות רפואית לנהיגה אם התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ומדינת ישראל התקשרה עימו בהסכם (להלן בתקנה זו – ההתקשרות); {{ח:תתת|(2)}} לרשותו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מנהל תפעולי ומנהל רפואי העומדים בתנאי ההתקשרות; {{ח:תתתת|(ב)}} רופאים ובעלי מקצוע אחרים שהם בעלי מומחיות לסוגי הבדיקות הנדרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לשם קביעת כשירות רפואית לנהיגה, העומדים בדרישות ההתקשרות, ובמספר הנדרש בהתקשרות; {{ח:תתתת|(ג)}} בעלי תפקידים אחרים הנדרשים לשם ניהולו המקצועי של מרכז הבדיקות הרפואיות כמפורט בהתקשרות; {{ח:תתתת|(ד)}} כל האמצעים הנדרשים להבטחת רמה נאותה של ביצוע הבדיקות הרפואיות וכל הכרוך בהן; {{ח:תתת|(3)}} הוא מפעיל את הרופאים המוסמכים {{ח:פנימי|סעיף 190א2|שבתקנה 190א2}} לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיח עמידה בתנאי ההתקשרות ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הרפואי אחראי על עמידת מרכז הבדיקות הרפואיות והרופאים המוסמכים בהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לעניין יישום ההדרכה של רופא הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 190א3|תקנה 190א3(א)}} ולעניין תנאי ההתקשרות בהיבטים הרפואיים; המנהל התפעולי אחראי על תפקודו התקין של מרכז הבדיקות הרפואיות לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3) ולפי תנאי ההתקשרות בהיבטים המינהליים. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי ורופא הרשות, אם מונה, יקיימו פיקוח ובקרה על מרכז הבדיקות הרפואיות, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי תקנת משנה (א)(3) ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}; לעניין פיקוח כאמור רשאים רשות הרישוי ורופא הרשות לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע רפואי בעלי ידע, מומחיות וניסיון בתחומים הנוגעים לקביעת כשירות רפואית לנהיגה. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את פרטיו של כל מרכז בדיקות רפואיות שאישרה כאמור בתקנה משנה (א) ואת נוהל העבודה שאישרה כאמור בתקנת משנה (א)(3). {{ח:תת|(ה)}} התקשרה מדינת ישראל עם גוף כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות משרד הבריאות, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יחולו תקנות משנה (א) ו־(ב) בשינויים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} בתקנת משנה (א)(3) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאישרה רשות הרישוי“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקנת משנה (ב) – יראו כאילו במקום ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (א)(3)“ נאמר ”לפי נוהל עבודה שאושר כאמור בתקנת משנה (ה)(2)“; {{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המשרד שהוא מינה לכך יאשר נוהל עבודה לגוף כאמור שיבטיח את עמידתו בהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}, ויפרסם את פרטיו ואת נוהל העבודה שאושר באתר האינטרנט של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} משרד הבריאות יקיים פיקוח ובקרה על גוף כאמור, ובכלל זה על הרופאים המוסמכים הפועלים במסגרתו, בכל הנוגע לאישור כשירות רפואית לנהיגה לפי הדרכה מאת רופא הרשות, אם ניתנה, וכן לעניין עמידתם בנוהל העבודה לפי פסקה (2) ובהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}; {{ח:תתת|(4)}} משרד הבריאות ידווח לרשות הרישוי על פעילות הגוף האמור בכל הנוגע להוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}} אחת לשישה חודשים. {{ח:תת|(ו)}} אושר גוף למרכז בדיקות רפואיות וחדל מלקיים תנאי מהתנאים הקבועים בתקנות משנה (א), (ב) או (ה)(1) או (2), לפי העניין, רשאית רשות הרישוי לבטל את אישורו למרכז בדיקות רפואיות. {{ח:סעיף|191||תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|191א|הצהרה בדבר מצב רפואי|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון נהיגה ימלא הצהרה בדבר מצבו הרפואי, הכוללת את פרטי המידע המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 14א|בתוספת ארבע עשרה א׳}} (להלן בתקנה זו – הצהרה) ויגיש אותה לרשות הרישוי באופן דיגיטלי; הרשות תפרסם הודעה על האופן הדיגטלי שבו ניתן להגיש הצהרה כאמור באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תאפשר למבקש המתקשה בשימוש באמצעים דיגיטליים לבצע את ההגשה במשרדי הרישוי באמצעות עמדת מחשוב וסיוע למבקש או באמצעי אחר המאפשר הגשה דיגיטלית; הרשות תפרסם הודעה על אמצעי הסיוע לפי תקנת משנה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) רשאית הרשות, מטעמים מיוחדים, לאפשר למבקש להגיש את ההצהרה בכתב באמצעות דואר רשום. {{ח:תת|(ד)}} הרשות תבחן את ההצהרה שהגיש המבקש ותפעל כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מי שמבקש רישיון לדרגות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את הדרגה המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 183ב|בתקנה 183ב}} וכן מי שמבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 190|בתקנות 190 עד 190א1}}, תיתן לו אישור ולפיו לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה, או, אם ראתה בכך צורך, תעביר את ההצהרה לבחינה של רופא שהיא מינתה לעניין תקנה זו; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מי שמבקש להוסיף על דרגתו הקיימת את אחת מדרגות הרישיון המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 183א}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} תזמן אותו לבדיקה אצל הרופא המוסמך. {{ח:תת|(ה)}} רופא כאמור בתקנה משנה (ד)(1) רשאי לתת למבקש אישור רפואי לנהיגה לאחר שבחן את ההצהרה שהועברה אליו והוא רשאי, בטרם ייתן אישור כאמור, להפנות את המבקש לבדיקה רפואית או לבקש ממנו מסמך רפואי הנדרשים לצורך בירור מצבו הרפואי של המבקש; ראה הרופא כי לא ניתן לתת אישור כאמור, יעדכן את רשות הרישוי על כך והיא תזמן את המבקש לבדיקה בידי רופא מוסמך. {{ח:סעיף|191ב|מידע כוזב או מטעה|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} הגיש מבקש רישיון נהיגה את אחד או יותר מהמפורטים להלן, רשאית רשות הרישוי לסרב לתת לו רישיון נהיגה, להתלות את רישיונו או שלא לחדשו, לפי העניין, ובלבד שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו: {{ח:תת|(1)}} הצהרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנה 191א(א)}} הכוללת מידע כוזב או מטעה; {{ח:תת|(2)}} מסמך הכולל מידע כוזב או מטעה לרופא שמינתה רשות הרישוי או לרופא המוסמך, לפי העניין. {{ח:סעיף|192|עריכת הבדיקות|תיקון: תשל״ז־6, תשס״ג־4, תשס״ו־11, תשע״ט־9, תשע״ט־11, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} הבדיקה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 196|בתקנה 196}} תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס. {{ח:תת|(א1)}} בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק מתוך אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מטפל בנבדק דרך קבע, זה שלוש שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} עיון בתיקו הרפואי בכל קופת חולים שבה היה חבר הנבדק, בשלוש השנים שקדמו לבדיקה; {{ח:תתת|(3)}} עיון בתיקו הרפואי הצבאי של הנבדק; {{ח:תתת|(4)}} אם הנבדק הוא עולה חדש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}}, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד עלייתו – בכל דרך שתניח את דעתו, ובלבד שהבדיקה תיערך בידי רופא בקופת החולים שבה חבר הנבדק, והוא יפרט בטופס הבדיקה את מקור ידיעותיו בדבר עברו הרפואי של הנבדק. {{ח:תת|(ב)}} בדיקת כושר הראיה תיעשה באמצעות מכשיר שאישר לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות ובדרך שהורה. {{ח:סעיף|193|אישור רפואי לנהיגה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ז־4, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה, ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196}} יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}} את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להורות כי בדיקות נוספות כאמור יבוצעו אצל הרופא המוסמך וכי מסמכים נוספים כאמור יוצגו לו לרבות לפי דרישתו. {{ח:סעיף|193א|קבלת מידע מהמרשם הפלילי|תיקון: תשמ״ט־7, תשע״ז־3, תשע״ח־4, תשפ״ו}} {{ח:ת}} הרופא המוסמך, חבר בוועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}} או מי מטעמם, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}, וממרשם התעבורה המינהלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות}} לגבי מבקש רשיון או בעל רשיון, לצורך עריכת בדיקות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|194|אישור הרופא המוסמך|תיקון: תשל״ז־6, תשפ״ו־10}} {{ח:ת}} היה הרופא המוסמך סבור כי המבקש כשיר מבחינת בריאותו, בתנאים או ללא תנאים, לנהוג ברכב מן הסוג שלגביו הוגשה הבקשה לרשיון נהיגה, יתן לו אישור רפואי לנהיגה; הרופא המוסמך רשאי לקבוע באישור תנאים והגבלות המתחייבים מממצאי הבדיקות שערך או שנערכו לבקשתו, והמסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו. {{ח:סעיף|195|ועדת ערר|תיקון: תשכ״ח, תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״ז־6, תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות. {{ח:סעיף|195א|החלטות ועדת הערר|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך (להלן – בדיקה מחודשת) של מבקש רשיון הנהיגה או של בעל רשיון הנהיגה (להלן בתקנה זו – המבקש) או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב הענין. {{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת הערר מועד לבדיקה מחודשת של מבקש לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת לפני המועד שקבעה הועדה. {{ח:תת|(ג)}} דחתה ועדת הערר את הערר בלי שקבעה מועד לבדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) לא תיערך למבקש בדיקה מחודשת אלא אם חלפה שנה מיום שניתנה ההחלטה של ועדת הערר. {{ח:תת|(ד)}} נבדק מבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנת משנה (ב) או (ג) ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב לא תיערך למבקש כל בדיקה מחודשת נוספת אלא אם חלפו שנתיים מיום שנתנה ועדת הערר את החלטתה. {{ח:תת|(ה)}} המבקש בדיקה מחודשת כאמור בתקנות משנה (ג) או (ד) יצרף לבקשתו חוות דעת מפורטת החתומה בידי רופא מומחה. {{ח:סעיף|195ב|אגרות|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה רפואית או בעד ערר בפני ועדת ערר כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}. {{ח:סעיף|195ג|מסירת מידע רפואי|תיקון: תשמ״ט־9, תש״ן}} {{ח:תת|(א)}} רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, ימסרו למבקש רשיון נהיגה או לבעל רשיון נהיגה שבדקוהו, לפי בקשתו, את תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה לו, ממצאיה ונימוקים (להלן – הממצאים). {{ח:תת|(ב)}} סברו רופא מוסמך או ועדת ערר, לפי הענין, כי מסירת הממצאים, כולם או חלקם, לידי מבקש רשיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה עלולה לפגוע בו מטעמים רפואיים, ימסרו את הממצאים שביקש לידי רופא מטעמו. {{ח:סעיף|196|בדיקות רפואיות חוזרות|תיקון: תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ט־9, תשנ״ג, תשנ״ו־7, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תש״ע־12, תש״ע־16, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8, תשפ״ד־12}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182 עד 185}} וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך חייב לעבור בדיקות רפואיות בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|לסימן זה}} אחת לחמש שנים החל בשנה שבה מלאו לו 60 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 70 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון נהיגה לרכב מסוג שלא צויין בתקנת משנה (א) חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור בשנה שבה מלאו לו 75 שנה ובשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} על בדיקות כאמור בתקנה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 195ג}}. {{ח:תת|(ד)}} לא התייצב בעל רשיון כאמור לבדיקות כאמור בתקנה זו או שנבדק ונמצא בלתי כשיר לנהיגת רכב, לא יחודש רשיון הנהיגה שלו. {{ח:סעיף|197|כושר שמיעה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} אלא למי שכושר השמיעה באוזן אחת לפחות שלו אינו פחות מ־40 דציבלים לפי ממוצע תדירויות 500, 1000 ו־2000 הרץ. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במכשיר שמיעה כדי להתאים את כושר שמיעתו לקבוע בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|198|חדות הראיה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ג־4, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בדיקת חדות הראיה תיעשה בכל עין בנפרד ותימדד לפי שיטת סנלן (Snellen) כאשר על הנבדק לזהות לפחות 4 ספרות מתוך 5. {{ח:תת|(ב)}} חדות הראיה לא תהיה גרועה – {{ח:תתת|(1)}} מ־6/12 בעין אחת לפחות, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}; {{ח:תתת|(2)}} מ־6/12 בכל אחת משתי העיניים, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}} {{ח:פנימי|סעיף 181|ו־181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:סעיף|199|שדה ראיה|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד־2, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} שדה הראייה לא יפחת – {{ח:תתת|(1)}} מ־120 מעלות בכיוון אופקי בשתי העינים יחד, לגבי מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176}}, {{ח:פנימי|סעיף 177|177}}, {{ח:פנימי|סעיף 179|179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, גם אם מבקש הרשיון כאמור סובל מאבדן הרבע העליון של שדה הראייה (Quadrinopsia); ולגבי מבקש רשיון כאמור שיש לו כושר ראייה בעין אחת בלבד יהיה אותו שדה ראייה בעין האחת; {{ח:תתת|(2)}} מ־140 מעלות בכיוון אופקי בשתי העיניים יחד, לגבי מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|תקנות 178}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181 עד 185}}, או לגבי מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינתן רשיון נהיגה למבקש הסובל – {{ח:תתת|(1)}} מאבדן יותר ממחצית הרביע התחתון של שדה הראיה או מאבדן שדה הראיה מסוג המיאנופסיה (Hemianopsia) או סקוטומה (Scotoma) מרכזית; {{ח:תתת|(2)}} מאבדן הרביע העליון של שדה הראיה או שאין לו ראיה בינוקולרית (Binocular Vision) מלאה, אם הוא מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ג)}} בדיקת שדה הראיה כאמור בתקנת משנה (ב), תיעשה עם תיקון אופטי בפרימטר גולדמן מכויל באיזופטר (Isopter‏) III 4 E ולא בפרימטר ממוחשב ואולם אם למבקש ליקוי ברבע התחתון של שדה הראיה או פגיעה ברשתית שגרמה לליקוי בשדה הראיה, רשאי הרופא המוסמך לבדוק את שדה הראיה בדרך האמורה בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ד)}} בדיקת שדה הראיה על ידי ועדת ערר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 195|בתקנה 195}}, תהיה לפי שיטת איסטרמן עם פרימטר ממוחשב בחדר סטנדרטי ולא יינתן רשיון למבקש אלא אם כן קיבל ציון 85 לפחות. {{ח:סעיף|200|מכשירים אופטיים|תיקון: תשמ״ג־4, תשמ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה רשאי להסתייע במשקפיים או בעדשות מגע כדי להתאים את ראייתו לחדות הראיה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנה 198}}. {{ח:תת|(ב)}} ההפרש בין עצמת הזכוכיות במכשירים אופטיים לעין אחת ובין עצמת הזכוכית לעין השניה (Anisometropia), למבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} לא יעלה על 4.5 דיאופטריות. {{ח:סעיף|201|חוסר עדשה|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תש״ל־10, תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מחוסר עדשה (Aphakia), לא ינהג רכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב מכשיר אופטי כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}}, או מבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}, הסובל מחוסר עדשה, לא ינהג ברכב מנועי אלא אם כן הוא מרכיב עדשת מגע כדי להתאים את ראייתו לכושר האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}}. {{ח:סעיף|201א|עדשה מושתלת|תיקון: תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} כושר הראייה של מבקש רשיון נהיגה שלו עדשה מושתלת (Pseudophakia) ייבדק על פי האמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199}} ויעמוד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}. {{ח:סעיף|201ב|עוורון לילה|תיקון: תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} מבקש רשיון נהיגה הסובל מעוורון לילה, לא ינהג רכב מנועי בזמן תאורה. {{ח:סעיף|201ג|ראייה כפולה|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ט־2, תשס״ג־4, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 180}} הסובל מראייה כפולה לא ינהג רכב מנועי אלא כשעינו האחת מכוסה. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 185}} או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} למבקש הסובל מראייה כפולה. {{ח:סעיף|201ד|בדיקות רפואיות לנהיגה (תיקוןף תשפ״ו־<wbr>10)}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן זה}}, רופא מוסמך יערוך בדיקות לכשירות רפואית לנהיגה בתחומי רפואה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} למבקש רישיון נהיגה שחויב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א(ה)}} או לבעל רישיון נהיגה שנבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196}} וחויב בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 193|תקנה 193(ב)}} – בתחומי רפואה הנוגעים לממצאים שפורטו בהצהרה בדבר מצב רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנה 191א(א)}} או בטופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192(א)}}, לפי העניין; {{ח:תת|(2)}} למבקש רישיון נהיגה או לבעל רישיון נהיגה שאינו נכלל בפסקה (1) – באחד או יותר מתחומי רפואה אלה: מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, העצמות, ראייה, שמיעה, בריאות הנפש ומערכת אנדוקרינית; {{ח:תת|(3)}} בכל תחום רפואי אחר שיידרש בהתאם לתוצאות הבדיקות לפי פסקאות (1) ו־(2). {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: בחינות}} {{ח:סעיף|202|בדיקות לפני בחינה|תיקון: תשמ״ג־4, תשע״ז־3, תשפ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} תוצאות של בחינות ובדיקות שעמד בהן מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2|פרק זה}} יהיו בתוקף לתקופה של חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|בסימן ג׳}}, יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנה 192}}, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה. {{ח:סעיף|203|בחינות|תיקון: תשמ״ג־4, תשנ״ב־3, תשנ״ט־9, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה ייבחן בהתאם לתקנות אלה בבחינה עיונית ובבחינה מעשית. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 178}}, אשר בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, פטור מבחינה עיונית, ואם היה בידו רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}} במשך שלוש שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}}, יהיה פטור גם ממבחן התנהגות בדרך בבחינה המעשית. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנה 176}} אשר עבר את הבחינה המעשית בתלת־אופנוע, רשיונו יוגבל לנהיגה בתלת־אופנוע בלבד. {{ח:סעיף|204|רכב לביצוע בחינה מעשית|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־10, תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״א, תשנ״ד, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה תיערך במקום, בזמן וברכב שתורה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא תיערך בחינה אלא ברכב שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}} וכן שקיים לגבי נהיגתו של הנבחן בו בעת הבחינה ביטוח להנחת דעתה של רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} נבחן הנוהג ברכב, כשהוא מלווה על ידי בוחן, פטור מחובת רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ד)}} הבחינה באופנוע יכול שתיערך כשהבוחן מלווה עד שלושה נבחנים כאשר הבוחן והנבחנים נוהגים כל אחד באופנוע; לא תיערך בחינה כאמור בתקנת משנה זו אלא אם כל אחד מהנבחנים עמד במבחנים של כושר שליטה ברכב שנערכו במקום שאישרה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|205|הבחינה העיונית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}} {{ח:ת}} בבחינה העיונית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בנושאים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} דיני התעבורה; {{ח:תת|(2)}} צורת התמרורים, משמעותם והמודעות המצויות בהם או בקשר להם; {{ח:תת|(3)}} התנהגות בדרך; {{ח:תת|(4)}} אופן פעולת רכב מנועי, חלקיו ומנועיו, השימוש והטיפול בהם. {{ח:סעיף|206|הבחינה המעשית|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תערוך את הבחינה המעשית בנהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בבחינה המעשית ייבחן מבקש רשיון נהיגה בפעולות אלה, כולן או מקצתן: {{ח:תתת|(1)}} התנעה; {{ח:תתת|(2)}} נהיגה ותמרון במצבים שונים; {{ח:תתת|(3)}} עצירה לרבות בלימה; {{ח:תתת|(4)}} נתינת אותות וסימנים וציות לתמרורים; {{ח:תתת|(5)}} התנהגות בדרך; {{ח:תתת|(6)}} טיפול ברכב מנועי. {{ח:סעיף|206א|אישור מרכז בחינות מעשיות בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לבצע בחינה מעשית בנהיגה באמצעות מפעיל מרכז בחינות מעשיות בנהיגה שרשות הרישוי אישרה לכך והתקשרה עמו בחוזה, שנבחר לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}} ({{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} – התקשרות עם רשות הרישוי), לאחר שמצאה כי התקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מעסיק את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עובדים העומדים בתנאים לשם קבלת הסמכה לבוחני נהיגה שפורטו במסגרת ההתקשרות עם רשות הרישוי, ושמספרם כפי שפורט במסגרת ההתקשרות כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} מנהל מקצועי העומד בדרישות שפורטו בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; {{ח:תתתת|(ג)}} בעלי תפקידים אחרים הנדרשים, לשם ניהולו המקצועי, כפי שפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} עומדים לרשותו כלי רכב לצורך עריכת בחינות מעשיות בנהיגה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}}, לשימוש בוחני הנהיגה באתרים שבהם מתבצעות בחינות כאמור; {{ח:תתת|(3)}} עומד לרשותו ציוד הנדרש לשם יישום תקנות אלה, כמפורט בתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי; בכלל זה, ציוד מחשוב, עמדות צפייה בסרטונים, ומקום ומיתקנים לנוחות הנבחנים ומורי הנהיגה שלהם; {{ח:תתת|(4)}} הוא פועל על פי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנות 206ב עד 206ד}} ועל פי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי, וכן ערך נוהלי עבודה שאישרה רשות הרישוי המבטיחים עמידה באמור בתקנות האמורות ובתנאים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מידע בדבר אופן עריכת הבחינה המעשית בנהיגה ובכלל זה מידע בדבר צילום מהלך הבחינה, האופן שבו נקבעים מסלול הבחינה וזהות הבוחן שיערוך אותה, המקום והמועדים שבהם ניתן לצפות בסרטוני הבחינה והמועד שבו ניתן להגיש ערר על תוצאות הבחינה ואופן הגשתו. {{ח:סעיף|206ב|אופן ביצוע בחינה מעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקיים בחינה מעשית בנהיגה באמצעות בוחן נהיגה שייבחר ביום הבחינה מבין הבוחנים הזמינים לבחון באותו יום שהם גם מוסמכים לבחון לדרגת רישיון הנהיגה שלגביה נערכת בחינה מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} בחינה מעשית בנהיגה תתבצע במסלול נסיעה שייבחר באופן אקראי וממוחשב מבין המסלולים שאישרה רשות הרישוי, ותכלול ביצוע של מגוון פעולות מבין אלה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנה 206}}. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי תיצור טופס בחינה ממוחשב לצורך חיווי תקינות או אי־תקינות של ביצוע של כל אחת מן הפעולות שנכללו בבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ב)}}, בנפרד, ולצורך ציון נטילת השליטה ברכב מידי הנבחן. {{ח:תת|(ד)}} מהלך הבחינה המעשית בנהיגה, למעט בחינה לדרגות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 179}}, יתועד על ידי מצלמות שיצלמו את פנים הרכב ואת הסביבה מחוץ לו, באמצעות סרטונים שיקליטו את הנאמר בפנים הרכב אך שלא ייראו בהם פניהם של הנוסעים ברכב ושלא יאפשרו את זיהוי פניהם של עוברי הדרך מחוץ לו בעת הצפייה בהם. {{ח:תת|(ה)}} הסרטונים שצולמו כאמור בתקנת משנה (ד), יישמרו במחשב הלוח של הבוחן, ויועברו למאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה של רשות הרישוי בתום כל סבב מבחנים המסתיים בנקודת היציאה אליהם, ולכל המאוחר בתום יום העבודה; לאחר העברת הסרטונים למאגר כאמור, יימחקו הסרטונים ממחשב הלוח. {{ח:סעיף|206ג|תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תקבע את תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה באופן ממוחשב, על פי שקלול ממוחשב של החיוויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחליט אם לתת לנבחן רישיון נהיגה, לפי תוצאת הבחינה המעשית בנהיגה ותוצאות שאר הבחינות והבדיקות שנערכו לו לפי תקנות אלה והיא תמסור לנבחן הודעה על החלטתה בתוך יום עבודה אחד מביצוע הבחינה, במסרון או באמצעות מורה הנהיגה שלו, לפי בקשת הנבחן. {{ח:סעיף|206ד|שמירת תיעוד מסלול הבחינה המעשית בנהיגה, טפסיה וצילומיה והעיון בהם|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תשמור במאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה, לגבי כל בחינה מעשית בנהיגה שנערכה, את כל אלה (להלן – החומר שנאגר): {{ח:תתת|(1)}} טופס הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} צילום מהלך הבחינה שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ב|תקנה 206ב(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} שמירה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה עד לתום תקופה של 30 ימים מיום הבחינה, לכל היותר, ובתום התקופה האמורה תבער רשות הרישוי ממאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה את החומר שנאגר. {{ח:תת|(ג)}} מאגר נתוני הבחינות לא יכלול כל מידע נוסף זולת האמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} נבחן או מורה הנהיגה שלו, רשאי, בתקופה של עד 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}, בשעות העבודה שפורסמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א(ב)}}, לעיין בחומר שנאגר. {{ח:תת|(ה)}} לאחר התקופה האמורה בתקנת משנה (ד) עד לביעורו של החומר שנאגר, העיון בו יהיה פתוח לפני הגורמים האלה, כמפורט לצדם: {{ח:תתת|(1)}} לפני מפקח של רשות הרישוי שרשות הרישוי אישרה לשם הפיקוח על ביצוע הבחינה המעשית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|סימן זה}} ולפי תנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי ולשם קבלת החלטה בערר שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 206ה|תקנה 206ה}}; פיקוח לפי פסקת משנה זו ייערך בהתאם לאמות המידה שרשות הרישוי גיבשה לצורך כך ובלבד שהפיקוח יכלול צפייה בחלק מסרטוני הבחינה בלבד ולא יכלול צפייה בסרטוני הבחינה באופן רצוף ובזמן שהבחינה מתקיימת; {{ח:תתת|(2)}} לפני עובדי מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}} שרשות הרישוי אישרה לצורך בדיקת אופן הביצוע של בחינת הנהיגה המעשית באמצעות הבוחנים שמעסיק מרכז הבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206א|בתקנה 206א}}; בבדיקה כאמור יבחנו עובדי מרכז הבחינות כי ביצוע הבחינה נערך בהתאם לתנאי ההתקשרות עם רשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי תפריד את מאגר נתוני הבחינות המעשיות בנהיגה מכל מאגר מידע אחר, והיא לא תעביר את המידע הכלול בו או מקצת המידע, לכל מאגר מידע אחר והיא לא תצליבו עם כל מידע אחר. {{ח:סעיף|206ה|ערר על הבחינה המעשית בנהיגה|תיקון: תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} נבחן בבחינה מעשית בנהיגה החולק על תוצאת הבחינה המעשית או על חיווי בטופס הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}}, רשאי להגיש לרשות הרישוי ערר מקוון, בעצמו או באמצעות מורה הנהיגה שלו, בתוך 7 ימים מהיום שבו קיבל את הודעת רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ג|בתקנה 206ג(ב)}}; בערר יצוינו פרטי הנבחן, האופן שבו הוא מבקש כי תימסר לו ההחלטה בערר, מועד הבחינה, ונימוקי הערר. {{ח:תת|(ב)}} מפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}}, רשאי, לאחר שעיין בערר ובחומר שנאגר הנדרש להחלטה בערר, להחליט על שינוי החיווי שניתן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ב|בתקנה 206ב(ג)}} לגבי אחת או יותר מבין הפעולות שביצע הנבחן במהלך הבחינה המעשית בנהיגה וכן רשאי הוא לשנות את תוצאת הבחינה בהתאם לשינוי החיווי כאמור, בתוך 14 ימים מיום הגשת הערר; לא שינה מפקח את תוצאת הבחינה, רשאי הנבחן להיבחן מחדש באופן המפורט בתקנות אלה. {{ח:תת|(ג)}} מצא המפקח של רשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206ד|בתקנה 206ד(ה)(1)}} כי בחינת הנהיגה המעשית בוצעה שלא באופן הקבוע {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}}, יראו את הנבחן כמי שלא ביצע את הבחינה. {{ח:תת|(ד)}} ההחלטה בערר תימסר לנבחן באופן שהוא ביקש על גבי הערר. {{ח:סעיף|207|בחינות נוספות|תיקון: תשכ״ד־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנות 181 עד 183}} ייבחן גם בידיעות על אופן הטענת מטען, הובלתו ופריקתו. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א) וכן מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בכיבוי שריפות ברכב מנועי. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנות 184}} {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}} ייבחן גם בענינים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תתת|(1)}} ידיעת השפה העברית המדוברת; {{ח:תתת|(2)}} ידיעות בשפה הערבית במידה הדרושה למילוי תפקידו כנהג ציבורי; {{ח:תתת|(3)}} ידיעת הארץ, ישוביה ומוסדותיה החשובים; {{ח:תתת|(4)}} עקרונות התנהגות של נהג ציבורי; {{ח:תת|(5)}} הגשת עזרה ראשונה לנפגעים. {{ח:סעיף|207א||תיקון: תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|207ב|מבחנים ובדיקות לנהג חדש|תיקון: תשע״ג־9, תשע״ז־3, תשפ״ו}} {{ח:ת}} נהג חדש אשר הורשע בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} או ניתנה לגביו החלטה סופית לגבי הפרה מן ההפרות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 3|בתוספת האמורה}}, לא יחודש רישיון הנהיגה שבידו אלא אם כן יעמוד בבחינות ובבדיקות אלה: {{ח:תת|(1)}} אם לא הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה, או שהטיל עליו פסילה כאמור לתקופה של עד 3 חודשים – בחינה עיונית; {{ח:תת|(2)}} אם הטיל עליו בית המשפט עונש של פסילה מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה העולה על שלושה חודשים – בחינה עיונית ובחינה מעשית; {{ח:תת|(3)}} נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(2), אם הורשע לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|סעיף 62(3) לפקודה}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26(2)}} או בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש – גם בדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך. {{ח:סעיף|208|מסירת פרטים ותשובות|תיקון: תשכ״א}} {{ח:ת}} מי שחייב להיבחן כאמור {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ד|בסימן זה}} חייב להמציא לבוחן פרטים מלאים ונכונים או תעודות שיידרש. {{ח:סעיף|209|כשלון בבחינה|תיקון: תשס״ז־8}} {{ח:ת}} נכשל מבקש רשיון נהיגה בבחינה, רשאית רשות הרישוי לקבוע את המועד שבו ייבחן שנית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום הבחינה הקודמת. {{ח:סעיף|210|אגרת בחינה נוספת|תיקון: תשכ״ד־5, תשס״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} בשעת הגשת בקשה להיבחן ישלם המבקש את אגרת הבחינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב המבקש לבחינה, או התייצב ונכשל בה, ונקבע לו מועד נוסף לבחינה, ישלם המבקש אגרת בחינה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} חובת תשלום אגרת בחינה נוספת לפי תקנת משנה (ב) לא תחול בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא לא התייצב לבחינה והודיע לרשות הרישוי לפני מועד הבחינה על אי־התייצבותו למועד שנקבע ונתן סיבה סבירה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, על אי־יכולתו להתייצב; {{ח:תתת|(2)}} הוא התייצב לבחינה, אך הבחינה לא קויימה בשל תקלות שנתגלו ברכב, בעת הבחינה; {{ח:תת|(3)}} הוא התייצב לבחינה והבחינה נדחתה או לא קויימה על פי הוראות רשות הרישוי. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: הזמנת בעלי רשיונות לבירור, לקבלת הדרכה, לבחינה ולבדיקה|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:סעיף|211|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבירור|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית להזמין בעל רשיון נהיגה להתייצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, לשם – {{ח:תת|(1)}} בירור כושר הנהיגה שלו, לרבות פסילתו מהחזיק ברשיון או התנאת תנאים ברשיון; {{ח:תת|(2)}} בירור נסיבות כל עבירה או הפרה הנוגעת לכושר הנהיגה שלו, ושעליה הורשע או שלגביה ניתנה החלטה סופית, לפי העניין; {{ח:תת|(3)}} כל ענין אחר הקשור בכושר הנהיגה שלו וברשיון הנהיגה שבידו, לרבות עניני הסברה והדרכה. {{ח:סעיף|212|הזמנת בעל רשיון נהיגה לבדיקה ולבחינה|תיקון: תשכ״ח, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית בכל עת להזמין מבקש רישיון נהיגה או בעל רשיון נהיגה לבדיקה רפואית לרבות בדיקת כושר ולבחינה עיונית ומעשית, והוראות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} – למעט {{ח:פנימי|סעיף 209|תקנה 209}} – יחולו על המוזמן כאילו הוא מבקש רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ב)}} נכשל בעל רשיון נהיגה בבדיקה או בבחינה, רשאית רשות הרישוי לפסלו מהחזיק רשיון נהיגה או לכלול ברשיון תנאים כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|בסעיף 53 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} האגרה בעד בדיקה רפואית לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} והאגרה בעד הדרכה בנהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 54|סעיף 54 לפקודה}}, יהיו בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|212א|הפקדת רשיון נהיגה של מוזמן|תיקון: תשל״ז־2}} {{ח:ת}} הוזמן בעל רשיון נהיגה לבירור, לבדיקה, לבחינה, לקבלת הסבר או הדרכה בנהיגה, רשאית רשות הרישוי להורות על הפקדת רשיונו עד לסיום הבירור, הבדיקה, הבחינה או ההדרכה, ולתת לו רשיון לנהוג ברכב מנועי מן הסוג שקבעה ברשיון זמני לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. {{ח:סעיף|212ב|פסילת רישיון לנהגים מסוכנים|תיקון: תש״ע־15, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תפסול את רישיון הנהיגה של נהג שבדרך נהיגתו יש משום סכנה לעוברי דרך כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|בסעיף 56 לפקודה}}, לחמש שנים, אם במהלך 5 שנים רצופות שקדמו להחלטתה של רשות הרישוי ביצע אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע או התקבלה לגביו החלטה סופית, ב־30 עבירות תעבורה או הפרות תעבורה, לפי העניין, סך הכול, למעט עבירות חניה והפרות חניה; {{ח:תתת|(2)}} הוא הורשע בחמש עבירות מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 40א|בסעיף 40א(א)(1) לפקודה}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#תוספת 10|בתוספת העשירית לה}}. {{ח:תת|(ב)}} קביעת קיומן ותוקפן של הרשעות או החלטות סופיות לצורך תקנה זו, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 545|בתקנה 545}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, לקצר את תקופת הפסילה מטעמים אישיים מיוחדים של הנהג שתרשום בהחלטתה, ובכלל זה נכות או מצב רפואי קשים שלו או של בן משפחתו הקרוב המצריך נהיגה שלו ברכב, ובלבד שתקופת הפסילה לא תפחת משלוש שנים; לעניין תקנת משנה זו, לא יראו את היות רישיון הנהיגה מקור פרנסתו של הנהג כטעם אישי המצדיק לקצר את הפסילה. {{ח:תת|(ד)}} אין בתקנה זו כדי לגרוע מתוקפה או מתקופתה של כל פסילה אחרת שהוטלה על הנהג. {{ח:סעיף|213|השתלמות בנהיגה|תיקון: תשמ״ח־3, תשנ״א־5, תשס״ו־2, תש״ע־16, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תזמין בכל שנה בעל רשיון נהיגה למעט מי שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}, בלבד, שבאותה שנה מלאו חמש שנים מיום שקיבל לראשונה את רשיון הנהיגה, שיעבור השתלמות בנהיגה במועד ובמקום שקבעו רשות הרישוי או מי מטעמה ויעמוד בהצלחה במבחן בסופו (להלן – השתלמות בנהיגה); תקנה זו תחול גם על מי שקיבל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 216|תקנה 216}}, אם במועד שבו ניתן לו הרישיון, חלפו פחות משנתיים מיום שקיבל לראשונה רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}. {{ח:תת|(ב)}} משתתף בהשתלמות בנהיגה שנעדר מעל 20% משעות הלימוד שבה, או שנכשל שלוש פעמים במבחן שבסופה, יראו אותו כמי שלא עבר את ההשתלמות; על אף האמור בתקנת משנה זו, רשאית רשות הרישוי לפטור בעל רישיון נהיגה מנוכחות בהשתלמות אם שוכנעה כי אין הוא מסוגל להשתתף בה עקב מגבלה גופנית או כי אין הוא מבין את השפות שבהן היא מתקיימת, ובלבד שתורה על תנאים לפטור שיבטיחו כי מי שניתן לו פטור כאמור, ילמד באופן אחר את התכנים הנלמדים בה. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי לא תחדש רשיונו של בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א), במועד חידוש הרשיון שיחול לאחר שהוזמן כאמור, אלא אם כן הציג אישור כי עבר השתלמות בנהיגה. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רשיון נהיגה כמשמעותו בתקנת משנה (א) מלקבל השתלמות בנהיגה אם קיבל הדרכה אחרת בנהיגה על פי התקנות. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|213א|השתלמות מעשית בנהיגה|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 213א|בתקנות 213א עד 213ח}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נהיגה“ – {{ח:תתתת|(1)}} נוהג חדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 12א|בסעיף 12א לפקודת התעבורה}}, למעט נוהג חדש שהוא בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}}; {{ח:תתתת|(2)}} בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|תקנות 182}}, {{ח:פנימי|סעיף 183|183}}, {{ח:פנימי|סעיף 184|184}} לנהיגת רכב ציבורי {{ח:פנימי|סעיף 185|ו־185}}, בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|או 190(2) ו־(3) לתקנות העיקריות}} או בעל היתר לפי תקנה 7 לתקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התש״ס–2000; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משתלם“ – בעל רישיון נהיגה המבקש להשתלם בהשתלמות מעשית. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון נהיגה יעבור השתלמות מעשית בנהיגה (להלן – השתלמות מעשית), בהתאם לתכנית שתכין רשות הרישוי ובמגרש שאישרה לכך ופרסמה לגביו הודעה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יעבור השתלמות מעשית לאחר תום שישה חודשים מיום שנעשה נוהג חדש וכל עוד הוא נוהג חדש; בעל רישיון נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(2) יעבור השתלמות מעשית מדי חמש שנים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), רשות הרישוי תהיה רשאית להתיר לחייל לעבור את ההשתלמות המעשית במהלך 30 חודשים מיום שהחייל נעשה נוהג חדש, אם הוגשה בקשה לגביו על ידי רשות הרישוי מטעם צבא־הגנה לישראל. {{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי לא תחדש את רישיונו של בעל רישיון נהיגה אלא אם כן עבר השתלמות מעשית לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|213ב|בקשה לאישור המגרש|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תאשר מגרש לקיום השתלמות מעשית (להלן – המגרש), לאחר שיוכיח מבקש האישור להנחת דעתה, כי התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} המגרש תואם את המפרט הטכני שערכה והעמידה לעיון הציבור; {{ח:תת|(2)}} מבקש האישור התקשר להעסקתם של מנהל מקצועי ומדריכים שהוסמכו בהתאם לתקנות אלה; {{ח:תת|(3)}} בחזקתו של מבקש האישור כלי רכב שישמשו את המשתלמים בהשתלמות מעשית, וקיימת לגביהם תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}} וביטוח לכיסוי סיכוני צד שלישי להנחת דעתה של רשות הרישוי, הכוללים שימוש בכלי הרכב להשתלמות מעשית; {{ח:תת|(4)}} לא נתקיים במבקש האישור האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה מבקש האישור תאגיד, לא נתקיים בבעלי התאגיד האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}. {{ח:סעיף|213ג|מדריך בהשתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7, תשס״ה־18}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מדריך בהשתלמות מעשית, למבקש שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון להוראת נהיגה או מחזיק בידו תעודת בוחן נהיגה שנתנה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש להדריך בהשתלמות מעשית בתקופה של 5 שנים לפחות, ועמד במבחן שליטה בו; על אף האמור בפסקה זו, רשאי בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנות 180}}, {{ח:פנימי|סעיף 181|181}}, {{ח:פנימי|סעיף 182|182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|או 183}} לשמש מדריך בהשתלמות מעשית לבעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 184|תקנה 184}} לנהיגת רכב ציבורי; {{ח:תתת|(5)}} סיים קורס למדריכים בהשתלמות מעשית ועמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח להנחת דעתה כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם הדרכה בהשתלמות מעשית. {{ח:תת|(ג)}} תפקידי מדריך בהשתלמות מעשית הם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לוודא כי נתקיימו במשתלם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 213ו|תקנה 213ו}}; {{ח:תתת|(2)}} לערוך את ההשתלמות המעשית לפי תכנית הלימודים שהכינה רשות הרישוי. {{ח:סעיף|213ד|מנהל מקצועי של מגרש|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להסמיך מנהל מקצועי של מגרש למבקש שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הוא בעל הסמכה למדריך בהשתלמות מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנה 213ג}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי להנחת דעתה של רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(5)}} מחזיק בידו אחת או יותר מהתעודות האלה: כתב הסמכה לניהול מוסך במכונאות רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#סעיף 12|בסעיף 12 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, שמאי רכב כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)#סעיף 4|בסעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, בוחן רכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, מנהל מקצועי של בית ספר לנהיגה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251}} או קצין בטיחות בתעבורה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2) ו־(5), רשאית רשות הרישוי, על פי המלצת ועדת החריגים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 213ה|בתקנה 213ה}}, לפטור את המבקש מן התנאים האמורים בהן, אם הוכיח, להנחת דעתה, כי הוא בעל ידע או ניסיון מן הסוג הנדרש לשם ניהול מקצועי של מגרש. {{ח:תת|(ג)}} תפקידי מנהל מקצועי של מגרש הם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לפקח על עריכת ההשתלמות המעשית לפי תכנית ההשתלמות שהכינה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} לפקח על קיום התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב}}; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על תקינות וכשירות כלי הרכב שבחזקת המגרש בהתאם להוראות כל דין; {{ח:תתת|(4)}} לערוך השתלמויות מקצועיות למדריכים במגרש, לפי הוראות רשות הרישוי; {{ח:תתת|(5)}} לברר תלונות שהוגשו בכל הקשור להשתלמות מעשית. {{ח:סעיף|213ה|ועדת חריגים|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תמנה ועדת חריגים בת 5 חברים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד התחבורה, שאחד מהם ישמש יושב ראש הועדה; {{ח:תתת|(2)}} נציג של האגף להכשרה מקצועית במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה; {{ח:תתת|(3)}} נציג הארגון של מורים לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של מורים לנהיגה; {{ח:תתת|(4)}} נציג ציבור. {{ח:תת|(ב)}} ועדת החריגים תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת החריגים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצתה בדבר מתן פטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ג|בתקנות 213ג(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|או 213ד(ב)}}, לפי הענין. {{ח:סעיף|213ו|תנאים לביצוע השתלמות מעשית|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} לא תבוצע השתלמות מעשית אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} רישיון הנהיגה של המשתלם הוא בר תוקף; {{ח:תת|(2)}} לרכב שבו מתבצעת השתלמות מעשית יש רישיון רכב תקף וביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 213ב|בתקנה 213ב(3)}}. {{ח:סעיף|213ז|סמכות רשות הרישוי|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית למנות מפקח מטעמה שיהיה רשאי – {{ח:תתת|(1)}} להיכנס בכל עת למגרש, לבקש הצגת כל מסמך או קובץ מחשב וכל פרט אחר הנוגע להפעלת המגרש; {{ח:תתת|(2)}} לזמן בכל עת את בעל המגרש, המנהל המקצועי של המגרש או מדריך בהשתלמות מעשית לבירור כל ענין הנוגע לביצוע ההשתלמות המעשית. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לבטל, להתלות, לסרב לחדש או להתנות תנאים באישורו של מגרש, או בהסמכתו של מנהל מקצועי של מגרש או מדריך בהשתלמות מעשית אם – {{ח:תתת|(1)}} הופרו הוראות תקנות אלה או הוראות כתב ההסמכה; {{ח:תתת|(2)}} חל שינוי בפרט מן הפרטים אשר בהסתמך עליו ניתן האישור או כתב ההסמכה, או שנתברר כי פרטים אלה לא היו נכונים בעת מסירתם. {{ח:סעיף|213ח|תוקף הסמכות|תיקון: תשס״ג־7}} {{ח:ת}} אישור מגרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ב|תקנה 213ב}} או הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 213ג|תקנות 213ג}} {{ח:פנימי|סעיף 213ד|ו־213ד}} יהיו לתקופה של 5 שנים, אלא אם כן החליטה רשות הרישוי אחרת במקרה מסוים מראש. {{ח:סעיף|214|משלוח ההזמנה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ז־11, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} הזמנה תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת שנרשמה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, אלא אם כן הכתובת הרשומה כאמור יסודה בטעות של רשות מרשויות המדינה. {{ח:סעיף|215|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ד־4, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה, אלא אם נתן לרשות הרישוי, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי־יכלתו להתייצב. {{ח:תת|(א1)}} דרישה להמצאת מסמכים לרופא המוסמך, תישלח לבעל הרישיון בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה ויראו אותה כמסורה לבעל הרישיון בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) או לא המציא מסמכים כפי שנדרש כאמור בתקנת משנה (א1) ולא נתן לרשות הרישוי סיבה סבירה לאי יכלתו להתייצב או להמציא את המסמכים כאמור, רשאית רשות הרישוי להתלות את תוקף רשיון הנהיגה שלו עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ו|סימן ו׳: המרת רישיון נהיגה|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:סעיף|216|רישיון נהיגה לבעל רישיון נהיגה לאומי|תיקון: תשכ״א, תשנ״ד־6, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשס״ו־2, תשס״ז־4, תש״ע־11, תשע״ז־3, תשע״ז־9, תשע״ז־10, תשע״ח־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 562|בתקנה 562}}, שהוא בר תוקף, ושדרגתו מקבילה לאחת מהדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 185}}, רישיון נהיגה בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה הלאומי שלו, אם נתקיימו בו אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא – {{ח:תתתת|(א)}} נמצא בישראל לפי אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}} (להלן – עולה חדש) – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום עלייתו; {{ח:תתתת|(ב)}} תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל, שישה חודשים רצופים לפחות לאחר קבלת הרישיון הלאומי – הוא הגיש את בקשתו בתוך חמש שנים מיום שובו לישראל; {{ח:תתתת|(ג)}} תושב מדינת חוץ – הוא הגיש את בקשתו בעת שהיתה ברשותו רישיון ישיבה בישראל, ובלבד שהוא הגיש את בקשתו בתוך 5 שנים מיום כניסתו לישראל ובלבד שרשות הרישוי לא תיתן לו רישיון נהיגה אלא לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד 181}}; {{ח:תתת|(2)}} עומד בתנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}; {{ח:תתת|(3)}} עמד בבדיקות ראיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198 עד 201ג}}, אלא אם כן הורתה רשות הרישוי, מטעמים מיוחדים, שעליו לעמוד גם בבדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתת|(4)}} לענין הדרגות המנויות – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}}, עמד גם במבחן שליטה ולענין הדרגה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנה 181}}, עמד גם בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, נתקיימו בו גם כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} עמד בבדיקות רפואיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191א|בתקנות 192 {{ח:הערה|[צ״ל: 191א]}} עד 197}}; {{ח:תתתתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנות 203 עד 207}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 181|בתקנות 181 עד 187}} – {{ח:תתתת|(1)}} הוא אף סיים קורס לנהגי רכב ציבורי שאישרה רשות הרישוי ועמד בבחינות ונתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 189|בתקנה 189(ד)(3)}}; {{ח:תתתת|(2)}} לא נתמלא בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לא עמד המבקש פעמיים במבחן שליטה, לא יינתן לו רישיון נהיגה, אלא אם כן עמד בבדיקות ובחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191|בתקנות 191 עד 210}}. {{ח:תת|(ג)}} בעד מבחן שליטה ישלם הנבחן אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2א|בפרט 2א בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנה זו, מבקש שהיה בעל רישיון נהיגה לאומי קבוע במשך חמש שנים לפחות, מדרגה המקבילה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 180}} – {{ח:תתת|(1)}} פטור מבדיקת ראייה כאמור בתקנת משנה (א)(3); {{ח:תתת|(2)}} פטור ממבחן שליטה כאמור בתקנת משנה (א)(4). {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מבקש מקיום הבדיקות והמבחנים כאמור בתקנת משנה (א) כולם או חלקם, אם מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא חידש רישיון נהיגה שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא אזרח חוץ, בעל רישיון נהיגה לאומי תקף, המבקש להמיר רישיון נהיגה בדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 178}} {{ח:פנימי|סעיף 180|ו־180}}, ובתנאי שהוא נמנה עם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסגל הדיפלומטי או הקונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ב)}} ארגון האומות המאוחדות; {{ח:תתתת|(ג)}} נציגות קרן המטבע הבין־לאומי או הבנק הבין־לאומי לשיקום ולפיתוח; {{ח:תתתת|(ד)}} ארגון בין־לאומי אחר – בהתאם לצו שנתן שר החוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות)|חוק חסינויות וזכויות (ארגונים בין־לאומיים ומשלחות מיוחדות), התשמ״ג–1983}}; {{ח:תתתת|(ה)}} עובד זר מומחה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים)#סעיף 1|בפסקה (4) להגדרה ”עובד זר מומחה“ שבתקנה 1 לתקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה הלאומי שברשותו ניתן לו מאת מדינה או גוף מדיני אחר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} אשר בינו לבין ישראל קיימת אמנה בנושא המרת רישיונות נהיגה, וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לעניין זה באותה אמנה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא תיתן רשות הרישוי רישיון למבקש שבידו רישיון נהיגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}}. {{ח:סעיף|217||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|217א||תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|218|פטור מתחולת כללי התקנות}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפטור בהיתר בכתב, באופן כללי או למקרה מסויים מתחולת כל תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}}, ולקבוע בו תנאים, לבטלו או לשנות תנאיו. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 2 סימן ז|סימן ז׳: אגרות רשיון נהיגה}} {{ח:סעיף|219|אגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשנ״ט־4, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון נהיגה או חידוש רשיון נהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בתוספת הראשונה חלק א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו לבנק מורשה על פי דין לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון נהיגה או מבקש חידוש רשיון נהיגה אשר התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בתקנה 174(ב)}}, לא ישלם את האגרה בעד רשיון נהיגה או בעד חידושו, אלא לפי אישור רשות הרישוי. {{ח:סעיף|220|פטור נציגים דיפלומטיים ונציגי האו״ם מאגרת רשיון נהיגה|תיקון: תשמ״א־3, תשמ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת־חוץ או פקיד המועסק על ידי נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת־חוץ, שהם אזרחי חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה, ובלבד שאותה מדינה מעניקה פטור מקביל. {{ח:תת|(ב)}} נציג של ארגון האומות המאוחדות או אדם המועסק בשליחות מטעם ארגון האומות המאוחדות, וכן פקיד המועסק על ידי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי־חוץ ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר, פטורים מתשלום אגרת רשיון נהיגה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|220א||תיקון: תשל״ה־2, תשפ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ג פרק 3|פרק שלישי: הוראה והדרכה בנהיגה}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן א|סימן א׳: תלמיד נהיגה}} {{ח:סעיף|221|גיל הלומד נהיגה|תיקון: תש״ל־7, תשל״א־4, תשל״ה־7, תשל״ז, תשל״ז־6, תשמ״א־6, תשנ״א, תשנ״א־5, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשנ״ט־2, תשס״א, תשס״א־6, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ז־8, תשע״ג־9, תשע״ח־3, תשע״ט־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא לאחר שמלאו לו – {{ח:תתת|(1)}} שש עשרה שנים – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוא לומד לנהוג באופנוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנה 176}} ובלבד שהמציא למורה הנהיגה הסכמה בכתב של הורו או אפוטרופסו ללימוד הנהיגה, אם טרם מלאו לו שבע עשרה שנים; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא לומד לנהוג במכונה ניידת; {{ח:תתתת|(ג)}} אם הוא תלמיד במגמת מכונאות רכב בבית ספר מקצועי שאישרה, לצורך זה, רשות הרישוי ונתנה לו היתר ללמוד נהיגה; {{ח:תתת|(2)}} שמונה עשרה שנה – אם הוא לומד לנהוג ברכב אחר; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), רשאי אדם ללמוד נהיגה ברכב מנועי – {{ח:תתת|(1)}} כאמור {{ח:פנימי|סעיף 180|בתקנה 180(א)}} לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים וחצי; {{ח:תתת|(2)}} שבע עשרה שנה לגבי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181(א)(1)}}, ובלבד שלא יינתן רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|התקנה האמורה}} אלא אם מלאו למבקש שמונה עשרה שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש רשיון נהיגה לא ייבחן בבחינה המעשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 206|בתקנות 206}} {{ח:פנימי|סעיף 207|ו־207}} אלא אם כן מלאו לו שש עשרה שנים ותשעה חודשים אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 180|תקנה 180}}, ושבע עשרה שנים וחצי אם הוא מבקש רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 181|תקנה 181}}. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מבקש המיועד לשירות בטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, ואושר כי הוא נתקבל להכשרה קדם־צבאית בנהיגת רכב כבד וכי הוא לומד נהיגה אצל מורה מטעם צבא־הגנה לישראל, לא ייבחן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}} אלא אם כן מלאו לו שבע עשרה שנים. {{ח:תת|(ג1)}} מבקש רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 176|תקנות 176 עד {{ח:הערה|[במקור: או]}} 180}} רשאי להיבחן בבחינה העיונית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 205|בתקנה 205}}, אם מלאו לו 15 שנים וחצי. {{ח:תת|(ד)}} מבקש רשיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנה 179}} רשאי ללמוד נהיגה בטרקטור אם מלאו לו חמש עשרה שנים. {{ח:סעיף|221א|לימוד נהיגה לתושב חוץ|תיקון: תשע״א־7, תשע״ז־9}} {{ח:ת}} מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת רכב בדרך ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל. {{ח:סעיף|222|כשירות רפואית של הלומד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשל״ז־6, תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה ברכב מנועי על ידי נהיגת הרכב בדרך אלא אם הגיש הצהרה לרשות הרישוי או נבדק לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ לפרק השני}} וקיבל אישור כי לא נמצא כי קיימת מניעה רפואית להמשיך בהליך להוצאת רישיון נהיגה או אישור רפואי לנהיגה. {{ח:סעיף|223|אחריות המלמד נהיגה|תיקון: תשכ״ד־5, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8, תשל״ז־6, תשנ״א, תשנ״ז־8, תשע״א־7, תשע״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם ולא יורה נהיגה בבית ספר אלא למי שנתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 221|התקנות 221 עד 222}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ידריך אדם באופנוע ולא יורה נהיגה באופנוע אלא אם המדריך או המורה וכן המתלמד, הכל לפי הענין, חובשים קסדת מגן שסומנה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 9|בפרט 9 לחלק ג׳ בתוספת השניה}}, ובלבד שמבנה הקסדה יכסה את אפרכסת האוזן והיא תהיה קשורה ברצועה שתמנע את נפילתה בשעת הנסיעה. {{ח:תת|(ג)}} המורה נהיגה ברכב בבית ספר או המדריך אדם בנהיגה אחראי לקיומן של תקנות אלה בשעת ההוראה או ההדרכה. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: בתי ספר לנהיגה}} {{ח:סעיף|224|בקשה לרשיון|תיקון: תשל״ז־6}} {{ח:ת}} בקשת רשיון להחזקת בית ספר ולניהולו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}} (להלן – רשיון בית ספר) תוגש לרשות הרישוי שבמחוזה מבקשים להקים את בית הספר. {{ח:סעיף|225|מתן רשיון|תיקון: תשל״ה־2, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ע־16, תשע״ח־13}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון בית ספר אלא לאחר שהמבקש הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי עומדים לרשותו: {{ח:תתת|(1)}} מקום מתאים למשרד, למתן שירותים של בית ספר לנהיגה, להוראה עיונית ולהחניית הרכב של בית הספר, ובלבד שלא יהא בו מטרד או הפרעה לסדרי התנועה או לבטיחותה ולא יתנהל בו עסק אחר מלבד הוראת נהיגה; {{ח:תתת|(2)}} כלי רכב רשומים על שמו או על שם מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר או על שם חברת החכר ובלבד שהחוכר הוא המבקש או מורה מוסמך המלמד באותו בית ספר ופרטיו נרשמו ברישיון הרכב מן הסוג המתאים להוראת נהיגה בבית ספר לנהיגה לפי מפרטים שקבעה רשות הרישוי ומותקנים בהם מיתקנים וציוד אחר שדרשה רשות הרישוי כדי להבטיח למי שמורה נהיגה בשעת ההוראה או לבוחן נהיגה בשעת הבחינה את השליטה המלאה ברכב, או כדי להבטיח תיעוד של מהלך הבחינה המעשית; {{ח:תתת|(3)}} המיתקנים והציוד הדרושים לצרכי הוראה; {{ח:תתת|(4)}} מנהל מקצועי שרשות הרישוי נתנה לו היתר לניהול בית ספר שיעמוד לרשות בית ספר אחד בלבד. {{ח:תת|(ב)}} לא נתקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא נתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}. {{ח:סעיף|225א|בית ספר לנהיגת טרקטורים|תיקון: תשל״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים עיוניים בנהיגת טרקטור, אלא לאחר שהמבקש הוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מקום ומשרד מתאימים ללימודים עיוניים לנהיגת טרקטורים; {{ח:תתת|(2)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראה העיונית; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שמינתה לכך רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון לבית ספר ללימודים מעשיים בנהיגת טרקטור אלא אם המבקש הוכיח לרשות הרישוי כי עומדים לרשותו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מגרש אימונים במקום מתאים שאישרה לכך רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} טרקטורים וגרורים מסוג ובמספר שתקבע רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} מנהל מקצועי שניתן לו היתר מאת רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} מקום מתאים למשרד בית הספר; {{ח:תתת|(5)}} מיתקנים וציוד הדרושים להוראת נהיגה בטרקטורים. {{ח:סעיף|225ב|אגרת רשיון לבית ספר|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:ת}} אגרה בעד רשיון בית ספר לנהיגה תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בתוספת הראשונה חלק ב׳}} וכאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בתקנה 15א}}. {{ח:סעיף|226|סמכויות הרשות}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לאשר את המנהל המקצועי או לסרב לאשרו, או להגביל ברשיון את המספר והסוג של כלי הרכב שיורשו לבית הספר ולקבוע בו את אזור פעולתו. {{ח:סעיף|227|רשיון לתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד – לא ייעשה כל שינוי בתאגיד על ידי הוספה או החלפה של חבר או שותף, או על ידי העברת השליטה בתאגיד או על ידי העברה, הוספה, חלוקה חדשה של זכויות, או על ידי ביטול, העברה או הקצאה חדשה של מניות, בין חברי התאגיד לבין עצמם או ביניהם לבין מי שאינו חבר התאגיד – אלא בהסכמה בכתב ומראש מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} ניתן רשיון בית ספר לתאגיד שהשליטה בו היתה בידי תאגיד אחר או שהיו מניות ממניותיו בידי תאגיד אחר, יחולו הוראות תקנת משנה (א) גם על התאגיד האחר. {{ח:סעיף|228|העברת רשיון בית ספר}} {{ח:ת}} לא יעביר אדם רשיון בית ספר בכל דרך שהיא, ולא ירשה לאחר להחזיק או לנהל בית ספר על פי רשיון זה, אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|229|הצגת רשיון}} {{ח:ת}} בעל רשיון בית הספר יחזיקו במקום בולט בבית ספרו. {{ח:סעיף|230|סימני היכר}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הוראת נהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקום ואופן ציונם על הרכב. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך המשתמש ברכב לסמן את הרכב כאמור בשעת הוראת הנהיגה. {{ח:תת|(ג)}} לא יסמן אדם רכב בסימן היכר כאמור, ולא ינהג ברכב הנושא סימן היכר כאמור בזמן שאין מורים בו נהיגה. {{ח:סעיף|231|בקורת הרכב והציוד}} {{ח:ת}} בעל בית ספר ימציא לרשות הרישוי לשם בדיקה וביקורת, בכל עת שתדרוש ובכל מקום שתקבע, את הרכב והציוד המשמשים לצרכי הוראת נהיגה בבית ספרו. {{ח:סעיף|232|סמכות להיכנס לשם בקורת}} {{ח:ת}} רשות הרישוי, או מי שהוסמך על ידיה לצורך זה (להלן – המבקר), רשאית בכל עת סבירה להיכנס לכל בית ספר לשם – {{ח:תת|(1)}} בדיקת הרכב, הציוד והמיתקנים ובקורת עליהם; {{ח:תת|(2)}} בקורת שיטות ההוראה; {{ח:תת|(3)}} בקורת הרשיונות הנדרשים לפי תקנות אלה וכל דבר הנוגע לפיקוח על בתי ספר לנהיגה ולהוראת נהיגה. {{ח:סעיף|233|הזמנת בעל בית ספר}} {{ח:תת|(א)}} לא מצאה רשות הרישוי או המבקר את בעל בית הספר או את מנהלו המקצועי במשרד בית הספר, יתייצב בעל בית הספר או מנהלו המקצועי במקום או במועד שקבעו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה הקובעת מועד ומקום כאמור, יראו אותה כאילו נמסרה בתום שבעה ימים מיום שליחתה, אם נשלחה בדואר רשום לפי המען שברשיון בית הספר. {{ח:סעיף|234|העסקת מורה מוסמך בלבד}} {{ח:תת|(א)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראת נהיגה אלא מורה מוסמך ולא ירשה למי שאינו מורה מוסמך להורות נהיגה בבית ספרו. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסיק בעל בית ספר מורה מוסמך בהוראת נהיגה אלא באותו סוג רכב שהמורה הורשה להורות בו לפי הרשיון להוראת נהיגה שניתן לו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסיק בעל בית ספר בהוראה עיונית אלא מורה מוסמך שקיבל מאת רשות הרישוי היתר להוראה עיונית. {{ח:סעיף|235|תכנית לימודים}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע לבית ספר תכנית לימודים. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי תכנית לימודים כאמור, חייב בעל בית ספר וכל מורה מוסמך להורות נהיגה לפי התכנית, אך מותר להם להוסיף על התכנית. {{ח:סעיף|235א|אופן הוראת נהיגה באופנוע|תיקון: תש״ל־10, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} הוראת נהיגה מעשית באופנוע תיעשה בשני שלבים. {{ח:תת|(ב)}} בשלב הראשון ילמד התלמיד שליטה באופנוע כשהלימוד נעשה במגרש שהוכשר לצורך זה או במקום אחר כשאין בלימוד בו כאמור כדי להפריע או לסכן עוברי דרך ואושר על־ידי רשות הרישוי; בסיום שלב זה ייבחן התלמיד בדרך שתורה רשות הרישוי על ידי מורה מוסמך או על ידי המנהל המקצועי של בית הספר שבו הוא לומד. {{ח:תת|(ג)}} בשלב השני ילמד התלמיד התמצאות בתנועה בדרך, ובלבד שלא ילמד מורה מוסמך תלמיד בשלב השני אלא אם התלמיד עמד בהצלחה בבחינה כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} הוראת הנהיגה בשלב השני כאמור בתקנת משנה (ג) יכול שתיעשה כשהמורה מלווה עד שלושה תלמידים כאשר המורה והתלמידים נוהגים, כל אחד, באופנוע. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|236|הוראה ברכב שאושר}} {{ח:תת|(א)}} לא יורה אדם נהיגה ולא ירשה בעל בית ספר להורות נהיגה בבית ספרו אלא ברכב שאושר בכתב לצורך זה על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן אישור אלא לרכב שקיים לגביו ביטוח סיכוני צד שלישי, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקפו כתקופת תוקף האישור. {{ח:סעיף|236א||תיקון: תשל״א־2, תשל״ט, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|237|הפסקת תקפו של אישור}} {{ח:ת}} הוכח לרשות הרישוי שמשתמשים בבית ספר ברכב שאינו מתאים, או שחדל להתאים, לתנאים המפורשים {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, רשאית היא, בצו שיישלח לבעל בית הספר בדואר רשום, להפסיק את תקפו של האישור שניתן לגבי אותו רכב; ניתן צו כאמור, יחזיר בעל בית הספר לרשות הרישוי את האישור תוך 5 ימים מיום שנשלח אליו הצו. {{ח:סעיף|238|פירוק מיתקנים שברכב}} {{ח:ת}} בעל בית ספר שקיבל צו כאמור יפרק מיד את המיתקנים המיוחדים שברכב המשמשים להוראת נהיגה וימסור על כך הודעה בכתב לרשות הרישוי עם החזרת האישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בתקנה 237}}. {{ח:סעיף|239|אי־<wbr>שימוש ברכב}} {{ח:ת}} כל עוד הצו האמור בתקפו לא ישתמש בעל בית ספר ברכב שלגביו ניתן הצו לצורך הוראת נהיגה ולא ירשה לאחר להשתמש בו כאמור. {{ח:סעיף|240|החזרת אישור}} {{ח:ת}} תוקנו הפגמים שבגללם ניתן הצו, רשאית רשות הרישוי לבטל את הצו ולהחזיר את האישור לבעל בית הספר. {{ח:סעיף|241||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|242||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|243||תיקון: תש״ף־17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|244|מתן תעודה}} {{ח:תת|(א)}} בעל בית ספר יתן לרשות הרישוי לגבי כל אדם שלמד בבית ספרו, עם גמר הלימוד או הפסקתו, תעודה בצורה שקבעה רשות הרישוי ובה יצויין: {{ח:תתת|(1)}} שם בית הספר ושמות מוריו שאצלם למד; {{ח:תתת|(2)}} סוג הרכב עליו למד ומספר רשיון ההחזקה של הרכב; {{ח:תתת|(3)}} מספר השיעורים שקיבל וסדרם; {{ח:תתת|(4)}} מועדי תחילת הלימודים וסיומם; {{ח:תתת|(5)}} תוצאות הבחינות שנערכו בבית הספר בהן נבחן. {{ח:תת|(ב)}} התעודה תהיה חתומה על ידי בעל בית הספר ומנהלו המקצועי. {{ח:תת|(ג)}} לא יידרש כל תשלום או תמורה בעד מתן תעודה כאמור. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מורים מוסמכים|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:סעיף|245|בקשה לרשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} בקשה למתן רשיון להוראת נהיגה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 16|סעיף 16 לפקודה}} או היתר להוראה עיונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 234|בתקנות 234(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 245|ו־245(ב)}} או היתר לניהול מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(4)}} תוגש לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק אדם בהוראה עיונית אלא אם קיבל היתר לכך מאת רשות הרישוי. {{ח:סעיף|246|סמכויות לבחון|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:תת|(א)}} הבחינות למורים מוסמכים ייערכו על ידי רשות הרישוי או מי שהסמיכה לכך והן יתקיימו במועד ובמקום שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} כל בחינה יכול שתיערך שלבים שלבים שכל אחד מהם יהיה במועד אחר. {{ח:תת|(ג)}} בעד הבחינות לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ג|סימן זה}} ישולמו האגרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|246א||תיקון: תשכ״ג־3, תשכ״ד־7, תש״ל־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|247|תנאים למבקש רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשנ״א־11, תש״ס־3, תשס״ו־2, תשע״ו־5}} {{ח:תת|(א)}} על המבקש רשיון להוראת נהיגה ברכב מנועי, למעט טרקטור, לעמוד בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 21 שנה; {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(4)}} המציא אישור שכושר הראיה שלו בשתי העיניים הוא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 198|בתקנות 198(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 199|ו־199(א)(2)}} ואישור רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בתקנות 192}} {{ח:פנימי|סעיף 193|ו־193}}; {{ח:תתת|(5)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד, או סיים בהצלחה לימודים במכינה להוראת נהיגה שמשרד הכלכלה אישר אותה לכך; {{ח:תתת|(6)}} עמד בהצלחה בבחינות שנקבעו או אושרו על ידי רשות הרישוי בנושאים שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} מבחני התאמה; {{ח:תתתת|(ב)}} מבחני ידע בנושאים: גיאומטריה, מתמטיקה, פיסיקה ועברית, ברמה של עשר שנות לימוד בהתאם לתכנית מאושרת על ידי משרד החינוך והתרבות; {{ח:תתת|(7)}} הוא בעל רשיון נהיגה תקף לגבי אותו סוג רכב שבו הוא מבקש רשיון הוראה, והוכיח, בדרך שהורתה רשות הרישוי, את כושר נהיגתו ברכב האמור להנחת דעתה; {{ח:תתת|(8)}} היה לו רשיון נהיגה במשך שלוש שנים לפחות לרכב מהסוג שלגביו מבוקש רשיון ההוראה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א), למעט פסקה (6), יחולו גם לגבי מבקש רשיון הוראה לטרקטור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|248|תנאים למתן רשיון|תיקון: תש״ל־9, תשל״ו־3, תשע״ח־13, תש״ף־17}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון להוראה אלא אם המבקש – {{ח:תתת|(1)}} הוא בוגר בית ספר להכשרה מקצועית למורים מוסמכים לנהיגה אשר אושר על ידי רשות הרישוי ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; {{ח:תתת|(2)}} עמד בהצלחה בבחינות למורים מוסמכים בגמר הלימודים בבית הספר, בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} הראה כי ברשותו ספר רישום יומי, שניתן לציין בו לגבי כל תלמיד לחוד את כל אלה; לעניין זה, ”ספר רישום יומי“ – ספר דיגיטלי כפי שהורתה לו רשות הרישוי או ספר מסוג אחר כפי שהרשות הורתה לו: {{ח:תתתת|(א)}} שמו, מענו וגילו; {{ח:תתתת|(ב)}} מועד התחלת הלימודים; {{ח:תתתת|(ג)}} מספר השיעורים, סדרם ותמציתם; {{ח:תתתת|(ד)}} מועד סיום הלימודים; {{ח:תתתת|(ה)}} פרטי הבחינות שנבחן בהן ותוצאותיהן. {{ח:תת|(ב)}} רשיון הוראה לטרקטור לגבי מבקש אשר אינו ממלא אחר האמור בתקנת משנה (א), יינתן לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או שאושרה על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)|(1)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל היתר להוראה עיונית; {{ח:תתת|(2)}} מבקש היתר להוראה עיונית, אשר לא נתמלאו לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א), רשאי לקבל רשיון להוראה עיונית לאחר שעמד בהצלחה בבחינות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|249||תיקון: תש״ל־9, תשמ״א־6, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|250|פטור|תיקון: תשכ״ח, תש״ל־9, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשס״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש רשיון מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, אם הוא עולה חדש או תושב חוזר ועסק כמורה לנהיגה בחוץ לארץ. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, לפטור מבקש רשיון אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד בוחן נהגים או מורי נהיגה, ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת נהגים או מורי נהיגה, בתקופה של לפחות 5 שנים לפני מועד הגשת הבקשה ובהמלצת מנהל המשרד מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולן או מקצתן, למעט התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 248|בתקנה 248(א)(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית לפטור מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, כולם או מקצתם, למעט התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 247|בתקנות 247(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248(א)(3)}}, מבקש רישיון שעסק בפועל בהוראת נהיגה בצבא הגנה לישראל (להלן – מורה נהיגה צבאי), במשך שתים עשרה שנים שהחלו אחרי יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) או אם נתקיימו בו אלה: {{ח:תתת|(1)}} שימש מורה נהיגה צבאי במשך שתים עשרה שנים לפחות שהסתיימו לא לפני יום י״ט באב התשנ״ט (1 באוגוסט 1999) או שימש מורה נהיגה צבאי במשך שמונה שנים לפחות שתחילתן לא יאוחר מיום כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002); {{ח:תתת|(2)}} סיים בהצלחה קורס הסבה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי; אם שימש מורה נהיגה צבאי במהלך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), כולה או מקצתה, לתלמידים שהיו בעלי רישיון נהיגה – סיים בהצלחה קורס השלמה לפי תכנית שאישרה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} רישיון כאמור בתקנת משנה (ג) יהיה מן הסוג התואם את דרגת רישיון הנהיגה הגבוהה ביותר שבהוראתה עסק מורה הנהיגה הצבאי במשך שנתיים לפחות. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג)(1), רשאית רשות הרישוי ליתן פטור כאמור בתקנת משנה (ג), כולו או מקצתו, למי ששימש מורה נהיגה צבאי במשך שש שנים לפחות ועיסוקו כמורה נהיגה צבאי הופסק על ידי צבא הגנה לישראל לאחר כ״ג באב התשס״ב (1 באוגוסט 2002). {{ח:סעיף|250א|תנאי להוראת נהיגה|תיקון: תשמ״ו, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יורה בעל רשיון להוראת נהיגה אלא במסגרת בית ספר לנהיגה בעל רשיון בר תוקף על פי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון להוראת נהיגה אשר לא היה רשום בבית ספר לנהיגה ולא עסק בהוראת נהיגה במשך חמש שנים או יותר, יחויב במבחנים שתקבע רשות הרישוי, כתנאי לרישומו בבית ספר לנהיגה, בנושאים שלהלן, כולם או חלקם: {{ח:תתת|(1)}} דיני תעבורה; {{ח:תתת|(2)}} נהיגה נכונה; {{ח:תתת|(3)}} נוהלי רישוי; {{ח:תתת|(4)}} מתודיקה עיונית; {{ח:תתת|(5)}} מתודיקה מעשית. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|251|מתן היתר לניהול מקצועי|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־9, תשל״ה־2, תשל״ט, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} על המבקש היתר לניהול מקצועי של בית ספר להוראת נהיגה ברכב מנועי לעמוד בתנאים אלה ולא יינתן לו היתר לניהול מקצועי אלא אם קיימים בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק ברשיון להוראת נהיגה ועסק למעשה בהוראת נהיגה באותו סוג רכב שלגביו מבוקש ההיתר לניהול מקצועי במשך שלוש שנים לפחות שקדמו להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(2)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(2א)}} סיים 12 שנות לימוד; {{ח:תתת|(3)}} אושר בידי ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בתקנה 252}}; {{ח:תתת|(4)}} סיים בהצלחה קורס למנהלים מקצועיים של בית ספר לנהיגה שאישרה רשות הרישוי בהתאם לתכנית לימודים שאושרה; {{ח:תתת|(5)}} עמד בהצלחה בבחינות שאישרה רשות הרישוי למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה בגמר הלימודים בבית הספר. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לפטור מבקש היתר לניהול מקצועי, אשר שימש במשרד הרישוי בתפקיד של רב בוחן ראשי או רב בוחן או מפקח על בתי ספר לנהיגה ואשר עסק בפועל עקב מילוי תפקידו בהסמכת מורי נהיגה או נהגים, מן התנאים המפורטים בתקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|252|ועדת בוחנים|תיקון: תש״ל־9, תשל״ט, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בוחנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 251|בתקנה 251(א)(3)}} תהיה של ארבעה חברים, והם: {{ח:תתת|(1)}} המפקח הארצי על בתי ספר לנהיגה שבמשרד התחבורה; {{ח:תתת|(2)}} מנהל משרד הרישוי שבמחוזו הוגשה הבקשה, ובהעדרו – המפקח על בתי ספר לנהיגה באותו מחוז; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} נציג האגף להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(5)}} נציג הארגון של בתי ספר לנהיגה המייצג את המספר הגדול ביותר של בתי ספר לנהיגה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבוחנים תשב בהרכב של שלושה חברים לפחות וביניהם נציג אחד של משרד התחבורה והוא ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת הבוחנים תודיע לרשות הרישוי בכתב את המלצותיה לענין התאמת המבקשים להשתתף בקורס למנהלים מקצועיים של בתי ספר לנהיגה. {{ח:סעיף|252א|תפקידי המנהל המקצועי|תיקון: תשל״ט}} {{ח:ת}} אלה תפקידי המנהל המקצועי: {{ח:תת|(1)}} לפקח על כך שהמורים המלמדים בבית הספר ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות לפיה (להלן – דיני התעבורה) והוראות רשות הרישוי שהיא העבירה אליו; {{ח:תת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של בית הספר או המופעל בידיו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; {{ח:תת|(3)}} לפקח על ביצוע שיטת ההוראה ותכנית הלימודים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:תת|(4)}} בירור תלונות של תלמידים בבית ספר בענין לימוד הנהיגה והוראתה בידי מורים בבית הספר. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הוראות כלליות|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|253|בחינות נוספות והשתלמות|תיקון: תש״ל־9}} {{ח:תת|(א)}} מורה מוסמך או מנהל מקצועי ייבחנו בחינה נוספת כל אימת שתדרוש רשות הרישוי, אם היא משוכנעת שהדבר דרוש מטעמי בטיחות הציבור או יעילות ההוראה; לא התייצב לבחינה או נכשל בה רשאית רשות הרישוי לבטל את רשיונו או להתלותו עד שיתמלאו התנאים שתקבע. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להזמין מורה מוסמך או מנהל מקצועי להתייצב במקום ובמועד שתקבע לשם קבלת הדרכה, אם לדעתה הדבר דרוש להשלמת ידיעותיו של המורה. {{ח:סעיף|254|תקופת תוקף רשיון וביטולו|תיקון: תש״ל־9, תשמ״ד־4, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשיון או היתר שניתן או חודש בהתאם {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|לפרק זה}} יהיה לתקופת תקפו של רשיון הנהיגה של המבקש רשיון הוראה או היתר (להלן בתקנה זו – מבקש). {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית לקבוע ברשיון הנהיגה של המבקש את הרשיון או ההיתר שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}, ובלבד שהאגרה שתשולם בעד רשיון הנהיגה תכלול גם את האגרה בעד הרשיון או ההיתר שניתנו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3|פרק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} מורה מוסמך יחזיק ברשותו בשעת הוראת נהיגה את רשיון ההוראה ואת רשיון הנהיגה שלו. {{ח:תת|(ד)}} מורה מוסמך שנפסל מהחזיק ברשיון נהיגה – בטל רשיון הוראת הנהיגה שלו לגבי אותה תקופה בה הוא פסול מהחזיק ברשיון נהיגה, בכפוף לתנאים שקבעה רשות הרישוי. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: הדרכה|תיקון: תשל״ט}} {{ח:סעיף|255|היתר להדרכה}} {{ח:תת|(א)}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא לפי היתר לכך מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאי ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} בעל היתר יחזיק אותו ברשותו בשעת ההדרכה ברכב. {{ח:סעיף|256|סייגים ותנאים להדרכה|תיקון: תשל״א־2, תשמ״ד־4, תשנ״ג־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אם בשלוש השנים שקדמו להדרכה נפסל מהחזיק רשיון נהיגה, או הורשע על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב ושגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן לאדם היתר הדרכה, ולא ידריך אדם, אלא בסוג הרכב שיש לו רשיון עליו ושבו נהג למעשה במשך שלוש השנים שקדמו להדרכה והיה לו רשיון נהיגה לרכב כזה באותה תקופה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|257|מיתקנים מיוחדים ברכב}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית, בין היתר, לדרוש התקנת ציוד ומיתקנים מיוחדים ברכב שעליו מבוקש ההיתר. {{ח:סעיף|258|ביטוח הרכב}} {{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא ברכב שקיים עליו ביטוח, להנחת דעת רשות הרישוי, שתקופת תקפו היא כתקופת תקפו של היתר ההדרכה. {{ח:סעיף|259|גיל מינימלי של מדריך}} {{ח:ת}} לא ידריך אדם בנהיגה אלא אם מלאו לו 21 שנה. {{ח:סעיף|260|תמורה בעד הדרכה}} {{ח:תת|(א)}} לא ידרוש אדם ולא יקבל, לא יתן ולא יציע שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאית רשות הרישוי, לפי שיקול דעתה, להרשות למורה מוסמך, במקרה מסוים, לקבל שכר או תמורה אחרת בעד הדרכה. {{ח:סעיף|261|סימני היכר ברכב}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע סימני היכר מיוחדים לרכב המשמש לצרכי הדרכה בנהיגה וכן את מידת הסימנים, צבעם, צורתם, מקומם ואופן ציונם על הרכב. {{ח:תת|(ב)}} קבעה רשות הרישוי סימני היכר כאמור, חייב המדריך לסמן את הרכב לזמן ההדרכה כאמור; לא ינהג אדם ברכב המסומן כאמור אלא בזמן שמדריכים בו. {{ח:סעיף|262|למידה אצל מדריך}} {{ח:ת}} לא ילמד אדם נהיגה אצל מדריך שלא נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|חלק ג פרק 3 סימן ו|סימן זה}}. {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: ערר|תיקון: תשל״ט, תשמ״ז}} {{ח:סעיף|263||תיקון: תשמ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|264||תיקון: תשכ״ח, תשל״ו־3, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265||תיקון: תשס״ז־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ג פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: שימוש בדרכים לשם לימוד נהיגה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6, תשל״ט}} {{ח:סעיף|265א||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ב||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ג||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ד||תיקון: תשכ״ג־4, תשכ״ו־7, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ה||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|265ו||תיקון: תשכ״ג־4, תשל״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ד|חלק ד׳: כלי רכב}} {{ח:קטע2|חלק ד פרק 1|פרק ראשון: הוראות כלליות}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|266|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־6, תש״ל, תשל״ב־4, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ב־5, תשנ״ה־4, תשנ״ח, תשנ״ט־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשע״ב־6, תשע״ב־12, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס מפרקי“ – אוטובוס המורכב משני מרכבים קשיחים המאפשרים מעבר חופשי של הנוסעים בין המרכבים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אורך שלוחה אחורית“ – המרחק ממרכז הסרן או מרכז צמד הסרנים האחוריים עד הנקודה הקיצונית האחורית ביותר של הרכב, למעט כלי רכב בעל שלישיית סרנים אחוריים שלגביו ייקבע המרחק על ידי רשות הרישוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת אב־טיפוס“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת דגם של רכב מסוג מסויים מתוך סדרת ייצור ראשונה שהובאה לישראל או יוצרה או הורכבה בה, לרבות שינוי באותה סדרת ייצור או הרכבה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} בדיקת דגם חריג של רכב מן הדגם המוכר בארץ ונרשם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גלגל חמישי“ – מיתקן המותקן בתומך המאפשר חיבור באמצעים מכניים למיתקן המותקן בנתמך והשגת תאימות מרבית בין התומך לנתמך ברכב מורכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצול החיבור“ – מוט או מיתקן המותקן בחלקו הקדמי של הגרור והמיועד לחיבורו אל מיתקן החיבור של הגורר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינות NAFTA“ – ארצות הברית של אמריקה, קנדה ומקסיקו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתלה אוויר“ – מערכת המיועדת לבלום או לשכך זעזועים ברכב, לפי הנחיה ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שנתפרסמו על פיה, דרישות תקן FMVSS כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA או מערכות שוות ערך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”למבדה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז צמד סרנים“ – הנקודה המרכזית של המרחק בין שני מרכזי ציריו של צמד סרנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משקל כולל לסרן“ – המשקל המועבר על הדרך על ידי כל הגלגלים המורכבים על סרן אחד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נזק גלמי“ – נזק ישיר שנגרם לרכב ללא קשר לאמור בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב למעט ירידת ערך הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סרן“ – ציר או מערכת צירים המורכבים לרחבו של הרכב, הנושאים גלגל או גלגלים המעבירים את משקל הרכב על פני הדרך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנסי חזית מסוג מאושר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מרכזי“ – משטח מאונך העובר דרך מרכז הסרן הקדמי ומרכז הסרן האחורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמד סרנים“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 150 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם אינו עולה על 140 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים ברכב מנועי“ – שלישייה המורכבת מצמד סרנים מונע וסרן קדמי בודד המצויד במערכת היגוי שהמרחק בין מרכז הסרן הקדמי לבין מרכז הסרן הקדמי שבצמד הסרנים אינו עולה על 180 ס״מ ואינו פחות מ־130 ס״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך“ – סרנים שהמרחק בין מרכזיהם עולה על 140 ס״מ, שאחד מהם לפחות הוא בעל אפשרות היגוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוחק הסרנים“ – המרחק ממרכז הסרן הקדמי עד למרכז הסרן האחורי; בנתמך ובגרור בעלי סרן אחד – המרחק ממרכז הסרן ועד לפין הראשי אשר בגלגל החמישי (fifth wheel) או עד למרכז מיתקן החיבור, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – רכב מנועי וכן גרור ונתמך אלא אם כן יש {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}} הוראה מפורשת אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משא“ – רכב מנועי המשמש או שנועד לפי מבנהו לשמש להובלת טובין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב באבדן גמור“ (Total Loss) – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משוקם“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב ציבורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס הרכב“ – פנקס בו רשומים פרטי הרכב ומיפרטי התוצרת שלו כפי שתקבע רשות הרישוי לגבי סוג הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון רכב“ – פנקס הרכב, בצירוף אישור על תשלום אגרת רשיון הרכב וכשירותו לתנועה, ובצירוף אישור על שינוי רישום בעלות על הרכב – בטפסים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הרכב“ – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מסוג M1 ו־N1 שווי הרכב לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמאי רכב“ – מי שבידו תעודה בת־תוקף כמשמעותה {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצור“ – השנה שנרשמה ברשיון הרכב כשנת ייצורו. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: כללי}} {{ח:סעיף|267||תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|268|שמירת הוראות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} אינן באות לגרוע אלא להוסיף לכל תקנה אחרת מתקנות אלה. {{ח:סעיף|269|פטור כללי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשל״א־2, תשמ״ה, תשס״ו־8, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור כל רכב מהוראות תקנה מתקנות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(3)}}, והיא רשאית, לגבי רכב מסויים, להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}}, אם לפי שיקול דעתה, נחוץ הדבר לבטיחות התנועה ולמניעת תאונות או לזרימת התנועה או להבטחת השימוש ברכב לייעודו לפי רשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} רכב שאינו נע על גלגלים בעלי צמיגי גומי או גלגלים המצופים גומי פטור מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 5|ו־5 לפקודה}}. {{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה פטורה מחובת רישום ומחובת רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}} ויחולו עליה הוראות חוק עזר שהותקן על ידי מועצת עיריה או מועצה מקומית על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77(א)(6) לפקודה}}. {{ח:סעיף|270||תיקון: תשכ״א, תש״ל־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|270א|החלת חובה או איסור|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיונו מועד עלייתו לכביש לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(4)}}, יראו חובה או איסור הקבועים בתקנות אלה והמתייחסים לשנת הייצור של הרכב, כמתייחסים למועד עלייתו לכביש. {{ח:סעיף|270ב|ציון דרגת זיהום האוויר ברישיון הרכב|תיקון: תשס״ט־8}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין דרגת זיהום האוויר של הרכב, אשר תחושב לפי נוהל ”חישוב דרגת זיהום האוויר לרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם מנהל אגף איכות האוויר במשרד להגנת הסביבה, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:סעיף|270ג|ציון קוד דגם ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ב־12}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב יצוין קוד הדגם של הרכב אשר ייקבע לפי נוהל ”קביעת קוד דגם לצורך חישוב שווי הרכב“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל כלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה ועומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:סעיף|270ד|ציון רמת האבזור ברישיון הרכב|תיקון: תשע״ג־13}} {{ח:ת}} ברישיון הרכב תצוין רמת האבזור הבטיחותי של הרכב, אשר תיקבע לפי נוהל ”מערכות בטיחות“, שקבע מנהל אגף הרכב בהתייעצות עם סמנכ״ל תכנון וכלכלה ברשות המסים במשרד האוצר, המתפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד. {{ח:קטע2|חלק ד פרק 2|פרק שני: רישום ורישוי רכב מנועי}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון רכב}} {{ח:סעיף|271|בקשה לרישום ולרשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו, תשל״ז, תשל״ז־6, תש״ם־7, תשמ״א־5, תשמ״ד־2, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשס״ט־19, תשס״ט־11, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשע״ח־8, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב מנועי, גרור או נתמך המבקש את רישומם, וכן המבקש רשיון רכב, חידושו או רישום העברת בעלות הרכב, יגיש בקשה לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לכך בטופס שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} לשם הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה (א), המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס האמור ועל כל שאלה אחרת של רשות הרישוי, וכן יוכיח, לפי דרישתה, את זהות הרכב לפי מספר השלדה, את הבעלות עליו ואת תשלום המכס, המסים וההיטלים או האגרות החלים על הרכב האמור, וכן יוכיח, לפי דרישת רשות הרישוי, כי כל קנס שמבקש הרשיון או חידושו נתחייב בו בדין בשל עבירת תעבורה או בשל עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב או בשל הפרה, שולם במועדו וכן האגרות בעד החזקת מקלט רדיו המותקן ברכב שולמו. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה המבקש יבואן מסחרי, המבקש לרשום רכב על שמו, רשאית רשות הרישוי לרשום את הרכב על שמו אף אם לא שולמו מסי היבוא החלים על הרכב. {{ח:תת|(ב2)}} רכב שנרשם על שם יבואן מסחרי כאמור בתקנת משנה (ב1), יראוהו עם רישומו כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ורשות הרישוי תרשום זאת במרשם כלי הרכב, עד למועד שבו תודיע רשות המסים לרשות הרישוי כי שולמו מסי היבוא בעדו. {{ח:תת|(ב3)}} היה המבקש בעל רישיון סוחר ברכב מיבואן או בעל רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן, והוא מבקש את רישום הרכב לצורך מסחר בו, יציג את הרישיון כאמור, לפי העניין, לפני רשות הרישוי או לפני מי שהיא הסמיכה לכך. {{ח:תת|(ב4)}} רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (ב3), יירשם במרשם כלי הרכב כרכב שהשימוש בו הופסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}. {{ח:תת|(ב5)}} חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של רכב שנרשם כאמור בתקנת משנה (ב4), בלי שנעשה שינוי רישום בעלות בו, יראו את הרכב כרכב שהפסקת השימוש בו הסתיימה והוא יירשם על שם בעל רישיון הסחר; לעניין תקנת משנה זו, ”מועד ייצורו“ – כהגדרתו בסיפה של {{ח:פנימי|סעיף 282|פסקה (4) לתקנה 282(א)}}. {{ח:תת|(ג)}} נרשם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274}} וניתן עליו רשיון רכב, לא תתקבל לגביו בקשה לרשיון חדש, אלא לחידוש רשיון. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבעל“ – לרבות אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הבעל הרשום ברשיון הרכב; {{ח:תתתת|(2)}} אחד ממנהליו או עובדיו של תאגיד שאושר לכך בכתב על ידי התאגיד – אם הרכב רשום על שם תאגיד; {{ח:תתתת|(3)}} מי שהבעל הרשום ברשיון הרכב נתן לו יפוי כוח בכתב; {{ח:תתתת|(4)}} מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי שהוא סוחר בכלי רכב מנועיים או אחד מעובדיו שהוא הסמיכו ורשות הרישוי אישרה אותו – אם הרכב נקנה אצל אותו סוחר סמוך להגשת הבקשה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסי היבוא“ – מכס, מס קניה ביבוא, מס ערך מוסף ביבוא ומסים והיטלים אחרים המוטלים ביבוא. {{ח:סעיף|271א|רישום סוג הרכב|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ח־13, תשע״א־10, תשע״ד־7, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} בעת רישומו של רכב או לאחר בדיקה ואישור אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}}, או לאחר שניתן היתר לשינוי מבנה ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בתקנה 380}}, תקבע רשות הרישוי את סיווגו הראשי של הרכב על פי אחת הקטגוריות המנויות להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M – רכב מנועי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ויועד להסיע נוסעים; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N – רכב מנועי מסחרי בעל 4 גלגלים לפחות אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או רכב שצוין ברישיונו כרכב עבודה; {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O – גרור או נתמך אשר תוכנן, נבנה ומיועד להובלת טובין או שצוין ברישיונו כרכב עבודה; {{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L – אופנוע; {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T – טרקטור או מכונה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לקבוע את סוג הרכב על פי סיווג משנה של כל אחד מהסיווגים הראשיים ועל פי ייעודו של הרכב ולציין ברישיונו שימוש ייעודי שאישרה לו, אם אישרה. {{ח:תת|(ג)}} סוג הרכב שנקבע על פי האמור בתקנה זו יירשם ברישיון הרכב ויחולו על הרכב הוראות תקנות אלה לפי סוגו הרשום. {{ח:תת|(ד)}} טבלת סוגי הרכב היא כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג M: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="2">M1 – רכב שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.|(א)}} פרט {{ח:תתת|(ב)}} אמבולנס {{ח:תתת|(ג)}} כיבוי אש {{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס פרטי {{ח:תתת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.|(א)}} מונית {{ח:תתת|(ב)}} רכב סיור {{ח:תתת|(ג)}} רכב מדברי {{ח:תתת|(ד)}} אוטובוס ציבורי {{ח:תתת|(ה)}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="10">M2 – רכב נוסעים שבו יותר מ־8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 5,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} מונית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב סיור </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} רכב מדברי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} אמבולנס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} טיולית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} רכב בטיחותי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="9">M3 – רכב בעל יותר מ־8 מושבים מלבד מושב הנהג, שמשקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(נמחק)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} {{ח:הערה|(נמחק)}} </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} אוטובוס פרטי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} אוטובוס ציבורי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} רכב מדברי </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} אמבולנס </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} טיולית </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="4">N1 – רכב N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} חילוץ </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td rowspan="7">N2 – רכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 12,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} כיבוי אש </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} חילוץ </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} ציוד חריג </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} תומך </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td>N3 – רכב N שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג</td><td> {{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג O: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="3">O1 – גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג</td><td> {{ח:תת|1.}} חומרים מסוכנים </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} עבודה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} ציוד חריג </td></tr> <tr><td>O2 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 750 ק״ג אך אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>O3 – גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג אך אינו עולה על 10,000 ק״ג</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td O4 - גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק"ג>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td OT - גרור לטרקטור>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> </table> {{ח:תתת|(4)}} רכב מסוג L: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td>L1 – אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 125 סמ״ק ובלבד שהספק מנועו עד ‎11 KW ‏(14.916 כוח סוס) והיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.1 KW/KG</td><td> {{ח:ת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="2">L2 – אופנוע בעל הספק מנוע עד ‎35 KW‏ (47.46 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על ‎0.2 KW/KG</td><td> {{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td rowspan="2">L3 – אופנוע שאינו מסיווג L1 או L2</td><td> {{ח:תת|1.}} אופנוע להגשת עזרה ראשונה </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td L7>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב זעיר </td></tr> </table> {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג T: {{ח:תתת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">סוג הרכב</th></tr> <tr><th>סיווג ראשי</th><th>סיווג משנה</th></tr> <tr><td rowspan="2">T1 – טרקטור</td><td> {{ח:תת|1.}} טרקטור משא </td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה </td></tr> <tr><td T2 - טרקטורון>&nbsp;</td><td> {{ח:תת}} רכב שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה וכן רכב שטח </td></tr> <tr><td>T3 – מכונה ניידת</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף|272|תשלום אגרות|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־6, תשל״ב־4, תשל״ח־2, תש״ם־7, תשמ״ו־4, תש״ס־3, תש״ע־13}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רשיון רכב או חידושו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ובשיעור שהוא בתוקף בתאריך חידוש הרשיון כנקוב ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} שולמה האגרה אחרי מועד פקיעת תקפו של הרשיון יהיה שיעורה כשיעור האגרה שהוא בתוקף ביום התשלום או כשיעור שהיה בתוקף ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, בצירוף הפרשי הצמדה, לפי הגבוה מביניהם; לעניין תקנת משנה זו, יחושבו הפרשי הצמדה לפי שיעור השינוי בין מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד) הידוע ביום התשלום, לעומת המדד שהיה ידוע ביום פקיעת תוקפו של הרישיון, כשהוא מעוגל לשקל החדש השלם הקרוב. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון רכב או חידושו רשאי לשלם לחשבון הסילוקים של רשות הרישוי את האגרות וההיטלים החלים על הרכב בבנק מורשה על פי דין. {{ח:סעיף|272א|אגרת רישיון רכב של נכה|תיקון: תשכ״ג, תש״ם־7, תשס״ג־4, תשס״ד־5, תשע״א־9, תשע״ב־5, תשע״ח־3, תשפ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} נכה ישלם אגרת רישיון רכב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} בעבור רכב אחד שנתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב הוא רכב נוסעים פרטי, רכב מסחרי שמשקלו הכולל אינו עולה על 5,000 ק״ג, אוטובוס זעיר פרטי או אופנוע; {{ח:תתת|(2)}} הוא רשום על שם אחד או יותר מאלה בלבד: על שמו, על שם בן זוגו, על שם האפוטרופוס שלו, על שם האומן שלו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}} או על שם חברת החכר, ובלבד שהציג הסכם חכירה שבו הוא רשום כחוכר הרכב, וההחכר על פי ההסכם הוא החכר מימון; לעניין זה, ”החכר מימון“ – החכר על פי הסכם שבו נקבע כי השירות היחיד שנותן המחכיר לחוכר תמורת דמי החכירה, הוא זכות השימוש ברכב; {{ח:תתת|(3)}} הוא אינו משמש לצורכי עסק או מסחר. {{ח:תת|(ב)}} נמכר רכב שהתקיים בו האמור בתקנת משנה (א) למי שלא מתקיים בו האמור, ישלם הקונה את מלוא אגרת רישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 10א|פרט 10א בחלק ג׳ לתוספת הראשונה}}, בעבור כל חודש של התקופה שמיום שנרשם הרכב על שמו עד יום פקיעת הרישיון. {{ח:סעיף|272ב|פטור מטעמים מיוחדים|תיקון: תשס״ג־4}} {{ח:ת}} שר התחבורה יפטור בעל רכב מאגרת רישום או מאגרת רישיון או יורה להחזיר לו אגרה כאמור ששילם, אם שוכנע כי הפטור או ההחזר מוצדקים בשל זכות לאגרה מופחתת שלא מומשה. {{ח:סעיף|273|הבאת רכב לבדיקה|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ט־7, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ג־4, תשע״ב־4, תשע״ה־4, תשע״ו־5, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון רכב או חידושו יביא את הרכב למשרד רשות הרישוי שאליו הגיש את הבקשה או לתחנת בדיקה שאישרה רשות הרישוי או למקום אחר שתורה רשות הרישוי ובמועד שתורה. {{ח:תת|(ב)}} הרכב ייבדק וייבחן על ידי בוחן או על ידי מעבדה מוסמכת, כפי שתורה רשות הרישוי כדי לברר אם נתקיימו בו כל התנאים שנקבעו ואם הינו ראוי לשימוש. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), מבקש רישיון לרכב מדגם שרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} שיבואן מסחרי ייבא אותו או שיוצר על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} וטרם נרשם, יביא את הרכב לבדיקה במוסך שירות של היבואן שייבא אותו או למוסך של בעל הרישיון לייצור רכב ושיווקו כאמור שייצר אותו; הרכב ייבדק וייבחן בידי בוחן בפיקוח מעבדה מוסמכת לפי הנחיות היצרן שאישר מנהל אגף הרכב וכדי לברר אם התקיימו בו הוראות תקנות אלה. {{ח:תת|(ב2)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחול על – {{ח:תתת|(1)}} רכב פרטי עד תום שלוש שנים מהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה; {{ח:תתת|(2)}} רכב פרטי שהוא רכב השכרה כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או שהוא רכב של מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, עד תום שנתיים המהמועד שבו ניתן עליו רישיון רכב לראשונה. {{ח:תת|(ג)}} רכב המובא לבדיקה ובחינה יהיה נקי וצבוע כראוי. {{ח:תת|(ד)}} בעליו של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271}} יהיה נוכח בעת הבדיקה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מנועי כתום 15 שנה לאחר שנת ייצורו לפי הרשום ברשיון הרכב, יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, המאשרת כי מערכת הבלמים המותקנת ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה. {{ח:תת|(ו)}} המבקש חידוש רשיון לרכב מיושן, למונית בתום עשר שנים משנת ייצורה או לרכב אספנות יציג לפני הבדיקה תעודה מאת מוסך מורשה בנוסח שקבעה הרשות, כי הרכב נבדק תוך שלושה חדשים לפני מועד הבדיקה ונמצא במצב מכני תקין. {{ח:סעיף|273א||תיקון: תשל״א־2, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|273ב|בדיקת בלמים ברכב ציבורי וברכב מסחרי|תיקון: תשל״א־4, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} מערכת הבלמים של אוטובוס, מונית, רכב סיור, טיולית, רכב מדברי, רכב עבודה ושל רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג ייבדקו לפחות פעם אחת בכל ששה חודשים במוסך שניתן לו רשיון כדין (להלן – מוסך מורשה) ובלבד שהבדיקה האחרונה נעשתה תוך שלושה חודשים לפני מועד הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} חובת קיומה של תקנה זו תחול על בעל הרכב או מחזיקו. {{ח:תת|(ג)}} המבקש חידוש רשיון רכב כאמור בתקנת משנה (א), יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} שתי תעודות מאת מוסך מורשה, בנוסח שקבעה הרשות, כי מערכת הבלמים המותקנים ברכב נבדקה או תוקנה ונמצאה במצב תקין במועדים האמורים בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|273ג|בדיקת בלמים ברכב שבו מותקנים בלמי אויר|תיקון: תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמי אויר, תיבדק המערכת הפניאומטית (להלן בתקנה זו – המערכת) אחת לשנה ובלבד שהבדיקה נעשתה תוך שלושה חדשים לפני מועד בדיקת הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} המבקש חידוש רשיון רכב יציג לפני הבדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} תעודה מאת מוסך מורשה בדבר תקינות המערכת. {{ח:תת|(ג)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273ב|בתקנה 273ב}} תיבדק גם המערכת. {{ח:תת|(ד)}} תחילתה של תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} לגבי רכב שבו מותקנת מערכת לפי תקן EEC מס׳ 71/320 – ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987); {{ח:תתת|(2)}} לגבי רכב שבו תותקן מערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 326|בתקנה 326}} – ביום ח׳ בתשרי התשמ״ח (1 באוקטובר 1987). {{ח:סעיף|273ד|בדיקת חורף|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשס״ז־11, תשס״ט־13, תשע״ט־13, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג, רכב אספנות, רכב עבודה ואוטובוס למעט אוטובוס זעיר פרטי – אשר חלפה שנה מיום שנרשמו לראשונה חייבים בבדיקת חורף שתיערך מ־1 באוגוסט של כל שנה במוסך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, או בתחנת בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבין 1 בדצמבר של כל שנה עד 31 במרס של כל שנה, אלא אם כן בידו תעודה מאת במוסך {{ח:הערה|[צ״ל: מוסך]}} או תחנת בדיקה בנוסח שהורה עליו מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בבדיקת חורף ונמצא תקין. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”בדיקת חורף“ – בדיקה שנערכה על פי מפרט והוראות אחרות של מנהל אגף הרכב, המופקדים לעיון הציבור במשרד התחבורה, או מבחן רישוי שנתי של הרכב שנעשה בתקופה שבין 1 באוגוסט של כל שנה עד 30 בנובמבר של כל שנה. {{ח:סעיף|274|מתן רשיון רכב|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשמ״ז, תשנ״א־5, תשע״ג־7, תשע״ד־2, תשפ״ג־8}} {{ח:ת}} מצא בוחן רכב כי נתקיימו ברכב נבדק כל התנאים {{ח:פנימי|סעיף 271|שבתקנות 271}}, {{ח:פנימי|סעיף 272|272}}, {{ח:פנימי|סעיף 273|273}}, {{ח:פנימי|סעיף 273א|273א}}, {{ח:פנימי|סעיף 273ב|273ב}} {{ח:פנימי|סעיף 273ג|ו־273ג}} יחתים את רשיון הרכב בחותמת כשירות לתנועה. {{ח:סעיף|275|תעודת ביטוח|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} המבקש רשיון או חידוש רשיון לרכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, ימציא לרשות הרישוי או למי שהיא הסמיכה לצורך בדיקות רכב – {{ח:תתת|(1)}} תעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}, שניתנה בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|לפקודת הביטוח}}; או {{ח:תתת|(2)}} ראיה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הרכב הוא רכב שנתמלאו בו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 4|סעיף 4(3)(ד) לפקודת הביטוח}}. {{ח:תת|(ב)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284}}, ימציא לרשות הרישוי תעודות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} המבקש לרשום שינוי בעלות של רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 284א|תקנה 284א}}, יציג בפני מקבל ההצהרה לפי דרישתו את הבקשה לרישום שינוי בעלות, שטר מכר, והתעודה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|276|תקופת תוקף הרשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־6, תשל״ב־4, תש״ם־7, תשנ״ו־7, תשע״ח־3, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} רשיון רכב או חידושו יהיה לתקופה של שנה אחת או לתקופה קטנה משנה, אם אין הוראה אחרת בתקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} רשיון רכב או חידושו לטרקטור יהיה לתקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה תוקף לרשיון רכב אלא לתקופה שבעדה שולמה האגרה ובלבד שצורף לפנקס הרכב – {{ח:תתת|(1)}} אישור על תשלום אגרות והיטלים החתום בחותמת רשות הרישוי או בחותמת הבנק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בתקנה 272}}, או אישור המעיד על פטור מן האגרות וההיטלים האמורים; {{ח:תתת|(2)}} חותמת כשירות לתנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנה 274(א)}}; {{ח:תת}} יראו רשיון בר־תוקף מיום תשלום האגרה ולא יהיה בתשלום האגרה כדי לתת תוקף לרשיון למועד שקדם ליום התשלום, אלא אם נאמר במפורש אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ד)}} נרשם רכב וניתן עליו רשיון לראשונה, מותר לתת את הרשיון לתקופה של פחות משנה; ובלבד שהאגרה שתשולם עליו תהיה בשיעור של ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₁₂ מאגרת הרשיון השנתית החלה על הרכב – לכל חודש מלא של תקופת תוקף הרשיון. {{ח:סעיף|276א|סייגים למתן רשיון רכב על אוטובוס או מונית|תיקון: תשכ״ה, תשכ״ה־2, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט־7, תשס״ה־10, תשפ״א־4, תשפ״א־10}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}} לא יינתן רשיון רכב על – {{ח:תת|(1)}} אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא אם כן ניתן עליו גם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 385|תקנות 385}} {{ח:פנימי|סעיף 388|או 388}}; {{ח:תת|(2)}} מונית שאינה מסוג זוטובוס, ומונית שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שאישר מנהל אגף הרכב (בתקנה זו – מונית המיועדת להסעת נכים), אלא אם כן ניתן לגביהם רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(1) או (2)}}; {{ח:תת|(3)}} מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים, אלא אם כן ניתן לגביה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 490|תקנה 490(א)(2)}}; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|276ב|פטור|תיקון: תשכ״ה־12, תשכ״ה־14, תשכ״ו־3, תש״ל, תשל״א־2, תשמ״א־3, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} מאגרת רישום ואגרת רשיון רכב פטור רכב של כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} עובדי ארגון האומות המאוחדות שהם אזרחי חוץ, ואינם עוסקים בכל עסק או מקצוע אחר; {{ח:תת|(2)}} הפטריארך הלטיני; {{ח:תת|(3)}} הפטריארך היווני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(4)}} הארכיבישוף האנגליקני; {{ח:תת|(5)}} הקוסטוס הפרנציסקני; {{ח:תת|(6)}} הפטריארך הארמני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(7)}} הארכיבישוף של הכנסיה האתיופית האורתודוכסית; {{ח:תת|(8)}} הארכיבישוף הקופטי; {{ח:תת|(9)}} הארכיבישוף הסורי־האורתודוכסי; {{ח:תת|(10)}} הארכיבישוף המרוניטי; {{ח:תת|(11)}} הארכיבישוף היווני־הקתולי; {{ח:תת|(12)}} הארכיבישוף היווני־האורתודוכסי; {{ח:תת|(13)}} הבישוף הלטיני; {{ח:תת|(14)}} הראש הרוחני של העדה הדרוזית; {{ח:תת|(15)}} ראשי הדת הבהאית; {{ח:תת|(16)}} ראשי העדה האוונגלית–אפיסקופלית; {{ח:תת|(17)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(18)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|276ג|סייגים למתן רשיון רכב פרטי ורכב מסחרי|תיקון: תשכ״ז־4, תש״ם־7}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 274|בתקנות 274}} {{ח:פנימי|סעיף 276|ו־276}}, לא יינתן רשיון לרכב {{ח:פנימי|סעיף 364א|שתקנה 364א}} חלה לגביו ולא יחודש רשיונו אלא אם נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364א|התקנה האמורה}}. {{ח:סעיף|276ד|תנאים לרישום רכב המשמש להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשל״ט־2, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת נוזל קורוזיבי ולא יינתן לו רשיון אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 819, ולא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומר מתלקח אלא אם נתמלאו בו הוראות תקן ישראלי מס׳ 922 ובעל הרכב המציא לרשות תעודת בדיקה ממעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, תשי״ג–1953}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב המשמש או המיועד לשמש להובלת חומרים מסוכנים אלא אם הרכב עומד בדרישות שקבע מנהל אגף הרכב או מי שהוא הסמיך לכך בהודעה ברשומות. {{ח:סעיף|276ה|דרך רישום פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם כבעל רכב ברישיון רכב הרשום או המיועד להירשם כמונית, יפרט בהודעה לרשות הרישוי בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 5|טופס 5 בתוספת השלוש עשרה}} ושנחתם בפני עורך דין כמפורט בטופס, את מספר הרישיון להפעלת מונית שישמש להפעלתה (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – רישיון הפעלה), וכן את שמו ומספר זהותו של בעל רישיון ההפעלה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום ברישיון הרכב הרשום כמונית את פרטי רישיון ההפעלה ופרטי בעליו כאמור בתקנת משנה (א) (להלן {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2|בפרק זה}} – פרטי רישיון ההפעלה). {{ח:תת|(ג)}} התיר המפקח על התעבורה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}} את העברתו של רישיון ההפעלה המצוין ברישיון הרכב הרשום כמונית, יודיע על כך לרשות הרישוי; רשות הרישוי תשנה את פרטי בעל רישיון ההפעלה ברישיון הרכב בהתאם להודעה האמורה ותשלח לבעל הרכב רישיון רכב שבו נרשם השינוי. {{ח:סעיף|277|תנאים מיוחדים ברשיון רכב|תיקון: תשכ״ו, תש״ע־17, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} ברשיון רכב רשאית רשות הרישוי להתנות, בין השאר, תנאים בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} קביעת מהירות מכסימלית שונה מזו שנקבעה בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} קביעת סימון מיוחד לרכב; {{ח:תת|(3)}} ציוד, אביזרים ומכשירים, נוסף על הקבוע בתקנות שהותקנו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(4)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב מחמת אי תשלום המכס, המסים, ההיטלים או האגרות החלים עליו וכן מחמת תניה כאמור הרשומה בתעודות הרישום של הרכב; {{ח:תת|(5)}} הגבלת העברת הבעלות על כלי רכב שהעברתו הוגבלה או הותנתה בידי רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}, וכל עוד ההגבלה או התנאי כאמור בתוקפם; {{ח:תת|(6)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שהותקן בו מיתקן לשימושו הייחודי של בעל הרכב וכל עוד הוא מותקן בו; {{ח:תת|(7)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי פטרה אותו מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 269|תקנה 269}}; {{ח:תת|(8)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שרשות הרישוי התירה לבעליו שימוש בציוד חריג לפי {{ח:פנימי|סעיף 315|תקנה 315}}; {{ח:תת|(9)}} הגבלת העברת בעלות ברכב המיועד לניסוי; {{ח:תת|(10)}} הגבלת העברת בעלות על כלי רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 306א|בתקנה 306א(ב)}} והוא לא תוקן בהתאם להנחיות היצרן. {{ח:סעיף|278|מתן רשיון רכב מיוחד}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה לתת רשיון רכב מיוחד וכן לוחיות־זיהוי לצורך נסיעה חד־פעמית של רכב מסויים שאין עליו רשיון רכב בר־תוקף ולקבוע בו תנאים לאחר שמבקש הרשיון – {{ח:תתת|(1)}} מסר הצהרה על מצבו התקין של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} מילא אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 275|תקנה 275}}; {{ח:תתת|(3)}} שילם את האגרה הקבועה. {{ח:תת|(ב)}} הרשיון האמור יהיה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות. {{ח:סעיף|279|פטור גרור חקלאי מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בעלו של גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם – {{ח:תתת|(1)}} משקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,500 ק״ג, ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו עולה על 500 ס״מ, רחבו הכולל אינו עולה על 220 ס״מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו עולה על 380 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} נתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 321|תקנות 321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340 עד 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 372|372}}, {{ח:פנימי|סעיף 374|374}} {{ח:פנימי|סעיף 375|ו־375}}; {{ח:תתת|(3)}} הגרור מצוייד בנעלי בטחון הקשורות אליו בשרשראות; {{ח:תתת|(4)}} שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתמלא בה האמור בתקנת משנה (א)(2), (3) ו־(4). {{ח:תת|(ג)}} בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית (להלן בתקנת משנה זו – מכונה חקלאית) שמשקלה הכולל המותר מ־1{{ח:הערה|,}}001 ק״ג עד 3{{ח:הערה|,}}000 ק״ג, פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו בה תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} במכונה החקלאית נתמלא האמור בתקנת משנה (א)(2)(3) ו־(4); {{ח:תתת|(2)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־1,001 ק״ג עד 2,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־2,301 ק״ג עד 3,200 ק״ג (קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); {{ח:תתת|(3)}} מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר מ־2,001 ק״ג עד 3,000 ק״ג – תיגרר על ידי טרקטור שמשקלו העצמי מ־3,201 ק״ג ויותר (קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי); {{ח:תתת|(4)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס״מ – תישא בחזיתה שלט בגודל 35×125 ס״מ שעליו כתוב ”זהירות רכב רחב“, ובזמן תאורה יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(1)}}; {{ח:תתת|(5)}} עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס״מ יקויים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)(2)}}; {{ח:תתת|(6)}} עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס״מ ועד 480 ס״מ, לא תנוע בדרכים אלא אם קוים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ד)(1) ו־(2)}}; {{ח:תתת|(7)}} בנוסף לאמור בפסקאות (5) ו־(6), לא יניע אדם מכונה חקלאית בדרך אלא בכפוף להוראות תקנות אלה, ולא יניע אדם מכונה חקלאית בדרכים שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח על התעבורה ברשומות; {{ח:תתת|(8)}} קצין משטרה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ז)}} רשאי להתיר באישור בכתב ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית שמשקלה או מידתה חורג מהאמור בתקנת משנה זו; {{ח:תתת|(9)}} אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית ביחד לא יעלה על 15.50 מטר; {{ח:תתת|(10)}} במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר, הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה; {{ח:תתת|(11)}} המכונה החקלאית כשירה לתנועה ובידי הנוהג בטרקטור הגורר אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה וכי היא כשירה לתנועה. {{ח:סעיף|280|פטור מכונה ניידת מחובת רישום ורשיון|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״א־4, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשנ״ו־2, תשס״ה־4, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} בעליה ומחזיקה של מכונה ניידת אשר לפי מבנה אינה מסוגלת לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה או הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}, פטור מחובת רישום ומחובת רשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}, אם – {{ח:תתת|(1)}} נתמלאו בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 317|תקנות 317}}, {{ח:פנימי|סעיף 318|318}}, {{ח:פנימי|סעיף 319|319}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320}}, {{ח:פנימי|סעיף 321|321}}, {{ח:פנימי|סעיף 322|322}}, {{ח:פנימי|סעיף 334|334}}, {{ח:פנימי|סעיף 335|335}}, {{ח:פנימי|סעיף 336|336}}, {{ח:פנימי|סעיף 337|337}}, {{ח:פנימי|סעיף 338|338}}, {{ח:פנימי|סעיף 339|339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342}}, {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345}}, {{ח:פנימי|סעיף 350|350}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351}}, {{ח:פנימי|סעיף 352|352}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}}, {{ח:פנימי|סעיף 361|361}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}}, {{ח:פנימי|סעיף 370|370}}; {{ח:תתת|(2)}} שם בעליה ומענו ומשקלה הכולל המותר רשומים על הדופן הימנית או מאחור על רקע שחור באותיות וספרות לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ״מ לפחות ורחבה 20 מ״מ לפחות, או היא נושאת לוח מספר כקבוע {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם במכונה ניידת אלא אם כן הוא מחזיק: {{ח:תתת|(1)}} ברשיון נהיגה בר־תוקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 179|תקנות 179}} {{ח:פנימי|סעיף 180|או 180}}; {{ח:תתת|(2)}} בתעודה שניתנה לו מאת מוסך מורשה כי המכונה הניידת נבדקה בשנה האחרונה ונמצאה כשירה לתנועה וכי נתמלאו בה ההוראות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(3)}} בתעודת ביטוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת הביטוח}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור מחובת רישיון נהיגה. {{ח:סעיף|281|רישום או חידוש רשיון לרכב מיושן ולרכב באבדן גמור|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ב־2, תשכ״ב־4, תשכ״ג־4, תשכ״ו־4, תשכ״ח, תשל״ה־2, תש״ם־5, תשמ״ב־4, תשמ״ה־4, תשמ״ט־7, תש״ן־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־6, תשנ״ו־7, תשס״ה־7, תשס״ה־19, תשס״ו־8, תשס״ח־7, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־8, תשע״ט־10, תשע״ט־12}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן ולא יחודש רשיון רכב – {{ח:תתת|(1)}} לרכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(2)}} למונית – בתום שתים עשרה שנים משנת ייצורה; {{ח:תתת|(3)}} לרכב נוסעים פרטי המשמש להוראת נהיגה – בתום עשר שנים משנת ייצורם; {{ח:תתת|(3א)}} לאמבולנס, למעט אמבולנס מהסוג האמור בפסקה (7) – בתום חמש עשרה שנים משנת ייצורם; {{ח:תתת|(4)}} לרכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עד 16,000 ק״ג – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(5)}} לאוטובוס ולטיולית – בתום עשרים שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(6)}} לאופנוע להגשת עזרה ראשונה – בתום שבע שנים משנת ייצורו; {{ח:תתת|(7)}} לאמבולנס שמוגן נגד ירי או בעל הנעה על כל הגלגלים – בתום תשע עשרה שנים משנת ייצורו. {{ח:תת|(ב)}} רשיון לרכב מיושן ולמונית בתום עשר שנים משנת ייצורה יהיה לששה חודשים ובלבד שבעל הרכב יציג לפני בדיקת הרכב תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, ולגבי רכב חילוץ שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג, ימציא בעלו, אחת לשנה, גם אישור ממעבדה מוסמכת, על פי המפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. {{ח:תת|(ג)}} לא יחודש רשיון לרכב מיושן אם חלפו שנתיים מיום שפג רשיונו. {{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנת משנה (ג) לא יחול על רכב מסוג M1‏, N1‏, L‏, O1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר לא עולה על 6,000 ק״ג ובלבד שבעל הרכב המציא תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}} ואישור ממעבדה מוסמכת או תעודת בדיקה שניתנה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק, על פי מפרט שקבע מנהל אגף הרכב, כי הרכב נבדק בתוך שלושה חדשים לפי מועד הבדיקה ונמצא במצב תקין. {{ח:סעיף|281א|רכב אספנות|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשס״ט־13, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} רשיון לרכב אספנות יהיה לשנים עשר חדשים, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273}} {{ח:פנימי|סעיף 273ד|ו־273ד}}, ובלבד שבעלו יציג תעודה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בתקנה 273(ו)}}, פעם אחת בשנה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רכב אספנות יתקין בו לוחית זיהוי שתכלול את המילים ”רכב אספנות“. {{ח:תת|(ג)}} רכב אספנות לא ינוע בדרך בשעות 07.00 ועד 09.00 בימים א׳ עד ה׳ שאינם חלים בחג או במועד. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} רכב אספנות פטור מתשלום אגרה בעד תקופה שבה לא היה רשיון הרכב תקף. {{ח:תת|(ו)}} לא יסיע אדם באוטובוס, שצוין ברישיון הרכב כרכב אספנות, יותר משישה נוסעים. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|282|בדיקה ואישור של מפרטי רכב|תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ג־2, תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ה־7, תשנ״ז־8, תשנ״ט־8, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־19, תשס״ח־5, תשס״ט־3, תשס״ט־11, תש״ע, תש״ע־17, תשע״ב, תשע״ב־6, תשע״ג־3, תשע״ד־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ז, תשע״ט־8, תש״ף־2, תש״ף־8, תש״ף־14, תש״ף־15, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־8, תשפ״ד־10, תשפ״ה־2, תשפ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יינתן עליו רישיון, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} עמד בדרישות החובה בענינים המפורטים בתקנת משנה (ד); {{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי בדקה ואישרה כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב וכי הומצא לרשות הרישוי אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} לרכב שיוצר על פי תקינה אירופית – תעודה מאת מעבדה מוסמכת; {{ח:תתתת|(ב)}} לרכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארצות הברית – אישור ממינהל הבטיחות האמריקני המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית; {{ח:תתתת|(ג)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שיוצר על פי התקינה הקנדית – אישור ממשרד התחבורה הקנדי או מורשה מטעמו המעיד כי הרכב עומד בדרישות התקינה הקנדית; {{ח:תתתת|(ד)}} תעודה המעידה על רישום הרכב באחת ממדינות הקהילה האירופית או בארצות הברית ולגבי רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 – תעודה המעידה על רישום הרכב בקנדה; {{ח:תתתת|(ה)}} כל תעודה אחרת לפי דרישת רשות הרישוי לצורך הוכחת עמידת האב טיפוס של אותו דגם רכב בכל התנאים האמורים בתקנות אלה לאותו סוג רכב ולצורך הוכחה כי הרכב תואם את האב טיפוס של אותו דגם רכב; {{ח:תתת|(3)}} טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו; ואולם רשות הרישוי תרשום רכב ותיתן עליו רישיון אף בחלוף התקופה האמורה, אם התקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב יוצר בידי כמה יצרנים והושלם תהליך ייצורו, המוגדר בהנחיות האיחוד האירופי (EC), המופקדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד, ובאתר האינטרנט של המשרד, כרכב שיוצר בשלבים (multi-stage) (להלן – רכב שיוצר בשלבים) כדלהלן: {{ח:תתתתת|(1)}} רכב מסוג M או N שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, או מסוג M או N שסווג כאמבולנס או כרכב עבודה שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; {{ח:תתתתת|(2)}} רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, עגורן שאינו אינטגרלי, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; {{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):}} רכב עבודה אשר ייעודו כיבוי אש ומשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג ורכב עבודה אשר ייעודו משאבת בטון, שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 30 חודשים ממועד ייצור השלדה שלהם; {{ח:תתתתת|(2א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 19.2.2026 עד יום 30.4.2028):}} רכב עבודה אשר ייעודו עגורן שאינו אינטגרלי שמשקלו הכולל המותר עולה על 25,000 ק״ג – שטרם חלפו 50 חודשים ממועד ייצור השלדה שלו; {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתת|(4)}} רכב ממוגן ירי, רכב מסוג O, רכב נכים ורכב מסוג T2 – שטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנה מיום 20.1.2025):}} ולעניין רכב מסוג O שסווג כרכב שייעודו מיתקן נייד לקבלת טיפול רפואי כחלק מבית חולים שדה – טרם חלפו 19 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתתתת|(5)}} עגורן נייד – שטרם חלפו 60 חודשים ממועד ייצורו; {{ח:תתתתת|(6)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}} שניתן עליו רישיון ייבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|סעיף 33(ב) לחוק האמור}} (להלן – יבוא אישי), וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ג)}} הרכב הוא מהסוגים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(א) לחוק הרישוי}}, O1 ו־O2 יובא בידי תייר, תושב חוץ או תושב חוזר וטרם חלפו 4 שנים ממועד ייצורו, או אם מועד ייצורו אינו ידוע – מהמועד שבו נרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ד)}} הרכב מסוג M ו־N שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,500 ק״ג ורכב מסוג O1 ו־O2 יובא בידי עולה חדש, נציג או נציגות של האומות המאוחדות, או נציג או נציגות של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ה)}} הרכב הוא רכב אספנות שיובא או רכב שניתן עליו רישיון יבוא לתקופה קצובה; {{ח:תתתת|(ו)}} הרכב הוא של צבא הגנה לישראל, של שירות הביטחון הכללי, של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של משטרת ישראל, של כנסת ישראל או רכב לכיבוי אש או לטיפול בחומר מסוכן, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, של הרשות הארצית לכבאות והצלה, וטרם חלפו 12 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתתת|(ז)}} רכב שיוצר בארץ על ידי בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}}, למעט רכב כאמור שיוצר בשלבים – שטרם חלפו 24 חודשים מהיום שבו אישרה רשות הרישוי כי באב טיפוס של אותו דגם רכב התקיימו כל התנאים האמורים לפי תקנת משנה (א)(2); {{ח:תתתת|(ח)}} רכב המיועד לניסוי; {{ח:תתתת|(ט)}} הרכב הוא מסוג N או O ומתקיימים כל אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הרכב מיועד לביצוע עבודת תשתית בפרויקט תשתית לאומי; {{ח:תתתתת|(2)}} הרכב יירשם על שם תאגיד הרשום במדינת חוץ; {{ח:תתתתת|(3)}} לרכב רישיון רכב תקף במדינת חוץ; {{ח:תתתתת|(4)}} רישיון הרכב לא יחודש בחלוף 3 שנים ממועד רישומו לראשונה אלא אם כן אישר מנהל אגף הרכב את הארכת תוקפו של הרישיון לתקופה שלא תעלה על 5 שנים ממועד רישומו לראשונה; {{ח:תתתת|(י)}} הרכב הוא רכב שהיה ברשותו של הכוח הרב־לאומי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב-לאומי)|בחוק חסינויות וזכויות (הכוח הרב־לאומי), התשמ״ב–1982}}, וטרם חלפו 8 שנים ממועד ייצורו; {{ח:תתת}} בפסקה זו, {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – למעט רכב מסוג T1 ו־T3, רכב שטח; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה אינטגרלית שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טון מטר; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב נכים“ – רכב מסוג M1‏, M2‏, N1 ו־N2 שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג המיועד לנהיגה על ידי נכה או הסעתו בכיסא גלגלים בעל רישיון ייצור רכב ושיווקו כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק הרישוי}} באישור מעבדה מוסמכת ביצע בו שינויי מבנה, בין השאר, מסוג הנמכת רצפה, התקנת אמצעי עיגון, התקנת מיתקן הרמה וצוין ברישיונו שימוש ייעודי לנכים; {{ח:תתת|(4)}} יצוין ברישיון הרכב מועד עליית הרכב לכביש כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושלא נרשם לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ או שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב, המוקדם מבין השניים; {{ח:תתתת|(ב)}} ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים ממדינת החוץ, המוקדם מבין השניים; {{ח:תתתת|(ג)}} ברכב שיוצר בשלבים, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד ייצור הרכב ועד להשלמת תהליך הייצור – מועד רישום הרכב בארץ; {{ח:תתתת|(ג1)}} ברכב מסוג T, שנרשם בארץ לראשונה ולא נרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – מועד רישום הרכב בארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} ברכב אספנות – שנת ייצור הרכב (model year) המופיעה ברישיון הרכב שניתן לרכב במדינת חוץ או שנת הייצור של הרכב המיוצגת בספרה עשירית של מספר השלדה של הרכב לפי תקן ISO 3779 או מפרט SAE J272; {{ח:תתת}} בתקנת משנה זו, ”מועד ייצור“ – היום האחרון בחודש שבו הושלם ייצור הרכב או השלדה, לפי העניין; {{ח:תתת|(4א)}} רשות הרישוי ציינה ברישיון הרכב, במועד רישומו לראשונה, מידע בדבר הרכב בהתאם לנתוניו במועד הרישום לראשונה, הכול כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(1)}} ברכב שמתקיים בו האמור בהגדרה ”רכב חדש“ או בהגדרה ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ כהגדרתם בחוק רישוי שירותים – את המילים ”רכב חדש“; {{ח:תתתת|(2)}} ברכב שלא מתקיים בו האמור באחת מההגדרות שבפסקת משנה (1) – את המילים ”רכב משומש“; {{ח:תתת|(5)}} הרכב הוא רכב שיובא ביבוא אישי למעט רכב אספנות ורכב שיובא בידי נציג או נציגות של האומות המאוחדות או נציג או נציגות של מדינת חוץ וניתנה עליו תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}}; {{ח:תתת|(6)}} הרכב הוא רכב שייבא יבואן זעיר ובלבד שאינו רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ וניתנה על הרכב תעודת בדיקה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנה 309}}; לעניין זה, ”יבואן זעיר“, ”רכב חדש“, ”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים}}. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור ברישה של פסקה (3) לתקנת משנה (א), רכב שיובא על ידי יבואן מסחרי והתקופה של 12 חודשים ממועד ייצור הרכב הסתיימה בעת שהיתה בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, יירשם ויינתן עליו רישיון אם טרם חלפו 13 חודשים ממועד ייצורו; לעניין זה, ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – לרבות ההכרזה שניתנה ביום י׳ בתמוז התשע״ד (8 ביולי 2014). {{ח:תת|(ב)}} מנהל אגף הרכב רשאי לקבוע תקנים והוראות נוהל לרכב או לחדשם מזמן לזמן לכל אחת מדרישות החובה האמורות בתקנה זו ואת התנאים להוכחת עמידת הרכב בדרישות כאמור; התקנים הוראות הנוהל והתנאים האמורים יעמדו לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ג)}} התקנים והוראות הנוהל האמורים בתקנת משנה (ב) יהיו מבוססים על הנחיות האיחוד האירופי (EC) או על דרישות התקינה הפדרלית של ארצות הברית של אמריקה ולגבי רכב מסוג M1 ו־N1 על דרישות התקינה הקנדית, וכן על התקינה הישראלית. {{ח:תת|(ד)}} דרישות החובה לענין תקנת משנה (א) הן לענינים כמפורט להלן ולכל עניין אחר הנוגע לתקינת הרכב, ייצור הרכב ורישום ורישוי הרכב במדינת חוץ: {{ח:תתת|(1)}} רמת רעש; {{ח:תתת|(2)}} זיהום אוויר; {{ח:תתת|(3)}} מכלי דלק או הגנה תת־רכבית אחורית; {{ח:תתת|(4)}} משטח לוחית רישוי אחורית; {{ח:תתת|(5)}} מערכת היגוי – Steering Effort; {{ח:תתת|(6)}} צירים ונועלי דלתות; {{ח:תתת|(7)}} צופר; {{ח:תתת|(8)}} ראות אחורית – Rear Visibility; {{ח:תתת|(9)}} מעצורים; {{ח:תתת|(10)}} תאימות אלקטרו־מגנטית – Suppression (Radio)‎; {{ח:תתת|(11)}} עשן דיזל – Diesel Smoke; {{ח:תתת|(12)}} התאמת מבנה פנימי – Interior Fittings; {{ח:תתת|(13)}} מניעת גניבות ואימובילייזר; {{ח:תתת|(14)}} הגנת הגה – Protective Steering; {{ח:תתת|(15)}} חוזק כיסא; {{ח:תתת|(16)}} פרופיל חיצוני לכלי הרכב – Exterior Projections; {{ח:תתת|(17)}} מד אוץ והילוך אחורי – Speedometer and Reverse Gear; {{ח:תתת|(18)}} טבלת זיהוי – Plates (Statutory)‎; {{ח:תתת|(19)}} נקודות עיגון לחגורות – Seat Belt and Anchorages; {{ח:תתת|(20)}} הרכבה של תאורה ואבזרי תאורה – Installation of Lighting and Light Signalling Devices; {{ח:תתת|(21)}} מחזיר אור – Retro Reflectors; {{ח:תתת|(22)}} נורות רכב – End-Outline, Front-Position (side), Rear-Position (side), Stop, Side Marker, Daytime Running Lamps; {{ח:תתת|(23)}} נורות כיוון – Direction Indicator; {{ח:תתת|(24)}} נורות ללוחית רישוי אחורית; {{ח:תתת|(25)}} פנסי חזית (כולל נורה) – Headlamps (Including Bulbs)‎; {{ח:תתת|(26)}} פנס ערפל בחזית הרכב – Front Fog Lamps; {{ח:תתת|(27)}} וו גרירה – Towing Hooks; {{ח:תתת|(28)}} פנס ערפל אחורי; {{ח:תתת|(29)}} פנס לנסיעה אחורית; {{ח:תתת|(30)}} פנס חניה – Parking Lamps; {{ח:תתת|(31)}} חגורות בטיחות; {{ח:תתת|(32)}} שדה ראיה קדמי; {{ח:תתת|(33)}} זיהוי בקרת הרכב – Identification of Control; {{ח:תתת|(34)}} מערכת מזרים אוויר להפשרת כפור והפגת אדים משמשת החזית – Defrost/Demist; {{ח:תתת|(35)}} מערכת מגבי שמשות ומנגנון להתזת מים לשמשת החזית – Wash/Wipe; {{ח:תתת|(36)}} מערכת חימום; {{ח:תתת|(37)}} מגיני בוץ וכנפיים לרכב נוסעים – Wheel Guards; {{ח:תתת|(38)}} משענת ראש – Head Restraints; {{ח:תתת|(39)}} פליטת CO₂ וצריכת דלק – CO₂ Emissions/Fuel Consumption; {{ח:תתת|(40)}} הספקי מנוע; {{ח:תתת|(41)}} זיהום אוויר ממנועי דיזל – Diesel Emissions; {{ח:תתת|(42)}} הגנה צדית של רכב מפני התנגשות – Lateral Protection; {{ח:תתת|(43)}} התקנים למניעת התזת מים ובוץ – Spray-Suppression Systems; {{ח:תתת|(44)}} קביעת מידות ועומסים לרכב מסוג M1; {{ח:תתת|(45)}} בטיחות שמשות; {{ח:תתת|(46)}} צמיגים; {{ח:תתת|(47)}} מגביל מהירות; {{ח:תתת|(48)}} קביעת מידות ועומסים נוסף על האמור בסעיף 44; {{ח:תתת|(49)}} פרופיל מבנה חיצוני לכלי הרכב מסוג N‏ – External Projections of Cabs; {{ח:תתת|(50)}} צימודים מכניים – Couplings; {{ח:תתת|(51)}} עמידות באש – Flammability; {{ח:תתת|(52)}} אוטובוסים – Buses and Coaches; {{ח:תתת|(53)}} עמידות בהתנגשות חזיתית – Frontal Impact; {{ח:תתת|(54)}} עמידות בהתנגשות צד – Side Impact; {{ח:תתת|(55)}} כלי רכב המיועד להובלת חומרים מסוכנים – Vehicles Intended for the Transport of Dangerous Goods; {{ח:תתת|(56)}} הגנה תת־רכבית קדמית; {{ח:תתת|(57)}} הגנת הולכי רגל – Pedestrian Protection; {{ח:תתת|(58)}} מערכת בקרת יציבות. {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום ולתת רישיון רכב לרכב המיועד לניסוי, לרכב ייחודי המיועד לצרכים ביטחוניים ולרכב ייחודי כהגדרתו בדירקטיבה ‎2007/46/EC, גם אם הרכב אינו עומד בכל דרישות החובה, בהתאם להוראות נוהל שקבע מנהל אגף הרכב המבוססות על דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה, אשר עומדות לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ה)}} אגרה בעד בדיקה ומתן אישור כאמור בתקנה זו תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}} ותשולם בידי מבקש אותה בדיקה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: דלק, רעש, זיהום אויר והפרעות קשר לרכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ה־4, תשנ״ב־3}} {{ח:סעיף|282א|תנאים לרישום רכב|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־10, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ה־6, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי אלא אם כן עמד, לענין מניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}; לענין זה, ”רכב מנועי“ – רכב מנועי המופעל במנוע בנזין, ושהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 50 קמ״ש ורכב מנועי המופעל במנוע דיזל שהמהירות המתוכננת על ידי יצרנו עולה על 25 קמ״ש, למעט טרקטור ומכונה ניידת. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר רישום רכב המיוצר בארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב), קנדה או מקסיקו משנת ייצור 1995 או לאחריה, שאינו עומד בתנאים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}}, אם הוכח להנחת דעתו כי הרכב מיוצר על פי התקנים הפדרליים של ארה״ב והוא הותר לשיווק בארה״ב, או לגבי רכב מסוג M1‏, N1 ו־N2 כי הרכב מיוצר על פי התקנים של קנדה והוא הותר לשיווק בקנדה. {{ח:סעיף|282ב|רפידות בלם ומצמד|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ששנת ייצורו 1991 ואילך ולא יחודש רשיונו של רכב ביום 1 בינואר 1992 או לאחריו אלא אם כן במערכת הבלמים ובמצמד מותקנות רפידות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 11|בפרט 11 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל אגף הרכב, כפי שייראה לו בנסיבות הענין, להתיר כי ברכב מסוים יותקנו רפידות אחרות. {{ח:סעיף|282ג|מניעת הפרעות קשר|תיקון: תשל״ז־3, תשמ״ד־2, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} רכב מנועי, למעט טרקטור ומכונה ניידת, ששנת ייצורו 1981 או לאחריה, שבו המנוע בעל הצתה חשמלית, יעמוד בתקנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בפרק {{ח:הערה|[צ״ל: בחלק]}} ג׳ בתוספת השניה}}, למניעת הפרעות קשר אלחוטי. {{ח:סעיף|282ד|רישום רכב עם מנוע דיזל|תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ג־9, תשנ״ד־6, תשס״ז־7}} {{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב עם מנוע דיזל ששנת ייצורו 1993 או לפניה. {{ח:סעיף|282ה||תיקון: תשל״ז־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ו||תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ז||תיקון: תשנ״א, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|282ח||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: שינויים ברישום רכב}} {{ח:סעיף|283|אישור לרישום שינוי בעלות|תיקון: תש״ל־10, תשל״ב־4, תשל״ב־7, תשל״ו־3, תשמ״ג־2, תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תאשר רישום שינוי בעלות ברכב לאחר שהוכח, להנחת דעתה, כי שולמו כל האגרות והמסים החלים עליו, לפי הענין, כי הוסרה הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(4)}}, כי הוסר מהרכב משכון או עיקול ולא קיימת הגבלה אחרת לרישום השינוי. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות הרישוי לאשר רישום שינוי בעלות ברכב כאשר ההגבלה טעונה, על פי דין, רישום ברשיון הרכב גם לאחר שינוי רישומו. {{ח:סעיף|283א|הגבלה על העברת בעלות|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} לא תועבר לראשונה, בעלות ברכב שיובא בידי נציג או נציגות של מדינת חוץ, אם חלפו 12 שנים ממועד עליית הרכב לכביש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282(א)(4)}}, וברכב שיובא בידי נציג של האומות המאוחדות – אם חלפו 5 שנים מהמועד האמור; האמור בתקנה זו לא יחול על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של מדינת חוץ לנציג של מדינת חוץ או על העברת בעלות ברכב בבעלות נציג של האומות המאוחדות לנציג של האומות המאוחדות. {{ח:סעיף|284|רישום שינוי בעלות ברכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשנ״ו, תשס״ג־4, תש״ע־2, תשע״ו־10, תש״ף־3, תש״ף־13, תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} נמכר רכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב וקונה הרכב יפנו לבנק שבו מצוי מסוף מקוון (On Line) אל רשות הרישוי ({{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ב|בסימן זה}} – בנק מקוון) ויזהו עצמם בפני פקיד הבנק; {{ח:תתת|(2)}} הוכח לפקיד הבנק מקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות, ימסור לצדדים טופס לאישור שינוי בעלות (להלן – שטר מכר) שבו הודפסו פרטי הצדדים ופרטי הרכב; {{ח:תתת|(2א)}} בעל רישיון סחר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 291|בתקנה 291(ב)}} (להלן – בעל רישיון סחר), שצוינה בו המטרה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(5א)}} הקונה רכב לצורך מסחר בו, יציג לפני פקיד הבנק המקוון את רישיון הסחר שלו ופרטיו יודפסו על שטר המכר; {{ח:תתת|(3)}} לאחר שחתמו הצדדים על שטר המכר, ישלם מבקש רישום שינוי הבעלות אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב; {{ח:תתת|(4)}} מששולמה אגרת רישום שינוי הבעלות ימסור פקיד הבנק המקוון לצדדים קבלה על תשלום האגרה אשר תצורף לרשיון הרכב ותהווה אישור על רישום הבעלות החדשה ברכב; הבנק יעביר העתק מהקבלה לרשות הרישוי; {{ח:תתת|(5)}} הוכח לפקיד הבנק המקוון כי יש הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות, יודיע על כך לצדדים ויפסיק טיפולו בבקשה. {{ח:תת|(ב)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א)(2א), שנרשם על שם בעל רישיון סחר, יראוהו, עם רישומו, כרכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}}, ופקיד הבנק המקוון ירשום זאת בשטר המכר. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשות הרישוי רשאית לאשר לבעל רישיון סחר, שלפי המידע שבידה ביקש לרשום לגבי כלי הרכב הרשומים על שמו או על שם רישיון סחר שבבעלותו מעל 500 שינויי בעלות בשנה בממוצע בשלוש השנים שקדמו למתן האישור, לבקש את רישום שינוי הבעלות בכלי רכב הרשומים על שמו לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון הסחר (בתקנת משנה זו – המוכר) יחזיק מסוף מקוון אל רשות הרישוי לצורך בקשת רישום שינוי בעלות בכלי רכב הרשומים על שמו ויתקשר עמה בהסכם לצורך זה (להלן – מסוף מקוון); {{ח:תתת|(2)}} נציג המוכר שרשות הרישוי אישרה לשם כך, יזהה את הקונה ויבדוק באמצעות המסוף המקוון כי אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}}, לגבי רישום שינוי הבעלות; {{ח:תתת|(3)}} לא היתה הגבלה לגבי רישום שינוי הבעלות למעט הגבלה שנרשמה לבקשת המוכר, יחתום הקונה בפני נציג המוכר על בקשה לרישום הרכב על שמו שבו יפורטו בין השאר פרטי הרכב ופרטי הקונה, ועל ייפוי כוח לטובת המוכר שמכוחו יוכל המוכר לבקש את שינוי רישום הבעלות; נציג המוכר ייתן לקונה עותק מהבקשה ומייפוי הכוח וכן ייתן לו התחייבות לפעול כאמור בפסקה (4); לעניין פסקת משנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הקונה“ – לרבות שם, מספר זהות ומען; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פרטי הרכב“ – לרבות תוצר, דגם, מספר רישוי, מספר שלדה ומועד עלייה לכביש; {{ח:תתת|(4)}} חתם הקונה על הבקשה ועל ייפוי הכוח כאמור בפסקה (3), ידווח המוכר לרשות הרישוי באופן מיידי, באמצעות המסוף המקוון, על המכירה, וממועד זה ועד לרישום שינוי הבעלות ברכב, לא תרשום לגביו רשות הרישוי הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}}; {{ח:תתת|(5)}} המוכר יבטל כל הגבלה מטעמו על העברת הבעלות ויבקש באמצעות המסוף המקוון את שינוי רישום הבעלות, ורשות הרישוי תרשום את שינוי הבעלות ותמסור למוכר אסמכתה מקוונת על כך, והכול בתוך שישה ימי עסקים ממועד ביצוע המכירה; {{ח:תתת|(6)}} המוכר יודיע לקונה בדרך שהוסכמה ביניהם עם קבלת האסמכתה המקוונת כאמור בפסקה (5), וכן ימסור לקונה עותק מהאסמכתה כאמור בתוך שבעה ימים; {{ח:תתת|(7)}} רשות הרישוי תשלח למוכר אחת לחודש את פירוט סך כל האגרות שעליו לשלם, לפי השיעור הקבוע לאגרה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 1|בפרט 1 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, בעד שינויי בעלות שנרשמו כאמור בתקנת משנה זו בחודש שקדם להגשת הפירוט והמוכר ישלם את סכום האגרות שבפירוט בתוך שבעה ימים מיום קבלתו; {{ח:תתת|(8)}} עד היום העשירי בכל חודש יעביר המוכר לרשות הרישוי קובץ ובו עותקים סרוקים של המסמכים האמורים בפסקה (3) לגבי שינויי בעלות שביקש לרשום בחודש שקדם להעברה לרשות. {{ח:תת|(ד)}} נרשם שינוי בעלות כאמור בתקנת משנה (ג), תשלח רשות הרישוי לקונה אישור בדבר רישום הבעלות על שמו, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שנרשם השינוי. {{ח:תת|(ה)}} רשות הרישוי רשאית לבטל אישור לבצע העברת בעלות באמצעות מסוף מקוון שנתנה לפי תקנת משנה (ג), אם במשך שנתיים רצופות ממתן האישור האמור, פחת מספר שינויי הבעלות שרשם בעל רישיון סחר מ־500 בממוצע, או אם מצאה שהפר 3 פעמים או יותר במהלך שנה אחת את הוראות תקנת משנה (ג), ובלבד שנתנה התראה על אפשרות הביטול, לאחר ההפרה השנייה שמצאה. {{ח:תת|(ו)}} במקרה של בעלים יחיד של רכב וקונה יחיד, העברת בעלות ברכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יכולה להתבצע באופן מקוון בהתקיים התנאים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} אין הגבלה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנה 283(א)}} לגבי רישום שינוי הבעלות; {{ח:תתת|(2)}} זהות הצדדים אומתה בתהליך העברת הבעלות; {{ח:תתת|(3)}} שולמה אגרה בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}, לפי סוג הרכב; {{ח:תת}} רשות הרישוי תפרסם הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לבצע העברת בעלות ברכב באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:סעיף|284א|רישום שינוי בעלות במשרד|תיקון: תשל״ב־4, תשנ״ו, תש״ף־3, תש״ף־13}} {{ח:ת}} במקרים המפורטים להלן ייעשה רישום שינוי הבעלות במשרד רשות הרישוי: {{ח:תת|(1)}} שינוי רישום הבעלות לא יכול להיעשות בבנק מקוון או באופן מקוון בשל קיום הגבלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(5)}}; {{ח:תת|(2)}} המבקש פטור מאגרת רישום שינוי הבעלות כי הוא – {{ח:תתת|(א)}} פטור מתשלום אגרת רישום או אגרת רשיון לרכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|סעיף 17 לפקודה}}; {{ח:תתת|(ב)}} מוסד או אגודה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 15|בסעיף 15 לחלק ג׳ בתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(ג)}} רכש את הרכב בדרך ירושה או שהרישום נעשה על שמו כמנהל עזבון; {{ח:תתת|(ד)}} נכה; {{ח:תתת|(ה)}} מבקש לרשום רכב הרשום על שמו גם על שם בן זוגו. {{ח:סעיף|284ב||תיקון: תשל״ו־3, תשנ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|285|רכישת רכב בירושה|תיקון: תשמ״א־8, תשמ״ו־4, תשע״א־7, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} רכש אדם בדרך ירושה רכב הרשום על שם המוריש, יודיע על כך לרשות הרישוי שאצלה רשום הרכב וימציא לה את כל המסמכים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} צו ירושה, צו קיום צוואה או הודעה על הסכם לחלוקת העיזבון, הערוכה באופן שאישרה רשות הרישוי; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} רשיון הרכב האמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), רשאית רשות הרישוי לרשום על שם בן זוגו של מוריש רכב נוסעים פרטי שהיה רשום על שם המוריש ערב פטירתו ושנטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 11|סעיף 11(א) לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, אם המציא לרשות הרישוי תעודת פטירה של המוריש והוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי הוא בן הזוג היחידי של המוריש, וכי המוריש לא ציווה את הרכב לאחר. {{ח:סעיף|286|עדכון רשומות רשות הרישוי|תיקון: תשכ״א, תשכ״ז־7, תשכ״ח, תשכ״ח־3, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ג־5, תשנ״ד־4, תשנ״ו, תשנ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תעדכן רשומותיה ותשנה את רישום הבעלות בהן – {{ח:תתת|(1)}} על פי הנתונים שקיבלה מאת הבנק המקוון; {{ח:תתת|(2)}} בעת ששינוי רישום הבעלות נעשה במשרד הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284א|בתקנה 284א}}. {{ח:תת|(ב)}} תאריך התשלום בבנק או המועד שבו נעשה השינוי במשרד הרישוי ייראו כתאריך רישום שינוי הבעלות. {{ח:סעיף|286א|מינוי אפוטרופוס|תיקון: תשל״ב־4}} {{ח:ת}} ניתן צו למינוי אפוטרופוס לנכסי חסוי בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ״ב–1962}}, והומצא הצו לרשות הרישוי, תירשם הערה ברשיון הרכב על מינוי אפוטרופוס. {{ח:סעיף|287|העברת רכב ציבורי|תיקון: תשכ״ה, תשע״ד־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר אדם לאחר בכל דרך שהיא רשיון רכב ציבורי, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי שאצלה רשום הרכב האמור. {{ח:תת|(ב)}} בקשה להעברת רשיון רכב ציבורי תוגש לרשות הרישוי בטופס שאפשר להשיגו במשרדה; המבקש ישיב תשובה נכונה ומלאה על כל שאלה שבטופס ויצרף לבקשה את המסמכים וההצהרות שתדרוש רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית, לפי שיקול דעתה, להתיר או לסרב להתיר העברת רשיון רכב ציבורי. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|התקנות 283}}, {{ח:פנימי|סעיף 284|284}}, {{ח:פנימי|סעיף 285|285}} {{ח:פנימי|סעיף 286|ו־286}} לא יחולו על רכב ציבורי אלא אם ניתן עליו היתר כאמור בתקנה זו ולאחר שניתן. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן היתר כאמור בתקנה זו, אלא אם ניתן האישור בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 388|לתקנה 388}} לגבי אוטובוס ולגבי מונית – אם מי שרישיון הרכב מועבר על שמו מסר פרטי רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}. {{ח:תת|(ו)}} בתקנה זו ”רכב ציבורי“ – לרבות רכב שצויין כאמבולנס ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|287א|רישום שינוי בעלות ברכב לימוד נהיגה|תיקון: תשס״ה־19, תש״ע־16}} {{ח:ת}} לא יאושר רישום שינוי בעלות ברכב, שצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה, אלא בהיתר מאת רשות הרישוי ולא יינתן היתר כאמור אלא אם כן נרשם הרכב ברישיון בית ספר בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 225|לתקנה 225}}; לעניין תקנה זו, ובלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בתקנות 283 עד 284א}}, יראו שינוי בפרטי החוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בתקנה 225(א)(2)}}, כרישום שינוי בעלות ברכב. {{ח:סעיף|287ב|דרך שינוי פרטי הרישיון להפעלת מונית|תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב הרשום כמונית (להלן – בעל מונית) המבקש לשנות את רישיון ההפעלה שפרטיו רשומים ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 1(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 1(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל רישיון ההפעלה לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל המונית בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (א), תמחק רשות הרישוי את רישיון ההפעלה שפרטיו נרשמו ברישיון הרכב האמור. {{ח:תת|(ג)}} מחקה רשות הרישוי רישום רישיון הפעלה כאמור בתקנת משנה (ב), בעל המונית יפרט בהודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}} את פרטיו של רישיון הפעלה אחר ורשות הרישוי תרשום אותם בדרך ובתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה האמורה}}; לא התקיים האמור, השימוש ברכב יופסק ורישיונו יופקד בידי רשות הרישוי, עד להתקיימות האמור {{ח:פנימי|סעיף 276ה|בתקנה 276ה}}, או עד לביטול רישומו של הרכב כמונית לפי תקנות אלה, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישון הפעלה המבקש למחוק את רישום פרטי רישיון ההפעלה שלו שנרשמו ברישיון רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנה 276ה}}, יחתום בפני פקיד הרישוי על בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|פרט 2(א) שבטופס 6 לתוספת השלוש עשרה}} ויצרף לה את אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני פקיד הרישוי במועד החתימה על הבקשה כאמור, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכמת בעל המונית לשינוי שתיחתם בפני עורך דין, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ב טופס 6|בפרט 2(ב) לטופס האמור}}; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר ערוך כדין כי הוא ביקש את הסכמת בעל המונית לשינוי, במסמך שנמסר אישית או בדואר רשום, 30 ימים לפחות לפני הגשת בקשתו לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} הגיש בעל רישיון הפעלה בקשה וצירף לה את הנדרש כאמור בתקנת משנה (ד), יחולו תקנות משנה (ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים, ואם השימוש ברכב הופסק בשל כך, תשלח רשות הרישוי הודעה בדואר רשום על כך לבעל המונית בהקדם האפשרי. {{ח:סעיף|288||תיקון: תשל״ב־4, תשל״ז־6, תשמ״ב־4, תשנ״ז־8, תשנ״ט־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|289|רכב שיצא מכלל שימוש או הוצא מישראל|תיקון: תשכ״א, תשל״ב־4, תשל״ו־3, תשמ״ב־4, תשמ״ג־5, תשמ״ד־4, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק, שנקבע כרכב באבדן גמור או שעומד להישלח לצמיתות אל מחוץ לישראל (להלן בתקנה זו – רכב שיצא מכלל שימוש), חייב בעל הרכב הרשום ברשיון, בעל הרכב לפי כל דין, שמאי הרכב, או מי שהרכב הועבר לו מכוח הסכם מכירה, צו של בית משפט או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, או מכוח פוליסת ביטוח, להודיע על כך לרשות הרישוי בטופס או באמצעים ממוחשבים שהורתה עליהם רשות הרישוי, להחזיר לה את רשיון הרכב ולהסיר מהרכב את לוחיות הזיהוי. {{ח:תת|(ב)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנת משנה (א) – תבטל את רישומו ורשיונו של הרכב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|290|הפסקת השימוש ברכב|תיקון: תשכ״א, תשל״ה־2, תש״ס־3, תשס״א־6}} {{ח:תת|(א)}} הפסיק אדם את השימוש ברכב לתקופה העולה על חודש ימים, יודיע על כך לרשות הרישוי באופן ובדרך שתחליט ויראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הוכח להנחת דעתה של הרשות, כי אירע אחד המקרים המפורטים להלן, יראו כאילו הופסק השימוש ברכב ביום קרות המקרה אף אם ניתנה הודעה במועד המאוחר להם: {{ח:תתת|(1)}} ניתנה הודעת אי־שימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308}}; {{ח:תתת|(2)}} הרכב יצא מכלל שימוש בגלל תאונה שאירעה לו; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרכב נפטר; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרכב אושפז בבית חולים באורח פתאומי; {{ח:תתת|(5)}} הרכב נתפס בידי רשות מוסמכת לפי דין. {{ח:תת|(ג)}} להודעה האמורה יצורף רשיון הרכב אם הוא בתוקף ומצוי ברשות בעליו. {{ח:תת|(ד)}} לאחר מסירת הודעה כאמור, לא ינהג אדם ברכב. {{ח:סעיף|290א|פטור מאגרה והחזרתה|תיקון: תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ט־7, תשע״ב־5, תשע״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל רכב פטור מאגרת רישיון רכב, החל מהיום הקובע, אם נתקיים ברכב אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}} ובמשך חודש ימים אחד לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הרכב נגנב, נמסרה למשטרה הודעה על כך והוא לא הוחזר לבעליו בתוך חודש ימים מיום ההודעה; {{ח:תתת|(4)}} הרכב נרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}}, ולעניין פסקה זו, יהיה הפטור האמור בתקנה זו, למעט סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}}; {{ח:תת}} בתקנה זו, ”היום הקובע“ – אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתת|(1)}} יום ביטול הרישום ורישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 289|תקנה 289}}, למעט לגבי רכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(2)}} יום קרות הנזק שבשלו נקבע הרכב כרכב באבדן גמור; {{ח:תתת|(3)}} יום ההודעה למשטרה על גניבת הרכב; {{ח:תתת|(4)}} יום ההודעה על הפסקת השימוש ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 290|תקנה 290}}; {{ח:תתת|(5)}} יום קרות אחד מהמקרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290(ב)}}; {{ח:תתת|(6)}} היום שבו אישרה רשות הרישוי כי התקיים בבעל הרכב האמור {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א}}. {{ח:תת|(ב)}} שולמה אגרת הרשיון בעבור התקופה הפטורה מאגרה כאמור בתקנת משנה (א), זכאי בעל הרכב להחזר האגרה ששילם בעבור התקופה האמורה, ובלבד שהגיש בקשה להחזר כאמור לא יאוחר משלוש שנים מהיום הקובע; היה בעל הרכב זכאי להחזר לפי פסקה (4) לרישה של תקנת משנה (א), יופחת מן ההחזר סכום האגרה שבו הוא חייב לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} לגבי אותה תקופה. {{ח:תת|(ג)}} החזר האגרה ישולם בסך שהיחס בינו לבין האגרה כולה שווה ליחס בין התקופה הפטורה מאגרה לפי תקנת משנה (א) לתקופת הרשיון כולה; לסך האמור יצורפו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי המדד הידוע ביום ביצוע החזר האגרה לעומת המדד שהיה ידוע ביום תשלום האגרה, כשהוא מעוגל לשקל הקרוב. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(2), בעל רכב שהשימוש בו הופסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|תקנה 271(ב2)}} אינו פטור מאגרת רישיון רכב. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: רשיון סחר}} {{ח:סעיף|291|מתן רשיון סחר|תיקון: תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי המייחדת לאדם תו מסחרי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 9|סעיף 9 לפקודה}}, תתן לו רשיון מסחרי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} התו והרשיון המסחרי כאמור (להלן – רשיון סחר) ישאו שניהם מספר רישום אשר הוקצה על ידי רשות הרישוי. {{ח:סעיף|292|בקשה לרשיון סחר|תיקון: תשמ״ג־2}} {{ח:ת}} המבקש רשיון סחר יגיש בקשה לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|292א|מתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי|תיקון: תשמ״ג־2, תשס״ה־19, תשע״ג־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר לסוחר של רכב מנועי אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי – {{ח:תתת|(1)}} לרשותו מקום מתאים לניהול עסקו ולהחניית כלי הרכב שהוא סוחר בהם; {{ח:תתת|(2)}} לא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב(1) עד (3)}}, ואם היה המבקש תאגיד, בבעלי התאגיד לא התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|באותה תקנה}}. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), מבקש רישיון סחר למטרה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}} לצורך מכירת רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271|בתקנה 271(ב4)}}, יידרש גם לחתום על התחייבות, בנוסח שאישרה רשות הרישוי, לתת מידע והדרכה לרוכשי כלי רכב כאמור מעסקו לפי הנחיות שתיתן לו רשות הרישוי. {{ח:סעיף|293|המטרות למתן רשיון סחר|תיקון: תש״ע־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון סחר אלא לאחת המטרות המנויות להלן: {{ח:תתת|(1)}} בדיקת רכב או ניסויו כשהוא הולך ונבנה או לאחר שנעשו בו תיקונים; {{ח:תתת|(2)}} ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב על פי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או נסיון; {{ח:תתת|(3)}} הבאת רכב שנמכר ממקום מכירה למקום שיעד לו הקונה; {{ח:תתת|(4)}} הבאת רכב לבית מלאכה או לבית חרושת שם עומדים לבצע בו תיקונים, או החזרתו מבית מלאכה או מבית חרושת כאמור; {{ח:תתת|(5)}} הבאת רכב לאחר שנבנה לנמל ולתחנת רכבת או למרכז המכירה של בית החרושת; {{ח:תתת|(5א)}} קניית רכב ומכירתו דרך עיסוק; {{ח:תתת|(6)}} כל מטרה אחרת שרשות הרישוי תראה אותה כמטרה מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תציין ברישיון הסחר מטרה אחת או יותר מבין המטרות המנויות בתקנת משנה (א), שלשמה ניתן רישיון הסחר. {{ח:סעיף|294||תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|295|השימוש ברשיון סחר|תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברשיון סחר אלא למטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293}} שצויינו ברשיון ואלא אם הרכב שבו הוא נוהג, נושא עליו את לוחיות זיהוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|296|אגרה ותעודת ביטוח|תיקון: תשס״ה־19}} {{ח:ת}} לא יינתן ולא יחודש רישיון סחר אלא אם כן שילם המבקש את האגרה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 13|בפרט 13 לחלק ג׳ של התוספת הראשונה}} והצהיר כי ברשותו תעודת ביטוח המכסה שימוש ברישיון סחר לשם נסיעה ברכב. {{ח:סעיף|297||תיקון: תש״ע־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|298|איסור הסעה}} {{ח:ת}} המסיע על־פי רשיון סחר לא יסיע, ולא יניח לאחר להסיע – {{ח:תת|(1)}} בתמורה; {{ח:תת|(2)}} יותר מארבעה אנשים מלבד הנהג, והם: בעל הרשיון או עובדו, הקונה, יועציו הטכניים או עובדיהם. {{ח:סעיף|299|איסור הובלה|תיקון: תשע״ט־8}} {{ח:ת}} המסיע ברשיון סחר לא יוביל מטען כלשהו, למעט – {{ח:תת|(1)}} המטען הדרוש לבדיקת כושרו של הרכב, ולא יוריד את המטען האמור אלא במקום שבו הוטען; {{ח:תת|(2)}} הובלת נתמכים חדשים מהנמל לחצר היבואן בתצורה שהם מגיעים במקור מהיצרן שמחוץ לישראל כמקשה אחת ובכפוף לקיום תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} הנתמך יישא עליו לוחית זיהוי הניתנת לבעל רישיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}}, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|סעיף 2 לתוספת השלישית}}, בתוקף; {{ח:תתת|(ב)}} המטען הוטען במקור ואובטח לרכב הנושא אותו על ידי יצרן הנתמכים או שקצין בטיחות מטעם היבואן אישר בכתב כי המטען נרתם לרכב הנושא באופן בטיחותי. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן ג׳1: רכב לתחבורה קלה|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:סעיף|299א|הגדרות|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרכב“, לעניין רכב לתחבורה קלה – מי שרכב לתחבורה קלה רשום על שמו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ב|תקנה 299ב}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזדהות אלקטרונית“ – הזדהות ברמת ודאות גבוהה, תוך שימוש באמצעי אלקטרוני שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני הכולל אימות רב־גורמים, ובו שני פרטי אימות לפחות; {{ח:תתת|(2)}} אמצעי זיהוי אלקטרוני אחר שאישר השר בהודעה ברשומות, שההזדהות באמצעותו היא ברמת ודאות שלא תפחת מרמת הוודאות המושגת באמצעות האמצעי כאמור בפסקה (1); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן לוחית זיהוי“ – בעל רישיון לייצור והטבעה של מוצר תעבורה מסוג לוחית רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 98|סעיף 98 לחוק רישוי שירותים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר רישום“ – צירוף של אותיות לועזיות וספרות, שהקצתה רשות הרישוי לבעל רכב לתחבורה קלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת רישום“ – מערכת ממוחשבת של רשות הרישוי המשמשת לביצוע רישום של רכב לתחבורה קלה על שם בעליו וביטול רישום כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט אימות“ – פרט ייחודי שנועד לאמת זהות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי קשר“ – מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרת ”תושב“ {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין}}. {{ח:סעיף|299ב|רישום ופטור מחובת רישוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב לתחבורה קלה יירשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, בלבד, באופן מקוון או בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 299ה|בתקנה 299ה}}. {{ח:תת|(ב)}} רכב לתחבורה קלה יירשם על שם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאגיד; {{ח:תתת|(2)}} יחיד שהתקיימו בו שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא בן 16 שנים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיה פטור מרישוי, והוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן א|סימן א׳}} לא יחולו עליו, אלא אם כן נאמר אחרת {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו את בעל הרכב לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, כבעל הרכב הרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} לא יירשם יותר מאדם אחד לבעל רכב לגבי רכב לתחבורה קלה מסוים. {{ח:תת|(ו)}} לא יירשם במערכת הרישום שעבוד, עיקול או זכות צד שלישי אחרת על רכב לתחבורה קלה. {{ח:סעיף|299ג|רישום מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה, ירשום אותו על שמו במערכת הרישום באופן מקוון לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית, באופן המפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ימסור פרטי קשר המצויים בשימושו; {{ח:תתת|(2)}} יציין את סוגו של הרכב שבבעלותו, יצרנו ומספר השלדה או מספרו הסידורי, לפי העניין, כפי שהקצה היצרן; {{ח:תתת|(3)}} יצהיר כי הרכב האמור נושא סימון כי הוא עומד בדרישות תקנות אלה לעניין מבנהו, מהירותו, הספק מנועו ומשקלו, אם נקבעו לעניין אותו סוג רכב, ולפי הידוע לו לא בוצעו שינויים ברכב הנוגעים לעמידתו בדרישות אלה; {{ח:תתת|(4)}} אם הוא תאגיד, מורשה מטעמו יצהיר בשם התאגיד כי מתקיים האמור בפסקה (3) ויתחייב בשמו כי התאגיד לא ימסור את הרכב האמור לידי מי שלא מלאו לו 16 שנים ושלא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} השלים אדם את רישום הרכב כאמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי תשלח לו אישור דיגיטלי על כך, לפי פרטי הקשר שמסר בעת הרישום, הכולל את פרטי בעל הרכב כפי שנרשמו במערכת הרישום, פרטי הרכב שנרשמו, מספר רישום שהעניקה לו והפניה למידע על יצרני לוחיות זיהוי. {{ח:תת|(ג)}} מספר רישום יהיה אישי ולא יהיה ניתן להעברה (להלן – מספר רישום אישי). {{ח:תת|(ד)}} בעל הרכב שנרשם כאמור, ירכוש לוחית זיהוי מיצרן לוחיות זיהוי מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, שבה יוטבע מספר הרישום האישי המצוין באישור הדיגיטלי האמור בתקנת משנה (ב); רשימה עדכנית של יצרני לוחיות זיהוי מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 6|סעיף 6 לחוק רישוי שירותים}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), היה לאותו אדם מספר רישום אישי ואין רכב לתחבורה קלה הרשום על שמו במועד ביצוע הרישום, האישור הדיגיטלי יכלול את מספר הרישום האישי האמור. {{ח:סעיף|299ד|ביטול רישום באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} חדל רכב תחבורה קלה להיות ברשותו של בעל הרכב דרך קבע, מכל טעם שהוא, ובכלל זה בשל העברתו לאחר, גניבתו או יציאתו מכלל שימוש, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב האמור יסיר ממנו את לוחית הזיהוי, אם הדבר ניתן; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרכב האמור יצהיר על כך במערכת הרישום, לאחר שהזדהה בהזדהות אלקטרונית. {{ח:תת|(ב)}} הצהיר בעל רכב תחבורה קלה כאמור בתקנת משנה (א)(2), תבטל רשות הרישוי את רישומו על שמו. {{ח:סעיף|299ה|רישום וביטול רישום שלא באופן מקוון|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 299ג|בתקנות 299ג}} {{ח:פנימי|סעיף 299ד|ו־299ד}}, מי שבבעלותו רכב לתחבורה קלה ומתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים להלן, יכול לבצע רישום לרכב האמור ולבטל רישום כאמור באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל ורשות הרישוי טרם נתנה לו מספר מזהה המיועד לשימוש במרשמיה; {{ח:תתת|(2)}} מי שאין באפשרותו לבצע רישום של רכב לתחבורה קלה על שמו או לבטל רישום כאמור באמצעות גישה והזדהות אלקטרונית במערכת הרישום באופן מקוון. {{ח:תת|(ב)}} פקיד בסניף של רשות הרישוי יבצע רישום של כלי תחבורה קלה על שמו של אדם לפי תקנת משנה (א), לאחר שזיהה את מבקש הרישום על פי תעודה מזהה; לעניין זה, ”תעודה מזהה“ – תעודת זהות, דרכון זר או מסמך המעיד על רישיון זמני לישיבת ביקור לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|299ו|הטבעה והתקנה של לוחית זיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} יצרן לוחית זיהוי לא יתקין לוחית זיהוי ברכב תחבורה קלה אלא לבקשת בעל הרכב שנרשם לפי {{ח:פנימי|חלק ד פרק 2 סימן ג1|סימן זה}}, ובהתאם למספר הרישום האמור באישור הדיגיטלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ג|תקנה 299ג(ב)}} שהוצג לפניו. {{ח:תת|(ב)}} יצרן לוחית הזיהוי יזהה את מבקש הנפקת לוחית הזיהוי ויוודא את ההתאמה בין פרטי הזיהוי שלו לפרטי בעל הרכב המפורטים באישור הדיגיטלי ובין פרטי הרכב באישור האמור לבין פרטי הרכב שעליו מבוקש להתקין את הלוחית; אם בעל הרכב תאגיד, יזהה את נציג התאגיד, יוודא שבידו הרשאה מאת התאגיד להנפקה ולהתקנה של לוחית זיהוי ברכב לתחבורה קלה שבבעלותו של התאגיד ושהרכב נרשם על שם התאגיד. {{ח:סעיף|299ז|הודעה על אמצעי אלקטרוני להזדהות|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:ת}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של אמצעי הזיהוי האלקטרוניים שתעודכן מזמן לזמן. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: סימני זיהוי לרכב}} {{ח:סעיף|300|נשיאת לוחיות זיהוי ברכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשס״ה, תשס״ו־8, תש״ע־6, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} רכב הרשום בישראל יישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, רכב לתחבורה קלה, גרור ונתמך ישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב. {{ח:תת|(ב)}} בלוחיות הזיהוי של רכב הרשום בישראל יתקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), {{ח:תתת|(1)}} בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין רכב לתחבורה קלה – {{ח:תתתת|(א)}} אם עקב מבנה הרכב קיימת מניעה להתקין לוחית זיהוי מאחורי הרכב, תותקן הלוחית על הרכב מלפנים; {{ח:תתתת|(ב)}} בעת שנוהגים בו שלא בדרך הוא פטור מנשיאת לוחית זיהוי. {{ח:סעיף|301|מקום התקנת לוחיות־<wbr>הזיהוי|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ב־8, תשס״ה, תשס״ו־8, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לוחיות־הזיהוי יותקנו על הרכב מלפנים ומאחור, או אחת מהם בלבד, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 300|תקנה 300}}, במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה – לפי הוראות רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 10|בתוספת העשירית}} תותקן לוחית זיהוי נוספת שמתקיימים בה התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|302|לוחית זיהוי שניזוקה|תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7}} {{ח:ת}} לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה. {{ח:סעיף|303|שמירת לוחית זיהוי|תיקון: תשנ״ו־7, תשס״ח־7, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 302|בתקנה 302}} או לביטולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 289|בתקנה 289}}, ולעניין רכב לתחבורה קלה – אם ביטל את הרישום על שמו של הרכב האמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 299ד|תקנה 299ד(א)(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא. {{ח:סעיף|304|סימני היכר מיוחדים}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית להורות בהודעה שתפרסם ברשומות שרכב מסויים או סוג של רכב ישא באופן ובצורה שייקבעו בהודעה האמורה את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות־ההיכר, צבעי ההיכר וסימני ההיכר האחרים שנקבעו בה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי רשאית להורות כאמור בתקנת משנה (א) לגבי כל שטח המדינה או חלק ממנו. {{ח:תת|(ג)}} פורסמה הוראה לפי תקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב שצויין בהודעה ולא ירשה לאחר לנהוג רכב כאמור אלא אם הרכב נושא עליו את לוחיות־הזיהוי, הסמלים, אותיות ההיכר, צבעי ההיכר או סימני ההיכר האחרים שנקבעו. {{ח:סעיף|305|איסור נשיאת סימני היכר אחרים|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־9, תשנ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל, אלא אם הרכב נושא עליו לוחיות־זיהוי או סימני היכר מיוחדים כאמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הרשום בישראל כשהרכב נושא עליו לוחית־זיהוי או סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} רשות הרישוי רשאית להורות על הסרת כל לוחית־זיהוי, סימן־זיהוי או סימון שאינם אמורים בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|305א|פרסומת|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב הנושא עליו פרסומת המתחלפת בזמן נהיגת הרכב ופרסומת העלולה להפריע את שדה הראיה, המסתירה את פנסי הרכב, המפריעה להפעלתו של הרכב או הפוגעת במבנה הרכב ובתקינותו. {{ח:קטע2|חלק ד פרק 3|פרק שלישי: מבנה הרכב}} {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן א|סימן א׳: מצב הרכב והפיקוח על תקינותו}} {{ח:סעיף|306|תקינות רכב}} {{ח:ת}} רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש. {{ח:סעיף|306א|תקלת בטיחות סדרתית|תיקון: תשע״א, תשע״ה־4, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא תחדש רשות הרישוי רישיון רכב שנמסרה לבעליו הודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק רישוי שירותים}}, אם חלפו יותר משישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה והוא לא תוקן בהתאם להנחיות יצרן הרכב, ובלבד שרשות הרישוי הודיעה על כך בכתב לבעל הרכב 45 ימים לפחות לפני תאריך חידוש הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} לא תעביר רשות הרישוי את הבעלות ברכב שרישיונו לא חודש כאמור בתקנת משנה (ב) והגבלת העברת הבעלות נרשמה ברישיון הרכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 277|תקנה 277(10)}}. {{ח:סעיף|307|הזמנה לבדיקה|תיקון: תשכ״ו, תשכ״ו־7, תשל״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה, רשאים בכל עת להזמין לבדיקה וכן לבדוק כל רכב. {{ח:תת|(ב)}} סבור שוטר שאיננו בוחן תנועה של המשטרה כי הרכב עלול לסכן את התנועה, רשאי הוא להזמין את הרכב לבדיקה בכל עת בפני בוחן תנועה של המשטרה או בפני בוחן במשרד רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} בעליו או מחזיקו של רכב שהוזמן כאמור יביאנו לבדיקה במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. {{ח:סעיף|308|הודעת אי־<wbr>שימוש|תיקון: תשכ״א, תשכ״ו־7, תשל״ב־4, תשל״ג־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״א־5, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשנ״ט־4, תשס״ט־13, תשע״ט־10}} {{ח:תת|(א)}} סבור בוחן או שוטר הנושאים עמם תעודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בתקנה 307(א)}} כי רכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג בו או למי שמחזיק בפועל ברכב הודעה (להלן – הודעת אי שימוש), בה יפורטו הפגמים ברכב או התנאים שלא נתמלאו ברכב, לפי הענין, יודיע על כך לרשות הרישוי אשר תרשום ברישיון הרכב הערה בדבר הודעת אי־השימוש שניתנה, ובלבד שיפרט בהודעת אי־השימוש אם הותר לו לעשות שימוש ברכב, בכפוף להוראות תקנת משנה (ד); שוטר או בוחן כאמור בתקנת משנה זו רשאי לעכב את מתן ההודעה לרשות הרישוי ל־48 שעות, ואם הוכח להנחת דעתו כי הרכב תוקן בתוך 48 שעות משעת מסירת הודעת אי־שימוש כאמור, יחזיר את רישיון הרכב לבעל הרכב או למי שנמסרה לו הודעת אי־השימוש. {{ח:תת|(ב)}} סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60 אחוזים, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רשיון הרכב לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} החליטה הרשות שעל פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש״ם–1980}}, לשנות הודעת אי שימוש שמסר שמאי רכב, תודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע. {{ח:תת|(ד)}} לא ישתמש אדם ברכב שעליו נמסרה הודעת אי־שימוש, אלא לשם נסיעה לתיקונו או למילוי התנאים שפורטו בה וכן כדי להביאו למשרד הרישוי לשם עריכת בדיקה נוספת, והכל ככל ששימוש כאמור הותר בהודעה שנמסרה. {{ח:תת|(ה)}} נוכחה רשות הרישוי על פי בדיקה נוספת, כי הפגמים שפורטו בהודעת אי־השימוש תוקנו, תבטל את הודעת אי־השימוש ותסיר את ההערה שנרשמה ברישיון הרכב, למעט במקרה שבו הרכב נקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. {{ח:תת|(ו)}} רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כרכב באבדן גמור. {{ח:סעיף|309|שימוש ברכב שניזוק|תיקון: תשנ״ט־4, תשע״ד־5, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי, לבלמים, לשלדה, לקורת האורך, לקורת הרוחב, לחלקי המרכב שמעבר לקו ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים, למסגרת גג המרכב, לרצפת המרכב בתא הנוסעים או למערכת המתלים הקדמיים והאחוריים או נזק שגרם לפתיחת כריות אוויר, אלא לאחר שהרכב תוקן במפעל וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי של מפעל בודק הערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 1|טופס 1 שבתוספת השלוש עשרה}} (להלן – תעודת בדיקה). {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להשתמש ברכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לאחר שתוקן במפעל לצורך הבאתו לבדיקה במפעל בודק וזאת עד לשלושה ימים לאחר גמר התיקון. {{ח:תת|(א2)}} המנהל המקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק כאמור בתקנת משנה (א) לרבות נזק בטיחותי יעביר את הרכב למפעל בודק לשם קבלת תעודת בדיקה. {{ח:תת|(ב)}} לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע על כך המנהל המקצועי במפעל שבו תוקן הרכב לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} שמאי רכב שבדק רכב שנגרם לו נזק בטיחותי יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי ויציין את המועד שבו בדק את הרכב וזאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בתקנת משנה (ג) תימסר לרשות הרישוי לאחר שבדק שמאי הרכב כי הרכב תוקן במפעל, והוצגה לפניו תעודת בדיקה של מפעל בודק. {{ח:תת|(ה)}} מנהל מקצועי במפעל שתיקן רכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב יודיע על כך למפעל הבודק בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 3|טופס 3 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ו)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק אשר נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושלא נבדק בידי שמאי רכב, יודיע לרשות הרישוי כי לרכב נגרם נזק בטיחותי, הוא תוקן במפעל ונבדק על ידו ויציין את המועד שבו בדק את הרכב, זאת בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק א טופס 2|טופס 2 שבתוספת השלוש עשרה}}. {{ח:תת|(ז)}} נמסרה לרשות הרישוי הודעה כאמור בתקנות משנה (ג) ו־(ו) תרשום רשות הרישוי ברישיון הרכב ”נזק בטיחותי תוקן ונבדק“. {{ח:תת|(ח)}} מנהל מקצועי של מפעל בודק שלא נתן תעודת בדיקה לרכב שנגרם לו נזק בטיחותי ושנבדק על ידו או שלא הגיע לבדיקה לאחר שהמנהל המקצועי של המפעל שתיקן את הרכב הודיע לו כי לרכב נגרם נזק בטיחותי כאמור בתקנת משנה (ה), בתוך 21 ימים מיום הבדיקה או מיום ההודעה לפי העניין יודיע על כך לרשות הרישוי, והיא תהיה רשאית להתלות את רישיון הרכב עד לקבלת הודעה מהמפעל הבודק כאמור בתקנת משנה (ו). {{ח:תת|(ט)}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל בודק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נזק בטיחותי“ – נזק שגרם לעיוות, הסטה, סדק או שבר מהותיים באחד מעמודי המרכב, במסגרת גג המרכב, באחת מקורות השלדה הקדמית או האחורית שבין ציר הגלגלים הקדמיים והאחוריים ולפגיעה במרכב הרכב שגרמה לעיוות או לשינוי במבנה הגאומטרי של רצפת המרכב, למעט נזק לחלקים הניתנים לפירוק ולהחלפה באמצעות ברגים ולא באמצעות ריתוך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שלדה“ – שלדה נפרדת או שלדה שהיא חלק בלתי נפרד ממרכב הרכב. {{ח:סעיף|310|מתן תעודת תקינות|תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ב־4, תשנ״ט־2, תשע״ד־5}} {{ח:תת|(א)}} רכב שבוחן או שוטר מסר לגביו הודעת אי־שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 308|בתקנה 308(א)}} והליקויים שבשלהם ניתנה הודעת אי־השימוש תוקנו בידי מפעל, ייתן עליו מנהלו המקצועי, לאחר סיום תיקון הרכב תעודת תקינות בחתימת ידו בטופס הערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 13 טופס 4|טופס 4 שבתוספת השלוש עשרה}} והיא תשמש הוכחה כי הרכב תוקן. {{ח:תת|(ב)}} הנותן תעודה ימסור בה פרטים נכונים ומלאים. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|311|הזמנה לבדיקה נוספת|תיקון: תשכ״ב־3}} {{ח:ת}} רשות הרישוי רשאית לפי שיקול דעתה להזמין רכב לשם בירור כל ענין הקשור בשימוש בו או במצבו או לבדיקה נוספת, ובעליו או מחזיקו יביאנו לבדיקה נוספת במקום ובמועד שנקבעו בהזמנה. {{ח:סעיף|312|אי פגיעה בסמכויות בוחן או שוטר}} {{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 309|בתקנות 309}}, {{ח:פנימי|סעיף 310|310}} {{ח:פנימי|סעיף 311|ו־311}} אינו בא לגרוע מסמכויות בוחן או שוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 307|תקנה 307}}. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: מידות רכב ומשקלו}} {{ח:סעיף|313|מידות רכב|תיקון: תשכ״ח־3, תש״ל־10, תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־3, תשנ״ט־2, תשס״א־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ח־7, תשס״ט־5, תשע״ה־4, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״א־14}} {{ח:תת|(א)}} מידות רכב כמפורט להלן לא יעלו על המידות שצוינו לצדו: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>מטרים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} רוחבו הכולל – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב) –|2.55}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שברכב מסחרי, וברכב להסעת נוסעים שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בתעודת בדיקה של הרכב לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, ובהעדר תעודת בדיקה כאמור, על רוחבו המרבי של הארגז או המרכב שנקבע בידי היצרן;|}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ברכב מסחרי וברכב להסעת נוסעים כאמור שרוחבו המרבי של הארגז או המרכב שלו לא נקבע כאמור בתעודת בדיקה לפי הדירקטיבה האירופית ‎2007/46/EC, וגם לא בידי היצרן, לא יעלה הרוחב החיצוני הכולל של הארגז או המרכב, למעט הכנפיים, ביותר מ־5 אחוזים מכל צד על המרחק הנמדד בין שתי הנקודות הקיצוניות ביותר של הצמיגים המורכבים על הסרן האחורי;|}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב שנרשם ברישיונו כרכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים, וברכב עם מרכב קירור מבוקר העומד בדרישות תקן ישראלי 1291 והמשמש להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת|2.60}} {{ח:תתת|(2)}} גובהו הכולל – {{ח:תתתת|(א)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקת משנה (ב), שמשקלו הכולל המותר – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|עד 1,500 ק״ג|2.50}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|עולה על 1,500 ק״ג עד 3,500 ק״ג|3.00}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|עולה על 3,500 ק״ג עד 8,000 ק״ג|4.00}} {{ח:תתתתת|(4)}} {{טור לשמאל|עולה על 8,000 ק״ג ובאוטובוס|4.00}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|ברכב מסוג O1 ו־O2, שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים או כגרור להובלת סוסים וברכב שנרשם ברישיונו כרכב המיועד להובלת מכולות, ובלבד שגובה המשטח שעליו מונחת ומחוברת המכולה לא יעלה על 1.56 מטרים|4.00}} {{ח:תתת|(3)}} אורכו הכולל של – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מסחרי|12.00}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל שני סרנים|13.50}} {{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל יותר משני סרנים|15.00}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|18.75}} {{ח:תתתת|(ד)}} רכב מורכב – {{ח:תתתתת|(1)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מעל המנוע|16.50}} {{ח:תתתתת|(2)}} {{טור לשמאל|בעל תא נהג מאחורי המנוע|17.60}} {{ח:תתתת}} {{טור לשמאל|ובלבד שהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 12.00 מטרים או לא יעלה על 12.15 מטרים במקרה של הובלת מכולה ימית באורך 45 רגל, והמרחק הנמדד ברדיוס מפין הגרירה של הנתמך לכל אחת מהנקודות בחלקו הקדמי של הנתמך לא יעלה על 2.04 מטרים;|}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{טור לשמאל|המורכב מתומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|17.50}} {{ח:תתתתת|(4)}} בהובלת מכולה ימית באורך 45 רגל תותר תוספת של 15 סנטימטר למידות הנקובות בפסקאות משנה (1) ו־(2); {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|גרור|12.00}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ה), רכב מחובר|18.75}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|על אף האמור בפסקת משנה (א), רכב מסחרי בעל אמצעי העמסה כגון רמפת העמסה או רמפת גישה, בעת שאמצעי ההעמסה במצב סגור|12.30}} {{ח:תת|(ב)}} אורך שלוחה אחורית (Rear Overhang), למעט רכב מסוג O1‏, O2 שנרשם ברישיונו כגרור לינה למגורים, ורכב אחר אשר מוגדר ברישיון הרכב כרכב מגורים, לא יעלה על – {{ח:תתת|(1)}} ברכב, למעט רכב כאמור בפסקאות משנה (2) ו־(3) –60% מרוחק הסרנים של הרכב; {{ח:תתת|(2)}} רכב שנרשם ברישיונו כרכב אשפה בדחס – 63% מרוחק הסרנים; {{ח:תתת|(3)}} אוטובוס – 70% מרוחק הסרנים אך לא יותר מ־3.60 מטרים. {{ח:תת|(ג)}} כושר התמרון (maneuverability) של הרכב מקיים את דרישות הנחיית EC/1230/2012 E.E.C על עדכוניה, אשר עומדת לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות של המשרד וכן באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|314|משקל כולל מותר|תיקון: תשכ״א, תשל״ט־2, תשל״ט־5, תש״ם־3, תש״ם־5, תשמ״א־5, תשמ״ב־2, תשמ״ג־4, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־4, תשנ״א־6, תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשנ״ז־8, תשנ״ח, תשס״א־4, תשס״ג־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ז־12, תשס״ז־14, תשע״ב־6, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־9, תשע״ט־4, תשפ״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב כמפורט להלן על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} '''רכב מנועי, למעט רכב כאמור בפסקה (2) ובכפוף לאמור בפסקה (3)''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים למעט אוטובוס|18,000}} {{ח:תתתת|(א1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס בעל 2 סרנים|19,500}} {{ח:תתתת|(א2)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם הינע חליפי, למעט אוטובוס|19,000}} {{ח:תתתת|(א3)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים נטול פליטות|20,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתתת|(ב1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם הינע חליפי|26,000}} {{ח:תתתת|(ב2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים נטול פליטות|27,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים, כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר|26,000}} {{ח:תתתת|(ג1)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, עם הינע חליפי|27,000}} {{ח:תתתת|(ג2)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקנים, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר, נטול פליטות|28,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 4 סרנים|32,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי|28,000}} {{ח:תתתת|(ה1)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי עם הינע חליפי|29,000}} {{ח:תתתת|(ה2)}} {{טור לשמאל|אוטובוס מפרקי נטול פליטות|30,000}} {{ח:תתת|(2)}} '''רכב מורכב''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שבסרן המניע מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים, שהמרחק בין הסרנים עולה על 1.80 מטרים|38,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|42,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר המיועד להובלת מכולה ימית במידות 40 רגל (‎40-foot ISO‏)|43,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|42,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|48,000}} {{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים עם מנוף לטעינה עצמית מאחורי תא הנהג, שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים, ובלבד שאורך הרכב המורכב לא יעלה על 17.50 מטרים ואורך הנתמך לא יעלה על 12.50 מטרים ושהמרחק מפין הגרירה עד לקצהו האחורי של הנתמך לא יעלה על 10.90 מטרים וקיים סרן היגוי בשלישיית הסרנים שבנתמך|55,000}} {{ח:תתת|(3)}} '''רכב מחובר''' {{ח:תתת}} האמור בפסקה זו יחול נוסף על האמור בפסקאות (1) ו־(4): {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|37,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|43,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|45,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|53,000}} {{ח:תתתת|(ח)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|50,000}} {{ח:תתתת|(ט)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|51,000}} {{ח:תתתת|(י)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|57,000}} {{ח:תתתת|(יא)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|59,000}} {{ח:תתת|(4)}} '''גרור''' {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|בעל 2 סרנים עם מתלה אוויר|19,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים עם מתלה אוויר|27,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|בעל 3 סרנים מרכזיים למעט גרור המיועד להובלת חומרים מסוכנים (להלן – גרור חומ״ס)|24,000}} {{ח:תתת}} לענין תקנת משנה זו יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הנתמך כשלישיית סרנים. {{ח:תת|(א1)}} לא יצורף גרור לרכב מנועי או נתמך לתומך, אלא בצירופים המנויים בתקנת משנה (א)(2) ו־(3). {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב, לא יעלה המשקל הכולל המותר על סרנים כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>קילוגרמים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע למעט באוטובוס|11,500}} {{ח:תתת|(2א)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע באוטובוס|12,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים|18,000}} {{ח:תתת|(5)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים ברכב מנועי שמותקן בו מתלה אוויר או שהמרחק בין הסרנים שלו בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה המאפשר חלוקת עומס שווה בין הסרנים המניעים, בהתאם לדריקטיבה ‎96/53/EC, כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}} {{ח:תתת|(6)}} {{טור לשמאל|צמד סרנים בגרור או בנתמך כשהמרחק בין הסרנים 1.8 מטרים או יותר|20,000}} {{ח:תתת|(7)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}} {{ח:תתת|(8)}} {{טור לשמאל|שלישיית סרנים עם היגוי בנתמך ובגרור למעט גרור חומ״ס|24,000}} {{ח:תת}} ובלבד שיותקנו בסרנים אופנים וצמיגים בעלי כושר העמסה המתאים למשקל הכולל המותר לאותו סרן ולמהירות המרבית של הרכב כפי שתוכננה בידי יצרן הרכב. {{ח:תת|(ג)}} לא יפחת המשקל הכולל על הסרנים המניעים של הרכב מ־25% מהמשקל הכולל המותר שלו. {{ח:תת|(ד)}} בחישוב המשקל הכולל המותר של רכב מחובר לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור על המשקל הכולל המותר של הגורר, ואולם הרשות רשאית לאשר יחס משקל כולל מותר אחר בין הגרור לבין הגורר אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהספק המנוע של הגורר, ביחס למשקלו הכולל המותר של הרכב, נתקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 316א|תקנה 316א}}; {{ח:תתת|(2)}} במערכות הבלימה של הגורר ושל הגרור נתקיימו לדעת מנהל אגף הרכב דרישות תקן הקהיליה האירופית (EC); לא נתקיימו דרישות התקן כאמור, לא יעלה המשקל הכולל המותר של הגרור שתאשר הרשות על 80% מן המשקל הכולל של הגורר. {{ח:תת|(ה)}} המשקל הכולל המותר והמשקל העצמי של רכב מסחרי ורכב עבודה והמטען המורשה לפי רישיון הרכב של רכב מסחרי, יירשמו על הדופן הימנית של תא הנהג. {{ח:תת|(ו)}} מקום שסרן ניתן להרמה, יותקן מנגנון, המתאים למפרט של יצרן הרכב, שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על הסרנים הקדמיים או על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר. {{ח:תת|(ז)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הינע חליפי“ – דלקים או מקורות כוח, אשר משמשים, חלקית לפחות, כתחליף למנועי בעירה פנימית ברכב מנועי, ושיש בהם פוטנציאל תרומה להפחתת פליטות פחמן מרכבים, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(1)}} חשמל, המשמש בכל סוגי רכב חשמלי; {{ח:תתתת|(2)}} מימן; {{ח:תתתת|(3)}} גז טבעי, לרבות ביומתאן, הן במצב צבירה של גז (Compressed Natural Gas – CNG), והן במצב צבירה נוזלי (Liquefied Natural Gas – LNG); {{ח:תתתת|(4)}} גז פחמימני מעובה (גפ״מ); {{ח:תתתת|(5)}} אנרגיה מכנית לרבות חום שיורי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נטול פליטות“ – רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן ‎(EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ־1 גרם פחמן דו־חמצני לק״מ כמפורט בתקן ‎(EC) No. 715/2007 E.E.C. {{ח:סעיף|314א|תנאים מיוחדים בשלישיית סרנים|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט־2, תשמ״ב־2, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ח, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} חלוקת המשקל על כל סרן תהיה שווה; {{ח:תתת|(2)}} המשקל הכולל המרבי לכל סרן יהיה כפי שאישרה רשות הרישוי, על פי הנחיית יצרן הרכב או הסרן ובכפוף לאמור בתקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} יכול שהסרנים יהיו בלא היגוי; {{ח:תתת|(4)}} בנתמך להובלת מכולה ימית במידות של 40 רגל (‎40 foot ISO), העומס המרבי על שלישיית סרנים עם מתלה אוויר לא יעלה על 25,000 ק״ג. {{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים ברכב מנועי יתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} בסרן ההיגוי יורכבו שני צמיגים, אחד בכל צד; {{ח:תתת|(2)}} בכל סרן של צמד הסרנים יורכבו שני צמיגים בכל צד; {{ח:תתת|(3)}} הסרנים שבצמד יצוידו במערכת מתלה אוויר, ואולם אם ייעודו של הרכב איננו מאפשר ציודו במתלה אוויר כאמור, רשאית רשות הרישוי לאשרו אף בלעדיו; {{ח:תתת|(4)}} מקום שסרן ההיגוי מתרומם, יותקן מנגנון המתאים למפרט של יצרן הרכב שיגרום להורדת הסרן כאשר העומס על צמד הסרנים האחוריים עולה על המותר לצמד. {{ח:סעיף|314א1|פטור לרכב צבאי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־10}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 313|תקנות 313}} {{ח:פנימי|סעיף 314|ו־314}} לא יחולו על כלי רכב של צבא־הגנה לישראל – {{ח:תת|(1)}} שהוצא לו רישיון רכב לחירום על פי פקודות הצבא, ובלבד שמידותיו בחירום ומשקלו הכולל המותר יוגבלו בו; {{ח:תת|(2)}} שייעודו מבצעי, ובלבד שמידותיו ומשקלו הכולל המותר יוגבלו ברישיון הרכב הצבאי. {{ח:סעיף|314א2|רכב להובלת חומרים מסוכנים|תיקון: תשס״ה־17, תשע״ח־10}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בתקנות אלה, אורכו הכולל של רכב מחובר או רכב מורכב כמפורט להלן, שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן לא יעלה על המצוין לצדו: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>במטרים</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מחובר|18.75}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מעל המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|16.50}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מורכב בעל תא נהג מאחורי המנוע שהאורך מפין הגרירה של הנתמך עד הקצה האחורי שלו אינו עולה על 12 מטרים|17.60}} {{ח:תת|(ב)}} לא יעלה המשקל הכולל המותר של כלי רכב המיועדים להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצד כל אחד מהם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בק״ג</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים|25,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים כשעל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה אוויר או מתלה דומה לו בתכונותיו בהתאם לאמור בהנחיות האיחוד האירופי מס׳ ‎96/53/EC לרבות כל העדכונים שלהן (בתקנה זו – מתלה), או כשהעומס המרבי המותר על סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|26,000}} {{ח:תתת|(4)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים עם שני סרני היגוי כשעל הסרן המניע מותקנים מכל צד צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|32,000}} {{ח:תתת|(5)}} גרורים – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 2 סרנים|18,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|גרור בעל 3 סרנים|24,000}} {{ח:תתת|(6)}} רכב מחובר – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 סרנים|36,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 2 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 3 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 3 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|רכב מנועי בעל 4 סרנים שמצורף אליו גרור בעל 2 או 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתת|(7)}} רכב מורכב – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל סרן אחד|28,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים כשהמרחק בין הסרנים הוא בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר|36,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמשקלו הכולל המותר 18,000 ק״ג לפחות, על הסרן המניע שלו מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ונתמך בעל 2 סרנים שהמרחק בין סרניו עולה על 1.8 מטר והעומס המרבי המותר עליהם הוא 20,000 ק״ג או יותר|38,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 2 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ה)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 2 סרנים|40,000}} {{ח:תתתת|(ו)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 3 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}} {{ח:תתתת|(ז)}} {{טור לשמאל|תומך בעל 4 סרנים שמצורף אליו נתמך בעל 3 סרנים|44,000}} {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) לא יעלה העומס המרבי המותר על סרנים של רכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן כמפורט להלן, על המשקל שצוין לצדם: {{ח:תת}} {{טור לשמאל|יישור=מרכז||{{מוקטן|<u>בק״ג</u>}}}} {{ח:תתת|(1)}} {{טור לשמאל|סרן קדמי להיגוי ברכב מנועי|7,500}} {{ח:תתת|(2)}} {{טור לשמאל|סרן בודד לא מניע|10,000}} {{ח:תתת|(3)}} {{טור לשמאל|סרן בודד מניע|11,500}} {{ח:תתת|(4)}} צמד סרנים ברכב מנועי – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים פחות ממטר אחד|11,500}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין מטר אחד לבין 1.3 מטר|16,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים בין 1.3 מטר לבין 1.8 מטר ועל הסרן המניע מותקן, מכל צד, צמד גלגלים ומתלה או כשהעומס המרבי המותר על כל סרן מניע אינו עולה על 9,500 ק״ג|19,000}} {{ח:תתת|(5)}} צמד סרנים בגרור או בנתמך – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד מטר אחד|11,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל מטר אחד עד 1.3 מטר|16,000}} {{ח:תתתת|(ג)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.8 מטר|18,000}} {{ח:תתתת|(ד)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.8 מטר|20,000}} {{ח:תתת|(6)}} שלישיית סרנים בגרור או בנתמך – {{ח:תתתת|(א)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים עד 1.3 מטר|21,000}} {{ח:תתתת|(ב)}} {{טור לשמאל|כשהמרחק בין הסרנים מעל 1.3 מטר עד 1.4 מטר|24,000}} {{ח:תת|(ד)}} ברכב שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן, לא יפחת המשקל על הסרנים המניעים מ־25% ממשקל המטען המותר לאותו רכב לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} לענין תקנה זו, יראו שני סרנים בחלקו האחורי של הרכב כצמד סרנים ושלושה סרנים בחלקו האחורי של הרכב כשלישיית סרנים. {{ח:סעיף|314ב|תנאים מיוחדים לשלישיית סרנים ברכב שמותקן בו מכל להובלת חומר מסוכן|תיקון: תשס״א־4}} {{ח:תת|(א)}} בשלישיית סרנים בנתמך שמותקן בו מכל המיועד להובלת חומר מסוכן שהמשקל המותר עליה הוא עד 24,000 ק״ג, יכול ששלישיית הסרנים תהיה בלא היגוי. {{ח:תת|(ב)}} בשלישיית סרנים כאמור בתקנת משנה (א) יכול שיותקנו על כל סרן, מכל צד, גלגל אחד או צמד גלגלים וצמיגים בעלי מידה וכושר העמסה מתאימים לעומס המותר על אותו סרן. {{ח:סעיף|315|היתר לרכב שמידותיו ומשקלו עולים על הקבוע|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|חלק ד|בחלק זה}}, רשאית רשות הרישוי להתיר, בתנאים או בלא תנאים ובהתייעצות עם המפקח על התעבורה, שימוש בציוד חריג. {{ח:תת|(ב)}} התירה רשות הרישוי שימוש בציוד חריג יחול עליו האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בתקנה 85(ג)}}, לפי הענין, והאמור {{ח:פנימי|סעיף 313|בתקנה 313(ד)}}. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: מנוע, מערכות הדלק והפליטה}} {{ח:סעיף|316|מנוע}} {{ח:ת}} מנוע המורכב ברכב מנועי וכן אביזרי המנוע יהיו במצב נקי ותקין ובעלי הספק וכושר מתאים לייעודו של הרכב שלא לגרום – {{ח:תת|(1)}} לפליטת עשן מעל המידה הרגילה ברכב מסוג זה, או {{ח:תת|(2)}} להפרשת שמן או כל חומר אחר, או {{ח:תת|(3)}} לרעש מעל המידה הרגילה הכרוכה בפעולתו התקינה של מנוע מסוג זה. {{ח:סעיף|316א|כוח סוס מינימלי|תיקון: תשל״ו־3, תשל״ט, תשל״ט־2, תשמ״ד, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מן הסוגים המפורטים בתקנה זו, אלא אם כן הספק מנועו ביחס למשקלו הכולל המותר כפי שקבע יצרנו הוא כמפורט להלן: {{ח:תת}} <table> <tr><th rowspan="2">סוג הרכב</th><th colspan="2">הספק לכל 1{{ח:הערה|,}}000 ק״ג משקל כולל מותר</th></tr> <tr><th>לפי תקן DIN 70020 {{ש}} {{מוקטן|(כוח סוס)}}</th><th>לפי תקן I.S.O {{ש}} {{מוקטן|(קילווט)}}</th></tr> <tr><td>אוטובוס ציבורי</td><td>13</td><td>9.6</td></tr> <tr><td>אוטובוס פרטי</td><td>12</td><td>8.8</td></tr> <tr><td>רכב מסחרי</td><td>8</td><td>5.9</td></tr> <tr><td>גורר, תומך, רכב עבודה ורכב מסחרי הגורר גרור</td><td>6.12</td><td>4.5</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} הותקן ברכב כאמור מזגן אוויר המופעל על ידי מנוע הרכב, הספק המנוע של הרכב יוגדל במספר כוחות הסוס שיהיו דרושים לפי הצריכה המקסימלית של המזגן. {{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה ברכב מן הסוגים האמורים בתקנת משנה (א) כל שינוי מבנה לרבות החלפה או הוספה של מיתקן המופעל על ידי המנוע של הרכב בשעת נסיעתו שיש בו כדי לשנות את הסוג או המשקל הכולל המותר של הרכב או להקטין את הספק המנוע אלא אם הותאם כח הסוס של המנוע לשינוי. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי מסחרי הגורר גרור יהיה הספק המנוע מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב הנגרר בתוספת המשקל הכולל המותר של הרכב הגורר, בשעת הגרירה, ובלבד שהספק המנוע לא יהיה פחות מההספק שנקבע בתקנה זו לגבי תומך. {{ח:סעיף|317|מערכת הדלק}} {{ח:תת|(א)}} מיכל הדלק, צינור לשאיבת הדלק וכן כל חלק אחר ממערכת הדלק לא יבלטו מצדי הרכב. מיכל הדלק וכן צינורות המובילים דלק יהיו בנויים בצורה המבטיחה עמידה בפני כל תנודות המנוע והרכב בכל תנאי הדרך ובאופן שתנועת הרכב לא תשפיע על יציבותם, חיבוריהם, צורתם ומצבם התקין ולא תגרום לדליפת הדלק בין בצורת נוזל ובין בצורת גז. {{ח:תת|(ב)}} מערכת הדלק תהיה במצב שיבטיח את עמידתה בלחץ פנימי של לא פחות מ־0.3 אטמוספרות ותהיה עשויה ממתכת או מחומר אחר אשר – {{ח:תתת|(1)}} אינם מחלידים; {{ח:תתת|(2)}} עומדים בפני השפעה כימית של הדלק; {{ח:תתת|(3)}} אינם דליקים. {{ח:תת|(ג)}} החיבורים במערכת הדלק ייעשו באמצעות הברגות בלבד. {{ח:סעיף|318|מערכת פליטה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת פליטה המיועדת להרחקת גזים נשרפים במנוע דרך הפתח שבקצה צינור הפליטה. {{ח:תת|(ב)}} מערכת הפליטה תהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ותורכב בצורה המבטיחה כי לא תיגרם על ידיה שריפה ברכב או כל נזק לרכב. {{ח:תת|(ג)}} צינור הפליטה לא יבלוט מצדי המרכב ופתחו לא יהיה מכוון כלפי הקרקע ולא יסטה לצד ימין ובלבד שברכב מנועי המיועד להסעה לא יהיה מכוון כלפי מעלה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|318א|מניעת זיהום אויר מבית הארכובה|תיקון: תשל״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־4, תשס״ה־19, תשס״ז־11, תש״ע־18, תשע״ה־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי, למעט אופנוע טרקטורון ורכב הפועל באמצעות מנוע חשמל בלבד, ולא יחודש רשיונו אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מותקנת במנועו מערכת איוורור של בית הארכובה שיונקת את אדי הגזים החומקים מתוכה בעזרת תת לחץ של המנוע ומעבירה אותם חזרה למנוע לשם מניעת זיהום אויר; {{ח:תתת|(1א)}} עמד בבדיקת זיהום אוויר לפי {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(א1)}} תקנת משנה (א)(4) לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל המוגדר כרכב חירום לפי פקודות הצבא, ובלבד שכלי הרכב נרשם או שניתן עליו רישיון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 282|לתקנה 282}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור – {{ח:תתת|(1)}} בתקנת משנה (א)(2), ברכב נוסעים פרטי ובמונית משנת ייצור כמפורט להלן, המונעים במנוע בנזין שנפחו כמפורט לצדה, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן על 1% בנפח הגזים הנפלטים מצינור הפליטה – {{ח:תתת}} <table> <tr><th width="100px">שנת ייצור</th><th width="100px">נפח מנוע בסמ״ק</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} 1992 </td><td>2,000</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} 1993 </td><td>1,600</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(3)}} 1994 </td><td>כל נפח</td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.5%; {{ח:תתת|(3)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 1995 עד 2003, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03; {{ח:תתת|(4)}} בתקנת משנה (א)(3)(א), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בסיבובי סרק על 0.3%; {{ח:תתת|(5)}} בתקנת משנה (א)(3)(ב), ברכב ששנת ייצורו 2004 או אחריה, שהערכים שקבע לגביו יצרן הרכב לא מופיעים ברשימת הערכים, לא תעלה תכולת חד תחמוצת הפחמן (CO) בגזים הנפלטים מהרכב כאשר מהירות סיבוב המנוע 2,000 סיבובים לדקה לפחות, על 0.2% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל־1.03. {{ח:תת|(ג)}} הבדיקות האמורות בתקנות משנה (א)(4) ו־(ב) יבוצעו בהתאם להנחיית הקהילה האירופית ‎96/96/EC, אשר הופקדה לעיון הציבור באגף הרכב שבמשרד התחבורה, ובמכשיר בהתאם להנחיה האמורה שאישרה מעבדה מוסמכת. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: מערכת ההילוכים, מערכת ההיגוי, הגלגלים והקפיצים}} {{ח:סעיף|319|תיבת הילוכים}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן תיבת הילוכים המאפשרת תנועתו של הרכב קדימה ואחורה בכוח המנוע. תיבת ההילוכים תהיה במצב תקין וניתנת להפעלה בתוך תא הנהג מבלי שהנוהג ברכב יצטרך לעזוב את מושבו. {{ח:תת|(ב)}} תיבת ההילוכים תותקן בצורה יציבה שתאפשר החלפה יעילה של ההילוכים ונסיעה בהילוך מתאים בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על רכב אשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג. {{ח:סעיף|320|מערכת היגוי|תיקון: תשכ״א, תשל״ו־3, תשס״ח־7, תשפ״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן מערכת היגוי שתהא תקינה בכל עת ותאפשר להפנות ולהחזיר מיד את הרכב לכל כיוון נסיעה בקלות, במהירות ובבטיחות; הנוהג ברכב או הממונה עליו אחראי לקיום הוראה זו. {{ח:תת|(ב)}} כל חלק במערכת ההיגוי המחובר אליה על ידי הברגה יהיה מובטח על ידי פינים מפצילים או כל סידור טכני אחר המונע התרופפות החיבור האמור. {{ח:תת|(ג)}} גלגלי הסרן הקדמי יהיו מכוונים בכל עת בהתאם להוראות הטכניות של יצרן הרכב. גלגלי רכב וכל חלק של מערכת ההיגוי לא יגעו בצינורות או בזרנוקי הבלמים. {{ח:תת|(ד)}} מותר להתקין מנגנון עזר להפעלת מערכת ההיגוי ובלבד שיאושר על ידי רשות הרישוי. {{ח:תת|(ה)}} לא יירשם רכב, למעט רכב עבודה המיועד לפי מבנהו לטיאוט בדרך, ולמעט רכב אספנות אשר מועד ייצורו עד שנת 1960, אלא אם מערכת ההיגוי וגלגל ההגה או הכידון מותקנים בצד שמאל של הרכב. {{ח:סעיף|321|אופנים|תיקון: תשנ״א, תשס״ט־13}} {{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו אופנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ויהיו בעלי נקבים המותאמים בקוטרם לברגים ואומים המשמשים לחיבור האופנים לסרן. {{ח:תת|(ב)}} האופנים יהיו במצב תקין ויהודקו באמצעות כל הברגים או האומים, לפי הענין, שיהיו במצב תקין ובהתאם להוראות היצרן. {{ח:תת|(ג)}} לא יותקן אופן ברכב אלא אם כן הוא מתאים לצמיג במידותיו בהתייחס לקוטר תושבת האופן ורוחבו, כושר ההעמסה של הצמיג, לחץ האוויר המרבי המותר ומהירות המרבית לנסיעה בו, בהתאם להוראות היצרן. {{ח:תת|(ד)}} על אופן המיועד לפי מבנהו להרכבת צמיג עם אבוב לא יורכב צמיג ללא אבוב (Tubless). {{ח:תת|(ה)}} לא יותקן ברכב מסוג N3 כיסוי המסתיר את הברגים או האומים, המחברים את האופן לסרן. {{ח:סעיף|322|צמיגים|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ח, תשמ״ג־2, תשמ״ח, תשנ״א, תשס״ה־19, תשע״א, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בגלגלי רכב יותקנו צמיגי גומי פנאומטיים מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} ובהם לחץ אויר במידה שקבע יצרן הרכב; ברכב אטי מותר להתקין צמיגים שאינם פנאומטיים. {{ח:תת|(ב)}} הצמיגים ברכב יותאמו לייעוד הרכב ויהיו בעלי אותם מבנה וכושר העמסה שקבע יצרן הרכב והמידות שנרשמו ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב1)}} עובד מפעל לתיקון צמיגים ואבובים לא יתקין בגלגלי רכב צמיגים שחלפו 6 שנים ממועד ייצורם, ואם היו הצמיגים משומשים – 24 חודשים ממועד ייצורם; בתקנת משנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ייצור“ – המועד המוטבע על הצמיג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל לתיקון צמיגים ואבובים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}. {{ח:תת|(ג)}} בצמיג פנאומטי, לרבות בצמיג שבגלגל חילוף, לא יפחת עובי הפרופיל או עומק החריצים של הצמיג, הבא במגע עם הדרך, מ־2 מ״מ ובצמיג שאינו פנאומטי, לא יפחת עוביו מ־4 ס״מ. {{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יורכבו ברכב מנועי צמיגים שונים במידה, בכושר העמסה ובמבנה – בין רדיאלי ובין דיאגונלי – על סרן אחד; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מנועי – למעט טרקטור ומכונה ניידת – יכול שיורכבו צמיגים בעלי מבנה שונה על סרנים שונים אלא אם כן קבע יצרן הרכב אחרת ובלבד שלא יורכבו – {{ח:תתתת|(א)}} צמיגים רדיאליים בסרן קדמי אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים דיאגונליים; {{ח:תתתת|(ב)}} צמיגים רדיאליים שבהם חגורת פלדה בסרן קדמי, אם בסרן או בסרנים האחוריים הורכבו צמיגים רדיאליים שאין בהם חגורת פלדה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בתקנת משנה זו, נגרם תקר באחד מגלגלי הרכב, מותר להרכיב על סרן אחד גלגל חילוף שמידותיו שונות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365(2)}}, ובלבד שנוהג הרכב לא יעשה בו שימוש אלא לצורך נסיעה אל המוסך הקרוב לתיקון התקר. {{ח:תת|(ה)}} לא יורכב ברכב צמיג ללא אבוב אם הוא מיועד להרכבה עם אבוב. {{ח:תת|(ו)}} לא יורכב ברכב ששנת ייצורו – {{ח:תתת|(1)}} עד 2005 – צמיג המוגבל למהירות פחותה מהמהירות המרבית המתוכננת של הרכב ובלבד שבמונית, ברכב נוסעים פרטי יכול שיורכב צמיג בדרגת מהירות S; {{ח:תתת|(2)}} 2006 ואילך – צמיג שתכנן יצרנו ללחץ אוויר, לכושר העמסה ולמהירות הפחותים מאלה שתכנן יצרן הרכב וברכב מסוג M1 ו־N1 – גם צמיג בעל קוד מהירות נמוך מדרגה S או מהמהירות המרבית של הרכב שקבע יצרן הרכב. {{ח:סעיף|323|קפיצים}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ובגרור יותקנו בין הסרנים לבין מרכב הרכב קפיצים יעילים ובעלי כושר מתאים למשקל הכולל המותר של הרכב, ובלבד שהקפיצים המורכבים על אותו סרן יהיו בעלי כוח התנגדות שווה. {{ח:תת|(ב)}} מותר להתקין ברכב מנועי כל מיתקן אחר אשר פעולתו הטכנית כפעולת הקפיצים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} רכב מנועי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 400 ק״ג ושאינו מיועד לפי מבנהו להסעה; {{ח:תתת|(2)}} רכב איטי; {{ח:תתת|(3)}} גרור אשר נבנה ללא קפיצים ומבנהו אושר על ידי רשות הרישוי; {{ח:תתת|(4)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 750 ק״ג. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: בלמים|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:סעיף|324|הגדרות|תיקון: תשכ״א, תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשס״ח־7, תשס״ט־11, תשע״ה־6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי שירות“ – מערכת בלמים הפועלת על כל גלגלי הרכב, שהפעלתה מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־4.5 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת כפולה של בלמי שירות“ – שתי מערכות של בלמי שירות הפועלות כל אחת בנפרד על גלגלי הרכב, וכל מערכת מפעילה בנפרד את בלמי השירות של לפחות מחצית מספר הגלגלים ועשויה לבלום את הרכב במקרה שהמערכת השניה חדלה לפעול; {{ח:תת}} מערכת נפרדת של הבלמים יכול שתאט את מהירות הרכב פחות מ־4.5 מ/שניה בשניה אולם שתי המערכות יחד יאטו את מהירותו במידה האמורה לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלם עצמאי“ – מיתקן המפעיל את מערכת הבלמים בעזרת קפיץ העוצר את הרכב כשלחץ האויר במערכת הבלמים יורד מתחת ללחץ האויר הדרוש להפעלה יעילה של הבלמים, והמערכת מאפשרת האטה של מהירות הרכב לפחות 2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס והחזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמנוע“ – מנגנון האטה המפעיל את המנוע כמדחס וגורם להאטת הנסיעה של הרכב והמבטיח שבשעת החלפת ההילוכים המנגנון לא יפעל ופעולת המנוע לא תופסק, או מנגנון האטה אחר המאיט את מהירות הרכב שלא באמצעות מערכת הבלמים שאישר מנהל האגף לרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בלמי עזר“ – מערכת בלמים הפועלת בצורה ישירה על הגלגלים המורכבים לפחות על סרן אחד של הרכב ומאפשרת האטת המהירות לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהרכב עמוס וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע גם בשעת חניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר אזהרה“ – מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמים הידראוליים להשמעת קול או להפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בו במקרה שגובה פני הנוזל של הבלמים ירד מתחת לגובה שקבע יצרן הרכב או שלחץ הנוזל של הבלמים באחת המערכות הכפולות ירד בהשואה למערכת השניה או מכשיר הגורם ברכב בעל מערכת בלמי אויר להשמעת קול ולהפצת אור שהנוהג ברכב יוכל להבחין בהם במקרה שלחץ האויר פחת מהלחץ הדרוש להפעלה יעילה ובטוחה של הבלמים כפי שקבע יצרן הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאיט“ (Retarder) – מנגנון האטה חשמלי או הידראולי המותקן במערכת ההנעה של הרכב, והמיועד להאטת הרכב בלא שהוא קשור למערכת הבלמים של הרכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן למניעת נעילה“ (A.B.S) – רכיב של מערכת בלם שירות המפעיל בעת בלימה בקרה אוטומטית על שיעור ההחלקה של גלגלי הרכב בכיוון סיבובם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בקרת יציבות“ – מערכת אלקטרונית המשפרת את יציבות הרכב כשהוא בתנועה, על ידי התערבות בפעולות מערכות הרכב, לרבות הבלמים והמנוע, בהתאם לעיבוד מדדי התנהגות הרכב הכוללים, בין השאר, את תאוצת הרכב, זווית הפניית ההגה והמהירות, התואמת לתקן ECE 13 או תקן אחר של האיחוד האירופי שאישר מנהל אגף הרכב והעומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה בשעות העבודה הרגילות שלו ובאתר האינטרנט של המשרד, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – התואמת לתקן FMVSS 126 או לתקן CMVSS 126; לעניין זה, ”תקן FMVSS“, ”תקן CMVSS“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|325|בלמי שירות, בלמי עזר ובלם עצמאי|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו בלמי שירות ובלמי עזר שיהיו תקינים בכל עת. {{ח:תת|(ב)}} ההפרש בעוצמת הבלימה של הגלגלים באותו סרן לא יעלה על 30% מערכו הגבוה. {{ח:תת|(ג)}} בלמי השירות ובלמי העזר יותקנו בשתי מערכות נפרדות או במערכת אחת בעלת אמצעי הפעלה נפרדים שכל אחד מהם עשוי לבלום את הרכב כאשר השני חדל לפעול. {{ח:תת|(ד)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות המופעלת בלחץ אויר בלבד יותקנו שני בלמים עצמאיים בכל סרן מהסרנים האחוריים אולם ברכב בעל יותר משני סרנים יכול שיותקן בלם עצמאי אחד בסרן הקדמי במקום באחד מהסרנים האחוריים. {{ח:תת|(ה)}} ברכב בעל מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר יותקן לפחות בלם עצמאי אחד בכל סרן מהסרנים האחוריים. {{ח:תת|(ו)}} רכב שמותקן בו בלם עצמאי הניתן להפעלה מתא הנהג פטור מהתקנת בלם עזר נוסף. {{ח:סעיף|326|בלמי אויר|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בלמי שירות המופעלים בלחץ אויר יצויידו בשסתום בטחון, מד לחץ אויר, מכשיר אזהרה, שסתום משחרר וחיבורים לבדיקת לחץ אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} שסתום הבטחון יותקן במערכת מגורות האויר וישחרר ממגורות האויר את עודפי לחץ האויר שמעל ללחץ שקבע יצרן הרכב. {{ח:תת|(ג)}} מכשיר אזהרה ומד לחץ אויר יותקנו בלוח המחוונים. שסתום משחרר יותקן במערכת מגורות האויר לשם ניקוז הנוזלים המצטברים בהם. {{ח:תת|(ד)}} חיבורים לבדיקת לחץ אויר יותקנו במכלי האויר אחרי כל וסת לחץ, על תאי הבלימה ולפני וסת כוח הבלימה. {{ח:סעיף|327|בלמי טרקטור, רכב איטי ומכונה ניידת|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ד־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} ברכב איטי, בטרקטור למעט בטרקטורון או במכונה ניידת, אשר לפי מבנהו אינו מסוגל לנוע במישור במהירות העולה על 40 ק״מ לשעה, יותקנו לפחות בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג. {{ח:סעיף|327א||תיקון: תשכ״ד־8, תשכ״ח, תשל״ח־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|328|בלמי אופנוע ותלת אופנוע|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 325|בתקנה 325}} יותקנו באופנוע ובתלת־אופנוע שני סוגי בלמים שלא יהיו קשורים או תלויים זה בזה כאשר האחד מופעל על הגלגל האחורי של האופנוע או על שני הגלגלים האחוריים של התלת אופנוע, והמאפשר האטה של המהירות לפחות ב־1.5 מ/שניה בשניה, והשני המופעל על הגלגל הקדמי והמאפשר האטה של המהירות ב־1.5 מ/שניה בשניה. {{ח:סעיף|329|בלמים נוספים ברכב פרטי, במונית, ברכב מסחרי וברכב עבודה|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־10, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, במונית וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,200 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות ומכשיר אזהרה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים תהיה מערכת בלמי השירות כפולה ויותקן בו מכשיר אזהרה; {{ח:תתת|(2)}} ברכב כאמור, שמותקנת בו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר או מותקנת בו מערכת בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר – יותקן בלם עצמאי. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא מ־12,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג תותקן מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת בלחץ אויר, או מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר הוא 16,000 ק״ג או יותר, יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלים רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. {{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג אך אין חובה להתקין בלם עצמאי כשמותקנים ברכב מערכת כפולה של בלמי שירות הידראוליים המופעלת על ידי מערכת כפולה של לחץ אויר. {{ח:תת|(ו)}} ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמותקן בהם מנוע דיזל, ושמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר – יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ז)}} ברכב חילוץ או גרירה נשלטת שמותקן בו מנוע דיזל יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ח)}} ברכב שצוין ברשיונו כטיולית, ששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקן מאיט. {{ח:תת|(ט)}} הוראות תקנות משנה (ו) ו־(ז) לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה בצבא הגנה לישראל (להלן – ראש מחלקת מערכות ממונעות), וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:סעיף|330|בלמים נוספים באוטובוס|תיקון: תשל״ח־5, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשנ״ד־6, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר עד 7,999 ק״ג יותקנו מערכת כפולה של בלמי שירות ומיתקן אזהרה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר יותקנו מערכת בלמי שירות המופעלת רק בלחץ אויר ובלם עצמאי. {{ח:תת|(ד)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר ובאוטובוס עם תיבת הילוכים אוטומטית שמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר, יותקן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג. {{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שמותקן בו מנוע דיזל ושמשקלו הכולל המותר 6,000 ק״ג או יותר יותקן בלמנוע. {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שמשקלו הכולל המותר 10,000 ק״ג או יותר ואשר שנת ייצורו 1987 או לאחריה, יותקן מאיט; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, אם אישר זאת ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|330א|מיתקן למניעת נעילת גלגלים|תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־6, תשנ״ג־10, תשנ״ד, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשנ״ט־7, תשס״ה־4, תשס״ה־19}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט להלן ולא ישתמש בו אדם, אם לא הותקן בו, בעת ייצורו, מיתקן למניעת נעילת גלגלים מסוג שאישר מנהל אגף הרכב, או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, והוא תקין ופועל כהלכה בכל עת: <table> <tr><th>החל בשנת ייצור</th><th>סוג הרכב</th></tr> <tr><td 1991>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} אוטובוס שבו מותקנת מערכת בלמים המופעלת בלחץ אויר ללא מערכת הידראולית. </td></tr> <tr><td 1992>&nbsp;</td><td> {{ח:תת|(1)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}. {{ח:תת|(2)}} גרור ונתמך שמשקלו הכולל המותר עולה על 16,000 ק״ג המוביל או המיועד להוביל חומר מסוכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 87|בתקנה 87}}. </td></tr> <tr><td>1993</td><td> {{ח:תת|(1)}} מונית שאינה זוטובוס. {{ח:תת|(2)}} רכב סיור שאינו בנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. </td></tr> <tr><td>1994</td><td> {{ח:תת|(1)}} כל מונית למעט מונית מסוג זוטובוס שמתקיימות בה דרישות המפרט הטכני לרכב להסעת נכים שקבע מנהל אגף הרכב. {{ח:תת|(2)}} כל רכב סיור לרבות כזה הבנוי על מרכב של רכב מסחרי אחוד. {{ח:תת|(3)}} כל גרור או נתמך שמשקלו הכולל המותר 8,000 ק״ג או יותר למעט גרור לטרקטור. </td></tr> <tr><td>1996</td><td> {{ח:תת|(1)}} כל רכב מסחרי, שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר. {{ח:תת|(2)}} רכב מורכב שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר. {{ח:תת|(3)}} אוטובוס, לרבות אוטובוס זעיר בעל מערכת בלמים מכל סוג. </td></tr> <tr><td 2003>&nbsp;</td><td> {{ח:ת}} רכב, למעט רכב שיוצר במדינות NAFTA, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, ולגבי רכב שיוצר במדינות NAFTA – שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,500 ק״ג. </td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם בגורר או תומך הגורר אחריו גרור או נתמך שמותקנים בהם מיתקן למניעת נעילת גלגלים אלא אם כן מותקנים בגורר או בתומך חיבורי חשמל להפעלתו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב, במקרה מיוחד שייראה לו, לפטור רכב מסויים מהוראות תקנה זו, ובלבד שהפטור יירשם ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|330ב|מערכת בקרת יציבות|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־11, תש״ע־17, תשע״א־2, תשע״ב־3, תשע״ג־8, תשע״ה־4, תשע״ה־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב שמועד עלייתו לכביש הוא מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (להלן – המועד הקובע), אלא אם כן הותקנה בו מערכת בקרת יציבות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הרישוי רשאית לרשום רכב כאמור שלא הותקנה בו מערכת בקרת יציבות, אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} רכב שיובא לישראל עד יום 31 באוקטובר בשנה שקדמה למועד הקובע לגבי אותו סוג רכב ולמעט רכב מהסוג המפורט בתקנת משנה (ג)(3); לעניין זה, יראו את היום שבו נפרק הרכב מנמל בישראל, כיום שבו יובא לישראל; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג O1‏, O2‏, O3‏, O4‏, L, רכב משא או אוטובוס שהם בעלי 4 סרנים או יותר, או אוטובוס המיועד על פי רישיונו לבצע נסיעות בקו שירות עירוני; {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N‏, M‏ או O שבוצע בו שינוי מבנה לאחר שייצורו הושלם או רכב עבודה או ציוד חריג או רכב ממוגן ירי או רכב למטרות מיוחדות (SPV – Special Purpose Vehicle), כהגדרתם בדירקטיבה ‎2007/46/EC ובדירקטיבה {{ח:הערה|Regulation}} (EC) No 661/2009 המפורסמות באתר האינטרנט של משרד התחבורה, שניתן עליהם אישור מנהל אגף הרכב על פי הכללים הקבועים בדירקטיבות כאמור; {{ח:תתת|(4)}} נגרר מסוג O3 או O4 המיועד לנסיעה בשטח והמצויד במתלה קפיצים, מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות; {{ח:תתת|(5)}} רכב מסוג N3 שמסווג בדירקטיבה ‎2007/46/EC בסיווג משנה כרכב שטח (Off-Road). {{ח:תת|(ג)}} לגבי כלי הרכב שלהלן יקראו את תקנת משנה (א) כך שבמקום ”ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010)“ יבוא התאריך הנקוב לצדם: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסוג N1 מתוצר שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו תוצר איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות – כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016); {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2 או N3 שהוא בעל 2 או 3 סרנים או תומך בעל הנעה 4×6 – ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012); {{ח:תתת|(2א)}} על אף האמור בפסקה (2) – {{ח:תתתת|(א)}} רכב מסוג N2 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי טרם נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ט״ז בחשוון התשע״ג (1 בנובמבר 2012); {{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסוג N2 ו־N3 מדגם שניתן עליו אישור מנהל אגף הרכב על פי אישור היצרן כי אותו דגם איננו מיוצר עם מערכת בקרת יציבות, ושרשות הרישוי נתנה את אישורה לאב טיפוס שלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282(א)(2)}} – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014); {{ח:תתת|(3)}} רכב מסוג N שסיווג המשנה שלו על פי רישיונו הוא כיבוי אש או רכב עבודה שייעודו משאבת בטון – ח׳ בחשוון התשע״ה (1 בנובמבר 2014). {{ח:סעיף|331|בלמים נוספים בגרור ובנתמך|תיקון: תשל״ח־5, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 750 ק״ג יותקנו בלם שירות ובלם עזר המאפשר השארתו במצב בלימה בכל תנאי דרך אף אם אינו מחובר לגורר או לתומך. {{ח:תת|(ב)}} גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 1,000 ק״ג הנגרר על ידי רכב איטי או טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים ובלבד שמהירותו המקסימלית של הגורר תסומן על גבי הגרור מאחוריו. {{ח:תת|(ב1)}} גרור חד־סרני שמשקלו הכולל אינו עולה על 1,500 ק״ג הנגרר על ידי טרקטור, פטור מחובת התקנת בלמים, ובלבד שמהירותו המרבית של הגורר תסומן על גבי הגרור, מאחוריו. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג יותקן, נוסף לבלמים כאמור, בלם בטחון שיפעל באופן עצמאי ויבטיח בלימה אוטומטית במקרה של ניתוק פתאומי של הגרור או הנתמך מהגורר או התומך. {{ח:תת|(ד)}} לא יותקנו בגרור בלמים המופעלים על ידי דחיפה של ייצול החיבור על הגורר; הוראה זו לא תחול על גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג. {{ח:תת|(ה)}} בגרור ובנתמך שמשקלם הכולל המותר הוא 8,000 ק״ג או יותר, למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור, יותקנו בלמי שרות המופעלים בלחץ אויר מסוג שעומד בתקן מספר E.C.E 13 של המועצה הכלכלית והסוציאלית של אירופה וכן בלם עצמאי שניתן להפעילו מתא הנהג כבלם עזר. {{ח:תת|(ו)}} נתמך בעל שלישיית סרנים יהיה פטור מחובת התקנת בלם עצמאי כאמור בתקנת משנה (ה) בסרן בו מותקנת מערכת ההיגוי אם לא ניתן להתקינו, ובלבד שמערכת הבלימה של הרכב מאפשרת האטת מהירותו לפחות ב־2 מ/שניה בשניה כשהוא עמוס בדרך מישורית בעלת ציפוי וכן החזקתו במצב בלימה בכל דרך ובכל שיפוע. {{ח:סעיף|332|מכשירי אזהרה במערכת בלמים משולבת|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשל״ח־5}} {{ח:ת}} ברכב שמותקנת בו מערכת בלמים משולבת המורכבת ממערכת לחץ אויר וממערכת הידראולית יותקנו מכשירי אזהרה מתאימים, אחד במערכת לחץ האויר ואחד במערכת ההידראולית אולם יכול ששני מכשירי האזהרה יפעילו מתקן אחד המשמיע קול ומפיץ אור. {{ח:סעיף|333|אבזרי בלמים|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} האבזרים, החלקים והחיבורים המותקנים במערכות הבלמים יהיו מחומר ובצורה המבטיחים את פעולתם התקינה בכל מצב של הרכב. {{ח:תת|(ב)}} האבזרים והחיבורים יהיו מוגנים נגד כל גירוד, שיפשוף, חיכוך ופגיעה בכושר פעולתם. {{ח:תת|(ג)}} החלקים הנמצאים בתנועה יהיו בעלי אורך וגמישות מספיקים במידה כזו שתנועות הרכב או החלק שאליו הם מחוברים לא יגרמו להם נזק. {{ח:תת|(ד)}} לא ישנה אדם את מערכת הבלמים המקוריים של הרכב, לא יחליף ולא ירשה לאחר להחליף חלק או אבזר במערכת הבלמים בחלק או באבזר אחר בעל מידות, איכות או סגולות טכניות אחרות מאלה שקבע יצרן מערכת הבלמים, אלא אם קיבל אישור מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאיו. {{ח:סעיף|333א|אחריות|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:ת}} הנוהג ברכב, בעלו או הממונה עליו, אחראים לקיום הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ה|סימן זה}}. {{ח:סעיף|333ב|תחולה|תיקון: תשל״ח־5}} {{ח:ת}} על רכב ששנת ייצורו 1976 או לפני כן שנרשם לראשונה לפני תחילת תקפן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), תשל״ח–1978 {{ח:הערה|(ביום 4.6.1978)}}, יחולו הוראות התקנות כנוסחן ערב תחילת תקפן של התקנות האמורות; אולם על רכב שהותקנו בו בלמים לפי התקנות האמורות, כולן או מקצתן, יחולו הוראות אותן תקנות כנוסחן זה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: מערכת האורות}} {{ח:סעיף|334|פנסי חזית|תיקון: תשכ״א, תש״ל, תש״ל־10, תשמ״ה, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אשר רחבו הכולל עולה על מטר אחד, למעט אופנוע, יותקנו שני פנסי חזית שכל אחד מהם יאיר באור גבוה (האור הגדול) ובאור נמוך (האור הקטן), או יותקנו ארבעה פנסי חזית אשר לפחות אחד מכל צד יאיר באור גבוה ואחד בלבד מכל צד יאיר באור נמוך. {{ח:תת|(ב)}} האור הגבוה יהיה אור לבן או אור צהוב בהיר (להלן – צהוב) ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־100 מטר. {{ח:תת|(ג)}} האור הנמוך יהיה אור לבן או אור צהוב ויאיר את הדרך לפני הרכב בלילה ובמזג אוויר נאה למרחק של לא פחות מ־30 מטר ועצמתו לא תעלה על לוקס אחד בשעה שהיא נמדדת על גבי משטח המוצב על פני הדרך במרחק 25 מטר מן הפנס האמור – מגובה מרכז הפנס ולמעלה ממנו. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|335|התקנת פנסי חזית|תיקון: תש״ל, תשס״ח־7, תשע״א־10, תשע״ה־4}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – פנסי החזית יותקנו בחזית הרכב, פנס אחד או שניים בכל צד של הרכב מותקנים באופן סימטרי לגבי הציר המרכזי של הרכב, ובלבד שהמרחק מפני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 135 ס״מ; האור בפנסי החזית האמורים יאיר בצבע אחד; הוראות תקנה זו, לעניין המרחק מפני הקרקע לקצות הפנסים, לא יחולו על כלי רכב של צבא הגנה לישראל שייעודו מבצעי, ובלבד שמיקום הפנסים אושר בידי ראש מחלקת מערכות ממונעות וניתן לו רישיון רכב צבאי. {{ח:סעיף|336|פנסי חזית באופנוע ורכב איטי|תיקון: תשמ״ה, תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} באופנוע עם רכב צדי או בלעדיו, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן לפחות פנס חזית אחד אשר לגביו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 334|תקנות 334}} {{ח:פנימי|סעיף 335|ו־335}} בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} באופנוע בלי רכב צדי יותקן הפנס במרכז חזיתו; {{ח:תתת|(2)}} באופנוע עם רכב צדי, בתלת־אופנוע ובטרקטור יותקן הפנס במרכז החזית או בצדו השמאלי; {{ח:תתת|(3)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יכול שפנס החזית יהיה בעל אור נמוך בלבד. {{ח:תת|(ב)}} ברכב איטי יותקנו – {{ח:תתת|(1)}} כשרחבו הכולל אינו עולה על 150 ס״מ – לפחות פנס חזית אחד; {{ח:תתת|(2)}} כשרחבו הכולל עולה על 150 ס״מ – שני פנסי חזית; בפנסים יהיה אור נמוך בלבד ויחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|תקנה 335}}. {{ח:סעיף|337|עממור|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:ת}} ברכב מנועי יותקן לפני מושב הנהג עממור המאפשר לנהג להחליף בפנסי החזית את האור הגבוה באור נמוך ולהיפך. {{ח:סעיף|338|נורת אזהרה|תיקון: תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי תותקן לפני מושב הנהג, במקום הנראה לעיניו, נורה בעלת עצמת אור קטנה אשר תאיר בצבע אדום, כחול או ירוק בשעה שמאיר האור הגבוה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנה זו לא יחולו על טרקטור ועל רכב מנועי שאין עליו תא נהג, ובלבד שזרוע מפסק החשמל של מנגנון התאורה תראה בבירור לנוהג בהם כי בפנסים מאיר אור גבוה. {{ח:סעיף|339|פנס חניית לילה|תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי – למעט אופנוע בלי רכב צדי ולמעט רכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד – יותקנו שני פנסי חניית לילה (להלן – פנסי חניה) שאורם יהיה לבן או צהוב ואשר בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה ייראו במרחק 150 מטר לפני הרכב. {{ח:תת|(ב)}} פנסי חניה יותקנו בחזית הרכב, פנס חניה בכל צד, בגובה שווה מפני הקרקע ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס לבין משטח מקביל לציר המרכזי העובר דרך הנקודה הצדדית הקיצונית של הרכב בצד בו מותקן הפנס, לא יעלה על 40 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע לקצה התחתון של השטח המאיר בזכוכית הפנס יהיה לפחות 40 ס״מ והמרחק מפני הקרקע לקצה העליון לא יעלה על 150 ס״מ. {{ח:תת|(ג)}} פנסי חניה מותר להתקין בתוך פנסי חזית ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהפעלתם תהיה נפרדת מהפעלת האור הגבוה והאור הנמוך; {{ח:תתת|(2)}} שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} באופנוע בלי רכב צדי וברכב מנועי שרחבו אינו עולה על מטר אחד מותר להתקין פנס חניה שנתמלאו בו הוראות תקנה זו. {{ח:תת|(ה)}} מערכת ההפעלה של פנסי החניה תהיה כזו שפנסי החניה והפנס האחורי יודלקו בעת ובעונה אחת. {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1980 או לאחריה ושארכו הכולל ששה מטרים או יותר יותקנו ששה פנסי חניה בצבע צהוב – שניים בצדי הרכב, שניים מלפנים ושניים מאחורי הרכב ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שהמרחק בין כל פנס חניה בצד הרכב לדופן הרכב שלידו לא יעלה על 40 ס״מ; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מפני הקרקע למרכז הפנס יהיה לא פחות מ־40 ס״מ, ולא יעלה על 150 ס״מ; {{ח:תתת|(3)}} שפנסי החניה הצדיים יופעלו בעת ובעונה אחת יחד עם אורות החניה והאורות הגבוהים. {{ח:סעיף|340|פנס רוחב|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ט־6, תשס״ו־8}} {{ח:תת|(א)}} ברכב אשר רחבו הכולל הוא 210 ס״מ או יותר יותקנו ארבעה פנסי רוחב לסימון רוחב הרכב שאורם ייראה במזג אויר נאה במרחק 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} שני פנסי רוחב שאורם צהוב או לבן יותקנו בחזית הרכב, פנס רוחב בכל צד בגובה שווה מפני הקרקע בנקודה הצדדית הקיצונית הגבוהה ביותר של הרכב מלפנים או קרוב אליה ככל האפשר, ובלבד שאם לרכב ארגז הבולט משני צדי תא הנהג יותקנו הפנסים על הארגז. {{ח:תת|(ג)}} שני פנסי רוחב שאורם אדום יותקנו מאחורי הרכב בהתאם להוראות תקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ד)}} רכב שמותקנים בו פנסי רוחב, אין חובה להתקין בו פנסי חניה. {{ח:סעיף|341|פנס אחורי|תיקון: תשכ״ו־7, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע ועגלה, יותקנו שני פנסים אחוריים שאורם אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי הרכב בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שיותקן פנס אחד בכל צד; {{ח:תתת|(2)}} שהמרחק מעל פני הקרקע יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הפנסים האחוריים תופעל יחד עם פנסי החזית, פנסי הרוחב ופנסי החניה. {{ח:תת|(ג)}} באופנוע יותקן פנס אחורי אחד שאורו אדום אשר ייראה ממרחק של 150 מטרים לפחות מאחורי האופנוע בזמן תאורה ובמזג אויר נאה. {{ח:תת|(ד)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר, יהיה השטח המואר של הפנס האחורי בכל צד 150 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח המואר של הפנסים בכל צד לא יפחת מ־150 סמ״ר. {{ח:סעיף|342|פנס בלימה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ד־5, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופניים, אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993 ועגלה, יותקנו שני פנסי בלימה בשני צדי הרכב שאורם אדום והם ייראו באור היום במזג אוויר נאה ממרחק של 30 מטרים לפחות ובזמן תאורה במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטרים לפחות; פנסי הבלימה יותקנו במרחק מפני הקרקע, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנה 339}}. {{ח:תת|(ב)}} מותר שפנס אחורי ישמש גם כפנס בלימה, ובלבד שיהיו בו שני אורות נפרדים ושהאור המראה על בלימה יהיה בעל עצמה חזקה יותר וניתן להבחנה ברורה מן האור האחר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ד)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1994 או לאחריה, יותקן בנוסף לפנסים האמורים בתקנת משנה (א), פנס בלימה נוסף במרכזו של החלון האחורי. מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה זו או להורות על התקנת הפנס במקום אחר אם על פי מבנהו לא ניתן להתקין בו פנס בלימה נוסף. {{ח:תת|(ה)}} באופנוע יותקן פנס בלימה אחד שאורו ייראה כאמור בתקנת משנה (א); הוראת תקנת משנה זו לא תחול על אופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק ששנת ייצורו עד 1993. {{ח:תת|(ו)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס בלימה 150 סמ״ר לפחות; ברכב כאמור מותר להתקין יותר מפנס אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־150 סמ״ר. {{ח:סעיף|343|הארת לוחית־<wbr>הזיהוי|תיקון: תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} לוחית־זיהוי אחורית ברכב מנועי, למעט רכב לתחבורה קלה, תואר באור לבן אשר יאפשר ראיה טובה של הלוחית וקריאת הרשום עליה ממרחק של 20 מטר לפחות בזמן תאורה ובמזג אויר נאה ובתנאי שהאור האמור יהיה מכוון להארת הלוחית בלבד. {{ח:תת|(ב)}} מערכת ההפעלה של הארת לוחית־הזיהוי תהיה כזו שהיא תואר כאשר יודלקו פנסי החזית או פנסי הרוחב ופנסי החניה. {{ח:סעיף|344|מחוון כיוון|תיקון: תשכ״ה־9, תש״ל־10, תשמ״ב־2, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שיש בו תא נהג יותקנו מחווני כיוון אשר אורם ייראה מלפני הרכב ומאחוריו לאור השמש ממרחק 30 מטר לפחות ובזמן תאורה במזג אויר נאה ממרחק 150 מטר לפחות. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי יותקנו ארבעה מחווני כיוון בעלי אור מהבהב, שניים בצבע לבן או צהוב בחזית הרכב ושניים בצבע צהוב או אדום באחורי הרכב. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך ששנת ייצורם עד 2007 יותקנו שני מחווני כיוון לפחות, מאחורי הרכב, ואם משקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל מחוון כיוון 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר ממחוון כיוון אחד בכל צד ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר. {{ח:תת|(ד1)}} באופנוע ששנת ייצורו 1995 ולאחריה יותקנו ארבעה מחווני כיוון לפחות כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ה)}} מחווני כיוון יותקנו במרחק של לפחות 40 ס״מ מעל פני הקרקע ולא יותר מ־190 ס״מ. {{ח:תת|(ו)}} מחווני כיוון מהסוגים האמורים בתקנות משנה (ב) מותר להתקין בתוך כל פנס מן הפנסים המפורטים {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|בפרק זה}}, ובלבד שנתמלאו בהם הוראות תקנה זו ושהפעלתם תהיה בנפרד מכל אור אחר ושיאירו באור מהבהב. {{ח:תת|(ז)}} האור המהבהב במחוון כיוון יידלק לסירוגין בין 30 ל־90 פעם בדקה. {{ח:תת|(ח)}} הותקנו מחווני כיוון מחוץ לשדה ראייתו של הנוהג ברכב, יותקן בתא הנהג מיתקן אשר יראה אור או ישמיע קול המציין כי מחווני הכיוון מופעלים. {{ח:תת|(ט)}} ברכב מנועי שיש בו שני פנסים ושמחווני הכיוון מותקנים בתוך פנסי הבלימה, מותר שמחוון הכיוון יבטל את פעולתו של פנס בלימה עם הפעלתו של מחוון הכיוון בכל צד. {{ח:תת|(י)}} לא יירשם רכב מנועי שיש בו תא נהג וששנת ייצורו היא 1983 או אחריה או שנרשם לראשונה לאחר ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983) אלא אם יש בו מחווני כיוון נוספים, אחד מכל צד של הרכב שאורם יאיר לאחורי הרכב ואשר יפעלו ביחד עם ארבעת מחווני הכיוון הקיימים ברכב; מחווני הכיוון הנוספים יהיו בהתאם לדרישות חובה לרכב נוסעים שיפרסם מנהל אגף הרכב. {{ח:תת|(יא)}} ברכב ששנת ייצורו 1981 או לאחריה יותקן מתג שבאמצעותו ניתן להפעיל לפחות את מחווני הכיוון הקדמיים והאחוריים שברכב בעת ובעונה אחת. {{ח:תת|(יב)}} מחווני כיוון ברכב מנועי ששנת ייצורו 2005 ואילך ובגרור ונתמך ששנת ייצורם 2008 ואילך, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16א|בפרט 16א שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|345|מחזירור|תיקון: תש״ם־6, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שרחבו הכולל עולה על מטר אחד וכן בגרור ונתמך יותקנו מאחור בגובה שווה מפני הקרקע לפחות שני מחזירורים בצבע אדום, מחזירור מכל צד. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר רחבו הכולל אינו עולה על מטר אחד לרבות אופנוע בלי רכב צדי, יותקן מחזירור אחד לפחות מאחוריו – במרכז או בצד שמאל. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי ובאוטובוס ששנת ייצורו עד 1979 שאורכו הכולל עולה על 10 מטר יותקנו שני מחזירורים נוספים על הדופן השמאלי, אחד בחלקו הקדמי והשני בחלקו האחורי של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} בגרור ונתמך יותקנו בחזית, נוסף לאמור בתקנת משנה (א), שני מחזירורים בצבע צהוב או לבן. {{ח:תת|(ה)}} מחזירור המותקן בגרור ונתמך מאחור, יהא בצורת משולש שווה־צלעות שאורך כל צלע 15 ס״מ ובסיסו למטה. {{ח:תת|(ו)}} כל מחזירור יותקן במרחק שווה מדופן הרכב שבצדו שלא יעלה על 40 ס״מ ובגובה של לפחות 40 ס״מ מפני הקרקע ולא יותר מ־80 ס״מ. {{ח:תת|(ז)}} מחזירור מרובע או עגול ששטחו המחזיר אור יהיה לפחות 20 ס״מ מרובעים. {{ח:תת|(ח)}} לא יותקן ברכב מחזירור אדום מלפנים או מחזירור לבן או צהוב מאחור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ט)}} מחזירור כאמור בתקנה זו יהיה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|346||תיקון: תש״ם־7, תשמ״ז}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|347|פנס ערפל|תיקון: תשמ״ז, תשס״ח־7}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף לפנסי החזית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}}, מותר להתקין ברכב מנועי בחזיתו לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית. {{ח:תת|(ב)}} פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ־25 ס״מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך. {{ח:סעיף|347א|פנס ערפל אחורי|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשס״ט־4, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי ששנת ייצורו 1988 או לאחריה, למעט רכב שיוצר על פי התקינה הפדרלית של ארה״ב או התקינה הקנדית, טרקטור, מכונה ניידת ואופנוע, נוסף על הפנס האחורי יותקנו פנס ערפל אחורי אחד או שני פנסים ובלבד שיתקיימו בפנס כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 341|בתקנה 341(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} יופעל בנפרד מהפנס האחורי ורק כאשר יודלקו פנסי החזית; {{ח:תתת|(3)}} תותקן בלוח המחוונים של הרכב מנורת ביקורת שתידלק כאשר יודלק הפנס. {{ח:תת|(ב)}} אור פנס הערפל יהיה אדום והפנס יופעל לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 107|בתקנה 107(ד)}}. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס ערפל אחורי 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס ערפל אחורי אחד במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס ערפל אחורי אחד, יותקן הפנס בצדו השמאלי של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א), ששנת ייצורו 2005 ואילך, פנס הערפל יהיה מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 16|בפרט 16 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|348|פנס לנסיעה אחורנית|תיקון: תשכ״ו־7, תשל״ה־2, תשנ״א־11, תשנ״ד, תשנ״ד־4, תשנ״ו־2, תשס״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב, למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת ורכב איטי, ששנת ייצורו 1986 או לאחריה, יותקנו פנס אחד או שני פנסים, לפי הענין, לנסיעה אחורנית; אור הפנס יהיה לבן ויאיר את הדרך מאחרי הרכב למרחק שלא יעלה על 10 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} הותקן פנס אחד כאמור, לא תעלה עצמת אורו על 25 ווט; הותקנו שני פנסים, לא תעלה עצמת האור בכל אחד על 15 ווט. {{ח:תת|(ג)}} בגרור ובנתמך ששנת ייצורו 1994 עד 2007 ושמשקלו הכולל המותר 751 ק״ג או יותר יהיה השטח המואר של כל פנס לנסיעה לאחור 90 סמ״ר לפחות; מותר להתקין יותר מפנס אחד לנסיעה לאחור במקום כל פנס המותקן ברכב כאמור ובלבד שהשטח הכולל המואר על ידם לא יפחת מ־90 סמ״ר; מותקן ברכב כאמור פנס אחד לנסיעה לאחור, יותקן הפנס בצדו הימני של הרכב. {{ח:תת|(ד)}} פנס לנסיעה אחורנית יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. {{ח:סעיף|349|זרקור}} {{ח:ת}} מותר להתקין ברכב מנועי זרקור אחד שאורו לבן או צהוב, ובלבד שאפשר לכוונו מתא הנהג. {{ח:סעיף|350|פנסים ואורות נוספים|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ז}} {{ח:תת|(א)}} ברכב וכן בגרור ובנתמך לא יותקן פנס או מיתקן מפיץ אור, נוסף על הפנסים והאורות שנקבעו בתקנות אלה, אלא אם רשות הרישוי התירה התקנת פנסים נוספים או מיתקני תאורה נוספים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הארת פנים הרכב, ובלבד שלא יהא בה כדי להפריע לנוהג באותו רכב. {{ח:סעיף|351|מצב הפנסים|תיקון: תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} יהיו תמיד במצב תקין ונקי וניתנים להפעלה מהירה ונוחה מתא הנהג. {{ח:תת|(ב)}} הפנסים והמנורות המותקנים ברכב יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} הפנסים והאורות המותקנים ברכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3|פרק זה}} לא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו או בכל דרך אחרת. {{ח:סעיף|351א|תקני פנסים|תיקון: תשנ״ז־8, תשס״ה־4, תשס״ט־4, תשע״ו־9, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} פנסי התאורה, האיתות והסימון {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן ו|שבסימן זה}} (להלן בתקנה זו – הפנסים) יותקנו בהתאם לאמור בהנחיית האיחוד האירופי מס׳ ‎76/756{{ח:הערה|/}}EEC לרבות כל העדכונים שהתפרסמו על פיה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לגבי רכב מנועי המיוצר לפי התקינה הפדרלית של ארצות הברית או לפי התקינה הקנדית, הפנסים יותקנו על פי תקן F.M.V.S.S. – 108 או לפי התקן הקנדי C.M.V.S.S 108, בהתאמה, לרבות עדכונים שהתפרסמו על פיהם וכתוקפם מזמן לזמן. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} ההנחיה והתקן האמורים בתקנה זו, לרבות העדכונים על פיהם, מופקדים לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של משרד התחבורה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ז|סימן ז׳: המרכב}} {{ח:סעיף|352|חלקי המרכב|תיקון: תשנ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} המרכב ברכב מנועי וכל חלק ממנו יהיה בנוי בצורה המתאימה ליעודו של הרכב והמבטיחה הסעה בבטיחות. לא יהיו בו פגמים העלולים לגרום לפגיעה לנמצאים בתוך הרכב או לעוברים בדרך. {{ח:תת|(ב)}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד התקנים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|353|מנעולי הדלתות|תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכל פתח לכניסה או ליציאה של הנוהג או של הנוסעים ברכב פרטי, ציבורי, עבודה או מסחרי, תהיה דלת עם מנעול או מיתקן לנעילת הדלת המאפשר נעילת הדלת אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה או ברשיון הרכב. {{ח:תת|(ב)}} בדלתות יהיו מנעולים חזקים ובמצב תקין המבטיח שהדלתות לא ייפתחו מעצמן בעת הנסיעה ובעת בלימה פתאומית של הרכב בכל מהירות. {{ח:תת|(ג)}} ידיות הדלתות יהיו שטוחות או תקועות בתוך הדלתות או עשויות מחומר גמיש. {{ח:סעיף|354|תא הנהג}} {{ח:ת}} תא הנהג יהיה בנוי בצורה המבטיחה ראייה טובה של הדרך לפני הרכב ומצדיו שאין בה כדי להגביל את שדה הראייה של הנוהג ברכב והמאפשרת נהיגה בטוחה. {{ח:סעיף|355|מושבים|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־4, תשס״ה־17, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי המיועד לפי מבנהו להסעה יותקנו מושבים כמספר בני אדם שהרכב האמור מורשה להסיע. {{ח:תת|(ב)}} המושבים יהיו תקינים, יציבים וקבועים במקומם בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ג)}} מושב הנהג יהיה יציב, לא יגביל את שדה ראייתו ותנועותיו של הנהג ויאפשר לו נהיגה בנוחות. {{ח:תת|(ג1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית ששנת ייצורם 1981 או לאחריה, וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק״ג וששנת ייצורו 1989 או לאחריה, יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו. {{ח:תת|(ג2)}} ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יותקנו במושבים הקדמיים משענות ראש לנוהג ברכב וליושב לצדו בהתאם למפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 18|בפרט 18 שבחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ה)}} ברכב ששנת ייצורו 1990 או אחריה יהיו המושבים מהסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|356|שמשות|תיקון: תש״ם־6, תשמ״א־5, תשמ״ד־4, תשמ״ו, תשמ״ט־6, תשנ״א, תשנ״א־11, תשס״ה־19, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי יותקנו שמשות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, שיהיו במצב תקין ושיאפשרו ראייה ברורה דרכן. {{ח:תת|(ב)}} כל שמשה המותקנת ברכב תהיה עשויה זכוכית בטחון או חומר אחר שאישר מנהל האגף לרכב. {{ח:תת|(ג)}} באוטובוס ששנת ייצורו 1981 או לאחריה ובכל רכב אחר ששנת ייצורו 1985 או לאחריה תהיה השמשה המותקנת בחזית הרכב עשויה זכוכית בטחון רבודה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד), קצין בדרגת תת־אלוף שהסמיך לכך הרמטכ״ל או סגנו (להלן בתקנת משנה זו – קצין מוסמך), רשאי לאשר, באופן פרטני, הכהייתן של שמשות רכב שהוא בשימוש צבא ההגנה לישראל, לאחר ששוכנע שהדבר הכרחי למימוש צורך ביטחוני, חיוני או מבצעי המצדיק זאת, ולאחר שבחן חלופות אחרות למימוש הצורך האמור בדרכים אחרות; קצין מוסמך ייתן אישור כאמור לפי תבחינים שממין העניין אשר ייקבעו בפקודות הצבא, בין השאר, לגבי סוג הכהיית השמשות, אופן השימוש בכלי הרכב וההכשרה הנדרשת לנהיגה בו. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ח|סימן ח׳: מיתקנים נוספים ואביזרים}} {{ח:סעיף|357|מגב שמשות ומזרים אויר|תיקון: תשל״ז־6, תשל״ח־4, תשמ״ו־4, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקנו מגבים כפי שהתקין יצרן הרכב בעת ייצורו, אשר יבטיחו ניקוי השמשה הקדמית בכל עת להבטחת שדה הראייה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית למעט טרקטור, יותקן מנגנון להתזת מים על השמשה הקדמית שיאפשר ניקוי השמשה באמצעות המגבים. {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (ג) תותקן מערכת שתאפשר הזרמת אויר מבפנים על השמשה הקדמית, שיהיה מחומם לפי הצורך; המערכת תהיה ניתנת להפעלה ממושב הנהג גם בשעה שהרכב עומד. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|357א|מפשיר אדים|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מסוג M1 ששנת ייצורו 1985 או לאחריה, יותקן מפשיר אדים בשמשה האחורית. {{ח:סעיף|358|סך שמש}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי בעל שמשה קדמית יותקן סך שמש המיועד להגן על עיני הנהג בפני קרני השמש. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי ציבורי וכן באמבולנס יותקנו שני סכי שמש – אחד בצד הימני ואחד בצד השמאלי של השמשה. {{ח:סעיף|359|כלי אזהרה|תיקון: תשכ״ו־7, תשכ״ז, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשנ״א, תשס״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי, אינו אופנוע עד 50 סמ״ק ואינו טרקטור, יותקן צופר על פי התקנים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יותקן ברכב צופר מוזיקלי או צופר אוויר אלא אם כן יעמוד בתקן כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 20|בפרט 20 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ג)}} ברכב שאינו מנועי יותקן פעמון אזהרה בלבד. {{ח:תת|(ד)}} באופנוע שנפח מנועו עד 50 סמ״ק יותקן צופר המופעל בחשמל. {{ח:סעיף|359א|זמזם ברכב|תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ג־6, תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס, ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק״ג, ברכב עבודה ובטרקטור, יותקן זמזם לנסיעה לאחור. {{ח:תת|(ב)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א), יהיה מסוג שאישר מנהל אגף הרכב והוא יופעל באופן אוטומטי עם הפעלת ההילוך האחורי. {{ח:תת|(ג)}} זמזם כאמור בתקנת משנה (א) יותקן ברכב ששנת ייצורו 1994 או לאחריה ביום רישומו וברכב אחר בעת חידוש רשיונו שחל ביום י״ד באב התשנ״ג (1 באוגוסט 1993) או לאחריו. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוג רכב מהוראות תקנת משנה (ב), אם מבנה הרכב אינו מאפשר הפעלת הזמזם באופן אוטומטי שאז יופעל באופן ידני. {{ח:סעיף|360|מד־<wbr>מהירות}} {{ח:ת}} ברכב מנועי שאינו רכב איטי יותקן לפני מושב הנהג מד־מהירות שיראה את מהירותו של הרכב בכל תנאי הדרך. רשות הרישוי רשאית להורות שהוראות תקנה זו לא יחולו על סוגי רכב מסויימים. {{ח:סעיף|361|מראת תשקיף מצלמות ומסכים|תיקון: תשל״א־4, תשל״ו־3, תשל״ח־4, תשמ״א־5, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ח־12}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} ברכב נוסעים פרטי ובמונית יותקנו שתי מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב והשנייה מבחוץ בצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תת|(2)}} ברכב ששדה הראייה לאחור בו דרך המראה הפנימית מוסתר, יותקנו שתי מראות תשקיף משני צדיו, ואולם ברכב כאמור ששנת ייצורו היא לפני 1976, תותקן מראת תשקיף אחת בתוך הרכב או בצדו השמאלי של הרכב; {{ח:תת|(3)}} ברכב כאמור בפסקה (1) ששנת ייצורו 1990 או לאחריה יותקנו שלוש מראות תשקיף – האחת בתוך הרכב ושתי מראות תשקיף משני צדיו; {{ח:תת|(4)}} ברכב מסחרי, ברכב עבודה, במכונה ניידת ובטרקטור עם תא נהג יותקנו לפחות שתי מראות תשקיף מבחוץ משני צדי הרכב; {{ח:תת|(5)}} באוטובוס בחלקו הקדמי, תותקן מראה שבעדה יראה הנהג את כל הנוסעים, בתוכו; {{ח:תת|(6)}} באוטובוס תותקן נוסף על שלוש מראות התשקיף האמורות בפסקה (3), מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; {{ח:תת|(7)}} באוטובוס מסוג M3 שנרשם לאחר כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) תותקן בחזית האוטובוס, נוסף על מראות התשקיף האמורות בפסקאות (3) ו־(6), מראת תשקיף מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, שתאפשר לנהג לראות ממקום מושבו את תחום חזית הרכב שאינו נראה בצפייה ישירה; {{ח:תת|(8)}} ברכב משא וברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר 12,000 ק״ג או יותר ושנת ייצורו 1989 או לאחריה תותקן מראת תשקיף נוספת בצדו הימני מבחוץ; {{ח:תת|(9)}} באופנוע תותקן מראת תשקיף בצדו השמאלי לפחות; {{ח:תת|(10)}} מראת התשקיף הנוספת האמורה בפסקאות (6) ו־(8) תהיה קמורה ובגודל של 15×20 ס״מ לפחות ותותקן כך שהנוהג ברכב יוכל לראות בעדה את הנעשה בצדו הימני של הרכב לכל אורכו, למרחק של 100 ס״מ מעל הקרקע לפחות; יכול שהמראה המותקנת מצדו הימני של הרכב לפי האמור בפסקאות (3) ו־(4) תשלים את תחום הראייה שנקבע למראה הנוספת; {{ח:תת|(11)}} המראות יותקנו בצורה יציבה אך ניתנות לכיוון בידי הנהג; {{ח:תת|(12)}} המראות האמורות בפסקאות (1) עד (4) ו־(9) יאפשרו לנהג לראות ממושבו בבהירות ולסקור את הדרך מאחורי הרכב למרחק של 100 מטרים לפחות; {{ח:תת|(13)}} מראות התשקיף לפי תקנה זו יהיו מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תת|(14)}} ברכב כאמור בפסקאות משנה (2) עד (8), במקום מראות תשקיף ניתן להתקין מצלמות ומסכים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 21|בפרט 21 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}, ובלבד שהמצלמות שיותקנו ברכב לא יאפשרו הקלטה ושמירה של הצילומים. {{ח:סעיף|362||תיקון: תשמ״ד־4, תש״ף־14}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|363|מוטות רוחב}} {{ח:ת}} באוטובוס, וכן ברכב משא אשר בגלל מבנהו אין חלקו הרחב ביותר נראה בשעת הנסיעה על ידי הנוהג בו, יותקנו בחלקו הקדמי משני צדיו שני מוטות רוחב אשר יסמנו את הרוחב הכולל של הרכב ואשר ייראו לעיני הנהג ממקום מושבו. {{ח:סעיף|363א|פגוש אחורי|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב משא, גרור, נתמך ורכב עבודה, שמשקלו הכולל המותר עולה על 3{{ח:הערה|,}}500 ק״ג יותקן מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית (להלן בתקנה זו – פגוש אחורי) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב כאמור בתקנת משנה (א) ולא יחודש רשיונו אלא אם כן מותקן בו פגוש אחורי. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על רכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} רכב מסחרי אחוד; {{ח:תתת|(2)}} גרור הנגרר על ידי טרקטור; {{ח:תתת|(3)}} תומך; {{ח:תתת|(4)}} רכב שמותקן בו מגבה נוע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85ב|בתקנה 85ב}}; {{ח:תתת|(5)}} רכב לאיסוף אשפה בדחס; {{ח:תתת|(6)}} רכב עבודה מהסוגים הבאים: {{ח:תתתת|(א)}} כיבוי אש; {{ח:תתתת|(ב)}} משאבת בטון; {{ח:תתתת|(ג)}} מנוף, למעט מנוף עם סל עבודה; {{ח:תתתת|(ד)}} מטאטא דרכים; {{ח:תתתת|(ה)}} בעל הנעה על כל הגלגלים (4×4, 6×6, 8×8); {{ח:תתת|(7)}} מערבל בטון; {{ח:תתת|(8)}} רכב מסוג נ.נ. {{ח:תת|(ד)}} רשות הרישוי רשאית לפטור בעל רכב מהתקנת פגוש אחורי אם שוכנעה כי התקנתו מפריעה לשימוש ברכב על פי יעודו, ובלבד שפטור כאמור יירשם ברשיון הרכב. {{ח:סעיף|363ב|תנאים לרישום רכב שטח|תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ה־6, תשע״ד־6}} {{ח:ת}} לא יירשם רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן הותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. {{ח:סעיף|363ג|תנאים לרישום טרקטור משא|תיקון: תשע״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם טרקטור משא ולא יחודש רישיונו אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} הספק מנועו המרבי אינו עולה על 23 קילוואט והיחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי בניוטון מטר אינו עולה על 0.4 או שמהירותו המרבית בלא הגבלה אינה עולה על 65 קמ״ש; ואולם רשות הרישוי רשאית להתיר רישום של אלה: {{ח:תתתת|(א)}} טרקטור משא בעל הנעה חשמלית או היברידית, טרקטור משא בעל משקל עצמי העולה על 900 ק״ג או טרקטור משא בעל שלושה סרנים שאינו מקיים את התנאים האמורים ברישה; {{ח:תתתת|(ב)}} טרקטור משא שמהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שתכנן אותה היצרן אינה עולה על 65 קמ״ש שאינו מקיים את התנאי האמור ברישה בנוגע ליחס בין הספק המנוע המרבי למומנט המרבי; {{ח:תתת|(2)}} מהירות נסיעתו המרבית המובנית כפי שהגביל אותה היצרן או נציגו בעת ייצור הרכב אינה עולה על 50 קמ״ש; {{ח:תתת|(3)}} משקלו העצמי הוא בין 400 ק״ג לבין 500 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 120 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(4)}} משקלו העצמי הוא בין 501 ק״ג לבין 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 180 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(5)}} משקלו העצמי עולה על 700 ק״ג והוא מסוגל לשאת מטען שמשקלו 400 ק״ג לפחות; {{ח:תתת|(6)}} מותקנים בו בלמי עזר הניתנים להפעלה ממקום מושבו של הנהג; {{ח:תתת|(7)}} מותקן בו כלוב להגנה על הנוסעים בו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנה זו, רשאי מנהל אגף הרכב להתיר כי בטרקטור משא מסוים לא יותקן כלוב אם הוכח, להנחת דעתו, כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקינו בו ובלבד שההיתר נרשם ברישיון הרכב. {{ח:סעיף|363ד||תיקון: תשע״ד־7, תשפ״א־14, תשפ״ד־16}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|364|מגיני בוץ|תיקון: תשל״ח־4, תשס״ה־19}} {{ח:ת}} ברכב שגלגליו האחוריים אינם מוגנים על ידי כנפיים – אשר אינו רכב איטי ואינו טרקטור – יותקנו מגיני בוץ אשר מבנם והתקנתם על הרכב יבטיחו מניעת התזת בוץ וכל חומר אחר הנמצא על פני הדרך אחורה על ידי הגלגלים. {{ח:סעיף|364א|נקודות עיגון וחגורות בטיחות|תיקון: תשכ״ז־4, תשל״א־2, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשנ״א, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ד־7, תשס״ו־9, תשס״ח־7, תשע״ח־3, תשע״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב כמפורט בטבלה שלהלן אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון שהותקנו בו בתהליך הייצור וחגורות בטיחות מן הסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השניה}} הכל כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th width="125px">שנת ייצור הרכב</th><th>סוגי הרכב</th><th>מיקום החגורה</th><th>סוג החגורה</th></tr> <tr><td>1969 ואחריה</td><td>רכב נוסעים פרטי {{ש}} מונית {{ש}} רכב סיור {{ש}} רכב מסחרי אחוד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק״ג {{ש}} אוטובוס זעיר</td><td>במושבים הקדמיים בלבד</td><td>חגורות מסוג אלכסוניות שלוש נקודות עיגון; משהתירה רשות הרישוי לנוהג ברכב להסיע יותר מאדם אחד לצדו על פי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82}} תהיה החגורה לנוסע האמצעי חגורת מתניים</td></tr> <tr><td>1976 ואחריה</td><td>ברכב מסחרי בלתי אחוד</td><td>כנ״ל</td><td>כנ״ל</td></tr> <tr><td>1983 ואחריה</td><td>בכל רכב שמותקן בו מושב אחורי</td><td>נקודות עיגון למושב האחורי</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1984 ואחריה</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות במושבים הקדמיים</td></tr> <tr><td>1987 ואחריה</td><td>רכב נוסעים פרטי</td><td>בכל מושבי הרכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות; חגורת מתניים ברכב המסיע יותר משני נוסעים במושב הקדמי או האחורי</td></tr> <tr><td>1988 ואחריה</td><td>מונית ורכב סיור שאינם בנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי, הנוסע האמצעי חייב בחגורת מתניים</td></tr> <tr><td>1994 ואחריה</td><td>מונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים</td></tr> <tr><td>1995 ואחריה</td><td>רכב מסחרי אחוד המורשה להסעת נוסעים ורכב מסחרי בלתי אחוד בעל תא נהג כפול</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב וחגורות מתניים למושבים האחרים</td></tr> <tr><td>1998 ואחריה</td><td>אוטובוס זעיר</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>1. חגורות 3 נקודות נצמדות למושבים שליד דופן הרכב {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים נצמדות למושבים אמצעיים</td></tr> <tr><td>2003 ואחריה</td><td>אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר ואוטובוס שניתן לו רישיון קו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}</td><td>בכל המושבים ברכב</td><td>1. חגורת 3 נקודות נצמדות במושבים שמאחורי פתחי הכניסה והיציאה או מעקה, ובמושבי הנהג והמדריך; {{ש}} 2. חגורות 3 נקודות או חגורת מותניים לשאר המושבים.</td></tr> <tr><td>כל השנים</td><td>רכב להסעת תלמידים</td><td>בכל המושבים</td><td>חגורות מותניים או חגורות אחרות שהותקנו בו לפי תקנות אלה.</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב מסחרי אחוד, באוטובוס זעיר, במונית וברכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי אחוד, ששנת ייצורם 1994 ולאחריה, יכול שנקודות העיגון למושבים האחוריים יותקנו, באישור מעבדה מוסמכת, שלא בתהליך הייצור. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), אוטובוס להסעת 17 עד 19 נוסעים נוסף על הנהג, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק״ג, אשר נרשם לראשונה לפני יום כ״ב באדר ב׳ התשע״ו (1 באפריל 2016), ואשר מבוקש לשנות את סוג הרכב הנקוב ברישיונו מאוטובוס לאוטובוס זעיר, יראוהו כמקיים את דרישות תקנת משנה (א) לגבי אוטובוס זעיר אם מתקיימות בו הדרישות המפורטות בתקנת המשנה האמורה ביחס לאוטובוס. {{ח:תת|(ג)}} חגורות הבטיחות תהיינה, בכל עת, במצב תקין וראוי לשימוש. {{ח:סעיף|364ב|חובת נעילת רכב|תיקון: תשל״א־2, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״א־10}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנעול בטחון“ – מיתקן או מכשיר המותקן ברכב על ידי יצרנו הנועל מכלל חיוני להנעת הרכב לצורך מניעת גניבתו של הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר נעילה“ – מיתקן או מכשיר לצורך מניעת גניבתו של רכב שבאמצעותו ניתן לנעול את ההגה או את תיבת ההילוכים באופן מיכני. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם אחרי יום כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) ולא ינוע בדרך רכב פרטי, לרבות אופנוע, מונית, רכב מנועי מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 2,000 ק״ג, רכב עבודה או אוטובוס המורשה להסיע עד 15 נוסעים וששנת ייצורם בהתאם לרשום ברשיון אחרי 1971, אלא אם מותקן בהם מנעול בטחון במצב תקין. {{ח:תת|(ג)}} רכב כאמור בתקנת משנה (ב) ששנת ייצורו בהתאם לרשום ברשיון הרכב לפני שנת 1972 שנרשם עד כ״ד באב תשל״א (15 באוגוסט 1971) וכן רכב שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג יהיו מצויידים במנעול בטחון או במכשיר נעילה שיהיו תקינים בכל עת. {{ח:תת|(ד)}} מנעול בטחון יותקן ברכב בצורה שיאפשר סגירה מיכנית של ההגה או תיבת ההילוכים, וברכב, למעט אופנוע, יהיה משולב עם מתג ההצתה כך שהפעולה של הוצאת המפתח ממתג ההצתה, תגרום לנעילת המיתקן, האמצעי או המכשיר האמור. {{ח:תת|(ה)}} מכשיר נעילה יהיה מיתקן נפרד ממכלל הרכב והוא יותקן ברכב בצורה שלא ייעשו ברכב הלחמות או ריתוכים ויותקן כך שלא יהיה ניתן לפתוח אותו או להפסיק את פעולתו על נקלה, במהירות או בחבטה. {{ח:תת|(ו)}} תקנה זו לא תחול על כלי רכב של צבא הגנה לישראל, שייעודו מבצעי. {{ח:סעיף|364ג|התקנת מזגן אוויר ברכב|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ב־8}} {{ח:תת|(א)}} במונית אשר נפח המנוע שלה 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורה 1984 או אחריה יותקן מזגן אוויר. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}750 סמ״ק או יותר, אשר משקלו הכולל המותר עד 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1988 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מנועי אשר נפח המנוע שלו 1{{ח:הערה|,}}500 סמ״ק או יותר ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מנועי שמשקלו הכולל המותר עולה על 8{{ח:הערה|,}}000 ק״ג ואשר שנת ייצורו 1989 או אחריה, יותקן מזגן אוויר למיזוג האוויר בתא הנהג. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”רכב מנועי“ – למעט אופנוע, טרקטור, מכונה ניידת, רכב תפעולי, רכב עבודה לכיבוי אש, ג׳יפ ורכב עם גג שנפתח כולו אשר מנהל אגף הרכב קבע שלא ניתן להתקין בו מזגן אויר. {{ח:תת|(ו)}} ברכב כאמור בתקנה זו יותקן מזגן אויר תוך 90 ימים מיום רישומו. {{ח:תת|(ז)}} לא יחודש רשיונו של רכב כאמור בתקנה זו אלא אם כן מותקן בו מזגן אויר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ו), רשאי מנהל אגף הרכב במקרה מיוחד שייראה לו, להתיר כי ברכב מסויים כאמור בתקנת משנה (ב) יותקן מזגן האוויר אחרי רישומו של רכב אך לא יאוחר ממועד חידושו הראשון של רשיון הרכב. {{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג) רשאי מנהל אגף הרכב להתיר, במקרה מיוחד, כי ברכב מסוים, שיובא ביבוא אישי, לא יותקן מזגן אויר, אם הוכח להנחת דעתו כי מסיבות טכניות לא ניתן להתקין בו מזגן אויר. {{ח:סעיף|364ד|טכוגרף|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א־4, תשנ״ב־8, תשנ״ד־4, תשנ״ו־7, תש״ס־3, תשס״ג־4, תשס״ה־19, תשס״ח־7, תשפ״א־9}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן אלא אם כן הותקן בו טכוגרף מאחד הסוגים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס – {{ח:תתתת|(א)}} אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות המפורט {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}}; {{ח:תתתת|(ב)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וטיולית, ששנת ייצורם 1990 או לאחריה; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי – {{ח:תתתת|(א)}} רכב מסחרי ורכב עבודה שמשקלם הכולל המותר 16,000 ק״ג או יותר ששנת ייצורם 1989 או אחריה; {{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסחרי המיועד להובלת חומר מסוכן שמשקלו הכולל המותר עולה על 8,000 ק״ג וששנת ייצורו עד 1990; {{ח:תתתת|(ג)}} אחר – שמשקלו הכולל המותר מ־8,000 ק״ג עד 15,999 ק״ג, ששנת ייצורו 1990 או אחריה; {{ח:תתת}} למעט רכב עבודה שרשות הרישוי נתנה לגביו בכתב פטור מן החובה להתקין טכוגרף כאמור, אם שוכנעה כי הטכוגרף מסמן את הפעלת ציוד העבודה המורכב בו, כנסיעה; {{ח:תתת|(3)}} אוטובוס ורכב מסחרי כאמור בפסקאות (1) ו־(2) המשמשים ללימוד נהיגה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יירשם לראשונה, לאחר יום תחילת תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 7), התשפ״א–2021 {{ח:הערה|(המועד האמור ברישא של התקנה)}}, רכב מהסוג המפורט בתקנה האמורה, אלא אם כן הותקן בו טכוגרף דיגיטלי. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} מותקן ברכב טכוגרף תקין מאחד הסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה}} הפועל כהלכה והמסמן, בכל עת, את היות הרכב בנסיעה או בעמידה, את מהירות נסיעתו, מרחק הנסיעה ואת הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168|בתקנה 168(ג)}} או את זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; לא יפתח נוהג הרכב את הטכוגרף אלא להחלפת הדיסקה בו; {{ח:תתת|(2)}} בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין השאר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף; {{ח:תתת|(3)}} בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג דיסקה או אגד דיסקות נוסף אחד לפחות מן הסוג המתאים לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(4)}} בידו תעודת מכייל מוסמך תקפה המתייחסת לטכוגרף המותקן ברכב; {{ח:תתת|(5)}} כל המגופות שבטכוגרף בעל דיסקות תקינות, שלמות ומקוריות והן מותקנות במקומן; {{ח:תתת|(6)}} בטכוגרף בעל דיסקות, הדיסקות המותקנות במכשיר הטכוגרף נקיות ותקינות; דיסקה שנפגמה, יחליפה הנהג בדיסקה תקינה ויצמיד את הדיסקה הפגומה לדיסקה שבה היא הוחלפה; {{ח:תתת|(7)}} בנהיגה ברכב שמותקן בו – {{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – הנוהג הכניס את הדיסקה שעליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – הנוהג הכניס את כרטיס הנהג האישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}; {{ח:תתת|(8)}} על הנוהג ברכב שמותקן בו – {{ח:תתתת|(א)}} טכוגרף בעל דיסקות – להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו; {{ח:תתת|(ב)}} טכוגרף דיגיטלי – להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת בזמן הנהיגה או בהפסקה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}. {{ח:תת|(ב1)}} נוהג רכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו – {{ח:תתת|(1)}} ינהל יומן נסיעות אישי לגבי הנסיעות שביצע; יומן הנסיעות יהיה ערוך לחודש קלנדרי לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 9|שבתוספת התשיעית}}; {{ח:תתת|(2)}} יחליף בטכוגרף בעל דיסקות – {{ח:תתתת|(א)}} דיסקה המיועדת לשימוש במשך 24 שעות (להלן – דיסקה יומית), לא יאוחר מ־24 שעות מעת הכנסתה למכשיר; {{ח:תתתת|(ב)}} אגד דיסקות המיועד לשימוש שבועי (להלן – אגד דיסקות), לא יאוחר משבעה ימים מיום הכנסתו למכשיר; {{ח:תתת|(3)}} ישמור ברכב – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות במשך כל החודש הקלנדרי שלגביו מנוהל היומן; {{ח:תתתת|(ב)}} את כל הדיסקות היומיות המציגות את תנועות הרכב ב־24 השעות שקדמו למועד הכנסתה של הדיסקה שבשימוש; הותקן ברכב טכוגרף המיועד לשימוש באגד דיסקות, ישמור במשך 24 שעות את אגד הדיסקות שקדם לאגד הדיסקות שבשימוש, במקום סגור ומוצל; {{ח:תתת|(4)}} ימסור לבעל הרכב, מוקדם ככל האפשר – {{ח:תתתת|(א)}} את יומן הנסיעות, לאחר המועד האמור בפסקה (2)(א); {{ח:תתתת|(ב)}} לאחר המועד האמור בפסקה (3)(ב), את הדיסקה או אגד הדיסקות המציגים את תנועת הרכב בפרק הזמן האמור. {{ח:תת|(ב2)}} לא ינהג בעל רכב ולא ירשה לאחר לנהוג ברכב שמותקן בו טכוגרף לפי תקנה זו ונעשו בו אחת מהפעולות המפורטות להלן, אלא אם כן כויל מכשיר הטכוגרף לאחר ביצוען: {{ח:תתת|(1)}} החלפת צמיג בצמיג שמידתו שונה מהמידה המפורטת בתעודת הכיול; {{ח:תתת|(2)}} החלפת רכיב בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי אשר משנים את יחס ההעברה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – ישמור את הדיסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 365 ימים מהיום שבו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4); {{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף, באמצעות תוכנה ייעודית שאישר משרד התחבורה, במשך 365 ימים מהיום שבו נוצר המידע. {{ח:תת|(ג1)}} בעל הרכב או הנוהג יציגו את יומני הנסיעה וכן את המידע הקיים בטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, של פקח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 587ה|בתקנה 587ה}}, או של קצין בטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תיעשה באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדיסקות; {{ח:תתת|(2)}} לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1), או באמצעות כל אבזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, הפקח או קצין הבטיחות כאמור. {{ח:תת|(ג2)}} ברכב ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין, יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת. {{ח:תת|(ג3)}} סירב נוהג ברכב לדרישת שוטר לפי תקנת משנה (ג1), יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168 לתקנות}}. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור סוגי רכב מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:תת|(ד1)}} רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצידם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש, ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו: {{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש בעל הכרטיס בלבד, הנושא את תמונתו של בעל הכרטיס; כרטיס כאמור יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; {{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב, לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש, וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳ לתקנות}}; כרטיס כאמור יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א), שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא יישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב; {{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעל תפקיד שהסמיך ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל למבצע פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס כאמור יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ג|סעיף 27ג לפקודת התעבורה}} כלפי אדם הנוהג בכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; {{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך הנושא את תמונתו של בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#פרק ח|פרק ח׳ לחוק רישוי שירותים}}; כרטיס כאמור יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק האמור}} הסמיכו לכך; שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך, הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך. {{ח:תת|(ד2)}} תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו: {{ח:תתת|(1)}} כרטיס נהג אישי – 5 שנים; {{ח:תתת|(2)}} כרטיס בעלים – 5 שנים; {{ח:תתת|(3)}} כרטיס אכיפה – 5 שנים; {{ח:תתת|(4)}} כרטיס אחזקה – שנה. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מכייל מוסמך“ – מנהל מקצועי של מפעל המורשה לתיקון מחווני רכב על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}}, המורשה להתקין, לתקן ולכייל טכוגרפים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מגופה“ – מגופה שהותקנה בטכוגרף בידי יצרנו או בידי מכייל מוסמך, המשמשת למניעת שינוי כוונו של הטכוגרף בידי מי שאינו מוסמך לכך; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודת מכייל מוסמך“ – תעודה בטופס ובנוסח שקבע מנהל אגף הרכב, המעידה על תקינותו וכיולו של הטכוגרף בהתאמה לרכב שבו הוא מותקן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דיסקה“ – דף רישום המתאים לשימוש בדגם הטכוגרף המותקן ברכב והמתוכנן לרישום הנתונים על פי תקנה זו למשך 24 שעות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף בעל דיסקות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(1) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טכוגרף דיגיטלי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 24א|בפרט 24א(2) בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}. {{ח:סעיף|364ה|מיתקן מגביל מהירות|תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ו־7, תשס״ה־4, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רשיון לרכב מסוג האמור להלן ששנת ייצורו 1996 או לאחריה, אלא אם כן הותקן בו מיתקן המגביל מהירות הרכב (להלן – המיתקן) מסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} – {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג; {{ח:תתת|(3)}} תומך ברכב מורכב; {{ח:תתת|(4)}} רכב עבודה; {{ח:תתת|(5)}} אוטובוס או טיולית שמשקלו הכולל המותר של כל אחד מהם עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו; {{ח:תתת|(6)}} רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 7,500 ק״ג, שמועד עלייתו לכביש הוא כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) או לאחריו. {{ח:תת|(ב)}} המיתקן יגביל את האוטובוס והטיולית למהירות מרבית של 100 קמ״ש ואת הרכב המסחרי והרכב המורכב למהירות מרבית של 85 קמ״ש. {{ח:תת|(ג)}} לא ינהג אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן המיתקן תקין וכל המגופות בו תקינות, שלמות ומותקנות במקומן. {{ח:תת|(ד)}} מנהל אגף הרכב רשאי לפטור רכב מסוגים כאמור מהוראות תקנה זו, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|364ו|מערכות בטיחות ברכב כבד|תיקון: תשע״ו־4, תשע״ח־8, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיון לרכב מסוג האמור להלן, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרט 29 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|בפרט 30 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}: {{ח:תתת|(1)}} אוטובוס ואוטובוס זעיר, מסוג M2 למעט סיווגי משנה 5 עד 7, 9 ו־10, ומסוג M3 למעט סיווגי משנה 5 עד 7 ו־9; {{ח:תתת|(2)}} רכב מסוג N2‏, N3 למעט סיווגי משנה 1 עד 3, 5 ו־7. {{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; {{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; {{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. {{ח:תת|(ב)}} להוכחת התקנתן של המערכות המפורטות בתקנה זו ברכב, יציג בעל הרכב בעת הרישום או בעת חידוש הרישיון לראשונה אישור של אחד מהגורמים האלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור יבואן הרכב; {{ח:תתת|(2)}} אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. {{ח:סעיף|364ז|מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב להסעת תלמידים|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב להסעת תלמידים ולא יחודש רישיונו לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), אלא אם כן הותקנה ברכב מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב העומדת בדרישות תקן ישראלי 6400 ”מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב: רכב הסעות ילדים“ חלקים 1, 1.1 ו־1.2 שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6400 חלק 1.2, בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; {{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת); {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת; {{ח:תתת|(2)}} לא יתקין אחד מהמנויים בפסקה (1) מערכת התרעה כאמור אלא אם כן מעבדה מאושרת אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6400 חלקים 1 ו־1.1. {{ח:תת|(ב)}} בחידוש שלא לראשונה לאחר יום ה׳ בניסן התשע״ז (1 באפריל 2017), לא יחודש רישיונו של רכב להסעת תלמידים, אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור שנתי תקף של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (א)(1) בדבר תקינות מערכת ההתרעה על השארת ילדים ברכב. {{ח:סעיף|364ח|מערכות בטיחות ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם לראשונה רכב מהסוגים האמורים להלן, למעט רכב אספנות, אלא אם כן הותקנו בו מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 31|בפרט 31 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ומערכת התרעה על סטייה מנתיב מסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 32|בפרט 32 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}: {{ח:תתת|(1)}} רכב נוסעים פרטי מסוג M1 למעט סיווגי משנה (1)(ב) ו־(ג) ו־(2)(ג) ו־(ה); {{ח:תתת|(2)}} רכב מסחרי מסוג N1 למעט סיווגי משנה 1 ו־2. {{ח:תת|(א1)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על רכבים שבהם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכב בבעלות נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ; {{ח:תתת|(2)}} הרכב בבעלות עובד זר בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינת חוץ, אשר יובא לישראל בייבוא זמני; {{ח:תתת|(3)}} הרכב בבעלות צבא ההגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או כנסת ישראל והוא מיועד לצרכים ביטחוניים או מבצעיים. {{ח:תת|(ב)}} להוכחת ההתקנה של המערכות המפורטות בתקנת משנה (א) ברכב מהסוג המפורט בה, תדרוש רשות הרישוי מיבואן הרכב אישור של אחד מהגורמים האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות שהתקין יצרן הרכב בפס הייצור של הרכב – {{ח:תתתת|(א)}} אם היבואן הוא יבואן מסחרי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} – אישור יצרן הרכב או יבואן הרכב; {{ח:תתתת|(ב)}} אם היבואן הוא יבואן אחר – אישור יצרן הרכב; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מערכות שהותקנו בארץ – אישור מתקין מורשה מטעם יצרן המערכת או מי מטעמו. {{ח:סעיף|364ט|חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״ב־5}} {{ח:ת}} לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2‏, N3 ו־O ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת״י 6395 – חלק 2 – ”רתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015“ כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן ט|סימן ט׳: ציוד מיוחד}} {{ח:סעיף|365|מגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשל״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט־6, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מנועי הנע על גלגלי גומי למעט טרקטור, תומך ומכונה ניידת ואשר משקלו העצמי עולה על 400 ק״ג יימצאו בכל עת – {{ח:תת|(1)}} מגבה בעל כושר הרמה מספיק להרמת הרכב כשהוא עמוס, כך שלפחות גלגל אחד של הרכב לא יבוא במגע עם הדרך; {{ח:תת|(2)}} גלגל חילוף שמידות הצמיג והאופן שלו נקבעו על ידי יצרן הרכב והוא במצב תקין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 321|בתקנות 321}} {{ח:פנימי|סעיף 322|ו־322}}; {{ח:תת|(3)}} כל הכלים הנחוצים להחלפת הגלגל; {{ח:תת|(4)}} הוראות פסקה (2) יחולו גם על גרור ונתמך, אם משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג; הוראות פסקה זו יחולו לגבי רכב שהיה רשום ערב תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשמ״א–1981 ביום כ״ז באלול התשמ״ב (15 בספטמבר 1982), ולגבי רכב אחר – ביום ט״ז באלול התשמ״א (15 בספטמבר 1981) או ביום רישומו, לפי המוקדם. {{ח:סעיף|365א|רכב שתוכנן בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 365|תקנה 365}} לא יחולו על רכב נוסעים פרטי הנע על גלגלי גומי שתכנן יצרנו בלא מקום לנשיאת גלגל חילוף אם נתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} ברכב מותקנים צמיגים שתכנן יצרנם גם לנסיעה כשהם ריקים מאוויר; {{ח:תת|(2)}} ברכב מצויים בכל עת מדחס המתאים למילוי אוויר בגלגל וערכה לסתימת דליפת אוויר מהגלגל. {{ח:סעיף|365ב|פטור ממגבה וגלגל חילוף|תיקון: תשס״ה־14}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי רשאית לפטור רכב מסחרי, אוטובוס, גרור או נתמך שמשקלם הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג ורכב עבודה המופעלים, מנוהלים או רשומים על שם מפעל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, מחובת הימצאות מגבה וגלגל חילוף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 365|בתקנה 365}}, אם הוכיח בעל הרכב או מחזיקו כי נתקיימו לגביו אלה: {{ח:תתת|(1)}} קיים לגבי הרכב הסכם בכתב להנחת דעתה של רשות הרישוי, לקבלת שירות להחלפת גלגלי הרכב ברחבי הארץ; {{ח:תתת|(2)}} ברכב מצוי אמצעי קשר להזמנת השירות כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם ברכב שניתן לגביו פטור כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נמצאת אתו ההודעה על הפטור. {{ח:סעיף|366|פנס אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג וכן באוטובוס שאין בו מכשיר להפעלת מחווני כיוון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בתקנה 70(ב)}} יימצא בכל עת פנס אזהרה מיטלטל לשימוש כשהרכב התקלקל בדרך בזמן תאורה. הפנס יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אויר והוא יהיה בעל אור צהוב מהבהב שאפשר לראותו ממרחק של 150 מטרים בזמן תאורה ובמזג אוויר נאה. הפנס לא יהיה קשור במערכת החשמל של הרכב ויהיה מסוגל להאיר במשך 12 שעות רצופות. {{ח:סעיף|367|משולש אזהרה|תיקון: תש״ל־10, תשמ״ד־5, תשנ״א, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} בגרור, בנתמך וברכב מנועי, למעט אופנוע, יימצא משולש אזהרה מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}, לשימוש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 70|לתקנה 70}}; המשולש יהיה בעל בסיס המאפשר עמידתו היציבה על פני הדרך בכל תנאי מזג אוויר. {{ח:תת|(ב)}} הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על רכב האמור בה שהיה רשום על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} לפני יום ז׳ בטבת התשנ״א (24 בדצמבר 1990) ותחול עליו הוראת תקנה זו כנוסחה לפני היום האמור, אלא אם כן היה צורך להחליף בו את המשולש. {{ח:סעיף|367א||תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ו־2, תש״ל־9, תש״ל־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|368|נעלי בטחון}} {{ח:ת}} ברכב מנועי אשר משקלו הכולל המותר עולה על 5,000 ק״ג, למעט אוטובוס, יימצאו שתי נעלי בטחון המאפשרות השארתו של הרכב, כשהוא עמוס, במצב בלימה בכל תנאי הדרך כשהבלמים אינם מופעלים ותיבת ההילוכים נמצאת בהילוך סרק. {{ח:סעיף|369|שרשרות ודגלים בגרורים|תיקון: תשמ״ט־6, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} בגרור או בנתמך המיועד להובלת מטענים ארוכים שאין בו רצפה ודפנות, שרחבו הכולל עולה על 120 ס״מ, יותקנו שתי שרשרות או כבלים המתאימים להחזקת הדגלים והפנסים האמורים בתקנת משנה (ב) לצורך סימון. {{ח:תת|(ב)}} על השרשרות והכבלים יותקנו, במרחקים שלא יעלו על 100 ס״מ דגלים בצבע אדום ובגודל 20×20 ס״מ לשימוש בזמן שאינו זמן תאורה, וכן פנסים המפיצים אור בצבע צהוב מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}} לשימוש בזמן תאורה. {{ח:סעיף|369א|ערכת חילוץ ועזרה ראשונה|תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3, תשנ״ד־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל טיולית יבטיח, כי תימצא בה בקביעות ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל טיולית, רכב מדברי ורכב סיור וכן בעל מונית ורכב בטחון, יבטיח כי בכל עת יימצא ברכב ציוד עזרה ראשונה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}. {{ח:סעיף|370|מטפים ומערכת כיבוי אש באוטובוס שאינו עירוני|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ו, תשכ״ח, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ב־8, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יירשם רכב מנועי למעט רכב מסוג L‏, T‏, M1 – בסיווג משנה (1)(א) (רכב פרטי), ולא יחודש רישיונו, אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} יימצאו ברכב מטפים בכמות ומסוג כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 26|בפרט 26 בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} המטפים כאמור בפסקה (1) יימצאו בתוך הרכב במקום הנראה לעין אשר הגישה אליו נוחה, ואופן הוצאת המטף מהרכב והפעלתו יהיו מהירים ונוחים. {{ח:תת|(ב)}} לא יירשם רכב ולא יחודש רישיונו בפעם הראשונה לאחר מועד תחילתן של תקנות אלה, של רכב מנועי שהוא אוטובוס מסוג M3 שיש בו מעל 22 מושבים מלבד מושב הנהג והמונע במנוע דיזל המותקן בחלקו האחורי, למעט אוטובוס עירוני, אלא אם כן הותקנה בתא המנוע מערכת אוטומטית לכיבוי אש שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} מעבדה מאושרת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התקנים#סעיף 12|בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953}} (להלן – מעבדה מאושרת), אישרה כי היא עומדת בדרישות ת״י 6278 חלקים 1 ו־2; לצורך מתן אישור כאמור רשאית המעבדה להתבסס על תיעוד מטעם מעבדה אחרת, בין־לאומית, שאישר משרד התחבורה או שאישרה הרשות הארצית לכבאות והצלה; {{ח:תתת|(2)}} התקנתה בוצעה לפי ת״י 6278 חלק 3, בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} יצרן הרכב לפי הנחיית יצרן המערכת או נציגו; {{ח:תתתת|(ב)}} יצרן המערכת או נציגו בפיקוח ובאישור מעבדה מאושרת; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מטעם משרד התחבורה, לפי הנחיות יצרן המערכת או נציגו ובפיקוח מעבדה מאושרת. {{ח:תת|(ג)}} בחידוש שלא לראשונה, לא יחודש רישיונו של אוטובוס כאמור ברישה לתקנת משנה (ב), אלא אם כן בידי בעל הרכב אישור של אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ב)(2) בדבר תקינות מערכת הכיבוי. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אוטובוס עירוני“ – אוטובוס שצוין ברישיון הרכב שלו כי הוא אוטובוס עירוני, ולעניין אוטובוס חדש שטרם ניתן לו רישיון רכב – שצוין כאמור בהוראת הרישום שלו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישום“ – אישור מחלקת תקינה באגף הרכב על עמידת דגם רכב בדרישות החובה הישראליות לצורך רישום הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 6278, חלקים 1 ו־2“ ו”ת״י 6278, חלק 3“ – המפורסמים באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו: {{ח:חיצוני|http://www.sii.org.il|www.sii.org.il}}. {{ח:סעיף|370א|לוח מחוונים|תיקון: תשל״ו־3, תשנ״א}} {{ח:תת|(א)}} ברכב פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס וברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עד 2{{ח:הערה|,}}200 ק״ג ובמונית יהיה לוח המחוונים שלפני המושב הקדמי ברכב בנוי מחומר גמיש או מצופה בחומר גמיש ולא יהיו בו בליטות. {{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כפתורי ההפעלה והמתגים שעל לוח המחוונים עשויים מחומר גמיש, שטוחים או תקועים בתוך הלוח. {{ח:סעיף|370ב|התקנת סלי אשפה ברכב מסויים|תיקון: תש״ם־4, תשע״ח־3}} {{ח:ת}} ברכב נוסעים פרטי וברכב מסחרי שנרשם אחרי ט״ו באייר תש״ם (1 במאי 1980) יותקן סל־אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי בהודעה ברשומות ובמקום שאישרה בהודעה. {{ח:סעיף|370ג|התקנת פנסים בדופן הרמה הידראולית|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2 ו־N3 בעל דופן הרמה הידראולית אחורית, יותקנו בכל צד של הדופן, בחלק הפנימי, במרחק שלא יעלה על 20 ס״מ מקצות הדופן, שני פנסים מפיצי אור בגוון כתום, אשר ייראו למרחק של 100 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל אדם דופן הרמה הידראולית ברכב מסוג N2 ו־N3 אלא אם כן מותקנים עליה פנסים כאמור בתקנת משנה (א) ובטרם ידליקם. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן י|סימן י׳: מיתקנים וציוד ברכב מחובר וברכב מורכב}} {{ח:סעיף|371|מיתקני גרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשנ״א}} {{ח:ת}} בגורר ובגרור בתומך ובנתמך יותקנו מיתקני גרירה וריתום מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|372|תנאים לגרירה|תיקון: תשמ״ב־2, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יגרור אדם גרור ברכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10,000 ק״ג אלא על פי היתר מיוחד שקבעה רשות הרישוי, שבו צוין כושר הגרירה של הרכב הגורר והמשקל הכולל המותר של הגרור. {{ח:תת|(ג)}} המבקש היתר כאמור בתקנת משנה (ב) ימציא אישור ממעבדה מוסמכת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 282א|בתקנה 282א}}, בטופס שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ד)}} היתר לפי תקנת משנה (ב) יהיה צמוד לרשיון הרכב. {{ח:סעיף|373|יצול חיבור קפיצי|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} בגרור אשר משקלו הכולל המותר עולה על 3,000 ק״ג – למעט גרור הנגרר על ידי טרקטור או על ידי רכב איטי – יותקן יצול חיבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנה 371}} אשר מבנהו יהיה קפיצי. {{ח:סעיף|374|המרחק בין הגורר והגרור}} {{ח:ת}} המרחק בין החלק האחורי הקיצוני של הגורר לבין החלק הקיצוני הקדמי של הגרור המחובר אליו, לא יעלה על 150 ס״מ כשהם נמצאים בקו ישר. {{ח:סעיף|375|שרשרות}} {{ח:תת|(א)}} גרור יצוייד בשתי שרשרות המיועדות לחיבורו אל הגורר אשר כל אחת מהן מסוגלת לעמוד בעומס הסחיבה והטלטולים של הגורר בכל תנאי הדרך. {{ח:תת|(ב)}} אורך השרשרת כשהיא מחוברת יהיה בה כדי לאפשר פניה חפשית של הגרור בזוית של 90° לגבי הגורר. {{ח:סעיף|376|חיבורי בלמים בגורר|תיקון: תשמ״ב־2}} {{ח:ת}} חיבורי הבלמים, חיבורי הכבלים החשמליים וכן כל חיבורים אחרים בין הגורר לגרור – למעט החיבורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בתקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 373|ו־373}} – יהיו בעלי מבנה גמיש ואורך מספיק כדי להבטיח פעולה יעילה שלהם ושל הרכב ומניעת ניתוק מקרי. {{ח:סעיף|377|הגלגל החמישי|תיקון: תשנ״א, תש״ס־3, תשס״ה־4, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} על המסגרת של תומך יותקן גלגל חמישי (Fifth wheel) מהסוג האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השנייה לתקנות התעבורה}} המיועד לחיבור הנתמך אליו, אשר יהיה יציב ולא יזוז על פני המסגרת; מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726, ולא פחות מ־50 מ״מ ממרכז הסרן או הצמד האחורי לכיוון החלק הקדמי; לעניין תומך עם מנוף להעמסה עצמית, מיקום הגלגל החמישי יהיה על פי תקן ISO כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}} מספר 1726 בלבד. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”מרכז הגלגל החמישי“ – המקום בגלגל האמור בו עובר הפין המרכזי המחבר אותו אל התומך. {{ח:תת|(ד)}} גובה ומרכז הגלגל החמישי ברכב תומך ונתמך, מבנה צוואר הנתמך ומיקום פין הגרירה בנתמך, יהיו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|378|המרחק בין התומך והנתמך}} {{ח:ת}} המרחק בין הדופן הקדמי של הנתמך לבין תא הנהג בתומך יהיה בו כדי לאפשר לרכב המורכב כל פניה בדרך מבלי שהנתמך או אחד האביזרים או החיבורים המותקנים בו ייתקלו בתומך או באביזרים המותקנים בו; ובלבד שהמרחק האמור לא יאפשר תקלה כתוצאה ממשיכה, סחיבה או לחיצה של התומך והנתמך. {{ח:סעיף|379|חיבורי בלמים בתומך ובנתמך}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 376|תקנה 376}} יחולו על תומך ונתמך בשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יא|סימן י״א: שינויים במבנה רכב}} {{ח:סעיף|380|שינוי מבנה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ה־4, תשנ״ז־8}} {{ח:תת|(א)}} לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד מתן היתר כאמור בתקנת משנה (א) תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן היתר לשינוי מבנה רכב משא מיושן הרשום ברשיונו כרכב מסחרי רגיל, לרכב מסחרי רכין. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו ”שינוי מבנה רכב“ – לרבות החלפת המנוע במנוע מתוצרת או מדגם אחר, שינוי מבנה הארגז על ידי סגירתו או באופן אחר, שינוי מבנה הסרנים או מספרם והתקנת מכשירים מיוחדים. {{ח:סעיף|381|החלפת מנוע}} {{ח:ת}} בעל רכב מנועי וכן מחזיקו יודיעו לרשות הרישוי על החלפת מנוע המורכב ברכב במנוע אחר מאותו סוג. {{ח:סעיף|382|רישום השינוי ברשיון והשימוש ברכב|תיקון: תש״ל־10, תשס״ה־4}} {{ח:ת}} לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש ברכב שניתן עליו היתר לשינוי המבנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, אלא לאחר שנרשם השינוי ברשיון הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 271א|בתקנה 271א}} ושולמה האגרה החלה על הרכב ששונה. {{ח:סעיף|383|הרכבת רכב מאביזרים}} {{ח:תת|(א)}} לא ירכיב אדם ולא ירשה לאחר להרכיב רכב מנועי מאביזרים אלא לפי היתר, כללי או מיוחד מאת רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) אינן חלות על הרכבת רכב מנועי, הרשום לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}, שפורק לשם תיקונים. {{ח:קטע3|חלק ד פרק 3 סימן יב|סימן י״ב: סימון רכב למטרות בטיחות|תיקון: תשכ״ד־9}} {{ח:סעיף|383א|לוחות סימון אחוריים לרכב|תיקון: תשכ״ד־9, תשמ״ז, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשס״ט־9}} {{ח:תת|(א)}} ברכב מסוג N2, שמשקלו הכולל עולה על 7,500 ק״ג, וברכב מסוג N3 ו־O, לרבות כל מיתקן המיועד להיגרר על ידי רכב או להתחבר לרכב, יותקנו בדופן האחורית לוחות סימון על פי דרישות תקן ישראלי ת״י 5381. {{ח:תת|(ב)}} ברכב מסוג N1 ו־N2, שמשקלו הכולל עד 7,500 ק״ג, וברכב מסוג M2 ו־M3 יודבקו בצדם האחורי סרטים שהחומר מחזיר האור בהם עומד בדרישות תקן ישראלי ת״י 5381, שאורכם 40 ס״מ לפחות ורוחבם 5 ס״מ לפחות, ומספרם ומיקומם הוא על פי הוראות התקן האמור לגבי לוחות סימון. {{ח:תת|(ג)}} ברכב מסוג T1 וברכב מסוג T3 יותקנו בצדם האחורי טבלאות מחזירות אור כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), אם מצאה רשות הרישוי כי המבנה של רכב מסוים אינו מאפשר התקנה של לוחות הסימון או הטבלאות או הדבקת סרטים במקום או באופן שנקבע, רשאית היא להורות כי לוחות הסימון יותקנו או יודבקו באופן או במידה אחרים, הדומים לקבוע בתקנות אלה ככל הניתן בהתחשב במבנה הרכב. {{ח:תת|(ה)}} לא ינהג אדם ברכב, אלא אם כן כל לוחות הסימון והטבלאות המותקנים עליו וכל הסרטים המודבקים עליו, זהים בצבעם. {{ח:סעיף|383ב||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ט־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|383ג|סימון מונית ורכב פרטי בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״ו־2, תשס״ה־19, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} במונית וברכב פרטי ששנת ייצורו עד 1995 יהיה המגן האחורי מסומן בהתאם לאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 28|בפרט 28 1(ב) בחלק ג׳ לתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ברכב נוסעים פרטי ששנת ייצורו 1996 ואילך, יכול שיודבק במרכז הפגוש האחורי או על מרכב הרכב שמעליו סרט מחזיר אור ועליו הכתובת ”שמור מרחק“. {{ח:סעיף|383ד||תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשס״ה־19, תשס״ט־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|383ה|סימון אופנוע וטרקטורון בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשנ״א, תשנ״א־11, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} באופנוע ובטרקטורון תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה בפס בצבע אדום מחזיר אור שרוחבו 2.5 ס״מ ואורכו 15 ס״מ מתחת לספרות בגובה 30 מ״מ. {{ח:תת|(ב)}} בתלת־אופנוע תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וקצה הארגז ייצבע במאונך, מלפנים אם הארגז מורכב מלפנים או מאחור אם הארגז מורכב מאחור, בצבע אדום מחזיר אור באורך של 15 ס״מ לפחות וברוחב של 2.5 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ג)}} באופנוע עם רכב צדי תהיה לוחית הזיהוי האחורית צבועה כאמור בתקנת משנה (א) וכן יהיה הרכב הצדי צבוע בקצהו האחורי הקיצוני בפס בצבע מחזיר אור ברוחב של 2.5 ס״מ ובאורך של 15 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף|383ו|סימון טרקטור בצבע מחזיר אור|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ח־4, תשל״ט, תשנ״ד־6, תשס״ט־5}} {{ח:תת|(א)}} בטרקטור למעט בטרקטורון ובמכונה ניידת יהיו הכנפיים האחוריות צבועות בפס מאונך בצבע אדום מחזיר אור ברוחב של 5 ס״מ לפחות ובאורך של 40 ס״מ לפחות המתחיל מן הקצה התחתון של הכנף. {{ח:תת|(ב)}} היה מותקן ברכב כאמור בתקנת משנה (א) מאחוריו, ציוד עבודה, יסומן רכב כאמור וכן יסומן הקצה האחורי של ציוד העבודה במרכז בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}. {{ח:סעיף|383ז|סימון גרור, נתמך ועגלות|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ח, תשל״ג, תשס״ט־5, תשס״ט־9}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ג)}} עגלה הרתומה לבהמה תסומן מאחוריה, במרכז, בטבלה אחת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנה 383א(ג)}}. {{ח:סעיף|383ח|אישור הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־2, תשכ״ח, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״א}} {{ח:ת}} הסימונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ז}} יהיו כאמור בהן, לפי הענין, או יהיו מחומר מחזיר אור מסוג שאישר מנהל אגף הרכב או מסוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|383ט|החזקת הסימון|תיקון: תשכ״ד־9, תשכ״ה־7, תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} הסימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א–383ח}} – {{ח:תת|(1)}} יוחזק תמיד במצב נקי ולא יהיה דהוי או מטושטש; {{ח:תת|(2)}} ייראה לעין עוברי דרך ולא יוסתר. {{ח:סעיף|383י|איסור נהיגת רכב בלתי מסומן|תיקון: תשכ״ה־7}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 383א|בתקנות 383א–383ח}} אלא אם הרכב מסומן כאמור {{ח:פנימי|חלק ד פרק 3 סימן יב|בסימן זה}}. {{ח:קטע1|חלק ה|חלק ה׳: אוטובוסים}} {{ח:קטע2|חלק ה פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}} {{ח:סעיף|384|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ט־8, תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש בטחון“ – שוטר וחייל כשהם במדים או שוטר המזדהה בתעודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – אדם הרוצה לנסוע, המשלם או מוכן לשלם שכר נסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות אדם שאליו העביר המפקח על התעבורה את סמכויותיו, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות“ – שירות נסיעות באוטובוס ציבורי שבו משלם כל נוסע בעד נסיעתו בנפרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר נסיעה“ – השכר שנקבע בתעריף המאושר או בתנאי הרשיון בעד ההסעה ושירותים הכרוכים בה, לרבות הובלת מטען הנוסע ובהתחשב עם כל הנחה משכר זה שנקבע כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף מאושר“ – תעריף שאושר על ידי שר התחבורה ונחתם על ידיו. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי אוטובוסים}} {{ח:סעיף|385|הפעלת שירות לפי רשיון|תיקון: תשנ״ג־5}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם שירות, לא ימשיך בהפעלתו ולא יסיע באוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, אלא לפי רשיון מאת הרשות שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, ובהתאם לתנאי הרשיון. {{ח:סעיף|385א|סירוב להסיע|תיקון: תשע״ב־7}} {{ח:ת}} לא יסרב בעל רישיון קו או כל מי שפועל מטעמו להסיע מכל תחנה בקו השירות אדם המבקש לנסוע באוטובוס והמוכן לשלם את שכר הנסיעה אלא אם כן אין מקום באוטובוס לנוסע נוסף או אם המקום שמור באופן סביר לנוסעים בתחנות הבאות של הקו. {{ח:סעיף|386|סוגי רשיונות}} {{ח:ת}} אלה סוגי הרשיונות לענין {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}: {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון קו – רשיון להפעלת קו שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון מיוחד – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי בתנאים מיוחדים בין בשירות ובין שלא בשירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון סיור – רשיון להסיע בשירות בתנאים מיוחדים לשם סיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון פרטי – רשיון להסיע באוטובוס ציבורי שיעמוד כולו לרשות המזמין בתשלום סכום כולל בעד השימוש בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} רשיון לאוטובוס פרטי – רשיון להסעת אנשים באוטובוס פרטי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 397|בתקנה 397}}. {{ח:סעיף|386א|הגבלת הפעלה של קו שירות בימי מנוחה|תיקון: תשנ״ב־2}} {{ח:תת|(א)}} הרשות לא תיתן רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה אלא בקו שירות – {{ח:תתת|(1)}} המשרת נוסעים לבית חולים; {{ח:תתת|(2)}} המשרת נוסעים לישוב ספר; {{ח:תתת|(3)}} המשרת נוסעים לישובים שתושביהם אינם יהודים; {{ח:תתת|(4)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת בטחון הציבור; {{ח:תתת|(5)}} שהוא חיוני, לדעת הרשות, מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על קו שירות רצוף שניתן לגביו רשיון קו לפני יום ט״ו בטבת התשנ״א (1 בינואר 1991); לענין זה, ”קו שירות רצוף“ – קו שירות שהרשיון שלו ניתן להפעלתו הרצופה ביום המנוחה החל בשעה 13:00 של ערב יום המנוחה. {{ח:סעיף|387|בקשה לרשיון}} {{ח:ת}} בקשה לרשיון תוגש לרשות. {{ח:סעיף|388|העברת רשיון}} {{ח:ת}} לא יעביר בעל רשיון את רשיונו לאחר ולא ירשה לאחר להפעיל רכב על פי הרשיון, אלא לפי אישור בכתב מאת הרשות. {{ח:סעיף|389|תנאים ברשיון}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לכלול ברשיון הקו תנאים והוראות בקשר לשירות והפעלתו כפי שתמצא לנכון, ובין השאר גם בענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} המספר המינימלי של אוטובוסים שיש להפעיל בקו השירות וסוגיהם; {{ח:תת|(2)}} מהלך קו השירות, התחנות, מספרן וסוגיהן; {{ח:תת|(3)}} מקום התחנות המרכזיות וחניוני הרכב של בעל הרשיון; {{ח:תת|(4)}} סימונו של כל אוטובוס המשמש בקו שירות, צבעו, השלטים והמספרים שעליו, אופן ציונם ומקומם; {{ח:תת|(5)}} סידורים ומיתקנים בתוך האוטובוס; {{ח:תת|(6)}} לוח הזמנים הקובע את מועד תחילת הנסיעות בקו ואת מועד סיומן, תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע, והשעות השונות של היממה; {{ח:תת|(7)}} שכר הנסיעה בכל הקו או בחלק ממנו; {{ח:תת|(8)}} מספר הנוסעים שמותר להסיע בכל אוטובוס; {{ח:תת|(9)}} מכירת כרטיסים, כרטיסיות הנחה או כרטיסי מינוי עונתיים ואחרים (להלן – כרטיסים) ומקומות מכירתם; {{ח:תת|(10)}} סככות וסידורים אחרים בתחנות. {{ח:סעיף|390|פרסום תנאים}} {{ח:ת}} בעל רשיון קו יפרסם כל תנאים, הוראות ותכניות שצורפו לרשיון הקו, או כל שינוי בהם, לפי דרישת הרשות ובצורה שתורה. {{ח:סעיף|391|הפעלת שירות בקו חדש}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון קו להפעיל שירות בקו חדש מכל מקום שהוא בקו השירות שעליו ניתן הרשיון ובחזרה אליו. {{ח:סעיף|392|היתר להפעלת שירות בקו}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להתיר לאדם הפעלת שירות בקו שאין לו עליו רשיון. {{ח:סעיף|393|תקופת תוקף רשיון קו}} {{ח:ת}} רשיון קו יינתן לתקופה שתיראה בעיני הרשות, ובלבד שלא תעלה על שנה אחת. {{ח:סעיף|394|ביטול רשיון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הרשות רשאית, לפי שיקול דעתה לבטל בכל עת רשיון אם לדעתה נתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} אין השירות מתנהל ביעילות, בהכשרה או בהתחשבות הראויה בצרכי הציבור; {{ח:תת|(2)}} לא נתמלא תנאי מתנאי הרשיון או הוראה שניתנה כדין על ידי הרשות; {{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון הורשע על עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} או ניתנה לגביו החלטה סופית בשל הפרה לפי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}; {{ח:תת|(4)}} המשכת תקפו של הרשיון בידי בעליו או בכלל, אינה לטובת הציבור או שהביטול דרוש לצורך ההסדר הכללי של הסעת נוסעים. {{ח:סעיף|395|תנאים סותרים ברשיון}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון תנאים הסותרים כל אחת מהוראות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}} וכן הסותרים הוראות תקנות אלה בדבר הסעת נוסעים בעמידה, קבלת נוסעים בתחנה והורדתם, הובלת מטען נוסעים ועצירת רכב מנועי. {{ח:סעיף|396|החזקת רשיון והצגתו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יחזיק את הרשיון במקום עסקו, ואם קבעה זאת הרשות – יחזיק בכל אוטובוס הפועל בקו, העתק הרשיון מאושר על ידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יראה את הרשיון לכל אדם שהוסמך לכך על ידי הרשות או לכל שוטר, לפי דרישתם. {{ח:סעיף|397|איסור גביית שכר נסיעה באוטובוס פרטי}} {{ח:תת|(א)}} לא יגבה אדם ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש שכר בעד נסיעה באוטובוס פרטי, אלא לפי היתר מאת הרשות בגוף הרשיון ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} התירה הרשות גביית שכר כאמור בתקנת משנה (א), לא יגבה אדם ולא יבקש ולא ירשה לאחר לגבות או לבקש בעד הנסיעה שכר העולה על השיעור שהתירה הרשות. {{ח:סעיף|397א||תיקון: תשל״ז־4, תשל״ט־2, תשמ״ג־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|398|פטור רכב של צה״ל}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|פרק זה}} אינן חלות על רכב שהוא קניינם של צבא־הגנה לישראל או של משטרת ישראל. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון}} {{ח:סעיף|399|הפעלת שירות סדיר}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יפעיל את השירות שעליו ניתן לו הרשיון באורח תקין, סדיר ורצוף, בצורה המבטיחה נסיעה נוחה ויעילה בהתחשב בצרכי הציבור. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו בכתב על ידי הרשות בקשר לניהול השירות ופעולתו על פי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} ועל פי {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בעל רשיון מיוחד, רשיון סיור ורשיון פרטי. {{ח:סעיף|400|איסור הפסקת השירות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו לא יפסיק את ההסעה בקו, אלא אם קיבל לכך היתר מאת הרשות ובהתאם לתנאי ההיתר, או אם הותר הדבר ברשיון ובמידה שהותר. {{ח:תת|(ב)}} היה בעל הרשיון נאלץ להפסיק את ההסעה מסיבות בלתי צפויות מראש שאין לו שליטה עליהן, יודיע מיד לרשות על ההפסקה וינהג לפי הוראותיה. {{ח:סעיף|401|איסור להתנות תנאים}} {{ח:ת}} בעל רשיון לא יתנה לנוסעים כל תנאי בקשר לנסיעה או בדבר אחריותו להם או לחפציהם, זולת תנאים שאושרו בכתב ומראש על ידי הרשות או תנאים שנקבעו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}} או בתקנות אלה, וכל תנאי שהותנה בניגוד לאמור – בטל. {{ח:סעיף|402|ביטוח}} {{ח:ת}} בעל רשיון יקיים בכל עת ביטוח של הנוסעים ושל רכושם המצוי אתם באוטובוס, לפי התנאים שתורה הרשות לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להעיר הערותיו. {{ח:סעיף|403|תעריפי ההסעה}} {{ח:ת}} לא ידרוש בעל רשיון ולא יגבה, ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות – {{ח:תת|(1)}} בעד נסיעה שלא צויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שנקבע לה, אם נקבע; {{ח:תת|(2)}} בעד נסיעה שצויינה בתעריף המאושר – סכום העולה על שכר הנסיעה שצויין כאמור. {{ח:סעיף|404|הוראות בענין כרטיסים}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל רשיון, לאחר שניתנה לו הזדמנות להעיר הערותיו, בדבר – {{ח:תתת|(1)}} סוגי הכרטיסים שישמשו לנסיעות על פי הרשיון, צורתם והנוסח המודפס עליהם; {{ח:תתת|(2)}} אופן החזקת הכרטיסים והפצתם; {{ח:תתת|(3)}} הסידורים למכירת כרטיסים לציבור, המקומות והמועדים למכירתם, לרבות העסקת כרטיסנים ומוכרי כרטיסים בתחנות ובמקומות מכירה אחרים; {{ח:תתת|(4)}} סידורים אחרים לאספקת כרטיסים, הפצתם ומכירתם; {{ח:תתת|(5)}} הדפסת הכרטיסים, מקום ההדפסה וסידוריה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון יקיים את ההוראות שניתנו לו לפי תקנת משנה (א). {{ח:סעיף|405|נקיון האוטובוסים על ידי בעל הרשיון|תיקון: תשכ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח את נקיונו של כל אוטובוס המשמש בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 441|בתקנה 441}}, וכן יבטיח נקיון סביר של האוטובוס מבחוץ. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. {{ח:סעיף|406|חיטוי האוטובוסים|תיקון: תשכ״ה־9}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יבטיח חיטוי אחת לשנה של כל אוטובוס המשמש בקו השירות, ואם הורתה הרשות על עתים אחרות לחיטוי – לפי הוראות הרשות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) יחולו על בעל רשיון סיור או רשיון פרטי. {{ח:סעיף|407|תקינות האוטובוסים וחלקיהם}} {{ח:ת}} בעל רשיון יבטיח את תקינותו ובטיחותו של כל אוטובוס המשמש בשירות ובין היתר – את תקינותם, שלימותם ובטיחותם של הדלתות, החלונות, המושבים, רצפת האוטובוס והמדרגות, מוטות ורצועות האחיזה, הפעמון למתן אות לנהג וכל חלקיהם ואביזריהם. {{ח:סעיף|408|ציוד לעזרה ראשונה|תיקון: תשל״ג־2, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ד־2, תשמ״ז, תשנ״א, תשנ״א־11, תשע״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בכל עת שאוטובוס מסיע נוסעים יימצאו בו: {{ח:תתת|(1)}} שני פטישים או מכשירים אחרים לניפוץ שמשות בשעת הסכנה; {{ח:תתת|(2)}} ארגז עזרה ראשונה שבו ציוד כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}} וכן דף נייר שבצדו האחד רשימת הציוד המצוי בארגז ובצדו השני הוראות הטיפול בציוד; {{ח:תתת|(3)}} אלונקה אחת לפחות – כאשר מסיעים בו קבוצת נוסעים בסיור, למעט אוטובוס שמספר מקומות הישיבה בו אינו עולה על 16; {{ח:תתת|(4)}} ערכת חילוץ כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 7|בתוספת השביעית}}; הוראה זו לא תחול על אוטובוס הפועל בקו שירות עירוני. {{ח:תת|(ב)}} הציוד כאמור בתקנת משנה (א) יהיה תמיד במצב תקין וראוי לשימוש ויותקן במקום נראה לעין שהגישה אליו חפשית. {{ח:סעיף|409|כרטיסן}} {{ח:ת}} בעל רשיון קו לא יעסיק אדם ככרטיסן בשירות אלא אם: {{ח:תת|(1)}} מלאו לו 16 שנה; {{ח:תת|(2)}} הוא שולט שליטה מינימלית בשפה העברית, כדרוש לצורך עבודתו; {{ח:ת}} ולאחר שהבטיח כי הכרטיסן מכיר את דרכי הקו בו יעבוד ואת המוסדות והמפעלים החשובים שבסמוך לו, או שמצוי ברשותו מדריך מתאים. {{ח:סעיף|410|חפצים אבודים}} {{ח:ת}} בעל רשיון ימסור למחלקת האבידות של משטרת ישראל שבמחוז פעולתו את כל החפצים שנמצאו באוטובוסים על ידי עובדי השירות ואשר נמסרו לו על ידיהם – ואם נקבע הסדר אחר בענין זה בחיקוק או על־ידי משטרת ישראל – יפעל לפי ההסדר שנקבע. {{ח:סעיף|411|תלבושת ותו זיהוי}} {{ח:ת}} הורתה הרשות, לאחר שניתנה לבעל רשיון הזדמנות להעיר הערותיו, על תלבושת לעובדי שירות או על תווי זיהוי לנהגים וכרטיסנים, יבטיח בעל הרשיון קיום ההוראה. {{ח:סעיף|412|העסקת נהגים}} {{ח:ת}} בעל רשיון לא יעסיק נהג ולא ירשה לו לעבוד בנהיגה, אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. {{ח:סעיף|413|התקנת לוח מהלך הקו}} {{ח:ת}} הורתה הרשות להתקין על גבי כל תחנה בקו וכן בתוך האוטובוס את לוח מהלך הקו על כל תחנותיו, יבטיח בעל רשיון קו קיום ההוראה על כל פרטיה. {{ח:סעיף|414|התקנת הודעות ושלטים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יתקין באוטובוס ועליו את ההודעות, השלטים והלוחות שנקבעו {{ח:פנימי|חלק ה פרק 3|בפרק זה}} או שהורתה עליהם הרשות, בצורה ובצבע שהורתה. {{ח:תת|(ב)}} הודעות, שלטים ולוחות אחרים יהיו בצבע שונה מצבעם של ההודעות והשלטים האמורים בתקנת־משנה (א). {{ח:סעיף|415|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חובות שהוטלו על אדם לפי {{ח:פנימי|חלק ה פרק 2|הפרקים השני עד השביעי בחלק זה}}, באות להוסיף ולא לגרוע מכל חובה החלה עליו על פי כל דין. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 4|פרק רביעי: חובות הנהג ועובדי השירות}} {{ח:סעיף|416|התנהגות}} {{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן ויתר עובדי השירות יתנהגו כלפי הנוסעים באדיבות ובנימוס. {{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן יפעלו באופן שיש בו כדי להבטיח כי הנוסעים יגיעו למטרתם בנוחות, במהירות ובבטיחות. {{ח:סעיף|417|לבוש וחיצוניות}} {{ח:תת|(א)}} הנהג, הכרטיסן והמבקר לא ישמשו בתפקידם באוטובוס אלא בתלבושת או בסימון שהורתה הרשות לגבי אותו שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 411|בתקנה 411}}. {{ח:תת|(ב)}} הופעתם של הנהג, הכרטיסן והמבקר תהיה נקיה ומסודרת. {{ח:סעיף|418|שיחה בזמן הנהיגה}} {{ח:ת}} נהג לא ישוחח בזמן הנהיגה עם אדם אחר, לרבות עם הכרטיסן, אלא אם היה הדבר דרוש באותה שעה לביצוע תפקידו או בקשר לנסיעה, ובלבד שבשעת השיחה לא יפנה את ראשו אל בן־שיחתו. {{ח:סעיף|419|תשובה נאותה}} {{ח:ת}} נהג וכרטיסן הנשאלים בקשר לנסיעה או לסדרי השירות בקו ישיבו תשובה נאותה. {{ח:סעיף|420|מכירת כרטיסים}} {{ח:ת}} לא יעסוק נהג במכירת כרטיסים או במתן עודף בזמן שהאוטובוס נע. {{ח:סעיף|421||תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|422|הפעלת מקלט רדיו וטלויזיה|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} הנהג והכרטיסן לא יפעילו מקלט רדיו, מקלט טלויזיה או מכשיר אחר המשמיע קולות או צלילים באוטובוס בקול רם, הן בנסיעות עירוניות והן בבין־עירוניות, ועליהם להפסיק את פעולת הרמקולים המיועדים לנוסעים, וכן להנמיך קול הרמקול שלידם, לפי דרישת אחד הנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} לא יכוון הנהג את מקלט הרדיו או מכשיר כאמור בתקנת משנה (א) תוך כדי נהיגה. {{ח:סעיף|423|זיהוי נהג וכרטיסן|תיקון: תשל״ג, תש״ם־7}} {{ח:ת}} נהג, כרטיסן או כל עובד שירות אחר, יציגו בפני נוסע, לפי דרישתו, את תו הזיהוי שסופק להם על ידי בעל הרשיון, או תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת הנושאת את תמונתו. {{ח:סעיף|424|שעות העבודה של נהג}} {{ח:ת}} נהג לא יעבוד בנהיגה אלא במספר השעות ובהפסקות שנקבעו בדין. {{ח:סעיף|425|חובות הנהג לפני שהתחיל בעבודת הנהיגה|תיקון: תשל״ח־4, תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג נהג באוטובוס אלא לאחר שנוכח תחילה, על ידי הפעלה או בדרך שאלה מנהג אחר שמרשותו קיבל את האוטובוס, בתקינותם של – {{ח:תתת|(1)}} פעולת ההגה והבלמים; {{ח:תתת|(2)}} פעולת מד־לחץ האויר של הבלמים; {{ח:תתת|(3)}} מערכת החשמל והאורות – אם הוא עומד לנהוג בזמן התאורה; {{ח:תתת|(4)}} פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות והחלון שלשעת סכנה; {{ח:תתת|(5)}} פעולת הצופר; {{ח:תתת|(6)}} פעולת מגבי השמשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל נהג בתפקידו בקו השירות שלו, ונהג או כרטיסן לא יכניסו נוסעים לאוטובוס, אלא אם: {{ח:תתת|(1)}} הציבו את מספר הקו בחזית האוטובוס, ליד דלת הכניסה ומאחוריו, ובזמן התאורה – אף האירו אותו; {{ח:תתת|(2)}} הציבו את השלט המודיע על מהלך הקו ותחנת ייעודו של האוטובוס; {{ח:תתת|(3)}} בדקו את תקינות פעולת הפעמון למתן אות עצירה בתחנות; {{ח:תתת|(4)}} נוכחו לדעת כי נמצא באוטובוס ציוד מלא של עזרה ראשונה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 408|בתקנה 408}} וכן שני מטפים ושני פטישים לניפוץ חלון בשעת סכנה; {{ח:תתת|(5)}} דאגו לכך כי יימצאו ברשותם באוטובוס למכירה כרטיסים הדרושים לקו השירות, בהתאם לתנאי רשיון הקו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו ”התחלת תפקיד“ – לרבות הבאת אוטובוס מהמוסך או מהחניון שלו, אל תחנת המוצא של קו השירות או הנסיעה. {{ח:סעיף|425א|סדרי בטחון ובדיקות|תיקון: תש״ם־7, תשמ״ט־6, תשנ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} לא יתחיל נהג אוטובוס בתפקידו בקו השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 425|בתקנה 425(ג)}}, לא יכניס נוהג או כרטיסן נוסעים לאוטובוס ולא יתחיל בנסיעה, אלא אם בדק לפני התחלת הנסיעה מתחנת המוצא של הקו אם נמצאים בתוך האוטובוס או צמודים או קשורים אליו או מחוצה לו חמרי חבלה או חפצים חשודים כחמרי חבלה או כיוצא באלה (להלן – חפצים חשודים). {{ח:תת|(א1)}} בדיקה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה בידי נוהג האוטובוס גם בתחנה הסופית של קו השירות או בסיום הנסיעה בקו, לאחר שהנוסע האחרון ירד מהאוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א) והפניה של נוהג אוטובוס או כרטיסן לפי תקנת משנה (ד) תיעשה לפי הוראות שנמסרו מעת לעת לבעל רשיון הקו על ידי ראש מדור אבטחה במשטרת ישראל והמפרטות את האזור שבו תיעשה הבדיקה, שיטת הבדיקה ומועדיה. {{ח:תת|(ג)}} נמסרו לבעל הרשיון הוראות לפי תקנת משנה (ב), יביא בעל הרשיון ואם הוא תאגיד – מנהלו של התאגיד, את ההוראות לידיעת כל חבר, שכיר, נוהג או עובד שירות אחר שלו, ויוודא באורח סביר כי אדם כאמור יפעל על פיהן. {{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), בנסיעה עירונית באוטובוס יפנה נוהג האוטובוס או כרטיסן בתחילת הנסיעה בתחנת המוצא של הקו כפי שייקבע בהוראות לפי תקנת משנה (ב), את שימת לב הנוסעים לצורך בבדיקה אם חפצים חשודים נמצאים בתוך האוטובוס; הפנייה לפי תקנת משנה זו יכול שתיעשה במיתקן או במכשיר או על ידי הכרזת הנוהג או הכרטיסן ברמקול אם הותקן באוטובוס. {{ח:תת|(ה)}} מצא נוהג אוטובוס או כרטיסן חפצים חשודים או הופנתה תשומת לבו לכך על ידי אדם, לא יתחיל הנוהג בנסיעתו או יפסיק את נסיעתו ולא ימשיך בה, לפי הענין, יוריד מן האוטובוס את כל הנוסעים וירחיקם ממנו ויודיע מיד על כך בכל דרך אפשרית לשוטר או למוקד המשטרה שבאותה עיר ובאין מוקד משטרה – לתחנת המשטרה הקרובה. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 463|בתקנה 463}} לא ירשו נוהג האוטובוס או כרטיסן להכניס לאוטובוס מטען יד או מטען אחר שאינם בלווית נוסע הנוסע באותה נסיעה או המובלים על פי הסדרים של משלוח מטענים באמצעות בעל הרשיון. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ח)}} הוראות תקנה זו יחולו גם על בעל רשיון מהמפורטים {{ח:פנימי|סעיף 386|בתקנה 386}}. {{ח:תת|(ט)}} חובה שהוטלה על נוהג או כרטיסן לפי תקנה זו, מילויה על ידי אחד מהם או ביצועה לפי הוראות כאמור בתקנת משנה (ב) פוטרת את חברו והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. {{ח:סעיף|426|הכרת הסביבה}} {{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ישמשו באוטובוס בקו שירות, אלא כשהם מכירים את הסביבה של הקו שבו הם עובדים אותה שעה, או אם ברשותם מדריך מתאים. {{ח:סעיף|427|הכרזת שמות התחנות}} {{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יכריזו את שמה של כל תחנה שבמהלך הקו בהתקרב האוטובוס אליה, אלא אם מצויים באוטובוס לוחות מהלך הקו על תחנותיו, בצורה ובמקומות שהורתה הרשות. {{ח:סעיף|428|עצירת אוטובוס בתחנות|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ב־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעצור נהג אוטובוס אלא בתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. אולם מותר לנהג אוטובוס לעצור במקום שבו עצירת רכב מותרת, כדי לאפשר למבקר כרטיסים לעלות או לרדת מהאוטובוס, גם מחוץ לתחנות שצויינו ברשיון קו השירות. {{ח:תת|(ב)}} נתן נוסע אות עצירה, או ביקש מהנהג או מכרטיסן לעצור בתחנה של הקו, חייב הנהג לעצור בתחנה על מנת להוריד את הנוסע. {{ח:תת|(ג)}} בתחנות שלא צויינו כתחנות מיוחדות, יעצור נהג אוטובוס אם אדם ממתין בתחנה, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי. {{ח:תת|(ד)}} נהג אוטובוס לא יעמיד את האוטובוס בתחנה יותר מהזמן הדרוש להורדת הנוסעים באותה תחנה ולהעלאת הנוסעים שבתחנה, אלא אם הותר הדבר ברשיון הקו. {{ח:סעיף|429|עצירה בתחנה ויציאה ממנה|תיקון: תשס״ז־11}} {{ח:ת}} נהג אוטובוס – {{ח:תת|(1)}} לא יניע את רכבו אלא לאחר שהפעיל את מחוון הכיוון השמאלי ולאחר שנוכח כי יכול הוא להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון או הפרעה לתנועה; {{ח:תת|(2)}} יפסיק את פעולתו של כל מחוון כיוון לאחר שהאוטובוס נעצר בתחנה עד אשר השלימו הנוסעים את הירידה והעליה מהאוטובוס. {{ח:סעיף|430|תנאים להסעת נוסעים מתחנות האוטובוסים}} {{ח:ת}} נהג או כרטיסן חייבים לאפשר לכל נוסע להיכנס לאוטובוס, לפי האמור להלן, זולת אם אין באוטובוס מקום פנוי או אם נשמר מקום לנוסעים בתחנות אחרות: {{ח:תת|(1)}} באוטובוס שסומן ”ישיר“ – מתחנת המוצא או מתחנות הביניים שנקבעו לו, עד תחנת הייעוד; {{ח:תת|(2)}} באוטובוס שסומן ”מהיר“ או ”אקספרס“ – מתחנת המוצא ומתחנות הביניים שנקבעו לו, אל תחנת הייעוד ואל תחנות הביניים שצויינו ברשיון הקו; {{ח:תת|(3)}} באוטובוס שסומן ”מאסף מוגבל“ – לפי האמור בפסקאות (2) ו־(4) כפי שנקבע ברשיון הקו, לגבי כל חלק של הקו; {{ח:תת|(4)}} באוטובוס שסומן ”מאסף“ – מכל תחנה ואל כל תחנה של קו השירות שלו, שסומן בה כי הוא עוצר בתחנה. {{ח:סעיף|431|מספר הנוסעים}} {{ח:ת}} לא יסיעו נהג או כרטיסן נוסעים יותר מהמספר שנקבע ברשיון הרכב, אם נקבע. {{ח:סעיף|432|פינוי מקומות לנכים}} {{ח:ת}} עלה נכה לאוטובוס, יבקשו הנהג או הכרטיסן, לפי פניית הנכה, פינוי אחד משני המקומות הסמוכים לכניסת האוטובוס, שסומנו לצורך זה. הוראות תקנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. {{ח:סעיף|432א|מקומות לאנשי בטחון|תיקון: תשמ״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון קו יקצה ויסמן באוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, לאנשי בטחון, שני מושבים קדמיים משני צדי המעבר. {{ח:תת|(ב)}} עלה איש בטחון לאוטובוס הנוסע בנסיעה בין־עירונית, יבקש הנהג פינוי אחד משני המושבים שהוקצו ושסומנו לצורך זה. {{ח:סעיף|433|שכר נסיעה}} {{ח:ת}} הנהג, הכרטיסן, הקופאי וכל עובד השירות, לא ידרשו ולא יגבו מנוסע אלא שכר נסיעה שנקבע לאותה נסיעה. {{ח:סעיף|434|חובה כללית להסיע|תיקון: תשל״ג־2, תשל״ו־3, תש״ם־3, תשמ״א־6, תשמ״ד־4, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} נהג וכרטיסן חייבים להסיע כל נוסע המוכן לשלם את שכר הנסיעה, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר. {{ח:סעיף|435|מתן אות הנסיעה}} {{ח:ת}} הכרטיסן יתן את אות הנסיעה לנהג, לאחר שנקט אמצעי הזהירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 436|בתקנה 436}}, לרבות סגירת הדלתות שבהשגחתו, ולא יעכב את מתן האות ללא טעם סביר. {{ח:סעיף|436|הבטחת בטחון הנוסעים}} {{ח:ת}} לפני הסעת האוטובוס ינקטו הנהג והכרטיסן אמצעי הזהירות הסבירים להבטחת בטחונו של נוסע בכניסתו לאוטובוס או ביציאתו ממנו. {{ח:סעיף|437|איסור כניסה ויציאה בנסיעה}} {{ח:ת}} הנהג והכרטיסן לא ירשו לנוסע לצאת מן האוטובוס או להיכנס אליו – {{ח:תת|(1)}} בשעה שהאוטובוס נע אלא אם לא היתה להם אפשרות למנעו; {{ח:תת|(2)}} בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו – אלא אם היה הכרח בכך והדבר ניתן להיעשות ללא סיכון. {{ח:סעיף|438|הנעת האוטובוס|תיקון: תשמ״ט־8, תשנ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יניע הנהג את האוטובוס, אלא לאחר – {{ח:תת|(1)}} סגירת הדלתות שסגירתן מוטלת עליו; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} קבלת האות לכך מאת הכרטיסן – אם יש כרטיסן. {{ח:סעיף|439|פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס בזמן הנסיעה. {{ח:תת|(ב)}} לא יפתחו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס כשהוא נעצר בתחנה, אלא אם נוכחו כי פתיחת הדלתות לא תפגע בנוסעים, או לאחר שהזהירו שהם עומדים לפתוח את הדלתות. {{ח:תת|(ג)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את הדלתות שנפתחו לצורך יציאת הנוסעים מן האוטובוס, אלא לאחר שהנוסעים סיימו לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלתות לא תפגע בנוסעים. {{ח:תת|(ד)}} לא יסגרו הנהג והכרטיסן את דלתות האוטובוס שנפתחו לצורך כניסת הנוסעים, אלא אם סיימו הנוסעים להיכנס לתוך האוטובוס, או אם הכריזו שאין לעלות לאוטובוס והזהירו שהם עומדים לסגור את הדלתות. {{ח:סעיף|440|הארת האוטובוס}} {{ח:ת}} הנהג או הכרטיסן יאירו את תוכו של האוטובוס בזמן התאורה. {{ח:סעיף|441|נקיון האוטובוס על ידי נהג}} {{ח:תת|(א)}} נהג הנוסע בקו שצויין ברשיון כבין־עירוני יבטיח נקיון סביר של פנים האוטובוס, ונקיון מלא של המושבים ושל השמשות הקדמית והאחורית לפני שהתחיל בנסיעה מתחנת המוצא או מהתחנה הסופית של הקו. {{ח:תת|(ב)}} הנהג או הכרטיסן יבטיחו בקו שצויין ברשיון כעירוני את נקיון האוטובוס לפני שהתחילו בעבודתם בקו. {{ח:תת|(ג)}} נהג וכרטיסן ידאגו לנקיון סביר באוטובוס בכל שעות השירות בקו. {{ח:סעיף|442|עבירות נוסעים באוטובוס}} {{ח:תת|(א)}} היה יסוד להאמין כי נוסע עבר על תקנות אלה, רשאים הנהג, הכרטיסן או המבקר לדרוש ממנו לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, ובאין לו תעודה – על ידי אישור של נוסע אחר שזיהה עצמו על ידי תעודה. לא הזדהה הנוסע כאמור, רשאי הנהג להסיע מיד את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה. {{ח:תת|(ב)}} נהג, כרטיסן או מבקר רשאים להוציא מן האוטובוס נוסע שעבר על תקנות {{ח:פנימי|חלק ה|חלק זה}}, לרבות על ההוראות שניתנו על־פיהן. {{ח:תת|(ג)}} היה לנהג או לכרטיסן יסוד להאמין כי נעברה באוטובוס עבירה נגד גופו או רכושו של אדם, יסיע הנהג את האוטובוס לתחנת המשטרה הקרובה – אם נתבקש לעשות זאת. {{ח:תת|(ד)}} היה שוטר באוטובוס במקרים המפורטים בתקנות משנה (א) עד (ג) או שנראה במקום סמוך לו, יפנו אליו ויפעלו לפי הוראותיו. {{ח:סעיף|443|יציאת הנהג מן האוטובוס}} {{ח:ת}} לא יעזוב נהג את האוטובוס בהגיעו לתחנת היעוד אלא לאחר שכל הנוסעים יצאו מן האוטובוס. {{ח:סעיף|444|חפצים שנשכחו באוטובוס}} {{ח:ת}} מצאו הנהג או הכרטיסן באוטובוס חפצים או נמסרו להם חפצים שנשכחו באוטובוס יעבירום להנהלת השירות בהזדמנות הראשונה, על מנת שתעבירם לתחנת המשטרה, לפי ההסדר שנקבע. {{ח:סעיף|445|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|פרק זה}} יחולו על נהג אוטובוס, כרטיסן ועובדי השירות, לפי הענין, כשהם משמשים בתפקידם בקו שירות, אולם ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|שבתקנות 416 עד 419}}, {{ח:פנימי|סעיף 424|424}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 433|433}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437 עד 440}} יחולו גם בנסיעות לפי רשיון סיור, רשיון מיוחד ורשיון פרטי, וההוראות {{ח:פנימי|סעיף 418|שבתקנות 418}}, {{ח:פנימי|סעיף 431|431}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 438|438}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}} יחולו גם בנסיעות באוטובוס פרטי. {{ח:סעיף|446|הטלת אחריות}} {{ח:ת}} חובה שהוטלה על נהג או על כרטיסן {{ח:פנימי|חלק ה פרק 4|בפרק זה}}, מילויה על־ידי אחד מהם פוטר את חברו, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 5|פרק חמישי: התנהגות הנוסע וחובותיו}} {{ח:סעיף|447|ציות לעובדי השירות}} {{ח:ת}} הנוסע יציית להוראות בעל הרשיון שאושרו על ידי הרשות ולהוראות עובדי השירות הדרושות לסדר ולבטיחות בנסיעה ובאוטובוס. {{ח:סעיף|448|כניסה לאוטובוס ויציאה ממנו|תיקון: תשכ״א}} {{ח:תת|(א)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו אלא בדלתות המיועדות לכניסה או ליציאה, לפי הענין, פרט אם הרשה הנהג או הכרטיסן כניסה או יציאה שלא כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס אלא לפי תורו. {{ח:תת|(ג)}} לא ייכנס נוסע לאוטובוס, ולא ינסה להיכנס בו, לאחר שהנהג או הכרטיסן הכריזו כי לא יעלו לאוטובוס נוסעים נוספים באותה תחנה, או כי הם עומדים לסגור את הדלתות. {{ח:תת|(ד)}} לא יפריע נוסע ללא צורך, לנוסעים הרוצים להיכנס לאוטובוס או לצאת ממנו. {{ח:תת|(ה)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו ולא יפתח את דלתותיו בשעה שהאוטובוס נע. {{ח:תת|(ו)}} לא ייכנס אדם לאוטובוס ולא יצא ממנו בשעה שהאוטובוס עומד שלא בתחנתו אלא אם הורשה על ידי הנהג או הכרטיסן. {{ח:סעיף|449|כרטיס נסיעה}} {{ח:תת|(א)}} נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר־תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש כרטיס למטען כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא ישנה ולא ישחית נוסע כרטיס מתוך כוונה להונות. {{ח:סעיף|450|קנסות על אי הצגת כרטיס|תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} נוסע שלא הגיש לפי דרישת עובד השירות הממונה על כך את כרטיס הנסיעה אשר נראה מתוכו כי שימש לאותה נסיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 449|בתקנה 449}} ישלם לידי הנהג, הכרטיסן או המבקר את שכר הנסיעה וכן תשלום נוסף בשיעורים אלה: {{ח:תת|(1)}} בנסיעות עירוניות – כפל השכר בעד הנסיעה מהתחנה בה עלה הנוסע עד תחנת הייעוד שלו; {{ח:תת|(2)}} בנסיעה בינעירונית – מחצית השכר בעד הנסיעה מהתחנה שבה עלה הנוסע עד לתחנת הייעוד שלו. {{ח:סעיף|451|מקומות ישיבה|תיקון: תשמ״ט־8}} {{ח:תת|(א)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס, לא ישב נוסע אלא במקום שסומן בכרטיסו. {{ח:תת|(ב)}} סומנו מקומות ישיבה באוטובוס בשביל נכים, יפנה נוסע היושב במקום כאמור, לפי בקשת נכה או הנהג או הכרטיסן, את המקום התפוס על ידו לנכה. הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על אוטובוס שבו המקומות מסומנים לפי הזמנה מראש. {{ח:תת|(ג)}} נוסע באוטובוס בנסיעה בין עירונית היושב במושב קדמי שליד המעבר, יפנה מקומו לאיש בטחון. {{ח:תת|(ד)}} לא יתפוס נוסע מקום ישיבה נוסף באוטובוס כדי לשים עליו חפצים או מטען בזמן הנסיעה, אלא אם יש מקומות ישיבה לכל הנוסעים. {{ח:סעיף|452|שיחה עם הנהג והפרעה לו|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא ישוחח אדם עם נהג האוטובוס בזמן הנסיעה, אלא לשם בירור שאלות הקשורות בנסיעה שהיה הכרח בהן אותה שעה. {{ח:תת|(ב)}} הנוסע בעמידה לא יפריע לנהג לראות את הדרך לפניו ולצדדיו. {{ח:תת|(ג)}} לא יפריע נוסע לכל אדם המורשה לכך מלמלא את תפקידיו באוטובוס. {{ח:סעיף|453|הוצאת ראש ויד|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} לא יוציא אדם כל חלק של גופו מבעד לחלון האוטובוס בזמן הנסיעה. {{ח:סעיף|454|פגיעה באוטובוס}} {{ח:ת}} לא יעשה נוסע דבר שיש בו כדי להפריע או לפגוע בפעולת האוטובוס, ולא יסיר, לא יעתיק ממקומו, לא ישחית ולא ישנה במזיד כל לוחית־מספר, לוח, מודעה, הודעה, שלט וכדומה הנוגעים לסדרי השירות וכל חלק או אביזר של האוטובוס. {{ח:סעיף|455|התנהגות הנוסע כלפי הנוסעים האחרים}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעל נוסע בצורה העשויה לגרום נזק או אי־נוחות בלתי־סבירה לכל נוסע אחר. {{ח:תת|(ב)}} לא יעורר נוסע רעש, בכלי, במכשיר או בדרך אחרת, לבדו או עם נוסעים אחרים, אם הדבר הוא למורת רוחם של נוסעים אחרים. {{ח:סעיף|456|יריקה והשלכת פסולת|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יירק אדם באוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} לא ילכלך אדם את האוטובוס ולא ישליך בו פסולת, אלא למקום שהותקן לצורך זה באוטובוס, אם הותקן. {{ח:סעיף|457||תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ו־7, תשמ״ב־4, תשמ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|458|השלכת חפצים מהאוטובוס|תיקון: תשכ״ו־7}} {{ח:ת}} לא יזרוק אדם אל מחוץ לאוטובוס כל חפץ אם הדבר עלול לגרום רוגז, נזק או סכנה לאדם או לרכוש. {{ח:סעיף|459|הגבלות בכניסה לאוטובוס|תיקון: תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} לא ייכנס לאוטובוס אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 461|בתקנה 461}}, לא יכניס לאוטובוס ולא ישים בו חפץ, מטען או דבר כלשהו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 462|בתקנות 462 עד 466}}. {{ח:סעיף|460|זיהוי נוסע שעבר עבירה|תיקון: תשמ״ג}} {{ח:ת}} נוסע באוטובוס שיש לנהג, לכרטיסן או למבקר יסוד לחשוד בו, כי עבר על תקנות אלה, חייב, לפי דרישה, לזהות את עצמו ולמסור את כתבתו לנהג, לכרטיסן או לשוטר, על ידי תעודה מתאימה או על ידי אישור מאת אחד הנוסעים שזיהה עצמו על ידי תעודה. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 6|פרק ששי: הגבלות על הסעת נוסעים ועל הובלת מטען באוטובוס}} {{ח:סעיף|461|אנשים שאין להסיעם|תיקון: תשמ״ב־4, תשמ״ט־6, תשנ״ו־7, תשס״א־5}} {{ח:ת}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להיכנס לאוטובוס לכל אדם – {{ח:תת|(1)}} שלבושו עשוי לזהם או להשחית את בגדי הנוסעים האחרים או את ריפודי האוטובוס, ובפרט כשבגדיו מלוכלכים בצבעים, בשמנים או בפיח; {{ח:תת|(2)}} שאין לבוש לגופו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} שהוא במצב של שכרות; {{ח:תת|(5)}} שהוא מעשן סיגריה, סיגר או מקטרת דלוקים; {{ח:תת|(6)}} שהוא נועל לרגליו מיתקן המשמש להחלקה או לגלישה. {{ח:סעיף|462|בעלי־<wbr>חיים|תיקון: תשכ״א, תשל״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו בעלי חיים, אלא אם גדלם מאפשר להניחם על ברכי הנוסע או להחזיקם בידיו; ובלבד שכלבים המוסעים כאמור ישאו זמם על פיהם ויהיו קשורים ברצועה, ובעלי חיים אחרים יהיו מצויים בתוך תיבה או סל באופן המונע אפשרות של פגיעה או הטרדה לנוסעים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על הסעת כלב של עיוור המלווה את העיוור, אם הכלב קשור ברצועה. {{ח:סעיף|463|הובלת מטען וכדומה באוטובוס}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג באוטובוס, ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס אליו, אלא לפי היתר מאת הרשות – {{ח:תת|(1)}} דברים או מטען בגודל או בצורה או מסוג שיש בהם כדי לגרום הפרעה או נזק לנוסעים; {{ח:תת|(2)}} דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים; {{ח:תת|(3)}} גופת אדם או גופת בהמה או חיה. {{ח:סעיף|464|מקום של מזוודות}} {{ח:תת|(א)}} לא ירשו הנהג והכרטיסן להעמיד באוטובוס מזוודה או מטען אחר אלא במקום ובצורה שלא יפריעו לנוסעים, לנהג ולכרטיסן, וביחוד לנוסעים בכניסה לאוטובוס וביציאה ממנו. {{ח:תת|(ב)}} מזוודות ומטענים אחרים יושמו במידת האפשר בסורג המיועד למטען, או במשטחים שבאוטובוס, שאינם מעבר, או על גג האוטובוס, אם הותקן לשם כך. {{ח:תת|(ג)}} הנהג והכרטיסן רשאים לסרב להכניס עגלת ילדים לאוטובוס בגלל צפיפות הנוסעים בו, או משום שאין בו רחבה מתאימה. {{ח:סעיף|465|כסאות נוספים}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס ולא ירשו הנהג והכרטיסן להכניס לאוטובוס כסאות נוסף למושבים הקבועים. {{ח:סעיף|466|נשק טעון וחמרי נפץ|תיקון: תשמ״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע נהג ביודעין באוטובוס אדם הנושא נשק טעון, אלא אם אותו אדם נמצא בתפקיד רשמי המחייב נשיאת נשק טעון, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין לאדם כאמור להיכנס לאוטובוס. {{ח:תת|(ב)}} לא יוביל נהג ביודעין באוטובוס חמרי נפץ, דלק או חומר מתלקח אחר, ולא ירשו הנהג והכרטיסן ביודעין להכניס לאוטובוס דברים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) רשאי הנהג, בנסיעה לפי רשיון סיור באוטובוס, להוביל לא יותר משני בלוני גז פחמי שמשקל כל אחד מהם לא יעלה על 12 ק״ג ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שאם הם מובלים על גג האוטובוס – יהיו קשורים היטב ומכוסים בכיסוי מאוורר; {{ח:תתת|(2)}} שאם הם מובלים בתא המטען – יונחו בתא מטען נפרד, מוגן ומאוורר. {{ח:קטע2|חלק ה פרק 7|פרק שביעי: הוראות מיוחדות בדבר מבנה האוטובוסים וציודם}} {{ח:סעיף|467|גובה־<wbr>פנים}} {{ח:תת|(א)}} גובה־פנים של האוטובוס, היינו הגובה מנקודה שברצפת המעבר עד לנקודה הנמוכה ביותר של התקרה מעליו, לרבות כל בליטה שבה, לא יפחת מ־180 ס״מ. {{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה רשאית רשות הרישוי להתיר גובה־פנים פחות מן האמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|468|מירווח תחתי}} {{ח:ת}} המירווח התחתי באוטובוס, היינו הגובה מן הקרקע עד לנקודה באוטובוס הקרובה ביותר לקרקע למעט המדרגות, יהיה 20 ס״מ לפחות. {{ח:סעיף|469|פתחים|תיקון: תשכ״ח}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס, בדפנו הימנית, יהיו לפחות שני פתחים לכניסה וליציאה, אחד בחלק הקדמי ואחד במרכז או בחלק האחורי. רחבו של כל פתח כשדלתותיו פתוחות, יהיה 60 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} באוטובוס שהותר להסיע בו בישיבה לא יותר מ־25 אנשים, רשאית רשות הרישוי להתיר שיהא בו פתח אחד בלבד. {{ח:תת|(ג)}} המדרגה התחתונה לכניסה לאוטובוס תהיה לפחות 20 ס״מ ולא יותר מ־30 ס״מ מעל פני הקרקע. {{ח:סעיף|470|מצב הפתחים הדלתות והמדרגות}} {{ח:ת}} הפתחים באוטובוס וכל חלק מהם וכן הדלתות והמדרגות, יותקנו ויהיו בכל עת במצב שיאפשרו כניסה ויציאה בקלות, ללא גרם נזק או פגיעה לנוסע. {{ח:סעיף|471|נורות אזהרה לדלתות}} {{ח:ת}} לפני מושב הנהג באוטובוס תותקן במקום הנראה לעיניו, נורית אשר תאיר באור אדום כל זמן שדלתות האוטובוס אינן סגורות. {{ח:סעיף|472|דלת לשעת סכנה}} {{ח:ת}} בחלק האחורי של האוטובוס או בדפנו השמאלית תהיה דלת יציאה לשעת סכנה, ולידה יותקן שלט המסביר את אופן פתיחתה. {{ח:סעיף|473|מוטות לאחיזה ליד הפתחים}} {{ח:ת}} ליד כל פתח לכניסה וליציאה יותקן מוט־אחיזה לסייע לנוסע בכניסתו וביציאתו, אשר לא יבלוט מעבר לקו ההיקף החיצוני של האוטובוס. {{ח:סעיף|474|דופן מיכל הדלק}} {{ח:ת}} כל דופן של מיכל הדלק באוטובוס יהיה מרוחק מכל פתח לא פחות מ־50 ס״מ לאורך האוטובוס. {{ח:סעיף|475|מגיני חלונות}} {{ח:תת|(א)}} בכל חלון של האוטובוס יותקנו מגיני־חלונות ממוטות של מתכת למניעת הוצאת יד וראש מבעד החלון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו כששפת החלון היא בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב, או בחלון שהשמשה בו נפתחת בהורדה ושפת השמשה כשהיא מורדת לחלוטין נמצאת בגובה של 60 ס״מ לפחות מעל פני המושב. {{ח:תת|(ג)}} המוטות במגן חלונות יותקנו עד לגובה של 60 ס״מ מעל פני המושב, ובלבד שהריווח בין המוטות וכן הריווח בין המוט התחתון לבין שפת החלון או שפת השמשה המורדת – לא יעלה על 5 ס״מ. {{ח:סעיף|476|המושבים והמעבר ביניהם|תיקון: תשכ״ה־9, תשכ״ח, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס יהיו מושבים במספר המספיק כדי מקומות ישיבה לכל הנוסעים שמותר להסיע בו בישיבה, ובלבד שרחבו של כל מקום ישיבה יהיה לפחות 40 ס״מ ועמקו יהיה 35 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ב)}} הריווח בין מושב למושב שלפניו יהיה 65 ס״מ לפחות, כשהוא נמדד בין הצד הפנימי של גב המושב האחד לצד החיצוני של גב המושב השני, בגובה של 30 ס״מ מעל פני המושב. {{ח:תת|(ג)}} המושבים יהיו נוחים לגישה ולישיבה ובמצב שאין בו פגיעה או נזק לנוסע, או הפרעה ליוצא ולנכנס לאוטובוס. {{ח:תת|(ד)}} רוחב המעבר בין המושבים באוטובוס יהיה 35 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ה)}} באוטובוס שיש בו פחות מ־22 מקומות ישיבה, רשאית רשות הרישוי להתיר ריווח בין מושב למושב שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ב) וכן להתיר רוחב מעבר בין המושבים שהוא פחות מהאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ו)}} באוטובוס שיש עליו רשיון סיור, לא יסיע ולא ירשה בעל הרשיון או הנהג להסיע אדם שאיננו מורה דרך או עובד אחר של בעל הרשיון, במושבים המיועדים למורה דרך או לכל עובד אחר של בעל הרשיון. {{ח:תת|(ז)}} באוטובוס שיש עליו רישיון סיור או שנרשם ברישיון הרכב כי הוא אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי, להסעה מיוחדת, רשות הרישוי תהיה רשאית לאשר התקנת מושב המיועד למורה דרך או מלווה, שלא יימנה במספר הנוסעים הקבוע ברישיונו; בתקנת משנה זו, ”הסעה מיוחדת“ – הסעה שבה עומד אוטובוס ציבורי או אוטובוס זעיר שהוא רכב ציבורי לרשות מזמין תמורת תשלום סכום כולל בעד השימוש בו. {{ח:סעיף|477|מושב הנהג|תיקון: תשנ״ג־3}} {{ח:ת}} מושב הנהג באוטובוס הפועל לפי רשיון קו יהיה גדור כדי למנוע הפרעה לנהג, או הסתרת שדה ראייתו בשעת הנסיעה וכן מגע בין הנהג ובין הנוסעים היושבים במושב שמאחוריו ועמידת נוסעים במרחק של פחות מ־10 ס״מ ממושבו. {{ח:סעיף|478|מקלט טלויזיה ברכב|תיקון: תשמ״ד־4, תשמ״ו־4, תשמ״ט־6}} {{ח:תת|(א)}} ברכב בו מורכב מקלט טלויזיה, יותקן המכשיר כך – {{ח:תתת|(1)}} שהנוהג ברכב לא יוכל לראות את המרקע בשעת נסיעה; {{ח:תתת|(2)}} שלא יפריע לנוהג ברכב לראות את הנעשה מאחוריו; {{ח:תתת|(3)}} שלא יפריע את כניסת הנוסעים לרכב ואת היציאה ממנו; {{ח:תתת|(4)}} שהמרקע לא ייראה למי שנמצא מחוץ לרכב. {{ח:תת|(ב)}} האמור בתקנה זו לא יחול על טלויזיה במעגל סגור שלה מסך שעליו יכול הנוהג ברכב לראות רק את הנעשה בשטח שמאחורי הרכב. {{ח:סעיף|479|סורג חבילות}} {{ח:ת}} באוטובוס – פרט לאוטובוס המשמש בקו עירוני בלבד – יותקנו סורגי חבילות שהחלק הנמוך ביותר שלהם יהיה בגובה של 95 ס״מ לפחות מעל פני המושבים. {{ח:סעיף|480|מוטות לאחיזה בפנים האוטובוס}} {{ח:ת}} באוטובוס יותקנו מוטות אחיזה לנוסעים, באופן שנוסע בעמידה יוכל להיאחז בהם או ברצועות שעליהם בשעת הנסיעה. {{ח:סעיף|481|אות עצירה|תיקון: תשנ״ב־3}} {{ח:ת}} באוטובוס, למעט באוטובוס הפועל ברשיון סיור, רשיון פרטי ורשיון אוטובוס פרטי, יותקן פעמון, או מיתקן אחר מאושר על ידי רשות הרישוי, שכל נוסע יוכל להפעילם מכל מקום שבאוטובוס כאות עצירה לנהג. {{ח:סעיף|482|מראה קמורה}} {{ח:ת}} באוטובוס תותקן מראה קמורה, שבה יוכל הנהג לראות ממקום מושבו אם הנוסעים היוצאים בפתחים שאינם לידו יצאו מן האוטובוס. {{ח:סעיף|483|פנסים ונורות נוספים|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} באוטובוס יותקנו פנסים להארת פנים האוטובוס והמדרגות. {{ח:תת|(ב)}} הותקן באוטובוס פנס לנסיעה אחורנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בתקנה 348}} תהיה מערכת ההפעלה שלו כזו שהוא יידלק לאחר שילוב ההילוך האחורי על ידי הנהג. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|483א|התקנת סלי אשפה באוטובוס|תיקון: תשל״ו, תשמ״ג}} {{ח:ת}} בכל אוטובוס יימצא, בכל עת שהאוטובוס משמש להסעת נוסעים, סל אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי ליד כל דלת. {{ח:סעיף|484|שמירת הוראות}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ה פרק 7|פרק זה}} באות להוסיף ולא לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק ד׳}}. {{ח:קטע1|חלק ו|חלק ו׳: מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 1|פרק ראשון: כללי|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|485|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשמ״ט־2, תשנ״ג־10, תשס״ו־4, תש״ף־4}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מונית“ – מי שהרשיון להפעלת מונית נרשם על שמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – המפקח על התעבורה, לרבות מי שהמפקח על התעבורה אצל לו מסמכויותיו כרשות, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקנה והרכבה של מונה“ – התקנה, הרכבה, ביצוע חיבורים, הפעלה תקינה והחתמה במגופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זוטובוס“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מונה“ – מיתקן לקביעת שכר הסעה במונית בהתאם למרחק, זמן הנסיעה וההמתנה המופעל באמצעות מפתח ואושר בידי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתח“ – אבזר שהותקן בו רכיב אלקטרוני המפעיל את המונה או פעולות מסוימות בו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 384|בתקנה 384}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת סיור“ – נסיעה במונית שעומדת כולה לרשות מזמין הנסיעה לשם סיור, טיול או תיור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נסיעת שירות“ – נסיעה במונית בקו שירות שבעדה משלם כל נוסע בנפרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו שירות“ – הקו למהלך המונית בנסיעת שירות שנקבע ברשיון השירות או בתקנות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – כל רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} ורשיון להפעלת מונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון שירות“ – רשיון להפעלת קו שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי אחזקה של מונה“ – כל שירות הנדרש לאבטחת פעולתו התקינה של מונה לרבות העברה ממונית למונית אחרת, בדיקת תקינות, תיקון, החלפת חלקים, שיפוץ, סיכה, כיוונון, עדכון, הרצה, חתימה במגופה, ניהול כרטסת רישום וכל שירות אחר הכרוך באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר הסעה“ – שכר הסעה מרבי במוניות שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12(א)(1) לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות)}}.}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 1 סימן ב|סימן ב׳: הוראות כלליות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|486|קביעת סוגי הרשיון וסמכויות הרשות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע את סוג הרשיון שיינתן לפי {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}} וכן לשנותו, לסרב לתתו, לחדשו או לסרב לחדשו ורשאית היא להתנות בו תנאים, להוסיף עליהם או לשנותם, להגביל את תקופת תקפו, להתלותו או לבטלו. {{ח:סעיף|486א||תיקון: תש״ל־13, תשל״ב־4, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|487|קביעת מועד ומקום להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות תקבע לבעל מונית את המועד והמקום להגשת בקשות – {{ח:תת|(1)}} למתן רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490}}; {{ח:תת|(2)}} למתן רשיון שירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}}. {{ח:סעיף|487א||תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|488|החזרת רשיון שפקע תקפו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} פקע רשיון או בוטל, חייב בעלו להחזירו לרשות תוך שבעה ימים מיום פקיעתו או ביטולו. {{ח:סעיף|489|סייג לרישום|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא תירשם מונית שהיתה רשומה בירושלים לפני כ״ח באייר התשכ״ז (7 ביוני 1967) כמונית ירדנית ולא נרשמה בישראל עד יום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 2), התשל״ב–1972. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 2|פרק שני: רישוי שירותי מוניות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן א|סימן א׳: רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|490|סוגי רשיונות הסעה ותקפם|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״א־11, תשנ״ג־10, תשנ״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה סוגי רשיונות ההסעה: {{ח:תתת|(1)}} רשיון לנסיעה מיוחדת; {{ח:תתת|(2)}} רשיון לנסיעת שירות. {{ח:תת|(ב)}} לא יינתן על מונית אלא רשיון לסוג אחד של הסעה כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} לא יינתן רשיון לנסיעה מיוחדת לגבי מונית מסוג זוטובוס שאינה מיועדת להסעת נכים. {{ח:תת|(ד)}} תוקף רשיון ההסעה יהיה לתקופה שתקבע הרשות. {{ח:סעיף|490א|אגרת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4, תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} האגרה בעד רשיון הסעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 490|בתקנה 490(א)}} תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|491|בקשה לרשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} בקשה למתן רשיון הסעה תוגש לרשות. {{ח:סעיף|492|רשיון לנסיעה מיוחדת|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ה־10}} {{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעה מיוחדת, מותר להסיע בה – {{ח:תת|(1)}} נסיעה מיוחדת; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} נסיעת סיור של תיירים בכל שטח המדינה, לפי אישור בכתב מאת משרד התיירות ובהתאם לתנאי האישור. {{ח:סעיף|493|רשיון לנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־10}} {{ח:ת}} מונית שניתן עליה רשיון לנסיעת שירות, מותר להסיע בה – {{ח:תת|(1)}} נסיעת שירות בקו השירות שנקבע ברשיון ההסעה; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(3)}} נסיעה מיוחדת; {{ח:תת|(4)}} נסיעת סיור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 492|בתקנה 492(3)}}. {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: רשיון לקו שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|494||תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ה־14, תשס״ה־15}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|495|בקשה לרישיון קו שירות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2, תשנ״ד־6, תשס״ה־15}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד המבקש לקבל רישיון לקו שירות מאת המפקח על התעבורה יגיש לו בקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 1|טופס 1 שבתוספת האחת עשרה}} (בתקנה זו – הבקשה). {{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו המסמכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תעודת ההתאגדות של המבקש ומסמכי ההתאגדות שלו המעידים על מטרות התאגיד ועל בעלי הענין, בעלי השליטה ונושאי המשרה בו; היה תאגיד בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש, יומצאו המסמכים כאמור בפסקה זו גם לגביו וכן לגבי כל תאגיד שהוא בעל ענין או בעל שליטה בתאגיד המבקש; {{ח:תתת|(2)}} אישור עורך דין או רואה חשבון בדבר בעלי המניות בתאגיד, בעלי השליטה בו, מנהלי התאגיד ומורשי החתימה; {{ח:תתת|(3)}} פירוט המוניות שיעמדו לרשות המבקש לפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 2|טופס 2 שבתוספת האחת עשרה}}, שהיה להן רישיון תקף לנסיעת שירות לפני יום ה׳ בתמוז התשס״ה (12 ביולי 2005), שמספרן לא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(2) או (ג) לפקודה}}, לפי הענין, ומסמכים המעידים על התקשרותו עמן; {{ח:תתת|(4)}} הסכמה של נושאי המשרה ובעלי שליטה בתאגיד לכך שהמפקח על התעבורה יקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביהם לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(5)}} אישור הרשות המקומית בדבר הגשת בקשה לאישור תחנות מוצא ויעד ושני מקומות חניה בהם; {{ח:תתת|(6)}} אישור רשות מקומית לגבי מקום חניה של 20% ממספר המוניות שפורט לפי פסקה (3) בסמוך לתחנת המוצא, לתחנת היעד או לתחנות המוצא והיעד של קו השירות המבוקש או אישור על הגשת בקשה לרשות מקומית, הוכחת בעלות, הסכם שכירות, או הסכם אופציה לבעלות או שכירות לגבי מקום חניה כאמור; {{ח:תתת|(7)}} ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת מהקבוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(ב)(8) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 3|טופס 3 לתוספת האחת עשרה}}, שתהיה תקפה למשך שנה מיום הגשתה. {{ח:תת|(ג)}} התאגיד המבקש יצרף לבקשתו התחייבויות חתומות בידו בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 4|טפסים 4}} {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 5|ו־5 שבתוספת האחת עשרה}}, לקיום תנאי רישיון קו השירות, ולסימון המוניות שיפעלו בקו בסימני היכר לפי תנאים שקבע המפקח על התעבורה ברישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14י|סעיף 14י(ב) לפקודה}}. {{ח:סעיף|495א|הגשת בקשות במקוון|תיקון: תשס״ה־15}} {{ח:ת}} בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495|בתקנה 495}} יכול שיוגשו גם במקוון, באמצעות רשת האינטרנט או עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה ובלבד שבכל מקרה שנדרשת בו חתימה, תהיה החתימה חתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:סעיף|495ב|רישיונות בלא הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} רישיון לקו שירות למוניות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|בסעיף 14ח לפקודה}} יינתן – {{ח:תתת|(1)}} לכל מבקש שהגיש בקשה לגבי קו שסך כל המוניות המנויות בכל הבקשות לגביו אינו עולה על המספר המרבי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי שירות למוניות ומספר רישיונות (בתקנות אלה – רשימת קווי השירות); {{ח:תתת|(2)}} למבקש שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היה בעל רישיון שירות לאותו קו שלגביו הגיש את בקשתו, לפני המועד הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ז|בסעיף 14ז לפקודה}} (להלן – רישיון קודם); {{ח:תתתת|(ב)}} מספר המוניות שפורט בבקשתו אינו עולה על מספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ואינו נמוך מן המספר המזערי של המוניות שנקבע לאותו קו ברשימת קווי השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא לא הגיש בקשה לגבי קו שלא היה לו רישיון קודם לגביו (להלן – בקשה נוספת), או אם מספר המוניות שפורט בבקשתו לפי פסקת משנה (ב) נמוך ממספר המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם, הוא הגיש בקשה נוספת שבה פורטה רק יתרת המוניות שהיו מנויות ברישיון הקודם ושלא פורטו בבקשה לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א)(2), ”מבקש“ – התאגיד שעל שמו ניתן הרישיון הקודם ולרבות מי שהוא בעל שליטה בתאגיד כאמור. {{ח:סעיף|495ג|החלת הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3, תשס״ו־13}} {{ח:תת|(א)}} בקשות שלא התקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ב|בתקנה 495ב(א)}}, יחול עליהן הליך תחרותי כאמור בתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} המפקח על התעבורה יודיע עד יום י״ב בשבט התשס״ו (10 בפברואר 2006) על החלת הליך תחרותי לקו שירות למוניות לכל מי שהגיש בקשה לאותו קו; הודעה כאמור תישלח למבקשים בדואר רשום לפי הכתובת שצוינה בבקשה. {{ח:תת|(ג)}} בהודעה כאמור בתקנת משנה (ב) יפורטו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המקום והמועד שבו ייערך ההליך התחרותי, שיהיה בין 14 ל־45 יום ממשלוח ההודעה; {{ח:תתת|(2)}} מספר הבקשות שהוגשו לגבי אותו קו ומספר המוניות שפורט בכל אחת מהן. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על החלת הליך תחרותי ועל מועד קיומו, שבשל צו של בית משפט נבצר מן המפקח על התעבורה לשלוח או לקיים במועדים הקבועים בתקנות משנה (ב) או (ג)(1), לפי הענין, רשאי הוא לשלוח במועד מאוחר מן הקבוע, ובלבד שיהיה לא יאוחר מ־14 ימים מיום שבוטל צו בית המשפט. {{ח:סעיף|495ד|ההליך התחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ההליך התחרותי יתבצע במקוון באמצעות עמדות מחשב שיעמיד משרד התחבורה לצורך זה. {{ח:תת|(ב)}} ההליכים התחרותיים ייערכו בסדר שבו פורטו הקווים ברשימת קווי השירות. {{ח:תת|(ג)}} מבקש ישתתף בהליך התחרותי באמצעות מורשה חתימה שלו המצוין בבקשתו, אשר יזוהה באמצעות תעודת זהות וחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ד)}} ההליך התחרותי ייערך כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} כל משתתף בהליך יזין באמצעות עמדת המחשב הצעה לסכום שנתי שישלם לאוצר המדינה בעד כל מונית שתימנה ברישיון קו השירות למוניות שביקש; {{ח:תתת|(2)}} כל משתתף יראה במקוון את דירוג כל ההצעות שהוגשו; {{ח:תתת|(3)}} כל משתתף יהיה רשאי לשנות את הצעתו על ידי הזנת הצעה חדשה בדרך האמורה בפסקה (1), ובלבד שהשינוי יהיה בסכום שהוא בכפולות של מאה שקלים חדשים לכל מונית כאמור; {{ח:תתת|(4)}} ההליך התחרותי יסתיים בתום 3 דקות שבהן לא הוזנו הצעות או שינויים בהן; {{ח:תתת|(5)}} בתום ההליך התחרותי, ייקבע מי שהציע את התשלום הגבוה ביותר כזוכה בהליך התחרותי לגבי אותו קו; זכה מבקש שבבקשתו פורטו מוניות במספר קטן מן המספר המרבי שנקבע ברשימת קווי השירות, ייקבעו זוכים נוספים לפי סדר גובה ההצעות, עד שייקבעו זוכים שמספר המוניות שפירטו בהצעתם יגיע בסך הכל למספר המרבי האמור. {{ח:סעיף|495ה|מניעת ריכוזיות יתר|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 495ד|בתקנה 495ד(ד)(5)}}, לא יינתנו יותר מ־350 רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד; לענין תקנה זו, ”גוף אחד“ – תאגיד שהגיש בקשות או שהוא בעל שליטה, בתאגידים שהגישו בקשות כאמור. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יינתנו רישיונות לנסיעת שירות לגוף אחד בתחומי המחוזות המפורטים להלן במספר העולה על המצוין לצדם: {{ח:תתת|(1)}} ירושלים והדרום – 100; {{ח:תתת|(2)}} תל אביב והמרכז – 220; {{ח:תתת|(3)}} חיפה והצפון – 200. {{ח:תת|(ג)}} זכה גוף אחד בהליכים תחרותיים לקבלת רישיונות לקווי שירות, שבבקשותיו פורטו מוניות במספר כולל העולה על המספרים המרביים לפי תקנת משנה (א) או (ב), תבוטל זכייתו ברישיונות שביקש החל מהבקשה האחרונה, או שיופחתו מוניות שפורטו בבקשות אלה, עד שמספר המוניות שיימנו בכל הרישיונות שבהם זכה בהליכים התחרותיים, יהיה שווה למספרים הקבועים בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין; על מספר המוניות המופחת כאמור תחול הסיפה {{ח:פנימי|סעיף 495ד|לתקנה 495ד(ד)(5)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) יחול גם על בקשות להעברת רישיון לקו שירות למוניות ורישיון לנסיעת שירות. {{ח:סעיף|495ו|מתן רישיונות לאחר הליך תחרותי|תיקון: תשס״ו־3}} {{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ה|בתקנה 495ה(ג)}}, המפקח על התעבורה ייתן רישיון לקו שירות למוניות לקווים שהוחל עליהם הליך תחרותי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 495ג|בתקנה 495ג}}, למי שנקבע כזוכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ד|תקנה 495ד}}. {{ח:סעיף|495ז|ערבות לרישיון לנסיעת שירות|תיקון: תשס״ו־10}} {{ח:ת}} תאגיד שהמפקח על התעבורה הורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 495ב|תקנות 495ב}} {{ח:פנימי|סעיף 495ו|או 495ו}} כי יינתן לו רישיון לקו שירות למוניות, לא יקבל את הרישיון אלא אם כן הופקדה בידי המפקח על התעבורה ערבות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ח|סעיף 14ח(ב)(2)(ג) לפקודה}}, בנוסח שלפי {{ח:פנימי|תוספת 11 טופס 6|טופס 6 לתוספת האחת עשרה}}. {{ח:סעיף|496|תנאים ברשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הרשות רשאית לקבוע ברשיון שירות תנאים, ובין השאר בענינים אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} תחנות מוצא, ביניים ויעד; {{ח:תת|(2)}} לוח הזמנים הקובע את תחילת השירות בכל קו, את סיומו ואת תכיפות הנסיעות לפי עונות השנה, ימי השבוע ושעות היממה, פרסום הלוח והצגתו; {{ח:תת|(3)}} משרדים וסידורים לנוחיות הנוסעים ולצורך ביצועו הבטוח והיעיל של השירות בתחנות השירות; {{ח:תת|(4)}} סוגי המוניות שיופעלו ומספרן, סימני היכר שיהיו עליהן, אופן ציונם ומקומם, מספר הנוסעים שיוסעו בהן וכן כל אבזר בהן שדורשת הרשות; {{ח:תת|(5)}} סדרי הדפסת כרטיסים, כרטיסיות, כרטיסי הנחה ומנוי, ומכירתם; {{ח:תת|(6)}} השכר בעד הסעת נוסעים והובלת חפציהם ומטענם; {{ח:תת|(7)}} אחריות בעל הרשיון, נהג המונית וכן כל אדם אחר הפועל מטעם בעל הרשיון לגבי הנוסעים, חפציהם ומטענם. {{ח:סעיף|496א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|חלק ו פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|497|היתר להעברת רשיון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר בעל רשיון שירות את רשיונו לאחר בכל דרך מדרכי ההעברה ולא יעשה בו עסקה אחרת, אלא לפי היתר העברה בכתב מאת הרשות, ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות בקשה להעברת הרשיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 3|פרק שלישי: חובות בעל רשיון ונהג מונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|498|חובת רשיון הסעה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יניח בעל מונית לאחר להסיע בה אלא לפי רשיון הסעה שניתן עליה ובהתאם לתנאיו. {{ח:סעיף|498א|הפעלת זוטובוס|תיקון: תשנ״ג־10}} {{ח:ת}} לא יפעיל אדם זוטובוס אלא אם כן בידו רשיון לנסיעת שירות. {{ח:סעיף|499|חובות בעל רשיון שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון שירות ידאג לפרסום נאות בציבור של לוח זמני נסיעה וכל שינוי בו שאישרה הרשות וכן שכר ההסעה בקו השירות שאושר. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון שירות יסמן את המוניות שיפעיל לפי סוג השירות והיעד או כל סימון אחר, הכל כפי שהורתה הרשות. {{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון שירות יחזיק במשרדיו, במקום נראה לעין, לוח שכר ההסעה ולוח הזמנים בקו השירות שיפעיל. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רשיון שירות שירותי הובלה של חבילות ומכתבים ממשרדו באמצעות מוניות או רכב מסוג אחר, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת הרשויות המוסמכות במשרד התקשורת. {{ח:סעיף|500|התקנת לוחית זיהוי|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תשנ״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} בעל מונית חייב להתקין בתוך המונית – {{ח:תתת|(1)}} לוחית קבועה בתוך המונית בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד ימין, ובה יצויין מספר רשיון להפעלת המונית וכן שם בעל המונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הלוחית יהיה לבן וצבע האותיות והספרות יהיה שחור, גובה האותיות והספרות יהיה 10 מ״מ לפחות ורוחבן 3 מ״מ לפחות; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן בחלק העליון של העמוד שבין הדלתות בצד שמאל, אליו יוכנס כרטיס ובו יצויין שמו של הנוהג במונית באותיות עבריות ולטיניות; רקע הכרטיס, צבע האותיות וגודל האותיות בו יהיו כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם מונית אלא אם כן הותקנו בה לוחיות וכרטיס כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|501|חובה להסיע|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשס״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו לא יעשה בה כל שימוש זולת מתן שירות לציבור ויסיע בה כל נוסע המוכן לשלם את שכר ההסעה. {{ח:תת|(ב)}} נהג המונית, בעל הרשיון וכל מי שפועל מטעמו, לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לביטחונו, להסיע נוסע ומטענו. {{ח:תת|(ג)}} לא יסיע נהג המונית בנסיעה מיוחדת נוסע נוסף על מזמין הנסיעה והנלווים אליו, זולת אם ביקש זאת המזמין. {{ח:סעיף|502|מספר הנוסעים בנסיעת שירות|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא יסיע נהג המונית יותר ממספר הנוסעים שנקבע ברשיון הרכב, ואולם רשאי נהג המונית להסיע שני ילדים, שטרם מלאו להם חמש שנים, בנוסף על הנוסעים שמותר להסיע במונית לפי רשיונה, ובלבד שלא יסיע יותר מנוסע אחד במושב שליד הנהג. {{ח:סעיף|502א||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|502ב||תיקון: תש״ל־13, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|503|הסעה בדרך הקצרה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית בנסיעה מיוחדת אלא בדרך הקצרה ביותר האפשרית בנסיבות אותה שעה ואותה נסיעה, ולא ישהה בדרך יותר מהזמן הדרוש באותן נסיבות כדי להגיע למחוז חפצו של הנוסע. {{ח:תת|(ב)}} נהג מונית שהעלה למוניתו נוסע כדי להסיעו למקום במסלול נסיעה שרצה אותו נוסע, יסיעו למקום באותו מסלול נסיעה. {{ח:סעיף|504|התנהגות נהג המונית|תיקון: תשמ״א־6, תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 416|תקנות 416}}, {{ח:פנימי|סעיף 417|417}}, {{ח:פנימי|סעיף 418|418}}, {{ח:פנימי|סעיף 419|419}}, {{ח:פנימי|סעיף 420|420}}, {{ח:פנימי|סעיף 422|422}}, {{ח:פנימי|סעיף 425|425}}, {{ח:פנימי|סעיף 425א|425א}}, {{ח:פנימי|סעיף 426|426}}, {{ח:פנימי|סעיף 427|427}}, {{ח:פנימי|סעיף 436|436}}, {{ח:פנימי|סעיף 437|437}}, {{ח:פנימי|סעיף 439|439}}, {{ח:פנימי|סעיף 441|441}}, {{ח:פנימי|סעיף 443|443}} {{ח:פנימי|סעיף 444|ו־444}} על נהג מונית ועל כל אדם אחר העובד בהפעלת שירותי נסיעה במונית, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|505|אחריות בעל המונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} השתמש אדם במונית שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק זה}}, יראו את בעל המונית כאילו הרשה את השימוש בה כאמור, זולת אם הוכיח היפוכו של דבר. {{ח:סעיף|505א|הזמנת בעל מונית|תיקון: תשמ״ו־5}} {{ח:ת}} הרשות רשאית להזמין בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו להתייצב לפניה, במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין הנוגע להפעלתה של המונית ולנסיבות הפעלתה. {{ח:סעיף|505ב|חובה להתייצב|תיקון: תשמ״ו־5, תש״ס־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו, שהוזמן כאמור, חייב להתייצב במקום ובמועד הנקובים בהזמנה אלא אם כן נתן לרשות, לפני המועד הקבוע, סיבה סבירה לאי יכולתו להתייצב. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב בעל רשיון או מי שהמונית בשליטתו שהוזמן כאמור בתקנת משנה (א) ולא נתן לרשות סיבה לאי יכולתו להתייצב, רשאית הרשות להתלות את תוקף הרשיון עד שיתייצב במקום ובמועד שקבעה. {{ח:סעיף|506|התקנת סלי אשפה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} במונית יימצאו בכל עת סלי אשפה מסוג שאישרה רשות הרישוי, האחד ליד מושב הנהג והשני ליד המושב האחורי. {{ח:סעיף|507|סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ח־4, תשנ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית ולא יפעילה אלא אם כן היא מסומנת בסימני היכר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או כפי שקבעה רשות הרישוי בהודעה ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} סימני ההיכר של המונית ואופן התקנתם מפורטים במפרט הטכני של סימני ההיכר למוניות המופקד במשרדי המפקח על התעבורה בירושלים, תל אביב וחיפה וכל אדם רשאי לעיין בו בשעות שהמשרדים האמורים פתוחים לקבלת קהל. {{ח:סעיף|507א|הארת הקופסה|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4, תשמ״ו־5}} {{ח:ת}} נהג מונית הפנויה להסעה ידליק את האור בקופסה; עלה נוסע למונית יכבה הנהג את אור הקופסה ולא ידליקו כל עוד לא ירד הנוסע מהמונית. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 4|פרק רביעי: התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|508|התנהגות הנוסע וחובותיו|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 447|תקנות 447}}, {{ח:פנימי|סעיף 448|448}}, {{ח:פנימי|סעיף 449|449}}, {{ח:פנימי|סעיף 452|452}}, {{ח:פנימי|סעיף 453|453}}, {{ח:פנימי|סעיף 454|454}}, {{ח:פנימי|סעיף 455|455}}, {{ח:פנימי|סעיף 456|456}}, {{ח:פנימי|סעיף 458|458}}, {{ח:פנימי|סעיף 461|461}}, {{ח:פנימי|סעיף 462|462}}, {{ח:פנימי|סעיף 463|463}}, {{ח:פנימי|סעיף 464|464}} {{ח:פנימי|סעיף 466|ו־466}} יחולו על נוסע במונית, בשינויים המחוייבים. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 5|פרק חמישי: מונים|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|509|הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} לא יסיע אדם נוסע במונית אלא אם כן הותקן בה מונה והמונה מופעל בה בהתאם לתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקין אדם מונה, ולא יפעיל אדם מונית או יסיע בה נוסע, אלא אם כן המונה הותקן במרכז לוח השעונים של הרכב, באופן שלא יסתיר לנהג את שדה הראייה, וצג המונה יהיה גלוי לעיני הנוסעים במונית מכל מושביה במהלך כל הנסיעה. {{ח:סעיף|509א|פרטים שיותקנו במפתח|תיקון: תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}} {{ח:תת|(א)}} לא ייצור אדם מפתח, לא יתקין בו תוכנה ולא ישנה תוכנה שהותקנה בו אלא אם כן הוסמך לכך בידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} במפתח תותקן תוכנה הכוללת, בין השאר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שמו ומספר זהותו של נהג המונית שבה מותקן המונה ושלו ניתן המפתח; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} פרטים נוספים כפי שתורה הרשות. {{ח:סעיף|509ב|הפעלת מונה במפתח|תיקון: תשס״ו־4}} {{ח:ת}} נוהג במונית שהותקן בה מונה, יפעיל עם תחילת עבודתו בהסעת נוסעים את המונה במפתח שתוכנתו בו שמו ומספר זהותו, ובסיומה ינעל את המונה במפתח ויוציאו מהמונה. {{ח:סעיף|509ג|איסור העברת מפתח|תיקון: תשס״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} לא יעביר נהג מונית לאחר את המפתח שבו תוכנתו פרטיו בכל דרך מדרכי ההעברה ולא ירשה לאחר להשתמש בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש נהג מונית במפתח של נהג אחר. {{ח:סעיף|510|הפעלת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ג־4, תשס״ד־7, תשס״ו־4, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־12}} {{ח:תת|(א)}} בנסיעה מיוחדת, הנוהג במונית יפעיל את המונה עם העמדתה לרשות הנוסע, ויפסיק את הפעלתו בסיום הנסיעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} רשאי אדם להסיע נוסעים במונית בנסיעה מיוחדת המבוצעת במסגרת הסכם בכתב לביצוע נסיעות קבועות אם נתמלאו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} ההסעה מבוצעת במונית העומדת לרשות תאגיד שמטרתו מתן שירות הסעה בנסיעות מיוחדות במוניות או במונית שבבעלות תאגיד כאמור (בתקנת משנה זו – התאגיד); {{ח:תתתת|(ב)}} למזמין הנסיעה הסכם בכתב עם התאגיד למתן השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} תקופת ההסכם לא תפחת משנה אחת; {{ח:תתתת|(ד)}} המונה הופעל במצב ”נסיעה לפי הסכם“; {{ח:תתתת|(ה)}} בעת הנסיעה יימצא במונית אישור שנתן מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד לנהג, לפי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ג|הטופס שבחלק ג׳ בתוספת הרביעית}}, כי הנסיעה מבוצעת במסגרת ההסכם. {{ח:תת|(ג)}} לא יופעל מונה בנסיעת שירות. {{ח:סעיף|511|הצגת מונה במונית פנויה|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} במונית הפנויה להסעת נוסעים בנסיעה מיוחדת, יציג הנהג את המונה במצב ”פנוי“ כשהוא מואר. {{ח:סעיף|511א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ב||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ג||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|511ד||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|512|שכר הסעה לפי מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשס״ד־7, תש״ף־4, תש״ף־5, תש״ף־11}} {{ח:ת}} לא ידרוש אדם ולא יגבה ולא ירשה לאחר לדרוש או לגבות – {{ח:תת|(1)}} שכר הסעה יותר מכפי שיראה המונה בסיום הנסיעה; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2א)}} בנסיעה לפי הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 510|בתקנה 510(ב)(2)}} – שכר הסעה העולה על הקבוע בהסכם; {{ח:תת|(3)}} כל תשלום אחר שאיננו קבוע בשכר ההסעה. {{ח:סעיף|512א||תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|513|כיוונון המונה לאחר החלפת אבזרים ברכב|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} הוחלף צמיג מהצמיגים שעל גלגלי הסרן המחובר למונה בצמיג מסוג, בגודל, מתוצרת או בעל מספר רבדים אחר, או בצמיג שחודש, או הוחלף חלק או אבזר בתיבת ההילוכים או בסרן האחורי, בחלקים או באבזרים בגודל או מידה אחרים, חייבים בעל המונית והנהג, תוך ארבעים ושמונה שעות מזמן ההחלפה, להבטיח את כיוונון המונה על ידי נותן שירות מוסמך, לשם התאמתו לגודל הצמיגים, החלקים או האבזרים שהוחלפו. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב התקופה של ארבעים ושמונה שעות לפי תקנת משנה (א), לא יובאו בחשבון ימי מנוחה ומועדים שנקבעו על פי דין. {{ח:תת|(ג)}} רישום השינוי בצמיגים, בחלקים או באבזרים שהוחלפו כאמור בתקנת משנה (א), יבוצע בהתאם להוראות הרשות. {{ח:סעיף|514|הצגת הוראות במונית|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו יציגו במונית כל הוראות, לוח, תדריך, שכר הסעה או חומר אחר כפי שהורתה הרשות ובמקום שהורתה. {{ח:סעיף|515|הסרת מונה|תיקון: תשמ״ה־4, תשס״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מונית שאין עליה רשיון הסעה בר־תוקף, ושבעליה הפסיק את השימוש בה והודיע על כך לרשות הרישוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 290|בתקנה 290}}, או שהותקן והורכב בה מונה שלא מן הסוג המותר לשימוש, חייב בעל המונית, או מי שהמונית בשליטתו, להתייצב אצל נותן שירות מוסמך לשם הסרתו. {{ח:תת|(ב)}} חוייב בעל מונית או מי שהמונית בשליטתו בהסרת מונה לפי תקנת משנה (א), ולא הסירו, יראו את המונה כאילו הותקן והורכב במונית בניגוד להוראות {{ח:פנימי|חלק ו פרק 5|פרק זה}}. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 6|פרק ששי: הסדרים לגבי נמל התעופה בן־גוריון|תיקון: תשמ״ה־4}} {{ח:סעיף|516|הסעה מנמל התעופה בן־<wbr>גוריון|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־4}} {{ח:תת|(א)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן־גוריון), התשמ״ג–1983}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנמל“ – נמל התעופה בן־גוריון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נסיעה מיוחדת“ ו”נסיעת שירות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|בכללים}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע מהנמל נוסעים במונית בנסיעת שירות או בנסיעח מיוחדת אלא לפי רשיון שנתנה לו הרשות ובהתאם לתנאיו וכן בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}} ולתנאי ההיתר או האישור שניתנו לו לפי {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|הכללים}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב אלא בהתאם {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (הסעת נוסעים במוניות מנמל התעופה בן-גוריון)|לכללים}}. {{ח:סעיף|517|איסור שידול נוסעים לנסוע במונית|תיקון: תשכ״ו־7, תש״ם־7, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} לא ישדל אדם נוסע לנסוע במונית מהנמל או להוביל את מטענו בכל דרך שהיא, לרבות על ידי קריאה, עשיית סימן וכיוצא באלה. {{ח:קטע2|חלק ו פרק 7|פרק שביעי: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ט־4, תש״ן־3}} {{ח:סעיף|518|הגדרות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום ז׳ בתשרי התשנ״ח (8 באוקטובר 1997); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – נכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, או בן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המוניות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14א|בסעיף 14א לפקודה}}. {{ח:סעיף|519|מועד להגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מהרשיונות שהוקצו במכסה לשנת 1997 ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – המבקש) או נכה המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית מתוך חלק המכסה שהוקצה לנכים בהודעה בדבר קביעת מכסה שנתית של רשיונות ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – מבקש נכה), רשאי להגיש בקשה על כך ({{ח:פנימי|חלק ו פרק 7|בפרק זה}} – בקשה) החל ביום י״ד באלול התשנ״ז (16 בספטמבר 1997) ולא יאוחר מהמועד הקובע. {{ח:סעיף|520|מספר הבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:תת|(א)}} רשאי להגיש בקשה רק מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים במועד הקובע. {{ח:תת|(ב)}} מי שרשאי להגיש בקשה יגיש בקשה אחת בשמו בלבד. {{ח:סעיף|520א||תיקון: תשכ״ה, תשכ״ו־7, תשל״ז־6, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ב||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ג||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|520ד||תיקון: תשמ״ו־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|521|סדרי הגשת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תשמ״ו־4, תשמ״ז־2, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} המבקש יגיש את הבקשה למפקח על התעבורה בירושלים באמצעות בנק הדואר; מבקש נכה יגיש את בקשתו לאגף השיקום במשרד הבטחון. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תהא בטופס שקבע המפקח על התעבורה שניתן להשיגו במשרדיו בירושלים, בתל אביב ובחיפה או באגף השיקום במשרד הבטחון, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} נתקבלה בקשה בבנק הדואר, יטביע עליה עובד הבנק את חותמת הבנק בציון התאריך שבו קיבל את הבקשה ויראו אותו כתאריך הגשתה; עובד בנק הדואר ימסור למבקש אישור על הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|522|העברת בקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:ת}} בנק הדואר ואגף השיקום במשרד הבטחון יעבירו למפקח על התעבורה את הבקשות שנתקבלו אצלם סמוך לאחר קבלתם. {{ח:סעיף|522א||תיקון: תשל״ו, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|523|דיון בבקשות|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שנתקבלה לאחר המועד הקובע, אם לא נתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 520|בתקנות 520}} {{ח:פנימי|סעיף 521|ו־521}}. {{ח:תת|(ב)}} אחרי קבלת הבקשה לא יתקבלו כל מסמכים וראיות נוספים אלא בהסכמת ועדת המוניות או לפי דרישתה. {{ח:סעיף|524|מתן רשיון|תיקון: תש״ם־7, תשמ״א־6, תשמ״ג־3, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} אישרה ועדת המוניות בקשה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד(ג) או (ה) לפקודה}}, יוציא המפקח על התעבורה למבקש רשיון להפעלת מונית, לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום המחצית השניה של האגרה. {{ח:תת|(ב)}} אישרה ועדת המוניות בקשה של מבקש נכה, יוציא לו המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמציא אישור מבנק הדואר על תשלום מלוא האגרה. {{ח:סעיף|524א||תיקון: תשל״ח־8, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|525|דיון חוזר בועדת המוניות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3}} {{ח:ת}} הובא לידיעת ועדת המוניות כי אישרה או דחתה בקשה בהסתמך על נתונים שהוגשו לה בטעות או במרמה, רשאית הועדה לדון מחדש בענין ולאחר שתשמע את טענות המבקש, לשנות את החלטתה. {{ח:סעיף|526|אגרות|תיקון: תש״ל־8, תשל״א, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|סעיף 14ג(ד) לפקודה}}, אגרה בעד מתן רשיון להפעלת מונית ואגרה בעד מתן היתר להעברת רשיון להפעלת מונית לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה לפקודה}}, תהיה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ד|בחלק ד׳ בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|527||תיקון: תשכ״ט־6, תש״ל־8, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״ז־9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|חלק ו פרק 8|פרק שמיני: מתן רשיון להפעלת מונית|תיקון: תשכ״ח־2, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}} {{ח:סעיף|528|הגשת בקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־2, תשל״א־4, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ב־7, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} המבקש לקבל רשיון להפעלת מונית רשאי להגיש בקשה על כך (להלן – בקשה) למפקח על התעבורה (להלן – המפקח) במשרדו בירושלים. {{ח:סעיף|529|בקשה מאת נהג מונית כעיסוק עיקרי|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ה־6, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ו־3, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8, תשס״ב־5}} {{ח:ת}} מי שהוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למונית ונהג בישראל במונית כעיסוק עיקרי במשך תקופה של 5 שנים לפחות שקדמה למועד הגשת הבקשה, ממנה שנתיים וחצי לפחות בישראל ולא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מהמפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}}, רשאי להגיש בקשה אחת בשמו בלבד; לענין {{ח:פנימי|חלק ו פרק 8|פרק זה}}, ”עיסוק עיקרי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|בסעיף 14ה(א)(1) לפקודה}}. {{ח:סעיף|529א||תיקון: תשל״ד, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשל״ט־6, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|529א1||תיקון: תש״ם, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|529ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|530|בקשה בטופס|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} בקשה תוגש בתצהיר לפי טופס שהורה עליו המפקח ושניתן להשיגו במשרדי המפקח בירושלים, בתל אביב ובחיפה. {{ח:סעיף|531|מסמכים|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ב־6, תשל״ד, תשל״ו־4, תשל״ז־5, תשל״ט־6, תש״ם־3, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8, תשס״ב־5, תשס״ד־7}} {{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשה את המסמכים הבאים לאימותה: {{ח:תתת|(1)}} אישור מאת משרד הפנים שהוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} הסכמה לכך שועדת המוניות תקבל את פרטי המרשם הפלילי המתנהל לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(3)}} אישור על תשלום אגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ב|סעיף 14ב(ג) לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} מילא המבקש אחר האמור {{ח:פנימי|סעיף 529|בתקנה 529}}, יצרף לבקשתו גם את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור מאת רשות הרישוי כי הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף למוניות ומועד הוצאת הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} אישור מאת פקיד השומה שהמבקש הגיש לו דו״חות שנתיים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לגבי תקופת עיסוקו בנהיגת מונית שבהם הצהיר כי עיקר עיסוקו בתקופה האמורה היה בנהיגת מונית; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר כי עיקר עיסוקו ב־5 השנים שקדמו להגשת הבקשה היה בנהיגת מונית וכי הוא לא קיבל מעולם רשיון להפעלת מונית מאת המפקח, למעט רשיון שהועבר אליו על פי היתר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ד|סעיף 14ד לפקודה}}; {{ח:תתת|(4)}} אישור מאת המוסד לביטוח לאומי כי המבקש רשום אצלם כנהג מונית; {{ח:תתת|(5)}} אישור מאת רשויות מס ערך מוסף כי המבקש הוא עוסק מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:תתת|(6)}} מבקש שעיסוקו העיקרי כולל עבודה בפועל בנהיגת מונית בחוץ לארץ יצרף לבקשתו גם מסמכים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רישיון נהיגה במונית שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינה שבה הוצא הרישיון; {{ח:תתתת|(ב)}} תצהיר בדבר עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ג)}} אישורים על עיסוקו כנהג מונית בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} כל אישור אחר שידרוש יושב ראש ועדת המוניות. {{ח:סעיף|531א||תיקון: תשל״ט־6, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|532|דיון בבקשה|תיקון: תשכ״ח־2, תשכ״ט־6, תש״ל־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשנ״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} ועדת המוניות לא תדון בבקשה שלא הוגשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 530|בתקנות 530}} {{ח:פנימי|סעיף 531|ו־531}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקבלו מסמכים נוספים לאחר קבלת בקשה אלא בהסכמת ועדת המוניות. {{ח:סעיף|533|מתן רשיון|תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״א־3, תשל״ב־2, תשל״ב־5, תשל״ג־2, תשל״ז־5, תשל״ז־8, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} החליטה ועדת המוניות כי מתקיימים במבקש כל תנאי הכשירות לקבלת רשיון להפעלת מונית, יוציא המפקח על התעבורה רשיון להפעלת מונית לאחר שהמבקש המציא אישור על תשלום האגרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ה|סעיף 14ה(א) לפקודה}}. {{ח:סעיף|533א||תיקון: תשל״ב־2, תשל״ז־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|534||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|535||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשל״ט, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|536||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537||תיקון: תשכ״ח־2, תש״ל־4, תשל״א, תשל״ב־5, תשל״ז־5, תשמ״ה־4, תשמ״ט־4, תש״ן־3, תשנ״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537א||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ב||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ג||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ד||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ה||תיקון: תשל״ז־5, תש״ם־7, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ו||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״א־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ז||תיקון: תשל״ז־5, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ח||תיקון: תשל״ח, תשמ״ב, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|537ט||תיקון: תשל״ח, תשמ״א־7, תשמ״ה־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|538||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|539||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|540||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|541||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|542||תיקון: תשכ״ט, תשכ״ג־2, תשל״א, תשל״א־4, תשל״ז־6, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|543||תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״ז־5, תשל״ח־7, תש״ם־3, תשמ״א־7, תשמ״ה־4, תש״ן־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ז|חלק ז׳: שיטת הניקוד בעבירות תעבורה|תיקון: תשכ״ז־3, תשמ״א־2, תשס״ג־2}} {{ח:סעיף|544|חיוב בנקודות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשמ״א־4, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:ת}} הורשע בעל רישיון נהיגה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נהג) בעבירה מן העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע ({{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות). {{ח:סעיף|545|ניהול מרשם עבירות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן – מרשם עבירות) בהתאם למידע שהתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה. {{ח:תת|(ג)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם העבירות. {{ח:תת|(ג1)}} הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי. {{ח:תת|(ד)}} שינוי או סטיה בתיאורה של עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}} לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה. {{ח:סעיף|546|רישום נקודות לענין כתב אישום אחד|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|547|סיכום נקודות וצבירתן|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, ”נקודות תקפות“ – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן {{ח:פנימי|חלק ז|בחלק זה}} – נקודות תקפות). {{ח:תת|(ב)}} נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ג1)}} מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג). {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו־(ג), לפי העניין. {{ח:סעיף|548|אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ב־4, תשמ״ז, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:ת}} אמצעי התיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 547|בתקנה 547(א)}} הם אלה, כולם או מקצתם: {{ח:תת|(1)}} קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם; {{ח:תת|(2)}} מבחן עיוני בנהיגה; {{ח:תת|(3)}} מבחן מעשי בנהיגה; {{ח:תת|(4)}} פסילתו של נהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי; {{ח:תת|(5)}} בדיקות רפואיות. {{ח:סעיף|549|הטלת אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשס״ג־2, תשס״ז־8, תשע״א־5, תשע״ז־3, תש״ף־10, תש״ף־11, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} נהג שלחובתו רשומות 12 עד 22 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס בסיסי מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן. {{ח:תת|(ב)}} נהג שלחובתו רשומות 24 עד 34 נקודות תקפות יחויב לקבל הדרכה בנהיגה נכונה בקורס מתקדם מטעם רשות הרישוי ולעמוד בהצלחה במבחן ואולם לא יעבור נהג הדרכה כאמור בתקנת משנה זו, בטרם עבר את ההדרכה שבה חויב לפי תקנת משנה (א) ועמד בהצלחה במבחן. {{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא יחויב נהג בהדרכה כאמור בהן בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, לפי העניין, בשל נקודות שנרשמו לחובתו קודם לכן. {{ח:תת|(ג)}} נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורשות הרישוי תחדש את רישיונו בתום התקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ד)}} נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל־9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 202|בתקנות 202 עד 210}}. {{ח:תת|(ה)}} אמצעי תיקון שהוטלו על נהג לפי תקנה זו, יהיו מצטברים, ואין בהטלתם כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי. {{ח:תת|(ו)}} נקודות שבשלהן הוטל אמצעי תיקון מסוים, לא יוטל בשלהן אותו אמצעי תיקון פעם נוספת, למעט מבחן עיוני בנהיגה. {{ח:סעיף|550|הודעות לנהג|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשע״א־5}} {{ח:תת|(א)}} צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקיד; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה או תימסר אישית לידיו. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) ו־(ב)}} שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה. {{ח:תת|(ג)}} נמסרה אישית לידיו של הנהג הודעה על פסילת רישיונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, שלא באמצעות דואר רשום, יראו אותו כמי שיודע על הפסילה ומועד תחילתה יהיה 30 ימים מיום מסירת ההודעה. {{ח:סעיף|551|ביצוע אמצעי תיקון|תיקון: תש״ל־4, תשמ״א־2, תשס״ג־2, תשס״ו־2, תשע״א־5, תש״ף־7, תש״ף־16, תשפ״ב־3, תשפ״ב־6}} {{ח:תת|(א)}} נהג יבצע את אמצעי התיקון שהחליטה עליהם רשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, על פי הפרטים שמסרה בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}}; אמצעי תיקון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549(א) או (ב)}} יבוצעו בתוך שישה חודשים מיום שההודעה על אמצעי התיקון נמסרה לנהג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550}}, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנה זו. {{ח:תת|(א1)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} ונעדר מעל 20% משעות הלימוד בקורס, או נכשל שלוש פעמים במבחן שבסופו, יראו אותו כמי שלא ביצע את אמצעי התיקון. {{ח:תת|(א2)}} נהג שהוטל עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}} רשאי, בתוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה על אמצעי התיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}}, לפנות בבקשה לרשות הרישוי לדחות את מועד ביצועו; פנה נהג בבקשה כאמור – תדחה רשות הרישוי את מועד ביצוע אמצעי התיקון; דחייה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד ולתקופה של שישה חודשים מיום שקיבלה רשות הרישוי את הבקשה; בפסקה זו, ”בקשה“ – לרבות בקשה המוגשת באמצעי דיגיטלי המפורט באתר האינטרנט של משרד התחבורה. {{ח:תת|(ב)}} נהג שהוטלו עליו אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(ג) או (ד)}}, רשאי לפנות בכתב לרשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום שהודע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550}} בבקשה להשמיע את טענותיו; פנה נהג כאמור – יידחה ביצוע אמצעי התיקון. {{ח:תת|(ג)}} לאחר שנתנה לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו, כאמור בתקנת משנה (ב), תיתן רשות הרישוי את החלטתה לענין אמצעי התיקון שבהם יחויב הנהג; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה פסילה, תודיע לו על המועד שבו תחל; החליטה הרשות כי אמצעי התיקון יהיה אמצעי תיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, תודיע לנהג על כך ותציין בהודעה את התקופה לביצועו, שתתחיל ביום מסירת ההודעה כאמור. {{ח:תת|(ג1)}} הטילה רשות הרישוי על נהג אמצעי תיקון שהוא פסילה, היא תתחיל מיום שקבעה רשות הרישוי בהודעה לנהג לפי {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 551|או 551(ג)}}, לפי העניין, ובחישוב תקופתה לא תובא במניין התקופה שחלפה עד שהפקיד את רישיונו. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 549|בתקנה 549}}, רשאית רשות הרישוי במקרה מסוים, מטעמים מיוחדים שתרשום בהחלטתה, להטיל על נהג אמצעי תיקון אחר במקום אמצעי התיקון שנקבע בתקנה זו או להוסיף עליהם; החליטה הרשות להוסיף אמצעי תיקון, יחול האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) על ההחלטה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} חלף המועד, לפי תקנה זו, לביצוע של אמצעי התיקון שהוטלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549(א) או (ב)}}, והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה שתינתן בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 550|בתקנה 550(א)}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 550|תקנה 550(ב)}} יחולו עליה; נהג שקיבל הודעה על התליה כאמור, יפקיד את רישיונו בידי רשות הרישוי בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה והוא יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו עליו, בכפוף להוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|552||תיקון: תש״ל־4, תשל״א־2, תשמ״א־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ח|חלק ח׳: המצאת רשיונות לאחר פסילה|תיקון: תש״ם־3}} {{ח:סעיף|553|רישום תנאים ברשיון|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה של רשות הרישוי על התנאת תנאים ברשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 53|סעיף 53 לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה אחרת שקבעה רשות הרישוי בהחלטתה. {{ח:תת|(ב)}} רשות הרישוי תחזיר את הרשיון לבעליו אחרי שרשמה בו את התנאים שקבעה בהחלטתה. {{ח:סעיף|554|פסילת רשיון או התלייתו על ידי רשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״א־6}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 51|סעיפים 51}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 52|52}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 56|או 56}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 69א|ו־69א לפקודה}}, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי. {{ח:תת|(ב)}} ערער בעל הרשיון על החלטתה של רשות הרישוי תפעל רשות הרישוי לפי פסק הדין של בית משפט לערעורים באותו ענין. {{ח:סעיף|555|פסילה על פי צו קצין משטרה|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה מהחזיק ברשיונו בצו של קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 47|סעיף 47 לפקודה}}, ימציא בעל הרשיון את רשיונו, מיד לאחר מסירת הצו לידיו, לקצין המשטרה שחתם על הצו או לשוטר שמסר אותו לידיו. {{ח:תת|(ב)}} קצין המשטרה יודיע לרשות הרישוי על הפסילה ועל תקופת הפסילה. {{ח:תת|(ג)}} קצין משטרה יחזיר את רשיון הנהיגה שנפסל כאמור לבעלו לאחר תום התקופה שנקבעה בצו או במועד שקבע בית המשפט אם בוטלה הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 49|או 49 לפקודה}}. {{ח:סעיף|556|פסילה על ידי בית המשפט|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה, תשמ״ז, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} נפסל בעל רשיון נהיגה על ידי בית משפט מהחזיק ברשיונו, ימציא בעל הרשיון את רשיון הנהיגה שלו לאותו בית המשפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרשיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרשיון, תוך התקופה שקבע בית המשפט, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרשיון ובתנאים שקבע בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר בית המשפט שהומצא לו רישיון נהיגה שבעליו נפסל מהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של בית המשפט. {{ח:תת|(ג)}} ביטל או שינה בית המשפט את ההרשעה, הפסילה או העונש האחר שהוטלו על בעל רשיון נהיגה, יודיע מזכיר בית המשפט לרשות הרישוי על השינוי או על הביטול. {{ח:סעיף|557|רשיון שפקע תוקפו, שהומצא לרשות או שאבד|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3, תשס״ג־4, תשע״א־7}} {{ח:תת|(א)}} הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אף אם רשיונו אינו בר־תוקף אותה שעה. {{ח:תת|(ב)}} הוכח על פי תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור {{ח:פנימי|חלק ח|בחלק זה}} אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה. {{ח:תת|(ג)}} מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:תת|(ה)}} המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}}, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור. {{ח:סעיף|558|משלוח הודעות לרשות הרישוי|תיקון: תשל״ז־6, תש״ם־3}} {{ח:ת}} הודעות שנשלחות לפי {{ח:פנימי|חלק ח|חלק זה}} על ידי בית משפט או על ידי קצין משטרה לרשות הרישוי יכול שייעשו בדרך של מידע הניתן באמצעי איחסון מגנטי. {{ח:סעיף|559||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|560||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|561||תיקון: תש״ם־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע1|חלק ט|חלק ט׳: תנועה בין־לאומית}} {{ח:סעיף|562|הגדרות|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ח־4, תשל״ט, תשמ״ב־6, תשמ״ג־2, תשמ״ט־7, תשס״ב־7, תשע״ח־3, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – האמנה בדבר תנועה בדרכים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה“ – תאגיד שהשר הסמיכו בהודעה ברשומות לענין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על הסמכת אגודות לפי תקנות התעבורה (י״פ תשע״ח, 718; תשפ״א, 3419, 7208; תשפ״ב, 10102, 10636; תשפ״ג, 2472, 9132), לפיה השר הסמיך את התאגידים המפורטים להלן לאגודה לעניין {{ח:פנימי|חלק ט|חלק ט׳}}: (1) פמי פרימיום בע״מ, ח״פ 51-267620-6; (2) איסתא ישראל בע״מ, ח״פ 51-375481-2.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – תעודת רישום רכב שניתנה בהתאם לאמנה, או תרגום אותה תעודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור שייערך בטופס שנקבע על ידי רשות הרישוי ושאפשר להשיגו במשרד האגודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה בין־לאומי“ – רשיון נהיגה שניתן בהתאם לנספח 7 לאמנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון נהיגה לאומי“ – רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן בארץ המוצא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון נהיגה זר“ – רישיון נהיגה בין־לאומי או רישיון נהיגה לאומי שניתן במדינת חוץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תווית מסים“ – תעודה שניתנה – {{ח:תתת|(1)}} על ידי מנהל המכס והבלו או מי שהוסמך על ידיו בדבר תשלום מכס או מס קניה, או פטור מהם; {{ח:תתת|(2)}} על ידי רשות הרישוי – בדבר תשלום אגרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב פרטי“ – רכב נוסעים פרטי ואופנוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארץ מוצא“ – ארץ שנהג או בעל רכב הוא תושבה או ארץ בה ניתן רשיון נהיגה לאומי או רשיון נהיגה בין־לאומי או תעודה או ארץ בה נרשם הרכב, הכל לפי הענין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 170|בתקנה 170}}. {{ח:סעיף|563|סמכויות האגודה או רשות הרישוי|תיקון: תשפ״א־3}} {{ח:ת}} האגודה או רשות הרישוי רשאית לתת רישיון נהיגה בין־לאומי, אישור או תעודה. {{ח:סעיף|564|מתן תעודה, אישור או רשיון נהיגה בין־<wbr>לאומי|תיקון: תשל״א־4, תשמ״ה־4, תשס״ב־7, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} הרוצה ברשיון נהיגה בין־לאומי, או באישור או בתעודת רישום, יגיש בקשה לאגודה או לרשות הרישוי והיא תתן – {{ח:תת|(1)}} רשיון נהיגה בין־לאומי או אישור בהתאם לסוג רשיון נהיגה בר־תוקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; לענין פסקה זו יראו רשיון נהיגה שניתן מאת רשות הרישוי באזור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 578א|בתקנה 578א}} כרשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תת|(2)}} תעודה, לאחר שהוכח לה – {{ח:תתת|(א)}} שהרכב רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}}; {{ח:תתת|(ב)}} שמותקנים עליו מספר הרישום וכן סימן האבחנה של ישראל בהתאם לאמנה; {{ח:תתת|(ג)}} שיש עליו רשיון רכב בר־תוקף. {{ח:סעיף|565|תוקף רשיון בין־<wbr>לאומי ותעודה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ה־4, תשפ״א־3}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה או של תעודה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, ותקופת תוקפו של רישיון נהיגה בין־לאומי יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, או עד מועד פקיעת רישיון הנהיגה הלאומי, לפי המוקדם משניהם. {{ח:סעיף|566||תיקון: תשל״ו־5, תשל״ט־7, תש״ם־2, תש״ס־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|567|רישיון נהיגה זר|תיקון: תשכ״ח־3, תשל״ה־4, תשל״ו־3, תשל״ז, תשמ״א־8, תשמ״ב־6, תשמ״ז, תשנ״ה־4, תשס״ב־7, תשס״ה־4, תשע״ד־13, תשפ״ד־9}} {{ח:תת|(א)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}; {{ח:תתת|(1א)}} הוא אינו פסול מלקבל רישיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 11|סעיף 11 לפקודה}} – הוא אינו פסול מלהחזיק בו; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא נוהג רכב כאמור – {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}} – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שלושה חודשים. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה“ – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 578|בתקנה 578}} ובידו רישיון נהיגה זר, יראו אותו כאילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 39טז|בתקנה 39טז(א)(3)}}. {{ח:סעיף|567א|רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ב־7, תשע״ח־7}} {{ח:ת}} תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר־תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 567|בפסקאות (1) ו־(1א) שבתקנה 567(א)}}, למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, ”כניסתו האחרונה לישראל“ – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים. {{ח:סעיף|567ב|רישיון נהיגה זר לנכנס בלא אשרה|תיקון: תשע״ד־13}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 567|בתקנה 567}}, מי {{ח:פנימי|סעיף 567|שהתקנה האמורה}} חלה עליו אך כניסתו האחרונה בפועל לישראל היתה בלא שניתנה לו אשרה, לא יראו רישיון נהיגה זר שברשותו כרישיון נהיגה בר־תוקף בישראל; לעניין תקנה זו, ”אשרה“ – אשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(1) עד (4) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|568|נהיגה ברכב שאינו רשום בארץ|תיקון: תשכ״ט־4, תשל״ו־3, תשל״ט, תשמ״א, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הרשום בארץ מוצאו ושאינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} אלא אם פוטר מחובת רישום ורשיון רכב לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ט|חלק זה}}, ואם נתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} ברשותו תעודה לגבי אותו רכב וכן תווית מסים; {{ח:תת|(2)}} בעלו או מי שעל שמו ניתנה תווית המסים או בן זוגו נוהגים ברכב או נמצאים בתוכו, זולת אם הוכח כי קיים צידוק סביר להעדרם או אם הנסיעה היא לשם תיקון הרכב; {{ח:תת|(3)}} נתמלאו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת הביטוח}}. {{ח:סעיף|568א||תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|569|הצגת מסמכים}} {{ח:ת}} נוהג רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 568|בתקנה 568}} יציג את הרשיון, התעודה ותווית המסים לכל שוטר, לפי דרישתו, או לאדם שהוסמך לכך על ידי המפקח על התעבורה. {{ח:סעיף|570|סימני אבחנה ומספרי רישום}} {{ח:ת}} נוהג רכב הרשום בארץ מוצאו ואינו רשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} יציג לפחות מאחורי הרכב – על גבי הרכב עצמו או על גבי לוחית – {{ח:תת|(1)}} סימן אבחנה של ארץ מוצאו של הרכב בצורה שנקבעה בנספח 4 לאמנה; {{ח:תת|(2)}} מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע בארץ מוצאו – ואם הרכב גורר אחריו גרור – סימן האבחנה ומספר הרישום גם מאחורי הגרור. {{ח:סעיף|571|סימני אבחנה בהתאם לאמנה}} {{ח:ת}} לא ינהג אדם רכב הנושא סימן אבחנה בהתאם לאמנה אלא אם הוצג הסימן בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 570|תקנה 570}}, ובלבד שמותר לנהוג בכל עת רכב הנושא את סימן האבחנה של ישראל. {{ח:סעיף|572|פטור לרכב פרטי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ב־4, תשל״ו־5, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} רכב פרטי הרשום בארץ מוצאו פטור מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, תוך שנה מיום כניסתו לישראל, אם הרכב נמצא באופן זמני בארץ ועומד לרשותו של אדם שהוא תושב קבוע בחוץ לארץ. לענין תקנה זו, מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני ייחשב תושב קבוע בחוץ לארץ. {{ח:סעיף|573|פטור לאוטובוס ולרכב מסחרי מחובת רישום ורשיון רכב|תיקון: תשל״ז־6, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} רכב מסחרי או אוטובוס יהיו פטורים מחובת רישום ורשיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, אם נתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הרכב נכנס לישראל על פי הסכם בין מדינת ישראל לבין ארץ מוצאו, לגבי הובלת טובין או הסעת נוסעים בין שתי הארצות האמורות; {{ח:תת|(2)}} הרכב נמצא בתחום מדינת ישראל לתקופה שלא תעלה על 60 ימים. {{ח:סעיף|574||תיקון: תשכ״א־2, תשמ״ב־6, תשס״ב־7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|575|אגרות לרכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב פרטי לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 572|בתקנה 572}} תשולם אגרה כלהלן: {{ח:תת|(1)}} בעד התקופה הראשונה של שישה חדשים מיום כניסתו לישראל – פטור מתשלום אגרה; {{ח:תת|(2)}} בעד כל תקופה של שלושה חדשים או חלק ממנה, שתבוא לאחר התקופה האמורה בפסקה (1), שבה נשאר הרכב בישראל, תשולם אגרה בשיעור של רבע מאגרת הרשיון השנתית הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לרכב מאותו סוג. {{ח:סעיף|576|רישום רכב פרטי|תיקון: תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} נשאר רכב פרטי בישראל לאחר שעברה שנה מיום כניסתו לישראל, יירשם הרכב בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודה}} אלא אם התירה רשות הרישוי הפעלתו ללא רישום כאמור בתנאים או ללא תנאים, ובלבד שתשולם לגביו האגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 575|בתקנה 575}}. {{ח:סעיף|577|אגרות לרכב מסחרי ואוטובוס|תיקון: תשכ״ה־9, תשמ״ב־6}} {{ח:ת}} בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 573|בתקנה 573}} תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:קטע1|חלק ט1|חלק ט׳1: תנועה מהאזור|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:סעיף|578|הגדרות|תיקון: תשמ״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ח־14}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק ט1|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם הביניים“ – הסכם ביניים ישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור“ – מי שהוא תושב האזור ואינו רשום במרשם האוכלוסין לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|578א|רישיון נהיגה לתושב אזור|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} תושב אזור שבידו רישיון נהיגה בר־תוקף שניתן באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל בדרגה מקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו אם נתקיימו בו תנאי הגיל האמורים {{ח:פנימי|סעיף 188|בתקנות 188 עד 190}}. {{ח:סעיף|578ב|נהיגת רכב שאינו רשום באזור|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ח־14}} {{ח:ת}} לא ינהג תושב אזור רכב שאינו רשום באזור אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} אם הוא תושב יהודה והשומרון – יש בידו היתר לכך מאת מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון או מי שהוא הסמיך לכך; {{ח:תת|(2)}} אם הוא תושב רצועת עזה – יש בידו היתר לכך מאת שר התחבורה והבטיחות בדרכים או מי שהוא הסמיך לכך. {{ח:סעיף|578ג|פטור מחובת רישיון רכב|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} רכב הרשום באזור לפי סעיף 38 לתוספת 1 בנספח iii להסכם הביניים, פטור מחובת רישום רכב ומחובת רישיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}, ובלבד שיש לו רישיון רכב תקף שניתן לו באזור ומותקנות ברכב שתי לוחיות המציגות את מספר הרישום של הרכב כפי שנקבע באזור ואם הרכב גורר אחריו גרור – גם לוחית המציגה את מספר הרישום של הרכב מאחורי הגרור. {{ח:סעיף|578ד|הצגת מסמכים|תיקון: תשס״ב־7}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 569|תקנה 569}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נהיגת רכב לפי {{ח:פנימי|חלק ט1|חלק זה}}. {{ח:קטע1|חלק י|חלק י׳: סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב}} {{ח:סעיף|579|הגדרות|תיקון: תשכ״ד־3, תשכ״ה־5, תשל״ב, תשל״ח־6, תשל״ט־8, תשנ״א, תשנ״א־7, תשס״ה־4, תשע״ד־3, תשע״ז־2, תשע״ט־7, תש״ף־14}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיזם, עסק, תאגיד או מוסד, שרשומים על שמו, או שהוא מפעיל, כלי רכב מסוג כמפורט להלן בטור א׳ במספר שאינו פחות מהנקוב לצדו בטור ב׳: <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th width="50px">{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(א)}} רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, לרבות רכב החכר ורכב השכרה; רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, L‏, T </td><td>40</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} אמבולנס, מונית שהיא בבעלות תאגיד או אדם יחיד, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה, רכב מסוג M2 למעט אוטובוס ומונית הפועלת בקו שירות, רכב מסוג M3‏, N2‏, O3‏, O4 </td><td>20</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} חלקם מהסוג שבפסקה (א) וחלקם מהסוג שבפסקה (ב) או סוג אחר </td><td>20</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מונית הפועלת בקו שירות ואוטובוס </td><td>1</td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)|(א)}} בעל רישיון מוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}} (להלן – תקנות שירותי הובלה); {{ח:תתתת|(ב)}} ”משרד להסעות“ כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}} למעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב סיור כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 23|בסעיף 23 לצו האמור}} ושאינו נותן שירות הסעת סיור באוטובוס ולמעט משרד להסעות העוסק במתן שירות של הסעת סיור ברכב מדברי כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)#סעיף 24|בסעיף 24 לצו האמור}}, ולמעט לגבי רכב השכרה מסוג M; {{ח:תתתת|(ג)}} רשות מקומית שבבעלותה אוטובוס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מפעל“ – לרבות מנהל, שותף או מי שבידו השליטה על המפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הרישוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין בטיחות“ – אדם שהרשות הסמיכה אותו לקצין בטיחות, לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} בכתב הסמכה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כתב הסמכה“ – תעודה הניתנת לקצין בטיחות שהוסמך על ידי הרשות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי רכב“ – רכב מנועי, גרור ונתמך, למעט רכב שאינו חייב ברישום וברישוי לפי הפקודה אלא אם כן הרכב הוא מסוג מכונה ניידת הרשומה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרה מלאה“ – 5 או 6 ימים בשבוע בהתאם למספר ימי העבודה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}, הנהוגים במפעל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ – רכב שנרשמו ברישיונו המילים ”השכרה – החכר“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב השכרה“ – רכב שנרשמה ברשיונו המילה ”השכרה“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בטיחות“ – פיקוח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – אירוע שבו היה מעורב כלי רכב במהלך נסיעה או חניה שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה באדם, בבעל חיים או ברכוש. {{ח:סעיף|580|העסקת קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יעסיק במפעלו קצין בטיחות שיש לו רשיון נהיגה לסוגי הרכב המופעלים במפעלו, באישור הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}. {{ח:תת|(ב)}} קצין בטיחות יעמוד לרשות המפעל בלבד ולא יעסוק במפעל בכל תפקיד זולת תפקידו כקצין בטיחות, ובעל המפעל לא יעסיק קצין בטיחות במפעלו בכל תפקיד זולת קצין בטיחות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, בתנאים שתקבע, לאשר העסקת אותו קצין בטיחות ביותר ממפעל אחד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 584ב|תקנה 584ב}}. {{ח:תת|(ד)}} מתן השירותים של קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה ביחס למספר כלי הרכב בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}, והרשות רשאית לקבוע למפעל הסדרי פיקוח פחותים מהקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} אם מתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה ובלבד ששיעור ההפחתה כאמור בהיקף המשרה של קציני הבטיחות למפעל לא יעלה על 40% מהנקוב {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת}}: {{ח:תתת|(1)}} בבעלות המפעל או בהחזקתו מוסך מורשה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}}; {{ח:תתת|(2)}} המפעל הוא בעלים או מחזיק של בית ספר לנהיגה בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 15|סעיף 15 לפקודה}}. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד) {{ח:פנימי|תוספת 15|ובתוספת החמש עשרה}}, לגבי רכב השכרה ורכב החכר מסוג M1 שבבעלות מפעל שהוא משרד להסעות בעל רישיון לשירות השכרת רכב, ושנמצא בחזקת המפעל, מתן השירותים של קצין הבטיחות יהיה בהיקף משרה ביחס של קצין בטיחות אחד לכל מספר של נהגים עד 250; לעניין זה, ”משרד להסעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|581|חובת הודעה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יודיע לרשות בכתב על סיום קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות במפעלו, 30 ימים לפחות לפני הסיום, או מיד עם היוודע לו דבר סיום קבלת השירותים, לפי המוקדם מביניהם; בהודעה יפרט בעל המפעל את שמו ופרטיו האישיים של קצין הבטיחות וכן את פרטי כתב הסמכתו. {{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל יודיע בכתב לרשות על אי־קבלת שירותי בטיחות בשל היעדרות של קצין הבטיחות העולה על 30 ימים ויודיע מי קצין הבטיחות שיחליפו במפעל בתקופת ההיעדרות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לרשות על הפסקת מתן שירותי בטיחות למפעל, 30 ימים לפני סיום תפקידו, וכן יודיע על היעדרות העולה על 30 ימים; בלי לגרוע מהאמור בכל תקופת היעדרות יוודא בעל המפעל כי הסדרי הבטיחות מתקיימים כתקנם בתקופת היעדרותו של קצין הבטיחות. {{ח:תת|(ד)}} הודיע בעל מפעל או קצין בטיחות על סיום מתן שירותים מקצין הבטיחות כאמור בתקנה זו, תבטל הרשות את האישור שנתנה לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 584א|תקנה 584א}}. {{ח:סעיף|582|מתן כתב הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ז־6, תש״ם־3, תשמ״ה־4, תשמ״ז, תשמ״ט־6, תשנ״א־7, תשנ״ג־3, תשע״ט־7, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יינתן כתב הסמכה לאדם, אלא אם הוכיח, להנחת דעתה של הרשות, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא אחד או יותר מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} סיים שתים עשרה שנות לימוד לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} זכאי לתעודת בגרות בישראל; {{ח:תתתת|(ג)}} זכאי לתואר אקדמי ממוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}; {{ח:תתתת|(ד)}} זכאי לתואר הנדסאי ממכללה טכנולוגית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}} (להלן – חוק ההנדסאים והטכנאים); {{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל; {{ח:תתת|(3)}} מתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או האמור בפסקת משנה (ב) שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מקיים את אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן או שבידו אחת מהתעודות המפורטות בפסקאות משנה (3) ו־(4) שלהלן: {{ח:תתתתת|(1)}} הנדסאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} או מי שזכאי להירשם כמהנדס בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, שהם בעלי התמחות ברכב; {{ח:תתתתת|(2)}} טכנאי מוסמך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים}} בענף הנדסת מכונות בכל המדורים בתחום הרכב, בעל שלוש שנות ניסיון לפחות באחד מהמקצועות המפורטים בתקנת משנה (א)(3)(ב)(1)(ב)(1); {{ח:תתתתת|(3)}} תעודת סוג 2 ומעלה במכונאות רכב; {{ח:תתתתת|(4)}} תעודת סיום קורס אוטוטק מטעם משרד העבודה, קורס אוטוטרוניקה מתקדמת מטעם משרד העבודה או קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לקורסים האמורים; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) ובפסקת משנה (ב) שלהלן: {{ח:תתתתתת|(א)}} המציא תעודה בדבר השלמת אחד מהקורסים המפורטים להלן מטעם משרד העבודה: {{ח:תתתתתתת|(1)}} מכינה בנושא מערכות הרכב (טרום קורס קציני בטיחות בתעבורה); {{ח:תתתתתתת|(2)}} מבוא לאוטוטק/אוטוטרוניקה מתקדמת; {{ח:תתתתתתת|(3)}} השלים קורס אחר מטעם משרד העבודה שהרשות אישרה כי הוא מקביל לאחד מהקורסים המפורטים בפסקת משנה זו; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא עסק במשך שלוש שנים לפחות באחד מהמקצועות בתחום התחבורה היבשתית המפורטים בפסקת משנה (1)(א) עד (ג) או במקצוע שהרשות אישרה מתוך רשימת המקצועות המפורטת בפסקת משנה (1)(ד) או (ה): {{ח:תתתתתתת|(1)}} רשימת המקצועות: {{ח:תתתתתתתת|(א)}} נהיגת רכב ציבורי שמשקלו מעל 5,000 ק״ג; {{ח:תתתתתתתת|(ב)}} נהיגת רכב מסחרי שמשקלו מעל 10,000 ק״ג; {{ח:תתתתתתתת|(ג)}} הוראת נהיגה לרבות בחינת נהיגה; {{ח:תתתתתתתת|(ד)}} מקצועות שירותי תחזוקה לרכב לרבות בוחני תנועה במשטרת ישראל ובעלי תעודת בוחן; {{ח:תתתתתתתת|(ה)}} מקצועות ניהול ציי רכב; {{ח:תתתתת|(2)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים את הקורסים או המקצועות שאישרה כאמור בפסקאות משנה (ב)(1)(א)(3) ו־{{ח:הערה|(}}ב{{ח:הערה|)}}(1)(ב), לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} הוא בעל רישיון נהיגה דרגה C1 ומעלה; {{ח:תתת|(5)}} לא נתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בתקנה 15ב}}; {{ח:תתת|(6)}} סיים בהצלחה קורס לקציני בטיחות, מאושר על ידי הרשות ובהתאם לתכנית לימודים שאושרה על ידיה; {{ח:תתת|(7)}} עמד בהצלחה בבחינות לקציני בטיחות בהתאם לתכנית בחינות שנקבעה או אושרה על ידי הרשות; {{ח:תתת|(8)}} עמד בהצלחה במבחן אישיות לקציני בטיחות שאושר על ידי הרשות. {{ח:תת|(ב)}} לא יתקבל אדם לקורס קציני בטיחות כאמור בתקנת משנה (א)(6) אלא אם כן הוכיח להנחת דעת הרשות עמידה בהוראות תקנות משנה (א)(1) עד (3). {{ח:תת|(ג)}} עמד מבקש בתנאים המפורטים בתקנת משנה (א), רשאית הרשות לתת לו כתב הסמכה בהתאם לדרגה שלרישיון הנהיגה שבידיו ובלבד שהשלים את ההכשרה המתאימה לאותה דרגה. {{ח:תת|(ד)}} על קצין הבטיחות לעבור השתלמות מקצועית, שתוכנה אושר על ידי הרשות, אחת לשנה, וכן לעבור כל השתלמות מקצועית נוספת כפי שתורה לו הרשות. {{ח:סעיף|583|מתן אישור|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7, תשפ״ה}} {{ח:ת}} הרשות רשאית ליתן בנסיבות מיוחדות אישור לשמש קצין בטיחות גם אם המבקש אינו בעל כתב הסמכה בתנאי שיוכיח להנחת דעתה כל אלה: {{ח:תת|(1)}} התקיים במבקש האמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א) פסקאות (1) עד (5) ו־(8)}}; {{ח:תת|(2)}} הוא התחייב להשתתף בקורס קציני בטיחות שאושר על ידי הרשות, בתנאים ובמועדים שייקבעו על ידי הרשות באישור. {{ח:סעיף|583א|תקופת תוקף כתב הסמכה|תיקון: תשנ״א־7, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לתת כתב הסמכה או לחדשו לתקופה של חמש שנים. {{ח:תת|(ב)}} קבלת כתב הסמכה או חידושו ייעשו בידי מבקש כתב ההסמכה או בעל כתב הסמכה, לפי העניין, בכפוף לתשלום אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 11|בפרט 11 בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ובלבד שהוא מקיים את כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582}}. {{ח:סעיף|584|מינוי ועדת הסמכה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשל״ח־6, תשמ״ג־4, תש״ס־3, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית למנות ועדת הסמכה להסמכת קציני בטיחות שמתפקידה להמליץ בפני הרשות: {{ח:תתת|(1)}} על תכניות לימודים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(6)}} ותכנית בחינות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 582|בתקנה 582(א)(7)}}; {{ח:תתת|(2)}} על תכניות להכשרה, להשתלמות ולהדרכה של קציני בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} על הסמכת קציני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}}; {{ח:תתת|(4)}} על מתן פטור מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 582|תקנה 582(א)(1) ו־(3)}}, כולן או חלקן, לצורך הסמכת קצין בטיחות בהתחשב בכישוריו של המבקש; {{ח:תתת|(5)}} על הוראות נוהל והדרכה הנוגעות לתחילת עבודתו של קצין הבטיחות במפעל. {{ח:תת|(א1)}} ועדת ההסמכה תשמש גם כועדה מקצועית שמתפקידה להמליץ בפני הרשות בענינים הנוגעים לתפקודו המקצועי של קצין הבטיחות, ובענינים הנוגעים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|לתקנה 15ב}}. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת ששה חברים שהם: {{ח:תתת|(1)}} שלושה נציגים של משרד התחבורה ובהם היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג אחד של משטרת ישראל; {{ח:תתת|(3)}} שני נציגים של הארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של קציני בטיחות. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ההסמכה תדון בהרכב של שלושה חברים לפחות ובלבד שיהיה בהרכב נציג אחד מכל אחד מן הגופים המרכיבים את הועדה לפי תקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות; במקרה של קולות שקולים תכריע דעתו של היושב ראש, ובהיעדרו – דעתו של נציג משרד התחבורה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה תודיע לרשות בכתב את המלצותיה. {{ח:סעיף|584א|אישור למתן שירותי בטיחות ולקבלתם|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל מפעל לא יקבל שירותי בטיחות מקצין בטיחות אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, וקצין בטיחות לא ייתן שירותי בטיחות למפעל אלא אם כן ניתן לו אישור לכך מהרשות, זאת לאחר שמצאה כי מתקיימות הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש בעל המפעל לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; {{ח:תתת|(2)}} מספר כלי הרכב במפעל וסוגם, והמקום שממנו הם פועלים; {{ח:תתת|(3)}} רישיון הנהיגה שברשות קצין הבטיחות המתאים לסוגי דרגות רישיון הנהיגה הנדרשות לכל כלי רכב שבמפעל; {{ח:תתת|(4)}} היקף הימים והשעות שבהם מבקש המפעל לקבל שירותי בטיחות מקצין הבטיחות; {{ח:תתת|(5)}} הסכמים של בעל המפעל או של קצין הבטיחות עם רשות הרישוי לעניין קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585ב|תקנה 585ב(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לתת אישור כאמור בתקנת משנה (א), ולהתנותו בתנאים. {{ח:תת|(ד)}} אישור לקבלת שירותי בטיחות לפיקוח על כלי רכב המוביל חומרים מסוכנים או למתן שירותים כאמור, יינתן רק לגבי שירותי בטיחות של קצין בטיחות שברשותו תעודת הסמכה לשמש אחראי על בטיחות ההובלה של חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ה)}} ניתן אישור לפי תקנה זו יחזיקו בעל המפעל וקצין הבטיחות, באופן מקוון, רשימות של מספרי הרישוי של כלי הרכב שבאחריות אותו קצין בטיחות; קצין הבטיחות יפקח על כלי הרכב במפעל הכלולים ברשימות אלה. {{ח:סעיף|584ב|אישור למתן שירותי בטיחות בהיקף חלקי|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לאשר לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל בחלק מימי הפעילות במפעל וכן לאשר לו לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 580|בתקנה 580(ג)}}, בהתחשב, בין השאר, במספר כלי הרכב במפעל ובסוגיהם, בפריסה הגאוגרפית של פעילות המפעל, באמצעים העומדים לרשותו לצורך מתן שירותי הבטיחות במפעל ובזמן הפנוי העומד לרשותו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת החמש עשרה}}. {{ח:תת|(ב)}} לשם קבלת אישור כאמור בתקנת משנה (א), יגיש קצין בטיחות לרשות בקשה בכתב ויכלול בה פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שם המפעל, כתובתו ומספר מזהה שלו; {{ח:תתת|(2)}} סוג רישיון הנהיגה שברשותו; {{ח:תתת|(3)}} מספר כלי הרכב במפעל, סוגם והמקום שממנו הם פועלים; {{ח:תתת|(4)}} פירוט המפעלים שבהם הוא מבקש לתת שירותי בטיחות והיקף הימים והשעות של מתן השירותים בכל מפעל; {{ח:תתת|(5)}} הזמן המוקדש לעבודה נוספת בעסק או במשלח יד במהלך השבוע. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף, אם ניתן לו אישור לשמש קצין בטיחות במשרה מלאה במפעל. {{ח:סעיף|585|תפקידי קצין בטיחות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} אלה תפקידי קצין בטיחות: {{ח:תתת|(1)}} לפקח על כך שהנהגים המועסקים על ידי המפעל או הנוהגים ברכבו ימלאו אחר הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} והתקנות על פיה (להלן – דיני התעבורה); {{ח:תתת|(2)}} לפקח על כך שהרכב של המפעל או המופעל על ידו יהיה בכל עת במצב תקין ושיתמלאו בו הוראות דיני התעבורה; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על הוראות כל דין הנוגע לבטיחותם של עוברי דרך ולתקינותו של רכב בתחום המפעל; {{ח:תתת|(4)}} לפקח על כך שמצב בריאותם של הנהגים כאמור בפסקה (1) יהיה תואם את דרישות דיני התעבורה; {{ח:תתת|(5)}} להדריך את הנהגים כאמור בפסקה (1) בעניני נהיגה, טעינה, פריקה, טיפול ברכב ודיני תעבורה; {{ח:תתת|(6)}} להמליץ בפני בעל המפעל בכל הנוגע להכשרתם ולהשתלמותם של הנהגים במפעל ולהנהגת סדרי בטיחות במפעל ובכל הנוגע לבטיחותם של הנהגים ושל הרכב; {{ח:תתת|(7)}} להגיש דינים וחשבונות לבעל המפעל בכל הנוגע לתפקידיו לפי תקנה זו; {{ח:תתת|(8)}} לנהל כרטסת ורישומים לגבי רכב ונהגים על פי הפרטים שהורתה הרשות; {{ח:תתת|(9)}} בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 585א|מתקנה 585א}}, לפקח על כך שרישיון הנהיגה של הנוהג ברכב של המפעל בתוקף ומתאים לסוג הרכב שבו הוא נוהג כלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי נוהג המועסק בתפקיד נהג – בכל תקופת העסקתו; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי נוהג אחר מהאמור בפרט (א) – עם קבלת הרכב לידיו לראשונה; {{ח:תתת|(10)}} לפקח על כך שרישיון המוביל כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 2|בפרק השני לתקנות שירותי הובלה}} שניתן לגבי רכב של המפעל בתוקף; {{ח:תתת|(11)}} לקיים פגישות אישיות עם אדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו אחת לשלושה חודשים ולתעד את תוכנן בכתב; {{ח:תתת|(12)}} לוודא את ביצוען של הדרכות מקצועיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 587ב|תקנה 587ב(ח)}} ולהודיע על ביצוען לרשות; {{ח:תתת|(13)}} לפקח על כך שהרכב יתוקן רק במוסך שניתן לו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 127|סעיף 127 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}}, בנוגע לפעולות המחייבות טיפול במוסך בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 128|לסעיף 128 לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(14)}} לבצע, אחת לחודש, בדיקת תקינות המערכות שבאוטובוס, ברכב ציבורי, וברכב מסחרי החייב ברישיון מוביל, ולוודא את קיום המסמכים הנדרשים לגבי כל אחד מהם, הכול כמפורט בטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}} ולמלא אותו, וזאת לאחר שנערכה לרכב בדיקת תקינות על ידי קצין הבטיחות או על ידי מוסך כמפורט בפסקה (13) או על ידי מכון רישוי בהתאם לצורכי הבדיקה הנדרשת, ובתום הבדיקה יאשר בחתימתו על גבי רישיון ההפעלה או רישיון המוביל, לפי סוג הרכב, את תקינות הרכב; {{ח:תתת|(15)}} לבצע בדיקת תקינות מערכות לרכב אחר מזה שפורט בפסקה (14) ולוודא את קיום מסמכיו, ולמלא את הטופס המתאים לסוג הרכב כפי שמובא {{ח:פנימי|תוספת 13 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלוש עשרה}}, וזאת בפרקי הזמן האלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי רכב, למעט רכב השכרה ורכב החכר, אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשישה חודשים; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי רכב השכרה ורכב החכר אשר נמצא בחצר משרד להסעות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}, בעל רישיון לשירות השכרת רכב – אחת לשלוש שנים; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לגבי רכב שגילו מעל שלוש שנים – אחת לשלושה חודשים; {{ח:תתת|(16)}} לבדוק את דיסקות הטכוגרף המותקנות ברכב, לפענח ולטפל בחריגות כדי לפקח על שעות הנהיגה והמנוחה ועל מהירות הנסיעה של הנהגים במפעל, לתעד את פענוח הדיסקות וכן לתעד את הדיסקות המעידות על החריגות, ולשמור את התיעוד האמור במשרדו במשך 180 ימים לפחות; {{ח:תתת|(17)}} לערוך תיעוד בדבר ביצוע ההמלצות בנושאי בטיחות שמסר לבעל המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 587|תקנות 587}} {{ח:פנימי|סעיף 587א1|ו־587א1}} ולדווח לרשות על אי־ביצוען; {{ח:תתת|(18)}} לערוך תחקיר פנימי במפעל בנוגע לתאונות דרכים והפקת לקחים, במקרים שבהם נגרם נזק לכלי רכב או לאדם ולבצע מעקב אחר יישומם; ואולם לא יבוצע תחקיר פנימי כאמור בנוגע לתאונה שבה נגרם נזק לאדם, אלא אם כן פנה קצין הבטיחות בכתב אל הקצין הממונה על החקירה במשטרת ישראל בבקשה לביצוע תחקיר כאמור, והקצין אישר בכתב את עריכתו; אי־מתן מענה מהקצין הממונה על החקירה בתוך 21 ימים ממועד קבלת הבקשה במשטרה, ייחשב כהסכמה מטעמו לעריכת התחקיר; {{ח:תתת|(19)}} להכין הוראות נוהל בטיחות פרטניות לפעילות כלי הרכב במפעל; {{ח:תתת|(20)}} לפעול בהתאם להנחיות הרשות והוראותיה ולמלא את תפקידו לפי כל דין; {{ח:תתת|(21)}} לדווח לבעל המפעל, אחת לרבעון, על ריכוז המידע הנמצא בידו לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה לתקנות}}, ובכלל זה על הנהגים וכלי הרכב במפעל. {{ח:סעיף|585א|בדיקת רישיונות ומידע תעבורתי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585}}, אם התקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 585ב|בתקנה 585ב}}, קצין בטיחות במפעל – {{ח:תתת|(1)}} יבדוק לגבי מי שמיועד להיות מועסק במפעל בתפקיד נהג או מועסק במפעל בתפקיד כאמור, את פרטי רישיון הנהיגה שלו וכן את המידע התעבורתי הנוגע אליו; {{ח:תתת|(2)}} ייתן לבעל המפעל, על יסוד בדיקתו כאמור בפסקה (1), המלצה מנומקת אם להעסיקו או אם להמשיך להעסיקו כנהג, לפי העניין, ויציג לפניו את ממצאי הבדיקה שערך לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} יבדוק לגבי מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב של המפעל, את פרטי רישיון הנהיגה שלו. {{ח:תת|(ב)}} אם מצא כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור בפסקה (1) או (3) בתקנת משנה (א) אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג, יודיע לנהג כאמור בפסקאות האמורות על הממצא, וכן ידווח על הממצא לבעל המפעל. {{ח:תת|(ג)}} דיווח קצין הבטיחות לבעל המפעל שרישיונו של נהג אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב של המפעל שבו הוא מיועד לנהוג או נוהג כאמור בתקנת משנה (ב), לא יעסיק אותו בעל המפעל או יחדל מלהעסיק אותו בתפקיד של נהג, לפי העניין, ולא יתיר לו לנהוג ברכב של המפעל, ובלבד שבטרם יעשה כן ייתן בעל המפעל לנהג הזדמנות להשמיע את טענותיו לגבי תוקף הרישיון או לגבי התאמת רישיונו לנהיגה ברכב כאמור, לפי העניין; אין באמור בתקנת משנה זו כדי למנוע מבעל המפעל להעסיק נהג או להעמיד לרשותו של אדם רכב של המפעל, מסוג אשר לפי פרטי רישיון הנהיגה שלו יש לו רישיון נהיגה תקף ומתאים לנהיגה בו. {{ח:תת|(ד)}} קצין בטיחות העומד לרשותו של בעל רישיון מוביל או המועסק אצלו במתן שירותי פיקוח כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 2|בתקנות 2}} {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 3|ו־3 לתקנות שירותי הובלה}}, יבדוק את פרטי רישיון הנהיגה ומידע תעבורתי של מי שנוהג או מיועד לנהוג ברכב המסחרי שלגביו ניתן רישיון המוביל ואשר לבעלו של אותו רישיון קצין הבטיחות נותן שירותי פיקוח או שוקל להתקשר עמו למתן שירותים כאמור; מצא קצין הבטיחות כי רישיון הנהיגה של נהג כאמור אינו בתוקף או כי אינו מתאים לנהיגה ברכב שבאמצעותו הוא מבצע שירותי הובלה, יודיע לבעל רישיון המוביל על הממצא; היה הנהג האמור בעל רישיון המוביל – לא ייתן לו קצין הבטיחות או יחדל מלתת לו שירותי פיקוח כאמור, לפי העניין; היה הנהג האמור מועסק אצל בעל רישיון המוביל, ייתן קצין הבטיחות לבעל רישיון המוביל המלצה כאמור בתקנת משנה (א)(2). {{ח:תת|(ה)}} לא יבדוק קצין בטיחות פרטי רישיון נהיגה ומידע תעבורתי אלא לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ו)}} קצין בטיחות יערוך בדיקה כאמור בתקנות משנה (א)(1) ו־(ד) – אחת לחצי שנה, וכאמור בתקנת משנה (א)(3) – אחת לשלוש שנים, ורשאי הוא לערוך בדיקות אלה גם במועדים נוספים לגבי נהג מסוים, אם היה לו יסוד סביר להניח שחל שינוי בפרטי הרישיון או במידע התעבורתי לגביו מאז הבדיקה האחרונה שערך לפי תקנת משנה זו. {{ח:תת|(ז)}} מי שהגיע לידיו מידע על נהג לפי תקנה זו לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות תקנה זו או על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעבורתי“ – מידע על מועדיה ותחולתה של כל פסילה התקפה במועד הבדיקה, ולמעט לעניין הגבלות רישיון – גם זהות הגורם שהטיל את הפסילה; מידע על פסילה שהסתיימה ושתוקפה היה לתקופה של 3 חודשים או יותר ובלבד שהוטלה במהלכן של חמש השנים קודם למועד הבדיקה, למעט הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66א|סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(6) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)#סעיף 2|סעיף 2(א)(3) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה–1995}} ({{ח:פנימי|חלק י|בחלק זה}} – הגבלת רישיון); מידע על הנקודות שנרשמו לחובתו של הנהג, לרבות מועד ביצוע כל אחת מן העבירות שבשלהן נרשמו ומספר הנקודות עקב כל אחת מן העבירות האמורות, וכן את אמצעי התיקון כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 548|בתקנה 548}}, אם הוטלו עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 549|תקנה 549}}, והמועד שבו ביצע אותם, אם ביצע, והכול לעניין חמש השנים שקדמו למועד הבדיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסילה“ – פסילת רישיון נהיגה לרבות התליה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והגבלת רישיון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטי רישיון נהיגה“ – תוקף רישיון הנהיגה במועד הבדיקה, דרגותיו לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ב|סימן ב׳ בפרק השני לחלק ג׳}}, מועד נתינתו לראשונה, מועד תום תקופת תוקפו, ותנאים שכללה בו רשות הרישוי שהם בתוקף במועד הבדיקה, הנוגעים למאפייני הרכב שבו רשאי נהג לנהוג או לתנאי הנהיגה למעט תנאים שהם חובות המוטלות על הנהג בלבד, וכן מידע על קיומה של פסילה התקפה במועד הבדיקה ועל מועד סיומה, אם הוא ידוע. {{ח:סעיף|585ב|תקשורת מקוונת עם רשות הרישוי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} לא יועבר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} באופן מקוון אלא אם כן יופעלו בידי רשות הרישוי ובידי המפעל אמצעי אבטחת מידע נאותים כדי לצמצם ככל האפשר את הסיכון לשימוש לא מורשה במידע שמקורו במאגר רשות הרישוי, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין, והכול בהתאם לנוהל אבטחת מידע שתקבע רשות הרישוי, בהתייעצות עם רשם מאגרי המידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} (בתקנה זו – נוהל אבטחת מידע). {{ח:תת|(ב)}} בנוהל אבטחת המידע יפורטו האמצעים הטכנולוגיים שבהם ייעשה שימוש לתכלית האמורה בתקנת משנה (א) ובכלל זה אמצעים לעניין אופן זיהוי קציני הבטיחות, בקרת הגישה למידע ותיעוד אירועים המעלים חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש בו בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה. {{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א)}} והבטחת העברת המידע בהתאם לנוהל אבטחת המידע ונקיטת אמצעי אבטחת המידע הנדרשים בידי המפעל, יתקשר המפעל בהסכם עם רשות הרישוי כדי שהיא תעמיד לרשות קצין הבטיחות באופן מקוון את המידע הדרוש לו; לשם ביצוע האמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(ד)}} יתקשר קצין בטיחות כאמור עם רשות הרישוי במישרין; הסכם כאמור יכלול בין השאר התחייבויות והסדרי אבטחה שיבטיחו כי המידע על פרטי רישיון נהיגה או מידע תעבורתי (להלן – המידע), יימסר רק לקצין בטיחות ויכלול רק את המידע שקצין הבטיחות רשאי לעיין בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}}; כמו כן הסכם כאמור יכלול את נוהל אבטחת המידע שיהווה חלק בלתי נפרד ממנו. {{ח:תת|(ד)}} לא יימסר מידע לקצין הבטיחות אלא לאחר שהצהיר באופן מקוון כי הוא מבקש את המידע במסגרת מילוי תפקידו ובהתאם {{ח:פנימי|סעיף 585א|לתקנה 585א(א)(1), (3) או (ד)}}, לפי העניין, כי הודיע לאדם שהוא מבקש לגביו את המידע כי הוא עומד לעשות כן ואת התוצאות האפשריות של העיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א(א) עד (ד)}}, וכי ידוע לו שעיון במידע שלא בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 585א|בתקנה 585א}} או שלא בהתאם לאמור בתקנה זו מהווה עבירה. {{ח:תת|(ה)}} מסירת המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 585א|תקנה 585א}} לקצין הבטיחות תהיה מותנית בציון מספר הזהות ומספר רישיון הנהיגה של הנהג שלגביו ביקש את המידע. {{ח:תת|(ו)}} מצאה הרשות כי הפר קצין בטיחות, בעל מפעל או מפעל את התחייבויותיו לפי ההסכם עם רשות הרישוי או לפי תקנות אלה, תודיע על כך לרשות הרישוי; הודיעה הרשות לרשות הרישוי כאמור, או נודע לרשות הרישוי בדרך אחרת כי קיים חשש ממשי כי הופרו התחייבויות כאמור, רשאית היא לנתק את התקשורת המקוונת עם אותו מפעל או קצין בטיחות, עד שיתקיימו תנאים שעליהם תורה לשם הבטחת עמידתו בהוראות תקנות אלה ובהתחייבויותיו לפי ההסכם. {{ח:סעיף|586|סמכויות קצין הבטיחות לגבי רכב|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשנ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות רשאי לאסור את השימוש ברכב שבבעלות המפעל או הנמצא בשליטתו ולהתנות את השימוש בו בתיקונו והבאתו למצב שלא יפגע, לדעתו, בבטיחות התנועה, ובלבד ששוכנע כי נתקיימו ברכב הוראות {{ח:פנימי|סעיף 308|תקנה 308(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} העתק מההודעה האוסרת שימוש כאמור בתקנת משנה (א) תישלח בו ביום על ידי קצין הבטיחות לרשות הרישוי. {{ח:סעיף|587|דוח על שינוי והודעה על הפרה|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} קצין בטיחות יודיע בכתב לבעל המפעל על כל ליקוי שמצא ברכב של המפעל או הנמצא בשליטתו העלול לסכן את התנועה ועל כל פגם בעבודות הנהגים ובהתנהגותם בדרך וכן על כל ליקוי במצב בריאותם של הנהגים שמצא קצין הבטיחות או שהובא לידיעתו. {{ח:תת|(ב)}} מצא קצין בטיחות, לאחר שבדק את דיסקות הטכוגרף ברכב שמופעל במפעל, כי נהג המפעל הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}}, יודיע על כך בכתב לבעל המפעל וימליץ לפניו על הדרך המתאימה למניעת ההפרה כאמור בעתיד. {{ח:תת|(ג)}} מצא קצין הבטיחות כי נהג המפעל מפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|תקנה 168}} בשתי ביקורות, יודיע על כך לרשות ויצרף להודעתו את ההודעות שמסר לבעל המפעל בעניין. {{ח:תת|(ד)}} קצין הבטיחות ידווח לרשות על כל תאונת דרכים שבה נהרג אדם ושבה היה מעורב רכב שתחת פיקוחו בתוך 24 שעות מקרות התאונה. {{ח:סעיף|587א|תיקונים על פי הודעות|תיקון: תשל״ב, תשנ״ז־8}} {{ח:ת}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקויים ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587|בתקנה 587}}, חייב בעל המפעל לבצע כל תיקון המפורט בהודעת קצין הבטיחות, זולת אם בעל המפעל הביא תוך יומיים את הרכב, שלגביו ניתנה הודעת קצין הבטיחות, בפני רשות הרישוי לבדיקה ונמצא שהרכב תקין וכשיר לתנועה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 273|לתקנה 273}}. {{ח:סעיף|587א1|הודעה על ליקוי במערכות הבטיחות ברכב|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הודיע קצין בטיחות בכתב לבעל המפעל כי קיים ליקוי בטיחות באחת ממערכות הבטיחות ברכב, יצרף להודעתו המלצה על הדרך המתאימה לטיפול בליקוי. {{ח:תת|(ב)}} סבר קצין בטיחות כי ליקוי הבטיחות שמצא באחת ממערכות הבטיחות ברכב מסכן את הבטיחות ויש לאסור את השימוש ברכב בשל הליקוי כאמור, ימליץ לבעל המפעל בכתב לא להשתמש ברכב ויחתים את בעל המפעל על המלצתו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סירב בעל מפעל לחתום על המלצת קצין הבטיחות כאמור בתקנת משנה (ב), יודיע על כך קצין הבטיחות לרשות בכתב. {{ח:סעיף|587ב|חובות בעל המפעל|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7, תשס״ז־11, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} בעל המפעל יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו של קצין הבטיחות במפעל ותפקידיו. {{ח:תת|(ב)}} בעל המפעל יספק לקצין הבטיחות את כל האמצעים הדרושים למילוי תפקידו ויאפשר לו למלא את תפקידו כיאות לפי הוראות כל דין. {{ח:תת|(ג)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, לנהג שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף או שדרגת רישיונו אינה מתאימה לסוג הרכב המופעל במפעל. {{ח:תת|(ד)}} בעל המפעל יעדכן את קצין הבטיחות בדבר אדם חדש שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו, שבכוונתו להעסיק במפעל, ויקבל את חוות דעתו בדבר התאמתו לנהיגת כלי הרכב במפעל, טרם העסקתו כאמור. {{ח:תת|(ה)}} בעל המפעל לא יאפשר נהיגה ברכב מפעל, שלגביו הודיע לו קצין הבטיחות בכתב כי קיים בו ליקוי בטיחות המסכן את הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 587א1|בתקנה 587א1(ב)}}, שטרם תוקן. {{ח:תת|(ו)}} בעל המפעל יבטיח כי תיקון מערכות הבטיחות של כלי רכב במפעל ייעשה במוסך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(13)}}. {{ח:תת|(ז)}} בעל המפעל יבטיח את פעילות הנהגים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 168|לתקנה 168}} לעניין שעות הנהיגה והמנוחה של הנהגים במפעל. {{ח:תת|(ח)}} בעל המפעל יכין אחת לשנה תכנית הדרכות מקצועיות שנתית לנהגים במפעל, לפי רשימת נושאים והכול כפי שקבעה לו הרשות ובדרך שאישרה לו; התכנית תכלול הדרכות מקצועיות, לאדם שעיקר עיסוקו במפעל הוא נהיגה או שעיסוקו במפעל מחייב נהיגה במשך רוב שעות העבודה שלו – פעמיים בשנה לפחות, שאחת מהן תתקיים לקראת החורף ואחת מהן תתקיים לקראת הקיץ, ולנהג שאינו כאמור – אחת לשנה לפחות; משך כל הדרכה לא יפחת משלוש שעות והיא תתועד בתיק הדרכות ובתיק הנהג. {{ח:תת|(ט)}} בעל המפעל יישם את הוראות נוהל הבטיחות של כלי הרכב במפעל כפי שהוכנו על ידי קצין הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 585|בתקנה 585(א)(19)}}. {{ח:תת|(י)}} הודיע קצין הבטיחות לבעל המפעל על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, ידווח בעל המפעל לרשות, מיד עם קבלת ההודעה כאמור; לא דיווח בעל המפעל לרשות על ליקוי במצב בריאותם של הנהגים, תוך שבעה ימים מיום קבלת ההודעה, ידווח קצין הבטיחות עצמו לרשות ולרופא המוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 193|בתקנה 193(ב)}}. {{ח:סעיף|587ב1|מדבקה|תיקון: תשע״ב־11}} {{ח:ת}} במדבקה שיש להדביקה על כלי רכב שברשות תאגיד לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|סעיף 65ד(ג) לפקודה}} יתקיימו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} המדבקה תהיה מלבנית ומידותיה לא יפחתו מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – רוחבה לא יפחת מ־10 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־40 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – רוחבה לא יפחת מ־15 ס״מ ואורכה לא יפחת מ־50 ס״מ; {{ח:תת|(2)}} הרקע שלה יהיה לבן או צהוב והאותיות והספרות בצבע שחור או כחול; {{ח:תת|(3)}} ייכתב עליה מספר טלפון מקוצר המכיל לא יותר מ־5 ספרות ומתחת למספר הטלפון ייכתבו המילים ”איך אני נוהג/ת?“ או ”איך הנהיגה שלי?“; {{ח:תת|(4)}} גודל האותיות המופיעות עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 גובהן לא יפחת מ־2.5 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהן לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביין לא יפחת מ־1.5 ס״מ; {{ח:תת|(5)}} גודל המספרים המופיעים עליה לא יפחת מהמפורט להלן: ברכב מסוג M1‏, M2 ו־N1 – גובהם לא יפחת מ־4.5 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1 ס״מ; ברכב מסוג N2‏, N3 ו־M3 – גובהם לא יפחת מ־6 ס״מ ועוביים לא יפחת מ־1.5 ס״מ; {{ח:תת|(6)}} היא תודבק בחלק האחורי של הרכב, בצד שמאל ככל האפשר, במקום הנראה לעין, ואם הדבר לא ניתן עקב העדר מקום מתאים, תודבק המדבקה על הדלת הקדמית השמאלית של הרכב. {{ח:סעיף|587ב2|דוח תקופתי ומידע על נהג|תיקון: תשע״ב־11}} {{ח:תת|(א)}} מדי שנה ולא יאוחר מיום 31 בינואר בכל שנה ימסור תאגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ד|בסעיף 65ד לפקודה}}, לרשות, דוח לשנה שלפניה שיכלול פרטים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} מספר התלונות שקיבל כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד, מהות התלונה ואופן הטיפול בה; {{ח:תתת|(2)}} מספר תאונות הדרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שבהן היה מעורב כל נהג בתאגיד או מי שהנהג הרשה לו לנהוג ברכב של התאגיד. {{ח:תת|(ב)}} קיבל התאגיד יותר מארבעה דיווחים על עבירות שביצע נהג בתאגיד יודיע על כך לרשות מיד לאחר קבלת התלונה החמישית ויודיע על אופן הטיפול בה. {{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בתקנה זו לא יכלול מידע שיש בו כדי לזהות אדם שאליו מתייחסים הדיווחים. {{ח:סעיף|587ג|הוראות הרשות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות לבעל מפעל או לקצין בטיחות כל הוראה שיש בה לדעתה צורך לקיום סדרי הבטיחות במפעל לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל או קצין בטיחות שקיבל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) חייב למלא אחריה. {{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית להזמין בכל עת בעל מפעל או קצין בטיחות להתיצב בפניה במקום ובמועד הנקובים בהזמנה לשם בירור כל ענין לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כפי שיפורט בהזמנה. {{ח:סעיף|587ד|פטור|תיקון: תשל״ב, תשע״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לפטור מהוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, כולן או מקצתן, באופן כללי או למקרה מסויים. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}} לא יחולו על רכב של צה״ל אשר חלות לגביו הוראות הבטיחות שנקבעו בפקודות הצבא כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, בשים לב להוראות לפי {{ח:פנימי|חלק י|חלק זה}}, ושהובאו לידיעת הרשות עם קביעתן או שינוין או לפי דרישתה. {{ח:קטע1|חלק יא|חלק י״א: רשות פיקוח|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:סעיף|587ה|הגדרות|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|חלק יא|בחלק זה}}, ”פקח“ – מי ששר התחבורה מינהו לפקח על ביצוע {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} או התקנות לפיה והוא נושא עמו בשעת מילוי תפקידיו תעודה חתומה ביד המפקח על התעבורה או רשות הרישוי, לפי הענין, ועל בגדיו סימני היכר שהם קבעו. {{ח:סעיף|587ו|סמכויות|תיקון: תשל״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו לאותת לנוהג ברכב מנועי שיעצור את רכבו, והוא רשאי להיכנס לרכב כאמור כדי לבדוק אם נתקיימו ברכב או בנוהג הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה. {{ח:תת|(ב)}} פקח רשאי לצורך מילוי תפקידיו ליתן כל הוראה לנוהג רכב מנועי או לעובר דרך לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה}} והתקנות לפיה. {{ח:תת|(ג)}} נוהג רכב מנועי, מי שהשליטה על רכב כאמור בידיו וכל עובר דרך חייבים לציית לאותות או להוראות הניתנים מאת פקח לפי תקנה זו. {{ח:קטע1|חלק יב|חלק י״ב: הוראות שונות|תיקון: תשכ״ד־3, תשל״ד־2}} {{ח:סעיף|588|ביטול|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ד־3}} {{ח:ת}} בטלים חיקוקים אלה: {{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה; {{ח:תת|(2)}} תקנות התעבורה (עגלות ציבוריות), 1935; {{ח:תת|(3)}} תקנות התעבורה (תנועת מכוניות בין־לאומיות), 1937; {{ח:תת|(4)}} תקנות התעבורה (שדה התעופה לוד), תשי״א–1951; {{ח:תת|(5)}} תקנות התעבורה (מונים), תשי״ב–1952; {{ח:תת|(6)}} צו התעבורה (הגבלת נסיעה באופנוע בתל אביב יפו), תשי״ב–1952; {{ח:תת|(7)}} תקנות התעבורה (בתי ספר לנהיגה, הוראה והדרכה), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(8)}} תקנות התעבורה (המצאת רשיונות), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(9)}} תקנות התעבורה (סדרי תנועה), תשי״ג–1953; {{ח:תת|(10)}} תקנות התעבורה (שירותי הולכה), תשי״ד–1954; {{ח:תת|(11)}} תקנות התעבורה (רישוי נהגים), תשט״ז–1955; {{ח:תת|(12)}} צו המכריז על תקנות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|שסעיף 18(י) {{ח:הערה|לפקודה}}}} חל עליהן; {{ח:תת|(13)}} צו התעבורה (פטור), תשי״ח–1958; {{ח:תת|(14)}} תקנות התעבורה (מוניות), תשי״ט–1959; {{ח:תת|(15)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רשיון נהיגה), תש״ך–1959; {{ח:תת|(16)}} תקנות התעבורה (פטור מאגרת רישום ורשיון רכב), תש״ך–1959; {{ח:תת|(17)}} תקנות התעבורה (אגרות רשיונות לרכב מנועי), תש״ך–1959; {{ח:תת|(18)}} תקנות התעבורה (רישוי רכב, מבנהו וציודו), תש״ך–1960; {{ח:תת|(19)}} תקנות התעבורה (רשות לקביעת תעריפים בשירות התעבורה), תשכ״א–1960. {{ח:סעיף|589|תחילה|תיקון: תשכ״א, תשכ״ד־3, תשכ״ה־8, תשכ״ה־10, תשכ״ז־4, תשכ״ז־8}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה לגבי: {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 504|התקנות 504 עד 514}} והוראות {{ח:פנימי|חלק ו|חלק ו׳}} לגבי נסיעה בין־אזורית או כל קו שירות – ביום שייקבע על ידי רשות הרישוי בהודעה ברשומות; {{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 329|תקנה 329}}, תקנת משנה (ג), לגבי גרור או נתמך, למעט גרור או נתמך הנגררים על ידי טרקטור שכבר רשום ביום תחילתן של תקנות אלה – במועד הקבוע ברשיון לחידושו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}}, תקנת משנה (א), לגבי אופנוע עם רכב צדי – ביום מתן רשיון הרכב או במועד הקבוע ברשיון לחידושו, הכל לפי התאריך המוקדם יותר (להלן – יום מתן הרשיון); {{ח:תת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} לגבי אופנוע {{ח:פנימי|סעיף 373|ותקנה 373}} – ביום מתן הרשיון; {{ח:תת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנות 344}} {{ח:פנימי|סעיף 346|ו־346}} – ביום מתן הרשיון אך לא יאוחר מיום כ״ה בטבת תשכ״א (1 בינואר 1961) {{ח:הערה|[צ״ל: כ״ה בטבת תשכ״ב (1 בינואר 1962)]}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 281|תקנה 281(א) ו־(ב)}} – ביום ה׳ בטבת תשכ״ג (1 בינואר 1963); {{ח:תת|(7)}} שאר התקנות – ביום י״ט באב תשכ״א (1 באוגוסט 1961); {{ח:תת|(8)}} לגבי {{ח:פנימי|סעיף 78|תקנות 78(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 94|94}}, {{ח:פנימי|סעיף 367א|367א}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א–383ט}} – ביום ג׳ באלול תשכ״ה (31 באוגוסט 1965); {{ח:תת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|תקנות 101(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223(ב)}} – בתום שמונה חדשים מיום פרסומן ברשומות; {{ח:תת|(10)}} {{ח:פנימי|סעיף 276ג|תקנות 276ג}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א}}, לענין רכב חדש – ביום כ״א באדר ב׳ תשכ״ז (2 באפריל 1967), ולענין רכב שהיה רשום ערב פרסומן של התקנות האמורות ברשומות – ביום שייקבע על ידי שר התחבורה בהודעה ברשומות. {{ח:סעיף|589א|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן: {{ח:תת|(1)}} תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024 – בתום 10 שנים מיום תחילתן. {{ח:סעיף|590|השם|תיקון: תשכ״ד־3}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התעבורה, תשכ״א–1961“. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: אגרות בעד רישיונות נהיגה, כתב הסמכה לקצין בטיחות, בחינות נהיגה ובעד בדיקה רפואית לנהג|תיקון: תשנ״א־7}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} בעד בחינה עיונית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה עיונית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 57 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ז־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} בעד בחינה מעשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|תקנה 203}}, בעת הגשת הבקשה לבחינה, או בעד בחינה מעשית נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|תקנה 210}}, בעת קביעת המועד הנוסף – 165 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשנ״ד־6, תשס״ב־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2א}} {{ח:ת}} בעד כל מבחן שליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 216|בתקנה 216}} – 80 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ב||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ב}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של עשר שנים – 517 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ג||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ג}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של תשע שנים – 471 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ד||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ד}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שמונה שנים – 413 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ה||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ה}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שבע שנים – 365 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ו||תיקון: תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ו}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שש שנים – 317 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2ז||תיקון: תשפ״א־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2ז}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו, לתקופה של מעל עשר שנים ועד למועד שבו חלה חובת בדיקות רפואיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 196|תקנה 196(ב)}} – 602 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של חמש שנים – 269 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של ארבע שנים – 218 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שלוש שנים – 165 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ו־5, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנתיים – 110 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״א־9, תשס״ט־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 7}} {{ח:ת}} בעד רישיון נהיגה או בעד חידושו לתקופה של שנה – 61 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״א־11, תשס״ו־5|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8}} {{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, לפי העניין, בעד רישיון נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 7}}, הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרשיון והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה {{ח:סעיף*|8א||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 8א}} {{ח:ת}} בעל רישיון נהיגה שבידו רישיון נהיגה לאחת הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 176|בתקנות 176 עד 181}} (להלן בפרט זה – הדרגה המקורית) ושילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|בפרט 2ז}}, והוסיף לרישיונו דרגה מן הדרגות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 182|בתקנות 182 עד 185}}, וכן בעל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנות 84(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}} ומורה מוסמך (להלן בפרט זה – הדרגה הנוספת), יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא רשאי להשתמש, ממועד הוספת הדרגה, רק ברישיון הנהיגה לדרגה הנוספת, לאחר ששילם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין, לאחר שהופחת ממנה החלק היחסי ששילם בעד הדרגה המקורית בכפוף לפסקה (2), ואולם סכום האגרה שישלם לא יפחת מ־12 שקלים חדשים. {{ח:תת}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלק יחסי“ – החלק של האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} הנוגע לתקופה שממועד הוספת הדרגה עד לתום התקופה שבה ניתנה הדרגה המקורית; {{ח:תת|(2)}} בחישוב החלק היחסי, סכום האגרה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ז|פרט 2ז}} יהיה סכום האגרה כפי שהתעדכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|תקנה 15א}} במועד העדכון האחרון לפני הוספת הדרגה כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(3)}} אם רישיונו לדרגה הנוספת בוטל, הוא רשאי להשתמש ברישיון הנהיגה בדרגה המקורית ממועד הביטול עד לתום התקופה של הדרגה הנוספת שבעדה שולמה האגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרט 2ב עד 2ו}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 3|ובפרטים 3 עד 7}} לפי העניין ולא יידרש לשלם תשלום נוסף של אגרה בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(4)}} בתום התקופה האמורה בפסקה (3) יחויב באגרה בעד חידוש רישיונו כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2|בפרט 2 עד 7}}, לפי העניין. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״א־9, תש״ע־13, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9}} {{ח:ת}} בעד כפל רישיון – 23 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ד־5, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשנ״ד־5, תשס״ו־20, תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ב}} {{ח:ת}} בעד הנפקה חוזרת של רישיון הנהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 9ג|ו־9ג}}, באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, למעט אם ההנפקה כאמור היתה מותנית במבחני נהיגה או נדרשה עקב שינוי בדרגת הרישיון של הנהג תוספת של – 32 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9ג||תיקון: תשס״ט־2, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ג}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ב}}, בעד רישיון נהיגה או חידושו לכל תקופת תוקף, למי שאישר צה״ל כי הוא חייל מילואים פעיל – 14 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|9ד||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 9ד}} {{ח:ת}} אגרה בעד טיפול בהנפקת רישיון נהיגה, לרבות הנפקה חוזרת, למי שפטור מאגרה לפי תקנות אלה בעד רישיונות נהיגה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 8}} – 26 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״א־9, תשנ״ה־5, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח־3, תשס״ח, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 10}} {{ח:ת}} בדיקה רפואית לנהג, למבקש רישיון נהיגה או תעודה: {{ח:תת|(1)}} בעד בדיקה רפואית של מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה לפי {{ח:פנימי|חלק ג פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לחלק ג׳}} למעט בדיקה כאמור בפרט משנה (7) – 745 שקלים חדשים {{ח:תת|(2)}} בעד בדיקה חוזרת – 383 שקלים חדשים {{ח:תת|(3)}} בעד ערר לועדת ערר – 1,267 שקלים חדשים {{ח:תת|(4)}} בעד בדיקה לבקשה לרישיון נהיגה לרכב ציבורי – 1,166 שקלים חדשים {{ח:תת|(5)}} בעד בדיקה למבקש רישיון נהיגה לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 14,999 ק״ג – 1,166 שקלים חדשים {{ח:תת|(6)}} בעד בדיקת מסמכים רפואיים בהעדר הנבדק – 140 שקלים חדשים {{ח:תת|(7)}} בעד בדיקת שתן לאיתור סמים מסוכנים או תוצרי חילוף חומרים של סמים מסוכנים – 264 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א־9, תש״ס־3|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א־7, תשנ״א־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 12}} {{ח:תת|(1)}} בעד מתן כתב הסמכה לקצין בטיחות או בעד חידושו ל־5 שנים – 541 שקלים חדשים {{ח:תת|(2)}} בעד כפל כתב הסמכה – 46 שקלים חדשים {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: אגרות בעד רישיונות לבתי ספר לנהיגה או בעד רישיונות להוראה והדרכה של נהיגה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה רכב אחד בלבד – 499 שקלים חדשים {{ח:תת|(ב)}} בעד רישיון לבית ספר לנהיגה או בעד חידושו כשתוקפו עד שנה, כשלרשותו של בית הספר עומד לצורכי הוראה יותר מרכב אחד – 991 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ד־4, תשס״ו־5, תש״ע־13, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} בעד רישיון להוראת נהיגה או בעד חידושו – {{ח:תתת|(1)}} לתקופה של עשר שנים – 1,355 שקלים חדשים {{ח:תתת|(2)}} לתקופה של תשע שנים – 1,239 שקלים חדשים {{ח:תתת|(3)}} לתקופה של שמונה שנים – 1,122 שקלים חדשים {{ח:תתת|(4)}} לתקופה של שבע שנים – 1,006 שקלים חדשים {{ח:תתת|(5)}} לתקופה של שש שנים – 889 שקלים חדשים {{ח:תתת|(6)}} לתקופה של חמש שנים – 754 שקלים חדשים {{ח:תתת|(7)}} לתקופה של ארבע שנים – 618 שקלים חדשים {{ח:תתת|(8)}} לתקופה של שלוש שנים – 479 שקלים חדשים {{ח:תתת|(9)}} לתקופה של שנתיים – 329 שקלים חדשים {{ח:תתת|(10)}} לתקופה של שנה – 164 שקלים חדשים {{ח:תתת|(11)}} נוסף על האמור בפרטי משנה (1) עד (10), לפי העניין, בעד רישיון להוראת נהיגה או חידושו לתקופה שאינה של שנים שלמות, בעד כל חודש או חלק ממנו הנוסף על השנים השלמות, לפי העניין – ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₁₂ מההפרש שבין האגרה לתקופה של שנים שלמות כמפורט בפרטי משנה (1) עד (10) הארוכה מהתקופה שבעדה מבוקש הרישיון או חידושו והקרובה אליה ביותר (להלן בפרט משנה זה – התקופה השלמה) לבין האגרה לתקופה הקצרה בשנה מהתקופה השלמה. {{ח:תת}} האגרות לפי פרט משנה זה יבואו במקום האגרות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 2ב|בפרטים 2ב עד 9ג בחלק א׳ לתוספת זו}}, ואולם מי שקיבל לראשונה רישיון להוראה והדרכה של נהיגה בעת שרישיון הנהיגה שלו היה בתוקף, ישלם אגרה לפי פרט משנה זה נוסף על כל אגרה ששילם לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳ לתוספת זו}}. {{ח:תת|(ב)}} בעד בחינה לקבלת רישיון להוראת נהיגה – 164 שקלים חדשים {{ח:תת|(ג)}} בעד בחינה לקבלת היתר לניהול מקצועי – 164 שקלים חדשים {{ח:תת|(ד)}} בעד כל בחינה נוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 253|בתקנה 253}} – 80 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} בעד כפל רישיון או היתר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק זה}} – 23 שקלים חדשים {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ג|חלק ג׳: אגרות בעד רישיונות ושינוי רישום הבעלות לכלי רכב ובעד בדיקתם}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: תשכ״ו־5, תש״ל־6, תשל״ו־5, תשל״ח־2, תשל״ט־4, תש״ם־2, תשמ״א־6, תשמ״א־8, תשמ״ב־5, תשמ״ג־5, תשמ״ד־3, תשמ״ד־5, תשמ״ה־3, תשמ״ה־5, תשמ״ט, תשמ״ט־3, [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־4, תשע״ו־8, תשפ״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} אגרה בעד שינוי רישום הבעלות ברכב היא: {{ח:תת|(א)}} קטנוע, אופנוע לרבות תלת־אופנוע ואופנוע עם רכב צדי – {{ח:תתת|(1)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 87 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 73 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} רכב מכל סוג למעט רכב המפורט בפרט משנה (א), (ג) ו־(ד) – {{ח:תתת|(1)}} בהעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(א)}} – 257 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בהעברת בעלות לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ו)}} – 242 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} רכב מנועי מכל סוג, כשהוא נרשם על שם בעל רישיון סחר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 284|בתקנה 284(א)(2א)}} – 43 שקלים חדשים {{ח:תת|(ד)}} רכב לא מנועי מכל סוג – 87 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־4, תשנ״ז־6, תשנ״ח־4, תשס״ג־3, תשס״ד־3, תשס״ה־5, תשס״ה־12, תשס״ו־15, תשס״ו־20, תשס״ז־13, תשס״ח־8, תשס״ח־12, תשע״ו־6, תשע״ו־8, תשע״ז־11, תשע״ח־3, תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב נוסעים פרטי, למעט אופנוע ואוטובוס פרטי, שנרשם לראשונה ביום י״ב בניסן התשנ״ו (1 באפריל 1996) (להלן – היום הקובע) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות בטבלאות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח א׳}}, לפי העניין (להלן – קבוצת מחיר), כמצוין בטור א׳ בטבלה שלהלן, או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳, לפי העניין: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 500px;"> <tr><th colspan="5">האגרה בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr style="font-size: 90%;"><th>א</th><th>ב</th><th>ג</th><th>ד</th><th>ה</th></tr> <tr><th rowspan="2">קבוצת מחיר</th><th colspan="4">ששנת ייצורו או מועד עלייתו לכביש</th></tr> <tr><th>עד 3 שנים</th><th>4 עד 6 שנים</th><th>7 עד 10 שנים</th><th>מעל 10 שנים</th></tr> <tr><td>1</td><td>1,266</td><td>1,109</td><td>972</td><td>849</td></tr> <tr><td>2</td><td>1,610</td><td>1,404</td><td>1,230</td><td>1,076</td></tr> <tr><td>3</td><td>1,941</td><td>1,698</td><td>1,487</td><td>1,297</td></tr> <tr><td>4</td><td>2,315</td><td>1,968</td><td>1,674</td><td>1,422</td></tr> <tr><td>5</td><td>2,651</td><td>2,184</td><td>1,802</td><td>1,490</td></tr> <tr><td>6</td><td>3,764</td><td>2,823</td><td>2,117</td><td>1,585</td></tr> <tr><td>7</td><td>5,364</td><td>3,753</td><td>2,627</td><td>1,840</td></tr> </table> {{ח:תת|(א1)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3,500 ק״ג ושנרשם לראשונה ביום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או לאחריו, מקבוצת מחיר מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בטבלה 1א שבנספח א׳}}, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה כקבוע לצד כל קבוצה בטורים ב׳ עד ה׳ באותה טבלה, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א) וכמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ב׳, שנרשם לראשונה לפני היום הקובע או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳, לפי הענין. {{ח:תת|(ב1)}} אגרה בעד רישיון לרכב כאמור בפרט משנה (א1) או שנרשם לראשונה לפני יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998) או בעד חידוש רישיון כאמור, היא כמפורט בטור א׳ בטבלה שבנספח ג׳ לפי קבוצת המחיר המצוינת לצדו בטור ב׳, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים ב׳ עד ה׳ לפי הענין. {{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) עד (ב1), אגרה בעד רישיון לרכב המצוין ברישיונו כרכב לימוד נהיגה או בעד חידוש רישיון כאמור, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כקבוע לצד כל קבוצה בטבלה שבפרט משנה (א) בטורים (ב) עד (ה) לפי הענין, ובהפחתה של 285 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב3)|(1)}} על אף האמור בטבלה שבפרט משנה (א), סכומי האגרה לעניין פרטי משנה (א) ו־(א1), יופחתו בסכומים ובמועדים האמורים בפסקה (2), בעד רכב שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרכב הוא מסוג M1 או N1, משנת ייצור 2000 או מאוחר יותר, ונרשם לראשונה עד יום ה׳ באייר התשע״ז (1 במאי 2017); {{ח:תתתת|(ב)}} הרכב רשום על שם יחיד ובלבד שרישום הרכב על שמו לא נעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 284|תקנה 284(ב)}}, או שיחיד מחזיק בו מכוח הסכם להחכר מימון כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 272א|בתקנה 272א(א)(2)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} מתקין מורשה מסר באופן מקוון אישור לרשות הרישוי, לאחר שהתקשר עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בחוזה לעניין זה, שלפיו התקין מערכות בטיחות ברכב שהן חדשות ולא היו מותקנות בעבר ברכב אחר; {{ח:תתתת|(ד)}} אישור כאמור בפסקת משנה (ג) נמסר לרשות הרישוי לא יאוחר מחודשיים לפני יום חידוש רישיון הרכב; נמסר האישור במועד מאוחר יותר, תידחה ההפחתה למועד הבא שבו יחודש רישיון אותו רכב; {{ח:תתתת|(ה)}} במועד ביצוע כל אחד משלבי הפחתת האגרה כמפורט בפסקה (2), לא התקיימה ברכב אחת מן העילות לפטור מאגרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 290א|תקנה 290א(א)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} במועד ביצוע התקנת מערכות בטיחות הרכב טרם בוצעו התקנות מערכות בטיחות ברכב במספר שרשות הרישוי הודיעה עליו לפי פסקה (5); {{ח:תתת|(2)}} האגרה תופחת בסכום כולל של 1,500 שקלים חדשים, לפי השלבים המפורטים להלן ובסכומים האמורים בהם, ובלבד שסכום האגרה לתשלום אחרי ההפחתה, בכל אחד מהשלבים, לא יפחת מעשרה שקלים חדשים, בתוספת הסכום הנוסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה}}; {{ח:תתתת|(א)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שבעל הרכב הוכיח כי הרכב עומד בתנאים האמורים בפסקה (1) – 700 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} במועד חידוש רישיון הרכב הראשון אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 700 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ג)}} במועד חידוש רישיון הרכב השני אחרי שהופחת סכום האגרה כאמור בפסקת משנה (א) – 100 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} פרט משנה זה יחול על כלי הרכב שבהם הותקנו מערכות בטיחות – ברכב ושמתקיים בהם האמור בפסקה (1) לפי המכסה שלהלן ובתקופה המפורטת לצדן; {{ח:תתתת|(א)}} עד 80,000 כלי רכב מיום תחילתן של תקנות התעבורה (תיקון מס׳ 11), התשע״ז–2017; {{ח:תתתת|(ב)}} עד 40,000 כלי רכב בשנת 2018; {{ח:תתת|(4)}} בתום כל אחת מהתקופות האמורות בפסקה (3), תבדוק רשות הרישוי אם נוצלה כל המכסה לאותה תקופה, ואם מצאה הרשות כי נותרה יתרה, תעבור יתרת המכסה לשנה הבאה; האמור יחול גם על השנים הבאות אחרי שנת 2018, עד שתנוצל בשלמותה המכסה שנותרה; {{ח:תתת|(5)}} רשות הרישוי תפרסם באתר האינטרנט של המשרד את מכסת כלי הרכב לכל תקופה כמפורט בפסקאות (3) ו־(4), וכן תפרסם דרך קבע את יתרת המכסה שטרם נוצלה לאותה תקופה; {{ח:תתת|(6)}} לעניין פרט משנה זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מערכות בטיחות ברכב“ – מערכת התרעה מפני התנגשות לפנים וכן מערכת התרעה על סטייה מנתיב, מן הסוג המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 29|בפרטים 29}} {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג פרט 30|ו־30 בחלק ג׳ בתוספת השניה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתקין מורשה“ – מי שהתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 364ו|בתקנה 364ו(ב)(2)}}, והרשות נתנה לו רישיון ייצור לעניין פרט משנה זה לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)#סעיף 4|סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בפרטי משנה (א) ו־(א1), אגרה בעד רישיון או בעד חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים בפרטי המשנה האמורים, שהוא רכב גמיש תדלוק, תהיה לפי קבוצת המחיר שנרשמה ברישיונו, כמצוין בטור א׳ בטבלה שבפרט משנה (א), כקבוע לצד כל קבוצה בטורים (ב) עד (ה), לפי העניין, ובהפחתת הסכומים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתוך שנתיים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 1,664 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} אם מועד מתן הרישיון או חידושו חל בתקופה שבין שנתיים לבין ארבע שנים ממועד הנפקת הוראת רישום, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 370|בתקנה 370}}, הראשונה בישראל לרכב גמיש תדלוק מכל סוג שהוא – סכום של 832 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ה)}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת ייצורו“ – השנה שנרשמה ברישיון הרכב כשנת ייצורו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד עלייתו לכביש“ – החודש שבו עלה הרכב לכביש כפי שנרשם ברישיון הרכב; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב גמיש תדלוק (FFV)“ – רכב שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא רכב גמיש תדלוק, על בסיס הצהרת יצרן הרכב כי הרכב מותאם להנעה באמצעות תערובת דלק של בנזין ומתנול שבה ריכוז המתנול הוא 85% לפחות. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשנ״ח־4, תשע״ג־2, תשע״ו־8, תשפ״ד־14|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לרכב מסחרי שמשקלו המותר 3,501 ק״ג או יותר, רכב מדברי, רכב עבודה, אמבולנס, רכב לכיבוי שריפות, רכב חילוץ, המופעלים על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה 452 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד רישיון לרכב מן המפורטים בפרט משנה (א), המופעל על ידי מנוע דיזל או בעד חידוש הרישיון תהיה כמפורט להלן: <table> <tr><th>כשמשקלו הכולל המותר בק״ג</th><th>האגרה בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 16,000</td><td>2,292</td></tr> <tr><td>מ־16,001 עד 20,000</td><td>2,877</td></tr> <tr><td>מ־20,001 ומעלה</td><td>3,964</td></tr> </table> {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בפרט זה, האגרה בעד רישיון לרכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א) ו־(3)}} שהותקנה בו מערכת בקרת יציבות, תופחת בתקופות ובשיעורים המפורטים להלן, ובלבד שההפחתה כאמור לא תחול על רכב מן הסוג האמור {{ח:פנימי|סעיף 330ב|בתקנה 330ב(ג)(2א)(א)}} לאחר יום ט״ו בחשוון התשע״ג (31 באוקטובר 2012): {{ח:תתת|(1)}} עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) – 146 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013) – 97 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף; {{ח:תתת|(3)}} מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014) – 49 שקלים חדשים בעבור כל חודש שבו רישיון הרכב הוא בתוקף. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 4}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לרכב אספנות או אגרה בעד חידוש הרישיון, לתקופה של שנה אחת, תהיה בשיעור של 265 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״א, תשנ״ה־2, תשנ״ו־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 5}} {{ח:תת|(א)}} אגרה בעד רישיון לאופנוע, לתלת־אופנוע, ואופנוע עם רכב צדי היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשתפוסת גלילי המנוע בסמ״ק</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 50</td><td>52</td></tr> <tr><td>מ־51 עד 150</td><td>194</td></tr> <tr><td>151 ומעלה</td><td>357</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} אגרה בעד אופנוע המונע במנוע חשמלי – 52 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 6}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטיולית, לאוטובוס או בעד חידוש רישיון כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה היא: {{ח:ת}} כשהטיולית או האוטובוס מופעלים – {{ח:תת}} על ידי מנוע שאינו מנוע דיזל – 656 שקלים חדשים {{ח:תת}} על ידי מנוע דיזל – 1,214 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשנ״ה, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 7}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון למונית ולרכב פרטי להסעת סיור, שניתן לגביו רישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}, או בעד חידושם היא: {{ח:תת|(א)}} כשאינם מופעלים על ידי מנוע דיזל: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4</td><td>164</td></tr> <tr><td>5 ומעלה</td><td>223</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} כשהם מופעלים על ידי מנוע דיזל: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמספר מקומות הישיבה {{ש}} לנוסעים מלבד הנהג</th><th width="200px">בשקלים חדשים {{ש}} כאשר הרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4</td><td>770</td></tr> <tr><td>5 ומעלה</td><td>1,256</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|8||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 8}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לטרקטור או בעד חידוש הרישיון היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th rowspan="2" width="200px">כשהטרקטור מופעל –</th><th colspan="2" width="200px">בשקלים חדשים כאשר הרישיון ניתן לתקופה של</th></tr> <tr><th>שנה</th><th>שנתיים</th></tr> <tr><td>על ידי מנוע בנזין</td><td>274</td><td>548</td></tr> <tr><td>על ידי מנוע דיזל או אחר</td><td>803</td><td>1,604</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 9}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לגרור המיועד לשמש להובלת טובין או בעד חידוש רישיון היא: {{ח:תת}} <table> <tr><th width="200px">כשמשקלו הכולל המותר בק״ג</th><th width="200px">בשקלים חדשים כשהרישיון ניתן לתקופה של שנה</th></tr> <tr><td>עד 4,000</td><td>80</td></tr> <tr><td>מ־4,001 עד 8,000</td><td>194</td></tr> <tr><td>מ־8,001 ומעלה</td><td>440</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10}} {{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון לנתמך או בעד חידוש הרישיון היא 440 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|10א||תיקון: תש״ן־2|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 10א}} {{ח:ת}} האגרה בעד רישיון לרכב לתקופה של פחות משנה תהיה בשיעור של ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₁₂ מן האגרה השנתית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 10}}, לפי העניין, בעד כל חודש מלא או חלק ממנו. {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשמ״ט־7, תשנ״א, תשנ״ד־4, תשס״ג־4, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11}} {{ח:ת}} אגרה בעד רכב של נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 272א|תקנה 272א}} היא 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשע״א־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 5|5}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 11|ו־11}} האגרה בעד רישיון של רכב מזכה, הרשום על שם אדם כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן, תופחת בסכום בשקלים חדשים כמפורט בטור ב׳ לצדו: <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל שאינו זכאי לתגמול נוסף וכן חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לנקודת זיכוי אחת</td><td>70</td></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לאחת וחצי נקודות זיכוי</td><td>141</td></tr> <tr><td>חייל מילואים פעיל הזכאי לתגמול נוסף השווה לשתי נקודות זיכוי</td><td>211</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} הפחתת האגרה תחול על רכב מזכה אחד, החייב באגרה החל בחודש מאי שלאחר השנה של תקופת שירות המילואים המזכה, לתקופה של שנה. {{ח:תת|(ג)}} היו בבעלותו של חייל מילואים יותר מרכב אחד שהוראות פרט משנה (א) חלות עליו, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב אשר מועד תשלומה הוא המוקדם מביניהם בלבד; ואולם אם קיים הפרש בין סכום ההפחתה שלה היה זכאי בשל רכב מזכה אחר שבבעלותו לבין סכום ההפחתה בשל הרכב שלגביו הופחתה האגרה, זכאי חייל המילואים לקבל החזר בגובה ההפרש שבין סכומי ההפחתה כאמור; היו מועדי תשלום האגרה זהים, תופחת האגרה בעד רישיון הרכב שסכומה הוא הגבוה מביניהם, בלבד. {{ח:תת|(ד)}} חייל מילואים פעיל שישלם, לאחר תחילתן של תקנות אלה, אגרה בעד רישיון רכב של רכב מזכה בלא הפחתה כאמור בפרט זה, זכאי לקבל החזר בגובה ההפחתה. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בפרט זה, סכום האגרה לאחר הפחתה בשל כל רכב מזכה לא יפחת מ־13 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ו)}} בפרט זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, המחזיק בתעודת חייל מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא־הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד התחבורה, באופן ממוחשב, בידי משרד הביטחון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נקודת זיכוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|בסעיף 33א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מזכה“ – רכב מסוג L ורכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי, או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, למעט רכב הרשום על שם תאגיד בלבד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תגמול נוסף“, ”תקופת שירות המילואים המזכה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשע״ב־5, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ב}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב לרכב רפואי בבעלות משרד הביטחון, המשמש נכה שנקבעה לו דרגת נכות מיוחדת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|בתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), תשכ״ו–1965}}, היא 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|11ג||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ג}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון או חידוש רישיון לרכב מאחד הסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 3|3}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 6|ו־6}}, שברישיונו נרשם כי הוא רכב להוראת נהיגה, אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), תהיה לפי הסכום הנקוב בפרטים האמורים, לפי העניין, בהפחתה של 892 שקלים חדשים לשנה, נוסף על כל הפחתה אחרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|חלק זה}}. {{ח:סעיף*|11ד||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 11ד}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג|בחלק זה}}, אגרה בעד מתן רישיון או חידוש רישיון לרכב מנועי שמשקלו מעל 3,500 ק״ג, שברישיון הרכב שלו נרשם כי הוא מונע על ידי מנוע גז טבעי דחוס (גט״ד), אשר מועד מתן רישיונו או חידושו חל בין יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) לבין יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) תהיה 12 שקלים חדשים לשנה. {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ד|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|12א||תיקון: תשע״ח־15|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 12א}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, סכום האגרה בעד רישיון רכב או חידושו, לאחר ביצוע כל ההפחתות הנקובות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים האמורים}}, החלות בנסיבות העניין, לא יפחת מ־11 שקלים חדשים לשנה. {{ח:תת|(ב)}} כל ההפחתות של סכום האגרה בעד מתן רישיון רכב או חידושו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|בפרטים 2 עד 11ד}}, החלות בנסיבות העניין, יהיו תקפות ביחס למועד חישוב סכום האגרה השנתי, ואינן ניתנות לצבירה או להעברה משנה לשנה. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״א־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13}} {{ח:ת}} אגרה שנתית בעד רישיון סחר שניתן לאחת מן המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)}} או בעד חידושו, למעט רישיון שניתן למטרה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 293|בתקנה 293(א)(5א)}}, היא 1,493 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|13א||תיקון: תשע״א־8, תשע״ח|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 13א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 14}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון רכב מיוחד שניתן לצורך נסיעה חד־פעמית לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|תקנה 278}} היא 46 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|15||תיקון: תשנ״ח־3, תשע״ח־3, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} תהיה האגרה השנתית בעד רישיון רכב הרשום על שם מוסד לסיוע טכני או אגודה לעזרה וצדקה – {{ח:תת|(1)}} מוסד לסיוע טכני שהוכר על ידי שר התחבורה והניתן לאחד מכלי הרכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(2)}} אגודה לעזרה וצדקה של עדה דתית שהוכרה בידי שר התחבורה והניתן לרכב שאינו משמש אלא להובלת מתים – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(3)}} ”אילן“ – איגוד ישראלי לילדים נפגעים, לרכב המשמש להסעת ילדים נפגעים – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(4)}} ”אקים“ – אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל, לרכב המשמש להסעת אנשים עם מוגבלות שכלית – 30 שקלים חדשים. {{ח:תת|(5)}} ”אגודת יד שרה“ – לרכב המשמש להובלת נכים – 30 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|15א||תיקון: תש״ע־13|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 15א}} {{ח:ת}} בעד חידוש רישיון רכב לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרטים 2 עד 15}} באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי תוספת של 32 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״א־11, תשע״ב־8, תש״ע־13, תשע״ו־8, תשפ״א־7|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 16}} {{ח:ת}} אגרה בעד כפל רישיון רכב, כפל אישור על תוקף רישיון רכב, כפל אישור רישום שינוי בעלות על רכב, או כפל רישיון סחר היא: {{ח:תת}} כפל רישיון רכב או כפל אישור – 12 שקלים חדשים {{ח:תת}} כפל רישיון סחר – 164 שקלים חדשים {{ח:תת}} בעד כפל רישיון רכב או כפל אישור, אם ניתן באמצעות פקיד בסניף של רשות הרישוי, תוספת של 32 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 17}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקה נוספת, בין בזמן הבדיקה השנתית ובין שלא בזמן הבדיקה השנתית, של רכב שאינו פטור מאגרת רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|פסקאות (2) ו־(3) לסעיף 17(א) לפקודה}}, היא 80 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשע״ב־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 18}} {{ח:ת}} אגרה בעד היתר לשינוי מבנה רכב הניתן לפי בקשת בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 380|תקנה 380}}, למעט בקשה לאישור התקנת ערכת הסבה המאפשרת הנעת הרכב בגז פחמימני מעובה, היא 274 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 19}} {{ח:ת}} האגרה בעד רישיון רכב מסוג נ״נ או חידושו היא 30 שקלים חדשים לשנה אם נתקיימו ברכב כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא נרשם לפי המלצת צה״ל על שם משק ספר ועודנו רשום כאמור; {{ח:תת|(2)}} הותקנו בו מנוע דיזל ומערכת ספגות משוריינות כנגד מיקוש; {{ח:תת|(3)}} הוגבלה תנועתו לנסיעה בדרכי עפר בגבולות שדות משק ספר בלבד. {{ח:סעיף*|20||תיקון: תשנ״ה|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 20}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 21}} {{ח:ת}} אגרה בעד בדיקת אב טיפוס של רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 282|בתקנה 282}} היא: {{ח:תת}} רכב פרטי – 274 שקלים חדשים {{ח:תת}} רכב מסחרי או רכב עבודה – 333 שקלים חדשים {{ח:תת}} אוטובוס – 583 שקלים חדשים {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 22}} {{ח:ת}} אגרה בעד רישיון לאופניים או לתלת־אופן, לרבות האגרה בעד לוחית מספר שתיקבע בחוק עזר שהתקינה מועצה של עיריה או מועצה מקומית, תהיה בסכום שלא יעלה על המפורט להלן: {{ח:תת}} לאופניים – 46 שקלים חדשים; {{ח:תת}} לתלת־אופן – 46 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 1 חלק ג פרט 23}} {{ח:ת}} אגרה בעד כניסתו של רכב מסחרי או אוטובוס לישראל ושהותו בה לפי {{ח:פנימי|סעיף 577|תקנה 577}} תהיה לגבי רכב כנקוב להלן בטור א׳ בשיעור הנקוב לצידו בטור ב׳ בדולרים של ארצות הברית של אמריקה, או בשווי של הסכום בשקלים לפי השער היציג של הדולר כפי שפרסם בנק ישראל ביום התשלום: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 600px;"> <tr><th colspan="3">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th></tr> <tr><th>ארץ מוצא</th><th>סוג הרכב</th><th>משקל כולל מותר בק״ג</th><th>האגרה בדולרים של ארצות הברית</th></tr> <tr><td>מצרים</td><td>אוטובוס ציבורי</td><td>&nbsp;</td><td>פטור</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־10,000 עד 20,000</td><td>15</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־20,001 עד 40,000</td><td>30</td></tr> <tr><td>מצרים</td><td>רכב מסחרי</td><td>מ־40,001 עד 55,000</td><td>35</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ד|חלק ד׳: אגרות לרישיונות להפעלת מונית|תיקון: תשמ״ט־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 490א|תקנות 490א}}, {{ח:פנימי|סעיף 526|526}} {{ח:פנימי|סעיף 535|ו־535}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ג|וסעיפים 14ג(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 14ו|ו־14ו לפקודה}})}}|תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־11, תשנ״ב־6, תשנ״ג־10, תשנ״ז־9}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{מוקטן|[תיקון עדכון סכומים: [הודעות]]}}}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(כל הסכומים מעודכנים ליום 1.4.2026):}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תש״ן־3, תשנ״א־10, תשנ״ב־6, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 1}} {{ח:ת}} בעד מתן רישיון להפעלת מונית – {{ח:תת|(א)}} מהמכסה שנקבעה לשנת 1989 – 141,893 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} מהמכסות שהוקצו לשנים 1990 ו־1992 – 144,700 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210816.pdf|חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישיונות להפעלת מונית – הוראת שעה), התשנ״ב–1992}} – 144,700 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית – 2,294 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|2א||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 2א}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן היתר להעברת רישיון להפעלת מונית לפי צו ירושה או צו קיום צוואה – 882 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 3}} {{ח:ת}} אגרה בעד מתן רישיון הסעה – 90 שקלים חדשים. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״ז־9, תשע״ו־8|עוגן=תוספת 1 חלק ד פרט 4}} {{ח:ת}} אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מונית – 877 שקלים חדשים. {{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ה|חלק ה׳: אגרות בעד מידע מתוך מאגרי המידע של רשות הרישוי {{ח:הערה|(נמחק)}}|תיקון: תשע״ג־2, תשפ״א־5}} {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח א|נספח א׳|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ז, תשנ״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2 מחלק ג׳}})}}|תיקון: תשס״ד־3}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ז־2, תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}}, ”מחיר הרכב לצרכן“ – מחיר בהתאם למחירון היבואן של רכב ראשון מדגם ביום רישומו לראשונה או ב־1 בינואר בכל שנה, המאוחר מבין השניים, לרבות כל האבזרים והמכללים שהתקין יצרן הרכב בתהליך הייצור כחבילה בסיסית ולרבות אבזרי חובה על פי דין גם אם הם מותקנים בארץ ותוספות כמפורט להלן גם כשאינן חלק מהחבילה הבסיסית: חלון בגג, כריות אוויר, מערכת לשמירת יציבות הרכב, תיבת הילוכים אוטומטית, מזגן אויר, הגה כוח ומערכת ABS וכולל מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (להלן – מע״מ), ולמעט מחירי מבצע והנחות; ואם הוא רכב ביבוא אישי שאין לו יבוא מסחרי מקביל – ערך הרכב שנקבע לצורך המכס; בתוספת המכס, מס קניה ומע״מ שיש לשלמם בעת ייבואו או שהיה צריך לשלמם אלמלא נקבעו פטורים. {{ח:תת|(2)}} מחיר הרכב לצרכן המפורט בטבלה, יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (להלן – יום העדכון) לפי מדד מחירי רכב חדש, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מספר סדרה 140704), לפי שיעור השינוי בין מדד אוקטובר של השנה שבה מתבצע התחשיב למדד אוקטובר בשנה שקדמה לעדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר אוקטובר 2023 – מדד ינואר שנת 2022, בעיגול ל־1,000 שקלים חדשים וזאת אם שיעור השינוי במדד כאמור הוא 1% או יותר. {{ח:תת|(3)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה יפרסם בהודעה ברשומות – {{ח:תתת|(א)}} עדכון לטבלה האחרונה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|שבנספח זה}} שפורסמה ברשומות לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון הקודם, ובו יצוין היום הקודם ליום העדכון כתאריך סיום תקופת הרישום שאליה נוגעת הטבלה; {{ח:תתת|(ב)}} טבלה חדשה {{ח:פנימי|תוספת 1 נספח א|בנספח זה}} לגבי רכב שנרשם לראשונה ביום העדכון, ובה גבולות קבוצות המחיר המעודכנות כאמור בפסקה (1). {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1}} {{ח:ת}} '''טבלה 1''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין היום הקובע ובין כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1997) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ז־7, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1א}} {{ח:ת}} '''טבלה 1א''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ובין ב׳ באדר התשנ״ח (28 בפברואר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־10, תשנ״ט־3, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ב}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ב''': רכב שנרשם לראשונה ביום ג׳ באדר התשנ״ח (1 במרס 1998) ועד י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־3, תשנ״ט־5, תש״ס, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ג}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ג''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) ועד כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ס, תשס״ב־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ד}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ובין י״ח באייר התשס״ב (30 באפריל 2002) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ה}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ה''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״ט באייר התשס״ב (1 במאי 2002) ובין כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ג־6, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ו}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ו''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003) ובין ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ז''': רכב שנרשם לראשונה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) לבין יום י׳ באייר התשס״ד (1 במאי 2004) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־6, תשס״ה־8|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ח}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ח''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004) ובין כ״א בניסן התשס״ה (30 באפריל 2005) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה־8, תשס״ו־12|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1ט}} {{ח:ת}} '''טבלה 1ט''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ב בניסן התשס״ה (1 במאי 2005) לבין ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־12, תשס״ז־2|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1י}} {{ח:ת}} '''טבלה 1י''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) לבין י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ז־2, תשס״ח־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יא}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יא''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) ובין כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ח־6, תש״ע־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יב}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יב''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ובין י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תש״ע־5, תשע״ג־5|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יג}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יג''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ובין כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־5, תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יד}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יד''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) ובין י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג־6|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טו}} {{ח:ת}} '''טבלה 1טו''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) {{ח:הערה|(הטבלה הושמטה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ב־7|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1טז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1טז''': רכב שנרשם לראשונה בתקופה שבין ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ובין כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 101,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־101,001 עד 122,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־122,001 עד 144,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־144,001 עד 162,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־162,001 עד 210,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־210,001 עד 299,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־299,001 ש״ח ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־7, [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יז}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יז''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 106,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־106,001 עד 128,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־128,001 עד 151,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־151,001 עד 170,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־170,001 עד 221,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־221,001 עד 314,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־314,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יח}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יח''': רכב שנרשם לראשונה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) או לאחריו בתקופה שעד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 111,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־111,001 עד 135,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־135,001 עד 159,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־159,001 עד 179,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־179,001 עד 232,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־232,001 עד 330,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־330,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1יט}} {{ח:ת}} '''טבלה 1יט''': רכב שנרשם לראשונה ביום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) או לאחריו בתקופה שעד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 114,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־114,001 עד 138,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־138,001 עד 162,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־162,001 עד 183,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־183,001 עד 238,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־238,001 עד 338,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־338,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: [הודעות]|עוגן=תוספת 1 נספח א טבלה 1כ}} {{ח:ת}} '''טבלה 1כ''': רכב שנרשם לראשונה ביום י״ב בטבת התשפ״ו {{ח:ת}} <table> <tr><th width="100px">קבוצת מחיר</th><th width="200px">מחיר הרכב לצרכן בשקלים חדשים</th></tr> <tr><td>1</td><td>עד 117,000</td></tr> <tr><td>2</td><td>מ־117,001 עד 141,000</td></tr> <tr><td>3</td><td>מ־141,001 עד 167,000</td></tr> <tr><td>4</td><td>מ־167,001 עד 188,000</td></tr> <tr><td>5</td><td>מ־188,001 עד 244,000</td></tr> <tr><td>6</td><td>מ־244,001 עד 347,000</td></tr> <tr><td>7</td><td>מ־347,001 ומעלה</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ב|נספח ב׳|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־6}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ז|עוגן=תוספת 1 נספח ב טבלה 2}} {{ח:ת}} '''טבלה 2''': {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק א}} {{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1979 {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ב חלק ב}} {{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם 1980 ואילך {{ח:קטע3|תוספת 1 נספח ג|נספח ג׳|תיקון: תשנ״ח־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 2|פרט 2(ב1)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק א}} {{ח:ת}} '''חלק א'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1987 {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ח־8, תשס״ד־3|עוגן=תוספת 1 נספח ג חלק ב}} {{ח:ת}} '''חלק ב'''': כלי רכב ששנת יצורם עד 1988 ואילך {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשכ״ו־7, תשמ״ח־3, תש״ן־4, תשנ״א}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־5, תשנ״ו־2, תשנ״ט־2, תשס״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ו־9, תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי – ת״י“ – תקן ישראלי שפורסם לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט מכון – מפמ״כ“ – מפרט שפרסם מכון התקנים הישראלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן I.S.O{{ח:הערה|.}}‎“ – תקן שפרסם ארגון התקינה הבין־לאומי (International Standard Organization); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן DIN“ – תקן שפרסם מכון התקינה הגרמני (Deutsches Institut fuer Normung); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן B.S“ – תקן שפרסם מכון התקנים הבריטי (British Standard Institution); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן J.I.S.‎“ – תקן שפרסם מכון התקנים היפני (Japan Industrial Standard); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EN“ – תקן טכני, שפורסם על ידי אחד מהמוסדות האירופיים האלה: {{ח:תתת|(1)}} CEN – European Committee for Standardization; {{ח:תתת|(2)}} Cenelec – European Committee for Electrotechnical Standardization; {{ח:תתת|(3)}} ETSI – European Telecommunications Standards Institute; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט S.A.E“ – מפרט שפרסמה אגודת מהנדסי הרכב של ארצות הברית של אמריקה (להלן – ארה״ב) (Society of Automotive Engineers); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנת E.C.E.‎“ – תקנה (Regulation) שפרסמו מוסדות האו״ם על סמך הסכם E/ECE/324‏ – E/ECE/TRANS/505 בדבר אימוץ תנאים אחידים לאישור והכרה הדדית של ציוד לרכב מנועי וחלקיו, שנחתם בז׳נבה ביום 20 במרס 1958; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיית E.E.C“ – הנחיה (Directive) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן EEC ‏(EC)“ – תקנה (Regulation) שפרסמה מועצת הקהיליות האירופית (Council of European Communities), בדבר דרישות טכניות לרכב מנועי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן F.M.V.S.S.‎“ – תקן בטיחות פדרלי של ארה״ב (Federal Motor Vehicle Safety Standard) שפרסם משרד התחבורה של ארצות הברית, (U.S. Department of Transportation); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CFR“ – התקנות הפדרליות של ארצות הברית של אמריקה (Code of Federal Regulations) בדבר תקני רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.B.E“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב (Allgemeine Betriebserlaubnis) על פי תקנות התעבורה של הרפובליקה הפדרלית המערב גרמנית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור T.P.D.S.E.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של ממשלת צרפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת D.G.M.‎“ – הרשאה לשימוש בציוד וחלקי רכב של משרד התחבורה של איטליה, Direzeone Generale Motorizzazione; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודת A.A.M.V.A“ – תעודת איגוד מינהלי הרכב של ארצות הברית (American Association of Motor Vehicle Administrators) בדבר בדיקת מוצר תעבורה על ידי מעבדה מוסמכת על פי דרישות האיגוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן CMVSS“ – תקני בטיחות לכלי רכב (Canadian Motor Vehicle Safety Standards) שפרסם משרד התחבורה של קנדה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון ייצור“ – רשיון ייצור שניתן ליצרן של מוצר תעבורה על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1983}} (להלן – צו הפיקוח); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פח מצופה מחזיר אור“ – פח מצופה חומר מחזיר אור לפי ת״י 341 – מיון 103.2 בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3 והוא מסומן כנדרש בסעיף 105.1 לת״י 341 ולידו סימון מ.ת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרישות חובה“ – דרישות טכניות לענין רישומו של רכב, שפרסם אגף הרכב ושניתן לעיין בהן במשרדי אגף הרכב במשרד התחבורה, בשעות העבודה הרגילות של המשרד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ABG“ – אישור שנותן משרד התחבורה של גרמניה, המעיד על התאמה לתקן. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: סימונים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|תו תקן – ניתן על־ידי מינהלת תו תקן במכון התקנים הישראלי, ומעיד על התאמת המוצר לת״י|הסימון: [[Image:Tav Teken Israeli.svg|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן תקן בטיחות – ניתן על ידי מינהלת תו־תקן במכון התקנים הישראלי ומעיד על התאמת המוצר למפמ״כ|הסימון: [[Image:Tav Teken Betichut.png|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 3}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן העפיפון (Kite Mark) – ניתן על ידי מכון התקנים הבריטי ומעיד על התאמת המוצר לתקן B.S.‎|הסימון: [[Image:Kitemark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 4}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן J.I.S.‎ – ניתן על ידי מכון התקנים היפני ומעיד על התאמת המוצר לתקן J.I.S.‎|הסימון: [[Image:JIS mark.svg|40px|top|link=]]}} {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשנ״ח|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 5}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.C.E – ניתן על ידי מוסדות האו״ם ומעיד על התאמת המוצר לתקנת E.C.E|הסימון: [[Image:ECE E4 Mark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:ת}} הערות {{ח:תת|א.}} המספר שבעיגול מזהה את המדינה שבה נבדק המוצר (להבדיל מארץ הייצור) לפי הסימול הבא: {{ח:תת}} {{עמודות|3|1. גרמניה המערבית {{ש}} 2. צרפת {{ש}} 3. איטליה {{ש}} 4. הולנד {{ש}} 5. שבדיה {{ש}} 6. בלגיה {{ש}} 7. הונגריה {{ש}} 8. צ׳כוסלובקיה {{ש}} 9. ספרד {{ש}} 10. יוגוסלביה {{ש}} 11. הממלכה המאוחדת {{ש}} 12. אוסטריה {{ש}} 13. לוקסמבורג {{ש}} 14. שוויץ {{ש}} 15. גרמניה המזרחית {{ש}} 16. נורבגיה {{ש}} 17. פינלנד {{ש}} 18. דנמרק {{ש}} 19. רומניה {{ש}} 20. פולין {{ש}} 21. פורטוגל {{ש}} 22. ברית המועצות {{ש}} 23. יוון {{ש}} 24. (טרם הוקצה) {{ש}} 25. קרואטיה {{ש}} 26. סלובניה {{ש}} 27. סלובקיה {{ש}} 28. בלרוס {{ש}} 29. אסטוניה {{ש}} 30. טורקיה}} {{ח:תת|ב.}} המספר שמתחת לעיגול מזהה את מספר האישור שניתן למוצר, ובלעדיו אין הסימון תקף. {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן E.E.C.‎ ניתן על ידי מועצת הקהיליות האירופיות (השוק המשותף) ומעיד על התאמה להנחיית E.E.C.‎ כמפורט|הסימון: [[Image:EEC Mark.png|40px|top|link=]]}} {{ח:ת}} הערה: שיטות הספרור זהות לאלה {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט 5|שבסימן 5}} (E.C.E) {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.O.T.‎ – ניתן על ידי מחלקת התחבורה הפדרלית של ארה״ב ומעיד על התאמה לתקן FMVSS|הסימון: '''D.O.T.‎'''}} {{ח:ת}} הערה: במקרים מסויימים מחייבים תקני FMVSS סימונים נוספים על פי המפורט בגוף התקן כדוגמת סימוני עומס, לחץ אוויר וכיו״ב בצמיגים. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 8}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן K.B.A.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה המערב גרמני ומעיד על התאמה לתעודת A.B.E.‎ (הספרה זהה לזו של תעודת ה־A.B.E.‎)|הסימון: '''KBA 123456'''}} {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 9}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן D.G.M.‎ – ניתן על ידי משרד התחבורה של איטליה ומעיד על התאמת המוצר למפורט בתעודת D.G.M.‎|הסימון: '''D.G.M.‎'''}} {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 10}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן S.A.E.‎ – מעיד על התאמת המוצר למפרט S.A.E.‎ –|הסימון: '''S.A.E. J1234'''}} {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 11}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן מ.ת. – מעיד על התאמת המוצר לתנאי רשיון ייצור שניתן על פי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח}} –|הסימון: '''מ.ת. 3456'''}} {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 12}} {{ח:ת}} {{טור לשמאל|סימן DIN STVZO – מעיד על התאמה לדרישות משרד התחבורה המערב גרמני –|הסימון: '''DIN STVZO'''}} {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8|עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 13}} {{ח:ת}} סימן JWL – מעיד על התאמה לתקן היפני לאופנים ממתכת קלה (Japan Wheel Light Metal Standard) {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳: תקנים, מפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשנ״א־11|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}} {{ח:ת}} תווית נוהג חדש {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|תקנה 9א}})}} {{ח:תת|(1)}} נוסח התווית יהיה ”נהג חדש“, מידותיה 20×12 ס״מ ויהיה בה אמצעי להצמדתה לחלון. {{ח:תת|(2)}} צבע האותיות בתווית יהיה שחור על רקע צהוב מחזיר אור, ומידותיהן: גובה – 40 מ״מ; רוחב – עד 35 מ״מ; עובי קו באות – 6 מ״מ. {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף*|1א||תיקון: תשע״ו־7, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1א}} {{ח:ת}} רכינוע וגלגינוע {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39יד|תקנות 39יד}}, {{ח:פנימי|סעיף 39יח1|39יח1}} {{ח:פנימי|סעיף 122ב|ו־122ב}})}} {{ח:תת|(1)}} סימון הגלגינוע יהיה במדבקה בת־קיימא, רוחבה לא יפחת מ־60 מילימטר ואורכה מ־50 מילימטר, גודל אות בה לא יפחת מ־5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים; {{ח:תתת|(ב)}} הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה, לגיל 16 לפחות; {{ח:תתת|(ג)}} המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן; {{ח:תתת|(ד)}} משקל עצמי של הגלגינוע; {{ח:תתת|(ה)}} משקל מרבי של רוכב; {{ח:תתת|(ו)}} הספק מרבי; {{ח:תתת|(ז)}} מהירות מרבית; {{ח:תתת|(ח)}} בגלגינוע עם צמיג פניאומטי – לחץ אוויר בצמיגים; {{ח:תת|(2)}} קסדות לרוכבי רכינוע וגלגינוע יסומנו על ידי היצרן או היבואן בסימן EN-1078 או בסימן CPSC; סימון כאמור יהיה לפי הוראות התקן האירופי EN-1078 או לפי הוראות התקן האמריקני CPSC-16, לפי הענין, כאמור בתקן הרשמי ת״י 1613 של מכון התקנים הישראלי – קסדות מגן לרוכבי אופניים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}} {{ח:ת}} פנס אזהרה מהבהב או מסתובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 62|תקנות 62(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 101|ו־101}})}} {{ח:תת|(1)}} הפנס יהיה בצורת כיפה שקופה המאפשרת ראיית האור שבו מכל עבריו. {{ח:תת|(2)}} בפנס ייקבע אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} נורית או זוג נוריות שהספקן הכולל לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W; הנוריות תידלקנה ותכבינה לחלופין בקצב שלא יפחת מ־80 פעימות בדקה ולא יעלה על 100 פעימות בדקה; מקום שהותקנו בפנס זוג נוריות – תידלקנה ותכבינה בעת ובעונה אחת; {{ח:תתת|(ב)}} נורית שהספקה לא יפחת מ־40W ולא יעלה על 55W שתדלוק דרך קבע ובו קבועה מראה קעורה מסתובבת המשמשת לשליחת קרן האור המשתקפת מאור הנורית; מהירות הסיבוב של המראה לא תפחת מ־80 סיבובים לדקה ולא תעלה על 100 סיבובים לדקה וקרן האור תהיה מקבילה לקרקע; {{ח:תתת|(ג)}} פנס המתאים לתקן ECE Reg. 65. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשנ״ב־5, תשס״א־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 3}} {{ח:ת}} שלט ”ילדים“ ושלט ”נוסעים“ {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83|תקנות 83(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 84|ו־84(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט – 12.5×30 ס״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר – פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן ואם מותקנת בשלט תאורת LED, פח בצבע שחור. {{ח:תת|(3)}} צבע אותיות המלה ”ילדים“ או ”נוסעים“ יהיה שחור ואם מותקנת תאורת LED בכל צבע, למעט צבע אדום, ומידותיהן: {{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ; רוחב – עד 54 מ״מ; עובי – 15 מ״מ. {{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשנ״א־2, תשנ״ו־7, תשס״ה|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4}} {{ח:ת}} מושב בטיחות ומושב מגביה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 83א|תקנה 83א(א)}})}} {{ח:תת|(א)}} מושב בטיחות ומושב מגביה יהיו מתאימים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 213; {{ח:תתת|(2)}} ECE R 44/03 ועדכוניו כפי שתורה מנהלת אגף הרכב. {{ח:תת|(ב)}} מושב הבטיחות והמושב המגביה יישאו סימון במידות 8×12 ס״מ בנוסח זה: {{ח:תתת}} תוצרת חב׳ . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} דגם . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לתקן . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} אישור משרד התחבורה מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ש}} מתאים לשימושו של ילד מגיל . . . . . עד גיל . . . . . {{ש}} או ממשקל . . . . . . . . . . . . ק״ג עד . . . . . . . . . . . ק״ג {{ש}} היבואן: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} מען: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ש}} טלפון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|4א||תיקון: תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ט־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4א}} {{ח:ת}} מרכב תקני לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(א) ו־(ב)}})}} {{ח:תת|(1)}} באוטובוס זעיר – יתאים לדרישות החובה לאוטובוסים; {{ח:תת|(2)}} ברכב מסחרי בלתי אחוד – יתאים למפמ״כ 63; {{ח:תת|(3)}} ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 4,000 ק״ג – יתאים לדרישות החובה לרכב דו תכליתי שמשקלו הכולל המותר מעל 4,000 ק״ג; {{ח:תת|(4)}} בטיולית – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג טיולית; {{ח:תת|(5)}} ברכב מדברי – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב מדברי; {{ח:תת|(6)}} ברכב מסחרי להובלת נפטרים – יתאים לדרישות החובה לרכב מסוג רכב להובלת נפטרים. {{ח:סעיף*|4ב||תיקון: תשפ״א־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 4ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 5}} {{ח:ת}} שלט לסימון רכב מסחרי המוביל מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85|תקנה 85(ז)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט: 40×50 ס״מ {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה: {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען חורג</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען רחב</div> | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">זהירות {{ש}} מטען ארוך</div> }} {{ח:תת}} צבע האותיות במלים יהיה אדום ומידות האותיות: גובה – 70 מ״מ; רוחב עד – 45 מ״מ; עובי – 15 מ״מ. {{ח:תת|(4)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־6, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 6}} {{ח:ת}} התקני חיבור סובב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85א|תקנה 85א(ב)}})}} {{ח:ת}} התקני חיבור סובב המתאימים לאחד מהתקנים האלה: {{ח:תת|(1)}} למפמ״כ 120; {{ח:תת|(2)}} לתקן I.S.O; {{ח:תת|(3)}} לתקן EN; {{ח:תת|(4)}} לתקן DIN. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 7}} {{ח:ת}} משולש לסימון מטען חורג {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות: משולש שווה צלעות שצלעו 60 ס״מ, וקדקדיו מעוגלים ברדיוס של 40 מ״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. {{ח:תת|(3)}} סימון: סימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 לסימון מ.ת. באותיות שגבהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של בסיס המשולש. {{ח:תת|(4)}} צבע המשולש – {{ח:תתת|(א)}} לסימון מטען חורג קדמי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו; {{ח:תתת|(ב)}} לסימון מטען חורג אחורי – יהיה לבן מחזיר אור משני צדיו ולו מסגרת בצבע אדום מחזיר אור לאורך היקף המשולש משני צדיו; רוחב המסגרת יהיה 7.5 ס״מ. {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 8}} {{ח:ת}} שלט סימון לגורר ולנגרר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ב) ו־(ג)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט לגורר: 12.5×30 ס״מ; לנגרר 40×50 ס״מ. {{ח:תת|(2)}} החומר: פח מצופה מחזיר אור לבן. {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח אחד מאלה: {{ח:תת}} {{טורים שווים ממורכז | <div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">גורר</div> |<div style{{=}}"padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block; height: 3rem; align-content: center;">נגרר על ידי {{ש}} 12-345-67</div> }} {{ח:תת|(4)}} צבע האותיות יהיה שחור ומידותיהן: {{ח:תת}} גובה – 70 מ״מ; {{ח:תת}} רוחב – עד 45 מ״מ; {{ח:תת}} רוחב – 15 מ״מ. {{ח:תת|(5)}} סימון: הסימון לפי ת״י 341 סעיף 105.1 וסימון מ.ת. באותיות שגובהן לא יעלה על 3 מ״מ; הסימון יהיה בפינה השמאלית התחתונה של השלט. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשנ״ד־4, תשנ״ה־4, תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשע״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9}} {{ח:ת}} קסדות לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ג|תקנות 39ג(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}} {{ח:פנימי|סעיף 223|ו־223}})}} {{ח:ת}} קסדות מגן לרוכבי אופנוע ולרוכבי טרקטורון יהיו לפי אחד התקנים המפורטים והמסומנים להלן: {{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(2)}} תקנת E.C.E REG. 22 – סימון: E.C.E 22; {{ח:תת|(3)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(6)}} תקן יפני JIS-T8133, ‏Type C בלבד – סימון JIS. {{ח:סעיף*|9א||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9א}} {{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים ולתלת אופן {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|תקנות 130(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|ו־136(ב)}})}} {{ח:ת}} מחזיר אור לאופניים יהיה אחד מאלה – {{ח:תת|(1)}} מחזיר אור קשיח שצבעו אדום ולפי תקן מן המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} תקנת ECE REG No. 3 – סימון: ECE; {{ח:תתת|(ב)}} הנחיית ‎757/76{{ח:הערה|/}}EEC – סימון: EEC; {{ח:תתת|(ג)}} הנחיות SAE {{ח:הערה|J}}1594 – סימון: SAE; {{ח:תתת|(ד)}} תקן FMVSS 218 – סימון: D.O.T; {{ח:תתת|(ה)}} תקן B.S 5361{{ח:הערה|:1976}} – סימון: סימן העפיפון; {{ח:תתת|(ו)}} תקן DIN 4848 – סימון: DIN. {{ח:תת|(2)}} מחזיר אור גמיש להדבקה על הכנף האחורית שצבעו אדום ומידותיו 2.5×15 ס״מ, לפי תקן ישראלי ת״י 341 מיון 103.1 ובעל כושר החזרת אור 103.3 או 103.4. {{ח:סעיף*|9ב||תיקון: תשס״ה־19|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 9ב}} {{ח:ת}} שלט סימון לרכב בבדיקה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 190א|תקנה 190א(ד)}})}} {{ח:תת|(1)}} מידות השלט 25×45 ס״מ, מידות האותיות 25×20 מ״מ; {{ח:תת|(2)}} השלט יהיה בצבע לבן מחזיר אור וצבע האותיות יהיה אדום; {{ח:תת|(3)}} כתובת בנוסח כלהלן: {{ח:תת}} <div style="text-align: center;"><div style="padding: 5px 30px; border: 1px solid black; display: inline-block;">רכב בבדיקת מבחן {{ש}} שם המוסך <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span> {{ש}} מספר רישיון המוסך <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">______________</span></div></div> {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10}} {{ח:ת}} מספר זיהוי רכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}})}} {{ח:תת|1.}} מספר הזיהוי של הרכב (Vehicle Identification Number – VIN) – יהיה כקבוע בתקן ISO 3779 או במפרט SAE J272. {{ח:תת|2.}} מבנה מס׳ זיהוי (VIN) {{ח:תת}} <table> <tr style="font-size: 90%;"><th colspan="6">מס׳ רץ ומפעל הרכב</th><th>שנת ייצור</th><th colspan="6">תכונות שונות של הרכב</th><th colspan="3">יצרן וארץ ייצור</th></tr> <tr style="text-align: center;"><td>17</td><td>16</td><td>15</td><td>14</td><td>13</td><td>11</td><td>10</td><td>9</td><td>8</td><td>7</td><td>6</td><td>5</td><td>4</td><td>3</td><td>2</td><td>1</td></tr> </table> {{ח:תת|3.}} קוד סימון שנת ייצור: {{ח:תת}} <table> <tr><th>קוד</th><th>שנה</th></tr> <tr><td>V</td><td>1997</td></tr> <tr><td>W</td><td>1998</td></tr> <tr><td>X</td><td>1999</td></tr> <tr><td>Y</td><td>2000</td></tr> <tr><td>1</td><td>2001</td></tr> <tr><td>2</td><td>2002</td></tr> <tr><td>3</td><td>2003</td></tr> <tr><td>4</td><td>2004</td></tr> <tr><td>5</td><td>2005</td></tr> <tr><td>6</td><td>2006</td></tr> <tr><td>7</td><td>2007</td></tr> <tr><td>8</td><td>2008</td></tr> <tr><td>9</td><td>2009</td></tr> <tr><td>A</td><td>2010</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|10א||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־4, תשנ״ג־6, תשנ״ג־9, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ו־2, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 10א}} {{ח:ת}} תקנים למניעת זיהום אויר, תצרוכת והתאמת דלק ומניעת רעש מרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282א|תקנה 282א}})}} {{ח:תת|(1)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע בנזין''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>למן שנת הייצור</th><th>נפח המנוע בסמ״ק</th><th>משקל כולל מותר בק״ג</th><th>נוסעים פרטי, מונית ורכב סיור מסחרי</th><th>זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור</th><th>אופנוע</th></tr> <tr><td>1977</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01</td><td>‎74/290/EEC {{ש}} או ECE 15.01</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1985</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎78/665/EEC {{ש}} או ECE 15.03</td><td>‎78/665/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">1989</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td>‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86</td><td>‎83/351/EEC {{ש}} או ECE 15.04 {{ש}} או CFR 40.86</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>עד 50</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>ECE 47</td></tr> <tr><td>מעל 50</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>ECE 40</td></tr> <tr><td>1992</td><td>מעל 2000</td><td rowspan="3">&nbsp;</td><td rowspan="3">‎88/76/EEC {{ש}} או ‎88/436/EEC {{ש}} או ‎89/458/EEC {{ש}} או ‎89/491/EEC {{ש}} או ‎91/441/EEC {{ש}} או CFR 40.86</td><td rowspan="3">&nbsp;</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>1993</td><td>מעל 1600</td></tr> <tr><td>1994</td><td>כל נפח</td></tr> <tr><td>1995</td><td>&nbsp;</td><td>עד 3500</td><td>&nbsp;</td><td>‎93/59/EEC {{ש}} או לרכב מתוצרת ארה״ב EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 68 as of 1/1/94</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1996 לרכב שייצורו נמשך משנת הדגם 1995</td><td>כל נפח</td><td>עד 3500</td><td colspan="2">‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">1996 לדגם חדש שהוחל בייצורו ב־1 בינואר 1996</td><td rowspan="3">כל נפח</td><td>עד 2500 {{ש}} 2500–3500</td><td colspan="2">‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">עד 3500</td><td colspan="2">לרכב מתוצרת ארה״ב ECA (49 States)‎ מקסיקו וקנדה – כל דגמי 1996</td><td rowspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>‎40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td><td>LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> </table> {{ח:תת|(2)}} '''זיהום אויר מרכב המופעל במנוע דיזל''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">שנת הייצור</th><th rowspan="2">סוג הרכב</th><th rowspan="2">משקל כולל מותר בק״ג</th><th rowspan="2">תקני עשן מחוייבים</th><th colspan="2">תקני גזים מחייבים</th></tr> <tr><th>לפי EEC</th><th>לרכב מתוצרת ארה״ב</th></tr> <tr><td>עד 1993</td><td>כל הסוגים</td><td>כל משקל</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">למן 1994</td><td>רכב נוסעים פרטי, מונית, רכב סיור, רכב מסחרי</td><td>עד 2349</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎91/441/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אוטובוס רכב מסחרי</td><td>3,500 ומעלה</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎88/77/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>מונית או רכב סיור בעל מרכב זוטובוס ואוטובוס זעיר</td><td>מ־2350 עד 3500</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎88/77/EEC או ‎91/441/EEC</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="2">למן 1995</td><td>מסחרי</td><td>עד 3500</td><td>‎72/306/EEC {{ש}} או ECE 24</td><td>‎93/59/EEC</td><td>EPA (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>מעל 3500</td><td>&nbsp;</td><td>‎91/542/EEC</td><td>EPA (49 States) GDT 1991 1993 YM</td></tr> <tr><td rowspan="3">1996</td><td>פרטי, מונית, רכב סיור, זוטובוס, אוטובוס זעיר</td><td>עד 2,500</td><td>‎72/306{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 24</td><td>רכב שייצורו נמשך מ־1995: ‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC {{ש}} דגם חדש שהוחל בייצורו מ־1.1.96: ‎94/12{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) CDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>מסחרי, זוטובוס, אוטובוס זעיר ורכב סיור</td><td>מ־2,501 עד 3,500</td><td>&nbsp;</td><td>‎93/59{{ח:הערה|/}}EEC או ‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) LDT 40 CFR Part 86 as of 1.1.94</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>מעל 3,501</td><td>&nbsp;</td><td>‎91/542{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>EPM (49 States) HDT 40 CFR Part 86 as of 1/1/94</td></tr> </table> {{ח:תת|(3)}} '''תצרוכת והתאמת דלק''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">למן שנת הייצור</th><th colspan="2">נוסעים פרטי ומונית</th><th>מסחרי</th></tr> <tr><th>ממשקל כולל 400 ק״ג עד 2200 ק״ג</th><th>ממשקל כולל 2201 ק״ג כולל ומעלה</th><th>מעל 400 ק״ג ממשקל כולל מותר</th></tr> <tr><td>1986 ולאחריה</td><td>‎80/1268{{ח:הערה|/}}EEC או ECE 15.04</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1991</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש בבנזין לפי תקן ישראלי מס׳ 90 עם או בלי תוספים לדלק.</td></tr> <tr><td>1992</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב כי המנוע מותאם לשימוש (1) בבנזין לפי ת״י מס׳ 90 עם או בלי תוספים; (2) בבנזין נטול עופרת המשווק בישראל.</td></tr> <tr><td>1994</td><td colspan="3">הצהרת יצרן הרכב, לגבי רכב המונע במנוע דיזל, כי המנוע מותאם לשימוש בסולר לפי ת״י 107.</td></tr> </table> {{ח:תת|(4)}} '''רעש מכלי רכב''' {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שנת הייצור</th><th>רכב בעל 4 גלגלים או יותר</th><th>רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע מעל 50 סמ״ק</th><th>רכב בעל 2 או 3 גלגלים עם מנוע עד 50 סמ״ק</th></tr> <tr><td>1977–1986</td><td>ECE 9 או ‎70/157/EEC</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>1987 ולאחריה</td><td>‎77/212{{ח:הערה|/}}EEC או ‎81/334{{ח:הערה|/}}EEC או ‎84/372{{ח:הערה|/EEC}} או ECE 9.01 או ECE 51</td><td>ECE 41 או ‎78/1015{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>ECE 63</td></tr> <tr><td>1995</td><td>‎84/424{{ח:הערה|/}}EEC או ‎89/491{{ח:הערה|/}}EEC</td><td>–</td><td>–</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״ב־3, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11}} {{ח:ת}} רפידות בלם ומצמד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ב|תקנה 282ב}})}} {{ח:ת}} רפידות הבלם והמצמד יעמדו באחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} מפרט SAE J866A ומסומנות בהתאם; {{ח:תת|(2)}} תעודת ABE ומסומנות בצדן האחורי בסימון K.B.A.‎. {{ח:סעיף*|11א||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11א}} {{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 282ג|תקנה 282ג}})}} {{ח:ת}} תקנים למניעת הפרעות קשר יהיו מתאימים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} ‎72/245{{ח:הערה|/}}EEC; {{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|(3)}} ECE 10; {{ח:תת|(4)}} ת״י 81; {{ח:תת|(5)}} ת״י 87. {{ח:סעיף*|11ב||תיקון: תשנ״ו־2, תשנ״ז־8, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 11ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 12}} {{ח:ת}} מערכת הפליטה {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 318|תקנה 318(ב)}})}} {{ח:ת}} מערכת הפליטה תתאים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 144; {{ח:תת|(2)}} הנחיית EEC מס׳ ‎334/81/EEC; {{ח:תת|(3)}} תעודת ABE; {{ח:תת|(4)}} תקן BS‏ – BS AU 193{{ח:הערה|:}}1983‎; {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} EEC; {{ח:תת|(3)}} KBA; {{ח:תת|(4)}} סימן העפיפון. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ג־3, תשנ״ד־6, תשנ״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 13}} {{ח:ת}} אופנים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 321|תקנה 321}})}} {{ח:ת}} האופנים ברכב יהיו עשויים לפי אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} פלדה כבושה במידות שקבע יצרן הרכב לשימוש בסוג ובדגם הרכב הנדון בלבד; {{ח:תת}} סימון: תו תקן; {{ח:תת|(2)}} נתך קל, ומתאימים למפמ״כ 240; {{ח:תת|(3)}} נתך קל, ואושרו בתעודת ABE; {{ח:תת|(4)}} נתך קל המסומן DOT; {{ח:תת|(5)}} נתך קל ואושר בתעודת JWL; {{ח:תת|(6)}} נתך קל ואושר בתעודת JIS. {{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 14}} {{ח:ת}} צמיגי גומי פנאומטיים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 322|תקנה 322(א)}})}} {{ח:ת}} הצמיגים יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} FMVSS 109 או CMVSS 109; {{ח:תת|(2)}} FMVSS 119 או CMVSS 119; {{ח:תת|(3)}} J.I.S.‎ 4230; {{ח:תת|(4)}} E.C.E.‎ 30; {{ח:תת|(5)}} E.C.E.‎ 54. {{ח:ת}} סימונים: D.O.T.‎‏, E.C.E.‎‏, J.I.S.‎. {{ח:ת}} הערה: הסימונים בכל הנוגע למידותיו, מבנהו וכושר ההעמסה של הצמיג, כמתחייב מהתקן יהיו בולטים על דופן הצמיג וייעשו בידי יצרן הצמיג. {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15}} {{ח:ת}} חיבורים לבדיקת לחץ האוויר במערכות בלמי אוויר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 326|תקנה 326(א)}})}} {{ח:ת}} החיבורים לבדיקת לחץ האוויר יתאימו בכל פרטיהם לתקן – I.S.O. 3583/1975. {{ח:סעיף*|15א||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 15א}} {{ח:ת}} מיתקן למניעת נעילה (ABS) {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 330א|תקנה 330א}})}} {{ח:תת|(א)}} המיתקן למניעת נעילה יתאים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ‎88/194/ECC Annex 10; {{ח:תתת|(2)}} ECE 13.06 Annex 13 {{ח:תת}} ובלבד שהמיתקן כולל חיישן למהירות סיבוב גלגלי הרכב ובקר המפעיל את המיתקן. {{ח:תת|(ב)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category 1 שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ג)}} במונית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(3)}} יתאים המיתקן לאמור בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} ברכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 330א|בתקנה 330א(א)(4)}} יתאים המיתקן גם לקבוע ב־Category A שב־Annex 10 וב־Annex 13 האמורים בפרט משנה (א). {{ח:תת|(ה)}} המיתקן יתאים לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תקן ‎71/320/EEC‏ + ‎98/12/EC; {{ח:תתת|(2)}} לרכב המיוצר במדינות NAFTA יתאים המיתקן לאחד מאלה ובהתאם לסיווגי הרכב כמפורט בתקנים: {{ח:תתתת|(א)}} לרכב עם בלמים הידראוליים, כמפורט באחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} FMVSS 105; {{ח:תתתתת|(2)}} CMVSS 105; {{ח:תתתתת|(3)}} FMVSS 135; {{ח:תתתתת|(4)}} CMVSS 135; {{ח:תתתת|(ב)}} FMVSS 121 לרכב עם בלמי אוויר. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ז־8, תשס״ה, תשס״ה־4, תשס״ה־16, תשס״ט־4, תשע״ה־4, תשע״ה־6, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16}} {{ח:ת}} פנסים ואורות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 351|תקנה 351(ב)}})}} {{ח:תת|(1)}} פנסי החזית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 334|בתקנה 334}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ‎89/517/EEC; {{ח:תתת|(ב)}} ECE 1; {{ח:תתת|(ג)}} ECE 2; {{ח:תתת|(ד)}} ECE 5; {{ח:תתת|(ה)}} ECE 8; {{ח:תתת|(ו)}} ECE 20; {{ח:תתת|(ז)}} ECE 31; {{ח:תתת|(ח)}} ECE 56; {{ח:תתת|(ט)}} ECE 57; {{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108 מסוג Guide‏ HB3 ו־HB4 שאישר מנהל אגף הרכב לדגם הרכב; {{ח:תתת|(י)}} FMVSS 108; {{ח:תתת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(יב)}} C.M.V.S.S 108. {{ח:תת|(2)}} פנסי הסימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 339|בתקנות 339}}, {{ח:פנימי|סעיף 340|340}}, {{ח:פנימי|סעיף 341|341}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369(ב)}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341; {{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 7; {{ח:תתת|(ג)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC; {{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי – {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 339|תקנה 339}} – תקן SAE‏, SAE J222; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 340|תקנות 340}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}} – תקן SAE‏, SAE J592; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 341|תקנה 341}} – תקן SAE‏, SAE J585. {{ח:תת|(3)}} פנסי האיתות והבלימה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנות 342}} {{ח:פנימי|סעיף 344|ו־344}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מפמ״כ 341; {{ח:תתת|(ב)}} ECE REG. 56; {{ח:תתת|(ג)}} ECE REG. 6; {{ח:תתת|(ד)}} ECE REG. 48; {{ח:תתת|(ה)}} ‎759/76/EEC; {{ח:תתת|(ו)}} ‎97/30/EC ו־‎76/758/EEC; {{ח:תת}} וכן לענין פנסים לפי – {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 342|תקנה 342}} – תקן SAE‏, SAE J586; {{ח:תתת}} {{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344}} – תקן SAE‏, SAE J588. {{ח:תת|(3א)}} פנס הבלימה הנוסף כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 342|בתקנה 342}} יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} SAE {{ח:הערה|J}}186A {{ח:תת|(2)}} ECE Reg. 7 {{ח:תת}} סימונים: DOT‏, ECE‏, SAE; {{ח:תת}} הערה: פנס המותקן מצדה הפנימי של השמשה האחורית יהיה פטור מסעיפי מפרט SAE {{ח:הערה|J}}186A הנוגעים להגנה מפני לחות, אבק וקורוזיה. {{ח:תת|(4)}} הפנסים להארת לוחית הזיהוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|תקנה 343}}, לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 4; {{ח:תתת|(ב)}} ‎760/76/EEC; {{ח:תתת|(ג)}} SAE J587. {{ח:תת|(5)}} פנסי ערפל קדמיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|תקנה 347(א)}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 19; {{ח:תתת|(ב)}} ‎762/76/EEC. {{ח:תת|(6)}} פנסי ערפל אחוריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 347א|תקנה 347א}} יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 38; {{ח:תתת|(ב)}} ‎538/77{{ח:הערה|/}}EEC. {{ח:תת|(6א)}} פנסי ערפל שיותקנו ברכב ששנת ייצורו 2005 ואילך יהיו – {{ח:תתת|(א)}} בהתאם לתקן ‎1999/14/EC‏ + ‎77/538/EEC; {{ח:תתת|(ב)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA; {{ח:תתת|(ג)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:תת|(7)}} הפנסים להארת הדרך בנסיעה לאחור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 348|תקנה 348}} לרכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה, יתאימו לאחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE REG. 23; {{ח:תתת|(ב)}} ‎77/539/EEC ו־‎97/32/EC; {{ח:תתת|(ג)}} SAE J593. {{ח:תת|(8)}} פנס החזית יהיה מסומן בסימן מובלט על העדשה או על הפנס באחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE; {{ח:תתת|(ב)}} שם היצרן וסוג הפנס; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת}} ואולם ניתן לסמן את פנס החזית ברכב נוסעים פרטי על פי התקנים שנקבעו לענין זה בדרישות החובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 282|תקנה 282}}. {{ח:תת|(9)}} הנוריות לפנסי החזית יהיו מסומנות באחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} ECE לפנס אירופאי; {{ח:תתת|(ב)}} ECE או DOT, שם יצרן וסוג נורה על פי FMVSS לפנס אמריקאי; {{ח:תתת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תתת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(10)}} עדשות הפנסים המפורטים, בפסקאות (2) עד (7) יהיו מסומנים באחד מסימונים אלה: {{ח:תתת|(א)}} תו תקן; {{ח:תתת|(ב)}} E.C.E; {{ח:תתת|(ג)}} E.E.C; {{ח:תתת|(ד)}} D.O.T.‎; {{ח:תתת|(ה)}} S.A.E.‎; {{ח:תתת|(ו)}} מ.ת. {{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף*|16א||תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 16א}} {{ח:ת}} מחווני כיוון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 344|תקנה 344(יב)}})}} {{ח:ת}} מחווני הכיוון ברכב יהיו – {{ח:תת|(1)}} בהתאם לתקן ‎97/28/EC‏ + ‎76/756/EEC; {{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS לרכב המיוצר במדינות NAFTA. {{ח:תת|(2)}} בהתאם לתקני FMVSS; {{ח:תת|(3)}} בהתאם לתקני CMVSS לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:סעיף*|17||תיקון: תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17}} {{ח:ת}} מחזירי אור {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|תקנה 345}})}} {{ח:ת}} מחזיר אור יהיה מתאים לאחר מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} ‎757/76/EEC; {{ח:תת|(2)}} ECE REG. 3; {{ח:תת|(3)}} FMVSS 108 או CMVSS 108; {{ח:תת|(4)}} SAE {{ח:הערה|J}}1594. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} סימון EEC; {{ח:תת|(2)}} סימון DOT; {{ח:תת|(3)}} סימון מ.ת.; {{ח:תת|(4)}} סימון ECE; {{ח:תת|(5)}} סימון SAE. {{ח:ת}} הערה: תקנים וסימונים אלה יבואו ברכב ששנת ייצורו 1973 ולאחריה בלבד. {{ח:סעיף*|17א||תיקון: תשנ״ד־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 17א}} {{ח:ת}} חומר לבנין פנים המרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 352|תקנה 352(ב)}})}} {{ח:ת}} כל חומר שממנו בנוי פנים המרכב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} FMVSS 302 או CMVSS 302; {{ח:תת|(2)}} מפמ״כ 373 או 400. {{ח:ת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 250 מ״מ לדקה. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ד־4, תשנ״ד־6, תשס״ה־4, תשס״ה־18, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 18}} {{ח:ת}} מושבים ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 355|תקנה 355(ג2) עד (ה)}})}} {{ח:תת|(א)}} מושב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 222; {{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 363; {{ח:תתת|(3)}} ECE REG. 17 לגבי חוזק התקנת המושבים; {{ח:תתת|(4)}} ECE REG. 25 לגבי הלם משענת הראש; {{ח:תתת|(5)}} ECE REG. 21 לגבי הלם גב המושב. {{ח:תת|(ב)}} חומרי הריפוד והציפויים למושבים יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} FMVSS 302; {{ח:תתת|(2)}} מפמ״כ 373. {{ח:תת}} הערה: בדיקת החומר תיעשה לפי תקן ISO 3795 כאשר מהירות הבעירה של החומר לא תעלה על 100 מ״מ לדקה. {{ח:תת|(ג)}} משענת ראש שתותקן ברכב תהיה בהתאם לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הנחיית ‎78/932/EEC; {{ח:תתת|(2)}} תקן FMVSS 202 או תקן CMVSS 202 לרכב המיוצר בקנדה. {{ח:סעיף*|19||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ה־4, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 19}} {{ח:ת}} שמשות לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 356|תקנה 356(א) ו־(ג)}})}} {{ח:תת|(א)}} השמשות לרכב יתאימו לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 546; {{ח:תתת|(2)}} ECE Reg. 43; {{ח:תתת|(3)}} ‎92/22/EEC; {{ח:תתת|(4)}} FMVSS 205 או CMVSS 205. {{ח:תת|(ב)}} שמשות לרכב שיובאו או יוצרו בישראל עד יום 1 ביולי 1992 יכול שיתאימו גם לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} BS AU 178{{ח:הערה|:1980}} {{ח:תתת|(2)}} DGM {{ח:תתת|(3)}} DIN {{ח:תתת|(4)}} JIS R 3211{{ח:הערה|:1998}} {{ח:תת|(ג)}} שמשות העשויות חומר שאינו זכוכית יהיו מן הסוג המיוצר על פי רשיון ייצור או שאושרו ליבוא בידי מנהל אגף הרכב. {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 20}} {{ח:ת}} צופר {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 359|תקנה 359(א) ו־(ד)}})}} {{ח:ת}} הצופר ברכב יתאים לאחד מתקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} ECE REG. 28; {{ח:תת|(2)}} ‎70/388/EEC. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} E.C.E.‎; {{ח:תת|(2)}} E.E.C.‎. {{ח:סעיף*|21||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ה־4, תשע״ח־12|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 21}} {{ח:ת}} מראות תשקיף מצלמות ומסכים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}})}} {{ח:תת|(א)}} מראות התשקיף מצלמות ומסכים ברכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 361|תקנה 361}} יתאימו לאחד מתקנים אלה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 46; {{ח:תתת|(3)}} ‎71/127/EEC; {{ח:תתת|(4)}} ‎79/795/EEC; {{ח:תתת|(5)}} FMVSS 111. {{ח:תת|(ב)}} סימונים: {{ח:תתת|(1)}} תו תקן; {{ח:תתת|(2)}} EEC; {{ח:תתת|(3)}} ECE; {{ח:תתת|(4)}} FMVSS; {{ח:תתת|(5)}} מ.ת. {{ח:סעיף*|22||תיקון: תשנ״ג־3, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 22}} {{ח:ת}} מיתקן להגנה בפני התנגשות תת־רכבית – פגוש אחורי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 363א|תקנה 363א(א)}})}} {{ח:ת}} המיתקן יתאים לאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מפמ״כ 241; {{ח:תת|(2)}} ‎79/490/EEC ועדכונו – ‎81/333/EEC; {{ח:תת|(3)}} תקן ישראלי 5841 – התקן הגנה תת־רכבי אחורי, מאוגוסט 2008 כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד ובאתר האינטרנט של מכון התקנים; {{ח:תת|(4)}} תקנת E.C.E 58 לרבות עדכונים שיתפרסמו לפיה וכתוקפה מזמן לזמן. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} סימון E.E.C.‎. {{ח:סעיף*|23||תיקון: תשס״ה־6, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 23}} {{ח:ת}} חגורות בטיחות ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39ד|תקנות 39ד(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ה|39ה(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 364א|ו־364א(ג), (ד) ו־(ה)}})}} {{ח:תת|(א)}} חגורות הבטיחות לגבי כל נוסע יהיו אחת מאלה – {{ח:תת}} חגורת מתניים: חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר; {{ח:תת}} חגורה אלכסונית: חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד; {{ח:תת}} חגורת שלוש נקודות: מערכת חגורות המעוגנת בשלוש נקודות עיגון והמהווה שילוב של חגורת מתניים וחגורה אלכסונית; {{ח:תת}} חגורה נצמדת: חגורת מתניים, או חגורת שלוש נקודות המצויידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועותיו של החוגר בתנאי נהיגה רגילים. {{ח:תת|(ב)}} חגורות הבטיחות תתאמנה, לפי הענין, לאחד מתקנים אלה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 543; {{ח:תתת|(2)}} ECE REG. 16; {{ח:תתת|(3)}} JIS D 4604{{ח:הערה|:1995}}; {{ח:תתת|(4)}} BS 3254{{ח:הערה|:1960}}; {{ח:תתת|(5)}} FMVSS 209 או CMVSS 209. {{ח:תת|(ג)}} סימונים: {{ח:תתת|(1)}} סימון תו תקן; {{ח:תתת|(2)}} סימון E.C.E.‎; {{ח:תתת|(3)}} סימון D.O.T.‎; {{ח:תתת|(4)}} סימון J.I.S.‎; {{ח:תתת|(5)}} סימון B.S.‎ (סמל העפיפון). {{ח:סעיף*|24||תיקון: תשנ״ג־3|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24}} {{ח:ת}} מזגני אוויר ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ג|תקנה 364ג(ז)}})}} {{ח:ת}} מזגן האוויר יתאים למפמ״כ 344. {{ח:ת}} מזגן מייצור מקומי – יסומן על פי סעיף 5 שבמפמ״כ 344, בתו תקן או בסימן מ.ת. {{ח:ת}} מזגן מיובא – יירשם עליו שם היצרן ודגם המזגן. {{ח:סעיף*|24א||תיקון: תשנ״א־4, תשנ״ג, תשנ״ג־3, תשנ״ד־4, תשפ״א־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24א}} {{ח:ת}} טכוגרף ברכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}} {{ח:ת}} טכוגרף המותקן ברכב, מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} טכוגרף בעל דיסקות – טכוגרף המתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX להנחיה ‎3821/85{{ח:הערה|/}}EEC המסומן בסימון EEC או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור; {{ח:תת|(2)}} טכוגרף דיגיטלי – מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 168א|בתקנה 168א(א)}}, הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי שהותקן ברכב לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים}}, ומסומן בסימון כמפורט באמנה. {{ח:סעיף*|24ב||תיקון: תשנ״ו־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 24ב}} {{ח:ת}} מיתקן מגביל מהירות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ה|תקנה 364ה}})}} {{ח:ת}} מיתקן מגביל המהירות יתאים ל־Annex 1 בהנחייה ‎92/24/EEC. {{ח:סעיף*|25||תיקון: תשנ״א־11, תשנ״ג־3, תשס״ה־19, תשס״ט־5, תשע״ה־6|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 25}} {{ח:ת}} משולשי אזהרה לרכב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 367|תקנה 367}})}} {{ח:ת}} משולשי האזהרה יתאימו לאחד מתקנים אלה – {{ח:תת|(1)}} ת״י 5384; {{ח:תת|(2)}} ECE REG. 27 בהתאם לעדכון האחרון; {{ח:תת|(3)}} FMVSS 125; {{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|(5)}} CMVSS 125. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(1)}} תו תקן; {{ח:תת|(2)}} E.C.E; {{ח:תת|(3)}} D.O.T.‎; {{ח:תת|(4)}} FMVSS; {{ח:תת|(5)}} CMVSS. {{ח:סעיף*|26||תיקון: תשנ״ב־3, תשנ״ב־8, תשנ״ז־8, תשס״ה־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 26}} {{ח:ת}} מטפים לשימוש ברכב מנועי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 370|תקנה 370(א)}})}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>סוג הרכב</th><th>כושר כיבוי עפ״י ת״י 1012</th><th>כמות המטפים לרכב</th><th>תחילה (שנת ייצור הרכב)</th><th>הערות</th></tr> <tr><td rowspan="2">מוניות ורכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק״ג</td><td>34ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>עד 1992</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>1993 ואילך</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אמבולנסים</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="3">רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג לרבות תומך</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>עד 1992</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">מ־1993 ואילך</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>אוטובוס או רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע עד 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים</td></tr> <tr><td rowspan="2">אוטובוס אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">כל שנות הייצור</td><td rowspan="2">האבקה תתאים גם לכיבוי מוצקים</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>אוטובוס מפרקי</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>אוטובוס דו־קומתי</td><td>55ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td rowspan="4">רכב מסחרי אשר לו היתר להסיע מעל 15 נוסעים בנוסף לנהג</td><td>34ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">עד 1992</td><td rowspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>1</td></tr> <tr><td>55ב׳</td><td>לפחות 2</td><td rowspan="2">מ־1993 ואילך</td></tr> <tr><td>או 89ב׳</td><td>לפחות 1</td></tr> <tr><td>מכלית להובלת גז דליק או דלק נוזלי</td><td>89ב׳</td><td>לפחות 3</td><td>עד 1992</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>בנתמך</td><td rowspan="3">89ב׳</td><td>לפחות 1</td><td rowspan="3">מ־1993 ואילך</td><td rowspan="3">&nbsp;</td></tr> <tr><td>במשאית</td><td>2</td></tr> <tr><td>בגרור</td><td>1</td></tr> <tr><td>במשאית המיועדת להובלת בקבוקי גז</td><td>183ב׳</td><td>לפחות 1</td><td>כל שנות הייצור</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} הערות: {{ח:תת|(א)}} המטפים יתאימו לת״י 570. {{ח:תת|(ב)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1991 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 463. {{ח:תת|(ג)}} ברכב ששנת ייצורו עד 1992 מותר השימוש במטפים המתאימים לת״י 987. {{ח:תת|(ד)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו עד 1996 מותר השימוש במטפים מהסוג האמור בטבלה או בהתאם לאמור בהערה (ה). {{ח:תת|(ה)}} ברכב מהסוג המנוי בטבלה ששנת ייצורו 1997 או לאחריה לא יותר שימוש אלא במטפים בהתאם למפמ״כ 339 מנובמבר 1995 וסימונם יהיה: {{ח:תתת|(1)}} ת״י 570 – לסוג המטפה; {{ח:תתת|(2)}} ת״י 129 – לתחזוקתו התקופתית; {{ח:תתת|(3)}} ת״י 1022 – להתאמת האבקה לכיבוי דלקות ממין א׳ למוצקים, ממין ב׳ לנוזלים וממין ג׳ לחשמל. {{ח:סעיף*|27||תיקון: תשנ״ג־3, תשנ״ה־4, תשנ״ט־2, תש״ס־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 27}} {{ח:ת}} מתקני גרירה וריתום בגורר, בגרור, בתומך ובנתמך {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 371|תקנות 371}} {{ח:פנימי|סעיף 377|ו־377(א) ו־(ד)}})}} {{ח:ת}} מיתקני גרירה וריתום יהיו לפי תקנים אלה: {{ח:תת|(1)}} חיבורי חשמל – {{ח:תתת|(א)}} לרכב מסוג M1‏, M2‏, N1‏, O1‏, O2 – לפי תקן ISO 11446‏ (13 פינים 12V); {{ח:תתת|(ב)}} לרכב מסוג N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 12098‏ (15 פינים 24V); {{ח:תתת|(ג)}} לרכב מסוג M2‏, N2‏, N3‏, O3‏, O4 – לפי תקן ISO 1724‏ (7 פינים Type 12N); {{ח:תתת|(ד)}} לכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים – לפי אחד מתקנים אלה: {{ח:תתת}} ISO 7638:2003 {{ח:תתת}} ISO 12098:2004 {{ח:תתת}} ISO 25981:2008 {{ח:תתת}} EN 15207:2015. {{ח:תת|(2)}} חיבורי אוויר וזרנוקים לבלמי אוויר לגוררים ונגררים לפי ת״י 273, ולפי SAE J318. {{ח:תת|(3)}} ווי גרירה, עיני גרירה ותפוחי גרירה לפי אחד מאלה: {{ח:תתת}} מפמ״כ 343 {{ח:תתת}} ISO 1102 {{ח:תתת}} ISO 1103 {{ח:תתת}} SAE {{ח:הערה|J}}847 {{ח:תתת}} MS 51118 {{ח:תתת}} MS 51135 {{ח:תתת}} MS 51137 {{ח:תתת}} DIN 74052 {{ח:תתת}} DIN 74058 {{ח:תתת}} BS AU 25 {{ח:תתת}} BS AU 113 {{ח:תתת}} תקן ‎94/20/EEC {{ח:תת|(4)}} גלגל חמישי ופין לנתמך יהיו לפי אחד מתקנים אלה: {{ח:תתת}} אישור ABG או מפמ״כ 71, או מפמ״כ 40 או מפמ״כ 277 ו־309. {{ח:ת}} סימונים: {{ח:תת|(א)}} תו תקן, גובה מרכז הגלגל החמישי בתומך יהיה לפי תקן ISO 1726; {{ח:תת|(ב)}} ECE; {{ח:תת|(ג)}} EEC; {{ח:תת|(ד)}} תקן ‎94/20{{ח:הערה|/}}EC. {{ח:סעיף*|28||תיקון: תשנ״ב־8, תשנ״ו־2, תשס״ט־5|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 28}} {{ח:ת}} סימון רכב למטרות בטיחות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א עד 383ח}})}} {{ח:תת|(א)}} טבלאות מחזירות אור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383א|תקנות 383א(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|383ו(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 383ז|ו־383ז(א) ו־(ב)}} {{ח:תתת|(1)}} מידות: 30×60 ס״מ. {{ח:תתת|(2)}} חומר: פח מצופה מחזיר אור לבן שהוא בעל כושר החזרת אור מס׳ 2 מיון 103.4. {{ח:תתת|(3)}} על גבי הטבלה יעברו 7 פסים בצבעי אדום־לבן, מחזירי אור, לסירוגין בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן המהווה את הטבלה; רוחב הפסים יהיה שווה. {{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצדו השמאלי של הרכב יעברו הפסים כך, שייווצרו שני משולשים שווי שוקיים לבנים, שאורך כל אחת משוקיהן 10 ס״מ, בפינה השמאלית העליונה ובפינה הימנית התחתונה של הטבלה; {{ח:תתת}} בטבלה המיועדת לצד הימני של הרכב, ייווצרו המשולשים הלבנים האמורים בפינה השמאלית התחתונה והימנית העליונה. {{ח:תת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:תת|(ב)}} מחזירי האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנות 383ג(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ה|383ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 383ו|ו־383ו(א)}} {{ח:תתת|(1)}} מידות (בהתאם לאמור בתקנות): {{ח:תתת}} 2.5×15 ס״מ {{ח:תתת}} 5×40 ס״מ {{ח:תתת}} 10×80 ס״מ {{ח:תתת|(2)}} חומר: מחזיר אור גמיש לפי מיון 103.1 או מחזיר אור קשיח לפי מיון 103.2 על פי ת״י 341, בעל כושר החזרת אור מס׳ 1 – מיון 103.3. {{ח:תתת|(3)|(א)}} בצדו השמאלי של הרכב: מחזיר אור מלבני שבפינתו השמאלית העליונה והימנית התחתונה משולש שווה שוקיים אדום שכל אחת משוקיו כמידת גובה המלבן. השטח שבין יתרי שני המשולשים יחולק ל־5 פסים שווים מקבילים בצבע אדום־לבן מחזיר אור, לסירוגין, המקבילים ליתרי המשולשים בזווית של 45 מעלות לבסיס המלבן, כך שייווצרו שלושה פסים לבנים ושני פסים אדומים בין המשולשים האדומים שבקצות המלבן. {{ח:תתתת|(ב)}} בצדו הימני של הרכב: מחזיר אור מלבני כאמור בפסקת משנה (א), אולם שני המשולשים האדומים ייקבעו בפינתו הימנית העליונה והשמאלית התחתונה של המלבן; חלוקת הפסים כמפורט לעיל: {{ח:תתת}} דוגמאות: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:תתת|(4)}} התקנה: מחזירי אור גמישים יודבקו במקומות הקבועים בכל תקנה לפי הענין; אם לא ניתן להדביק מחזיר אור כאמור, יותקן במקומו מחזיר אור קשיח באותן מידות. {{ח:תת|(ג)}} מחזיר האור לפי {{ח:פנימי|סעיף 383ג|תקנה 383ג(ב)}} יהיה – {{ח:תתת}} באורך – 37.5 ס״מ {{ח:תתת}} ברוחב – 5 ס״מ {{ח:תתת}} גובה ורוחב האותיות – 30 מ״מ {{ח:תתת}} צבע האותיות לבן על רקע אדום {{ח:תתת}} חומר המדבקה גמיש לפי סעיף 103.1 בת״י 341 {{ח:ת}} סימון: סימון לכל סוגי מחזירי האור יהיה כמפורט בסעיף 105.1 בת״י 341 ובתוספת סימון מ.ת.. {{ח:סעיף*|29||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 29}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}} {{ח:ת}} מערכת להתרעה מפני התנגשות לפנים תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקנת ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב; {{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; {{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. {{ח:סעיף*|30||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 30}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ו|תקנה 364ו}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תעמוד בתאימות אלקטרו־מגנטית; יצרן המערכת יתאים את המערכת לדגם הרכב; המערכת תעמוד בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקנת ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקנת נציבות האיחוד האירופי ‎(EU) No. 351/2012; {{ח:ת}} סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקן האמור יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל; {{ח:ת}} הוכחת עמידת המערכת בדרישות המפורטות, תהיה באמצעות קבלת אישור מאחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מעבדה מוסמכת; {{ח:תת|(2)}} מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה ‎2007/46/EC, על עדכוניה; {{ח:תת|(3)}} יצרן הרכב, כי הוא מתקין את המערכת ברכבים שהוא מייצר בקו הייצור. {{ח:סעיף*|31||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 31}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה מפני התנגשות מלפנים תקיים את הדרישות האלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהתקין יצרן הרכב בקו היצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת להתרעה מפני התנגשות מלפנים שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב; {{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.2 עד 6 (כולל) לתקן ECE 131 או בדרישות סעיפים 1.2 עד 2.8 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 347/2012 ולמעט הדרישות הנוגעות לבלימה אוטומטית של הרכב. {{ח:סעיף*|32||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 32}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ח|תקנה 364ח}})}} {{ח:ת}} מערכת התרעה על סטייה מנתיב תקיים את הדרישות האלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהתקין יצרן הרכב בקו הייצור – ניתן לגביה אישור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 364ח|בתקנת משנה 364ח(ב)(1)}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מערכת התרעה על סטייה מנתיב שהותקנה בארץ – ניתן לגביה אישור מעבדה מוסמכת על כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} המערכת מתאימה לדגם הרכב; {{ח:תתת|(ב)}} המערכת עומדת בדרישות תאימות אלקטרו־מגנטית בהתאם לתקן ECE 10; {{ח:תתת|(ג)}} המערכת עומדת בדרישות סעיפים 5.1 עד 5.4 (כולל) וסעיפים 6.2 עד 6.7 (כולל) לתקן ECE 130 או בדרישות סעיפים 1.1 עד 1.4 (כולל) וסעיפים 2.2 עד 2.7 (כולל) לנספח 2 לתקן ‎(EU) EEC No 351/2012; סימוני הנתיבים המשמשים לבדיקת התרעת המערכת על סטייה מנתיב לפי התקנים האמורים יהיו אלה שנקבעו במדינת ישראל. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית: לוחיות זיהוי|תיקון: תשכ״ט־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}|תיקון: תשנ״א־11, תשס״ה, תשע״ו־9}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשכ״ב־3, תשכ״ה־9, תשל״א־2, תשל״ה־7, תשל״ו־3, תשל״ז־6, תשל״ח־4, תש״ם־3, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4, תשמ״ג, תשמ״ג־2, תשמ״ו, תשמ״ו־4, תשמ״ז, תשמ״ז־3, תשמ״ז־5, תשמ״ט־6, תשנ״א־11, תשנ״ג־6, תשנ״ד, תשנ״ד־6, תשנ״ט, תשנ״ט־6, תשס״ה, תשע״ד־7, תשע״ה־3, תשע״ו־9|עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} לוחיות הזיהוי יהיו על פי תקן ישראלי ת״י 5327 של מכון התקנים הישראלי (להלן – תקן 5327), שעותק ממנו מופקד באגף הרכב ושירותי תחזוקה של משרד התחבורה וכל אדם רשאי לעיין בו. {{ח:תת|(ב)}} לוחיות הזיהוי יותאמו לסוג הרכב כמפורט בפרק ג׳ של תקן 5327: ”הלוחית המוגמרת – דרישות ובדיקות“; {{ח:תת|(ג)}} צורתה וצבעיה של לוחית הזיהוי יהיו לפי אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צבע לוחית הזיהוי כולה יהיה צהוב מחזיר אור, וצבע הספרות המוטבעות בה יהיה שחור כאמור בתקן 5327; {{ח:תתת|(2)}} צבע לוחית הזיהוי יהיה כאמור בפסקה (1), למעט צדה השמאלי של הלוחית שיהיה כחול ועליו יוטבע, בשילוב הצבעים כחול ולבן, דגל המדינה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדגל והסמל|בחוק הדגל והסמל, התש״ט–1949}}, האותיות IL כאמור בתקן 5327, המילה ”ישראל“ בעברית ובערבית; {{ח:תתת|(3)}} כאמור בפסקה (2), כשהמילה ”ישראל“ בעברית בלבד, ובתנאי שלוחית כאמור הותקנה לפני יום כ״ב בחשון התש״ס (1 בנובמבר 1999). {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יירשם טרקטורון או רכב שטח ולא יחודש רישיונו אלא אם כן צבע לוחית הזיהוי שלו ירוק מחזיר אור, ומתקיימות בה הדרישות המפורטות להלן: {{ח:תתתת|(א)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי. {{ח:תתתת}} <table> <tr><th>צבע</th><th>סף מינימלי מומלץ למקדם החזר</th></tr> <tr><td>ירוק</td><td><span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i>⁻¹ ⋅ <i>m</i>⁻² <</span></td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ב)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: {{ח:תתתת}} <table> <tr><th colspan="5">ירוק</th></tr> <tr><th>קואורדינטה</th><th>נקודה 1</th><th>נקודה 2</th><th>נקודה 3</th><th>נקודה 4</th></tr> <tr><td>x</td><td>0.180</td><td>0.140</td><td>0.120</td><td>0.350</td></tr> <tr><td>y</td><td>0.345</td><td>0.380</td><td>0.750</td><td>0.600</td></tr> </table> {{ח:תתתת|(ג)}} לוחית זיהוי לטרקטורון, רכב שטח: {{ח:תתתת}} המידות: אורך – 225 מ״מ, גובה – 215 מ״מ {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}} {{ח:תתתת|(ד)}} גודל הספרות והאותיות – עבור לוחית זיהוי ירוקה לטרקטורון ורכב שטח {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(תרשים הושמט)}} {{ח:תת|(ד)}} צבע לוחית הזיהוי ברכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 17|בסעיף 17(א)(3) לפקודה}} יהיה לבן מחזיר אור כאמור במיפרט. {{ח:תת|(ה)}} מספר הרישום על גבי הכנף הקדמית באופנוע יסומן בצבע שחור על רקע צהוב מחזיר אור וייראה משני עברי האופנוע; מידות הרקע הצהוב יהיו בהתאם למספר הספרות וגודלן ובלבד שגובה כל ספרה יהיה 30 ס״מ לפחות. {{ח:תת|(ה1)}} לוחית הזיהוי האחורית בטרקטור יכול שתהיה גם על פי המפורט במיון 4.3 במיפרט 327 האמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)}} לוחיות זיהוי ישאו סימן השגחה על פי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, או תו תקן, כאמור {{ח:חיצוני|צו התקנים (קביעת תווי תקן)|בצו התקנים (קביעת תווי תקן), התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ז)}} לוחית זיהוי נוספת, בכלי רכב המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 9|בתוספת התשיעית}}, תותקן בחלקו האחורי של כלי הרכב, בגובה שלא יעלה על 1.7 מטר ולא יפחת מ־0.8 מטר מגובה פני הדרך. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשל״ו־3, תשס״ה־19|עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} דוגמה של לוחית זיהוי הניתנת לבעל רשיון סחר לפי {{ח:פנימי|סעיף 295|תקנה 295}} היא: {{ח:תתת}} במבחן {{ש}} 1000-10 {{ח:תת|(ב)}} מידות לוחית זיהוי כאמור הם: {{ח:תת}} גובה – 250 מילימטרים {{ח:תת}} אורך – 370 מילימטרים {{ח:תת}} גובה האות – 70 מילימטרים {{ח:תת}} רוחב האות – 35 מילימטרים {{ח:תת}} גובה הספרה – 75 מילימטרים {{ח:תת}} רוחב הספרה – 45 מילימטרים {{ח:תת}} עובי האות או הספרה – 10 מילימטרים {{ח:תת|(ג)}} צבע הלוחית יהיה לבן, וצבע האותיות והספרות – אדום. {{ח:תת|(ד)}} בצד שמאל של הלוחית ליד המלה ”במבחן“ תצויין שנת הרשיון בשתי הספרות האחרונות של השנה לפי הלוח הגריגוריאני. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשפ״ד־9, תשפ״ד{{=}}15|עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} לוחית זיהוי לרכב לתחבורה קלה תהיה לפי הוראות תקן 5327 בכל הנוגע ללוחיות לרכב לתחבורה קלה ותותאם לסוג הרכב בהתאם להוראותיו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט 1(ג)(1)}}, לעניין רכב לתחבורה קלה הרשום על שם חברה שפעילותה העסקית העיקרית היא בהעמדת רכב כאמור לשימוש אחרים בתמורה, צבע הלוחית יהיה לבן מחזיר אור ויתקיימו בה הדרישות המפורטות להלן: {{ח:תתת|(1)}} להלן ספי החזרים מינימליים מומלצים להחזר (Retreflectivity) לזווית כניסה (Entrance angle) של 5 מעלות ו־0.333″, לפי תקן אירופי. {{ח:תתת}} <table> <tr><th>צבע</th><th>סף מינימלי מומלץ למקדם החזר</th></tr> <tr><td>לבן</td><td><span dir="ltr">6.5 <i>cd</i> ⋅ <i>lx</i>⁻¹ ⋅ <i>m</i>⁻² <</span></td></tr> </table> {{ח:תתת|(2)}} להלן תחום קואורדינטות הצבע (בדיקת יום) הרחב ביותר המומלץ: {{ח:תתת}} <table> <tr><th colspan="5">לבן</th></tr> <tr><th>קואורדינטה</th><th>נקודה 1</th><th>נקודה 2</th><th>נקודה 3</th><th>נקודה 4</th></tr> <tr><td>x</td><td>0.180</td><td>0.140</td><td>0.120</td><td>0.350</td></tr> <tr><td>y</td><td>0.345</td><td>0.380</td><td>0.750</td><td>0.600</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשכ״ה}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳: סימני היכר למונית|תיקון: תשמ״ה־4, תשמ״ו־5, תשנ״ד־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 507|תקנה 507}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} סימני היכר למוניות הם: {{ח:תת|(1)}} קופסה על גג המונית או קופסה משולבת בגגון; {{ח:תת|(2)}} מדבקה על כל אחת משתי הדלתות הקדמיות של המונית מצדה החיצוני. {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשל״ד־3, תשמ״ג־2, תשמ״ד־4, תשמ״ה־4, תשנ״ג־5, תש״ף־4}} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ג|חלק ג׳: טופס אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם|תיקון: תשכ״ה, תשל״ו־2, תשמ״ה־4, תשס״ד־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 510|תקנה 510(ג)(6)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אישור על ביצוע נסיעה לפי הסכם {{ח:ת}} שם התאגיד . . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} שם מזמין הנסיעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר הרישוי של המונית . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} מספר השירוי להפעלת המונית . . . . . . . . . {{ח:ת}} תאריך הנסיעה והשעה . . . . . . . . . . . . . . {{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת מנהל התאגיד או סדרן בתאגיד}} }} {{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ד|חלק ד׳: {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״ה, תשמ״ה־4}} {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשכ״ח, תשל״א־2, תשל״ה־4, תש״ם־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}})}}}} {{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תש״ם־9, תשמ״ב־2, תשמ״ב־4|עוגן=תוספת 5 פרט א}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">&nbsp;</th><th colspan="3">בשקלים</th></tr> <tr><th>בין השעות <br> 06:01-16:00</th><th>בין השעות <br> 16:01-24:00</th><th>בין השעות <br> 24:01-06:00</th></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} אגרה בעד הרחקת רכב ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(א)}}) </td><td>358</td><td>448</td><td>538</td></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} תשלום בעד הרחקת רכב בידי מורשה לגרור ({{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77(ב)}}) </td><td>358</td><td>448</td><td>538</td></tr> <tr id="תוספת 5 פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} תשלום בעד החסנת רכב שהורחק, החל ביום השביעי – </td><td colspan="3">10</td></tr> <tr><td colspan="4"> {{ח:תת|4.}} האגרות והתשלומים שבפסקה זו יותאמו לשיעור העלאות המחירים לשירותי גרירה שאישר הממונה על המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 16ז לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, ויעוגלו לשקל הקרוב. </td></tr> </table> {{ח:סעיף*|(ב)||תיקון: תש״ם־9|עוגן=תוספת 5 פרט ב}} {{ח:ת}} הנוסח של טופס גרירת רכב, האישור על קבלת האגרה והודעת הזיכוי של הבנק יהיו כמפורט להלן: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:סעיף*|(ג)||תיקון: תשמ״א־5|עוגן=תוספת 5 פרט ג}} {{ח:ת}} הודעת רושם דו״ח לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27|סעיף 27 לפקודת התעבורה}}: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:סעיף*|(ד)||תיקון: תשמ״א־5, תשע״ט־8|עוגן=תוספת 5 פרט ד}} {{ח:ת}} דו״ח בוחן תנועה על תאונת דרכים: {{ח:הערה|(הושמט)}} {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשמ״א־2, תשס״ג־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 544|תקנה 544}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ה־8, תשע״ז־8, תשפ״א־11, תשפ״א־15}} {{ח:ת}} <table> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''2 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th width="100px">{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th width="100px">תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נהיגה ברכב שבו נוסע לא חגור</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97(א), (ב) ו־(ג)}}</td><td>נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65ב|65ב(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>אי־לבישת אפוד זוהר</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''4 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(3)}}</td><td>הפרעה או עיכוב תנועה</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}</td><td>אי ציות לתמרור ב–37 – אי עצירה בלבד</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרור ב–48 – אי מעבר מצדו הימני של התמרור או אי מתן זכות קדימה לתנועה החוצה את הדרך במעגל התנועה</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28א|28א(א)}}</td><td>נהיגה ברכב שבו לא מנותקת בזמן הנסיעה תצוגה הנראית לנהג</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ה)}}</td><td>כניסת רכב מסחרי לצומת שלא מהנתיב הימני</td></tr> <tr><td>5א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38(א)}}</td><td>נהיגה על מדרכה שלא לשם חצייתה</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td><td>נסיעה אחורנית תוך סיכון או פגיעה</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(2)}}</td><td>עקיפה שלא מצד שמאל או עקיפה או סטיה אחרי תמרור א–30 לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48(ב) ו־(ג)}}</td><td>עיכוב תנועה, אי ירידה לשפת הכביש או לשול מיוצב או אי עצירה</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>10א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נוסע שאינו חגור בחגורת בטיחות</td></tr> <tr><td>10ב</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(פקע)}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(3)}}</td><td>הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(2)(ב)}}</td><td>הובלת מטען המגביל שדה ראיה</td></tr> <tr><td>12א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90(ו)}}</td><td>גרירת רכב שלא בבטיחות</td></tr> <tr><td>12ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91(א) עד (ג), (ו) ו־(ז)}}</td><td>אי־קיום סייגים בגרירה</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93(א)(1)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה לרכב ביטחון</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 97|97(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}}</td><td>נסיעה בלא הפעלת אורות כנדרש</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''6 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|2}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגה בלא רישיון רכב החייב ברישום וברישוי</td></tr> <tr><td>2</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:הערה|(נמחק)}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ג)}}</td><td>נהיגה בלא זהירות</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים – איסורי כניסה לכלי רכב שונים: ב–1, ב–2, ב–12, ב–13, ב–14, ב–15, ב–16, ב–17, ב–18, ב–54, ב–60, ב–68</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי ציות לתמרורים – איסורי עקיפה לפי תמרור ב–8, ב–10</td></tr> <tr><td>5א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>פניות אסורות לפי תמרורים 428 עד 431</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(ד)}}</td><td>נסיעה בכיוונים שלא על פי תמרורים ב–40, ב–41, ב–42, ב–43, ב–44, ב–45, ב–46, ב–47, ב–50, ב–51, ה–4, או בניגוד לכיוון החץ שסומן על פני הדרך</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23(א)(1) ו־(2)}}</td><td>אי ציות להוראות או איתות של שוטר או פקח עירוני</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ג)}}</td><td>נהיגה תוך חוסר שליטה ברכב</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33(א)}}</td><td>נהיגה שלא בכביש למעט דו־גלגלי</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36(ג)}}</td><td>נהיגה תוך חציית קו הפרדה רצוף</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(א)}}</td><td>נהיגה שלא בימין הדרך</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td><td>נהיגת רכב בכיוון ההפוך בכביש חד־סיטרי</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39א|39א(א), (ג) ו־(ז)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ג|39ג(א), (ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39ד|39ד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 39ה|ו־39ה(א) ו־(ג)}}</td><td>נהיגת מכונה ניידת, טרקטורון, טרקטור משא או רכב שטח בניגוד לתקנות</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(3) ו־(4)}}</td><td>עקיפות – לפני מעבר חציה, בצומת או אי השלמת עקיפה לפני צומת</td></tr> <tr><td>14א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(ב)(2)}}</td><td>אי־פתיחה של חלון רכב או דלת אוטובוס, לפי העניין, בעצירה לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>14ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57}}</td><td>חציית אוטובוס במפגש מסילת ברזל בדרך לא סלולה אספלט או בטון</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ח)}}</td><td>רכב מעל 4,000 ק״ג, העוקף שלא כדין רכב עוקף</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(א)(1), (2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64(ב)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td><td>אי מתן זכות קדימה – לרכב מימין, לרכב ממול בפניה שמאלה, לרכב שבדרך הסלולה, להולך רגל, לרכב הנע בכביש, לרכב שבא נגדו;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}</td><td>אי מתן אפשרות להולך רגל לעבור בבטחה, כניסה למסלול תנועה תוך סיכון</td></tr> <tr><td>16</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td><td>כניסה למפגש מסילת ברזל או צומת כשאין יכולת להמשיך בנסיעה</td></tr> <tr><td>17</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83ב|83ב(א)}}</td><td>נהג שאינו חגור בחגורת בטיחות</td></tr> <tr><td>17א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען ברכב עד 14.99% מעל המשקל הכולל המותר</td></tr> <tr><td>17ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(א1)}}</td><td>הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים</td></tr> <tr><td>18</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד׳ לתקן אבטחת מטענים</td></tr> <tr><td>18א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95ד|95ד}}</td><td>נהיגת רכב תפעולי שלא באזור שנקבע או שלא בהתאם להוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 95ד|בתקנה}}</td></tr> <tr><td>18ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 119|119(ג)}}</td><td>נהיגה או רכיבה על אופנוע בלי לחבוש קסדת מגן</td></tr> <tr><td>19</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>הפרשת חומרים הפוגעים בבטיחות</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''8 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>רישיון נהיגה לא תקף לאותו סוג רכב</td></tr> <tr><td>1א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12א1|12א1(ב)}}</td><td>נהיגת נהג חדש צעיר בלא מלווה</td></tr> <tr><td>1ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12א2|12א2}}</td><td>נהיגת נהג חדש צעיר עם נוסעים במספר העולה על המותר בלא מלווה</td></tr> <tr><td>1ג</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16(ב)}}</td><td>הוראת נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 38|38(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(2)}}</td><td>תאונת דרכים שבה נחבל אדם או התנהגות שגרמה לנזק לאדם</td></tr> <tr><td>2א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(2)}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגה בקלות ראש או ברשלנות</td></tr> <tr><td>2ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(11)}}</td><td>&nbsp;</td><td>שיבוש פעולת מיתקן מגביל מהירות</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21(ב)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26(1)}}</td><td>התנהגות שעלולה לסכן חיי אדם, עוברי דרך</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}}</td><td>נהיגת רכב שבמצבו עלול לסכן עוברי דרך</td></tr> <tr><td>4א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28(ב)}}</td><td>נהיגה תוך שימוש בטלפון בלא דיבורית</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44(א)}}</td><td>פניית פרסה תוך סיכון עוברי דרך בנסיבות מחמירות לפי ההוראות בדבר נסיבות מחמירות של עבירות קנס (להלן – נסיבות מחמירות)</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ה)(1) ו־(ז)}}</td><td>עקיפה כשהראות לקויה לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>מהירות מעל 20 קמ״ש עד 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>מהירות מעל 25 קמ״ש עד 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(1) ו־(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(1), (2) ו־(3)}}</td><td>אי עצירה לפני מפגש רכבת בנסיבות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|בסעיף}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או בתקנה}}, לפי העניין</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור אדום וצהוב יחד בניגוד לרמזור ה–2</td></tr> <tr><td>11</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ה)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור צהוב מהבהב בלי לאפשר להולך רגל לחצות בבטחה או בלי לאפשר לרכב הבא לצומת לחצות בבטחה את הצומת</td></tr> <tr><td>11א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}</td><td>אי־מתן אפשרות להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה</td></tr> <tr><td>11ב</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83א|83א}}</td><td>הסעת ילד שאינו רתום במושב בטיחות או במושב מגביה, לפי העניין</td></tr> <tr><td>12</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(4)}}</td><td>הובלת מטען שלא בבטיחות ואינו מאובטח</td></tr> <tr><td>12א</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען ברכב מ־15% מעל המשקל הכולל המותר ועד 24.99%</td></tr> <tr><td>13</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(ד)(1) ו־(ה)(3)}}</td><td>הובלת מטען החורג ממידות הרכב</td></tr> <tr><td>14</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85א|85א(ו)(1), (3) ו־(4)}}</td><td>הובלת מכולה בניגוד לתקנות</td></tr> <tr><td>15</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}</td><td>שעות נהיגה מעל המותר</td></tr> <tr><td>16</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308(ד)}}</td><td>נהיגת רכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש</td></tr> <tr><td>17</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364ד|364ד(ב)}}</td><td>נהיגה בלא טכוגרף תקין</td></tr> <tr><td>18</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364ה|364ה(ג)}}</td><td>נהיגה בלא מגביל מהירות תקין</td></tr> <tr><th colspan="4" style="padding: 10px; font-size: larger;">'''10 נקודות'''</th></tr> <tr><th>מס״ד</th><th>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודה}}</th><th>תקנה</th><th>תיאור מקוצר של העבירה</th></tr> <tr><td>1</td><td colspan="2">{{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} שחל עליו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה}}</td><td>גרימת מוות ברשלנות</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|10(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגת רכב בידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה לאותו סוג רכב</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א}}</td><td>&nbsp;</td><td>הפקרה אחרי פגיעה</td></tr> <tr><td>2א</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64ד|64ד(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>סירוב לבדיקת שכרות;</td></tr> <tr><td>2ב</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 65|65(א)(2)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56(א)(4)}}</td><td>אי־עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כשהמחסום נע</td></tr> <tr><td>3</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}</td><td>מהירות מעל 30 קמ״ש מעל למותר בדרך עירונית</td></tr> <tr><td>4</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54(א)}}</td><td>מהירות מעל 40 קמ״ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית או בדרך מהירה</td></tr> <tr><td>5</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47(ד) ו־(ה)(5)}}</td><td>עקיפת רכב כשהדרך לא פנויה או על קו הפרדה רצוף</td></tr> <tr><td>6</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–36</td></tr> <tr><td>7</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>אי מתן זכות קדימה בתמרור ב–37</td></tr> <tr><td>8</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(א)}}</td><td>נסיעה ברמזור באור אדום בניגוד לרמזור ה–1</td></tr> <tr><td>9</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67(א)}}</td><td>לא איפשר להולך רגל להשלים חצייה בבטחה בנסיבות מחמירות</td></tr> <tr><td>10</td><td>&nbsp;</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85(א)(5)}}</td><td>הובלת מטען מעל 25% מהמשקל הכולל המותר</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 62|62(3)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 169ב|169ב}}</td><td>נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|67}}</td><td>&nbsp;</td><td>נהיגת רכב בזמן פסילה</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית|תיקון: תשמ״ג־2, תשנ״ב־3}} {{ח:קטע3||ציוד לארגז עזרה ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369א|תקנות 369א}} {{ח:פנימי|סעיף 408|ו־408}})}}|תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11}} {{ח:סעיף*|א||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט א}} {{ח:ת}} ציוד לארגז עזרה ראשונה לכל רכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 369א|בתקנה 369א(ב)}} ולכל אוטובוס יכלול הפריטים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} 1 תחבושת אישית; {{ח:תת|(2)}} 2 משולשי בד; {{ח:תת|(3)}} 10 אגדים מדבקים; {{ח:תת|(4)}} 5 פדים סטריליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; {{ח:תת|(5)}} 3 אגדים גליליים שגודל כל אחד מהם 3×3 אינטש; {{ח:תת|(6)}} 2 סיכות בטחון; {{ח:תת|(7)}} 1 זוג מספריים. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 7 פרט ב}} {{ח:ת}} באוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן, כשהוא ארוז באופן הרמטי: {{ח:תת|(1)}} 5 תחבושות אישיות; {{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות; {{ח:תת|(3)}} 8 משולשי בד; {{ח:תת|(4)}} 1 תחבושת כוויה מטלין; {{ח:תת|(5)}} 1 גזה עליון. {{ח:סעיף*|ג||תיקון: תשנ״ב־3|עוגן=תוספת 7 פרט ג}} {{ח:ת}} בטיולית ובכל אוטובוס אחר, פרט לאוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי הפועל בקו עירוני או אזורי, ימצא – בנוסף לציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט א|בסעיף א׳}} – הציוד המפורט להלן כשהוא ארוז באופן הרמטי: {{ח:תת|(1)}} 8 תחבושות אישיות קטנות; {{ח:תת|(2)}} 2 תחבושות בינוניות; {{ח:תת|(3)}} 1 תחבושת בטן גדולה; {{ח:תת|(4)}} 10 משולשי בד; {{ח:תת|(5)}} 1 תחבושת כוויה מטלין; {{ח:תת|(6)}} 10 גזות סטריליות שגודל כל אחת מהן 3×3 אינטש; {{ח:תת|(7)}} 1 חוסם עורקים מגומי; {{ח:תת|(8)}} 1 גזה וזלין סטרילית; {{ח:תת|(9)}} 1 זוג מספריים לחומר. {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 7 פרט ד}} {{ח:ת}} הציוד המפורט {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ב|בסעיפים ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת 7 פרט ג|ו־ג׳}} הוא לשימוש רק במקרה של פיגוע או תאונה ואם נעשה בו שימוש כאמור, יושלם מיד לכמות שפורטה כאמור וייסגר שוב באופן הרמטי. {{ח:סעיף*|ה||תיקון: תשנ״א, תשנ״א־11|עוגן=תוספת 7 פרט ה}} {{ח:ת}} ערכת חילוץ מסוג שאישר מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים. {{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית|תיקון: תשנ״א־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|100}} תל־אביב – קהיר {{ח:תת|392}} באר־שבע – אילת {{ח:תת|393}} תל־אביב – אילת {{ח:תת|394}} תל־אביב – אילת {{ח:תת|395}} באר־שבע – אילת {{ח:תת|444}} ירושלים – אילת {{ח:תת|840}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|841}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|842}} תל־אביב – קרית־שמונה {{ח:תת|963}} ירושלים – קרית־שמונה {{ח:תת|964}} ירושלים – צפת {{ח:תת|966}} חיפה – שפך־זוהר {{ח:תת|991}} חיפה – אילת {{ח:תת|995}} חיפה – באר־שבע {{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית|תיקון: תשס״ג־4, תשס״ה־20}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 364ד|תקנה 364ד(ב1)(1)}})}}}} {{ח:קטע3||יומן נסיעות חודשי אישי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם פרטי ומשפחה</th><th>תעודת זהות</th><th>מס׳ רישיון נהיגה</th><th>מס׳ סידורי של היומן</th><th>מס׳ רישיון מוגבל</th><th>מס׳ העמוד</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} מס׳ הרכב: <span style="font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th rowspan="2">מס׳ הרכב {{מוקטן|(במידה והנהג עובר מרכב לרכב)}}</th><th colspan="2">תחילת עבודה</th><th colspan="2">נהיגה בפועל</th><th colspan="2">הפסקות או המתנות</th><th colspan="2">מנוחה מחוץ לעבודה</th><th colspan="2">סיום העבודה</th><th colspan="2">סה״כ שעות עבודה</th><th colspan="2">פרטי הנסיעה</th><th colspan="2">רישום מד מרחק נסיעה</th><th rowspan="2">חתימת הנהג</th></tr> <tr><th>{{מוקטן|תאריך}}</th><th>{{מוקטן|שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|משעה}}</th><th>{{מוקטן|עד שעה}}</th><th>{{מוקטן|תאריך}}</th><th>{{מוקטן|שעה}}</th><th>{{מוקטן|שעות}}</th><th>{{מוקטן|דקות}}</th><th>{{מוקטן|ממקום}}</th><th>{{מוקטן|למקום}}</th><th>{{מוקטן|בהתחלה}}</th><th>{{מוקטן|בסיום}}</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|הערה: שיטת מילוי השעות תיעשה לפי 24 שעות (אחרי 12 בצהריים: 13, 14 וכו׳)}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימה: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> | תאריך: <span style{{=}}"font-family: Arial; font-size: 80%;">_______________</span> }} {{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 300|תקנות 300(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 301|ו־301(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 10 פרט 1}} {{ח:ת}} משא רכין {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 10 פרט 2}} {{ח:ת}} משא אשפה בתפזורת {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 10 פרט 3}} {{ח:ת}} משא רכין מנוף קדמי {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 10 פרט 4}} {{ח:ת}} משא מגבה נוע {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 10 פרט 5}} {{ח:ת}} משא מערבל בטון {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 10 פרט 6}} {{ח:ת}} משא אשפה מגבה נוע {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 10 פרט 7}} {{ח:ת}} משא מכל אבקה רכין {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 10 פרט 8}} {{ח:ת}} גרורים שמשקלם הכולל עולה על 4 טון {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 9}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 10}} {{ח:ת}} רכב מסוג O4 {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשס״ט־10|עוגן=תוספת 10 פרט 11}} {{ח:ת}} רכב מסוג N3 {{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה|תיקון: תשס״ה־15}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1''': בקשה לקבלת רישיון לקו שירות במוניות {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2''': פירוט המוניות שיעמדו לרשות התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(3)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ב)(7)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4''': התחייבות למילוי תנאי הרישיון {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 11 טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5''': התחייבות לסימון מונית בצבע התאגיד {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495|תקנה 495(ג)}})}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ו־10|עוגן=תוספת 11 טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6''': ערבות בנקאית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 495ז|תקנה 495ז}})}} {{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תש״ע־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 216|תקנות 216(ד)(3)}})}}}} {{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ד־5}} {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק א|חלק א׳: טפסים לעניין רכב שנגרם לו נזק או נזק בטיחותי|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1''': תעודת בדיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(א)‏}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2''': הודעה לרשות הרישוי בדבר רכב שנגרם לו נזק בטיחותי‏ {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3''': הודעה בדבר תיקון רכב שנגרם לו נזק בטיחותי לפי {{ח:פנימי|סעיף 309|תקנה 309(ה)}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק א טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4''': תעודה בדבר תקינות רכב‏ {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ב|חלק ב׳: טפסים לעניין רישום רישיון הפעלה למונית ברישיון רכב|תיקון: תשע״ד־11}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 276ה|תקנות 286ה {{מוקטן|[צ״ל: 276ה]}}}} {{ח:פנימי|סעיף 287ב|ו־287ב}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5''': טופס לעניין הודעה על רישיון הפעלה למונית {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ד־11, תשע״ח־3|עוגן=תוספת 13 חלק ב טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6''': טופס לעניין מחיקת רישיון הפעלה שפורט ברישיון רכב {{ח:קטע3|תוספת 13 חלק ג|חלק ג׳: טפסים לעניין {{ח:פנימי|חלק י|חלק י׳}}|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 585|תקנה 585(א) (14) ו־(15)}})}}}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס א}} {{ח:ת}} '''טופס א'''': טופס בדיקת תקינות לרכב פרטי ומסחרי עד 9,999 ק״ג {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב1}} {{ח:ת}} '''טופס ב׳1''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית לאוטובוס מס׳ סידורי . . . . . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ב2}} {{ח:ת}} '''טופס ב׳2''': טופס בדיקת תקינות בטיחותית למונית {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ג}} {{ח:ת}} '''טופס ג'''': טופס בדיקה בטיחותית לכלי רכב מעל 10,000 ק״ג {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 13 חלק ג טופס ד}} {{ח:ת}} '''טופס ד'''': טופס בדיקת תקינות לנתמך/גרור {{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה|תיקון: תשע״ד־12, תשע״ד־14}} {{ח:קטע3||סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39טז|תקנה 39טז(2)(ב)(3)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו־7}} {{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:Electric bicycle mark israel.png|425px|link=]]}} {{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה א׳|תיקון: תשע״ט־9, תש״ף, תש״ף־7, תשפ״ב־8}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א}})}}}} {{ח:קטע3||הצהרה בדבר מצבו הרפואי של מבקש רישיון נהיגה {{ש}} טופס 1}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} יש לסמן את המבוקש {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק א|בחלק א׳}}, למלא את {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ב|חלק ב׳}} ולהשיב ולסמן במקום המתאים לכך לצד השאלות {{ח:פנימי|תוספת 14א חלק ג|שבחלק ג׳}}: {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק א|חלק א׳:}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מבקש להוציא רישיון לדרגה (אנא בחר) ‎1/A/A1/A2/B/C1 {{ח:ת}} הוספת דרגת רישיון נהיגה לדרגה (אנא בחר) C+E/D/D1/D2/D3/C {{ח:ת}} מבקש להוסיף היתר לנהיגת אמבולנס / רכב לכיבוי שרפות / רכב שב״ס מבצעי / רכב חילוץ / רכב אחר שאישרה רשות הרישוי כרכב ביטחון / אופנוע להגשת עזרה ראשונה / טרקטורון / היתר לנהיגת כלי רכב לצורך בדיקה כשהם בלא נוסעים או מטען / היתר לנהיגת אוטובוס לצורך חניה בחניון כשהוא בלא נוסעים או מטען {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ב|חלק ב׳: פרטים אישיים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם פרטי</th><th>שם משפחה</th><th>מס׳ זהות</th><th>כתובת</th><th>טלפון</th><th>מס׳ טלפון נייד</th></tr> <tr><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע3|תוספת 14 חלק ג|חלק ג׳: הצהרה רפואית}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th>&nbsp;</th><th width="40px">כן</th><th width="40px">לא</th></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} האם עברת אירוע של איבוד הכרה ב־5 השנים האחרונות? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת הכפיון (אפילפסיה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול במחלת הכפיון (אפילפסיה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} אם התשובה לשאלה הקודמת {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 3|בפרט 3}} היא כן, האם סוג התרופה או מינונה שונה לאחרונה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} האם עברת בעברך אירוע מוחי (STROKE) או אירוע מוחי חולף (TIA)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} האם אתה נוטל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 8"><td> {{ח:תת|(8)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בתחושה, טווח תנועה או כוח גס של הגפיים? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 9"><td> {{ח:תת|(9)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה במחלת לב? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 10"><td> {{ח:תת|(10)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעה בקצב הלב (ARRHYTHMIA)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 11"><td> {{ח:תת|(11)}} האם הושתל לך קוצב לב (PACEMAKER) או קוצב (DEFIBRILLATOR)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 12"><td> {{ח:תת|(12)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 1 (TYPE 1DM – נעורים)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 13"><td> {{ח:תת|(13)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסוכרת מטיפוס 2 (TYPE 2DM – מבוגרים)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 14"><td> {{ח:תת|(14)}} האם אתה מטופל בשל מחלת סוכרת כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 12|בפרט 12}} {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 13|או 13}} באמצעות אחד או יותר מאלה: {{ח:תתת|1.}} כדורים; {{ח:תתת|2.}} מזרק אינסולין; {{ח:תתת|3.}} משאבת אינסולין. </td><td >&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 15"><td> {{ח:תת|(15)}} האם פסיכאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 16"><td> {{ח:תת|(16)}} האם אתה מקבל טיפול תרופתי או אחר לבעיה בתחום בריאות הנפש שניתנה לגביה אבחנה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 14 חלק ג פרט 15|בפרט 15}}? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 17"><td> {{ח:תת|(17)}} האם אתה חש עייפות ורצון להירדם במהלך היום? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 18"><td> {{ח:תת|(18)}} האם אתה נוטל תרופות מרשם באופן קבוע (למעט תרופות הקשורות להפרעות קשב וריכוז)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 19"><td> {{ח:תת|(19)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מסחרחורת (VERTIGO)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 20"><td> {{ח:תת|(20)}} האם סבלת מחבלת ראש בשנה האחרונה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 21"><td> {{ח:תת|(21)}} האם עברת ניתוח ראש בעברך? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 22"><td> {{ח:תת|(22)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלה של מערכת העצבים (למשל פרקינסון, טרשת נפוצה וכיוצא באלה)? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 23"><td> {{ח:תת|(23)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בזיכרון או בריכוז? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 24"><td> {{ח:תת|(24)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה חולה בסרטן? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 25"><td> {{ח:תת|(25)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מהפרעת נשימה בשינה? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 26"><td> {{ח:תת|(26)}} האם ניתנה לך אבחנה רפואית כי אתה סובל ממחלת ריאות הדורשת טיפול תרופתי קבוע? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr id="תוספת 14 חלק ג פרט 27"><td> {{ח:תת|(27)}} האם ידוע לך על סיבה רפואית אחרת או נוספת על האמור בהצהרה זו שיכולה להפריע לך או למנוע ממך לנהוג? </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td colspan="3">{{מוקטן|* שים לב לאור {{ח:פנימי|סעיף 191א|תקנה 191א לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, מילוי של תשובה חיובית בהצהרה רפואית זו אין משמעותה דחייה אוטומטית של הבקשה}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום/ה מטה מצהיר/ה, כי הפרטים שמילאתי בהצהרה זו הם הפרטים המדויקים, המלאים והנכונים ביחס למצבי הרפואי בעבר ובהווה; {{ח:ת}} ידוע לי כי אם הגשתי הצהרה הכוללת מידע כוזב או מטעה, רשות הרישוי רשאית לסרב לתת לי רישיון נהיגה, להתלותו או שלא לחדשו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 191ב|בתקנה 191ב לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת}} לידיעתך – {{ח:תת|(1)}} קיים איסור בחוק על נהיגה עם סמים או שרידיהם בגוף ועם אלכוהול בריכוז העולה על הקבוע בחוק; {{ח:תת|(2)}} ישנה חובה להודיע על שינוי במצב רפואי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים | חתימת מבקש הרישיון . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . | תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|בכל מקום שבו הפנייה היא בלשון זכר, הכוונה גם ללשון נקבה}} {{ח:קטע2|תוספת 15|תוספת חמש עשרה|תיקון: תשע״ט־7}} {{ח:קטע3||חובת מתן שירותי בטיחות במשרה מלאה או מתן אישור לקצין בטיחות לתת שירותי בטיחות בחלק מימי פעילות המפעל או לתת שירותי בטיחות למפעל נוסף}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 580|תקנה 580(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 584ב|ו־584ב(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 15 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – שמונה שעות עבודה לפחות שלא יחלו לאחר השעה 14:00 אם קדמו להן שעות עבודה נוספות באותו יום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב החכר“ ו”רכב השכרה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 579|בתקנה 579}}. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 15 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} מתן שירותי קצין בטיחות במפעל יהיה בהיקף משרה כנקוב בטור ד׳ בהתאם למספר כלי הרכב כנקוב בטור ג׳ שלצדו. {{ח:תת|(ב)}} עלה מספר כלי הרכב במפעל על מספר המחייב התקשרות עם קצין בטיחות בהיקף משרה מלאה (להלן {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}} – המספר העודף של כלי הרכב), תידרש קבלת שירותי בטיחות מקצין בטיחות נוסף, בהתאם למספר העודף של כלי הרכב לפי היחס הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 15|בתוספת זו}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג הרכב או סוג המפעל</th><th width="25%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} כמות כלי הרכב במפעל</th><th width="30%">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} מספר ימי עבודה בשבוע הנדרשים לפיקוח</th></tr> <tr><td rowspan="5">1.</td><td rowspan="5">כלי רכב מסוג M1 שסיווג המשנה שלו הוא פרטי או שצוין ברישיונו כמרכב אחוד, רכב מסוג N1‏, O1‏, O2‏, OT‏, T‏, L, לרבות רכב החכר ורכב השכרה למעט כלי רכב או מפעל שמתקיים לגביו המפורט בפרט 2 או 5, לפי העניין</td><td>0 עד 44</td><td>1</td></tr> <tr><td>45 עד 70</td><td>2</td></tr> <tr><td>71 עד 80</td><td>3</td></tr> <tr><td>81 עד 100</td><td>4</td></tr> <tr><td>101 עד 250</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="6">2.</td><td rowspan="6">מפעל שהוא מוביל מסוג א ו־ה כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות שירותי הובלה}}, שבו חלק מכלי הרכב מהסוגים המפורטים בפרט 1</td><td>1 עד 5</td><td>{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}</td></tr> <tr><td>6 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 70</td><td>4</td></tr> <tr><td>71 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="5">3.</td><td rowspan="5">כלי רכב מסוג M1 או M2 או M3 שסיווג המשנה שלו הוא אוטובוס פרטי או אוטובוס ציבורי או מונית הפועלת בקו שירות</td><td>1 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 71</td><td>4</td></tr> <tr><td>72 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="4">4.</td><td rowspan="4">כלי רכב מסוג N3‏, O3‏* ‎- למעט רכב מסיווג משנה רכב עבודה, ו־N2, למעט לגבי מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)</td><td>20 עד 60</td><td>2</td></tr> <tr><td>61 עד 80</td><td>3</td></tr> <tr><td>81 עד 120</td><td>4</td></tr> <tr><td>121 עד 150</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="6">5.</td><td rowspan="6">כלי רכב מסוג O4*, וכן מפעל שהוא מוביל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה}} ובלבד שלא מתקיים לגביו כל המפורט בפרט 2</td><td>1 עד 5</td><td>{{מוקטן|היקף משרה כפי שתקבע הרשות, באישור רשות הרישוי, לקצין הבטיחות ולמפעל בהתאם לכמות כלי הרכב במפעל ולסוגם}}</td></tr> <tr><td>6 עד 15</td><td>1</td></tr> <tr><td>16 עד 25</td><td>2</td></tr> <tr><td>26 עד 40</td><td>3</td></tr> <tr><td>41 עד 70</td><td>4</td></tr> <tr><td>71 עד 120</td><td>משרה מלאה</td></tr> <tr><td rowspan="5">6.</td><td rowspan="5">אמבולנס, מונית למעט מונית הפועלת בקו שירות, רכב סיור, רכב מדברי, רכב עבודה</td><td>20 עד 40</td><td>1</td></tr> <tr><td>41 עד 60</td><td>2</td></tr> <tr><td>61 עד 90</td><td>3</td></tr> <tr><td>91 עד 120</td><td>4</td></tr> <tr><td>121 עד 180</td><td>משרה מלאה</td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|* לגבי כלי רכב מסוג O3 ו־O4 – גרור ונתמך יחושבו כיחידה אחת לצורך חישוב היקף כלי הרכב במפעל לקביעת היקף ימי העבודה הנדרשים של קצין בטיחות.}} {{ח:חתימות|ט״ז בניסן תשכ״א (2 באפריל 1961)}} * '''יצחק בן אהרן'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5vq5xo7upzx2xn75q86913r9e7n6mt3 4 290855 3017695 3017447 2026-05-26T23:02:25Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3017695 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]] * [[חוק המים]] * [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק הסיוע המשפטי]] * [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]] * [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]] * [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)}}]] * [[תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי חוזה מיוחד)|תקנות שירות הביטחון הכללי {{מוקטן|(העסקה לפי חוזה מיוחד)}}]] * [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)|צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה {{מוקטן|(הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)}}]] * [[תקנות כבישי אגרה (מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)|תקנות כבישי אגרה {{מוקטן|(מנהרות הכרמל) (פיצוי והחזר הוצאות)}}]] </div> 5yfy701f8dfe90op0gda8pz95c5t8x4 116 295013 3017641 2992271 2026-05-26T17:28:08Z Fuzzy 29 3017641 wikitext text/x-wiki <שם> חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 <מאגר 2001393 תיקון 2209058 תקן 148670 קוד a163Y00000DuDAVQA3> <מקור> ((ס"ח תשי"ט, 86|חוק שירות המדינה (מינויים)|3:209624)), ((X|ת"ט|ec:3:517978)); ((תש"ך, 99|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ"ב, 25|תיקון מס' 2|5:209623)); ((תשכ"ג, 110|תיקון מס' 3|5:209622)); ((תשל"ז, 46|תיקון מס' 4 לחוק שירות התעסוקה|8:209632)); ((תשמ"ג, 34|תיקון מס' 7 לחוק שירות המדינה (משמעת)|10:209616)), ((46|ת"ט|ec:10:317496)); ((תשנ"א, 55|תיקון מס' 5|12:210791)); ((תשנ"ד, 66|תיקון מס' 6|13:211113)); ((תשנ"ה, 500|תיקון מס' 7|13:211674)); ((תשנ"ו, 188|תיקון מס' 8|13:211306)), ((222|חוק משק החשמל|13:211303)); ((תשנ"ח, 157|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|14:211600)); ((תשס"א, 78|תיקון מס' 11|15:300299)); ((תשס"ב, 96|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס"ה, 718|תיקון מס' 13|16:299711)); ((תשס"ט, 87|תיקון מס' 14|17:300832)); ((תשע"א, 7|תיקון מס' 15|18:300910)); ((תשע"ה, 105|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|19:306609)); ((תשע"ו, 1200|תיקון מס' 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:348672)); ((תשע"ז, 6|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|20:362655)), ((42|חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|20:365888)); ((תשע"ח, 56|ת"ט|fr:20:396001)); ((תשפ"ד, 444|תיקון מס' 20|25:3900695)). ''תיקון התוספת:'' <!-- #### (חמ 720819) (חמ 720903) (חמ 3-1173) (חמ 3-367) --> ((י"פ תשכ"ה, 1410|הודעה על שינוי רשימת המשרות שבתוספת|1163)); ((תשכ"ו, 1837|הודעה על שינויים ברשימת המשרות בתוספת|1284)); ((תשכ"ט, 76|הודעה על שינויים ברשימת המשרות בתוספת|1481)), ((220|הודעה על שינוי ברשימת המשרות בתוספת|1485)), ((326|ת"ט|1488)); ((תש"ל, 458|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1575)), ((1710|הודעה על שינוי ברשימת המשרות בתוספת|1616)), ((2272|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1635)); ((תשל"ב, 2368|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1851)); ((תשל"ג, 1628|הודעה על הוספת משרה בתוספת|1916)); ((תשל"ד, 1340|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2005)); ((תשל"ו, 1314|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2199)); ((תשל"ז, 170|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2267)), ((744|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2293)), ((1336|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2320)); ((תשל"ח, 1616|הודעה על הוספת משרה בתוספת|2431)); ((תשל"ט, 357|הודעה על הוספת משרות בתוספת|2487)); ((תש"ם, 1482|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2623)), ((1842|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2634)); ((תשמ"ב, 2|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2754)), ((1398|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|2797)), ((1736|הודעה על תוספת משרה בתוספת|2814)); ((תשמ"ד, 2730|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3066)); <!-- החלפה --> ((תשמ"ט, 178|הודעה בדבר שינוי רשימת המשרות שבתוספת|3589)); ((תש"ן, 2786|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3766)); ((תשנ"א, 814|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|3825)); ((תשנ"ב, 2412|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|3983)), ((3376|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|4011)), ((3696|הודעה על הוספת משרה בתוספת|4019)); ((תשנ"ג, 590|הודעה על הוספת משרת מנהל לשכת העתונות הממשלתית|4065)), ((807|הודעה על הוספת משרת המשנה למנהל הכללי למשרד ראש הממשלה|4069)), ((1690|הודעה על הוספת משרת הציר־יועץ הכלכלי בבריסל|4084)); ((תשנ"ה, 2|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|4245)), ((2166|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|4285)), ((3759|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת ומחיקת משרה מרשימת המשרות שבתוספת|4315)); ((תשנ"ח, 716|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|4591)); ((תש"ס, 1460|הודעה על גריעת משרות מן התוספת|4826)); ((תשס"ב, 3284|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5094)); ((תשס"ג, 403|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|5126)); ((תשס"ד, 1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5256)), ((1554|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|5263)), ((1870|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5272)); ((תשס"ה, 82|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5332)), ((915|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5354)), ((1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5361)), ((1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5361)), ((2641|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5397)), ((4028|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5434)); ((תשס"ו, 1238|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5481)); ((תשס"ז, 135|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5584)), ((1571|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5628)), ((2804|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5666)), ((3553|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5692)); ((תשס"ח, 96|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5724)), ((1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|5759)), ((1540|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5766)), ((2556|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5790)), ((2890|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5798)), ((3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5805)), ((3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5805)), <!-- החלפה --> ((3520|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|5822)), ((3978|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5833)), ((4532|ת"ט|5844)); ((תשס"ט, 2965|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|5932)); ((תש"ע, 128|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6005)), ((3230|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6094)), ((3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6095)), ((3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6095)), ((4270|הודעה בדבר גריעת משרה מרשימת המשרות המנויות בתוספת לחוק|6117)); ((תשע"א, 1270|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6164)), ((2402|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6198)), ((4240|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6238)), ((4832|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6251)), ((5165|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6256)), ((5852|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6276)), ((6314|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6289)), ((6466|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6292)); ((תשע"ב, 1970|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6361)), ((3925|ת"ט|6414)), ((3952|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6416)), ((5650|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6456)); ((תשע"ג, 750|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6492)); ((תשע"ד, 5784|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6809)), ((6698|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6835)); ((תשע"ה, 2|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|6887)), ((646|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6907)), ((3042|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|6974)), ((3042|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|6974)), ((5988|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|7044)), ((6456|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|7059)), ((6484|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7060)), ((7136|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|7072)), ((7940|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7092)), ((8156|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7097)), ((8644|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7111)); ((תשע"ו, 2856|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7191)), ((4333|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|7226)), ((4572|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|7233)), ((7110|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7282)), ((10320|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7353)); ((תשע"ז, 2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7426)), ((2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7426)), ((3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7448)), ((3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7448)), <!-- החלפה --> ((3986|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7459)), ((4708|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7475)), ((5672|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7499)); ((תשע"ח, 1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7630)), ((1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7630)), ((4340|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|7675)), ((4664|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7688)), ((6164|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|7726)); ((תשע"ט, 11368|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8266)); ((תש"ף, 6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8921)), ((6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8921)), ((6764|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|8934)), ((7862|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9025)), ((8716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9092)); ((תשפ"א, 920|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9197)), ((9794|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9769)), ((10473|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9835)), ((10716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9850)); ((תשפ"ב, 1254|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|9978)), ((3470|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|10188)), ((3660|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|10210)), ((11824|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|10825)); ((תשפ"ג, 3348|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|11078)), ((3666|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|11106)), ((3902|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|11129)); ((תשפ"ד, 2254|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|11938)), ((2574|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|11977)), ((3602|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|12064)), ((10278|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|12553)); ((תשפ"ה, 1890|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|12999)), ((8408|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|13654)); ((תשפ"ו, 298|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|13888)), ((2172|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|14086)). <!-- #### (חמ 720805) (חמ 3-274) --> ''הודעות פטור:'' ((י"פ תשכ"א, 386|הודעה בדבר פטור ממכרז|0807)); ((תשכ"ג, 422|הודעה בדבר פטור ממכרז|0983)); ((תשכ"ד, 2|הודעה בדבר פטור ממכרז|1038)), ((89|הודעה בדבר פטור ממכרז בכנסת|1042)), ((1651|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה בלשכת נשיא המדינה|1096)); ((תשכ"ה, 966|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1146)), ((2666|הודעה בדבר פטור ממכרז|1213)); ((תשכ"ו, 1320|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|1263)); ((תשכ"ז, 290|הודעה בדבר פטור ממכרז|1315)), ((1502|הודעה בדבר פטור ממכרז|1359)), ((1890|הודעה בדבר פטור ממכרז|1378)), ((2322|הודעה בדבר פטור ממכרז|1396)); ((תשכ"ח, 510|הודעה בדבר פטור ממכרז|1418)), ((1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|1437)), ((1414|הודעה בדבר פטור ממכרז|1450)); ((תשכ"ט, 1081|הודעה בדבר פטור ממכרז|1514)); ((תש"ל, 69|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה במשרד מבקר המדינה בלי מכרז|1556)), ((69|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1556)), ((1302|הודעה בדבר פטור ממכרז|1602)), ((1622|הודעה בדבר פטור ממכרז|1612)), ((1710|הודעה בדבר פטור ממכרז|1616)), ((1950|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|1624)), ((2386|הודעה בדבר פטור ממכרז|1640)); ((תשל"א, 270|הודעה בדבר פטור ממכרז|1673)), ((270|הודעה בדבר פטור ממכרז|1673)), ((1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|1727)), ((1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|1727)); ((תשל"ב, 206|הודעה בדבר פטור ממכרז|1772)), ((1030|הודעה בדבר פטור ממכרז|1802)), ((1806|הודעה בדבר פטור ממכרז|1829)); ((תשל"ג, 450|הודעה בדבר פטור ממכרז|1875)), ((530|הודעה בדבר פטור ממכרז|1878)), ((1268|הודעה בדבר פטור ממכרז|1903)); ((תשל"ד, 62|הודעה בדבר פטור ממכרז|1951)), ((1340|הודעה בדבר פטור ממכרז|2005)); ((תשל"ה, 1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|2088)); ((תשל"ו, 1056|הודעה בדבר פטור ממכרז|2187)), ((1640|הודעה על פטור מתחולת החוק|2213)); ((תשל"ז, 296|הודעה בדבר פטור ממכרז|2272)), ((1126|הודעה בדבר פטור ממכרז|2310)), ((1912|הודעה בדבר פטור ממכרז|2345)); ((תשל"ח, 54|הודעה בדבר פטור ממכרז [לפי חוק רשות הנמלים]|2370)), ((624|הודעה בדבר פטור ממכרז לעולים חדשים|2395)), ((1320|הודעה בדבר פטור ממכרז|2418)), ((2220|הודעות בדבר פטור ממכרז|2453)); ((תש"ם, 1482|הודעה בדבר פטור ממכרז|2623)); ((תשמ"ט, 1796|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|3626)), ((2826| הודעה בדבר פטור ממכרז|3655)), ((4013|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|3693)); ((תשנ"א, 1102|הודעה על פטור ממכרז|3835)); ((תשנ"ב, 50|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|3923)); ((תשנ"ד, 1994|הודעה בדבר פטור ממכרז|4189)), ((3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|4218)), ((3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|4218)); ((תשנ"ה, 3759|הודעה בדבר פטור ממכרז|4315)); ((תשנ"ז, 5392|הודעה בדבר החלת ייצוג הולם על רשויות מקומיות|4563)), ((5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי לעוזרים משפטיים לשופטי בית המשפט העליון ולעוזרים למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה|4563)), ((5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי למשרות בדרוגים שונים|4563)); ((תשנ"ח, 2898|הודעה על פטור ממכרז למשרות שהוקצו לשילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה (פרויקט תלת שנתי 1997–1999)|4628)); ((תשנ"ט, 402|הודעה בדבר פטור ממכרז לעוזרים משפטיים לנשיא בית הדין לעבודה ולנשיאי בתי משפט מחוזיים|4696)), ((2696|ת"ט|4737)), ((3444|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות מסוימות|4760)), ((3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות מסוימות במועצה לבטחון לאומי|4760)), ((3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|4760)), ((3445|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|4760)); ((תש"ס, 1458|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4826)), ((2414|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|4847)), ((4895|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4922)); ((תשס"א, 1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4955)), ((1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|4955)), ((1712|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|4964)), ((1876|הודעה בדבר פטור ממכרז|4968)), ((3176|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|4999)), ((3312|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5003)), ((3440|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5006)), ((3440|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5006)); ((תשס"ב, 3432|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|5098)); ((תשס"ג, 400|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5126)), ((400|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד המשפטים שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החינוך שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הבינוי והשיכון שלא תחול עליה חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד התעשיה והמסחר שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((403|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5126)), ((403|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5126)), ((712|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5137)), ((1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|5164)), ((1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד התחבורה שלא תחול עליה חובת מכרז|5164)), ((1758|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|5164)); ((תשס"ד, 1322|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד לביטחון הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|5256)), ((1354|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5257)), ((1870|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5272)), ((2386|הודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|5284)), ((3168|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5306)), ((3352|תיקון זמני להודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|5313)), ((3432|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5315)), ((3496|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5317)); ((תשס"ה, 298|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5338)), ((915|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5354)), ((1090|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5359)), ((1179|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5361)), ((2056|ביטול הודעה בדבר פטור ממכרז|5381)), ((2523|הודעה בדבר פטור ממכרז|5394)), ((2641|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5397)), ((4028|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5434)); ((תשס"ו, 1238|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5481)), ((1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((1885|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5495)), ((2088|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5501)), ((2514|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5518)); ((תשס"ז, 134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5584)), ((134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5584)), ((434|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5593)), ((1330|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5621)), ((1571|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5628)), ((2074|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5643)), ((2170|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5646)), ((2495|הודעה בדבר משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5655)), ((2495|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5655)), ((2804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5666)), ((2805|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5666)), ((3552|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5692)), ((3553|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5692)); ((תשס"ח, 96|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5724)), ((1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5759)), ((1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5759)), ((1540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5766)), ((2508|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5789)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5790)), ((3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5811)), ((3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5811)), ((3978|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5833)); ((תשס"ט, 107|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5858)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5897)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5897)), ((1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5897)), ((2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5932)), ((2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|5932)), ((4376|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5965)), ((5254|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|5986)); ((תש"ע, 128|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6005)), ((1714|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6057)), ((2217|הודעה בדבר קביעת תנאי לפטור ממכרז|6069)), ((3230|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6094)), ((3235|הודעה בדבר קביעת משרה בכנסת שלא תחול עליה חובת מכרז|6094)), ((3254|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6095)); ((תשע"א, 794|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות במינהלת "תנופה"|6153)), ((1158|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6162)), ((2402|תיקון הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|6198)), ((4240|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6238)), ((5540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6268)), ((5804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6275)), ((5852|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6276)), ((6234|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6288)), ((6602|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6294)); ((תשע"ב, 470|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6317)), ((1970|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6361)), ((2810|הודעה על פטור מחובת מכרז|6383)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|6433)), ((5650|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|6456)); ((תשע"ג, 282|הודעות על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|6483)), ((558|הודעה על פטור מחובת מכרז|6489)), ((1494|הודעות על פטור מחובת מכרז|6511)), ((1594|הודעה על פטור מחובת מכרז|6515)), ((1662|הודעה על פטור מחובת מכרז|3517)), ((3456|הודעה על פטור מחובת מכרז|6563)), ((3588|הודעה על פטור מחובת מכרז|6565)); ((תשע"ד, 692|הודעה על פטור מחובת מכרז|6676)), ((1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|6689)), ((3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|6734)), ((3478|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|6746)), ((1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|6689)), ((3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|6734)), ((6398|הודעה על פטור מחובת מכרז|6826)); ((תשע"ה, 26|הודעה על פטור מחובת מכרז|6888)), ((1726|הודעה על פטור מחובת מכרז|6938)), ((6400|הודעה על פטור מחובת מכרז|7056)), ((7136|הודעה על פטור מחובת מכרז|7072)), ((7940|הודעה על פטור מחובת מכרז|7092)), ((8156|הודעה על פטור מחובת מכרז|7097)); ((תשע"ו, 1400|הודעה על פטור מחובת מכרז|7155)), ((2760|הודעה על פטור מחובת מכרז|7188)), ((3764|הודעה על פטור מחובת מכרז|7212)), ((4012|הודעה על פטור מחובת מכרז|7221)), ((4333|הודעה על הרחבת הפטור ממכרז למשרות ביטחוניות במשרד המודיעין|7226)), ((4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|7227)), ((4572|הודעה על פטור מחובת מכרז|7233)), ((7710|הודעה על ביוטל פטור ממכרז פומבי|7282)), ((7770|הודעה על פטור מחובת מכרז|7284)), ((10192|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|7349)); ((תשע"ז, 244|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|7365)), ((244|הודעה על פטור מחובת מכרז|7365)), ((1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1568|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1569|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7402)), ((1388|עדכון הודעה על פטור מחובת מכרז|7416)), ((1388|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|7416)), ((1433|הודעה בדבר קביעת הליך מינוי מדענים ראשיים במשרדי הממשלה|7417)), ((2344|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|7423)), ((2345|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|7423)), ((3204|הודעה על קביעת תנאים למתן פטור מחובת מכרז למשרות בוועדה לאנרגיה אטומית|7440)), ((3902|הודעה על פטור מחובת מכרז|7457)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור ממכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((5084|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|7485)), ((5085|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7485)), ((8488|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|7566)); ((תשע"ח, 1575|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|7626)), ((1575|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|7626)), ((1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|7630)), ((1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|7630)), ((1938|הודעה על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|7633)), ((4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|7676)), ((4383|הודעה על פטור ממכרז להעברת חיילים, שוטרים וסוהרים לשירות המדינה|7677)), ((4664|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|7688)), ((6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|7758)), ((6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|7758)), ((7558|הודעה על שינוי הרכבי ועדות איתור למשרות הפטורות ממכרז|7791)), ((7561|הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|7791)), ((10084|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|7892)), ((10370|תיקון הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|7899)); ((תשע"ח, 2690|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|7989)), ((4068|הודעה על תיקון פטור מחובת מכרז|8026)), ((4164|הודעה על פטור מחובת מכרז|8033)), ((6224|הודעה על פטור מחובת מכרז|8077)), ((6385|הודעה בדבר ביטול פטור ממכרז|8082)), ((11796|הודעה על פטור מחובת מכרז|8286)), ((12192|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|8307)), ((12670|הודעה על מתן פטור מחובת מכרז פומבי|8335)), ((15126|הודעה על מתן פטור חד-פעמי ממכרז|8457)); ((תש"ף, 6136|הודעה על פטור מחובת מכרז|8880)), ((6496|הודעה על פטור לתקופה קצובה ממכרז|8909)), ((8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|9074)), ((8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|9074)), ((8716|הודעה על פטור מחובת מכרז|9092)); ((תשפ"א, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|9152)), ((474|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|9157)), ((2650|הודעה על פטור חד-פעמי מחובת מכרז|9338)), ((2650|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|9338)); ((תשפ"ב, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|9152)), ((474|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|9157)), ((796|הודעה על פטור מחובת מכרז|9947)), ((796|הודעה על פטור מחובת מכרז|9947)), ((4409|הודעה על פטור ממכרז|10283)), ((4456|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|10290)), ((9770|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות חשבים וסגני חשבים באגף החשב הכללי המועסקים ביחידות ביטחוניות|10647)), ((9882|הודעה על פטור מחובת מכרז|10659)), ((11664|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|10812)); ((תשפ"ג, 1172|הודעה על פטור ממכרז|10921)), ((1196|הודעה על פטור ממכרז|10924)), ((3950|הודעה על פטור ממכרז פומבי|11134)), ((4106|הודעה על הארכת הפטור הזמני ממכרז|11147)); ((תשפ"ד, 2574|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|11977)), ((2716|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|11986)), ((2740|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|11989)), ((4678|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות מנהלי תקשוב אזוריים בנציגויות ישראל בחו"ל|12173)), ((7776|הודעה על פטור מחובת מכרז|12370)), ((7776|הודעה על פטור חד-פעמי מחובת מכרז פומבי|12370)), ((7884|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז - ביטול קציבת תקופה|12383)), ((10012|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|12521)), ((10012|הודעה על שינוי הרכבי ועדות איתור למשרות הפטורות ממכרז|12521)), ((10394|הודעה על פטור מחובת מכרז|12566)), ((10394|הודעה על פטור מחובת מכרז|12566)), ((10394|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|12566)); ((תשפ"ה, 6316|הודעה על מתן פטור ממכרז|13384)); ((תשפ"ו, 2888|הודעה על מתן פטור מחובת מכרז|14144)), ((3060|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז פומבי|14154)), ((3640|הודעה על פטור מחובת מכרז|14222)), ((4072|הודעה על פטור חד-פעמי ממכרז|14268)), ((6704|הודעה על פטור מחובת מכרז|14587)). <!-- #### (חמ 720803) (חמ 720804) (חמ 3-570) --> ''פטור מתחולת החוק:'' ((י"פ תשי"ט, 1617|הודעה על פטור מתחולת החוק|0689)); ((תש"ך, 913|פטור עובדים זמניים מהוראות החוק|0741)); ((תשכ"א, 984|הודעות על פטור מתחולת החוק|0831)), ((1586|הודעה על פטור מתחולת החוק|0857)); ((תשכ"ב, 1198|פטור עובדים זמניים של משרד מבקר המדינה מהוראות החוק|0922)); ((תשכ"ז, 1502|הודעה על פטור מתחולת החוק|1359)); ((תשל"ו, 1640|הודעה על פטור מתחולת החוק|2213)); ((תשל"ח, 2116|הודעה על פטור מתחולת החוק|2449)); ((תשמ"ד, 554|תיקון הודעה על פטור מתחולה|2985)); ((תשנ"ב, 3376|הודעה על פטור מתחולת החוק|4011)); ((תשנ"ט, 2696|הודעה על פטור מתחולת החוק|4737)); ((תשס"ט, 2966|הודעה על פטור מתחולת החוק|5932)). <מבוא> ((לפי [[8:209632|סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 4), תשל"ז-1976]], המונח "לשכת עבודה" הוחלף במונח "לשכת שירות התעסוקה".)) @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ה) : בחוק זה - :- "שר" - לרבות ראש הממשלה; :- "משרד" - יחידה בשירות המדינה שבראשה עומד שר, לרבות לשכת נשיא המדינה, משרדי הכנסת, הלשכה של מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת; :- "נציגות עובדי המדינה" - ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה. @ 2. תחולה (תיקון: תשכ"ג) : חוק זה אינו חל על קבלת אדם לשירות המדינה ועל שירותו בה - : (1) במשרה שחוק הסמיך את הכנסת או ועדת מועדותיה לקבוע לה, בהחלטה, את המשכורת הצמודה לה, או שהמשכורת הצמודה לה נקבעה בחוק; : (2) במשרה של חבר בית דין שרעי או של בית דין דתי נוצרי; : (3) כחייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955]]; : (4) בחיל המשטרה או בשירות בתי הסוהר; : (5) כעובד בשירות צבא־הגנה לישראל; : (6) במפעלים המשרתים את מערכת הבטחון אם תנאי עבודתו של אותו אדם נקבעו בהסכם קיבוצי החל על אותם המפעלים בלבד; : (7) כעובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה. @ 3. החלת החוק : הממשלה רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על רשות מקומית. @ 4. פטור מתחולת החוק : הממשלה רשאית, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע שירותים, מפעלים או יחידות שעל עובדיהם או על סוגי עובדיהם לא יחולו הוראות חוק זה או מקצתן. @ 5. היועץ המשפטי לממשלה : הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה ובמידה שלא קבעתם, יחולו על מינויו הוראות חוק זה. : ((פורסמה [[הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה]] (י"פ תש"ס, 4894).)) @ 6. נציב שירות המדינה : הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן - נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי [[סעיף 19]] והודעה על המינוי תפורסם ברשומות. @ 7. ועדת שירות המדינה (תיקון: תשנ"ו) : (א) הממשלה תמנה ועדת של אחד עשר לועדת שירות המדינה (להלן - ועדת השירות); יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות, חמישה מחבריה יהיו מנהלים כלליים של משרדים, וחמישה מחבריה יהיו אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה, הודעה על מינוי הועדה והרכבה, תפורסם ברשומות. : (ב) ועדת השירות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדת משנה בת חמישה חברים או יותר, ובלבד שמספר החברים בה יהיה בלתי זוגי; יושב ראש ועדת משנה יהיה נציב השירות, ויתר חבריה יהיו - מחציתם מנהלים כלליים של משרדים ומחציתם אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה. @ 8. חילופי גברי : כעבור שנתיים מיום מינוי ועדת השירות יפרשו בכל שנה שנים מחבריה, מנהל כללי אחד ואיש ציבור אחד, לפי סדר שתקבע הממשלה, והיא תמנה במקומם מנהל כללי אחר ואיש ציבור אחר. @ 9. מילוי מקום שנתפנה : מת אחד מחברי ועדת השירות או התפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תמנה הממשלה חבר אחר במקומו; ואולם רשאית ועדת השירות לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ביותר משני חברים. @ 10. סדרי עבודת הועדה : ועדת השירות תקבע בעצמה סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. @ 11. החלטות הועדה (תיקון: תשי"ט) : החלטות ועדת השירות לפי חוק זה יובאו לפני הממשלה, והיא רשאית, תוך 60 יום מיום שהובאו לפניה, לשנותן או לבטלן, ובלבד שלא ישונו ולא יבוטלו למפרע; ואולם כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי הממשלה או על ידי ועדת השירות, יבצע אותן נציב השירות. @ 12. מנהלים כלליים (תיקון: תשכ"ג, תשע"א) : הממשלה תמנה, בכפוף להוראות חוק זה ובתנאים שתקבע, לכל משרד מנהל כללי על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא תחול חובת מכרז לפי [[סעיף 19]]. @ 13. תקן : השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן - תקן). : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצעת תקן), תש"ך-1959]].)) @ 14. אישור תקן (תיקון: תשכ"ג) : תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצא כאמור [[בסעיף 13]], יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה. @ 15. מינוי למשרה : לא יתמנה אדם עובד מדינה אלא למשרה פנויה בתקן. @ 15א. ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה (תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז–2, תשע״ח) : (א) בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה – ייצוג הולם), של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים. : (א1)(1) לעניין אנשים עם מוגבלות, לא יראו ייצוג הולם כאמור בסעיף קטן (א), במשרד או ביחידת סמך המעסיקים 100 עובדים לפחות (בסעיף זה – משרד גדול), אלא אם כן 5% לפחות מקרב העובדים במשרד או ביחידה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית; :: (2) יעדים שתקבע הממשלה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו, לעניין אנשים עם מוגבלות, בכפוף להוראות פסקה (1); :: (3) לעניין פסקה (1), הוראות [[סעיף 9ד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] החלות לעניין מעסיק ציבורי גדול יחולו לעניין משרד גדול, ובמקום ”הנציבות” יקראו ”נציב שירות המדינה”; ואולם ההוראות האמורות לא יחולו לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין; עמידתם של גופים כאמור בהוראות פסקה (1) תיבחן בדרך אחרת שעליה יורה הנציב. : (ב) הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר – :: (1) המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות כמשמעותן [[בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; :: (2) הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה; :: (3) הממשלה רשאית להורות, לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, ולענין מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות, רשאית הממשלה לקבוע כי הוראות לפי פסקה זו יחולו על אנשים עם מוגבלות מסוימת או בדרגת חומרה מסוימת; ובלבד שאם קבעה כן, תינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל. : (ד) נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועם ארגונים שלדעת נציב שירות המדינה עוסקים בקידום זכויותיהן של קבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי סעיף קטן (א), יגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לפי סעיף קטן (ב). : (ה) נציב שירות המדינה רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ולענין מתן עדיפות למועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר הערכת הכישורים של המועמדים. : (ו) כל משרד וכל יחידת סמך יגישו לנציב שירות המדינה, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים, במשרד או ביחידת הסמך. : (ז) נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה. : (ח) הוראות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ח1) לשם הבטחת עמידה ביעדי ייצוג הולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה לנקוט אמצעי אכיפה, לרבות בתחומי התקן, הגיוס וניהול כוח האדם, או להורות על אמצעים אחרים שיקבע. : (ח2) לעניין יישום יעדי הייצוג ההולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה להורות כי לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים במשרד, ביחידת סמך או בדירוג, שעליהם יורה, בשל מאפיינים ייחודיים שבאופיו ומהותו של התפקיד, הנכללים בתיאור העיסוק של התפקיד; הוראות כאמור לעניין אנשים עם מוגבלות טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, למעט לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין. : (ח3) בכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה, ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא; הממונה - :: (1) יקבל פניות של עובדים ושל המשרד או יחידת הסמך בנושא ייצוג הולם; :: (2) ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר; :: (3) ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות המשרד או יחידת הסמך לפי סעיף זה; :: (4) ימלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו נציב שירות המדינה בקשר ליישום סעיף זה. : (ח4) ראש הממשלה, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לעדכן את [[התוספת הראשונה]]. : (ט) בסעיף זה – ::- ”אנשים עם מוגבלות”, ו”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – כמשמעותם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; ::- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]]; ::- ”עובד” או ”מועמד” עם מוגבלות משמעותית – כהגדרתו [[בסעיף 9ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]]; ::- ”הרשות לקידום מעמד האישה” – כמשמעותה [[בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998]]; ::- ”בן האוכלוסייה החרדית” – מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך החרדיים המנויים [[בתוספת הראשונה]] או למד במוסד כאמור; ::- ”עולה חדש” – מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו. @ 16. אזרחות או תושבות קבע (תיקון: תשס"ב) : (א) לא יתמנה אדם עובד המדינה אם איננו אזרח ישראל או תושב קבע בישראל; חדל עובד המדינה מהיות אזרח ישראל או תושב קבע בישראל יראוהו כמתפטר משירות המדינה; ועדת השירות רשאית, על אף האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גימלה בשיעור שייראה בעיניה; בסעיף קטן זה, "תושב קבע בישראל" - מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]. : (ב) לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה או טעון אישור הממשלה, וכן למשרה או לסוג משרות שקבעה הממשלה על פי הצעת נציב השירות ובהודעה שפורסמה ברשומות, אלא אם כן הוא אזרח ישראל. : (ג) לא יתמנה אדם עובד המדינה ברשות ביטחון אלא אם כן הוא אזרח ישראל; לענין זה, "רשות ביטחון" - שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המועצה לביטחון לאומי, וכן גוף או יחידה אחרים שעיקר פעילותם ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה שקבעה הממשלה בהודעה שפורסמה ברשומות על פי הצעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ. @ 17. דרך המינוי : מינוי עובד המדינה יהיה בכתב חתום בידי נציב השירות והוא יחתום גם על כתבי המינוי של המתמנים על ידי הממשלה לפי חוק זה; על כתב המינוי של נציב השירות יחתום ראש הממשלה. @ 18. כתב המינוי : כתב המינוי לפי [[סעיף 17]] ישמש ראיה לכך שעובד המדינה נתמנה במועד ובדרגה שפורטו בו. @ 19. מכרז : לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא עשויה להתפנות. @ 20. כללי המכרז (תיקון: תשכ"ג) : ועדת השירות רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגים של משרות לרבות כללים בדבר השתתפות עובדי המדינה במכרז. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (משרד מבקר המדינה), תשכ"ב-1962]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 21. פטור ממכרז (תיקון: תשכ"ג) : הממשלה רשאית על פי הצעת ועדת השירות ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז באמורה [[בסעיף 19]], [[והסעיף 11]] לא יחול על הצעת ועדת השירות; וועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, להתיר, בתנאים שתקבע, או ללא תנאי, מינוי למשרה בלי שהוכרז עליה כאמור, אם המועמד עובד לשירות המדינה לפי חוק זה עקב אחת מאלה: : (1) העברת משרתו או יחידתו של המועמד ממוסד מוכר כמשמעותו [[#83|בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955]] - לשירות המדינה; : (2) העברת משרתו או יחידתו של המועמד מארגון ציבורי כמשמעותו [[#פרק ו|בפרק החמישי לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955]] - לשירות המדינה, אם על העברת המועמד חל הסכם כללי או מיוחד לפי [[#86|סעיף 62א לאותו חוק]]; : (3) העברה ממשרה בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו. : ((פורסמה [[הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] (י"פ תשס"ג, 400).)) : ((פורסמה [[החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי]] (י"פ תש"ע, 3235).)) @ 22. לשכות העבודה : לא תחול חובת מכרז לפי [[סעיף 19]] על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכות עבודה לפי [[חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959]]. @ 23. מינוי באישור הממשלה (תיקון: תשכ״ג, תשע״א, תשע״ז–2) : למשרה מן המשרות המפורטות [[בתוספת השנייה לחוק זה]] לא יתמנה אדם אלא באישור הממשלה ובתנאים שתקבע; הממשלה רשאית להוסיף על רשימת המשרות [[שבתוספת השנייה]] ולגרוע ממנה. @ 23א. הטלת תפקיד באופן זמני (תיקון: תשע"א) : (א) בסעיף זה, "נושא משרה" - מי שנתמנה לפי [[סעיפים 12]] [[או 23]], או עובד מדינה שנתונה לו סמכות על פי חוק, שעליו להפעילה בעצמו. : (ב) נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה - השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. : (ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור. : (ד) היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין עד שתוסר המניעה. @ 24. בחינות : מועמד למשרה שהוכרז עליה כאמור [[בסעיף 19]], חייב לעמוד בבחינות ובמבחנים להוכחת כשירותו וסגולותיו; נמצאו בבחינה כשירים למשרה, יתמנה לה הכשיר שבין הכשירים. @ 25. היקף הבחינות : ועדת השירות תקבע, לאחר התייעצות עם השרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם, את היקף הבחינות והמבחנים האמורים [[בסעיף 24]], לכל המשרות לסוגיהן, ובמידה שלא קבעה כאמור, רשאית ועדת השירות לאצול מסמכותה זו לנציב. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ"ב-1962]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 26. ניהול בחינות : נציב השירות ימנה את הבוחנים בבחינות לפי [[סעיף 24]] מתוך רשימה שאושרה מראש מתוך רשימה שאושרה מראש על ידי ועדת השירות, ויקבע את סדרי הבחינות והמבחנים במידה שלא נקבעו על ידי ועדת השירות; ובלבד שבין הבוחנים בכל בחינה יהיה לפחות נציג אחד של המשרד הנוגע בדבר. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ"ב-1962]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 27. תעודות השכלה או הכשרה (תיקון: תשכ"ג) : ועדת השירות רשאית לקבוע, לענין הכשרה או השכלה פלונית, כי בעלי תעודות ממוסדות שהועדה תכיר בהם לענין זה וכן תעודות הכשרה או השכלה מסוג מסויים יפטרו, בתנאים שתקבע הועדה, את בעלי אותן התעודות מבחינות או ממבחנים, כולם או מקצתם. @ 28. בחינות ללא מכרז : ועדת השירות רשאית לקבוע, בדרך כלל או למקרה מסויים, בחינה ומבחן גם למועמד למשרה הפטורה מחובת המכרז לפי [[הסעיפים 21]] [[ו־22]], או שהופטרה מחובת המכרז לפי [[סעיף 37]]. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינה ומבחן למשרה הפטורה מחובת המכרז בכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים למשרות פטורות מחובת מכרז) (משרד מבקר המדינה), תשכ"ה-1965]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 29. כושר רפואי (תיקון: תשכ"ג) : (א) לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שרופא ממשלתי כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]], או ועדה של רופאים, שמינה שר הבריאות או מי שהוסמך לכך על ידיו, קבעו שהוא כשיר מבחינה רפואית לשרת במשרה הנדונה; והמועמד למשרה כאמור חייב למסור לרופא או לועדה, לפי דרישתם, כל ידיעות או תעודות בדבר מצב בריאותו בעבר או בהווה; : (ב) ועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, לפטור, בתנאים שתקבע או ללא תנאי מקיום תנאי סעיף קטן (א) את מי שעובר לשירות המדינה בנסיבות המתוארות [[בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף 21]], וכן את מי שעובר לשירות לפי חוק זה משירות במדינה שחוק זה אינו חל עליו ושבו קיים הסדר המבטיח בדיקה רפואית של עובד בשעת קבלתו לשירות, אם העובד נבדק למעשה בשעת קבלתו כאמור. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס"ט-2009]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ"ב-1962]].)) @ 30. שמירת זכויות נכים : שום דבר האמור [[בסעיף 29]] אינו בא לגרוע מזכויות נכים להעסקה על פי כל דין. @ 31. חיוב בבדיקה רפואית : ועדת השירות רשאית להטיל, בדרך כלל או למקרה מסויים, חובת בדיקה רפואית ומסירת ידיעות ותעודות בדבר מצב הבריאות על אדם שהוראות [[סעיף 29]] אינן חלות עליו. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021]].)) @ 31א. ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאות (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד) : (א) ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, שנתן מועמד לשירות המדינה, יהיה תקף רק לצורך ביצועם וקיום הוראותיהם של [[סעיפים 29]], [[31]] [[ו־32 של חוק זה]], או [[סעיפים +|15]], [[+|94]] [[ו־98 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]. : (ב) נדרש עובד למסור ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, לא יהיה תוקף לויתור אלא לענין מסויים ולגבי מידע הנוגע למועד מסירת כתב הויתור, או לתקופה שקדמה לו. : (ג) לא ייעשה שימוש בויתור שניתן על־פי הוראות סעיף זה אלא בידי אדם שחלה עליו על פי חוק, חובת השמירה על סודיות המידע הרפואי. : (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על נושאי משרות או ממלאי תפקידים שסווגו בסיווג בטחוני ואשר הויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותם דרוש מטעמי בטחון המדינה, ועל מועמדים למשרות או לתפקידים כאמור, והכל לענין העסקתם והתאמתם למשרתם או לתפקידם, וכל עוד הם מועסקים במשרות או בתפקידים כאמור; הודעה על כך תימסר לכל נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור. : (ה) נציב שירות המדינה יביא את העקרונות של סיווג המשרות והתפקידים כאמור בסעיף קטן (ד), לידיעת ועדה משותפת לועדת החוקה חוק ומשפט ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת; עקרונות אלה אינם טעונים פרסום ברשומות. @ 32. מבחנים רפואיים (תיקון: תשכ"ג) : (א) ועדת השירות, בהתייעצות עם מי שהוסמך לכך על ידי שר הבריאות, רשאית לקבוע מבחנים לכושר רפואי לדרגותיו לענין [[סעיף 29]], הן בדרך כלל, הן לסוגי משרות והן למשרות בודדות, וכן רשאית היא לקבוע כללים ונוהל לבדיקות רפואיות לפי חוק זה. : (ב) מבחנים לפי סעיף זה לא יחייבו בבדיקת כשרו הרפואי של מי שעובר ממשרה בשירות המדינה בחוק זה אינו חל עליה ושנתקבל אליה לפני יום כ"ה באלול תשט"ז (1 בספטמבר 1956) בלי שנבדק כשרו הרפואי בשעת קבלתו או בסמוך לה. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס"ט-2009]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021]].)) @ 33. קירבה משפחתית : ועדת השירות תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מינהלית שבמשרד כשקיימים יחסי קרבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה במשרד כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין עובד באותו משרד והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע ועדת השירות בכללים. : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 34. הצהרת אמונים : עובד המדינה חייב לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי [[סעיף 17]] או כתב הרשאה לפי [[סעיף 37]] להצהיר הצהרה זו: ::: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עלי כעובד המדינה" : ההצהרה תהיה בפני שר או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים), התשמ"א-1981]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017]].)) @ 34א. הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית (תיקון: תשפ"ד) : בלי לגרוע מהוראת [[סעיף 34]], מי שימונה לפי [[סעיף 23]] למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ חייב, לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי [[סעיף 17]], להצהיר הצהרה זו: ::: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידי"; : ההצהרה תהיה בפני שר החוץ או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות. @ 35. הצהרה על רכוש (תיקון: תשנ"א) : עובד המדינה הנמנה עם נושאי משרות או בעלי דרגות שקבעה לענין זה הממשלה על־פי הצעת נציב שירות המדינה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת חייב להצהיר על נכסיו ועל חובותיו, שלו ושל בן־זוגו החי אתו ושל ילדיו הסמוכים על שולחנו, ועל מקורות הכנסתם בעבר במידה שהם עשויים להיות גם מקורות הכנסתם בעתיד; דרכי ההצהרה, טפסיה ומועדי הגשתה ייקבעו בתקנות. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש), התשע"ט-2019]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשפ"ד-2024]].)) @ 35א. דין משמעתי (תיקון: תשע"ז) : עובד המדינה המפר את חובתו לפי [[סעיף 35]] עובר עבירת משמעת. @ 35ב. שמירת סודיות של הצהרה על רכוש (תיקון: תשע"ז) : (א) נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך ישמור בסוד את ההצהרות על רכוש, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של עובד המדינה ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע; :: (2) אב בית הדין למשמעת לפי [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]], רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש, בהליך משמעתי לפי [[סעיף 35א]] ולצורך אותו הליך. @ 36. סודיות : מי שהגיעה אליו ידיעה שנמסרה בהצהרה לפי [[סעיף 35]] חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא למי שהוסמך לכך כדין; העובר על הוראת סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. @ 37. עובדים זמניים : נציב השירות רשאי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, להרשות העסקת עובד זמני לתקופה שלא תעלה על תקופות כהונתם של עובדים זמניים לסוגיהם כפי שנקבעו בתקנות, או עד לגמר עבודה פלונית שבה הוא מועסק ושלפי טיבה אינה צמיתה, ולא יועסק עובד זמני לפי סעיף זה אלא לאחר שניתן לו כתב הרשאה של נציב השירות; ועדת השירות רשאית לקבוע כי הוראות [[הסעיפים 15]], [[16]], [[19]], [[29]] [[ו־35]] לא יחולו על סוגי עובדים זמניים שיועסקו לפי סעיף זה. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים), תש"ך-1960]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016]].)) @ 38. העסקה לשעה (תיקון: תשל"ז) : ביקש אדם להתקבל לשירות המדינה וטרם נקבע כשרו הרפואי, ונציב השירות היה סבור כי מחמת דחיפות השירות הנדון אין לדחות קבלתו עד לקביעת כשרו הרפואי רשאי נציב השירות, אם נתמלאו יתר התנאים המוקדמים למינוי לפי חוק זה, להרשות את העסקתו לשעה לתקופה שיקבע; והוא הדין כשמועמד מתקבל באמצעות לשכת שירות התעסוקה (([במקור: לשכת עבודה])) וחייב לעמוד בבחינה או במבחן, ותוצאות הבחינות או המבחן טרם נודעו. @ 39. סיום העסקה לשעה : תקופת שירותו של המועסק לפי [[סעיף 38]] תסתיים לא יאוחר מאשר 30 יום לאחר יום קביעת כשרו הרפואי או קבלת תוצאות הבחינה או המבחן, אם לא ניתן לו קודם לכן כתב מינוי או כתב הרשאה לפי [[סעיף 37]]. @ 39א. העסקה בתקופת הנסיון (תיקון: תשכ"ג) : מי שנתמלאו בו כל התנאים להעסקתו בשירות המדינה פרט להוצאת כתב המינוי, רשאי נציב השירות להרשות את העסקתו עד לגמר תקופת הנסיון. @ 40. חוזה מיוחד : שום דבר האמור בחוק זה אינו בא למנוע את הממשלה לעשות חוזה מיוחד עם אדם שיועסק בשירות המדינה במקרים ולפי תנאים שייקבעו בתקנות על פי המלצת ועדת השירות ובהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת; בעשיית חוזה מיוחד כאמור תיוצג הממשלה על ידי נציב השירות; הוראות חוק זה לא יחולו על אדם המועסק לפי חוזה מיוחד אלא במידה שנקבע כך בחוזה. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), תש"ך-1960]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ"ב-1962]].)) @ 41. עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת (תיקון: תשע"ה) : (א) לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי הכנסת ועובדי לשכת מבקר המדינה נתונות הסמכויות של הממשלה ושל ועדת השירות לפי חוק זה, בידי ועדת הכספים של הכנסת, וסמכויותיהם של שר, מנהל כללי ונציב השירות לפי חוק זה נתונות - :: (1) לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה - בידי מנהל הלשכה; :: (2) לגבי עובדי הכנסת - בידי יושב ראש הכנסת או מי שיתמנה לכך על ידיו; :: (3) לגבי עובדי לשכת מבקר המדינה - בידי מבקר המדינה או מי שיתמנה לכך על ידיו. : (ב) לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, נתונות הסמכויות של הממשלה, של ועדת השירות, של שר, של נציב השירות ושל מנהל כללי לפי חוק זה, בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או עובד בכיר של ועדת הבחירות המרכזית שיתמנה לכך על ידיו; ואולם - :: (1) סמכות היושב ראש לפי [[סעיפים 4]], [[20]], [[21]], [[25]], [[26]] למעט הסמכות למנות בוחנים, [[27 עד 33]], [[35]] [[ו־40]] טעונה גם התייעצות עם נציב השירות; :: (2) [[סעיף 12]] לא יחול; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ימנה מנהל כללי לוועדה, לפי המלצת ועדת איתור שימנה ועל המינוי לא תחול חובת המכרז לפי [[סעיף 19]]. @ 42. דינים אחרים : לא ינהגו עוד לפי הוראות כל דין אחר בדבר קבלת אדם לשירות המדינה, פרט לחוק זה; אולם הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות [[חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959]]. @ 43. הטלת סמכויות על פי חיקוקים : הוענקה סמכות או תפקיד לענין חיקוק פלוני לאדם שלא נתמנה עובד המדינה לפי חוק זה, אין בהענקה זו בלבד כדי להעניק לבעל הסמכות או התפקיד זכות, או להטיל עליו חובה, כעובד המדינה. @ 44. עובד שנתקבל בניגוד לחוק : שולם שכר מאוצר המדינה לאדם שנתקבל לשירות המדינה בניגוד להוראות חוק זה או לתקנות, חייב מי שקיבלו לעבודה להחזיר לאוצר המדינה כל סכום ששולם. @ 45. קבלת משרה שלא כחוק : המשיג או המנסה להשיג משרה בשירות המדינה, לעצמו או לאחר, במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעות לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים, דינו - מאסר שנה אחת או קנס - 2,500 לירות. @ 46. סמכות למנוע מינויים מסויימים (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ג-2) : (א) על אף האמור בחוק זה, רשאי נציב השירות שלא למנות אדם עובד המדינה, בכל אחד מאלה: :: (1) האדם עבר עבירה על חוק זה כדי להשיג את המינוי או שהוא בעל עבר פלילי; :: (2) האדם פוטר על פי החלטה בהליך משמעתי שנערך לפי חיקוק; :: ואם מינה אדם כאמור, רשאי הוא לבטל את המינוי. : (ב) החלטת נציב השירות לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת השירות. @ 46א. פיטורים בשל אי־התאמה (תיקון: תשס"ט) : (א) מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו שלא מחמת עבירת משמעת אלא מחמת אי־התאמה, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו. : (ב) נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או לעניינים מסוימים, לעובד המדינה, בהודעה שתפורסם ברשומות. : (ג) עובד המדינה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו או להפסיק את עבודתו אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. @ 47. חובת התייעצות : על אף האמור בחוק זה ובתקנות יהיו ועדת השירות ונציב השירות חייבים בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם נציגות עובדי המדינה בכל ענין לפי חוק זה אשר בו חייבים או נוהגים להיוועץ עמם לפני תחילת חוק זה; חובת התייעצות כאמור תחול גם על כל הבאים במקום ועדת השירות ונציב השירות לענין [[סעיף 41]]. @ 48. אצילת סמכויות (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ג) : נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול לאחר מסמכותו לפי [[הסעיפים 17]], [[19]], [[25]], [[37]], [[38]], [[39א]] [[או 50]] ומסמכותו למנות בוחן לפי [[סעיף 26]], אם בדרך כלל ואם לענינים מסויימים, וכן רשאי הוא, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכותו לייצג את הממשלה בעשיית חוזים מיוחדים לפי [[סעיף 40]]; בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי [[סעיף 40]] ייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים שתראה. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק), תשכ"ז-1967]].)) @ 49. שמירת תקפו לשעה של הנוהג הקיים : כל עוד לא נעשתה תקנה לפי חוק זה בענין פלוני ינהגו בו לפי הנוהג שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, במידה שאין סתירה בין אותו נוהג לבין כל דין, סעיף זה יעמוד בתקפו עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. @ 50. אישור מינויים קיימים : העובד בשירות המדינה ביום ה־30 שלאחר תחילת חוק זה ויש בידיו כתב מינוי מטעם מחלקת המנגנון או נציבות המנגנון או נציבות שירות המדינה שניתן לו לפני תחילת חוק זה, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה; ומי שהיה עובד קבוע בשירות המדינה ביום פרסום חוק זה ברשומות ואין בידו כתב מינוי כאמור, יתן לו נציב השירות כתב מינוי, ומשנתן רואים את העובד כאילו נתמנה לפי חוק זה. @ 51. (תיקון: תשנ"א) : (((בוטל).)) @ 52. הצהרת אמונים במינוי קיים : מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי [[סעיף 50]], חייב להצהיר הצהרה לפי [[סעיף 34]] במועד שייקבע לכך בתקנות, לא עשה כן יראוהו כמתפטר משירות המדינה במועד האמור, ולא תהיה לו זכות לפיצויים או לגימלה. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים), תשי״ט–1959]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל), תש״ך–1959]].)) : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים דחויה במינוי קיים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962]].)) @ 53. חובת האזרחות במינוי קיים : מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי [[סעיף 50]] ואינו אזרח ישראל, יראוהו כמתפטר משירות המדינה כתום שנה אחת מיום תחילת חוק זה אם לא רכש בינתיים את אזרחות ישראל; ועדת השירות רשאית, על אך האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גמלה בשיעור שייראה בעיניה. @ 54. פטור עובדים זמניים : ועדת השירות רשאית לפטור עובדים זמניים מתחולת הוראות [[הסעיפים 51–53]], כולן או מקצתן. @ 55. ביצוע ותקנות : ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר אגרות, דמי הרשמה לבחינות ושכר לאנשי הציבור מבין חברי ועדת השירות. : ((פורסמו [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת), תשכ״ד–1963]].)) @ 56. תחילה : תחילת חוק זה היא בתום שלושה חדשים לאחר פרסומות ברשומות. == תוספת ראשונה (תיקון: תשע״ז–2) == ==== ((([[סעיף 15א]]))) ==== @ : מוסד חרדי שהוא אחד מאלה: @ 1. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949]] (להלן – חוק לימוד חובה), המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; @ 2. : מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי כמשמעותו [[בחוק לימוד חובה]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; @ 3. : מוסד חינוך שניתנה בעניינו הוראת פטור לפי [[סעיף 5(א) לחוק לימוד חובה]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; @ 4. : מוסד חינוך תרבותי ייחודי שניתנו לו הכרה ורישיון מכוח [[חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008]], המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; @ 5. : מוסד שנקבע [[בצו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014]]. == תוספת שנייה (תיקון: י"פ תשמ"ט, י"פ תשס"ח-8, תשע״ז–2, י"פ תשע"ז-5) == ==== ((([[סעיף 23]]))) ==== ==== משרד האוצר ==== @ 1. : החשב הכללי @ 2. : הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה @ 3. : הממונה על השכר והסכמי עבודה @ 4. : הממונה על התקציבים @ 5. : הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון @ 6. : מנהל רשות המסים @ 7. : ציר כלכלי בוושינגטון((,)) בריסל ולונדון @ 8. (תיקון: י"פ תש"ף-4, י"פ תש"ף-5) : יושב ראש מטה תשתיות לאומיות @ 9. : ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה @ 10. : יושב ראש מטה הדיור @ 11. (תיקון: י"פ תש"ף-4) : (((נגרע))) @ 11א. (תיקון: י"פ תשע"ח-2) : מנהל שירות עיבודים ממוחשבים (שע"מ) ברשות המסים @ 11ב. (תיקון: י"פ תשפ"ה) : ראש מנהלת תקומה ==== משרד הביטחון ==== @ 12. : מבקר מערכת הביטחון @ 13. : מנהל רשות החירום הלאומית (רח"ל) @ 14. : ראש האגף הביטחוני מדיני @ 15. : ראש אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) @ 15א. (תיקון: י"פ תשפ"ג-3) : ראש מינהלת ההתיישבות (הסדרת שירותים אזרחיים ביהודה והשומרון). ==== המשרד לביטחון הפנים ==== @ 16. : מבקר המשרד לביטחון פנים @ 17. : מנהל הרשות להגנת עדים @ 18. : נציב כבאות והצלה @ 19. : מנהל מינהלת השיטור העירוני @ 19א. (תיקון: י"פ תשע"ח) : מנהל הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול ==== משרד הבינוי והשיכון ==== @ 20. : מנהל המרכז למיפוי ישראל @ 21. : רשם הקבלנים ==== משרד הבריאות ==== @ 22. : נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים ==== משרד הדיגיטל הלאומי (((כותרת נמחקה))) (תיקון: י"פ תש"ף-3, י"פ תשפ"א-3) ==== @ 22א. (תיקון: י"פ תש"ף-3, י"פ תשפ"א-3) : (((נמחק))) ==== משרד החוץ ==== @ 23. : שגריר, ציר וקונסול כללי, אם יכהן כראש נציגות ==== משרד החינוך ==== @ 24. : יושב ראש המזכירות הפדגוגית @ 25. : מנהל האגף לחינוך ממלכתי–דתי @ 26. : מנהל המינהל הפדגוגי @ 27. : מנהל הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) @ 28. (תיקון: י"פ תשע"ח-5) : (((נמחק))) @ 29. : מנהל הטלוויזיה החינוכית ==== משרד החקלאות ופיתוח הכפר ==== @ 30. : מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר @ 31. : מנהל השירותים להגנת הצומח והביקורת @ 32. : ראש מינהל המחקר החקלאי ==== משרד העבודה (תיקון: י"פ תשפ"ג-2) ==== @ 33. (תיקון: י"פ תש"ף-3, י"פ תשפ"ג-2) : הממונה על זרוע עבודה @ 34. (תיקון: י"פ תש"ף) : (((נמחק))) ==== משרד הכלכלה והתעשייה ==== @ 35. (תיקון: י״פ תשע״ח–4, י"פ תשפ"א-4, י"פ תשפ"ג-2) : (((נמחק))) @ 36. (תיקון: י"פ תשפ"ב-4) : (((נמחק))) @ 37. (תיקון: י"פ תשפ"ב-2) : מנהל מינהל אזורי תעשייה @ 37א. (תיקון: י״פ תש״ף–3, י״פ תשפ״א–2, י"פ תשפ"א-3) : ראש רשות התקשוב הממשלתי @ 37ב. (תיקון: י״פ תשפ"ב) : ראש מערך הדיגיטל הלאומי ==== משרד המדע הטכנולוגיה והחלל ==== @ 38. : מנהל אגף בכיר (חלל) @ 38א. (תיקון: י"פ תשפ"ד) : מנהל אגף בכיר (בינה מלאכותית). ==== משרד המשפטים ==== @ 39. : היועץ המשפטי לממשלה @ 40. : השמאי הממשלתי הראשי @ 41. : מנהל הסיוע המשפטי @ 42. : מנהל מערכות ההוצאה לפועל @ 43. : משנה ליועץ המשפטי לממשלה @ 44. : סגן נציב תלונות הציבור על שופטים @ 45. : פרקליט המדינה @ 46. : ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע @ 47. : רשם התאגידים @ 48. : נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות @ 48א. (תיקון: י"פ תשפ"ב-6) : ראש מנהלת בתי הדין ==== משרד הפנים ==== @ 49. : ממונה על המחוז @ 50. : ראש רשות האוכלוסין וההגירה @ 51. : מנהל מינהל השלטון המקומי @ 52. : ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי @ 52א. (תיקון: י"פ תש"ף-4) : יושב ראש ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה @ 52ב. (תיקון: י"פ תש"ף-4) : מנהל מינהל התכנון @ 52ג. (תיקון: י"פ תשפ"א) : ראש מטה התכנון ==== משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ==== @ 53. : מנהל התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון @ 53א. (תיקון: י״פ תשע״ח–4, י"פ תשפ"א-4, י"פ תשפ"ו-2) : מנהל הרשות הלאומית למאבק בעוני @ 53ב. (תיקון: י"פ תשפ"א-2, י״פ תשפ״ג) : (((נגרע))) ==== משרד ראש הממשלה ==== @ 54. : ראש המטה לביטחון לאומי @ 55. : מנהל התכנית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה @ 56. : ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה @ 57. (תיקון: י"פ תש"ף-3, י"פ תשפ"ד-2) : ראש מינהלת החטופים, הנעדרים, השבים ארצה ובני משפחותיהם @ 58. : חבר בית הדין המיוחד לגיור @ 59. : ראש הוועדה לאנרגיה אטומית @ 60. : ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית @ 61. : המשנה לראש המטה לביטחון לאומי @ 62. : ראש לשכת הקשר "נתיב" @ 63. : ראש מערך ההסברה הלאומי @ 64. : ראש מערך הגיור @ 65. : מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה @ 66. (תיקון: י"פ תשפ"ב-3) : (((נגרע))) @ 67. (תיקון: י"פ תשע"ח-3) : ראש מערך הסייבר הלאומי @ 67א. (תיקון: י"פ תש"ף-2) : מנהל לשכת הפרסום הממשלתית @ 67ב. (תיקון: י"פ תשפ"ד-4) : ראש מטה היישום לשיקום ארוך טווח @ 67ג. (תיקון: י"פ תשפ"ד-4, י"פ תשפ"ה) : (((נמחק))) @ 67ד. (תיקון: י"פ תשפ"ו) : ראש מטה בינה מלאכותית ==== המשרד לשוויון חברתי ==== @ 68. : מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים @ 68א. (תיקון: י"פ תשפ"ב) : מנהל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי @ 68ב. (תיקון: י"פ תשפ"ג, י"פ תשפ"ד-3) : (((נמחק))) ==== המשרד לשירותי דת ==== @ 69. : מנהל הרבנות הראשית ==== משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ==== @ 70. : מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית @ 71. : מנהל השירות המטאורולוגי @ 71א. (תיקון: י"פ תשפ"ב-5) : מנהל רשות המטרו @ 71ב. (תיקון: י"פ תשפ"ה-2) : מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה ==== משרד התרבות והספורט ==== @ 72. : מנהל מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט @ 73. : מנהל מינהל הספורט @ 73א. (תיקון: י"פ תשע"ז-6, י"פ תשע"ז-7, י"פ תש"ף-2) : (((נמחק))) ==== משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ==== @ 74. : מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה והים @ 74א. (תיקון: י"פ תשע"ט) : מנהל המכון הגיאולוגי ==== כללי ==== @ 75. : מדען ראשי במשרד ממשלתי @ 76. : כל משרה שלגביה נקבע בחיקוק שנושאה יתמנה על ידי הממשלה, כל עוד לא הועברה סמכות המינוי לאחר לפי כל דין @ 77. : משרת מנהל ביחידות מסווגות ומשרת עוזר שר במשרד הביטחון שלגביהן נקבע בהחלטת ממשלה שנושאן יתמנה בידי הממשלה וששמותיהן שמורים במזכירות הממשלה ==== משרד ההתיישבות (תיקון: י"פ תש"ף) ==== @ 78. (תיקון: י"פ תש"ף) : מנהל הרשות לשירות אזרחי ==== משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות (תיקון: י"פ תשפ"ד-3) ==== @ 79. (תיקון: י"פ תשפ"ד-3) : מנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ז אדר ב' תשי"ט (6 באפריל 1959). <חתימות> * דוד בן־גוריון, ראש הממשלה * יצחק בן־צבי, נשיא המדינה du06iw9xbutlq1qw1ikscr68sf9fddq 0 295014 3017689 2992284 2026-05-26T23:00:43Z OpenLawBot 8112 [3017641] 3017689 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2001393}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 86|חוק שירות המדינה (מינויים)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209624.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517978.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 99|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 25|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 46|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות התעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209632.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 34|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות המדינה (משמעת)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209616.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 55|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210791.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 66|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211113.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 500|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 188|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211306.pdf}}, {{ח:תיבה|222|חוק משק החשמל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 157|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 78|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 96|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 718|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299711.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 87|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 7|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 105|חוק הבחירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306609.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1200|תיקון מס׳ 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 6|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_362655.pdf}}, {{ח:תיבה|42|חוק ייצוג הולם של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_365888.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 56|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_396001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 444|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3900695.pdf}}. ''תיקון התוספת:'' {{ח:תיבה|י״פ תשכ״ה, 1410|הודעה על שינוי רשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1163.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 1837|הודעה על שינויים ברשימת המשרות בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|הודעה על שינויים ברשימת המשרות בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1481.pdf}}, {{ח:תיבה|220|הודעה על שינוי ברשימת המשרות בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1485.pdf}}, {{ח:תיבה|326|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1488.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 458|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1575.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|הודעה על שינוי ברשימת המשרות בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1616.pdf}}, {{ח:תיבה|2272|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1635.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 2368|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 1628|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1916.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1340|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1314|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 170|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2267.pdf}}, {{ח:תיבה|744|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2293.pdf}}, {{ח:תיבה|1336|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2320.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1616|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2431.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 357|הודעה על הוספת משרות בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2487.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1482|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2623.pdf}}, {{ח:תיבה|1842|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2634.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 2|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2754.pdf}}, {{ח:תיבה|1398|הודעה על תוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2797.pdf}}, {{ח:תיבה|1736|הודעה על תוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2814.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 2730|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3066.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 178|הודעה בדבר שינוי רשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3589.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 2786|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3766.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 814|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 2412|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3983.pdf}}, {{ח:תיבה|3376|הודעה על הוספת משרה בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4011.pdf}}, {{ח:תיבה|3696|הודעה על הוספת משרה בתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 590|הודעה על הוספת משרת מנהל לשכת העתונות הממשלתית|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4065.pdf}}, {{ח:תיבה|807|הודעה על הוספת משרת המשנה למנהל הכללי למשרד ראש הממשלה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4069.pdf}}, {{ח:תיבה|1690|הודעה על הוספת משרת הציר־יועץ הכלכלי בבריסל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4084.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4245.pdf}}, {{ח:תיבה|2166|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4285.pdf}}, {{ח:תיבה|3759|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת ומחיקת משרה מרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 716|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4591.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 1460|הודעה על גריעת משרות מן התוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 3284|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5094.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 403|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5256.pdf}}, {{ח:תיבה|1554|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5263.pdf}}, {{ח:תיבה|1870|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 82|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5332.pdf}}, {{ח:תיבה|915|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5354.pdf}}, {{ח:תיבה|1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5361.pdf}}, {{ח:תיבה|1179|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5361.pdf}}, {{ח:תיבה|2641|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5397.pdf}}, {{ח:תיבה|4028|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1238|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 135|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5584.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5628.pdf}}, {{ח:תיבה|2804|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5666.pdf}}, {{ח:תיבה|3553|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 96|הודעה על הוספת משרות לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5766.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5790.pdf}}, {{ח:תיבה|2890|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5798.pdf}}, {{ח:תיבה|3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5805.pdf}}, {{ח:תיבה|3050|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5805.pdf}}, {{ח:תיבה|3520|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5822.pdf}}, {{ח:תיבה|3978|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5833.pdf}}, {{ח:תיבה|4532|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 2965|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5932.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 128|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6005.pdf}}, {{ח:תיבה|3230|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6094.pdf}}, {{ח:תיבה|3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6095.pdf}}, {{ח:תיבה|3254|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6095.pdf}}, {{ח:תיבה|4270|הודעה בדבר גריעת משרה מרשימת המשרות המנויות בתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6117.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1270|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6164.pdf}}, {{ח:תיבה|2402|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6198.pdf}}, {{ח:תיבה|4240|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6238.pdf}}, {{ח:תיבה|4832|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6251.pdf}}, {{ח:תיבה|5165|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6256.pdf}}, {{ח:תיבה|5852|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6276.pdf}}, {{ח:תיבה|6314|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6289.pdf}}, {{ח:תיבה|6466|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1970|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6361.pdf}}, {{ח:תיבה|3925|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6414.pdf}}, {{ח:תיבה|3952|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6416.pdf}}, {{ח:תיבה|5650|תיקון הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 750|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 5784|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6809.pdf}}, {{ח:תיבה|6698|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 2|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6887.pdf}}, {{ח:תיבה|646|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6907.pdf}}, {{ח:תיבה|3042|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6974.pdf}}, {{ח:תיבה|3042|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6974.pdf}}, {{ח:תיבה|5988|הודעה על תיקון שם בעל תפקיד ברשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7044.pdf}}, {{ח:תיבה|6456|הודעה בדבר הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7059.pdf}}, {{ח:תיבה|6484|הודעה על תיקון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7060.pdf}}, {{ח:תיבה|7136|הודעה על הוספת משרה לרשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|7940|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7092.pdf}}, {{ח:תיבה|8156|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7097.pdf}}, {{ח:תיבה|8644|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7111.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2856|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7191.pdf}}, {{ח:תיבה|4333|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7226.pdf}}, {{ח:תיבה|4572|הודעה בדבר תיקון התוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7233.pdf}}, {{ח:תיבה|7110|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7282.pdf}}, {{ח:תיבה|10320|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7426.pdf}}, {{ח:תיבה|2436|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7426.pdf}}, {{ח:תיבה|3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7448.pdf}}, {{ח:תיבה|3490|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7448.pdf}}, {{ח:תיבה|3986|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7459.pdf}}, {{ח:תיבה|4708|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7475.pdf}}, {{ח:תיבה|5672|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7630.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7630.pdf}}, {{ח:תיבה|4340|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7675.pdf}}, {{ח:תיבה|4664|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7688.pdf}}, {{ח:תיבה|6164|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 11368|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8266.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8921.pdf}}, {{ח:תיבה|6620|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8921.pdf}}, {{ח:תיבה|6764|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8934.pdf}}, {{ח:תיבה|7862|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9025.pdf}}, {{ח:תיבה|8716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9092.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 920|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9197.pdf}}, {{ח:תיבה|9794|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9769.pdf}}, {{ח:תיבה|10473|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9835.pdf}}, {{ח:תיבה|10716|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1254|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9978.pdf}}, {{ח:תיבה|3470|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10188.pdf}}, {{ח:תיבה|3660|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10210.pdf}}, {{ח:תיבה|11824|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10825.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3348|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11078.pdf}}, {{ח:תיבה|3666|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11106.pdf}}, {{ח:תיבה|3902|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2254|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11938.pdf}}, {{ח:תיבה|2574|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11977.pdf}}, {{ח:תיבה|3602|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12064.pdf}}, {{ח:תיבה|10278|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12553.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1890|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12999.pdf}}, {{ח:תיבה|8408|הודעה בדבר עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13654.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 298|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13888.pdf}}, {{ח:תיבה|2172|הודעה על עדכון רשימת המשרות שבתוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14086.pdf}}. ''הודעות פטור:'' {{ח:תיבה|י״פ תשכ״א, 386|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0807.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 422|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 2|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1038.pdf}}, {{ח:תיבה|89|הודעה בדבר פטור ממכרז בכנסת|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1042.pdf}}, {{ח:תיבה|1651|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה בלשכת נשיא המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1096.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 966|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1146.pdf}}, {{ח:תיבה|2666|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 1320|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1263.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 290|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1315.pdf}}, {{ח:תיבה|1502|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1359.pdf}}, {{ח:תיבה|1890|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1378.pdf}}, {{ח:תיבה|2322|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1396.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 510|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1418.pdf}}, {{ח:תיבה|1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1437.pdf}}, {{ח:תיבה|1414|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1450.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 1081|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1514.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 69|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה במשרד מבקר המדינה בלי מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1556.pdf}}, {{ח:תיבה|69|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1556.pdf}}, {{ח:תיבה|1302|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1602.pdf}}, {{ח:תיבה|1622|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1612.pdf}}, {{ח:תיבה|1710|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1616.pdf}}, {{ח:תיבה|1950|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1624.pdf}}, {{ח:תיבה|2386|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1640.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 270|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1673.pdf}}, {{ח:תיבה|270|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1673.pdf}}, {{ח:תיבה|1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1727.pdf}}, {{ח:תיבה|1886|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1727.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 206|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1772.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1802.pdf}}, {{ח:תיבה|1806|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1829.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 450|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1875.pdf}}, {{ח:תיבה|530|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1878.pdf}}, {{ח:תיבה|1268|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1903.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 62|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1951.pdf}}, {{ח:תיבה|1340|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 1054|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1056|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2187.pdf}}, {{ח:תיבה|1640|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 296|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|1126|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2310.pdf}}, {{ח:תיבה|1912|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2345.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 54|הודעה בדבר פטור ממכרז [לפי חוק רשות הנמלים]|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2370.pdf}}, {{ח:תיבה|624|הודעה בדבר פטור ממכרז לעולים חדשים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2395.pdf}}, {{ח:תיבה|1320|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2418.pdf}}, {{ח:תיבה|2220|הודעות בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2453.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1482|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1796|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרה במשרד מבקר המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3626.pdf}}, {{ח:תיבה|2826|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3655.pdf}}, {{ח:תיבה|4013|הודעה בדבר היתרים למינוי למשרה בלי מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3693.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1102|הודעה על פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 50|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3923.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 1994|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4189.pdf}}, {{ח:תיבה|3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4218.pdf}}, {{ח:תיבה|3514|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 3759|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4315.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 5392|הודעה בדבר החלת ייצוג הולם על רשויות מקומיות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4563.pdf}}, {{ח:תיבה|5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי לעוזרים משפטיים לשופטי בית המשפט העליון ולעוזרים למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4563.pdf}}, {{ח:תיבה|5392|הודעה בדבר פטור ממכרז פומבי למשרות בדרוגים שונים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 2898|הודעה על פטור ממכרז למשרות שהוקצו לשילוב עולי אתיופיה בשירות המדינה (פרויקט תלת שנתי 1997–1999)|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4628.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 402|הודעה בדבר פטור ממכרז לעוזרים משפטיים לנשיא בית הדין לעבודה ולנשיאי בתי משפט מחוזיים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4696.pdf}}, {{ח:תיבה|2696|ת״ט|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4737.pdf}}, {{ח:תיבה|3444|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות מסוימות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4760.pdf}}, {{ח:תיבה|3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות מסוימות במועצה לבטחון לאומי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4760.pdf}}, {{ח:תיבה|3444|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4760.pdf}}, {{ח:תיבה|3445|הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4760.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 1458|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4826.pdf}}, {{ח:תיבה|1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4826.pdf}}, {{ח:תיבה|1459|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4826.pdf}}, {{ח:תיבה|2414|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4847.pdf}}, {{ח:תיבה|4895|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4955.pdf}}, {{ח:תיבה|1402|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4955.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4964.pdf}}, {{ח:תיבה|1876|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4968.pdf}}, {{ח:תיבה|3176|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4999.pdf}}, {{ח:תיבה|3312|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5003.pdf}}, {{ח:תיבה|3440|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5006.pdf}}, {{ח:תיבה|3440|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 3432|תיקון הודעה בדבר פטור ממכרז למשרות דיפלומטיות מסוימות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5098.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 400|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|400|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד המשפטים שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החינוך שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|401|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|402|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הבינוי והשיכון שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד התעשיה והמסחר שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|402|הודעה בדבר קביעת משרות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|403|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|403|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5126.pdf}}, {{ח:תיבה|712|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5137.pdf}}, {{ח:תיבה|1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5164.pdf}}, {{ח:תיבה|1758|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד התחבורה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5164.pdf}}, {{ח:תיבה|1758|תיקון הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 1322|הודעה בדבר קביעת משרה במשרד לביטחון הפנים שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5256.pdf}}, {{ח:תיבה|1354|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5257.pdf}}, {{ח:תיבה|1870|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5272.pdf}}, {{ח:תיבה|2386|הודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5284.pdf}}, {{ח:תיבה|3168|הודעה על קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5306.pdf}}, {{ח:תיבה|3352|תיקון זמני להודעה ולפיה על משרת פרקליט המדינה לא תחול חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5313.pdf}}, {{ח:תיבה|3432|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5315.pdf}}, {{ח:תיבה|3496|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 298|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5338.pdf}}, {{ח:תיבה|915|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5354.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5359.pdf}}, {{ח:תיבה|1179|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5361.pdf}}, {{ח:תיבה|2056|ביטול הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5381.pdf}}, {{ח:תיבה|2523|הודעה בדבר פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5394.pdf}}, {{ח:תיבה|2641|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5397.pdf}}, {{ח:תיבה|4028|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5434.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1238|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5481.pdf}}, {{ח:תיבה|1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5495.pdf}}, {{ח:תיבה|1884|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5495.pdf}}, {{ח:תיבה|1885|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5495.pdf}}, {{ח:תיבה|2088|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5501.pdf}}, {{ח:תיבה|2514|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5584.pdf}}, {{ח:תיבה|134|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5584.pdf}}, {{ח:תיבה|434|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5593.pdf}}, {{ח:תיבה|1330|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5621.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5628.pdf}}, {{ח:תיבה|2074|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5643.pdf}}, {{ח:תיבה|2170|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5646.pdf}}, {{ח:תיבה|2495|הודעה בדבר משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|2495|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5655.pdf}}, {{ח:תיבה|2804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5666.pdf}}, {{ח:תיבה|2805|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5666.pdf}}, {{ח:תיבה|3552|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5692.pdf}}, {{ח:תיבה|3553|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 96|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5724.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|1322|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5759.pdf}}, {{ח:תיבה|1540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5766.pdf}}, {{ח:תיבה|2508|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5789.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5790.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5790.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5790.pdf}}, {{ח:תיבה|3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5811.pdf}}, {{ח:תיבה|3186|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5811.pdf}}, {{ח:תיבה|3978|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5833.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 107|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5858.pdf}}, {{ח:תיבה|1613|הודעה בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5897.pdf}}, {{ח:תיבה|1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5897.pdf}}, {{ח:תיבה|1613|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5897.pdf}}, {{ח:תיבה|2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5932.pdf}}, {{ח:תיבה|2965|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5932.pdf}}, {{ח:תיבה|4376|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5965.pdf}}, {{ח:תיבה|5254|הודעות בדבר קביעת משרות שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5986.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 128|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6005.pdf}}, {{ח:תיבה|1714|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6057.pdf}}, {{ח:תיבה|2217|הודעה בדבר קביעת תנאי לפטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6069.pdf}}, {{ח:תיבה|3230|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6094.pdf}}, {{ח:תיבה|3235|הודעה בדבר קביעת משרה בכנסת שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6094.pdf}}, {{ח:תיבה|3254|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6095.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 794|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות במינהלת ”תנופה“|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6153.pdf}}, {{ח:תיבה|1158|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6162.pdf}}, {{ח:תיבה|2402|תיקון הודעה בדבר קביעת משרות במשרד הפנים שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6198.pdf}}, {{ח:תיבה|4240|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6238.pdf}}, {{ח:תיבה|5540|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6268.pdf}}, {{ח:תיבה|5804|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6275.pdf}}, {{ח:תיבה|5852|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6276.pdf}}, {{ח:תיבה|6234|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6288.pdf}}, {{ח:תיבה|6602|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6294.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 470|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6317.pdf}}, {{ח:תיבה|1970|הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6361.pdf}}, {{ח:תיבה|2810|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6383.pdf}}, {{ח:תיבה|4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4747|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|4748|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6433.pdf}}, {{ח:תיבה|5650|תיקון הודעה בדבר קביעת משרה שלא תחול עליה חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6456.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 282|הודעות על פטור חד־פעמי מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6483.pdf}}, {{ח:תיבה|558|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6489.pdf}}, {{ח:תיבה|1494|הודעות על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6511.pdf}}, {{ח:תיבה|1594|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6515.pdf}}, {{ח:תיבה|1662|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-3517.pdf}}, {{ח:תיבה|3456|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6563.pdf}}, {{ח:תיבה|3588|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 692|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6676.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6689.pdf}}, {{ח:תיבה|3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6734.pdf}}, {{ח:תיבה|3478|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6746.pdf}}, {{ח:תיבה|1096|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6689.pdf}}, {{ח:תיבה|3074|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6734.pdf}}, {{ח:תיבה|6398|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6826.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 26|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6888.pdf}}, {{ח:תיבה|1726|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6938.pdf}}, {{ח:תיבה|6400|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7056.pdf}}, {{ח:תיבה|7136|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf}}, {{ח:תיבה|7940|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7092.pdf}}, {{ח:תיבה|8156|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1400|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7155.pdf}}, {{ח:תיבה|2760|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7188.pdf}}, {{ח:תיבה|3764|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7212.pdf}}, {{ח:תיבה|4012|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7221.pdf}}, {{ח:תיבה|4333|הודעה על הרחבת הפטור ממכרז למשרות ביטחוניות במשרד המודיעין|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7226.pdf}}, {{ח:תיבה|4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7227.pdf}}, {{ח:תיבה|4572|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7233.pdf}}, {{ח:תיבה|7710|הודעה על ביוטל פטור ממכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7282.pdf}}, {{ח:תיבה|7770|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7284.pdf}}, {{ח:תיבה|10192|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 244|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7365.pdf}}, {{ח:תיבה|244|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7365.pdf}}, {{ח:תיבה|1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7402.pdf}}, {{ח:תיבה|1568|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7402.pdf}}, {{ח:תיבה|1568|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7402.pdf}}, {{ח:תיבה|1569|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7402.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|עדכון הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7416.pdf}}, {{ח:תיבה|1388|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7416.pdf}}, {{ח:תיבה|1433|הודעה בדבר קביעת הליך מינוי מדענים ראשיים במשרדי הממשלה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7417.pdf}}, {{ח:תיבה|2344|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7423.pdf}}, {{ח:תיבה|2345|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7423.pdf}}, {{ח:תיבה|3204|הודעה על קביעת תנאים למתן פטור מחובת מכרז למשרות בוועדה לאנרגיה אטומית|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7440.pdf}}, {{ח:תיבה|3902|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7457.pdf}}, {{ח:תיבה|5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|5084|הודעה על פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|5084|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|5084|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|5085|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7485.pdf}}, {{ח:תיבה|8488|תיקון הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1575|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7626.pdf}}, {{ח:תיבה|1575|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7626.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7630.pdf}}, {{ח:תיבה|1754|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7630.pdf}}, {{ח:תיבה|1938|הודעה על פטור חד־פעמי מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7633.pdf}}, {{ח:תיבה|4348|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7676.pdf}}, {{ח:תיבה|4383|הודעה על פטור ממכרז להעברת חיילים, שוטרים וסוהרים לשירות המדינה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7677.pdf}}, {{ח:תיבה|4664|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7688.pdf}}, {{ח:תיבה|6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7758.pdf}}, {{ח:תיבה|6806|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7758.pdf}}, {{ח:תיבה|7558|הודעה על שינוי הרכבי ועדות איתור למשרות הפטורות ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7791.pdf}}, {{ח:תיבה|7561|הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7791.pdf}}, {{ח:תיבה|10084|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7892.pdf}}, {{ח:תיבה|10370|תיקון הודעה על שינוי הרכבי ועדות לאיתור מועמדים למשרות הפטורות ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7899.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2690|הודעה על הארכת הפטור ממכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7989.pdf}}, {{ח:תיבה|4068|הודעה על תיקון פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8026.pdf}}, {{ח:תיבה|4164|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8033.pdf}}, {{ח:תיבה|6224|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8077.pdf}}, {{ח:תיבה|6385|הודעה בדבר ביטול פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8082.pdf}}, {{ח:תיבה|11796|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8286.pdf}}, {{ח:תיבה|12192|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8307.pdf}}, {{ח:תיבה|12670|הודעה על מתן פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8335.pdf}}, {{ח:תיבה|15126|הודעה על מתן פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8457.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 6136|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8880.pdf}}, {{ח:תיבה|6496|הודעה על פטור לתקופה קצובה ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8909.pdf}}, {{ח:תיבה|8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9074.pdf}}, {{ח:תיבה|8534|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9074.pdf}}, {{ח:תיבה|8716|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9092.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9152.pdf}}, {{ח:תיבה|474|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9157.pdf}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה על פטור חד־פעמי מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9338.pdf}}, {{ח:תיבה|2650|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 438|חידוש הפטור ממכרז לתקופה קצובה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9152.pdf}}, {{ח:תיבה|474|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9157.pdf}}, {{ח:תיבה|796|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9947.pdf}}, {{ח:תיבה|796|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9947.pdf}}, {{ח:תיבה|4409|הודעה על פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10283.pdf}}, {{ח:תיבה|4456|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10290.pdf}}, {{ח:תיבה|9770|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות חשבים וסגני חשבים באגף החשב הכללי המועסקים ביחידות ביטחוניות|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10647.pdf}}, {{ח:תיבה|9882|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10659.pdf}}, {{ח:תיבה|11664|הודעה על ביטול פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1172|הודעה על פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10921.pdf}}, {{ח:תיבה|1196|הודעה על פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10924.pdf}}, {{ח:תיבה|3950|הודעה על פטור ממכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11134.pdf}}, {{ח:תיבה|4106|הודעה על הארכת הפטור הזמני ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11147.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2574|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11977.pdf}}, {{ח:תיבה|2716|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11986.pdf}}, {{ח:תיבה|2740|הודעה על פטור מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11989.pdf}}, {{ח:תיבה|4678|הודעה על פטור מחובת מכרז למשרות מנהלי תקשוב אזוריים בנציגויות ישראל בחו״ל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12173.pdf}}, {{ח:תיבה|7776|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12370.pdf}}, {{ח:תיבה|7776|הודעה על פטור חד־פעמי מחובת מכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12370.pdf}}, {{ח:תיבה|7884|הודעה בדבר קביעת משרות בכנסת שלא תחול עליהן חובת מכרז – ביטול קציבת תקופה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12383.pdf}}, {{ח:תיבה|10012|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}, {{ח:תיבה|10012|הודעה על שינוי הרכבי ועדות איתור למשרות הפטורות ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12521.pdf}}, {{ח:תיבה|10394|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12566.pdf}}, {{ח:תיבה|10394|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12566.pdf}}, {{ח:תיבה|10394|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 6316|הודעה על מתן פטור ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2888|הודעה על מתן פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14144.pdf}}, {{ח:תיבה|3060|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז פומבי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14154.pdf}}, {{ח:תיבה|3640|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14222.pdf}}, {{ח:תיבה|4072|הודעה על פטור חד־פעמי ממכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14268.pdf}}, {{ח:תיבה|6704|הודעה על פטור מחובת מכרז|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14587.pdf}}. ''פטור מתחולת החוק:'' {{ח:תיבה|י״פ תשי״ט, 1617|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0689.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 913|פטור עובדים זמניים מהוראות החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 984|הודעות על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0831.pdf}}, {{ח:תיבה|1586|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 1198|פטור עובדים זמניים של משרד מבקר המדינה מהוראות החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-0922.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 1502|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-1359.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1640|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2213.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 2116|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 554|תיקון הודעה על פטור מתחולה|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-2985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 3376|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4011.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 2696|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 2966|הודעה על פטור מתחולת החוק|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5932.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209632.pdf|סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976}}, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ – לרבות ראש הממשלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד“ – יחידה בשירות המדינה שבראשה עומד שר, לרבות לשכת נשיא המדינה, משרדי הכנסת, הלשכה של מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציגות עובדי המדינה“ – ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה. {{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} חוק זה אינו חל על קבלת אדם לשירות המדינה ועל שירותו בה – {{ח:תת|(1)}} במשרה שחוק הסמיך את הכנסת או ועדת מועדותיה לקבוע לה, בהחלטה, את המשכורת הצמודה לה, או שהמשכורת הצמודה לה נקבעה בחוק; {{ח:תת|(2)}} במשרה של חבר בית דין שרעי או של בית דין דתי נוצרי; {{ח:תת|(3)}} כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}; {{ח:תת|(4)}} בחיל המשטרה או בשירות בתי הסוהר; {{ח:תת|(5)}} כעובד בשירות צבא־הגנה לישראל; {{ח:תת|(6)}} במפעלים המשרתים את מערכת הבטחון אם תנאי עבודתו של אותו אדם נקבעו בהסכם קיבוצי החל על אותם המפעלים בלבד; {{ח:תת|(7)}} כעובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה. {{ח:סעיף|3|החלת החוק}} {{ח:ת}} הממשלה רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, להורות כי הוראות חוק זה או מקצתן יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על רשות מקומית. {{ח:סעיף|4|פטור מתחולת החוק}} {{ח:ת}} הממשלה רשאית, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע שירותים, מפעלים או יחידות שעל עובדיהם או על סוגי עובדיהם לא יחולו הוראות חוק זה או מקצתן. {{ח:סעיף|5|היועץ המשפטי לממשלה}} {{ח:ת}} הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה ובמידה שלא קבעתם, יחולו על מינויו הוראות חוק זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה|הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה}} (י״פ תש״ס, 4894).}} {{ח:סעיף|6|נציב שירות המדינה}} {{ח:ת}} הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן – נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} והודעה על המינוי תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|7|ועדת שירות המדינה|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדת של אחד עשר לועדת שירות המדינה (להלן – ועדת השירות); יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות, חמישה מחבריה יהיו מנהלים כלליים של משרדים, וחמישה מחבריה יהיו אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה, הודעה על מינוי הועדה והרכבה, תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדת משנה בת חמישה חברים או יותר, ובלבד שמספר החברים בה יהיה בלתי זוגי; יושב ראש ועדת משנה יהיה נציב השירות, ויתר חבריה יהיו – מחציתם מנהלים כלליים של משרדים ומחציתם אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה. {{ח:סעיף|8|חילופי גברי}} {{ח:ת}} כעבור שנתיים מיום מינוי ועדת השירות יפרשו בכל שנה שנים מחבריה, מנהל כללי אחד ואיש ציבור אחד, לפי סדר שתקבע הממשלה, והיא תמנה במקומם מנהל כללי אחר ואיש ציבור אחר. {{ח:סעיף|9|מילוי מקום שנתפנה}} {{ח:ת}} מת אחד מחברי ועדת השירות או התפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תמנה הממשלה חבר אחר במקומו; ואולם רשאית ועדת השירות לפעול אף אם פחת מספר חבריה, ובלבד שלא פחת ביותר משני חברים. {{ח:סעיף|10|סדרי עבודת הועדה}} {{ח:ת}} ועדת השירות תקבע בעצמה סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות. {{ח:סעיף|11|החלטות הועדה|תיקון: תשי״ט}} {{ח:ת}} החלטות ועדת השירות לפי חוק זה יובאו לפני הממשלה, והיא רשאית, תוך 60 יום מיום שהובאו לפניה, לשנותן או לבטלן, ובלבד שלא ישונו ולא יבוטלו למפרע; ואולם כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי הממשלה או על ידי ועדת השירות, יבצע אותן נציב השירות. {{ח:סעיף|12|מנהלים כלליים|תיקון: תשכ״ג, תשע״א}} {{ח:ת}} הממשלה תמנה, בכפוף להוראות חוק זה ובתנאים שתקבע, לכל משרד מנהל כללי על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא תחול חובת מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}. {{ח:סעיף|13|תקן}} {{ח:ת}} השר או מי שהוסמך לכך על ידיו יציע לנציב השירות, בדרכים שייקבעו בתקנות, רשימת משרות בשירות המדינה ועל הדרגות הצמודות להן, רשימה רשימה לכל יחידה מיחידות משרדו (להלן – תקן). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצעת תקן)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצעת תקן), תש״ך–1959}}.}} {{ח:סעיף|14|אישור תקן|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} תקן טעון אישור נציב השירות; לא אישר נציב השירות תקן שהוצא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, יביאו אותו לפני ועדת השירות אשר תשמע את נציב השירות, את הממונה על התקציבים או את נציגיהם, את נציג השר שהציע את התקן ואת נציגות עובדי המדינה; החליטה ועדת השירות שלא לאשר את התקן כפי שהוצע, רשאי השר שהציעו להגיש ערר לממשלה. {{ח:סעיף|15|מינוי למשרה}} {{ח:ת}} לא יתמנה אדם עובד מדינה אלא למשרה פנויה בתקן. {{ח:סעיף|15א|ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה – ייצוג הולם), של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים. {{ח:תת|(א1)|(1)}} לעניין אנשים עם מוגבלות, לא יראו ייצוג הולם כאמור בסעיף קטן (א), במשרד או ביחידת סמך המעסיקים 100 עובדים לפחות (בסעיף זה – משרד גדול), אלא אם כן 5% לפחות מקרב העובדים במשרד או ביחידה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית; {{ח:תתת|(2)}} יעדים שתקבע הממשלה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו, לעניין אנשים עם מוגבלות, בכפוף להוראות פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} לעניין פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} החלות לעניין מעסיק ציבורי גדול יחולו לעניין משרד גדול, ובמקום ”הנציבות“ יקראו ”נציב שירות המדינה“; ואולם ההוראות האמורות לא יחולו לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין; עמידתם של גופים כאמור בהוראות פסקה (1) תיבחן בדרך אחרת שעליה יורה הנציב. {{ח:תת|(ב)}} הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר – {{ח:תתת|(1)}} המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} הממשלה רשאית להורות, לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, ולענין מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות, רשאית הממשלה לקבוע כי הוראות לפי פסקה זו יחולו על אנשים עם מוגבלות מסוימת או בדרגת חומרה מסוימת; ובלבד שאם קבעה כן, תינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל. {{ח:תת|(ד)}} נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועם ארגונים שלדעת נציב שירות המדינה עוסקים בקידום זכויותיהן של קבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי סעיף קטן (א), יגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ה)}} נציב שירות המדינה רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ולענין מתן עדיפות למועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר הערכת הכישורים של המועמדים. {{ח:תת|(ו)}} כל משרד וכל יחידת סמך יגישו לנציב שירות המדינה, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים, במשרד או ביחידת הסמך. {{ח:תת|(ז)}} נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה. {{ח:תת|(ח)}} הוראות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ח1)}} לשם הבטחת עמידה ביעדי ייצוג הולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה לנקוט אמצעי אכיפה, לרבות בתחומי התקן, הגיוס וניהול כוח האדם, או להורות על אמצעים אחרים שיקבע. {{ח:תת|(ח2)}} לעניין יישום יעדי הייצוג ההולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה להורות כי לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים במשרד, ביחידת סמך או בדירוג, שעליהם יורה, בשל מאפיינים ייחודיים שבאופיו ומהותו של התפקיד, הנכללים בתיאור העיסוק של התפקיד; הוראות כאמור לעניין אנשים עם מוגבלות טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, למעט לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין. {{ח:תת|(ח3)}} בכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה, ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא; הממונה – {{ח:תתת|(1)}} יקבל פניות של עובדים ושל המשרד או יחידת הסמך בנושא ייצוג הולם; {{ח:תתת|(2)}} ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר; {{ח:תתת|(3)}} ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות המשרד או יחידת הסמך לפי סעיף זה; {{ח:תתת|(4)}} ימלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו נציב שירות המדינה בקשר ליישום סעיף זה. {{ח:תת|(ח4)}} ראש הממשלה, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לעדכן את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנשים עם מוגבלות“, ו”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9ב|בסעיף 9ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות לקידום מעמד האישה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה|בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן האוכלוסייה החרדית“ – מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך החרדיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או למד במוסד כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עולה חדש“ – מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו. {{ח:סעיף|16|אזרחות או תושבות קבע|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה אם איננו אזרח ישראל או תושב קבע בישראל; חדל עובד המדינה מהיות אזרח ישראל או תושב קבע בישראל יראוהו כמתפטר משירות המדינה; ועדת השירות רשאית, על אף האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גימלה בשיעור שייראה בעיניה; בסעיף קטן זה, ”תושב קבע בישראל“ – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה או טעון אישור הממשלה, וכן למשרה או לסוג משרות שקבעה הממשלה על פי הצעת נציב השירות ובהודעה שפורסמה ברשומות, אלא אם כן הוא אזרח ישראל. {{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה ברשות ביטחון אלא אם כן הוא אזרח ישראל; לענין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המועצה לביטחון לאומי, וכן גוף או יחידה אחרים שעיקר פעילותם ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה שקבעה הממשלה בהודעה שפורסמה ברשומות על פי הצעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ. {{ח:סעיף|17|דרך המינוי}} {{ח:ת}} מינוי עובד המדינה יהיה בכתב חתום בידי נציב השירות והוא יחתום גם על כתבי המינוי של המתמנים על ידי הממשלה לפי חוק זה; על כתב המינוי של נציב השירות יחתום ראש הממשלה. {{ח:סעיף|18|כתב המינוי}} {{ח:ת}} כתב המינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} ישמש ראיה לכך שעובד המדינה נתמנה במועד ובדרגה שפורטו בו. {{ח:סעיף|19|מכרז}} {{ח:ת}} לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא עשויה להתפנות. {{ח:סעיף|20|כללי המכרז|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} ועדת השירות רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגים של משרות לרבות כללים בדבר השתתפות עובדי המדינה במכרז. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי הכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים) (משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|21|פטור ממכרז|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} הממשלה רשאית על פי הצעת ועדת השירות ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז באמורה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|והסעיף 11}} לא יחול על הצעת ועדת השירות; וועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, להתיר, בתנאים שתקבע, או ללא תנאי, מינוי למשרה בלי שהוכרז עליה כאמור, אם המועמד עובד לשירות המדינה לפי חוק זה עקב אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} העברת משרתו או יחידתו של המועמד ממוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 83|בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}} – לשירות המדינה; {{ח:תת|(2)}} העברת משרתו או יחידתו של המועמד מארגון ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#פרק ו|בפרק החמישי לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}} – לשירות המדינה, אם על העברת המועמד חל הסכם כללי או מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 86|סעיף 62א לאותו חוק}}; {{ח:תת|(3)}} העברה ממשרה בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|הודעה בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי}} (י״פ תשס״ג, 400).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי|החלטת ועדת הכספים בדבר תנאים למינוי למשרות בפטור מחובת מכרז פומבי}} (י״פ תש״ע, 3235).}} {{ח:סעיף|22|לשכות העבודה}} {{ח:ת}} לא תחול חובת מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכות עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|23|מינוי באישור הממשלה|תיקון: תשכ״ג, תשע״א, תשע״ז־2}} {{ח:ת}} למשרה מן המשרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק זה}} לא יתמנה אדם אלא באישור הממשלה ובתנאים שתקבע; הממשלה רשאית להוסיף על רשימת המשרות {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}} ולגרוע ממנה. {{ח:סעיף|23א|הטלת תפקיד באופן זמני|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, או עובד מדינה שנתונה לו סמכות על פי חוק, שעליו להפעילה בעצמו. {{ח:תת|(ב)}} נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור. {{ח:תת|(ד)}} היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין עד שתוסר המניעה. {{ח:סעיף|24|בחינות}} {{ח:ת}} מועמד למשרה שהוכרז עליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, חייב לעמוד בבחינות ובמבחנים להוכחת כשירותו וסגולותיו; נמצאו בבחינה כשירים למשרה, יתמנה לה הכשיר שבין הכשירים. {{ח:סעיף|25|היקף הבחינות}} {{ח:ת}} ועדת השירות תקבע, לאחר התייעצות עם השרים הנוגעים בדבר או עם מי שהוסמך לכך על ידיהם, את היקף הבחינות והמבחנים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, לכל המשרות לסוגיהן, ובמידה שלא קבעה כאמור, רשאית ועדת השירות לאצול מסמכותה זו לנציב. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי הכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|26|ניהול בחינות}} {{ח:ת}} נציב השירות ימנה את הבוחנים בבחינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} מתוך רשימה שאושרה מראש מתוך רשימה שאושרה מראש על ידי ועדת השירות, ויקבע את סדרי הבחינות והמבחנים במידה שלא נקבעו על ידי ועדת השירות; ובלבד שבין הבוחנים בכל בחינה יהיה לפחות נציג אחד של המשרד הנוגע בדבר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות, מבחנים וסדריהם) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים וסדריהם) (משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|27|תעודות השכלה או הכשרה|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} ועדת השירות רשאית לקבוע, לענין הכשרה או השכלה פלונית, כי בעלי תעודות ממוסדות שהועדה תכיר בהם לענין זה וכן תעודות הכשרה או השכלה מסוג מסויים יפטרו, בתנאים שתקבע הועדה, את בעלי אותן התעודות מבחינות או ממבחנים, כולם או מקצתם. {{ח:סעיף|28|בחינות ללא מכרז}} {{ח:ת}} ועדת השירות רשאית לקבוע, בדרך כלל או למקרה מסויים, בחינה ומבחן גם למועמד למשרה הפטורה מחובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}}, או שהופטרה מחובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים), תשכ״א–1961}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינה ומבחן למשרה הפטורה מחובת המכרז בכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינה ומבחן למשרה הפטורה מחובת המכרז בכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים למשרות פטורות מחובת מכרז) (משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (בחינות ומבחנים למשרות פטורות מחובת מכרז) (משרד מבקר המדינה), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מכרזים, בחינות ומבחנים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|29|כושר רפואי|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שרופא ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}, או ועדה של רופאים, שמינה שר הבריאות או מי שהוסמך לכך על ידיו, קבעו שהוא כשיר מבחינה רפואית לשרת במשרה הנדונה; והמועמד למשרה כאמור חייב למסור לרופא או לועדה, לפי דרישתם, כל ידיעות או תעודות בדבר מצב בריאותו בעבר או בהווה; {{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, לפטור, בתנאים שתקבע או ללא תנאי מקיום תנאי סעיף קטן (א) את מי שעובר לשירות המדינה בנסיבות המתוארות {{ח:פנימי|סעיף 21|בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף 21}}, וכן את מי שעובר לשירות לפי חוק זה משירות במדינה שחוק זה אינו חל עליו ושבו קיים הסדר המבטיח בדיקה רפואית של עובד בשעת קבלתו לשירות, אם העובד נבדק למעשה בשעת קבלתו כאמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס״ט–2009}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:סעיף|30|שמירת זכויות נכים}} {{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29}} אינו בא לגרוע מזכויות נכים להעסקה על פי כל דין. {{ח:סעיף|31|חיוב בבדיקה רפואית}} {{ח:ת}} ועדת השירות רשאית להטיל, בדרך כלל או למקרה מסויים, חובת בדיקה רפואית ומסירת ידיעות ותעודות בדבר מצב הבריאות על אדם שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} אינן חלות עליו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|31א|ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, שנתן מועמד לשירות המדינה, יהיה תקף רק לצורך ביצועם וקיום הוראותיהם של {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32 של חוק זה}}, או {{ח:פנימי|סעיף|15}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 94|94}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 98|ו־98 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}. {{ח:תת|(ב)}} נדרש עובד למסור ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, לא יהיה תוקף לויתור אלא לענין מסויים ולגבי מידע הנוגע למועד מסירת כתב הויתור, או לתקופה שקדמה לו. {{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה שימוש בויתור שניתן על־פי הוראות סעיף זה אלא בידי אדם שחלה עליו על פי חוק, חובת השמירה על סודיות המידע הרפואי. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על נושאי משרות או ממלאי תפקידים שסווגו בסיווג בטחוני ואשר הויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותם דרוש מטעמי בטחון המדינה, ועל מועמדים למשרות או לתפקידים כאמור, והכל לענין העסקתם והתאמתם למשרתם או לתפקידם, וכל עוד הם מועסקים במשרות או בתפקידים כאמור; הודעה על כך תימסר לכל נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור. {{ח:תת|(ה)}} נציב שירות המדינה יביא את העקרונות של סיווג המשרות והתפקידים כאמור בסעיף קטן (ד), לידיעת ועדה משותפת לועדת החוקה חוק ומשפט ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת; עקרונות אלה אינם טעונים פרסום ברשומות. {{ח:סעיף|32|מבחנים רפואיים|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:תת|(א)}} ועדת השירות, בהתייעצות עם מי שהוסמך לכך על ידי שר הבריאות, רשאית לקבוע מבחנים לכושר רפואי לדרגותיו לענין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, הן בדרך כלל, הן לסוגי משרות והן למשרות בודדות, וכן רשאית היא לקבוע כללים ונוהל לבדיקות רפואיות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} מבחנים לפי סעיף זה לא יחייבו בבדיקת כשרו הרפואי של מי שעובר ממשרה בשירות המדינה בחוק זה אינו חל עליה ושנתקבל אליה לפני יום כ״ה באלול תשט״ז (1 בספטמבר 1956) בלי שנבדק כשרו הרפואי בשעת קבלתו או בסמוך לה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לקביעת כשירות רפואית), התשס״ט–2009}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (כללים ונוהל לבדיקות רפואיות) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (מסירת ידיעות ותעודות רפואיות במצב חירום נגיף הקורונה), התשפ״א–2021}}.}} {{ח:סעיף|33|קירבה משפחתית}} {{ח:ת}} ועדת השירות תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מינהלית שבמשרד כשקיימים יחסי קרבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה במשרד כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין עובד באותו משרד והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע ועדת השירות בכללים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית)|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשס״ח–2007}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי הכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי משרד מבקר המדינה)|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|34|הצהרת אמונים}} {{ח:ת}} עובד המדינה חייב לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} או כתב הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} להצהיר הצהרה זו: {{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עלי כעובד המדינה“ {{ח:ת}} ההצהרה תהיה בפני שר או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי הכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי משרד מבקר המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים) (עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:סעיף|34א|הצהרת אמונים למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראת {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}}, מי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ חייב, לפני שיימסר לו כתב מינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, להצהיר הצהרה זו: {{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמלא באמונה את תפקידי“; {{ח:ת}} ההצהרה תהיה בפני שר החוץ או עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות. {{ח:סעיף|35|הצהרה על רכוש|תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} עובד המדינה הנמנה עם נושאי משרות או בעלי דרגות שקבעה לענין זה הממשלה על־פי הצעת נציב שירות המדינה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת חייב להצהיר על נכסיו ועל חובותיו, שלו ושל בן־זוגו החי אתו ושל ילדיו הסמוכים על שולחנו, ועל מקורות הכנסתם בעבר במידה שהם עשויים להיות גם מקורות הכנסתם בעתיד; דרכי ההצהרה, טפסיה ומועדי הגשתה ייקבעו בתקנות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי הכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי משרד מבקר המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרה על רכוש) (עובדי משרד מבקר המדינה), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|35א|דין משמעתי|תיקון: תשע״ז}} {{ח:ת}} עובד המדינה המפר את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} עובר עבירת משמעת. {{ח:סעיף|35ב|שמירת סודיות של הצהרה על רכוש|תיקון: תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך ישמור בסוד את ההצהרות על רכוש, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של עובד המדינה ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע; {{ח:תתת|(2)}} אב בית הדין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש, בהליך משמעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} ולצורך אותו הליך. {{ח:סעיף|36|סודיות}} {{ח:ת}} מי שהגיעה אליו ידיעה שנמסרה בהצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא למי שהוסמך לכך כדין; העובר על הוראת סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת. {{ח:סעיף|37|עובדים זמניים}} {{ח:ת}} נציב השירות רשאי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכך על ידיו, להרשות העסקת עובד זמני לתקופה שלא תעלה על תקופות כהונתם של עובדים זמניים לסוגיהם כפי שנקבעו בתקנות, או עד לגמר עבודה פלונית שבה הוא מועסק ושלפי טיבה אינה צמיתה, ולא יועסק עובד זמני לפי סעיף זה אלא לאחר שניתן לו כתב הרשאה של נציב השירות; ועדת השירות רשאית לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|הסעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} לא יחולו על סוגי עובדים זמניים שיועסקו לפי סעיף זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים), תש״ך–1960}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (תקופת כהונה של עובדים זמניים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|38|העסקה לשעה|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} ביקש אדם להתקבל לשירות המדינה וטרם נקבע כשרו הרפואי, ונציב השירות היה סבור כי מחמת דחיפות השירות הנדון אין לדחות קבלתו עד לקביעת כשרו הרפואי רשאי נציב השירות, אם נתמלאו יתר התנאים המוקדמים למינוי לפי חוק זה, להרשות את העסקתו לשעה לתקופה שיקבע; והוא הדין כשמועמד מתקבל באמצעות לשכת שירות התעסוקה {{ח:הערה|[במקור: לשכת עבודה]}} וחייב לעמוד בבחינה או במבחן, ותוצאות הבחינות או המבחן טרם נודעו. {{ח:סעיף|39|סיום העסקה לשעה}} {{ח:ת}} תקופת שירותו של המועסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} תסתיים לא יאוחר מאשר 30 יום לאחר יום קביעת כשרו הרפואי או קבלת תוצאות הבחינה או המבחן, אם לא ניתן לו קודם לכן כתב מינוי או כתב הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}. {{ח:סעיף|39א|העסקה בתקופת הנסיון|תיקון: תשכ״ג}} {{ח:ת}} מי שנתמלאו בו כל התנאים להעסקתו בשירות המדינה פרט להוצאת כתב המינוי, רשאי נציב השירות להרשות את העסקתו עד לגמר תקופת הנסיון. {{ח:סעיף|40|חוזה מיוחד}} {{ח:ת}} שום דבר האמור בחוק זה אינו בא למנוע את הממשלה לעשות חוזה מיוחד עם אדם שיועסק בשירות המדינה במקרים ולפי תנאים שייקבעו בתקנות על פי המלצת ועדת השירות ובהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת; בעשיית חוזה מיוחד כאמור תיוצג הממשלה על ידי נציב השירות; הוראות חוק זה לא יחולו על אדם המועסק לפי חוזה מיוחד אלא במידה שנקבע כך בחוזה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), תש״ך–1960}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי לשכת נשיא המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי לשכת נשיא המדינה), תשכ״ד–1964}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:סעיף|41|עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת|תיקון: תשע״ה}} {{ח:תת|(א)}} לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי הכנסת ועובדי לשכת מבקר המדינה נתונות הסמכויות של הממשלה ושל ועדת השירות לפי חוק זה, בידי ועדת הכספים של הכנסת, וסמכויותיהם של שר, מנהל כללי ונציב השירות לפי חוק זה נתונות – {{ח:תתת|(1)}} לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה – בידי מנהל הלשכה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי עובדי הכנסת – בידי יושב ראש הכנסת או מי שיתמנה לכך על ידיו; {{ח:תתת|(3)}} לגבי עובדי לשכת מבקר המדינה – בידי מבקר המדינה או מי שיתמנה לכך על ידיו. {{ח:תת|(ב)}} לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, נתונות הסמכויות של הממשלה, של ועדת השירות, של שר, של נציב השירות ושל מנהל כללי לפי חוק זה, בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או עובד בכיר של ועדת הבחירות המרכזית שיתמנה לכך על ידיו; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} סמכות היושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} למעט הסמכות למנות בוחנים, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}} טעונה גם התייעצות עם נציב השירות; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} לא יחול; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ימנה מנהל כללי לוועדה, לפי המלצת ועדת איתור שימנה ועל המינוי לא תחול חובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}. {{ח:סעיף|42|דינים אחרים}} {{ח:ת}} לא ינהגו עוד לפי הוראות כל דין אחר בדבר קבלת אדם לשירות המדינה, פרט לחוק זה; אולם הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, תשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|43|הטלת סמכויות על פי חיקוקים}} {{ח:ת}} הוענקה סמכות או תפקיד לענין חיקוק פלוני לאדם שלא נתמנה עובד המדינה לפי חוק זה, אין בהענקה זו בלבד כדי להעניק לבעל הסמכות או התפקיד זכות, או להטיל עליו חובה, כעובד המדינה. {{ח:סעיף|44|עובד שנתקבל בניגוד לחוק}} {{ח:ת}} שולם שכר מאוצר המדינה לאדם שנתקבל לשירות המדינה בניגוד להוראות חוק זה או לתקנות, חייב מי שקיבלו לעבודה להחזיר לאוצר המדינה כל סכום ששולם. {{ח:סעיף|45|קבלת משרה שלא כחוק}} {{ח:ת}} המשיג או המנסה להשיג משרה בשירות המדינה, לעצמו או לאחר, במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעות לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים, דינו – מאסר שנה אחת או קנס – 2,500 לירות. {{ח:סעיף|46|סמכות למנוע מינויים מסויימים|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, רשאי נציב השירות שלא למנות אדם עובד המדינה, בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} האדם עבר עבירה על חוק זה כדי להשיג את המינוי או שהוא בעל עבר פלילי; {{ח:תתת|(2)}} האדם פוטר על פי החלטה בהליך משמעתי שנערך לפי חיקוק; {{ח:תת}} ואם מינה אדם כאמור, רשאי הוא לבטל את המינוי. {{ח:תת|(ב)}} החלטת נציב השירות לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת השירות. {{ח:סעיף|46א|פיטורים בשל אי־<wbr>התאמה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו שלא מחמת עבירת משמעת אלא מחמת אי־התאמה, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו. {{ח:תת|(ב)}} נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או לעניינים מסוימים, לעובד המדינה, בהודעה שתפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} עובד המדינה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו או להפסיק את עבודתו אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. {{ח:סעיף|47|חובת התייעצות}} {{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה ובתקנות יהיו ועדת השירות ונציב השירות חייבים בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם נציגות עובדי המדינה בכל ענין לפי חוק זה אשר בו חייבים או נוהגים להיוועץ עמם לפני תחילת חוק זה; חובת התייעצות כאמור תחול גם על כל הבאים במקום ועדת השירות ונציב השירות לענין {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}. {{ח:סעיף|48|אצילת סמכויות|תיקון: תשכ״ב, תשכ״ג}} {{ח:ת}} נציב השירות רשאי, באישור ועדת השירות, לאצול לאחר מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|הסעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 37|37}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38}}, {{ח:פנימי|סעיף 39א|39א}} {{ח:פנימי|סעיף 50|או 50}} ומסמכותו למנות בוחן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, אם בדרך כלל ואם לענינים מסויימים, וכן רשאי הוא, באישור ועדת השירות, לאצול מסמכותו לייצג את הממשלה בעשיית חוזים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}; בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} ייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים שתראה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (קביעת בעלי התפקידים שהנציב רשאי לאצול להם מסמכותו לפי סעיף 40 לחוק), תשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|49|שמירת תקפו לשעה של הנוהג הקיים}} {{ח:ת}} כל עוד לא נעשתה תקנה לפי חוק זה בענין פלוני ינהגו בו לפי הנוהג שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה, במידה שאין סתירה בין אותו נוהג לבין כל דין, סעיף זה יעמוד בתקפו עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|50|אישור מינויים קיימים}} {{ח:ת}} העובד בשירות המדינה ביום ה־30 שלאחר תחילת חוק זה ויש בידיו כתב מינוי מטעם מחלקת המנגנון או נציבות המנגנון או נציבות שירות המדינה שניתן לו לפני תחילת חוק זה, רואים אותו כאילו נתמנה לפי חוק זה; ומי שהיה עובד קבוע בשירות המדינה ביום פרסום חוק זה ברשומות ואין בידו כתב מינוי כאמור, יתן לו נציב השירות כתב מינוי, ומשנתן רואים את העובד כאילו נתמנה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|51||תיקון: תשנ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|52|הצהרת אמונים במינוי קיים}} {{ח:ת}} מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, חייב להצהיר הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34}} במועד שייקבע לכך בתקנות, לא עשה כן יראוהו כמתפטר משירות המדינה במועד האמור, ולא תהיה לו זכות לפיצויים או לגימלה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים במינוי קיים על ידי עובד שאיננו אזרח ישראל), תש״ך–1959}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים דחויה במינוי קיים) (עובדי משרד מבקר המדינה)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (הצהרת אמונים דחויה במינוי קיים) (עובדי משרד מבקר המדינה), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:סעיף|53|חובת האזרחות במינוי קיים}} {{ח:ת}} מי שרואים אותו כאילו נתמנה עובד המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ואינו אזרח ישראל, יראוהו כמתפטר משירות המדינה כתום שנה אחת מיום תחילת חוק זה אם לא רכש בינתיים את אזרחות ישראל; ועדת השירות רשאית, על אך האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גמלה בשיעור שייראה בעיניה. {{ח:סעיף|54|פטור עובדים זמניים}} {{ח:ת}} ועדת השירות רשאית לפטור עובדים זמניים מתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|הסעיפים 51–53}}, כולן או מקצתן. {{ח:סעיף|55|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בדבר אגרות, דמי הרשמה לבחינות ושכר לאנשי הציבור מבין חברי ועדת השירות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת)|תקנות שירות המדינה (מינויים) (אגרת השתתפות במכרז למשרה בכנסת), תשכ״ד–1963}}.}} {{ח:סעיף|56|תחילה}} {{ח:ת}} תחילת חוק זה היא בתום שלושה חדשים לאחר פרסומות ברשומות. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מוסד חרדי שהוא אחד מאלה: {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}} (להלן – חוק לימוד חובה), המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה}}, המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} מוסד חינוך שניתנה בעניינו הוראת פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק לימוד חובה}}, המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מוסד חינוך תרבותי ייחודי שניתנו לו הכרה ורישיון מכוח {{ח:חיצוני|חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים|חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008}}, המיועד לאוכלוסייה החרדית בלבד; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} מוסד שנקבע {{ח:חיצוני|צו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי)|בצו שירות ביטחון (מוסד לימוד חרדי), התשע״ה–2014}}. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: י״פ תשמ״ט, י״פ תשס״ח־8, תשע״ז־2, י״פ תשע״ז־5}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}})}}}} {{ח:קטע4||משרד האוצר}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} החשב הכללי {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} הממונה על השכר והסכמי עבודה {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} הממונה על התקציבים {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} מנהל רשות המסים {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} ציר כלכלי בוושינגטון{{ח:הערה|,}} בריסל ולונדון {{ח:סעיף*|8||תיקון: י״פ תש״ף־4, י״פ תש״ף־5|עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} יושב ראש מטה תשתיות לאומיות {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} יושב ראש מטה הדיור {{ח:סעיף*|11||תיקון: י״פ תש״ף־4|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נגרע)}} {{ח:סעיף*|11א||תיקון: י״פ תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 11א}} {{ח:ת}} מנהל שירות עיבודים ממוחשבים (שע״מ) ברשות המסים {{ח:סעיף*|11ב||תיקון: י״פ תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 11ב}} {{ח:ת}} ראש מנהלת תקומה {{ח:קטע4||משרד הביטחון}} {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} מבקר מערכת הביטחון {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} מנהל רשות החירום הלאומית (רח״ל) {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} ראש האגף הביטחוני מדיני {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 2 פרט 15}} {{ח:ת}} ראש אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב) {{ח:סעיף*|15א||תיקון: י״פ תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 2 פרט 15א}} {{ח:ת}} ראש מינהלת ההתיישבות (הסדרת שירותים אזרחיים ביהודה והשומרון). {{ח:קטע4||המשרד לביטחון הפנים}} {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 2 פרט 16}} {{ח:ת}} מבקר המשרד לביטחון פנים {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 2 פרט 17}} {{ח:ת}} מנהל הרשות להגנת עדים {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 2 פרט 18}} {{ח:ת}} נציב כבאות והצלה {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 2 פרט 19}} {{ח:ת}} מנהל מינהלת השיטור העירוני {{ח:סעיף*|19א||תיקון: י״פ תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 19א}} {{ח:ת}} מנהל הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול {{ח:קטע4||משרד הבינוי והשיכון}} {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 2 פרט 20}} {{ח:ת}} מנהל המרכז למיפוי ישראל {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 2 פרט 21}} {{ח:ת}} רשם הקבלנים {{ח:קטע4||משרד הבריאות}} {{ח:סעיף*|22||עוגן=תוספת 2 פרט 22}} {{ח:ת}} נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים {{ח:קטע4||משרד הדיגיטל הלאומי {{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: י״פ תש״ף־3, י״פ תשפ״א־3}} {{ח:סעיף*|22א||תיקון: י״פ תש״ף־3, י״פ תשפ״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 22א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:קטע4||משרד החוץ}} {{ח:סעיף*|23||עוגן=תוספת 2 פרט 23}} {{ח:ת}} שגריר, ציר וקונסול כללי, אם יכהן כראש נציגות {{ח:קטע4||משרד החינוך}} {{ח:סעיף*|24||עוגן=תוספת 2 פרט 24}} {{ח:ת}} יושב ראש המזכירות הפדגוגית {{ח:סעיף*|25||עוגן=תוספת 2 פרט 25}} {{ח:ת}} מנהל האגף לחינוך ממלכתי–דתי {{ח:סעיף*|26||עוגן=תוספת 2 פרט 26}} {{ח:ת}} מנהל המינהל הפדגוגי {{ח:סעיף*|27||עוגן=תוספת 2 פרט 27}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ״ה) {{ח:סעיף*|28||תיקון: י״פ תשע״ח־5|עוגן=תוספת 2 פרט 28}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|29||עוגן=תוספת 2 פרט 29}} {{ח:ת}} מנהל הטלוויזיה החינוכית {{ח:קטע4||משרד החקלאות ופיתוח הכפר}} {{ח:סעיף*|30||עוגן=תוספת 2 פרט 30}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר {{ח:סעיף*|31||עוגן=תוספת 2 פרט 31}} {{ח:ת}} מנהל השירותים להגנת הצומח והביקורת {{ח:סעיף*|32||עוגן=תוספת 2 פרט 32}} {{ח:ת}} ראש מינהל המחקר החקלאי {{ח:קטע4||משרד העבודה|תיקון: י״פ תשפ״ג־2}} {{ח:סעיף*|33||תיקון: י״פ תש״ף־3, י״פ תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 2 פרט 33}} {{ח:ת}} הממונה על זרוע עבודה {{ח:סעיף*|34||תיקון: י״פ תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 34}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:קטע4||משרד הכלכלה והתעשייה}} {{ח:סעיף*|35||תיקון: י״פ תשע״ח־4, י״פ תשפ״א־4, י״פ תשפ״ג־2|עוגן=תוספת 2 פרט 35}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|36||תיקון: י״פ תשפ״ב־4|עוגן=תוספת 2 פרט 36}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|37||תיקון: י״פ תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 2 פרט 37}} {{ח:ת}} מנהל מינהל אזורי תעשייה {{ח:סעיף*|37א||תיקון: י״פ תש״ף־3, י״פ תשפ״א־2, י״פ תשפ״א־3|עוגן=תוספת 2 פרט 37א}} {{ח:ת}} ראש רשות התקשוב הממשלתי {{ח:סעיף*|37ב||תיקון: י״פ תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 37ב}} {{ח:ת}} ראש מערך הדיגיטל הלאומי {{ח:קטע4||משרד המדע הטכנולוגיה והחלל}} {{ח:סעיף*|38||עוגן=תוספת 2 פרט 38}} {{ח:ת}} מנהל אגף בכיר (חלל) {{ח:סעיף*|38א||תיקון: י״פ תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 38א}} {{ח:ת}} מנהל אגף בכיר (בינה מלאכותית). {{ח:קטע4||משרד המשפטים}} {{ח:סעיף*|39||עוגן=תוספת 2 פרט 39}} {{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה {{ח:סעיף*|40||עוגן=תוספת 2 פרט 40}} {{ח:ת}} השמאי הממשלתי הראשי {{ח:סעיף*|41||עוגן=תוספת 2 פרט 41}} {{ח:ת}} מנהל הסיוע המשפטי {{ח:סעיף*|42||עוגן=תוספת 2 פרט 42}} {{ח:ת}} מנהל מערכות ההוצאה לפועל {{ח:סעיף*|43||עוגן=תוספת 2 פרט 43}} {{ח:ת}} משנה ליועץ המשפטי לממשלה {{ח:סעיף*|44||עוגן=תוספת 2 פרט 44}} {{ח:ת}} סגן נציב תלונות הציבור על שופטים {{ח:סעיף*|45||עוגן=תוספת 2 פרט 45}} {{ח:ת}} פרקליט המדינה {{ח:סעיף*|46||עוגן=תוספת 2 פרט 46}} {{ח:ת}} ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע {{ח:סעיף*|47||עוגן=תוספת 2 פרט 47}} {{ח:ת}} רשם התאגידים {{ח:סעיף*|48||עוגן=תוספת 2 פרט 48}} {{ח:ת}} נציב הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות {{ח:סעיף*|48א||תיקון: י״פ תשפ״ב־6|עוגן=תוספת 2 פרט 48א}} {{ח:ת}} ראש מנהלת בתי הדין {{ח:קטע4||משרד הפנים}} {{ח:סעיף*|49||עוגן=תוספת 2 פרט 49}} {{ח:ת}} ממונה על המחוז {{ח:סעיף*|50||עוגן=תוספת 2 פרט 50}} {{ח:ת}} ראש רשות האוכלוסין וההגירה {{ח:סעיף*|51||עוגן=תוספת 2 פרט 51}} {{ח:ת}} מנהל מינהל השלטון המקומי {{ח:סעיף*|52||עוגן=תוספת 2 פרט 52}} {{ח:ת}} ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי {{ח:סעיף*|52א||תיקון: י״פ תש״ף־4|עוגן=תוספת 2 פרט 52א}} {{ח:ת}} יושב ראש ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה {{ח:סעיף*|52ב||תיקון: י״פ תש״ף־4|עוגן=תוספת 2 פרט 52ב}} {{ח:ת}} מנהל מינהל התכנון {{ח:סעיף*|52ג||תיקון: י״פ תשפ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 52ג}} {{ח:ת}} ראש מטה התכנון {{ח:קטע4||משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים}} {{ח:סעיף*|53||עוגן=תוספת 2 פרט 53}} {{ח:ת}} מנהל התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון {{ח:סעיף*|53א||תיקון: י״פ תשע״ח־4, י״פ תשפ״א־4, י״פ תשפ״ו־2|עוגן=תוספת 2 פרט 53א}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הלאומית למאבק בעוני {{ח:סעיף*|53ב||תיקון: י״פ תשפ״א־2, י״פ תשפ״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 53ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נגרע)}} {{ח:קטע4||משרד ראש הממשלה}} {{ח:סעיף*|54||עוגן=תוספת 2 פרט 54}} {{ח:ת}} ראש המטה לביטחון לאומי {{ח:סעיף*|55||עוגן=תוספת 2 פרט 55}} {{ח:ת}} מנהל התכנית לפיתוח טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה {{ח:סעיף*|56||עוגן=תוספת 2 פרט 56}} {{ח:ת}} ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה {{ח:סעיף*|57||תיקון: י״פ תש״ף־3, י״פ תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 2 פרט 57}} {{ח:ת}} ראש מינהלת החטופים, הנעדרים, השבים ארצה ובני משפחותיהם {{ח:סעיף*|58||עוגן=תוספת 2 פרט 58}} {{ח:ת}} חבר בית הדין המיוחד לגיור {{ח:סעיף*|59||עוגן=תוספת 2 פרט 59}} {{ח:ת}} ראש הוועדה לאנרגיה אטומית {{ח:סעיף*|60||עוגן=תוספת 2 פרט 60}} {{ח:ת}} ראש היחידה לרישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית {{ח:סעיף*|61||עוגן=תוספת 2 פרט 61}} {{ח:ת}} המשנה לראש המטה לביטחון לאומי {{ח:סעיף*|62||עוגן=תוספת 2 פרט 62}} {{ח:ת}} ראש לשכת הקשר ”נתיב“ {{ח:סעיף*|63||עוגן=תוספת 2 פרט 63}} {{ח:ת}} ראש מערך ההסברה הלאומי {{ח:סעיף*|64||עוגן=תוספת 2 פרט 64}} {{ח:ת}} ראש מערך הגיור {{ח:סעיף*|65||עוגן=תוספת 2 פרט 65}} {{ח:ת}} מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה {{ח:סעיף*|66||תיקון: י״פ תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 2 פרט 66}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נגרע)}} {{ח:סעיף*|67||תיקון: י״פ תשע״ח־3|עוגן=תוספת 2 פרט 67}} {{ח:ת}} ראש מערך הסייבר הלאומי {{ח:סעיף*|67א||תיקון: י״פ תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 פרט 67א}} {{ח:ת}} מנהל לשכת הפרסום הממשלתית {{ח:סעיף*|67ב||תיקון: י״פ תשפ״ד־4|עוגן=תוספת 2 פרט 67ב}} {{ח:ת}} ראש מטה היישום לשיקום ארוך טווח {{ח:סעיף*|67ג||תיקון: י״פ תשפ״ד־4, י״פ תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 67ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:סעיף*|67ד||תיקון: י״פ תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 67ד}} {{ח:ת}} ראש מטה בינה מלאכותית {{ח:קטע4||המשרד לשוויון חברתי}} {{ח:סעיף*|68||עוגן=תוספת 2 פרט 68}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים {{ח:סעיף*|68א||תיקון: י״פ תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 68א}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי {{ח:סעיף*|68ב||תיקון: י״פ תשפ״ג, י״פ תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 68ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:קטע4||המשרד לשירותי דת}} {{ח:סעיף*|69||עוגן=תוספת 2 פרט 69}} {{ח:ת}} מנהל הרבנות הראשית {{ח:קטע4||משרד התחבורה והבטיחות בדרכים}} {{ח:סעיף*|70||עוגן=תוספת 2 פרט 70}} {{ח:ת}} מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית {{ח:סעיף*|71||עוגן=תוספת 2 פרט 71}} {{ח:ת}} מנהל השירות המטאורולוגי {{ח:סעיף*|71א||תיקון: י״פ תשפ״ב־5|עוגן=תוספת 2 פרט 71א}} {{ח:ת}} מנהל רשות המטרו {{ח:סעיף*|71ב||תיקון: י״פ תשפ״ה־2|עוגן=תוספת 2 פרט 71ב}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה {{ח:קטע4||משרד התרבות והספורט}} {{ח:סעיף*|72||עוגן=תוספת 2 פרט 72}} {{ח:ת}} מנהל מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט {{ח:סעיף*|73||עוגן=תוספת 2 פרט 73}} {{ח:ת}} מנהל מינהל הספורט {{ח:סעיף*|73א||תיקון: י״פ תשע״ז־6, י״פ תשע״ז־7, י״פ תש״ף־2|עוגן=תוספת 2 פרט 73א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק)}} {{ח:קטע4||משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים}} {{ח:סעיף*|74||עוגן=תוספת 2 פרט 74}} {{ח:ת}} מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה והים {{ח:סעיף*|74א||תיקון: י״פ תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 74א}} {{ח:ת}} מנהל המכון הגיאולוגי {{ח:קטע4||כללי}} {{ח:סעיף*|75||עוגן=תוספת 2 פרט 75}} {{ח:ת}} מדען ראשי במשרד ממשלתי {{ח:סעיף*|76||עוגן=תוספת 2 פרט 76}} {{ח:ת}} כל משרה שלגביה נקבע בחיקוק שנושאה יתמנה על ידי הממשלה, כל עוד לא הועברה סמכות המינוי לאחר לפי כל דין {{ח:סעיף*|77||עוגן=תוספת 2 פרט 77}} {{ח:ת}} משרת מנהל ביחידות מסווגות ומשרת עוזר שר במשרד הביטחון שלגביהן נקבע בהחלטת ממשלה שנושאן יתמנה בידי הממשלה וששמותיהן שמורים במזכירות הממשלה {{ח:קטע4||משרד ההתיישבות|תיקון: י״פ תש״ף}} {{ח:סעיף*|78||תיקון: י״פ תש״ף|עוגן=תוספת 2 פרט 78}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לשירות אזרחי {{ח:קטע4||משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות|תיקון: י״פ תשפ״ד־3}} {{ח:סעיף*|79||תיקון: י״פ תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 79}} {{ח:ת}} מנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז אדר ב׳ תשי״ט (6 באפריל 1959).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] c7u67pl0hdsoum7zk35ktk26da37ghj 0 322226 3017635 707134 2026-05-26T17:16:05Z ביןדיןלדין 29967 /* סימן רלו */ 3017635 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חות יאיר||רלה|רלו|רלז}} {{המרת או.סי.אר}} ==סימן רלו== אשר שאלתני בדבר חילול שבת הנעשה בשריפה האם ראוי לגזור תענית על הצבור כי חטאת הקהל היא ודאי דחובה לא קא מבעיא לך דאין דבר נעלם ממך ממ"ש בהג"א פ"ד דעירובין. ובתרומת הדשן סימן נ"ח ובפסקיו סימן ס' דאין איסור כלל אדרבא הזריז ה"ז משובח ואם שאלתך באם חיללו שבת כדי להציל ממון ולא הי' סכנת נפש כלל פשיטא דצריך כפרה ומבואר גם זה בפסקי מהרא"י שם ובהגה' ש"ע סימן של"ד ואם דעתך שיש חשש איסור דאף על פי דהיה פקוח נפש מכל מקום נעשה על ידי כבוי זה הצלת ממון גם כן זו א"צ לפנים דאין חשש בזה כבגמרא פרק יוה"ך דף פ"ד ע"ב ראה תינוק שנפל וכו' ואף על גב דצייד כוורא וכה"ג טובא שם. ובאם רצונך משום חומרא בעלמא דמצינו מצוה דצריכא כפרה כמ"ש התוספות פרק קמא דתענית דף י"א ע"א וריש מסכת נזיר ע"ב גבי נזיר וכן בגמרא פרק זה בורר סוף דף כ"ו סברי מצוה קעבדו ומכל מקום סברי כפרה עבדי להו גבי קוברי מת ביום טוב ובפרק קמא דמועד קטן דרשו רז"ל על כל הטובה דאחיל להו עון יום הכיפורים אף על פי דדרשו קל וחומר להתיר וקיימא לן וקל וחומר דאורייתא ש"מ דמכל מקום צריך כפרה ומצינו פלוגתתא כה"ג גבי טומאה אם דחויה בציבור או הותרה לציבור וכן שקיל וטרי הבית יוסף סימן שכ"ח בכה"ג על פיקוח נפש בשבת ומסיק דשבת דחויה אצל פיקוח נפש ואם כן נראה דיש סברא דצריך כפרה וכן לענ"ד כל מקום שאמרו גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה צריך כפרה אני אומר דבחילל שבת משום פיקוח נפש נהי דטוב ונכון ליחיד ההוא לענות בצום נפשו דלא יהא אלא רשות והרי רב הונא דאתהפך ליה רצועה דתפילין וצם מ' יומין בפרק אלו מגלחין דף כ"ה ובפרק ג' דחגיגה דף כ"ב על מ"ש בושני מדבריכם שמאי הושחרו שני ר"י מפני התעניות וכן בנזיר דף נ"ב כל ימיו היה מטמא אם משמת חזר בו איני יודע ע"ש מכל מקום באשר ראינו דחשו רז"ל גבי פיקוח נפש טובא ואמרו הנשאל הרי זה מגונה ואין עושין דברים אלו על ידי נשים ועבדים ופירש הר"ן שלא יאמרו הרואים בקושי התירו חילול שבת בפיקוח נפש מכל שכן אם ישיב המורה להשואל שיתענה ומכל שכן אם יגזרו תענית על הציבור דיש חשש פן תכשילם להבא דממנעי ולא עבדי כי יחדלו מלכבות וכה"ג לכן אין להורות כן ומכל שכן לגזור תענית בצבור והמחמיר אינו אלא מיקל ומן המתמיהין וכל שכן אם לא חיללו במלאכה דאורייתא רק בטלטול כלי שריפה ובכה"ג וכל שכן אם לא נתנם רק לשואבי מים ונותנה לחבירו גוי וחבירו לחבירו דלא הוי רק שבות דשבות ואין צריך תשובה כלל. נ"ל יאיר חיים בכרך. r5ubi5tqhw0cy8nkw71pk81cee68ilv 116 359217 3017642 2913831 2026-05-26T17:32:48Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3017642 wikitext text/x-wiki <שם> כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים <שם אחר> הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים <שם אחר> כללי ועדת אשר <מקור> ((י"פ תשל"ח, 314|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים)); ((תש"ם, 2120|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים)); ((תשס"א, 462|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים)); ((תשס"ג, 1136|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים|5147)). ''עדכון סכומים:'' ((י"פ תשע"ג, 6936|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תשע"ה, 4621|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תשע"ו, 5128|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תשע"ז, 6535|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תשע"ט, 10310|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תש"ף, 5604|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן)); ((תשפ"א, 4522|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|9498)); ((תשפ"ב, 7978|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|10493)); ((תשפ"ג, 6186|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|11343)); ((תשפ"ד, 4360|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|12150)); ((תשפ"ה, 5544|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|13311)); ((תשפ"ו, 6508|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|14571)). <מבוא> מודיעים בזה כי הממשלה תיקנה את הכללים שקבעה למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים, שהודעה עליהם פורסמה בילקוט הפרסומים 4936, התשס"א, עמ' 462 (להלן – הכללים). נוסח הכללים המובא בזה יובא במקום הכללים האמורים. __TOC__ == פרק א': כללי == @ 1. הגדרות (תיקון: [הודעות]) : בכללים אלה - :- "בן משפחה" - בן זוג, ילד קטין, או כל קרוב שפרנסתו על השר; :- "חבר בני אדם" - כל גוף של שני בני אדם או יותר, בין מואגד ובין לא מואגד, חברה, אגודה שיתופית, שותפות, אגודה עותמאנית, התאחדות וכל גוף שנוסד על פי דין; :- "כספים" - פקדונות לסוגיהם השונים, בסכום העולה על הסכום הקובע, במטבע ישראלי, במטבע חוץ או באגרות חוב המונפקות לפי [[חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד-1984]], בכל סוג השקעה, למעט בתכניות חסכון, בקרנות השתלמות ובקופות גמל; :- "הסכום הקובע" - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2003; בשנת 2026, 289,350.95 ש"ח))); הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) וישתנה ב-1 בפברואר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; מזכיר הממשלה יפרסם את הסכום שעודכן כאמור בהודעה ברשומות; :- "ניירות ערך" - תעודות המונפקות בסדרות על ידי תאגיד ומקנות זכות חברות, השתתפות או תביעה בו, בין אם הן על שם ובין למוכ"ז, לרבות ניירות ערך שמנפיקה המדינה, אופציות וחוזים עתידיים כמשמעותם [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994]]; :- "ענין אישי" - לרבות ענין אישי של קרוב של השר; :- "עסק" - לרבות משלוח יד, מקצוע, מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה; :- "קרוב" - :: (א) בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, אחות, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של כל אחד מאלה, צאצא של אח או אחות ואח או אחות של הורה; :: (ב) כל אדם אחר שיש לשר ענין אישי במצבו הכלכלי; :- "שליטה" - כל זכות הקיימת לאדם לבדו או יחד עם קרובו, ל-10% לפחות מהון המניות המוצא, או ל-10% לפחות מכוח ההצבעה, או בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים או בזכות למנות מנהל, של כל חבר בני אדם; :- "שר" - לרבות ראש הממשלה וסגן שר. @ 2. שמירת דינים : כללים אלה יחולו בנוסף לאמור בכל דין. @ 3. מילוי התפקיד בלא משוא פנים : שר ינהג במילוי תפקידיו בלא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכל ובלא שיהיה לו ענין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו אף למראית עין. @ 4. חובה למנוע ניגוד ענינים : מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא יווצר ולא יהיה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים. @ 5. ייחוד הכהונה ואיסור התעסקות נוספת : (א) שר יקדיש את כל זמנו ומרצו למילוי תפקידו כשר. : (ב) שר לא יעסוק בכל עסק, ולא יחזיק בכל משרה זולת משרת השר; הוראה זו לא תחול על פעילות פוליטית ומפלגתית הנעשית בלא תמורה. : (ג) שר לא יעסוק, תמורת תשלום, בהשמעת נאומים או הרצאות, בכתיבת מאמרים או בפעילות ספרותית, אלא באישור ועדת ההיתרים האמורה [[בפרק ד']]. == פרק ב': הוראות מיוחדות == @ 6. הוראות מיוחדות : מבלי לגרוע מההוראות הכלליות האמורות [[בפרק א']], יחולו על השר בתקופת כהונתו הוראות אלה: : (1) איסור כהונה בגוף שמטרתו השגת רווחים: :: שר לא יעסוק בכל עסק ולא יהיה נושא משרה, חבר בהנהלה או בכל מוסד אחר של חבר בני אדם העוסק בפעילות כלשהי שמטרתה השגת רווחים; : (2) איסור כהונה בגוף אחר: :: שר לא יהיה נושא משרה, חבר בהנהלה או בכל מוסד אחר של חבר בני אדם המקבל מימון מאוצר המדינה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, או המקבל תרומות, למעט כהונה כחבר בהנהלה של מפלגה; : (3) איסור קבלת שכר והכנסות אחרות: :: (א) שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה; :: (ב) שר לא יקבל הכנסות מעסק או מכל חבר בני אדם; :: (ג) האמור ביסקה זו לא יחול על - ::: (1) הכנסות מרכוש ומהשקעות; ::: (2) הכנסות מתגמולים או תקבולים אחרים מקרן פנסיה, מקרן תגמולים ועל פי פוליסת ביטוח ותשלומים אחרים כיוצא באלה; ::: (3) תקבולים הנובעים ממכירת זכויות בעסק או ממכירת מניות בחבר בני אדם שהשר השתתף בהם טרם היותו לשר, בתנאי כי תקבולים אלה אינם נמדדים ואינם תלויים בהכנסות העסק או חבר בני אדם לאחר מכירת הזכויות או המניות; : (4) איסור שימוש במידע: :: שר לא יעשה עסקה, בין במישרין ובין בעקיפין, תוך שימוש בידיעה מוקדמת, בידיעה סודית או בכל ידיעה אחרת שהיא בידיעתו או שיש להניח שהיא בידיעתו, שאינה נחלת הכלל; : (5) שר לא יחזיק כספים או ניירות ערך, אלא באמצעות "נאמנות עיוורת" כאמור [[בסעיף 16]]; : (6) איסור רכישת נכסי המדינה: :: שר לא ירכוש ולא יקבל נכסי המדינה, בין במישרין ובין בעקיפין, מלבד רכישה או קבלה של נכסים הנמכרים או המוענקים לציבור על פי עקרונות כלליים ומוגדרים מראש ואשר לציבור אפשרות שווה לרכוש או לקבל. @ 7. הסדרים למניעת ניגוד ענינים : (א) בכל מקרה שיש לשר ענין אישי בפעולה או בהחלטה, שיש בה כדי להשפיע על הענקת טובת הנאה או זכות, אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה; הובא ענין כאמור לפני השר כחבר ממשלה, כחבר ועדת שרים או בכל דרך אחרת, חייב השר להצהיר מיד על הענין האישי שיש לו; הודעה על הצהרת השר בדבר ענין אישי תישלח למבקר המדינה. : (ב) היה שר במצב של ניגוד ענינים - :: (1) לגבי סמכות הנתונה לו על פי חיקוק, ניתן - לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה - לפעול באחת מדרכים אלה: ::: (א) להעביר את סמכויות הפעולה או ההחלטה של השר באותו ענין לשר אחר משרי הממשלה לפי [[סעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה]]; ::: (ב) היה ניגוד הענינים זמני ולא מתמשך, לקבוע כי ימלא את התפקיד ראש הממשלה, או שר אחר לפי [[סעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה]]. :: (2) לגבי סמכות אחרת, ויש צורך בקבלת החלטה בדרג מיניסטריאלי - ניתן, לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפעול באחת מדרכים אלה: ::: (א) להסמיך ועדת שרים להפעיל את הסמכות, ואותו שר לא ישתתף בדיון ובהחלטה בוועדת השרים באותו ענין; ::: (ב) שר אחר, לפי קביעת הממשלה, יפעיל את הסמכות; ::: (ג) משתרע ניגוד הענינים על כל שטח הפעולה - להעביר את שטח הפעולה למשרד אחר לפי [[סעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), אם בשל מהות הענין האישי ויתר נסיבות הענין, נראה כי אין מדובר בחשש לניגוד ענינים של ממש, ניתן, לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, להסתפק בכך שהשר ישתף בהחלטה או בפעולה שר נוסף שתקבע הממשלה; במקרה של חילוקי דעות בין שני השרים, יובא הנושא להכרעת הממשלה או ועדת שרים, והשר יפעל לפי הכרעה כאמור. :: ((ראו גם [[https://www.odata.org.il/dataset/0e634d28-f349-46fc-870d-6d2275c64beb/resource/58027e51-a2a1-4169-8490-363e42907658/download/-.pdf | נוהל טיפול במניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים]] של היועץ המשפטי לממשלה.)) @ 8. ענין אישי הפוגע במילוי תפקיד השר : ראה מבקר המדינה כי שר הצהיר על ענין אישי ונמנע מלקחת חלק בקבלת החלטות, כאמור [[בסעיף 7]], במידה המפריעה לו למלא תפקידו כראוי, יפעל המבקר בדרך הקבועה למקרה של חריגה מכללים אלה, כמפורט [[בסעיף 11]]. @ 9. דיווח למבקר המדינה : (א) שר שקיבל תשלום בעד פעילות כאמור [[בסעיף 5(ג)]] ידווח למבקר המדינה על פרטי התשלום בתוך חודש ימים מיום קבלתו. : (ב) שר שמפקדון תכנית חסכון או מקופת גמל שלו נמשכו כספים יודיע על כך בתוך חודש מיום המשיכה למבקר המדינה. @ 10. הצהרה שנתית : בתוך 60 יום מתום כל שנה לכהונת שר, ובתוך 60 ימים לאחר סיום כהונת השר, יגיש השר למבקר המדינה הצהרה ובה פרטים אלה: : (1) ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו בתום אותה שנה או בתום תקופת הכהונה. : (2) מקורות ההכנסה של השר ובני משפחתו באותה שנה או באותה תקופה וסכומי ההכנסה מכל מקור. : ההצהרה תהיה בהתאם לטופס שיקבע מבקר המדינה. : ((ראו [[https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/tofes_hatzhara_shnatit_lenigud_inyanim_print.pdf | טופס הצהרה שנתית (לפי סעיף 10 לכללים)]].)) @ 11. פעולות מבקר המדינה : (א) מבקר המדינה יבדוק מילוי הוראות וכללים אלה בידי השרים, ויהיו לו כל הסמכויות הקנויות למבקר המדינה [[בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]] (להלן - חוק מבקר המדינה). : (ב) מלבד אם נאמר במפורש אחרת בכללים אלה, ישמור מבקר המדינה על סודיות הצהרות השרים ולא יגלה כל פרט בלי לקבל הסכמת השר הנוגע בדבר. : (ג) מבקר המדינה רשאי להביא לידיעת ראש הממשלה כי הוא בודק אם שר נהג בהתאם לכללים אלה, ולהמציא לראש הממשלה מידע בנדון. : (ד) מבקר המדינה רשאי, אם נסיבות הענין מצדיקות זאת לדעתו, לדווח על סטיה מכללים אלה לוועדת משנה שתיבחר על ידי ועדת הכנסת לעניני ביקורת המדינה ולהביא לידיעתה את מימצאיו. : (ה) מצא מבקר המדינה כי קיים חשש לעבירה פלילית - יעביר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. == פרק ג': חובות השר עם כניסתו לתפקיד == @ 12. התפטרות והפסקת עיסוק : מיד עם תחילת כהונתו כשר ולא יאוחר מ-30 ימים לאחר מכן, יתפטר השר מכל משרה, תפקיד או כהונה, ויפסיק כל עיסוק או פעילות שאינם בהתאם לכללים אלה. @ 13. מכירת עסק ומניות עם תחילת הכהונה : שר שהוא בעל זכויות בעסק או בעל מניות המקנות לו שליטה בחבר בני אדם, ינקוט בתוך 60 ימים מתחילת הכהונה כשר, באחת מדרכים אלה כדי למנוע מצב של ניגוד ענינים: : (1) ימכור את הזכויות בעסק או את המניות לאדם שאיננו קרובו ולא חבר בני אדם שבשליטתו; : (2) עבד קרוב של השר עמו בעסק או בחבר בני אדם כאמור לפחות שנה לפני המינוי כשר, רשאי השר למכור או להעביר את כל הזכויות בעסק או את כל המניות לאותו קרוב בתנאי כי הקרוב איננו בן זוגו, או ילדו הקטין; : (3) יחכיר את העסק לאדם שאיננו קרובו ושאינו חבר בני אדם שבשליטתו, תמורת דמי חכירה קבועים מראש לכל תקופת כהונת השר, בתנאי כי דמי החכירה אינם תלויים בהכנסות מהעסק. @ 14. העמדה לביקורת מבקר המדינה : (א) נוסף על חובות השר על פי כללים אלה חייב השר לגרום לכך שעסק או חבר בני אדם שאיננו גוף מבוקר יעמוד לביקורת מבקר המדינה על ידי חתימת הסכם עם הממשלה על פי [[סעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה]], במקרים אלה: :: (1) אם מועברות זכויות בעסק או מניות המקנות שליטה בחבר בני אדם לקרוב כאמור [[בסעיף 13(2)]]; :: (2) אם הועברו זכויות בעסק או מניות המקנות שליטה בחבר בני אדם לקרוב של השר בתוך שלוש שנים לפני מינויו לשר; :: (3) אם החכיר השר כאמור [[בסעיף 13(3)]]. : (ב) בביצוע הביקורת ישתמש מבקר המדינה בסמכויות שהוענקו לו [[בחוק מבקר המדינה]]; מבקר המדינה יפעיל את סמכויותיו לגבי העסק או חבר בני אדם כדי לבדוק אם נהגו בטוהר המידות ואם לא נוצלו לרעה הקירבה או הקשר עם השר. @ 15. מכירה תוך שמירת זכויות : שר שעם כניסתו לתפקיד מכר זכויות בעסק או מניות שליטה בחבר בני אדם רשאי לשמור לעצמו זכות לרכישה חוזרת של הזכויות או המניות עם תום תקופת כהונתו, בתנאי כי הרכישה החוזרת תהיה תמורת תשלום המחיר המלא של כל הזכויות או המניות בעת הרכישה החוזרת. @ 16. העברת ניירות ערך לנאמנות : (א) בתוך 60 ימים מיום מינויו יעביר השר את הכספים ואת ניירות הערך שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל אותם בדרך של "נאמנות עיוורת". : (ב) השר ובני משפחתו לא יתנו לחברת הנאמנות כל הוראות באלו ניירות ערך להחזיק ואלו ניירות ערך למכור או לרכוש, למעט הנחיה חד פעמית, קודם לתחילת מתן השירות, בדבר סוגי ההשקעה שייכללו בתיק ובדבר השיעור המירבי של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הנחייה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתה של חברת הנאמנות. : (ג) חברת הנאמנות לא תמסור לשר ולבני משפחתו, כל עוד מכהן השר בתפקידו, כל מידע על העיסקאות שנעשו בניירות הערך; המידע היחיד שיימסר יהיה שווי כלל ניירות הערך, הרווחים שמומשו, והמס ששולם בשל רווחים אלה. : (ד) שטר הנאמנות בין השר לבין חברת הנאמנות יובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מניות שקיימת חובה להעבירן על פי [[סעיף 13]]. @ 17. הצהרה על הון, נכסים וזכויות בעת תחילת הכהונה : בתוך 60 ימים מיום תחילת כהונתו יצהיר השר למבקר המדינה בדין וחשבון מפורט, ועל פי טופס שיקבע המבקר, על ענינים אלה: : (1) ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו ביום כניסתו לתפקיד; : (2) המקורות והסכומים של הכנסתו והכנסת בני משפחתו בשנה מינויו כשר; : (3) פרטים מלאים על נכסים שהועברו על פי [[סעיף 13(1) ו-(2)]], בציון שם הרוכש או מקבל ההעברה וקרבתו לשר; : (4) פרטים מלאים על עסק שהשר החכיר על פי [[סעיף 13(3)]], תנאי החכירה בצירוף ההסכם המקנה את הזכות לרכישה חוזרת; : (5) הזכויות והמניות שנשארה לגביהן זכות לרכישה חוזרת על פי [[סעיף 15]], בצירוף ההסכם המקנה את הזכות לרכישה חוזרת; : (6) רשימת ניירות הערך שהועברה לחברת נאמנות על פי [[סעיף 16]], והעתק משטר הנאמנות; : (7) רשימה מפורטת של כל התפקידים, המשרות והכהונות שבהן החזיק השר לפני מינויו ואשר מהן התפטר על פי כללים אלה, ורשימת התפקידים, המשרות והכהונות שהשר ממשיך להחזיק בהן לאחר מינויו. : ((ראו [[https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/tofes_hatzhara_knisa_lekehuna_nigud_inyanim_print.pdf | טופס הצהרה על הון, נכסים וזכויות בעת כניסה לכהונה]].)) : ((ראו [[https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/Nigud-Inyanim-2017.pdf | שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים למתמנה לכהונת שר או סגן שר]].)) == פרק ד': ועדה למתן היתרים == @ 18. מינוי הועדה : (א) מבקר המדינה ימנה ועדה בת שלושה חברים שבראשה שופט או שופט בדימוס (להלן - הועדה). : (ב) הועדה תמונה לתקופה של שנתיים. : (ג) הודעה על מינוי הועדה תפורסם ברשומות. : (ד) התפנה מקומו של חבר הועדה, או נבצר מחבר הועדה למלא תפקידו, יהיה מבקר המדינה רשאי למנות במקומו חבר אחר או ממלא מקום, לפי שיקול דעתו. @ 19. סמכות הועדה : (א) הועדה מוסמכת לדון בבקשה לקבלת היתר אישי לאי קיום כלל מכללים אלה. : (ב) הועדה רשאית לסרב למתן היתר, לתיתו או לתיתו בתנאים, אם הדבר נראה לה מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית. : (ג) תוקף ההיתר לא יעלה על משך תקופת כהונת הממשלה. @ 20. בקשה להיתר : פנייה לועדה בבקשה לקבל היתר יכול שתבוא מאת השר הנוגע בדבר או מאת מי שמועמד להיות שר. @ 21. החלטת הועדה : (א) הועדה תשמע לפני מתן החלטתה את חוות דעתו של מבקר המדינה לגבי המקרה שלפניה. : (ב) החלטת הועדה תהיה סופית. : (ג) העתק מהחלטת הועדה ישלח למבקר המדינה. : (ד) אין בהחלטת הועדה כדי לגרוע מסמכות מבקר המדינה לפי [[חוק מבקר המדינה]], ולפי כל חיקוק אחר. @ 22. ביטול היתר : (א) ראה מבקר המדינה שהנסיבות שבהן ניתן היתר השתנו באופן בולט, יביא את הדבר לידיעת הועדה. : (ב) קיבלה הועדה הודעה כאמור רשאית היא, אם לדעתה שינוי הנסיבות מצדיק זאת, לבטל או לשנות את ההיתר שנתנה והיא תודיע על החלטתה למבקר המדינה ולשר הנוגע בדבר. @ 23. שכר והוצאות : (א) חברי הועדה יקבלו החזר הוצאות מאוצר המדינה כפי שיקבע מבקר המדינה. : (ב) חברי הועדה שאינם מקבלים משכורת מאוצר המדינה יקבלו מאוצר המדינה שכר טרחה בעד השתתפותם בישיבות הועדה כפי שיקבע מבקר המדינה. == פרק ה': שונות == @ 24. הארכת מועדים : מבקר המדינה רשאי להאריך מועד שנקבע בכללים אלה מטעמים מיוחדים. <פרסום> כ"ו בטבת התשס"ג (31 בדצמבר 2002) <חתימה> אהרון לישנסקי, מזכיר הממשלה (בפועל) 3dc43ymu77cm41uopceny8o7m9u1n0v 0 359218 3017688 2924952 2026-05-26T23:00:30Z OpenLawBot 8112 [3017642] עדכון סכומים 3017688 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|י״פ תשל״ח, 314|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 2120|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 462|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 1136|הודעה בדבר כללים למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-5147.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 6936|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 4621|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 5128|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 6535|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 10310|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 5604|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 4522|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 7978|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10493.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 6186|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 4360|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 5544|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 6508|הודעה בדבר הסכום הקובע המעודכן|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14571.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} מודיעים בזה כי הממשלה תיקנה את הכללים שקבעה למניעת ניגוד ענינים של שרים וסגני שרים, שהודעה עליהם פורסמה בילקוט הפרסומים 4936, התשס״א, עמ׳ 462 (להלן – הכללים). נוסח הכללים המובא בזה יובא במקום הכללים האמורים. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות השר עם כניסתו לתפקיד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדה למתן היתרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד קטין, או כל קרוב שפרנסתו על השר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בני אדם“ – כל גוף של שני בני אדם או יותר, בין מואגד ובין לא מואגד, חברה, אגודה שיתופית, שותפות, אגודה עותמאנית, התאחדות וכל גוף שנוסד על פי דין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – פקדונות לסוגיהם השונים, בסכום העולה על הסכום הקובע, במטבע ישראלי, במטבע חוץ או באגרות חוב המונפקות לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה קצר מועד|חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984}}, בכל סוג השקעה, למעט בתכניות חסכון, בקרנות השתלמות ובקופות גמל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקובע“ – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2003; בשנת 2026, 289,350.95 ש״ח)}}; הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) וישתנה ב־1 בפברואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי הקודם; מזכיר הממשלה יפרסם את הסכום שעודכן כאמור בהודעה ברשומות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניירות ערך“ – תעודות המונפקות בסדרות על ידי תאגיד ומקנות זכות חברות, השתתפות או תביעה בו, בין אם הן על שם ובין למוכ״ז, לרבות ניירות ערך שמנפיקה המדינה, אופציות וחוזים עתידיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ענין אישי“ – לרבות ענין אישי של קרוב של השר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – לרבות משלוח יד, מקצוע, מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – {{ח:תתת|(א)}} בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, אחות, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של כל אחד מאלה, צאצא של אח או אחות ואח או אחות של הורה; {{ח:תתת|(ב)}} כל אדם אחר שיש לשר ענין אישי במצבו הכלכלי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כל זכות הקיימת לאדם לבדו או יחד עם קרובו, ל־10% לפחות מהון המניות המוצא, או ל־10% לפחות מכוח ההצבעה, או בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים או בזכות למנות מנהל, של כל חבר בני אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר“ – לרבות ראש הממשלה וסגן שר. {{ח:סעיף|2|שמירת דינים}} {{ח:ת}} כללים אלה יחולו בנוסף לאמור בכל דין. {{ח:סעיף|3|מילוי התפקיד בלא משוא פנים}} {{ח:ת}} שר ינהג במילוי תפקידיו בלא משוא פנים, תוך גישה הוגנת כלפי הכל ובלא שיהיה לו ענין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו אף למראית עין. {{ח:סעיף|4|חובה למנוע ניגוד ענינים}} {{ח:ת}} מחובתו של השר לנהל את ענייניו כך שלא יווצר ולא יהיה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו כשר לבין ענייניו האישיים. {{ח:סעיף|5|ייחוד הכהונה ואיסור התעסקות נוספת}} {{ח:תת|(א)}} שר יקדיש את כל זמנו ומרצו למילוי תפקידו כשר. {{ח:תת|(ב)}} שר לא יעסוק בכל עסק, ולא יחזיק בכל משרה זולת משרת השר; הוראה זו לא תחול על פעילות פוליטית ומפלגתית הנעשית בלא תמורה. {{ח:תת|(ג)}} שר לא יעסוק, תמורת תשלום, בהשמעת נאומים או הרצאות, בכתיבת מאמרים או בפעילות ספרותית, אלא באישור ועדת ההיתרים האמורה {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות מיוחדות}} {{ח:סעיף|6|הוראות מיוחדות}} {{ח:ת}} מבלי לגרוע מההוראות הכלליות האמורות {{ח:פנימי|פרק א|בפרק א׳}}, יחולו על השר בתקופת כהונתו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} איסור כהונה בגוף שמטרתו השגת רווחים: {{ח:תת}} שר לא יעסוק בכל עסק ולא יהיה נושא משרה, חבר בהנהלה או בכל מוסד אחר של חבר בני אדם העוסק בפעילות כלשהי שמטרתה השגת רווחים; {{ח:תת|(2)}} איסור כהונה בגוף אחר: {{ח:תת}} שר לא יהיה נושא משרה, חבר בהנהלה או בכל מוסד אחר של חבר בני אדם המקבל מימון מאוצר המדינה, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף, או המקבל תרומות, למעט כהונה כחבר בהנהלה של מפלגה; {{ח:תת|(3)}} איסור קבלת שכר והכנסות אחרות: {{ח:תתת|(א)}} שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה; {{ח:תתת|(ב)}} שר לא יקבל הכנסות מעסק או מכל חבר בני אדם; {{ח:תתת|(ג)}} האמור ביסקה זו לא יחול על – {{ח:תתתת|(1)}} הכנסות מרכוש ומהשקעות; {{ח:תתתת|(2)}} הכנסות מתגמולים או תקבולים אחרים מקרן פנסיה, מקרן תגמולים ועל פי פוליסת ביטוח ותשלומים אחרים כיוצא באלה; {{ח:תתתת|(3)}} תקבולים הנובעים ממכירת זכויות בעסק או ממכירת מניות בחבר בני אדם שהשר השתתף בהם טרם היותו לשר, בתנאי כי תקבולים אלה אינם נמדדים ואינם תלויים בהכנסות העסק או חבר בני אדם לאחר מכירת הזכויות או המניות; {{ח:תת|(4)}} איסור שימוש במידע: {{ח:תת}} שר לא יעשה עסקה, בין במישרין ובין בעקיפין, תוך שימוש בידיעה מוקדמת, בידיעה סודית או בכל ידיעה אחרת שהיא בידיעתו או שיש להניח שהיא בידיעתו, שאינה נחלת הכלל; {{ח:תת|(5)}} שר לא יחזיק כספים או ניירות ערך, אלא באמצעות ”נאמנות עיוורת“ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}; {{ח:תת|(6)}} איסור רכישת נכסי המדינה: {{ח:תת}} שר לא ירכוש ולא יקבל נכסי המדינה, בין במישרין ובין בעקיפין, מלבד רכישה או קבלה של נכסים הנמכרים או המוענקים לציבור על פי עקרונות כלליים ומוגדרים מראש ואשר לציבור אפשרות שווה לרכוש או לקבל. {{ח:סעיף|7|הסדרים למניעת ניגוד ענינים}} {{ח:תת|(א)}} בכל מקרה שיש לשר ענין אישי בפעולה או בהחלטה, שיש בה כדי להשפיע על הענקת טובת הנאה או זכות, אסור לו להשתתף בכל דרך שהיא בפעולה או בקבלת ההחלטה; הובא ענין כאמור לפני השר כחבר ממשלה, כחבר ועדת שרים או בכל דרך אחרת, חייב השר להצהיר מיד על הענין האישי שיש לו; הודעה על הצהרת השר בדבר ענין אישי תישלח למבקר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} היה שר במצב של ניגוד ענינים – {{ח:תתת|(1)}} לגבי סמכות הנתונה לו על פי חיקוק, ניתן – לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה – לפעול באחת מדרכים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} להעביר את סמכויות הפעולה או ההחלטה של השר באותו ענין לשר אחר משרי הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 31|סעיף 31(ב) לחוק־יסוד: הממשלה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} היה ניגוד הענינים זמני ולא מתמשך, לקבוע כי ימלא את התפקיד ראש הממשלה, או שר אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 24|סעיף 24(ב) לחוק־יסוד: הממשלה}}. {{ח:תתת|(2)}} לגבי סמכות אחרת, ויש צורך בקבלת החלטה בדרג מיניסטריאלי – ניתן, לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפעול באחת מדרכים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} להסמיך ועדת שרים להפעיל את הסמכות, ואותו שר לא ישתתף בדיון ובהחלטה בוועדת השרים באותו ענין; {{ח:תתתת|(ב)}} שר אחר, לפי קביעת הממשלה, יפעיל את הסמכות; {{ח:תתתת|(ג)}} משתרע ניגוד הענינים על כל שטח הפעולה – להעביר את שטח הפעולה למשרד אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 31|סעיף 31(ד) לחוק־יסוד: הממשלה}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2), אם בשל מהות הענין האישי ויתר נסיבות הענין, נראה כי אין מדובר בחשש לניגוד ענינים של ממש, ניתן, לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, להסתפק בכך שהשר ישתף בהחלטה או בפעולה שר נוסף שתקבע הממשלה; במקרה של חילוקי דעות בין שני השרים, יובא הנושא להכרעת הממשלה או ועדת שרים, והשר יפעל לפי הכרעה כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|https://www.odata.org.il/dataset/0e634d28-f349-46fc-870d-6d2275c64beb/resource/58027e51-a2a1-4169-8490-363e42907658/download/-.pdf|נוהל טיפול במניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים}} של היועץ המשפטי לממשלה.}} {{ח:סעיף|8|ענין אישי הפוגע במילוי תפקיד השר}} {{ח:ת}} ראה מבקר המדינה כי שר הצהיר על ענין אישי ונמנע מלקחת חלק בקבלת החלטות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, במידה המפריעה לו למלא תפקידו כראוי, יפעל המבקר בדרך הקבועה למקרה של חריגה מכללים אלה, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}. {{ח:סעיף|9|דיווח למבקר המדינה}} {{ח:תת|(א)}} שר שקיבל תשלום בעד פעילות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ג)}} ידווח למבקר המדינה על פרטי התשלום בתוך חודש ימים מיום קבלתו. {{ח:תת|(ב)}} שר שמפקדון תכנית חסכון או מקופת גמל שלו נמשכו כספים יודיע על כך בתוך חודש מיום המשיכה למבקר המדינה. {{ח:סעיף|10|הצהרה שנתית}} {{ח:ת}} בתוך 60 יום מתום כל שנה לכהונת שר, ובתוך 60 ימים לאחר סיום כהונת השר, יגיש השר למבקר המדינה הצהרה ובה פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו בתום אותה שנה או בתום תקופת הכהונה. {{ח:תת|(2)}} מקורות ההכנסה של השר ובני משפחתו באותה שנה או באותה תקופה וסכומי ההכנסה מכל מקור. {{ח:ת}} ההצהרה תהיה בהתאם לטופס שיקבע מבקר המדינה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/tofes_hatzhara_shnatit_lenigud_inyanim_print.pdf|טופס הצהרה שנתית (לפי סעיף 10 לכללים)}}.}} {{ח:סעיף|11|פעולות מבקר המדינה}} {{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה יבדוק מילוי הוראות וכללים אלה בידי השרים, ויהיו לו כל הסמכויות הקנויות למבקר המדינה {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק מבקר המדינה). {{ח:תת|(ב)}} מלבד אם נאמר במפורש אחרת בכללים אלה, ישמור מבקר המדינה על סודיות הצהרות השרים ולא יגלה כל פרט בלי לקבל הסכמת השר הנוגע בדבר. {{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי להביא לידיעת ראש הממשלה כי הוא בודק אם שר נהג בהתאם לכללים אלה, ולהמציא לראש הממשלה מידע בנדון. {{ח:תת|(ד)}} מבקר המדינה רשאי, אם נסיבות הענין מצדיקות זאת לדעתו, לדווח על סטיה מכללים אלה לוועדת משנה שתיבחר על ידי ועדת הכנסת לעניני ביקורת המדינה ולהביא לידיעתה את מימצאיו. {{ח:תת|(ה)}} מצא מבקר המדינה כי קיים חשש לעבירה פלילית – יעביר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות השר עם כניסתו לתפקיד}} {{ח:סעיף|12|התפטרות והפסקת עיסוק}} {{ח:ת}} מיד עם תחילת כהונתו כשר ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר מכן, יתפטר השר מכל משרה, תפקיד או כהונה, ויפסיק כל עיסוק או פעילות שאינם בהתאם לכללים אלה. {{ח:סעיף|13|מכירת עסק ומניות עם תחילת הכהונה}} {{ח:ת}} שר שהוא בעל זכויות בעסק או בעל מניות המקנות לו שליטה בחבר בני אדם, ינקוט בתוך 60 ימים מתחילת הכהונה כשר, באחת מדרכים אלה כדי למנוע מצב של ניגוד ענינים: {{ח:תת|(1)}} ימכור את הזכויות בעסק או את המניות לאדם שאיננו קרובו ולא חבר בני אדם שבשליטתו; {{ח:תת|(2)}} עבד קרוב של השר עמו בעסק או בחבר בני אדם כאמור לפחות שנה לפני המינוי כשר, רשאי השר למכור או להעביר את כל הזכויות בעסק או את כל המניות לאותו קרוב בתנאי כי הקרוב איננו בן זוגו, או ילדו הקטין; {{ח:תת|(3)}} יחכיר את העסק לאדם שאיננו קרובו ושאינו חבר בני אדם שבשליטתו, תמורת דמי חכירה קבועים מראש לכל תקופת כהונת השר, בתנאי כי דמי החכירה אינם תלויים בהכנסות מהעסק. {{ח:סעיף|14|העמדה לביקורת מבקר המדינה}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על חובות השר על פי כללים אלה חייב השר לגרום לכך שעסק או חבר בני אדם שאיננו גוף מבוקר יעמוד לביקורת מבקר המדינה על ידי חתימת הסכם עם הממשלה על פי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|סעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה}}, במקרים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מועברות זכויות בעסק או מניות המקנות שליטה בחבר בני אדם לקרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(2)}}; {{ח:תתת|(2)}} אם הועברו זכויות בעסק או מניות המקנות שליטה בחבר בני אדם לקרוב של השר בתוך שלוש שנים לפני מינויו לשר; {{ח:תתת|(3)}} אם החכיר השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} בביצוע הביקורת ישתמש מבקר המדינה בסמכויות שהוענקו לו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה}}; מבקר המדינה יפעיל את סמכויותיו לגבי העסק או חבר בני אדם כדי לבדוק אם נהגו בטוהר המידות ואם לא נוצלו לרעה הקירבה או הקשר עם השר. {{ח:סעיף|15|מכירה תוך שמירת זכויות}} {{ח:ת}} שר שעם כניסתו לתפקיד מכר זכויות בעסק או מניות שליטה בחבר בני אדם רשאי לשמור לעצמו זכות לרכישה חוזרת של הזכויות או המניות עם תום תקופת כהונתו, בתנאי כי הרכישה החוזרת תהיה תמורת תשלום המחיר המלא של כל הזכויות או המניות בעת הרכישה החוזרת. {{ח:סעיף|16|העברת ניירות ערך לנאמנות}} {{ח:תת|(א)}} בתוך 60 ימים מיום מינויו יעביר השר את הכספים ואת ניירות הערך שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל אותם בדרך של ”נאמנות עיוורת“. {{ח:תת|(ב)}} השר ובני משפחתו לא יתנו לחברת הנאמנות כל הוראות באלו ניירות ערך להחזיק ואלו ניירות ערך למכור או לרכוש, למעט הנחיה חד פעמית, קודם לתחילת מתן השירות, בדבר סוגי ההשקעה שייכללו בתיק ובדבר השיעור המירבי של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הנחייה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתה של חברת הנאמנות. {{ח:תת|(ג)}} חברת הנאמנות לא תמסור לשר ולבני משפחתו, כל עוד מכהן השר בתפקידו, כל מידע על העיסקאות שנעשו בניירות הערך; המידע היחיד שיימסר יהיה שווי כלל ניירות הערך, הרווחים שמומשו, והמס ששולם בשל רווחים אלה. {{ח:תת|(ד)}} שטר הנאמנות בין השר לבין חברת הנאמנות יובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מניות שקיימת חובה להעבירן על פי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:סעיף|17|הצהרה על הון, נכסים וזכויות בעת תחילת הכהונה}} {{ח:ת}} בתוך 60 ימים מיום תחילת כהונתו יצהיר השר למבקר המדינה בדין וחשבון מפורט, ועל פי טופס שיקבע המבקר, על ענינים אלה: {{ח:תת|(1)}} ההון, הנכסים, הזכויות וההתחייבויות שיש לשר ולבני משפחתו ביום כניסתו לתפקיד; {{ח:תת|(2)}} המקורות והסכומים של הכנסתו והכנסת בני משפחתו בשנה מינויו כשר; {{ח:תת|(3)}} פרטים מלאים על נכסים שהועברו על פי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(1) ו־(2)}}, בציון שם הרוכש או מקבל ההעברה וקרבתו לשר; {{ח:תת|(4)}} פרטים מלאים על עסק שהשר החכיר על פי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(3)}}, תנאי החכירה בצירוף ההסכם המקנה את הזכות לרכישה חוזרת; {{ח:תת|(5)}} הזכויות והמניות שנשארה לגביהן זכות לרכישה חוזרת על פי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, בצירוף ההסכם המקנה את הזכות לרכישה חוזרת; {{ח:תת|(6)}} רשימת ניירות הערך שהועברה לחברת נאמנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, והעתק משטר הנאמנות; {{ח:תת|(7)}} רשימה מפורטת של כל התפקידים, המשרות והכהונות שבהן החזיק השר לפני מינויו ואשר מהן התפטר על פי כללים אלה, ורשימת התפקידים, המשרות והכהונות שהשר ממשיך להחזיק בהן לאחר מינויו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/tofes_hatzhara_knisa_lekehuna_nigud_inyanim_print.pdf|טופס הצהרה על הון, נכסים וזכויות בעת כניסה לכהונה}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.mevaker.gov.il/he/Laws/DocLib1/Nigud-Inyanim-2017.pdf|שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים למתמנה לכהונת שר או סגן שר}}.}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדה למתן היתרים}} {{ח:סעיף|18|מינוי הועדה}} {{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה ימנה ועדה בת שלושה חברים שבראשה שופט או שופט בדימוס (להלן – הועדה). {{ח:תת|(ב)}} הועדה תמונה לתקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי הועדה תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} התפנה מקומו של חבר הועדה, או נבצר מחבר הועדה למלא תפקידו, יהיה מבקר המדינה רשאי למנות במקומו חבר אחר או ממלא מקום, לפי שיקול דעתו. {{ח:סעיף|19|סמכות הועדה}} {{ח:תת|(א)}} הועדה מוסמכת לדון בבקשה לקבלת היתר אישי לאי קיום כלל מכללים אלה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית לסרב למתן היתר, לתיתו או לתיתו בתנאים, אם הדבר נראה לה מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית. {{ח:תת|(ג)}} תוקף ההיתר לא יעלה על משך תקופת כהונת הממשלה. {{ח:סעיף|20|בקשה להיתר}} {{ח:ת}} פנייה לועדה בבקשה לקבל היתר יכול שתבוא מאת השר הנוגע בדבר או מאת מי שמועמד להיות שר. {{ח:סעיף|21|החלטת הועדה}} {{ח:תת|(א)}} הועדה תשמע לפני מתן החלטתה את חוות דעתו של מבקר המדינה לגבי המקרה שלפניה. {{ח:תת|(ב)}} החלטת הועדה תהיה סופית. {{ח:תת|(ג)}} העתק מהחלטת הועדה ישלח למבקר המדינה. {{ח:תת|(ד)}} אין בהחלטת הועדה כדי לגרוע מסמכות מבקר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|חוק מבקר המדינה}}, ולפי כל חיקוק אחר. {{ח:סעיף|22|ביטול היתר}} {{ח:תת|(א)}} ראה מבקר המדינה שהנסיבות שבהן ניתן היתר השתנו באופן בולט, יביא את הדבר לידיעת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} קיבלה הועדה הודעה כאמור רשאית היא, אם לדעתה שינוי הנסיבות מצדיק זאת, לבטל או לשנות את ההיתר שנתנה והיא תודיע על החלטתה למבקר המדינה ולשר הנוגע בדבר. {{ח:סעיף|23|שכר והוצאות}} {{ח:תת|(א)}} חברי הועדה יקבלו החזר הוצאות מאוצר המדינה כפי שיקבע מבקר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה שאינם מקבלים משכורת מאוצר המדינה יקבלו מאוצר המדינה שכר טרחה בעד השתתפותם בישיבות הועדה כפי שיקבע מבקר המדינה. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|24|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} מבקר המדינה רשאי להאריך מועד שנקבע בכללים אלה מטעמים מיוחדים. {{ח:חתימות|כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002)}} * '''אהרון לישנסקי'''<br>מזכיר הממשלה (בפועל) {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] nlk0rxcpgoauapsei3yogc61pfy8xlt 2 364864 3017720 907578 2026-05-27T11:09:58Z AntonyFragakis 22961 3017720 wikitext text/x-wiki {{delete|I want the local page to be deleted so that the Meta-Wiki page appears instead.}} d6fcysldbiz8xyhb12x75b3k4vu67wq 0 364952 3017639 3016679 2026-05-26T17:24:43Z מיכה מ 40615 3017639 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=ארתור קונן דויל |שם ספר=חותם הארבעה |שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר |הבא=חותם הארבעה/פרק 9 |רישום הבא=פרק 9 |סוגה= }} "מה עכשיו?" שאלתי.  "טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי". "הוא פעל לפי תחושותיו," אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  "אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הוא משמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ. טובי המסכן לא אשם." "אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח." "כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק. מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון. מה שנשאר הוא ללכת בשני." לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש. "אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט," ציינתי. "חשבתי על זה. אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש. לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי." נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברוד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה. "אין לנו מזל, "אמר הולמס. "הם לקחו סירה מכאן." כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר. סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. "מרדכי סמית" נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן "סירות להשכרה לפי שעה או יום". כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס<ref>פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור</ref> גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות. "זה נראה רע," אמר.  "האנשים האלה פִקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם. היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש". בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן מתולתל כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה. "אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק," צעקה.  "תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה". "איזה ילד חמוד!" אמר הולמס אסטרטגית.  "איזה שובב ורוד-לחיים! עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?" הילד הרהר לרגע. "הייתי רוצה שילינ'," אמר. "שום דבר שהיית רוצה יותר?" "הייתי רוצה יותר שני שילינ'," ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה. "אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!" "שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת ככה, ועוד יותר. זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים". "הוא לא כאן?" אמר הולמס בקול מאוכזב. "זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית". "הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך". "רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו". "אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה. זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה. אם הוא היה לוקח ת'ארבה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבסנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?" "הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר." "הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו. הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים. חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו. מה יש לו כל הזמן לחפש פה?" "אדם בעל רגל-עץ?" אמר הולמס בפליאה קלה. "כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי. זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה." "אבל, מרת סמית היקרה שלי," אמר הולמס, מושך בכתפיו. "את מפחידה את עצמך בגלל כלום. איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה? אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה." "הקול שלו, אדוני. הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל. הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה. 'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: "הגיע הזמן לעלות למשמרת.' הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה. יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים." "והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?" "לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני. אני לא שמעתי אף אחד אחר". "חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?" "ה''אורורה'', אדוני." "אה! היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?" "לא, ממש לא. היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים." "תודה. אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית. אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת. ארובה שחורה, את אומרת?" "לא, אדוני, שחורה עם פס לבן". "אה, כמובן. הצדדים הם אלה שהיו שחורים. בוקר טוב לך, מרת סמית. יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון. ניקח אותה ונחצה את הנהר". "הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה," אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, "הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך. אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה. אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה." "המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור," אמרתי. "מה היית עושה, אם כך?" "הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''". "ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה. היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'. מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים. יקח לך ימים על ימים למצות אותם, אם תעשה זאת לבדך." "הפעל את המשטרה, אם כך." "לא. סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס. הוא לא בחור גרוע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית. אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן." "אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?" "עוד יותר גרוע! האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה. כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו. האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא-נכון." "מה נעשה, אם כן?" שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק. "ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה. יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה. עצור במשרד טלגרף, רַכָּב! אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו." עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו. "למי אתה חושב שזה?" הוא שאל כשחזרנו לנסוע. "ממש אין לי מושג." "אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?" "היטב," אמרתי, תוך כדי צחוק. "זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם. אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם. המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו." השעה היתה כבר בין שמונה לתשע, והתחלתי לחוש בתגובה חזקה לאחר רצף הארועים המסעירים של הלילה.  הייתי צולע ועייף, מוחי מעורפל וגופי מותש. לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהניעה את בן-לווייתי להמשיך הלאה, וגם לא יכולתי לראות בַּמקרה רק בעיה אינטלקטואלית מופשטת.  באשר למותו של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי עליו טובות, ולא יכולתי לחוש סלידה עזה כלפי הרוצחים שלו.  האוצר, לעומת זאת, היה ענין אחר. הוא, או חלק ממנו, היה שייך בדין לעלמה מורסטן.  כל עוד היה סיכוי להשיב אותו, הייתי נכון להקדיש את חיי למטרה אחת ויחידה זו.  אכן, אילו הייתי מוצא אותו, היא ודאי היתה יוצאת מהשג ידי לָנֶצח. אולם, אהבה אשר תושפע ממחשבה כזו תהיה קטנונית ואנוכית.  אם הולמס היה יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, לי היתה סיבה חזקה פי עשרה שדחפה אותי למצוא את האוצר. אמבטיה ברחוב בייקר והחלפה של כל בגדי ריעננו אותי להפליא.  כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר ערוכה ואת הולמס מוזג את הקפה. "הנה זה," אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח.  "ג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום כתבו את זה כפי שנראה להם. אבל היה לך מספיק מהמקרה. מוטב שתאכל קודם את קתלי החזיר והביצים שלך." לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את הידיעה הקצרה, שכותרתה היתה "ארוע מסתורי בנורווד העילית". "בערך בשעה שתים-עשרה, הלילה", כתב ה''סטנדרד'', "מר ברתולומיאו שולטו, מפונדיצ'רי לודג', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על פשע.  לפי מיטב ידיעתנו, לא נמצאו סימנים ממשיים של אלימות על גופתו של מר שולטו, אולם אוסף רב-ערך של אבני חן הודיות שהמנוח ירש מאביו נלקח מהבית. המקרה התגלה על ידי מר שרלוק הולמס וד"ר ווטסון, אשר ביקרו בבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. למרבה המזל, מר את'לני ג'ונס, איש הבולשת הידוע, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד, והגיע למקום בתוך חצי שעה מקבלת ההודעה.  יכולותיו המאומנות והמנוסות הופעלו מיד לזיהוי הפושעים, והתוצאה המשמחת היא שהאח, תדיאוס שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל ראו, ושוער או סבל בשם מקמרדו.  קרוב לוודאי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המפורסם של מר ג'ונס ויכולת ההבחנה בפרטים שלו אפשרו לו להוכיח באופן ודאי כי העבריינים לא יכלו להיכנס מהדלת או מהחלון, אלא היו חייבים לעשות את דרכם על גג הבניין, ומשם דרך דלת-סתרים אל חדר שממנו היתה דלת אל זה שבו נמצאה הגופה.  עובדה זו, שניתן להראותה בבירור, מוכיחה מעבר לכל ספק כי לא היתה זו פריצה אקראית בלבד.  הפעולה המהירה והנמרצת של אנשי החוק מראה את היתרון הגדול בנוכחותו של אדם יחיד, רב-כשרונות ופעיל, באירועים כאלה.  איננו יכולים אלא לחשוב כי היא מספקת טיעון חזק לאלה הרוצים לראות את כוחות הבילוש שלנו מבוזרים יותר, כך שיבואו במגע קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שעליהם לחקור." "האין זה נפלא!" אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו.  "מה דעתך על זה?" "אני חושב שאנו-עצמנו היינו קרובים מאד להיעצר על הרצח." "אני מסכים. לא אהיה ערב לבטחוננו אם יעבור עליו עוד אחד מהתקפי הפעלתנות שלו." ברגע זה נשמע צלצול רם בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של מורת-רוח וחשש. "אלהים, הולמס," אמרתי, מתרומם למחצה, "נראה לי שהם באמת בעקבותינו". "לא, המצב לא רע עד-כדי-כך. זה הכח הלא-רשמי - הבלתי-סדירים מרחוב בייקר". תוך כדי דיבורו, נשמע קול טפיפת רגליים יחפות על המדרגות, המולה של קולות גבוהים, ותריסר נערי-רחוב מלוכלכים ומרופטים חשו פנימה.  הם הפגינו מידה של משמעת, למרות כניסתם הסוערת, שכן הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים מלאי-ציפיה.  אחד מהם, גבוה ומבוגר יותר מהאחרים, יצא מהשורה באווירה של עליונות נינוחה, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומרופט שכזה. "קיבלתי את ההודעה שלך, אדוני," אמר, "והבאתי אותם בצ'יק. שלושה שילינ' ושישה פני לכרטיסי נסיעה". "הנה לך," אמר הולמס, מוציא את המטבעות.  "בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלַי. אני לא יכול לאפשר שיפלשו כך אל הבית. בכל אופן, מוטב שכולכם תשמעו את ההוראות. אני רוצה למצוא היכן נמצאת סירת קיטור בשם ''אורורה'', הבעלים הוא מרדכי סמית, שחורה עם שני פסים אדומים, ארובה שחורה עם פס לבן. היא נמצאת איפשהו במורד הנהר. אני רוצה שנער אחד יהיה ליד נקודת העגינה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי להודיע אם הסירה תחזור. אתם חייבים לחלק את העבודה ביניכם, ולכסות את שתי הגדות באופן יסודי. הודע לי ברגע שיש לך חדשות. הכל ברור?" "כן, בוס," אמר ויגינס. "אותו תשלום כמו בפעם הקודמת, ​​וגינאה לנער שימצא את הסירה. הנה ליום מראש. וקדימה, צאו לדרך!" הוא הושיט שילינג לכל אחד מהם והם ירדו בהמולה במדרגות, וכעבור רגע ראיתי אותם דוהרים במורד הרחוב. "אם הסירה נמצאת על פני המים הם ימצאו אותה," אמר הולמס, תוך שקם מהשולחן והדליק את מקטרתו.  "הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות כל דבר, להאזין לכל שיחה. אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה. בינתיים, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות. לא נוכל לעלות שוב על העקבות שנעלמו עד שנמצא את ה''אורורה'' או את מר מרדכי סמית." "טובי יכול לאכול את השיירים האלה, הייתי אומר. אתה הולך לישון, הולמס?" "לא: אני לא עייף. אני בנוי בצורה משונה. אני לא זוכר שחשתי אי-פעם עייף מעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לחלוטין. אני מתכוון לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שאותו הציגה בפנינו הלקוחה הנאה שלי. אם אי-פעם היתה למישהו משימה קלה, זו שלנו צריכה להיות כזו. אנשים בעלי רגלי-עץ הם לא נפוצים במיוחד, אבל האיש האחר חייב, כך נראה לי, להיות יחודי לחלוטין." "שוב האיש האחר הזה!" "אין לי כל ענין לעשות ממנו תעלומה, בכל אופן לא מפניך. אבל אתה בוודאי גיבשת כבר דעה משלך. כעת, שקול את הנתונים. טביעות רגליים זעירות, בהונות שמעולם לא נכלאו בנעליים, כפות רגליים יחפות, זריזות רבה, חצים מורעלים קטנים. מה אתה מסיק מכל זה? "פרא!" קראתי.  "אולי אחד ההודים האלה שהיו שותפיו של ג'ונתן סמול". "לא סביר," אמר.  "כשראיתי לראשונה את הסימנים של נשק לא מוכר, נטיתי לחשוב כך; אבל האופי יוצא-הדופן של טביעות הרגליים הביא אותי לשקול מחדש את דעתי. חלק מתושבי חצי-האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר טביעות כמו אלה. ההינדים האמיתיים הם בעלי כפות-רגליים ארוכות וצרות. אצל המוסלמים נועלי-הסנדל, הבוהן הגדולה מופרדת היטב מהאחרות, כי בדרך כלל הרצועה עוברת ביניהן. גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת. איפה, אם כן, נוכל למצוא את הפרא שלנו?" "דרום אמריקה," העזתי לנחש. הוא הושיט את ידו למעלה והוריד כרך גדול מן המדף. "זהו הכרך הראשון של מדריך גאוגרפי המתפרסם בימים אלה. אפשר לראות בו את המקור המוסמך העדכני ביותר, מה יש לנו כאן? 'איי אנדמן, הממוקמים 340 מילין<ref>כ-530 ק"מ</ref> מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל.' הממ! הממ! מה כל זה? אקלים לח, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, מחנות אסירים, האי רוטלנד, עצי צפצפה - אה הנה אנחנו! 'הילידים של איי אנדמן עשויים לטעון לכתר של הגזע הקטן ביותר עלי אדמות, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את הבושמנים מאפריקה, את שבטי ה-"דיגר" האינדיאניים<ref>כינוי גנאי שהיה נפוץ בתקופה זו למספר שבטים בקליפורניה וסביבתה</ref> מאמריקה ואת תושבי ארץ האש. הגובה הממוצע הוא פחות מארבע רגליים<ref>כמטר ועשרים</ref>, אם כי מבוגרים רבים עשויים להיות נמוכים בהרבה מכך. הם אנשים עזי-נפש, קודרים ועיקשים, אם כי הם מסוגלים ליצור קשרי ידידות מסורים ביותר לאחר שמצליחים לרכוש את אמונם.' זכור זאת, ווטסון. עכשיו הקשב לזה. 'הם מכוערים להחריד מטבעם, בהיותם בעלי ראשים גדולים, מעוותים, עיניים קטנות ועזות, ותווי פנים מעוקמים; ואילו כפות הרגליים והידיים שלהם הן קטנות להפליא. הם עיקשים ועזי-נפש עד כדי כך שכל המאמצים של הפקידים הבריטים לא הצליחו לכבוש את לבם בשום מידה שהיא. הם היו תמיד אימתם של ניצולים מספינות שטבעו, שאת ראשיהם הם מרוצצים באלות מצויידות בראש-אבן או יורים בהם את החצים המורעלים שלהם. מעשי הטבח האלה מסתיימים תמיד בסעודה קניבלית.' אנשים נחמדים, ידידותיים, ווטסון! אילו היה מתאפשר לבחור הזה להמשיך לפעול כפי שהוא חפץ, הענין היה עלול להתגלגל בכיוון מבעית עוד יותר. אני משער שאפילו כך, ג'ונתן סמול היה מוכן לתת לא מעט לו היה יכול להימנע מלהיעזר בו." "אבל איך הוא מצא לעצמו בן-לוויה כל-כך יוצא דופן?" "אה, זה מעבר למה שאני יכול לנחש. אולם, כיוון שכבר מצאנו שסמול הגיע מאיי אנדמאן, אין זה פלא שבן האיים האלה יתלווה אליו. בלי ספק, נדע הכל על כך עם הזמן. ראה, ווטסון, אתה נראה גמור לחלוטין. שכב שם על הספה, ונראה אם ​​אני יכול להרדים אותך." הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, ותוך שהתמתחתי הוא התחיל לנגן איזו נעימה נמוכה, חלומית ומלודית - שלו, ללא ספק, שכן היה לו כשרון מרשים לאלתור. אני זוכר במעורפל את זרועותיו הכחושות, פניו הרציניות ועלייתה וירידתה של הקשת.  ואז היה נדמה שאני צף בשלווה הרחק על פני ים רך של צלילים, עד שמצאתי את עצמי בארץ החלומות, כשפניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי מלמעלה. c5i0qbske6zhk2mttbpjt1imsg1i4bg 116 384379 3017637 2935137 2026-05-26T17:19:16Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3017637 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות), התשע"ח-2018 (תיקון: תש"ף) <שם קודם> תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 <מאגר תקן 2070019 קוד a163Y00000DuV8DQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 2469|תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות) (הוראת שעה)|8040)); ((תש"ף, 1590|תיקון|8607)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשפ"ד, 2576|הודעה|10292)); ((תשפ"ה, 1646|הודעה|11850)), ((1646|ת"ט|11850)); ((תשפ"ו, 2162|הודעה|12397)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 43]] [[=החוק|לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]], (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. אגרה בעד רישום במרשם (תיקון: [הודעות]) : בעד רישום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשולם אגרה בסך 89 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 105 ש"ח))). @ 2. אגרה בעד בחינת גמר ממשלתית (תיקון: תש"ף, [הודעות]) : בעד בחינת גמר ממשלתית הנערכת על ידי המכון להכשרה טכנולוגית (להלן - בחינת גמר) תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש"ח))); בעד רישום מאוחר לבחינת גמר אשר קיבל את אישור המכון להכשרה טכנולוגית, תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש"ח))), ובעד הגשת ערעור על ציון בבחינה כאמור תשולם אגרה נוספת בסך 36 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 43 ש"ח))); בתקנה זו, "רישום מאוחר" - רישום בתקופה של פחות משלושים ימים לפני מועד הבחינה. @ 3. אגרה בעד בחינת הגנה על פרויקט גמר (תיקון: תש"ף, [הודעות]) : בעד בחינה אשר עניינה הגנה על פרויקט גמר תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש"ח))). @ 4. (תיקון: תש"ף) : (((בוטלה).)) @ 5. עדכון אגרות (תיקון: תש"ף) : (א) סכומי האגרות הנקובים [[בתקנות 1 עד 3]] ישתנו ב-1 במאי של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד ששיעור השינוי עולה על 5%, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב; :: לעניין זה - ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש אפריל שקדם ליום השינוי; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש אפריל שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2020. : (ב) המנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[תקנות 1 עד 3]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (א). <פרסום> כ"ח בתמוז התשע"ח (11 ביולי 2018) <חתימה> חיים כץ שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים rwzeeqduce8n4eay8v4w64m0t3c6gce 4 398852 3017672 2999657 2026-05-26T21:22:32Z Fuzzy 29 3017672 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == Leaderbot == For [[meta:Global reminder bot]] - the bot will rarely run here, but this process is required since [[meta:Global bots]] is disabled on this wiki. Please ping me in a response. The bot flag is NOT required. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 19:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT) :@[[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]], If your request is for community's consent to run the bot, you should contact [[ויקיטקסט:מזנון]]. Regarding the bot flag, as long as it is not a lot of work of editing - I don't think it is necessary. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 00:38, 22 באוקטובר 2024 (IDT) ::@[[משתמש:נריה|נריה]] that works for me so I'll run the bot without a flag. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 10:19, 22 באוקטובר 2024 (IDT) == [[משתמש:Testbot|Testbot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Ori229|Ori229]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: הפעלתי אותו לפני כ-10 שנים לטעינת דפי התנ"ך וכו' - חזרתי לאחרונה מ"חופשה" ארוכה, ויש לי רשימה ארוכה של משימות. * תוכנה: פרל * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:14, 28 באוקטובר 2024 (IST) : בעד כמובן. ההרשאה הוסרה בגין אי־פעילות, אתה מוזמן להחזיר אותה בעצמך (כמדומני שאתה מחזיק בהרשאות הרלוונטיות). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::תודה! אבל... לא מצאתי איפה (או שאין לי הרשאה). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::: [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש/Testbot]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:33, 28 באוקטובר 2024 (IST) תודה! הצלחתי! עכשיו רק נותר לי להזכר בסיסמה שלו... [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:42, 28 באוקטובר 2024 (IST) :רק מעדכן שלא הצלחתי להזכר בסיסמה שלו, אז יצרתי חדש במקומו: OriBot229 [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:49, 5 בינואר 2026 (IST) == בקשה לחשבון בוט == == [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: אני עובד על כמה פרוייקטים גדולים שהעבודה עליהם מצריכה הרבה מאד עדכונים שצריכים להיכנס לכל הקבצים [[משתמש:מאירושולי]] {{לא חתם|מאירושולי}} * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:49, 15 ביוני 2025 (IDT) ::[[משתמש:מאירושולי]], נא '''ליצור חשבון''' עבור הבוט אם טרם יצרת, ואם כבר יצרת בוט, נא לרשום שוב את שמו בין סוגריים מרובעות כמו שצריך, בדיוק כפי ששמו רשום בוויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:54, 23 ביוני 2025 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:07, 23 ביוני 2025 (IDT) :::: {{א|מאירושולי}}, ניתן הדגל. הבוט עומד לשימושך. תודה ויישר כח על כל עבודתך כאן. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:40, 25 ביוני 2025 (IDT) ::::: אם מדובר בבוט חד־פעמי, אפשר לדעתי להסתפק בדגל בוט למספר ימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:43, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::: הוא עושה הרבה פעמים תיקונים על פרוייקט שלם, עדיף שיישאר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:52, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:40, 25 ביוני 2025 (IDT) == [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Shachart|Shachart]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: העלאת תכנים חסרים לוויקיטקסט * תוכנה: פייתון * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] ([[שיחת משתמש:SecondAlexandriaBot|שיחה]]) 16:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **{{נגד}} לדעתי ראוי שתהיה יותר פעילות מצד משתמש לפני שנותנים לו הרשאות של בוט. ממה שאני רואה - סך הכל המשתמש העלה פרק אחד של פירוש רד"ק. לא מספיק זמן או חומר בינתיים.לענ"ד לפחות צריך חודש של פעילות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **: אני סבור שאולי ניתן לאפשר זאת, אבל מעדיף שתחילה נשמע עוד פרטים מפי [[משתמש:Shachart]], על נסיונו הטכני ועל היקף העבודה שברצונו לעשות עם הבוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **:: כמו דניאל. כמו כן, בוט לא יכול לייצר טקסטים בעצמו - מאיפה אתה מתכוון להעתיק את הטקסטים האלו? האם התנאים שלהם מאפשרים זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT) **::: אם נצליח לוודא שמדובר בטקסט שאין עליו זכויות יוצרים כלל, "התנאים שלהם" לא מעלים ולא מורידים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:36, 10 באוגוסט 2025 (IDT) == <s>בקשה לדגל בוט עבור [[משתמש:OpenLawBot2]]</s> == הקמתי בוט נוסף, [[משתמש:OpenLawBot2]] שמיועד לביצוע עריכות אוטומטיות מסוימות, אבל עם סט הרשאות מופחת. יצירת הבוט הנוסף נעשית מטעמי בטיחות מידע. <s>אבקש לתת דגל בוט גם למשתמש הזה</s>. בברכת חג שמח, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:11, 22 בספטמבר 2025 (IDT) '''עדכון:''' אני בודק את הפתרון שהציע נריה. בינתיים אין צורך לעדכן הרשאות כי ייתכן שהפתרון שלו מייתר את הצורך בבוט הנוסף. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) : סיסמאות בוט נפרדות לא מספיקות? אם לא, לא רואה בעיה במתן ההרשאה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:00, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אין אפשרות לתת למשתמש (או בוט) כמה סטים של סיסמאות. לכן אם אני מריץ את הבוט על מערכת שאינה בשליטתי אני עדיין חייב לתת לבוט קובץ קונפיגורציה עם הסיסמה שלו. לכן חייב להיות משתמש נפרד לצורך הפרדת סיסמאות והפרדת הרשאות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::: בדיוק לזה התכוונתי. קיימת מערכת [[מיוחד:סיסמאות בוט]], שמאפשרת לך ליצור סיסמאות נפרדות לאותו חשבון, כך שלכל חשבון יש שם־משנה וסיסמה משלו. וכמובן לכל אחד הרשאות נפרדות, לפי הבחירה שלך בעת יצירת הסיסמה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:23, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :::: לכל תת-חשבון יש שם נפרד משלו?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:06, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: שם נפרד בהתחברות (למשל <code><nowiki>OpenLawBot@OpenLawBot2</nowiki></code>). בדף השינויים האחרונים והתרומות זה מוצג כאותו אחד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:46, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: לא הכרתי את המנגנון. אבדוק ביום ראשון אם זה מייתר את הצורך בבוט נוסף. תודה על הרעיון. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני מעדיף את הגישה של [[משתמש:Fuzzy]] עם בוט נפרד. בעד הרשאת בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :::אין לי יידע בענין להבין בהיבט הטכני כך שאינני רואה שיש לי מקום להצביע בענין. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ::{{בעד}}. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ---- '''עדכון שני:''' לאחר בדיקה של מנגנון סיסמאות בוט, יצרתי תת-חשבון עם הרשאות מופחתות לבוט הקיים. לכן אין צורך בהרשאות בוט מיוחדות ל[[משתמש:OpenLawBot2]]. תודה לנריה שהפנה את תשומת ליבי למנגנון הזה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT) == [[משתמש:הירש אייזנשטיין בוט|הירש אייזנשטיין בוט]] == הבוט מופעל על ידי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]]. יצרתי את החשבון לצורך בוט להוספת הפניות למפרשים בשולחן ערוך, כפי שניתן לראות בדיון [[ויקיטקסט:מזנון#בוט לשולחן ערוך|כאן]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:08, 21 בנובמבר 2025 (IST) :היי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], לפני שאכנס לדיון במזנון והאם זה משהו שכדאי לעשות באמצעות בוט, אשמח לדעת: האם התנסות בעבר עם בוטים למערכת מדיה ויקי? באיזו תוכנה בכוונתך להריץ את הבוט? :חשוב להגיד שהרשאת בוט היא רגישה מאוד, ובדרך כלל לא ניתנת לעורך חדש שעדיין לא הוכיח את עצמו כאמין מספיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::אין לי נסיון בבוטים למדיה ויקי, אך יש לי נסיון בתכנות. מדובר בבוט שנכתב בפייתון באמצעות pywikibot. כמובן שאבדוק אותו בזהירות ובהדרגתיות, ואני מקוה לקבל אישור לקוד ממתכנת מנוסה יותר בבוטים. ::אם לא אוכל לקבל את ההרשאה אנסה למצוא משתמש מנוסה עם הרשאה שיריץ. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 02:44, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::: בשביל להבין את מטרת הבוט. העריכה שלך ב[[שולחן ערוך אורח חיים מז]] בוצעה בעזרת הבוט? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:07, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::לא, אני כרגע בשיפור אחרון לקראת בדיקה שלו, כרגע ללא דגל בוט. העריכה בסימן ההוא היתה ידנית, רציתי לעשות ידנית סימן אחד, גם כדי להבין איך בדיוק לערוך, וגם כדי לראות בכמה עבודה מדובר ואם הבוט באמת נצרך. אבל זו אכן המטרה שלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::אם כך, בבקשה סיים אותו ותריץ מהחשבון הראשי על 10 דפים. שהדיון לא יהיה באוויר. בכל מקרה אני מעדיף שגם אם הבוט יאושר הוא לא ירוץ מחשבון בוט שלך אלא מאחד הקיימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:25, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::ניסיתי אותו על [[שולחן ערוך אורח חיים לב]], ונראה לי שהוא הוסיף את הטקסט הנכון, אבל משום מה ויקיטקסט התייחס לעריכה כעריכה עצומה (מעל 200,000 בתים), ואני לא יודע מה קרה שם. אתה יכול להסתכל ולראות אם אתה יודע מה היה יכול לגרום לזה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::: במקום להחליף את תוכן הדף בתוכן החדש, הבוט הוסיף את הטקסט החדש מספר פעמים (ייתכן שעם שינויים, לא בדקתי). האם הקוד נכתב בעזרת ai? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:26, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::::אמנם השתמשתי מעט בai, אבל רק לשאלות קטנות, ואת הקוד כתבתי בעצמי, כך שזה לא מקור הבעיה. אסתכל עוד במוצ"ש, שבת שלום. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) בקשה מחודשת – הרעיון ההוא על ההפניות בשולחן ערוך בהמתנה בינתיים, עד שעוד אנשים עם יותר נסיון יוכלו להסתכל עליו ובתקוה לשפר ולממש אותו. כעת נוצר לי צורך חדש בבוט, לצורך העלאת מפרשי הירושלמי. כבר העליתי בהצלחה את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]] על כל הירושלמי, כך שמבחינת בדיקות אנחנו כבר בסדר. אשמח לדגל בוט לצורך כך. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 10:41, 25 בדצמבר 2025 (IST) : אתה משתמש בבוט של פיצול טקסט בדף בשביל זה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:21, 25 בדצמבר 2025 (IST) ::לא, כתבתי את הקוד לגמרי מאפס באמצעות ביטויים רגולריים. עוד לא העליתי אותו לגיטהאב, אעשה את זה עכשיו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:24, 25 בדצמבר 2025 (IST) :::העליתי את הקוד [https://github.com/ats12/wikisource-yerushalmi.git לגיטהאב]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:36, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אינני מבין בבוטים ובצד הטכני. אני רק יכול להגיד שעל פניו המשתמש עושה עבודות בצורה זהירה ומסודרת. העבודות שהוא עשה בהעלאת [[פני משה על ירושלמי]] הינם ראויים להערכה לענ"ד. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:39, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אני מציע שתחילה יורץ הבוט ללא דגל בוט על עשרה דפים לנסיון. אם נראה שהוא עובד ללא תקלות, אני בעד להעניק ל[[משתמש:הירש אייזנשטיין]] דגל בוט באופן זמני לצורך העבודה על ה"פני משה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 5 בינואר 2026 (IST) *:הוא כבר הורץ על כל הפני משה. כל הפני משה שקיים כרגע באתר הועלה על ידי הקוד שאני מציע פה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:17, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אם הוא כבר הורץ בהצלחה, לשם מה נחוץ להפעיל אותו שוב?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:18, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אהה, אתה רוצה לעשות אותו דבר על מפרשים נוספים? אני בעד אם כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:20, 5 בינואר 2026 (IST) *:::בדיוק. (ואולי ספרים נוספים בהמשך, אבל בינתיים מפרשי הירושלמי, כיון שהוא יודע לרוץ עליהם הכי טוב כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:21, 5 בינואר 2026 (IST) *::::כבר זמן מה לא היתה כאן תגובה, אז אני מתזכר לגבי הבקשה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:50, 21 בינואר 2026 (IST) *::::: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Neriah]], נא להצביע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:56, 21 בינואר 2026 (IST) *:::::: {{א|הירש אייזנשטיין}}, כעת יש להמתין שבוע אולי יצטרפו מגיבים ומצביעים נוספים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:43, 22 בינואר 2026 (IST) *:::::::למדיניות הזו אני מודע, תודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ו • 08:44, 22 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}} - וכמובן בזהירות וצורה תוספתית [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:15, 21 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 21 בינואר 2026 (IST) *: נמנע. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:02, 21 בינואר 2026 (IST) *::רק מזכיר שעבר שבוע. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 2 בפברואר 2026 (IST) *::: ההרשאה ניתנה. תודה על התזכורת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:43, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::תודה רבה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 19:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::אם אפשר שתתבקש לשנות את שם המשתמש ל"הירש איינשטיין בוט" אשמח. שיהיה ברור שזה בוט שלך גם בלי צורך לעבור בדף המשתמש. כך גם נהוג בכל הבוטים הקיימים. אתה יכול לתייג אותי כאן כשתבקש ואבצע ישר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::[[מש:Neriah|נריה]], שלחתי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::::בוצע. תודה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::::תודה לך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) == [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Nazshimy|Nazshimy]] שים לב - שיניתי את פרטי הבקשה מכיוון שבניתי בוט חדש טוב יותר * מטרה ומעט פרטים טכניים: להעלות הרבה ספרים בצורה מהירה ונוחה, יש לי אפשרות להוסיף ספרים שאין בויקיטקסט * תוכנה: מבוסס פייתון (לאחר עיבוד של HTML+JS) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:30, 15 בפברואר 2026 (IST) : לא הסתכלתי על עריכותיך. אך מה מנע ממך להעלות בקצב מהיר יותר? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:32, 15 בפברואר 2026 (IST) ::שצריך להעלות פרק פרק ידנית [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:33, 15 בפברואר 2026 (IST) ::: האם תוכל להתאים את הטקסט של שארית הספר לפי ההנחיות ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]? אם כן, אוכל לפצל את זה לעמודים נפרדים בעזרת הבוט שלי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:35, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::בשמחה, אך לא הבנתי לגמרי את ההנחיות שם. [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:38, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::: דוגמא לשינוי תוכן הדף עצמו [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D%2F%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%2F%D7%9C%D7%90&diff=2987226&oldid=2987203 כאן], או הדף המרוכז [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=2987229 כאן]. הכי חשוב - לפני כל כותרת של דף, תוסיף את הטקסט <code><nowiki>הזנהאוטומטית</nowiki></code>. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:00, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::תודה רבה ::::::מקווה שאעבוד על זה מחר בעזרת השם ::::::זה יקח זמן כנראה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 22:43, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::אוקיי אני חושב שזה מוכן אבל אני לא מצליח להעלות ::::::פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Unreasonably large addition of content ::::::איך אוכל לשלוח לך? אפשר גם קובץ TXT [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:42, 16 בפברואר 2026 (IST) :::::::[https://limewire.com/d/Cfimh#LOAPIpMxk3] :::::::אוקיי הנה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:45, 16 בפברואר 2026 (IST) : כעיקרון, אני מתנגד למתן הרשאת בוט לעורכים שלא הראו הרבה הכירות עם המערכת, וידע טכני מתאים. אתסכל עכשיו על חיי אדם, האם אוכל לטפל ביתרת הספר בעזרת הבוט שלי. זה דורש קצת עיצוב מחדש, דבר שלדעתי צריך לעשות גם בדפים שכבר העלת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:05, 16 במרץ 2026 (IST) ::בזמן שעבר בנתיים בניתי בוטים אחרים לעריכה ולהעלאה ::- הם מסדרים את הטקסט הרבה יותר טוב ::- מחלקים לפרקים עצמאית ::- בונים תוכן עניינים לספר ::לא רציתי לגעת כרגע בחיי אדם כדי לא להשחית בטעות, לכן נוח לי יותר לעבוד על דף ריק ורק אם מתאים לחבר ::לכן - ::1 אם תרצה לבדוק שהבוט טוב אוכל לשלוח את הקודים ::2 אוכל להעלות את התוכן רק לדף המשתמש שלי, ובמידה והוא יהיה טוב תוכל להעביר אותו למקום הנכון ::3 בנוסף, אוכל להעלות מחדש בלי נדר את כל חיי אדם לדף המשתמש שלי ובמידה ותהיה מרוצה מהתוצאה תעביר את זה לדף האמיתי ::(כרגע לא אוכל משום שאין לי דגל בוט, אך ניתן לתת לי בשביל הניסיון) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:05, 17 במרץ 2026 (IST) ::: אשמח לראות את הקוד. וגם אם יהיה בסדר, אעדיף להריץ אותו מחשבון הבוט שלי ולא "לחלק" עוד דגל בוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:14, 17 במרץ 2026 (IST) ::::בשמחה, אשלח את הקודים בקרוב [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:15, 17 במרץ 2026 (IST) ::::מצרף [https://drive.google.com/drive/folders/1UhnWgAUAVKJie_NQCOlQYX4XWGkK3C08?usp=drive_link קישור] לצפיה בפרוייקט [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16747-03|&#126;2026-16747-03]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16747-03|שיחה]] 10:31, 17 במרץ 2026 (IST) ::::: פרקים לא אמורים להיות כתובים במספרים, אלא באותיות. הקודים עצמם נכתבו על ידי בינה מלאכותית, מה שגורם לי לפקפק באמינותם.<br>למעשה - נשמע לי שגם הייצוא מספריה לא נעשה בצורה הטובה ביותר. יש דרך קבועה להעלאה מספריה, שפשוטה הרבה יותר מהשיטה שאתה מנסה. אולי אוכל לחסוך לך את העבודה, אך קודם אשמח לקבל קישור לספר בספריה – לוודא שהרישיון שם מאפשר לנו להעתיק את הטקסטים לכאן. לא בכל הספרים אנחנו יכולים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:48, 17 במרץ 2026 (IST) ::::::אשמח לשמוע איך ::::::כרגע אני מוריד json ידנית ::::::לגבי ספריא אני זוכר שזה מאגר חופשי ::::::[https://www.sefaria.org.il/Chayyei_Adam קישור לחיי אדם] [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 13:01, 17 במרץ 2026 (IST) : {{נגד}} – בנוסף לסיבות שנריה רשם לעיל, נראה, בסבירות גבוהה, שהבוט נכתב ע"י AI. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) <div lang="en" dir="ltr"> == Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] == Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) : --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:13, 22 במרץ 2026 (IST) have copied the discussion from your Village Pump to here as suggested ::I have very little knowledge of these technical computer issues. But I guess if i'm pressed to have an opinion can you please state what are the advantages in migrating all pages to https? why should we risk the chance of it causing problems? for what benefit? thanks -- [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 22 במרץ 2026 (IST) :::Sure. see for example here: [[w:en:Wikipedia:Village pump (proposals)/Archive 134#Why we should convert external links to HTTPS wherever possible|''WPR:'' Why we should convert external links to HTTPS wherever possible]] -- [[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2026 (IST) ::: We are not migrating pages, just improving the links. Most modern websites nowadays support https, and it is preferable to use this protocol whenever possible.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:01, 22 במרץ 2026 (IST) </div> ; הצבעה : {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:19, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:07, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) 2przq1zs6dlr9gzlmmbmhdf8c5u0y1l 3017674 3017672 2026-05-26T21:28:31Z Fuzzy 29 3017674 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == Leaderbot == For [[meta:Global reminder bot]] - the bot will rarely run here, but this process is required since [[meta:Global bots]] is disabled on this wiki. Please ping me in a response. The bot flag is NOT required. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 19:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT) :@[[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]], If your request is for community's consent to run the bot, you should contact [[ויקיטקסט:מזנון]]. Regarding the bot flag, as long as it is not a lot of work of editing - I don't think it is necessary. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 00:38, 22 באוקטובר 2024 (IDT) ::@[[משתמש:נריה|נריה]] that works for me so I'll run the bot without a flag. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 10:19, 22 באוקטובר 2024 (IDT) == [[משתמש:Testbot|Testbot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Ori229|Ori229]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: הפעלתי אותו לפני כ-10 שנים לטעינת דפי התנ"ך וכו' - חזרתי לאחרונה מ"חופשה" ארוכה, ויש לי רשימה ארוכה של משימות. * תוכנה: פרל * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:14, 28 באוקטובר 2024 (IST) : בעד כמובן. ההרשאה הוסרה בגין אי־פעילות, אתה מוזמן להחזיר אותה בעצמך (כמדומני שאתה מחזיק בהרשאות הרלוונטיות). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::תודה! אבל... לא מצאתי איפה (או שאין לי הרשאה). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::: [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש/Testbot]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:33, 28 באוקטובר 2024 (IST) תודה! הצלחתי! עכשיו רק נותר לי להזכר בסיסמה שלו... [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:42, 28 באוקטובר 2024 (IST) :רק מעדכן שלא הצלחתי להזכר בסיסמה שלו, אז יצרתי חדש במקומו: OriBot229 [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:49, 5 בינואר 2026 (IST) == בקשה לחשבון בוט == == [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: אני עובד על כמה פרוייקטים גדולים שהעבודה עליהם מצריכה הרבה מאד עדכונים שצריכים להיכנס לכל הקבצים [[משתמש:מאירושולי]] {{לא חתם|מאירושולי}} * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:49, 15 ביוני 2025 (IDT) ::[[משתמש:מאירושולי]], נא '''ליצור חשבון''' עבור הבוט אם טרם יצרת, ואם כבר יצרת בוט, נא לרשום שוב את שמו בין סוגריים מרובעות כמו שצריך, בדיוק כפי ששמו רשום בוויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:54, 23 ביוני 2025 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:07, 23 ביוני 2025 (IDT) :::: {{א|מאירושולי}}, ניתן הדגל. הבוט עומד לשימושך. תודה ויישר כח על כל עבודתך כאן. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:40, 25 ביוני 2025 (IDT) ::::: אם מדובר בבוט חד־פעמי, אפשר לדעתי להסתפק בדגל בוט למספר ימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:43, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::: הוא עושה הרבה פעמים תיקונים על פרוייקט שלם, עדיף שיישאר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:52, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:40, 25 ביוני 2025 (IDT) == [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Shachart|Shachart]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: העלאת תכנים חסרים לוויקיטקסט * תוכנה: פייתון * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] ([[שיחת משתמש:SecondAlexandriaBot|שיחה]]) 16:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **{{נגד}} לדעתי ראוי שתהיה יותר פעילות מצד משתמש לפני שנותנים לו הרשאות של בוט. ממה שאני רואה - סך הכל המשתמש העלה פרק אחד של פירוש רד"ק. לא מספיק זמן או חומר בינתיים.לענ"ד לפחות צריך חודש של פעילות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **: אני סבור שאולי ניתן לאפשר זאת, אבל מעדיף שתחילה נשמע עוד פרטים מפי [[משתמש:Shachart]], על נסיונו הטכני ועל היקף העבודה שברצונו לעשות עם הבוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **:: כמו דניאל. כמו כן, בוט לא יכול לייצר טקסטים בעצמו - מאיפה אתה מתכוון להעתיק את הטקסטים האלו? האם התנאים שלהם מאפשרים זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT) **::: אם נצליח לוודא שמדובר בטקסט שאין עליו זכויות יוצרים כלל, "התנאים שלהם" לא מעלים ולא מורידים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:36, 10 באוגוסט 2025 (IDT) == <s>בקשה לדגל בוט עבור [[משתמש:OpenLawBot2]]</s> == הקמתי בוט נוסף, [[משתמש:OpenLawBot2]] שמיועד לביצוע עריכות אוטומטיות מסוימות, אבל עם סט הרשאות מופחת. יצירת הבוט הנוסף נעשית מטעמי בטיחות מידע. <s>אבקש לתת דגל בוט גם למשתמש הזה</s>. בברכת חג שמח, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:11, 22 בספטמבר 2025 (IDT) '''עדכון:''' אני בודק את הפתרון שהציע נריה. בינתיים אין צורך לעדכן הרשאות כי ייתכן שהפתרון שלו מייתר את הצורך בבוט הנוסף. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) : סיסמאות בוט נפרדות לא מספיקות? אם לא, לא רואה בעיה במתן ההרשאה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:00, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אין אפשרות לתת למשתמש (או בוט) כמה סטים של סיסמאות. לכן אם אני מריץ את הבוט על מערכת שאינה בשליטתי אני עדיין חייב לתת לבוט קובץ קונפיגורציה עם הסיסמה שלו. לכן חייב להיות משתמש נפרד לצורך הפרדת סיסמאות והפרדת הרשאות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::: בדיוק לזה התכוונתי. קיימת מערכת [[מיוחד:סיסמאות בוט]], שמאפשרת לך ליצור סיסמאות נפרדות לאותו חשבון, כך שלכל חשבון יש שם־משנה וסיסמה משלו. וכמובן לכל אחד הרשאות נפרדות, לפי הבחירה שלך בעת יצירת הסיסמה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:23, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :::: לכל תת-חשבון יש שם נפרד משלו?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:06, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: שם נפרד בהתחברות (למשל <code><nowiki>OpenLawBot@OpenLawBot2</nowiki></code>). בדף השינויים האחרונים והתרומות זה מוצג כאותו אחד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:46, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: לא הכרתי את המנגנון. אבדוק ביום ראשון אם זה מייתר את הצורך בבוט נוסף. תודה על הרעיון. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני מעדיף את הגישה של [[משתמש:Fuzzy]] עם בוט נפרד. בעד הרשאת בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :::אין לי יידע בענין להבין בהיבט הטכני כך שאינני רואה שיש לי מקום להצביע בענין. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ::{{בעד}}. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ---- '''עדכון שני:''' לאחר בדיקה של מנגנון סיסמאות בוט, יצרתי תת-חשבון עם הרשאות מופחתות לבוט הקיים. לכן אין צורך בהרשאות בוט מיוחדות ל[[משתמש:OpenLawBot2]]. תודה לנריה שהפנה את תשומת ליבי למנגנון הזה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT) == [[משתמש:הירש אייזנשטיין בוט|הירש אייזנשטיין בוט]] == הבוט מופעל על ידי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]]. יצרתי את החשבון לצורך בוט להוספת הפניות למפרשים בשולחן ערוך, כפי שניתן לראות בדיון [[ויקיטקסט:מזנון#בוט לשולחן ערוך|כאן]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:08, 21 בנובמבר 2025 (IST) :היי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], לפני שאכנס לדיון במזנון והאם זה משהו שכדאי לעשות באמצעות בוט, אשמח לדעת: האם התנסות בעבר עם בוטים למערכת מדיה ויקי? באיזו תוכנה בכוונתך להריץ את הבוט? :חשוב להגיד שהרשאת בוט היא רגישה מאוד, ובדרך כלל לא ניתנת לעורך חדש שעדיין לא הוכיח את עצמו כאמין מספיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::אין לי נסיון בבוטים למדיה ויקי, אך יש לי נסיון בתכנות. מדובר בבוט שנכתב בפייתון באמצעות pywikibot. כמובן שאבדוק אותו בזהירות ובהדרגתיות, ואני מקוה לקבל אישור לקוד ממתכנת מנוסה יותר בבוטים. ::אם לא אוכל לקבל את ההרשאה אנסה למצוא משתמש מנוסה עם הרשאה שיריץ. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 02:44, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::: בשביל להבין את מטרת הבוט. העריכה שלך ב[[שולחן ערוך אורח חיים מז]] בוצעה בעזרת הבוט? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:07, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::לא, אני כרגע בשיפור אחרון לקראת בדיקה שלו, כרגע ללא דגל בוט. העריכה בסימן ההוא היתה ידנית, רציתי לעשות ידנית סימן אחד, גם כדי להבין איך בדיוק לערוך, וגם כדי לראות בכמה עבודה מדובר ואם הבוט באמת נצרך. אבל זו אכן המטרה שלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::אם כך, בבקשה סיים אותו ותריץ מהחשבון הראשי על 10 דפים. שהדיון לא יהיה באוויר. בכל מקרה אני מעדיף שגם אם הבוט יאושר הוא לא ירוץ מחשבון בוט שלך אלא מאחד הקיימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:25, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::ניסיתי אותו על [[שולחן ערוך אורח חיים לב]], ונראה לי שהוא הוסיף את הטקסט הנכון, אבל משום מה ויקיטקסט התייחס לעריכה כעריכה עצומה (מעל 200,000 בתים), ואני לא יודע מה קרה שם. אתה יכול להסתכל ולראות אם אתה יודע מה היה יכול לגרום לזה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::: במקום להחליף את תוכן הדף בתוכן החדש, הבוט הוסיף את הטקסט החדש מספר פעמים (ייתכן שעם שינויים, לא בדקתי). האם הקוד נכתב בעזרת ai? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:26, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::::אמנם השתמשתי מעט בai, אבל רק לשאלות קטנות, ואת הקוד כתבתי בעצמי, כך שזה לא מקור הבעיה. אסתכל עוד במוצ"ש, שבת שלום. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) בקשה מחודשת – הרעיון ההוא על ההפניות בשולחן ערוך בהמתנה בינתיים, עד שעוד אנשים עם יותר נסיון יוכלו להסתכל עליו ובתקוה לשפר ולממש אותו. כעת נוצר לי צורך חדש בבוט, לצורך העלאת מפרשי הירושלמי. כבר העליתי בהצלחה את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]] על כל הירושלמי, כך שמבחינת בדיקות אנחנו כבר בסדר. אשמח לדגל בוט לצורך כך. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 10:41, 25 בדצמבר 2025 (IST) : אתה משתמש בבוט של פיצול טקסט בדף בשביל זה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:21, 25 בדצמבר 2025 (IST) ::לא, כתבתי את הקוד לגמרי מאפס באמצעות ביטויים רגולריים. עוד לא העליתי אותו לגיטהאב, אעשה את זה עכשיו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:24, 25 בדצמבר 2025 (IST) :::העליתי את הקוד [https://github.com/ats12/wikisource-yerushalmi.git לגיטהאב]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:36, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אינני מבין בבוטים ובצד הטכני. אני רק יכול להגיד שעל פניו המשתמש עושה עבודות בצורה זהירה ומסודרת. העבודות שהוא עשה בהעלאת [[פני משה על ירושלמי]] הינם ראויים להערכה לענ"ד. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:39, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אני מציע שתחילה יורץ הבוט ללא דגל בוט על עשרה דפים לנסיון. אם נראה שהוא עובד ללא תקלות, אני בעד להעניק ל[[משתמש:הירש אייזנשטיין]] דגל בוט באופן זמני לצורך העבודה על ה"פני משה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 5 בינואר 2026 (IST) *:הוא כבר הורץ על כל הפני משה. כל הפני משה שקיים כרגע באתר הועלה על ידי הקוד שאני מציע פה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:17, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אם הוא כבר הורץ בהצלחה, לשם מה נחוץ להפעיל אותו שוב?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:18, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אהה, אתה רוצה לעשות אותו דבר על מפרשים נוספים? אני בעד אם כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:20, 5 בינואר 2026 (IST) *:::בדיוק. (ואולי ספרים נוספים בהמשך, אבל בינתיים מפרשי הירושלמי, כיון שהוא יודע לרוץ עליהם הכי טוב כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:21, 5 בינואר 2026 (IST) *::::כבר זמן מה לא היתה כאן תגובה, אז אני מתזכר לגבי הבקשה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:50, 21 בינואר 2026 (IST) *::::: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Neriah]], נא להצביע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:56, 21 בינואר 2026 (IST) *:::::: {{א|הירש אייזנשטיין}}, כעת יש להמתין שבוע אולי יצטרפו מגיבים ומצביעים נוספים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:43, 22 בינואר 2026 (IST) *:::::::למדיניות הזו אני מודע, תודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ו • 08:44, 22 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}} - וכמובן בזהירות וצורה תוספתית [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:15, 21 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 21 בינואר 2026 (IST) *: נמנע. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:02, 21 בינואר 2026 (IST) *::רק מזכיר שעבר שבוע. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 2 בפברואר 2026 (IST) *::: ההרשאה ניתנה. תודה על התזכורת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:43, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::תודה רבה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 19:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::אם אפשר שתתבקש לשנות את שם המשתמש ל"הירש איינשטיין בוט" אשמח. שיהיה ברור שזה בוט שלך גם בלי צורך לעבור בדף המשתמש. כך גם נהוג בכל הבוטים הקיימים. אתה יכול לתייג אותי כאן כשתבקש ואבצע ישר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::[[מש:Neriah|נריה]], שלחתי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::::בוצע. תודה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::::תודה לך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) == [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Nazshimy|Nazshimy]] שים לב - שיניתי את פרטי הבקשה מכיוון שבניתי בוט חדש טוב יותר * מטרה ומעט פרטים טכניים: להעלות הרבה ספרים בצורה מהירה ונוחה, יש לי אפשרות להוסיף ספרים שאין בויקיטקסט * תוכנה: מבוסס פייתון (לאחר עיבוד של HTML+JS) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:30, 15 בפברואר 2026 (IST) : לא הסתכלתי על עריכותיך. אך מה מנע ממך להעלות בקצב מהיר יותר? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:32, 15 בפברואר 2026 (IST) ::שצריך להעלות פרק פרק ידנית [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:33, 15 בפברואר 2026 (IST) ::: האם תוכל להתאים את הטקסט של שארית הספר לפי ההנחיות ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]? אם כן, אוכל לפצל את זה לעמודים נפרדים בעזרת הבוט שלי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:35, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::בשמחה, אך לא הבנתי לגמרי את ההנחיות שם. [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:38, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::: דוגמא לשינוי תוכן הדף עצמו [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D%2F%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%2F%D7%9C%D7%90&diff=2987226&oldid=2987203 כאן], או הדף המרוכז [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=2987229 כאן]. הכי חשוב - לפני כל כותרת של דף, תוסיף את הטקסט <code><nowiki>הזנהאוטומטית</nowiki></code>. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:00, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::תודה רבה ::::::מקווה שאעבוד על זה מחר בעזרת השם ::::::זה יקח זמן כנראה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 22:43, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::אוקיי אני חושב שזה מוכן אבל אני לא מצליח להעלות ::::::פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Unreasonably large addition of content ::::::איך אוכל לשלוח לך? אפשר גם קובץ TXT [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:42, 16 בפברואר 2026 (IST) :::::::[https://limewire.com/d/Cfimh#LOAPIpMxk3] :::::::אוקיי הנה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:45, 16 בפברואר 2026 (IST) : כעיקרון, אני מתנגד למתן הרשאת בוט לעורכים שלא הראו הרבה הכירות עם המערכת, וידע טכני מתאים. אתסכל עכשיו על חיי אדם, האם אוכל לטפל ביתרת הספר בעזרת הבוט שלי. זה דורש קצת עיצוב מחדש, דבר שלדעתי צריך לעשות גם בדפים שכבר העלת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:05, 16 במרץ 2026 (IST) ::בזמן שעבר בנתיים בניתי בוטים אחרים לעריכה ולהעלאה ::- הם מסדרים את הטקסט הרבה יותר טוב ::- מחלקים לפרקים עצמאית ::- בונים תוכן עניינים לספר ::לא רציתי לגעת כרגע בחיי אדם כדי לא להשחית בטעות, לכן נוח לי יותר לעבוד על דף ריק ורק אם מתאים לחבר ::לכן - ::1 אם תרצה לבדוק שהבוט טוב אוכל לשלוח את הקודים ::2 אוכל להעלות את התוכן רק לדף המשתמש שלי, ובמידה והוא יהיה טוב תוכל להעביר אותו למקום הנכון ::3 בנוסף, אוכל להעלות מחדש בלי נדר את כל חיי אדם לדף המשתמש שלי ובמידה ותהיה מרוצה מהתוצאה תעביר את זה לדף האמיתי ::(כרגע לא אוכל משום שאין לי דגל בוט, אך ניתן לתת לי בשביל הניסיון) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:05, 17 במרץ 2026 (IST) ::: אשמח לראות את הקוד. וגם אם יהיה בסדר, אעדיף להריץ אותו מחשבון הבוט שלי ולא "לחלק" עוד דגל בוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:14, 17 במרץ 2026 (IST) ::::בשמחה, אשלח את הקודים בקרוב [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:15, 17 במרץ 2026 (IST) ::::מצרף [https://drive.google.com/drive/folders/1UhnWgAUAVKJie_NQCOlQYX4XWGkK3C08?usp=drive_link קישור] לצפיה בפרוייקט [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16747-03|&#126;2026-16747-03]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16747-03|שיחה]] 10:31, 17 במרץ 2026 (IST) ::::: פרקים לא אמורים להיות כתובים במספרים, אלא באותיות. הקודים עצמם נכתבו על ידי בינה מלאכותית, מה שגורם לי לפקפק באמינותם.<br>למעשה - נשמע לי שגם הייצוא מספריה לא נעשה בצורה הטובה ביותר. יש דרך קבועה להעלאה מספריה, שפשוטה הרבה יותר מהשיטה שאתה מנסה. אולי אוכל לחסוך לך את העבודה, אך קודם אשמח לקבל קישור לספר בספריה – לוודא שהרישיון שם מאפשר לנו להעתיק את הטקסטים לכאן. לא בכל הספרים אנחנו יכולים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:48, 17 במרץ 2026 (IST) ::::::אשמח לשמוע איך ::::::כרגע אני מוריד json ידנית ::::::לגבי ספריא אני זוכר שזה מאגר חופשי ::::::[https://www.sefaria.org.il/Chayyei_Adam קישור לחיי אדם] [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 13:01, 17 במרץ 2026 (IST) : אמנם זה דיון ישן, אבל {{נגד}} מובהק: בנוסף לסיבות שנריה רשם לעיל, נראה שהבוט נכתב ע"י AI. ‏כמו כן {{משתמש:Nazshimy]] נחסם ע"י [[משתמש:Nachum|Nachum]] בשל הפרת כללי הקהילה. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:28, 27 במאי 2026 (IDT) == Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) : --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:13, 22 במרץ 2026 (IST) have copied the discussion from your Village Pump to here as suggested ::I have very little knowledge of these technical computer issues. But I guess if i'm pressed to have an opinion can you please state what are the advantages in migrating all pages to https? why should we risk the chance of it causing problems? for what benefit? thanks -- [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 22 במרץ 2026 (IST) :::Sure. see for example here: [[w:en:Wikipedia:Village pump (proposals)/Archive 134#Why we should convert external links to HTTPS wherever possible|''WPR:'' Why we should convert external links to HTTPS wherever possible]] -- [[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2026 (IST) ::: We are not migrating pages, just improving the links. Most modern websites nowadays support https, and it is preferable to use this protocol whenever possible.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:01, 22 במרץ 2026 (IST) </div> ; הצבעה : {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:19, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:07, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) a5faq2w28n74jy5ihjzng2dso5sr87j 3017675 3017674 2026-05-26T21:29:10Z Fuzzy 29 3017675 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == Leaderbot == For [[meta:Global reminder bot]] - the bot will rarely run here, but this process is required since [[meta:Global bots]] is disabled on this wiki. Please ping me in a response. The bot flag is NOT required. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 19:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT) :@[[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]], If your request is for community's consent to run the bot, you should contact [[ויקיטקסט:מזנון]]. Regarding the bot flag, as long as it is not a lot of work of editing - I don't think it is necessary. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 00:38, 22 באוקטובר 2024 (IDT) ::@[[משתמש:נריה|נריה]] that works for me so I'll run the bot without a flag. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 10:19, 22 באוקטובר 2024 (IDT) == [[משתמש:Testbot|Testbot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Ori229|Ori229]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: הפעלתי אותו לפני כ-10 שנים לטעינת דפי התנ"ך וכו' - חזרתי לאחרונה מ"חופשה" ארוכה, ויש לי רשימה ארוכה של משימות. * תוכנה: פרל * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:14, 28 באוקטובר 2024 (IST) : בעד כמובן. ההרשאה הוסרה בגין אי־פעילות, אתה מוזמן להחזיר אותה בעצמך (כמדומני שאתה מחזיק בהרשאות הרלוונטיות). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::תודה! אבל... לא מצאתי איפה (או שאין לי הרשאה). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::: [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש/Testbot]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:33, 28 באוקטובר 2024 (IST) תודה! הצלחתי! עכשיו רק נותר לי להזכר בסיסמה שלו... [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:42, 28 באוקטובר 2024 (IST) :רק מעדכן שלא הצלחתי להזכר בסיסמה שלו, אז יצרתי חדש במקומו: OriBot229 [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:49, 5 בינואר 2026 (IST) == בקשה לחשבון בוט == == [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: אני עובד על כמה פרוייקטים גדולים שהעבודה עליהם מצריכה הרבה מאד עדכונים שצריכים להיכנס לכל הקבצים [[משתמש:מאירושולי]] {{לא חתם|מאירושולי}} * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:49, 15 ביוני 2025 (IDT) ::[[משתמש:מאירושולי]], נא '''ליצור חשבון''' עבור הבוט אם טרם יצרת, ואם כבר יצרת בוט, נא לרשום שוב את שמו בין סוגריים מרובעות כמו שצריך, בדיוק כפי ששמו רשום בוויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:54, 23 ביוני 2025 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:07, 23 ביוני 2025 (IDT) :::: {{א|מאירושולי}}, ניתן הדגל. הבוט עומד לשימושך. תודה ויישר כח על כל עבודתך כאן. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:40, 25 ביוני 2025 (IDT) ::::: אם מדובר בבוט חד־פעמי, אפשר לדעתי להסתפק בדגל בוט למספר ימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:43, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::: הוא עושה הרבה פעמים תיקונים על פרוייקט שלם, עדיף שיישאר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:52, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:40, 25 ביוני 2025 (IDT) == [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Shachart|Shachart]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: העלאת תכנים חסרים לוויקיטקסט * תוכנה: פייתון * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] ([[שיחת משתמש:SecondAlexandriaBot|שיחה]]) 16:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **{{נגד}} לדעתי ראוי שתהיה יותר פעילות מצד משתמש לפני שנותנים לו הרשאות של בוט. ממה שאני רואה - סך הכל המשתמש העלה פרק אחד של פירוש רד"ק. לא מספיק זמן או חומר בינתיים.לענ"ד לפחות צריך חודש של פעילות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **: אני סבור שאולי ניתן לאפשר זאת, אבל מעדיף שתחילה נשמע עוד פרטים מפי [[משתמש:Shachart]], על נסיונו הטכני ועל היקף העבודה שברצונו לעשות עם הבוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **:: כמו דניאל. כמו כן, בוט לא יכול לייצר טקסטים בעצמו - מאיפה אתה מתכוון להעתיק את הטקסטים האלו? האם התנאים שלהם מאפשרים זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT) **::: אם נצליח לוודא שמדובר בטקסט שאין עליו זכויות יוצרים כלל, "התנאים שלהם" לא מעלים ולא מורידים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:36, 10 באוגוסט 2025 (IDT) == <s>בקשה לדגל בוט עבור [[משתמש:OpenLawBot2]]</s> == הקמתי בוט נוסף, [[משתמש:OpenLawBot2]] שמיועד לביצוע עריכות אוטומטיות מסוימות, אבל עם סט הרשאות מופחת. יצירת הבוט הנוסף נעשית מטעמי בטיחות מידע. <s>אבקש לתת דגל בוט גם למשתמש הזה</s>. בברכת חג שמח, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:11, 22 בספטמבר 2025 (IDT) '''עדכון:''' אני בודק את הפתרון שהציע נריה. בינתיים אין צורך לעדכן הרשאות כי ייתכן שהפתרון שלו מייתר את הצורך בבוט הנוסף. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) : סיסמאות בוט נפרדות לא מספיקות? אם לא, לא רואה בעיה במתן ההרשאה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:00, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אין אפשרות לתת למשתמש (או בוט) כמה סטים של סיסמאות. לכן אם אני מריץ את הבוט על מערכת שאינה בשליטתי אני עדיין חייב לתת לבוט קובץ קונפיגורציה עם הסיסמה שלו. לכן חייב להיות משתמש נפרד לצורך הפרדת סיסמאות והפרדת הרשאות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::: בדיוק לזה התכוונתי. קיימת מערכת [[מיוחד:סיסמאות בוט]], שמאפשרת לך ליצור סיסמאות נפרדות לאותו חשבון, כך שלכל חשבון יש שם־משנה וסיסמה משלו. וכמובן לכל אחד הרשאות נפרדות, לפי הבחירה שלך בעת יצירת הסיסמה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:23, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :::: לכל תת-חשבון יש שם נפרד משלו?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:06, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: שם נפרד בהתחברות (למשל <code><nowiki>OpenLawBot@OpenLawBot2</nowiki></code>). בדף השינויים האחרונים והתרומות זה מוצג כאותו אחד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:46, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: לא הכרתי את המנגנון. אבדוק ביום ראשון אם זה מייתר את הצורך בבוט נוסף. תודה על הרעיון. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני מעדיף את הגישה של [[משתמש:Fuzzy]] עם בוט נפרד. בעד הרשאת בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :::אין לי יידע בענין להבין בהיבט הטכני כך שאינני רואה שיש לי מקום להצביע בענין. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ::{{בעד}}. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ---- '''עדכון שני:''' לאחר בדיקה של מנגנון סיסמאות בוט, יצרתי תת-חשבון עם הרשאות מופחתות לבוט הקיים. לכן אין צורך בהרשאות בוט מיוחדות ל[[משתמש:OpenLawBot2]]. תודה לנריה שהפנה את תשומת ליבי למנגנון הזה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT) == [[משתמש:הירש אייזנשטיין בוט|הירש אייזנשטיין בוט]] == הבוט מופעל על ידי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]]. יצרתי את החשבון לצורך בוט להוספת הפניות למפרשים בשולחן ערוך, כפי שניתן לראות בדיון [[ויקיטקסט:מזנון#בוט לשולחן ערוך|כאן]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:08, 21 בנובמבר 2025 (IST) :היי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], לפני שאכנס לדיון במזנון והאם זה משהו שכדאי לעשות באמצעות בוט, אשמח לדעת: האם התנסות בעבר עם בוטים למערכת מדיה ויקי? באיזו תוכנה בכוונתך להריץ את הבוט? :חשוב להגיד שהרשאת בוט היא רגישה מאוד, ובדרך כלל לא ניתנת לעורך חדש שעדיין לא הוכיח את עצמו כאמין מספיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::אין לי נסיון בבוטים למדיה ויקי, אך יש לי נסיון בתכנות. מדובר בבוט שנכתב בפייתון באמצעות pywikibot. כמובן שאבדוק אותו בזהירות ובהדרגתיות, ואני מקוה לקבל אישור לקוד ממתכנת מנוסה יותר בבוטים. ::אם לא אוכל לקבל את ההרשאה אנסה למצוא משתמש מנוסה עם הרשאה שיריץ. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 02:44, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::: בשביל להבין את מטרת הבוט. העריכה שלך ב[[שולחן ערוך אורח חיים מז]] בוצעה בעזרת הבוט? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:07, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::לא, אני כרגע בשיפור אחרון לקראת בדיקה שלו, כרגע ללא דגל בוט. העריכה בסימן ההוא היתה ידנית, רציתי לעשות ידנית סימן אחד, גם כדי להבין איך בדיוק לערוך, וגם כדי לראות בכמה עבודה מדובר ואם הבוט באמת נצרך. אבל זו אכן המטרה שלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::אם כך, בבקשה סיים אותו ותריץ מהחשבון הראשי על 10 דפים. שהדיון לא יהיה באוויר. בכל מקרה אני מעדיף שגם אם הבוט יאושר הוא לא ירוץ מחשבון בוט שלך אלא מאחד הקיימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:25, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::ניסיתי אותו על [[שולחן ערוך אורח חיים לב]], ונראה לי שהוא הוסיף את הטקסט הנכון, אבל משום מה ויקיטקסט התייחס לעריכה כעריכה עצומה (מעל 200,000 בתים), ואני לא יודע מה קרה שם. אתה יכול להסתכל ולראות אם אתה יודע מה היה יכול לגרום לזה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::: במקום להחליף את תוכן הדף בתוכן החדש, הבוט הוסיף את הטקסט החדש מספר פעמים (ייתכן שעם שינויים, לא בדקתי). האם הקוד נכתב בעזרת ai? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:26, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::::אמנם השתמשתי מעט בai, אבל רק לשאלות קטנות, ואת הקוד כתבתי בעצמי, כך שזה לא מקור הבעיה. אסתכל עוד במוצ"ש, שבת שלום. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) בקשה מחודשת – הרעיון ההוא על ההפניות בשולחן ערוך בהמתנה בינתיים, עד שעוד אנשים עם יותר נסיון יוכלו להסתכל עליו ובתקוה לשפר ולממש אותו. כעת נוצר לי צורך חדש בבוט, לצורך העלאת מפרשי הירושלמי. כבר העליתי בהצלחה את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]] על כל הירושלמי, כך שמבחינת בדיקות אנחנו כבר בסדר. אשמח לדגל בוט לצורך כך. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 10:41, 25 בדצמבר 2025 (IST) : אתה משתמש בבוט של פיצול טקסט בדף בשביל זה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:21, 25 בדצמבר 2025 (IST) ::לא, כתבתי את הקוד לגמרי מאפס באמצעות ביטויים רגולריים. עוד לא העליתי אותו לגיטהאב, אעשה את זה עכשיו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:24, 25 בדצמבר 2025 (IST) :::העליתי את הקוד [https://github.com/ats12/wikisource-yerushalmi.git לגיטהאב]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:36, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אינני מבין בבוטים ובצד הטכני. אני רק יכול להגיד שעל פניו המשתמש עושה עבודות בצורה זהירה ומסודרת. העבודות שהוא עשה בהעלאת [[פני משה על ירושלמי]] הינם ראויים להערכה לענ"ד. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:39, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אני מציע שתחילה יורץ הבוט ללא דגל בוט על עשרה דפים לנסיון. אם נראה שהוא עובד ללא תקלות, אני בעד להעניק ל[[משתמש:הירש אייזנשטיין]] דגל בוט באופן זמני לצורך העבודה על ה"פני משה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 5 בינואר 2026 (IST) *:הוא כבר הורץ על כל הפני משה. כל הפני משה שקיים כרגע באתר הועלה על ידי הקוד שאני מציע פה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:17, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אם הוא כבר הורץ בהצלחה, לשם מה נחוץ להפעיל אותו שוב?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:18, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אהה, אתה רוצה לעשות אותו דבר על מפרשים נוספים? אני בעד אם כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:20, 5 בינואר 2026 (IST) *:::בדיוק. (ואולי ספרים נוספים בהמשך, אבל בינתיים מפרשי הירושלמי, כיון שהוא יודע לרוץ עליהם הכי טוב כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:21, 5 בינואר 2026 (IST) *::::כבר זמן מה לא היתה כאן תגובה, אז אני מתזכר לגבי הבקשה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:50, 21 בינואר 2026 (IST) *::::: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Neriah]], נא להצביע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:56, 21 בינואר 2026 (IST) *:::::: {{א|הירש אייזנשטיין}}, כעת יש להמתין שבוע אולי יצטרפו מגיבים ומצביעים נוספים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:43, 22 בינואר 2026 (IST) *:::::::למדיניות הזו אני מודע, תודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ו • 08:44, 22 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}} - וכמובן בזהירות וצורה תוספתית [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:15, 21 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 21 בינואר 2026 (IST) *: נמנע. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:02, 21 בינואר 2026 (IST) *::רק מזכיר שעבר שבוע. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 2 בפברואר 2026 (IST) *::: ההרשאה ניתנה. תודה על התזכורת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:43, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::תודה רבה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 19:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::אם אפשר שתתבקש לשנות את שם המשתמש ל"הירש איינשטיין בוט" אשמח. שיהיה ברור שזה בוט שלך גם בלי צורך לעבור בדף המשתמש. כך גם נהוג בכל הבוטים הקיימים. אתה יכול לתייג אותי כאן כשתבקש ואבצע ישר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::[[מש:Neriah|נריה]], שלחתי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::::בוצע. תודה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::::תודה לך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) == [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Nazshimy|Nazshimy]] שים לב - שיניתי את פרטי הבקשה מכיוון שבניתי בוט חדש טוב יותר * מטרה ומעט פרטים טכניים: להעלות הרבה ספרים בצורה מהירה ונוחה, יש לי אפשרות להוסיף ספרים שאין בויקיטקסט * תוכנה: מבוסס פייתון (לאחר עיבוד של HTML+JS) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:30, 15 בפברואר 2026 (IST) : לא הסתכלתי על עריכותיך. אך מה מנע ממך להעלות בקצב מהיר יותר? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:32, 15 בפברואר 2026 (IST) ::שצריך להעלות פרק פרק ידנית [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:33, 15 בפברואר 2026 (IST) ::: האם תוכל להתאים את הטקסט של שארית הספר לפי ההנחיות ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]? אם כן, אוכל לפצל את זה לעמודים נפרדים בעזרת הבוט שלי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:35, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::בשמחה, אך לא הבנתי לגמרי את ההנחיות שם. [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:38, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::: דוגמא לשינוי תוכן הדף עצמו [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D%2F%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%2F%D7%9C%D7%90&diff=2987226&oldid=2987203 כאן], או הדף המרוכז [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=2987229 כאן]. הכי חשוב - לפני כל כותרת של דף, תוסיף את הטקסט <code><nowiki>הזנהאוטומטית</nowiki></code>. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:00, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::תודה רבה ::::::מקווה שאעבוד על זה מחר בעזרת השם ::::::זה יקח זמן כנראה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 22:43, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::אוקיי אני חושב שזה מוכן אבל אני לא מצליח להעלות ::::::פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Unreasonably large addition of content ::::::איך אוכל לשלוח לך? אפשר גם קובץ TXT [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:42, 16 בפברואר 2026 (IST) :::::::[https://limewire.com/d/Cfimh#LOAPIpMxk3] :::::::אוקיי הנה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:45, 16 בפברואר 2026 (IST) : כעיקרון, אני מתנגד למתן הרשאת בוט לעורכים שלא הראו הרבה הכירות עם המערכת, וידע טכני מתאים. אתסכל עכשיו על חיי אדם, האם אוכל לטפל ביתרת הספר בעזרת הבוט שלי. זה דורש קצת עיצוב מחדש, דבר שלדעתי צריך לעשות גם בדפים שכבר העלת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:05, 16 במרץ 2026 (IST) ::בזמן שעבר בנתיים בניתי בוטים אחרים לעריכה ולהעלאה ::- הם מסדרים את הטקסט הרבה יותר טוב ::- מחלקים לפרקים עצמאית ::- בונים תוכן עניינים לספר ::לא רציתי לגעת כרגע בחיי אדם כדי לא להשחית בטעות, לכן נוח לי יותר לעבוד על דף ריק ורק אם מתאים לחבר ::לכן - ::1 אם תרצה לבדוק שהבוט טוב אוכל לשלוח את הקודים ::2 אוכל להעלות את התוכן רק לדף המשתמש שלי, ובמידה והוא יהיה טוב תוכל להעביר אותו למקום הנכון ::3 בנוסף, אוכל להעלות מחדש בלי נדר את כל חיי אדם לדף המשתמש שלי ובמידה ותהיה מרוצה מהתוצאה תעביר את זה לדף האמיתי ::(כרגע לא אוכל משום שאין לי דגל בוט, אך ניתן לתת לי בשביל הניסיון) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:05, 17 במרץ 2026 (IST) ::: אשמח לראות את הקוד. וגם אם יהיה בסדר, אעדיף להריץ אותו מחשבון הבוט שלי ולא "לחלק" עוד דגל בוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:14, 17 במרץ 2026 (IST) ::::בשמחה, אשלח את הקודים בקרוב [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:15, 17 במרץ 2026 (IST) ::::מצרף [https://drive.google.com/drive/folders/1UhnWgAUAVKJie_NQCOlQYX4XWGkK3C08?usp=drive_link קישור] לצפיה בפרוייקט [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16747-03|&#126;2026-16747-03]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16747-03|שיחה]] 10:31, 17 במרץ 2026 (IST) ::::: פרקים לא אמורים להיות כתובים במספרים, אלא באותיות. הקודים עצמם נכתבו על ידי בינה מלאכותית, מה שגורם לי לפקפק באמינותם.<br>למעשה - נשמע לי שגם הייצוא מספריה לא נעשה בצורה הטובה ביותר. יש דרך קבועה להעלאה מספריה, שפשוטה הרבה יותר מהשיטה שאתה מנסה. אולי אוכל לחסוך לך את העבודה, אך קודם אשמח לקבל קישור לספר בספריה – לוודא שהרישיון שם מאפשר לנו להעתיק את הטקסטים לכאן. לא בכל הספרים אנחנו יכולים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:48, 17 במרץ 2026 (IST) ::::::אשמח לשמוע איך ::::::כרגע אני מוריד json ידנית ::::::לגבי ספריא אני זוכר שזה מאגר חופשי ::::::[https://www.sefaria.org.il/Chayyei_Adam קישור לחיי אדם] [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 13:01, 17 במרץ 2026 (IST) : אמנם זה דיון ישן, אבל {{נגד}} מובהק: בנוסף לסיבות שנריה רשם לעיל, נראה שהבוט נכתב ע"י AI. ‏כמו כן [[משתמש:Nazshimy]] נחסם ע"י [[משתמש:Nachum|Nachum]] בשל הפרת כללי הקהילה. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:28, 27 במאי 2026 (IDT) == Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) : --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:13, 22 במרץ 2026 (IST) have copied the discussion from your Village Pump to here as suggested ::I have very little knowledge of these technical computer issues. But I guess if i'm pressed to have an opinion can you please state what are the advantages in migrating all pages to https? why should we risk the chance of it causing problems? for what benefit? thanks -- [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 22 במרץ 2026 (IST) :::Sure. see for example here: [[w:en:Wikipedia:Village pump (proposals)/Archive 134#Why we should convert external links to HTTPS wherever possible|''WPR:'' Why we should convert external links to HTTPS wherever possible]] -- [[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2026 (IST) ::: We are not migrating pages, just improving the links. Most modern websites nowadays support https, and it is preferable to use this protocol whenever possible.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:01, 22 במרץ 2026 (IST) </div> ; הצבעה : {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:19, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:07, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) bz956rdoianr3hqm59sljku8z9nhquc 3017676 3017675 2026-05-26T21:29:49Z Fuzzy 29 /* Nazshimy Bot */ 3017676 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == Leaderbot == For [[meta:Global reminder bot]] - the bot will rarely run here, but this process is required since [[meta:Global bots]] is disabled on this wiki. Please ping me in a response. The bot flag is NOT required. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 19:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT) :@[[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]], If your request is for community's consent to run the bot, you should contact [[ויקיטקסט:מזנון]]. Regarding the bot flag, as long as it is not a lot of work of editing - I don't think it is necessary. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 00:38, 22 באוקטובר 2024 (IDT) ::@[[משתמש:נריה|נריה]] that works for me so I'll run the bot without a flag. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 10:19, 22 באוקטובר 2024 (IDT) == [[משתמש:Testbot|Testbot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Ori229|Ori229]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: הפעלתי אותו לפני כ-10 שנים לטעינת דפי התנ"ך וכו' - חזרתי לאחרונה מ"חופשה" ארוכה, ויש לי רשימה ארוכה של משימות. * תוכנה: פרל * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:14, 28 באוקטובר 2024 (IST) : בעד כמובן. ההרשאה הוסרה בגין אי־פעילות, אתה מוזמן להחזיר אותה בעצמך (כמדומני שאתה מחזיק בהרשאות הרלוונטיות). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::תודה! אבל... לא מצאתי איפה (או שאין לי הרשאה). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::: [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש/Testbot]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:33, 28 באוקטובר 2024 (IST) תודה! הצלחתי! עכשיו רק נותר לי להזכר בסיסמה שלו... [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:42, 28 באוקטובר 2024 (IST) :רק מעדכן שלא הצלחתי להזכר בסיסמה שלו, אז יצרתי חדש במקומו: OriBot229 [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:49, 5 בינואר 2026 (IST) == בקשה לחשבון בוט == == [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: אני עובד על כמה פרוייקטים גדולים שהעבודה עליהם מצריכה הרבה מאד עדכונים שצריכים להיכנס לכל הקבצים [[משתמש:מאירושולי]] {{לא חתם|מאירושולי}} * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:49, 15 ביוני 2025 (IDT) ::[[משתמש:מאירושולי]], נא '''ליצור חשבון''' עבור הבוט אם טרם יצרת, ואם כבר יצרת בוט, נא לרשום שוב את שמו בין סוגריים מרובעות כמו שצריך, בדיוק כפי ששמו רשום בוויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:54, 23 ביוני 2025 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:07, 23 ביוני 2025 (IDT) :::: {{א|מאירושולי}}, ניתן הדגל. הבוט עומד לשימושך. תודה ויישר כח על כל עבודתך כאן. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:40, 25 ביוני 2025 (IDT) ::::: אם מדובר בבוט חד־פעמי, אפשר לדעתי להסתפק בדגל בוט למספר ימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:43, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::: הוא עושה הרבה פעמים תיקונים על פרוייקט שלם, עדיף שיישאר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:52, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:40, 25 ביוני 2025 (IDT) == [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Shachart|Shachart]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: העלאת תכנים חסרים לוויקיטקסט * תוכנה: פייתון * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] ([[שיחת משתמש:SecondAlexandriaBot|שיחה]]) 16:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **{{נגד}} לדעתי ראוי שתהיה יותר פעילות מצד משתמש לפני שנותנים לו הרשאות של בוט. ממה שאני רואה - סך הכל המשתמש העלה פרק אחד של פירוש רד"ק. לא מספיק זמן או חומר בינתיים.לענ"ד לפחות צריך חודש של פעילות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **: אני סבור שאולי ניתן לאפשר זאת, אבל מעדיף שתחילה נשמע עוד פרטים מפי [[משתמש:Shachart]], על נסיונו הטכני ועל היקף העבודה שברצונו לעשות עם הבוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **:: כמו דניאל. כמו כן, בוט לא יכול לייצר טקסטים בעצמו - מאיפה אתה מתכוון להעתיק את הטקסטים האלו? האם התנאים שלהם מאפשרים זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT) **::: אם נצליח לוודא שמדובר בטקסט שאין עליו זכויות יוצרים כלל, "התנאים שלהם" לא מעלים ולא מורידים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:36, 10 באוגוסט 2025 (IDT) == <s>בקשה לדגל בוט עבור [[משתמש:OpenLawBot2]]</s> == הקמתי בוט נוסף, [[משתמש:OpenLawBot2]] שמיועד לביצוע עריכות אוטומטיות מסוימות, אבל עם סט הרשאות מופחת. יצירת הבוט הנוסף נעשית מטעמי בטיחות מידע. <s>אבקש לתת דגל בוט גם למשתמש הזה</s>. בברכת חג שמח, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:11, 22 בספטמבר 2025 (IDT) '''עדכון:''' אני בודק את הפתרון שהציע נריה. בינתיים אין צורך לעדכן הרשאות כי ייתכן שהפתרון שלו מייתר את הצורך בבוט הנוסף. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) : סיסמאות בוט נפרדות לא מספיקות? אם לא, לא רואה בעיה במתן ההרשאה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:00, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אין אפשרות לתת למשתמש (או בוט) כמה סטים של סיסמאות. לכן אם אני מריץ את הבוט על מערכת שאינה בשליטתי אני עדיין חייב לתת לבוט קובץ קונפיגורציה עם הסיסמה שלו. לכן חייב להיות משתמש נפרד לצורך הפרדת סיסמאות והפרדת הרשאות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::: בדיוק לזה התכוונתי. קיימת מערכת [[מיוחד:סיסמאות בוט]], שמאפשרת לך ליצור סיסמאות נפרדות לאותו חשבון, כך שלכל חשבון יש שם־משנה וסיסמה משלו. וכמובן לכל אחד הרשאות נפרדות, לפי הבחירה שלך בעת יצירת הסיסמה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:23, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :::: לכל תת-חשבון יש שם נפרד משלו?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:06, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: שם נפרד בהתחברות (למשל <code><nowiki>OpenLawBot@OpenLawBot2</nowiki></code>). בדף השינויים האחרונים והתרומות זה מוצג כאותו אחד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:46, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: לא הכרתי את המנגנון. אבדוק ביום ראשון אם זה מייתר את הצורך בבוט נוסף. תודה על הרעיון. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני מעדיף את הגישה של [[משתמש:Fuzzy]] עם בוט נפרד. בעד הרשאת בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :::אין לי יידע בענין להבין בהיבט הטכני כך שאינני רואה שיש לי מקום להצביע בענין. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ::{{בעד}}. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ---- '''עדכון שני:''' לאחר בדיקה של מנגנון סיסמאות בוט, יצרתי תת-חשבון עם הרשאות מופחתות לבוט הקיים. לכן אין צורך בהרשאות בוט מיוחדות ל[[משתמש:OpenLawBot2]]. תודה לנריה שהפנה את תשומת ליבי למנגנון הזה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT) == [[משתמש:הירש אייזנשטיין בוט|הירש אייזנשטיין בוט]] == הבוט מופעל על ידי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]]. יצרתי את החשבון לצורך בוט להוספת הפניות למפרשים בשולחן ערוך, כפי שניתן לראות בדיון [[ויקיטקסט:מזנון#בוט לשולחן ערוך|כאן]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:08, 21 בנובמבר 2025 (IST) :היי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], לפני שאכנס לדיון במזנון והאם זה משהו שכדאי לעשות באמצעות בוט, אשמח לדעת: האם התנסות בעבר עם בוטים למערכת מדיה ויקי? באיזו תוכנה בכוונתך להריץ את הבוט? :חשוב להגיד שהרשאת בוט היא רגישה מאוד, ובדרך כלל לא ניתנת לעורך חדש שעדיין לא הוכיח את עצמו כאמין מספיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::אין לי נסיון בבוטים למדיה ויקי, אך יש לי נסיון בתכנות. מדובר בבוט שנכתב בפייתון באמצעות pywikibot. כמובן שאבדוק אותו בזהירות ובהדרגתיות, ואני מקוה לקבל אישור לקוד ממתכנת מנוסה יותר בבוטים. ::אם לא אוכל לקבל את ההרשאה אנסה למצוא משתמש מנוסה עם הרשאה שיריץ. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 02:44, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::: בשביל להבין את מטרת הבוט. העריכה שלך ב[[שולחן ערוך אורח חיים מז]] בוצעה בעזרת הבוט? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:07, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::לא, אני כרגע בשיפור אחרון לקראת בדיקה שלו, כרגע ללא דגל בוט. העריכה בסימן ההוא היתה ידנית, רציתי לעשות ידנית סימן אחד, גם כדי להבין איך בדיוק לערוך, וגם כדי לראות בכמה עבודה מדובר ואם הבוט באמת נצרך. אבל זו אכן המטרה שלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::אם כך, בבקשה סיים אותו ותריץ מהחשבון הראשי על 10 דפים. שהדיון לא יהיה באוויר. בכל מקרה אני מעדיף שגם אם הבוט יאושר הוא לא ירוץ מחשבון בוט שלך אלא מאחד הקיימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:25, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::ניסיתי אותו על [[שולחן ערוך אורח חיים לב]], ונראה לי שהוא הוסיף את הטקסט הנכון, אבל משום מה ויקיטקסט התייחס לעריכה כעריכה עצומה (מעל 200,000 בתים), ואני לא יודע מה קרה שם. אתה יכול להסתכל ולראות אם אתה יודע מה היה יכול לגרום לזה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::: במקום להחליף את תוכן הדף בתוכן החדש, הבוט הוסיף את הטקסט החדש מספר פעמים (ייתכן שעם שינויים, לא בדקתי). האם הקוד נכתב בעזרת ai? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:26, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::::אמנם השתמשתי מעט בai, אבל רק לשאלות קטנות, ואת הקוד כתבתי בעצמי, כך שזה לא מקור הבעיה. אסתכל עוד במוצ"ש, שבת שלום. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) בקשה מחודשת – הרעיון ההוא על ההפניות בשולחן ערוך בהמתנה בינתיים, עד שעוד אנשים עם יותר נסיון יוכלו להסתכל עליו ובתקוה לשפר ולממש אותו. כעת נוצר לי צורך חדש בבוט, לצורך העלאת מפרשי הירושלמי. כבר העליתי בהצלחה את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]] על כל הירושלמי, כך שמבחינת בדיקות אנחנו כבר בסדר. אשמח לדגל בוט לצורך כך. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 10:41, 25 בדצמבר 2025 (IST) : אתה משתמש בבוט של פיצול טקסט בדף בשביל זה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:21, 25 בדצמבר 2025 (IST) ::לא, כתבתי את הקוד לגמרי מאפס באמצעות ביטויים רגולריים. עוד לא העליתי אותו לגיטהאב, אעשה את זה עכשיו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:24, 25 בדצמבר 2025 (IST) :::העליתי את הקוד [https://github.com/ats12/wikisource-yerushalmi.git לגיטהאב]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:36, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אינני מבין בבוטים ובצד הטכני. אני רק יכול להגיד שעל פניו המשתמש עושה עבודות בצורה זהירה ומסודרת. העבודות שהוא עשה בהעלאת [[פני משה על ירושלמי]] הינם ראויים להערכה לענ"ד. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:39, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אני מציע שתחילה יורץ הבוט ללא דגל בוט על עשרה דפים לנסיון. אם נראה שהוא עובד ללא תקלות, אני בעד להעניק ל[[משתמש:הירש אייזנשטיין]] דגל בוט באופן זמני לצורך העבודה על ה"פני משה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 5 בינואר 2026 (IST) *:הוא כבר הורץ על כל הפני משה. כל הפני משה שקיים כרגע באתר הועלה על ידי הקוד שאני מציע פה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:17, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אם הוא כבר הורץ בהצלחה, לשם מה נחוץ להפעיל אותו שוב?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:18, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אהה, אתה רוצה לעשות אותו דבר על מפרשים נוספים? אני בעד אם כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:20, 5 בינואר 2026 (IST) *:::בדיוק. (ואולי ספרים נוספים בהמשך, אבל בינתיים מפרשי הירושלמי, כיון שהוא יודע לרוץ עליהם הכי טוב כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:21, 5 בינואר 2026 (IST) *::::כבר זמן מה לא היתה כאן תגובה, אז אני מתזכר לגבי הבקשה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:50, 21 בינואר 2026 (IST) *::::: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Neriah]], נא להצביע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:56, 21 בינואר 2026 (IST) *:::::: {{א|הירש אייזנשטיין}}, כעת יש להמתין שבוע אולי יצטרפו מגיבים ומצביעים נוספים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:43, 22 בינואר 2026 (IST) *:::::::למדיניות הזו אני מודע, תודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ו • 08:44, 22 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}} - וכמובן בזהירות וצורה תוספתית [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:15, 21 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 21 בינואר 2026 (IST) *: נמנע. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:02, 21 בינואר 2026 (IST) *::רק מזכיר שעבר שבוע. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 2 בפברואר 2026 (IST) *::: ההרשאה ניתנה. תודה על התזכורת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:43, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::תודה רבה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 19:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::אם אפשר שתתבקש לשנות את שם המשתמש ל"הירש איינשטיין בוט" אשמח. שיהיה ברור שזה בוט שלך גם בלי צורך לעבור בדף המשתמש. כך גם נהוג בכל הבוטים הקיימים. אתה יכול לתייג אותי כאן כשתבקש ואבצע ישר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::[[מש:Neriah|נריה]], שלחתי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::::בוצע. תודה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::::תודה לך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) == [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Nazshimy|Nazshimy]] שים לב - שיניתי את פרטי הבקשה מכיוון שבניתי בוט חדש טוב יותר * מטרה ומעט פרטים טכניים: להעלות הרבה ספרים בצורה מהירה ונוחה, יש לי אפשרות להוסיף ספרים שאין בויקיטקסט * תוכנה: מבוסס פייתון (לאחר עיבוד של HTML+JS) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:30, 15 בפברואר 2026 (IST) : לא הסתכלתי על עריכותיך. אך מה מנע ממך להעלות בקצב מהיר יותר? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:32, 15 בפברואר 2026 (IST) ::שצריך להעלות פרק פרק ידנית [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:33, 15 בפברואר 2026 (IST) ::: האם תוכל להתאים את הטקסט של שארית הספר לפי ההנחיות ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]? אם כן, אוכל לפצל את זה לעמודים נפרדים בעזרת הבוט שלי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:35, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::בשמחה, אך לא הבנתי לגמרי את ההנחיות שם. [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:38, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::: דוגמא לשינוי תוכן הדף עצמו [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D%2F%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%2F%D7%9C%D7%90&diff=2987226&oldid=2987203 כאן], או הדף המרוכז [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=2987229 כאן]. הכי חשוב - לפני כל כותרת של דף, תוסיף את הטקסט <code><nowiki>הזנהאוטומטית</nowiki></code>. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:00, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::תודה רבה ::::::מקווה שאעבוד על זה מחר בעזרת השם ::::::זה יקח זמן כנראה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 22:43, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::אוקיי אני חושב שזה מוכן אבל אני לא מצליח להעלות ::::::פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Unreasonably large addition of content ::::::איך אוכל לשלוח לך? אפשר גם קובץ TXT [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:42, 16 בפברואר 2026 (IST) :::::::[https://limewire.com/d/Cfimh#LOAPIpMxk3] :::::::אוקיי הנה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:45, 16 בפברואר 2026 (IST) : כעיקרון, אני מתנגד למתן הרשאת בוט לעורכים שלא הראו הרבה הכירות עם המערכת, וידע טכני מתאים. אתסכל עכשיו על חיי אדם, האם אוכל לטפל ביתרת הספר בעזרת הבוט שלי. זה דורש קצת עיצוב מחדש, דבר שלדעתי צריך לעשות גם בדפים שכבר העלת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:05, 16 במרץ 2026 (IST) ::בזמן שעבר בנתיים בניתי בוטים אחרים לעריכה ולהעלאה ::- הם מסדרים את הטקסט הרבה יותר טוב ::- מחלקים לפרקים עצמאית ::- בונים תוכן עניינים לספר ::לא רציתי לגעת כרגע בחיי אדם כדי לא להשחית בטעות, לכן נוח לי יותר לעבוד על דף ריק ורק אם מתאים לחבר ::לכן - ::1 אם תרצה לבדוק שהבוט טוב אוכל לשלוח את הקודים ::2 אוכל להעלות את התוכן רק לדף המשתמש שלי, ובמידה והוא יהיה טוב תוכל להעביר אותו למקום הנכון ::3 בנוסף, אוכל להעלות מחדש בלי נדר את כל חיי אדם לדף המשתמש שלי ובמידה ותהיה מרוצה מהתוצאה תעביר את זה לדף האמיתי ::(כרגע לא אוכל משום שאין לי דגל בוט, אך ניתן לתת לי בשביל הניסיון) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:05, 17 במרץ 2026 (IST) ::: אשמח לראות את הקוד. וגם אם יהיה בסדר, אעדיף להריץ אותו מחשבון הבוט שלי ולא "לחלק" עוד דגל בוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:14, 17 במרץ 2026 (IST) ::::בשמחה, אשלח את הקודים בקרוב [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:15, 17 במרץ 2026 (IST) ::::מצרף [https://drive.google.com/drive/folders/1UhnWgAUAVKJie_NQCOlQYX4XWGkK3C08?usp=drive_link קישור] לצפיה בפרוייקט [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16747-03|&#126;2026-16747-03]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16747-03|שיחה]] 10:31, 17 במרץ 2026 (IST) ::::: פרקים לא אמורים להיות כתובים במספרים, אלא באותיות. הקודים עצמם נכתבו על ידי בינה מלאכותית, מה שגורם לי לפקפק באמינותם.<br>למעשה - נשמע לי שגם הייצוא מספריה לא נעשה בצורה הטובה ביותר. יש דרך קבועה להעלאה מספריה, שפשוטה הרבה יותר מהשיטה שאתה מנסה. אולי אוכל לחסוך לך את העבודה, אך קודם אשמח לקבל קישור לספר בספריה – לוודא שהרישיון שם מאפשר לנו להעתיק את הטקסטים לכאן. לא בכל הספרים אנחנו יכולים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:48, 17 במרץ 2026 (IST) ::::::אשמח לשמוע איך ::::::כרגע אני מוריד json ידנית ::::::לגבי ספריא אני זוכר שזה מאגר חופשי ::::::[https://www.sefaria.org.il/Chayyei_Adam קישור לחיי אדם] [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 13:01, 17 במרץ 2026 (IST) : אמנם זה דיון ישן, אבל {{נגד}} מובהק: בנוסף לסיבות שנריה רשם לעיל, נראה שהבוט נכתב ע"י AI. ‏כמו כן [[משתמש:Nazshimy]] נחסם ע"י [[משתמש:Nahum|Nahum]] בשל הפרת כללי הקהילה. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:28, 27 במאי 2026 (IDT) == Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) : --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:13, 22 במרץ 2026 (IST) have copied the discussion from your Village Pump to here as suggested ::I have very little knowledge of these technical computer issues. But I guess if i'm pressed to have an opinion can you please state what are the advantages in migrating all pages to https? why should we risk the chance of it causing problems? for what benefit? thanks -- [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 22 במרץ 2026 (IST) :::Sure. see for example here: [[w:en:Wikipedia:Village pump (proposals)/Archive 134#Why we should convert external links to HTTPS wherever possible|''WPR:'' Why we should convert external links to HTTPS wherever possible]] -- [[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2026 (IST) ::: We are not migrating pages, just improving the links. Most modern websites nowadays support https, and it is preferable to use this protocol whenever possible.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:01, 22 במרץ 2026 (IST) </div> ; הצבעה : {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:19, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:07, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) 1v6nggt2p2ggf28hm1f8rd7woknbky2 3017697 3017676 2026-05-27T04:44:36Z Nahum 68 /* Bot Flag Request for {{ns:User}}:SchlurcherBot */ 3017697 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == Leaderbot == For [[meta:Global reminder bot]] - the bot will rarely run here, but this process is required since [[meta:Global bots]] is disabled on this wiki. Please ping me in a response. The bot flag is NOT required. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 19:38, 21 באוקטובר 2024 (IDT) :@[[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]], If your request is for community's consent to run the bot, you should contact [[ויקיטקסט:מזנון]]. Regarding the bot flag, as long as it is not a lot of work of editing - I don't think it is necessary. [[משתמש:נריה|נריה]] - [[שיחת משתמש:נריה|💬]] - 00:38, 22 באוקטובר 2024 (IDT) ::@[[משתמש:נריה|נריה]] that works for me so I'll run the bot without a flag. [[משתמש:Leaderboard|Leaderboard]] ([[שיחת משתמש:Leaderboard|שיחה]]) 10:19, 22 באוקטובר 2024 (IDT) == [[משתמש:Testbot|Testbot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Ori229|Ori229]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: הפעלתי אותו לפני כ-10 שנים לטעינת דפי התנ"ך וכו' - חזרתי לאחרונה מ"חופשה" ארוכה, ויש לי רשימה ארוכה של משימות. * תוכנה: פרל * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:14, 28 באוקטובר 2024 (IST) : בעד כמובן. ההרשאה הוסרה בגין אי־פעילות, אתה מוזמן להחזיר אותה בעצמך (כמדומני שאתה מחזיק בהרשאות הרלוונטיות). [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:20, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::תודה! אבל... לא מצאתי איפה (או שאין לי הרשאה). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:28, 28 באוקטובר 2024 (IST) ::: [[מיוחד:ניהול הרשאות משתמש/Testbot]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:33, 28 באוקטובר 2024 (IST) תודה! הצלחתי! עכשיו רק נותר לי להזכר בסיסמה שלו... [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:42, 28 באוקטובר 2024 (IST) :רק מעדכן שלא הצלחתי להזכר בסיסמה שלו, אז יצרתי חדש במקומו: OriBot229 [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:49, 5 בינואר 2026 (IST) == בקשה לחשבון בוט == == [[משתמש:Meirveshulibot|Meirveshulibot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: אני עובד על כמה פרוייקטים גדולים שהעבודה עליהם מצריכה הרבה מאד עדכונים שצריכים להיכנס לכל הקבצים [[משתמש:מאירושולי]] {{לא חתם|מאירושולי}} * {{בעד}}.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:49, 15 ביוני 2025 (IDT) ::[[משתמש:מאירושולי]], נא '''ליצור חשבון''' עבור הבוט אם טרם יצרת, ואם כבר יצרת בוט, נא לרשום שוב את שמו בין סוגריים מרובעות כמו שצריך, בדיוק כפי ששמו רשום בוויקיטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:54, 23 ביוני 2025 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:07, 23 ביוני 2025 (IDT) :::: {{א|מאירושולי}}, ניתן הדגל. הבוט עומד לשימושך. תודה ויישר כח על כל עבודתך כאן. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:40, 25 ביוני 2025 (IDT) ::::: אם מדובר בבוט חד־פעמי, אפשר לדעתי להסתפק בדגל בוט למספר ימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:43, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::: הוא עושה הרבה פעמים תיקונים על פרוייקט שלם, עדיף שיישאר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:52, 25 ביוני 2025 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:40, 25 ביוני 2025 (IDT) == [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Shachart|Shachart]] * מטרה ומעט פרטים טכניים: העלאת תכנים חסרים לוויקיטקסט * תוכנה: פייתון * יש לי דגל בוט באתרים הבאים (קישורים): [[משתמש:SecondAlexandriaBot|SecondAlexandriaBot]] ([[שיחת משתמש:SecondAlexandriaBot|שיחה]]) 16:14, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **{{נגד}} לדעתי ראוי שתהיה יותר פעילות מצד משתמש לפני שנותנים לו הרשאות של בוט. ממה שאני רואה - סך הכל המשתמש העלה פרק אחד של פירוש רד"ק. לא מספיק זמן או חומר בינתיים.לענ"ד לפחות צריך חודש של פעילות. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:47, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **: אני סבור שאולי ניתן לאפשר זאת, אבל מעדיף שתחילה נשמע עוד פרטים מפי [[משתמש:Shachart]], על נסיונו הטכני ועל היקף העבודה שברצונו לעשות עם הבוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:38, 8 באוגוסט 2025 (IDT) **:: כמו דניאל. כמו כן, בוט לא יכול לייצר טקסטים בעצמו - מאיפה אתה מתכוון להעתיק את הטקסטים האלו? האם התנאים שלהם מאפשרים זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT) **::: אם נצליח לוודא שמדובר בטקסט שאין עליו זכויות יוצרים כלל, "התנאים שלהם" לא מעלים ולא מורידים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:36, 10 באוגוסט 2025 (IDT) == <s>בקשה לדגל בוט עבור [[משתמש:OpenLawBot2]]</s> == הקמתי בוט נוסף, [[משתמש:OpenLawBot2]] שמיועד לביצוע עריכות אוטומטיות מסוימות, אבל עם סט הרשאות מופחת. יצירת הבוט הנוסף נעשית מטעמי בטיחות מידע. <s>אבקש לתת דגל בוט גם למשתמש הזה</s>. בברכת חג שמח, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 14:11, 22 בספטמבר 2025 (IDT) '''עדכון:''' אני בודק את הפתרון שהציע נריה. בינתיים אין צורך לעדכן הרשאות כי ייתכן שהפתרון שלו מייתר את הצורך בבוט הנוסף. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) : סיסמאות בוט נפרדות לא מספיקות? אם לא, לא רואה בעיה במתן ההרשאה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:00, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אין אפשרות לתת למשתמש (או בוט) כמה סטים של סיסמאות. לכן אם אני מריץ את הבוט על מערכת שאינה בשליטתי אני עדיין חייב לתת לבוט קובץ קונפיגורציה עם הסיסמה שלו. לכן חייב להיות משתמש נפרד לצורך הפרדת סיסמאות והפרדת הרשאות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::: בדיוק לזה התכוונתי. קיימת מערכת [[מיוחד:סיסמאות בוט]], שמאפשרת לך ליצור סיסמאות נפרדות לאותו חשבון, כך שלכל חשבון יש שם־משנה וסיסמה משלו. וכמובן לכל אחד הרשאות נפרדות, לפי הבחירה שלך בעת יצירת הסיסמה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:23, 28 בספטמבר 2025 (IDT) :::: לכל תת-חשבון יש שם נפרד משלו?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:06, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: שם נפרד בהתחברות (למשל <code><nowiki>OpenLawBot@OpenLawBot2</nowiki></code>). בדף השינויים האחרונים והתרומות זה מוצג כאותו אחד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:46, 28 בספטמבר 2025 (IDT) ::::: לא הכרתי את המנגנון. אבדוק ביום ראשון אם זה מייתר את הצורך בבוט נוסף. תודה על הרעיון. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 22:37, 30 בספטמבר 2025 (IDT) :: אני מעדיף את הגישה של [[משתמש:Fuzzy]] עם בוט נפרד. בעד הרשאת בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT) :::אין לי יידע בענין להבין בהיבט הטכני כך שאינני רואה שיש לי מקום להצביע בענין. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ::{{בעד}}. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:12, 26 בספטמבר 2025 (IDT) ---- '''עדכון שני:''' לאחר בדיקה של מנגנון סיסמאות בוט, יצרתי תת-חשבון עם הרשאות מופחתות לבוט הקיים. לכן אין צורך בהרשאות בוט מיוחדות ל[[משתמש:OpenLawBot2]]. תודה לנריה שהפנה את תשומת ליבי למנגנון הזה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 21:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT) == [[משתמש:הירש אייזנשטיין בוט|הירש אייזנשטיין בוט]] == הבוט מופעל על ידי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]]. יצרתי את החשבון לצורך בוט להוספת הפניות למפרשים בשולחן ערוך, כפי שניתן לראות בדיון [[ויקיטקסט:מזנון#בוט לשולחן ערוך|כאן]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:08, 21 בנובמבר 2025 (IST) :היי [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], לפני שאכנס לדיון במזנון והאם זה משהו שכדאי לעשות באמצעות בוט, אשמח לדעת: האם התנסות בעבר עם בוטים למערכת מדיה ויקי? באיזו תוכנה בכוונתך להריץ את הבוט? :חשוב להגיד שהרשאת בוט היא רגישה מאוד, ובדרך כלל לא ניתנת לעורך חדש שעדיין לא הוכיח את עצמו כאמין מספיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::אין לי נסיון בבוטים למדיה ויקי, אך יש לי נסיון בתכנות. מדובר בבוט שנכתב בפייתון באמצעות pywikibot. כמובן שאבדוק אותו בזהירות ובהדרגתיות, ואני מקוה לקבל אישור לקוד ממתכנת מנוסה יותר בבוטים. ::אם לא אוכל לקבל את ההרשאה אנסה למצוא משתמש מנוסה עם הרשאה שיריץ. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 02:44, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::: בשביל להבין את מטרת הבוט. העריכה שלך ב[[שולחן ערוך אורח חיים מז]] בוצעה בעזרת הבוט? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:07, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::לא, אני כרגע בשיפור אחרון לקראת בדיקה שלו, כרגע ללא דגל בוט. העריכה בסימן ההוא היתה ידנית, רציתי לעשות ידנית סימן אחד, גם כדי להבין איך בדיוק לערוך, וגם כדי לראות בכמה עבודה מדובר ואם הבוט באמת נצרך. אבל זו אכן המטרה שלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::אם כך, בבקשה סיים אותו ותריץ מהחשבון הראשי על 10 דפים. שהדיון לא יהיה באוויר. בכל מקרה אני מעדיף שגם אם הבוט יאושר הוא לא ירוץ מחשבון בוט שלך אלא מאחד הקיימים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:25, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::ניסיתי אותו על [[שולחן ערוך אורח חיים לב]], ונראה לי שהוא הוסיף את הטקסט הנכון, אבל משום מה ויקיטקסט התייחס לעריכה כעריכה עצומה (מעל 200,000 בתים), ואני לא יודע מה קרה שם. אתה יכול להסתכל ולראות אם אתה יודע מה היה יכול לגרום לזה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::: במקום להחליף את תוכן הדף בתוכן החדש, הבוט הוסיף את הטקסט החדש מספר פעמים (ייתכן שעם שינויים, לא בדקתי). האם הקוד נכתב בעזרת ai? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:26, 21 בנובמבר 2025 (IST) :::::::אמנם השתמשתי מעט בai, אבל רק לשאלות קטנות, ואת הקוד כתבתי בעצמי, כך שזה לא מקור הבעיה. אסתכל עוד במוצ"ש, שבת שלום. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:14, 21 בנובמבר 2025 (IST) בקשה מחודשת – הרעיון ההוא על ההפניות בשולחן ערוך בהמתנה בינתיים, עד שעוד אנשים עם יותר נסיון יוכלו להסתכל עליו ובתקוה לשפר ולממש אותו. כעת נוצר לי צורך חדש בבוט, לצורך העלאת מפרשי הירושלמי. כבר העליתי בהצלחה את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]] על כל הירושלמי, כך שמבחינת בדיקות אנחנו כבר בסדר. אשמח לדגל בוט לצורך כך. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 10:41, 25 בדצמבר 2025 (IST) : אתה משתמש בבוט של פיצול טקסט בדף בשביל זה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:21, 25 בדצמבר 2025 (IST) ::לא, כתבתי את הקוד לגמרי מאפס באמצעות ביטויים רגולריים. עוד לא העליתי אותו לגיטהאב, אעשה את זה עכשיו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:24, 25 בדצמבר 2025 (IST) :::העליתי את הקוד [https://github.com/ats12/wikisource-yerushalmi.git לגיטהאב]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ה' בטבת ה'תשפ"ו • 11:36, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אינני מבין בבוטים ובצד הטכני. אני רק יכול להגיד שעל פניו המשתמש עושה עבודות בצורה זהירה ומסודרת. העבודות שהוא עשה בהעלאת [[פני משה על ירושלמי]] הינם ראויים להערכה לענ"ד. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:39, 25 בדצמבר 2025 (IST) * אני מציע שתחילה יורץ הבוט ללא דגל בוט על עשרה דפים לנסיון. אם נראה שהוא עובד ללא תקלות, אני בעד להעניק ל[[משתמש:הירש אייזנשטיין]] דגל בוט באופן זמני לצורך העבודה על ה"פני משה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:15, 5 בינואר 2026 (IST) *:הוא כבר הורץ על כל הפני משה. כל הפני משה שקיים כרגע באתר הועלה על ידי הקוד שאני מציע פה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:17, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אם הוא כבר הורץ בהצלחה, לשם מה נחוץ להפעיל אותו שוב?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:18, 5 בינואר 2026 (IST) *:: אהה, אתה רוצה לעשות אותו דבר על מפרשים נוספים? אני בעד אם כך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:20, 5 בינואר 2026 (IST) *:::בדיוק. (ואולי ספרים נוספים בהמשך, אבל בינתיים מפרשי הירושלמי, כיון שהוא יודע לרוץ עליהם הכי טוב כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 18:21, 5 בינואר 2026 (IST) *::::כבר זמן מה לא היתה כאן תגובה, אז אני מתזכר לגבי הבקשה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשפ"ו • 21:50, 21 בינואר 2026 (IST) *::::: [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Neriah]], נא להצביע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:56, 21 בינואר 2026 (IST) *:::::: {{א|הירש אייזנשטיין}}, כעת יש להמתין שבוע אולי יצטרפו מגיבים ומצביעים נוספים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:43, 22 בינואר 2026 (IST) *:::::::למדיניות הזו אני מודע, תודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בשבט ה'תשפ"ו • 08:44, 22 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}} - וכמובן בזהירות וצורה תוספתית [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:15, 21 בינואר 2026 (IST) * {{בעד}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 21 בינואר 2026 (IST) *: נמנע. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:02, 21 בינואר 2026 (IST) *::רק מזכיר שעבר שבוע. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ו בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 2 בפברואר 2026 (IST) *::: ההרשאה ניתנה. תודה על התזכורת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:43, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::תודה רבה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 19:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::אם אפשר שתתבקש לשנות את שם המשתמש ל"הירש איינשטיין בוט" אשמח. שיהיה ברור שזה בוט שלך גם בלי צורך לעבור בדף המשתמש. כך גם נהוג בכל הבוטים הקיימים. אתה יכול לתייג אותי כאן כשתבקש ואבצע ישר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:41, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::[[מש:Neriah|נריה]], שלחתי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:12, 3 בפברואר 2026 (IST) *:::::::בוצע. תודה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) *::::::::תודה לך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בשבט ה'תשפ"ו • 23:16, 3 בפברואר 2026 (IST) == [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] == * שם מפעיל הבוט: [[משתמש:Nazshimy|Nazshimy]] שים לב - שיניתי את פרטי הבקשה מכיוון שבניתי בוט חדש טוב יותר * מטרה ומעט פרטים טכניים: להעלות הרבה ספרים בצורה מהירה ונוחה, יש לי אפשרות להוסיף ספרים שאין בויקיטקסט * תוכנה: מבוסס פייתון (לאחר עיבוד של HTML+JS) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:30, 15 בפברואר 2026 (IST) : לא הסתכלתי על עריכותיך. אך מה מנע ממך להעלות בקצב מהיר יותר? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:32, 15 בפברואר 2026 (IST) ::שצריך להעלות פרק פרק ידנית [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:33, 15 בפברואר 2026 (IST) ::: האם תוכל להתאים את הטקסט של שארית הספר לפי ההנחיות ב[[ויקיטקסט:הזנה אוטומטית]]? אם כן, אוכל לפצל את זה לעמודים נפרדים בעזרת הבוט שלי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 21:35, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::בשמחה, אך לא הבנתי לגמרי את ההנחיות שם. [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 21:38, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::: דוגמא לשינוי תוכן הדף עצמו [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D%2F%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D%2F%D7%9C%D7%90&diff=2987226&oldid=2987203 כאן], או הדף המרוכז [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8&diff=prev&oldid=2987229 כאן]. הכי חשוב - לפני כל כותרת של דף, תוסיף את הטקסט <code><nowiki>הזנהאוטומטית</nowiki></code>. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:00, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::תודה רבה ::::::מקווה שאעבוד על זה מחר בעזרת השם ::::::זה יקח זמן כנראה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 22:43, 15 בפברואר 2026 (IST) ::::::אוקיי אני חושב שזה מוכן אבל אני לא מצליח להעלות ::::::פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Unreasonably large addition of content ::::::איך אוכל לשלוח לך? אפשר גם קובץ TXT [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:42, 16 בפברואר 2026 (IST) :::::::[https://limewire.com/d/Cfimh#LOAPIpMxk3] :::::::אוקיי הנה [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:45, 16 בפברואר 2026 (IST) : כעיקרון, אני מתנגד למתן הרשאת בוט לעורכים שלא הראו הרבה הכירות עם המערכת, וידע טכני מתאים. אתסכל עכשיו על חיי אדם, האם אוכל לטפל ביתרת הספר בעזרת הבוט שלי. זה דורש קצת עיצוב מחדש, דבר שלדעתי צריך לעשות גם בדפים שכבר העלת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:05, 16 במרץ 2026 (IST) ::בזמן שעבר בנתיים בניתי בוטים אחרים לעריכה ולהעלאה ::- הם מסדרים את הטקסט הרבה יותר טוב ::- מחלקים לפרקים עצמאית ::- בונים תוכן עניינים לספר ::לא רציתי לגעת כרגע בחיי אדם כדי לא להשחית בטעות, לכן נוח לי יותר לעבוד על דף ריק ורק אם מתאים לחבר ::לכן - ::1 אם תרצה לבדוק שהבוט טוב אוכל לשלוח את הקודים ::2 אוכל להעלות את התוכן רק לדף המשתמש שלי, ובמידה והוא יהיה טוב תוכל להעביר אותו למקום הנכון ::3 בנוסף, אוכל להעלות מחדש בלי נדר את כל חיי אדם לדף המשתמש שלי ובמידה ותהיה מרוצה מהתוצאה תעביר את זה לדף האמיתי ::(כרגע לא אוכל משום שאין לי דגל בוט, אך ניתן לתת לי בשביל הניסיון) [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:05, 17 במרץ 2026 (IST) ::: אשמח לראות את הקוד. וגם אם יהיה בסדר, אעדיף להריץ אותו מחשבון הבוט שלי ולא "לחלק" עוד דגל בוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:14, 17 במרץ 2026 (IST) ::::בשמחה, אשלח את הקודים בקרוב [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 10:15, 17 במרץ 2026 (IST) ::::מצרף [https://drive.google.com/drive/folders/1UhnWgAUAVKJie_NQCOlQYX4XWGkK3C08?usp=drive_link קישור] לצפיה בפרוייקט [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16747-03|&#126;2026-16747-03]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16747-03|שיחה]] 10:31, 17 במרץ 2026 (IST) ::::: פרקים לא אמורים להיות כתובים במספרים, אלא באותיות. הקודים עצמם נכתבו על ידי בינה מלאכותית, מה שגורם לי לפקפק באמינותם.<br>למעשה - נשמע לי שגם הייצוא מספריה לא נעשה בצורה הטובה ביותר. יש דרך קבועה להעלאה מספריה, שפשוטה הרבה יותר מהשיטה שאתה מנסה. אולי אוכל לחסוך לך את העבודה, אך קודם אשמח לקבל קישור לספר בספריה – לוודא שהרישיון שם מאפשר לנו להעתיק את הטקסטים לכאן. לא בכל הספרים אנחנו יכולים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:48, 17 במרץ 2026 (IST) ::::::אשמח לשמוע איך ::::::כרגע אני מוריד json ידנית ::::::לגבי ספריא אני זוכר שזה מאגר חופשי ::::::[https://www.sefaria.org.il/Chayyei_Adam קישור לחיי אדם] [[משתמש:Nazshimy Bot|Nazshimy Bot]] ([[שיחת משתמש:Nazshimy Bot|שיחה]]) 13:01, 17 במרץ 2026 (IST) : אמנם זה דיון ישן, אבל {{נגד}} מובהק: בנוסף לסיבות שנריה רשם לעיל, נראה שהבוט נכתב ע"י AI. ‏כמו כן [[משתמש:Nazshimy]] נחסם ע"י [[משתמש:Nahum|Nahum]] בשל הפרת כללי הקהילה. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:28, 27 במאי 2026 (IDT) == Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) : --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:13, 22 במרץ 2026 (IST) have copied the discussion from your Village Pump to here as suggested ::I have very little knowledge of these technical computer issues. But I guess if i'm pressed to have an opinion can you please state what are the advantages in migrating all pages to https? why should we risk the chance of it causing problems? for what benefit? thanks -- [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:25, 22 במרץ 2026 (IST) :::Sure. see for example here: [[w:en:Wikipedia:Village pump (proposals)/Archive 134#Why we should convert external links to HTTPS wherever possible|''WPR:'' Why we should convert external links to HTTPS wherever possible]] -- [[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:42, 22 במרץ 2026 (IST) ::: We are not migrating pages, just improving the links. Most modern websites nowadays support https, and it is preferable to use this protocol whenever possible.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:01, 22 במרץ 2026 (IST) @[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]], Permissions for the bot updated. Thanks for your patience.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:44, 27 במאי 2026 (IDT) </div> ; הצבעה : {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:19, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:07, 22 במרץ 2026 (IST) : {{בעד}} ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:22, 27 במאי 2026 (IDT) eh2o9go7yva8fifrop40bdb2x94or3s 0 400976 3017691 2926420 2026-05-26T23:00:59Z OpenLawBot 8112 [3017637] עדכון סכומים 3017691 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות), התשע״ח–2018}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2469|תקנות ההנדסאים והטכנאים המוסמכים (אגרות) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8040.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1590|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8607.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 2576|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1646|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11850.pdf}}, {{ח:תיבה|1646|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2162|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12397.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}}, (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|אגרה בעד רישום במרשם|תיקון: [הודעות]}} {{ח:ת}} בעד רישום במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשולם אגרה בסך 89 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 105 ש״ח)}}. {{ח:סעיף|2|אגרה בעד בחינת גמר ממשלתית|תיקון: תש״ף, [הודעות]}} {{ח:ת}} בעד בחינת גמר ממשלתית הנערכת על ידי המכון להכשרה טכנולוגית (להלן – בחינת גמר) תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש״ח)}}; בעד רישום מאוחר לבחינת גמר אשר קיבל את אישור המכון להכשרה טכנולוגית, תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש״ח)}}, ובעד הגשת ערעור על ציון בבחינה כאמור תשולם אגרה נוספת בסך 36 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 43 ש״ח)}}; בתקנה זו, ”רישום מאוחר“ – רישום בתקופה של פחות משלושים ימים לפני מועד הבחינה. {{ח:סעיף|3|אגרה בעד בחינת הגנה על פרויקט גמר|תיקון: תש״ף, [הודעות]}} {{ח:ת}} בעד בחינה אשר עניינה הגנה על פרויקט גמר תשולם אגרה בסך 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2020; החל ממאי 2026, 237 ש״ח)}}. {{ח:סעיף|4||תיקון: תש״ף}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:סעיף|5|עדכון אגרות|תיקון: תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} סכומי האגרות הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנות 1 עד 3}} ישתנו ב־1 במאי של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד ששיעור השינוי עולה על 5%, ויעוגלו לשקל החדש השלם הקרוב; {{ח:תת}} לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש אפריל שקדם ליום השינוי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש אפריל שקדם ליום השינוי הקודם, ולעניין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – המדד שפורסם בחודש אוגוסט 2020. {{ח:תת|(ב)}} המנהל הכללי של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1 עד 3}} כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (א). {{ח:חתימות|כ״ח בתמוז התשע״ח (11 ביולי 2018)}} * '''חיים כץ'''<br>שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2fjwmm1bybz1v71yg1ytk6wkwew94wc 116 467847 3017638 2932778 2026-05-26T17:22:10Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3017638 wikitext text/x-wiki <שם> כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשנ"ד-1994 <מאגר תקן 2124469 קוד a163Y00000DuSBbQAN> <מקור> ((ק"ת תשנ"ד, 590|כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|5577)); ((תש"ע, 660|תיקון|6860)); ((תשע"א, 259|תיקון|6949)); ((תשע"ב, 1041|תיקון|7111)); ((תשפ"ו 2184|תיקון|12399)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 44(ג)]] [[=החוק|לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו קובעים כללים אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ב) : בכללים אלה - :- "ביקורת" - כמשמעותה [[בתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973]]; :- "הועדה" - הועדה שהתמנתה לפי [[סעיף 2]]; :- "הפקודה" - (((נמחקה);)) :- "חברה ממשלתית" - כהגדרתה [[בחוק]], ולרבות חברת-בת ממשלתית, כהגדרתה [[בחוק]]; :- "רואה חשבון" - לרבות שותפות של רואי חשבון, חברת רואי חשבון או כל התאגדות חוקית אחרת של רואי חשבון. @ 2. מינוי ועדה (תיקון: תשע"א, תשפ"ו) : (א) שר המשפטים ושר האוצר ימנו ועדה שתפקידה להמליץ בדבר מינויו וביטול מינויו של רואה חשבון לחברה ממשלתית, ובדבר קביעת שכרם של רואי חשבון לחברות ממשלתיות. : (ב) הועדה תהיה של שבעה חברים כמפורט להלן: :: (1) שלושה חברים מקרב הציבור אשר נמצאו בידי הועדה לבדיקת מינויים, כמשמעותה [[בחוק]], כשירים לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, כאמור [[בפרק ג' לחוק]] ובשינויים המחוייבים; :: (2) שני רואי חשבון מתוך רשימה של ארבעה רואי חשבון לפחות שהציעה לשכת רואי חשבון ואושרה בידי יושב ראש מועצת רואי חשבון; :: (3) יושב ראש מועצת רואי חשבון או עובד משרד המשפטים שיקבע שר המשפטים; :: (4) מי שמכהן בעת מינויו לחבר הועדה בתפקיד יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית, על פי הצעת הרשות. : (ב1) תוקף פעולותיה של הוועדה לא ייפגע מחמת שהתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר החברים המכהנים בה לא פחת מארבעה, ובהם יושב ראש הוועדה ולפחות חבר אחד שהוא רואה חשבון. : (ג) שר המשפטים ושר האוצר ימנו את יושב ראש הועדה מבין שלושת החברים מקרב הציבור. : (ד) תקופת המינוי של חברי הועדה תהיה 4 שנים. : (ה) הודעה על הרכב הועדה ומענה תפורסם ברשומות. @ 3. ניגוד עניינים : (א) לא ימונה אדם לחבר בועדה אם לדעת השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר בועדה. : (ב) לא ישתתף חבר הועדה בישיבתה אם לדעתו או לדעת היושב ראש עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הועדה באותה ישיבה. @ 4. רשימת רואי חשבון לחברות ממשלתיות : (א) רואה חשבון המעונין בהעסקתו כרואה חשבון של חברה ממשלתית רשאי להגיש בקשה לרשות, ובלבד שלא יציע העסקתו בחברה מסוימת. : (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצויינו הפרטים [[שבתוספת הראשונה]]; חל שינוי מהותי בפרט מפרטי הבקשה, יודיע על כך רואה החשבון מידית לרשות. : (ג) הרשות תקבע, לפי המלצת הועדה, אמות מידה להכללת רואי חשבון ברשימת רואי חשבון לחברות ממשלתיות, להתאמתם של רואי חשבון לסוגי חברות ממשלתיות (להלן - אמות המידה). @ 5. מינוי רואה חשבון לחברה ממשלתית מסוימת (תיקון: תשע"ב) : (א) רואה החשבון של חברה ממשלתית יתמנה בדרך הקבועה [[בסימן א' של הפרק החמישי בחלק ((ה))רביעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999]]. : (ב) הרשות תציע לועדה לפחות חמישה רואי חשבון מאלה שפנו אליה כאמור [[בסעיף 4]], ואשר נתוני משרדיהם מתאימים לחברה המסוימת, על פי אמות המידה. : (ג) הועדה תבחן את הצעת הרשות, ותמליץ על רואה חשבון מהכלולים בהצעה, או על יותר מרואה חשבון אחד, מהכלולים בהצעה, אם סברה הועדה, כי החברה זקוקה ליותר מרואה חשבון אחד, והכל בשים לב, בין היתר, לשיקולים המנויים [[בתוספת השניה]]. : (ד) המלצת הועדה תובא, באמצעות הרשות, לדיון באסיפה הכללית של החברה שעל סדר יומה מינוי רואה חשבון; החלטת האסיפה הכללית בדבר מינוי רואה חשבון טעונה אישור הרשות. @ 6. שכרם של רואי החשבון לחברות ממשלתיות : (א) שכרם של רואי החשבון לחברות הממשלתיות ייקבע בידי הרשות, ויעודכן על ידיה מזמן לזמן, הכל לאחר התייעצות עם הועדה. : (ב) הרשות, והועדה בבואה לייעץ לרשות, בדונם בקביעת שכר רואי החשבון ועדכונו, יתנו דעתם, בין היתר, לאלה: :: (1) השכר לשעת עבודה או הסדרי שכר אחרים המקובלים במקצוע ראיית החשבון; היה רואה החשבון התאגדות של רואי חשבון, יובא בחשבון דירוגם המקצועי של החברים או השותפים בהתאגדות ורואי החשבון העובדים בה; :: (2) השכר המקובל לגבי רואה חשבון במגזר הציבורי; :: (3) המורכבות וההיקף של פעילות החברה הממשלתית, ומאפיינים מיוחדים שלה; :: (4) שירותים נלווים לשירותי ראיית החשבון, שאותם אמור רואה החשבון לתת לחברה ושאינם נכללים בשכר הטרחה בעד הביקורת. @ 7. דו"ח דירקטוריון ודו"ח רואה חשבון : (א) יושב ראש הדירקטוריון ויושב ראש ועדת הביקורת של חברה ממשלתית יגישו לרשות מדי שנה, עד 30 באפריל, דו"ח בעניין ההתקשרות עם רואה החשבון של החברה, לגבי שנת הביקורת הקודמת, הכולל את הפרטים האמורים [[בתוספת השלישית]]. : (ב) רואה חשבון של חברה ממשלתית יגיש לרשות מדי שנה, עד 30 באפריל, דו"ח לגבי שנת הביקורת הקודמת, הכולל את הפרטים האמורים [[בתוספת הרביעית]]. : (ג) הרשות, לבקשת החברה ורואה החשבון שלה, רשאית להאריך את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בפרק זמן שלא יעלה על חודש אחד. @ 8. תוקפו של אישור למינוי (תיקון: תשע"ב) : (א) אישור הרשות למינוי רואה חשבון לחברה ממשלתית יינתן לתקופה שתקבע הרשות, ובלבד שהתקופה הכוללת של המינוי לא תעלה על שש שנים רצופות או שהמינוי יחול עד תום האסיפה השנתית שאחרי האסיפה השנתית שנתמנה בה, על פי המאוחר. : (ב)(1) הרשות רשאית, לאחר עיון בהמלצת הועדה, או על פי הנחיות שתקבע הועדה, לחזור ולאשר מינוי, ובלבד שכל אישור נוסף יהיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (א), ורואה החשבון לא ישרת את החברה במשך יותר משש שנים רצופות. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות, לאחר עיון בהמלצת הועדה, לחזור ולאשר שנה אחת נוסף על שש השנים אם סברה כי החלפת רואה החשבון עלולה לגרום נזק ממשי לחברה או לבעלי מניותיה. :: (3) בחברה ממשלתית המצויה בהפרטה, או בחברה בה אמור לחול שינוי יסודי במבנה החברה, רשאית הרשות, לאחר עיון בהמלצת הועדה, לחזור ולאשר מינוי רואה חשבון גם לאחר תום שבע שנים כאמור, אם סברה שהפסקת העסקתו של רואה החשבון תגרום נזק להפרטת החברה, או לשינוי כאמור. : (ג) לענין סעיף קטן (ב) רואים רואה חשבון ששימש את החברה במשך יותר מחמש תקופות מינוי עד לתחילת כללים אלה, כמי ששימש את החברה חמש תקופות מינוי. @ 9. (תיקון: תש"ע, תשע"ב) : (((בוטל).)) @ 10. (תיקון: תשע"ב) : (((בוטל).)) @ 11. ביטול האישור (תיקון: תשע"ב) : (א) הרשות רשאית לבטל את אישור המינוי של רואה החשבון שניתן לפי [[סעיף 8]] על יסוד חוות דעת מנומקת של הועדה, ובלבד שניתנה הזדמנות לחברה הממשלתית ולרואה החשבון להביא טענותיהם בפני הועדה. : (ב) בוטל אישור המינוי כאמור, תזמן החברה אסיפה כללית שעל סדר יומה סיום כהונתו של רואה החשבון ומינוי רואה חשבון אחר במקומו. @ 12. קבלת מידע : הרשות תעמיד לרשות הועדה כל מידע הנחוץ לה לצורך מילוי תפקידה, בכפוף להגבלות על פי כל דין. @ 13. ישיבות הועדה : (א) רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה, ובלבד שכל חברי הועדה זומנו לישיבה וסדר היום נשלח לכל החברים. : (ב) לא נכח היושב-ראש בישיבה, רשאים החברים המשתתפים בה לבחור מתוכם יושב ראש לאותה ישיבה. : (ג) היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הישיבה קול מכריע. : (ד) מנהל הרשות ונציגיו רשאים להשתתף בישיבות הועדה ובדיוניה ללא זכות הצבעה. : (ה) הועדה תקבע את נוהל עבודתה ודיוניה, ככל שאלה נחוצים ולא נקבעו בכללים אלה. @ 14. ביטול : כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשל"ז-1977 - בטלים. @ 15. תחילה : תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם. == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 4(ב)]]))) ==== @ : '''פרטים בבקשת רואה חשבון למנותו לחברה ממשלתית:''' @ 1. : שם המבקש, מענו, השכלתו, הוותק והנסיון המקצועי שלו; היה המבקש התאגדות רואי חשבון - יימסרו פרטים כאמור לגבי כל החברים או השותפים בהתאגדות, וכן רואי החשבון העובדים בה, תוך הבחנה בין עובדים קבועים לעובדים זמניים או עונתיים; @ 2. : היות המבקש רואה חשבון של חברה ממשלתית או היותו מועסק בחברה ממשלתית שלא למטרת ראיית חשבון כמשמעותה [[בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]], בהווה או בעבר - תוך ציון תקופת ההעסקה; @ 3. : נתונים על חברות עיקריות המבוקרות בידי המבקש - גודלן, עיקרי פעילותן והתמחויות הביקורת הנדרשות לגביהן; @ 4. : היות המבקש משמש רואה חשבון של חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בארץ או בחו"ל, ופירוט חברות אלה; @ 5. : יכולתו של המבקש לתת שירותים מחוץ לעיר שבה נמצא משרדו וציון עדיפויותיו למתן שירותים כאלה; @ 6. : קיומם של רואי חשבון ואנשי מקצוע אחרים מחוץ לישראל שעמם נוהג המבקש לעבוד או שבשירותיהם נוהג המבקש להיעזר, ופרטים עליהם ככל הנדרש; @ 7. : ענפים כלכליים שבהם מתמחה המבקש והעדפות המבקש לשמש כרואה חשבון לחברות ממשלתיות העוסקות בענפים כלכליים מסוימים, אם ישנן כאלה; @ 8. : פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. == תוספת שניה == ==== ((([[סעיף 5(ג)]]))) ==== @ : '''שיקולים שהועדה תשקול בבואה להמליץ על רואה חשבון לחברה ממשלתית:''' @ 1. : עסקי החברה שמבקשים למנות לה רואה חשבון ([[בתוספת זו]] - החברה), היקפם ומורכבותם; @ 2. : הכישורים, ההתמחויות והנסיון של רואה החשבון וצוות משרדו בתחומי פעילותה של החברה, ויכולתם לבקר את החברה בלוח הזמנים הדרוש; @ 3. : היות רואה החשבון מועסק כרואה חשבון של חברה ממשלתית אחרת; @ 4. : הצורך לרענן את עבודת ראיית החשבון בחברה, תוך התחשבות במספר השנים שרואה החשבון משמש בחברה, מחד גיסא, ובנסיבות מיוחדות המחייבות או מצדיקות את המשך העסקתו, מאידך גיסא; @ 5. : הימנעות מריכוז מספר חברות בידי מספר מצומצם של רואי חשבון, ובלבד שאין עקרון זה בא על חשבון טיב הביקורת; @ 6. : היות רואה החשבון משמש גם את חברת האם של החברה או חברת-בת שלה, ככל שנתון זה יועיל להחלת מדיניות חשבונאית אחידה על שתי החברות; @ 7. : אי תלותו של רואה החשבון בחברה המבוקרת, כנדרש בהוראות כל דין, ולרבות [[בתקנה 2 לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973]]; @ 8. : אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים לפגוע ביכולתם של בעלי המניות להסתייע ברואה החשבון כגורם מבקר מטעמם; @ 9. : כל שיקול מהותי אחר שיש בו כדי להשפיע על התאמת רואה החשבון לחברה. == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 7(א)]]))) ==== @ : '''פרטים שיש לכלול בדו"ח דירקטוריון חברה ממשלתית בדבר ההתקשרות עם רואה החשבון של החברה:''' @ 1. : פרטים לגבי ההערות המהותיות שהעלה רואה החשבון של החברה לענין מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת והחלטות הדירקטוריון או ועדותיו לגביהם; @ 2. : פרטים בדבר עיכובים בעבודת הביקורת, והאמצעים, המידע וכוח האדם הדרושים לרואה החשבון, לדעת דירקטוריון החברה, לשם מניעת עיכובים אלה; @ 3. : בחברה שטרם מונה לה רואה חשבון או שפג תוקף אישור הרשות למינוי רואה החשבון - פרטים בדבר הנסיון, הכישורים וההתמחויות הנדרשים מרואה החשבון, וכן בדבר מיקום משרדו; @ 4. : פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. == תוספת רביעית == ==== ((([[סעיף 7(ב)]]))) ==== @ : '''פרטים שיש לכלול בדו"ח רואה החשבון בדבר ההתקשרות עם חברה ממשלתית:''' @ 1. : ציון שנת הכספים הראשונה שבה החל רואה החשבון לבקר את החברה; @ 2. : פרטי המועסקים בידי רואה החשבון בטיפול בחברה בשנת הכספים האחרונה, לרבות תואריהם והכשרתם המקצועית, ושנות הנסיון בביקורת החברה; @ 3. : פרטים בדבר שינויי שיטה חשבונאיים ותיקוני אמדן חשבונאיים בדו"חות הכספיים של החברה, אם נעשו כאלו, לרבות עילות השינויים והתייחסות המבקר להם; @ 4. : פרטים בדבר תרומת רואה החשבון להעלאת רמתה המקצועית של מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת; @ 5. : פרטים בדבר האמצעים שבידי החברה לרבות מידע וכוח אדם הדרושים לרואה החשבון לשם מניעת עיכובים בעבודת הביקורת; @ 6. : פרטים בדבר אי תלות רואה החשבון; @ 7. : פרטים בדבר כל תלונה שהוגשה נגד רואה החשבון, חקירה שביצע לגביו כל גוף שהוא, החלטה או פסק שניתנו בענינו, והכל לגבי תקינות עבודת רואה החשבון, מאז האישור האחרון למינויו כרואה החשבון של החברה; @ 8. : פרטים נוספים בדבר ההתקשרות, ככל שתדרוש הרשות. <פרסום> ו' בשבט התשנ"ד (18 בינואר 1994) <חתימות> * אברהם (בייגה) שוחט שר האוצר * דוד ליבאי שר המשפטים 0g03wqm0sffylewswnwrez6x9ipfkqy 0 472770 3017690 2924680 2026-05-26T23:00:54Z OpenLawBot 8112 [3017638] תיקון תשפ"ו 3017690 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשנ״ד–1994}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 590|כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5577.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 660|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 259|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6949.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1041|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7111.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו 2184|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12399.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 44|סעיף 44(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו קובעים כללים אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביקורת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון)|בתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה שהתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק}}, ולרבות חברת־בת ממשלתית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון“ – לרבות שותפות של רואי חשבון, חברת רואי חשבון או כל התאגדות חוקית אחרת של רואי חשבון. {{ח:סעיף|2|מינוי ועדה|תיקון: תשע״א, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ושר האוצר ימנו ועדה שתפקידה להמליץ בדבר מינויו וביטול מינויו של רואה חשבון לחברה ממשלתית, ובדבר קביעת שכרם של רואי חשבון לחברות ממשלתיות. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה של שבעה חברים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} שלושה חברים מקרב הציבור אשר נמצאו בידי הועדה לבדיקת מינויים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק}}, כשירים לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק}} ובשינויים המחוייבים; {{ח:תתת|(2)}} שני רואי חשבון מתוך רשימה של ארבעה רואי חשבון לפחות שהציעה לשכת רואי חשבון ואושרה בידי יושב ראש מועצת רואי חשבון; {{ח:תתת|(3)}} יושב ראש מועצת רואי חשבון או עובד משרד המשפטים שיקבע שר המשפטים; {{ח:תתת|(4)}} מי שמכהן בעת מינויו לחבר הועדה בתפקיד יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית, על פי הצעת הרשות. {{ח:תת|(ב1)}} תוקף פעולותיה של הוועדה לא ייפגע מחמת שהתפנה מקום של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר החברים המכהנים בה לא פחת מארבעה, ובהם יושב ראש הוועדה ולפחות חבר אחד שהוא רואה חשבון. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים ושר האוצר ימנו את יושב ראש הועדה מבין שלושת החברים מקרב הציבור. {{ח:תת|(ד)}} תקופת המינוי של חברי הועדה תהיה 4 שנים. {{ח:תת|(ה)}} הודעה על הרכב הועדה ומענה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|3|ניגוד עניינים}} {{ח:תת|(א)}} לא ימונה אדם לחבר בועדה אם לדעת השרים, לאחר התייעצות עם הרשות, עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר בועדה. {{ח:תת|(ב)}} לא ישתתף חבר הועדה בישיבתה אם לדעתו או לדעת היושב ראש עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר הועדה באותה ישיבה. {{ח:סעיף|4|רשימת רואי חשבון לחברות ממשלתיות}} {{ח:תת|(א)}} רואה חשבון המעונין בהעסקתו כרואה חשבון של חברה ממשלתית רשאי להגיש בקשה לרשות, ובלבד שלא יציע העסקתו בחברה מסוימת. {{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצויינו הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}; חל שינוי מהותי בפרט מפרטי הבקשה, יודיע על כך רואה החשבון מידית לרשות. {{ח:תת|(ג)}} הרשות תקבע, לפי המלצת הועדה, אמות מידה להכללת רואי חשבון ברשימת רואי חשבון לחברות ממשלתיות, להתאמתם של רואי חשבון לסוגי חברות ממשלתיות (להלן – אמות המידה). {{ח:סעיף|5|מינוי רואה חשבון לחברה ממשלתית מסוימת|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} רואה החשבון של חברה ממשלתית יתמנה בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 5 סימן א|בסימן א׳ של הפרק החמישי בחלק {{ח:הערה|ה}}רביעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999}}. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תציע לועדה לפחות חמישה רואי חשבון מאלה שפנו אליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, ואשר נתוני משרדיהם מתאימים לחברה המסוימת, על פי אמות המידה. {{ח:תת|(ג)}} הועדה תבחן את הצעת הרשות, ותמליץ על רואה חשבון מהכלולים בהצעה, או על יותר מרואה חשבון אחד, מהכלולים בהצעה, אם סברה הועדה, כי החברה זקוקה ליותר מרואה חשבון אחד, והכל בשים לב, בין היתר, לשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}. {{ח:תת|(ד)}} המלצת הועדה תובא, באמצעות הרשות, לדיון באסיפה הכללית של החברה שעל סדר יומה מינוי רואה חשבון; החלטת האסיפה הכללית בדבר מינוי רואה חשבון טעונה אישור הרשות. {{ח:סעיף|6|שכרם של רואי החשבון לחברות ממשלתיות}} {{ח:תת|(א)}} שכרם של רואי החשבון לחברות הממשלתיות ייקבע בידי הרשות, ויעודכן על ידיה מזמן לזמן, הכל לאחר התייעצות עם הועדה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות, והועדה בבואה לייעץ לרשות, בדונם בקביעת שכר רואי החשבון ועדכונו, יתנו דעתם, בין היתר, לאלה: {{ח:תתת|(1)}} השכר לשעת עבודה או הסדרי שכר אחרים המקובלים במקצוע ראיית החשבון; היה רואה החשבון התאגדות של רואי חשבון, יובא בחשבון דירוגם המקצועי של החברים או השותפים בהתאגדות ורואי החשבון העובדים בה; {{ח:תתת|(2)}} השכר המקובל לגבי רואה חשבון במגזר הציבורי; {{ח:תתת|(3)}} המורכבות וההיקף של פעילות החברה הממשלתית, ומאפיינים מיוחדים שלה; {{ח:תתת|(4)}} שירותים נלווים לשירותי ראיית החשבון, שאותם אמור רואה החשבון לתת לחברה ושאינם נכללים בשכר הטרחה בעד הביקורת. {{ח:סעיף|7|דו״ח דירקטוריון ודו״ח רואה חשבון}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש הדירקטוריון ויושב ראש ועדת הביקורת של חברה ממשלתית יגישו לרשות מדי שנה, עד 30 באפריל, דו״ח בעניין ההתקשרות עם רואה החשבון של החברה, לגבי שנת הביקורת הקודמת, הכולל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת|(ב)}} רואה חשבון של חברה ממשלתית יגיש לרשות מדי שנה, עד 30 באפריל, דו״ח לגבי שנת הביקורת הקודמת, הכולל את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ג)}} הרשות, לבקשת החברה ורואה החשבון שלה, רשאית להאריך את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בפרק זמן שלא יעלה על חודש אחד. {{ח:סעיף|8|תוקפו של אישור למינוי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} אישור הרשות למינוי רואה חשבון לחברה ממשלתית יינתן לתקופה שתקבע הרשות, ובלבד שהתקופה הכוללת של המינוי לא תעלה על שש שנים רצופות או שהמינוי יחול עד תום האסיפה השנתית שאחרי האסיפה השנתית שנתמנה בה, על פי המאוחר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הרשות רשאית, לאחר עיון בהמלצת הועדה, או על פי הנחיות שתקבע הועדה, לחזור ולאשר מינוי, ובלבד שכל אישור נוסף יהיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (א), ורואה החשבון לא ישרת את החברה במשך יותר משש שנים רצופות. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאית הרשות, לאחר עיון בהמלצת הועדה, לחזור ולאשר שנה אחת נוסף על שש השנים אם סברה כי החלפת רואה החשבון עלולה לגרום נזק ממשי לחברה או לבעלי מניותיה. {{ח:תתת|(3)}} בחברה ממשלתית המצויה בהפרטה, או בחברה בה אמור לחול שינוי יסודי במבנה החברה, רשאית הרשות, לאחר עיון בהמלצת הועדה, לחזור ולאשר מינוי רואה חשבון גם לאחר תום שבע שנים כאמור, אם סברה שהפסקת העסקתו של רואה החשבון תגרום נזק להפרטת החברה, או לשינוי כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב) רואים רואה חשבון ששימש את החברה במשך יותר מחמש תקופות מינוי עד לתחילת כללים אלה, כמי ששימש את החברה חמש תקופות מינוי. {{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ע, תשע״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10||תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11|ביטול האישור|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית לבטל את אישור המינוי של רואה החשבון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} על יסוד חוות דעת מנומקת של הועדה, ובלבד שניתנה הזדמנות לחברה הממשלתית ולרואה החשבון להביא טענותיהם בפני הועדה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל אישור המינוי כאמור, תזמן החברה אסיפה כללית שעל סדר יומה סיום כהונתו של רואה החשבון ומינוי רואה חשבון אחר במקומו. {{ח:סעיף|12|קבלת מידע}} {{ח:ת}} הרשות תעמיד לרשות הועדה כל מידע הנחוץ לה לצורך מילוי תפקידה, בכפוף להגבלות על פי כל דין. {{ח:סעיף|13|ישיבות הועדה}} {{ח:תת|(א)}} רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה, ובלבד שכל חברי הועדה זומנו לישיבה וסדר היום נשלח לכל החברים. {{ח:תת|(ב)}} לא נכח היושב־ראש בישיבה, רשאים החברים המשתתפים בה לבחור מתוכם יושב ראש לאותה ישיבה. {{ח:תת|(ג)}} היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הישיבה קול מכריע. {{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות ונציגיו רשאים להשתתף בישיבות הועדה ובדיוניה ללא זכות הצבעה. {{ח:תת|(ה)}} הועדה תקבע את נוהל עבודתה ודיוניה, ככל שאלה נחוצים ולא נקבעו בכללים אלה. {{ח:סעיף|14|ביטול}} {{ח:ת}} כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשל״ז–1977 – בטלים. {{ח:סעיף|15|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטים בבקשת רואה חשבון למנותו לחברה ממשלתית:''' {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} שם המבקש, מענו, השכלתו, הוותק והנסיון המקצועי שלו; היה המבקש התאגדות רואי חשבון – יימסרו פרטים כאמור לגבי כל החברים או השותפים בהתאגדות, וכן רואי החשבון העובדים בה, תוך הבחנה בין עובדים קבועים לעובדים זמניים או עונתיים; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} היות המבקש רואה חשבון של חברה ממשלתית או היותו מועסק בחברה ממשלתית שלא למטרת ראיית חשבון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, בהווה או בעבר – תוך ציון תקופת ההעסקה; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} נתונים על חברות עיקריות המבוקרות בידי המבקש – גודלן, עיקרי פעילותן והתמחויות הביקורת הנדרשות לגביהן; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} היות המבקש משמש רואה חשבון של חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בארץ או בחו״ל, ופירוט חברות אלה; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} יכולתו של המבקש לתת שירותים מחוץ לעיר שבה נמצא משרדו וציון עדיפויותיו למתן שירותים כאלה; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} קיומם של רואי חשבון ואנשי מקצוע אחרים מחוץ לישראל שעמם נוהג המבקש לעבוד או שבשירותיהם נוהג המבקש להיעזר, ופרטים עליהם ככל הנדרש; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} ענפים כלכליים שבהם מתמחה המבקש והעדפות המבקש לשמש כרואה חשבון לחברות ממשלתיות העוסקות בענפים כלכליים מסוימים, אם ישנן כאלה; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''שיקולים שהועדה תשקול בבואה להמליץ על רואה חשבון לחברה ממשלתית:''' {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} עסקי החברה שמבקשים למנות לה רואה חשבון ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – החברה), היקפם ומורכבותם; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} הכישורים, ההתמחויות והנסיון של רואה החשבון וצוות משרדו בתחומי פעילותה של החברה, ויכולתם לבקר את החברה בלוח הזמנים הדרוש; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} היות רואה החשבון מועסק כרואה חשבון של חברה ממשלתית אחרת; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} הצורך לרענן את עבודת ראיית החשבון בחברה, תוך התחשבות במספר השנים שרואה החשבון משמש בחברה, מחד גיסא, ובנסיבות מיוחדות המחייבות או מצדיקות את המשך העסקתו, מאידך גיסא; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} הימנעות מריכוז מספר חברות בידי מספר מצומצם של רואי חשבון, ובלבד שאין עקרון זה בא על חשבון טיב הביקורת; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} היות רואה החשבון משמש גם את חברת האם של החברה או חברת־בת שלה, ככל שנתון זה יועיל להחלת מדיניות חשבונאית אחידה על שתי החברות; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} אי תלותו של רואה החשבון בחברה המבוקרת, כנדרש בהוראות כל דין, ולרבות {{ח:חיצוני|תקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון)#סעיף 2|בתקנה 2 לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל״ג–1973}}; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים לפגוע ביכולתם של בעלי המניות להסתייע ברואה החשבון כגורם מבקר מטעמם; {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} כל שיקול מהותי אחר שיש בו כדי להשפיע על התאמת רואה החשבון לחברה. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטים שיש לכלול בדו״ח דירקטוריון חברה ממשלתית בדבר ההתקשרות עם רואה החשבון של החברה:''' {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} פרטים לגבי ההערות המהותיות שהעלה רואה החשבון של החברה לענין מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת והחלטות הדירקטוריון או ועדותיו לגביהם; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} פרטים בדבר עיכובים בעבודת הביקורת, והאמצעים, המידע וכוח האדם הדרושים לרואה החשבון, לדעת דירקטוריון החברה, לשם מניעת עיכובים אלה; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} בחברה שטרם מונה לה רואה חשבון או שפג תוקף אישור הרשות למינוי רואה החשבון – פרטים בדבר הנסיון, הכישורים וההתמחויות הנדרשים מרואה החשבון, וכן בדבר מיקום משרדו; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} '''פרטים שיש לכלול בדו״ח רואה החשבון בדבר ההתקשרות עם חברה ממשלתית:''' {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:ת}} ציון שנת הכספים הראשונה שבה החל רואה החשבון לבקר את החברה; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}} {{ח:ת}} פרטי המועסקים בידי רואה החשבון בטיפול בחברה בשנת הכספים האחרונה, לרבות תואריהם והכשרתם המקצועית, ושנות הנסיון בביקורת החברה; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}} {{ח:ת}} פרטים בדבר שינויי שיטה חשבונאיים ותיקוני אמדן חשבונאיים בדו״חות הכספיים של החברה, אם נעשו כאלו, לרבות עילות השינויים והתייחסות המבקר להם; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}} {{ח:ת}} פרטים בדבר תרומת רואה החשבון להעלאת רמתה המקצועית של מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}} {{ח:ת}} פרטים בדבר האמצעים שבידי החברה לרבות מידע וכוח אדם הדרושים לרואה החשבון לשם מניעת עיכובים בעבודת הביקורת; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 4 פרט 6}} {{ח:ת}} פרטים בדבר אי תלות רואה החשבון; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 4 פרט 7}} {{ח:ת}} פרטים בדבר כל תלונה שהוגשה נגד רואה החשבון, חקירה שביצע לגביו כל גוף שהוא, החלטה או פסק שניתנו בענינו, והכל לגבי תקינות עבודת רואה החשבון, מאז האישור האחרון למינויו כרואה החשבון של החברה; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 4 פרט 8}} {{ח:ת}} פרטים נוספים בדבר ההתקשרות, ככל שתדרוש הרשות. {{ח:חתימות|ו׳ בשבט התשנ״ד (18 בינואר 1994)}} * '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר * '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] soujxgyphr06xe5gwuxb7nzqjlzvqly 116 473217 3017633 3000298 2026-05-26T17:11:25Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו מס' 2 3017633 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ"ח-1997 <מאגר תקן 2127274 קוד a163Y00000DuSDaQAN> <מקור> ((ק"ת תשנ"ח, 40|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|5859)); ((תשס"ה, 268|תיקון|6356)), ((423|תיקון מס' 2|6368)); ((תשס"ט, 1197|תיקון|6802)); ((תשע"א, 633|תיקון|6974)), ((1376|תיקון מס' 2|7032)); ((תשע"ב, 1077|תיקון|7133)); ((תשע"ו, 1457|תיקון|7677)); ((תשע"ח, 1130|תיקון|7965)); ((תש"ף, 1408|תיקון|8560)); ((תשפ"ג, 112|תיקון|10357)); ((תשפ"ו, 1664|תיקון|12332)), ((2190|תיקון מס' 2|12401)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 7]] [[+|ו-63]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם הרשות, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"א-2, תשע"ח, תשפ"ג, תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "בקשה" - בקשה לרשיון, לחידושו או לשינויו; :- "הון עצמי" ו"חברה-בת" - כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "הוראות החשב הכללי" - הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס' 7.3.7, שעניינה ערבויות דיגיטליות, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר; :- "זכויות במקרקעין" - (((נמחקה);)) :- "יחידת ייצור" - מערכת טכנית המיועדת להמרת אנרגיה ממקור כלשהו לאנרגיה חשמלית או לאנרגיה חשמלית ותרמית שימושית או לאנרגיה חשמלית ומכנית שימושית; אפשר שיחידת ייצור תכלול יותר ממחולל (גנרטור) אחד, אם מערכות הנעת המחוללים (גנרטורים) קשורות בקשר טכנולוגי לשם ניצול מרבי של אותו מקור אנרגיה; :- "כללי עסקאות" - [[=כללי עסקאות|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש"ס-2000]]; :- "מבקש" - יחיד או תאגיד המגיש בקשה; :- "מקרקעי ישראל" - כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]]; :- "רשיון" - רשיון לפעילות; :- "שווי" - ערך, בהתאם לדו"חות הכספיים של המבקש או בהתאם לתכנית עסקית אחרת, אשר יגיש מבקש רשיון לפי דרישת הרשות; :- "תקנות קוגנרציה" - [[=תקנות קוגנרציה|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס"ה-2004]]; :- "תקנות קונבנציונלי" - [[=תקנות קונבנציונלי|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס"ה-2005]]. == פרק ב': בקשה לרשיון == === סימן א': מתכונת הבקשה ותוכנה === @ 2. מתכונת הבקשה : בקשה תהיה לפעילות אחת ולמקום או אזור מוגדר, ולענין ייצור - ליחידת ייצור אחת. @ 3. הגשת בקשה (תיקון: תשס"ט) : (א) בקשה תוגש לפי טופס הבקשה [[שבתוספת הראשונה]]. : (ב) הבקשה תיחתם ביד המבקש, ואם הוא תאגיד - ביד מי שהוסמך לחייב את התאגיד בחתימתו, ויצורף לה אישור של עורך דין או של רואה חשבון, בדבר זכויות החתימה בתאגיד והסמכתו של החותם להגיש את הבקשה. : (ג) מבקש יגיש את בקשתו במשרדי הרשות, והרשות תאשר בכתב, את קבלת הבקשה, תוך 14 ימי עבודה ממועד קבלתה. @ 4. סוג הבקשה : (א) מבקש יציין בבקשה את סוג הרשיון המבוקש ויפרט את הפעילות שלשמה הוא מבוקש וכן את תקופת הפעילות. : (ב) מבקש יציין אם היא בקשה ראשונה לרשיון, בקשה לחידוש רשיון או לשינויו וכן אם הגיש בקשה לרשיון נוסף, אם בידו רשיון נוסף או אם הוא בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון אחר או במבקש רשיון אחר, או אם בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בו הוא בעל רשיון או מבקש רשיון אחר. === סימן ב': מידע ומסמכים === @ 5. מבקש שהוא יחיד : מבקש שהוא יחיד יכלול בבקשתו מידע מלא, מפורט ומדויק לפי אלה: : (1) שם מלא, מספר תעודת זהות, מען ומספר טלפון; : (2) עיסוק והכשרה מקצועית; : (3) היותו בעל עניין או מחזיק אמצעי שליטה בתאגידים; : (4) נסיון בתחום הפעילות שלגביו הוא מבקש רשיון; : (5) אזרחות ומקום מגורים קבוע. @ 6. מבקש שהוא תאגיד : (א) מבקש שהוא תאגיד, ימסור פרטים מלאים ומדויקים לגבי אלה: :: (1) בחברה - שם, מספר רישום, מטרות, הון רשום ומונפק, והון נפרע, משרד רשום, בעלי מניות וחלקם היחסי בהון החברה, נושאי משרה, בעלי ענין או מחזיקים באמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בחברה, היות החברה בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין, בתאגידים אחרים, הסכמים בין בעלי מניות, והסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בחברה או לענין הפעלת שליטה בחברה בדרך אחרת ונסיון בתחום שלגביו מבוקש הרשיון; :: (2) בשותפות - שם, מספר רישום, מהות עסקים של השותפות, סוג השותפות, זהות השותפים, אחריותם וחלקם היחסי בשותפות, ממלאי תפקידים בכירים, בעלי ענין או מחזיקים באמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין בשותפות, היותה של השותפות בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בתאגידים אחרים, הסכמים בין השותפים, הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בשותפות או לענין הפעלת שליטה בשותפות בדרך אחרת ונסיון בתחום שלגביו מבוקש הרשיון; :: (3) הסכמים מהותיים למימון הפעילות על פי הרשיון; :: (4) תכנית עסקית לחמש השנים הראשונות של תקופת הרשיון או לתקופה קצרה יותר אם הרשיון הוא לזמן קצר יותר, לרבות פירוט השקעות והוצאות צפויות לתפעול ותחזוקה ודו"חות כספיים פרופורמה הכוללים, בין היתר, תזרים מזומנים וחוות דעת רואה חשבון לענינם; : (ב) מבקש שהוא תאגיד ימציא העתקים נכונים ותקפים של אלה: :: (1) מסמכי ההתאגדות או מסמכי היסוד של התאגיד, בחברה - החלטות מיוחדות והסכמים בין בעלי מניות, לרבות הסכמי הצבעה; ובשותפות - הודעות לרשם השותפויות לפי [[+|סעיפים 7]] [[ו-9 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]], והסכמים בין השותפים, לרבות הסכמי הצבעה; :: (2) אישור על ניהול ספרי חשבונות כדין; :: (3) תעודת "עוסק מורשה" לפי [[סעיף 53 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]]; : (ג) מבקש יצרף לבקשתו תצהיר כי לא נתמלא לגביו אף אחד מן הסייגים [[שבסעיף 6(ב) לחוק]] לקבלת רשיון, לפי הטופס [[שבתוספת השניה]]. @ 7. צירוף אישורים והיתרים : קיימת חובה על פי דין לקבל רשיון או היתר, למעט רשיון לפי [[החוק]], לביצוע פעילות לפי הרשיון המבוקש, יצרף המבקש העתק של רשיון או היתר כאמור. @ 8. אימות מסמכים : מסמך מן המסמכים המפורטים [[בתקנות 6]] [[ו-7]] שאינו מקור, יאומת בידי עורך דין או רואה חשבון לענין התאמתו למקור. @ 9. פרטים בדבר התאמתו של המבקש לקבלת הרשיון : (א) מבקש יכלול בבקשתו פרטים מלאים אודות התאמתו לביצוע הפעילות לפי הרשיון נושא הבקשה, לרבות - :: (1) האמצעים הכלכליים העומדים לרשותו לשם ביצוע הפעילות לפי הרשיון במשך תקופת תוקפו של הרשיון; :: (2) האמצעים הטכניים והמיתקנים העומדים לרשותו לשם ביצוע הפעילות לפי הרשיון; :: (3) כוח האדם המקצועי והכללי שמעסיק או יעסיק המבקש לצורך הפעילות לפי הרשיון. : (ב) מבקש יצרף מסמכים המאמתים את יכולתו לבצע את הפעילות לפי הרשיון. === סימן ג': רשיון הולכה ורשיון חלוקה === @ 10. בקשה לרשיון הולכה או לרשיון חלוקה (תיקון: תשס"ט) : (א) בנוסף לאמור [[בתקנות 2 עד 4]] [[ו-6 עד 9]], תכלול בקשה לרשיון הולכה או רשיון חלוקה, פרטים בדבר אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) מידע על הסכמי הידע עם גורמים בארץ ובחוץ לארץ שהמבקש צד להם, לצורך הפעילות לפי הרשיון; :: (4) דו"חות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון של החברה המבקשת, לשלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה; חברה הרשומה תקופה קצרה משלוש שנים, תגיש דו"חות כספיים, של חברה או שותפות שהיא בעלת שליטה בחברתו של המבקש, מבוקרים כאמור בידי רואה חשבון; :: (5) דו"חות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון של חברה או שותפות שהיא בעלת ענין או מחזיקה אמצעי שליטה בחברתו של המבקש או שהמבקש הוא בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בה, לשלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה; :: (6) תיאור מלא של המקרקעין שלמבקש זכויות בהם, בצירוף מסמכים המעידים על זכויות אלה; :: (7) פירוט הזכויות שיש לצד ג' בנכסים של המבקש, לרבות שיעבודים; :: (8) שמות נושאי משרה במבקש. @ 11. פרטים לרשיון הולכה : מבקש רשיון הולכה יכלול בבקשה פרטים ותיאור, לרבות תיאור טכני, של מיתקני החשמל ורשת החשמל שבאמצעותם יבצע את הפעילות על פי הרשיון, לפי אלה: : (1) תיאור גבולות מערכת ההולכה, בצירוף תשריט; : (2) אופן חיבור המערכת לתחנת כוח ולרשת החשמל; : (3) תיאור תחנת המיתוג ותחנת המשנה שלמבקש הרשיון זכויות בהן; לענין זה, "תחנת מיתוג" - מיתקן ממיתקני רשת החשמל, המקבל חשמל ממקור ייצור על עליון ומעבירו לתחנת משנה; : (4) מספר שנאים ויכולת ההשנאה ברמות מתחים שונות; : (5) היכולת למלא את הדרישות הטכניות והתפעוליות לחיבור יצרני חשמל פרטיים או בעלי רשיון ייצור עצמי לרשת החשמל; : (6) האמצעים להבטחת בטיחות רשת החשמל וסדירות פעילותה; : (7) תכנית פיתוח מערכת ההולכה לחמש השנים הבאות: : (8) תכנית אחזקה למערכת ההולכה; : (9) איבודים משוערים של חשמל בהולכה. @ 12. פרטים לרשיון חלוקה : מבקש רשיון חלוקה יפרט ויתאר את דרך פעולתה של רשת החשמל המשמשת לפעילותו לפי הרשיון (להלן - רשת החלוקה), לפי אלה: : (1) תיאור תחנות המשנה המחוברות לרשת החלוקה; : (2) מספר שנאי החלוקה ויכולת ההשנאה ברמות מתחים שונות; : (3) תכנית פיתוח של רשת החלוקה; : (4) תכנית אחזקה של רשת החלוקה; : (5) האמצעים להבטחת בטיחות רשת החלוקה וסדירות אספקת החשמל; : (6) איבודים משוערים של חשמל בחלוקה. @ 13. ציון פעולות נוספות : מבקש רשיון הולכה או רשיון חלוקה יציין בבקשתו פעולות אחרות, כאמור [[בסעיף 6(ד) לחוק]], שבהן הוא מבקש לעסוק, בנוסף לפעילויות לפי רשיונו או רשיונותיו ואת הפעולות הנלוות. === סימן ד': בקשה לרשיון ייצור === @ 14. פרטי בקשה לרשיון ייצור : בנוסף להוראות [[תקנות 2 עד 9]], מבקש רשיון ייצור - : (1) יציין בבקשתו את הספק הייצור שלגביו מבוקש הרשיון ואת האמצעים הטכניים שבהם הוא מבקש לייצר חשמל, לרבות תיאור מלא של יחידות הייצור ותחנות הכוח שישמשו לצורך פעילותו לפי הרשיון; : (2) ימציא תכנית של תחנת הכוח שבאמצעותה הוא מבקש לייצר חשמל לפי הרשיון, יתאר את כושר הייצור של תחנת הכוח ויחידות הייצור, ותפוקת השיא שלהן; בתקנה זו, "תכנית" - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]]; : (3) יציין בבקשתו, אם מכר בעבר חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני ואת פרטי ההתקשרות עמו, בין אם פגה ההתקשרות ובין אם היא תקפה; : (4) יציין בבקשתו למי הוא מבקש למכור חשמל; : (5) יציין בבקשתו את כמות החשמל שהוא מבקש לייצר ולמכור לבעל רשיון ספק שירות חיוני ואת הכמות שהוא מבקש למכור לאחר; : (6) יציין בבקשתו את סוגי הדלק שבהם הוא מתכוון להשתמש בהפעלת יחידות הייצור ותחנת הכוח. === סימן ה': רשיון ייצור עצמי === @ 15. פרטי בקשה לרשיון ייצור עצמי : (א) בנוסף להוראות [[תקנות 2 עד 9]], מבקש רשיון ייצור עצמי, יציין בבקשתו את הספק הייצור שלגביו מבוקש הרשיון. : (ב) מבקש רשיון ייצור עצמי המבקש למכור חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני, יציין בבקשתו את שם ספק השירות החיוני לו הוא מבקש למכור חשמל ואת כמות החשמל שהוא מבקש למכור לו. : (ג) מבקש רשיון ייצור עצמי, המבקש למכור חשמל לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון, יפרט את החזקותיו והשקעותיו במישרין או בעקיפין באותו תאגיד ואת החזקותיו, במישרין או בעקיפין, של אותו תאגיד בו, וכן את כמות החשמל שהוא מבקש למכור לאותו תאגיד, ויצרף תיאור מלא של המקרקעין שדרכם יוליך חשמל על פי רשיונו בציון בעלי הזכויות באותם מקרקעין. : (ד) מבקש רשיון ייצור עצמי יתאר בבקשתו את השימוש העצמי שיעשה בחשמל שהוא מבקש לייצר על פי רשיונו ואת כמות החשמל שהוא מבקש לייצר לשימושו העצמי. === סימן ו' - רישיון הספקה (תיקון: תשס"ט) === @ 15א. פרטי בקשה לרישיון הספקה (תיקון: תשס"ט) : נוסף על [[תקנות 2 עד 9]] מבקש רישיון הספקה יציין בבקשתו - : (1) רישיונות נוספים, לרבות רישיונות מותנים לפי [[תקנות קוגנרציה]], [[תקנות קונבנציונלי]] [[וכללי עסקאות]], שבהם הוא מחזיק, במישרין או בעקיפין, או שמחזיק אמצעי שליטה בו מחזיק, או שחברה קשורה בו מחזיקה; : (2) סוג והיקף הצרכנים שאתם הוא מבקש להתקשר; : (3) ההסדרים המתוכננים בינו לבין מנהל המערכת לקבלת שירותי תשתית, שירותי גיבוי, ושירותים נלווים לרבות שירותי גבייה; : (4) אם למבקש אין רישיונות נוספים לפעילות - פירוט המקורות לרכישת החשמל לצורך מכירתו לצרכנים. @ 15ב. תקופת רישיון הספקה (תיקון: תשס"ט) : תקופת תוקפו של רישיון הספקה תהיה - : (1) למי שהוא בעל רישיון חלוקה - לפי תוקף רישיון החלוקה שבו הוא מחזיק; : (2) למי שאינו בעל רישיון חלוקה - עד 20 שנים. === סימן ז': רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי (תיקון: תשע"ב) === @ 15ג. הגדרות (תיקון: תשע"ב, תשפ"ו-2) : (א) לעניין [[סימן זה]] - ::- "לקוח" - אדם הרוכש חשמל מבעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי; ::- "לקוח מזדמן" - לקוח שאינו לקוח קבוע; ::- "לקוח קבוע" - לקוח רשום אצל בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי; ::- "מסופון אשראי" - מכשיר או מערכת המשמשים לביצוע פעולות סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב והעברת כספים באמצעות העברת פרטי חיוב לאישור עסקה; ::- "עמדת טעינה" - מכשיר חשמלי ייעודי המשמש לטעינת רכב חשמלי; ::- "עמדת טעינה מהירה" - עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה הוא 50 קילו-וואט או יותר, ואינו עולה על 150 קילו-וואט; ::- "עמדת טעינה אולטרה מהירה" - עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה עולה על 150 קילו-וואט; ::- "רכב חשמלי" - כהגדרתו [[בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]. @ 15ד. פרטי בקשה לרישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי (תיקון: תשע"ב, תשפ"ו-2) : (א) על רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יחולו [[תקנה 15א]] למעט [[תקנה 15א|פסקה (2)]], [[ותקנה 15ב]]. : (ב) נוסף על כך, מבקש רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יציין בבקשתו את מערכות המחשוב למדידה וניהול של הספק החשמל הנצרך מעמדת הטעינה ולזיהוי הרכב הנטען, ואת מנגנוני התקשורת בין עמדת הטעינה לבין בעל רישיון חלוקה, שיהיו בה והאמצעים המשמשים להתחשבנות לעניין צריכת החשמל בין בעל הרישיון לבין לקוחותיו, ובכלל זה מערכות לסליקה והפקת חשבונות ומערכות שמאפשרות קבלה ושמירה של נתוני צריכה ופרטי לקוחות. @ 15ה. טעינה חופשית (תיקון: תשע"ב) : (א) הסכם התקשרות בין בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי לבין לקוח לא יכלול - :: (1) הוראות המגבילות אפשרות הלקוח להפסיק את ההסכם בכל זמן; :: (2) הוראות המגבילות אפשרות הלקוח להטעין את רכבו באמצעות בעלי רישיונות אחרים. : (ב) בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי - :: (1) לא יסרב לתת שירותים ללקוחות מזדמנים; :: (2) לא ייתן עדיפות בהספקת האנרגיה החשמלית ללקוחותיו הקבועים על פני לקוחות מזדמנים; לעניין זה, "עדיפות" - למעט עלות הטעינה שפורסמה לפי [[תקנה 15ו]]. @ 15ו. פרסום עלות הטעינה (תיקון: תשע"ב, תשפ"ו-2) : בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יפרסם את עלות הטעינה ללקוחות מזדמנים באופן מקוון ונגיש בלא צורך ברישום ובעמדה מהירה או בעמדה אולטרה מהירה בעל רישיון ההספקה לטעינת רכב חשמלי יפרסם את התעריפים גם בסמוך לעמדת הטעינה החל מיום הפעלת מסופון האשראי בעמדה זו. @ 15ז. בקרה על רשת החלוקה (תיקון: תשע"ב, תשפ"ו-2) : (א) ראה בעל רישיון חלוקה כי יש חשש לאמינות ולרציפות חלוקת החשמל כתוצאה מטעינת רכב חשמלי, יפעיל אמצעים שונים לרבות מכשור מתאים לבקרה ולניהול של עומסי הביקוש על רשת החלוקה. : (ב) (((בוטלה).)) == פרק ג': הוראות מיוחדות == @ 16. חידוש רשיון או שינויו (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בקשה לחידוש רשיון, תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת הרשיון ותכלול דו"ח מפורט אודות היקף הפעילות של המבקש בתקופת הרשיון; בבקשה כאמור יפרט המבקש שינויים שחלו בפרטים שמסר לראשונה. : (ב) בעל רשיון שבידו רשיון לתקופה של שנה או לתקופה קצרה יותר, יגיש בקשה לרשיון לא יאוחר משלושה חודשים לפני תום תקופת רשיונו. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להורות ברישיונו של ספק שירות חיוני כי בקשתו לחידוש רישיון, תוגש לא יאוחר משלוש שנים לפני תום תקופת רשיונו. : (ד) הוגשה בקשה לעריכת שינוי ברשיון, יצורף לבקשה הסבר בכתב, על סוג השינוי, היקפו, מהותו, משמעותו והשלכותיו השונות. : (ה) לא הוגשה בקשה לחידוש רשיון כאמור בתקנה זו, ייערך מכרז לבחירת בעל רשיון חדש במקום בעל הרשיון שתוקף רשיונו פג. @ 17. שמירת סודיות (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : הרשות וכל מי שהגיעו אליו ידיעה, דין וחשבון או מסמך שנמסר לו לפי תקנות אלה, לא יגלה אותם לזולת, אלא אם כן נדרש הדבר על פי כל דין או לצורך ביצוע הוראות [[החוק]] ותקנות אלה. == פרק ד': סדר פעולות == @ 18. דרישת תיקונים, השלמה והודעה על שינויים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) השר או הרשות רשאים לדרוש תיקון או השלמה של הבקשה וכל מידע נוסף הדרוש לצורך החלטה בבקשה. : (ב) מבקש רשיון או בעל רשיון יודיע לרשות על כל שינוי שחל בפרטים, במסמכים או במידע שמסר לענין בקשתו, לא יאוחר מ-7 ימים מיום השינוי. == פרק ה': תנאים למתן רשיון ודרכי בחירה בין מבקשי רשיון == @ 19. הגשת בקשה תקינה (תיקון: תשס"ט) : לא יינתן רשיון אלא למי שהגיש בקשה מלאה שצורפו לה כל המסמכים כנדרש בתקנות אלה והומצא כל המידע הנחוץ, לדעת הרשות או השר, למתן החלטה בבקשה, לרבות כל נתון, ותיאור של יחידת ייצור, תחנת כוח ומיתקני חשמל אשר ישמשו לפעילות לפי הרשיון. @ 20. תנאים למתן רשיון ייצור (תיקון: תשס"ה, תשס"ט, תשע"א, תשע"ו, תשע"ח, תש"ף, תשפ"ג) : (א) בנוסף לאמור [[בתקנות 2 עד 9]] [[ו-14]] לא יינתן רשיון ייצור אלא אם כן נתמלאו תנאים אלה: :: (1) המבקש הוכיח יכולת כספית; לענין זה, "יכולת כספית" - ::: (א) בחברה בעלת הון מניות ובשותפות - ההון העצמי יהיה בסכום שלא יפחת מ-20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח המשמשת לפעילות על פי הרשיון, ואם מבקש הרישיון הוא שותפות - הוא גם יתחייב להמציא דוחות כספיים שנתיים מבוקרים מדי שנה, להוכחת עמידתו בדרישת ההון העצמי כאמור; ::: (ב) בחברה ללא הון מניות, ביחיד או באגודה שיתופית, אם המבקש המציא לרשות ערבות בנקאית למשך כל תקופת הרשיון, בשיעור שלא יפחת מ-20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח כאמור; :: (2) שיעור המימון העצמי של יחידת ייצור או תחנת כוח לא יפחת מ-20% משוויה; היה לבעל רשיון יותר מרשיון אחד או הגיש כמה בקשות לרשיון יידרש הון עצמי ושיעור מימון עצמי שלא יפחת מהשיעור הנדרש לפי פסקאות (1) ו-(2), לכל אחד מן הרשיונות שבידיו או שהוא מבקש; :: (3) במבקש יתקיימו כל אלה: ::: (א) המבקש הוא בעל זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין, שהוקמה בהם יחידת ייצור או תחנת כוח, המאפשרת לו שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל; המבקש יוכיח את קיומה של זכות כאמור באמצעות תצהיר ערוך לפי [[תוספת 3א|הטופס שבתוספת השלישית א']] אשר חתום בידי המבקש ומאומת בידי עורך דין; ::: (ב) אם הוקמה יחידת הייצור או תחנת הכוח במקרקעין שהם מקרקעי ישראל - בידי המבקש אסמכתה כי ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל להיתר בנייה לפי [[תקנה 36(ה) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016]]; ואולם אם יחידת הייצור או תחנת הכוח שהוקמה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל היא מהמפורטות [[בסעיף 60א(ב)(4) ו-(6) לחוק]] והחזקה בה תועבר מחברת החשמל למבקש מכוח הסכם מכר - בידי המבקש אישור מרשות מקרקעי ישראל שלפיו אין מניעה לתת למבקש הרישיון זכויות המאפשרות לו שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל למשך כל תקופת הרישיון; :: (4) המבקש הוא בעל זכויות ביחידת ייצור או תחנת כוח שמתקיימות בה הדרישות הטכניות הנדרשות לקבלת הרשיון או התחייב להיות בעל זכויות כאמור במועד שתורה הרשות ולהנחת דעתה; :: (5) אם יחידת הייצור או תחנת הכוח טרם הוקמה - בידי המבקש היתר בניה להקמת יחידת ייצור או תחנת כוח לצורך פעילות לפי הרשיון; :: (6) הציוד המיועד העומד לרשות המבקש לפעילות לפי הרשיון, הוא במצב תקין וראוי לשימוש, להנחת דעתה של הרשות, והמבקש התחייב כי הציוד האמור יהיה במצב זה במשך כל תקופת תוקפו של הרשיון; :: (7) המבקש התחייב להפעיל את יחידת הייצור או את תחנת הכוח בסוגי דלק שאישרה הרשות; :: (8) המבקש התחייב להתחיל בפעילות לפי הרשיון במועד שהורתה הרשות; :: (9) המבקש זכה במכרז לפעילות במשק החשמל שפרסם השר, אם פורסם מכרז כאמור; : (10) המבקש הציג לפני הרשות, עובר לקבלת הרישיון, תכנית אסטרטגית כלכלית לניהול סיכונים כמפורט [[בתוספת הרביעית]]. : (ב) תקנת משנה (א)(1) ו-(2) לא תחול על - :: (1) מבקש רישיון ייצור, בהספק שאינו עולה על 10 מגוואט; :: (2) מי שיינתן לו רישיון ייצור לאחר שזכה באחד מהמכרזים המפורטים להלן ובמסגרת תנאי המכרז אישר השר הסדר אחר להוכחת איתנות כלכלית ולעמידת הזוכה במכרז במלוא ההתחייבויות החלות עליו לפי הוראות הדין והמכרז - ::: (א) מכרז שפורסם לפי החלטת ממשלה מס' 3338, מיום כ' באדר ב' התשס"ח (27 במרס 2008); ::: (ב) מכרז שפורסם לפי החלטת ממשלה מס' 2117, מיום כ"ח בתשרי התשע"ה (22 באוקטובר 2014); ::: (ג) מכרז להקמת מיתקן לטיפול בפסולת עירונית באזור השפד"ן. @ 20א. הפחתת שיעור הון עצמי (תיקון: תשס"ט, תש"ף) : (א) חברה בעלת הון מניות או שותפות שקיבלה רישיון ייצור, תהיה רשאית להפחית את שיעור ההון העצמי הקבוע [[בתקנה 20(א)(1)(א)]] במהלך תקופת הרישיון אחרי 3 שנים מיום מתן הרישיון - לשיעור של 15% משווי יחידת הייצור או תחנת הכוח המשמשת לפעילות על פי הרישיון. : (ב) מי שקיבל רישיון ייצור, לפי [[תקנה 20(א)(1)(ב)]] יהיה רשאי להפחית את שיעורי הערבות לפי תקנה זו במועדים ובשיעורים המקבילים לאמור בתקנת משנה (א). @ 21. תנאים למתן רשיון ייצור עצמי : לא יינתן רשיון ייצור עצמי אלא אם כן המבקש מילא אחר הוראות [[תקנה 20(א)(3) ער (8)]]. @ 22. יחידת ייצור (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) : לכל יחידת ייצור יינתן רשיון נפרד, וניתן לקבוע ברישיון כי ליחידת ייצור יינתן יותר מרישיון אחד או כי יחולו עליה הוראות שונות לעניין העסקאות שתוכל לבצע עם בעל רישיון ספק שירות חיוני. @ 23. תנאים למתן רשיון להולכה (תיקון: תשע"ח) : בנוסף לאמור [[בתקנות 2 עד 4]] [[ו-6 עד 11]], לא יינתן רשיון להולכה, אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה: : (1) למבקש רשיון הולכה או לנושאי משרה בו, יכולת מוכחת לאירגון, תכנון, הקמה, מימון, תפעול והחזקה של הפעילות נושא הרשיון המבוקש; : (2) ההון העצמי של החברה המבקשת רשיון לא יפחת מ-20% משווי מיתקני החשמל ורשת החשמל הדרושים לפעילות לפי הרשיון, ושיעור המימון העצמי של המיתקנים והרשת לא יפחת מ-15% משווים; היה לבעל הרשיון יותר מרשיון אחד או הגיש מספר בקשות לרשיון, יידרשו הון עצמי ושיעור מימון עצמי שלא יפחת מן השיעור הנדרש לפי תקנות אלה, לכל אחד מן הרשיונות שבידיו או לכל אחד מן הרשיונות שהוא מבקש; השר רשאי לשנות את התנאים לענין הון עצמי ושיעור המימון העצמי שבפסקה זו; : (3) המבקש הוא בעל זכויות במיתקני חשמל ורשת חשמל הדרושים לביצוע הפעילות לפי הרשיון, ומתקיימות בהם הדרישות הטכניות לביצוע הפעילות כאמור; : (4) מיתקני החשמל ורשת החשמל כאמור בפסקה (3), הם במצב תקין וראוי לשימוש, להנחת דעתו של המנהל, והמבקש התחייב כי יהיו במצב זה במשך כל תקופת תוקפו של הרשיון; : (5) בידי המבקש זכויות במערכת שליטה ובקרה על הולכה של חשמל, לרבות בחדרי פיקוד וקשר; : (6) המבקש התחייב לעסוק רק בפעילויות לפי הרשיון או הרשיונות שניתנו לו ובפעולות נלוות להן, הכל כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק]]; : (7) המבקש התחייב להתחיל בפעילות לפי הרשיון במועד שהורתה הרשות. @ 24. התנאים למתן רשיון חלוקה (תיקון: תשע"ח) : בנוסף לאמור [[בתקנות 2 עד 4]], [[6 עד 10]] [[ו-12]] לא יינתן רשיון לחלוקה אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה: : (1) הוראות [[תקנה 23(1) עד (4) ו-(6)]]; : (2) למבקש זכויות בתחנת משנה העומדת בדרישות הטכניות הנדרשות לקבלת הרשיון, או התחייב שיהיו לו זכויות בתחנת משנה כאמור במועד כפי שתודיע לו הרשות; : (3) למבקש כל האמצעים הארגוניים והטכניים להבטחת הספקה סדירה של חשמל לציבור הצרכנים לפי אמות מידה שקבעה הרשות. @ 25. דרישות לשינוי ארגוני : (א) השר רשאי להתנות מתן רשיון של ספק שירות חיוני במבנה ארגוני ומשפטי של מבקש הרשיון או במתן התחייבות לשינוי המבנה כאמור, במועד שיורה השר, וכן בביצוע פעילויות לפי הרשיון על ידי חברה-בת או חברה הנמנית עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון בתנאים שיקבע. : (ב) השר רשאי להורות לבעל רשיון ספק שירות חיוני, לשנות את המבנה הארגוני והמשפטי שלו במהלך תקופת תוקפו של הרשיון; השר לא יורה כאמור, אלא לאחר שנתן לבעל הרשיון הודעה, זמן סביר מראש, והזדמנות להשמיע טענותיו לפני השר לענין הוראותיו כאמור. : (ג) לענין תקנות משנה (א) ו-(ב), "מבנה ארגוני ומשפטי" - לרבות הקמת חברה-בת או תאגיד אחר הנמנה עם התשלובת שעמה נמנה מבקש רשיון ספק שירות חיוני או בעל רשיון כאמור, לצורך פעילות לפי [[החוק]], וכן מיזוג או פיצול. : (ד) הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על בעל רשיון ספק שירות חיוני, שניתן לו רשיון לפי [[סעיף 60(ד) לחוק]], במשך תקופת תוקפו של אותו רשיון. @ 26. תקופת תוקפו של רשיון ייצור : (א) תקופת תוקפו של רשיון ייצור, לא תעלה על 30 שנים, אם תחנת הכוח שבאמצעותה ייצר בעל הרשיון חשמל היא מסוג טורבינות גז, ועל 50 שנים - אם תחנת הכוח היא תחנת קיטור. : (ב) בבואו לקבוע את תקופת תוקפו של רשיון לפי תקנת משנה (א), ישקול השר, בין היתר, ובנוסף לשיקולים לפי [[סעיף 8 לחוק]], את סוג התחנה, טיבה ומועד הקמתה. @ 27. איתנות כלכלית התאמת הבקשה לתכנית הפיתוח (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : לא ייעתרו השר והרשות, לפי העניין, לבקשה לרשיון, אלא אם כן שוכנעו כי למבקש איתנות כלכלית, ובמבקש רשיון ספק שירות חיוני - שהבקשה תואמת את תכנית הפיתוח שאישר השר לפי [[סעיף 19 לחוק]]. @ 28. שיקולי בחירה : הוגבל מספר מקבלי הרשיונות בהתאם לשיקול דעת השר לפי [[סעיף 8 לחוק]], ייבחרו מקבלי הרשיונות במכרז שתערוך הממשלה. @ 29. מילוי תנאי הרשיון ותנאי הכשירות לקבלתו : במשך כל תקופת הרשיון, יתקיימו בבעל הרשיון תנאי הכשירות וההתאמה לקבלת הרשיון והוא ימלא אחר כל תנאי הרשיון. @ 29א. הליכים טרם ביטול רישיון ייצור (תיקון: תשס"ט, תשע"א, תשע"ח) : (א) בעל רישיון לפי [[תקנות קוגנרציה=|תקנות הקוגנרציה]], [[תקנות קונבנציונלי=|תקנות הקונבנציונלי]] או [[כללי עסקאות]], רשאי לבקש במועד הסגירה הפיננסית, כי אם תהיה כוונה לבטל את רישיונו, המותנה או הקבוע, תישלח הודעה על כך גם לגורם מממן, כהגדרתו בתקנות האמורות. : (ב) הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) וראתה הרשות כי קיימת עילה לביטול הרישיון, תמסור הודעה על הכוונה לבטל את הרישיון לגורם המממן, שבה יפורטו האירוע המהווה עילה לביטול הרישיון, ופרק הזמן הנדרש מבעל הרישיון לתקן את האירוע, כמתחייב מאופי האירוע ועל פי שיקול דעתה של הרשות; פרק הזמן כאמור לא יעלה על 30 ימים, אלא אם כן ראתה הרשות כי אופי ההפרה מצדיק מתן תקופה ארוכה יותר לתיקונה. : (ג) קיבל הגורם המממן הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי הוא לפעול כדלקמן: :: (1) עד לא יאוחר מחלוף 30 ימים ממועד קבלת ההודעה, יודיע לרשות כי אם יבוטל הרישיון בכוונתו לבקש שהרישיון יינתן לגורם חליף; :: (2) עד לא יאוחר מחלוף 120 ימים ממועד קבלת ההודעה, יהיה רשאי להגיש בקשה לאישור גורם חליף לבעל הרישיון העומד בהוראות הדין ובתנאים לקבלת רישיון, אשר יקבל על עצמו את כל התחייבויות בעל הרישיון; בקשה כאמור תוגש לרשות; :: (3) בקשה למינוי חליף תכלול את כל הנדרש בדין ממבקשי הרישיון החדש ותוגש לרשות, תוך פירוט האם הבקשה מוגשת לפי [[+|סעיף 11]] [[או 12 לחוק]], וכשהיא כוללת כל מידע רלוונטי בנוגע לחליף לרבות, הוכחה מספקת בדבר כל אלה: ::: (א) היכולת הפיננסית והמקצועית המתקיימת בחליף, ואשר דרושה כדי לעמוד במלוא התחייבויות בעל הרישיון על פי רישיונו ועסקת הרכישה; ::: (ב) כי החליף עומד בדרישות הדין לקבלת הרישיון המתאים או לצורך קבלת אישור בדבר שינוי השליטה בבעל הרישיון הקיים; ::: (ג) הסכמת החליף לקבל על עצמו את כל התחייבויות בעל הרישיון לפי הדין ולפי הסכמים בינו לבין ספק שירות חיוני ולצרכנים. : (ד) אושר החליף בידי הרשות, יוענק לו, רישיון באותם תנאים אשר ניתנו לבעל הרישיון אשר החליף בא במקומו והחליף יקבל על עצמו את התחייבויות בעל הרישיון הקודם, לרבות התחייבויות שקדמו למינויו. : (ה) לא אישרה הרשות את החליף, תהיה הרשות רשאית לבטל את הרישיון. : (ו) תיקן בעל הרישיון, לשביעות רצונה של הרשות, את העילה שבשלה סברה כי יש לבטל את רישיונו, תודיע על כך לגורם המממן, וההליכים לפי תקנות משנה (ג) עד (ה) יופסקו. @ 30. ערבויות ובטוחות (תיקון: תשס"ט, תשע"ח, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : (א) להבטחת מילוי התחייבויותיו של בעל הרשיון לביצוע הפעילות לפי הרשיון, יכלול הרישיון דרישה למתן ערבויות או בטוחות. : (ב) כתנאי לקבלת רישיון ייצור ליצרן חשמל פרטי יפקיד מבקש הרישיון בידי הרשות, ערבות בגובה של 20 שקלים חדשים לקילוואט; מבקש הרישיון יפקיד את הערבות באופן דיגיטלי וכפי שיש להפקיד ערבויות לרשות לפי הוראות החשב הכללי. : (ג) כתנאי לקבלת רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יפקיד מבקש הרישיון בידי הרשות, ערבות בגובה 100,000 שקלים חדשים; מבקש הרישיון יפקיד את הערבות באופן דיגיטלי וכפי שיש להפקיד ערבויות לרשות לפי הוראות החשב הכללי. @ 31. ביטוח (תיקון: תשס"ה, תשס"ט) : השר רשאי להורות לרשות לדרוש ברשיון, כי בעל רשיון יבטח מפני סיכונים, באופן שיורה, את יחידת הייצור, תחנת הכוח, מיתקני החשמל, הציוד ושאר הנכסים המשמשים לדעתו, לביצוע הפעילות לפי הרשיון; הכיסויים הביטוחיים המינימליים שירכוש בעל הרישיון לצורך פעילותו לפי הרישיון, יהיו כמפורט [[בתוספת החמישית]]. == פרק ו': פסילת מועמדים == @ 32. סירוב ליתן רשיון (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בנוסף לאמור [[בסעיף 6(ב) לחוק]], רשאים השר או הרשות לסרב ליתן רשיון למבקש, אם הם סבורים כי מתן הרשיון למבקש - :: (1) נוגד את טובת הציבור או את מדיניות הממשלה במשק החשמל; :: (2) עלול להוות סיכון לבטחון המדינה. : (ב) סירבו השר או הרשות לתת רישיון כאמור בתקנת משנה (א), ינמקו בכתב את סירובם. @ 33. פרסום ברשומות : הודעה על מתן רשיון תפורסם ברשומות. == פרק ז': פיקוח == === סימן א': פיקוח על פעילות בעל רשיון === @ 34. מסירת ידיעות ומסמכים לשר (([צ"ל: או לרשות])) (תיקון: תשס"ט) : השר או הרשות רשאים לדרוש מבעל רשיון או ממי שפועל מטעמו, כל ידיעה ומסמך אודות הפעילות לפי הרשיון, במועד, במתכונת ובאופן שיורו. @ 35. פיקוח הרשות על בעל רשיון (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) הרשות תפקח על פעולותיו של בעל רשיון לענין הפעילות נושא הרשיון; לשם פיקוח כאמור רשאית הרשות לעשות כל פעולה הדרושה לפי תקנות אלה ורשאית היא לדרוש מבעל רשיון להציג לה כל מסמך הנזכר בתקנות אלה. : (ב) הרשות תפקח על - :: (1) קיום הוראות [[החוק]] ותקנות אלה; :: (2) קיום תנאי הרשיון, לרבות מילוי אחר ההתחייבויות שנכללו בבקשה לקבלת רשיון ותוקפם של האישורים שצורפו לבקשה; :: (3) אופן ביצוע הפעילות לפי הרשיון; :: (4) רמת התחזוקה של מיתקני בעל רשיון, הציוד והמלאי המשמשים לצורכי הפעילות לפי הרשיון. : (ג) אין בסמכויות הפיקוח של הרשות כדי לגרוע מסמכויות המנהל לפי [[החוק]]. @ 36. (([צ"ל: סמכויות פיקוח])) (תיקון: תשס"ט) : לשם פיקוח על בעל רישיון, רשאים הרשות או המנהל - : (1) להיכנס, בכל עת סבירה, לחצרים של בעל רשיון, ובהסכמתו של צרכן חשמל - גם לחצריו, לצורך עריכת מדידות ובדיקות של מיתקני חשמל הנמצאים בחצרים כאמור, וכן בדיקת אופן ביצועה של הפעילות לפי הרשיון; : (2) להיכנס, בכל עת סבירה, במהלך שעות העבודה, למשרדיו של בעל רשיון לצורך עיון במסמכים הנוגעים לביצוע פעילות לפי הרשיון. @ 37. דו"חות בעל רשיון (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בעל רשיון ימציא לרשות ולמנהל דו"חות ומסמכים אחרים כאמור [[בתקנות 39 עד 42]], במועדים הקבועים בתקנות אלה או ברשיונו, בנושאים המפורטים בהם וכפי שיורו הרשות או המנהל; נקבע מועד להגשת תכנית או דו"ח ברשיון - יוגש הדו"ח במועד שנקבע ברשיון. : (ב) דו"ח כאמור ייחתם בידי מי שמוסמך לחתום בשם בעל רשיון. : (ג) הרשות או המנהל רשאים לדרוש מבעל רשיון לערוך מחדש דו"ח שהוגש להם או להשלימו, אם ראו כי הדו"ח אינו ערוך לפי תקנות אלה או כי חסרים בו פרטים או מידע אחר שלדעתם יש לכלול בדו"ח. : (ד) הרשות רשאית לדחות את מועד הגשת הדו"חות והתכניות המפורטים בתקנות אלה, אם התקיימו, לדעתה, נסיבות המצדיקות זאת. @ 38. תיקון ליקויים ופגמים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) הרשות תודיע לבעל רשיון, בכתב, על ליקויים או פגמים שמצאה בפעולותיו על סמך דו"חות שהגיש או על סמך מדידות ובדיקות שערכה הרשות. : (ב) בעל רשיון שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור לרשות בכתב, תוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, את תגובתו לאמור בהודעה, ואם נקט פעולות לתיקון הליקויים והפגמים כאמור, יפורטו התיקונים. : (ג) סברה הרשות כי יש בליקויים או בפגמים שעליהם הודיעה לבעל הרשיון כאמור בתקנת משנה (א) משום הפרה של תנאי מתנאי הרשיון או הפרה של הוראה שבדין, תודיע על כך לשר. @ 39. דו"חות כספיים (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : בעל רשיון יגיש לרשות דו"חות כספיים שנתיים מבוקרים בידי רואה החשבון; בעל רשיון ספק שירות חיוני - יגיש את הדו"חות בנפרד לכל אזור, לכל פעילות ולכל מרכז רווח, וכן יגיש דו"חות מאוחדים לענין פעילויותיו לפי כל הרשיונות שבידו; בתקנה זו - :- "מרכז רווח" - יחידה בעלת מבנה הכנסות והוצאות סגור, ללא סבסוד צולב עם פעולות של יחידה אחרת, ואשר בשל פעולותיה יוגשו דו"חות כספיים נפרדים מיתר פעולות בעל הרשיון; :- "הוצאות" - לרבות עלויות בשל עובדים, נכסים והתחייבויות אחרות. @ 40. דיווח על אירוע מיוחד (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בעל רשיון ימסור לרשות דו"ח מלא ומפורט על כל אירוע שהשפיע או עלול להשפיע באופן מהותי על מתן שירות לפי הרשיון לקבוצה של צרכנים (להלן - אירוע מיוחד), מיד עם התרחשותו; דו"ח כאמור יימסר ישירות לרשות או למי שהיא הסמיכה לכך מראש, בדרך המהירה ביותר, ויכיל מידע מלא ומפורט אודות האירוע המיוחד, לרבות מקומו, היקפו, השפעתו והצעדים שננקטו להפסקתו. : (ב) כל עוד נמשך אירוע מיוחד, ידווח בעל רשיון כאמור בתקנת משנה (א) בתדירות שתורה עליה הרשות, והיא רשאית לדרוש מבעל רישיון למסור לה, בכל עת, כל מידע הקשור לאירוע מיוחד. : (ג) אחת לשישה חודשים יגיש בעל רשיון דו"ח מפורט לרשות על כל האירועים המיוחדים שאירעו בששת החודשים האחרונים, שבו יפורטו הלקחים שהפיק בעל הרשיון מכל אירוע והצעדים שנקט לפיהם. === סימן ב': חובת דיווח של בעל רשיון === @ 41. דין וחשבון על ציוד תפעול ותחזוקה (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בעל רשיון יגיש לרשות דו"ח על ציוד ומיתקנים (להלן - ציוד), שבאמצעותם מבצע בעל רשיון את פעילותו לפי הרשיון והדרושים לקיום תנאי הרשיון ולמתן שירות נאות; הרשות תקבע בדרישתה את סוגי הציוד שלגביהם יש להגיש את הדו"ח, דרכי הפעלת הציוד ואחזקתו לרבות נתונים אלה, שיש לכלול בדו"ח: :: (1) כמות הציוד לפי סוגיו וייעודו, תוך הבחנה בין ציוד מוזמן, ציוד שבמלאי וציוד המותקן אצל מקבלי שירות; :: (2) קיומם של הסכמי תחזוקה לציוד ועיקרי ההסכמים, ובנוסף פירוט האמצעים העומדים לרשותו של בעל רשיון לתחזוקת הציוד. : (ב) הרשות רשאית לדרוש מבעל רשיון להמציא לה, מזמן לזמן, מפרטים טכניים של הציוד שברשותו, כולו או חלקו ואת תכניות ההפעלה והתחזוקה. : (ג) בעל רשיון יגיש דו"ח כאמור בתקנת משנה (א) אחת לשנה, תוך שלושה חודשים מתום השנה. @ 42. דין וחשבון על כוח אדם (תיקון: תשס"ט) : (א) בעל רשיון יגיש דו"ח על כוח האדם העומד לרשותו למתן שירותיו לפי הרשיון, ויפרט בו את מספר המועסקים על ידו, לפי חלוקה ליחידות ולאזורים, תוך הבחנה בין עובדים לבין קבלנים; לגבי מהנדסים וטכנאים יפרט את תפקידיהם, השכלתם ונסיונם המקצועי. : (ב) דו"ח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש לרשות אחת לשנה, תוך שלושה חודשים מתום השנה. === סימן ג': הוראות מיוחדות לפיקוח על בעל רשיון === @ 43. הגשתן של תכניות (תיקון: תשס"ט, תשע"ח) : (א) בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש לרשות תכנית עבודה שנתית ותכנית רכש רב שנתית. : (ב) מבלי לגרוע מהוראות [[סעיף 19 לחוק]], ימציא בעל רשיון הולכה או חלוקה תכנית פיתוח רב שנתית לשר. : (ג) התכניות לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) יהיו לפי [[התוספת השלישית]] ויוגשו במועדים ובתדירות הקבועים בה. @ 43א. בחינה תקופתית ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה (תיקון: תשפ"ו-2) : בחינה תקופתית ראשונה של [[תקנות 15ג]], [[15ד]], [[15ו]], [[15ז]] [[תקנות אלה|ו-30 לתקנות העיקריות (([צ"ל: לתקנות אלה]))]], כתיקונן בתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) (תיקון) (([צ"ל: (תיקון מס' 2)])), התשפ"ו-2026, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], תתבצע בתום 5 שנים מיום תחילתן (((ביום 26.5.2031))). @ 44. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום ב' באלול התשנ"ז (4 בספטמבר 1997) (להלן - יום התחילה). @ 45. הוראת מעבר : על אף האמור [[בתקנה 19]], רשאי השר ליתן רשיון לפעילות לפי [[החוק]] לתקופה שתסתיים ביום ג' בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1998) למי שעסק בפעילות במשק החשמל כדין, לפני יום התחילה, אף אם אינו ממלא אחר כל התנאים שבתקנות אלה ולא הגיש בקשה לרשיון. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 3]]))) ==== === טופס בקשה לרשיון === ==== הוראות למילוי הטופס ==== @ א. : לפני מילוי הטופס, על המבקש לקרוא היטב את תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ"ח-1997 (להלן - התקנות). @ ב. : יש למלא את הטופס בעברית. @ ג. : על המבקש להשתמש, ככל האפשר, במונחים ובביטויים כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]], ובתקנות האמורות לעיל. @ ד. : ראה המבקש כי הטופס אינו מאפשר לו מתן תיאור מלא של הפעילות נושא הבקשה או פרטים אודות עצמו, יצרף לבקשה נספחים, ככל הדרוש. @ ה. : המבקש ירכז בתיק כרוך את כל המסמכים המצורפים לבקשה. === פרק א': כללי === @ 1. : סוג הבקשה: : [ ] (()) רשיון ראשון; : [ ] (()) חידוש רשיון; : [ ] (()) שינוי ברשיון. @ 2. : אם הבקשה היא לחידוש רשיון, יפרט המבקש את נסיבות פקיעת הרשיון, ויצרף העתק של הרשיון שלגביו מבוקש החידוש. @ 3. : אם הבקשה היא לשינוי ברשיון, יפרט המבקש את הנימוקים לבקשה, השינויים המבוקשים, היקפם, מהותם ומשמעותם ויצרף העתק של הרשיון שלגביו מבוקש השינוי. @ 4. : מבקש יציין את סוג הרשיון המבוקש: : (1) רשיון להולכה; : (2) רשיון לחלוקה; : (3) רשיון ייצור; : (4) רשיון ייצור עצמי; : (5) רשיון אחר. @ 5. : מבקש יציין את המקום או האזור שבו תבוצע הפעילות ותקופת הפעילות. === פרק ב': מידע לגבי המבקש === ==== סימן א': מבקש יחיד ==== @ 6. : (א) שם המבקש: {{טקסט תחתי|................................|שם משפחה (בעברית)}}{{טקסט תחתי|................................|שם פרטי (בעברית)}} ::: {{טקסט תחתי|................................|שם משפחה (באותיות לטיניות)}}{{טקסט תחתי|................................|שם פרטי (באותיות לטיניות)}} : (ב) מספר תעודת זהות ........................ : (ג) מען מגורים {{טקסט תחתי|........................|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|........................|רחוב ומס' בית}}{{טקסט תחתי|................|מיקוד}} :: מס' טלפון: ........................ מס' פקסימיליה: ........................ : (ד) שם העסק {{טקסט תחתי|................................................|בעברית}} ::: {{טקסט תחתי|................................................|באנגלית}} : (ה) מען העסק {{טקסט תחתי|........................|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|........................|רחוב ומס' בית}}{{טקסט תחתי|................|מיקוד}} ::: מס' טלפון: ........................ מס' פקסימיליה: ........................ : (ו) מס' עוסק מורשה ........................ :: (יש לצרף אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). @ 7. : השכלה של המבקש: : ................................................................................ : ................................................................................ @ 8. : מקצוע והכשרה מקצועית של המבקש: : ................................................................................ : ................................................................................ @ 9. : עיסוק בחמש השנים האחרונות: : ................................................................................ : ................................................................................ @ 10. : ענין או אחזקת אמצעי שליטה של המבקש בתאגידים: : ................................................................................ : ................................................................................ ==== סימן ב': מבקש שהוא תאגיד ==== @ 11. : נתונים לגבי מבקש שהוא חברה: : (א) שם החברה {{טקסט תחתי|................................................|בעברית}} ::: {{טקסט תחתי|................................................|באנגלית}} : (ב) מס' רישום ................................ : (ג) משרד רישום {{טקסט תחתי|........................|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|........................|רחוב ומס' בית}}{{טקסט תחתי|................|מיקוד}} : (ד) מס' עוסק מורשה ................................ :: (יש לצרף אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). : (ה) הון החברה: :: (1) הון רשום: ::: {{טורים שווים | ........................ | ........................ }} ::: {{טורים שווים | ........................ | ........................ }} :: (2) הון מונפק: ::: {{טורים שווים | ........................ | ........................ }} ::: {{טורים שווים | ........................ | ........................ }} : (ו) בעלי המניות וחלקם היחסי בהון החברה המבקשת. : (ז) בעלי עניין או מחזיקים אמצעי שליטה בחברה המבקשת. : (ח) ענין, שליטה ואחזקת אמצעי שליטה של החברה המבקשת בתאגידים אחרים. : (ט) פירוט הסכמים בין בעלי המניות והסכמים בין בעלי המניות לבין החברה המבקשת לרבות הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בחברה או לענין הפעלת שליטה בחברה בדרך אחרת. : (י) נושאי משרה בחברה: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מען !! מס' תעודת זהות !! עיסוק |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |} : יש לצרף: : תעודת האגד של החברה, מאושרת בידי רשם החברות; : מסמכי ההתאגדות של החברה מאושרים בידי רשם החברות; : הסכמים בין בעלי המניות; : כל ההחלטות המיוחדות שנתקבלו בחברה במשך שנה לפני מועד הגשת הבקשה; : תוכנו של נספח זה יאומת בידי עורך דין ויאושר בידו. @ 12. : נתונים לגבי מבקש שהוא שותפות: : (א) שם השותפות {{טקסט תחתי|................................................|בעברית}} {{טקסט תחתי|........................................|באנגלית}} : (ב) מס' רישום ................................ : (ג) מען רשום {{טקסט תחתי|........................|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|........................|רחוב ומס' בית}}{{טקסט תחתי|................|מיקוד}} : (ד) מען ניהול העסקים {{טקסט תחתי|........................|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|........................|רחוב ומס' בית}}{{טקסט תחתי|................|מיקוד}} :: (יש לצרף את הסכם השותפות ואת מסמכי הרישום של השותפות מאושרים בידי רשם השותפויות). : (ה) מס' עוסק מורשה ................................ :: (יש לצרף כנספח אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). : (ו) סוג השותפות: :: [ ] (()) רגילה :: [ ] (()) מוגבלת : (ז) השותפים ואחזקותיהם: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! רגיל או מוגבל !! מען !! מס' תעודת זהות !! החלק היחסי בשותפות |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |} :: (יש לצרף כנספח אישור רואה חשבון או עורך דין, ובו פירוט השותפים). : (ח) בעלי ענין או מחזיקים אמצעי שליטה בשותפות. : (ט) החזקת אמצעי שליטה או ענין של השותפות בתאגידים אחרים. : (י) הסכמים בין השותפים והסכמים של השותפים עם השותפות לרבות הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בשותפות או לענין הפעלת שליטה בשותפות בדרך אחרת. : (יא) בעלי תפקידים בכירים בשותפות: :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם !! מען !! מס' תעודת זהות !! עיסוק |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |} @ 13. : תיאור השותפות, תחומי פעילותה ועסקיה: : ................................................................................ : ................................................................................ : ................................................................................ ==== סימן ג': פרטים כלכליים ==== @ : על המבקש לפרט את הנכסים שלדעתו יש בהם כדי להעיד על יכולתו הכלכלית לבצע את הפעילות על פי הרשיון. @ 14. : פקדונות וחסכונות: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם/סוג !! ערך ליום הגשת ההצעה !! מועד פדיון/שחרור |- | .............................. || .............................. || .............................. |- | .............................. || .............................. || .............................. |- | .............................. || .............................. || .............................. |} @ 15. : ניירות ערך: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! שם התאגיד המנפיק !! סוג !! ערך נקוב !! ערך ליום הגשת ההצעה |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |- | ........................ || ........................ || ........................ || ........................ |} @ 16. : נכסים אחרים: : פרט כל נכס אחר שלא נמנה [[פרט 14|בסעיפים 14]] [[פרט 15|ו-15]] ושיש בו למבקש זכות מכל סוג שהוא, לרבות קניין רוחני שערכו עולה על 100,000 שקלים חדשים; יש לערוך את התשובה בצורה של טבלה שבה יצוינו פרטים אלה: : (1) סוג הנכס; : (2) פרטי רישומו בפנקס המתנהל על פי דין, כגון: משרד הרישוי, רשם המשכונות, רשם הפטנטים; : (3) מקום הנכס; : (4) מטרת השימוש בנכס; : (5) ערכו של הנכס. @ 17. : שעבודים: : (א) יש לציין האם הנכסים או הזכויות המפורטים [[פרט 14|בסעיפים 14 עד 16]] כולם או מקצתם, משועברים. : (ב) במידה שנכסים או זכויות מהמפורטים [[פרט 14|בסעיפים 14 עד 16]] כפופים לשעבודים יש לצרף פירוט של השעבודים בנספח שיצוינו בו פרטים אלה: :: (1) הנכס המשועבד - לפי פרטיו בסעיף הרלבנטי; :: (2) סוג השעבוד; :: (3) שם הנושה; :: (4) החוב המבוטח בשעבוד; :: (5) המועד הצפוי להסרת השעבוד; :: (6) פרטים נוספים אחרים אודות השעבוד. @ 18. : התחייבויות: : (א) על המבקש לפרט כל התחייבות שערכה הכספי עולה על 100,000 שקלים חדשים. :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! מקור החיוב (הלוואה, ערבות, חוזה, פסק דין, אחר) !! ערך החוב !! מועד משוער לפקיעת החיוב |- | .............................. || .............................. || .............................. |- | .............................. || .............................. || .............................. |- | .............................. || .............................. || .............................. |} : (ב) סך כל התחייבויותיו של המבקש ........................................ @ 19. : מאזן נכסים מול התחייבויות בשקלים חדשים: : סך כל הנכסים לפי [[פרט 14|סעיפים 14 עד 16]] ........................................ : סך כל ההתחייבויות לפי [[פרט 18|סעיף 18]] ........................................ @ 20. : אישורים ודו"חות כספיים: : (א) יש לצרף כנספח אישור מרואה חשבון בדבר נכונותם של הפרטים בתשובות המבקש [[בסימן זה]]. : (ב) על מבקש שהוא תאגיד לצרף כנספח העתקים ממאזניו ודו"חות הרווח וההפסד שלו - מבוקרים בידי רואה חשבון - לשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה. === פרק ג': מידע לגבי הפעילות === @ 21. : תיאור הפעילות שתיעשה לפי הרשיון והאמצעים הטכניים: : יש לצרף תיאור מפורט ומלא של הפעילות ותיאור טכני של מיתקני החשמל יחידות הייצור ותחנות הכוח שבאמצעותם תיעשה הפעילות. == תוספת שניה == ==== ((([[תקנה 6(ג)]]))) ==== @ : {{ממורכז|'''תצהיר'''}} @ : אני החתום/ה מטה .................... נושא/ת ת.ז. מס' .................... לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת ואם לא כן אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר/ה בזה לאמור: : 1. אני הוא המבקש בבקשה (נא לציין את סוג הבקשה לפי [[פרק א' בתוספת הראשונה]]) מיום .................... : 2. אני נותן תצהירי זה בתמיכה לבקשה לרשיון. : 3. אני מצהיר כי לא מתקיים בי כל תנאי לפסילת הבקשה לפי [[סעיף 6(ב) לחוק]]. : 4. אני מצהיר כי זה שמי, זוהי חתימתי וכי תוכן תצהירי זה אמת. @ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה}} }} @ : {{ממורכז|'''אישור'''}} : ביום .................... הופיע בפני .................... עו"ד .................... מר/גב' .................... נושא/ת ת"ז מס' .................... / המוכר/ת לי אישית ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא י/תעשה כן יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, חתם/ה בפני על תצהירו/ה דלעיל. @ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|עו"ד}} }} == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 43]]))) ==== === חלק א' {{ש}} תכניות תקופתיות === @ : תכנית פיתוח רב שנתית של בעל רשיון הולכה או חלוקה @ 1. (תיקון: תשע"ח) : בעל רשיון הולכה או חלוקה יגיש לשר ולרשות במועד שנקבע ברשיונו או במועד שיידרש על ידי השר תכנית פיתוח רב שנתית לחמש השנים הבאות (להלן - תכנית פיתוח) אשר תכלול, נושאים אלה: : (1) יעדים והנחות יסוד לגיבוש תכנית הולכה או חלוקה מן ההיבט הכלכלי והטכנולוגי ביחס לביקוש הקיים והצפוי לחשמל; : (2) השקעות כספיות ותכנון תקציב; : (3) פיתוח המערכת הכלל-ארצית של רשת החשמל; : (4) האמצעים המתוכננים לשיפור שירותי ההולכה או החלוקה של בעל רשיון; : (5) שינויים צפויים במערך כוח האדם ובהיקף כוח האדם המקצועי; : (6) תוספת צפויה במיתקני חשמל או תחנות כוח או תחנות משנה. @ : דו"ח שנתי @ 2. : בתום שלושה חודשים מתום כל שנת כספים יוגש דו"ח שנתי הכולל השוואה של ביצוע תכנית הפיתוח לעומת התכנון, בצירוף ניתוח ומסקנות, וכן עדכון ליתרת תקופת תכנית הפיתוח. @ : תכנית רכש רב שנתית של בעל רשיון ספק שירות חיוני: @ 3. : בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש תכנית רכש לשלוש שנים (להלן - תכנית רכש), שתכלול תכנית רכישות של ציוד והקמה של תחנות כוח, לרבות תחנות משנה ומיתקני חשמל בשלוש השנים שאליהן מתייחסת התכנית. @ 4. (תיקון: תשע"ח) : תכנית רכש תוגש אחת לשלוש שנים במועד שתודיע לו הרשות. @ 5. : בתום כל שנת כספים יוגש דו"ח שנתי הכולל השוואה של ביצוע תכנית רכש לעומת התכנון, בצירוף ניתוח ומסקנות, וכן עדכון ליתרת תקופתה של תכנית רכש. === חלק ב' === @ : תכנית עבודה שנתית של בעל רשיון ספק שירות חיוני: @ 6. : בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש תכנית עבודה שנתית לא יאוחר מחודש לפני תחילת כל שנת כספים לגבי אלה: : (1) יעדי התכנית, מסגרת כללית של התקציב ואומדן הביקוש לחשמל; : (2) התפלגות הייצור לפי אתרים; : (3) ייצור שנתי של חשמל לפי סוג יחידות הייצור; : (4) אחוז שעות הניצול וההפסקות ביחידות הייצור; : (5) עקומות עומס עונתיות אופייניות; : (6) עקומות עומס ביום שיא וביום שפל; : (7) צריכת חשמל לפי סוג התעריף ומתח אספקה; : (8) מגמות בהתפתחות צריכת החשמל הביתית; : (9) מגמות בהתפתחות צריכת החשמל המסחרית-הציבורית; : (10) התפלגות הצריכה הביתית לפי עשירונים; : (11) מגמות בהתפתחות צריכת החשמל התעשייתית; : (12) טיפול בתקלות; : (13) האמצעים המתוכננים לשיפור איכות השירות; : (14) שינויים צפויים במערך כוח האדם ובהיקף כוח האדם המקצועי. @ 7. : תוך שלושה חודשים מתום תקופתה של תכנית עבודה שנתית יוגש דו"ח הכולל השוואה של ביצוע התכנית לעומת התכנון, לפי הנושאים הכלולים בתכנית, בצירוף סקירת אירועים מיוחדים, ניתוח ומסקנות. == תוספת שלישית א' (תיקון: תשפ"ג) == ==== ((([[תקנה 20(א)(3)(א)]]))) ==== @ : {{ממורכז|'''תצהיר'''}} @ : אני החתום/ה מטה .................... נושא תעודת זהות מס' ...................., לאחר שהוזהרתי כי עליי לומר את האמת ואם לא כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמור: : 1. אני החתום/ה מטה ...................., מס' זהות ...................., המורשה בחתימתי לחייב את מבקש/ת הרישיון ...................., מס' חברה .................... . : 2. אני נותן את תצהירי זה בתמיכה לבקשה לקבלת רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]] (להלן - הרישיון). : 3. אני מצהיר כי מבקש הרישיון הוא בעל זכות במקרקעין או זכות לגבי המקרקעין, שהוקמה בהם יחידת הייצור או תחנת הכוח מסוג ...................., הנמצאת ב...................., המאפשרת למבקש הרישיון שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל, למשך כל תקופת הרישיון, כנדרש [[בתקנה 20(א)(3)(א)]] [[תקנות אלה|ובתקנה 29 לתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ"ח-1997]]. : 4. ידוע לי כי אין במתן הרישיון כדי להוות אישור של רשות החשמל על קיומן של זכויות במקרקעין. @ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|........................................|חתימה}} | {{טקסט תחתי|..............................|תאריך}} }} @ : {{ממורכז|'''אישור'''}} @ : אני החתום/ה מטה, ...................., מס' רישיון ...................., מאשר בזה כי ביום ...................., הופיע/ה לפני במשרדי ברח' ...................., מר/גב' ...................., שזיהה/זיהתה את עצמו/ה לפני לפי תעודת זהות .................... / המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת, וכי י/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא י/תעשה כן, אישר/ה את נכונות ההצהרה הנ"ל וחתם/ה עליה. @ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימה וחותמת עו"ד}} | {{טקסט תחתי|....................|תאריך}} }} == תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה) == ==== ((([[תקנה 20(א)(10)]]))) ==== === תכנית לניהול סיכונים === @ 1. : (א) בעל רישיון יתכנן ויישם, על חשבונו ועל פי שיקול דעתו, במשך כל תקופת הרישיון, תכנית אסטרטגית כלכלית לניהול סיכונים, שתעסוק, בין השאר, בסיכונים האלה: :: (1) נזק או סיכונים לבני אדם שעלולים להיפגע מפעילות של בעל הרישיון, לרבות עובדיו, לקוחותיו, מחזיקי נכסים והציבור בכללותו, מפני נזק או אבדן לגוף או לרכוש, לרבות נזקי זיהום אוויר, מים וקרקע, וכן מפני נזקים כספיים ואחרים שעלולים להיגרם כתוצאה מהפסקת ייצור או אספקת החשמל; :: (2) נזק או סיכונים לרכוש וציוד לרבות יחידות הייצור, המשמשים את בעל הרישיון או מי מטעמו לבצע את הפעילות לרבות מפני נזקי טבע, רעידת אדמה, אש, ברק, שבר מכני וכיוצא באלה; :: (3) אבדן הכנסותיו כתוצאה מנזק לאמצעי הייצור או ללקוחותיו או לתשתית ההולכה או החלוקה או לצרכנים הסופיים; :: (4) אבדן או נזק שייגרם כתוצאה מפעילות של קבלני משנה מטעמו של בעל הרישיון; :: (5) אבדן או נזק אשר ייגרם בעת פעילות ההקמה של אמצעי הייצור, קווי התשתית והממשק עם לקוחותיו, לרבות כתוצאה מפעילות קבלני משנה מטעמו. : (ב) בהתבסס על התכנית לניהול הסיכונים כאמור בפרט משנה (א), ירכוש בעל הרישיון ביטוחים מתאימים בסכומים ובגבולות אחריות מתאימים לכיסוי אחריותו ולהגנה על רכוש, והכל על פי שיקול דעתו של בעל הרישיון. : (ג) בתכנית ניהול הסיכונים יפורטו ענינים אלה לפחות: :: (1) החשיפה לסיכונים שונים והערכת הסיכונים; :: (2) אמצעי מיגון, בקרה, נטרול וריסון סיכונים; :: (3) העברת הסיכון לאחרים, לרבות על ידי ביטוחים מתאימים; :: (4) נטילה של סיכון עצמי מוגדר, לרבות קביעת גובה ההשתתפויות העצמיות, ונשיאה בהן. == תוספת חמישית (תיקון: תשס"ה) == ==== ((([[תקנה 31]]))) ==== === כיסוי ביטוחי מינימלי === @ 1. (תיקון: תשע"ח) : (א) בעל רישיון ירכוש על חשבונו, ביטוחים מחברת ביטוח מוכרת ובעלת מוניטין, המורשה לפי חוק לעסוק בעסקי ביטוח בישראל ויחזיק בתוקף במשך כל תקופת הרישיון ועד תום 24 חודשים ממועד פקיעת רישיונו את הביטוחים המפורטים להלן, לפחות: :: (1) ביטוחי חבות, לכיסוי אחריות בעל הרישיון על פי כל דין, בקשר לפעילות על פי הרישיון וכל פעילות הנלווית לפעילות זו, בגבולות אחריות שלא יפחתו מהסכומים האמורים [[פרט 6|בטור ב' בטבלה שבפרט 6]], לתובע, למקרה וסך הכל במצטבר לתקופת הביטוח; כיסוי ביטוחי זה יורחב לכסות את אחריות המדינה וכל מי מטעמה, בגין כל תביעה שתוגש כנגד המדינה או מי מטעמה בקשר למעשה או מחדל של בעל הרישיון בקשר לפעילותו על פי הרישיון; :: (2) ביטוח חבות מעבידים לכיסוי אחריות בעל הרישיון כלפי עובדיו בגבולות אחריות שלא יפחתו מהסכומים האמורים [[פרט 6|בטור ג' בטבלה שבפרט 6]], לתובע, למקרה וסך הכל במצטבר לתקופת הביטוח; בעל הרישיון יוסיף את המדינה כמבוטח נוסף בפוליסה; :: (3) ביטוח לנכסים, לרכוש, ציוד ומלאי של בעל הרישיון שמשמש אותו בפעילות לרבות יחידת הייצור והדלק - לפחות מפני סיכונים של אש, ברק, רעידת אדמה, נזקי טבע וסיכונים נוספים בהתאם לתכניות ניהול הסיכונים של בעל הרישיון. בביטוח זה תבוטל זכות השיבוב כלפי המדינה או מי מטעמה, למעט כלפי מי שגרם לנזק, בכוונת זדון. : (ב) בביטוחים כאמור בפרט משנה (א) ייכלל תנאי שמחייב את המבטח להודיע גם לרשות בכתב, על ביטול הביטוחים 60 ימים מראש לפני ביטולם. : (ג) אין בביצוע דרישות הביטוח כאמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), כדי לפטור את בעל הרישיון מכל חבות, בהתאם לרישיון ועל פי כל דין לרבות אחריותו לעריכה ויישום תכנית ניהול סיכונים מתאימה לפי [[התוספת הרביעית]]; נוסף על כך, אין בדרישות הביטוח כדי להטיל אחריות כלשהי על המדינה או מי מטעמה. @ 2. (תיקון: תשע"ח) : בעל רישיון ימציא לרשות, לפני התחלת מועד פעילותו על פי הרישיון, אישור מאת מבטחיו על עריכה וקיום הביטוחים המינימליים המפורטים [[בפרט 1(א)]] על כל תנאיהם הנדרשים, לתקופת הביטוח; בעל הרישיון ישמור את הביטוחים בתוקף וימציא אישור בתוקף, בתקופת הרישיון; אין בהמצאת האישור או אי-המצאתו, כדי להסיר מבעל הרישיון, חבות כלשהי, ואין בכך להטיל על המדינה או מי מטעמה חבות, לרבות חבות בקשר לבדיקת האישורים. @ 3. (תיקון: תשע"ח) : בלי להטיל בכך כל אחריות על המדינה או מי מטעמה, הרשות תהיה רשאית לדרוש מבעל הרישיון למסור לידיה, את תכנית ניהול הסיכונים של בעל הרישיון, לרבות מערך פוליסות הביטוח שהוציא מבטח מטעם בעל הרישיון. @ 4. (תיקון: תשע"ח) : הרשות רשאית אך לא חייבת, להורות לבעל הרישיון למסור לידיו פרטים נוספים, לתקן את תכנית ניהול הסיכונים ולערוך ביטוחים נוספים לכיסוי אחריות בעל הרישיון, או להגנה על נכסיו; הורתה הרשות כאמור או החליטה שלא להורות, אין בכך להטיל אחריות כלשהי על המדינה או מי מטעמה. @ 5. : היקף הכיסויים הביטוחיים כמפורט [[בפרט 1]], חל או יחול ביחס למיתקן כולו, ולא יידרש כיסוי ביטוחי נפרד לכל אחת מיחידות הייצור. @ 6. (תיקון: תשס"ה-2) : יצרן המשתמש במתחים המפורטים בטור (א) בטבלה שלהלן, ייבטח בסכומים הנקובים לצדם בטורים (ב) ו-(ג): : {| ! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! {{מוקטן|טור ג'}} |- ! מתח (מגוואט) !! ביטוחי חבות {{ש}} במיליוני דולרים !! חברת מעבידים {{ש}} במיליוני דולרים |- | colspan="3" | '''נמוך''' |- | עד 0.6 MW || 1 || 5 |- | colspan="3" | '''גבוה''' |- | 0.6 עד 5 MW || 2 || 5 |- | 5 עד 10 MW || 5 || 5 |- | colspan="3" | '''עליון''' |- | 10 עד 50 MW || 7.5 || 5 |- | 50 עד 150 MW || 10 || 5 |- | 150 עד 300 MW || 15 || 10 |- | 300 עד 1,000 MW || 20 || 10 |} == תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשס"ט, תשפ"ו) == <פרסום> כ"ב באלול התשנ"ז (24 בספטמבר 1997) <חתימה> אריאל שרון שר התשתיות הלאומיות mgkgvy54ruiikjv33pmgcxkyzs74fy9 0 473239 3017694 3000310 2026-05-26T23:02:09Z OpenLawBot 8112 [3017633] תיקון תשפ"ו מס' 2 3017694 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ״ח–1997}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ח, 40|תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5859.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 268|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6356.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6368.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1197|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 633|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6974.pdf}}, {{ח:תיבה|1376|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1077|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1457|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7677.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1130|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7965.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1408|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8560.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 112|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10357.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1664|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12332.pdf}}, {{ח:תיבה|2190|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12401.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 63|ו־63}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם הרשות, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה לרשיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה ותוכנה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מידע ומסמכים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רשיון הולכה ורשיון חלוקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בקשה לרשיון ייצור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: רשיון ייצור עצמי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ – רישיון הספקה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: סדר פעולות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תנאים למתן רשיון ודרכי בחירה בין מבקשי רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: פסילת מועמדים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: פיקוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: פיקוח על פעילות בעל רשיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חובת דיווח של בעל רשיון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות מיוחדות לפיקוח על בעל רשיון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק א|פרק א׳: כללי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב|פרק ב׳: מידע לגבי המבקש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: מידע לגבי הפעילות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|חלק א׳: תכניות תקופתיות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|תכנית לניהול סיכונים}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|כיסוי ביטוחי מינימלי}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״א־2, תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרשיון, לחידושו או לשינויו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ ו”חברה־בת“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות החשב הכללי“ – הנחיית תקנון כספים ומשק של החשב הכללי במשרד האוצר מס׳ 7.3.7, שעניינה ערבויות דיגיטליות, כעדכונה מזמן לזמן וכפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות במקרקעין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“ – מערכת טכנית המיועדת להמרת אנרגיה ממקור כלשהו לאנרגיה חשמלית או לאנרגיה חשמלית ותרמית שימושית או לאנרגיה חשמלית ומכנית שימושית; אפשר שיחידת ייצור תכלול יותר ממחולל (גנרטור) אחד, אם מערכות הנעת המחוללים (גנרטורים) קשורות בקשר טכנולוגי לשם ניצול מרבי של אותו מקור אנרגיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי עסקאות“ – {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – יחיד או תאגיד המגיש בקשה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון“ – רשיון לפעילות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי“ – ערך, בהתאם לדו״חות הכספיים של המבקש או בהתאם לתכנית עסקית אחרת, אשר יגיש מבקש רשיון לפי דרישת הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קוגנרציה“ – {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס״ה–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קונבנציונלי“ – {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס״ה–2005}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה לרשיון}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה ותוכנה}} {{ח:סעיף|2|מתכונת הבקשה}} {{ח:ת}} בקשה תהיה לפעילות אחת ולמקום או אזור מוגדר, ולענין ייצור – ליחידת ייצור אחת. {{ח:סעיף|3|הגשת בקשה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש לפי טופס הבקשה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} הבקשה תיחתם ביד המבקש, ואם הוא תאגיד – ביד מי שהוסמך לחייב את התאגיד בחתימתו, ויצורף לה אישור של עורך דין או של רואה חשבון, בדבר זכויות החתימה בתאגיד והסמכתו של החותם להגיש את הבקשה. {{ח:תת|(ג)}} מבקש יגיש את בקשתו במשרדי הרשות, והרשות תאשר בכתב, את קבלת הבקשה, תוך 14 ימי עבודה ממועד קבלתה. {{ח:סעיף|4|סוג הבקשה}} {{ח:תת|(א)}} מבקש יציין בבקשה את סוג הרשיון המבוקש ויפרט את הפעילות שלשמה הוא מבוקש וכן את תקופת הפעילות. {{ח:תת|(ב)}} מבקש יציין אם היא בקשה ראשונה לרשיון, בקשה לחידוש רשיון או לשינויו וכן אם הגיש בקשה לרשיון נוסף, אם בידו רשיון נוסף או אם הוא בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון אחר או במבקש רשיון אחר, או אם בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בו הוא בעל רשיון או מבקש רשיון אחר. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מידע ומסמכים}} {{ח:סעיף|5|מבקש שהוא יחיד}} {{ח:ת}} מבקש שהוא יחיד יכלול בבקשתו מידע מלא, מפורט ומדויק לפי אלה: {{ח:תת|(1)}} שם מלא, מספר תעודת זהות, מען ומספר טלפון; {{ח:תת|(2)}} עיסוק והכשרה מקצועית; {{ח:תת|(3)}} היותו בעל עניין או מחזיק אמצעי שליטה בתאגידים; {{ח:תת|(4)}} נסיון בתחום הפעילות שלגביו הוא מבקש רשיון; {{ח:תת|(5)}} אזרחות ומקום מגורים קבוע. {{ח:סעיף|6|מבקש שהוא תאגיד}} {{ח:תת|(א)}} מבקש שהוא תאגיד, ימסור פרטים מלאים ומדויקים לגבי אלה: {{ח:תתת|(1)}} בחברה – שם, מספר רישום, מטרות, הון רשום ומונפק, והון נפרע, משרד רשום, בעלי מניות וחלקם היחסי בהון החברה, נושאי משרה, בעלי ענין או מחזיקים באמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בחברה, היות החברה בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין, בתאגידים אחרים, הסכמים בין בעלי מניות, והסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בחברה או לענין הפעלת שליטה בחברה בדרך אחרת ונסיון בתחום שלגביו מבוקש הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} בשותפות – שם, מספר רישום, מהות עסקים של השותפות, סוג השותפות, זהות השותפים, אחריותם וחלקם היחסי בשותפות, ממלאי תפקידים בכירים, בעלי ענין או מחזיקים באמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין בשותפות, היותה של השותפות בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בתאגידים אחרים, הסכמים בין השותפים, הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בשותפות או לענין הפעלת שליטה בשותפות בדרך אחרת ונסיון בתחום שלגביו מבוקש הרשיון; {{ח:תתת|(3)}} הסכמים מהותיים למימון הפעילות על פי הרשיון; {{ח:תתת|(4)}} תכנית עסקית לחמש השנים הראשונות של תקופת הרשיון או לתקופה קצרה יותר אם הרשיון הוא לזמן קצר יותר, לרבות פירוט השקעות והוצאות צפויות לתפעול ותחזוקה ודו״חות כספיים פרופורמה הכוללים, בין היתר, תזרים מזומנים וחוות דעת רואה חשבון לענינם; {{ח:תת|(ב)}} מבקש שהוא תאגיד ימציא העתקים נכונים ותקפים של אלה: {{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות או מסמכי היסוד של התאגיד, בחברה – החלטות מיוחדות והסכמים בין בעלי מניות, לרבות הסכמי הצבעה; ובשותפות – הודעות לרשם השותפויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 9|ו־9 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, והסכמים בין השותפים, לרבות הסכמי הצבעה; {{ח:תתת|(2)}} אישור על ניהול ספרי חשבונות כדין; {{ח:תתת|(3)}} תעודת ”עוסק מורשה“ לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 53|סעיף 53 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; {{ח:תת|(ג)}} מבקש יצרף לבקשתו תצהיר כי לא נתמלא לגביו אף אחד מן הסייגים {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 6|שבסעיף 6(ב) לחוק}} לקבלת רשיון, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השניה}}. {{ח:סעיף|7|צירוף אישורים והיתרים}} {{ח:ת}} קיימת חובה על פי דין לקבל רשיון או היתר, למעט רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}}, לביצוע פעילות לפי הרשיון המבוקש, יצרף המבקש העתק של רשיון או היתר כאמור. {{ח:סעיף|8|אימות מסמכים}} {{ח:ת}} מסמך מן המסמכים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} שאינו מקור, יאומת בידי עורך דין או רואה חשבון לענין התאמתו למקור. {{ח:סעיף|9|פרטים בדבר התאמתו של המבקש לקבלת הרשיון}} {{ח:תת|(א)}} מבקש יכלול בבקשתו פרטים מלאים אודות התאמתו לביצוע הפעילות לפי הרשיון נושא הבקשה, לרבות – {{ח:תתת|(1)}} האמצעים הכלכליים העומדים לרשותו לשם ביצוע הפעילות לפי הרשיון במשך תקופת תוקפו של הרשיון; {{ח:תתת|(2)}} האמצעים הטכניים והמיתקנים העומדים לרשותו לשם ביצוע הפעילות לפי הרשיון; {{ח:תתת|(3)}} כוח האדם המקצועי והכללי שמעסיק או יעסיק המבקש לצורך הפעילות לפי הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} מבקש יצרף מסמכים המאמתים את יכולתו לבצע את הפעילות לפי הרשיון. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רשיון הולכה ורשיון חלוקה}} {{ח:סעיף|10|בקשה לרשיון הולכה או לרשיון חלוקה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 9}}, תכלול בקשה לרשיון הולכה או רשיון חלוקה, פרטים בדבר אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} מידע על הסכמי הידע עם גורמים בארץ ובחוץ לארץ שהמבקש צד להם, לצורך הפעילות לפי הרשיון; {{ח:תתת|(4)}} דו״חות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון של החברה המבקשת, לשלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה; חברה הרשומה תקופה קצרה משלוש שנים, תגיש דו״חות כספיים, של חברה או שותפות שהיא בעלת שליטה בחברתו של המבקש, מבוקרים כאמור בידי רואה חשבון; {{ח:תתת|(5)}} דו״חות כספיים מבוקרים בידי רואה חשבון של חברה או שותפות שהיא בעלת ענין או מחזיקה אמצעי שליטה בחברתו של המבקש או שהמבקש הוא בעל ענין או מחזיק אמצעי שליטה בה, לשלוש שנים שקדמו להגשת הבקשה; {{ח:תתת|(6)}} תיאור מלא של המקרקעין שלמבקש זכויות בהם, בצירוף מסמכים המעידים על זכויות אלה; {{ח:תתת|(7)}} פירוט הזכויות שיש לצד ג׳ בנכסים של המבקש, לרבות שיעבודים; {{ח:תתת|(8)}} שמות נושאי משרה במבקש. {{ח:סעיף|11|פרטים לרשיון הולכה}} {{ח:ת}} מבקש רשיון הולכה יכלול בבקשה פרטים ותיאור, לרבות תיאור טכני, של מיתקני החשמל ורשת החשמל שבאמצעותם יבצע את הפעילות על פי הרשיון, לפי אלה: {{ח:תת|(1)}} תיאור גבולות מערכת ההולכה, בצירוף תשריט; {{ח:תת|(2)}} אופן חיבור המערכת לתחנת כוח ולרשת החשמל; {{ח:תת|(3)}} תיאור תחנת המיתוג ותחנת המשנה שלמבקש הרשיון זכויות בהן; לענין זה, ”תחנת מיתוג“ – מיתקן ממיתקני רשת החשמל, המקבל חשמל ממקור ייצור על עליון ומעבירו לתחנת משנה; {{ח:תת|(4)}} מספר שנאים ויכולת ההשנאה ברמות מתחים שונות; {{ח:תת|(5)}} היכולת למלא את הדרישות הטכניות והתפעוליות לחיבור יצרני חשמל פרטיים או בעלי רשיון ייצור עצמי לרשת החשמל; {{ח:תת|(6)}} האמצעים להבטחת בטיחות רשת החשמל וסדירות פעילותה; {{ח:תת|(7)}} תכנית פיתוח מערכת ההולכה לחמש השנים הבאות: {{ח:תת|(8)}} תכנית אחזקה למערכת ההולכה; {{ח:תת|(9)}} איבודים משוערים של חשמל בהולכה. {{ח:סעיף|12|פרטים לרשיון חלוקה}} {{ח:ת}} מבקש רשיון חלוקה יפרט ויתאר את דרך פעולתה של רשת החשמל המשמשת לפעילותו לפי הרשיון (להלן – רשת החלוקה), לפי אלה: {{ח:תת|(1)}} תיאור תחנות המשנה המחוברות לרשת החלוקה; {{ח:תת|(2)}} מספר שנאי החלוקה ויכולת ההשנאה ברמות מתחים שונות; {{ח:תת|(3)}} תכנית פיתוח של רשת החלוקה; {{ח:תת|(4)}} תכנית אחזקה של רשת החלוקה; {{ח:תת|(5)}} האמצעים להבטחת בטיחות רשת החלוקה וסדירות אספקת החשמל; {{ח:תת|(6)}} איבודים משוערים של חשמל בחלוקה. {{ח:סעיף|13|ציון פעולות נוספות}} {{ח:ת}} מבקש רשיון הולכה או רשיון חלוקה יציין בבקשתו פעולות אחרות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 6|בסעיף 6(ד) לחוק}}, שבהן הוא מבקש לעסוק, בנוסף לפעילויות לפי רשיונו או רשיונותיו ואת הפעולות הנלוות. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: בקשה לרשיון ייצור}} {{ח:סעיף|14|פרטי בקשה לרשיון ייצור}} {{ח:ת}} בנוסף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 9}}, מבקש רשיון ייצור – {{ח:תת|(1)}} יציין בבקשתו את הספק הייצור שלגביו מבוקש הרשיון ואת האמצעים הטכניים שבהם הוא מבקש לייצר חשמל, לרבות תיאור מלא של יחידות הייצור ותחנות הכוח שישמשו לצורך פעילותו לפי הרשיון; {{ח:תת|(2)}} ימציא תכנית של תחנת הכוח שבאמצעותה הוא מבקש לייצר חשמל לפי הרשיון, יתאר את כושר הייצור של תחנת הכוח ויחידות הייצור, ותפוקת השיא שלהן; בתקנה זו, ”תכנית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תת|(3)}} יציין בבקשתו, אם מכר בעבר חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני ואת פרטי ההתקשרות עמו, בין אם פגה ההתקשרות ובין אם היא תקפה; {{ח:תת|(4)}} יציין בבקשתו למי הוא מבקש למכור חשמל; {{ח:תת|(5)}} יציין בבקשתו את כמות החשמל שהוא מבקש לייצר ולמכור לבעל רשיון ספק שירות חיוני ואת הכמות שהוא מבקש למכור לאחר; {{ח:תת|(6)}} יציין בבקשתו את סוגי הדלק שבהם הוא מתכוון להשתמש בהפעלת יחידות הייצור ותחנת הכוח. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: רשיון ייצור עצמי}} {{ח:סעיף|15|פרטי בקשה לרשיון ייצור עצמי}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 9}}, מבקש רשיון ייצור עצמי, יציין בבקשתו את הספק הייצור שלגביו מבוקש הרשיון. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון ייצור עצמי המבקש למכור חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני, יציין בבקשתו את שם ספק השירות החיוני לו הוא מבקש למכור חשמל ואת כמות החשמל שהוא מבקש למכור לו. {{ח:תת|(ג)}} מבקש רשיון ייצור עצמי, המבקש למכור חשמל לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון, יפרט את החזקותיו והשקעותיו במישרין או בעקיפין באותו תאגיד ואת החזקותיו, במישרין או בעקיפין, של אותו תאגיד בו, וכן את כמות החשמל שהוא מבקש למכור לאותו תאגיד, ויצרף תיאור מלא של המקרקעין שדרכם יוליך חשמל על פי רשיונו בציון בעלי הזכויות באותם מקרקעין. {{ח:תת|(ד)}} מבקש רשיון ייצור עצמי יתאר בבקשתו את השימוש העצמי שיעשה בחשמל שהוא מבקש לייצר על פי רשיונו ואת כמות החשמל שהוא מבקש לייצר לשימושו העצמי. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳ – רישיון הספקה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:סעיף|15א|פרטי בקשה לרישיון הספקה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} נוסף על {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 9}} מבקש רישיון הספקה יציין בבקשתו – {{ח:תת|(1)}} רישיונות נוספים, לרבות רישיונות מותנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות קוגנרציה}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|תקנות קונבנציונלי}} {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|וכללי עסקאות}}, שבהם הוא מחזיק, במישרין או בעקיפין, או שמחזיק אמצעי שליטה בו מחזיק, או שחברה קשורה בו מחזיקה; {{ח:תת|(2)}} סוג והיקף הצרכנים שאתם הוא מבקש להתקשר; {{ח:תת|(3)}} ההסדרים המתוכננים בינו לבין מנהל המערכת לקבלת שירותי תשתית, שירותי גיבוי, ושירותים נלווים לרבות שירותי גבייה; {{ח:תת|(4)}} אם למבקש אין רישיונות נוספים לפעילות – פירוט המקורות לרכישת החשמל לצורך מכירתו לצרכנים. {{ח:סעיף|15ב|תקופת רישיון הספקה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} תקופת תוקפו של רישיון הספקה תהיה – {{ח:תת|(1)}} למי שהוא בעל רישיון חלוקה – לפי תוקף רישיון החלוקה שבו הוא מחזיק; {{ח:תת|(2)}} למי שאינו בעל רישיון חלוקה – עד 20 שנים. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ז|סימן ז׳: רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי|תיקון: תשע״ב}} {{ח:סעיף|15ג|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – אדם הרוכש חשמל מבעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח מזדמן“ – לקוח שאינו לקוח קבוע; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח קבוע“ – לקוח רשום אצל בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסופון אשראי“ – מכשיר או מערכת המשמשים לביצוע פעולות סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב והעברת כספים באמצעות העברת פרטי חיוב לאישור עסקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה“ – מכשיר חשמלי ייעודי המשמש לטעינת רכב חשמלי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה מהירה“ – עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה הוא 50 קילו־וואט או יותר, ואינו עולה על 150 קילו־וואט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עמדת טעינה אולטרה מהירה“ – עמדת טעינה שהספק הטעינה המרבי בה עולה על 150 קילו־וואט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב חשמלי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף|15ד|פרטי בקשה לרישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} על רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יחולו {{ח:פנימי|סעיף 15א|תקנה 15א}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 15א|פסקה (2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ותקנה 15ב}}. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על כך, מבקש רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יציין בבקשתו את מערכות המחשוב למדידה וניהול של הספק החשמל הנצרך מעמדת הטעינה ולזיהוי הרכב הנטען, ואת מנגנוני התקשורת בין עמדת הטעינה לבין בעל רישיון חלוקה, שיהיו בה והאמצעים המשמשים להתחשבנות לעניין צריכת החשמל בין בעל הרישיון לבין לקוחותיו, ובכלל זה מערכות לסליקה והפקת חשבונות ומערכות שמאפשרות קבלה ושמירה של נתוני צריכה ופרטי לקוחות. {{ח:סעיף|15ה|טעינה חופשית|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הסכם התקשרות בין בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי לבין לקוח לא יכלול – {{ח:תתת|(1)}} הוראות המגבילות אפשרות הלקוח להפסיק את ההסכם בכל זמן; {{ח:תתת|(2)}} הוראות המגבילות אפשרות הלקוח להטעין את רכבו באמצעות בעלי רישיונות אחרים. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי – {{ח:תתת|(1)}} לא יסרב לתת שירותים ללקוחות מזדמנים; {{ח:תתת|(2)}} לא ייתן עדיפות בהספקת האנרגיה החשמלית ללקוחותיו הקבועים על פני לקוחות מזדמנים; לעניין זה, ”עדיפות“ – למעט עלות הטעינה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ו|תקנה 15ו}}. {{ח:סעיף|15ו|פרסום עלות הטעינה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} בעל רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יפרסם את עלות הטעינה ללקוחות מזדמנים באופן מקוון ונגיש בלא צורך ברישום ובעמדה מהירה או בעמדה אולטרה מהירה בעל רישיון ההספקה לטעינת רכב חשמלי יפרסם את התעריפים גם בסמוך לעמדת הטעינה החל מיום הפעלת מסופון האשראי בעמדה זו. {{ח:סעיף|15ז|בקרה על רשת החלוקה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} ראה בעל רישיון חלוקה כי יש חשש לאמינות ולרציפות חלוקת החשמל כתוצאה מטעינת רכב חשמלי, יפעיל אמצעים שונים לרבות מכשור מתאים לבקרה ולניהול של עומסי הביקוש על רשת החלוקה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות מיוחדות}} {{ח:סעיף|16|חידוש רשיון או שינויו|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בקשה לחידוש רשיון, תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת הרשיון ותכלול דו״ח מפורט אודות היקף הפעילות של המבקש בתקופת הרשיון; בבקשה כאמור יפרט המבקש שינויים שחלו בפרטים שמסר לראשונה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון שבידו רשיון לתקופה של שנה או לתקופה קצרה יותר, יגיש בקשה לרשיון לא יאוחר משלושה חודשים לפני תום תקופת רשיונו. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן להורות ברישיונו של ספק שירות חיוני כי בקשתו לחידוש רישיון, תוגש לא יאוחר משלוש שנים לפני תום תקופת רשיונו. {{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לעריכת שינוי ברשיון, יצורף לבקשה הסבר בכתב, על סוג השינוי, היקפו, מהותו, משמעותו והשלכותיו השונות. {{ח:תת|(ה)}} לא הוגשה בקשה לחידוש רשיון כאמור בתקנה זו, ייערך מכרז לבחירת בעל רשיון חדש במקום בעל הרשיון שתוקף רשיונו פג. {{ח:סעיף|17|שמירת סודיות|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:ת}} הרשות וכל מי שהגיעו אליו ידיעה, דין וחשבון או מסמך שנמסר לו לפי תקנות אלה, לא יגלה אותם לזולת, אלא אם כן נדרש הדבר על פי כל דין או לצורך ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} ותקנות אלה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: סדר פעולות}} {{ח:סעיף|18|דרישת תיקונים, השלמה והודעה על שינויים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} השר או הרשות רשאים לדרוש תיקון או השלמה של הבקשה וכל מידע נוסף הדרוש לצורך החלטה בבקשה. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רשיון או בעל רשיון יודיע לרשות על כל שינוי שחל בפרטים, במסמכים או במידע שמסר לענין בקשתו, לא יאוחר מ־7 ימים מיום השינוי. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תנאים למתן רשיון ודרכי בחירה בין מבקשי רשיון}} {{ח:סעיף|19|הגשת בקשה תקינה|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} לא יינתן רשיון אלא למי שהגיש בקשה מלאה שצורפו לה כל המסמכים כנדרש בתקנות אלה והומצא כל המידע הנחוץ, לדעת הרשות או השר, למתן החלטה בבקשה, לרבות כל נתון, ותיאור של יחידת ייצור, תחנת כוח ומיתקני חשמל אשר ישמשו לפעילות לפי הרשיון. {{ח:סעיף|20|תנאים למתן רשיון ייצור|תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״א, תשע״ו, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 9}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} לא יינתן רשיון ייצור אלא אם כן נתמלאו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבקש הוכיח יכולת כספית; לענין זה, ”יכולת כספית“ – {{ח:תתתת|(א)}} בחברה בעלת הון מניות ובשותפות – ההון העצמי יהיה בסכום שלא יפחת מ־20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח המשמשת לפעילות על פי הרשיון, ואם מבקש הרישיון הוא שותפות – הוא גם יתחייב להמציא דוחות כספיים שנתיים מבוקרים מדי שנה, להוכחת עמידתו בדרישת ההון העצמי כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} בחברה ללא הון מניות, ביחיד או באגודה שיתופית, אם המבקש המציא לרשות ערבות בנקאית למשך כל תקופת הרשיון, בשיעור שלא יפחת מ־20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח כאמור; {{ח:תתת|(2)}} שיעור המימון העצמי של יחידת ייצור או תחנת כוח לא יפחת מ־20% משוויה; היה לבעל רשיון יותר מרשיון אחד או הגיש כמה בקשות לרשיון יידרש הון עצמי ושיעור מימון עצמי שלא יפחת מהשיעור הנדרש לפי פסקאות (1) ו־(2), לכל אחד מן הרשיונות שבידיו או שהוא מבקש; {{ח:תתת|(3)}} במבקש יתקיימו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} המבקש הוא בעל זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין, שהוקמה בהם יחידת ייצור או תחנת כוח, המאפשרת לו שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל; המבקש יוכיח את קיומה של זכות כאמור באמצעות תצהיר ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת 3א|הטופס שבתוספת השלישית א׳}} אשר חתום בידי המבקש ומאומת בידי עורך דין; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוקמה יחידת הייצור או תחנת הכוח במקרקעין שהם מקרקעי ישראל – בידי המבקש אסמכתה כי ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל להיתר בנייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)#סעיף 36|תקנה 36(ה) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}; ואולם אם יחידת הייצור או תחנת הכוח שהוקמה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל היא מהמפורטות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60א|בסעיף 60א(ב)(4) ו־(6) לחוק}} והחזקה בה תועבר מחברת החשמל למבקש מכוח הסכם מכר – בידי המבקש אישור מרשות מקרקעי ישראל שלפיו אין מניעה לתת למבקש הרישיון זכויות המאפשרות לו שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל למשך כל תקופת הרישיון; {{ח:תתת|(4)}} המבקש הוא בעל זכויות ביחידת ייצור או תחנת כוח שמתקיימות בה הדרישות הטכניות הנדרשות לקבלת הרשיון או התחייב להיות בעל זכויות כאמור במועד שתורה הרשות ולהנחת דעתה; {{ח:תתת|(5)}} אם יחידת הייצור או תחנת הכוח טרם הוקמה – בידי המבקש היתר בניה להקמת יחידת ייצור או תחנת כוח לצורך פעילות לפי הרשיון; {{ח:תתת|(6)}} הציוד המיועד העומד לרשות המבקש לפעילות לפי הרשיון, הוא במצב תקין וראוי לשימוש, להנחת דעתה של הרשות, והמבקש התחייב כי הציוד האמור יהיה במצב זה במשך כל תקופת תוקפו של הרשיון; {{ח:תתת|(7)}} המבקש התחייב להפעיל את יחידת הייצור או את תחנת הכוח בסוגי דלק שאישרה הרשות; {{ח:תתת|(8)}} המבקש התחייב להתחיל בפעילות לפי הרשיון במועד שהורתה הרשות; {{ח:תתת|(9)}} המבקש זכה במכרז לפעילות במשק החשמל שפרסם השר, אם פורסם מכרז כאמור; {{ח:תת|(10)}} המבקש הציג לפני הרשות, עובר לקבלת הרישיון, תכנית אסטרטגית כלכלית לניהול סיכונים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(1) ו־(2) לא תחול על – {{ח:תתת|(1)}} מבקש רישיון ייצור, בהספק שאינו עולה על 10 מגוואט; {{ח:תתת|(2)}} מי שיינתן לו רישיון ייצור לאחר שזכה באחד מהמכרזים המפורטים להלן ובמסגרת תנאי המכרז אישר השר הסדר אחר להוכחת איתנות כלכלית ולעמידת הזוכה במכרז במלוא ההתחייבויות החלות עליו לפי הוראות הדין והמכרז – {{ח:תתתת|(א)}} מכרז שפורסם לפי החלטת ממשלה מס׳ 3338, מיום כ׳ באדר ב׳ התשס״ח (27 במרס 2008); {{ח:תתתת|(ב)}} מכרז שפורסם לפי החלטת ממשלה מס׳ 2117, מיום כ״ח בתשרי התשע״ה (22 באוקטובר 2014); {{ח:תתתת|(ג)}} מכרז להקמת מיתקן לטיפול בפסולת עירונית באזור השפד״ן. {{ח:סעיף|20א|הפחתת שיעור הון עצמי|תיקון: תשס״ט, תש״ף}} {{ח:תת|(א)}} חברה בעלת הון מניות או שותפות שקיבלה רישיון ייצור, תהיה רשאית להפחית את שיעור ההון העצמי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(1)(א)}} במהלך תקופת הרישיון אחרי 3 שנים מיום מתן הרישיון – לשיעור של 15% משווי יחידת הייצור או תחנת הכוח המשמשת לפעילות על פי הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל רישיון ייצור, לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)(1)(ב)}} יהיה רשאי להפחית את שיעורי הערבות לפי תקנה זו במועדים ובשיעורים המקבילים לאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|21|תנאים למתן רשיון ייצור עצמי}} {{ח:ת}} לא יינתן רשיון ייצור עצמי אלא אם כן המבקש מילא אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)(3) ער (8)}}. {{ח:סעיף|22|יחידת ייצור|תיקון: תשס״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} לכל יחידת ייצור יינתן רשיון נפרד, וניתן לקבוע ברישיון כי ליחידת ייצור יינתן יותר מרישיון אחד או כי יחולו עליה הוראות שונות לעניין העסקאות שתוכל לבצע עם בעל רישיון ספק שירות חיוני. {{ח:סעיף|23|תנאים למתן רשיון להולכה|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 11}}, לא יינתן רשיון להולכה, אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} למבקש רשיון הולכה או לנושאי משרה בו, יכולת מוכחת לאירגון, תכנון, הקמה, מימון, תפעול והחזקה של הפעילות נושא הרשיון המבוקש; {{ח:תת|(2)}} ההון העצמי של החברה המבקשת רשיון לא יפחת מ־20% משווי מיתקני החשמל ורשת החשמל הדרושים לפעילות לפי הרשיון, ושיעור המימון העצמי של המיתקנים והרשת לא יפחת מ־15% משווים; היה לבעל הרשיון יותר מרשיון אחד או הגיש מספר בקשות לרשיון, יידרשו הון עצמי ושיעור מימון עצמי שלא יפחת מן השיעור הנדרש לפי תקנות אלה, לכל אחד מן הרשיונות שבידיו או לכל אחד מן הרשיונות שהוא מבקש; השר רשאי לשנות את התנאים לענין הון עצמי ושיעור המימון העצמי שבפסקה זו; {{ח:תת|(3)}} המבקש הוא בעל זכויות במיתקני חשמל ורשת חשמל הדרושים לביצוע הפעילות לפי הרשיון, ומתקיימות בהם הדרישות הטכניות לביצוע הפעילות כאמור; {{ח:תת|(4)}} מיתקני החשמל ורשת החשמל כאמור בפסקה (3), הם במצב תקין וראוי לשימוש, להנחת דעתו של המנהל, והמבקש התחייב כי יהיו במצב זה במשך כל תקופת תוקפו של הרשיון; {{ח:תת|(5)}} בידי המבקש זכויות במערכת שליטה ובקרה על הולכה של חשמל, לרבות בחדרי פיקוד וקשר; {{ח:תת|(6)}} המבקש התחייב לעסוק רק בפעילויות לפי הרשיון או הרשיונות שניתנו לו ובפעולות נלוות להן, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק}}; {{ח:תת|(7)}} המבקש התחייב להתחיל בפעילות לפי הרשיון במועד שהורתה הרשות. {{ח:סעיף|24|התנאים למתן רשיון חלוקה|תיקון: תשע״ח}} {{ח:ת}} בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6 עד 10}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} לא יינתן רשיון לחלוקה אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|תקנה 23(1) עד (4) ו־(6)}}; {{ח:תת|(2)}} למבקש זכויות בתחנת משנה העומדת בדרישות הטכניות הנדרשות לקבלת הרשיון, או התחייב שיהיו לו זכויות בתחנת משנה כאמור במועד כפי שתודיע לו הרשות; {{ח:תת|(3)}} למבקש כל האמצעים הארגוניים והטכניים להבטחת הספקה סדירה של חשמל לציבור הצרכנים לפי אמות מידה שקבעה הרשות. {{ח:סעיף|25|דרישות לשינוי ארגוני}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתנות מתן רשיון של ספק שירות חיוני במבנה ארגוני ומשפטי של מבקש הרשיון או במתן התחייבות לשינוי המבנה כאמור, במועד שיורה השר, וכן בביצוע פעילויות לפי הרשיון על ידי חברה־בת או חברה הנמנית עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון בתנאים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לבעל רשיון ספק שירות חיוני, לשנות את המבנה הארגוני והמשפטי שלו במהלך תקופת תוקפו של הרשיון; השר לא יורה כאמור, אלא לאחר שנתן לבעל הרשיון הודעה, זמן סביר מראש, והזדמנות להשמיע טענותיו לפני השר לענין הוראותיו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנות משנה (א) ו־(ב), ”מבנה ארגוני ומשפטי“ – לרבות הקמת חברה־בת או תאגיד אחר הנמנה עם התשלובת שעמה נמנה מבקש רשיון ספק שירות חיוני או בעל רשיון כאמור, לצורך פעילות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}}, וכן מיזוג או פיצול. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על בעל רשיון ספק שירות חיוני, שניתן לו רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 60|סעיף 60(ד) לחוק}}, במשך תקופת תוקפו של אותו רשיון. {{ח:סעיף|26|תקופת תוקפו של רשיון ייצור}} {{ח:תת|(א)}} תקופת תוקפו של רשיון ייצור, לא תעלה על 30 שנים, אם תחנת הכוח שבאמצעותה ייצר בעל הרשיון חשמל היא מסוג טורבינות גז, ועל 50 שנים – אם תחנת הכוח היא תחנת קיטור. {{ח:תת|(ב)}} בבואו לקבוע את תקופת תוקפו של רשיון לפי תקנת משנה (א), ישקול השר, בין היתר, ובנוסף לשיקולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, את סוג התחנה, טיבה ומועד הקמתה. {{ח:סעיף|27|איתנות כלכלית התאמת הבקשה לתכנית הפיתוח|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:ת}} לא ייעתרו השר והרשות, לפי העניין, לבקשה לרשיון, אלא אם כן שוכנעו כי למבקש איתנות כלכלית, ובמבקש רשיון ספק שירות חיוני – שהבקשה תואמת את תכנית הפיתוח שאישר השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}}. {{ח:סעיף|28|שיקולי בחירה}} {{ח:ת}} הוגבל מספר מקבלי הרשיונות בהתאם לשיקול דעת השר לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}, ייבחרו מקבלי הרשיונות במכרז שתערוך הממשלה. {{ח:סעיף|29|מילוי תנאי הרשיון ותנאי הכשירות לקבלתו}} {{ח:ת}} במשך כל תקופת הרשיון, יתקיימו בבעל הרשיון תנאי הכשירות וההתאמה לקבלת הרשיון והוא ימלא אחר כל תנאי הרשיון. {{ח:סעיף|29א|הליכים טרם ביטול רישיון ייצור|תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (קוגנרציה)|תקנות הקוגנרציה}}, {{ח:חיצוני|תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי)|תקנות הקונבנציונלי}} או {{ח:חיצוני|כללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני)|כללי עסקאות}}, רשאי לבקש במועד הסגירה הפיננסית, כי אם תהיה כוונה לבטל את רישיונו, המותנה או הקבוע, תישלח הודעה על כך גם לגורם מממן, כהגדרתו בתקנות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) וראתה הרשות כי קיימת עילה לביטול הרישיון, תמסור הודעה על הכוונה לבטל את הרישיון לגורם המממן, שבה יפורטו האירוע המהווה עילה לביטול הרישיון, ופרק הזמן הנדרש מבעל הרישיון לתקן את האירוע, כמתחייב מאופי האירוע ועל פי שיקול דעתה של הרשות; פרק הזמן כאמור לא יעלה על 30 ימים, אלא אם כן ראתה הרשות כי אופי ההפרה מצדיק מתן תקופה ארוכה יותר לתיקונה. {{ח:תת|(ג)}} קיבל הגורם המממן הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) רשאי הוא לפעול כדלקמן: {{ח:תתת|(1)}} עד לא יאוחר מחלוף 30 ימים ממועד קבלת ההודעה, יודיע לרשות כי אם יבוטל הרישיון בכוונתו לבקש שהרישיון יינתן לגורם חליף; {{ח:תתת|(2)}} עד לא יאוחר מחלוף 120 ימים ממועד קבלת ההודעה, יהיה רשאי להגיש בקשה לאישור גורם חליף לבעל הרישיון העומד בהוראות הדין ובתנאים לקבלת רישיון, אשר יקבל על עצמו את כל התחייבויות בעל הרישיון; בקשה כאמור תוגש לרשות; {{ח:תתת|(3)}} בקשה למינוי חליף תכלול את כל הנדרש בדין ממבקשי הרישיון החדש ותוגש לרשות, תוך פירוט האם הבקשה מוגשת לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 11|סעיף 11}} {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 12|או 12 לחוק}}, וכשהיא כוללת כל מידע רלוונטי בנוגע לחליף לרבות, הוכחה מספקת בדבר כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היכולת הפיננסית והמקצועית המתקיימת בחליף, ואשר דרושה כדי לעמוד במלוא התחייבויות בעל הרישיון על פי רישיונו ועסקת הרכישה; {{ח:תתתת|(ב)}} כי החליף עומד בדרישות הדין לקבלת הרישיון המתאים או לצורך קבלת אישור בדבר שינוי השליטה בבעל הרישיון הקיים; {{ח:תתתת|(ג)}} הסכמת החליף לקבל על עצמו את כל התחייבויות בעל הרישיון לפי הדין ולפי הסכמים בינו לבין ספק שירות חיוני ולצרכנים. {{ח:תת|(ד)}} אושר החליף בידי הרשות, יוענק לו, רישיון באותם תנאים אשר ניתנו לבעל הרישיון אשר החליף בא במקומו והחליף יקבל על עצמו את התחייבויות בעל הרישיון הקודם, לרבות התחייבויות שקדמו למינויו. {{ח:תת|(ה)}} לא אישרה הרשות את החליף, תהיה הרשות רשאית לבטל את הרישיון. {{ח:תת|(ו)}} תיקן בעל הרישיון, לשביעות רצונה של הרשות, את העילה שבשלה סברה כי יש לבטל את רישיונו, תודיע על כך לגורם המממן, וההליכים לפי תקנות משנה (ג) עד (ה) יופסקו. {{ח:סעיף|30|ערבויות ובטוחות|תיקון: תשס״ט, תשע״ח, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} להבטחת מילוי התחייבויותיו של בעל הרשיון לביצוע הפעילות לפי הרשיון, יכלול הרישיון דרישה למתן ערבויות או בטוחות. {{ח:תת|(ב)}} כתנאי לקבלת רישיון ייצור ליצרן חשמל פרטי יפקיד מבקש הרישיון בידי הרשות, ערבות בגובה של 20 שקלים חדשים לקילוואט; מבקש הרישיון יפקיד את הערבות באופן דיגיטלי וכפי שיש להפקיד ערבויות לרשות לפי הוראות החשב הכללי. {{ח:תת|(ג)}} כתנאי לקבלת רישיון הספקה לטעינת רכב חשמלי יפקיד מבקש הרישיון בידי הרשות, ערבות בגובה 100,000 שקלים חדשים; מבקש הרישיון יפקיד את הערבות באופן דיגיטלי וכפי שיש להפקיד ערבויות לרשות לפי הוראות החשב הכללי. {{ח:סעיף|31|ביטוח|תיקון: תשס״ה, תשס״ט}} {{ח:ת}} השר רשאי להורות לרשות לדרוש ברשיון, כי בעל רשיון יבטח מפני סיכונים, באופן שיורה, את יחידת הייצור, תחנת הכוח, מיתקני החשמל, הציוד ושאר הנכסים המשמשים לדעתו, לביצוע הפעילות לפי הרשיון; הכיסויים הביטוחיים המינימליים שירכוש בעל הרישיון לצורך פעילותו לפי הרישיון, יהיו כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: פסילת מועמדים}} {{ח:סעיף|32|סירוב ליתן רשיון|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף לאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק}}, רשאים השר או הרשות לסרב ליתן רשיון למבקש, אם הם סבורים כי מתן הרשיון למבקש – {{ח:תתת|(1)}} נוגד את טובת הציבור או את מדיניות הממשלה במשק החשמל; {{ח:תתת|(2)}} עלול להוות סיכון לבטחון המדינה. {{ח:תת|(ב)}} סירבו השר או הרשות לתת רישיון כאמור בתקנת משנה (א), ינמקו בכתב את סירובם. {{ח:סעיף|33|פרסום ברשומות}} {{ח:ת}} הודעה על מתן רשיון תפורסם ברשומות. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: פיקוח}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: פיקוח על פעילות בעל רשיון}} {{ח:סעיף|34|מסירת ידיעות ומסמכים לשר {{ח:הערה|[צ״ל: או לרשות]}}|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} השר או הרשות רשאים לדרוש מבעל רשיון או ממי שפועל מטעמו, כל ידיעה ומסמך אודות הפעילות לפי הרשיון, במועד, במתכונת ובאופן שיורו. {{ח:סעיף|35|פיקוח הרשות על בעל רשיון|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תפקח על פעולותיו של בעל רשיון לענין הפעילות נושא הרשיון; לשם פיקוח כאמור רשאית הרשות לעשות כל פעולה הדרושה לפי תקנות אלה ורשאית היא לדרוש מבעל רשיון להציג לה כל מסמך הנזכר בתקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} הרשות תפקח על – {{ח:תתת|(1)}} קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} ותקנות אלה; {{ח:תתת|(2)}} קיום תנאי הרשיון, לרבות מילוי אחר ההתחייבויות שנכללו בבקשה לקבלת רשיון ותוקפם של האישורים שצורפו לבקשה; {{ח:תתת|(3)}} אופן ביצוע הפעילות לפי הרשיון; {{ח:תתת|(4)}} רמת התחזוקה של מיתקני בעל רשיון, הציוד והמלאי המשמשים לצורכי הפעילות לפי הרשיון. {{ח:תת|(ג)}} אין בסמכויות הפיקוח של הרשות כדי לגרוע מסמכויות המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}}. {{ח:סעיף|36|{{ח:הערה|[צ״ל: סמכויות פיקוח]}}|תיקון: תשס״ט}} {{ח:ת}} לשם פיקוח על בעל רישיון, רשאים הרשות או המנהל – {{ח:תת|(1)}} להיכנס, בכל עת סבירה, לחצרים של בעל רשיון, ובהסכמתו של צרכן חשמל – גם לחצריו, לצורך עריכת מדידות ובדיקות של מיתקני חשמל הנמצאים בחצרים כאמור, וכן בדיקת אופן ביצועה של הפעילות לפי הרשיון; {{ח:תת|(2)}} להיכנס, בכל עת סבירה, במהלך שעות העבודה, למשרדיו של בעל רשיון לצורך עיון במסמכים הנוגעים לביצוע פעילות לפי הרשיון. {{ח:סעיף|37|דו״חות בעל רשיון|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ימציא לרשות ולמנהל דו״חות ומסמכים אחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בתקנות 39 עד 42}}, במועדים הקבועים בתקנות אלה או ברשיונו, בנושאים המפורטים בהם וכפי שיורו הרשות או המנהל; נקבע מועד להגשת תכנית או דו״ח ברשיון – יוגש הדו״ח במועד שנקבע ברשיון. {{ח:תת|(ב)}} דו״ח כאמור ייחתם בידי מי שמוסמך לחתום בשם בעל רשיון. {{ח:תת|(ג)}} הרשות או המנהל רשאים לדרוש מבעל רשיון לערוך מחדש דו״ח שהוגש להם או להשלימו, אם ראו כי הדו״ח אינו ערוך לפי תקנות אלה או כי חסרים בו פרטים או מידע אחר שלדעתם יש לכלול בדו״ח. {{ח:תת|(ד)}} הרשות רשאית לדחות את מועד הגשת הדו״חות והתכניות המפורטים בתקנות אלה, אם התקיימו, לדעתה, נסיבות המצדיקות זאת. {{ח:סעיף|38|תיקון ליקויים ופגמים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הרשות תודיע לבעל רשיון, בכתב, על ליקויים או פגמים שמצאה בפעולותיו על סמך דו״חות שהגיש או על סמך מדידות ובדיקות שערכה הרשות. {{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור לרשות בכתב, תוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, את תגובתו לאמור בהודעה, ואם נקט פעולות לתיקון הליקויים והפגמים כאמור, יפורטו התיקונים. {{ח:תת|(ג)}} סברה הרשות כי יש בליקויים או בפגמים שעליהם הודיעה לבעל הרשיון כאמור בתקנת משנה (א) משום הפרה של תנאי מתנאי הרשיון או הפרה של הוראה שבדין, תודיע על כך לשר. {{ח:סעיף|39|דו״חות כספיים|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:ת}} בעל רשיון יגיש לרשות דו״חות כספיים שנתיים מבוקרים בידי רואה החשבון; בעל רשיון ספק שירות חיוני – יגיש את הדו״חות בנפרד לכל אזור, לכל פעילות ולכל מרכז רווח, וכן יגיש דו״חות מאוחדים לענין פעילויותיו לפי כל הרשיונות שבידו; בתקנה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז רווח“ – יחידה בעלת מבנה הכנסות והוצאות סגור, ללא סבסוד צולב עם פעולות של יחידה אחרת, ואשר בשל פעולותיה יוגשו דו״חות כספיים נפרדים מיתר פעולות בעל הרשיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – לרבות עלויות בשל עובדים, נכסים והתחייבויות אחרות. {{ח:סעיף|40|דיווח על אירוע מיוחד|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ימסור לרשות דו״ח מלא ומפורט על כל אירוע שהשפיע או עלול להשפיע באופן מהותי על מתן שירות לפי הרשיון לקבוצה של צרכנים (להלן – אירוע מיוחד), מיד עם התרחשותו; דו״ח כאמור יימסר ישירות לרשות או למי שהיא הסמיכה לכך מראש, בדרך המהירה ביותר, ויכיל מידע מלא ומפורט אודות האירוע המיוחד, לרבות מקומו, היקפו, השפעתו והצעדים שננקטו להפסקתו. {{ח:תת|(ב)}} כל עוד נמשך אירוע מיוחד, ידווח בעל רשיון כאמור בתקנת משנה (א) בתדירות שתורה עליה הרשות, והיא רשאית לדרוש מבעל רישיון למסור לה, בכל עת, כל מידע הקשור לאירוע מיוחד. {{ח:תת|(ג)}} אחת לשישה חודשים יגיש בעל רשיון דו״ח מפורט לרשות על כל האירועים המיוחדים שאירעו בששת החודשים האחרונים, שבו יפורטו הלקחים שהפיק בעל הרשיון מכל אירוע והצעדים שנקט לפיהם. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: חובת דיווח של בעל רשיון}} {{ח:סעיף|41|דין וחשבון על ציוד תפעול ותחזוקה|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יגיש לרשות דו״ח על ציוד ומיתקנים (להלן – ציוד), שבאמצעותם מבצע בעל רשיון את פעילותו לפי הרשיון והדרושים לקיום תנאי הרשיון ולמתן שירות נאות; הרשות תקבע בדרישתה את סוגי הציוד שלגביהם יש להגיש את הדו״ח, דרכי הפעלת הציוד ואחזקתו לרבות נתונים אלה, שיש לכלול בדו״ח: {{ח:תתת|(1)}} כמות הציוד לפי סוגיו וייעודו, תוך הבחנה בין ציוד מוזמן, ציוד שבמלאי וציוד המותקן אצל מקבלי שירות; {{ח:תתת|(2)}} קיומם של הסכמי תחזוקה לציוד ועיקרי ההסכמים, ובנוסף פירוט האמצעים העומדים לרשותו של בעל רשיון לתחזוקת הציוד. {{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית לדרוש מבעל רשיון להמציא לה, מזמן לזמן, מפרטים טכניים של הציוד שברשותו, כולו או חלקו ואת תכניות ההפעלה והתחזוקה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רשיון יגיש דו״ח כאמור בתקנת משנה (א) אחת לשנה, תוך שלושה חודשים מתום השנה. {{ח:סעיף|42|דין וחשבון על כוח אדם|תיקון: תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יגיש דו״ח על כוח האדם העומד לרשותו למתן שירותיו לפי הרשיון, ויפרט בו את מספר המועסקים על ידו, לפי חלוקה ליחידות ולאזורים, תוך הבחנה בין עובדים לבין קבלנים; לגבי מהנדסים וטכנאים יפרט את תפקידיהם, השכלתם ונסיונם המקצועי. {{ח:תת|(ב)}} דו״ח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש לרשות אחת לשנה, תוך שלושה חודשים מתום השנה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הוראות מיוחדות לפיקוח על בעל רשיון}} {{ח:סעיף|43|הגשתן של תכניות|תיקון: תשס״ט, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש לרשות תכנית עבודה שנתית ותכנית רכש רב שנתית. {{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|סעיף 19 לחוק}}, ימציא בעל רשיון הולכה או חלוקה תכנית פיתוח רב שנתית לשר. {{ח:תת|(ג)}} התכניות לפי תקנות משנה (א) ו־(ב) יהיו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} ויוגשו במועדים ובתדירות הקבועים בה. {{ח:סעיף|43א|בחינה תקופתית ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה|תיקון: תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של {{ח:פנימי|סעיף 15ג|תקנות 15ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ד|15ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ו|15ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ז|15ז}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30 לתקנות העיקריות {{ח:הערה|[צ״ל: לתקנות אלה]}}}}, כתיקונן בתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) (תיקון) {{ח:הערה|[צ״ל: (תיקון מס׳ 2)]}}, התשפ״ו–2026, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, תתבצע בתום 5 שנים מיום תחילתן {{ח:הערה|(ביום 26.5.2031)}}. {{ח:סעיף|44|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997) (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|45|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בתקנה 19}}, רשאי השר ליתן רשיון לפעילות לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|החוק}} לתקופה שתסתיים ביום ג׳ בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1998) למי שעסק בפעילות במשק החשמל כדין, לפני יום התחילה, אף אם אינו ממלא אחר כל התנאים שבתקנות אלה ולא הגיש בקשה לרשיון. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}} {{ח:קטע3|טופס|טופס בקשה לרשיון}} {{ח:קטע4||הוראות למילוי הטופס}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} לפני מילוי הטופס, על המבקש לקרוא היטב את תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ״ח–1997 (להלן – התקנות). {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} יש למלא את הטופס בעברית. {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} על המבקש להשתמש, ככל האפשר, במונחים ובביטויים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ובתקנות האמורות לעיל. {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} ראה המבקש כי הטופס אינו מאפשר לו מתן תיאור מלא של הפעילות נושא הבקשה או פרטים אודות עצמו, יצרף לבקשה נספחים, ככל הדרוש. {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת 1 פרט ה}} {{ח:ת}} המבקש ירכז בתיק כרוך את כל המסמכים המצורפים לבקשה. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק א|פרק א׳: כללי}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} סוג הבקשה: {{ח:תת|[ ]}} רשיון ראשון; {{ח:תת|[ ]}} חידוש רשיון; {{ח:תת|[ ]}} שינוי ברשיון. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} אם הבקשה היא לחידוש רשיון, יפרט המבקש את נסיבות פקיעת הרשיון, ויצרף העתק של הרשיון שלגביו מבוקש החידוש. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} אם הבקשה היא לשינוי ברשיון, יפרט המבקש את הנימוקים לבקשה, השינויים המבוקשים, היקפם, מהותם ומשמעותם ויצרף העתק של הרשיון שלגביו מבוקש השינוי. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מבקש יציין את סוג הרשיון המבוקש: {{ח:תת|(1)}} רשיון להולכה; {{ח:תת|(2)}} רשיון לחלוקה; {{ח:תת|(3)}} רשיון ייצור; {{ח:תת|(4)}} רשיון ייצור עצמי; {{ח:תת|(5)}} רשיון אחר. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} מבקש יציין את המקום או האזור שבו תבוצע הפעילות ותקופת הפעילות. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ב|פרק ב׳: מידע לגבי המבקש}} {{ח:קטע4|תוספת 1 פרק ב סימן א|סימן א׳: מבקש יחיד}} {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:תת|(א)}} שם המבקש: {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|שם משפחה (בעברית)}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|שם פרטי (בעברית)}} {{ח:תתת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|שם משפחה (באותיות לטיניות)}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . .|שם פרטי (באותיות לטיניות)}} {{ח:תת|(ב)}} מספר תעודת זהות . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(ג)}} מען מגורים {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|רחוב ומס׳ בית}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . .|מיקוד}} {{ח:תת}} מס׳ טלפון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . מס׳ פקסימיליה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(ד)}} שם העסק {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|בעברית}} {{ח:תתת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|באנגלית}} {{ח:תת|(ה)}} מען העסק {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|רחוב ומס׳ בית}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . .|מיקוד}} {{ח:תתת}} מס׳ טלפון: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . מס׳ פקסימיליה: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(ו)}} מס׳ עוסק מורשה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} (יש לצרף אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} השכלה של המבקש: {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} מקצוע והכשרה מקצועית של המבקש: {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} עיסוק בחמש השנים האחרונות: {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} ענין או אחזקת אמצעי שליטה של המבקש בתאגידים: {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע4|תוספת 1 פרק ב סימן ב|סימן ב׳: מבקש שהוא תאגיד}} {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} נתונים לגבי מבקש שהוא חברה: {{ח:תת|(א)}} שם החברה {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|בעברית}} {{ח:תתת}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|באנגלית}} {{ח:תת|(ב)}} מס׳ רישום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(ג)}} משרד רישום {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|רחוב ומס׳ בית}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . .|מיקוד}} {{ח:תת|(ד)}} מס׳ עוסק מורשה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} (יש לצרף אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). {{ח:תת|(ה)}} הון החברה: {{ח:תתת|(1)}} הון רשום: {{ח:תתת}} {{טורים שווים | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:תתת}} {{טורים שווים | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:תתת|(2)}} הון מונפק: {{ח:תתת}} {{טורים שווים | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:תתת}} {{טורים שווים | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . | . . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:תת|(ו)}} בעלי המניות וחלקם היחסי בהון החברה המבקשת. {{ח:תת|(ז)}} בעלי עניין או מחזיקים אמצעי שליטה בחברה המבקשת. {{ח:תת|(ח)}} ענין, שליטה ואחזקת אמצעי שליטה של החברה המבקשת בתאגידים אחרים. {{ח:תת|(ט)}} פירוט הסכמים בין בעלי המניות והסכמים בין בעלי המניות לבין החברה המבקשת לרבות הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בחברה או לענין הפעלת שליטה בחברה בדרך אחרת. {{ח:תת|(י)}} נושאי משרה בחברה: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם</th><th>מען</th><th>מס׳ תעודת זהות</th><th>עיסוק</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:ת}} יש לצרף: {{ח:ת}} תעודת האגד של החברה, מאושרת בידי רשם החברות; {{ח:ת}} מסמכי ההתאגדות של החברה מאושרים בידי רשם החברות; {{ח:ת}} הסכמים בין בעלי המניות; {{ח:ת}} כל ההחלטות המיוחדות שנתקבלו בחברה במשך שנה לפני מועד הגשת הבקשה; {{ח:ת}} תוכנו של נספח זה יאומת בידי עורך דין ויאושר בידו. {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} נתונים לגבי מבקש שהוא שותפות: {{ח:תת|(א)}} שם השותפות {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|בעברית}} {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|באנגלית}} {{ח:תת|(ב)}} מס׳ רישום . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(ג)}} מען רשום {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|רחוב ומס׳ בית}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . .|מיקוד}} {{ח:תת|(ד)}} מען ניהול העסקים {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|ישוב/עיר}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .|רחוב ומס׳ בית}}{{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . .|מיקוד}} {{ח:תת}} (יש לצרף את הסכם השותפות ואת מסמכי הרישום של השותפות מאושרים בידי רשם השותפויות). {{ח:תת|(ה)}} מס׳ עוסק מורשה . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} (יש לצרף כנספח אישור של רשויות מס הכנסה בדבר ניהול ספרי חשבונות כדין ותעודת עוסק מורשה). {{ח:תת|(ו)}} סוג השותפות: {{ח:תתת|[ ]}} רגילה {{ח:תתת|[ ]}} מוגבלת {{ח:תת|(ז)}} השותפים ואחזקותיהם: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם</th><th>רגיל או מוגבל</th><th>מען</th><th>מס׳ תעודת זהות</th><th>החלק היחסי בשותפות</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:תת}} (יש לצרף כנספח אישור רואה חשבון או עורך דין, ובו פירוט השותפים). {{ח:תת|(ח)}} בעלי ענין או מחזיקים אמצעי שליטה בשותפות. {{ח:תת|(ט)}} החזקת אמצעי שליטה או ענין של השותפות בתאגידים אחרים. {{ח:תת|(י)}} הסכמים בין השותפים והסכמים של השותפים עם השותפות לרבות הסכמים לענין שימוש באמצעי שליטה בשותפות או לענין הפעלת שליטה בשותפות בדרך אחרת. {{ח:תת|(יא)}} בעלי תפקידים בכירים בשותפות: {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם</th><th>מען</th><th>מס׳ תעודת זהות</th><th>עיסוק</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} תיאור השותפות, תחומי פעילותה ועסקיה: {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:קטע4|תוספת 1 פרק ב סימן ג|סימן ג׳: פרטים כלכליים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על המבקש לפרט את הנכסים שלדעתו יש בהם כדי להעיד על יכולתו הכלכלית לבצע את הפעילות על פי הרשיון. {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} פקדונות וחסכונות: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם/סוג</th><th>ערך ליום הגשת ההצעה</th><th>מועד פדיון/שחרור</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} ניירות ערך: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>שם התאגיד המנפיק</th><th>סוג</th><th>ערך נקוב</th><th>ערך ליום הגשת ההצעה</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} נכסים אחרים: {{ח:ת}} פרט כל נכס אחר שלא נמנה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|ו־15}} ושיש בו למבקש זכות מכל סוג שהוא, לרבות קניין רוחני שערכו עולה על 100,000 שקלים חדשים; יש לערוך את התשובה בצורה של טבלה שבה יצוינו פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} סוג הנכס; {{ח:תת|(2)}} פרטי רישומו בפנקס המתנהל על פי דין, כגון: משרד הרישוי, רשם המשכונות, רשם הפטנטים; {{ח:תת|(3)}} מקום הנכס; {{ח:תת|(4)}} מטרת השימוש בנכס; {{ח:תת|(5)}} ערכו של הנכס. {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 1 פרט 17}} {{ח:ת}} שעבודים: {{ח:תת|(א)}} יש לציין האם הנכסים או הזכויות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בסעיפים 14 עד 16}} כולם או מקצתם, משועברים. {{ח:תת|(ב)}} במידה שנכסים או זכויות מהמפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|בסעיפים 14 עד 16}} כפופים לשעבודים יש לצרף פירוט של השעבודים בנספח שיצוינו בו פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הנכס המשועבד – לפי פרטיו בסעיף הרלבנטי; {{ח:תתת|(2)}} סוג השעבוד; {{ח:תתת|(3)}} שם הנושה; {{ח:תתת|(4)}} החוב המבוטח בשעבוד; {{ח:תתת|(5)}} המועד הצפוי להסרת השעבוד; {{ח:תתת|(6)}} פרטים נוספים אחרים אודות השעבוד. {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 1 פרט 18}} {{ח:ת}} התחייבויות: {{ח:תת|(א)}} על המבקש לפרט כל התחייבות שערכה הכספי עולה על 100,000 שקלים חדשים. {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>מקור החיוב (הלוואה, ערבות, חוזה, פסק דין, אחר)</th><th>ערך החוב</th><th>מועד משוער לפקיעת החיוב</th></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td><td>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} סך כל התחייבויותיו של המבקש . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 1 פרט 19}} {{ח:ת}} מאזן נכסים מול התחייבויות בשקלים חדשים: {{ח:ת}} סך כל הנכסים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 14|סעיפים 14 עד 16}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} סך כל ההתחייבויות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 18|סעיף 18}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 1 פרט 20}} {{ח:ת}} אישורים ודו״חות כספיים: {{ח:תת|(א)}} יש לצרף כנספח אישור מרואה חשבון בדבר נכונותם של הפרטים בתשובות המבקש {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק ב סימן ג|בסימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} על מבקש שהוא תאגיד לצרף כנספח העתקים ממאזניו ודו״חות הרווח וההפסד שלו – מבוקרים בידי רואה חשבון – לשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה. {{ח:קטע3|תוספת 1 פרק ג|פרק ג׳: מידע לגבי הפעילות}} {{ח:סעיף*|21||עוגן=תוספת 1 פרט 21}} {{ח:ת}} תיאור הפעילות שתיעשה לפי הרשיון והאמצעים הטכניים: {{ח:ת}} יש לצרף תיאור מפורט ומלא של הפעילות ותיאור טכני של מיתקני החשמל יחידות הייצור ותחנות הכוח שבאמצעותם תיעשה הפעילות. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(ג)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תצהיר'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום/ה מטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נושא/ת ת.ז. מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת ואם לא כן אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר/ה בזה לאמור: {{ח:תת|1.}} אני הוא המבקש בבקשה (נא לציין את סוג הבקשה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרק א|פרק א׳ בתוספת הראשונה}}) מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|2.}} אני נותן תצהירי זה בתמיכה לבקשה לרשיון. {{ח:תת|3.}} אני מצהיר כי לא מתקיים בי כל תנאי לפסילת הבקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(ב) לחוק}}. {{ח:תת|4.}} אני מצהיר כי זה שמי, זוהי חתימתי וכי תוכן תצהירי זה אמת. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימה}} }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור'''}} {{ח:ת}} ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הופיע בפני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עו״ד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מר/גב׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נושא/ת ת״ז מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . / המוכר/ת לי אישית ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי אם לא י/תעשה כן יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, חתם/ה בפני על תצהירו/ה דלעיל. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|עו״ד}} }} {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳ {{ש}} תכניות תקופתיות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תכנית פיתוח רב שנתית של בעל רשיון הולכה או חלוקה {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}} {{ח:ת}} בעל רשיון הולכה או חלוקה יגיש לשר ולרשות במועד שנקבע ברשיונו או במועד שיידרש על ידי השר תכנית פיתוח רב שנתית לחמש השנים הבאות (להלן – תכנית פיתוח) אשר תכלול, נושאים אלה: {{ח:תת|(1)}} יעדים והנחות יסוד לגיבוש תכנית הולכה או חלוקה מן ההיבט הכלכלי והטכנולוגי ביחס לביקוש הקיים והצפוי לחשמל; {{ח:תת|(2)}} השקעות כספיות ותכנון תקציב; {{ח:תת|(3)}} פיתוח המערכת הכלל־ארצית של רשת החשמל; {{ח:תת|(4)}} האמצעים המתוכננים לשיפור שירותי ההולכה או החלוקה של בעל רשיון; {{ח:תת|(5)}} שינויים צפויים במערך כוח האדם ובהיקף כוח האדם המקצועי; {{ח:תת|(6)}} תוספת צפויה במיתקני חשמל או תחנות כוח או תחנות משנה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} דו״ח שנתי {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}} {{ח:ת}} בתום שלושה חודשים מתום כל שנת כספים יוגש דו״ח שנתי הכולל השוואה של ביצוע תכנית הפיתוח לעומת התכנון, בצירוף ניתוח ומסקנות, וכן עדכון ליתרת תקופת תכנית הפיתוח. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תכנית רכש רב שנתית של בעל רשיון ספק שירות חיוני: {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}} {{ח:ת}} בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש תכנית רכש לשלוש שנים (להלן – תכנית רכש), שתכלול תכנית רכישות של ציוד והקמה של תחנות כוח, לרבות תחנות משנה ומיתקני חשמל בשלוש השנים שאליהן מתייחסת התכנית. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}} {{ח:ת}} תכנית רכש תוגש אחת לשלוש שנים במועד שתודיע לו הרשות. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}} {{ח:ת}} בתום כל שנת כספים יוגש דו״ח שנתי הכולל השוואה של ביצוע תכנית רכש לעומת התכנון, בצירוף ניתוח ומסקנות, וכן עדכון ליתרת תקופתה של תכנית רכש. {{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תכנית עבודה שנתית של בעל רשיון ספק שירות חיוני: {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}} {{ח:ת}} בעל רשיון ספק שירות חיוני יגיש תכנית עבודה שנתית לא יאוחר מחודש לפני תחילת כל שנת כספים לגבי אלה: {{ח:תת|(1)}} יעדי התכנית, מסגרת כללית של התקציב ואומדן הביקוש לחשמל; {{ח:תת|(2)}} התפלגות הייצור לפי אתרים; {{ח:תת|(3)}} ייצור שנתי של חשמל לפי סוג יחידות הייצור; {{ח:תת|(4)}} אחוז שעות הניצול וההפסקות ביחידות הייצור; {{ח:תת|(5)}} עקומות עומס עונתיות אופייניות; {{ח:תת|(6)}} עקומות עומס ביום שיא וביום שפל; {{ח:תת|(7)}} צריכת חשמל לפי סוג התעריף ומתח אספקה; {{ח:תת|(8)}} מגמות בהתפתחות צריכת החשמל הביתית; {{ח:תת|(9)}} מגמות בהתפתחות צריכת החשמל המסחרית־הציבורית; {{ח:תת|(10)}} התפלגות הצריכה הביתית לפי עשירונים; {{ח:תת|(11)}} מגמות בהתפתחות צריכת החשמל התעשייתית; {{ח:תת|(12)}} טיפול בתקלות; {{ח:תת|(13)}} האמצעים המתוכננים לשיפור איכות השירות; {{ח:תת|(14)}} שינויים צפויים במערך כוח האדם ובהיקף כוח האדם המקצועי. {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}} {{ח:ת}} תוך שלושה חודשים מתום תקופתה של תכנית עבודה שנתית יוגש דו״ח הכולל השוואה של ביצוע התכנית לעומת התכנון, לפי הנושאים הכלולים בתכנית, בצירוף סקירת אירועים מיוחדים, ניתוח ומסקנות. {{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)(3)(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''תצהיר'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום/ה מטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נושא תעודת זהות מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., לאחר שהוזהרתי כי עליי לומר את האמת ואם לא כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמור: {{ח:תת|1.}} אני החתום/ה מטה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., המורשה בחתימתי לחייב את מבקש/ת הרישיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ חברה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|2.}} אני נותן את תצהירי זה בתמיכה לבקשה לקבלת רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}} (להלן – הרישיון). {{ח:תת|3.}} אני מצהיר כי מבקש הרישיון הוא בעל זכות במקרקעין או זכות לגבי המקרקעין, שהוקמה בהם יחידת הייצור או תחנת הכוח מסוג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., הנמצאת ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., המאפשרת למבקש הרישיון שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל, למשך כל תקופת הרישיון, כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)(3)(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ובתקנה 29 לתקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון), התשנ״ח–1997}}. {{ח:תת|4.}} ידוע לי כי אין במתן הרישיון כדי להוות אישור של רשות החשמל על קיומן של זכויות במקרקעין. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|תאריך}} }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני החתום/ה מטה, . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ רישיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מאשר בזה כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., הופיע/ה לפני במשרדי ברח׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מר/גב׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., שזיהה/זיהתה את עצמו/ה לפני לפי תעודת זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . / המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת, וכי י/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא י/תעשה כן, אישר/ה את נכונות ההצהרה הנ״ל וחתם/ה עליה. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימה וחותמת עו״ד}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .|תאריך}} }} {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20|תקנה 20(א)(10)}})}}}} {{ח:קטע3||תכנית לניהול סיכונים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יתכנן ויישם, על חשבונו ועל פי שיקול דעתו, במשך כל תקופת הרישיון, תכנית אסטרטגית כלכלית לניהול סיכונים, שתעסוק, בין השאר, בסיכונים האלה: {{ח:תתת|(1)}} נזק או סיכונים לבני אדם שעלולים להיפגע מפעילות של בעל הרישיון, לרבות עובדיו, לקוחותיו, מחזיקי נכסים והציבור בכללותו, מפני נזק או אבדן לגוף או לרכוש, לרבות נזקי זיהום אוויר, מים וקרקע, וכן מפני נזקים כספיים ואחרים שעלולים להיגרם כתוצאה מהפסקת ייצור או אספקת החשמל; {{ח:תתת|(2)}} נזק או סיכונים לרכוש וציוד לרבות יחידות הייצור, המשמשים את בעל הרישיון או מי מטעמו לבצע את הפעילות לרבות מפני נזקי טבע, רעידת אדמה, אש, ברק, שבר מכני וכיוצא באלה; {{ח:תתת|(3)}} אבדן הכנסותיו כתוצאה מנזק לאמצעי הייצור או ללקוחותיו או לתשתית ההולכה או החלוקה או לצרכנים הסופיים; {{ח:תתת|(4)}} אבדן או נזק שייגרם כתוצאה מפעילות של קבלני משנה מטעמו של בעל הרישיון; {{ח:תתת|(5)}} אבדן או נזק אשר ייגרם בעת פעילות ההקמה של אמצעי הייצור, קווי התשתית והממשק עם לקוחותיו, לרבות כתוצאה מפעילות קבלני משנה מטעמו. {{ח:תת|(ב)}} בהתבסס על התכנית לניהול הסיכונים כאמור בפרט משנה (א), ירכוש בעל הרישיון ביטוחים מתאימים בסכומים ובגבולות אחריות מתאימים לכיסוי אחריותו ולהגנה על רכוש, והכל על פי שיקול דעתו של בעל הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} בתכנית ניהול הסיכונים יפורטו ענינים אלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} החשיפה לסיכונים שונים והערכת הסיכונים; {{ח:תתת|(2)}} אמצעי מיגון, בקרה, נטרול וריסון סיכונים; {{ח:תתת|(3)}} העברת הסיכון לאחרים, לרבות על ידי ביטוחים מתאימים; {{ח:תתת|(4)}} נטילה של סיכון עצמי מוגדר, לרבות קביעת גובה ההשתתפויות העצמיות, ונשיאה בהן. {{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31|תקנה 31}})}}}} {{ח:קטע3||כיסוי ביטוחי מינימלי}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 5 פרט 1}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ירכוש על חשבונו, ביטוחים מחברת ביטוח מוכרת ובעלת מוניטין, המורשה לפי חוק לעסוק בעסקי ביטוח בישראל ויחזיק בתוקף במשך כל תקופת הרישיון ועד תום 24 חודשים ממועד פקיעת רישיונו את הביטוחים המפורטים להלן, לפחות: {{ח:תתת|(1)}} ביטוחי חבות, לכיסוי אחריות בעל הרישיון על פי כל דין, בקשר לפעילות על פי הרישיון וכל פעילות הנלווית לפעילות זו, בגבולות אחריות שלא יפחתו מהסכומים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|בטור ב׳ בטבלה שבפרט 6}}, לתובע, למקרה וסך הכל במצטבר לתקופת הביטוח; כיסוי ביטוחי זה יורחב לכסות את אחריות המדינה וכל מי מטעמה, בגין כל תביעה שתוגש כנגד המדינה או מי מטעמה בקשר למעשה או מחדל של בעל הרישיון בקשר לפעילותו על פי הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} ביטוח חבות מעבידים לכיסוי אחריות בעל הרישיון כלפי עובדיו בגבולות אחריות שלא יפחתו מהסכומים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 6|בטור ג׳ בטבלה שבפרט 6}}, לתובע, למקרה וסך הכל במצטבר לתקופת הביטוח; בעל הרישיון יוסיף את המדינה כמבוטח נוסף בפוליסה; {{ח:תתת|(3)}} ביטוח לנכסים, לרכוש, ציוד ומלאי של בעל הרישיון שמשמש אותו בפעילות לרבות יחידת הייצור והדלק – לפחות מפני סיכונים של אש, ברק, רעידת אדמה, נזקי טבע וסיכונים נוספים בהתאם לתכניות ניהול הסיכונים של בעל הרישיון. בביטוח זה תבוטל זכות השיבוב כלפי המדינה או מי מטעמה, למעט כלפי מי שגרם לנזק, בכוונת זדון. {{ח:תת|(ב)}} בביטוחים כאמור בפרט משנה (א) ייכלל תנאי שמחייב את המבטח להודיע גם לרשות בכתב, על ביטול הביטוחים 60 ימים מראש לפני ביטולם. {{ח:תת|(ג)}} אין בביצוע דרישות הביטוח כאמור בפרטי משנה (א) ו־(ב), כדי לפטור את בעל הרישיון מכל חבות, בהתאם לרישיון ועל פי כל דין לרבות אחריותו לעריכה ויישום תכנית ניהול סיכונים מתאימה לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}; נוסף על כך, אין בדרישות הביטוח כדי להטיל אחריות כלשהי על המדינה או מי מטעמה. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 5 פרט 2}} {{ח:ת}} בעל רישיון ימציא לרשות, לפני התחלת מועד פעילותו על פי הרישיון, אישור מאת מבטחיו על עריכה וקיום הביטוחים המינימליים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בפרט 1(א)}} על כל תנאיהם הנדרשים, לתקופת הביטוח; בעל הרישיון ישמור את הביטוחים בתוקף וימציא אישור בתוקף, בתקופת הרישיון; אין בהמצאת האישור או אי־המצאתו, כדי להסיר מבעל הרישיון, חבות כלשהי, ואין בכך להטיל על המדינה או מי מטעמה חבות, לרבות חבות בקשר לבדיקת האישורים. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 5 פרט 3}} {{ח:ת}} בלי להטיל בכך כל אחריות על המדינה או מי מטעמה, הרשות תהיה רשאית לדרוש מבעל הרישיון למסור לידיה, את תכנית ניהול הסיכונים של בעל הרישיון, לרבות מערך פוליסות הביטוח שהוציא מבטח מטעם בעל הרישיון. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 5 פרט 4}} {{ח:ת}} הרשות רשאית אך לא חייבת, להורות לבעל הרישיון למסור לידיו פרטים נוספים, לתקן את תכנית ניהול הסיכונים ולערוך ביטוחים נוספים לכיסוי אחריות בעל הרישיון, או להגנה על נכסיו; הורתה הרשות כאמור או החליטה שלא להורות, אין בכך להטיל אחריות כלשהי על המדינה או מי מטעמה. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 פרט 5}} {{ח:ת}} היקף הכיסויים הביטוחיים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בפרט 1}}, חל או יחול ביחס למיתקן כולו, ולא יידרש כיסוי ביטוחי נפרד לכל אחת מיחידות הייצור. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ה־2|עוגן=תוספת 5 פרט 6}} {{ח:ת}} יצרן המשתמש במתחים המפורטים בטור (א) בטבלה שלהלן, ייבטח בסכומים הנקובים לצדם בטורים (ב) ו־(ג): {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}}</th></tr> <tr><th>מתח (מגוואט)</th><th>ביטוחי חבות {{ש}} במיליוני דולרים</th><th>חברת מעבידים {{ש}} במיליוני דולרים</th></tr> <tr><td colspan="3">'''נמוך'''</td></tr> <tr><td>עד 0.6 MW</td><td>1</td><td>5</td></tr> <tr><td colspan="3">'''גבוה'''</td></tr> <tr><td>0.6 עד 5 MW</td><td>2</td><td>5</td></tr> <tr><td>5 עד 10 MW</td><td>5</td><td>5</td></tr> <tr><td colspan="3">'''עליון'''</td></tr> <tr><td>10 עד 50 MW</td><td>7.5</td><td>5</td></tr> <tr><td>50 עד 150 MW</td><td>10</td><td>5</td></tr> <tr><td>150 עד 300 MW</td><td>15</td><td>10</td></tr> <tr><td>300 עד 1,000 MW</td><td>20</td><td>10</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ט, תשפ״ו}} {{ח:חתימות|כ״ב באלול התשנ״ז (24 בספטמבר 1997)}} * '''אריאל שרון'''<br>שר התשתיות הלאומיות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qqlr7d9g7bmc19sra5akv4wvlsrk8zi 106 1728679 3017696 3017591 2026-05-27T04:32:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017696 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} m38j7a2j9qc2hggbr141rurmgkkdlm7 3017699 3017696 2026-05-27T05:04:41Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017699 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): [[File:תוס פסחים 1 יג ב אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח]] ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} py0jkzs5zqzpweir8pg5sowcgyy5jzj 3017703 3017699 2026-05-27T05:41:08Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017703 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): [[File:תוס פסחים 1 יג ב אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח]] ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: [[File:תוס פסחים 1 יג ב שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן]] ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} miut7frf80c0hz417i9fxbkqpxoxd1d 3017704 3017703 2026-05-27T05:56:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017704 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): [[File:תוס פסחים 1 יג ב אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח]] ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: [[File:תוס פסחים 1 יג ב שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן]] ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: [[File:תוס פסחים 1 יג ב הלחם קדוש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_הלחם קדוש]] ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} 65cwsmjxvtk95ktww9es9t9mtjpjz6o 3017707 3017704 2026-05-27T06:11:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017707 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): [[File:תוס פסחים 1 יג ב אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח]] ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: [[File:תוס פסחים 1 יג ב שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן]] ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: [[File:תוס פסחים 1 יג ב הלחם קדוש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_הלחם קדוש]] ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: [[File:תוס פסחים 1 יג ב כל העומד ליזרק כזרוק דמי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_כל העומד ליזרק כזרוק דמי]] ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} my08eo1wcg3pjzz7efm4yzdo3n7khnc 3017708 3017707 2026-05-27T06:30:06Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017708 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יג|ב|יג א|יד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יג עמוד ב] בכדי חסרונן, אבל יותר מכדי חסרונן - מוכרן בבית דין, וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ועוד אמר רבי יהודה שתי חלות כו'. תני תנא קמיה דרב יהודה: על גב האיצטבא. אמר ליה: וכי להצניען הוא צריך? תני: על גג האיצטבא. אמר רחבא אמר רבי יהודה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|הר הבית סטיו כפול היה. תניא נמי הכי: הר הבית סטיו כפול היה, רבי יהודה אומר: איסטוונית היתה נקראת, סטיו לפנים מסטיו. }} {{הל"מ-רק-גמרא|פסולות וכו'. אמאי פסולות? אמר רבי חנינא: מתוך שהיו מרובות - נפסלות בלינה, דתניא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין מביאין תודה בחג המצות, מפני חמץ שבה. פשיטא! - אמר רב אדא בר אהבה: הכא }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|בארבעה עשר עסקינן, וקסבר: אין מביאין קדשים לבית הפסול. וכולי עלמא בשלשה עשר מייתי להו, ומתוך שהן מרובות - נפסלות בלינה. משום רבי ינאי אמרו: כשירות היו, ואלא אמאי קרי להו פסולות - שלא נשחט עליהן הזבח. ונשחוט! - שאבד הזבח. - ונייתי זבח אחר ונשחוט! - דאמר: זו תודה וזו לחמה, וכדרבה. דאמר רבה: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|אבד הלחם - מביא לחם אחר, אבדה תודה - אין מביא תודה אחרת. מאי טעמא? לחם גלל תודה, ואין תודה גלל לחם. - וניפרקינהו ונפקינהו לחולין! - אלא: לעולם שנשחט עליהן הזבח, ונשפך הדם. וכמאן - כרבי, דאמר רבי: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה. דתניא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה. כיצד? שחטן לשמן, וזרק דמן לשמן - קידש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לא קידש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן - לחם קדוש ואינו קדוש, דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. - אפילו תימא רבי אלעזר ברבי שמעון, הכא במאי עסקינן - כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך. ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר ליה כאבוה, דאמר: כל העומד לזרוק - כזרוק דמי. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנא, משום רבי אלעזר אמרו: כשירות היו, כל זמן שמונחות - כל העם אוכלין, ניטלה אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כולן שורפין. תניא, אבא שאול אומר: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בכדי חסרונן''' - כשאין נחסרין אלא כדרך חסרון של פירות הקצוב בב"מ בהמפקיד (ד' מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור: '''דקא פסיד לגמרי''' - שנאסרים בהנאה: '''על גב האיצטבא''' - על הכסא ממש: '''וכי להצניעם הוא צריך''' - והלא למראה העין הם ניתנות שם: '''גג האיצטבא''' - גג היה בנוי למעלה מפני הגשמים: '''סטיו כפול היה''' - האיצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו הקף עוד אחר: '''מתוך שהן מרובות''' - לחמי תודה בשלשה עשר בניסן שכל מי שיש לו להביא תודה ברגל מביאה בשלשה עשר: '''נפסלות בלינה''' - לבוקרו של י"ד לחמי תודה מ' חלות וי' מהן חמץ שנא' ([[ויקרא ז]]) על חלות לחם חמץ: '''אין מביאין קדשים לבית הפסול''' - אין מביאין קרבן ביום שיתמעט זמן אכילתו שקבעה לו תורה ונמצא בא לידי נותר ותודה נאכלת ליום ולילה ואם יביאום בי"ד אינן נאכלות של חמץ אלא עד שש שעות: '''וכולי עלמא בי"ג מייתי להו''' - כל מי שעליו תודה מביאה בי"ג לפי שלא יקריבנה למחר וכ"ש בפסח: '''נפסלות בלינה''' - שאין להם אוכלין כל כך ומשום דפסולות ועומדות היו ניתנין שם דאם היו כשירות לא היו נותנין אותן שם כדי לפוסלן בידים שמונחות שם עד זמן הביעור ונשרפות: '''כשירות היו''' - כלומר אפילו לא היה להן פסול גדול כלינה שהן כבר לשריפה אפ"ה מאחר שאין להם תקנה ליאכל ואפילו הן עדיין טעונות עיבור צורה יהבינן להו התם והיכי דמי. כגון שלא נשחט עליהן הזבח ויש להן קדושת דמים משהוקדשו ואין להן היתר עד שישחט עליהן הזבח ויזרק הדם דלחמי תודה אין קדושין קדושת הגוף אלא בשחיטת הזבח כדתניא במנחות על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח מלמד שאין הלחם קדוש אלא בזביחת התודה והאי קדוש קדושת הגוף קאמר דהא משעה שאמר הרי (עלי) לתודתי חל עליהם שם הקדש אבל אין קדושות ליפסל בלינה ובטבול יום ואם נטמאו נפדין ויוצאין לחולין עד שישחט הזבח עליהן וכשם שהזבח מקדשן כך בזריקת הדם ניתרין הם לאכילה כבשר התודה עצמו דהואיל ותלויין בה הרי היא כמוה וזריקת הדם מתרת קדשים דכתיב ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל: '''אין מביא תודה אחרת''' - על אותו לחם ופודין אותו ויוצא לחולין דלחם גלל תודה וכיון דהוקבע לזו פסול לאחרת אבל בדמים יקח תודה או לחם תודה אחרת: '''ואין תודה גלל לחם''' - שהיא עיקר: '''ונפרקינהו''' - דכל זמן שלא קידשו לגופן יש להם פדיון והואיל ויש להם תקנה בכך למה אנו מפסידין קדשים: '''אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח''' - דשוב אין להם תקנה: '''וכגון שנשפך הדם''' - ומיהו עדיין אינן טעונות שריפה וצריכות לעבר צורתן דתנן בכיצד צולין (לקמן פב.) כל שפסולו בגופו ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה ואפ"ה מזלזלינן בהו ויהבינן להו התם: '''כמאן''' - קאמרת דבשחיטה לחודה קדוש גופו שלא לפדות עוד: '''שחיטה וזריקה''' - הן מתירין את הזבח ואת התלוי בו: '''מעלין''' - מעלין אותו מעלה אחת ליקדש בגופו ואע"פ שאינו ניתר עד שתבוא השניה: '''שתי הלחם של עצרת תלויין בשני כבשי שלמים''' - דכתיב ([[ויקרא כג]]) ושני כבשים בני שנה לזבח השלמים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה לפני ה' וגמרינן להו מלחמי תודה שאין קדושים אלא בזביחתה במנחות בפרק התכלת: '''קדוש''' - ליפסל ביוצא ושלא יפדה עוד: '''ואינו קדוש''' - ואינו ניתר באכילה ואף על פי שהכבשים עצמן מותרין דקיימא לן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ותניא בפרק שני דביצה (ד' כ:) כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן הדם יזרק והבשר יאכל אינהו הוא דמתאכלי כשלמים בעלמא אבל לחם כיון דכבשים אין שמן עליהן דהא לא עלו לשם חובה אלא לשם שלמי נדבה עליהן מי יתירנו: '''כאבוה''' - בב"ק בפרק מרובה (ד' עו:): '''העומד ליזרוק''' - שאינו מחוסר אלא זריקה: '''כזרוק דמי''' - לחול עליו כל שם פסול קדשי קדשים אבל לאישתרויי לא מישתרי עד דזריק:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יג ב בכדי חסרונן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_בכדי חסרונן]] '''בכדי''' חסרונן. פ"ה כדרך חסרונם של פירות וקשה לר"י א"כ מ"ט דרשב"ג דאמר מוכרן בב"ד ואור"י דמיירי דנחסר בחדש אחד יותר ממה שחסרון עולה לחדש וקרי בכדי חסרונן לפי שעדיין לא נתחסרו יותר מכדי חסרון העולה לשנה כדמפר' בהמפקיד (ב"מ מ.) לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור אבל אם נחסרו יותר ד"ה מוכרן בב"ד: [[File:תוס פסחים 1 יג ב אמר רחבא אמר רבי יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אמר רחבא אמר רבי יהודה]] ''' אמר''' רחבא אמר רבי יהודה. לפי שהיה רבו מובהק קרי לי' ר': [[File:תוס פסחים 1 יג ב אין מביאין תודה אחרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אין מביאין תודה אחרת]] ''' אין''' מביאין תודה אחרת. פ"ה ואותו לחם פודים ויוצא לחולין ויקח בדמים תודה אחרת או לחם לתודה אחרת ואין נראה כיון דלחם גופיה לא חזי לתודה אחרת דמים נמי לא חזו לתודה אחרת דמאי שנא ובפרק התודה (מנחות פ.) אמר בהדיא הפריש מעות ללחמי תודה וניתותרו אין מביא בהן תודה אחרת ואע"ג דהדמים אסורים פריך שפיר וניפרקינהו דשמא תמצא תודה שאבדה א"נ ניפרקינהו בשוה פרוטה דלכתחלה יכול לחלל שוה מנה על פרוטה כשאין הפסד להקדש כדמוכח בערכין (ד' כט.): [[File:תוס פסחים 1 יג ב אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_אלא לעולם שנשחט עליהן הזבח]] ''' אלא''' לעולם שנשחט עליהן הזבח. אומר ריב"א דהשתא הדר ביה ממה שאמר כשירות היו דבי"ג איירי שנשחט הזבח כדאמר לעיל אין מביאין תודה בי"ד והשתא מיפסלו טפי שנשפך הדם וגם נפסלו בלינה ולכך מעמיד בנשפך הדם שהטעם הראשון שאמר רבי חנינא מתוך שהן מרובות נפסלות בלינה נראה לו דוחק דאיך יתכן דמפני ריבוי שלהן לא ימצא אוכלים הלא מותרין לזרים ובירושלמי רבי חנינא גופיה משני האי שינויא דגרס התם רבי חנינא אומר פסולות היו מפני שהיו ממהרים להביא תודותיהן מפני חמץ שבתודות ואי אפשר שלא ישפך דמה של אחת מהן והן נפסלות מדקאמר מפני שממהרין משמע דבי"ג מיירי דכולם היו מביאין: [[File:תוס פסחים 1 יג ב שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_שחטן שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן]] ''' שחטן''' שלא לשמן ונזרק דמן שלא לשמן. נראה נזרק דמן שלא לשמן לאו דוקא דהוא הדין אם נזרק לשמן: [[File:תוס פסחים 1 יג ב הלחם קדוש.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_הלחם קדוש]] ''' הלחם''' קדוש. בהתכלת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|מנחות|מז|ב}} איכא מאן דאמר קדוש לתפוס פדיונו ולא בעי למימר שיצא לחולין אלא תופס פדיונו ואינו יוצא לחולין דאל"כ אכתי תיקשי וליפרקינהו: [[File:תוס פסחים 1 יג ב כל העומד ליזרק כזרוק דמי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_כל העומד ליזרק כזרוק דמי]] ''' כל''' העומד ליזרק כזרוק דמי. וא"ת זרק דמן שלא לשמן נימא נמי כזרוק דמי ואמאי קאמר רבי אלעזר ב"ר שמעון דאינו קדוש וי"ל כיון שעקרן מלשמן גרע מנשפך הדם ואיגליא מלתא דלא הוי כזרוק בשעת קבלה וקשה דבפרק המנחות והנסכים (מנחות קב.) אמר פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלים לר"ש משום דכל העומד ליזרוק כזרוק דמי ודוחק לחלק בין פיגול לשלא לשמו וי"ל דלגביה גופיה דזבח חשיב כזרוק אע"ג דפיגל בזריקה אבל לגבי דברים המתקדשים עם הזבח כגון לחם לא חשיב כזרוק כשנעשה הזריקה שלא בהכשר: [[File:תוס פסחים 1 יג ב כשירות היו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יג_ב_כשירות היו]] ''' כשירות''' היו. וא"ת מאחר דכשירות היו אמאי משהין אותן עד שעת איסור וי"ל דהיינו (כרשב"ג) דאמר לעיל (ד' יא:) תרומה כל חמש ולחמי תודה כתרומה והיו נוטלים האחרונה בסוף חמש וכן משמע בירושלמי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יג|ב}} su3i4kawxtqac4mdh0lb75vm5r4cbz6 106 1728680 3017709 2939034 2026-05-27T06:36:26Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017709 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|א|יג ב|יד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד א] שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין, ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר רבי יוסי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אינה היא המדה. ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|תשרף זו לעצמה וזו לעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מכדי, בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי - שני, כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי - שני, שני ושני הוא, מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא? - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר: שלישי מותר לעשותו שני. - והא אין אוכל מטמא אוכל! דתניא: יכול יהא אוכל מטמא אוכל - תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא - טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא. הניחא לאביי דאמר: לא שנו אלא בחולין. אבל בתרומה וקדשים - עושה כיוצא בו. ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי, דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים - עושה כיוצא בהן - שפיר. אלא לרבינא משמיה דרבא, דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין לא שנא תרומה, לא שנא קדשים - אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר? - הכא במאי עסקינן - דאיכא משקין בהדי בשר, דקא מיטמא מחמת משקין. - אי הכי, האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה? עם הבשר ומשקין מיבעי ליה! אלא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא, מדרבנן מיהו מטמא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו'. מכדי, שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי - שלישי, וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי - שני, מאי קא משמע לן - שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך! - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|בנר של מתכת עסקינן, דרחמנא אמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי פרות היו חורשות''' - אותו היום לסימן: '''בהר המשחה''' - הוא הר הזיתים: '''מתני' מימיהם של כהנים''' - הכא נקט לה משום סיפא דקתני מדבריהן למדנו ששורפין תרומה כו': '''מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה''' - שנגע בשר קודש זה בראשון לטומאה וה"ל איהו שני ולא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו ממי שנגע באב הטומאה דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהי' ובגמרא פריך מאי תוספת טומאה איכא הלא גם בראשונה בוולד טומאה נגע ועכשיו חוזר ונוגע בוולד הטומאה: '''מלהדליק שמן''' - של תרומה: '''שנפסל בטבול יום''' - והוא שלישי דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ביבמות פרק הערל (דף עה.) מבכל קודש לא תגע ויולדת משטבלה לסוף ימי טומאה עד מלאת ימי טהרה שלה טבולת יום ארוך היא שהרי אינה ראוייה להביא כפרה עד יום שמונים ואחד אלמא לא הוי הערב שמש דילה עד שקיעת החמ' דשמוני': '''בנר שנטמא בטמא מת''' - טמא מת אב הטומא' הוא ומטמא כלים דכתיב ([[במדבר יט]]) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב בפרשת פרה גבי טומאת מת אלמא טמא מת מטמא אדם ועשאו הכתוב אב הטומאה כשרץ ונבילה שמטמאין אדם ולא כנוגע בהן שאין מטמא אלא אוכלין ומשקין כדכתיב בשרצים ([[ויקרא יא]]) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא אלמא לא מקבל טומאה מן הכלי שקיבל טומאה מן השרץ אלא אוכל ומשקה בלבד ולא אדם וכלים והאי נר הוי ראשון ועכשיו יש כאן תוספת טומאה שמתחלה היה שמן זה שלישי וחוזר ונעשה שני ע"י הנר דהואיל ויש טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים: '''מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח''' - עם זמן הביעור דהואיל והולכת לאיבוד אף הטהורה ואסורה מדאורייתא לא חיישינן לשמירתה ואע"ג שמוזהרין אנו לשומרה בטהרה דכתיב ([[במדבר יח]]) את משמרת תרומותי: '''אינה היא המדה''' - אי אתה יכול ללמוד את זו מדבריהן ובגמרא מפרש אמאי אינה היא המדה: '''ומודים ר"א כו'''' - ר' יוסי קאמר לה דאע"ג דאיפלוג ר"א ורבי יהושע בשריפת תרומה בהא מודו ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה: '''גמ' שני ושני הוא''' - מתחלה היה שני ועדיין שני הוא: '''הכא בוולד וולד עסקינן''' - האי בוולד הטומאה דקתני מתניתין וולד וולד קאמר דהיינו שני ובשר שנגע בו הוה שלישי וכי הדר שרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון חוזר ונעשה שלישי זה שני: '''והא אין אוכל מטמא אוכל''' - וכיון דלא מטמא ליה מאי תוספת איכא: '''ואין עושה כיוצא בו''' - ואין מטמא אוכל כיוצא בו: '''הוא טמא''' - משמע מיעוטא: '''אבל תרומה וקדשים עושה כיוצא בה''' - דילפינן מנבואת חגי לחם ונזיד יין ושמן ([[חגי ב]]): '''שפיר''' - דמתניתין בקדשים קיימי': '''מקרא מלא''' - לא הוציא ממשמעו לא תרומה ולא קדשים אלא דבר שלם דיבר דאין אוכל מטמא אוכל לעולם ונבואת חגי טומאות דרבנן נינהו וכבר נגזרו כדלקמן אבל דאורייתא לא מטמא אלא אוכל משקה ומשקה אוכל לקמן בפירקין (דף יח.) יליף לה דאוכל מטמא משקה ומשקה אוכל: '''דאיכא משקין בהדי בשר''' - כשנגע באב הטומאה היה משקה טופח עליה ונטמא עמה והוה אף המשקה ראשון וכששורפה עדיין הוא עליה ומטמא הבשר שנשרף עם זה מחמת המשקין ונעשה שלישי שני: '''מדרבנן מטמא''' - וקא מוספי ליה טומאה מדרבנן: '''מאי הוי שני''' - דנר הוי ראשון: '''היינו הך''' - דר' חנינא דתריצנא בהכי ומאי הוסיף ר"ע דמשמע דהוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד א שתי פרות היו חורשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_שתי פרות היו חורשות]] '''שתי''' פרות היו חורשות. בירושלמי דייק ירושלים לא מקום שנהגו בו שלא לעשות מלאכה כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בהן איסור ומשני נראות כחורשות: ''' אבל''' תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן. פירש בקונטרס דנפיק מקרא דחגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דמפרש לקמן [ד' יז.] או אל הנזיד אור"י דנפקא ליה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז') אפי' באוכל ותרומה נפקא לן כיון דלא מצינו למימר מקרא מלא דבר הכתוב דהא איכא קדשים דעושין כיוצא בהן נוקי קרא בדדמי טפי דהיינו חולין: ''' דאיכא''' משקין בהדי בשר. מכאן מדקדק ריב"א דמשקין מטמא בפחות מרביעית דסתם משקין דבהדי בשר לית בהן רביעית ולקמן (דף יז:) נמי אמרו גבי מים אבל פחות מרביעית טמאים והא דאמר בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לא. ושם) גבי יין נסך דמטמא טומאת משקין ברביעית ובפ"ב דנדה (דף יט:) גבי דם הירוק ובכמה דוכתין אומר ריב"א דבפסול גוייה איירי דשיעורו ברביעית כדאמר במעילה בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דכל המשקים מצטרפין לפסול הגוייה ברביעית ור"י מפרש דהא דבעינן רביעית היינו בהנך דעיקר טומאה לאו דאורייתא כגון סתם יין כותים ודם הירוק דאפי' ביתר מרביעית לא מטמא מדאורייתא אבל שאר משקין מדאורייתא בכל שהוא ור"ת אומר דמדאורייתא בעינן רביעית לטמא אחרים אבל מדרבנן מטמא אחרים בכל שהוא ולפי' צ"ל דהשתא לא מסיק אדעתיה שאוכל יטמא אוכל אפילו מדרבנן מדאיצטריך לאוקמא במשקין ומדרבנן ולא מוקי כמסקנא דאוכל מטמא אוכל מדרבנן ואף על גב דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן מכל מקום משכחנא שלישי ע"י עצים ולבונה או על ידי משקין דאכתי לא גזרו דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה: ''' עם''' בשר ומשקין מיבעי ליה. וא"ת אמאי לא פריך מאי איריא שנטמא באב הטומאה אפי' בראשון ושני נמי כדפריך לקמן על ר"ע וי"ל משום דרבי חנינא קאמר מימיהם של כהנים משמע שמעולם כך הוא אף קודם י"ח דבר דגזרו דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה דבפ"ק דשבת (דף יד: ושם) מוקי האוכלין והכלים שנטמאו במשקין במשקין הבאים מחמת ידים ולפי שגזרו דידים פוסלין התרומה עושין המשקין שנגעו בהן תחלה: ''' מאי''' קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך. למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידיה הוסיף דמותר לעשות אף שני דאורייתא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|א}} 1562ubzyvqx0sleh45lsmmh3w590pkq 3017710 3017709 2026-05-27T07:29:02Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017710 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|א|יג ב|יד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד א] שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין, ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר רבי יוסי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אינה היא המדה. ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|תשרף זו לעצמה וזו לעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מכדי, בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי - שני, כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי - שני, שני ושני הוא, מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא? - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר: שלישי מותר לעשותו שני. - והא אין אוכל מטמא אוכל! דתניא: יכול יהא אוכל מטמא אוכל - תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא - טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא. הניחא לאביי דאמר: לא שנו אלא בחולין. אבל בתרומה וקדשים - עושה כיוצא בו. ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי, דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים - עושה כיוצא בהן - שפיר. אלא לרבינא משמיה דרבא, דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין לא שנא תרומה, לא שנא קדשים - אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר? - הכא במאי עסקינן - דאיכא משקין בהדי בשר, דקא מיטמא מחמת משקין. - אי הכי, האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה? עם הבשר ומשקין מיבעי ליה! אלא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא, מדרבנן מיהו מטמא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו'. מכדי, שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי - שלישי, וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי - שני, מאי קא משמע לן - שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך! - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|בנר של מתכת עסקינן, דרחמנא אמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי פרות היו חורשות''' - אותו היום לסימן: '''בהר המשחה''' - הוא הר הזיתים: '''מתני' מימיהם של כהנים''' - הכא נקט לה משום סיפא דקתני מדבריהן למדנו ששורפין תרומה כו': '''מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה''' - שנגע בשר קודש זה בראשון לטומאה וה"ל איהו שני ולא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו ממי שנגע באב הטומאה דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהי' ובגמרא פריך מאי תוספת טומאה איכא הלא גם בראשונה בוולד טומאה נגע ועכשיו חוזר ונוגע בוולד הטומאה: '''מלהדליק שמן''' - של תרומה: '''שנפסל בטבול יום''' - והוא שלישי דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ביבמות פרק הערל (דף עה.) מבכל קודש לא תגע ויולדת משטבלה לסוף ימי טומאה עד מלאת ימי טהרה שלה טבולת יום ארוך היא שהרי אינה ראוייה להביא כפרה עד יום שמונים ואחד אלמא לא הוי הערב שמש דילה עד שקיעת החמ' דשמוני': '''בנר שנטמא בטמא מת''' - טמא מת אב הטומא' הוא ומטמא כלים דכתיב ([[במדבר יט]]) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב בפרשת פרה גבי טומאת מת אלמא טמא מת מטמא אדם ועשאו הכתוב אב הטומאה כשרץ ונבילה שמטמאין אדם ולא כנוגע בהן שאין מטמא אלא אוכלין ומשקין כדכתיב בשרצים ([[ויקרא יא]]) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא אלמא לא מקבל טומאה מן הכלי שקיבל טומאה מן השרץ אלא אוכל ומשקה בלבד ולא אדם וכלים והאי נר הוי ראשון ועכשיו יש כאן תוספת טומאה שמתחלה היה שמן זה שלישי וחוזר ונעשה שני ע"י הנר דהואיל ויש טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים: '''מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח''' - עם זמן הביעור דהואיל והולכת לאיבוד אף הטהורה ואסורה מדאורייתא לא חיישינן לשמירתה ואע"ג שמוזהרין אנו לשומרה בטהרה דכתיב ([[במדבר יח]]) את משמרת תרומותי: '''אינה היא המדה''' - אי אתה יכול ללמוד את זו מדבריהן ובגמרא מפרש אמאי אינה היא המדה: '''ומודים ר"א כו'''' - ר' יוסי קאמר לה דאע"ג דאיפלוג ר"א ורבי יהושע בשריפת תרומה בהא מודו ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה: '''גמ' שני ושני הוא''' - מתחלה היה שני ועדיין שני הוא: '''הכא בוולד וולד עסקינן''' - האי בוולד הטומאה דקתני מתניתין וולד וולד קאמר דהיינו שני ובשר שנגע בו הוה שלישי וכי הדר שרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון חוזר ונעשה שלישי זה שני: '''והא אין אוכל מטמא אוכל''' - וכיון דלא מטמא ליה מאי תוספת איכא: '''ואין עושה כיוצא בו''' - ואין מטמא אוכל כיוצא בו: '''הוא טמא''' - משמע מיעוטא: '''אבל תרומה וקדשים עושה כיוצא בה''' - דילפינן מנבואת חגי לחם ונזיד יין ושמן ([[חגי ב]]): '''שפיר''' - דמתניתין בקדשים קיימי': '''מקרא מלא''' - לא הוציא ממשמעו לא תרומה ולא קדשים אלא דבר שלם דיבר דאין אוכל מטמא אוכל לעולם ונבואת חגי טומאות דרבנן נינהו וכבר נגזרו כדלקמן אבל דאורייתא לא מטמא אלא אוכל משקה ומשקה אוכל לקמן בפירקין (דף יח.) יליף לה דאוכל מטמא משקה ומשקה אוכל: '''דאיכא משקין בהדי בשר''' - כשנגע באב הטומאה היה משקה טופח עליה ונטמא עמה והוה אף המשקה ראשון וכששורפה עדיין הוא עליה ומטמא הבשר שנשרף עם זה מחמת המשקין ונעשה שלישי שני: '''מדרבנן מטמא''' - וקא מוספי ליה טומאה מדרבנן: '''מאי הוי שני''' - דנר הוי ראשון: '''היינו הך''' - דר' חנינא דתריצנא בהכי ומאי הוסיף ר"ע דמשמע דהוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד א שתי פרות היו חורשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_שתי פרות היו חורשות]] '''שתי''' פרות היו חורשות. בירושלמי דייק ירושלים לא מקום שנהגו בו שלא לעשות מלאכה כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בהן איסור ומשני נראות כחורשות: [[File:תוס פסחים 1 יד א אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן]] ''' אבל''' תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן. פירש בקונטרס דנפיק מקרא דחגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דמפרש לקמן [ד' יז.] או אל הנזיד אור"י דנפקא ליה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז') אפי' באוכל ותרומה נפקא לן כיון דלא מצינו למימר מקרא מלא דבר הכתוב דהא איכא קדשים דעושין כיוצא בהן נוקי קרא בדדמי טפי דהיינו חולין: ''' דאיכא''' משקין בהדי בשר. מכאן מדקדק ריב"א דמשקין מטמא בפחות מרביעית דסתם משקין דבהדי בשר לית בהן רביעית ולקמן (דף יז:) נמי אמרו גבי מים אבל פחות מרביעית טמאים והא דאמר בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לא. ושם) גבי יין נסך דמטמא טומאת משקין ברביעית ובפ"ב דנדה (דף יט:) גבי דם הירוק ובכמה דוכתין אומר ריב"א דבפסול גוייה איירי דשיעורו ברביעית כדאמר במעילה בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דכל המשקים מצטרפין לפסול הגוייה ברביעית ור"י מפרש דהא דבעינן רביעית היינו בהנך דעיקר טומאה לאו דאורייתא כגון סתם יין כותים ודם הירוק דאפי' ביתר מרביעית לא מטמא מדאורייתא אבל שאר משקין מדאורייתא בכל שהוא ור"ת אומר דמדאורייתא בעינן רביעית לטמא אחרים אבל מדרבנן מטמא אחרים בכל שהוא ולפי' צ"ל דהשתא לא מסיק אדעתיה שאוכל יטמא אוכל אפילו מדרבנן מדאיצטריך לאוקמא במשקין ומדרבנן ולא מוקי כמסקנא דאוכל מטמא אוכל מדרבנן ואף על גב דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן מכל מקום משכחנא שלישי ע"י עצים ולבונה או על ידי משקין דאכתי לא גזרו דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה: ''' עם''' בשר ומשקין מיבעי ליה. וא"ת אמאי לא פריך מאי איריא שנטמא באב הטומאה אפי' בראשון ושני נמי כדפריך לקמן על ר"ע וי"ל משום דרבי חנינא קאמר מימיהם של כהנים משמע שמעולם כך הוא אף קודם י"ח דבר דגזרו דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה דבפ"ק דשבת (דף יד: ושם) מוקי האוכלין והכלים שנטמאו במשקין במשקין הבאים מחמת ידים ולפי שגזרו דידים פוסלין התרומה עושין המשקין שנגעו בהן תחלה: ''' מאי''' קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך. למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידיה הוסיף דמותר לעשות אף שני דאורייתא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|א}} g7jiuin17qtg8g0eg1nvapeif446msj 3017713 3017710 2026-05-27T09:17:21Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017713 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|א|יג ב|יד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד א] שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין, ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר רבי יוסי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אינה היא המדה. ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|תשרף זו לעצמה וזו לעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מכדי, בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי - שני, כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי - שני, שני ושני הוא, מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא? - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר: שלישי מותר לעשותו שני. - והא אין אוכל מטמא אוכל! דתניא: יכול יהא אוכל מטמא אוכל - תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא - טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא. הניחא לאביי דאמר: לא שנו אלא בחולין. אבל בתרומה וקדשים - עושה כיוצא בו. ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי, דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים - עושה כיוצא בהן - שפיר. אלא לרבינא משמיה דרבא, דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין לא שנא תרומה, לא שנא קדשים - אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר? - הכא במאי עסקינן - דאיכא משקין בהדי בשר, דקא מיטמא מחמת משקין. - אי הכי, האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה? עם הבשר ומשקין מיבעי ליה! אלא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא, מדרבנן מיהו מטמא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו'. מכדי, שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי - שלישי, וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי - שני, מאי קא משמע לן - שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך! - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|בנר של מתכת עסקינן, דרחמנא אמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי פרות היו חורשות''' - אותו היום לסימן: '''בהר המשחה''' - הוא הר הזיתים: '''מתני' מימיהם של כהנים''' - הכא נקט לה משום סיפא דקתני מדבריהן למדנו ששורפין תרומה כו': '''מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה''' - שנגע בשר קודש זה בראשון לטומאה וה"ל איהו שני ולא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו ממי שנגע באב הטומאה דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהי' ובגמרא פריך מאי תוספת טומאה איכא הלא גם בראשונה בוולד טומאה נגע ועכשיו חוזר ונוגע בוולד הטומאה: '''מלהדליק שמן''' - של תרומה: '''שנפסל בטבול יום''' - והוא שלישי דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ביבמות פרק הערל (דף עה.) מבכל קודש לא תגע ויולדת משטבלה לסוף ימי טומאה עד מלאת ימי טהרה שלה טבולת יום ארוך היא שהרי אינה ראוייה להביא כפרה עד יום שמונים ואחד אלמא לא הוי הערב שמש דילה עד שקיעת החמ' דשמוני': '''בנר שנטמא בטמא מת''' - טמא מת אב הטומא' הוא ומטמא כלים דכתיב ([[במדבר יט]]) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב בפרשת פרה גבי טומאת מת אלמא טמא מת מטמא אדם ועשאו הכתוב אב הטומאה כשרץ ונבילה שמטמאין אדם ולא כנוגע בהן שאין מטמא אלא אוכלין ומשקין כדכתיב בשרצים ([[ויקרא יא]]) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא אלמא לא מקבל טומאה מן הכלי שקיבל טומאה מן השרץ אלא אוכל ומשקה בלבד ולא אדם וכלים והאי נר הוי ראשון ועכשיו יש כאן תוספת טומאה שמתחלה היה שמן זה שלישי וחוזר ונעשה שני ע"י הנר דהואיל ויש טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים: '''מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח''' - עם זמן הביעור דהואיל והולכת לאיבוד אף הטהורה ואסורה מדאורייתא לא חיישינן לשמירתה ואע"ג שמוזהרין אנו לשומרה בטהרה דכתיב ([[במדבר יח]]) את משמרת תרומותי: '''אינה היא המדה''' - אי אתה יכול ללמוד את זו מדבריהן ובגמרא מפרש אמאי אינה היא המדה: '''ומודים ר"א כו'''' - ר' יוסי קאמר לה דאע"ג דאיפלוג ר"א ורבי יהושע בשריפת תרומה בהא מודו ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה: '''גמ' שני ושני הוא''' - מתחלה היה שני ועדיין שני הוא: '''הכא בוולד וולד עסקינן''' - האי בוולד הטומאה דקתני מתניתין וולד וולד קאמר דהיינו שני ובשר שנגע בו הוה שלישי וכי הדר שרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון חוזר ונעשה שלישי זה שני: '''והא אין אוכל מטמא אוכל''' - וכיון דלא מטמא ליה מאי תוספת איכא: '''ואין עושה כיוצא בו''' - ואין מטמא אוכל כיוצא בו: '''הוא טמא''' - משמע מיעוטא: '''אבל תרומה וקדשים עושה כיוצא בה''' - דילפינן מנבואת חגי לחם ונזיד יין ושמן ([[חגי ב]]): '''שפיר''' - דמתניתין בקדשים קיימי': '''מקרא מלא''' - לא הוציא ממשמעו לא תרומה ולא קדשים אלא דבר שלם דיבר דאין אוכל מטמא אוכל לעולם ונבואת חגי טומאות דרבנן נינהו וכבר נגזרו כדלקמן אבל דאורייתא לא מטמא אלא אוכל משקה ומשקה אוכל לקמן בפירקין (דף יח.) יליף לה דאוכל מטמא משקה ומשקה אוכל: '''דאיכא משקין בהדי בשר''' - כשנגע באב הטומאה היה משקה טופח עליה ונטמא עמה והוה אף המשקה ראשון וכששורפה עדיין הוא עליה ומטמא הבשר שנשרף עם זה מחמת המשקין ונעשה שלישי שני: '''מדרבנן מטמא''' - וקא מוספי ליה טומאה מדרבנן: '''מאי הוי שני''' - דנר הוי ראשון: '''היינו הך''' - דר' חנינא דתריצנא בהכי ומאי הוסיף ר"ע דמשמע דהוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד א שתי פרות היו חורשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_שתי פרות היו חורשות]] '''שתי''' פרות היו חורשות. בירושלמי דייק ירושלים לא מקום שנהגו בו שלא לעשות מלאכה כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בהן איסור ומשני נראות כחורשות: [[File:תוס פסחים 1 יד א אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן]] ''' אבל''' תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן. פירש בקונטרס דנפיק מקרא דחגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דמפרש לקמן [ד' יז.] או אל הנזיד אור"י דנפקא ליה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז') אפי' באוכל ותרומה נפקא לן כיון דלא מצינו למימר מקרא מלא דבר הכתוב דהא איכא קדשים דעושין כיוצא בהן נוקי קרא בדדמי טפי דהיינו חולין: [[File:תוס פסחים 1 יד א דאיכא משקין בהדי בשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_דאיכא משקין בהדי בשר]] ''' דאיכא''' משקין בהדי בשר. מכאן מדקדק ריב"א דמשקין מטמא בפחות מרביעית דסתם משקין דבהדי בשר לית בהן רביעית ולקמן (דף יז:) נמי אמרו גבי מים אבל פחות מרביעית טמאים והא דאמר בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לא. ושם) גבי יין נסך דמטמא טומאת משקין ברביעית ובפ"ב דנדה (דף יט:) גבי דם הירוק ובכמה דוכתין אומר ריב"א דבפסול גוייה איירי דשיעורו ברביעית כדאמר במעילה בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דכל המשקים מצטרפין לפסול הגוייה ברביעית ור"י מפרש דהא דבעינן רביעית היינו בהנך דעיקר טומאה לאו דאורייתא כגון סתם יין כותים ודם הירוק דאפי' ביתר מרביעית לא מטמא מדאורייתא אבל שאר משקין מדאורייתא בכל שהוא ור"ת אומר דמדאורייתא בעינן רביעית לטמא אחרים אבל מדרבנן מטמא אחרים בכל שהוא ולפי' צ"ל דהשתא לא מסיק אדעתיה שאוכל יטמא אוכל אפילו מדרבנן מדאיצטריך לאוקמא במשקין ומדרבנן ולא מוקי כמסקנא דאוכל מטמא אוכל מדרבנן ואף על גב דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן מכל מקום משכחנא שלישי ע"י עצים ולבונה או על ידי משקין דאכתי לא גזרו דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה: ''' עם''' בשר ומשקין מיבעי ליה. וא"ת אמאי לא פריך מאי איריא שנטמא באב הטומאה אפי' בראשון ושני נמי כדפריך לקמן על ר"ע וי"ל משום דרבי חנינא קאמר מימיהם של כהנים משמע שמעולם כך הוא אף קודם י"ח דבר דגזרו דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה דבפ"ק דשבת (דף יד: ושם) מוקי האוכלין והכלים שנטמאו במשקין במשקין הבאים מחמת ידים ולפי שגזרו דידים פוסלין התרומה עושין המשקין שנגעו בהן תחלה: ''' מאי''' קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך. למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידיה הוסיף דמותר לעשות אף שני דאורייתא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|א}} bpbpjnbmw80p705zlvaq8nvli4o1myp 1 1732412 3017647 3017388 2026-05-26T18:56:51Z ~2026-31528-31 45658 /* בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים */ תגובה 3017647 wikitext text/x-wiki == בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים == בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים [[מיוחד:תרומות/77.125.208.240|77.125.208.240]] 19:12, 15 ביולי 2025 (IDT) : תוקן. אם אתה או מישהו אחר מבחינים בבעייה דומה או אחרת, אנא דווחו כדי שנוכל לתקן. תודה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:39, 15 ביולי 2025 (IDT) ::[[משתמש:Nahum|ל]]<nowiki/>א עדיף לעשות את הרשימה של הפרשות לפי עליות? [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-31528-31|&#126;2026-31528-31]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-31528-31|שיחה]] 21:56, 26 במאי 2026 (IDT) pq1862coutfp766p2m6xkomdoe1sffv 3017650 3017647 2026-05-26T19:38:45Z Nahum 68 /* בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים */ תגובה למשתמש ~2026-31528-31 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3017650 wikitext text/x-wiki == בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים == בראשית פרק לח פסוק ל חסר ברשימת הפסוקים למרות שכן ניתן לעבור אליו בחיצים [[מיוחד:תרומות/77.125.208.240|77.125.208.240]] 19:12, 15 ביולי 2025 (IDT) : תוקן. אם אתה או מישהו אחר מבחינים בבעייה דומה או אחרת, אנא דווחו כדי שנוכל לתקן. תודה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:39, 15 ביולי 2025 (IDT) ::[[משתמש:Nahum|ל]]<nowiki/>א עדיף לעשות את הרשימה של הפרשות לפי עליות? [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-31528-31|&#126;2026-31528-31]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-31528-31|שיחה]] 21:56, 26 במאי 2026 (IDT) ::: יש לנו את [[מקרא ותרגום]] וגם את [[שניים מקרא ואחד תרגום]] המחולקים לפי עליות. אבל העליות מחלקות לעיתים קרובות עניין אחד באמצע או מצרפות מספר עניינים יחד. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:38, 26 במאי 2026 (IDT) b4kwhg37z66qce6r7r8dydb119hcxel 0 1733842 3017643 2958155 2026-05-26T17:34:38Z Kurpaph 38358 הוספת הטעמות וקמצים קטנים. הוספת רפרן מלא. 3017643 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} קַֽמְתִי לְהַלֵּל לְשֵׁם הָאֵל הַנִּכְבָּד{{ש}} שֶׁיָּצַר כֹּל וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת{{ש}} וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}} מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת בְּרֵאשִׁית כֹּל בָּרָא אֶת הַשָּׁמַֽיִם{{ש}} אֵשׁ וַאֲוִיר הָאָֽרֶץ וְהַמַּֽיִם{{ש}} וְאָמַר יְהִי אוֹר / וַיְהִי אוֹר{{ש}} עֶֽרֶב בֹּֽקֶר וְצָהֳרָיִם {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} וְגַם בָּרָא אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרִים{{ש}} לְאוֹר עוֹלָם וּלְתוֹעַלְתּוֹ הֵם מְאִירִים{{ש}} וְאָמַר לִהְיוֹת / בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת{{ש}} טְמֵאִים גַּם טְהוֹרִים {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} דָּגִים וְעוֹפוֹת וְכׇל רֶֽמֶשׂ הָאֲדָמָה{{ש}} וְגַם יָצַר אָדָם בְּצֶֽלֶם וּבְחׇכְמָה{{ש}} וְהִמְשִׁילוֹ / עֲלֵי כֻלּוֹ{{ש}} תֹּלֶה אֶֽרֶץ עַל בְּלִימָה {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} וּבַשְּׁבִיעִי שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ{{ש}} אֲשֶׁר עָשָׂה לִהְיוֹת הַכֹּל מֶמְשַׁלְתּוֹ{{ש}} בֵּרְכוֹ / וְהִמְלִיכוֹ{{ש}} מִכׇּל יוֹם, וַיְבָרֶך אוֹתוֹ {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} שַׁבָּת וְדִינִים נָֽתַן לָֽנוּ בְמָרָה{{ש}} וּבְהַר סִינַי הִנְחִילָֽנוּ הַתּוֹרָה{{ש}} וְשַׁבָּת לִשְׁמֹר / זָכוֹר וְשָׁמוֹר{{ש}} אָמַר לְאֻמָּה טְהוֹרָה {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} וְגַם אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה{{ש}} וְהָעוֹשֶׂה אֵין רוֹאֶה בָהּ בְּרָכָה{{ש}} וְהַמְּלָאכוֹת / הֵמָּה עֲרוּכוֹת{{ש}} כַּדָּת וְכָהֲלָכָה {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת מִסְפָּרָם{{ש}} כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְאָמַר נִשָּׂא וָרָם{{ש}} וְהַמֵּקֵל / הוּא יִסָּקֵל {{ש}} כִּי מִיתָתוֹ הוּא גָּרַם {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} לְקׇרְאוֹ עֹֽנֶג אָמַר הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה{{ש}} בִּלְבוּשׁ נָאֶה וּבְמַאֲכָל וּשְׁתִיָּה{{ש}} וְעֹֽנֶג נְפָשׁוֹת / פֵּרוּשׁ וּדְרָשׁוֹת{{ש}} לִלְמֹד תּוֹרָה נְקִיָּה {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} וּבִזְכוּתָהּ תִּנְצְרֵֽנוּ כְּבָבַת{{ש}} וְאַחַר מָֽוֶת תַּצִּילֵֽנוּ מִלַּבַּת{{ש}} לְהִתְעַדֵּן / בְּגַן עֵֽדֶן{{ש}} עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת {{רפרן|וַאֲזַמֵּר לוֹ / בְּעוֹד בִּי הִלּוֹ{{ש}}מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת}} [[קטגוריה:זמירות לשבת]] njjqci13l8llfyc6m0gkm1s9ux6uolf 0 1733952 3017640 2958829 2026-05-26T17:27:03Z Editor259 28663 3017640 wikitext text/x-wiki (א) [א, א] <קטע התחלה=א/>אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:<קטע סוף=א/> (ב) [א, ב] <קטע התחלה=ב/>ווער קאן דען זאנד דער אעערע ''[צ"ל אערדע]'' אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?<קטע סוף=ב/> (ג) [א, ג] <קטע התחלה=ג/>ווער ווילל דיא העהע דעס היאאעלס ''[צ"ל היממעלס]'', דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסאעססן ''[איוסמעססן]'':<קטע סוף=ג/> (ד) [א, ד] <קטע התחלה=ד/>דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:<קטע סוף=ד/> (ה) [א, ו] <קטע התחלה=ו/>ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:<קטע סוף=ו/> (ו) [א, ח] <קטע התחלה=ח/>איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:<קטע סוף=ח/> (ז) [א, ט] <קטע התחלה=ט/>דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:<קטע סוף=ט/> {{לא נשלם}} קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&st=&pgnum=17 [[קטגוריה:בן סירא]] e5kbrj1jjvatpso0pxl60l1cf0sp0mn 0 1733984 3017631 3017609 2026-05-26T16:51:11Z Yack67 27395 3017631 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= ירד דודי לגנו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג השבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי ישראל נג'ארה|ר' ישראל נג'ארה]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = ישראל | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|י-3797}}; | מנהגים = נאמרת בהרבה קהילות ספרדים ועדות המזרח ביום ראשון של שבועות בשעת הוצאת ספר תורה או בזמן אחר. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>{{רקע אפור}} ===פתיחה=== לְשִׂמְחַת דּוֹדִי צַח דָּגוּל מֵרְבָבָה<noinclude>{{הערה|נוסח אחר: לְשִׂמְחַת חֲתָנִי רָצוּף אַהֲבָה}}</noinclude>{{ש}} אֲשׁוֹרֵר בְּנֹעַם זֹאת הַכְּתֻבָּה{{ש}} שְׁמַע יְדִיד וְהַט אָזְנֶיךָ{{ש}} הַקּוֹרֵא אֶת כְּתֻבָּה הַזֹּאת לְפָנֶיךָ{{ש}} בִּזְכוּתָהּ תְּמַהֵר גְּאֻלַּת בָּנֶיךָ{{ש}} בִּישׁוּעַת יְמִינְךָ בְּנַחַת וְשׁוּבָה. {{סוף}} ===ירד דודי לגנו=== {{הור|סימן: '''ישראל'''}} {{סי|יָ}}רַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת בָּשְׂמוֹ{{ש}} לְהִתְעַלֵּס עִם בַּת נָדִיב וְלִפְרֹס עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ{{ר1}} אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.{{ממס|שה"ש ג ט}} {{סי|שְׂ}}רָפִים וְאוֹפַנִּים נָטַשׁ וּפָרָשָׁיו וְרִכְבּוֹ{{ש}} וּבֵין שְׁדֵי אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׂם מְסִבּוֹ{{ר1}} בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.{{ממס|שה"ש ג יא}} {{סי|רַ}}עְיָתִי יוֹנָתִי בֹּאִי אִתִּי לִדְבִיר וְאוּלָם{{ש}} כִּי לְמַעֲנֵךְ אֶעֱזֹב כָּל הֲמוֹנֵי מַעְלָה וְחֵילָם{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם.{{ממס|הושע ב כא}} {{סי|אָ}}מְרָה אֲיֻמָּה אֶת שִׁמְעַת דּוֹד שְׁמַעְתִּיהוּ{{ש}} וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיהוּ{{ר1}} יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.{{ממס|שה"ש א ב}} {{סי|לְ}}חֻפָּה נִתְרַצְּתָה מְחוֹלַת הַמַּחֲנָיִם{{ש}} וּכְנֶגֶד נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לָקְחָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲדֵי עֲדַיִם{{ר1}} בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יט א}} וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ עִם עַם זוּ קָנָה בְּסִינַי{{ש}} וְאֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה וְהֶחָתוּם אֶקְרָא בְּאָזְנֵי הֲמוֹנַי{{ר1}} הִנֵּה הִיא כְתוּבָה לְפָנָי.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו סה ו}} בַּשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} יוֹם לְהַנְחִיל לְאוֹהֲבָיו תּוֹרָה אֵל חַי נִתְכַּוָּן{{ר1}} שִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן. בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר אֵל נֶעְלָם{{ש}} הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וָשֵׁשׁ לִבְרִיאַת עוֹלָם. לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִין בּוֹ קְהַל עֲדָתִי בְּכָל תְּפוּצוֹתֶיהָ{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ בְּיַד אֵל נִתְלוּ אָשְׁיוֹתֶיהָ{{ר1}} כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.{{ממס|תהלים כד ב}} אֵיךְ הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים{{ש}} יָחִיד וּמְיֻחָד הוּא מוֹשִׁיב יְחִידִים{{ר1}} חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים.{{ממס|שה"ש ה טז}} אָמַר לַיְּקָרָה וּנְעִימָה הַבַּת רַבַּת מַעֲלוֹת{{ש}} נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו מִכָּל הַנָּשִׁים וְהַבְּתוּלוֹת{{ר1}} יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.{{ממס|שה"ש ו י}} יָמִים רַבִּים תִּהְיִי לִי וַאֲנִי אֵלַיִךְ לְגוֹאֵל{{ש}} הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לָךְ פִּקּוּדִים נֶחְמָדִים מִזָּהָב עַל יַד יְקוּתִיאֵל{{ר1}} הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. וַאֲנָא אוֹקִיר וְאָזוּן יָתִיכִי וַאֲכַסֶּה{{ש}} כִּי אֶהְיֶה עִמְּךָ לְמִסְתּוֹר וְלַמַּחֲסֶה וּלְמִכְסֶה{{ר1}} וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא.{{ממס|ישעיהו טז ה}} וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי{{ש}} תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים תִּחְיִי אַתְּ וּבָנַיְכִי{{ר1}} הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי.{{ממס|תהלים קג#קג ג|תהלים קג ג-ד}} וּצְבִיאַת כַּלָּתָא דָא וַהֲוַת לֵהּ לְאִנְתּוּ{{ש}} וּבְרִית עוֹלָם לְקֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּינֵיהֶם שׁוֹת שָׁתוּ{{ר1}} יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ח כב}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא וְהוֹסִיף עַל עִקָּר כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרָיְתָא{{ר1}} וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וַאֲגָדָה וְתוֹסֶפְתָּא. הִקְדִּים לָהּ בְּתוֹרַת מֻקְדָּם רְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה מֵהֶן לֹא יְמִישׁוּן{{ש}} כִּי אִם אוֹתָם יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן{{ר1}} אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.{{ממס|שמות יח כ}} וְעוֹד כָּתַב לָהּ בְּתוֹרַת מְאֻחָר מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה נִקְדָּשׁוּ{{ש}} לְמִנְיָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּשׂוּ{{ר1}} מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ.{{ממס|בראשית כ ט}} וְדָא נְדֻנְיָא דְּהַנְעָלַת לֵהּ כַּלָּתָא דָא לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת{{ש}} מֵאֵת אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים כט ג}} נִמְצָא סַךְ הַכֹּל בֵּין כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסֶפֶת מְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.{{ממס|קהלת יב יג}} וְרָצָה הֶחָתָן לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַם גּוֹרָלוֹ{{ש}} וּלְהַעֲלוֹת נְכָסִים אֵלּוּ בִּפְרִי יִשְׁוֶה לוֹ{{ר1}} שֶׁאִם פִּחֲתוּ פִּחֲתוּ לוֹ וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ.{{ממס|בבא קמא קב ב}} וְקִבֵּל עָלָיו הֶחָתָן אַחְרָיוּתוֹ שְׁטָר כְּתֻבָּה{{ש}} לְהִתְפְּרָעָא מִכָּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין אִישׁ לֹא יֶהְגֶּה בָּהּ{{ר1}} מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה.{{ממס|תהלים קי ו}} וְקִבְּלוּ תַרְוֵיהוֹן תְּנָאִים נָאִים הַכֹּל בִּכְתָב נֶאֶסְפוּ אָסוֹף{{ש}} כָּל אֶחָד מֵהֶם כַּאֲשֶׁר יִכְסֹף{{ר1}} תְּנַאי בֵּית דִּין מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ וְעָלָיו כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ{{ש}} בַּלַּיְלָה שִׁירֹה עִמָּהּ וּבַיּוֹם חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיהָ{{ר1}} תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.{{ממס|משלי לא לא}} וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוֹבָה הַצְּפוּנָה לַצַּדִּיקִים עַיִן לֹא רָאָתָה{{ר1}} עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ.{{ממס|במדבר יג ל}} וְהַדִּירָה תּוֹרָה בְּקֶרֶן זָוִית מְעוֹנָהּ{{ש}} כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל יִטֹּל סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ{{ר1}} וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה.{{ממס|במדבר כא יח}} וְשֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ מִיַּלְדֵי נָכְרִים הַנְּלוֹזוֹת{{ש}} כִּי אִם בְּבַת שַׁעֲשׁוּעִים יִדְבַּק וְאוֹתָהּ יָשִׂים בַּלֵּב וּבֶחָזוֹת{{ר1}} לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת.{{ממס|בראשית ב כג}} וְשֶׁלֹּא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת.{{ממס|קהלת ב ג}} וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַךְ לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר.{{ממס|משלי כג כג}} וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לְמָקוֹם רָחוֹק אוֹ בַּיָּם יָשִׂים נְתִיבוֹ{{ש}} כִּי אִם סֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח נֶגֶד לִבּוֹ{{ר1}} וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ.{{ממס|דברים יז יט}} וְכָל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בַּשַּׁחַק נִרְשָׁמִים{{ר1}} לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לַהֲמוֹנוֹ{{ש}} וּלְהַנְחִיל יֵשׁ לְאוֹהֲבָיו וּלְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ{{ר1}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ.{{ממס|ישעיהו סב ח}} וְקָנָה הֶחָתָן קִנְיָנִים חֲמִשָּׁה{{ש}} וּמֵהֶם תּוֹרָה וּתְעוּדָה וּסְגֻלָּה מְאֹרָשָׂה{{ר1}} וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה.{{ממס|זכריה ד ז}} יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם. וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פָּרֶץ{{ר1}} וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ח ב|וגם=דברים לא כח}} יִשְׂמַח חָתָן עִם כַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְיִשְׂמַח לֵב כַּלָּה בְּבַעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר לְמַהֲלָלוֹ{{ר1}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> pqmcjfpffvx1ewz8dattaa0u8t66o6f 116 1734005 3017636 3016716 2026-05-26T17:16:30Z Fuzzy 29 ת"ט 3017636 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025 <מקור> ((ק"ת תשפ"ה, 2580|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|12045)); ((תשפ"ו, 2130|תיקון|12390)), ((2162|ת"ט|12397)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 8]] [[לחוק בית המשפט לימאות, התשי"ב-1952]], ולפי [[+|סעיף 108]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "בעל דין" - "צד" כהגדרתו [[בתקנות המלקוח]]; :- "ספינה" - כלי שיט כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :- "תביעה להחרמת ספינה" - כתב להחרמת ספינה כמשמעותו [[בתקנות המלקוח]]; :- "תובע" - כהגדרתו [[בתקנות המלקוח]]; :- "התקופה הקובעת" - אחת מאלה: :: (1) התקופה שמיום כ"ב באלול התשפ"ה (21 בספטמבר 2025) עד יום ג' בניסן התשפ"ו (21 במרץ 2026); :: (2) התקופה שמיום כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026) עד יום ל' בחשוון התשפ"ז (10 בנובמבר 2026) :- "תקנות המלקוח" - [[=תקנות המלקוח|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה, 1939]]; :- "תקנות סדר הדין האזרחי" - [[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018]]. @ 2. תחולה : על תביעה להחרמת ספינה שהוגשה בתקופה הקובעת יחולו תקנות אלה. @ 3. המועד להגשת תביעה להחרמת ספינה : תובע יגיש תביעה להחרמת ספינה בהקדם האפשרי לאחר תפיסתה ולא יאוחר מ-30 ימים מהיום שבו היא נתפסה. @ 4. המועד להגשת כתב הגנה : נתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת התביעה להחרמת ספינה. @ 5. המועד להגשת כתב תשובה : תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; על כתב התשובה תחול [[תקנה 18(א) לתקנות סדר הדין האזרחי]], בשינויים המחויבים. @ 6. הגשת כתב טענות : בכתב טענות יפרט בעל דין את טיעוניו כולל אסמכתאות, והוא יצרף לכתב טענות תצהיר עדות ראשית לשם אימות העובדות שביסוד כתב הטענות. @ 7. צירוף מסמכים נוספים : לאחר מועד הגשת כתבי הטענות ועד ארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון לפי [[תקנה 11]], בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להגיש אסמכתאות או חוות דעת התומכות בכתבי הטענות. @ 8. המצאת כתב התביעה על ידי התובע (תיקון: תשפ"ו, תשפ"ו-2) : (א) תובע ימציא את כתב התביעה להחרמת ספינה באמצעות הדבקתו על תורן הספינה או על מקום בולט ומרכזי אחר על הספינה. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), תובע ימסור את כתב התביעה - :: (1) לבא כוחו של הבעלים של הספינה שהוא תבע להחרים, אם ישנו; :: (2) אם לבעלים של הספינה אין בא כוח או שהתובע לא איתר אותו בשקידה סבירה - לכתובתו הידועה של הבעלים באמצעות שליח וקבלת אישור מסירה מחברת השליחויות; המסירה תיעשה לידי הנמען שיאשר את קבלתו בכתב, או לידי אדם בגיר המתגורר עימו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, או באמצעות הנחת המסמך במקום נראה לעין בסמוך ליד ביתו או עסקו של הנמען; :: (3) אם כתובתו של הבעלים של הספינה אינה ידועה או שהתובע לא איתר אותה בשקידה סבירה כאמור בפסקה (2) - לכתובת הדואר האלקטרוני של הבעלים, אם איתר אותה בשקידה סבירה. : (ג) לעניין תקנה זו, יראו את התובע כמי שפעל בשקידה סבירה לאיתור כתובתו של בעל כלי השיט או לאיתור כתובת הדואר האלקטרוני שלו (להלן בתקנת משנה זו - מען), אם נמסרה לבעל כלי השיט, לרבות מי שבידו אותה שעה השליטה על הספינה ועל צוותו, במסירה אישית, הודעה על כוונה להגיש תביעה להחרמת ספינה בעת שהוא שהה בתחום השיפוט של מדינת ישראל, ובמעמד זה, מי שבידו אותה שעה השליטה על הספינה ועל צוותו לא מסר את מענו של הבעלים לבקשת מוסר ההודעה. : (ד) פעל התובע בשקידה סבירה להמצאת כתב התביעה לבעלים לפי תקנה זו, ולא איתר את הבעלים או את כתובתו של הבעלים, יראו את כתב התביעה כמסמך שהומצא כדין, ובלבד שתפיסת הספינה נודעה ברבים; בפסקה זו, "נודעה ברבים" - בכלל זה פרסום בשפה האנגלית באתר דובר צה"ל באנגלית. @ 9. המצאת כתבי טענות אחרים : [[פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי]] יחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתבי טענות אחרי המצאת כתב התביעה לפי [[תקנה 8]]. @ 10. קביעת מועד לישיבת קדם-משפט : בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם-משפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון; בית המשפט יקבע ישיבת קדם-משפט אחת בלבד, אלא אם כן השתכנע כי נדרשת ישיבה נוספת לצורך בירור מקדמי של ההליך שלפניו. @ 11. מועדי הדיון : בית המשפט יורה על מועד לדיון, שלא יהיה מאוחר משישים ימים ממועד ישיבת קדם-המשפט; הדיון בתביעה יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא מטעמים מיוחדים. @ 12. הגשת סיכומים : בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, לא יאוחר משלושים ימים לאחר הדיון בתובענה, את סיכום טענותיהם. @ 13. תחולת [[+|תקנות 129]] [[ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי]] : [[+|תקנות 129]] [[ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי]] יחולו בשינויים המחויבים על תביעה להחרמת ספינה שנידונה לפי תקנות אלה; חלפו 30 ימים מהמועד הקבוע [[-|בתקנה 129(ג)]] ולא ניתנה החלטה, ייתן בית המשפט הודעה כאמור [[בתקנה האמורה]] כל 30 ימים עד למתן החלטה. @ 14. הארכת מועדים על ידי בית המשפט : בית המשפט לא יאריך מועד לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אלא מטעמים מיוחדים. @ 15. נוהג לפי [[תקנות סדר הדין האזרחי]] : בעניין שלא הוסדר בתקנות אלה או [[בתקנות המלקוח]], רשאי בית המשפט לנהוג בתביעה להחרמת ספינה לפי [[תקנות סדר הדין האזרחי]], בשינויים המחויבים, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך הכרעה בתביעה להחרמת ספינה ולניהול ההליך באופן הוגן ויעיל. @ 16. העברת התביעה למסלול דיון רגיל : שוכנע בית המשפט כי תביעה להחרמת ספינה לפי תקנות אלה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת או שאלה משפטית תקדימית, שבירורה לפי תקנות אלה יפגע בעשיית צדק בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות שהתביעה תועבר למסלול דיון רגיל ויחולו על בירור התביעה [[תקנות סדר הדין האזרחי]]. @ 17. אחסנת כלי שיט כאמצעי זמני (תיקון: תשפ"ו) : (א) הוגשה בקשה לאחסנת כלי השיט ביבשה לפי [[תקנות המלקוח]], יפורטו בה הטעמים שבעטיים נדרשת האחסנה; מועד האחסנה המתוכנן; מקום אחסנת כלי השיט; פירוט בדבר מצבו של כלי השיט והאמצעים שיינקטו לצורך שמירה עליו מפני נזק שאינו מתחייב מעצם האחסנה. : (ב) הוגשה בקשה לפי תקנת משנה (א) מטעמים הנוגעים לצורך על שמירת מצבו של כלי השיט, בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה האמורה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד הגשת הבקשה; בית המשפט לא ידחה את הבקשה, אלא אם כן שוכנע כי הצו לא יביא לשמירה על מצבו של כלי השיט, ובלבד שנתן למבקש או בא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה. : (ג) הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) וטרם הוגשה תביעה להחרמת ספינה לפי [[תקנה 3]], יוסיף התובע בבקשה האמורה פירוט בדבר כוונתו להגיש תביעה זו, ויגיש אותה בהקדם האפשרי. : (ד) בית המשפט רשאי לתת החלטה על יסוד הכתב או במעמד צד אחד. : (ה) נתן בית המשפט סעד כמבוקש, יומצאו למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה בהקדם האפשרי; ביקש המשיב לבטל את ההחלטה שניתנה, יקבע בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין. : (ו) לעניין בקשה המוגשת לפי תקנה זו, ימי הפגרה יובאו במניין הימים. <פרסום> כ"ח באלול התשפ"ה (21 בספטמבר 2025) <חתימה> יריב לוין שר המשפטים 3wyqelrloea9g9u416s07qs85s15kiq 0 1734008 3017692 3016756 2026-05-26T23:01:06Z OpenLawBot 8112 [3017636] ת"ט 3017692 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 2580|תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2130|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12390.pdf}}, {{ח:תיבה|2162|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12397.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לימאות#סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לימאות|לחוק בית המשפט לימאות, התשי״ב–1952}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|סעיף 108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דין“ – ”צד“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|בתקנות המלקוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספינה“ – כלי שיט כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה להחרמת ספינה“ – כתב להחרמת ספינה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|בתקנות המלקוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|בתקנות המלקוח}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התקופה שמיום כ״ב באלול התשפ״ה (21 בספטמבר 2025) עד יום ג׳ בניסן התשפ״ו (21 במרץ 2026); {{ח:תתת|(2)}} התקופה שמיום כ״ד באייר התשפ״ו (11 במאי 2026) עד יום ל׳ בחשוון התשפ״ז (10 בנובמבר 2026) {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המלקוח“ – {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה, 1939}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות סדר הדין האזרחי“ – {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}. {{ח:סעיף|2|תחולה}} {{ח:ת}} על תביעה להחרמת ספינה שהוגשה בתקופה הקובעת יחולו תקנות אלה. {{ח:סעיף|3|המועד להגשת תביעה להחרמת ספינה}} {{ח:ת}} תובע יגיש תביעה להחרמת ספינה בהקדם האפשרי לאחר תפיסתה ולא יאוחר מ־30 ימים מהיום שבו היא נתפסה. {{ח:סעיף|4|המועד להגשת כתב הגנה}} {{ח:ת}} נתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים ממועד המצאת התביעה להחרמת ספינה. {{ח:סעיף|5|המועד להגשת כתב תשובה}} {{ח:ת}} תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה; על כתב התשובה תחול {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 18|תקנה 18(א) לתקנות סדר הדין האזרחי}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|6|הגשת כתב טענות}} {{ח:ת}} בכתב טענות יפרט בעל דין את טיעוניו כולל אסמכתאות, והוא יצרף לכתב טענות תצהיר עדות ראשית לשם אימות העובדות שביסוד כתב הטענות. {{ח:סעיף|7|צירוף מסמכים נוספים}} {{ח:ת}} לאחר מועד הגשת כתבי הטענות ועד ארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להגיש אסמכתאות או חוות דעת התומכות בכתבי הטענות. {{ח:סעיף|8|המצאת כתב התביעה על ידי התובע|תיקון: תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} תובע ימציא את כתב התביעה להחרמת ספינה באמצעות הדבקתו על תורן הספינה או על מקום בולט ומרכזי אחר על הספינה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), תובע ימסור את כתב התביעה – {{ח:תתת|(1)}} לבא כוחו של הבעלים של הספינה שהוא תבע להחרים, אם ישנו; {{ח:תתת|(2)}} אם לבעלים של הספינה אין בא כוח או שהתובע לא איתר אותו בשקידה סבירה – לכתובתו הידועה של הבעלים באמצעות שליח וקבלת אישור מסירה מחברת השליחויות; המסירה תיעשה לידי הנמען שיאשר את קבלתו בכתב, או לידי אדם בגיר המתגורר עימו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, או באמצעות הנחת המסמך במקום נראה לעין בסמוך ליד ביתו או עסקו של הנמען; {{ח:תתת|(3)}} אם כתובתו של הבעלים של הספינה אינה ידועה או שהתובע לא איתר אותה בשקידה סבירה כאמור בפסקה (2) – לכתובת הדואר האלקטרוני של הבעלים, אם איתר אותה בשקידה סבירה. {{ח:תת|(ג)}} לעניין תקנה זו, יראו את התובע כמי שפעל בשקידה סבירה לאיתור כתובתו של בעל כלי השיט או לאיתור כתובת הדואר האלקטרוני שלו (להלן בתקנת משנה זו – מען), אם נמסרה לבעל כלי השיט, לרבות מי שבידו אותה שעה השליטה על הספינה ועל צוותו, במסירה אישית, הודעה על כוונה להגיש תביעה להחרמת ספינה בעת שהוא שהה בתחום השיפוט של מדינת ישראל, ובמעמד זה, מי שבידו אותה שעה השליטה על הספינה ועל צוותו לא מסר את מענו של הבעלים לבקשת מוסר ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} פעל התובע בשקידה סבירה להמצאת כתב התביעה לבעלים לפי תקנה זו, ולא איתר את הבעלים או את כתובתו של הבעלים, יראו את כתב התביעה כמסמך שהומצא כדין, ובלבד שתפיסת הספינה נודעה ברבים; בפסקה זו, ”נודעה ברבים“ – בכלל זה פרסום בשפה האנגלית באתר דובר צה״ל באנגלית. {{ח:סעיף|9|המצאת כתבי טענות אחרים}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי}} יחול, בשינויים המחויבים, על המצאת כתבי טענות אחרי המצאת כתב התביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}. {{ח:סעיף|10|קביעת מועד לישיבת קדם־<wbr>משפט}} {{ח:ת}} בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם־משפט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון; בית המשפט יקבע ישיבת קדם־משפט אחת בלבד, אלא אם כן השתכנע כי נדרשת ישיבה נוספת לצורך בירור מקדמי של ההליך שלפניו. {{ח:סעיף|11|מועדי הדיון}} {{ח:ת}} בית המשפט יורה על מועד לדיון, שלא יהיה מאוחר משישים ימים ממועד ישיבת קדם־המשפט; הדיון בתביעה יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא מטעמים מיוחדים. {{ח:סעיף|12|הגשת סיכומים}} {{ח:ת}} בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, לא יאוחר משלושים ימים לאחר הדיון בתובענה, את סיכום טענותיהם. {{ח:סעיף|13|תחולת {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 129|תקנות 129}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 130|ו־<wbr>130 לתקנות סדר הדין האזרחי}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 129|תקנות 129}} {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 130|ו־130 לתקנות סדר הדין האזרחי}} יחולו בשינויים המחויבים על תביעה להחרמת ספינה שנידונה לפי תקנות אלה; חלפו 30 ימים מהמועד הקבוע {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 129|בתקנה 129(ג)}} ולא ניתנה החלטה, ייתן בית המשפט הודעה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 129|בתקנה האמורה}} כל 30 ימים עד למתן החלטה. {{ח:סעיף|14|הארכת מועדים על ידי בית המשפט}} {{ח:ת}} בית המשפט לא יאריך מועד לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אלא מטעמים מיוחדים. {{ח:סעיף|15|נוהג לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}}}} {{ח:ת}} בעניין שלא הוסדר בתקנות אלה או {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|בתקנות המלקוח}}, רשאי בית המשפט לנהוג בתביעה להחרמת ספינה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}}, בשינויים המחויבים, אם ראה כי הדבר דרוש לצורך הכרעה בתביעה להחרמת ספינה ולניהול ההליך באופן הוגן ויעיל. {{ח:סעיף|16|העברת התביעה למסלול דיון רגיל}} {{ח:ת}} שוכנע בית המשפט כי תביעה להחרמת ספינה לפי תקנות אלה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות מיוחדת או שאלה משפטית תקדימית, שבירורה לפי תקנות אלה יפגע בעשיית צדק בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות שהתביעה תועבר למסלול דיון רגיל ויחולו על בירור התביעה {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי}}. {{ח:סעיף|17|אחסנת כלי שיט כאמצעי זמני|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאחסנת כלי השיט ביבשה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט לענייני שלל מלחמה|תקנות המלקוח}}, יפורטו בה הטעמים שבעטיים נדרשת האחסנה; מועד האחסנה המתוכנן; מקום אחסנת כלי השיט; פירוט בדבר מצבו של כלי השיט והאמצעים שיינקטו לצורך שמירה עליו מפני נזק שאינו מתחייב מעצם האחסנה. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לפי תקנת משנה (א) מטעמים הנוגעים לצורך על שמירת מצבו של כלי השיט, בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה האמורה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד הגשת הבקשה; בית המשפט לא ידחה את הבקשה, אלא אם כן שוכנע כי הצו לא יביא לשמירה על מצבו של כלי השיט, ובלבד שנתן למבקש או בא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) וטרם הוגשה תביעה להחרמת ספינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, יוסיף התובע בבקשה האמורה פירוט בדבר כוונתו להגיש תביעה זו, ויגיש אותה בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לתת החלטה על יסוד הכתב או במעמד צד אחד. {{ח:תת|(ה)}} נתן בית המשפט סעד כמבוקש, יומצאו למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה בהקדם האפשרי; ביקש המשיב לבטל את ההחלטה שניתנה, יקבע בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין. {{ח:תת|(ו)}} לעניין בקשה המוגשת לפי תקנה זו, ימי הפגרה יובאו במניין הימים. {{ח:חתימות|כ״ח באלול התשפ״ה (21 בספטמבר 2025)}} * '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] dbd5yyaljqvkoko4r2cnfsavlk8i2w3 0 1734571 3017719 3017325 2026-05-27T11:04:36Z The duke 91 הרחבה 3017719 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=קולן דה פלאנסי |שם ספר=מילון התופת (מהדורה ראשונה 1818) |שם נוסף=מאמר מקדים |הבא= |רישום הבא= |הקודם=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה |רישום הקודם=הקדמה |סוגה=דמונוגרפיה }} === {{צבע גופן|ירוק|מאמר מקדים}} === {{ציטוט |מקור= {{צבע גופן|ירוק|קיקרו, על טבע האלים, כרך 2.}} |תוכן= {{צבע גופן|ירוק|האמונה הטפלה שנפוצה בין העמים כמעט שהיממה את הדעת בקרב כולם, וניצלה את חולשתם של האנשים. }}}} {{צבע גופן|ירוק| כשאנו מביטים לרגע על פולחני העמים השונים, איננו מוצאים אלא דתות מוקפות באלפי טעויות, אמת מעוותת בשקרים, רעיונות של אלוהות קבורים בתוהו של אמונות טפלות מגוחכות. ואנו זועקים: "האם לנצח יהיו הטעות והספק לנצח חלק מן הטבע האנושי?" }} {{צבע גופן|ירוק| אין אומה כה פראית עד שלא מצאה בליבה, בהרמוניה של הטבע, בכל רחבי היקום היפה הזה, עדות ברורה לקיומו של אל. אך כל אחד, במקום לנסות להכיר אותו, יוצר לו אליל שווא בהתבסס על דמיונו בלבד, וכל אחד משתמש בו כדי לשרת את מאוויו. הנבל עושה ממנו מפלצת, השאפתן עושה אותו שליט, הפחדן עושה אותו ברברי, הקיצוני עושה אותו עריץ שבכל נשימה יש בו רק נקמה, ורק האדם הישר רואה אותו כאב. }} {{צבע גופן|ירוק| עם זאת, רוב הדתות הן טהורות במקורן. כאן זהו בורא שמציעים לו את ביכורי פירות הארץ, שם זו השמש שסוגדים לה כאבי האור והפוריות, במקום אחר זו השגחה בלתי נראית שהלבבות רוחשים לה כבוד ללא סייג, שחמלה ואהבה היא כל מהותה, שאין לה מנחה טובה מן הסגולות, שהיקום הוא מקדשה, שהטבע מכריז על גדולתה, ומעל לכל על טוב ליבה. אך פולחן כזה הוא פשוט מדי לאדם, ידידם של המופלא והשקרי. נדרשת יצירה של מעשיות, המצאת טקסים, והצעד הראשון הזה שלוכד את הרוח על ידי אובייקטים חיצוניים משכיח את מי שחשבנו לחלוק לו כבוד. ובמהרה המוסר נשחת והחטאים מתפשטים. יש המקדשים אותם ומקדישים אותם לאלוהיהם. אחרים ממציאים רוחות רעות להם הם מייחסים את כל מעשיהם הרעים, תוך שהם שומרים לעצמם את כל הכבוד העל מעט הטוב שהם מסוגלים לעשות. משם מגיעים יופיטר מגלה העריות ורוצח אביו, יונו הנקמנית והקנאית, מרס הנסחף והאכזר, ונוס הזונה, מרקורי הגנב וכו'. משם מגיעים גם אהרימן{{הערה|<small>הערת המתרגם: מקור הרוע בדת הזורואסטרית, ראו [[:w:אהרימן|בויקיפדיה.]]</small>}}, השטן, אטה{{הערה|<small>הערת המתרגם: אלת העיוורון המוסרי היוונית. ראו [[:w:en:Ate (mythology)|בויקיפדיה האנגלית]]</small>}}, המולך{{הערה|ה<small>ערת המתרגם: פולחן העברת הילדים באש בגיא בן-הנום במקרא. ראו [[:w:מולך|בויקיפדיה]]</small>.}}, אל הרוע של המקסיקנים{{הערה|<small>הערת המתרגם: ייתכן שהכוונה לאל המוות האצטקי [[:w:מיקטלנטקוטלי|מיקטלנטקוטלי]].</small>}} וכל הג'ינים המרושעים. }} {{צבע גופן|ירוק| וכך, כשהוא מוקף בשרי נקמתו האיומים, אלוהים הוא מושא לפחד ולא לאהבה. הוא מתרצה מקורבנות, מקיזים דם על מזבחו כדי לזכות בחסדו, פוערים את חזם של יצורים חיים אחרים, מוכרים לו את החיות שהוא יצר, והאדם מקבל את מה שאינו שייך לו. והאמונות הטפלות שוב מתפשטות הלאה, הן נועצות את הסכין בלב האדם ומגישות לאל כמעשה כפרה את המנחה הנוראית מכולן.{{הערה|[[:w:Cecrops I|קקרופס]], המחוקק הראשון של אתונה, בהמלצתו להגיש לאלים את ביכורי פירותיהם ויבוליהם, אסר במפורש להקריב כל יצור חי: הוא ניבא, כך לפי [[:w:en:Germain-François Poullain de Saint-Foix|סאן-פואה]], שמרגע שיתחילו להקריב חיות, ירצו הכוהנים לבסס את עריצותם ולהפחיד אף את המלכים ובתוך זמן קצר ידרשו קורבנות אדם בטענה שהם מביעים כבוד רב יותר. שלוש מאות שנה מאוחר יותר [[:w:יפתח|יפתח]], [[:w:אגממנון|אגממנון]] ו[[:w:en:Idomeneo|אידומנאו]], שהיו בני אותו דור, הקריבו את ילדיהם.}} }} {{צבע גופן|ירוק| גם ישו בבואו להפסיק את דם הקורבנות, התכוון לתקן את השגיאה ואת המנהגים הטפלים. הוא נשאל מה יש לעשות כדי לזכות בשכר תמידי, וענה: "ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך׃ זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ בשתי המצות האלה תלויה כל־התורה והנביאים׃ {{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק כ"ב, הבשורה על פי מרקוס פרק י"ב.}}{{הערה|<small>הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוקים 37-40]], תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.</small>}} " ובמקום אחר אמר: "אהבו את־אויביכם והתפללו בעד רודפיכם׃ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃"{{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק ה'.}}{{הערה|<small>הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוק 44]]. תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.</small>}} וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו־להם גם־אתם׃ ותמלאו אחר כל הדברים שיטיל עליכם האל: {{הערה|הבשורה על פי לוקאס, פרק ו' - כשהיה כבר זקן מופלג אמר יוחנן המטביל למאמיניו: "ילדיי, תאהבו איש את־אחיו", וכשאמרו לו שהוא תמיד חוזר על אותו דבר ענה: "זו מצוותו של ישו הנוצרי <small>(הערת המתרגם: אכן זהו ציטוט מ[[הבשורה על פי יוחנן פרק יג]] פסוק 34)</small>, ואם נשמור אותה נעשה כל מה שהאל מורה לנו."}}{{הערה|<small>הערת המתרגם: הפסוק האחרון לא נמצא במקורות שהסופר מציין. הפסוק שלפניו הוא אכן מן [[הבשורה על פי לוקאס פרק ו]] פסוק 31. תורגם כאן לפי תרגום דליטש.</small>}}" }} {{צבע גופן|ירוק| ישו הנוצרי הכריז על אל שאוהב לבבות טהורים, ששונא צביעות, שקורא בין קפלי הנשמה, שבוחן את עומקיה הנסתרים ביותר, שנפגע מפולחן אבסורדי שאינו מכבודו, שבז לטקסי השווא של הפרושים ודומיהם... ועדיין, האמונות הטפלות שולטות בנצרות פנימה, חזקות כתמיד. הן עוטפות אותה בערפל של טעויות שמעמעמות את זוהרה עד שבעיני האדם הפשוט הן הופכות את כל עקרונותיה לבזויים, והוא לא רואה עוד את יופיה שאין שני לו. }} {{צבע גופן|ירוק| והסיבה צריכה להיות ברורה: האנשים נמשכים לטקסים, לפאר ולכל מה שמפליא אותם. האדם יאמין בהכל באמונה שלמה כל עוד עיניו נשארות עצומות. אך כשהוא שופך אור על הלהטוטנות והפלאות, כשהוא מגלה את השקר במקום בו האמין שימצא את האמת, הוא הופך להיות הרבה יותר ספקן מכל מלומד, כי בהיעדר כושר אבחנה הוא מבלבל בין ה[[:w:דוגמה|דוֹגְמוֹת]] של קיום האל ושל נצחיות הנשמה לבין הניסים של [[:w:en:Holy Ampulla|האמפולה הקדושה]] וסיפורי החייאת המתים. הוא שופט את מצוותיו של ישו הנוצרי על פי התנהגותם של אלו המחללים אותן בעודם מתפארים בכך שהם מקיימים אותן, וכשמתגלה לו טעות אחת הוא חושד בעוד אלף. מכאן שחוסר האמון נובע מתמימות יתר, ואף יש לנו הוכחה עצובה לכך. האמונה הטפלה שנצמדת לכל דת תמיד מביאה בסוף לחורבן שתיהן. היא לבדה רואה בשלטונה הנצחי. המאות חולפות מבלי שתיחלש והזמן לא שובר את שרביט הברזל שלה. היא אוחזת בכל לב ולב, אפילו זה של האתאיסט, זה שלא מאמין עוד באלוהים, אך עדיין מאמין בשדים, באותות ובחלומות. }} {{צבע גופן|ירוק| אנו יכולים למצוא את מקור כל האמונות הטפלות באותם ארבעה גורמים אשר לרוב שוכנים באותו לב: בורות, גאווה, קנאות ופחד. }} {{צבע גופן|ירוק| מחלות לא מוכרות, תאונות יוצאות דופן, מיני תופעות ואירועים שהסיטו ממסלולם את מהלך הדברים הרגיל יוחסו כולם לשדים או לאנשים שהשתמשו בכוחותיהם. קל יותר להאשים יצורים על טבעיים מאשר להודות בבורותך. ניסים התקבלו כל כך טוב שבסופו של דבר כל דבר נחשב לנס. ולמרות שלא היה בכך שמץ של אמת, לדברי ברקליי{{הערה|הערת המתרגם: כנראה [[:w:en:Robert Barclay|רוברט ברקליי הסקוטי]], קוויקר מן המאה ה-17.]}}, נמצא מי שיכתוב אותם ולכן מכבדים אותם, וההערצה מגדילה את כבודם וקדמוניותם מאפשרת זאת. כל הסיפורים הישנים מלאים בהם. [[:w:נמרוד|נמרוד]] אצל ה[[:w:כשדים|כלדיים]], [[:w:מנס|מנס]] אצל המצרים, [[:w:מרדוך|בל]] אצל האשורים, [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ב[[:w:ספרטה|לקדימון]], אינכוס באתונה{{הערה|הערת המתרגם: מדובר בטעות, [[:w:en:Inachus|אינכוס]] היה מלך ב[[:w:ארגוס|ארגוס]], לא באתונה.}}, [[:w:נומה פומפיליוס|נומה]] אצל הרומאים וכו' כולם מוקפים פלאים.{{הערה|בכתבים הסיניים, על פי דיווחו של [[:w:מרטינו מרטיני|הכומר מרטיני]], מסופר שתחת שלטונו של [[:w:הקיסר יאו|יאו]] שהתה השמש עשרה ימים ברצף באופק, מה שגרם לסינים לפחד שהכל יעלה באש. <small>(הערת המתרגם: הכומר למעשה שגה בהבנת הסיפור הסיני על עשר השמשות שעלו ביחד ושרפו את התבואה בשדות בתקופתו של יאו, כפי שמופיע בספר [[:w:en:huainanzi|חְווָאיְ נָאן דְזְה]] בפרק 本經訓, [https://ctext.org/huainanzi/ben-jing-xun?searchu=%E7%BE%BF%20%E5%8D%81%E6%97%A5&searchmode=showall#n361775 פיסקה 6 בחלוקת Ctext].)</small>}} }} {{צבע גופן|ירוק| הרצון לשלוט ולהתעלות מעל לאנשים אחרים יצרו את מגידי העתידות ואת האסטרולוגים. הם צפו במסלולי הכוכבים, בקיומם הבלתי-משתנה, בהשפעתם על העונות ועל הטמפרטורה ודמיינו שיש להם אותה שליטה על יצורים חיים ועצמאיים. אז הם למדו את מסלולם ומצאו את גורלו של האדם על כל גרסאותיו רשום באותם גופים דוממים. }} {{צבע גופן|ירוק| הכלדיים, שאנו מחשיבים לאסטרולוגים הראשונים, היו מסורים לאסטרולוגיה כבר בימיו של אברהם. "קראתי ברישומי השמיים את כל מה שיקרה לך, לך ולבניך," אמר [[w:en:Belus (Assyrian)|בל]] לילדיו התמימים, "ואגלה לך את סודות גורלך."{{הערה|<small>הערת המתרגם: הייחוס של הציטוט לבל מוכר רק מהטקסט שלנו. לפניו הציטוט מוכר מן הספר "[[w:en:Philocalia (Origen)|פילוקליה]]" של [[w:en:אוריגנס|אוריגנס]] מן המאה הרביעית. בפילוקליה הוא מוצג כדבריו של יעקב אבינו בתפילתו על יוסף. הדבר הקרוב ביותר לתפילה שכזו היא ברכת יעקב ליוסף שידועה מספר בראשית פרק מט, אך אין שם טקסט דומה לזה המופיע כאן. ועם זה בהערות השוליים בפילוקליה מצויין במפורש שהמקור של הציטוט הוא ספר "צוואות השבטים", צוואת אשר פרק 7, שם אכן מופיע המשפט אך במבנה וכוונה אחרת לגמרי: "והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו". מכאן שמדובר בציטוט שעבר סידרה של סילופים וסילופי ייחוסים עד שקולאן דה פלאנסי נחשף אליו, וייתכן שאף הוא עצמו הוסיף לסלף את הדברים.</small>}} {{הערה|אטלס ופרומתיאוס, שני אסטרולוגים גדולים, חיו בתקופתו של יוסף. כששיחרר יופיטר את [[:w:פרומתיאוס|פרומתיאוס]] מן העיט או הנשר שהיה אמור לטרוף את קרביו במשך שלושים אלף שנים, לא רצה האל להפר את שבועתו שלא לשחרר אותו לעולם מן הקווקז. לכן הורה לו לענוד על אצבעו טבעת שבה שובץ רסיס מאותו הסלע. וזה, לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]], מקור הטבעות הקסומות. <small>(הערת המתרגם: זוהי התייחסות למקטע מ[[:en:Natural History (Rackham, Jones, & Eichholz)/Book 37|כרך 37]] ביצירה [[:w:תולדות הטבע|תולדות הטבע]] של פליניוס. למעשה בספרו פליניוס מסתייג מהדברים. הערת המתרגם 2: [[:fr:Dictionnaire infernal/1re édition, 1818/Tome 1/Texte entier#cite_note-pxvij-6|בויקיטקסט הצרפתי]] ישנו המשך להערה, מדובר בטעות הקלדה, זהו למעשה חלק הערה שנמצא יותר מאוחר, בעמ' 33.)</small>}} אחרים, שלא חיפשו דברים ארציים באותות השמיים, חזו בחלומות, במעוף הציפורים, במעי הקורבנות, בתנועת המים, בעלים המרשרשים ברוח, בקריאת התרנגול, בכף היד, במראות, ולאחרונה גם במפות, בקמטי המצח, בתווי הפנים, בגבשושיות הגולגולת וכו', את כל הניואנסים של תכונות האדם, את מחשבותיו הכמוסות ביותר ואת סודות היקום שאין להם חקר. כך הפכו, ככביכול, לאלים המחלקים לבני התמותה תקוות ופחדים, וגורלות טובים ורעים. }} {{צבע גופן|ירוק| היו גם רבים שבזו לאמצעים הללו ולא פעלו לפי שום שיטה. חופשיים מכל פיקוח הם טענו שנחו עליהם ההשראה והתנבאו. והאמינו להם: מספרם גדל, יריבות הולידה קנאה והחוזים עצמם האשימו את העמיתים שרצו לעשות לגנאי בסחר עם הגהינום. הפחד שהשרו אותם עמיתים החליף את הכבוד, וכל אלו שרצו להטיל מורא הציגו עצמם כמכשפים. והם התרבו כל כך עד שלפני זמן לא רב עדיין היה לכל כפר מכשף כזה משלו. {{הערה|ישנם עמים שאצלם כל החוזים היו נביאים. מן הסתם כך המצב אצל הטורקים, כי הם מונים מאה עשרים וארבעה נביאים.}} }} {{צבע גופן|ירוק| אך מלבד המכשפים שהציגו עצמם ככאלו, הבורות יצרה נוספים ללא הפסקה. אנשים נכבדים, מתימטיקאים, אמנים עם טיפה של כשרון ואף בדרנים נחשבו למכשפים או קוסמים. מעשי הכפירה והפילוגים ייצרו המונים מהם. בדת הנוצרית בעיקר התייחסה כל סיעה התייחסה לפלגים האחרים כידידי השטן. בין המואשמים בשימוש בקסם מפתיע למצוא את [[:w:אורפאוס|אורפאוס]], [[:w:נומה פומפילוס|נומה]], [[:w:פיתגורס|פיתגורס]], [[:w:מוחמד|מוחמד]], [[:w:מרטין לותר|לותר]] ואלף אחרים שלא היו אלא מתחזים, ושכמו הכובשים הקדמונים מצאו בתמימותם של האנשים נתיב לשליטה, ואילפו אותם באמצעות פחדים דתיים. אמנם היו מי שלא ניצלו את המשאבים הללו: [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ונומה השתמשו בהם כדי להגביר את אושרם של בני התמותה הבורים. אך מול שתי דוגמאות אלו אפשר להציב אלפי פשעים בהשראת האמונות הטפלות. }} {{צבע גופן|ירוק| הקסם הוא כל כך עתיק שקשה לזהות את מקורו. ניתן למצוא קוסמים בתחילתו של כל סיפור, והשפעתם פוחתת רק עם הפיכתם של אנשים לנאורים יותר. אם הולכים בדרכם של התיאולוגים, הקסם היה קיים עוד לפני המבול. חם היה קוסם גדול. פרעה שהתייצב לפני משה עשה קסמים והיה מוקף בקוסמים שרצו להיאבק בשליח האל{{הערה|[[:w:אורגינס|אוריגנס]] בדבריו על ידידיו של איוב אמר שהם נשארו איתו שבעה ימים ושבעה לילות ושהם עבדו את האל באדיקות, לא התייחסו לאותות, לקריאות בגורל, להימנעויות, לקמיעות, לקסמים או לקללות וכו'. יש שאומרים שאיוב חי בתקופתו של משה. [[:w:הירונימוס|הירונימוס]] הקדוש ראה בו בן תקופתו של יוסף, ושייך את ספר איוב ליוצר חמשת חומשי תורה}}. בהיסטוריה של היהודים מופיעים קוסמים ומכשפים על כל צעד ושעל. בקורות הסינים אנו כבר מוצאים קוסם שרוצה לפתות את האנשים באמצעות יוקרתו, הדבר היה בימי שלטונו של [[:w:שאוהאו|שאוהאו]], המלך הרביעי של סין, שיש הטוענים כי הוא חי בימיו של [[:w:נחור|נחור]], סבא-רבא של אברהם. אני יודע שהסיפורים על השליטים הראשונים של הממלכה הזו הם אגדיים, אך מה שתיארתי הוא הוכחה לא פחותה לכך שהיתה אמונה בקוסמים משלב מוקדם מאוד. [[:w:קירקה|קירקה]], [[:w:מדיאה|מדיאה]], [[:w:en:Amphiaraus|אמפינראוס]], [[:w:טירסיאס|טירסיאס]], [[:w:en:Abaris the Hyperborean|אבאריס]], [[:w:הרמס טריסמגיסטוס|טריסמגיסטוס]] ואחרים שגשגו בתרופתם של שופטי ישראל. אורפיאוס, שקדם למלחמת טרויה, נחשב בקרב העוסקים בשדים כיוצר ה[[:w:en:Witches' Sabbath|סבת]]{{הערה|הערת המתרגם: מאחר שמושג ה"שבת מכשפות" שונה מאוד מה"שבת" שמוכרת לקורא העברי, אני מתרגם אותה כ"סבת".}}, משום שהוא העמיד על מכונם את האורגיות והמשתאות הליליים של [[:w:דיוניסוס|בכחוס]]. [[:w:יואנס צצס|צצס]] טוען שאורפאוס למד במצרים את מדע הקסמים הקטלני שהעריכו שם מאוד, ויותר מכל את אמנות הקסמת הנחשים. כולם מכירים את האגדה על ירידתו אל השאול. [[:w:פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] מסביר זאת כמסע בין ה[[:w:Thesprotide|תספרוטים]], שם באמצעות קסמים תקשרו עם נשמות המתים. בעלה של [[:w:אורידיקה|אורידיקה]] הוטעה בידי רוח רפאים שהוצגה לו למספר רגעים, ומת מצער, או לפחות לפי תיאורי אחרים ויתר לעד על חברתם של בני אדם ופרש להרי תראקיה. [[:w:ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|לקלרק]] טוען שאורפאוס היה קוסם אדיר וששיריו היו זימונים שטניים, ושעל פי [[:w:אפולודורוס|אפולודורוס]] ו[[:w:לוקיאנוס מסאמוסאטה|לוקיאנוס]] הוא זה שהפיץ ביוון את הקסם, את אמנות הקריאה בכוכבים ואת זימון הרוחות. }} {{צבע גופן|ירוק| [[:w:en:Avitus of Vienne|אוויטוס]], בשירו "החטא הקדמון", מקדים עוד יותר את קיומו של הקסם. "גאווה טפשית" הוא אומר, "והרצון לדעת יותר מדי הרסו את האבות הראשונים שלנו, והפכו את הגזע שלהם לגזע מושחת. בניו של אדם, יורשי סקרנותו המצערת, רצו למהר ולדעת את העתיד בדרכים מגונות. הם התייעצו בכוכבים, יצרו הורוסקופים והמציאו את הקסם." }} {{צבע גופן|ירוק| היו כותבים שטענו של[[:w:לאקוניה|לאקדיימונים]] לא היו מכשפים, כי כאשר רצו לפייס את רוחו של [[:w:פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] שננטש למות ברעב במקדש ושהופיע מאז לפני אנשים מסוימים, נאלצו להביא מכשף מאיטליה כדי לגרש את רוחו של הנפטר. אולם אין זו הוכחה, כי ייתכן שהמכשפים של לאקדיימון לא היו מיומנים כמו אלו של איטליה. [[:w:קלאודיוס איליאנוס|איליאנוס]] מספר שהיו מכשפים בלאקדיימון, ושהם לא היו מפספסים את לאקדיימון כי היא היתה מדינה שכנה לתסאליה ובתסאליה היה מספר גדול של מכשפים, ובמיוחד מכשפות, במידה כזו ש"תסאלי" ו"מכשף" הפכו שמות נרדפים.{{הערה|כך לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]] <small>(הערת המתרגם: הכותב מתייחס כאן למשפט מתוך [[:en:Natural History (Rackham, Jones, & Eichholz)/Book 30|היסטוריה של הטבע כרך 30 פיסקה 2]].)</small> יש הבדל בין קוסמים לבין מכשפים. הראשונים הם קוסמי קסמים מכובדים. האחרונים אומללים שנמכרו לכוחות האופל.}} }} {{צבע גופן|ירוק| ההיסטוריה המודרנית הלכה בעקבות ההיסטוריה העתיקה. ההיסטוריות הישנות של ספרד, אלו של גרמניה ואלו של כל ארצות הצפון עטורות מעשיות מגוחכות. אנו יודעים כמה קוסמים ומכשפים הופיעו בחצרו של המלך ארתור. את שלטונם של מלכינו הראשונים, בנפלאותיהם ובגינוני האבירים שלהם, ניתן להשוות לתקופות השיא של יוון ומצריים. הקסם והמכשפים זכו להערכה רבה בצרפת בתקופת הגזע הראשון{{הערה|<small>הערת המתרגם: "תקופת הגזע הראשון" היא תקופתן של השושלות [[:w:השושלת המרובינגית|המרובינגית]] ו[[:w:השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]], בהן התחילה ההיסטוריה הצרפתית להיות מתועדת.</small>}} [[w:en:Aimoin of Fleury|אמואה]] ו[[w:הכרוניקה של פרדגריוס|פרדגריוס]] מציגים את אמו של [[w:כלוביס הראשון|כלוביס]], [[w:בסינה]] המפורסמת, כמכשפה, או לכל הפחות כקוסמת. בערב חתונתה, כך הם אומרים, היא הפצירה בבעלה שיתאפק באותו הלילה, ילך לבדו לשער הארמון וידווח לה על מה יראה שם. [[w:כילדריך הראשון|כילדריך]] יצא, ובאותו רגע ראה חיות ענקיות מסתובבות בחצר. היו אלה נמרים, חדי קרן ואריות. למרות שהמחזה היה מעט מפחיד גרמה לו בסינה לצאת פעם שניה וגם שלישית. בתחילה ראה זאבים ודובים ולבסוף כלבים וחיות קטנות אחרות שקרעו זו את זו לגזרים. אז הסבירה לו המלכה את משמעות החזיונות המופלאים הללו. האריות וחדי הרן ייצגו את כלוביס, הזאבים והדובים את ילדיו והכלבים את המלכים האחרונים בשושלתו שיודח יום אחד מכסאו בידי בעלי השררה והעם אותם ייצגו בעלי החיים הקטנים. }} {{צבע גופן|ירוק| }} {{הערה|(לעמ' 33... אמרו לאדוקים שאנו חיים במאה מתועבת, אך מאות שנים של בורות גסה להחריד יצרו גם הן את כופריהן. משה אנר שהזלזול של בני האדם הוא הגורם למבול. דוד, שלמה, הנביאים, השליחים והמועצות נאנחים בראותם את הארץ מלאה ברשעים. אמר גרגוריוס הקדוש בזמנו: "חורבן סדום ועמורה הוא דימוי של הגהינום, עליו אנחנו צוחקים בעולם הזה" וכו'. (הערת המתרגם: כנראה מדובר על התייחסות של גרגוריוס לפסוק 1 מפרק א' של איגרת יהודה מן הברית החדשה, שם ב"דיאלוגים" של האפיפיור גרגוריוס לא מופיעה התייחסות כזו.))}} -- להמשיך -- == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} 0yndqlq2fsz5czq3b7hqq5dmvikds4t 104 1736507 3017613 3011679 2026-05-26T12:36:09Z Nahum 68 3017613 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אשל אברהם‬</noinclude><קטע התחלה=מא רנב ד/>וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:<קטע סוף=מא רנב ד/> <קטע התחלה=מא רנב ה/>'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש: '''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ"א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר"ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה: '''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ"א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ"ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת"נ]] ומה שכתבתי שם:<קטע סוף=מא רנב ה/> <קטע התחלה=מא רנב ו/>'''{{ק|(כג)}} במחטו בידו.''' עיין מ"א. [[שבת יא ב|שבת דף י"א ע"ב]] וכרבא דאין גוזרין גזירה לגזירה, הלכך דווקא בידו, לא בבגדו כשאין דרך להוציא בבגדו, עיין סימן [[מגן אברהם על אורח חיים שא|ש"א]] במ"א אות ט"ו. ומשום הכי אע"ג דכתב שם דנקובה חייב, היינו באורחיה בהכי, וכאן נקיט דבר פשוט בידו כולי עלמא חייב, אומן ובאין אומן. '''ובכרמלית''' וכו'. ומחלוקת הוא אם יש לנו רשות הרבים או לאו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רסו|סימן רס"ו]] [[שולחן ערוך אורח חיים שלד|ושל"ד]]. ותליא בפלוגתא אי ספק מן התורה לחומרא גוזרין בספק, ואי להרמב"ם כל ספיקא מן התורה שריא (אף בכרת וסקילה) רק מדרבנן הוה גזירה לגזירה. ועיין יש"ש ביצה פרק המביא סימן בי"ת בין השמשות צריך למחות בנשים, וכן יסד הפייט (בשבועות) לא תנאף בספק פן תענש '''בוודאי''' יעו"ש, ועיין בתורת הבית הארוך מזה. והך '''בוודאי''' מן השמים הוא, דבידי אדם אין עונשין מספיקא, ועיין לקמן [[שולחן ערוך אורח חיים תרח ב|סימן תר"ח]] בהלכות יום הכיפורים סעיף ב' שאינם יודעות שמצוה להוסיף מחול על הקודש, משמע הא בין השמשות פורשין וכמו שכתב המגן אברהם אות ב, ואם כן משמע דפסק השו"ע ספק מן התורה כוודאי. אלא שלשון זה הוא מהרמב"ם פרק א הלכה ז משביתת עשור, וסובר ז"ל ספק מן התורה לקולא. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכל שכן מרבותי הייתי אומר שיש בו כרת לדידן נפיק מאשם תלוי וכתוב בהדיא מוחין בידם, וספק לאו דנפיק מדאיצטריך להתיר ספק ממזר (עיין בתורת הבית הארוך) לאו מפורש הוא ואין מוחין בידם, אלא דהמעיין בפרק ט מהלכות טומאת מת דלדידן אשם תלוי איקבע איסורא אין ללמוד ממנו. ובפתיחה כוללת אי"ה אבאר זה: '''{{ק|(כד)}} בתפילין {{ג|שבראשו}}.''' עיין מ"א. פירש לדינא דלא כדעת הב"י, דבראשו בלאו הכי שרי ובידו מותר, דאין שוכחן; אלא בידו אסור ובראשו צריך וכו'. ועיין ט"ז אות ח' בזה: '''{{ק|(כה)}} שאין שוכחן.''' עיין מ"א. [[מגן אברהם על אורח חיים מד#מא ב|בסימן מ"ד במ"א אות ב]], דמצוה מן המובחר, יעו"ש:<קטע סוף=מא רנב ו/> <קטע התחלה=מא רנב ז/>'''{{ק|(כו)}} למשמש.''' עיין מ"א. לי העני יש בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם בעזה"י. בגמרא: "לא יצא החייט שמא ישכח '''ויצא'''", משמע לא יצא לרשות הרבים '''סמוך''' לחשיכה שמא ישכח ויצא משתחשך ויעביר ד' אמות ברשות הרבים, עיין פני יהושע, הא בביתו אין איסור סמוך לחשיכה. וברמב"ם ובשו"ע: "שמא ישכח '''ויוציא'''", משמע בביתו ויוציא לרשות הרבים משתחשך. ובטור כבגמרא, יעו"ש. וחנניא אמר: '''חייב''' אדם וכו' '''עם''' חשיכה, וכן הוא ברמב"ם פרק י"ט מהלכות שבת הלכה כ"ו, אבל הטור והמחבר העתיקו '''מצוה'''; '''סמוך''' לחשיכה. ולכאורה בין חייב למצוה ובין סמוך (חצי שעה כמו סמוך למנחה) ובין עם חשיכה, הפרש יש, ובחידושינו הערנו בזה. ומב"ח נראה דחנניא עם חשיכה – סמוך לחשיכה, והוה גזירה לגזירה ורק מצוה מן המובחר. וממגן אברהם נראה דוודאי לא אמרינן כאן ספק דרבנן לקולא, ובפרט במצוי שכל ימי החול יש לו דברים מוקצים, גם כל היכא דאיכא לברורי בקל מבררינן אף בדרבנן, עיין ריש פסחים, למאי נפקא מינה נישייליה אף אם בטלו וכו'. והלכך אי משום שמא יצא לרשות הרבים, לדידן דליכא כרמלית אין מצוה '''סמוך''' לחשיכה ויוכל בין השמשות למשמש, ולשמא ישכח הוה ליה גזירה לגזירה כמו שכתבתי באות כ"ג. מה שאין כן מוקצה של כל ימות החול לא חשיב לספק ואיכא לברורי, הלכך מצוה סמוך לחשיכה, דבין השמשות או בשבת לא מהני והא אסור לטלטלו, בהכרח סמוך מצוה. ועיין מהרש"א ז"ל ריש ביצה: "וספיקה אסורה. משום דמוקצה יש לה סמך מן התורה מחמירין ביה", ואין להאריך, ובחידושינו הארכנו עוד בזה: <קטע סוף=מא רנב ז/> <קטע התחלה=מא רנג א/>'''{{ג|{{ג|רנג}}}} {{ק|(א)}} מצטמק'''. עיין מ"א. איני יודע למה שביק דברי רש"י [[שבת לז ב#רש"י|שבת דף ל"ז ע"ב]] ד"ה מצטמק (צמוק והיא מתפעלת, עיין [[רש"י על בראשית מט טז|רש"י בראשית מ"ד י"ו]], עיין פרישה כאן). וגפת זיתים כמו שכתב הטור והמחבר והרמב"ם בפירוש המשנה. וחילוק יש בין שהיה דשומשמין שרי ובין הטמנה, דשומשמין נמי מוסיף הבל כמו שכתב המחבר [[שולחן ערוך אורח חיים רנז ג|בסימן רנ"ז סעיף ג]] ועיי"ש בב"י. ובחידושי הרשב"א ריש במה טומנין נתן עוד טעם, דר' זירא היה לומר סתם או לפרש המשנה יעו"ש ועיין ר"ן שם ומה שכתב הר"ן כאן, דשומשמין העתיק פירוש רש"י ככתבו ולשיטתיה דמתניתין דריש כירה בהטמנה, אבל לדידן מתניתין בשהיה, סתם גפת דזיתים ודומיא דעצים שעושין גחלים, מה שאין כן במה טומנין נקיט סתם גפת, וודאי כפירוש בכל הש"ס דזיתים. ועיין לחם משנה פרק ד' מהלכות שבת, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ועיין תוספת שבת. וגללי בהמה דקה וגסה עיין ב"י בשם הרמב"ם ז"ל גירסת הירושלמי, ובשו"ע השמיטו ואיני יודע למה. ועיין מה שאכתוב אי"ה בט"ז אות ז ומג"א אות י"א לעניין שכח או עבר ושהה בזה. וכאן אין להאריך: {{לא נשלם}}<noinclude></noinclude> lehd8mvnyqknujmsd9nvnmrt1ad6tk6 0 1739131 3017717 3000400 2026-05-27T11:00:33Z בן פרחיה 45099 3017717 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|נובלות חכמה||ב|ג|ד}} == עלה ג == ולהבין תוכן הענין אקדים לך הקדמה בענין שעור קומה והיא זאת שידוע ממאמרי הזוהר בכמה מקומות ויתבאר לפנינו בס"ד שלכל הנבראים או נאצלים יש כמה שרשים זה יותר דק ונעלם מזה וזה למעלה מזה עד עיקר העיקרים שהוא עצמותו יתעלה שאין למעלה הימנו וכן לי"ס שהן בכל העולמות ובטהירו ובא"ק ובאויר קדמון ובמלבוש ובא"ס ובעצמותו יתעלה שגם שם ברומו של עולם היה רושם הי"ס, סוד ועל דמות הכסא כמראה אדם וכמוסות ביו בכלל רצונו הקדמון שהוא הכתר עליון הגוזר ואומר והוא היה משער בחכמתו (היינו חכמה) מהות כל דבר מראש (היינו חג"ת נה"י) ומבדיל בין זה לזה ע"י הבינה ואיה מקום גבולם היינו מלכות. א"כ חג"ת נה"י הם הכלים האמצעיים ומלכות התכלית המכוון ובינה הוא האופן מיתודוס בלע"ז. וכל זה בתכלית ההעלם והדקות שהיו אדוקים בעצמותו שבקושי יצוייר שם הבדל עניינים וכפי עלוי ורוממות המקום כך הם יותר דקים ונעלמים וכפי מה שיורדים מתעבים ונגלים שהרצון האלהי כמ"ש היה לברוא עולם מוגשם שיהיה הבחירה בידם לעבוד אותו ולעשות טוב ורע שמשם השכר והעונש שהוא שרש והכנה לדין. על כן רצה שירדו כמה מדרגות ויעברו דרך אמצעיים רבים וכן יקבלו שנויים ויוגשמו הענינים ויתעבו עד שיגלו ויראו הם שנשתנו וירדו פלאים עד שהיו כקוף בפני אדם באמת בערך מה שהיו למעלה בתכלית הרוממות והשלמות. והא"ס יתברך שמו ע"י השעשוע שיער בעצמו מהות ויכולת כל מדה ומדה מהעשר מדות שהיו גנוזות בתוכו קודם הגלותה שקודם התהוותה היה משער מהותה ושלטנותה וכאילו נושא ונותן בה והיו לפי זה י' שעורים וז"ש שעשרה שעשועים נשתעשע פירוש שעל כל מדה נשתעשע בעצמו לפי שראה בעוצם יכולתו שכל אחת בעצמה היא יכולת נורא וחכמה נשגבה ורמה עד למאד ובה יכול לברוא כמה עולמות והיינו משער מלכין על כן שמח ונשתעשע. ואביא לך משל להסביר לשכלך תוכן הענין, תדמה בדעתך ים גדול ורחב ידיים והמים עמוקים מאד אבל שקטים וצלולים ובא אדם והשליך אבן בתוכו הלא תראה שיורשמו כמה עגולות סביב מקום שקיעתם זו יותר גדולה מחברתה עד שתכלנה ותתעלמנה לדקותן כן הא"ס ברוך הוא היה משתעשע בעצמו וירה אבן בים עצמותו הבלתי בעל תכלית היא אבן שתיה כמ"ש הרמב"ן בריש בראשית, ונרשמו כמה עגולות זו סביב לזו וזו גדולה מזו וכן עד י' עגולות והן הי"ס הנוראות ולפי שדעתו רחבה ורוחו נדיבה התחיל מהעגולה הקצונה החיצונה היותר מכילה והיה משער בשכלו אם אפשר להעמיד בתוכה העולמות וראה שעיגול כתר נורא מאד ומי יכילנו ושלא יאות לבריאת אבי"ע וכן בעיגול השני והשלישי בכל כח"ב גג"ת נה"י שהיה מתנועע מהמקיף אל המרכז הפך הדרך שנרשמו העגולות בכח השלכת האבן הנ"ל בים הא"ס עד שראה והתבונן שא"א להתקיים העולמות בתוך אחת מעגולות של הט' ספירות הגדולות ובחר בעגולה העשירית היא הנרשמת ראשונה סוד תחילת המחשבה סוף מעשה ובאמצעיתה ר"ל בנקדת מרכזב במקום שקיעת האבן עצמה לעשות האבן הזאת שתית העולמות כלם. ואם תאמר ומאחר שהעגולה הקטנה הזאת היתה מספקת להכיל בתוכה העולמות כלם מה צורך לשטח הא"ס הנורא בלתי בעל תכלית שהאל והטבע לא יעשו שום דבר לבטלה. התשובה היא שכאשר ידעת בחכמת השעור המבקש לרשום עגולה גדולה בשעור שירצה ועל נקדה שיחפוץ צריך שיתן שטח בלתי בעל תכלית שאלמלא הוא בעל תכלית אפשר ששעור אלכסונה גדול מהשטח המונח לפניו ונמצאת מחשבתו בטלה ומבקש את הנמנע מצד עצמו כן בבריאת העולם שעדיין לא נודע שעורו הראוי לו הוצרך היות המקום שהו נברא או החמר שממנו היה בלתי בעל תכלית דאם לא כן אולי לא היה מספיק לפי גודל העולם המשוער בשכל הבנאי העליון יתברך שמו על כן רצה שהמקום והשטח יהיה בלתי בעל תכלית וביד הכח הנורא שבו להרחיב ולקצר גבולו ומקום אהלו ויריעות משכנות העולם כרצונו כדי שלא יבצר ממנו את אשר יזם לעשות יותר ויותר גדול בחפצו מאפס מקום וז"ס שדי שאמר לעולמו די ואמרו ז"ל שהשמים היו מתפשטים עד שגער בהם הקב"ה ועוד שכמ"ש נתחייב המקום להיות בלתי בעל תכלית אחר שהיה מפעולת פועל בלתי בעל תכלית כמו שאם היה גשם בלתי בעל תכלית יהיה צלו בלתי בעל תכלית והאור הבלתי בעל תכלית ישלח ניצוציו בשעור מקום בלתי בעל תכלית. כן הא"ס שהוא ראשית דרכו של אבי הנדיבות הבלתי בעל תכלית הוכרח היותו בלתי בעל תכלית כדי שיודע כחו. ועוד שלהתמדת העולם זמן בלתי בעל תכלית הזה צריך לכח בלתי בעל תכלית שיהיה חופף ומשפיע עליו ע"ד אתה ה' לא תכלא רחמיך ממני כן לא יכלה ולא יפסק ולא יחסר מלרחף עליו לקיימו ולחממו ולא ימות בשחת ולא יחסר לחמו וזהו סוד מ"ש חכמי הקבלה שהאור המקיף הוא גדול בלתי בעל תכלית מהאור המוקף הפנימי. ונחזור לעניננו שהא"ס ית"ש כלי המחוגה בידו והיה רושם רשומים ומשער שעורים על קוטרים מוגבלים ומקצר רגלי המחוגה יותר ויותר עד שהגיע אל שעור אלכסון עגול מלכות והוא העשירי הקרוב למרכז שבו שיער בעצמו היות נאות לברוא העולמות ר"ל שהמלכות שבמלכות היינו הנקודה המרכזית שבה יספיק להכיל השעור שבחר בו וחשב בחכמתו לתקן שם בתוכה מקום נורא וךתת הכנת הכנה לבנות בו העולמות. ואם תאמר ועדיין השאלה במקומה שע"כ אין המקום והשעור לקטנותו גורם שהרי הרשות בידו להקטין עיגולי שאר הספירות ר"ל לקצב יכולתם עד שיגיעו לשעור מלכות ולמה א"כ בחר במלכות יותר מבט' מדות. התשובה היא שבכל מדרגה מהט' ספירות העליונות אינו צודק ואין צורך להיות עולמות כי כל התוארים של הט' ספירות העליונות אפשר לתארם לו יתעלה אפילו שאין פועל ובורא שום עולם ר"ל שהוא רוצה והיינו כתר ושהוא חכם ונבון וגדול וגבור שהם ח"ב ג"ג שכל אלו אינם ממאמר המצטרף ויאותו לו בשלוה ועוד לו אך המלוכה לא יצדק לו לקוראו מלך ושלטון באין עבדים וגוי וממלכה שימשול עליהם ולכן יאות למלכות שיבנו בה העולמות על כן בחר בה והוציא העולמות לפעל מנקדת מלכות שבעצמותו הא"ס ית"ש מן פרצוף כ"ת ות"כ פנים ואחור כמו שיתבאר בס"ד שמלכות היה שולטנות והורמנותא דמלכא וכמ"ש רשב"י פ'<ref>דף ט"ו ע"א</ref> בראשית בריש הורמנותא דמלכא ר"ל בתחילת רצונו יתעלה כשרצה להקרא שולטן ומלך גליף גליפו בטהירו עילאה ר"ל חקק חקיקה באור הא"ס. io75dqw1hv9wldgek1bnndyyphk0wjj 0 1739133 3017716 3001410 2026-05-27T10:58:09Z בן פרחיה 45099 3017716 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|נובלות חכמה||ד|ה|ו}} == עלה ה == וכדי שתרד לעומק הדבר צריך אתה לדעת שא"ס הוא היה מקום על העולמות ר"ל שקודם אבי"ע וקודם כל דבר לא היה מקום פנוי לעמידת העולמות והיה אור הא"ס יתעלה ממלא כל מקום הראוי לברוא בו העולמות כי מלא כבוד ה' ואור הא"ס כל העולם ובאור ההוא הנורא לא היה אפשר להעמיד עולמות וכשרצה לברוא את העולם כביכול נתצמצם והניח כדור או מקום עגול פנוי מעצמותו א"ל שחלק מהא"ס שהיה בתוך העיגול ששיער בדעתו להיות מקום העולמות עלה למעלה אל עצמותו המקיף מאחורי העיגול לא נשאר בעיגול הזה רק רושם עצמותו בסוד לא זזה שכינה עד שעשתה רושם<ref>ראה ביונת אלם פרק א', ובעמק המלך, שער שעשועי המלך פרק א'</ref> כי הקדושה אף על פי שהולכת ממקומה רישומה אינה זזה משם כמו שאמרו ז"ל קדושה ראשונה קדושה לשעתה וקדושה לעתיד לבוא ולעולם אורה של שכינה הזה נשארת שם במקום ששרתה פעם אחת. הילכך רושם א"ס המאיר לעולם כלו בכבודו נשאר שם והוא האור השני שעליו נאמר יהי אור ויהי אור אור שהוא כחשך לפני אור הראשון שבו נגלה יותר כבוד ה' ע"י התעלמות וצמצום האור הראשון כי כהו עינינו מראות בו כעיני העטלף לפני מאור השמש ולילה כיום יאיר לו והחשכה נחשבת כאורה לחולשת ראותנו. וכמו שבנהוג שבינינו רשימת העיגולים והאותיות על השטחים היא ע"י שחור או צבע אחר עמוק על שטח או נייר לבן להבדיל בין המקיף למוקף כן כביכול למעלה וז"ש אש שחורה ע"ג אש לבנה שצריך אתה לדעת שהשעורים והרשמים הללו נולדו מכח הצמצום שאור הא"ס נמשך מאחורי העיגול סחור סחור מתוכו לברו ונתרוקן פנימיותו ובלט לחוץ ולא נשאר רק רושם כאויר דק הממלא מקום הכלי החלול אחר הרקת המים ממנו לפי שאין רקות נמצא והטעם הוא שכל תנועת מקום והעתק שנדמה בא"ס יתברך הוא שרש דין לגבי דידיה וזה שבהיותו בתכלית הפשיטות כל תנועה בו הוא דין וראיה שהתנועה מולידה חום בינינו. הגם שתנועתו היא רחמים לגבי דידן לפי שהוא יתעלה בהיותו שורש כל שורשי הרחמים היה ברחמיו הרבים ממלא כל מקום ואי אפשר לצייר בו תנועה אם לא שיצמצם עצמו ואורו ויקבץ עצמותו והמקום העלוב הנעדר מזיו כבודו יחשב אצלו דין כמו שהתפשטות טובו בכל מקום יחשב צדק ורחמים גמורים. הילכך כאשר יתעורר הדין אז האור מתצמצם ומתעכב מלהתפשט למטה וכשהחסדים מתגברים הן מתפשטים עד אין תכלית באור פני מלך חיים והוא מחיה את כלם. וז"ש שמהנענוע או שעשוע נולד כח שעוא החקיקה שהיא התורה בכח כי עדיין לא יצאו האותיות לאורה כאשר נבאר. ==הג"ה== העולמות מתחילתן הן האותיות המתפשטות מן רושם הסילוק פירוש היה נייר לבן ואין שם אות וכשהעלים אורו והניח קצת מקום פנוי הימנו במקום הפניה נגלו האותיות כי כמו שאנו כותבים אותיות על הנייר כשנשחיר קצת מהנייר כן ע"י שחרות והעלם וצמצום הא"ס מהנייר הלבן המאיר נולדו האותיות. '''עד שעשתה רושם.''' רוש"ם אותיות שומ"ר השומר אמת לעולם ואינו זז משם כיון ששרה פעם אחת והבן סוד אומרם שמתחלה חשב לברוא את העולם במדת הדין וכשראה שאי אפשר להתקיים שתף עמו מדת הרחמים ר"ל שחשב לצמצם עצמו ולהתרחק לגמרי ולא היה אפשר שהמקום ישאר ריק מהאור עד שהוצרך לירד ולהאיר כאשר יתבאר. '''וז"ש שמהנענוע או שעשוע נולד כח וכו'.''' כל זה בלמודי אצילות וזה הגדר אינו טוב לפי שהחקיקה היא בליטת הנקודות לא השעור כאשר נבאר. 4wxt8rti0ddd28ayxy7itg2ct0nhnnz 0 1739174 3017718 3001103 2026-05-27T11:01:24Z בן פרחיה 45099 3017718 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|נובלות חכמה||יח|יט|כ}} == עלה יט == דרוש אויר קדמון וטהירו וכדור כתר והוצאת הי"ס לחוץ ר"ל עשיית כלי הי"ס וכו'. ואחר הסלוק של חצי המלבוש למעלה אז היה במקום חצי מלבוש התחתון מקום פנוי ומכל מקום אינו פנוי ממש אלא נשאר בו רשימו מן האור ויש ברשימו זו ב' אורות דהיינו אור העצמות שנסתלק ואור הלבוש ונשאר בו רושם חצי רל"א של מטה ואור חצי רל"א של מעלה שמתנוצץ בו. ורושם זה הנשאר במקום פנוי הוא אור וי"א רושם מאור הלבוש דהיינו גויל והרושם מן הנקודות שהיו בחצי המלבוש שעלה למעלה נשאר בסוד יודי"ן שכבר ידעת שהיו"ד היא מקובצת מנקודות הנדסיות הרבה כמ"ש בעלי העצמים הפרדיים על הקו ונתקבצו כלן יחד ונעשו נקדה טבעית היינו יו"ד גדולה והיו"ד הזאת היא גנוזה בתוך אותיות או"ר ונעשה אוי"ר והיינו אויר קדמאה הנזכר בזוהר וצריך אתה לדעת כלל גדול שזה האויר מחלק איזה חלקים ממנו אחר הבנין ובוקעין ונכנסין לתוך הבנין ונקראים אוירא דכיא ואויר דכיא זה הוא תחלת כל האוירים שבעולם ולכן נקרא אויר קדמון. 7soekzli9513n56jxiotw88phkclci2 0 1739238 3017680 3001453 2026-05-26T22:11:17Z בן פרחיה 45099 3017680 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|נובלות חכמה||לד|לה|לו}} ==עלה לה== ודע לך שמשבירת הכלים האלו יצאו הדינים וכשנתעבו יותר וירדו למטה נתהוו הקליפות שכשנשברו אלו הכלים האורות שהיו בהם עלו למעלה במעי בינה והשברים ירדו ד' ירידות ומכל ירידה נעשה רושם באופן שבירידה הראשונה נעשית הכנה לעולם האצילות ובשנייה לעולם הבריאה ובשלישית לעולם היצירה וברביעית לעולם העשיה שהוא קרקע הטהירו. פירוש מפני שנשאר באותן השברים איזה חלק מן האור כמו טיפין וניצוצות המשל בזה הוא כמו שהכלי שהיה מלא שמן ונשבר נשאר בשבריו לחלוחית של שמן שהוא כמו טיפין כן בנדון דידן נשאר בהם קצת מן האור שהוא כעין טיפין וניצוצות. וכשירדו אלו השברים לקרקע עולם העשייה נעשו מהם הד' יסודות שמהם נתהוו דומם צומח חי מדבר וכשהתגשמו הדברים נשארו מהטיפין הנ"ל בלועים בתוך אלו הד' מילין הנ"ל וכל מגמת האדם הישראלי צריכה להיות להעלות אותן הטיפין הנבלעים בעולם הזה להעלותן למקום הקדושה בכח נשמתו כאשר נבאר בע"ה. וכשראו חכמה ובינה את החרבן הגדול שקרה לכלים הנ"ל נתייראו ופחדו מאד שמא ח"ו יארע להם כן ומרוב היראה נסדקו לארכן וירד האור מהן למטה למקום העתיד להיות עולם האצילות וזה משאז"ל בב"ר נובלות חכמה תורה נובלות בינה שכינה פירוש שמאותו האור שנובל מחכמה נעשה פרצוף ז"א שהיא תורה שבכתב ומנובלות בינה נבנית שכינה שהיא נוקביה של ז"א. qf0633p27p57e2s4ka00frwpp86w9i5 0 1743875 3017624 2026-05-26T15:58:33Z Yack67 27395 לקחתי את הטקסט מאתר הפיוט והתפילה, אני מקוה שזה בסדר יש שם גם טרנסקריפט באותיות לטיניות ותרגום לעברית אבל נראה לי שעל זה יש זכויות יוצרים. הטקסט נמצא גם כאן: [https://digitalcollections.lib.washington.edu/digital/collection/p16786coll3/id/280] 3017624 wikitext text/x-wiki {{פיוט| | שם= איס ראזון די אלאב'אר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[שבועות]] | מחבר = רי רפאל יהודה בן ליאון קלעי | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = נפטר 1782 | אקרוסטיכון = אני יאודה ב"ר ליאון קלעי זלה"ה | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים = נאמרת בכמה קהילות טורקיה והבלקן בחג השבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===פתיחה=== {{הערה|אפשר למצוא טרנסקריפט באותיות לטיניות ותרגום לעברית ב[https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010087000000005171/NLI אתר השירה והפיוט].}}איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדי אי פודירוזו{{ש}} קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה אי גוזו{{ש}} אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי פודירוזו{{ש}} ===כתובה=== {{הור|סימן: {{מודגש|אני יאודה ב"ר ליאון קלעי זלה"ה}}}}{{ש}} {{סי|א}}ין איסטי דיאה אבאשו איל דייו אין סיני אי מילארייאס די מלאכים קון איל{{ש}} אה דאר לה ליי אה סו פואיב'לו קאזה די ישראל{{ש}} פור מאנו די משה רבנו פאסטור פ'יאיל{{ש}} {{סי|נ}}ון קיז'ו אבאשאר סוב'רי נינגון מונטי אלטו{{ש}} סאלב'ו אין מונטי די סיני קי סי אריבאשו טאנטו{{ש}} פור קי דיפרינדה איל אומברי אי טומי לה ענווה פור מאנטו{{ש}} {{סי|י}}יאמו אי דישו איל דייו ברוך הוא אה לוס ג'ידייוס מי קומפאנייה אירמוזה{{ש}} אזמי ב'יאיר אה טו ב'יסטה אינשימפלאדה אה לה רוזה{{ש}} קי טו בוז סאב'רוזה אי טו ב'יסטה דונוזה{{ש}} {{סי|י}}שראל קי אויירון לה בוז דיל דייו בינדיג'ו{{ש}} דישירון איסטארימוס סיימפרי אה סו קומאנדו אי אה סו דיג'ו{{ש}} ארימוס אי אוליירימוס טודו סו בואין דיג'ו{{ש}} {{סי|א}}יזו פארטידו קון אילייוס די דארלי לה ליי קון קי לי דייראן פ'יאנסה{{ש}} אילייוס דיירון אה לוס איז'וס קי איס לה מאס אינפורטאנסה{{ש}} די אפ'ירמאר לה ליי טאנטו קון פרוב'יזה קומו טיניר מונג'ה בונאנסה{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל דייו ברוך הוא קי לו אמימוס אהבה רבה{{ש}} טאמביין איל מוס אפלאזו קומו נוב'ייו קון גראנדי חיבה{{ש}} איסטה איס לה כתובה:{{ש}} {{סי|ד}}יאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי דילה מאנו די איל דייו{{ש}} אה סיש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו{{ש}} אין אנייו די דוס מיל אי קואטרו סיינטוס אי קוארינטה אי אוג'ו קי איל מונדו סי קריאו{{ש}} {{סי|ה}}יזיירון איסטוס תנאים לוס ג'ידייוס קון לה ליי סאנטה{{ש}} טי טומארי קומו נוב'ייה קי סוס די ב'אנדה אלטה{{ש}} טי איסטימארי קומו סי איסטימה איל ייארדאן אין לה גארגאנטה{{ש}} {{סי|ב}}סיעתא דשמיא סיימפרי אין טי מיס מיינטיס מיטירי{{ש}} אי טודאס טוס דימאנדאס לייו קומפלירי{{ש}} די דיאה אי די נוג'י קון טי מי אפיגארי{{ש}} {{סי|ר}}יספונדייו לה ליי תמה תמימה{{ש}} ייו טאמביין טי אמי קי סוס נוב'ייו די משפחה רמה{{ש}} קי אין טי אינב'ילונטי מאס קי טודו לשון אי אומה{{ש}} {{סי|ל}}י דייו איל נוב'ייו תוספת סוב'רי איל עיקר די סו דיספוזאדה{{ש}} די סיר מחדש פשטים אי חידושים די פרימה אי די מאדרוגאדה{{ש}} אי קון כעס אי פריזה נון סיאיר דישאדה{{ש}} {{סי|י}}יב'ו קון אילייה לה אשוגאר קי טרושו די קאזה די סו פאדרי{{ש}} שישינטוס אי טריג'י מצוות פארה קי לאס אפ'ירמי מאנייאנה אי טאדרי{{ש}} פארה קי איל נוב'ייו לאס אגה אי לאס גואדרי{{ש}} {{סי|א}}ינפורטו טודוס אינטרי אשוגאר אי תוספת אי קונטאדו{{ש}} קי טרושו לה נוב'ייה אה סו נוב'ייו קירידו אמאדו{{ש}} לאס מצוות אפ'ירמאר אי טימיר אין איל דייו אי אזיר סו מאנדאדו{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל נוב'ייו לה אשוגאר קי טרושו לה סינייורה קון אילייה{{ש}} ריסיב'ייו איל אחריות די לו קי מאנקארה אין אילייה{{ש}} די ייב'אר פינה סי אין סו דיג'ו ריב'ילייה{{ש}} {{סי|נ}}י קי פואידה ב'ינדיר ני אינפינייאר נינגון ליב'רו די לה ליי אמאדה{{ש}} סינון איסטימארלוס קומו ג'וייה פריסייאדה{{ש}} סיימפרי איר מירקאנדו אי די אילייוס נון ב'ינדיר נאדה{{ש}} {{סי|ק}}ומו לייה ריסיב'ייו איל נוב'ייו די אזיר סוס מצוות אי סוס חוקים{{ש}} לי פרומיטייו די דארלי סו ירושה קי איסטה בשחקים{{ש}} די איל ביין קי איסטה גואדראדו אין עולם הבא פארה לוס צדיקים{{ש}} {{סי|ל}}ו אקאב'ידו מאס קי נון לה טרוקי פור אוטרה ליי ני קי סיירב'ה עבודה זרה{{ש}} סאלב'ו קון אילייה סי אפיגארה{{ש}} אילייה סיאה סו מוז'יר אי קון אילייה סי אינב'יזיסירה{{ש}} {{סי|ע}}רך פארה אילייה נון איי קי איס איסטימאדה מאס קי איל אורו פ'ינו{{ש}} [קי לה מילדי אי לה ייב'י אין סו פיג'ו דיקונטינו{{ש}} קי נון לה דישי אאון קי ב'אייה פור קאמינו{{ש}} {{סי|י}}יה סי קונפלייו איל קאזאמיינטו קי לוס ג'ידייוס קון לה ליי איזיירון{{ש}} טודאס לאס אלמאס אין מונטי די סיני איסטוב'רון{{ש}} קלארידאד די לה שכינה קון סוס אוז'וס ב'יירון{{ש}} {{סי|ז}}כות טינגאמוס נוס אי טודוס לוס קי אין איל דייו טימין{{ש}} קי לה אפ'רמימוס נוס אי טודו מואיסטרו סימין{{ש}} ב'יאמוס ב'ינגאנסה אין לוס אינימיגוס קי פריסטו סי אטימין{{ש}} {{סי|ל}}וס ג'ידייוס קי ריסיב'יירון לה ליי אה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס{{ש}} פ'ואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקאפאדוס די מאליס אי די דואילוס{{ש}} לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס{{ש}} {{סי|ה}}אפיאדי איל דייו סוב'רי נוס אי מוס די בואין פ'אדארייו{{ש}} מוס מאנדי אה איל אונטאדו אי טינגאמוס בואין סאלארייו{{ש}} אאינה אי פריסטו מוס פ'ראגואי איל סאנטוב'ארייו{{ש}} {{סי|ה}}יל סי ב'ינגי די טודוס לוס קי סירב'ין אידולו{{ש}} אי בינדיגה אה סו פואיב'לו עם גורלו{{ש}} אי דיראן טודוס אה אונאמינטי אשרי העם שככה לו{{ש}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים בלאדינו]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] t873k9ye9vty2r15aoj7xiplmxbryut 3017626 3017624 2026-05-26T16:26:30Z Yack67 27395 3017626 wikitext text/x-wiki {{פיוט| | שם= איס ראזון די אלאב'אר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[שבועות]] | מחבר = ר' רפאל יהודה בן ליאון קלעי | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = נפטר 1782 | אקרוסטיכון = אני יאודה בר ליאון קלעי זלהה | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים = נאמרת בכמה קהילות טורקיה והבלקן בחג השבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===פתיחה=== {{הערה|אפשר למצוא טרנסקריפט באותיות לטיניות ותרגום לעברית ב[https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010087000000005171/NLI אתר השירה והפיוט].}}איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדי אי פודירוזו{{ש}} קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה אי גוזו{{ש}} אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי פודירוזו{{ש}} ===כתובה=== {{הור|סימן: {{מודגש|אני יאודה ב"ר ליאון קלעי זלה"ה}}}}{{ש}} {{סי|א}}ין איסטי דיאה אבאשו איל דייו אין סיני אי מילארייאס די מלאכים קון איל{{ש}} אה דאר לה ליי אה סו פואיב'לו קאזה די ישראל{{ש}} פור מאנו די משה רבנו פאסטור פ'יאיל{{ש}} {{סי|נ}}ון קיז'ו אבאשאר סוב'רי נינגון מונטי אלטו{{ש}} סאלב'ו אין מונטי די סיני קי סי אריבאשו טאנטו{{ש}} פור קי דיפרינדה איל אומברי אי טומי לה ענווה פור מאנטו{{ש}} {{סי|י}}יאמו אי דישו איל דייו ברוך הוא אה לוס ג'ידייוס מי קומפאנייה אירמוזה{{ש}} אזמי ב'יאיר אה טו ב'יסטה אינשימפלאדה אה לה רוזה{{ש}} קי טו בוז סאב'רוזה אי טו ב'יסטה דונוזה{{ש}} {{סי|י}}שראל קי אויירון לה בוז דיל דייו בינדיג'ו{{ש}} דישירון איסטארימוס סיימפרי אה סו קומאנדו אי אה סו דיג'ו{{ש}} ארימוס אי אוליירימוס טודו סו בואין דיג'ו{{ש}} {{סי|א}}יזו פארטידו קון אילייוס די דארלי לה ליי קון קי לי דייראן פ'יאנסה{{ש}} אילייוס דיירון אה לוס איז'וס קי איס לה מאס אינפורטאנסה{{ש}} די אפ'ירמאר לה ליי טאנטו קון פרוב'יזה קומו טיניר מונג'ה בונאנסה{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל דייו ברוך הוא קי לו אמימוס אהבה רבה{{ש}} טאמביין איל מוס אפלאזו קומו נוב'ייו קון גראנדי חיבה{{ש}} איסטה איס לה כתובה:{{ש}} {{סי|ד}}יאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי דילה מאנו די איל דייו{{ש}} אה סיש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו{{ש}} אין אנייו די דוס מיל אי קואטרו סיינטוס אי קוארינטה אי אוג'ו קי איל מונדו סי קריאו{{ש}} {{סי|ה}}יזיירון איסטוס תנאים לוס ג'ידייוס קון לה ליי סאנטה{{ש}} טי טומארי קומו נוב'ייה קי סוס די ב'אנדה אלטה{{ש}} טי איסטימארי קומו סי איסטימה איל ייארדאן אין לה גארגאנטה{{ש}} {{סי|ב}}סיעתא דשמיא סיימפרי אין טי מיס מיינטיס מיטירי{{ש}} אי טודאס טוס דימאנדאס לייו קומפלירי{{ש}} די דיאה אי די נוג'י קון טי מי אפיגארי{{ש}} {{סי|ר}}יספונדייו לה ליי תמה תמימה{{ש}} ייו טאמביין טי אמי קי סוס נוב'ייו די משפחה רמה{{ש}} קי אין טי אינב'ילונטי מאס קי טודו לשון אי אומה{{ש}} {{סי|ל}}י דייו איל נוב'ייו תוספת סוב'רי איל עיקר די סו דיספוזאדה{{ש}} די סיר מחדש פשטים אי חידושים די פרימה אי די מאדרוגאדה{{ש}} אי קון כעס אי פריזה נון סיאיר דישאדה{{ש}} {{סי|י}}יב'ו קון אילייה לה אשוגאר קי טרושו די קאזה די סו פאדרי{{ש}} שישינטוס אי טריג'י מצוות פארה קי לאס אפ'ירמי מאנייאנה אי טאדרי{{ש}} פארה קי איל נוב'ייו לאס אגה אי לאס גואדרי{{ש}} {{סי|א}}ינפורטו טודוס אינטרי אשוגאר אי תוספת אי קונטאדו{{ש}} קי טרושו לה נוב'ייה אה סו נוב'ייו קירידו אמאדו{{ש}} לאס מצוות אפ'ירמאר אי טימיר אין איל דייו אי אזיר סו מאנדאדו{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל נוב'ייו לה אשוגאר קי טרושו לה סינייורה קון אילייה{{ש}} ריסיב'ייו איל אחריות די לו קי מאנקארה אין אילייה{{ש}} די ייב'אר פינה סי אין סו דיג'ו ריב'ילייה{{ש}} {{סי|נ}}י קי פואידה ב'ינדיר ני אינפינייאר נינגון ליב'רו די לה ליי אמאדה{{ש}} סינון איסטימארלוס קומו ג'וייה פריסייאדה{{ש}} סיימפרי איר מירקאנדו אי די אילייוס נון ב'ינדיר נאדה{{ש}} {{סי|ק}}ומו לייה ריסיב'ייו איל נוב'ייו די אזיר סוס מצוות אי סוס חוקים{{ש}} לי פרומיטייו די דארלי סו ירושה קי איסטה בשחקים{{ש}} די איל ביין קי איסטה גואדראדו אין עולם הבא פארה לוס צדיקים{{ש}} {{סי|ל}}ו אקאב'ידו מאס קי נון לה טרוקי פור אוטרה ליי ני קי סיירב'ה עבודה זרה{{ש}} סאלב'ו קון אילייה סי אפיגארה{{ש}} אילייה סיאה סו מוז'יר אי קון אילייה סי אינב'יזיסירה{{ש}} {{סי|ע}}רך פארה אילייה נון איי קי איס איסטימאדה מאס קי איל אורו פ'ינו{{ש}} [קי לה מילדי אי לה ייב'י אין סו פיג'ו דיקונטינו{{ש}} קי נון לה דישי אאון קי ב'אייה פור קאמינו{{ש}} {{סי|י}}יה סי קונפלייו איל קאזאמיינטו קי לוס ג'ידייוס קון לה ליי איזיירון{{ש}} טודאס לאס אלמאס אין מונטי די סיני איסטוב'רון{{ש}} קלארידאד די לה שכינה קון סוס אוז'וס ב'יירון{{ש}} {{סי|ז}}כות טינגאמוס נוס אי טודוס לוס קי אין איל דייו טימין{{ש}} קי לה אפ'רמימוס נוס אי טודו מואיסטרו סימין{{ש}} ב'יאמוס ב'ינגאנסה אין לוס אינימיגוס קי פריסטו סי אטימין{{ש}} {{סי|ל}}וס ג'ידייוס קי ריסיב'יירון לה ליי אה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס{{ש}} פ'ואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקאפאדוס די מאליס אי די דואילוס{{ש}} לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס{{ש}} {{סי|ה}}אפיאדי איל דייו סוב'רי נוס אי מוס די בואין פ'אדארייו{{ש}} מוס מאנדי אה איל אונטאדו אי טינגאמוס בואין סאלארייו{{ש}} אאינה אי פריסטו מוס פ'ראגואי איל סאנטוב'ארייו{{ש}} {{סי|ה}}יל סי ב'ינגי די טודוס לוס קי סירב'ין אידולו{{ש}} אי בינדיגה אה סו פואיב'לו עם גורלו{{ש}} אי דיראן טודוס אה אונאמינטי אשרי העם שככה לו{{ש}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים בלאדינו]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] jscvjpeb0twga9earznmywfkmhyibwy 3017630 3017626 2026-05-26T16:49:31Z Yack67 27395 הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3017630 wikitext text/x-wiki {{פיוט| | שם= איס ראזון די אלאב'אר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[שבועות]] | מחבר = ר' רפאל יהודה בן ליאון קלעי | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = נפטר 1782 | אקרוסטיכון = אני יאודה בר ליאון קלעי זלהה | צורה = | אוצר השירה = | מנהגים = נאמרת בכמה קהילות טורקיה והבלקן בחג השבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===פתיחה=== {{הערה|אפשר למצוא טרנסקריפט באותיות לטיניות ותרגום לעברית ב[https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010087000000005171/NLI אתר השירה והפיוט].}}איס ראזון די אלאב'אר אאיל דייו גראנדי אי פודירוזו{{ש}} קון טימורידאד די קוראסון אי אליגריאה אי גוזו{{ש}} אין איל דיאה איל איסטי סאנטו אי פודירוזו{{ש}} ===כתובה=== {{הור|סימן: {{מודגש|אני יאודה ב"ר ליאון קלעי זלה"ה}}}}{{ש}} {{סי|א}}ין איסטי דיאה אבאשו איל דייו אין סיני אי מילארייאס די מלאכים קון איל{{ש}} אה דאר לה ליי אה סו פואיב'לו קאזה די ישראל{{ש}} פור מאנו די משה רבנו פאסטור פ'יאיל{{ש}} {{סי|נ}}ון קיז'ו אבאשאר סוב'רי נינגון מונטי אלטו{{ש}} סאלב'ו אין מונטי די סיני קי סי אריבאשו טאנטו{{ש}} פור קי דיפרינדה איל אומברי אי טומי לה ענווה פור מאנטו{{ש}} {{סי|י}}יאמו אי דישו איל דייו ברוך הוא אה לוס ג'ידייוס מי קומפאנייה אירמוזה{{ש}} אזמי ב'יאיר אה טו ב'יסטה אינשימפלאדה אה לה רוזה{{ש}} קי טו בוז סאב'רוזה אי טו ב'יסטה דונוזה{{ש}} {{סי|י}}שראל קי אויירון לה בוז דיל דייו בינדיג'ו{{ש}} דישירון איסטארימוס סיימפרי אה סו קומאנדו אי אה סו דיג'ו{{ש}} ארימוס אי אוליירימוס טודו סו בואין דיג'ו{{ש}} {{סי|א}}יזו פארטידו קון אילייוס די דארלי לה ליי קון קי לי דייראן פ'יאנסה{{ש}} אילייוס דיירון אה לוס איז'וס קי איס לה מאס אינפורטאנסה{{ש}} די אפ'ירמאר לה ליי טאנטו קון פרוב'יזה קומו טיניר מונג'ה בונאנסה{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל דייו ברוך הוא קי לו אמימוס אהבה רבה{{ש}} טאמביין איל מוס אפלאזו קומו נוב'ייו קון גראנדי חיבה{{ש}} איסטה איס לה כתובה:{{ש}} {{סי|ד}}יאה די שבת ריסיב'יירון לוס ג'ידייוס לה ליי דילה מאנו די איל דייו{{ש}} אה סיש די סיון איל מיז טריסירו קי ישראל די מצרים סאלייו{{ש}} אין אנייו די דוס מיל אי קואטרו סיינטוס אי קוארינטה אי אוג'ו קי איל מונדו סי קריאו{{ש}} {{סי|ה}}יזיירון איסטוס תנאים לוס ג'ידייוס קון לה ליי סאנטה{{ש}} טי טומארי קומו נוב'ייה קי סוס די ב'אנדה אלטה{{ש}} טי איסטימארי קומו סי איסטימה איל ייארדאן אין לה גארגאנטה{{ש}} {{סי|ב}}סיעתא דשמיא סיימפרי אין טי מיס מיינטיס מיטירי{{ש}} אי טודאס טוס דימאנדאס לייו קומפלירי{{ש}} די דיאה אי די נוג'י קון טי מי אפיגארי{{ש}} {{סי|ר}}יספונדייו לה ליי תמה תמימה{{ש}} ייו טאמביין טי אמי קי סוס נוב'ייו די משפחה רמה{{ש}} קי אין טי אינב'ילונטי מאס קי טודו לשון אי אומה{{ש}} {{סי|ל}}י דייו איל נוב'ייו תוספת סוב'רי איל עיקר די סו דיספוזאדה{{ש}} די סיר מחדש פשטים אי חידושים די פרימה אי די מאדרוגאדה{{ש}} אי קון כעס אי פריזה נון סיאיר דישאדה{{ש}} {{סי|י}}יב'ו קון אילייה לה אשוגאר קי טרושו די קאזה די סו פאדרי{{ש}} שישינטוס אי טריג'י מצוות פארה קי לאס אפ'ירמי מאנייאנה אי טאדרי{{ש}} פארה קי איל נוב'ייו לאס אגה אי לאס גואדרי{{ש}} {{סי|א}}ינפורטו טודוס אינטרי אשוגאר אי תוספת אי קונטאדו{{ש}} קי טרושו לה נוב'ייה אה סו נוב'ייו קירידו אמאדו{{ש}} לאס מצוות אפ'ירמאר אי טימיר אין איל דייו אי אזיר סו מאנדאדו{{ש}} {{סי|ו}}יינדו איל נוב'ייו לה אשוגאר קי טרושו לה סינייורה קון אילייה{{ש}} ריסיב'ייו איל אחריות די לו קי מאנקארה אין אילייה{{ש}} די ייב'אר פינה סי אין סו דיג'ו ריב'ילייה{{ש}} {{סי|נ}}י קי פואידה ב'ינדיר ני אינפינייאר נינגון ליב'רו די לה ליי אמאדה{{ש}} סינון איסטימארלוס קומו ג'וייה פריסייאדה{{ש}} סיימפרי איר מירקאנדו אי די אילייוס נון ב'ינדיר נאדה{{ש}} {{סי|ק}}ומו לייה ריסיב'ייו איל נוב'ייו די אזיר סוס מצוות אי סוס חוקים{{ש}} לי פרומיטייו די דארלי סו ירושה קי איסטה בשחקים{{ש}} די איל ביין קי איסטה גואדראדו אין עולם הבא פארה לוס צדיקים{{ש}} {{סי|ל}}ו אקאב'ידו מאס קי נון לה טרוקי פור אוטרה ליי ני קי סיירב'ה עבודה זרה{{ש}} סאלב'ו קון אילייה סי אפיגארה{{ש}} אילייה סיאה סו מוז'יר אי קון אילייה סי אינב'יזיסירה{{ש}} {{סי|ע}}רך פארה אילייה נון איי קי איס איסטימאדה מאס קי איל אורו פ'ינו{{ש}} [קי לה מילדי אי לה ייב'י אין סו פיג'ו דיקונטינו{{ש}} קי נון לה דישי אאון קי ב'אייה פור קאמינו{{ש}} {{סי|י}}יה סי קונפלייו איל קאזאמיינטו קי לוס ג'ידייוס קון לה ליי איזיירון{{ש}} טודאס לאס אלמאס אין מונטי די סיני איסטוב'רון{{ש}} קלארידאד די לה שכינה קון סוס אוז'וס ב'יירון{{ש}} {{סי|ז}}כות טינגאמוס נוס אי טודוס לוס קי אין איל דייו טימין{{ש}} קי לה אפ'רמימוס נוס אי טודו מואיסטרו סימין{{ש}} ב'יאמוס ב'ינגאנסה אין לוס אינימיגוס קי פריסטו סי אטימין{{ש}} {{סי|ל}}וס ג'ידייוס קי ריסיב'יירון לה ליי אה אוז'וס די טודוס לוס פואיב'לוס{{ש}} פ'ואירון אינפ'יאוזייאדוס די סיר איסקאפאדוס די מאליס אי די דואילוס{{ש}} לוס עדים פ'ואירון לה טיירה אי לוס סיילוס{{ש}} {{סי|ה}}אפיאדי איל דייו סוב'רי נוס אי מוס די בואין פ'אדארייו{{ש}} מוס מאנדי אה איל אונטאדו אי טינגאמוס בואין סאלארייו{{ש}} אאינה אי פריסטו מוס פ'ראגואי איל סאנטוב'ארייו{{ש}} {{סי|ה}}יל סי ב'ינגי די טודוס לוס קי סירב'ין אידולו{{ש}} אי בינדיגה אה סו פואיב'לו עם גורלו{{ש}} אי דיראן טודוס אה אונאמינטי אשרי העם שככה לו{{ש}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים בלאדינו]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] [[קטגוריה:חתימה]] 74zck5zj27adgpdnk3o3dvgqvw2l6cl 0 1743876 3017668 2026-05-26T20:40:45Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3017668 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} thndpyveriowj396l6pc6eti25ncexp 3017669 3017668 2026-05-26T20:45:38Z Nahum 68 3017669 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=א/>הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ וְלֹא צִמְּחוּ, וַאֲפִלּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ב/>הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו רֹבַע טִנּוֹפֶת לִסְאָה. תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לְמֵאָה. מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לְמֵאָה. קַנְקַנִּים בַּשָּׁרוֹן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר פִּיטַסְיָאוֹת לְמֵאָה:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ג/>הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ וְהֶחֱמִיץ, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ, הֲרֵי זֶה מֶקַּח טָעוּת. וְאִם אָמַר לוֹ: יַיִן מְבֻשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת. וְיָשָׁן, מִשֶּׁל אֶשְׁתָּקַד. וּמְיֻשָּׁן, מִשֶּׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ד/>הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת, וְכֵן הַמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ וּבֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, רֶפֶת בָּקָר הוּא זֶה. הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ. בַּיִת קָטָן, שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה. גָּדוֹל, שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר. טְרַקְלִין, עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר, רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ. רְאָיָה לַדָּבָר, הֵיכָל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל כְּבִנְיַן הֵיכָל:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ה/>מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ, אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ. וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת, וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ו/>מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ גִּנָּה לִפְנִים מִגִּנָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין; וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת; וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. נָתְנוּ לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִין; וְלֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחֶרֶת; וְזֶה וָזֶה אֵינָם רַשָּׁאִים לְזָרְעָהּ:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ז/>מִי שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶם מִן הַצַּד, מַה שֶּׁנָּתַן נָתַן, וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד, אַרְבַּע אַמּוֹת. דֶּרֶךְ הָרַבִּים, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֵין לָהּ שִׁעוּר. דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר, אֵין לָהּ שִׁעוּר. הַמַּעֲמָד, דַּיָּנֵי צִפּוֹרִי אָמְרוּ, בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ו|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ח/>הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, וְכֵן הַמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר, עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כּוּכִין, שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן, וּשְׁנַיִם מִכְּנֶגְדָּן; וְכוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת, וְרוּמָן שִׁבְעָה, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ: אַרְבָּעָה מִכָּאן וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן, וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל; וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתּי מְעָרוֹת, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע:<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ו]] [[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ו]] </noinclude> se0w5lnsssiuopds2r4pnpza5jurhzh 0 1743877 3017670 2026-05-26T20:48:26Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3017670 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 45cvx67lkodn4meiqxe33rnrlal2r93 3017671 3017670 2026-05-26T20:52:40Z Nahum 68 3017671 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ו|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ז''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ז|בבא בתרא}} <קטע התחלה=א/>הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ; פָּחוֹת מִכָּאן, נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ: כְּבֵית כּוֹר עָפָר, אֲפִלּוּ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמֻקִּים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִין יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ז|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ב/>בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מִדָּה בְּחֶבֶל, פִּחֵת כָּל שֶׁהוּא, יְנַכֶּה; הוֹתִיר כָּל שֶׁהוּא, יַחֲזִיר. אִם אָמַר: הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר, אֲפִלּוּ פִּחֵת רֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רֹבַע לִסְאָה, הִגִּיעוֹ; יוֹתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן. מַה הוּא מַחֲזִיר לוֹ? מָעוֹת; וְאִם רָצָה, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע. וְלָמָּה אָמְרוּ: מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת? לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר; שֶׁאִם שִׁיֵּר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין וּבַגִּנָּה בֵּית חֲצִי קַב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: בֵּית רֹבַע, מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע. וְלֹא אֶת הָרֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא אֶת כָּל הַמּוֹתָר:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ז|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ג/>"מִדָּה בְּחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר", בִּטֵּל "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר" {{ק|[אֶת]}} "מִדָּה בְּחֶבֶל"; "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר מִדָּה בְּחֶבֶל", בִּטֵּל "מִדָּה בְּחֶבֶל" "הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר", דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבִמְצָרָיו, פָּחוֹת מִשְּׁתוּת, הִגִּיעוֹ; עַד שְׁתוּת, יְנַכֶּה:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ז|בבא בתרא}} <קטע התחלה=ד/>הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: "חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ", מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. "חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ", מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם; וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר, חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ? שִׁשָּׁה טְפָחִים; וּבֶן חֲרִיץ, שְׁלֹשָׁה:<קטע סוף=ד/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ז]] [[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ז]] </noinclude> odkoiuq2ilf51y8c2007yto29xpyxbg 0 1743878 3017673 2026-05-26T21:24:46Z Yack67 27395 תחילת ההגהה 3017673 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= בסימנא טבא יאיא | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = | מיוחס ל = ר' חביב טולידאנו מעיר סאלי{{הערה|כך כתוב בכמה מחזורים, והכוונה ככל הנראה ל[https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95_(%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F) רבי חביב בן חיים ממקנס]}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1086}}; | מנהגים = נאמרת בקצת קהילות מרוקו ביום שני של שבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude> בְּסִמָּנָא טָבָא יָאיָא וּבְמַזָּלָא מַעַלְיָא / וּשְׁעַת רָצוֹן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה{{ש}} בַּשִּׁשִׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה נִתְכַּוָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּשִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן{{ש}} בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר אֵל עוֹלָם{{ש}} וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם{{ש}} לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים פֹּה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ יָפָה וַהֲדוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ממס|דברים א יט}} אֵיך הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם{{ש}} מְאֹד נַעֲלָה עַל כָּל הַגּוֹיִים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם{{ממס|שיר השירים ה יג}} אָמַר לָהּ לַיְקָרָה וּנְעִימָה{{ש}} הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַחַת הִיא יוֹנָתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ{{ממס|שיר השירים ו ט|לפני=ע"פ}} הֱוִי לִי לְאִינְתּוּ יָפָה כַלְבָנָה{{ש}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶאֱמוּנָה{{ממס|הושע ב כב}} וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא{{ש}} אִפְלַח וְאוֹקֵיר יָתִיכִי כׇּל יוֹמַיָּא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד עוֹלָם וְעַד עָלְמֵי עָלְמַיָא וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כִּבְתוּלָה נָאָה{{ש}} אֹזֶן שׁוֹמַעַת עַיִן רוֹאָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה{{ממס|תהלים קז לז|לפני=ע"פ}} וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָא תּוֹרָה קְדוֹשָׁה{{ש}} וַהֲוָת לֵיהּ לְאִינְתּוּ עַל לוּחַ לִבִּוֹ חֲרוּשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ{{ממס|אסתר ב יז}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּר{{ש}} וְהוֹסִיף לָה מִדִּילֵיהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִקָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר וְעוֹד רָצָה וְהוֹסִיף לָהּ כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגַּדְתָּא וְתוֹסֵפְתָּא וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעָלַת לֵהּ כַּלְּתָא דָא לְמוֹפֵת וּלְאוֹת{{ש}} מִבֵּית אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ מָעוֹת בָּעַיִן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֵיהֶם{{ש}} רַמַּ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה עִם דִּקְדוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׂר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם וְעוֹד הֵבִיאָה לוֹ כֵלִים עִם שִׁמּוּשֵׁי עַרְסָא וְתַכְשִׁיטֵיהֶם{{ש}} שַׁסַּ"הּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעָנְשֵׁיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָהֶם נִמְצָא סַךְ הַכֹּל כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסָפוֹת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָל הָאָדָם{{ש}} וְכָךְ אָמַר לָנָא חֲתָנָא דְנָא בְּרוּחַ נְדִיבָה{{ש}} קִבַּלְתִּי עָלַי וְעַל יַרְתַאי בַּתְרַאי אַחְרָיוֹת חֹמֶר כְּתֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְאִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטָבָא הַתְּנָאִים שֶׁהוּתְנוּ בֵינֵיהֶם{{ש}} שְׁרִירִים וְקַיָּמִים עִם כָּל חִזּוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ טָמוּן בְּמַצְפֻּנָיו{{ש}} עַד יוֹם עֲלוֹתוֹ לִמְכוֹנָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו וְשֶׁלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ מֵחָכְמוֹת חִצוֹנִיּוֹת{{ש}} רַק בָּה יִקְרָא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ וְיַנִּיחֶנָּה{{ש}} אֶלָּא אִם כֵּן עִמּוֹ יוֹלִיכֶנָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן יָמוֹת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָה וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נוֹהֵג בְּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַך לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ לִבּוֹ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוּבָהּ הַצָּפוּן לַצַדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׂנוּ אוֹתָהּ וְהַדִּירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל{{ש}} כִּי יִבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵהָאָדוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן הַנִּזְכָּר{{ש}} לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לִהְיוֹת זָרִיז וְנִשְׂכָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְּבַר יְיָ הָיָה יָקָר וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעַל הֶחָתוּם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן{{ש}} אֲשֶׁר מִכְּבוֹדָם כָּל לֵב אֱנוֹשׁ יָרֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם יִשְׂמַח לֵב חָתָן בַּכַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְתִשְׂמַח כַּלָּה עִם בַּעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר בְּמַהֲלָלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַשְׂרֵי הָעָם שֶׂכָּכָה לּוֹ{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] </noinclude> 74w6lq9xi0a9t65y60lfwadqp3sxvut 3017714 3017673 2026-05-27T10:24:41Z Yack67 27395 3017714 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= בסימנא טבא יאיא | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = | מיוחס ל = ר' חביב טולידאנו מעיר סאלי{{הערה|כך כתוב בכמה מחזורים, והכוונה ככל הנראה ל[https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95_(%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F) רבי חביב בן חיים טולידאנו ממקנס].}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1086}} | מנהגים = נאמרת בקצת קהילות מרוקו ביום שני של שבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>בְּסִמָּנָא טָבָא יָאיָא וּבְמַזָּלָא מַעַלְיָא / וּשְׁעַת רָצוֹן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה{{ש}} בַּשִּׁשִׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה נִתְכַּוָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּשִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן{{ש}} בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר אֵל עוֹלָם{{ש}} וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם{{ש}} לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים פֹּה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ יָפָה וַהֲדוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ממס|דברים א יט}} אֵיך הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם{{ש}} מְאֹד נַעֲלָה עַל כָּל הַגּוֹיִים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם{{ממס|שיר השירים ה יג}} אָמַר לָהּ לַיְקָרָה וּנְעִימָה{{ש}} הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַחַת הִיא יוֹנָתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ{{ממס|שיר השירים ו ט|לפני=ע"פ}} הֱוִי לִי לְאִינְתּוּ יָפָה כַלְבָנָה{{ש}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶאֱמוּנָה{{ממס|הושע ב כב}} וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא{{ש}} אִפְלַח וְאוֹקֵיר יָתִיכִי כׇּל יוֹמַיָּא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד עוֹלָם וְעַד עָלְמֵי עָלְמַיָא וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כִּבְתוּלָה נָאָה{{ש}} אֹזֶן שׁוֹמַעַת עַיִן רוֹאָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה{{ממס|תהלים קז לז|לפני=ע"פ}} וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָא תּוֹרָה קְדוֹשָׁה{{ש}} וַהֲוָת לֵיהּ לְאִינְתּוּ עַל לוּחַ לִבִּוֹ חֲרוּשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ{{ממס|אסתר ב יז}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּר{{ש}} וְהוֹסִיף לָה מִדִּילֵיהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִקָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר{{ממס|במדבר א|ע"פ פסוקי במדבר}} וְעוֹד רָצָה וְהוֹסִיף לָהּ כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגַּדְתָּא וְתוֹסֵפְתָּא וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעָלַת לֵהּ כַּלְָתָא דָא לְמוֹפֵת וּלְאוֹת{{ש}} מִבֵּית אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת{{ממס|דברים כט ג|לפני=ע"פ}} וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ מָעוֹת בָּעַיִן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֵיהֶם{{ש}} מָאתַיִם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה עִם דִּקְדוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׂר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} וְעוֹד הֵבִיאָה לוֹ כֵּלִים עִם שִׁמּוּשֵׁי עֶרֶס וְתַכְשִׁיטֵיהֶם{{ש}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעׇנְשֵׁיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָהֶם{{ממס|יחזקאל כ כה}} נִמְצָא סַךְ הַכֹּל כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסָפוֹת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָל הָאָדָם{{ממס|קהלת יב יג}} וְכָךְ אָמַר לָנָא חֲתָנָא דְנָא בְּרוּחַ נְדִיבָה{{ש}} קִבַּלְתִּי עָלַי וְעַל יַרְתָּאי בַּתְרַאי אַחְרָיוּת חֹמֶר כְּתֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְאִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא הַתְּנָאִים שֶׁהוּתְנוּ בֵינֵיהֶם{{ש}} שְׁרִירִים וְקַיָּמִים עִם כָּל חִזּוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ טָמוּן בְּמַצְפֻּנָיו{{ש}} עַד יוֹם עֲלוֹתוֹ לִמְכוֹנָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו וְשֶׁלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ מֵחָכְמוֹת חִצוֹנִיּוֹת{{ש}} רַק בָּה יִקְרָא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ וְיַנִּיחֶנָּה{{ש}} אֶלָּא אִם כֵּן עִמּוֹ יוֹלִיכֶנָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן יָמוֹת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָה וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נוֹהֵג בְּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַך לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ לִבּוֹ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוּבָהּ הַצָּפוּן לַצַדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׂנוּ אוֹתָהּ וְהַדִּירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל{{ש}} כִּי יִבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵהָאָדוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן הַנִּזְכָּר{{ש}} לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לִהְיוֹת זָרִיז וְנִשְׂכָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְּבַר יְיָ הָיָה יָקָר וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעַל הֶחָתוּם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן{{ש}} אֲשֶׁר מִכְּבוֹדָם כָּל לֵב אֱנוֹשׁ יָרֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם יִשְׂמַח לֵב חָתָן בַּכַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְתִשְׂמַח כַּלָּה עִם בַּעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר בְּמַהֲלָלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַשְׂרֵי הָעָם שֶׂכָּכָה לּוֹ{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] </noinclude> c3j9m8lyzhlvq5gpvlmbujl8lr330p3 3017715 3017714 2026-05-27T10:25:45Z Yack67 27395 3017715 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= בסימנא טבא יאיא | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = | מיוחס ל = ר' חביב טולידאנו מעיר סאלי{{הערה|כך כתוב בכמה מחזורים, והכוונה ככל הנראה ל[https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95_(%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F) רבי חביב בן חיים טולידאנו ממקנס].}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1086}} | מנהגים = נאמרת בקצת קהילות מרוקו ביום שני של שבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>בְּסִמָּנָא טָבָא יָאיָא וּבְמַזָּלָא מַעַלְיָא / וּשְׁעַת רָצוֹן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה{{ש}} בַּשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה נִתְכַּוָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּשִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן{{ש}} בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר אֵל עוֹלָם{{ש}} וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם{{ש}} לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים פֹּה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ יָפָה וַהֲדוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ממס|דברים א יט}} אֵיך הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם{{ש}} מְאֹד נַעֲלָה עַל כָּל הַגּוֹיִים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם{{ממס|שיר השירים ה יג}} אָמַר לָהּ לַיְקָרָה וּנְעִימָה{{ש}} הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַחַת הִיא יוֹנָתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ{{ממס|שיר השירים ו ט|לפני=ע"פ}} הֱוִי לִי לְאִינְתּוּ יָפָה כַלְבָנָה{{ש}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶאֱמוּנָה{{ממס|הושע ב כב}} וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא{{ש}} אִפְלַח וְאוֹקֵיר יָתִיכִי כׇּל יוֹמַיָּא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד עוֹלָם וְעַד עָלְמֵי עָלְמַיָא וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כִּבְתוּלָה נָאָה{{ש}} אֹזֶן שׁוֹמַעַת עַיִן רוֹאָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה{{ממס|תהלים קז לז|לפני=ע"פ}} וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָא תּוֹרָה קְדוֹשָׁה{{ש}} וַהֲוָת לֵיהּ לְאִינְתּוּ עַל לוּחַ לִבִּוֹ חֲרוּשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ{{ממס|אסתר ב יז}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּר{{ש}} וְהוֹסִיף לָה מִדִּילֵיהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִקָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר{{ממס|במדבר א|ע"פ פסוקי במדבר}} וְעוֹד רָצָה וְהוֹסִיף לָהּ כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגַּדְתָּא וְתוֹסֵפְתָּא וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעָלַת לֵהּ כַּלְָתָא דָא לְמוֹפֵת וּלְאוֹת{{ש}} מִבֵּית אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת{{ממס|דברים כט ג|לפני=ע"פ}} וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ מָעוֹת בָּעַיִן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֵיהֶם{{ש}} מָאתַיִם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה עִם דִּקְדוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׂר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} וְעוֹד הֵבִיאָה לוֹ כֵּלִים עִם שִׁמּוּשֵׁי עֶרֶס וְתַכְשִׁיטֵיהֶם{{ש}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעׇנְשֵׁיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָהֶם{{ממס|יחזקאל כ כה}} נִמְצָא סַךְ הַכֹּל כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסָפוֹת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָל הָאָדָם{{ממס|קהלת יב יג}} וְכָךְ אָמַר לָנָא חֲתָנָא דְנָא בְּרוּחַ נְדִיבָה{{ש}} קִבַּלְתִּי עָלַי וְעַל יַרְתָּאי בַּתְרַאי אַחְרָיוּת חֹמֶר כְּתֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְאִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא הַתְּנָאִים שֶׁהוּתְנוּ בֵינֵיהֶם{{ש}} שְׁרִירִים וְקַיָּמִים עִם כָּל חִזּוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ טָמוּן בְּמַצְפֻּנָיו{{ש}} עַד יוֹם עֲלוֹתוֹ לִמְכוֹנָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו וְשֶׁלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ מֵחָכְמוֹת חִצוֹנִיּוֹת{{ש}} רַק בָּה יִקְרָא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ וְיַנִּיחֶנָּה{{ש}} אֶלָּא אִם כֵּן עִמּוֹ יוֹלִיכֶנָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן יָמוֹת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָה וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נוֹהֵג בְּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַך לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ לִבּוֹ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוּבָהּ הַצָּפוּן לַצַדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׂנוּ אוֹתָהּ וְהַדִּירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל{{ש}} כִּי יִבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵהָאָדוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן הַנִּזְכָּר{{ש}} לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לִהְיוֹת זָרִיז וְנִשְׂכָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְּבַר יְיָ הָיָה יָקָר וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְעַל הֶחָתוּם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן{{ש}} אֲשֶׁר מִכְּבוֹדָם כָּל לֵב אֱנוֹשׁ יָרֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם יִשְׂמַח לֵב חָתָן בַּכַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְתִשְׂמַח כַּלָּה עִם בַּעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר בְּמַהֲלָלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַשְׂרֵי הָעָם שֶׂכָּכָה לּוֹ{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] </noinclude> dwggt20dp7n6adxg2fopiz3ptw9pn0m 3 1743879 3017681 2026-05-26T22:19:02Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3017681 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:19, 27 במאי 2026 (IDT) h5csmylhfrg1aa5cx34l59rdqvb1aid 3 1743880 3017682 2026-05-26T22:19:05Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3017682 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:19, 27 במאי 2026 (IDT) h5csmylhfrg1aa5cx34l59rdqvb1aid 3 1743881 3017683 2026-05-26T22:19:09Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3017683 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:19, 27 במאי 2026 (IDT) h5csmylhfrg1aa5cx34l59rdqvb1aid 2 1743882 3017684 2026-05-26T22:19:19Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3017684 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 2 1743883 3017685 2026-05-26T22:19:22Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3017685 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 2 1743884 3017686 2026-05-26T22:19:30Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3017686 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1743885 3017721 2026-05-27T11:10:24Z Editor259 28663 יצירת דף עם התוכן "(ח, א) <קטע התחלה=א/>אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:<קטע סוף=א/> (ח, ב) <קטע התחלה=ב/>[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}<קטע סוף=ב/> (ח,ב) <קטע התחלה=ב/>כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:<קטע סוף=ב/> (ח, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על א..." 3017721 wikitext text/x-wiki (ח, א) <קטע התחלה=א/>אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:<קטע סוף=א/> (ח, ב) <קטע התחלה=ב/>[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}<קטע סוף=ב/> (ח,ב) <קטע התחלה=ב/>כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:<קטע סוף=ב/> (ח, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:<קטע סוף=ג/> (ח, ד) <קטע התחלה=ד/>אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:<קטע סוף=ד/> (ח, ה) <קטע התחלה=ה/>אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:<קטע סוף=ה/> (ח, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:<קטע סוף=ו/> (ח, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:<קטע סוף=ז/> {{לא נשלם}} [[קטגוריה:בן סירא]] g5sqvpfrls7midsx58pyo88j3mras9e