ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.4 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 34 3017741 3007887 2026-05-27T17:15:19Z MediaWiki message delivery 8143 /* Vote now in the 2026 U4C election */ פסקה חדשה 3017741 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == הוספת שיעורי שמע לתלמוד הבבלי == אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:36, 16 ביוני 2025 (IDT) :מחילה שהעברתי לתחתית בלי דיון, לא ראיתי שפתחת על כך פיסקה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:17, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::אולי כדאי להוסיף קישור מהבבלי לפחות לתוס שם אני מוסיף הקלטה על כל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:20, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אני חושב שדברים כאלה יכולים להישאר בתחתית הדף, אין צורך להעמיס על הקורא מיד בראש הדף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:27, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת == <section begin="announcement-content" /> :''<div class="plainlinks">[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}]</div> שלום לכולם, [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות. השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3] אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו. בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br /> יו״ר ועדת הבחירות בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות [1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates [2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term. [3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=28866958 --> == <span lang="en" dir="ltr">Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Dear Wikimedia Community, The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]] of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]]. A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity. Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact. Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement. Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate. Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended. === Wikispore === The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects. After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future. As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting. Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed. === Wikinews === We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways. Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf <nowiki>[1]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 <nowiki>[2]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[3]</nowiki>] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years. While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews <nowiki>[4]</nowiki>][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F <nowiki>[5]</nowiki>, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? <nowiki>[6]</nowiki>]. [[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews. Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs. SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives. '''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to: *Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects, *Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace, *Merge content into compatibly licensed external projects, *Archive Wikinews projects. Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels. === Feedback and next steps === We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language. I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. <section end="message"/> </div> -- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&oldid=28911188 --> == Wikidata Item and Property labels soon displayed in Wiki Watchlist/Recent Changes == ''(Apologies for posting in English, you can help by translating into your language)'' Hello everyone, the [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Wikidata For Wikimedia Projects]] team is excited to announce an upcoming change in how Wikidata edit changelogs are displayed in your [[Special:Watchlist|Watchlists]] and [[Special:RecentChanges|Recent Changes]] lists. If an edit is made on Wikidata that affects a page in another Wikimedia Project, the changelog will contain some information about the nature of the edit. This can include a QID (or Q-number), a PID (or P-number) and a value (which can be text, numbers, dates, or also QID or PID’s). Confused by these terms? See the [[d:Special:MyLanguage/Wikidata:Glossary|Wikidata:Glossary]] for further explanations. The upcoming change is scheduled for '''17.07.2025''', between '''1300 - 1500 UTC'''. The change will display the label (item name) alongside any QID or PIDs, as seen in the image below: [[File:Apr10 edit summary on Wikidata.png|An edit sum entry on Wikidata, labels display alongside their P- and Q-no.'s]] These changes will only be visible if you have Wikidata edits enabled in your User Preferences for Watchlists and Recent Changes, or have the active filter ‘Wikidata edits’ checkbox toggled on, directly on the Watchlist and Recent Changes pages. Your bot and gadget may be affected! There are thousands of bots, gadgets and user-scripts and whilst we have researched potential effects to many of them, we cannot guarantee there won’t be some that are broken or affected by this change. Further information and context about this change, including how your bot may be affected can be found on this [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|project task page]]. We welcome your questions and feedback, please write to us on this dedicated [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Clearer_Wikidata_Edit_Summaries/Resolve_Labels|Talk page]]. Thank you, - [[m:User:Danny_Benjafield_(WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] on behalf of the Wikidata For Wikimedia Projects Team. [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 15:46, 14 ביולי 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&oldid=28981877 --> == <span lang="en" dir="ltr"> Upcoming Deployment of the CampaignEvents Extension</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="message"/> Hello everyone, ''(Apologies for posting in English if English is not your first language. Please help translate to your language.)'' The Campaigns Product Team is planning a global deployment of the '''[[:mw:Help:Extension:CampaignEvents|CampaignEvents extension]]''' to all Wikisource, including this Wikisource, during the '''week of August 25th'''. This extension is designed to help organizers plan and manage events, WikiProjects, and other on-wiki collaborations - and to make these efforts more discoverable. The three main features of this extension are: * '''[[:m:Event_Center/Registration|Event Registration]]''': A simple way to sign up for events on the wiki. * '''[[:m:CampaignEvents/Collaboration_list|Collaboration List]]''': A global list of events and a local list of WikiProjects, accessible at '''[[:m:Special:AllEvents|Special:AllEvents]]'''. * '''[[:m:Campaigns/Foundation_Product_Team/Invitation_list|Invitation Lists]]''': A tool to help organizers find editors who might want to join, based on their past contributions. '''Note''': The extension comes with a new user right called '''"Event Organizer"''', which will be managed by administrators on this Wikisource. Organizer tools like Event Registration and Invitation Lists will only work if someone is granted this right. The Collaboration List is available to everyone immediately after deployment. The extension is already live on several wikis, including '''all Wikipedia, Meta, Wikidata''', and more ( [[m:CampaignEvents/Deployment_status#Current_Deployment_Status_for_CampaignEvents_extension| See the full deployment list]]) If you have any questions, concerns, or feedback, please feel free to share them on the [[m:Talk:CampaignEvents| extension talkpage]]. We’d love to hear from you before the rollout. Thank you! <section end="message"/> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[User:Udehb-WMF|Udehb-WMF]] ([[User talk:Udehb-WMF|שיחה]]) 18:40, 31 ביולי 2025 (IDT)</bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Udehb-WMF@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Udehb-WMF/sandbox/MM_target_Wikisource&oldid=29066664 --> == זקוק ל"ויקי-עורך"... == שלום וברכה. כידוע (או שלא...) חלוקת התנ"ך לפרקים היא עבודה נוצרית שיש מאחוריה בוֹרוּת בהבנת הכתובים וי"א גם אנטישמיות. לאחר עבודה ממושכת ומאומצת יש היום תחת ידי את התורה (חמישה חומשי תורה) מחולקת מחדש ע"פ הפרשות הפתוחות והסתומות וכל פסוק שהוא התחלה של פרשה חדשה (פתוחה או סתומה) הוא פסוק א'. כך שאל מול הכתובת הקיימת כיום לכל פסוק בתורה (ולמשל - בראשית כ"ג-ד') יש מעתה כתובת חדשה המביאה לידי ביטוי את מספר הפרשה (באותיות) בתוך הספר הנדון ואת מספר הפסוק בתוך אותה פרשה. לפני מספר ימים העליתי את הנ"ל ב-2 קבצי PDF לויקיטקסט וזה נמצא שם בקישורים הבאים: * [[:קובץ:תורה טהורה שחור לבן.pdf]] * [[:קובץ:מאוחד צבעוני.pdf]] אך הבנתי שכדי להשיג את מטרתי והיא: חשיפה ציבורית רחבה לחלוקה "היהודית" המתוארת לעיל אני צריך להטמיע את התוכן הנ"ל אינטגרלית בויקיטקסט כך שכל גולש בויקיטקסט שיקליד בשורת החיפוש מילות מפתח כמו "תורה" או "פרשות פתוחות וסתומות" או כל תיבה רלוונטית אחרת יקבל בתוצאות החיפוש את החלוקה הנ"ל. עוד הבנתי שבשביל זה אני זקוק ל"ויקיעורך" שיוכל לבצע את המלאכה. כמובן שאני מדבר על עבודה בתשלום. אשמח להצעות... תודה [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 19:07, 3 באוגוסט 2025 (IDT) :שלום וברכה. : הדרך המיטבית והיחידי שאני רואה שאפשר להכניס את זה אל האתר הינה ביצירת מדור חדש משלו -- צריכים להחליט על השם -- אבל כמו למשל [[תורה טהורה]] או [[תורה (חלוקה על פי פרשיות פתוחות וסתומות)]]. אם אפשר להכניס חומש שלם בתוך דף אחד (אינני יודע אם זה אפשרית מבחינת מגבלות תווים) - זה יהיה הכי טוב. החלופות האחרות - כגון (א) חלוקה לפי פרשיות השבוע או (ב) חלוקה לפי כל "פרשה פתוחה/סתומה" יוצרות לדעתי בעיות משלהם כדלהלן: * א. יש פרשיות כמו פרשת ויחי שלא מתחילות בפרשה של רווחים * ב. חלוקה לפי כל פרשה שלך משמעותו יצירה של כ-500 דפים אשר בממוצע יכילו כמה פסוקים בודדים... זה הוא דעתי האישית. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:49, 3 באוגוסט 2025 (IDT) : {{א|Roxette5}}, על הפורמט הטכני המדוייק ניתן כמובן לדון. כרגע זה לא לגמרי מעשי כל עוד אין אצלנו מתנדב שייקח זאת על עצמו (הבנתי שמר פרנק מציע תשלום עבור זה). לענ"ד כדאי לדון כרגע על עצם הבקשה של מר פרנק לסיוע לפני שמחליטים על הפורמט הטכני.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:59, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::אם מדובר בחלוקה ל-5 דפים של חומשים - אינני רואה קושי לעשות את זה בעצמי. אם מדובר בחלוקה של פרשיות השבוע או פרשיות של הרב פרנק - אז יצטרך באמת סיוע מאנשים אחרים (בתשלום או בהתנדבות).--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:30, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::: אוקיי. נמתין לתשובתו של {{א|Zeevfrank}}.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:58, 3 באוגוסט 2025 (IDT) ::::ערב טוב. התרגלתי שאני מקבל הודעה במייל על כל תגובה ולכן תשובתי התעכבה... נראה לי בסדר ליצור 5 דפים של 5 החומשים, ואם צריך אוכל כמובן לפצל את ה-PDF ל-5 (כפול שתיים... השחור-לבן והצבעוני) כפי שניתן להיווכח גם החלוקה לפרשת השבוע ולעליות (שבעת הקרואים) באות לידי ביטוי בטקסט. אם הבנתי נכון אתה כותב שאתה יכול לעשות זאת בעצמך. מעולה! אז בוא תאמר לי בבקשה "מה יקר חסדו"? כמה זה יעלה? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 02:07, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::הכל בסדר. אני עושה בחינם. לא מדובר במשהו באמת מסובך. מאמין שגם תוכל לעשות בעצמך. :::::אז מציע שנחליט על שם של הדפים ובמקביל אבקש ממך במייל לשלוח לי קובץ וורד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:08, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::: לענ"ד רצוי לפרט בשם המיזם: [[תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:42, 5 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום וברכה. אני לא טוב בטכנולוגיה ומתנצל מראש אם אני עושה טעויות ברמה הטכנית של ההתנהלות כאן. עכ"פ אני מבין שאני מתכתב עם שני אנשים נחום ורוקסט5. אביע להלן את דעתי בנקודות שהעליתם. :::::::א. אני מאוד מעריך את התנדבותך (רוקסט5) לעשות את העבודה חינם ואני רוצה לומר לך שאם "הצעד הקטן לאדם" שאנו עושים כאן יוביל ל"צעד גדול לאנושות" (עיין ערך ניל ארמסטרונג) הרי שלך (וגם לנחום) יהיה חלק בזה ואני מתכוון לכך שאולי (ועוד פעם אולי...) פרסום חומש שכזה יוביל בסופו של תהליך ארוך וממושך למהפך היסטורי שבו כל "ארון הספרים היהודי" יעבור לכתובות החדשות של כל פסוק בתורה שאנחנו מספקים כאן ולא נזדקק עוד לחלוקה הנוצרית. :::::::ב. אני מקבל את ההצעה בקשר לשם המיזם עם תיקון קל: תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות. (וזאת כי מניסיוני כאשר אנשים שומעים "פרשות פתוחות וסתומות" הם אינם מתעמקים ומפטירים משהו בנוסח: כן... אנחנו מכירים את זה מהחומשים בבית הכנסת... זה לא חדש... וד"ל). :::::::ג. איך אתה רוצה את קבצי ה-וורד? האם לשלוח לך את כל 55 הקבצים (קובץ פתיחה + 54 קבצים לכל פרשה מ-54 הפרשות) וכל זה כפול שתיים (שחור-לבן וצבעוני) או שאתה מעדיף לפתוח עם חומש בראשית או כל דרך אחרת שנראית לך... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:05, 5 באוגוסט 2025 (IDT) * שלחתי לך בפרטי מייל עם המייל שלי. נא לשלוח אליי קבצים הראשונים של ספר בראשית. * מהו ההבדל בין הצבעוני לבין שחור ולבן? אצלנו בטקסט זה לא משנה לכאורה... * '''תורה טהורה - כתובת חדשה לכל פסוק בתורה על פי פרשות פתוחות וסתומות''' אני יכול לשים בטקסט של הדף עצמו. אבל בשם שלו בחיפוש באתר - שם ארוך מדאי. אתחיל בדוגמה עכשיו ואפשר לשנות את זה ככל שמתקדמים [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] * בברכה, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:55, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:אני מבין מהערתך שאין צבע בטקסטים של ויקיטקסט? כי אם כן אולי עדיף להעלות רק את השחור לבן... אשלח לך עכשיו לשם השוואה גם את בראשית של הש"ל. [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 21:39, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:: ישנה בוויקיטקסט אפשרות לצבוע חלק מהטקסטים עם תבניות ייעודיות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::אוקיי... אז עכשיו יש בידכם את כל ספר בראשית בשתי הגרסאות (ש"ל וצבעוני) בש"ל הדגש הוא על כך שכל פסוק מתחיל עם רווח ובשורה חדשה ובצבעוני הפרשות והפסוקים מודגשים באמצעות הצבעים השונים. תחליטו אתם איזו גרסה עדיפה? ואולי שתיהן? ואולי הצבעוני זו עבודה מורכבת מידי...? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:44, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::: זה כבר נתון בידי [[משתמש:Roxette5]] להחליט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:46, 5 באוגוסט 2025 (IDT) *:::::אני הולך בינתיים על שחור ולבן שהוא הפשוט יותר. קבלתי קבצים. מקווה להעלות בימים הקרובים . [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:06, 6 באוגוסט 2025 (IDT) *::::::מעולה. אצפה לעדכון... ושוב תודה רבה. זאב [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 10:26, 6 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::שלום {{א|Zeevfrank}}. סיימתי להעלות ספר בראשית. נמצא בדף כאן [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות/בראשית]]. מוזמן לשלוח אליי יתר החומשים משמות עד דברים. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 01:18, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::לא אכחד ממך... התרגשתי לראות... מדובר בתחילת התגשמותו של חזון גדול בעז"ה, ובשבילי באופן אישי מדובר בהגשמת חלום אישי... תודה רבה רבה... שולח לך את שאר החומשים ו... חזק חזק ונתחזק ! [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 01:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::אני שמח שיכולתי לתת לך כל כך הרבה שמחה בכזה השקעה קטנה יחסית :). אמתין לברך אותך על המוגמר בימים הקרובים אני מאמין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:47, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::בקשה קטנה... בגרעין המשפחתי שלי כותבים פרנק (ללא א') ולא פראנק... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 17:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::::::::::: בוצע.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:58, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::והיכן שכתוב {אפשר להוסיף כאן פירוט...} נא להוסיף כדלהלן: בסיס לתיקון עיוות היסטורי של החלוקה הנוצרית של התורה (ושל נ"ך) שחדר לארון הספרים היהודי והשתלט עליו מסיבות שונות ומשונות (כל הפרטים בהקדמה) [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 18:12, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::: תוסיף אתה. תיכנס לדף, לחץ על "עריכה" ותוסיף.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:31, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :::::::::::::טוב... עשיתי זאת... תודה רבה... אעכל את גודל האירוע... ואנסה למשוך אותך איתי לשלב הבא... [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 22:24, 7 באוגוסט 2025 (IDT) :[[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] - נראה לי שסיימתי את העלאת החומר. תעבור עליו ובמידת הצורך נראה לי שתוכל לבצע עריכות ושינויים בעצמך. תודה רבה לך על תרומתך לעולם התורני. {{כל הכבוד}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:26, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::בינתיים נראה לי מושלם ואם יתבקשו שינויים אני מבטיח לנסות לעשות זאת בעצמי. עכ"פ רציתי לשאול אותך מה דעתך בקשר לגרסה הצבעונית... האם זה נחוץ? מעניין? ועוד שאלה: טרם הבנתי איך הציבור ייחשף לחומש הזה? האם אני צריך לנקוט בפעולות של יח"צ? האם זה אפשרי שכל גולש ויקיטקסט שיגיע ל"תורה" או ל"מקרא" יקבל בין שאר האפשרויות גם את "תורה טהורה"? [[משתמש:Zeevfrank|Zeevfrank]] ([[שיחת משתמש:Zeevfrank|שיחה]]) 23:06, 7 באוגוסט 2025 (IDT) ::: לענ"ד אפשר להוסיף בדף הראשי של התורה קישור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 8 באוגוסט 2025 (IDT) == הוספת קישור אל {{תב|דף של פסוק}} עבור חלוקת הפסוקים עפ"י פרשות == שלום לכולם. לאחרונה הוספנו עבודתו של משתמש {{א|Zeevfrank}} של [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]]. מתוך רצון לתת למיזם חשיפה אני רוצה לבחון איך ניתן לשלב או לתת לו חשיפה בתוך האתר. כעיקרון - די קשה לשלב אותו לכאן בויקיטקסט כי כל המערכת שלנו מבוססת דווקא על החלוקה לפי פרקים ופסוקים הנוצרית... מה שאני עשיתי בינתיים (ובהתאם לדעת הקהילה כאן) - הוספתי קישור אל הפרויקט תחת קטגוריה של "קישורים" בתבנית {{תב|דף של פסוק}}. בבקשה לצפות בו ולתת את דעתכם בעניין. תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:15, 8 באוגוסט 2025 (IDT) :לטעמי '''ההדגשה''' מיותרת. כמו כן, כרגע מופיע קישור אדום בדפי הנ"ך, אני חושב שעדיף שזה יופיע רק בתורה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:31, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == לידיעת הציבור - שינויים שביצעתי בתבנית {{תב|כותרת לעמוד בגמרא}} == שלום לכם. ביצעתי שינויים אבל מוזמנים לשחזר/לשנות אם כך הקונזנסוס של הקהילה. כלדקמן: # הופתעתי "שנמחקו" כל הקישורים של דפי הגמרא אל אתרים אחרים. עד שהבנתי שהם הועברו אל תחתית הדף. לדעתי מאוד לא מובן שקורא יסתכל שם. לכן הוספתי קישור אל קישורים אלו בתחילת הדף # מחקתי את הקישור אל "מהדורת ויקיטקסט". אינני מוצא שזה באמת נותן כל כך הרבה מידע וגם למה צריך אותו על כל עמוד ועמוד של צפייה בגמרא? # קיצרתי את הלשון של הקישור אל "דפים מקשרים מכל רחבי ויקיטקסט" דעתכם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:18, 14 באוגוסט 2025 (IDT) : זה לא משנה לדעתי כמה מידע דף המידע על המהדורה נותן. צריך לקשר אליו. שאר השינויים נראים לי בסדר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:17, 14 באוגוסט 2025 (IDT) ::{{א|Nahum}} אני לא מסכים. מקסימום מקומו תהיה בדף [[תלמוד בבלי]] - למה צריך מידע על המהדורה בכל דף ודף של גמרא? על אף שאני לא מסכים - אם רק שני הדעות שלנו יוצגו כאן - אני מוותר כרצונך. בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:52, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::: נמתין לדעות נוספות. {{א|Dovi}}, {{א|Shalomori123}}, וכל האחרים מוזמנים כאן לדיון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:14, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ::::שינויים טובים מאוד למעט הסרת המידע על המהדורה, אני גם חושב שצריך לכתוב מידע כזה בכל ספר ושיהיה נגיש. נתקלתי בקשיים רבים כשעבדתי על הראשונים על הש"ס מכיוון שלא מתועד המקור ולפי מה אפשר לבדוק את הנוסח. כדאי באמת לשפר את הדף הזה כדי שיהיה אפילו יותר מועיל. אפשר להציע כפשרה להעביר את הקישור אליו לתחתית, את זה אני מקבל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"א באב ה'תשפ"ה • 16:04, 15 באוגוסט 2025 (IDT) == הערות [[משתמש:עעא]] == מתוך: [[שיחה:אם (קיפלינג)]] : בהזדמנות זו, אינני מבין מדוע דף התצוגה המקדימה אינו מציג גם את ״קישורים חיצוניים״ בצורה שבה יוצגו בפועל. חוץ מזה, לדעתי, נכון היה להוסיף לרשימת סימני הפיסוק וקודי ויקי שמוצגים במסגרת בתחתית דף העריכה גם את פירוט משמעותם.<br> תודה! עעא (שיחה) 13:54, 15 באוגוסט 2025 (UTC+3) --סוף העברה [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:47, 15 באוגוסט 2025 (IDT) ==הכנסת טקסט בפורמט HTML == יש לי קבצים בפורמט HTML שאני רוצה להכניס לויקיטקסט, האם יש דרך להכניס קוד HTML, או אם יש למישהו מידע על אפשרות להמרה של קבצים אלו לקוד ויקי.[[משתמש:אזמרה לשמך|אזמרה לשמך]] ([[שיחת משתמש:אזמרה לשמך|שיחה]]) 01:34, 17 באוגוסט 2025 (IDT) :יש [[mw:Manual:Importing external content#Converting content from HTML|כלים כלליים]], אבל מאמין שאם זה html פשוט אז אפשר לכתוב קוד ייעודי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג באב ה'תשפ"ה • 11:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT) == "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית" == בזמן האחרון פרסמתי, ביחד עם [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], מאמר באנגלית על משמעותו ואופן הכנתו של '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על־פי המסורה]]'''. המאמר כבר זמין ברשת, ויכול להיות שיהיה בו עניין לקהילת ויקיטקסט: [https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"], [https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (2025)], עמ' 39-77. אנחנו רוצים לפרסם אותו גם בתרגום לעברית, ומחפשים כתב־עת שמוכן לפרסם תרגום של מאמר שכבר יצא לאור באנגלית, וגם מנגיש את תכניו אונליין (אפילו לאחר תקופה, כמו ב"חקירה"). אם יש למישהו המלצה או עצה בתחום הזה נשמח לשמוע מכם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:37, 21 באוגוסט 2025 (IDT) == סימנא - שעון מעורר הלכתי == [https://play.google.com/store/apps/details?id=org.pninim.simana סימנא] - שעון מעורר הלכתי המבוסס על שעות זמניות ומיקום של המשתמש. אפליקציית אנדרואיד חינמית של [https://pninim.org פרויקט "פנינים"]. שימושית לא רק לגברים (לצורך תזכורות לתפילות - נץ, מנחה, סוף זמן ק"ש וכו'), אלא גם לנשים (התארגנות לפני שבת/חגים, תזכורת לא לפספס שקיעה ביום בדיקה, וכו'). פחות קשור לטקסטים תורניים אבל כן לעבודת ה' במובן רחב יותר :-) בעצם כן... היא מכילה קישור לאתר שלנו ובכך מעלה מודעות הציבור לפרויקט שלנו. אתם מוזמנים להשתמש בה ולהמליץ לחברים! אשמח לתגובות ורעיונות לשיפור. שבת שלום! [[משתמש:PninimOrg|PninimOrg]] ([[שיחת משתמש:PninimOrg|שיחה]]) 17:49, 22 באוגוסט 2025 (IDT) == עין משפט ונר מצווה == מדוע לאחרונה העלמתם את האותיות וההפניות של עין משפט ונר מצווה בתלמוד בבלי. זה מאד מאד מאד חסר!!! [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1|2A01:6500:B10E:475:B776:2328:10:EB1]] 13:21, 24 באוגוסט 2025 (IDT) :אינני רואה שחסר משהו... אפשר לציין דף או מסכת ספציפי? אין את העין משפט בכל המסכתות.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:25, 24 באוגוסט 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Temporary accounts will be rolled out soon</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="body"/> Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''. Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. '''Why we are building temporary accounts''' Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users. '''How temporary accounts work''' [[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]] Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: <code dir=ltr>~2025-12345-67</code> (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it. '''What does this mean for different groups of users?''' '''For logged-out editors''' * This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki. * If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice. '''For community members interacting with logged-out editors''' * A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address). * Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community. '''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki''' * '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.) * '''For admins blocking logged-out editors''': ** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option. ** It will still be possible to block an IP address or IP range. * Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this. '''Our requests for you, and next steps''' * If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]]. * If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in. * Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options. * Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses. To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!<section end="body" /> </div> <bdi lang="en" dir="ltr">[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]</bdi> 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&oldid=29181713 --> == [[ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] == מתקיים דיון בדף [[שיחת ביאור:תורה טהורה - חלוקה על פי פרשות פתוחות וסתומות]] בנוגע למקומה הראוי של מהדורה זו. כל אחד ואחת מכם מוזמנים לחוות את דעתכם בנושא. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:23, 31 באוגוסט 2025 (IDT) == הודעה לעורכים בוויקיטקסט == מעכשיו כשעריכה משנה את הקטגוריות של הדף, השינויים לשיוך לקטגוריות יבוצעו בצורה אסינכרונית (כלומר, לא בצורה מיידית). זה ישפר את מהירות שמירת העריכות, במיוחד בהעברת הרבה דפים מקטגוריה או אליה, ויצמצם את הסיכון לנפילת האתר, אבל ספירת הדפים בקטגוריות עלולה להציג מספרים שגויים בדקות הראשונות. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:36, 9 בספטמבר 2025 (IDT) == החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר == <section begin="server-switch"/><div class="plainlinks"> [[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&group=page-Tech%2FServer+switch&language=&action=page&filter= {{int:please-translate}}] [[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל). לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&task=view&language=&filter=&action=translate translation or proofreading] of this banner text.</span> '''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.''' *לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}. *במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון. '''השפעות אחרות''': *משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק. * אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן. * אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות. הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''</div><section end="server-switch"/> <span dir=ltr>[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])</span> 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29170715 --> == בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 == <section begin="announcement-content" /> שלום לכולם, זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים. לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]]. מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]]. לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]]. '''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).''' בברכה חמה, אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי<br />יושב ראש, ועדת הבחירות<section end="announcement-content" /> [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 07:49, 9 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29360896 --> == אזכור של ויקיטקסט בעיתון מקור ראשון == [https://drive.google.com/file/d/1DXVRhrNiL8XI3RZ_1ueQYpiZZ2E_xY9l/view?usp=sharing כאן]. הפופלריות של [[במדבר כג]] היא בגלל "עם כלביא". [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:53, 13 באוקטובר 2025 (IDT) : מעניין. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:34, 13 באוקטובר 2025 (IDT) ::תודה רבה אורי! בזכותך [https://www.facebook.com/photo/?fbid=10163369066087208&set=a.10151037782502208 שיתפתי]. בואו ונשתף כולנו. חג שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function1"/> {{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere). There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function1"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29432175 --> == חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה == <section begin="announcement-content" /> בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן: * [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]] * [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]] * [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]] מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org. בשם צוות התמיכה בוועדות, <section end="announcement-content" /> -[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29517125 --> == בוט לשולחן ערוך == התחלתי לכתוב בוט שיכניס את ההפניות למפרשים בדפי השולחן ערוך. בינתיים הוא יכול לקחת את המידע אילו הפניות כבר קיימות מ[[ויקיטקסט:שולחן ערוך/מעקב אחרי קישורים לפרשנים/אורח חיים|דף המעקב]] (שהוא לא לגמרי מעודכן, מה שאומר שאו שצריך לעדכן אותו, או לעשות את הבוט קצת יותר חכם), וליצור רשימה של ההפניות שצריך להוסיף לכל סימן. החלק הקשה הוא זיהוי איפה בדיוק צריך להכניס את ההפניות, ואשמח לעזרה בנושא. הקוד נמצא [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git כאן]. כאשר הבוט יגיע למצב שיוכל לפעול, אצור משתמש בוט עבור ההרצה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 11:42, 19 בנובמבר 2025 (IST) : לדעתי לא ניתן לעשות את זה עם הבוט בגלל שעיקר העבודה היא להחליט איפה בדיוק להכניס את ההפניות ואת זה הבוט לא יודע לעשות בלי שיגידו לו. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:26, 19 בנובמבר 2025 (IST) ::ברוב המפרשים הדיבור המתחיל שמופיע בדף המפרש בתבנית {{תב|משע}} הוא ציטוט מדויק מהשולחן ערוך, ובהם ודאי ניתן לבצע את העבודה על ידי בוט. הבעיה מתחילה במפרשים שהדיבורים המתחילים שלהם לא בנויים ככה, ושם באמת נצטרך יותר עבודה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 14:32, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::עדכנתי את הקוד, ונראה לי שהגעתי למצב בו הוא פוטנציאלית יכול לעבוד, יש עוד שני דברים שצריך לפתור: :::א. כדי לפתור את הבעיה של כך שהדיבורים המתחילים לא בתבנית קבועה, ביססתי את הקוד על עבודה עם תבנית ספציפית לכל מפרש, וצריך להשלים את התבניות האלו. :::ב. בהרבה מהמפרשים יש ראשי תיבות, וצריך למצוא דרך כלשהי לפתוח אותן בקוד כדי שהבוט יוכל לעבוד איתם. :::חוץ מזה, צריך גם להשלים בבוט את רשימת הקיצורים של המפרשים. :::אשמח לעזרה בכל הנושאים הללו, ובפרט אם יש אנשים שמכירים דרך לעבוד עם ראשי תיבות. בנוסף, אשמח לעזרה מאנשים שמבינים יותר בבוטים, כיצד במקרים מסוימים של חוסר בטחון של הבוט ניתן שהוא יציע הצעה במקום לעשות עריכה. תודה רבה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ו • 17:52, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::: מתייג את [[משתמש:Shalomori123]].--{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:12, 19 בנובמבר 2025 (IST) :::::התקדמתי בנושא. נראה לי שכעת מצבו של הבוט עצמו כמעט מושלם, נותר להשלים את התבניות על פיהן הבוט מזהה את הדיבורים המתחילים. :::::מלבד העבודה על הבוט, נותרה עבודה רבה בצד הקלדת הפרשנים ותבניות {{תב|משע}} בהם לצורך ההפניות (אמנם את ההוספה הזו לדעתי אפשר לעשות לפחות בצורה חצי־אוטומטית על ידי זיהוי התחלה וסוף בצורה מסוימת), ועבודה פחות גדולה בעבודה על טבלאות ההשלמה. כתבתי את הבוט כך שיבדוק אם תבנית {{תב|פרשע}} הרלוונטית כבר קיימת ואם כן לא יכניס אותה, כך שהוא ידע להתמודד עם תאים בטבלה שהם ריקים למרות שהם לא אמורים להיות. אבל נשארה עבודה על השלמה של סימנים שלא קיים עליהם פרשן מסוים (חלקם גם בדף הפרשן). :::::ואם כבר מדברים על דף הפרשן, חלקם משתמשים בתבנית {{תב|סימנים למפרשי שו"ע}} מה שלא מאפשר לערוך את הסימנים בהם. למיטב הבנתי, התבנית אמורה להיות משומשת באופן סטטי (עם "ס:") כדי להתחיל את הדף, ולא להישאר כתבנית. אני רק רוצה לוודא זאת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו • 18:03, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::: גם עבור זה אתייג את [[משתמש:Shalomori123]], בתקווה שימצא זמן לענות על זה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 20 בנובמבר 2025 (IST) :::::::נראה לי שהבוט במצב מספיק מתקדם לבדיקה, יצרתי חשבון לצורך הבוט ופתחתי בקשה ב[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|דף הבקשות]]. אשמח להצבעתך. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • א' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:10, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::מריץ אותו כרגע על 10 הערכים הראשונים שלא מעודכנים על פי הטבלה שהוא יצליח לערוך, בתקווה הוא יעשה יותר מאשר לעדכן את הטבלה שהם בעצם מושלמים. גם אם זה כל מה שהוא יעשה זה טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:35, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::נראה שבאמת יש הרבה דפים שלא מעודכנים בטבלה. נראה לי שבשביל זה הוא באמת מספיק טוב. אני אריץ אותו עד שיעשה עריכה אמיתית כלשהי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 14:39, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::נראה לי שאני במצב הכי טוב שאגיע אליו בכוחות עצמי, ודאי אם אני לא רוצה לעשות יותר מדי בדיקות מהחשבון הראשי. אחכה למשתמש מנוסה יותר, גם לצורך חשבון בוט, ובעיקר לצורך מעבר על הקוד. מתייג את [[משתמש:Nahum]] בתור המשתתף האחר בשיחה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 19:15, 23 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::ההודעות בדפי שיחה של הדפים מיותרות בכל מקרה. אם אתה רוצה תיעוד היכן לא נוספה התבנית, תוכל להשתמש בלוגים בדפי משתמש שלך. :::::::::::כמו כן, אשמח לדעתו של נחום לגבי נחיצות המידע שמוסיף הבוט – והאם הוא תומך שבוט הוא זה שיוסיף את המידע הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:20, 23 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::המטרה של ההודעות בדפי השיחה היא שמשתמשים אנושיים יוכלו להתערב, אבל זה באמת קצת מיותר כי אפשר לראות. המידע נצרך, כל השאלה היא אם בוט יכול לבצע את המשימה. לעורכים אנושיים יקח זמן רב לבצע אותה, והיא טכנית במהותה ולא מעניינת, אמנם מעט קשה לבצע אותה באמצעות בוט. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בכסלו ה'תשפ"ו • 20:01, 23 בנובמבר 2025 (IST) :אם [[משתמש:Shalomori123]] לא ימצא זמן בקרוב להתערב בשיחה ולהביע את דעתו, אני בדעה שכרגע לא ניתן לבצע את העבודה באמצעות בוט. אני מסכים עם [[משתמש:הירש אייזנשטיין]] שהמידע נחוץ.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:04, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::בינתיים השתמשתי בתשתית שיצרתי לצורך יצירת רשימה של כל ההפניות שצריך להכניס והמקום שצריך להכניס אותן, נדמה לי שזה יעזור אם לא יהיה צריך כל פעם שרוצים להוסיף הפניות מסוימות להיכנס לדף המפרש ולחפש ידנית את הדיבורים המתחילים. (בחלק מהמפרשים המידע לא קיים בצורה נוחה בדף המפרש כך שהבוט לא יכול להוציא אותו, אבל בדפים שכן זה שימושי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:20, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::יש לי עכשיו קובץ של ההשלמות הנצרכות, אולי כדאי ליצור בעזרתו דף שניתן יהיה להשתמש בו. מדובר בקובץ csv, לא אמור להיות קשה מדי להמיר אותו לטבלת ויקי. (אמנם מדובר בקובץ די גדול (6.4 mb)) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 16:11, 24 בנובמבר 2025 (IST) ::::העליתי את הקובץ [https://github.com/ats12/wikisource-shulchan-aruch-bot.git לגיטהאב], מוזמנים להסתכל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ד' בכסלו ה'תשפ"ו • 17:00, 24 בנובמבר 2025 (IST) :::::יישר כח @[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], נראית עבודה מעולה והופתעתי מאוד לטובה. אני חשבתי שזו משימה בלתי אפשרית ונראה שהצלחת מאוד לקרב את החזון הזה למציאות. ותודה ל@[[משתמש:Nahum|Nahum]] על התיוג. :::::א. אם אתה זקוק ל-code review אני יכול לעבור עליו, כרגע רק פתחתי את הקובץ אבל לא כל כך ניסיתי להבין, ואם דרושה חוות דעת נוספת אשמח לסייע. :::::ב. נראה שדרושות כאן כמה החלטות קהילה בעקבות כמה שגיאות אפשריות: :::::* בעיה ראשונה היא הציטוטים החסרים. למשל מספיק "ויברך דויד" במקום "ויברך דוד" (סימן נא) כדי שהבוט לא יצליח ליצור קישור (ולא רק ראשי תיבות). האם הקהילה מעדיפה "הכל או כלום" או שעדיף לעבוד בשיטת התלאים ולקוות שיבוא תורם שישלים את החסר? נראה שברוב הפרויקטים הקהילה כאן מחליטה שעדיפה ההתקדמות גם אם היא חלקית, אבל דווקא בפרויקט כמו השולחן ערוך שהוא יחסית שלם ועורכים רבים עבדו עליו המון, אולי המוסיף גורע? :::::* בעיה חמורה יותר בעיני היא: טעויות. עלולים להווצר קישורים במקומות לא נכונים. כאשר יש מילים שחוזרות על עצמם מספר פעמים באותו סימן, לפעמים בסעיפים שונים, או בין מרן לרמ"א, או אפילו באותו סעיף, הן עלולות לשבש את המשמעות של המפרש. מישהו יודע להצביע עד כמה התופעה נפוצה? אולי הבוט עצמו יכול להתייחס לזה ולבחון כמה פעמים ביטויים כאלה של ד"ה חוזרים על עצמם באותו סימן ולפסול מקרים כאלה (כאן יהיה חשוב גם איכשהו לפתור את הבעיה של ר"ת או כתיב מלא וחסר ולא להשוות מחרוזות באופן חסר מחשבה, אולי מודל שפה כלשהו יוכל לעזור) האם הבוט גם מתחשב בסדר הדברים, כלומר שס"ק ח לא יכול לבוא לפני סק"ז למשל? זה גם עשוי לפתור חלק מהבעיות. :::::* יש אינסוף כיווני מחשבה איך להמשיך עם זה הלאה והכלים שקיימים היום אחרי מהפכת ה-LLM הם הרבה יותר גדולים משהיו לנו לפני שנתיים. צריך לשקול אותם ולקבל החלטות. (וצריך גם הרבה מאוד מעבר ידני. אסור לשגר ולשכוח, הבוט יהיה חייב ליווי צמוד יד ביד) :::::ג. בעקבות מעבר על מספר עריכות שלך נתקלתי בתופעה מטרידה של תגי קטע חסרים לסעיפים, למשל בסימנים [[שולחן ערוך אורח חיים נא|נא]] ו[[שולחן ערוך אורח חיים נג|נג]]. מישהו מודע להיקף התופעה? נראה לי שנזדקק להריץ את הבוט של תגי קטע פעם נוספת כדי לוודא שההיקף של זה לא גדול. :::::ד. לגבי דפי השיחה, אני מסכים עם נריה שעדיף דף "לוג" אחד שירכז את המידע הזה, גם בעבור עומס העריכות של הבוט וגם בעבור משתמש עתידי שירצה להוסיף את הסעיפים החסרים ויהיה לו נוח יותר לעבוד מול דף מידע אחד מאשר לפתוח אלפי דפי שיחה. :::::ה. מתנצל על האיחור בתשובה. תקופה עמוסה למדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 01:24, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::א. אני אשמח שתסתכל על הקוד כשיהיה לך זמן לכך, אשמח לביקורת והצעות ממישהו שמנוסה יותר עם הספריה והמערכת. ::::::ב. לגבי הבעיות האפשריות: ::::::* בטח אפשר לבנות מילון החלפות שהבוט יוכל לעבוד איתו. ::::::* אכן דאגתי שההפניות יופיעו כסדרן, מה שפותר את הבעיה לפחות חלקית. נראה לי שגם ניתן די בקלות לדאוג שכל הפניה תופיע בסעיף הנכון. ::::::* בעיה אפשרית נוספת היא שבאמצע הציטוטים שהבוט מחפש יהיו תבניות, בעיקר של הפניות קיימות, מה שימנע מהבוט למצוא. בטח קיימים כלים לחיפוש באופן שמסוגל לעקוף את הבעיות האלה, ואני לא בטוח שצריך ללכת רחוק עד כדי מודל שפה. ::::::ג. חסרות גם תבניות {{תב|משע}} בדפי מפרשים, שם אין הרבה ברירה מעבר לסימון שלהם, כנראה בקטגוריה, לצורך עבודה אנושית. מדובר בעיקר בדפים שהועלו באופן אוטומטי וצריכים מעבר אנושי בכל מקרה, כך שלא מדובר בהרבה עבודה נוספת. וגם כשתבניות {{תב|משע}} קיימות, לפעמים חסרים הדיבורים המתחילים. גם כאן אין הרבה ברירה חוץ מסימון, אבל זה שוב סימון שניתן לבצע בקלות על ידי בוט. ::::::ד. מסכים. נראה לי ניתן באמת לעבוד עם דף טבלה, שבו יהיו כל ההפניות שצריך להוסיף, וכל הפניה שתוסף ניתן יהיה לסמן או להוריד ממנו. ::::::ה. מובן לחלוטין, לכולם יש תקופות עמוסות. ::::::ו. נראה לי שניתן אולי להשתמש בתשתית שנוצרה לצורך יצירת ממשק נוח יותר להוספה אנושית של ההפניות, למשל על ידי חלונית בדף העריכה שבה בכל פעם יופיעו ההפניה הנוכחית שצריך להוסיף וטקסט דיבור המתחיל שלה, בצורה שהמשתמש יכול לערוך את הטקסט לחיפוש. ניתן אולי גם להוסיף צד שרת שיחלק את ההוספות הנצרכות בין המשתמשים. אני עצמי איני מבין כלל בכתיבת ממשקים, ובפרט ממשקים למדיה־ויקי, כך שלא אוכל לעזור בזה. ::::::תודה רבה על העזרה! [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 09:31, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::א. אולי בחנוכה אמצא זמן. :::::::ב1. אני לא חושב שאפשר להתגבר על כל הבעיות "שפה טבעית" האלה, כמו כתיב מלא וחסר או הוספה והסרה של פסיק, באמצעים פשוטים כמו מילון החלפות (שאינו אינסופי) שלא מערבים לכל הפחות כלי [[w:עיבוד שפה טבעית|NLP]]. אני לא מומחה בתחום אז אולי אני טועה. :::::::ב2. זה מעולה. אולי באמצעות הכותרות ותגי הקטע לסעיפים שחברים חרוצים מימשו כבר להרבה מהמפרשים. :::::::ב3. לא כל כך קשה להסיר תבניות ולקבל טקסט שטוח של התוכן עצמו (בהנחה שאין תוכן בתוך התבניות עצמן שאז זה כבר יצריך להבין איזה פרמטר להשאיר ואיזה לא, אבל זה גם אפשרי). אפשר להשתמש בפרסר של הבוט או אפילו בהחלפה רגילה. :::::::ג. זה דווקא די פשוט. ברוב המפרשים יש תו כלשהו שמבדיל בין הד"ה לביאור עצמו (למשל - או .). [https://github.com/shalomori123/pywikibot-scripts/blob/6f7c57c37ab29c6f039c8231b0e174ecd5551e43/run%20bot%20subprocess.py#L196 עשיתי כבר] דבר כזה במשנ"ב באמצעות ביטוי רגולרי לא מורכב מאוד. אם תפרט איפה החוסרים אני יכול להתאים את הביטוי הרגולרי למקרים האלה. :::::::ו. גם אני לא התנסיתי בזה בעבר, אבל יכול להיות מעניין כפרויקט :). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:59, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::ב1. גם אני לא מומחה, אך נראה לי שלפחות ברמה בסיסית זה יכול לעבוד. אולי אם באמת נממש את הרעיון של ממשק עריכה נוכל בעזרתו לבנות מילון כזה באופן הדרגתי. ::::::::ב2. בדיוק מה שהתכוונתי. גם להוספה של הכותרות והתגים הללו בטח ניתן לבצע איזו אוטומציה. ::::::::ב3. עד עכשיו השתמשתי לרוב הדברים בפרסור ישיר עם ביטויים רגולריים, אבל האמת שזה הרבה בגלל שאני לא מנוסה עם הספריה ולא היה לי זמן להיכנס לזה, זה חלק גדול מהסיבה שרציתי שמישהו מנוסה יותר יסתכל. ::::::::ג. אסתכל בעז"ה, גם על הקוד שלך וגם על המקומות שצריך בהם עבודה. ::::::::ו. אכן נשמע מעניין. נראה לי שהדרך הנכונה היא לממש את זה כגאדג'ט. גם לי אין זמן לפרויקט הזה כרגע, ובכל מקרה בטח יש מי שיותר מנוסה הזה ויוכל לעזור. ::::::::תודה רבה ולילה טוב, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:16, 8 בדצמבר 2025 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="function2"/> {{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: <span lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr">Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki</span>. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki. {{Int:Feedback-thanks-title}} <section end="function2"/> </div> -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:23, 20 בנובמבר 2025 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29583860 --> == דף מפתח == מישהו מבין למה [[:מפתח:Liqqutei ha-Pardes Venice 1519.pdf|דף המפתח הזה]] לא מציג את העמודים (ובמקום זה שגיאה)? שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:34, 21 בנובמבר 2025 (IST) : משום מה הקובץ נטען מוויקישיתוף רק באופן חלקי. העלתי קובץ מקומי ומחקתי אותו וזה פתר את הבעיה, אבל אני מניח שאם היינו מחכים יותר זה היה נפתר לבד. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:53, 21 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה נריה ושבת שלום! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:05, 21 בנובמבר 2025 (IST) == מפרשי הירושלמי == כרגע לא קיימים בויקיטקסט מפרשי הירושלמי. לא זו בלבד, אלא אף דפי שער אין להם (אמנם ל[[קרבן העדה]] יש דף שער במובן הטכני של הביטוי, אך גם בו אין תוכן ממשי). אני איני יודע באיזו צורה ליצור את דפי השער ודפי המפרשים, האם מישהו יוכל לעשות זאת? כמובן יועיל גם אם למישהו יש טקסט שניתן יהיה להעלות אוטומטית, אך חשובה לפחות התשתית של הדפים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:46, 26 בנובמבר 2025 (IST) : מתייג את [[משתמש:Roxette5]], שיש לו נסיון רב ביצירת דפי שער ותוכן עניינים למפרשים בוויקיטיקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::תודה על התיוג. ::בבקשה לתת רשימה קצרה של עיקרי המפרשים על ירושלמי ואני אעבוד על זה. תודה רבה [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:52, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::הבסיסיים הם [[w:פני משה|פני משה]] ו[[w:קרבן העדה|קרבן העדה]], שהם פירושים בסגנון רש"י של הרב [[w:משה מרגלית|משה מרגלית]] והרב [[w:דוד פרנקל|דוד פרנקל]] בהתאמה, לכל אחד מהם יש גם פירוש ארוך בסגנון תוספות, בשם מראה הפנים ושירי קרבן בהתאמה. בדומה להם גם הרידב"ז כתב פירוש קצר ופירוש ארוך, הנקראים פשוט רידב"ז (או חידושי רידב"ז) ותוספות הרי"ד (להבדיל כמובן מתוספות הרי"ד על הבבלי לר' ישעיה דיטראני מן הראשונים). פני משה ורידב"ז קיימים על כל המסכתות, קרבן העדה קיים על מועד ונשים וחלק מנזיקין, נדמה לי שנזיקין כולו מלבד הבבות. אלו הפירושים הנדפסים בדפוס וילנא. :::ישנם מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצוה וגליון הש"ס, שעל הירושלמי נקראים בנוסף בשם כולל "נר מערבי", וחוברו על ידי ר' [[w:יוסף שאול נתנזון|יוסף שאול נתנזון]] והרב מרדכי זאב איטינגא. :::ישנו גם ביאור הגר"א על זרעים. :::בנוסף ישנו פירושו של ר' שלמה סיריליאו, המכונה לרוב ר"ש סיריליאו, ופירושו של ר' [[w:אליהו מפולדא|אליהו מפולדא]] (רא"פ). פירוש רא"פ נדפס בדפוסים הישנים רק על זרעים, שקלים והבבות, אך הוא קיים בכתב יד ואף הודפס בעוז והדר, כך שניתן יהיה למצוא מאיפה להקליד. :::נדמה לי שאלו הבסיסיים, ניתן תמיד להוסיף עוד מאוחר יותר. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 18:27, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::טוב. בינתיים יצרתי דפים של פני משה (עם מראה הפנים) וכן קרבן העדה (עם שירי הקרבן). אעצור כאן. אם יש באמת תכנון להעלות תוכן של ספר מסוים - אז אני אוסיף בהתאם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::רק אציין שהם מודפסים בדפוס וילנא, ואולי כדאי לציין את זה בדפים, מלבד הקישורים שהוספת. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:04, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::לא בדיוק הבנתי את הכוונה שלך. "לציין את זה '''בדפים'''". הכוונה להציג קישורים אל דפים בדפוס ווילנא? אם זו הכוונה - זה גם מסורבל מדאי, וגם כבר לא עקבי עם ארגון יתר המפרשים שכבר בנויים וקיימים. הכל על בסיס פרקים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:14, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::כוונתי לקישורים לדפוסים שניתן להעתיק מהם בסוף הדף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:33, 26 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::אהה אוקי. הבנתי עכשיו. אכן הרשימה שם "מהדורות סרוקות" אינו מקיף וממצה. אפשר להוסיף בשמחה. מוזמן להוסיף כרצונך. :::::::: בעיניי אין הרבה חשק להשקיע בדפים האלו אם בפועל אף אחד לא ישקיע בהעלאת התוכן. אז בינתיים זה מה שהשקעתי בזה. אם בכוונתך לעבוד על העלאת התוכן - אני שמח לעזור לך בכך. מוזמן לכוון אותי למקום שבו רצונך לייבא את התוכן ואני אשתדל לעזור לך לייבא את זה לכאן. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:49, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::האמת שגיליתי על כך שהדפים אינם קיימים בעקבות כך שבדקתי האם הדפים קיימים כשממילא למדתי ירושלמי, ורציתי להקליד אם לא קיים, וראיתי שאפילו התשתית אינה קיימת. :::::::::בגדול אני מתכוון באופן כללי כאשר אני לומד דבר שראוי שיהיה בויקיטקסט ואינו נמצא עדיין להקליד אותו במקביל ללימוד, וכך יתמלאו הדברים בהדרגה. :::::::::נדמה לי שאפשר להריץ ocr על צילומים של מהדורות קיימות בתור בסיס. :::::::::דבר נוסף - שם הדף "פני משה על הירושלמי" מקשה טיפה לגשת אליו. זו אמנם התוצאה הראשונה בחיפוש, אך זה עדיין דורש עוד לחיצה. נראה לי כדאי שלפחות תהיה הפניה "פני משה". (אין עוד ספר בשם זה למיטב ידיעתי, וזה המוכר גם אם יש) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 23:58, 26 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::: בוצע-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::שכוייח [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 00:28, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::יש עוד ספרים בשם ״פני משה״ ראיתי בהיברובוקס. אבל לבינתיים לא נורא. ::::::::::אינני חושב שהקלדה ״טלאי טלאי״ מועיל כל כך… סביר להניח שיש קבצים להורדה אצל sefaria אבל השאלה היא האם מישהו יעבד ויעצב את החומר ועלה אותו פרק פרק אל המסכתות השונות. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:30, 27 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::בספריא הקלידו מדפוסים ישנים והטקסט בנחלת הכלל, כך שמבחינת זכויות אין בעיה. האם יש כאן מישהו שמנוסה בהעלאת ספרים מספריא? (מתייג את @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] כיוון שאני יודע שהוא מתעסק בצדדים הללו) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ז' בכסלו ה'תשפ"ו • 11:38, 27 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::יצרתי התחלה צנועה בשבילך בדף זה כאן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין/פני משה]]. פני משה על מסכת פאה. בהצלחה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 10:03, 28 בנובמבר 2025 (IST) :::::::::::::תודה [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' בכסלו ה'תשפ"ו • 10:04, 28 בנובמבר 2025 (IST) ::::::::::::::אשריכם. לצערי אין לי כל כך הרבה זמן לאחרונה, ולכן לא הספקתי להגיב לתיוג. אם יש צורך בסיוע נוסף אני יכול לייבא ולערוך באופן בסיסי באמצעות תשתיות שכתבתי בעבר. אני רואה שגם הירש מבין בקוד, אז מפנה אותך להסתכל [https://github.com/shalomori123/edits/blob/main/parshan.py בקוד עריכה בסיסית] שהשתמשתי בו להעלאת מפרשי בבלי. יש שם כל מיני תיקונים לתווי פיסוק שמשתמשים בהם בספריא ולא בהכרח נכון להשתמש בהם, כמו למשל הנקודותיים ׃, שהם לא אותו תו כמו נקודותיים רגילות (:). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:23, 8 בדצמבר 2025 (IST) :::::::::::::::תודה, אסתכל כשיהיה לי זמן בעז"ה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:29, 8 בדצמבר 2025 (IST) ::::::::::::::::כנראה הייתי צריך לעדכן על כך כבר לפני זמן מה, אך ברוך ה' סיימתי להעלות את ה[[פני משה על ירושלמי|פני משה]], ו[[וק:בקשות לדגל בוט#הרשל'ה אייזנבוט|ביקשתי דגל בוט]] לצורך המשך העבודה. אשמח להתיחסותכם לנושא. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז בטבת ה'תשפ"ו • 12:56, 5 בינואר 2026 (IST) :::::::::::::::::התייעצות קצרה - כרגע שם הדף הוא [[פני משה על ירושלמי]] נדמה לי שיותר הגיוני לכתוב בידוע, [[פני משה על הירושלמי]]. אם נחליט שבאמת עדיף כך, עדיף לעשות את זה עכשיו, כשעוד יש רק פרשן אחד וזו עבודה יחסית קלה, ולא מאוחר יותר אחרי שנעלה עוד פרשנים. מה אתם חושבים? ונקודה טכנית - כשמעבירים דף זה מעביר גם את דפי המשנה שלו? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 12:55, 8 בינואר 2026 (IST) :אני חושב שזה לא מספיק חשוב עם או בלי ה' הידיעה בשביל לשנות את כל התשתיות הקיימות. מקסימום אפשר ליצור דפים חדשים ולשים בהם הפניה אל הדף השני.. זאת לענ"ד. : ובמענה לשאלה הטכנית שלך - דומני כי עד 50 דפים יועברו אוטומטי כאשר מעבירים את הדף הראשי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:18, 8 בינואר 2026 (IST) ::אם ממילא יוצרים דפים חדשים - לא עדיף פשוט להעביר אליהם, ולהשאיר את הצורה הפחות נכונה דקדוקית כהפניה? ::אני בכוונה שואל עכשיו, כשזו עבודה יחסית מינורית, כי יש רק מפרש אחד, לפני שאני ממשיך עם העבודה על שאר המפרשים. נראה לי שבכל מקרה במפרשים הבאים עדיף לקרוא לדפים כך. ::ויש דרך מתוך הממשק להעביר יותר בצורה אוטומטית? (אוכל לכתוב קוד שיעשה את זה בקלות, אך עדיף לחסוך את הטורח) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:21, 8 בינואר 2026 (IST) == הוצאות לאור == האם היה נסיון כלשהו לדבר עם הוצאות לאור ומוסדות (כגון מוסד הרב קוק ומכון ירושלים) על מנת שיסכימו להעלות לכאן חמרים? לא שנראה לי שיש יותר מסיכוי קלוש שהם יסכימו, אך האפשרות שווה את הנסיון, ומודעות שלהם לאפשרות יכולה לפתוח הזדמנויות בעתיד. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ו' בכסלו ה'תשפ"ו • 13:07, 26 בנובמבר 2025 (IST) :בגלל שהרישיון כאן דורש היתר לשימוש מסחרי, אפילו הוצאות לאור פחות נוקשות בדרך כלל יסרבו להצעה כזאת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 00:25, 8 בדצמבר 2025 (IST) == שבח לבורא עולם - התנ"ך המבואר הושלם == זאת לאחר כ-20 שנות עבודה. תודה לכל מי שסייעו! אגב, במקרה השבוע גם קיבלתי הודעה אוטומטית: "עשית את העריכה העשרת אלפים שלך; תודה רבה־רבה!" - צירוף מקרים משמח. שמעתי ביקורות חיוביות מתלמידים, ומהילדים שלי. ניתן גם לראות [https://pageviews.wmcloud.org/?project=he.wikisource.org&platform=all-access&agent=user&redirects=0&start=2023-01-01&end=2025-12-02&pages=%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%90 עליה בשימוש ב-3 השנים האחרונות] במהדורה המבוארת של התנ"ך. אשמח להערות: איפה כדאי להוסיף ומה צריך שיפור. אם תרצו, אפשר למייל: (millero בג'ימייל) נשאר עדיין להוסיף כותרות ברוב [[ביאור:ישעיהו יג|ספר ישעיהו]] וב[[ביאור:תהלים ג|תהלים]]. אשמח לעזרה בכך. הפרוייקט הבא: פירוש קצר לרש"י על התורה (שבינתיים יש רק [[ביאור:רש"י בראשית ז|לשבעה פרקים ראשונים]]). תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:43, 3 בדצמבר 2025 (IST) : {{שכוייח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:55, 3 בדצמבר 2025 (IST) אורי, איזו תרומה יפה! וכמה חכמה מושקעת בה. במשך שנים, בהתמדה. השתמשתי בו פעמים רבות במשך השנים, אבל באמת לא ידעתי שאתה הולך לסיים את כל התנ"ך! חזק וברוך! מחשבה: אם הפרויקט הבא יהיה רש"י על התורה, ורק התחלת, אולי תשקול להשתמש [[רש"י מנוקד על המקרא|במהדורה המנוקדת והמוגהת]] שעשה [[משתמש:Nahum|נחום]]? ולהביא את הפסוקים בטעמי המקרא [https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/page/n97/mode/2up כמו שהיו לפני רש"י וקוראיו]? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:01, 3 בדצמבר 2025 (IST) ::::{{כל הכבוד}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:32, 4 בדצמבר 2025 (IST) :תודה לכולכם! :דובי, בוודאי שכך אעשה. מתישהו גם אצטרך לעבור על שבעת הפרקים הראשונים ולהעתיק לתוכם את הטקסט עם הניקוד מתוך [[רש"י מנוקד על המקרא]]. (ניסיתי לכתוב תוכנית בפייתון שתעשה את זה בשבילי, אבל זה מסובך מדי). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:07, 4 בדצמבר 2025 (IST) :אשריך שזכית לסיים את ביאור התנ"ך! יש מצוה על כל אדם לכתוב ספר תורה לעצמו, אבל בימינו רק מעטים זוכים לזה. וכתיבת ביאור על כל התנ"ך, יש בה בחינה של כתיבת ספר תורה. מקווה שאזכה גם אני לסיים את ביאור הפסוקים --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:56, 4 בדצמבר 2025 (IST) == קונטרסים נדירים של החפץ חיים - גדר עולם ודבר בעתו == שלום לכולם אני מעוניין להנגיש בעזרת ויקיטקסט שני קונטרסים נדירים של החפץ חיים שכיום הטקסטים שלהם לא בנמצא ברשת. קונטרס גדר עולם בענייני צניעות נשים וקונטרס דבר בעתו בעניין גיל הנישואין לגברים. לא ידועה לי שנת הוצאתם לאור לראשונה של הקונטרסים. אני משער שמדובר בשנת תרפ"ד (לפני כמאה שנים). הטקסט שיש כיום בידי צולם מתוך סדרת ספרים בהוצאת מישור, בני ברק, משנת 1993, שמאגדת קונטרסים וכתבים שונים של החפץ חיים. השאלה היא האם יש כיום למישהו איזשהן זכויות על הטקסט של החפץ חיים (רק הטקסט לבדו, ללא העריכה העיצוב וההדפסה של הוצאת מישור). האם מותר לי להעלות לויקיטקסט את הטקסטים של שני הקונטרסים לשימוש הציבור על סמך הטקסט כפי שהוא מופיע ב'ספרי מרן בעל החפץ חיים מנוקדים' שיצא בהוצאת מישור? [[משתמש:ELIRAN HAV|ELIRAN HAV]] ([[שיחת משתמש:ELIRAN HAV|שיחה]]) 09:39, 12 בדצמבר 2025 (IST) : כן, אפשר להעלות את הטקסט ללא הניקוד, וללא העיצוב והעריכה של ההוצאה. יש לשנות את הכתיב מכתיב חסר לכתיב מלא בכל מקום בו הדבר נצרך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 12 בדצמבר 2025 (IST) == סיוע בהסבר על תבניות תוכנת אוצריא == קיימת תוכנה חדשה המבוססת על טקסטים ששוחררו ברשת ברישיון חופשי. נוסף על כך, למפתחי התוכנה יש גם מאגר טקסטים משלהם, שלכאורה ניתן לייבא ממנו תכנים לויקיטקסט. הם מעוניינים לייבא כמות גדולה של טקסטים הקיימים כיום בויקיטקסט אל תוך המערכת שלהם. לצורך כך הוכן קובץ אקסל המרכז את כל התבניות הרלוונטיות מויקיטקסט, בצירוף הסבר על כל תבנית. ניתן לראות זאת בקובץ [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?usp=sharing הזה], בלשונית „תבניות“. [https://forum.otzaria.org/topic/338/%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95-%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99 זה] קישור לפורום שם, עם הבקשה. הבעיה היא, שישנם עדיין תבניות שאין עדיין הסבר מה פעולתם, וחלק מהמידע חסר או דורש השלמה. האם יש מי שיוכל לסייע בהבהרת הנקודות הללו ובהשלמת החסר? בעצם מה שצריך זה "להמשיך" את הטבלה עד הסוף, וצריך מישהו שמכיר את התבניות בויקי טקסט. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 01:55, 6 בינואר 2026 (IST) : לא מצאתי שם לשונית תבניות. אנא הצג כאן רשימה של התבניות שזקוקות להבהרה ואשתדל לעזור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:37, 6 בינואר 2026 (IST) ::יש למטה לשוניות, אחת מהן היא תבניות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 20:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::: אוקיי, מצאתי. אבל אין לי מושג איזה סוג הסבר נחוץ להם שם ולאילו תבניות חסר להם הסבר כזה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:43, 6 בינואר 2026 (IST) ::::יש שם טור הסבר, הוא באמת קצת שמאלה אז קצת קשה לראות אותו בהסתכלות ראשונה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:55, 6 בינואר 2026 (IST) ::::: טוב, אין לי גישת כתיבה לשם ואני גם קצת מסתבך בד"כ בעריכת טבלאות אקסל, אז בינתיים אני פשוט עובר על תבניות לפי הסדר ומוסיף אצלנו הסבר בתבניות בהן אין. מקווה שזה יעזור להם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::יישר כח. יש בכך גם משום עזרה לעורכים חדשים אצלנו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשפ"ו • 23:59, 6 בינואר 2026 (IST) ::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] מעתיק לכאן הודעה ששלח לי אחד האחראיים שם. ::::::בעיקר מה שאנחנו צריכים באוצריא זה פשוט הוראות מה אנחנו אמורים להגדיר בכל תבנית. ::::::לדוגמא יש תבנית בשם: גמט ::::::סתם תקעתי משהו רנדומלי, לא בדקתי מה זה באמת ::::::<nowiki>(בתוך הטקסט זה כמובן נראה כך: {{גמט}} )</nowiki> ::::::מה אנחנו עושים באוצריא כשאנחנו פוגשים כזו תבנית? (כמובן יהיה בוט שיחליף הכול, המדובר הוא בשביל להגדיר לבוט, מה להגדיר לבוט? ) ::::::האם אנחנו אמורים פשוט למחוק אותה ולא להתייחס אלי'? ::::::או שאנחנו אמורים בכזה מקרה ליצור תגי הדגשה לפני ואחרי הטקסט? ::::::או תגי הגדלה, או גם וגם, או אפשרות אחרת, וכו' וכו'. ::::::זה מה שבעיקר אנחנו צריכים לדעת. ::::::ע"כ ההודעה ממנו. ::::::לכן ככל ותוכל להסביר בקובץ אקסל או אם לא נוח לך אולי בפורום שם, ::::::או אולי במייל של האחראי שנמצא בדף ::::::[https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C כאן ] או כל רעיון אחר, זה ממש יהיה מצווה גדולה. ::::::(ככל ובשלב הייבוא יתעלמו מתבנית כלשהו, אח"כ לא יערכו את הספר מחדש, ככה שמראש כדאי לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.) ::::::יש"כ גדול. ::::::[[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:19, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::למה שלא יערכו את הספר מחדש? הרבה יותר הגיוני עדכון אוטומטי מדי זמן, שגם יוכל לעדכן את הדברים הללו. :::::::ואולי אלו חלומות רחוקים, אבל אולי אפשר לממשק את התכנה שלהם לעריכה כאן בצורה כלשהי, מה שבכלל יפתור הרבה בעיות. (אני יודע שהמקום הראוי להצעות האלו הוא בפורומים של אוצריא, אבל אתה כבר נמצא שם, ולי אין את הזמן או הרצון להתעסק שם כרגע) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 7 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעיקרון יש אצלם מנגנון של דיווח טעויות, מתוכנן שם מנגנון אוטומטי, אבל כיום זה הולך ככה, שמסמנים טקסט ולוחצים על דיווח טעות ונוצר קובץ לוג, שאת הקובץ לוג אפשר לשלוח אליהם, והם מתקנים אצלהם, (נדמה לי ידנית) ::::::::יש להם הרבהמאוד תיקנים, ככה שאיכות הספרים הולכת ומשתבחת. ::::::::מבחינת כללי זכויות יוצרים אני לא יודע איך בדיוק מוגדרת ההשבחה הזו של התיקונים, למי היא שייכת? ::::::::אבל לגבי האוטומציה שלך, לדעתי זה רעיון קצת רחוק כל עוד אצלהם מיניה וביה אין להם אוטומוציה. אבל אולי אני לא צודק. אבל אתה מתכווין רק לטקסטים שבע"ה ייובאו מכאן ולא מספארייה. (על ספארייה הם מבוססים, ואיך שהבנתי הם מעדכנים אותם על הטעויות בספרים שלהם) [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 08:34, 9 בינואר 2026 (IST) ::::::: אני לא יכול להחליט עבורם מה כדאי להם לעשות עם כל תבנית. אני יכול להסביר למה משמשת התבנית אצלנו, ושהם יחליטו לפי זה מה לעשות איתה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:07, 7 בינואר 2026 (IST) :::::::: אתה לא יכול להחליט, אבל אתה יכול להציע, למה לא? {{לא חתם|יום חדש מתחיל}} :::::::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] רק להבהיר ש @[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] הוא אוצריא, ואוצריא זה הוא. ככה שם הוא אומר שאתה יכול להציע הביאור הוא כפשוטו. :::::::::רק בגדול הקידודים הפשוטים והסטנדרטיים באוצריא הם: :::::::::הדגשה, הגדלה, הקטנה, נטוי, (כתב עילי, כתב תחתי,) וכמובן כותרות, מרמה 1 עד רמה 6 (כולל). :::::::::וברמת העיקרון אתה פשוט יכול להחליט כטוב ביעניך, ואין סיבה שיהיה להם סיבה לא לשמוע לעצתך. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 20:01, 10 בינואר 2026 (IST) ::נדמה לי ש[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1BEPM9XZPYsjVj2Ytmytezt6UFZ-S4N9_piUiJK5D3LA/edit?gid=1383712209#gid=1383712209 זה] קישור לגליון של תבניות שם. ::לגבי הרשאת גישה לא יודע בדיוק בבעלות מי זה, אבל הוא אמור לאפשר ככל ויבקשו. ::רעיון טוב להוסיף כאן הסברים שיועתקו לשם. ::אבל הבקשה עדיין בעינה עומדת, ככל ולאי מי יהיה פנאי וכוח, הם מאוד ישמחו בעזרה הסבר והעתקה לשם. [[משתמש:עורך מתחיל|עורך מתחיל]] ([[שיחת משתמש:עורך מתחיל|שיחה]]) 09:50, 7 בינואר 2026 (IST) ::: קיבלתי הרשאת גישה. בשעה טובה. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:56, 9 בינואר 2026 (IST) ::: בזכותם תיקנתי עכשיו עשרות שגיאות בטור ברקת. תגיד להם בבקשה שיעתיקו שוב את הטקסט מוויקיטקסט. חלק גדול מה"תבניות" שהיו להם ברשימה נבעו משגיאות אלו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:07, 9 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] אשמח מאוד אם תוכל ליצור איתי קשר, יש לי כמה דברים חשובים לדבר איתך, גם לגבי אוצריא וגם לגבי ויקיטקסט. ניתן ליצור עמי קשר דרך [https://forum.otzaria.org/ פורום אוצריא], או דרך המייל שלי (גלוי ב [https://forum.otzaria.org/user/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C פרופיל שלי] בפורום אוצריא).[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 21:11, 17 בינואר 2026 (IST) ::::@[[משתמש:Nahum|Nahum]] ראיתי את ההודעה ששלחת לי, אבל אני לא מצליח לענות שם.[[משתמש:יום חדש מתחיל|יום חדש מתחיל]] ([[שיחת משתמש:יום חדש מתחיל|שיחה]]) 23:38, 17 בינואר 2026 (IST) ::::: מוזר. אתה יכול לפנות אליי כאן באמצעות "שלח דוא"ל למשתמש".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 18 בינואר 2026 (IST) == החלפת העי״נים בעי״ן אלטרנטיבית המותאמת לניקוד תחתיה (U+FB20) == (הועבר מדף שיחת המשתמש [[משתמש:Kurpaph|קורפף]]) ראיתי את השינוי שעשית ב[[תפילת עמידה - שבח]], [[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], [[תפילה לשלום המדינה]] - לא הכרתי את התו המיוחד הזה. האם יש בעיה באות עי"ן הרגילה כאשר היא עם ניקוד? משהו מוצג לך באופן משובש? אם כן, באיזה מחשב\דפדפן את משתמש? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 16:23, 11 בינואר 2026 (IST) :אין לי כרגע שום בעיה עם התו הרגיל של עי״ן. החשיבה שלי היא יותר רחבה – אני בטוח שיש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה ולעזור לאלו המשתמשים במידע החופשי שבאתר. לכן אם זה לא פוגע באף אחד, אני מחליף את העי״נים בעי״נים החלופיות. :לידע כללי, התו הזה מתאים לגופנים שבהם העי״ן יורדת מתחת לשורה והעי״ן החלופית שומרת על השורה. כך היא דואגת שהניקוד לא יצטרך להיות בצד האות אלא תחתיה. אם הדבר לא מתאים לרוח של ויקיטקסט (חבל מאוד, אבל) אשנה בחזרה. :וגם אני לא הכרתי אותו עד לאחרונה כשהתעסקתי בגופנים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 16:41, 11 בינואר 2026 (IST) :: יש לי דעה אמביוולנטית לגבי מקבץ השינויים שאתה עושה בדפי הליטורגיה כאן באתר: קמץ קטן, גרשיים וגרש במקום תו " ו-', ועכשיו זה.<br>מצד אחד אני מבין את ההגיון שמאחורי זה. מצד שני, זה יקשה מאוד על המשתמש האקראי לבצע תיקונים בטקסט במידה ויתעורר צורך.<br>במבט לאחור, נראה לי שהיינו צריכים להעלות את הנושא לדיון של הקהילה במזנון לפני שהתחלנו לבצע את השינויים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:00, 11 בינואר 2026 (IST) :::אני מתנצל. לא חשבתי שזה ייצור בעיות. :::לעניין הקמצים הקטנים, זה רק הגיוני מבחינת הניקוד שנדע מה הניקוד הנכון. :::לגבי גרשים ומקפים, זה לא מפריע לחיפוש באתר ולכן הרשיתי לעצמי. :::לגבי העי״ן – זה אולי כן יכול לעשות בעיות בחיפוש. אולי באמת לא הייתי צריך לבצע את השינויים האחרונים האלה. :::אשמח כמובן להצטרף לדיון בנושא! [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 17:10, 11 בינואר 2026 (IST) --עד כאן העברה-- :כל משתמשי ויקיטקסט מוזמנים לחוות כאן את דעתם בעניין.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:17, 11 בינואר 2026 (IST) :אני לא חושב שזה יפריע למשתמש החולף לתקן, לפחות רוב הדברים האלו. :קמצים קטנים - לפחות בגופן ברירת המחדל פה ההבדל מינורי, ומשתמש רגיל לא בהכרח ישים לב אליו, ודאי בעריכה. מי שירצה לערוך יכול לערוך באופן רגיל, ומקסימום יבוא מישהו אחריו ויתקן. :מקפים – אותו דבר. קצת יותר שמים לב לזה, אבל הצורה "הנכונה" דוקא יותר יפה (לפחות לטעמי), משתמש רגיל יוכל פשוט להשתמש במקפים רגילים (סימן מינוס) - בדף העריכה לא שמים לב כי הוא משתמש בברירת מחדל בגופן רוחב קבוע. וגם לא כל כך קשה להקליד אותו – הוא נמצא במקלדת במקום די נגיש בימינו. :גרשיים - הרבה יותר שמים לב, וגם קצת יותר קשה להקליד. אני חושב שראוי לשים את הנכון, אבל השיקול לצד השני חזק כאן. :ע' - כנראה לא שמים לב בעריכה, אבל זה באמת עלול ליצור בעיות, בעיקר עם חיפוש. נראה לי שאתרים חיצוניים שהבעיה הזו עלולה להתעורר אצלם ידעו לפתור אותה. :[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:34, 11 בינואר 2026 (IST) ::נ"ב: נדמה לי שאם מחליטים כן לעשות את אלו או חלקם, נדמה לי שהגיוני הרבה יותר לעבוד בצורה אוטומטית מאשר לעבור בצורה ידנית דף דף. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו • 17:41, 11 בינואר 2026 (IST) :::לגבי "...יש הרבה גורמים המשתמשים במקורות מוויקיטקסט בכל מיני מקומות. מתוך מחשבה שאם הם ישתמשו בגופנים אחרים מזה המופיע בוויקיטקסט דברים יוכלו להשתבש, החלטתי לנסות להקדים תרופה למכה" - לדעתי דוקא שימוש בתוים יוצאי דופן עלול לגרום לשיבוש בגופנים אחרים מזה שמשתמשים בו כאן. אותיות א-ת וסימני הפיסוק המופיעים במקלדת רגילה - סביר להניח שיוצגו היטב, ימויינו נכון ויאונדקסו (יהיה אפשר לחפש אותם) בכל תוכנה ומערכת הפעלה. כל סימן מיוחד שאנו מוסיפים מקטין את הסיכוי. אם יש צורך גדול (למשל השימוש שעשינו בקמץ קטן במהדורה המנוקדת של המקרא) - אני בעד, אבל רק לאחר דיון בדף שיחה, כל נושא לגופו. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:15, 12 בינואר 2026 (IST) :::: למיטב ידיעתי אורי צודק, ואלו גם החששות שעוררו אותי לפתוח כאן בדיון.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:14, 12 בינואר 2026 (IST) :::::אני חושב שרוב הגופנים תומכים בלי בעיה ברוב התווים שאני מוסיף והתווים לא אמורים להפריע לשום דבר. על העי״ן החלופית עוד לא בדקתי. כל התווים מלבד קמץ קטן והעי״ן החלופית הם תווים במקלדת סטנדרטית. :::::אני חושב שבנושא כמו סידור ותפילה, דווקא שם יש משמעות גדולה לקמץ קטן. :::::סימנים כמו גרשים, מירכאות (שאני לא משנה), מקפים וקווים מפרידים הם חלק מסימני השפה העברית וחבל שוויקיטקסט העברי לא יכלול אותם. :::::העי״ן החלופית היא עניין של יוניקוד שקיים כבר בהרבה גרסאות של התקן וחשבתי שהוא יכול להיות יפה יותר ויעיל יותר לגופנים שונים מאלה הקיימים בוויקיטקסט. :::::כמובן, המטרה שלי היא לעזור לזולת ולא לפגוע בו. אם בפעולותיי יש יותר פגיעה מתועלת ודאי שאפסיק, אבל לדעתי ברוב הדברים יש יותר תועלת. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:04, 12 בינואר 2026 (IST) :::::: בניגוד למשתמע מדבריך, הגרש והגרשיים שאתה משתמש בהם אינם חלק משום מקלדת סטנדרטית שאני מכיר.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 12 בינואר 2026 (IST) :::::::הם לא חלק מהסטנדרט הישן, אבל הם אכן נמצאים בסטנדרט המקלדת החדש [https://mikladot.com/?i=1 si-2] (שאגב הוא נח יותר בהקלדה מבחינות מסוימות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ד בטבת ה'תשפ"ו • 00:20, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: כפי שכתוב שם, זו מקלדת אלטרנטיבית. הוי אומר, לא-סטנדרטית.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:25, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::אני שמח לשמוע שאני יכול לחדש לך משהו! :::::::[https://learn.microsoft.com/en-us/globalization/keyboards/kbdhebl3 ב־Windows] :::::::[https://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_keyboard?wprov=sfla1 בתקן על פי ויקיפדיה (ראה תחת current)] [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:24, 13 בינואר 2026 (IST) :::::::: טוב, ניסיתי עכשיו וזה עובד אצלי. I stand corrected.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:29, 13 בינואר 2026 (IST) :::::: אם לסכם את הדיון, נראה שרק לעי"ן המיוחדת יש התנגדות. אני מציע שתשחזר רק את העריכות של העי"ן הזו ותימנע מלהמשיך ולהשתמש בה בהמשך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:32, 13 בינואר 2026 (IST) : בהמשך לדיון – ה-alternative form מיועד להחלפה אוטומטית על ידי הגופן בעת הדפסה, למשל בהצגה של טקסט במסמך pdf. העין האלטרנטיבית משמשת באותו אופן שמשמשות ליגטורות עבריות (װ, ױ, ײ, וגם ﭏ) או אותיות עם ניקוד (אַ, אָ, יִ, וֹ), דגש (אּבּגּדּהּוּזּטּיּכּךּלּמּנּסּפּףּצּקּרּשּתּ), שׁין ושׂין. לכן רצוי לא להשתמש בתווים הללו בטקסט עצמו. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 17:49, 26 בינואר 2026 (IST) ::זה מעניין מאוד, אבל מכיוון שלא הצלחתי למצוא מספיק מידע על התו הזה ביוניקוד, האם לך יש מקור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 18:27, 26 בינואר 2026 (IST) ::: לגופני OpenType יש תכונות שמאפשרות להשתמש בגלופה מותאמת עבור צירופים מסוימים של אותיות וסימנים. הגלופה של עין אלטרנטיבית אמורה לבוא במקום גלופה של עין מנוקדת. לתכונה הזאת קוראים {{קוד|ccmp}} או {{קוד|calt}}, תלוי באופן המימוש. גופנים מסוימים, למשל SBL Hebrew, תומכים בכך: <span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ע</span> רגילה עם שווא נראית כ-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">עְ</span>, וזאת בדיוק הגלופה של ה-<span style="font-family: SBL Hebrew; font-size: 150%">ﬠ</span> האלטרנטיבית. הגלופה של עין אלטרנטיבית קיבלה ייצוג יוניקוד לצורך תמיכה בגופנים שלא תומכים בהחלפה אוטומטית: ::: {{ציטוט|אנגלית=כן|מרכאות=כן|תוכן=U+FB20 HEBREW LETTER ALTERNATIVE AYIN is an alternative form of ayin that may replace the basic form U+05E2 HEBREW LETTER AYIN when there is a diacritical mark below it. The basic form of ayin is often designed with a descender, which can interfere with a mark below the letter. U+FB20 is encoded for compatibility with implementations that substitute the alternative form in the character data, as opposed to using a substitute glyph at rendering time.|מקור=[https://unicode.org/versions/Unicode16.0.0/core-spec/chapter-9/#G6661 Unicode Core Spec, Chap. 9.1.2]}} ::: בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 18:42, 27 בינואר 2026 (IST) ::::תודה על המקור באנגלית, אבל כאחד שלא מבין רבות בגופנים, זה נשמע לי כאילו העין הזאת אמורה לשמש החלפה כדי להקל על הרנדור. אתה אומר שזה מיועד במיוחד לגופנים שאינם תומכים בהחלפה בזמן הרנדור? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 02:58, 28 בינואר 2026 (IST) :::::לפי הטקסט באנגלית זה נועד לתָכנות שמחליפות לא בזמן הרינדור, אלא בקובץ הטקסט עצמו. זה לא אמור להיכנס לטקסט המקורי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י' בשבט ה'תשפ"ו • 10:10, 28 בינואר 2026 (IST) == [[אגרות צפון]] == שלום וברכה! הקלדתי את אגרות צפון על־פי [https://tile.loc.gov/storage-services/public/gdcmassbookdig/neunzehnbriefebe00hirs/neunzehnbriefebe00hirs.pdf הקובץ הזה]; אני מניח שהמקום לפרסום הוא ויקיגרמנית, אבל אני לא יודע גרמנית. אשמח לעזרה! ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שני בשבת, כ"ג בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 16:05, 12 בינואר 2026 (IST). :למה שלא תפתח את הספר ותדביק את החומר [https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Briefe_%C3%BCber_Judenthum&action=edit&redlink=1 אל הדף הזה] ? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:29, 12 בינואר 2026 (IST) :: ברוב הוויקסורסים לא מקובל פשוט להופיע ולשפוך חומר גולמי. מצופה מעורך שמעלה חומר לערוך אותו במידה מסויימת ולהתאים אותו לנהוג באתר, כולל שימוש בתבניות ייעודיות, ולהשיב לשאלות בדפי השיחה לכשאלה תועלינה. משתמש שלא מכיר כלל את השפה יתקשה מאוד בזה, ולכן לא הייתי ממליץ על כך. אם יש כאן בוויקיטקסט מתנדב שיuדע גרמנית, אפילו ברמה בסיסית, עדיף שהוא יסייע וילווה את התהליך. אני מתייג את [[משתמש:Amire80]], שיש לו ידע הרבה יותר נרחב משלי בשפות אחרות ומכיר יותר את קהילת ויקיסורס הכללית, ומקווה שיוכל לסייע ולייעץ יותר ממני בנושא.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:45, 12 בינואר 2026 (IST) ::: ביקשתי עזרה גם בקבוצת הטלגרם של ויקיסורס, מקווה לקבל תשובה בימים הקרובים.---- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:56, 12 בינואר 2026 (IST) :::: See [[:de:Wikisource Diskussion:Projekte#Rules_For_New_Projects_(English_Translation)]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:33, 13 בינואר 2026 (IST) :::::כלומר, עליי לפרסם הודעה בדף הזה? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]], [[מש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שמש:דג ירוק|שיחה]]) • יום שלישי בשבת, כ"ד בטבת ה'תשפ"ו; <span style="color: #767676">ולמנינם:</span> 17:17, 13 בינואר 2026 (IST). :::::: לא, זו רק ההתחלה. יהיה עליך גם להעלות קובץ פי די אף ל-Commons (או להשתמש בקובץ שכבר קיים), לפתוח עבורו קובץ מפתח בוויקיסורס הגרמנית, ולהתחייב להגיה שם את הטקסט.<br>הייתי מציע שפשוט תפתח לעצמך דף־משנה בדף המשתמש שלך ותעלה לשם את כל הטקסט כמו שהוא, בתקווה שיום אחד יימצא מישהו דובר גרמנית שמוכן ליטול על עצמו את התפקיד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:22, 13 בינואר 2026 (IST) :::תודה על התיוג, אבל לצערי אני לא כל־כך מכיר את האתר הגרמני. אני מכיר את האנגלי והרוסי קצת ולא הרבה יותר מזה. [[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] ([[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]]) 13:49, 13 בינואר 2026 (IST) == Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 == Dear Wikimedia communities, We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year. ''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.'' In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects. We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community. 📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]] If you have questions about the project, please refer to the FAQs: * [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]] * [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]] ''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]''''' ''Stay connected and receive updates:'' * [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel] * [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list] We look forward to collaborating with you and your community. '''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29879549 --> == תרומות של המשתמש OriBot229 == * למה ליצור כל הדפים של רש"י על תנ"ך אם נכון לעכשיו אין בהם שום תוספת ביאור? היה יותר נכון ליצור דפים ככל שיש משהו חדש להוסיף לענ"ד * מה הם כל העריכות שבוצעו בכל הדפים של ניקוד תנך? והאם הם בוצעו על סמך דיון כלשהו? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:26, 18 בינואר 2026 (IST) :לגבי העריכות בדפי הניקוד, זה מעבר לנוסח לפי [[מקרא על פי המסורה]], במקום הנוסח הקיים על פי וסטמינסטר. התנהל דיון ב[[שיחה:מקרא#נוסח הכתיב והניקוד]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשפ"ו • 15:31, 18 בינואר 2026 (IST) ::ולגבי דפי רש"י עם ביאור - זה הפרוייקט הנוכחי שאני עובד עליו. היום סיימתי להוסיף פירוש ל[[ביאור:רש"י בראשית ח]]. זה אמנם יקח זמן להשלים את כל 5 חומשי תורה... אבל הכנת הדפים מראש עוזרת. כך גם היה עם פרוייקט ביאור התנ"ך, ואכן עודד רבים להצטרף ולבאר פרקים פה ושם. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 17:00, 18 בינואר 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr">Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]]. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]]. Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate. -- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])<section end="announcement-content" /> </div> 23:02, 19 בינואר 2026 (IST) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=29905753 --> == בקשת הרשאת עורך ממשק == {{הועבר|מ=ויקיטקסט:בקשות ממפעילים}} * אבקש לחדש הרשאה לערוך JS\CSS שהיתה לי בעבר. נחום הפנה אותי להגיש בקשה רשמית כאן (בדיון שלנו ב[[שיחת_משתמש:Ori229#עיצוב_דפי_ביאור_בניידים]]). תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:16, 27 בנובמבר 2025 (IST) *: לשם הבהרה: הבקשה היא להרשאת "עורך ממשק".<br>ההרשאה הוסרה, למיטב זכרוני, עקב אי פעילות, וכעת כשחודשה הפעילות אינני רואה מניעה לחדש אותה, אולם נדרש אישור הקהילה.<br>בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:58, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::לא רואה בעיה. @[[משתמש:Ori229|אורי]], רק בקשה. בינה מלאכותית נוטה לחלק פתרונות שגורמים לתקלות אחרות, כוללניות מדי או אפילו סתם בזבזניות מדי. בבקשה תהיה זהיר עם פתרונות של ai ותבדוק אותם בעצמך - לא רק האם פתר את הבעיה, אלא גם את המסביב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 01:22, 28 בנובמבר 2025 (IST) *::: תודה לך, נריה. מצטרף לבקשה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:53, 28 בנובמבר 2025 (IST) *:::: ברור. (במקרה הזה אני מבין את הרעיון שהציעה ה-AI והוא באמת פשוט, ונטול סיכונים. וכמובן שאני בודק היטב לפני שאני מבצע שינויים). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:55, 1 בדצמבר 2025 (IST) *:בעד. טוב לראות אותך שוב :-) --[[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]] • [[שיחת משתמש:Erel Segal|שיחה]] • י"ד בכסלו ה'תשפ"ו 08:50, 4 בדצמבר 2025 (IST) *::גם אני בעד. במיוחד כשהוא כתב ומבין הרבה מהקוד שכבר קיים אצלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בכסלו ה'תשפ"ו • 01:02, 8 בדצמבר 2025 (IST) *::: ההצבעה נסתיימה. ההרשאה ניתנה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:12, 8 בדצמבר 2025 (IST) *:::: תודה נחום. עדיין אני לא יכול לערוך את [[מדיה ויקי:Mobile.js]] - יכול להיות שלוקח לזה זמן לתפוס - אמתין כמה ימים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:58, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::: זה מוזר. זה אמור להיות מיידי. [[משתמש:Neriah|נריה]], תוכל לנסות לבדוק?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:26, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::הרשאת עורך ממשק דורשת הפעלת אימות דו שלבי בחשבון. בלי שתפעיל אותו, גם אם קיבלת את ההרשאה לא תוכל להשתמש בה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:28, 9 בדצמבר 2025 (IST) *::::::: הוספתי אימות דו שלבי ואכן זה עובד - תודה! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 23:47, 9 בדצמבר 2025 (IST) {{הועבר|סוף}} == מובא בפני דעת הקהילה - עריכות המשתמש {{א|יוסף אומץ}} בדפים של צדקת הצדיק == שלום לכולם. המשתמש אשר טורח מאוד להגיה את הספר [[צדקת הצדיק]] עושה משהו במהלך העריכות שלו שלדעתי אינו מתאים למקומם במרחב הראשי. מכיון שיש בינינו חילוקי דיעות אני מביא את זה לדיון בפני הקהילה לשמוע את דעתם. קחו לדוגמא הדפים האחרונים - [[צדקת הצדיק/קע]] ו [[צדקת הצדיק/קט]]. בעיניי הענין של הדגשת משפטים שלמים הינו סובייקטיבי לחלוטין ולכן אין מקומו במרחב הראשי. אם תהיה - שתהיה במרחב הביאור. בנוסף אני חושב שהדגשת יתר הופך את הדף ל"מכוער לעין". דעתכם בבקשה? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:32, 7 בפברואר 2026 (IST) :שלום וברכה :אני המשתמש. :לא מדובר על הדגשות סובייקטיביות אלא העניין הוא כדלהלן. כל סימן בצדקת בצדיק בנוי מעניין מרכזי וסביבו הולך כל הסימן, דהיינו שיש עניין עקרוני שרבי צדוק מחדש וסביבו הוא מביא ראיות והרחבות. לכן אני רואה לנכון להדגיש את המשפט הזה. :בכל אופן אם אתה רואה לנכון אזי אתה מוזמן לבטל את ההדגשות ואשתדל שלא לחזור לכך בל״נ. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:41, 7 בפברואר 2026 (IST) ::(להבא אשתדל להתחבר מהחשבון.) [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-73521-1|&#126;2026-73521-1]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-73521-1|שיחה]] 21:42, 7 בפברואר 2026 (IST) :::גם אם כדבריך (ולא הבאת ראיות לכך), ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשפ"ו • 22:28, 7 בפברואר 2026 (IST) :::: אני מעדיף שהטקסט יהיה ללא הדגשות. ההצדקה היחידה לדעתי להדגשות בטקסט (שאינן במקור) היא בטקסטים הדורשים או מפרשים קטע מהמקרא, ואז מדגישים את הציטוטים מהקטע הזה, ולעיתים נדירות כשנחוץ להדגיש מילה מסויימת להבהרת העניין. כך עשיתי למשל במהדורה שלי של הילקוט שמעוני. או במרחב הביאור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:16, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::[[מש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]], אזכיר לך את מסקנת הדיון שלא להוסיף הדגשות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 20:53, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::אני רואה שהמשתמש עושה את העריכות מתוך מכשיר נייד... אולי הוא משתמש בעורך חזותית וזה נעשה אוטומטי ההדגשות?... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:40, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::לא ראיתי את מסקנת הדיון… ::::::אפסיק עם העניין בל״נ (וחבל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:08, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::״ ההחלטה מה הענין המרכזי הזה היא אכן סובייקטיבית (אלא אם יש מקור מוסמך (ועדיף מר' צדוק עצמו)) שזה אכן הענין.״ ::::אינו כן, ההחלטה אינה סובייקיטיבית כי ניכר מה הנושא המרכזי ומה מובא סביבו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:09, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::ניכר למי? הטענות שלך ממשיכות להיות סובייקטיביות. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:10, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::ניכר למי שבקיא בכתבי רבי צדוק ולמי שיודע לקרוא טקטסים בעין ביקורתית. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:19, 12 בפברואר 2026 (IST) :::::::שוב, סובייקטיבי. המטרה שלנו כאן היא להביא טקסטים מקוריים כמות שהם, ללא שינויים, כמה ברורים שיהיו. (ואם באמת כדבריך שזה ניכר, ההדגשות מיותרות, שהרי הקורא יבין בלאו הכי) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשפ"ו • 23:24, 12 בפברואר 2026 (IST) ::::::::הקורא לא תמיד מבין את זה כי המהלך הכללי מוסווה לעיתים בהרחבות והוספות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:13, 13 בפברואר 2026 (IST) :::::::::יש לך אפשרות להעלות מהדורה נוספת על פי טעמך במרחב הביאור של האתר. כך שאפשר להתחיל לעצב דפים בדף [[ביאור:צדקת הצדיק]] וכולי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:30, 13 בפברואר 2026 (IST) == הוספת גאדג'ט "תצוגה מקדימה" להערות ולדפים בכלל כברירת מחדל == (מעביר מ[[שיחת תבנית:הערה]]) הודות לתיקון של [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] כל משתמש יכול כעת להגדיר שכאשר סמן העכבר מונח מעל הפניה להערת שוליים, ישנה תצוגה מקדימה של תוכן ההערה. מוזמנים לנסות: "תצוגה מקדימה להערות" (בהגדרות, תחת סעיף ג'אדג'טים), ואז בקרו בדף כלשהו שיש בו הערות שוליים, לדוגמה [[זכרונות לבית דוד/כף הסיידים]]. בוויקיפדיה זה מופעל כברירת מחדל. (יצרתי משתמש חדש בוויקיפדיה, וכאן, כדי לבדוק). זה פיצ'ר נהדר - אפשר שגם פה זה יהיה מופעל כברירת מחדל? תודה, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:14, 8 בפברואר 2026 (IST) :* כל עוד שזה לא גורם נזק במשהו שכבר קיים - אין לי התנגדות. :[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:36, 8 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}} (רק אציין שבויקיפדיה זה אפילו לא גאדג'ט - זה נמצא בהגדרות הרגילות [[ w:מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|כאן]] בפסקה "העדפות קריאה". אני לא יודע איך זה עובד או מה ואיפה צריך לשנות בשביל זה, אבל זה ככה) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 10:29, 8 בפברואר 2026 (IST) :::ראיתי עכשיו שהגאדג'ט עובד גם בטלפון, שם הוא מיותר כיון שתצוגת ההערות בטלפון ממילא עובדת בצורה אחרת (מגרה נשלפת בתחתית המסך), וחמישה הוא יותר מפריע ממועיל. צריך לכבות את זה איכשהו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 11:33, 8 בפברואר 2026 (IST) : אני בעד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::גיליתי איך זה עובד בויקיפדיה - מדובר בחלק מהרחבת מדיה־ויקי בשם [[mw:Extension:Popups|Extension:Popups]], שמאפשרת גם תצוגה מקדימה של דפים, ועוד דברים בסגנון. אני חושב שהיא שימושית וכדאי להוסיף אותה. עם מי צריך לדבר בשביל להוסיף הרחבות (כלומר מי אחראי על התכנה)? מישהו בעמותה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 13:18, 8 בפברואר 2026 (IST) ::: מתייג את [[משתמש:Neriah]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:46, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::להתקנת ההרחבה צריך לפתוח הצבעה כאן ואטפל בזה אם תהיה תמיכה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::רק שימו לב שזה כולל גם תצוגה מקדימה לדפים שאני לא בטוח שאנחנו מעוניינים בה. כל מה שקיים בוויקי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:51, 8 בפברואר 2026 (IST) : אם ככה, אתייג לדיון גם את [[משתמש:Fuzzy]], שאת דעתו ואת עצותיו בנושאים טכניים אני מאוד מעריך. גם משתמשים נוספים ( [[משתמש:Shalomori123]], [[משתמש:Ori229]], [[משתמש:Roxette5]], [[משתמש:Dovi]] ) וכל מי שיש לו דעה בנושא, כולל משתמשים שמגיעים לכאן הרבה ואינם רשומים או שמתקשים להיכנס לחשבון, מוזמנים להצטרף לדיון ולחוות דעתם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:02, 8 בפברואר 2026 (IST) ::בעד. "תצוגה מקדימה לדפים" - לא כל כך רלוונטי בוויקיטקסט, אבל גם לא יפריע. ::בפרט שכשאשר מוצגת ההערה\התצוגה מקדימה בוויקיפדיה, יש שם גלגל שיניים שבלחיצה עליו אפשר בקלות להגדיר את ההעדפות. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 14:12, 8 בפברואר 2026 (IST) :::רוב האנשים לא יתחילו לשנות הגדרות. עד כמה שהסימון הזה יושב מתחת לאף שלהם. לכן ברירת המחדל כל כך חשובה, ולדעתי לברירת מחדל אנחנו לא רוצים תצוגה מקדימה לדפים טקסט. גם לא כל כך לדפי החוקים, אבל זה כבר המגרש של fuzzy. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:23, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::אני חושב שאפשר לכבות תצוגה מקדימה של דפים בהגדרות ההרחבה. והמימוש של התצוגה המקדימה של ההגדרות יותר עקבי, וגם מציג את השוני בין סוגי הערות. אני חושב שבאופן כללי יש עדיפות להרחבות על פני גאדג'טים. אמנם נכון שלתצוגה מקדימה של דפים יש פחות הגיון אצלנו. לכן אני עדיין {{בעד}} הוספת ההרחבה, כנראה עם תצוגה מקדימה של דפים כבויה כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:22, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::כמה שזכור לי אין הגדרה לזה. תבדוק בתיעוד ההרחבה ששלחת. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:25, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::אכן לא מצאתי שם משהו כזה. אבל זה כן מוסיף אופציה לכבות את זה להגדרות המשתמש, אז אמורה להיות אפשרות להגדיר ברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"א בשבט ה'תשפ"ו • 15:47, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::: נריה, תוכל בבקשה לברר עבורנו אם יש אפשרות כזו? זה חשוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:52, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::טכנית זה לא דבר שמורכב לעשות. אבל ההרחבה עצמה נועדה לתצוגת פופאפ של דפים, ועל הדרך הוסיפו לה הפניות. אז מה האינטרס שלהם לאשר הוספת משתנה כזה? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:45, 8 בפברואר 2026 (IST) ::::::::אגב. ההרחבה pageImages שביקשנו להתקין באפריל 24 תתותקן מחר בצהריים. היא גם תלות חובה של פופאפ. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 23:49, 8 בפברואר 2026 (IST) :::::::::חשבתי על זה עוד, ואני חושב שתצוגה מקדימה לדפים דוקא עשויה להיות שימושית במקרים מסוימים (למשל הפניות, תצוגה מקדימה עשויה מאוד להקל על הקריאה אם במקום לפתוח את ההפניה ניתן יהיה להסתכל בה בתוך אותו דף). צריך לראות איך גורמים שיוצג הטקסט הנכון, ולא תבניות ניווט המופיעות בראש הדף וכד'. אפשר בהגדרות ההרחבה להחליט על דפים מסוימים שלא תוצג עבורם תצוגה מקדימה אם רוצים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ב בשבט ה'תשפ"ו • 16:10, 9 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::לא מכיר את ההרחבה מספיק, ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו. איך אפשר לבטל תצוגה מקדימה לדפים מסויימים? האם ניתן לעשות את זה באופן גורף לכל הדפים המתחילים ב-x במרחב הראשי, ושבשאר המרחבים זה לא יהיה בכלל? האם זה דברים שמוגדרים צד לקוח או צד שרת? ::::::::::כמה שזכור לי אי אפשר לעשות אף אחד מהדברים שכתבתי כאן, אולי מלבד ביטול המרחבים מסויימים. אבל אשמח שתראה לי שאני טועה, ואז אולי יהיה אפשר לחשוב על זה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST) :::::::::::יש תצוגה מקדימה רק לדפי תוכן. :::::::::::יש הגדרת צד שרת לכיבוי התצוגה המקדימה לדפים מסוימים, פשוט נותנים רשימת דפים (שמות קאנוניים שלהם), אם מכבים לדף מסוים זה מכבה גם לדפי המשנה שלו. :::::::::::הטקסט המוצג מוגדר באמצעות ההרחבה [[mw:Extension:TextExtracts|Extension:TextExtracts]]. :::::::::::[[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 14:00, 10 בפברואר 2026 (IST) ::::::::::::לדעתי יותר עבודה מתועלת. הרבה מדפי התוכן נמצאים במרחבים כמו קטגוריה, קטע ועוד. דווקא לחלק מהם אולי אפשר, בעוד שלרוב הדפים במרחב הראשי אני לא חושב שצריך. ::::::::::::אנסה לברר האם יש אפשרות להתאים את ההרחבה שתאפשר הפעלה רק של תצוגה מקדימה להערות, ואם כן אוכל להתאים את ההרחבה גם בעצמי (אך יקח קצת זמן עד שאגיע לעשות את זה). ואם יאשרו נוכל להתחיל בזה. ::::::::::::אלא אם שאר העורכים חושבים התצוגה מקדימה לדפים תועיל, אני חושב שיותר תזיק. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:14, 10 בפברואר 2026 (IST) :{{שבירה|:::::::::::}} : ביררתי עכשיו עם האחראים במדיה ויקי. ככל הנראה ניתן להתקין את ההרחבה רק עבור רפרנס, ולא להפעיל תצוגה מקדימה לדפים כברירת מחדל, אלא מי שרוצה יוכל להפעיל לעצמו בהעדפות. בצורה הזו יהיה אפשר גם בתקופה הראשונה לבדוק את הפיצ'ר בעצמנו, להגדיר מה שאנחנו רוצים, ואם מתישהו יתאפשר לבטל את הגדרת ברירת המחדל של כיבוי הפיצ'ר. כיבוי הגדרות בשרת אמנם מעט מטריח, אך לדעתי זה הפתרון הטוב ביותר עבורנו בשלב זה. : מתייג את [[משתמש:Nahum|נחום]], [[משתמש:Ori229|אורי]], [[מש:Roxette5|Roxette5]], [[מש:הירש אייזנשטיין|הירש]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:19, 10 בפברואר 2026 (IST) ::{{בעד}}, אם זה אכן אפשרי. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשפ"ו • 17:06, 10 בפברואר 2026 (IST) ::אין לי עמדה בעניין. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:44, 10 בפברואר 2026 (IST) ::לא הבנתי הכל... אבל אני {{בעד}} כל דבר שיקדם תצוגה של הערות השוליים (כברירת מחדל). [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:08, 10 בפברואר 2026 (IST) :: {{בעד}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 10 בפברואר 2026 (IST) [[משתמש:Neriah|נריה]], היכן הדברים עומדים? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 18:57, 7 במרץ 2026 (IST) : תקוע. [[phab:T417314]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:45, 8 במרץ 2026 (IST) :: לא הצלחתי להבין האם יש בעייה טכנית שהתוסף לא בשל עדיין או מה בדיוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:31, 8 במרץ 2026 (IST) ::: כרגע ההרחבה לא מאפשרת את זה. אשתדל להסתכל בקרוב האם ההרחבה בנויה בצורה שתאפשר לדחוף שינוי כזה בקלות ואם כן אניע את זה בעצמי. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 11:42, 8 במרץ 2026 (IST) :::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::אפשר לפחות להפעיל את הגאדג'ט כברירת מחדל בינתיים, עד שיהיה ניתן (אם בכלל) להוסיף את ההרחבה? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:23, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: איך עובד הגאדג'ט בניידים? אם אני זוכר נכון, אמרת משהו על כך שהוא לא מספיק טוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 13:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::הוא עובד באותה צורה כמו במחשב, כשהדרך שבה הוא אמור לעבוד היא לא להציג כלום, כי בטלפון ממשק ברירת המחדל של הצגת הערות טוב בפני עצמו. אם אפשר לכבות אותו לחלוטין בטלפון זה יהיה הכי טוב. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 13:18, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::: תבדוק האם כעת זה בסדר. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:51, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::אכן. אבל התבססות על הסקין עלולה ליצור בעיות עם מי שמשתמש בו גם במחשב, או משתמש באחר בטלפון. אין דרך אחרת לעשות את זה? :::::::::גם אם לא זה בסדר, ולדעתי אפשר להפעיל כברירת מחדל. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::::: סקינים אחרים בנייד לא כוללים תצוגה מקדימה של הערות. מי שמשתמש ב־minerva במחשב, יכול להסתדר כמו שחי עד היום :). [[משתמש:Nahum|נחום]], אישורך? (היחיד שתמך בהרחבה ולא הביע דעה לגבי הגאדג'ט.) [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::::::::::: אני לא משתמש בטלפון לוויקיטקסט כמעט אף פעם. במחשב זה אכן לא כ"כ משנה לי כך או כך. עשו כרצונכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 08:41, 9 במרץ 2026 (IST) : {{בוצע}}. תודה למגיבים בדיון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:27, 9 במרץ 2026 (IST) == תרשים של פסוקים - מנותח תחבירית על פי טעמי המקרא == אני מזמין את מי שמתעניין בטעמי המקרא להעיף מבט [[משתמש:Ori229/ארגז חול/בראשית א/תרשים טעמים|כאן]] וכן [[:תבנית:משתמש:Ori229/ארגז חול/מבנה-טעמים|בתבנית]] (הזמנית). שאלות\הערות\הצעות לשיפור - אשמח לדיון בדף השיחה של אחד משני הדפים. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 20:27, 10 בפברואר 2026 (IST) == שגיאות בטעמי המקרא == שלום, השבוע ניגשתי ללמוד את הפטרת פרשת השבוע (משפטים) הלקוחה מספר ירמיהו, והופתעתי לגלות שגיאות בטעמים בדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]]. הדף הזה אינו מקור לכשעצמו אלא "שואב" את הטקסט שלו מהדף [[:ירמיהו טעמים]], שם אני מוצא את אותן הטעויות. אבל במקור אחר בויקיטסקט, [[:ירמיהו לד/טעמים]] הטעמים תקינים וללא טעויות. הטעויות שמצאתי (ייתכן שישנן עוד): [לד ט] לְ֠שַׁלַּח - צריך להיות לְ֠שַׁלַּ֠ח [לד כא] וּבְיַד - צריך להיות וּבְיַ֗ד למה יש במסגרת ויקיטקסט שתי גירסאות שונות של אותם טעמי המקרא, ומדוע יש הבדלים ביניהם? איך פותרים את העניין - בתקווה לא בתיקון ידני מייגע? אגב, אם הדף [[:קטגוריה:הפטרת משפטים]] אמור להכיל את ההפטרה המלאה, יש לתקן ולהוסיף בסוף שני פסוקים (ירמיהו לג, פסוקים כה-כו). [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 16:34, 13 בפברואר 2026 (IST) :הדפים שדפי ההפטרה שואבים מהם הם גרסאות ישנות ופחות טובות. צריך לטפל בענין איכשהו, בזמן האחרון יש התקדמויות בענין. לענין הוספת הפסוקים - זה אכן תיקון ידני בכל מקום שנצרך. שבת שלום, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ"ו בשבט ה'תשפ"ו • 16:49, 13 בפברואר 2026 (IST) ::שבוע טוב. כן, צריך לטפל בדפים הישנים. בינתיים עדיף לחפש את ההפטרות [[מקרא על פי המסורה/תורה|כאן]]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:12, 14 בפברואר 2026 (IST) :::רק חבל שאף אחד לא אמר לי שהשבוע לא קוראים את הפטרת משפטים אלא את הפטרת שקלים.. 🤦🏻‍♂️😁 :::תודה על התגובות ולכל העוסקים במלאכה. [[משתמש:Itaych|Itaych]] ([[שיחת משתמש:Itaych|שיחה]]) 22:40, 14 בפברואר 2026 (IST) == הגהת מלאכת שלמה על המשנה == שלום לכולם עד כה סיימתי הגהת מלאכת שלמה עד מסכת שביעית בעזרת המקור שהיה בידי, וחסר לי מקור להמשך. היכן ניתן למצוא קובץ מקור אמין להגהת מלאכת שלמה ממסכת תרומות והלאה? אשמח לסיוע {{א|Dovi}}, {{א|Nahum}}. בברכה, [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 21:46, 23 בפברואר 2026 (IST) :קודם כל [[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]], יישר כוחך! :מה כוונתך "קובץ מקור"? אתה מתכוון לטקסט מוקלד של פירוש מלאכת שלמה, או לסריקת מקור (כתב יד או דפוס) להתבסס עליו? :אם אתה זקוק לטקסט מוקלד, אז אפשר להוריד אותו באתר [https://www.sefaria.org.il/texts/Mishnah/Acharonim%20on%20Mishnah/Melekhet%20Shelomoh ספריא], מסכת אחרי מסכת. ונראה שהדברים כבר הועתקו כאן ב[[מלאכת שלמה על המשנה|וויקיטקסט]]. :ואם אתה זקוק למקור להתבסס עליו, אז יש את המשניות בדפוס וילנא. ויש גם כתבי יד על רוב סדרי המשנה, כולל את עצם כתב יד קדשו של המחבר, שאפשר להוריד [https://www.nli.org.il/he/search?projectName=NLI#&q=creator,contains,%d7%a2%d7%93%d7%a0%d7%99%2c%20%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94%20%d7%91%d7%9f%20%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%94%2c%201567-1630 באתר הספריה הלאומית]. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 07:05, 24 בפברואר 2026 (IST) ::ברוך תהיה! התכוונתי אכן לסריקת מקור. בע"ה אחפש באתר הספריה הלאומית. תודה רבה על הסיוע המהיר.[[משתמש:יוסי סרי|יוסי סרי]] ([[שיחת משתמש:יוסי סרי|שיחה]]) 10:40, 24 בפברואר 2026 (IST) == מקומו שלמרחב הביאור == אני יודע שזה כבר נדון מספר פעמים בעבר, והמצב הנוכחי הוא מה שהוחלט עליו, ועם זאת אני מעונין לפתוח מחדש את הדיון באשר לשייכות מרחב הביאור לויקיטקסט.{{ש}} ראשית אבהיר, שאיני מתכוון חלילה למחיקתם של הטקסטים המצוינים שנכתבו כאן, אלא להעברתם למקום אחר.{{ש}} ולגופו של ענין: מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו, ולא יצירת יצירות חדשות. מקומם הראוי של טקסטים חדשים, גם כאלו שנועדו לבאר טקסטים קימים, הוא לכאורה בויקיספר (ועיינו בדפים הרלבנטיים ב[[b:en:Wikibooks:Annotated texts|ויקיספר האנגלית]] וב[[s:en:Wikisource:Annotations|ויקיטקסט האנגלית]]).{{ש}} אני חושב שיש מספר יתרונות בהעברה שאני מציע. ראשית, כמובן, ההפרדה בין הפרויקטים, שיש בה משום תועלת בריכוז המאמצים בכל אחד מהם בתחומים ששייכים לו יותר. אמנם מעבר להפרדה גרידא, ויקיספר תרוויח הרבה מטקסטים חדשים באיכות גבוהה, זה עשוי מאוד להעלות את התעבורה לויקיספר, וכך יבואו גם אנשים אחרים שיועילו למיזם החשוב הזה, שאין לו כרגע הרבה תורמים. אני חושב שגם הטקסטים עצמם ירוויחו יותר חשיפה כך, אם הם לא במרחב בפני עצמם, אלא נמצאים במרחב ראשי של מיזם (ניתן כמובן להשאיר את הקישורים אצלנו). בברכה, [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 14:48, 25 בפברואר 2026 (IST) :שלום [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]], הדיון הזה קיים מאז הקמתו של Wikisource, והייתי שותף לדיונים על הניסוחים באנגלית. אפילו עצם הניסוח שלך שנוי במחלוקת: "מטרת ויקיטקסט הנגשת טקסטים קימים, '''בצורתם כפי שכבר נכתבו ויצאו'''". האם זוהי המטרה? או האם המטרה היא להיות '''ספריה''' של מהדורות איכותיות שניתן לקרוא וללמוד אותן? :באנגלית החליטו לאפשר ספרים מבוארים (Annotated Texts) בהגדרות מסוימות, תוך כדי מודעות גמורה שמדובר על סוג שהוא "גבולי", בעצם "קו תפר" או אזור אפור בין Wikisource ל-Wikibooks. שים לב שאפילו להוסיף פיסוק לטקסט עברי שאין בו פיסוק, או [[ספר הרקמה/שער לב|עיצוב של ספר דקדוק]], כמו שאנחנו רגילים לעשות כאן בוויקיטקסט, או לתעד הבדלי נוסח בדף העריכה בלבד, פסול לפי הכללים באנגלית. :חלק מהבעיה, כבר מההתחלה, נובעת מהמציאות השונה בין הספרות הקיימת בנחלת הכלל באנגלית, לעומת העברית. באנגלית קיימת ספרות ענפה שניתן להמיר אותה לגירסה דיגיטלית זהה לדפוס, והוא שימושי לחלוטין. יש אפילו ספרות מבוארת מודפסת באנגלית שכבר נכנסה לנחלת הכלל. זה לא המצב בעברית. :בוויקיטקסט עברית, אנחנו עוסקים בשני סוגים של טקסטים שהם בנחלת הכלל, המהווים כ-90% מהחומר הנמצא כאן (כי הם הרוב המכריע של נחלת הכלל בעברית): הספרות התורנית הקלאסית, וספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו הופכים את שני האוצרות הללו, שאינם נגישים ואינם בעלי שימוש לקהל בצורתו המודפסת, לספרים דיגיטליים ושימושיים לכל דבר ועניין, תוך כדי קישוריות רבה ביניהם (כי אף אחד מהחיבורים האלה לא עומד לבד, להבדיל מרומן כמו Huckleberry Finn באנגלית). אין יתרון בהגבלת השימושיות הזאת. :כמו כן לגבי ביאורים של ממש: המקום הטבעי עבורם הוא ביחד עם שאר הספרות הקשורה באופן ישיר אליהם, ועם הקהילה שעובדת על אותה ספרות ביחד. לדעתי להעביר אותם יזיק, הן לחשיפה אליהם, הן לשיתוף פעולה קהילתית בבנייתם (קהילה שיש בה מומחיות רבה ב"ה), והן לאפשרות להשתמש בתשתית שהתפתחה כאן (ניתן לקשר אל פסוק או משנה או חוק מתוך ויקיספר, אך אין אפשרות "לצטט" אותו, וזה גם יכול להיות יותר מסובך). מקומם הטבעי והקהילתי של ספרים מבוארים הוא בתוך אתר שהוא ספריה, ולא עם מדריכי לימוד עבור בישול, שפות, חשבון, או איך לשחק שחמט. :הצעה להגדרה ברורה: כאן בוויקיטקסט אנחנו מכילים כל מהדורה של טקסט שהיא '''על בסיס ישיר מקור קיים''' (וכוללת בתוכה את המקור הקיים). בין אם מוסיפים בה פיסוק, פיתוח ראשי תיבות, קישורים, הערות שוליים טכניות, או ביאורים. כמובן בתנאי שהדברים יהיו שקופים, ויש הסבר לדרך שבה נבנתה המהדורה. עצם העובדה שיש מרחב נפרד בשם "ביאור", היא די והותר כדי להבהיר שהביאור ליצירה הוא מעשה קהילתי. :נ.ב. בזמנו, כשהיו דיונים באנגלית על "האזור האפור" בין ויקיטקסט לוויקיספר, הצעתי שהתורמים יכתבו הנחיות עריכה ליצירות מיוחדות הדורשות שיקול הדעת, ואי אפשר להסתפק בהן בהקלדה ישירה מתוך סריקה. התגובה באנגלית הייתה חד-משמעית: "מה, אנחנו נעסוק במחקר?" אז הם נשארו באנגלית עם הקלדות מול סריקות כמעט באופן בלעדי, ועד היום אין במה רצינית באנגלית ליצירתן של מהדורות מבוארות או קהילה שעוזרת בכך. אבל כאן בוויקיטקסט הוכחנו שניתן לתת במה חופשית לעריכת ספרים (כולל ביאורים), ולהגיע לתוצאות איכותיות ומדהימות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 15:48, 25 בפברואר 2026 (IST) ::תודה רבה על ההבהרה, אלו אכן נקודות טובות מאוד. אני חושב שכדאי ליצור דף הסבר לנושא, כדי שלא יתעוררו שוב שאלות כאלו. אני חושב שהמקום הראוי הוא [[ביאור:מבוא]], כרגע הוא מדבר ברובו על הביאור לתנ"ך, ולא באופן כללי על הביאור ומקומו. את הקטסט הקיים שם כבר אפשר אולי להעביר ל[[ביאור:מקרא]] או מקום דומה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ח' באדר ה'תשפ"ו • 15:55, 25 בפברואר 2026 (IST) == [[תבנית:מגירה]] הפסיקה לעבוד היום == כך גם לגבי תבניות נוספות שיש בה מידע "מתקפל", והדבר משפיע בין השאר על כל דפי הפסוקים (כגון [[:קטגוריה:בראשית א א]]). מישהו יודע מה הגורם? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 19:53, 5 במרץ 2026 (IST) :אם זו בעיה כללית עם תיבות מתקפלות, הייתי מנחש שקרה משהו ברמת התכנה למחלקה NavFrame, שהיא מה שנמצא מאחורי הקלעים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 19:59, 5 במרץ 2026 (IST) ::לא קשור לבעיה ישירות, אבל ב[[w:en:wp:NavFrame|דף הויקיפדיה האנגלית על NavFrame]] מצוין שהפסיקו להשתמש בה ועברו לדברים אחרים. אולי לשנות את התבניות בצורה הזו יפתור את הבעיה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ט"ז באדר ה'תשפ"ו • 20:20, 5 במרץ 2026 (IST) :::אני מהמר שזה קרה בגלל ניתוק מערכתי מכוון של ג'אווסקריפט עקב בעיות אבטחה. המון דברים לא עובדים. [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ([[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]]) 21:28, 5 במרץ 2026 (IST) ...חזר לעבוד. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:16, 6 במרץ 2026 (IST) == עיצוב תבנית {{תב|צ}} נראית לי שונה ממה שהיה בעבר... == ממה שזכור לי - העיצוב של התבנית הייתה קצת שונה. גם צורת הגופן היה שונה וגם הצבע היה יותר סגול ממה שזכור לי... מישהו אחר רואה את זה? דוגמה: {{צ|עיצוב של תבנית הציטוט}} [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:57, 8 במרץ 2026 (IST) :לפני חודשיים שיניתי את הצבע לכהה יותר, כדי שלא יראה כמו לינק. [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%3ACommon.css&diff=2976171&oldid=2973736 ראה כאן]. אפשר לשנות לקצת יותר בהיר אולי, אבל לטעמי טקסטים צבעוניים מדי משדרים משהו חובבני. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 08:30, 8 במרץ 2026 (IST) ::לא לענין התוכן, אבל אולי כדאי להעביר את העיצוב מcommon.css למקום שקשור לתבנית, שיהיה קל יותר לראות את הקשר ולדעת איפה לשנות (וגם שלא רק עורכי ממשק יוכלו לשנות). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 08:34, 8 במרץ 2026 (IST) :::אני מסכים עם הירש, אבל מכיוון שמדובר על הרבה תבניות שמשתמשות ב-common.css נחכה לשמוע דעות נוספות לפני שעושים שינוי גדול. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 09:19, 8 במרץ 2026 (IST) :::: אני לא חושב שיש בעייה שהציטוט ייראה כמו לינק, שכן ללינקים יש תמיד קו תחתי, וציטוט ללא קו תחתי איננו נראה כלינק.<br>אני גם מסכים עם הירש לגבי המקום הראוי לעיצוב.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:41, 8 במרץ 2026 (IST) :::::רק אצין את העובדות - לפחות אצלי אין קוים מתחת קישורים. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 12:12, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: אם ככה אז צריך לשנות את הצבע. כרגע הוא כהה מדיי וכמעט לא ניתן להבדיל בינו לבין הצבע הרגיל. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:14, 8 במרץ 2026 (IST) ::תודה על ההסבר. מוזר לי כי נראה לי מעבר לצבע יש גם שינוי בגופן. אבל כנראה שזה רק ענין של הצבע. הייתי מעדיף קצת יותר הבלטה של הצבע כי כרגע זה לא נראה מספיק כציטוט לענ״ד. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:11, 8 במרץ 2026 (IST) :::העברתי את העיצוב לתבנית, וכן שיניתי את הצבע לכחול-כהה המקורי. מוזמנים לשנות את התבנית לדייק את הצבע\פונט\גודל. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 15:36, 8 במרץ 2026 (IST) ::::מצוין. רק אציין שהתכוונתי לשימוש ב[[mw:help:TemplateStyles|templatestyle]], ולא להכנסה לתוך התבנית עצמה, כך שעדיין תישמר הקריאות של התבנית (וגם יכולת שינוי של משתמש וכד'). [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 15:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::::: [[משתמש:Ori229|אורי]], אם אפשר - כשאתה נתקל בתבנית שנמצאת בשימוש רב, בדוק שהיא מוגנת. הפעלתי עכשיו הגנה על התבנית הזו, שנמצאת בשימוש במעל 110k דפים וכל אנונימי היה יכול לערוך אותה ולהשחית ברגע כמות עצומה של דפים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:08, 8 במרץ 2026 (IST) :::::: templatestyle - רעיון טוב - בוצע. הגנה - צודק. תודה לשניכם, [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 21:57, 8 במרץ 2026 (IST) :::::::תודה רבה וסליחה על הטירחה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:02, 8 במרץ 2026 (IST) לצערי אני מוצא שיש תוצאת לווי להתיקון שביצעתם. עכשיו - כל עיצוב שהייתה לפני התבנית {{תב|צ}} כבר לא באה לידי ביטוי. כך שבכל דפי הזהר כאשר הדגשתי פסוקים מסוימים על ידי כך: <nowiki>'''{{צ|ציטוט הפסוק}}'''</nowiki> - התוצאה היא עכשיו שהפסוק אינו מודגש. הכל עכשיו צריך לשנות כך כדי שיוצג עכשיו - <nowiki>{{צ|'''ציטוט הפסוק'''}}</nowiki>... יש משהו שאפשר לעשות? כבר הלכתי לפי הסגנון הזה לאורך המון דפים ונראה חבל עכשיו שהכל יורד לטמיון...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:21, 8 במרץ 2026 (IST) :גרוע מכך - לא רק שהכל ירד לטמיון אלא שגם עכשיו כל המילים שבאו לאחר הציטוט הינן מודגשות. נראה כי בפועל העריכה עשתה נזק בהמון דפים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:24, 8 במרץ 2026 (IST) :נראה לי שאפשר להדגיש בcss, כך שאפשר לטפל בזה בדף הסגנון. [[מש:Ori229|אורי]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 22:26, 8 במרץ 2026 (IST) ::אבל אינני רוצה שכל ציטוט תהיה מודגש. רק במקרים נקודתיים... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:39, 8 במרץ 2026 (IST) לא ירדתי לסוף כל השינויים שנערכו בתבנית, אבל במסגרתם, התבנית מוסיפה כרגע רווח מיותר. זה לא נורא כשהציטוט בא לבדו, אבל אם יש אות שימוש לפניו זה מפריע. למשל: <nowiki>יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}</nowiki> ⇐ יש להאריך ב{{צ|שמע ישראל}}, עם רווח עודף בתוך המילה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:30, 8 במרץ 2026 (IST) :בן עדריאל - תיקנתי. :Roxette5 - אני לא בטוח שהבנתי. תוכל להפנות לדוגמה? [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:49, 8 במרץ 2026 (IST) ::אני חושב שמחיקת הרווח המיותר תקנה גם את זה. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט באדר ה'תשפ"ו • 23:01, 8 במרץ 2026 (IST) ::אכן ככל הנראה הירש צדק. הבעיה הלכה לה כנראה עקב תיקון הרווח. תודה רבה לכם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:35, 9 במרץ 2026 (IST) == [[תבנית:ניווט טעמים]] == בוקר טוב ושבוע טוב לכולם, ב[[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] המופיע בראש בפרקי התנ"ך במקרא על פי המסורה, לדוגמה [[יהושע ב/טעמים]], הקישור בשם הספר אינו מוביל למקום הנכון. במקרה של [[יהושע ב/טעמים]] הקישור אמור להביא אותנו אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. יכול להיות שאין אפשרות לקדד דבר כזה בתוך התבנית, אך חשבתי שניתן ליצור דפי הפניה לצורך הזה. לדוגמה, דף כגון [[יהושע/טעמים]] שיפנה אל [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע]]. ואז רק צריך לשנות [[תבנית:ניווט טעמים|סרגל הניווט]] כדי שהקישור בשם הספר יפנה אל [[יהושע/טעמים]]. אך [[תבנית:ניווט טעמים|התבנית]] מורכבת, וכמו כן לגבי [[תבנית:סרגל ניווט]] שהיא מיוסדת עליה, ואינני מבין איך לעשות את זה. או אולי יש פתרון אחר לגמרי. אודה למי שיכול לעזור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 09:22, 8 במרץ 2026 (IST) :מעביר את הדיון ל[[שיחה:יהושע ב/טעמים]]. [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 11:59, 9 במרץ 2026 (IST) == דפי התלמוד הבסיסיים == ראו [[שיחה:ברכות ח א]]. אחד הלומדים מתלונן שם על ריבוי הציונים למקורות הפסוקים. לענ"ד הפתרון הרצוי הוא להעביר את כל ציוני הפסוקים להערות בתחתית עמוד הגמרא. מי שיכול לעשות זאת באמצעות בוט לרוחב כל התלמוד הבבלי, תבוא עליו הברכה ושכרו כפול מן השמים. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:57, 8 במרץ 2026 (IST) : [[מיוחד:הבדלים/2996035|משהו כזה]]? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 12:08, 8 במרץ 2026 (IST) :: כן, זה מה שעלה בדעתי. נמתין אולי יום או יומיים אולי האלמוני יגיב. ארצה לשמוע את דעתו אם הוא זמין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:24, 8 במרץ 2026 (IST) == ספר [[אורות]] - כדאי להעביר אל דפי משנה כך ששם הדף יהיה ברור == שלום לכם. האלמוני העיר בצדק כי בדף כמו [[אורות המלחמה פרק א]] - עלול הדבר להיראות כספר בשם "אורות המלחמה". כך שבמקרה כזה נראה כי משתלם להעביר את כל הדפים אל סגנון של דפי משנה - '''אורות/המלחמה/א''', וכולי. {{ש}} אני מעדיף אם מישהו יכול לעשות את זה בקלות על ידי הרצת תוכנה. אם לא - תודיעו לי ואני אשקול לעשות את זה ידנית כשיהיה לי פנאי (אם אין התנגדות לכך). תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:07, 8 במרץ 2026 (IST) : אני רואה שכך נהוג גם ב"אורות מאופל" האחרים - [[אורות ישראל ותחייתו פרק א]], [[אורות ארץ ישראל פרק א]]. צריך להחליט על שם לכל אלו, ואעביר בעזרת הבוט. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:23, 8 במרץ 2026 (IST) :: "בעוילם" הספרים כן נקראים אורות המלחמה וכו', וככל הידוע לי, השם אורות מאופל לא מוכר. כך שלדעתי אולי אפשר להשאיר את המצב כיום. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:25, 8 במרץ 2026 (IST) :::"אורות המלחמה" ספציפית מוציא את הרב קוק מליטריסט אז יש כאלה שמקפידים שלא לקרוא לו כך. [[משתמש:בברוך|בברוך]] ([[שיחת משתמש:בברוך|שיחה]]) 13:12, 22 במרץ 2026 (IST) ::: נראה לי עדיף לשים הכל פשוט תחת "אורות/". בלי ה"מאופל".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:05, 22 במרץ 2026 (IST) == שווא נע ודגש חזק ביוניקוד == אני שמח להודיע שבזכות מאמציו של [[משתמש:Bdenckla|בן דנקלה]], תווים חדשים ל'''שווא נע''' ו'''דגש חזק''' התקבלו במערכת היוניקוד. לדבריו, הם מתוכננים לצאת לפועל בגרסה 18 של יוניקוד, הצפוי להתפרסם בחודש ספטמבר השנה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:38, 9 במרץ 2026 (IST) :כל הכבוד! [[משתמש:Ori229|&#45;- אוֹרי]] ([[שיחת משתמש:Ori229|שיחה]]) 22:15, 9 במרץ 2026 (IST) ::מדהים שאדם אחד יכול להשפיע על תקן יוניקוד העצום. מלוא ההערכה! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' בניסן ה'תשפ"ו • 10:08, 24 במרץ 2026 (IST) ::: ייאמר לשבחו של הצוות הניהולי האחראי לתקן יוניקוד שהוא פתוח וקשוב לצרכי הקהילות השונות ומקיים בעצמו "כקטון כגדול תשמעון" ובוחן באופן ענייני כל פנייה רצינית, יהא הפונה אשר יהא. הם לא נרתעים מחדשנות ולפעמים חוזרים בהם כעבור תקופה אם נראה להם ששינוי מסויים בדיעבד לא היה מוצדק. ככה צריך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:24, 24 במרץ 2026 (IST) == <span lang="en" dir="ltr"> Bot Flag Request for [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] </span> == <div lang="en" dir="ltr"> Appologies for posting in English. Also, I could not locate a dedicated page for bot request in {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}, so I am posting here. Please direct me to the correct page if one exists. Thank you. * '''Bot name''': [[{{ns:User}}:SchlurcherBot]] * '''Bot operator''': [[commons:User:SchlurcherBot]] * '''Bot task''': Automatically convert links from <code>http://</code> to <code>https://</code> (secure protocol migration) * '''Technical details''': Please see [[meta:User:SchlurcherBot]] for full details, including the expected number of affected URLs on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}}. * '''Bot flags on other projects:''': [[meta:Steward_requests/Bot_status/2025-12#Global_bot_status_for_User:SchlurcherBot|Global bot status granted]]. Also flagged on [[w:en:Wikipedia:Bots/Requests for approval/SchlurcherBot|English Wikipedia]], [[w:de:Wikipedia:Bots/Anträge_auf_Botflag/Archiv/2025#2025-02-14_–_SchlurcherBot|German Wikipedia]], [[w:fr:Wikipédia:Bot/Statut/Archive_12#(Traité)_SchlurcherBot|French Wikipedia]], [[w:it:Wikipedia:Bot/Autorizzazioni/Archivio/2025#SchlurcherBot|Italian Wikipedia]], [[w:pl:Wikipedia:Boty/Zgłoszenia/2025#Wikipedysta:SchlurcherBot|Polish Wikipedia]], [[w:pt:Wikipédia:Robôs/Pedidos_de_aprovação/Arquivo/2025#SchlurcherBot|Portuguese Wikipedia]], and [[commons:Commons:Bots/Requests/SchlurcherBot2|Commons]]. For a full list, see: [[sulutil:SchlurcherBot]] * '''Comment''': The bot is globally approved and active on the top 10 Wikipedia projects. As this wiki has opted out of the global bot policy, I am requesting permission to perform these link updates on {{#language:{{CONTENTLANGUAGE}}}} {{SITENAME}} as well. Please let me know if a local bot flag can be granted or if you have any questions. Thank you. --[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 18:11, 21 במרץ 2026 (IST) </div> :the specific page for bot flag requests is [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]]. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 22:28, 21 במרץ 2026 (IST) : Not all websites support secure protocol. Won't an https request to a website not supporting it cause the link to be broken?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:42, 21 במרץ 2026 (IST) ::As stated in [[meta:User:SchlurcherBot|the bot's user page]], it checks to see if the https version is the same. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • ג' בניסן ה'תשפ"ו • 23:39, 21 במרץ 2026 (IST) :as suggested. Thank you [[ויקיטקסט:בקשות לדגל בוט]] I will copy the discussion to--[[משתמש:Schlurcher|Schlurcher]] ([[שיחת משתמש:Schlurcher|שיחה]]) 00:09, 22 במרץ 2026 (IST) == שגיאת כתיב? == אני חושב שיש שגיאת כתיב בשם הדף [[ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-19794-44|&#126;2026-19794-44]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-19794-44|שיחה]] 18:31, 30 במרץ 2026 (IDT) :שלום. אתה מוזמן לתקן בעריכה של הדף. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 30 במרץ 2026 (IDT) : אנא הסבר, פרט ונמק בדף השיחה [[שיחת ביאור:דקרט והתנ"ך: האם אלוהים עשוי להתעות אותנו?]]-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 30 במרץ 2026 (IDT) == Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) == Hello everyone, This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as <code>Module:Itemgroup/list</code>). '''The Change:'''<br /> Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''. '''What You Need To Do:'''<br /> To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search. '''Deadline:'''<br /> We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles. Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 20:11, 3 באפריל 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&oldid=29941252 --> : מישהו פה יודע האם יש לנו כאן תבניות ויחידות לואה שזקוקים לעדכון כפי שמתואר כאן? באילו תבניות ויחידות בדיוק מדובר?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:35, 4 באפריל 2026 (IDT) ::עברתי על הרשימה המקושרת ואין כאלו. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ו • 10:24, 5 באפריל 2026 (IDT) == Request for comment (global AI policy) == <bdi lang="en" dir="ltr" class="mw-content-ltr"> Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}} A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}} [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] ([[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]]) 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT) </bdi> <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30424282 --> : מי שיכול מוזמן לקרוא את ההצעה ולהצביע שם. ההצעה מציעה חובת גילוי נאות על שימוש בבינה מלאכותית, '''מלבד במקרים''' של שימוש בסיסי מסוגים ספציפיים שפורטו שם, '''כולל תרגום מכונה''', שבו הם מציעים '''שלא''' תהיה חובת גילוי. אמיר אהרוני הביע שם התנגדות מנומקת לסעיף האחרון ואני השתכנעתי ומסכים איתו, ולפיכך הצבעתי נגד וממליץ גם לכם לקרוא את דבריו ולהחליט בעצמכם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:05, 26 באפריל 2026 (IDT) == <span lang="en" dir="ltr">Vote now in the 2026 U4C election</span> == <div lang="en" dir="ltr"> <section begin="announcement-content" /> Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC]. Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,<section end="announcement-content" /> </div> [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT) <!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&oldid=30513860 --> l4vog74s8m5n4tmkhiw9jc9zcw4xp4a 116 5521 3017734 2952567 2026-05-27T15:36:45Z Fuzzy 29 3017734 wikitext text/x-wiki <שם> חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 <מאגר 2000766 תיקון 2161820 תקן 147592 קוד a163Y00000DuCtoQAF> <מקור> ((ס"ח תשכ"א, 58|חוק למניעת מפגעים|4:208573)); ((תשכ"ה, 183|חוק סדר הדין הפלילי|5:211740)); ((תשנ"ב, 186|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|12:210806)); ((תשנ"ז, 136|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תשס"ח, 783|חוק אוויר נקי|17:299971)), ((861|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשע"א, 743|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)), ((902|חוק הטיס|18:301172)); ((תשע"ג, 102|תיקון מס' 8|19:301569)); ((תשע"ז, 611|תיקון מס' 9 לפקודת מסילות הברזל|20:382423)); ((תשפ"ב, 222|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ז) : בחוק זה - :- "השר" - השר לאיכות הסביבה; :- "חוק זה" - לרבות התקנות, חוקי העזר וההוראות שניתנו לפיו. @ 2. מניעת רעש : לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. : ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תשל״ט–1979]].)) : ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990]].)) : ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992]].)) : ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026]].)) @ 3. מניעת ריח : לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. : ((ראו [[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/treating_odor_hazards_guide/he/air_quality_treating_odor_hazards_guide2013.pdf#page=11 | נוהל להגדרת מפגעי ריח]].)) @ 4. (תיקון: תשס"ח) : (((בוטל).)) @ 5. כללי ביצוע (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח) : השר יתקין, בתקנות, כללים לביצוע [[סעיפים 2]] [[ו-3]], ובין השאר רשאי הוא לקבוע מה הם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים. : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].)) @ 6. חוקי עזר (תיקון: תשנ"ז) : רשות מקומית רשאית בחוק עזר, באישור השר, לקבוע הוראות מיוחדות לענין חוק זה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ותושביו, והוראות כאמור יכול שיסטו מהוראות תקנות שהותקנו לפי חוק זה, לרבות קביעת אי-תחולתן של התקנות באזורים, בימים או בשעות שהוגדרו בחוק העזר. @ 7. הוראות כלליות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח) : השר רשאי להורות, בתקנות, על הצעדים שיש לנקוט למניעת כל הפרה של [[הסעיפים 2]] [[או 3]]; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לסוגים. : ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997]].)) : ((פורסמו [[תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס״ה–2005]].)) @ 8. הוראות אישיות (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח) : (א) השר, או מי שהשר מינהו לכך, רשאי להורות לאדם פלוני על הצעדים שעליו לנקוט למניעת כל הפרה של [[הסעיפים 2]] [[או 3]]. : (ב) התקנת תקנות לפי [[סעיף 7]], או חוק עזר לפי [[סעיף 6]], לא תגרע מהסמכות לתת הוראות לפי סעיף זה, למי שהתקנות או חוק העזר האמורים חלים עליו. @ 9. רשיונות למפעלים (תיקון: תשנ"ז) : כל רשיון על פי [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], או רשיון אחר הנדרש על פי כל חיקוק לניהול מפעל, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה. @ 9א. (תיקון: תשנ"ז, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 9ב. (תיקון: תשנ"ז, תשע"א) : (((בוטל).)) @ 10. ראיות : בכל הליך משפטי לפי חוק זה - : (1) מפגע שנקבע כחזק או כבלתי סביר בתקנות לפי [[סעיף 5]], חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום, כל עוד לא הוכח היפוכו; : (2) העובדה שהנאשם או הנתבע מילא את כל המוטל עליו בהוראות שניתנו לפי [[סעיף 8]], תהא לו הגנה טובה. @ 10א. סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח) : (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב]], והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם מפגעי רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים. : (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי"ט-1959]], בשינויים המחויבים. : (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט. : (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. @ 11. עונשין (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח, תשס"ח-2, תשע"ז, תשפ"ב) : (א) העובר על הוראות אלה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: :: (1) [[סעיפים 2]] [[או 3 לחוק זה]]; :: (2) הוראות השר, או מי שהוא מינה לכך, לפי [[סעיף 8(א) לחוק זה]]; :: (3) תקנות שהתקין השר הקובעות מהם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים, או תקנות הקובעות את הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע הפרת הוראות [[סעיפים 2]] [[או 3 לחוק זה]], או תקנות לפי [[סעיף 57(א)(5) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]] (בחוק זה - פקודת מסילות הברזל), לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור [[-#57|באותה פסקה]]; :: (4) אי ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב לחוק זה]]. : (ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב1)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. :: (2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה. :: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]]. : (ב2)(1) המשבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן באולם שמחות, בגן אירועים או בדיסקוטק לפי הוראות [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]] (בסעיף קטן זה - חוק רישוי עסקים), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]; לעניין זה, "התקן מד רעש" - התקן המודד את עוצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שנקבע בתקנות לפי [[חוק רישוי עסקים]] והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התרעה שנקבע בתקנות כאמור. :: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות [[סעיף 14 לחוק רישוי עסקים]]. : (ג) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה; לענין זה, "התראה" - התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה. : (ד) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע. : (ה) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. : (ו) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה [[בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984]] (להלן - הקרן לשמירת הנקיון). @ 11א. סמכות לענין אזעקות ברכב (תיקון: תשנ"ב) : (א) שוטר רשאי לנקוט אמצעים על מנת להפסיק רעש הנגרם ממכשיר אזעקה המותקן בכלי רכב והנמשך למעלה מ-20 דקות. בסעיף זה, "נקיטת אמצעים" - לרבות פירוק או פגיעה בחלקים של הרכב או של מערכת האזעקה, פריצה לרכב או גרירתו. : (ב) נפתחה מכונית תוך נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה על המשטרה או על השוטר שגרם לפתיחת המכונית להציב שמירה ליד המכונית. : (ג) שוטר לא ישא באחריות בנזיקין על מעשה שעשה לפי סעיף זה, בתום לב. : (ד) הוצאות הגרירה וההחסנה של כלי רכב שנגרר לפי סעיף קטן (א) יחולו על בעל הרכב כאמור [[בסעיף 70א(3) לפקודת התעבורה]]. @ 11א1. סמכות כניסה למקום לשם הפסקת רעש (תיקון: תשע"ג) : (א) נוכח שוטר כי מתבצעת במקום מסוים, ובכלל זה בבית המשמש למגורים, עבירה של גרימת רעש לפי [[סעיף 11(א)(1)]], והיה לשוטר יסוד סביר לחשש כי המשך ביצוע העבירה גורם להפרעה ממשית לשלום הציבור, רשאי הוא להיכנס למקום כאמור בלא צו בית משפט לשם הפסקת ביצוע העבירה, ובלבד שיש צורך שאינו סובל דיחוי בהפעלת הסמכות כאמור לשם הפסקת העבירה, ועיכוב בהפעלת הסמכות לשם קבלת צו בית משפט יסכל את האפשרות להפסקת העבירה באופן מיידי. : (ב) לא יפעיל שוטר את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהזדהה לפני מי ששוהה במקום בציון שמו, כינויו הרשמי והיותו שוטר, ולא ניתנה לו רשות להיכנס למקום אף שדרש באופן ברור להפסיק את ביצוע העבירה ודרישתו לא נענתה. : (ג) נכנס שוטר למקום כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש להפסיק את ביצוע העבירה; סירב מי ששוהה במקום להפסיק את ביצוע העבירה כאמור לאחר שנדרש לעשות זאת, רשאי שוטר לנקוט באמצעי חיוני הדרוש לשם הפסקת ביצוע העבירה. @ 11ב. צו לסילוק מפגע (תיקון: תשנ"ז, תשס"ח, תשע"ז) : (א) נוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה כי נגרם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים בניגוד להוראות לפי חוק זה או בניגוד להוראות לפי [[סעיף 57(א)(5) לפקודת מסילות הברזל]] לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור [[-#57|באותה פסקה]] (להלן - מפגע), וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לעשות את אלה: :: (1) לצוות על מי שגרם למפגע או על בעל הנכס שממנו נגרם המפגע, להפסיק את המפגע, או לסלקו למקום, באופן ובתוך תקופת הזמן שנקבעה בצו ושתחילתה במועד מסירתו, הכל כפי שיורה בצו; :: (2) לצוות על מי שגרם למפגע או על בעל הנכס שממנו נגרם המפגע בצו כאמור בפסקה (1), להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו. : (ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה, אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]]. : (ג) מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. : (ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. @ 11ב1. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון: תשס"ח-2) : (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 11ב]], רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו. : (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה. : (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו. @ 11ג. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ז) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 11]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. : (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 11]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. @ 11ד. שיעורי קנסות (תיקון: תשנ"ז) : על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. : ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש״ס–2000]].)) @ 11ה. קובלנה (תיקון: תשנ"ז) : (א) על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]: :: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק; :: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה; :: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992]]. : (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה. @ 11ו. תחולה על המדינה (תיקון: תשנ"ז) : (א) חוק זה יחול על המדינה, ואולם - :: (1) הוא לא יחול על מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית ועל מי שהוחל עליו [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), התשל"ה-1974]]; :: (2) הוראות חוק זה לא יחולו על פעילות בטחונית או מבצעית או על תוצאות פעילות כאמור, של - ::: (א) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה; ::: (ב) יחידות סמך של משרד הבטחון, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה; ::: (ג) צבא הגנה לישראל, ואולם פעילות כאמור תבוצע, ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק זה. : (ב) הוראות חוק זה לא יחולו על חברה ממשלתית שהועברו אליה תחומי פעולה של מי מהמנויים בפסקה (א)(2) אחרי יום כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997), בכל הנוגע לתחומי הפעולה שהועברו אליה. @ 12. (תיקון: תשכ"ה) : (((בוטל).)) @ 13. מטרד היחיד : לענין [[פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944]], דין כל הפרה של הוראת חוק זה כדין מטרד היחיד. @ 14. גרם מעשה : כל מקום בחוק שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני, רואים אדם כאילו גרם לאותו מעשה גם אם הוא נעשה במקום הנתון לשליטתו או לפיקוחו, או על ידי מי שנתון לשליטתו או לפיקוחו, והוא לא נקט כל האמצעים הסבירים למניעתו; הטוען כי נקט אמצעים כאמור - עליו הראיה. @ 15. שמירת תוקף : הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין. @ 16. פטור (תיקון: תשנ"ז) : השר רשאי לקבוע, בתקנות, פטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם ראו שהדבר דרוש לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתיפגע על ידי כך. @ 17. אי תחולת החוק (תיקון: תשס"ח, תשע"א-2) : (א) הוראות חוק זה לא יחולו על רעש וריח, שפעולתם אינה חורגת מחוץ לרשות היחיד של הגורם להם. : (ב) הוראות חוק זה לא יחולו על רעש מכלי טיס שחל לגביהם [[סעיף 73 לחוק הטיס, התשע"א-2011]]. @ 18. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ז) : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ה באדר תשכ"א (13 במרס 1961). <חתימות> * דוד בן-גוריון, ראש הממשלה * ישראל ברזילי, שר הבריאות * חיים משה שפירא, שר הפנים * יצחק בן-צבי, נשיא המדינה iyl40vfvlym7367uoj3t2i1kgxixp2k 106 60447 3017724 2984345 2026-05-27T13:01:42Z יוסף אומץ 30741 /* */ 3017724 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה משלי|משלי|ל|a2830}} <קטע התחלה=פרק ל/> {{כותרת-קטנה|משלי ל א|תוכחה לאנשים החושבים שהם משתוים בחכמתם לה'}} {{הע-שמאל|יש אומרים ש'''אגור בן יקה''' הוא כינוי לשלמה, ויש אומרים שהוא כינוי לחכם מבני '''משא''' בן ישמעאל|משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים}} {{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|א}}<קטע התחלה=ל א/> דִּבְרֵי {{ב|אָגוּר בִּן יָקֶה|שמו של חכם שאגר תבונה רבה, ואז התאכזב ממנה והקיא אותה}} {{ב|הַמַּשָּׂא|נאום "כבד", רציני|משא %3d נאום}} נְאֻם הַגֶּבֶר {{ב|לְאִיתִיאֵל|לאדם החושב שהוא שווה-ערך לאל}}, לְאִיתִיאֵל {{ב|וְאֻכָל|לאדם החושב שהוא יכול לדעת את חוקי הטבע טוב יותר מה'}}:<קטע סוף=ל א/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ב}}<קטע התחלה=ל ב/> כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,<קטע סוף=ל ב/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ג}}<קטע התחלה=ל ג/> וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע {{ב|&nbsp;-&nbsp;|אגור מצטנע ואומר: מכיוון שאני לא יודע כלום, אולי תוכלו לעזור לי ולענות לי על כמה שאלות...}}<קטע סוף=ל ג/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ד}}<קטע התחלה=ל ד/> מִי {{ב|עָלָה '''שָׁמַיִם''' וַיֵּרַד?|כמו ה', הנמצא בשמים ובארץ לפי רצונו; או כמו משה עבדו, שעלה לשמים והוריד את התורה}} ::מִי אָסַף '''רוּחַ''' {{ב|בְּחָפְנָיו|בכפות ידיו, כך שהוא יכול לשלח את הרוח לכל כיוון לפי רצונו}}? ::מִי צָרַר '''מַיִם''' {{ב|בַּשִּׂמְלָה|בצרור העשוי מבד דק, כמו ה' האוסף את המים בעננים, או כמו משה שהעמיד את מי ים סוף}}? ::מִי {{ב|הֵקִים|העמיד במקומם}} כָּל {{ב|אַפְסֵי '''אָרֶץ'''|קצות היבשה}}? :מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ? {{ב|כִּי תֵדָע!|שהרי אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל}}<קטע סוף=ל ד/> {{כותרת-קטנה|משלי ל ה|תוכחה לאנשים המוסיפים הבטחות על דברי ה'}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ה}}<קטע התחלה=ל ה/> כָּל {{ב|אִמְרַת אֱלוֹהַּ|הבטחה שה' מבטיח}} {{ב|צְרוּפָה|מזוקקת ומדוייקת, ללא מילה מיותרת}}, מָגֵן הוּא {{ב|לַחֹסִים בּוֹ|למאמינים בהבטחה שנתן}}.<קטע סוף=ל ה/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ו}}<קטע התחלה=ל ו/> אַל {{ב|תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו|תבטיח לעצמך דברים שה' לא הבטיח}}, פֶּן {{ב|יוֹכִיחַ בְּךָ|יחליט להביא עליך ייסורים של תוכחה|הוכיח}} {{ב|וְנִכְזָבְתָּ|תתאכזב מאי-קיום ההבטחה|כזב}}.<קטע סוף=ל ו/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{הע-שמאל|בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה עשיר, אך בפסוקים אחרים העושר נחשב לכאורה לברכה|עושר - ברכה או קללה}} {{כותרת-קטנה|משלי ל ח|לא כדאי להיות עני ולא כדאי להיות עשיר}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ז}}<קטע התחלה=ל ז/> {{ב|שְׁתַּיִם|שתי בקשות}} {{ב|שָׁאַלְתִּי|ביקשתי|שאלה}} {{ב|מֵאִתָּךְ|מה'}}, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:<קטע סוף=ל ז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ח}}<קטע התחלה=ל ח/> {{ב|שָׁוְא|דברי שקר}} {{ב|וּדְבַר כָּזָב|הפרת הבטחות|כזב}} הַרְחֵק מִמֶּנִּי, {{ב|רֵאשׁ|עוני}} וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי, {{ב|הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי|תן לי בדיוק מה שאני צריך, לא פחות ולא יותר}}. {{הע-שמאל|בפסוק שלנו החכם מבקש שלא יהיה רש, אך בפסוק אחר המשורר מודה לה' על כך שעשה אותו עני|האם זה טוב להיות עני}}<קטע סוף=ל ח/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ט}}<קטע התחלה=ל ט/> פֶּן {{ב|אֶשְׂבַּע|אהיה שבע מרוב עושר ועוצמה}}, ::{{ב|וְכִחַשְׁתִּי|אשכנע את עצמי בדבר שקר|כחש}} וְאָמַרְתִּי {{ב|'מִי יְהוָה?'|אני שולט בעולם ואינני כפוף לבורא|שאיפה לעושר עלולה להביא לשיעבוד}}, ::וּפֶן {{ב|אִוָּרֵשׁ|אהיה עני ורש}}, ::וְגָנַבְתִּי {{ב|וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי|אשבע לשקר כשישפטו אותי על הגניבה}}.<קטע סוף=ל ט/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|משלי ל יא|תהליך של התדרדרות מוסרית מדור לדור}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|י}}<קטע התחלה=ל י/> אַל תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל <small>(אדנו)</small> אֲדֹנָיו, פֶּן יְקַלֶּלְךָ {{ב|וְאָשָׁמְתָּ|יתברר שאתה אשם בעבירות חמורות יותר:|משלי ל י}}.<קטע סוף=ל י/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יא}}<קטע התחלה=ל יא/> {{ב|דּוֹר|הדור הראשון}} אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ.<קטע סוף=ל יא/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יב}}<קטע התחלה=ל יב/> {{ב|דּוֹר|הדור הבא}} טָהוֹר בְּעֵינָיו, {{ב|וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ|לא טורח להתנקות מחטאיו}}.<קטע סוף=ל יב/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יג}}<קטע התחלה=ל יג/> {{ב|דּוֹר|הדור הבא}} {{ב|מָה רָמוּ עֵינָיו|מלא גאוה}}, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ.<קטע סוף=ל יג/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יד}}<קטע התחלה=ל יד/> {{ב|דּוֹר|הדור הבא}} חֲרָבוֹת שִׁנָּיו {{ב|וּמַאֲכָלוֹת|סכינים חדים}} מְתַלְּעֹתָיו, :לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם.<קטע סוף=ל יד/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|טו}}<קטע התחלה=ל טו/> {{ב|לַעֲלוּקָה|לדור המתנהג כמו עלוקה, מוצץ את דמם של העניים|משלי ל טו}} שְׁתֵּי בָנוֹת {{ב|'הַב! הַב!'|כל בת אומרת להוריה "תן לי! תקנה לי!"}}, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע {{ב|לֹא אָמְרוּ 'הוֹן'|לא אומרות 'יש לי מספיק'}}:<קטע סוף=ל טו/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|טז}}<קטע התחלה=ל טז/> {{ב|'''שְׁאוֹל'''|הורגת בלי הגבלה}}, ::{{ב|וְעֹצֶר '''רָחַם'''|מקיימת יחסי מין בלי הגבלה}}, ::{{ב|אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה '''מַּיִם'''|שותה בלי הגבלה}}, ::{{ב|וְ'''אֵשׁ''' לֹא אָמְרָה הוֹן|שורפת והורסת בלי הגבלה}}.<קטע סוף=ל טז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יז}}<קטע התחלה=ל יז/> {{ב|עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם|עיניהם של בני הדור הראשון, שזלזלו בהוריהם, יוצאו מקבריהם על-ידי בנותיהם, ויושלכו לעוף השמים}} יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל, וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר.<קטע סוף=ל יז/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|משלי ל יח|תוכחה לנואפים המסתירים את שותפיהם לפשע}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יח}}<קטע התחלה=ל יח/> שְׁלֹשָׁה הֵמָּה {{ב|נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי|נסתרים ממני ואי אפשר למצוא אותם}}, <small>(וארבע)</small> וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.<קטע סוף=ל יח/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|יט}}<קטע התחלה=ל יט/> דֶּרֶךְ '''הַנֶּשֶׁר''' {{ב|בַּשָּׁמַיִם|בשמים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכם}}, ::דֶּרֶךְ '''נָחָשׁ''' {{ב|עֲלֵי צוּר|בסלע לא נשארים סימנים של מי שזוחל עליו}}, ::דֶּרֶךְ '''אֳנִיָּה''' {{ב|בְלֶב יָם|בים לא נשארים עקבות של מי שעובר דרכו}}, ::וְדֶרֶךְ '''גֶּבֶר''' {{ב|בְּעַלְמָה|באישה לא בתולה לא נשאר סימן של מי ששוכב עמה|עלמה}}.<קטע סוף=ל יט/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כ}}<קטע התחלה=ל כ/> כֵּן דֶּרֶךְ '''אִשָּׁה''' מְנָאָפֶת: אָכְלָה, {{ב|וּמָחֲתָה פִיהָ|מנקה את עצמה}}, וְאָמְרָה {{ב|'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן'|מסתירה את מעשיה וכך מאפשרת גם לנואף להימלט מעונש}}.<קטע סוף=ל כ/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|שינויים פתאומיים מזעזעים את הארץ|תוכחה נגד שינויים פתאומיים}} {{הע-שמאל|בפסוקים אחרים נאמר שהעבד דווקא יכול וראוי לעלות במעמד, אבל לא בבת אחת אלא בהדרגה|עבד מושל - טוב או רע}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כא}}<קטע התחלה=ל כא/> תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ, וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת:<קטע סוף=ל כא/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כב}}<קטע התחלה=ל כב/> תַּחַת '''עֶבֶד''' {{ב|כִּי יִמְלוֹךְ|עולה בבת אחת ממעמד של עבד למעמד של מלך}}, ::{{ב|וְ'''נָבָל'''|אדם ברברי, גס וחייתי|נבל}} כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם.<קטע סוף=ל כב/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כג}}<קטע התחלה=ל כג/> תַּחַת '''שְׂנוּאָה''' כִּי {{ב|תִבָּעֵל|עוברת בבת-אחת למעמד של בעלת הבית|בעל}}, ::וְ'''שִׁפְחָה''' כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.<קטע סוף=ל כג/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|משלי ל כד|ארבעה יצורים קטנים וחלשים שמצאו פתרונות חכמים להתגברות על החסרונות הנובעות מקטנותם}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כד}}<קטע התחלה=ל כד/> אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים:<קטע סוף=ל כד/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כה}}<קטע התחלה=ל כה/> הַ'''נְּמָלִים''' עַם לֹא עָז, {{ב|וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם|הן מנצלות את הזמן ומנהלות כלכלה נכונה}}.<קטע סוף=ל כה/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כו}}<קטע התחלה=ל כו/> '''שְׁפַנִּים''' עַם לֹא עָצוּם, {{ב|וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם|הם מנצלים את תנאי השטח ובונים את ביתם במקום בטוח|משלי ל כו}}.<קטע סוף=ל כו/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כז}}<קטע התחלה=ל כז/> מֶלֶךְ אֵין לָ'''אַרְבֶּה''', {{ב|וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ|הם מנצלים את האחדות ויוצאים בגדודים מסודרים ומלוכדים}}.<קטע סוף=ל כז/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כח}}<קטע התחלה=ל כח/> {{ב|'''שְׂמָמִית'''|עכבישה|משלי ל כח}} {{ב|בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ|בידיה טווה קורים ושומרת על עצמאות כלכלית|משלי ל כח}}, וְהִיא {{ב|בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ|גרה במשכן מפואר ומלכותי שבנתה לעצמה}}.<קטע סוף=ל כח/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|משלי ל כט|ארבעה יצורים חזקים ועזים המנצלים היטב את כוחם}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|כט}}<קטע התחלה=ל כט/> שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד, וְאַרְבָּעָה מֵיטִבֵי לָכֶת:<קטע סוף=ל כט/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|ל}}<קטע התחלה=ל ל/> '''לַיִשׁ''' {{ב|גִּבּוֹר בַּבְּהֵמָה|יכול להתגבר על כל בהמה, ולכן הוא נוהג בבטחון עצמי}}, וְלֹא {{ב|יָשׁוּב|יסתובב לאחור מפחד}} מִפְּנֵי כֹל.<קטע סוף=ל ל/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|לא}}<קטע התחלה=ל לא/> {{ב|'''זַרְזִיר מָתְנַיִם'''|כלב ציד או עוף שהוא זריז במתניו, גם הוא "לא ישוב מפני כל"}} ::אוֹ '''תָיִשׁ''', ::וּ'''מֶלֶךְ''' {{ב|אַלְקוּם עִמּוֹ|כשהוא נוהג בעזות ובטחון עצמי, אף אחד לא יקום להתנגד לו}}.<קטע סוף=ל לא/> {{כותרת-קטנה|משלי ל לב|כשהמלך מרגיש חולשה הוא צריך לקחת חופשה}} :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|לב}}<קטע התחלה=ל לב/> אִם {{ב|נָבַלְתָּ|נשחקת והתעייפת}} {{ב|בְהִתְנַשֵּׂא|מתפקידך הרם והנישא}}, וְאִם {{ב|זַמּוֹתָ|ראשך מלא מחשבות ואינך מרוכז}} {{ב|יָד לְפֶה|קח הפסקה מדיבורים ונאומים ואכול דבר-מה}}.<קטע סוף=ל לב/> {{ביאור:אות-פסוק|משלי|ל|לג}}<קטע התחלה=ל לג/> כִּי ::{{ב|מִיץ '''חָלָב''' יוֹצִיא חֶמְאָה|כשמטלטלים בכוח כלי עם חלב, יוצאת ממנו [[w:חמאה|חמאה]]; ראו [[w:חיבוץ]]}}, ::{{ב|וּמִיץ '''אַף''' יוֹצִיא דָם|כשמנקים בכוח את האף, יוצא ממנו דם|משלי ל לג}}, ::{{ב|וּמִיץ '''אַפַּיִם''' יוֹצִיא רִיב|כשמעמיסים יותר מדי על הפנים, בקבלת פניהם של האזרחים, עלול להיגרם ריב}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ל לג/> <קטע סוף=פרק ל/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|משלי|ל}} {{סרגל ניווט|ביאור:משלי||כט|ל|לא|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== "לְאִיתִיאֵל" (פסוק א) - המילה [[W:פלינדרום|הפלינדרומית]] הארוכה ביותר בתנ"ך 1dm6ycnhztq81lf72l498g30kpitl7o 106 60449 3017924 2984346 2026-05-27T21:54:39Z Nahum 68 הדגשת האותיות ג-ת מן הא"ב כבקשת יוסף אומץ 3017924 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> {{ביאור:כותרת עליונה משלי|משלי|לא|a2831}} <קטע התחלה=פרק לא/> {{כותרת-קטנה|ביקורת למלך רודף נשים ויין}} {{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|א}}<קטע התחלה=לא א/> דִּבְרֵי {{ב|לְמוּאֵל מֶלֶךְ|שמו של מלך שהתרחק מהאל}}, {{ב|מַשָּׂא|נאום רציני ו"כבד"|משא %3d נאום}} אֲשֶׁר {{ב|יִסְּרַתּוּ|מתחה עליו ביקורת קשה|מוסר}} אִמּוֹ:<קטע סוף=לא א/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ב}}<קטע התחלה=לא ב/> {{ב|מַה|מה עשית?! איך העזת?! והרי אתה}}, {{ב|בְּרִי!|בני הנבחר!}} וּמַה, בַּר בִּטְנִי! וּמֶה, בַּר נְדָרָי!<קטע סוף=לא ב/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ג}}<קטע התחלה=לא ג/> אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים {{ב|חֵילֶךָ|השלטון על רכושך וצבאך|משלי לא ג}}, {{ב|וּדְרָכֶיךָ|ואל תתן להרגליך מלפני עלייתך לשלטון, כשאהבת לבלות עם נשים|דרך}} {{ב|לַמְחוֹת|למחוק, לבטל ולהרוס}} {{ב|מְלָכִין|את חובותיהם של המלכים, שהן גם חובותיך מתוקף תפקידך החדש}}.<קטע סוף=לא ג/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ד}}<קטע התחלה=לא ד/> אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וּלְרוֹזְנִים {{ב|<small>(או)</small> אֵי|אין להם רשות לשתות}} {{ב|שֵׁכָר|משקה משכר}}.<קטע סוף=לא ד/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ה}}<קטע התחלה=לא ה/> פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי.<קטע סוף=לא ה/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ו}}<קטע התחלה=לא ו/> תְּנוּ שֵׁכָר {{ב|לְאוֹבֵד|לאדם הנדון למוות או עומד למות מרוב צער|משלי לא ו}}, וְיַיִן {{ב|לְמָרֵי נָפֶשׁ|אנשים שעוניים וצערם רב כמוות|מר נפש}}.<קטע סוף=לא ו/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ז}}<קטע התחלה=לא ז/> יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח {{ב|רִישׁוֹ|עוניו וצרותיו}}, {{ב|וַעֲמָלוֹ|עבודתו הקשה ועוונותיו שבגללם נדון למוות|עמל}} לֹא יִזְכָּר עוֹד.<קטע סוף=לא ז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ח}}<קטע התחלה=לא ח/> פְּתַח פִּיךָ {{ב|לְאִלֵּם|כדי לעזור לאדם שאינו מצליח להתבטא בזמן המשפט|משלי לא ח}}, אֶל דִּין כָּל {{ב|בְּנֵי חֲלוֹף|אנשים שחולפים ועוברים בבית המשפט, אינם רגילים להשתתף בדיון משפטי ולכן מתרגשים ומתבלבלים}}.<קטע סוף=לא ח/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ט}}<קטע התחלה=לא ט/> פְּתַח פִּיךָ, שְׁפָט צֶדֶק, {{ב|וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן|סייע לעניים ואביונים לייצג את עצמם כך שיזכו למשפט צדק|סיוע משפטי לעניים}}.<קטע סוף=לא ט/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת-קטנה|דברי שבח לאשת חיל}} {{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|י}}<קטע התחלה=לא י/> {{ב|'''אֵ'''שֶׁת חַיִל|יודעת לנהל משפחה ורכוש|חיל}} מִי יִמְצָא? וְרָחֹק מִפְּנִינִים {{ב|מִכְרָהּ|ערכה עולה על כל דבר בעל ערך חומרי, כלומר, מי שמצא אשת חיל - לא יוותר עליה לעולם|משלי לא י}}.<קטע סוף=לא י/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יא}}<קטע התחלה=לא יא/> '''בָּ'''טַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, {{ב|וְשָׁלָל|רווחים מהעבודה שלו ושלה|משלי לא יא}} לֹא יֶחְסָר.<קטע סוף=לא יא/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יב}}<קטע התחלה=לא יב/> {{ב|'''גְּ'''מָלַתְהוּ טוֹב|משיבה לו טובה על מעשיו הטובים}} {{ב|וְלֹא רָע|לא נוקמת בו על מעשיו הרעים|משלי לא יב}}, כֹּל יְמֵי חַיֶּיה.<קטע סוף=לא יב/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יג}}<קטע התחלה=לא יג/> {{ב|'''דָּ'''רְשָׁה|חיפשה היטב|דרש}} צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ {{ב|בְּחֵפֶץ|ברצון ובשמחה}} {{ב|כַּפֶּיהָ|את כל מעשי ידיה}}.<קטע סוף=לא יג/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יד}}<קטע התחלה=לא יד/> '''הָ'''יְתָה {{ב|כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר|כמו ספינות של סוחרים, המפליגים למרחק רב כדי להתפרנס}}, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.<קטע סוף=לא יד/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|טו}}<קטע התחלה=לא טו/> '''וַ'''תָּקָם {{ב|בְּעוֹד לַיְלָה|כאשר עדיין לילה, לפני שעות העבודה|משלי לא טו}}, וַתִּתֵּן {{ב|טֶרֶף|אוכל בשפע}} {{ב|לְבֵיתָהּ|לבני משפחתה|בית}} {{ב|וְחֹק|אוכל במידה הראויה}} {{ב|לְנַעֲרֹתֶיהָ|למשרתות}}.<קטע סוף=לא טו/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|טז}}<קטע התחלה=לא טז/> {{ב|'''זָ'''מְמָה|חשבה היטב במה להשקיע את שכרה|משלי לא טז}} {{ב|שָׂדֶה|החליטה להשקיע בקרקע}} {{ב|וַתִּקָּחֵהוּ|קנתה את השדה}}, {{ב|מִפְּרִי כַפֶּיהָ|מהשכר שקיבלה על עמל כפיה}} <small>(נטע)</small> נָטְעָה כָּרֶם.<קטע סוף=לא טז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יז}}<קטע התחלה=לא יז/> '''חָ'''גְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ, {{ב|וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ|משפרת את הכושר הגופני שלה|משלי לא יז}}.<קטע סוף=לא יז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יח}}<קטע התחלה=לא יח/> {{ב|'''טָ'''עֲמָה|חשבה ובדקה והגיעה למסקנה|טעם}} כִּי {{ב|טוֹב סַחְרָהּ|יש ביקוש טוב לסחורה שהיא מייצרת}}, {{ב|לֹא יִכְבֶּה <small>(בליל)</small> בַלַּיְלָה נֵרָהּ|עובדת כל הלילה כדי לנצל את הביקוש הגבוה}}.<קטע סוף=לא יח/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|יט}}<קטע התחלה=לא יט/> '''יָ'''דֶיהָ {{ב|שִׁלְּחָה|הושיטה, כדי לתקן את ה-}} {{ב|בַכִּישׁוֹר|כלי טויה}}, וְכַפֶּיהָ {{ב|תָּמְכוּ|החזיקו ותיקנו את ה-}} {{ב|פָלֶךְ|עוד כלי טויה}}.<קטע סוף=לא יט/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כ}}<קטע התחלה=לא כ/> '''כַּ'''פָּהּ {{ב|פָּרְשָׂה|פתחה כדי לתת אוכל}} לֶעָנִי, וְיָדֶיהָ {{ב|שִׁלְּחָה|הושיטה כדי לעזור|משלי לא כ}} לָאֶבְיוֹן.<קטע סוף=לא כ/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כא}}<קטע התחלה=לא כא/> '''לֹ'''א תִירָא {{ב|לְבֵיתָהּ|שבני משפחתה ייפגעו}} מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ {{ב|שָׁנִים|שניים, שתי מערכות של בגדים או של בידוד לבית (ויש מפרשים שהכוונה לבגדים הצבועים בתולעת שני)}}.<קטע סוף=לא כא/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כב}}<קטע התחלה=לא כב/> {{ב|'''מַ'''רְבַדִּים|שטיחים ומצעים לכיסוי הרצפה, הקירות והמיטות}} {{ב|עָשְׂתָה לָּהּ|עשתה בעצמה, למרות מעמדה הגבוה|משלי לא כב}}, {{ב|שֵׁשׁ|פשתן משובח}} וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ.<קטע סוף=לא כב/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כג}}<קטע התחלה=לא כג/> '''נ'''וֹדָע {{ב|בַּשְּׁעָרִים|מקום המשפט והנהגת הציבור|שער %3d מקום המשפט}} בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ {{ב|עִם זִקְנֵי אָרֶץ|בתפקיד בכיר, שהוא יכול להקדיש לו את זמנו כי אשתו דואגת לפרנסתו|משלי לא כג}}.<קטע סוף=לא כג/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כד}}<קטע התחלה=לא כד/> '''סָ'''דִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה {{ב|לַכְּנַעֲנִי|סוחר|כנעני - עברי}}.<קטע סוף=לא כד/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כה}}<קטע התחלה=לא כה/> {{ב|'''עֹ'''ז|חזק ומגן|עוז}} וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, {{ב|וַתִּשְׂחַק|שמחה ואינה דואגת}} {{ב|לְיוֹם אַחֲרוֹן|צרה שעלולה לבוא ביום אחר}}.<קטע סוף=לא כה/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כו}}<קטע התחלה=לא כו/> '''פִּ'''יהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, {{ב|וְתוֹרַת חֶסֶד|מלמדת את הזולת לעשות חסד, כמו שהיא עושה (פסוק כ)}} עַל לְשׁוֹנָהּ.<קטע סוף=לא כו/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כז}}<קטע התחלה=לא כז/> {{ב|'''צ'''וֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ|משגיחה על התנהגותם של בני משפחתה|בית}}, {{ב|וְלֶחֶם עַצְלוּת|הבטחת הכנסה הניתנת לאנשים שאינם רוצים לעבוד|עצל}} לֹא תֹאכֵל.<קטע סוף=לא כז/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כח}}<קטע התחלה=לא כח/> {{ב|'''קָ'''מוּ|עמדו לכבודה}} בָנֶיהָ {{ב|וַיְאַשְּׁרוּהָ|שיבחו את דרכה|אישר}}, בַּעְלָהּ - וַיְהַלְלָהּ:<קטע סוף=לא כח/> ::{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|כט}}<קטע התחלה=לא כט/> "'''רַ'''בּוֹת בָּנוֹת {{ב|עָשׂוּ חָיִל|הצליחו ליצור משפחה גדולה ורכוש רב}}, וְאַתְּ {{ב|עָלִית עַל כֻּלָּנָה|הצלחת יותר מכולן|משלי לא כט}}!"<קטע סוף=לא כט/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|ל}}<קטע התחלה=לא ל/> {{ב|'''שֶׁ'''קֶר|מטעה ומסנוור}} הַחֵן {{ב|וְהֶבֶל|חולף ונעלם|משלי לא ל}} הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא {{ב|תִתְהַלָּל|ראויה לשבח הגדול ביותר|תהילה}}.<קטע סוף=לא ל/> :{{ביאור:אות-פסוק|משלי|לא|לא}}<קטע התחלה=לא לא/> {{ב|'''תְּ'''נוּ לָהּ|תנו לה דברי שיר ושבח על-}} {{ב|מִפְּרִי יָדֶיהָ|התוצאות של מעשי ידיה|פרי כמשל לתוצאה או גמול}}, וִיהַלְלוּהָ {{ב|בַשְּׁעָרִים|בפומבי}} {{ב|מַעֲשֶׂיהָ|בעלה ובניה, שהם 'מעשיה' כי רק בזכותה הם הגיעו למה שהגיעו|משלי לא לא}}!<קטע סוף=לא לא/> <קטע סוף=פרק לא/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|משלי|לא}} {{סרגל ניווט|ביאור:משלי||ל|לא||הצג תמיד=1}} t7wul3ejk0gl3adquloo4e8vdt8ue3t 106 60709 3017899 3017592 2026-05-27T20:31:19Z Ori229 476 3017899 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ב|a09a02}} <קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|צוואת דוד לשלמה, מותו של דוד, ותחילת מלכות שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|א}} <קטע התחלה=ב א/>וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר:<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ב}} <קטע התחלה=ב ב/>"אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ {{ב|כָּל הָאָרֶץ|בה הולכים כל האנשים, אל המוות}}, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ {{ב|לְאִישׁ|לגיבור}}.<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ג}} <קטע התחלה=ב ג/>וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו, מִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, לְמַעַן {{ב|תַּשְׂכִּיל אֵת|תצליח ב-}} כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ד}} <קטע התחלה=ב ד/>לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|[[שמואל ב ז יא]]}} עָלַי לֵאמֹר: 'אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, לֵאמֹר {{ב|לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ|לא יפסיקו בניך}} {{ב|מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל|מלשבת על כיסא המלכות}}'.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ה}} <קטע התחלה=ב ה/>וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר, וַיַּהַרְגֵם, וַיָּשֶׂם {{ב|דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם|שפך את הדם שלהם בזמן שלום כאילו היה זה זמן מלחמה}}, {{ב|וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ|התגאה בדם האנשים שהרג, שניתז על חגורתו}} אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ו}} <קטע התחלה=ב ו/>וְעָשִׂיתָ {{ב|כְּחָכְמָתֶךָ|תגרום לו להתחייב מיתה בצורה מחוכמת}}, {{ב|וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל|לא תיתן לו למות בשלווה (אלא תהרוג אותו)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ז}} <קטע התחלה=ב ז/>וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ, {{ב|כִּי כֵן|על כי}} {{ב|קָרְבוּ|ראה [[שמואל ב יט לג]]}} אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ח}} <קטע התחלה=ב ח/>וְהִנֵּה {{ב|עִמְּךָ|בסביבתך}} שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים, וְהוּא {{ב|קִלְלַנִי|"וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא, צֵא, אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל! הֵשִׁיב עָלֶיךָ ה' כֹּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו, וַיִּתֵּן ה' אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ" - [[שמואל ב טז ז]]}} קְלָלָה {{ב|נִמְרֶצֶת|רעה וקשה}} בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם, {{ב|וְהוּא|אך מצד שני הוא התנצל והיה הראשון ש-}} יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן {{ב|וָאֶשָּׁבַע|"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: 'לֹא תָמוּת'! וַיִּשָּׁבַע לוֹ הַמֶּלֶךְ" - [[שמואל ב יט כד]]}} לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר: '{{ב|אִם|שלא (לשון של שבועה)}} אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב'.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ט}} <קטע התחלה=ב ט/>וְעַתָּה אַל {{ב|תְּנַקֵּהוּ|תתן לו להיות נקי לגמרי מעונש (כי הוא איש מסוכן ועלול להרע לך)}} כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה, וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ, {{ב|וְהוֹרַדְתָּ|ובמקרה הצורך, תהרגהו}} אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל".<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|י}} <קטע התחלה=ב י/>וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יא}} <קטע התחלה=ב יא/>וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל - אַרְבָּעִים שָׁנָה: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים, וּבִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יב}} <קטע התחלה=ב יב/>וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו, {{ב|וַתִּכֹּן|היתה יציבה}} מַלְכֻתוֹ מְאֹד.<קטע סוף=ב יב/> {{כותרת1|אדוניהו מבקש את אבישג, ושלמה הורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יג}} <קטע התחלה=ב יג/>וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה, וַתֹּאמֶר: "{{ב|הֲשָׁלוֹם בֹּאֶךָ|האם באת עם דברי שלום (שהרי בעבר מרד במלך)}}"? וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם".<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יד}} <קטע התחלה=ב יד/>וַיֹּאמֶר: "דָּבָר לִי אֵלָיִךְ", וַתֹּאמֶר: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טו}} <קטע התחלה=ב טו/>וַיֹּאמֶר: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה {{ב|הַמְּלוּכָה|זכות למלוך}}, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ. וַתִּסֹּב הַמְּלוּכָה וַתְּהִי לְאָחִי, כִּי מֵיְהוָה הָיְתָה לּוֹ.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|טז}} <קטע התחלה=ב טז/>וְעַתָּה שְׁאֵלָה אַחַת אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתָּךְ, אַל תָּשִׁבִי אֶת פָּנָי". וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "דַּבֵּר".<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יז}} <קטע התחלה=ב יז/>וַיֹּאמֶר: "אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, {{ב|כִּי|ואני מבקש ממך שתדברי איתו כי הוא}} לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ, {{ב|וְיִתֶּן לִי|בת שבע הבינה שזה בגלל שאבישג יפה, אך יתכן שאדוניהו רצה לערער בכך על שילטונו של שלמה (כפי שמשתמע מפסוק טו: "אַתְּ יָדַעַתְּ כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה, וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ")}} אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יח}} <קטע התחלה=ב יח/>וַתֹּאמֶר בַּת שֶׁבַע: "טוֹב, אָנֹכִי אֲדַבֵּר עָלֶיךָ אֶל הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|יט}} <קטע התחלה=ב יט/>וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ. וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ {{ב|וַיִּשְׁתַּחוּ לָהּ|השתחווה לה, לכבד את אימו}}. וַיֵּשֶׁב עַל כִּסְאוֹ, וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כ}} <קטע התחלה=ב כ/>וַתֹּאמֶר: "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה אָנֹכִי שֹׁאֶלֶת מֵאִתָּךְ, אַל תָּשֶׁב אֶת פָּנָי". וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "שַׁאֲלִי אִמִּי, {{ב|כִּי|שהרי}} לֹא אָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ".<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כא}} <קטע התחלה=ב כא/>וַתֹּאמֶר: "יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית, לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה".<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כב}} <קטע התחלה=ב כב/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? {{ב|וְשַׁאֲלִי לוֹ|אולי תבקשי בשבילו (בלעג, באירוניה)}} אֶת הַמְּלוּכָה, כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל מִמֶּנִּי, {{ב|וְלוֹ|ויהיה השילטון בידיו}} {{ב|וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה|שהצטרפו אליו למרד - בפרק הקודם, פסוק ז}}". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כג}} <קטע התחלה=ב כג/>וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּיהוָה לֵאמֹר: "{{ב|כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף|מטבע לשון של קללה (במקור הביטוי כלל תיאור של הדבר הרע שיקרה לי אם אעבור על שבועתי, אך לאחר זמן נהגו רק לומר ש"כֹּה" יעשה ה', ו"כֹה" יוסיף להרע לי, מבלי לבטא במפורש את הדברים הרעים)}} כִּי {{ב|בְנַפְשׁוֹ|בסיכון נפשו}} דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ב כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כד}} <קטע התחלה=ב כד/>וְעַתָּה חַי יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|הֱכִינַנִי|ביסס אותי}} <small>(ויושיביני)</small> וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ".<קטע סוף=ב כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כה}} <קטע התחלה=ב כה/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה {{ב|בְּיַד|ציווי שליחות ל-}} בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב כה/> {{כותרת1|שלמה מגרש את אביתר הכהן}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כו}} <קטע התחלה=ב כו/>וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|עֲנָתֹת|לעיר 'ענתות'}} לֵךְ {{ב|עַל שָׂדֶיךָ|לעבוד את שדותיך}}, כִּי {{ב|אִישׁ מָוֶת|ראוי למיתה}} אָתָּה, {{ב|וּבַיּוֹם הַזֶּה|אך היום}} לֹא אֲמִיתֶךָ כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן אֲדֹנָי יְהֹוִה לִפְנֵי דָּוִד אָבִי, וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי".<קטע סוף=ב כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כז}} <קטע התחלה=ב כז/>וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, {{ב|לְמַלֵּא אֶת|ובכך התמלא}} דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|"וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ...וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אֲשֶׁר יָבֹא אֶל שְׁנֵי בָנֶיךָ, אֶל חָפְנִי וּפִינְחָס - בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם. וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי" - [[שמואל א ב לה]]}} עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כז/> {{כותרת1|יואב אוחז בקרנות המזבח, אך שלמה מצווה להורגו שם}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כח}} <קטע התחלה=ב כח/>{{ב|וְהַשְּׁמֻעָה|על מיתת אדוניהו וגירוש אביתר}} בָּאָה עַד יוֹאָב, כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה, {{ב|וְאַחֲרֵי|אם כי אחרי}} אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה, וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה, {{ב|וַיַּחֲזֵק|כפי שעשה אדוניהו בפרק הקודם (אדוניהו ניצל כך, כי הוא מרד אך לא רצח. יואב הומת על המזבח כי ביצע רצח, וככתוב ב[[שמות כא יד]]: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת")}} בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.<קטע סוף=ב כח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|כט}} <קטע התחלה=ב כט/>וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כִּי נָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וְהִנֵּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע לֵאמֹר: "לֵךְ פְּגַע בּוֹ".<קטע סוף=ב כט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|ל}} <קטע התחלה=ב ל/>וַיָּבֹא בְנָיָהוּ אֶל אֹהֶל יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: צֵא"! וַיֹּאמֶר: "לֹא, כִּי פֹה אָמוּת". וַיָּשֶׁב בְּנָיָהוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר: "כֹּה דִבֶּר יוֹאָב וְכֹה עָנָנִי".<קטע סוף=ב ל/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לא}} <קטע התחלה=ב לא/>וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "עֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וּפְגַע בּוֹ וּקְבַרְתּוֹ, {{ב|וַהֲסִירֹתָ|ובכך תסיר את האשמה (שמונחת עלי בכך שלא מחיתי על מעשיו)}} {{ב|דְּמֵי חִנָּם אֲשֶׁר שָׁפַךְ|את הדם ששפך לחינם}} יוֹאָב מֵעָלַי וּמֵעַל בֵּית אָבִי.<קטע סוף=ב לא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לב}} <קטע התחלה=ב לב/>וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת דָּמוֹ עַל רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר פָּגַע בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים צַדִּקִים וְטֹבִים מִמֶּנּוּ, וַיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב, וְאָבִי דָוִד לֹא יָדָע - אֶת אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל, וְאֶת עֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר שַׂר צְבָא יְהוּדָה.<קטע סוף=ב לב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לג}} <קטע התחלה=ב לג/>וְשָׁבוּ דְמֵיהֶם בְּרֹאשׁ יוֹאָב וּבְרֹאשׁ זַרְעוֹ לְעֹלָם. וּלְדָוִד וּלְזַרְעוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם עַד עוֹלָם מֵעִם יְהוָה".<קטע סוף=ב לג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לד}} <קטע התחלה=ב לד/>וַיַּעַל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִתֵהוּ, וַיִּקָּבֵר {{ב|בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר|בשטח המרעה שליד עירו (כנראה בית לחם)}}.<קטע סוף=ב לד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לה}} <קטע התחלה=ב לה/>וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע תַּחְתָּיו עַל הַצָּבָא, וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר.<קטע סוף=ב לה/> {{כותרת1|שמעי בן גרא מומת לאחר שלא עמד בתנאי העוצר ששם עליו שלמה}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לו}} <קטע התחלה=ב לו/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ: "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.<קטע סוף=ב לו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לז}} <קטע התחלה=ב לז/>וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת, דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ".<קטע סוף=ב לז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לח}} <קטע התחלה=ב לח/>וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ: "טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ - כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ". וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם יָמִים רַבִּים. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ב לח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|לט}} <קטע התחלה=ב לט/>וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת. וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר "הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת".<קטע סוף=ב לט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מ}} <קטע התחלה=ב מ/>וַיָּקָם שִׁמְעִי, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו. וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.<קטע סוף=ב מ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מא}} <קטע התחלה=ב מא/>וַיֻּגַּד לִשְׁלֹמֹה, כִּי הָלַךְ שִׁמְעִי מִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם גַּת וַיָּשֹׁב.<קטע סוף=ב מא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מב}} <קטע התחלה=ב מב/>וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "הֲלוֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ בַיהוָה וָאָעִד בְּךָ לֵאמֹר: 'בְּיוֹם צֵאתְךָ וְהָלַכְתָּ אָנֶה וָאָנָה - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת', וַתֹּאמֶר אֵלַי 'טוֹב הַדָּבָר, שָׁמָעְתִּי'.<קטע סוף=ב מב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מג}} <קטע התחלה=ב מג/>וּמַדּוּעַ לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת {{ב|שְׁבֻעַת יְהוָה|השבועה שנשבעתי בשם ה'}}, וְאֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ".<קטע סוף=ב מג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מד}} <קטע התחלה=ב מד/>{{ב|וַיֹּאמֶר|לאחר ששמעי לא ענה המשיך שלמה לדבר}} הַמֶּלֶךְ אֶל שִׁמְעִי: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר {{ב|יָדַע לְבָבְךָ|הגה שיכלך}} אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְדָוִד אָבִי, וְהֵשִׁיב יְהוָה אֶת רָעָתְךָ בְּרֹאשֶׁךָ.<קטע סוף=ב מד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מה}} <קטע התחלה=ב מה/>{{ב|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה|מדבר על עצמו בגוף שלישי}} בָּרוּךְ, וְכִסֵּא דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לִפְנֵי יְהוָה עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ב מה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ב|מו}} <קטע התחלה=ב מו/>וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וַיֵּצֵא וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת. וְהַמַּמְלָכָה {{ב|נָכוֹנָה|התייצבה (כמו בפסוק יב)}} בְּיַד שְׁלֹמֹה.<קטע סוף=ב מו/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר" (פסוק ה) - ** אבנר: "וַיְּשַׁלַּח דָּוִד אֶת אַבְנֵר וַיֵּלֶךְ בְּשָׁלוֹם... וַיֵּצֵא יוֹאָב מֵעִם דָּוִד, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אַחֲרֵי אַבְנֵר... וַיַּכֵּהוּ" - [[ביאור:שמואל ב ג#כז|שמואל ב ג כז]]. ** עמשא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא: "הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד"... וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב, וַיַּכֵּהוּ בָהּ" -[[ביאור:שמואל ב כ#י|שמואל ב כ י]]). ** יואב גם הרג את אבשלום בניגוד לציווי דוד ("וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב...: לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם... וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם" - [[ביאור:שמואל ב יח|שמואל ב יח]]) אך כפי הנראה דוד הבין שהיה זה נדרש לדיכוי המרד. * הריגתם של אבנר ועמשא נעשתה לפני זמן רב, ודוד לא נקם ביואב. נראה שכעת הוא מבקש משלמה להרוג אותו בעיקר בגלל שיואב היה בכיר באופוזיציה שבהנהגת אדוניהו כפי שנוכחנו בפרק הקודם, והדבר חשוב ליציבות מלכות שלמה. אלא שבגלל שעל מעשי יואב כבר חלה התיישנות צריך שלמה למצוא דרך מחוכמת להרוג אותו, "וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ". * גם לגבי שמעי בן גרא מצווה דוד את שלמה למצא עילה מחוכמת כדי להרוג אותו, ומסתבר שגם הוא היה חלק מהאופוזיציה (בפרק הקודם הוזכר "שמעי" ובעל המצודות כותב שם "אולי הוא שמעי בן גרא"). בכל אופן, בסוף פירקנו, לאחר ששלמה הורג את שניהם (ואת אדוניהו), אין יותר אופוזיציה לשלמה והמקרא מסכם: "וְהַמַּמְלָכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה". * בצוואת דוד לשלמה היו שני חיסולים (יואב ושמעי) ובין לבין בקשה להיטיב עם בני ברזילי הגילעדי. כבר בהמשך פרק זה ביצע שלמה את שנדרש לגבי יואב ושמעי, אך לא נזכר בשום מקום שהוא היטיב עם בני ברזילי. ניתן כבר בשלב זה לראות ששלמה התאפיין בשילטון תקיף יותר מאשר אביו, ואולי חוסר האיזון בין כוח לבין חסד ורחמים הביא את מלכות שלמה לסופה. * "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו" (פסוק יב) - [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]], שהרי כבר הומלך בפרק הקודם. * "שְׁאֵלָה אַחַת קְטַנָּה... יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ... וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! ...וַיָּמֹת" - לכאורה בקשה קְטַנָּה: אדוניהו מבקש את אבישג כי היא "יָפָה עַד מְאֹד". בת שבע אולי מציגה את הבקשה כשאלה קטנה, אך שלמה רואה את הסימליות בלקיחת פילגש אביו - הצהרה על כוונות לירושת כתר המלוכה. ראו דוגמאות לכך בהערת שוליים על [[ביאור:שמואל ב ג|ש"ב פרק ג]]. בכך מצא שלמה את העילה שחיפש דוד בפרק הקודם: "וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ - וָמֵת". * "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיהוָה, לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה... וְאֶת צָדוֹק הַכֹּהֵן נָתַן הַמֶּלֶךְ תַּחַת אֶבְיָתָר" (פסוק כז) - לגבי העברת הכהונה והשלכותיה ראו הערה ב[[ביאור:שמואל א ב|שמואל א ב]]. אביתר הוא בנו של אחימלך בן אחיטוב ([[שמואל א כב כ|ש"א כב, כ]]) ואחיטוב הוא בנו של פינחס בן עלי ([[שמואל א יד ג|שם יד, ג]]). * "בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן - יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת" (לו-לז) - הדרך המחוכמת של שלמה למצוא עילה להרוג את שמעי היתה כך: לאחר שאמר "וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה" הוסיף "וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן", ושמעי הבין מכך שאסור לו ללכת מזרחה, לביתו שב[[W:בחורים|בחורים]]. לאחר שיצא מערבה, ל[[W:גת (עיר עתיקה)|גת]], שלמה יכל להרוג אותו, ולפרש את דברי עצמו לגבי מעבר הקידרון כדוגמה בלבד. {{קטן|(הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 58)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=צוואת דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=קבר דוד}} 0mg7ths7cea0lo8zur6h47ekehpc8ob 106 60711 3017896 3002922 2026-05-27T20:24:53Z Ori229 476 3017896 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה מלכים|מלכים א|ג|a09a03}} <קטע התחלה=פרק ג/> {{כותרת1|שלמה נושא את בת פרעה, בית המקדש עדיין לא בנוי}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|א}} <קטע התחלה=ג א/>וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ {{ב|אֶל עִיר דָּוִד|אל ביתו הזמני שנמצא בעיר דוד}} עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם {{ב|סָבִיב|מסביב לפרברים שנבנו מחוץ לעיר דוד}}.<קטע סוף=ג א/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ב}} <קטע התחלה=ג ב/>{{ב|רַק|אמנם בניית ירושלים התקדמה יפה, אך לגבי בית המקדש...}} הָעָם מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת, כִּי לֹא נִבְנָה בַיִת לְשֵׁם יְהוָה עַד הַיָּמִים הָהֵם. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג ב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ג}} <קטע התחלה=ג ג/>וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת יְהוָה לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת דָּוִד אָבִיו. רַק {{ב|בַּבָּמוֹת|כי עדיין לא נבנה המקדש}} הוּא מְזַבֵּחַ וּמַקְטִיר.<קטע סוף=ג ג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ד}} <קטע התחלה=ג ד/>וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי {{ב|הִיא|שם נמצאת, ב[[W:משכן גבעון|משכן גבעון]]}} הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה. אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.<קטע סוף=ג ד/> {{כותרת1|חלום שלמה בגבעון - שלמה מבקש לב נבון לשפוט את ישראל ומקבל חכמה, עושר וכבוד}} {{איור|Solomon prays for wisdom.jpg|250|שלמה מתפלל לחכמה, מאת Govert Flinck, משנת 1658}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ה}} <קטע התחלה=ג ה/>בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "{{ב|שְׁאַל|בקש}} מָה אֶתֶּן לָךְ".<קטע סוף=ג ה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ו}} <קטע התחלה=ג ו/>וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה: "אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה {{ב|וּבְיִשְׁרַת לֵבָב|ובמעשים הנעשים במחשבה ישרה, ללא שקר}} עִמָּךְ, וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה, וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה.<קטע סוף=ג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ז}} <קטע התחלה=ג ז/>וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי, אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי, וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן, לֹא אֵדַע {{ב|צֵאת וָבֹא|לצאת ולבא לפני העם, להנהיג אותם}}.<קטע סוף=ג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ח}} <קטע התחלה=ג ח/>{{ב|וְעַבְדְּךָ|ואני חי}} בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ, עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר {{ב|מֵרֹב|מפאת גודלו}}.<קטע סוף=ג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|ט}} <קטע התחלה=ג ט/>וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה".<קטע סוף=ג ט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|י}} <קטע התחלה=ג י/>וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי, כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.<קטע סוף=ג י/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יא}} <קטע התחלה=ג יא/>וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו: "יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ {{ב|נֶפֶשׁ|להרוג את}} אֹיְבֶיךָ, וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.<קטע סוף=ג יא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יב}} <קטע התחלה=ג יב/>הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ - הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן, אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ.<קטע סוף=ג יב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יג}} <קטע התחלה=ג יג/>וְגַם {{ב|אֲשֶׁר|את הדברים ש-}} לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ: גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ.<קטע סוף=ג יג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יד}} <קטע התחלה=ג יד/>וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְ{{VAV WITH HOLAM HASER}}תַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|טו}} <קטע התחלה=ג טו/>וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי, וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג טו/> {{כותרת1|משפט שלמה}} {{איור|Giovanni Battista Tiepolo 062.jpg|270|[[W:משפט שלמה|משפט שלמה]], ג'בני טיפולו, 1726-1728 ([http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Judgement_of_Solomon תמונות נוספות])}} {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|טז}} <קטע התחלה=ג טז/>אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו.<קטע סוף=ג טז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יז}} <קטע התחלה=ג יז/>וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת: "{{ב|בִּי אֲדֹנִי|לשון של נימוסים, בקשת רשות לדבר}}. אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת.<קטע סוף=ג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יח}} <קטע התחלה=ג יח/>וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת. וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו - אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת.<קטע סוף=ג יח/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|יט}} <קטע התחלה=ג יט/>וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת {{ב|לָיְלָה|בלילה}}, {{ב|אֲשֶׁר|בגלל שמתוך שינה היא בטעות}} שָׁכְבָה עָלָיו.<קטע סוף=ג יט/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כ}} <קטע התחלה=ג כ/>וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ, וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי.<קטע סוף=ג כ/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כא}} <קטע התחלה=ג כא/>וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי וְהִנֵּה מֵת, וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי".<קטע סוף=ג כא/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כב}} <קטע התחלה=ג כב/>וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת: "לֹא, כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת", וְזֹאת אֹמֶרֶת: "לֹא, כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי". וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=ג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כג}} <קטע התחלה=ג כג/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "זֹאת אֹמֶרֶת: זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת: לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כד}} <קטע התחלה=ג כד/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "קְחוּ לִי חָרֶב", וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.<קטע סוף=ג כד/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כה}} <קטע התחלה=ג כה/>וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת".<קטע סוף=ג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כו}} <קטע התחלה=ג כו/>וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: "בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ". וְזֹאת אֹמֶרֶת: "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ".<קטע סוף=ג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כז}} <קטע התחלה=ג כז/>וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: "תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ, הִיא אִמּוֹ".<קטע סוף=ג כז/> {{ביאור:אות-פסוק|מלכים א|ג|כח}} <קטע התחלה=ג כח/>וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג כח/> <קטע סוף=פרק ג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|מלכים א|ג}} {{סרגל ניווט|ביאור:מלכים א||ב|ג|ד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * בין השורות ניתן למצא כבר בשלב זה ביקורת על שלמה ורמז לבאות: ** נישואיו עם בת פרעה, בניגוד לציווי לגבי המצרים: "בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי, יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'" ([[דברים כג ט]]). ** "עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית ה'" (פסוק א) - הקדמת ארמון המלך לבית המקדש. ** "רַק הָעָם מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת... אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה" - ביקורת על כך ששלמה נשתהה בבניין המקדש (רש"י) ואולי גם רמז ל-1000 נשותיו והבמות הרבות שיבנה להן שלמה בהמשך. ** חלום שלמה מדגיש שהחוכמה באה לו מאת ה', כדי לשפוט את העם בצדק, ועליו להיזהר מלהתגאות בחוכמתו ולנצלה לרעה. (להלן [[מלכים א י כה|י, כה]] ינצל שלמה את חוכמתו לקבל במתנה סוסים רבים, וזאת בניגוד לציווי המפורש: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים") ** "וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ" (פסוק יא) - ולעומתם קיבל עושר, כבוד (בכך שלא יהיו לו אויבים) ואם ילך בדרכי דוד יקבל גם אריכות ימים. אך שלמה לא זכה לאריכות ימים: הוא מלך 40 שנה ([[מלכים א יא מב‎]]) ואמנם גילו ביומו האחרון לא נזכר במקרא, אך לפי [[סדר עולם רבא פרק יד|סדר עולם רבה]] היה שלמה בן 12 כשמלך, ואם כן היה בן 52 בלבד במותו. ** אפילו לגבי משפט שלמה, חז"ל ב[[מכות כג ב]] טוענים: "מנא ידע? {{ב|דלמא איערומא מיערמא|אולי האישה שאינה האם האמיתית נקטה בעורמה וצעקה דבר המתאים לאם אמיתית}}? יצאת בת קול ואמרה: היא אמו". ניתן לראות בכך ביקורת שאי אפשר להכריע בוודאות בשיטה כגון זו שנקט בה שלמה, מבלי סייעתא דשמיא. * יש לשים לב ששלמה ביקש תבונה וקיבל תבונה וחוכמה. ניתן לבאר כך: תבונה - חוש צדק המאפשר לשפוט את העם. חוכמה - יכולת למצוא תחבולות על מנת לברר את האמת, כפי שמודגם במשפט שלמה להלן. * מקבילה לחלום שלמה בגבעון ניתן למצא [[ביאור:דברי הימים ב א|בדברי הימים ב פרק א]] - ראה הערת שוליים שם לגבי שינויים בין המסופר כאן לבין המסופר בספר דברי הימים. * משפט שלמה משמש כ[[הפטרת מקץ|הפטרת פרשת מקץ]] (בשנים הנדירות בהן הפרשה אינה חלה בחנוכה). ניתן למצא קווי דמיון בין יוסף לשלמה: שניהם נודעו בחוכמתם ושניהם זכו למעמד גבוה ביותר של שלטון בכל האיזור, הכרוך בשגשוג כלכלי. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=בת פרעה (אשת שלמה)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חלום שלמה בגבעון}} {{מיזמים|ויקיפדיה=משפט שלמה}} p9rj0g655p4iv1z6g0siq5xc022f96d 0 150977 3017891 1277335 2026-05-27T19:44:24Z ~2026-31747-99 45667 3017891 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|ישעיהו|ס|א}}</noinclude> {{מצודות |דוד= {{צ|קומי אורי}} - את ירושלים קומי והאירי כי בא לך ההארה הראויה לך והוא משל על השמחה והטובה |ציון= {{צ|וכבוד ה' וגו'}} - ר"ל השכינה יגלה עליך ותשרה בך }}<noinclude> [[קטגוריה:ישעיהו ס א]] </noinclude> 8dcutpn9o28wsloeychn5u0i0vftgvr 107 172874 3017725 246692 2026-05-27T13:07:27Z יוסף אומץ 30741 /* ראוי להדגיש את האל״ף- בי״ת של אשת חיל */ פסקה חדשה 3017725 wikitext text/x-wiki ==אשר== מישהו יודע למה האות ש במילה "אשר" מופיעה בפונט שונה מכל שאר האותיות? (לפחות בפיירפוקס) :הנסתרות לה' אלוקינו. עכשיו זה נראה בסדר. -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:45, 6 בדצמבר 2008 (IST) == ראוי להדגיש את האל״ף- בי״ת של אשת חיל == ראיתי שכבר האל״ף-בי״ת (כפשוטו ולא כמשמעו) הודגשו. אכן קריינא דאיגרתא ליהווי פרוונקא, אך אני מקליד מהפלאפון וזה מורכב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:07, 27 במאי 2026 (IDT) tlzilozm0vkwjxgjvld9x1u0s8jhgyq 3017925 3017725 2026-05-27T21:55:03Z Nahum 68 /* ראוי להדגיש את האל״ף- בי״ת של אשת חיל */ תגובה: בוצע, תודה-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3017925 wikitext text/x-wiki ==אשר== מישהו יודע למה האות ש במילה "אשר" מופיעה בפונט שונה מכל שאר האותיות? (לפחות בפיירפוקס) :הנסתרות לה' אלוקינו. עכשיו זה נראה בסדר. -- [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:nahum|שיחה]] 19:45, 6 בדצמבר 2008 (IST) == ראוי להדגיש את האל״ף- בי״ת של אשת חיל == ראיתי שכבר האל״ף-בי״ת (כפשוטו ולא כמשמעו) הודגשו. אכן קריינא דאיגרתא ליהווי פרוונקא, אך אני מקליד מהפלאפון וזה מורכב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:07, 27 במאי 2026 (IDT) : בוצע, תודה-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:55, 28 במאי 2026 (IDT) 01k68nlc9yg8k95pwtdixpxqg7qm6fd 0 222699 3017926 3017711 2026-05-27T21:58:25Z Nahum 68 העיצוב החדש מקלקל מספר אלמנטים ואינו תורם מאומה 2983823 wikitext text/x-wiki '''תפילה קודם התפילה''' מהרב אלקי המפורסם רבי {{קישור למחבר|אלימלך מליז'נסק}} זי"ע. {{עם-ניקוד| יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעַת עֲתִירָה, וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמָיו. שֶׁתָּכִין לִבֵּנוּ וּתְכוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ וּתְשַׁגֵּר תְּפִלָּתֵנוּ בְּפִינוּ. וְתַקְשִׁיב אָזְנְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַמִּתְחַנְּנִים אֵלֶיךָ בְּקוֹל שַׁוְעָה וְרוּחַ נִשְׁבָּרָה. וְאַתָּה אֵל רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תִּמְחוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֶּר לָנוּ וּלְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אֶת כָּל מַה שֶּׁחָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וּפָשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ כִּי לֹא בְמֶרֶד וּבְמַעַל חָלִילָה וְחָלִילָה מָרִינוּ אֶת פִּיךָ וְדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּמִצְוֹתֶיךָ, כִּי אִם מֵרֹב הַיֵּצֶר הַבּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ תָּמִיד. לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר מְבִיאֵנוּ אֶל תַּאֲוַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה וְאֶל הֲבָלָיו, וּמְבַלְבֵּל אֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ עַל נַפְשֵׁנוּ. הוּא מְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָתֵנוּ וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ תָּמִיד בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד נֶגְדּוֹ. כִּי נֶחֱלַשׁ שִׂכְלֵנוּ וּמֹחֵנוּ וְלִבֵּנוּ עַד מְאֹד. וְכָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל מֵרֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת וְטִרְדַּת הַזְּמַן: לָכֵן אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתְךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ כְדַאי, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ לְהֵיטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ אֶנְקָתֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ וְשִׂיחֵנוּ עַל אֲשֶׁר אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקָרֵב עַצְמֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. וּלְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי עָלֵינוּ מְאֹד, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם: וְעַתָּה תְּעוֹרֵר נָא עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְהַמְרֻבִּים לְגָרֵשׁ וּלְבַעֵר אֶת יִצְרֵנוּ הָרָע מִקִּרְבֵּנוּ, וְתִגְעַר בּוֹ שֶׁיָּסוּר וְיֵלֵךְ מֵאִתָּנוּ, וְאַל יָסִית אוֹתָנוּ לְהַדִּיחֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶךָ חָלִילָה. וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה רָעָה חָלִילָה הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם. בִּפְרַט בְּעֵת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ, אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתֶךָ. וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בְּמִצְוֹתֶיךָ, תְּהֵא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה, בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ: וּתְעוֹרֵר לְבָבֵנוּ וּלְבַב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וּלְבַב כָּל הַנִלְוִים אֵלֵינוּ, וּלְבַב כָּל הַחֲפֵצִים בְחֶבְרָתֵנוּ, לְיַחֶדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה. לְעָבְדְךָ עֲבוֹדָה הַיְשָׁרָה, הַמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, וּתְהֵא אֱמוּנָתְךָ קְשׁוּרָה בְּלִבֵּנוּ כְּיָתֵד שֶׁלֹּא תִמּוֹט, וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִּכְשׁוֹל וְטָעוּת, אַל תַּעַזְבֵנוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ וְאַל תַּכְלִימֵנוּ, וּתְהֵא עִם פִּינוּ בְּעֵת הַטִּיפֵנוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעֲבָדֵינוּ, וְעִם לִבֵּנוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ: וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעוֹתֵינוּ וְהַרְגָּשׁוֹתֵינוּ, הַיְדוּעוֹת לָנוּ וְשֶׁאֵינָן יְדוּעוֹת לָנוּ, הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת, שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיוּחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה, וְטַהֵר לִבֵּנוּ וְקַדְּשֵׁנוּ, וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ, וְתִטַּע אַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתְךָ בְּלִבֵּנוּ תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק, בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם, בְּלֶכְתֵּנוּ וּבְשִׁבְתֵּנוּ וּבְשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ תִּבְעַר תָּמִיד רוּחַ קָדְשְׁךָ בְּקִרְבֵּנוּ. וְנִשְׁעָנִים תָּמִיד בְּךָ וּבִגְדֻלָּתְךָ וּבְאַהֲבָתְךָ וּבְיִרְאָתְךָ. וּבְתוֹרָתְךָ שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר וּבְמִצְוֹתֶיךָ, הַכֹּל לְיַחֵד שִׁמְךָ הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא: וְתִשְׁמְרֵנוּ מִן הַפְּנִיּוֹת וְהַגֵּאוּת וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל דָּבָר הַמַּפְסִיד עֲבוֹדָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַחֲבִיבָה עָלֵינוּ, וְתַשְׁפִּיעַ רוּחַ קָדְשְׁךָ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה דְבֵקִים בָּךְ. וְשֶׁנִּשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד אֵלֶיךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה תַּעֲלֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַעֲלַת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּתָם יַעֲמֹד לָנוּ שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד נענִים בְּעֵת שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ עָלֵינוּ אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, עַל יָחִיד אוֹ עַל רַבִּים, וְתִשְׂמַח וְתִתְפָּאֵר בָּנוּ, וְנַעֲשֶׂה פְּרִי לְמַעְלָה וְשֹׁרֶשׁ לְמַטָּה: וְאַל תִּזְכָּר לָנוּ חַטֹּאתֵינוּ וּבִפְרָט חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ, כְּמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם חַטֹּאת נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, וְתַהֲפֹךְ עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ לִזְכוּת, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ מֵעוֹלָם הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד הִרְהוּר לָשׁוּב אֵלֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם. וּלְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים: וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים, אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה: וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ. וְאִם אֵין לָנוּ שֵׂכֶל לְכַוֵּן אֶת לְבָבֵנוּ אֵלֶיךָ, אַתָּה תְלַמְּדֵנוּ אֲשֶׁר נֵדַע בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב: וְעַל כָּל זֹאת מִתְחַנְּנִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: }} [[קטגוריה:תפילות לפני התפילה]] 35tnefpyl3lbe1wecuc5jgd4j4ewfuf 0 228542 3017751 2963771 2026-05-27T18:47:14Z Uziel302 3324 3017751 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם= |תמונה= |ספר סרוק= |כיתוב= |מחבר= |מתרגם= |מיוחס ל= |עורך= |שם בשפת המקור= |כותרת משנה= |שפת המקור= |סוגה= |נושא= |מספר כרכים= |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |מקום ההוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |קבצים סרוקים= |היברו= |ספריא= |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה=}} '''חבל נחלתו''' - סדרת ספרי שו"ת ומאמרים מאת הרב {{קישור למחבר|יעקב אפשטיין}}, מחוקרי מכון התורה והארץ. הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. הספרים באתר הועלו ללא הערות. המעיין יוכל לקרוא את ההערות במהדורה המקורית וכן במהדורה המצולמת באוצר החכמה ובאוצר ההלכה. לפרטים נוספים ראו בדף השיחה. *[[חבל נחלתו מפתח|מפתח לכרכים א-לב]] *[[חבל נחלתו א|כרך א]] *[[חבל נחלתו ב|כרך ב]] *[[חבל נחלתו ג|כרך ג]] *[[חבל נחלתו ד|כרך ד]] *[[חבל נחלתו ה|כרך ה]] *[[חבל נחלתו ו|כרך ו]] *[[חבל נחלתו ז|כרך ז]] *[[חבל נחלתו ח|כרך ח]] *[[חבל נחלתו ט|כרך ט]] *[[חבל נחלתו י|כרך י]] *[[חבל נחלתו יא|כרך יא]] *[[חבל נחלתו יב|כרך יב]] *[[חבל נחלתו יג|כרך יג]] *[[חבל נחלתו יד|כרך יד]] *[[חבל נחלתו טו|כרך טו]] *[[חבל נחלתו טז|כרך טז]] *[[חבל נחלתו יז|כרך יז]] *[[חבל נחלתו יח|כרך יח]] *[[חבל נחלתו יט|כרך יט]] *[[חבל נחלתו כ|כרך כ]] *[[חבל נחלתו כא|כרך כא]] *[[חבל נחלתו כב|כרך כב]] *[[חבל נחלתו כג|כרך כג]] *[[חבל נחלתו כד|כרך כד]] *[[חבל נחלתו כה|כרך כה]] *[[חבל נחלתו כו|כרך כו]] *[[חבל נחלתו כז|כרך כז]] *[[חבל נחלתו כח|כרך כח]] *[[חבל נחלתו כט|כרך כט]] *[[חבל נחלתו ל|כרך ל]] *[[חבל נחלתו לא|כרך לא]] *[[חבל נחלתו לב|כרך לב]] *[[חבל נחלתו לג|כרך לג]] [[קטגוריה:ויקיטקסט - דפים עם אישור]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|*]] 5c6apuhrlm5esp67reflccb968z6vec 3017890 3017751 2026-05-27T19:43:38Z Uziel302 3324 3017890 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם= |תמונה= |ספר סרוק= |כיתוב= |מחבר= |מתרגם= |מיוחס ל= |עורך= |שם בשפת המקור= |כותרת משנה= |שפת המקור= |סוגה= |נושא= |מספר כרכים= |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |מקום ההוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |קבצים סרוקים= |היברו= |ספריא= |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה=}} '''חבל נחלתו''' - סדרת ספרי שו"ת ומאמרים מאת הרב {{קישור למחבר|יעקב אפשטיין}}, מחוקרי מכון התורה והארץ. הספרים מועתקים לכאן באישור המחבר. הספרים באתר הועלו ללא הערות. המעיין יוכל לקרוא את ההערות במהדורה המקורית וכן במהדורה המצולמת באוצר החכמה ובאוצר ההלכה. לפרטים נוספים ראו בדף השיחה. *[[חבל נחלתו מפתח|מפתח לכרכים א-לג]] *[[חבל נחלתו א|כרך א]] *[[חבל נחלתו ב|כרך ב]] *[[חבל נחלתו ג|כרך ג]] *[[חבל נחלתו ד|כרך ד]] *[[חבל נחלתו ה|כרך ה]] *[[חבל נחלתו ו|כרך ו]] *[[חבל נחלתו ז|כרך ז]] *[[חבל נחלתו ח|כרך ח]] *[[חבל נחלתו ט|כרך ט]] *[[חבל נחלתו י|כרך י]] *[[חבל נחלתו יא|כרך יא]] *[[חבל נחלתו יב|כרך יב]] *[[חבל נחלתו יג|כרך יג]] *[[חבל נחלתו יד|כרך יד]] *[[חבל נחלתו טו|כרך טו]] *[[חבל נחלתו טז|כרך טז]] *[[חבל נחלתו יז|כרך יז]] *[[חבל נחלתו יח|כרך יח]] *[[חבל נחלתו יט|כרך יט]] *[[חבל נחלתו כ|כרך כ]] *[[חבל נחלתו כא|כרך כא]] *[[חבל נחלתו כב|כרך כב]] *[[חבל נחלתו כג|כרך כג]] *[[חבל נחלתו כד|כרך כד]] *[[חבל נחלתו כה|כרך כה]] *[[חבל נחלתו כו|כרך כו]] *[[חבל נחלתו כז|כרך כז]] *[[חבל נחלתו כח|כרך כח]] *[[חבל נחלתו כט|כרך כט]] *[[חבל נחלתו ל|כרך ל]] *[[חבל נחלתו לא|כרך לא]] *[[חבל נחלתו לב|כרך לב]] *[[חבל נחלתו לג|כרך לג]] [[קטגוריה:ויקיטקסט - דפים עם אישור]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|*]] rhst5jjefyt71po7fudjohf0l3w27dp 0 233699 3017894 2983637 2026-05-27T20:18:34Z Uziel302 3324 3017894 wikitext text/x-wiki מפתח העניינים ל-33 חלקי ספר [[חבל נחלתו]] {{תוכן עניינים שטוח|3}} ==אורח חיים== ===הלכות נטילת ידים=== *שימוש במי נטילת ידים להשקאת צמחים [[חבל נחלתו לא א|חלק לא סימן א]] *נטילת ידים עם כפפות [[חבל נחלתו י א|חלק י סימן א]] *אימתי כפפות מצילות מנטילת ידים [[חבל נחלתו כה א|חלק כה סימן א]] *נטילת ידים שחרית לקטנים – מאיזה גיל? [[חבל נחלתו כז א|חלק כז סימן א]] *ברכה או מצוה עוברת לאחר נגיעה במקומות המכוסים [[חבל נחלתו יז א|חלק יז סימן א]] *שירותים כימיים [[חבל נחלתו יז ב|חלק יז סימן ב]] *נטילת ידים אחר בדיקת או תרומת דם [[חבל נחלתו כח א|חלק כח סימן א]] *לימוד תורה לפני ברכת התורה [[חבל נחלתו לא ב|חלק לא סימן ב]] ===הלכות ציצית=== *טלית קטן ודרך מצותה [[חבל נחלתו ד א|חלק ד סימן א]] *טלית שכולה תכלת [[חבל נחלתו לב א|חלק לב סימן א]] *לזיהוי התכלת בציצית [[חבל נחלתו א א|חלק א סימן א]] *טלית שנקרעה [[חבל נחלתו טו ב|חלק טו סימן ב]] *חולצה-ציצית [[חבל נחלתו ל א|חלק ל סימן א]] *דרך התעטפות בטלית [[חבל נחלתו לא ג|חלק לא סימן ג]] *האם שמיכה צריכה ציצית [[חבל נחלתו לג ב|חלק לג סימן ב]] *סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן [[חבל נחלתו לג ג|חלק לג סימן ג]] ===הלכות תפילין=== *הנחת תפילין בכניסה של בית כנסת [[חבל נחלתו ל ב|חלק ל סימן ב]] *חריץ במקצוע התפילין [[חבל נחלתו טו ג|חלק טו סימן ג]] *מקום הנחת תפילין של ראש [[חבל נחלתו ט א|חלק ט סימן א]] *מקום תפילין של ראש [[חבל נחלתו טז ג|חלק טז סימן ג]] *הקפדה על מקום תפילין של ראש [[חבל נחלתו ל ג|חלק ל סימן ג]] *תפילין של יד על גבי גבס [[חבל נחלתו ה ג|חלק ה סימן ג]] *הנחת תפילין קודם עלות השחר [[חבל נחלתו ג ב|חלק ג סימן ב]] *אבל בתפילין ביום קבורה שאינו יום מיתה [[חבל נחלתו י ב|חלק י סימן ב]] *מדוע מברכים להניח תפילין [[חבל נחלתו כה ד|חלק כה סימן ד]] *ברכת שהחיינו בהנחת תפילין [[חבל נחלתו ט ב|חלק ט סימן ב]] *תפילין דרבינו תם [[חבל נחלתו ט ג|חלק ט סימן ג]] ===הלכות ברכות השחר=== *ברכת שעשני ישראל בברכות השחר [[חבל נחלתו ג א|חלק ג סימן א]] *ברכות השחר למי שלא ישן בלילה [[חבל נחלתו כט א|חלק כט סימן א]] *ברכת הנותן לשכוי בינה [[חבל נחלתו כג א|חלק כג סימן א]] *ברכות השחר שלעתים אין מברכים אותן [[חבל נחלתו כה ב|חלק כה סימן ב]] ===הלכות קריאת שמע=== *הפסקה בין ישתבח לברכו שלפני קריאת שמע [[חבל נחלתו כה ה|חלק כה סימן ה]] *לימוד ושיחה בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע [[חבל נחלתו ל ד|חלק ל סימן ד]] *קריאת שמע ותפילת עמידה של ערבית אחר עלות השחר [[חבל נחלתו כט ב|חלק כט סימן ב]] *צירוף למנין במרפסות ובמקום פתוח [[חבל נחלתו כג ב|חלק כג סימן ב]] *דברים שבקדושה במכון חליבה [[חבל נחלתו ז א|חלק ז סימן א]] *חרש שלמדוהו לדבר [[חבל נחלתו ח ב|חלק ח סימן ב]] *קדיש יתום [[חבל נחלתו יד ד|חלק יד סימן ד]] *ג' פסיעות בסוף קדיש [[חבל נחלתו ה ד|חלק ה סימן ד]] *קדושת יוצר וקדושה דסידרא [[חבל נחלתו יג ד|חלק יג סימן ד]] *א-ל מלך נאמן [[חבל נחלתו יג ה|חלק יג סימן ה]] *ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בלחש [[חבל נחלתו יח א|חלק יח סימן א]] *קיום מצוה עוברת במחיצת המת [[חבל נחלתו יח ב|חלק יח סימן ב]] *קריאת שמע ותפילה ליד גופות מחבלים מרקיבות [[חבל נחלתו כט ג|חלק כט סימן ג]] *חובת עניית אמן ויהא שמיה רבא [[חבל נחלתו לג ה|חלק לג סימן ה]] ===הלכות תפילה=== *מה עדיף ותיקין ביחידות או תפילה בציבור מאוחרת [[חבל נחלתו כה ג|חלק כה סימן ג]] *ברוב עם הדרת מלך [[חבל נחלתו ח א|חלק ח סימן א]] *הפרדות לשני בתי כנסת בישוב אחד [[חבל נחלתו יב א|חלק יב סימן א]] *ביטול תפילת הציבור בבית הכנסת [[חבל נחלתו ג ד|חלק ג סימן ד]] *לא תתגודדו בריבוי מניינים [[חבל נחלתו ב א|חלק ב סימן א]] *חובת התפילה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כו א|חלק כו סימן א]] *מנהגים חלוקים בבית הכנסת [[חבל נחלתו יט ב|חלק יט סימן ב]] *מקהלה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כ ב|חלק כ סימן ב]] *תפילה בהרהור [[חבל נחלתו יג ו|חלק יג סימן ו]] *תפילה לפני הנץ [[חבל נחלתו יז ד|חלק יז סימן ד]] *תפילה ללא חזרת הש"ץ [[חבל נחלתו כב ב|חלק כב סימן ב]] *חזרת הש"ץ במנין מצומצם [[חבל נחלתו יז ה|חלק יז סימן ה]] *קדושה וקדושה רבה [[חבל נחלתו יח יט|חלק יח סימן יט]] *הצטרפות למניין מעזרת נשים [[חבל נחלתו לא ד|חלק לא סימן ד]] *שלש פסיעות [[חבל נחלתו לא ה|חלק לא סימן ה]] *הצמדת רגלים בסוף קדושה עד חתימת האל הקדוש [[חבל נחלתו לב ב|חלק לב סימן ב]] *מיעוט בקדישים [[חבל נחלתו לא ו|חלק לא סימן ו]] *קדיש דרבנן אחר לימוד של עשרה או לימוד של יחידים [[חבל נחלתו לא ז|חלק לא סימן ז]] *שליח ציבור שאינו מבטא אותיות בצורה נכונה [[חבל נחלתו ל ה|חלק ל סימן ה]] *חזקת חזנות [[חבל נחלתו יב ב|חלק יב סימן ב]] *וקרא זה אל זה [[חבל נחלתו כז ב|חלק כז סימן ב]] *'הטוב כי לא כלו רחמיך' במלעיל או במלרע [[חבל נחלתו כז ג|חלק כז סימן ג]] *זמני זריחה שקיעה וצאת הכוכבים [[חבל נחלתו ו ה|חלק ו סימן ה]] *שתיה בתוך התפילה [[חבל נחלתו יז ג|חלק יז סימן ג]] *הכנסת כלי זיין לבית הכנסת או לבית המדרש [[חבל נחלתו יא ד|חלק יא סימן ד]] *צואת חתול בבית כנסת [[חבל נחלתו כב א|חלק כב סימן א]] *תפילה עם תינוק במנשא על גופו [[חבל נחלתו כ ג|חלק כ סימן ג]] *הפסקה בתפילת הציבור לענות קדיש וקדושה [[חבל נחלתו ו א|חלק ו סימן א]] *מוריד הגשם [[חבל נחלתו א יג|חלק א סימן יג]] *סדרי קדימויות לגבי אבלים כבעלי תפילה [[חבל נחלתו ג ג|חלק ג סימן ג]] *ותערב לפניך עתירתנו [[חבל נחלתו יח ג|חלק יח סימן ג]] *טעות בתפילת מוסף [[חבל נחלתו ד יח|חלק ד סימן יח]] *מנגינות פסולות [[חבל נחלתו ט ה|חלק ט סימן ה]] *חזרה על מילים ומשפטים בגלל ניגונים בפיוטים ותפילות [[חבל נחלתו יב ג|חלק יב סימן ג]] *מי שהתפלל האם יכול להיות שליח ציבור [[חבל נחלתו יט ו|חלק יט סימן ו]] *חזן שטעה בחזרת הש"ץ [[חבל נחלתו טז ד|חלק טז סימן ד]] *תפילה על גשמים בכרם [[חבל נחלתו יב ה|חלק יב סימן ה]] *כוונת ברכת המינים בימינו [[חבל נחלתו כו ב|חלק כו סימן ב]] *תפילת הביננו מתי נאמרת ע"י נשים [[חבל נחלתו כו ג|חלק כו סימן ג]] *'ברכו' בסוף התפילה במנין לא קבוע [[חבל נחלתו כט ה|חלק כט סימן ה]] *גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה [[חבל נחלתו לג א|חלק לג סימן א]] *פותח את ידיך [[חבל נחלתו לג ד|חלק לג סימן ד]] *קדיש דרבנן אחר לימוד של עשרה או לימוד של יחידים. [[חבל נחלתו לא ז|חלק לא סימן ז]] *תפילת הביננו מתי נאמרת וע"י נשים [[חבל נחלתו כו ג|כרך כו סימן ג]] ===הלכות נשיאת כפים=== *הלכות נשיאות כפים [[חבל נחלתו י ד|חלק י סימן ד]] *עלית כהן לדוכן באמצע תפילת לחש [[חבל נחלתו י ה|חלק י סימן ה]] *חובת ברכת כהנים ע"י כהן שנכנס לבית כנסת [[חבל נחלתו לא ט|חלק לא סימן ט]] *טעות בברכת כהנים [[חבל נחלתו לא י|חלק לא סימן י]] *ברכת כהנים בארץ ישראל ובחו"ל [[חבל נחלתו ח ג|חלק ח סימן ג]] *מי קורא לכהנים לעלות לדוכן [[חבל נחלתו כו ד|חלק כו סימן ד]] *כנגד כתפותיהם [[חבל נחלתו כו ה|חלק כו סימן ה]] *נשיאת כפים קרוב לגוף או רחוק מן הגוף [[חבל נחלתו לב ג|חלק לב סימן ג]] *ברכת כהנים בכהן אחד [[חבל נחלתו יד ג|חלק יד סימן ג]] *ברכת כהנים שלא באהבה [[חבל נחלתו כא א|חלק כא סימן א]] *נשיאות כפים וברכת כהנים שלא בתפילות [[חבל נחלתו ה ה|חלק ה סימן ה]] *כהן במכנסיים קצרים בנשיאות כפיים ועליה לתורה [[חבל נחלתו כב ג|חלק כב סימן ג]] *כהן שהרג את הנפש [[חבל נחלתו ח ד|חלק ח סימן ד]] *כהן פרמדיק [[חבל נחלתו ט ד|חלק ט סימן ד]] *כתובת קעקע על זרוע כהן [[חבל נחלתו יח ד|חלק יח סימן ד]] *נשיאות כפים לכהן שנקטעה ידו [[חבל נחלתו כט ד|חלק כט סימן ד]] *יציאת כהן מקריאת התורה כדי לברך ברכת כהנים במנין אחר [[חבל נחלתו ל ו|חלק ל סימן ו]] *קריאת 'כהנים' לשני כהנים שאחד מהם קטן [[חבל נחלתו יא ה|חלק יא סימן ה]] *נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ [[חבל נחלתו לג ו|חלק לג סימן ו]] *נשיאות כפים ללא טלית [[חבל נחלתו לג ז|חלק לג סימן ז]] *נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה [[חבל נחלתו לג ח|חלק לג סימן ח]] *נשיאות כפים לכהן אשר חגור בנשק [[חבל נחלתו לג ט|חלק לג סימן ט]] *כהן במכנסיים קצרים בנשיאות כפים ועליה לתורה [[חבל נחלתו כב ג|חלק כב סימן ג]] ===הלכות קריאת ספר תורה=== *נישוק בפה בקלף של ספר תורה בעת עליה לתורה [[חבל נחלתו ל ז|חלק ל סימן ז]] *ביטול תחנון בסיום מסכת [[חבל נחלתו כח ב|חלק כח סימן ב]] *כניסת חתן לבית הכנסת ואי אמירת תחנון [[חבל נחלתו כו ו|חלק כו סימן ו]] *נתפרדה החבילה – העלאה לתורה כשאין כהן ויש לוי [[חבל נחלתו כח ג|חלק כח סימן ג]] *העלאת כהן לתורה כאחד משבעה קרואים [[חבל נחלתו טו ד|חלק טו סימן ד]] *העלאת כהן ב'מוסיף' [[חבל נחלתו כז ח|חלק כז סימן ח]] *ספר תורה כשר [[חבל נחלתו טו ז|חלק טו סימן ז]] *ספר תורה שמומן מבקבוקים למיחזור [[חבל נחלתו ל כז|חלק ל סימן כז]] *נקב בספר תורה [[חבל נחלתו כח ד|חלק כח סימן ד]] *קריאה בתורה על ידי בעל קורא [[חבל נחלתו י ט|חלק י סימן ט]] *ברך על קריאת התורה והראוהו מקום שאינו נכון [[חבל נחלתו כג ג|חלק כג סימן ג]] *חזרה לאחר דילוג בקריאת התורה [[חבל נחלתו כו ז|חלק כו סימן ז]] *הבנה וכוונה שונה מפשט הקריאה [[חבל נחלתו כו ח|חלק כו סימן ח]] *עולה שברך ברכת התורה לפני שידע היכן הוא קורא [[חבל נחלתו כז ד|חלק כז סימן ד]] *הגבהה וגלילה בספר תורה [[חבל נחלתו כז ה|חלק כז סימן ה]] *נגיעה בקלף של ספר תורה בידיו [[חבל נחלתו כב ד|חלק כב סימן ד]] *העומדים על הבמה ליד הקורא בתורה [[חבל נחלתו כב ה|חלק כב סימן ה]] *האם חזק ונתחזק לאחר הקריאה מהוה הפסק [[חבל נחלתו כב ו|חלק כב סימן ו]] *מנין שאין כהנים ויש הרבה לויים - העלאתם לקרוא בתורה [[חבל נחלתו כא ב|חלק כא סימן ב]] *נפילת ספר תורה [[חבל נחלתו כא ג|חלק כא סימן ג]] *קריאת קטן בתורה [[חבל נחלתו א יד|חלק א סימן יד]] *קריאה בתורה ע"י נכה [[חבל נחלתו ט ו|חלק ט סימן ו]] *קריאת אשה בתורה [[חבל נחלתו יא ו|חלק יא סימן ו]] *קריאה פחות מבן י"ג בתורה [[חבל נחלתו כ ד|חלק כ סימן ד]] *מנהג קריאת התורה בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח יט|חלק ח סימן יט]] *עמידה ב'ברכו' של קריאת התורה [[חבל נחלתו טז ה|חלק טז סימן ה]] *עמידה בקריאה בתורה את עשרת הדברות [[חבל נחלתו ז י|חלק ז סימן י]] *הפטרות פרשות אחרי וקדושים [[חבל נחלתו ה ח|חלק ה סימן ח]] *השלמת 'וזאת הברכה' בפרשת בראשית [[חבל נחלתו כט יא|חלק כט סימן יא]] *שיהוי ספר שאינו מוגה [[חבל נחלתו ז ד|חלק ז סימן ד]] *ברכת ברוך שפטרני מעונשו של זה [[חבל נחלתו ט ז|חלק ט סימן ז]] *שנויי המסורה בספרי תורה [[חבל נחלתו יג ז|חלק יג סימן ז]] *הראוּבני – הר(א)וּבני [[חבל נחלתו לב נא|חלק לב סימן נא]] *ועוזבי ה' יכלו – זה המניח ספר תורה ויוצא [[חבל נחלתו טו ה|חלק טו סימן ה]] *עלינו לשבח בסיום התפילה [[חבל נחלתו טו ו|חלק טו סימן ו]] *ואלקי אבותי בגר [[חבל נחלתו כג ד|חלק כג סימן ד]] *קריאת פרשת במדבר קודם שבועות [[חבל נחלתו טו ט|חלק טו סימן ט]] *טעם עליון וטעם תחתון [[חבל נחלתו יז יא|חלק יז סימן יא]] *ספר הפטרות [[חבל נחלתו יז יב|חלק יז סימן יב]] *השלמת פרשות השבוע שלא נקראו [[חבל נחלתו כג ט|חלק כג סימן ט]] *עליה לתורה בשבת פעמיים באותו מניין [[חבל נחלתו כו יז|חלק כו סימן יז]] *על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה [[חבל נחלתו לג י|חלק לג סימן י]] *מנין שאין כהנים ויש הרבה לוייםהעלאתם לקרוא בתורה [[חבל נחלתו כא ב|חלק כא סימן ב]] *הפטרות פר' אחרי וקדושים [[חבל נחלתו ה ח|חלק ה סימן ח]] ===הלכות בית הכנסת=== *חזקה במתפללים בבית כנסת [[חבל נחלתו ח ו|חלק ח סימן ו]] *בימה באמצע בית כנסת [[חבל נחלתו לב ד|חלק לב סימן ד]] *שֵׁם לבית כנסת [[חבל נחלתו ל כח|חלק ל סימן כח]] *כיוון בית הכנסת [[חבל נחלתו ו ב|חלק ו סימן ב]] *גובה המחיצה בבית כנסת [[חבל נחלתו י ג|חלק י סימן ג]] *קשוטי בית הכנסת ותשמישי קדושה [[חבל נחלתו א טז|חלק א סימן טז]] *תרומת ספרים לבית כנסת [[חבל נחלתו ב ג|חלק ב סימן ג]] *העברת ספר תורה מבית כנסת אחד לשני [[חבל נחלתו ז ג|חלק ז סימן ג]] *מכירת מגילה ע"י גבאי בית כנסת [[חבל נחלתו ד ג|חלק ד סימן ג]] *מה דיני הריהוט הישן של בית הכנסת [[חבל נחלתו לא יא|חלק לא סימן יא]] *חזקה על פרוכת לארון קודש [[חבל נחלתו ו ג|חלק ו סימן ג]] *שימוש חולין בכלי בתי כנסיות של גוש קטיף [[חבל נחלתו ה ו|חלק ה סימן ו]] *התכת בתי מזוזה מכסף [[חבל נחלתו יט כט|חלק יט סימן כט]] *בנית משרדים מעל בנין המשמש לבית כנסת [[חבל נחלתו ז ב|חלק ז סימן ב]] *הסבת בית מדרש לעזרת נשים [[חבל נחלתו ב ב|חלק ב סימן ב]] *אנטנה על גג בית כנסת [[חבל נחלתו ב ד|חלק ב סימן ד]] *ממון שנאסף לצרכי מזגנים בבית כנסת ולא נצרך [[חבל נחלתו כח ו|חלק כח סימן ו]] *עציץ בבית הכנסת [[חבל נחלתו א טו|חלק א סימן טו]] *תרומות מגויים לבנין בית כנסת [[חבל נחלתו ח ז|חלק ח סימן ז]] *הכנסת גויים עובדי ע"ז לבית כנסת [[חבל נחלתו כ ה|חלק כ סימן ה]] *שֵׁם לבית כנסת [[חבל נחלתו ל כח|חלק ל סימן כח]] *שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש [[חבל נחלתו לג יב|חלק לג סימן יב]] *תפילה במקום קבוע בבית הכנסת [[חבל נחלתו לג יא|חלק לג סימן יא]] ===הלכות נטילת ידים לסעודה=== *המתפנה קודם סעודה האם די בנטילה אחת ואיזו ברכה מקדים [[חבל נחלתו לב ה|חלק לב סימן ה]] *נטילת ידים ללא כלי מברז הקבוע בקיר [[חבל נחלתו א יז|חלק א סימן יז]] *שימוש במים מטוהרים לנטילת ידים ולשתיה [[חבל נחלתו א יח|חלק א סימן יח]] *נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה [[חבל נחלתו ג ה|חלק ג סימן ה]] *נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה [[חבל נחלתו יז ז|חלק יז סימן ז]] *דבר שטבולו במשקה [[חבל נחלתו לב ו|חלק לב סימן ו]] ===הלכות ברכות הנהנין=== *'וקדשתו' בברכת הזימון ובשבע ברכות [[חבל נחלתו לא יב|חלק לא סימן יב]] *דיבר קודם שאכל ואחר אכילת בוצע [[חבל נחלתו כז ז|חלק כז סימן ז]] *שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה [[חבל נחלתו כח ה|חלק כח סימן ה]] *כיבוד קל – ברכותיו [[חבל נחלתו יב ו|חלק יב סימן ו]] *קביעות סעודה על פחות מכזית פת [[חבל נחלתו יח ה|חלק יח סימן ה]] *הפסק בברכת המוציא [[חבל נחלתו כג ה|חלק כג סימן ה]] *ברכות על תירס בימינו [[חבל נחלתו כו ט|חלק כו סימן ט]] *ברכה על מאכלים מגרעיני חיטה שאינם טחונים [[חבל נחלתו יד ה|חלק יד סימן ה]] *ברכה לפני אכילת פריכיות אורז של בסעודה [[חבל נחלתו טו ח|חלק טו סימן ח]] *לחם פשתן [[חבל נחלתו כג ו|חלק כג סימן ו]] *אכל והקיא לברכה אחרונה [[חבל נחלתו יא ז|חלק יא סימן ז]] *זימון של שלש נשים כשיש שני גברים בסעודה [[חבל נחלתו כ ו|חלק כ סימן ו]] *האם פירות האילן מצטרפים להשלים כזית לברכת מעין שלש [[חבל נחלתו כג ז|חלק כג סימן ז]] *ברכה על 'שייק' שנעשה מענבים מרוסקים [[חבל נחלתו כה ו|חלק כה סימן ו]] *גלידה דינה לברכה אחרונה [[חבל נחלתו א יט|חלק א סימן יט]] *האם הפסק בין ברכה להנאה מחייב ברכה מחדש [[חבל נחלתו טז ו|חלק טז סימן ו]] *ברך שהכל ונזכר שהכוס שבתוכו המשקה אינו טבול [[חבל נחלתו כט ו|חלק כט סימן ו]] *עוגיות גרנולה משבולת שועל לברכה ראשונה ואחרונה [[חבל נחלתו לא יד|חלק לא סימן יד]] *סופגניות מבית חרושת [[חבל נחלתו לא טו|חלק לא סימן טו]] ===הלכות ברכת הגומל=== *בין ברכת הגומל וקרבן תודה [[חבל נחלתו ט ח|חלק ט סימן ח]] *ברכת הגומל על שני נסים [[חבל נחלתו ו ד|חלק ו סימן ד]] *ברכת הגומל על תאונה בשבת [[חבל נחלתו יז ח|חלק יז סימן ח]] *ברכה על נס למי שעבר את השואה [[חבל נחלתו יג ח|חלק יג סימן ח]] *גדר חולה לברכת הגומל [[חבל נחלתו כה ח|חלק כה סימן ח]] *ברכת הגומל לבריא בסיכון שחלה בקורונה בצורה קלה [[חבל נחלתו כה ט|חלק כה סימן ט]] *ברכת הטוב והמטיב על נס [[חבל נחלתו לב ח|חלק לב סימן ח]] *ראיית ששים ריבוא [[חבל נחלתו כח ח|חלק כח סימן ח]] ===הלכות ברכת שהחיינו=== *שהחיינו בקביעת מזוזה [[חבל נחלתו ב ה|חלק ב סימן ה]] *שהחיינו על זיתים כבושים [[חבל נחלתו לא יג|חלק לא סימן יג]] *שהחיינו במצוות של אחרים [[חבל נחלתו יד ז|חלק יד סימן ז]] *ברכה והודאה על נסים לציבור וליחיד [[חבל נחלתו יד ח|חלק יד סימן ח]] *ברכה על ליקוי מאורות [[חבל נחלתו ל ט|חלק ל סימן ט]] *ברכה על ליקוי חמה או לבנה [[חבל נחלתו לב נ|חלק לב סימן נ]] *האם מברכים שהחיינו על יין חדש [[חבל נחלתו כד א|חלק כד סימן א]] *שהחיינו עבור אחרים המחוייבים [[חבל נחלתו כה ז|חלק כה סימן ז]] *ברכת שהחיינו על פרס שקיבל [[חבל נחלתו כו י|חלק כו סימן י]] *ברכת שהחיינו ומחיה המתים לאבל [[חבל נחלתו כט ז|חלק כט סימן ז]] *ברכת שהחיינו לאבל [[חבל נחלתו ל ח|חלק ל סימן ח]] ===הלכות ברכות=== *חתימת ברכה בשני עניינים [[חבל נחלתו לא ח|חלק לא סימן ח]] *ברכה על חיסון נגד קורונה [[חבל נחלתו כד ב|חלק כד סימן ב]] *אלו ברכות מותר לאונן לברך? [[חבל נחלתו יד ט|חלק יד סימן ט]] *חנוכת בית [[חבל נחלתו יד י|חלק יד סימן י]] *ברוך דיין אמת או דיין האמת [[חבל נחלתו כז ו|חלק כז סימן ו]] *כיווני התפנות ושינה בזמן הזה [[חבל נחלתו יט ה|חלק יט סימן ה]] *פרקדן [[חבל נחלתו כג ח|חלק כג סימן ח]] *הטבת חלום בתנאי קורונה [[חבל נחלתו כד ג|חלק כד סימן ג]] *ברכה על קשת בראיה במראה [[חבל נחלתו טז ז|חלק טז סימן ז]] *ברכת שככה לו בעולמו [[חבל נחלתו כו יא|חלק כו סימן יא]] *ברכות הריח בצמחים ופירות [[חבל נחלתו יד ו|חלק יד סימן ו]] *טבק להרחה האם חייב בברכה [[חבל נחלתו לב ז|חלק לב סימן ז]] *מוסק, מושק [[חבל נחלתו יט ד|חלק יט סימן ד]] *ברכת האילנות על פרח זכרי [[חבל נחלתו כב ז|חלק כב סימן ז]] *ברכה על ראש הממשלה [[חבל נחלתו א כ|חלק א סימן כ]] *מה מברכים על עשבי בר [[חבל נחלתו כח ז|חלק כח סימן ז]] *אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה [[חבל נחלתו לג יג|חלק לג סימן יג]] ===הלכות מנחה וערבית=== *השלמת מניין לקדושה במנחה ליחיד [[חבל נחלתו לא טז|חלק לא סימן טז]] *זמני תפילת מנחה וערבית [[חבל נחלתו כח ט|חלק כח סימן ט]] *מנחה וערבית רצופים [[חבל נחלתו לב ט|חלק לב סימן ט]] ===הלכות שבת=== *זריקת צפרניים [[חבל נחלתו כה י|חלק כה סימן י]] *הדלקת נרות שבת על ידי בעל ואשתו במקומות שונים [[חבל נחלתו כה יא|חלק כה סימן יא]] *ענה ברכו ולא התכוין לקבל שבת [[חבל נחלתו כט ח|חלק כט סימן ח]] *מדוע שליח ציבור מתפלל קבלת שבת על הבימה [[חבל נחלתו לב י|חלק לב סימן י]] *שתיה מכוס המקדש את הקידוש [[חבל נחלתו כט ט|חלק כט סימן ט]] *יציאת חיילים לחופשות בשבת בעת מלחמה [[חבל נחלתו כט י|חלק כט סימן י]] *קידוש בערב שבת ללא קבלת שבת [[חבל נחלתו כה יג|חלק כה סימן יג]] *סעודת שמחה ביום ששי [[חבל נחלתו כא ד|חלק כא סימן ד]] *הוצאת ממון כדי שלא יחלל שבת במצב של פיקוח נפש [[חבל נחלתו יז ט|חלק יז סימן ט]] *קידוש בערב שבת על ידי קטן שייכנס למצוות בשבת [[חבל נחלתו כח י|חלק כח סימן י]] *שהיה בבין השמשות [[חבל נחלתו יז י|חלק יז סימן י]] *ברכת הבנים [[חבל נחלתו כ ז|חלק כ סימן ז]] *ריבוי בשיעורים [[חבל נחלתו א כא|חלק א סימן כא]] *גדרי חוסר מודעות כוללת בדיני שבת [[חבל נחלתו כה יב|חלק כה סימן יב]] *מעשה שבת במקום מצוה [[חבל נחלתו יח ו|חלק יח סימן ו]] *מוקצה דנולד בימינו [[חבל נחלתו יח ח|חלק יח סימן ח]] *בדיקה ביתית לקורונה בשבת [[חבל נחלתו כו טו|חלק כו סימן טו]] *נתינת בצק בחמין בכניסת שבת [[חבל נחלתו יב ז|חלק יב סימן ז]] *בשלה בשוגג לאחר שקבלה שבת [[חבל נחלתו טז ח|חלק טז סימן ח]] *קבלת שבת מוקדמת בערב שבת כשחל ביום טוב [[חבל נחלתו כ יג|חלק כ סימן יג]] *קידוש עבור מי שקיבל שבת, כשהמקדש לא קיבל [[חבל נחלתו כב ח|חלק כב סימן ח]] *חלוקת סעודה שניה לשתי סעודות [[חבל נחלתו כט יב|חלק כט סימן יב]] *מייבש שיער בשבת [[חבל נחלתו כו טז|חלק כו סימן טז]] *כיבוי נורת לד במקרר בשבת [[חבל נחלתו כד ד|חלק כד סימן ד]] *שעון חול בשבת [[חבל נחלתו כט יד|חלק כט סימן יד]] *טחינה על חציל חם בשבת [[חבל נחלתו יח ז|חלק יח סימן ז]] *חימם סיר שמיעוטו יבש ורובו מרק יותר מיד סולדת [[חבל נחלתו כד ו|חלק כד סימן ו]] *בישול אחר בישול [[חבל נחלתו כח יב|חלק כח סימן יב]] *עימור תולדותיו וסייגיו [[חבל נחלתו כט יג|חלק כט סימן יג]] *רמיזה לנכרי [[חבל נחלתו כא ה|חלק כא סימן ה]] *הרכבת פאזל בשבת [[חבל נחלתו כא ו|חלק כא סימן ו]] *שכיר נכרי לעבודה הכוללת שבתות בחו"ל [[חבל נחלתו כא ז|חלק כא סימן ז]] *פקק בטחון בדירה שהפסיק את החשמל [[חבל נחלתו כא ח|חלק כא סימן ח]] *פרסום באינטרנט בשבת [[חבל נחלתו כה יד|חלק כה סימן יד]] *ברית מילה בשבת שמגיעים אליה בנסיעה בשבת [[חבל נחלתו כו יב|חלק כו סימן יב]] *ברכת האילנות בשבת [[חבל נחלתו כו יג|חלק כו סימן יג]] *השכרת חנות למחלל שבת [[חבל נחלתו כו יד|חלק כו סימן יד]] *חמר מדינה בשבת [[חבל נחלתו כו יח|חלק כו סימן יח]] *קיפול טלית בשבת [[חבל נחלתו כו יט|חלק כו סימן יט]] *שותפות עם נכרי לשם עבודה בשבתות [[חבל נחלתו א כב|חלק א סימן כב]] *שותפות עם נכרי בחוץ לארץ [[חבל נחלתו כד ה|חלק כד סימן ה]] *מלאכת נכרי עבור ישראל בשבת [[חבל נחלתו א כג|חלק א סימן כג]] *השקאה ע"י נכרי בשבת [[חבל נחלתו ז ז|חלק ז סימן ז]] *אמירה לנכרי בשבת [[חבל נחלתו יב ח|חלק יב סימן ח]] *אמירה לנכרי בשבת בדאורייתא [[חבל נחלתו טו י|חלק טו סימן י]] *סעודה וקידוש קודם תפילת ערבית [[חבל נחלתו ל י|חלק ל סימן י]] *קידוש במקום סעודה בליל שמחת תורה [[חבל נחלתו ט י|חלק ט סימן י]] *אכילת מזונות קודם הבדלה [[חבל נחלתו יא ח|חלק יא סימן ח]] *הבדלה מספר פעמים [[חבל נחלתו כז יג|חלק כז סימן יג]] *תמצית תה בשבת [[חבל נחלתו יב ט|חלק יב סימן ט]] *דין מיחם-שבת בשבת [[חבל נחלתו טו יא|חלק טו סימן יא]] *דודי אור – בישול מים במחליפי חום מן השמש [[חבל נחלתו כב ט|חלק כב סימן ט]] *הכנת משקה נענע בשבת [[חבל נחלתו טו יב|חלק טו סימן יב]] *בישול במדיח כלים בשבת [[חבל נחלתו טו יג|חלק טו סימן יג]] *דין תבשילים לאחר הפסקת חשמל בשבת [[חבל נחלתו ב ז|חלק ב סימן ז]] *הנחת שקית ובה אורז בתוך תבשיל בשבת [[חבל נחלתו כ ח|חלק כ סימן ח]] *משאבת חלב בשבת [[חבל נחלתו כד ח|חלק כד סימן ח]] *הכנת סעודת מלוה מלכה בשבת [[חבל נחלתו לא יז|חלק לא סימן יז]] *הוצאת חלב אם בשבת [[חבל נחלתו לא יח|חלק לא סימן יח]] *חיבור אבזם לחגורה בשבת [[חבל נחלתו לא יט|חלק לא סימן יט]] *כרטיס אשראי בשבת [[חבל נחלתו לא כ|חלק לא סימן כ]] *מעשה נכרי לצורך ישראל בשבת – האם צריך להודיע [[חבל נחלתו לא כא|חלק לא סימן כא]] *שעון 'חכם' אשר סופר צעדים בשבת [[חבל נחלתו לא כב|חלק לא סימן כב]] *נטילת קנאביס בשבת [[חבל נחלתו כד ט|חלק כד סימן ט]] *עירוב סודה לשתיה והנחתה על הגוף בשבת [[חבל נחלתו כז ט|חלק כז סימן ט]] *תרגילי התעמלות בשבת [[חבל נחלתו כז י|חלק כז סימן י]] *מעין לישה בשבת [[חבל נחלתו כז יא|חלק כז סימן יא]] *כיבוי מכשיר חשמלי בשבת [[חבל נחלתו כז יב|חלק כז סימן יב]] *שתה מיין הבדלה לאחר ברכת הגפן ולפני הבדלה [[חבל נחלתו טו יד|חלק טו סימן יד]] *הכנת טחינה בשבת [[חבל נחלתו טו טו|חלק טו סימן טו]] *נבטים בשבת [[חבל נחלתו יב י|חלק יב סימן י]] *חליבה בשבת [[חבל נחלתו ו ו|חלק ו סימן ו]] *הריגת יתוש שמטריד מאד בשבת [[חבל נחלתו כח יא|חלק כח סימן יא]] *צואת כלבים בדרכי הרבים בשבת [[חבל נחלתו לב יג|חלק לב סימן יג]] *הכנה משבת למוצאי שבת [[חבל נחלתו לב יד|חלק לב סימן יד]] *צחצוח שיניים בשבת [[חבל נחלתו כח יג|חלק כח סימן יג]] *סידור משחקים בשבת [[חבל נחלתו כח יד|חלק כח סימן יד]] *הלכות טיפול ושימוש בחמור בשבת [[חבל נחלתו כח טו|חלק כח סימן טו]] *השריית חסה בשבת במי מלח [[חבל נחלתו י ו|חלק י סימן ו]] *מלאכת בורר בהסרת חרקים מעלי ירקות [[חבל נחלתו י ז|חלק י סימן ז]] *הוצאת מים מכלי מנוקב בו אוכל לבהמות [[חבל נחלתו י י|חלק י סימן י]] *שימוש במסנן מים ביתי בשבת [[חבל נחלתו ג ו|חלק ג סימן ו]] *שימוש בכיור שמימיו משקים צמחים בשבת [[חבל נחלתו ו ז|חלק ו סימן ז]] *עשיית כדורי שוקולד בשבת מעיסה מוכנה [[חבל נחלתו ד ה|חלק ד סימן ה]] *נבטים בשבת [[חבל נחלתו כא ט|חלק כא סימן ט]] *הפעלת משאבה חשמלית בגרמא בשבת [[חבל נחלתו כא י|חלק כא סימן י]] *הכנה משבת ליום טוב [[חבל נחלתו כא יא|חלק כא סימן יא]] *חומר חיטוי מדיף ריח וצובע בשבת [[חבל נחלתו ג ח|חלק ג סימן ח]] *הריגת וצידת שקצים ורמשים ארסיים בשבת [[חבל נחלתו ז ח|חלק ז סימן ח]] *הריגת תולעי מעיים בשבת [[חבל נחלתו ח ח|חלק ח סימן ח]] *רחיצת קטן בן שש או שבע בשבת [[חבל נחלתו כג יא|חלק כג סימן יא]] *שימוש בקולן בשבת [[חבל נחלתו כג יב|חלק כג סימן יב]] *מריחת משחה על פצע בשבת [[חבל נחלתו ג ז|חלק ג סימן ז]] *השתלת אברים לדיני שבת ויום טוב [[חבל נחלתו י ח|חלק י סימן ח]] *האכלת נבלה לחולה בשבת [[חבל נחלתו יא ט|חלק יא סימן ט]] *רפואה מונעת בשבת [[חבל נחלתו יא י|חלק יא סימן י]] *פלאפון בשבת – האם מוקצה מחמת חסרון כיס [[חבל נחלתו לב יא|חלק לב סימן יא]] *הפסקת צלצול פלאפון בשבת [[חבל נחלתו לב יב|חלק לב סימן יב]] *מציאת סכום כסף גדול בשבת [[חבל נחלתו יב יא|חלק יב סימן יא]] *ניגוב במגבונים לחים בשבת [[חבל נחלתו ד ד|חלק ד סימן ד]] *פתיחת פחיות ואריזות חד-פעמיות בשבת [[חבל נחלתו ד ו|חלק ד סימן ו]] *שימוש באילן בשבת [[חבל נחלתו ד ז|חלק ד סימן ז]] *שביתת רכב בשבת [[חבל נחלתו ב ו|חלק ב סימן ו]] *תכשיטי אשה בשבת בימינו [[חבל נחלתו כ ט|חלק כ סימן ט]] *איסור מחמר [[חבל נחלתו יט ז|חלק יט סימן ז]] *השבת אבידה בשבת [[חבל נחלתו ג ט|חלק ג סימן ט]] *טלטול חיות מחמד בשבת [[חבל נחלתו ה ט|חלק ה סימן ט]] *עפיפון בשבת [[חבל נחלתו טז ט|חלק טז סימן ט]] *משחק בכדור בשבת ויום טוב [[חבל נחלתו ט יא|חלק ט סימן יא]] *שימוש בכרטיסים ובשטרות מדומים בשבת [[חבל נחלתו כג י|חלק כג סימן י]] *אמירה לישראל בשבת [[חבל נחלתו ז ה|חלק ז סימן ה]] *אמירה לקטן לעשות איסור [[חבל נחלתו ו ט|חלק ו סימן ט]] *אפרושי מאיסורא בקטן [[חבל נחלתו כד ז|חלק כד סימן ז]] *אמירה לבעל חיים בשבת [[חבל נחלתו ה י|חלק ה סימן י]] *אמירה לשוטה בשבת [[חבל נחלתו יט ח|חלק יט סימן ח]] *יציאת בהמה בשבת ברצועה צבעונית בצוארה [[חבל נחלתו כב י|חלק כב סימן י]] *הקלטה מתוכנית טלוויזיה בשבת [[חבל נחלתו ה יא|חלק ה סימן יא]] *משחקים בהם רווח והפסד בשבת [[חבל נחלתו כ י|חלק כ סימן י]] *האם בעל אתר באינטרנט צריך להשביתו בשבת [[חבל נחלתו ז ו|חלק ז סימן ו]] *חזרת היוצאים להציל בשבת [[חבל נחלתו ז ט|חלק ז סימן ט]] *תפילה על צרה בשבת [[חבל נחלתו טז י|חלק טז סימן י]] *דליקה בשבת [[חבל נחלתו יג ט|חלק יג סימן ט]] *הצתות לאומניות בשבת [[חבל נחלתו יג י|חלק יג סימן י]] *נסיעה בשבת בחו"ל [[חבל נחלתו יג יא|חלק יג סימן יא]] *לאחר יד בנכרי [[חבל נחלתו יד יא|חלק יד סימן יא]] *כריתת עצים בכרם זיתים של יהודי בשבת [[חבל נחלתו יד יב|חלק יד סימן יב]] *הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות [[חבל נחלתו לג יד|חלק לג סימן יד]] *קביעת חתונה וסעודה ביום ששי [[חבל נחלתו לג טו|חלק לג סימן טו]] *סגירת חלון אויר לגחלים בשבת [[חבל נחלתו לג טז|חלק לג סימן טז]] *הזזת עציצים בשבת [[חבל נחלתו לג יז|חלק לג סימן יז]] *המסת שוקולד בשבת [[חבל נחלתו לג יח|חלק לג סימן יח]] *הנחת חישוקים על עגלה בשבת [[חבל נחלתו לג יט|חלק לג סימן יט]] *הקלטה מתוכנית טלויזיה בשבת [[חבל נחלתו ה יא|חלק ה סימן יא]] ===הלכות עירובין=== *גדרים במחיצות ליצירת רשות היחיד [[חבל נחלתו א כד|חלק א סימן כד]] *בעיות בהוצאת חבל בשבת [[חבל נחלתו א כו|חלק א סימן כו]] *ביטול מחיצות בהילוך רבים [[חבל נחלתו א כז|חלק א סימן כז]] *מחנות שרשות הרבים בוקעת בהם [[חבל נחלתו ב ח|חלק ב סימן ח]] *גוש קטיף, דינו לדיני רשויות [[חבל נחלתו ב ט|חלק ב סימן ט]] *הקפת מחנה ע"י אוהלים [[חבל נחלתו יט ט|חלק יט סימן ט]] *שכירת עירובין מנכרים [[חבל נחלתו ד ח|חלק ד סימן ח]] *שכירת רשות מן המשטרה לצורך ערובי חצרות [[חבל נחלתו יח ט|חלק יח סימן ט]] *עירוב חצרות בבית מלון [[חבל נחלתו כ יא|חלק כ סימן יא]] *שטח קוצים הפתוח ליישוב לעניין עירוב חצרות [[חבל נחלתו י יא|חלק י סימן יא]] *יציאה עם עגלת תינוקות וכסא גלגלים של נכים מחוץ לעירוב [[חבל נחלתו ה יב|חלק ה סימן יב]] *הבאת אוכל חם למגדלי שמירה בשבת [[חבל נחלתו ד ט|חלק ד סימן ט]] *עירובי תחומין לכרם עצמונה [[חבל נחלתו ד י|חלק ד סימן י]] *עירובי תחומין בין שומריה למחנה שפיפון ולהיפך [[חבל נחלתו ז יא|חלק ז סימן יא]] *תחומין בתוך עיר של נכרים [[חבל נחלתו כב יא|חלק כב סימן יא]] *נטילת מזונות בשבת מחוץ לתחום [[חבל נחלתו ו ח|חלק ו סימן ח]] *שימוש בשבת במים שהוזרמו מחוץ לתחום [[חבל נחלתו א כה|חלק א סימן כה]] *מה מחשיב כמקומו לתחומין משם יוכל להניח עירובי תחומין [[חבל נחלתו כ יב|חלק כ סימן יב]] *שטחי מוֹקְשִׁים בתוך ישוב [[חבל נחלתו כד י|חלק כד סימן י]] *עמוד עקום של צורת הפתח [[חבל נחלתו כד יא|חלק כד סימן יא]] *גדרים במחיצות ליצירת רה"י [[חבל נחלתו א כד|חלק א סימן כד]] *מחנות שרה"ר בוקעת בהם [[חבל נחלתו ב ח|חלק ב סימן ח]] *שטחי מוֹקְשִׁים בתוך ישוב [[חבל נחלתו כד י|חלק כד סימן י]] ===הלכות ראש חודש ועיבור השנה=== *תפילין בראש חודש [[חבל נחלתו לב טו|חלק לב סימן טו]] *חזר להתפלל בראש חודש באמצע הלל [[חבל נחלתו לב טז|חלק לב סימן טז]] *תוקף המועדים בימינו לפי שיטת הרמב"ם בספר המצוות [[חבל נחלתו ט יב|חלק ט סימן יב]] *ראוהו בית דין וכל ישראל [[חבל נחלתו יא יז|חלק יא סימן יז]] *זמן קידוש לבנה [[חבל נחלתו ד יג|חלק ד סימן יג]] *המולד וקידוש הלבנה [[חבל נחלתו יא יח|חלק יא סימן יח]] *דרך הכנת לוח שנה [[חבל נחלתו כא יב|חלק כא סימן יב]] *עד מתי ניתן לקדש את הלבנה [[חבל נחלתו כא יג|חלק כא סימן יג]] *ראש חודש בתקופת המקרא [[חבל נחלתו יח י|חלק יח סימן י]] *דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל [[חבל נחלתו לג כ|חלק לג סימן כ]] ===הלכות פסח=== *ערב פסח חל להיות בשבת [[חבל נחלתו לא כה|חלק לא סימן כה]] *קם מאוחר בערב פסח שחל להיות בשבת [[חבל נחלתו לא כו|חלק לא סימן כו]] *בל יראה ובל ימצא [[חבל נחלתו א כח|חלק א סימן כח]] *זמן בדיקת חמץ ותפילת ערבית [[חבל נחלתו יב יב|חלק יב סימן יב]] *מצות ביעור חמץ וזמנה [[חבל נחלתו כד יב|חלק כד סימן יב]] *אונן בביעור חמץ [[חבל נחלתו כח יז|חלק כח סימן יז]] *בדיקת חמץ בתוך הפסח [[חבל נחלתו כו כא|חלק כו סימן כא]] *ביטול חמץ ע"י שליח [[חבל נחלתו ח ט|חלק ח סימן ט]] *חיובי ביעור חמץ של בן הסמוך על שולחן אביו [[חבל נחלתו יט י|חלק יט סימן י]] *משכיר דירה לשוכר שיש לו חמץ בדירה [[חבל נחלתו כז יד|חלק כז סימן יד]] *חמץ – היתרא בלע [[חבל נחלתו כז טו|חלק כז סימן טו]] *סעודת מצוה בסיום ספר [[חבל נחלתו טז יב|חלק טז סימן יב]] *חייל בכור שהגיע ל'סיום' בקדיש [[חבל נחלתו יח יא|חלק יח סימן יא]] *תספורת אחר חצות בערב פסח [[חבל נחלתו טז יג|חלק טז סימן יג]] *הנחת אשפה בישוב בערב פסח [[חבל נחלתו א כט|חלק א סימן כט]] *מאכלים עם טעם לפגם של חמץ בערב פסח [[חבל נחלתו כח יח|חלק כח סימן יח]] *ריחא של חמץ מלפני הפסח [[חבל נחלתו ל יא|חלק ל סימן יא]] *תבשילים מקמח מצה בערב פסח [[חבל נחלתו כח יט|חלק כח סימן יט]] *איסוף בקבוקים בפסח [[חבל נחלתו כב יב|חלק כב סימן יב]] *קמח ללא גלוטן בפסח [[חבל נחלתו כד יג|חלק כד סימן יג]] *ניצוק בפסח [[חבל נחלתו כב יג|חלק כב סימן יג]] *מאכל בהמה שיש בו חמץ בפסח [[חבל נחלתו כב יד|חלק כב סימן יד]] *אכילת בשר ביצים וחלב בפסח [[חבל נחלתו כב טו|חלק כב סימן טו]] *שבולת שועל ומשקה שבולת שועל בפסח [[חבל נחלתו כו כ|חלק כו סימן כ]] *חיוב ברירה קודם הפסח מספק שיחמיץ בפסח [[חבל נחלתו י יב|חלק י סימן יב]] *הכנסת לחם למכשיר לעשיית קומפוסט לפני פסח [[חבל נחלתו יא יב|חלק יא סימן יב]] *חמץ שאבד האם צריך ביטול [[חבל נחלתו יא יא|חלק יא סימן יא]] *מצא חמץ בפסח ביום טוב או בשבת חול המועד [[חבל נחלתו כח כא|חלק כח סימן כא]] *חיוב בדיקה, ביטול ומכירת חמץ ידוע במכולות [[חבל נחלתו ו י|חלק ו סימן י]] *אכסנאי בבדיקת חמץ [[חבל נחלתו א ל|חלק א סימן ל]] *מכירת חמץ בימינו [[חבל נחלתו ד יא|חלק ד סימן יא]] *מכירה, ביעור וביטול חמץ [[חבל נחלתו טו טז|חלק טו סימן טז]] *חבילת חמץ בדואר [[חבל נחלתו יב יג|חלק יב סימן יג]] *חמץ שעבר עליו הפסח בדואר [[חבל נחלתו לא כג|חלק לא סימן כג]] *ביעור חמץ הקדוש בקדושת שביעית [[חבל נחלתו יג יב|חלק יג סימן יב]] *כלי בישול קטניות בפסח [[חבל נחלתו כט טו|חלק כט סימן טו]] *נותן טעם לפגם בפסח [[חבל נחלתו יג יג|חלק יג סימן יג]] *שאלות ותשובות קצרות בערב פסח תש"פ (מחמת הקורונה) [[חבל נחלתו כג יג|חלק כג סימן יג]] *שימוש בפסח בכלי שבלע חמץ לפני פסח [[חבל נחלתו כג יד|חלק כג סימן יד]] *אזהרת המהרש"ל [[חבל נחלתו ב י|חלק ב סימן י]] *שימור לשם מצה ומצת מכונה [[חבל נחלתו י יג|חלק י סימן יג]] *מיעוך חלל ואויר באכילת מצה ומרור [[חבל נחלתו י יד|חלק י סימן יד]] *אכילת בשר בליל הסדר [[חבל נחלתו יט יא|חלק יט סימן יא]] *תפוחי אדמה לכרפס [[חבל נחלתו יט יב|חלק יט סימן יב]] *'שבע ברכות' בליל הסדר [[חבל נחלתו כח כ|חלק כח סימן כ]] *טפיוקה בפסח [[חבל נחלתו יא יג|חלק יא סימן יג]] *הקינואה בפסח [[חבל נחלתו ז יג|חלק ז סימן יג]] *כורכום וכרכום בפסח [[חבל נחלתו טז יד|חלק טז סימן יד]] *מצקת חמץ במרק בפסח [[חבל נחלתו ו יא|חלק ו סימן יא]] *ריח חמץ [[חבל נחלתו ה יג|חלק ה סימן יג]] *שבולים שנפלו עליהם מים [[חבל נחלתו ה יד|חלק ה סימן יד]] *האכלת חמץ לכלב של הפקר [[חבל נחלתו ח י|חלק ח סימן י]] *לחמניות מקמח מצה בפסח [[חבל נחלתו ד יב|חלק ד סימן יב]] *מצה שרויה בפסח [[חבל נחלתו ז יב|חלק ז סימן יב]] *אכילת זרעי פשתן טחונים בפסח לרפואה [[חבל נחלתו ג י|חלק ג סימן י]] *קמח שנטחן לפני פסח דינו לאחר הפסח [[חבל נחלתו א לב|חלק א סימן לב]] *חומצת לימון בפסח [[חבל נחלתו טו יז|חלק טו סימן יז]] *פריכיות אורז בפסח [[חבל נחלתו כ יד|חלק כ סימן יד]] *שותפות עם נכרי בחמץ שעבר עליו הפסח [[חבל נחלתו ל יב|חלק ל סימן יב]] *הזמנת חמץ בפסח מגוי לשם מוצאי פסח [[חבל נחלתו כ טו|חלק כ סימן טו]] *משחת שיניים לאחר הפסח [[חבל נחלתו ב יב|חלק ב סימן יב]] *חמץ שעבר עליו הפסח [[חבל נחלתו ב יא|חלק ב סימן יא]] *הקדמת ערבית וקידוש בליל הסדר [[חבל נחלתו ט יג|חלק ט סימן יג]] *חיוב מצוות ליל הסדר בברכת שהחיינו [[חבל נחלתו א לא|חלק א סימן לא]] *עקירה ממקומו בין כוס שלישי לרביעי [[חבל נחלתו יב יד|חלק יב סימן יד]] *תירוץ הר"ן לגבי הסבה בארבע כוסות [[חבל נחלתו טו יח|חלק טו סימן יח]] *נֹאמר או נֶאמר [[חבל נחלתו טז טו|חלק טז סימן טו]] *מצות סיפור יציאת מצרים ומצות והגדת לבנך [[חבל נחלתו כ טז|חלק כ סימן טז]] *הסבה ע"י איטר וקיטע [[חבל נחלתו יד טז|חלק יד סימן טז]] *מצות 'כורך' בליל הסדר [[חבל נחלתו כו כב|חלק כו סימן כב]] *כוס חמישית בליל הסדר [[חבל נחלתו כ יז|חלק כ סימן יז]] *כוס של אליהו [[חבל נחלתו כ יח|חלק כ סימן יח]] *הלל בבית הכנסת בליל הסדר [[חבל נחלתו כב טז|חלק כב סימן טז]] *הערות בענייני ליל הסדר [[חבל נחלתו לא כד|חלק לא סימן כד]] *הלל בפסח [[חבל נחלתו ז יד|חלק ז סימן יד]] *קריאת הלל בימי פסח [[חבל נחלתו יב טו|חלק יב סימן טו]] *הלל בששת ימי הפסח [[חבל נחלתו כ יט|חלק כ סימן יט]] *שביעי של פסח לדורות [[חבל נחלתו כו כג|חלק כו סימן כג]] *שביעי של פסח הסמוך לשבת [[חבל נחלתו יב טז|חלק יב סימן טז]] *שיטת ר' עקיבא בקציר העומר [[חבל נחלתו יא יד|חלק יא סימן יד]] *מכירת חמץ לנכרי [[חבל נחלתו יד יג|חלק יד סימן יג]] *הובלת חמץ בפסח [[חבל נחלתו יד יד|חלק יד סימן יד]] *תערובת חמץ אחר הפסח [[חבל נחלתו יד טו|חלק יד סימן טו]] *תערובת חמץ לאחר הפסח [[חבל נחלתו כו כד|חלק כו סימן כד]] *פסח שני ומקומו [[חבל נחלתו ג יא|חלק ג סימן יא]] *הספד בפסח שני [[חבל נחלתו יד יז|חלק יד סימן יז]] *אבלות ביום העצמאות [[חבל נחלתו כח כג|חלק כח סימן כג]] *אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה [[חבל נחלתו לג כא|חלק לג סימן כא]] *עשיית ליל הסדר בשני מקומות [[חבל נחלתו לג כב|חלק לג סימן כב]] *תשובות קצרות לשאלות בפסח [[חבל נחלתו לג כג|חלק לג סימן כג]] ===הלכות ספירת העומר=== *פלג המנחה לגבי ספירת העומר [[חבל נחלתו ל יג|חלק ל סימן יג]] *ספירת העומר בבין השמשות [[חבל נחלתו יא טו|חלק יא סימן טו]] *ספירת העומר פעמיים מספק [[חבל נחלתו יב יז|חלק יב סימן יז]] *טעה בספירת העומר [[חבל נחלתו כח כב|חלק כח סימן כב]] *ספירת העומר בין השמשות וספירה בברכה בימים שלאחריה [[חבל נחלתו ח יב|חלק ח סימן יב]] *ספירת העומר באיחור לאחר שקיבל שבת מוקדם [[חבל נחלתו כה טו|חלק כה סימן טו]] *ספירת קטן שהגדיל בימי ספירת העומר בברכה [[חבל נחלתו ו יב|חלק ו סימן יב]] *ספירת העומר וקו התאריך [[חבל נחלתו א לג|חלק א סימן לג]] *ספירת העומר וקו התאריך [[חבל נחלתו כו כו|חלק כו סימן כו]] *ספירת העומר על תנאי [[חבל נחלתו יט יג|חלק יט סימן יג]] *אונן בספירת העומר [[חבל נחלתו כו כה|חלק כו סימן כה]] *אחד מברך לכולם בספירת העומר [[חבל נחלתו כא יד|חלק כא סימן יד]] *יום העצמאות ותעניות בה"ב [[חבל נחלתו לא כח|חלק לא סימן כח]] ===הלכות שבועות=== *קריאת מגילת רות בברכה [[חבל נחלתו ג יב|חלק ג סימן יב]] *הזכרת שתי הלחם בשבועות [[חבל נחלתו ח יג|חלק ח סימן יג]] *אזכרת שתי הלחם בשבועות [[חבל נחלתו יט יד|חלק יט סימן יד]] *תיקון ליל שבועות [[חבל נחלתו יח יב|חלק יח סימן יב]] *יום טבוח בימינו [[חבל נחלתו ג יג|חלק ג סימן יג]] *מי יכול לעבר שנה [[חבל נחלתו כג טז|חלק כג סימן טז]] ===הלכות יום טוב=== *חייב אדם לטהר עצמו ברגל [[חבל נחלתו כח טז|חלק כח סימן טז]] *מצות שמחה ברגלים [[חבל נחלתו ט יד|חלק ט סימן יד]] *חיוב נשים במצות שמחה ברגלים [[חבל נחלתו ז טז|חלק ז סימן טז]] *הדלקת נר של יום טוב [[חבל נחלתו י טז|חלק י סימן טז]] *רחצה ביום טוב [[חבל נחלתו ז טו|חלק ז סימן טו]] *הסעה ע"י נכרי ביום טוב [[חבל נחלתו י יז|חלק י סימן יז]] *כיבוי כיריים גז ביום טוב [[חבל נחלתו טז טז|חלק טז סימן טז]] *גרמא בכיבוי כיריים גז ביום טוב [[חבל נחלתו יז יג|חלק יז סימן יג]] *תיקון הפסקת חשמל ביום טוב [[חבל נחלתו כז טז|חלק כז סימן טז]] *סחיטת פירות ביום טוב [[חבל נחלתו כ כ|חלק כ סימן כ]] *הדלקת חשמל ביום טוב [[חבל נחלתו יב יח|חלק יב סימן יח]] *ניקוי מסנני מזגן ביום טוב [[חבל נחלתו כג טו|חלק כג סימן טו]] *מילת יוצא דופן ביום טוב [[חבל נחלתו יב יט|חלק יב סימן יט]] *קריאת מגילות בשלושה רגלים [[חבל נחלתו י טו|חלק י סימן טו]] *אלו הכנות לשבת מתיר עירוב תבשילין [[חבל נחלתו ט טו|חלק ט סימן טו]] *יום טוב שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו יג יד|חלק יג סימן יד]] *שאלות לגבי יום טוב לאחר השבת [[חבל נחלתו כו כז|חלק כו סימן כז]] *יום טוב שני של גלויות לבן א"י בחו"ל [[חבל נחלתו יח יג|חלק יח סימן יג]] *מקומו של אדם לגבי יו"ט שני של גלויות [[חבל נחלתו יט טו|חלק יט סימן טו]] *ייבוש מגבת לחה ביום טוב [[חבל נחלתו לג כד|חלק לג סימן כד]] ===הלכות חול המועד=== *דבר האבד [[חבל נחלתו א לד|חלק א סימן לד]] *מלאכות בחול המועד לשם תעסוקה [[חבל נחלתו כב יז|חלק כב סימן יז]] *פועל שאין לו מה יאכל בחוה"מ [[חבל נחלתו יג יח|חלק יג סימן יח]] *חליבת פרות בשכר בחול המועד [[חבל נחלתו יח יד|חלק יח סימן יד]] *השקאה בחול המועד ע"י מחשב [[חבל נחלתו ב יג|חלק ב סימן יג]] *בניית רחבות לבית הכנסת בחול המועד [[חבל נחלתו כה טז|חלק כה סימן טז]] *תיקון מכונית בחול המועד [[חבל נחלתו יז יד|חלק יז סימן יד]] *מכירה בחול המועד [[חבל נחלתו ג יד|חלק ג סימן יד]] *עבודה בשכר בחול המועד לצורך החזר הלואה [[חבל נחלתו ג טו|חלק ג סימן טו]] *הפסד לפועל כשלא יעבוד בחול המועד [[חבל נחלתו כא טו|חלק כא סימן טו]] *פעולות ממוניות במרשתת בחול המועד [[חבל נחלתו לא כז|חלק לא סימן כז]] *תפילין בחול המועד [[חבל נחלתו ז יז|חלק ז סימן יז]] *כביסה במועד לבעלי חלוק אחד [[חבל נחלתו יא יט|חלק יא סימן יט]] *כביסה בחול המועד [[חבל נחלתו יז טו|חלק יז סימן טו]] *גילוח בחול המועד לאבי הבן בברית מילה [[חבל נחלתו כ כד|חלק כ סימן כד]] *תספורת הראש לאשה בחול המועד [[חבל נחלתו ל יד|חלק ל סימן יד]] *גריפת זבל מן הרפת בחול המועד [[חבל נחלתו כז יז|חלק כז סימן יז]] *תספורת קטן בגיל שלש בחול המועד [[חבל נחלתו כז יח|חלק כז סימן יח]] ===הלכות תענית=== *תעניות גשמים בארץ ישראל בימינו [[חבל נחלתו ו יג|חלק ו סימן יג]] *אימתי תחילת התענית [[חבל נחלתו י יח|חלק י סימן יח]] *אכילה בחצי שעה שקודם עלות השחר של תענית [[חבל נחלתו כט טז|חלק כט סימן טז]] *חיוב תעניות החורבן בימינו [[חבל נחלתו א לה|חלק א סימן לה]] *טלית ותפילין במנחה של תענית [[חבל נחלתו כח כד|חלק כח סימן כד]] *איסור י"ז בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת בימינו [[חבל נחלתו כח כה|חלק כח סימן כה]] *ספרדי למפטיר בתענית [[חבל נחלתו כ כא|חלק כ סימן כא]] *עשרה בטבת ביום ששי [[חבל נחלתו יא כ|חלק יא סימן כ]] *תענית בעשירי בטבת שחל בשבת [[חבל נחלתו כד יח|חלק כד סימן יח]] *דין ליל שבעה עשר בתמוז לגבי דברים שנהגו שלא לעשותם בשלושת השבועות [[חבל נחלתו ה טו|חלק ה סימן טו]] *נטילת ציפורניים בי"ז בתמוז [[חבל נחלתו ל טז|חלק ל סימן טז]] *סעודת מצוה בתשעת הימים [[חבל נחלתו ל טו|חלק ל סימן טו]] *כניסה לדירה חדשה בשלושת השבועות [[חבל נחלתו כא טז|חלק כא סימן טז]] *לבישת בגדים מכובסים ונקיים בתשעת הימים [[חבל נחלתו י יט|חלק י סימן יט]] *ברכת הטוב והמטיב בבין המצרים [[חבל נחלתו יז טז|חלק יז סימן טז]] *חמר מדינה בתשעת הימים [[חבל נחלתו יח טו|חלק יח סימן טו]] *תפילין בתשעה באב [[חבל נחלתו יט טז|חלק יט סימן טז]] *אמירת אלוקינו... בברכה המשולשת – במנחה מוקדמת בתשעה באב [[חבל נחלתו כח כו|חלק כח סימן כו]] *הבדלה בתשעה באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו יז יז|חלק יז סימן יז]] *הבדלת נשים במוצאי תשעה באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו כה יז|חלק כה סימן יז]] *נטילת ציפורניים במוצאי תשעה באב [[חבל נחלתו יד יח|חלק יד סימן יח]] *צום בעשירי באב שחל ביום ראשון [[חבל נחלתו ב טו|חלק ב סימן טו]] *מנהגי אבלות בעשירי באב [[חבל נחלתו טז יז|חלק טז סימן יז]] *באיזו שנה היה חורבן בית שני [[חבל נחלתו כז יט|חלק כז סימן יט]] *תעניות בה"ב ושובבי"ם [[חבל נחלתו טז יא|חלק טז סימן יא]] *מגילת תענית וההלכות הנובעות ממנה [[חבל נחלתו א מד|חלק א סימן מד]] ===הלכות ראש השנה=== *עירוב תבשילין בערב ראש השנה [[חבל נחלתו ל יז|חלק ל סימן יז]] *תקיעות בזמן י"ג מידות בסליחות ובהושענא רבה [[חבל נחלתו כז כ|חלק כז סימן כ]] *התרת נדרים בער"ה וכל נדרי ביו"כ [[חבל נחלתו ח יד|חלק ח סימן יד]] *ברכות שהחיינו בראש השנה [[חבל נחלתו כד יד|חלק כד סימן יד]] *סימני ראש השנה [[חבל נחלתו יח טז|חלק יח סימן טז]] *סימני ר"ה לשיטת הרמב"ם [[חבל נחלתו כ כב|חלק כ סימן כב]] *חיוב קידוש בשותה קפה אחרי שחרית ולפני התקיעות [[חבל נחלתו יח יז|חלק יח סימן יז]] *מין חיה ובהמה בשופר של ראש השנה [[חבל נחלתו יב כ|חלק יב סימן כ]] *שופר גזול [[חבל נחלתו יב כא|חלק יב סימן כא]] *בדין תקיעת שופר וברכתה [[חבל נחלתו א לו|חלק א סימן לו]] *תוקע בשני שופרות בו-זמנית [[חבל נחלתו כט יז|חלק כט סימן יז]] *טעות בתקיעות בשופר בראש השנה [[חבל נחלתו ג טז|חלק ג סימן טז]] *פיו מצופה זהב [[חבל נחלתו כז כא|חלק כז סימן כא]] *מדוע הרמב"ם השמיט זמן תקיעת שופר [[חבל נחלתו ל יח|חלק ל סימן יח]] *הערות לדיני שופר בראש השנה [[חבל נחלתו יז יח|חלק יז סימן יח]] *גדר חיוב נשים בתקיעת שופר [[חבל נחלתו ב טז|חלק ב סימן טז]] *קדושה אחת של ראש השנה [[חבל נחלתו ז יח|חלק ז סימן יח]] *ברכות ראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות [[חבל נחלתו יג טו|חלק יג סימן טו]] *תקיעה ותרועה של ראש השנה [[חבל נחלתו יד יט|חלק יד סימן יט]] *הנשימות בתקיעות [[חבל נחלתו כא יז|חלק כא סימן יז]] *היחס בין תוקע ושומע בתשע תקיעות בתשע שעות [[חבל נחלתו לב יז|חלק לב סימן יז]] *קידוש לפני תפילה בראש השנה [[חבל נחלתו לב יח|חלק לב סימן יח]] *שתיה לפני תפילה בלילה שני של ראש השנה [[חבל נחלתו לב יט|חלק לב סימן יט]] *תפילת לחש במוסף של ראש השנה [[חבל נחלתו טז יח|חלק טז סימן יח]] *הזכרת ראש חודש בראש השנה [[חבל נחלתו כה יח|חלק כה סימן יח]] *שכחת אזכרת המלך הקדוש בחזרת הש"ץ [[חבל נחלתו כה יט|חלק כה סימן יט]] *עם שבשדות [[חבל נחלתו טז יט|חלק טז סימן יט]] *ההפטרה לשבת תשובה [[חבל נחלתו כח כז|חלק כח סימן כז]] ===הלכות יום הכפורים=== *צום יום הכיפורים יומיים [[חבל נחלתו יז יט|חלק יז סימן יט]] *קידוש לחיילים בלחימה ביום כיפור [[חבל נחלתו לב כ|חלק לב סימן כ]] *מעוברת ביום הכיפורים [[חבל נחלתו ט טז|חלק ט סימן טז]] *מינקת ביום כיפור [[חבל נחלתו ז יט|חלק ז סימן יט]] *חצי שיעור ביום כיפור [[חבל נחלתו כב יח|חלק כב סימן יח]] *בליעת רוק שבפה ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כט יח|חלק כט סימן יח]] *קידוש לחולה ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כ כה|חלק כ סימן כה]] *ברכה על אכילה ביום הכיפורים [[חבל נחלתו י כ|חלק י סימן כ]] *תוכן הווידוי על חטא וביום הכיפורים [[חבל נחלתו י כא|חלק י סימן כא]] *וידוי יום הכיפורים [[חבל נחלתו יח יח|חלק יח סימן יח]] *השתחוויה בראש השנה ויום כיפור [[חבל נחלתו ט יז|חלק ט סימן יז]] *החתימה בנעילה של יום הכיפורים [[חבל נחלתו כז כב|חלק כז סימן כב]] *שאיבת חלב ביום כיפור שחל בשבת [[חבל נחלתו יד כ|חלק יד סימן כ]] *ברכת כהנים במנחה של יום הכפורים [[חבל נחלתו כא יח|חלק כא סימן יח]] *שתיה לפני ערבית של מוצאי יום הכפורים [[חבל נחלתו כא יט|חלק כא סימן יט]] *תוכן הוידוי על חטא וביום הכיפורים [[חבל נחלתו י כא|חלק י סימן כא]] *השתחויה בראש השנה ויום כיפור [[חבל נחלתו ט יז|חלק ט סימן יז]] ===הלכות סוכה=== *מצות בניית סוכה [[חבל נחלתו ח טו|חלק ח סימן טו]] *מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה [[חבל נחלתו א לז|חלק א סימן לז]] *תיקון סוכה פסולה והכשרתה ביום טוב [[חבל נחלתו כב יט|חלק כב סימן יט]] *ישן בסוכה האם מקיים מצוה [[חבל נחלתו כב כ|חלק כב סימן כ]] *השואל מן השואל עצי סוכה [[חבל נחלתו יא כא|חלק יא סימן כא]] *תקנת השבין בגזל עצי סוכה [[חבל נחלתו ו יד|חלק ו סימן יד]] *עיון בשיטת האור זרוע בסוכה גזולה [[חבל נחלתו ה טז|חלק ה סימן טז]] *דופן שתי או ערב בסוכה [[חבל נחלתו ד יד|חלק ד סימן יד]] *סוכה בעלת פתחים מרובים [[חבל נחלתו ב יז|חלק ב סימן יז]] *פרצות וצורת הפתח בסוכה [[חבל נחלתו יב כב|חלק יב סימן כב]] *הכשר סוכה [[חבל נחלתו ח טז|חלק ח סימן טז]] *מעמידי סכך מבטון [[חבל נחלתו כה כ|חלק כה סימן כ]] *סוכה שדפנותיה נמוכות [[חבל נחלתו ב כא|חלק ב סימן כא]] *הזזת חלק מקישוט סוכה בשבת או ביו"ט [[חבל נחלתו כט יט|חלק כט סימן יט]] *צלייה על גריל בסוכה [[חבל נחלתו כט כ|חלק כט סימן כ]] *ילדים שהצטלמו על מחצלת לסכך [[חבל נחלתו כט כא|חלק כט סימן כא]] *סכך הגדל בעציץ שאינו נקוב [[חבל נחלתו ג יז|חלק ג סימן יז]] *סוכה בחדר מדרגות [[חבל נחלתו ל כ|חלק ל סימן כ]] *סוכה שבגלל מידותיה אינה ראויה לשינה [[חבל נחלתו לב כא|חלק לב סימן כא]] *בניית סוכה ברשות הרבים [[חבל נחלתו ל כא|חלק ל סימן כא]] *הצטרפות סכך פסול לסכך כשר [[חבל נחלתו ו טו|חלק ו סימן טו]] *מניח סכך על סוכתו במועד [[חבל נחלתו ח יז|חלק ח סימן יז]] *סכך צבוע [[חבל נחלתו א לח|חלק א סימן לח]] *קשירת סכך בחוט נילון [[חבל נחלתו ב כב|חלק ב סימן כב]] *קשירת סכך בחוטי נילון [[חבל נחלתו ה יז|חלק ה סימן יז]] *סכך ממחצלת שעשאה נכרי [[חבל נחלתו ל יט|חלק ל סימן יט]] *סכך שנשמט ממקומו בשבת ויום טוב [[חבל נחלתו ג יט|חלק ג סימן יט]] *לבוד בסכך פסול [[חבל נחלתו כז כג|חלק כז סימן כג]] *מאוורר תקרה בסוכה [[חבל נחלתו כז כד|חלק כז סימן כד]] *גג משופע בולט מעל סוכה [[חבל נחלתו ב כ|חלק ב סימן כ]] *סוכה ישנה האם צריך לחדש בה דבר [[חבל נחלתו ד טו|חלק ד סימן טו]] *מצטער פטור מן הסוכה [[חבל נחלתו ט יח|חלק ט סימן יח]] *שיטת היראים לגבי סוכה שחושש לישון בה [[חבל נחלתו ג יח|חלק ג סימן יח]] *בניית סוכה בחול המועד על מנת לפרקה במועד [[חבל נחלתו ד טז|חלק ד סימן טז]] *שאלות קצרות בענייני חג הסוכות [[חבל נחלתו ל כב|חלק ל סימן כב]] *שימוש בסוכת החג בשמיני עצרת בארץ ישראל [[חבל נחלתו ה יח|חלק ה סימן יח]] *שיטת שמאי הזקן במצות חינוך קטן [[חבל נחלתו י כב|חלק י סימן כב]] *האכלת פת לקטן מחוץ לסוכה [[חבל נחלתו כה כא|חלק כה סימן כא]] *ברית מילה בשבת חול המועד בסוכות [[חבל נחלתו י כג|חלק י סימן כג]] *תעשה ולא מן העשוי בסוכה [[חבל נחלתו יד כא|חלק יד סימן כא]] *פסילת סוכה ע"י כלי בישול [[חבל נחלתו יד כב|חלק יד סימן כב]] *סכך קבוע בכל השנה [[חבל נחלתו יד כד|חלק יד סימן כד]] *בעיות בסוכה ישנה [[חבל נחלתו יז כ|חלק יז סימן כ]] *שיעור מינימלי של אכילה בסוכה בלילה ראשון [[חבל נחלתו טז כ|חלק טז סימן כ]] *קשירת סכך בחוט פשתן [[חבל נחלתו כ כו|חלק כ סימן כו]] *שאלות קורונה בסוכות [[חבל נחלתו כד טו|חלק כד סימן טו]] *בניית סוכה בחול המועד ע"מ לפרקה במועד [[חבל נחלתו ד טז|חלק ד סימן טז]] ===הלכות ארבעת המינים=== *התקנות והגזרות לגבי נטילת לולב [[חבל נחלתו כ כז|חלק כ סימן כז]] *נקב באתרוג שנוצר על ידי קוצים [[חבל נחלתו א לט|חלק א סימן לט]] *בעיות באתרוגים [[חבל נחלתו ד יז|חלק ד סימן יז]] *הרכבה והכלאה באתרוג [[חבל נחלתו ב מ|חלק ב סימן מ]] *האם יש יתרון לאתרוג תימני [[חבל נחלתו ח יח|חלק ח סימן יח]] *ארבעה מינים שבלולב מעכבים זה את זה [[חבל נחלתו יב כג|חלק יב סימן כג]] *פסולי הימנק ונחלקה התיומת [[חבל נחלתו יג טז|חלק יג סימן טז]] *ערבה קטומה [[חבל נחלתו כא כ|חלק כא סימן כ]] *נטילת לולב ע"י כלי [[חבל נחלתו יח כ|חלק יח סימן כ]] *תשלום מאוחר על קניית ארבעת המינים [[חבל נחלתו לב כב|חלק לב סימן כב]] *מה עדיף חינוך בן קטן או הידור מצוה שלו בארבעת המינים [[חבל נחלתו לב כג|חלק לב סימן כג]] *שאלות שעלו בחג הסוכות תשע"ג [[חבל נחלתו יג יז|חלק יג סימן יז]] *קנייני בן הסמוך לשולחן אביו בד' מינים [[חבל נחלתו א מ|חלק א סימן מ]] *נטל אתרוג מאחיו הקטן ביום הראשון [[חבל נחלתו לא כט|חלק לא סימן כט]] *יציאה ידי חובת ארבעת המינים מנטיעה ברשות הרבים [[חבל נחלתו י כד|חלק י סימן כד]] *אתרוג הקהל [[חבל נחלתו י כה|חלק י סימן כה]] *אתרוג של שותפים [[חבל נחלתו ב יח|חלק ב סימן יח]] *אתרוג של שביעית גזול [[חבל נחלתו כז כה|חלק כז סימן כה]] *מתנת לולב מנכרי [[חבל נחלתו ב יט|חלק ב סימן יט]] *לקיטת ארבעה מינים וסכך בשדה נכרי שנתפס בטחונית [[חבל נחלתו ב כג|חלק ב סימן כג]] *מזיק אתרוג מהודר מה דינו לענין תשלומין [[חבל נחלתו טז כא|חלק טז סימן כא]] *קיצור לולב בסוכות [[חבל נחלתו כב כא|חלק כב סימן כא]] *נענועי הלולב [[חבל נחלתו יד כג|חלק יד סימן כג]] *פסולי ארבעת המינים כשיום ראשון בשבת [[חבל נחלתו כט כב|חלק כט סימן כב]] *חציצה בנטילת לולב [[חבל נחלתו כט כג|חלק כט סימן כג]] *נקב באתרוג שנוצר ע"י קוצים [[חבל נחלתו א לט|חלק א סימן לט]] ===הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה=== *שמיני רגל בפני עצמו [[חבל נחלתו ז כ|חלק ז סימן כ]] *שמיני עצרת מבטל 'שלשים'? [[חבל נחלתו ה יט|חלק ה סימן יט]] *ישיבה בהקפות בשמחת תורה [[חבל נחלתו טז כב|חלק טז סימן כב]] *שמונה פסוקים אחרונים בתורה יחיד קורא אותם [[חבל נחלתו יח כא|חלק יח סימן כא]] *שמחת תורה וחתן תורה [[חבל נחלתו כ כח|חלק כ סימן כח]] *י"ג מידות בשמיני עצרת [[חבל נחלתו כ כג|חלק כ סימן כג]] *נתינת ס"ת לגוי בגיור לרקוד עמו בשמחת תורה [[חבל נחלתו כב כב|חלק כב סימן כב]] ===הלכות חנוכה=== *מדליקין מנר לנר [[חבל נחלתו לא ל|חלק לא סימן ל]] *הדלקה עושה מצוה [[חבל נחלתו י כו|חלק י סימן כו]] *מקום וזמן הדלקת נרות חנוכה בימינו [[חבל נחלתו י כז|חלק י סימן כז]] *השיטות לזמן הדלקת נרות חנוכה בימינו [[חבל נחלתו כה כב|חלק כה סימן כב]] *הדלקת נרות בפנים בזמננו [[חבל נחלתו יט יח|חלק יט סימן יח]] *נר חנוכה בעששית [[חבל נחלתו יט יט|חלק יט סימן יט]] *הדלקת נר חנוכה בחלון שירותים [[חבל נחלתו יט יז|חלק יט סימן יז]] *זמן הדלקת נרות חנוכה [[חבל נחלתו ד כ|חלק ד סימן כ]] *זמן הדלקת נר חנוכה [[חבל נחלתו ז כא|חלק ז סימן כא]] *הדלקת נרות חנוכה קודם שקיעה [[חבל נחלתו ד יט|חלק ד סימן יט]] *'לכם' בנר חנוכה [[חבל נחלתו כג יז|חלק כג סימן יז]] *כיוון החנוכיה בבית הכנסת [[חבל נחלתו כג יח|חלק כג סימן יח]] *מילא קערה שמן והקיפה פתילות [[חבל נחלתו טו כ|חלק טו סימן כ]] *הדליק פחות מן הראוי ונזדמנו לו נרות נוספים [[חבל נחלתו טו כא|חלק טו סימן כא]] *הדלקת נר חנוכה בשמן תרומה שנטמאת [[חבל נחלתו טו כב|חלק טו סימן כב]] *הדלקת נר חנוכה בשמן ערלה [[חבל נחלתו יא כב|חלק יא סימן כב]] *הדלקת נר חנוכה בשמן אסור באכילה או בהנאה [[חבל נחלתו ו טז|חלק ו סימן טז]] *גינה בפתח הבית לגבי נר חנוכה [[חבל נחלתו ו יז|חלק ו סימן יז]] *השמש בנר חנוכה [[חבל נחלתו ו יח|חלק ו סימן יח]] *הידור מצוה בנר חנוכה [[חבל נחלתו א מא|חלק א סימן מא]] *מהדרין מן המהדרין בנר חנוכה – גלגולו של מנהג [[חבל נחלתו טו יט|חלק טו סימן יט]] *בל תוסיף בנר חנוכה [[חבל נחלתו כט כד|חלק כט סימן כד]] *פניה לימין בנרות חנוכה [[חבל נחלתו יז כא|חלק יז סימן כא]] *הדלקת נרות חנוכה כשאין חייבים משום נר איש וביתו [[חבל נחלתו יז כב|חלק יז סימן כב]] *הדלקת נר חנוכה ע"י אשה נשואה בביתה בברכה [[חבל נחלתו לא לא|חלק לא סימן לא]] *ראית נר חנוכה וגדרה [[חבל נחלתו יג יט|חלק יג סימן יט]] *המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה [[חבל נחלתו יב כד|חלק יב סימן כד]] *והמהדרין מן המהדרין [[חבל נחלתו כז כו|חלק כז סימן כו]] *הדלקת נר חנוכה ע"י נכרי עבור ישראל המברך [[חבל נחלתו כז כז|חלק כז סימן כז]] *הלל וחנוכה [[חבל נחלתו כז כח|חלק כז סימן כח]] *הדליק נר חנוכה שאינו יכול לדלוק [[חבל נחלתו כד טז|חלק כד סימן טז]] *חנוכיה תשמיש קדושה או תשמיש מצוה [[חבל נחלתו כד יז|חלק כד סימן יז]] *שליחות במצות נר חנוכה [[חבל נחלתו ג כ|חלק ג סימן כ]] *בן ישיבה בנר חנוכה [[חבל נחלתו כה כג|חלק כה סימן כג]] *חיוב אשה רווקה בנר חנוכה [[חבל נחלתו ט יט|חלק ט סימן יט]] *חיוב אשה בהלל בחנוכה [[חבל נחלתו לא לב|חלק לא סימן לב]] *מגילת בית חשמונאי – מגילת אנטיוכוס [[חבל נחלתו כ כט|חלק כ סימן כט]] *משחקי הקוביה בחנוכה [[חבל נחלתו יג כ|חלק יג סימן כ]] *האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה [[חבל נחלתו לג כה|חלק לג סימן כה]] *אכילת שליח קודם הדלקת נרות חנוכה [[חבל נחלתו לג כו|חלק לג סימן כו]] ===הלכות מגילה ופורים=== *קריאה בספר תורה אחד בשבת ראש חודש ושקלים [[חבל נחלתו כד יט|חלק כד סימן יט]] *קריאת פרשת זכור [[חבל נחלתו א מב|חלק א סימן מב]] *קריאת פרשת זכור בספר תורה ספרדי לאשכנזים [[חבל נחלתו ו יט|חלק ו סימן יט]] *גדרי מצות זכור [[חבל נחלתו טו כג|חלק טו סימן כג]] *לימוד תורה וקריאת מגילה [[חבל נחלתו טז כג|חלק טז סימן כג]] *קלף שיועד למגילה ונשתייר [[חבל נחלתו טו כד|חלק טו סימן כד]] *חיוב עמוד בסוף המגילה [[חבל נחלתו כג יט|חלק כג סימן יט]] *מגילה הכשרה לקריאה [[חבל נחלתו כג כ|חלק כג סימן כ]] *נגיעה במגילה בידיו [[חבל נחלתו כג כא|חלק כג סימן כא]] *תענית אסתר [[חבל נחלתו א מג|חלק א סימן מג]] *רחצה ותספורת בתענית אסתר [[חבל נחלתו לא לג|חלק לא סימן לג]] *אכילה בסיום תענית אסתר קודם תפילת ערבית [[חבל נחלתו ח כ|חלק ח סימן כ]] *טלטול מגילה בשבת שלפני פורים [[חבל נחלתו י כח|חלק י סימן כח]] *כוונה שלא לצאת בקריאת מגילה [[חבל נחלתו י כט|חלק י סימן כט]] *קרייתא זו הלילא [[חבל נחלתו יב כה|חלק יב סימן כה]] *שומע כעונה ברמקול [[חבל נחלתו כא כא|חלק כא סימן כא]] *תרי קלי לא משתמעי [[חבל נחלתו כא כב|חלק כא סימן כב]] *קריאה מוטעית בקריאת מגילה [[חבל נחלתו כז כט|חלק כז סימן כט]] *קריאת מגילה ע"י רופא בליל פורים שחל במוצ"ש [[חבל נחלתו יט כ|חלק יט סימן כ]] *קריאת מגילה למי שאינו מבין עברית [[חבל נחלתו לא לד|חלק לא סימן לד]] *זמן הבדלה בליל פורים שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו ד כא|חלק ד סימן כא]] *זמן הבדלה בפורים שחל במוצאי שבת [[חבל נחלתו י ל|חלק י סימן ל]] *אשה בקריאת מגילה לנשים [[חבל נחלתו ד כב|חלק ד סימן כב]] *פורים משולש [[חבל נחלתו ב כד|חלק ב סימן כד]] *דין חברון לענין פורים [[חבל נחלתו ה כ|חלק ה סימן כ]] *פורים בטבריה ובשאר מקומות מסופקים [[חבל נחלתו יח כב|חלק יח סימן כב]] *מוקפות חומה וסמוך ונראה בהן [[חבל נחלתו כ ל|חלק כ סימן ל]] *בר מצוה לפרוז בירושלים [[חבל נחלתו כ לא|חלק כ סימן לא]] *בן עיר שהלך לכרך [[חבל נחלתו כג כב|חלק כג סימן כב]] *שאלות ותשובות על פורים [[חבל נחלתו כד כ|חלק כד סימן כ]] *חובת אשה במשלוח מנות ומתנות לאביונים [[חבל נחלתו ז כב|חלק ז סימן כב]] *משלוח מנות איש לאשתו [[חבל נחלתו יט כב|חלק יט סימן כב]] *מתנות לאביונים בכרטיס אשראי [[חבל נחלתו יד כה|חלק יד סימן כה]] *מתנות לאביונים למפרע [[חבל נחלתו טז כד|חלק טז סימן כד]] *סעודת פורים בערב שבת [[חבל נחלתו כד כא|חלק כד סימן כא]] *מעות פורים [[חבל נחלתו יט כא|חלק יט סימן כא]] *בין צדקה למתנות לאביונים [[חבל נחלתו יז כג|חלק יז סימן כג]] *עשיית פורים יומיים [[חבל נחלתו י לא|חלק י סימן לא]] *מזיק בפורים [[חבל נחלתו י לב|חלק י סימן לב]] *"סעודת יתרו" וחיובה בימינו [[חבל נחלתו ג כב|חלק ג סימן כב]] *פורים בישובים ובמשפחות (פורים שני) [[חבל נחלתו כד כב|חלק כד סימן כב]] *כונה שלא לצאת בקריאת מגילה [[חבל נחלתו י כט|חלק י סימן כט]] *קריאת מוקף להוציא פרוז [[חבל נחלתו לג כז|חלק לג סימן כז]] ==יורה דעה== ===הלכות שחיטה=== *ברכה על שחיטת טריפה [[חבל נחלתו יח כג|חלק יח סימן כג]] *חרותה בידי אדם [[חבל נחלתו כא כג|חלק כא סימן כג]] *אותו ואת בנו [[חבל נחלתו לא לה|חלק לא סימן לה]] *האם בעלות נכרי פוטרת מאותו ואת בנו [[חבל נחלתו לב כד|חלק לב סימן כד]] *בהמה עיוורת אינה טריפה [[חבל נחלתו לג כח|חלק לג סימן כח]] ===הלכות מתנות כהונה=== *הבעלות על מתנות כהונה לפני נתינתן [[חבל נחלתו ב מו|חלק ב סימן מו]] *נתינת זרוע לחיים וקיבה בימינו [[חבל נחלתו ד כה|חלק ד סימן כה]] *ברכה על מתנות כהונה – זרוע לחיים וקיבה [[חבל נחלתו יב כו|חלק יב סימן כו]] *חיוב בעל לוייה במתנות זרוע לחיים וקיבה [[חבל נחלתו כט כה|חלק כט סימן כה]] *הגוזל או שנהנה ממתנות כהונה [[חבל נחלתו ו מא|חלק ו סימן מא]] *מתנות כהונה לכהנת הנשואה ישראל [[חבל נחלתו ח כו|חלק ח סימן כו]] *חיוב הפרשת ראשית הגז בימינו [[חבל נחלתו יג כא|חלק יג סימן כא]] *מצות גיד הנשה והבאתה בתורה [[חבל נחלתו יז כד|חלק יז סימן כד]] ===הלכות דם=== *צליית כבד בתנור חשמלי [[חבל נחלתו יא כט|חלק יא סימן כט]] *כבד ששפכו עליו מים חמים מאד [[חבל נחלתו כו כח|חלק כו סימן כח]] *צלית כבד בתנור חשמלי [[חבל נחלתו יא כט|חלק יא סימן כט]] ===הלכות דברים היוצאים מן החי=== *נתנבלה ואחר כך נסרחה – מהי דרגת סרחונה המתירתה [[חבל נחלתו א מה|חלק א סימן מה]] *תהליכי עיכול בגוף בעל חיים האם מתירים אוכל אסור [[חבל נחלתו א מו|חלק א סימן מו]] *שליל טריפה במעי אמו כשרה [[חבל נחלתו כ לג|חלק כ סימן לג]] *אבקת פרחים ושאר מוצרי הכוורת [[חבל נחלתו יא כח|חלק יא סימן כח]] *ריסק בריה בפיו האם נחשב כאוכל בריה [[חבל נחלתו יג כג|חלק יג סימן כג]] *אכילת רגלי דבורים שבדבש [[חבל נחלתו ג כג|חלק ג סימן כג]] *ביטול חרקים שעברו טיפול כימי [[חבל נחלתו ג כד|חלק ג סימן כד]] *גידול ושיווק ירק עם חרקים [[חבל נחלתו יג כב|חלק יג סימן כב]] *בדיקת ביצים ובישולן [[חבל נחלתו יב כז|חלק יב סימן כז]] *נתינת "כשרות" לירק עלים המוחזק כנגוע בשרצים [[חבל נחלתו ב כו|חלק ב סימן כו]] *מיעוט מצוי ובדיקה מדגמית [[חבל נחלתו יב כח|חלק יב סימן כח]] *תרנגול המשי – האם זקוק למסורת [[חבל נחלתו יד כו|חלק יד סימן כו]] *אכילת חגב חי [[חבל נחלתו יד כז|חלק יד סימן כז]] *אכילת חומרים שנלקחו מאיסור [[חבל נחלתו יד כח|חלק יד סימן כח]] *נתנבלה ואח"כ נסרחה – מהי דרגת סרחונה המתירתה [[חבל נחלתו א מה|חלק א סימן מה]] *תהליכי עיכול בגוף בע"ח האם מתירים אוכל אסור [[חבל נחלתו א מו|חלק א סימן מו]] ===הלכות גידול בעלי חיים=== *צער בעלי חיים [[חבל נחלתו ט כו|חלק ט סימן כו]] *צער בעלי חיים בדגים וחרקים [[חבל נחלתו י לז|חלק י סימן לז]] *המתת חסד לבעל חיים [[חבל נחלתו כז ל|חלק כז סימן ל]] *כי לכלב החי הוא טוב מן האריה המת [[חבל נחלתו כט כז|חלק כט סימן כז]] *גידול מסחרי של בעלי חיים טמאים [[חבל נחלתו ד כד|חלק ד סימן כד]] *נתינת נבילות לעובדים זרים [[חבל נחלתו א נג|חלק א סימן נג]] *קציצת ענפים מעצי פרי לצורך גילוף [[חבל נחלתו כג כג|חלק כג סימן כג]] *הרעבת בהמה לצרכי אדם [[חבל נחלתו ל כג|חלק ל סימן כג]] ===הלכות הכשר וטבילת כלים=== *חתך בצל שסכין בשרית שאינה בת יומה וטיגן במחבת חלבי [[חבל נחלתו כח כח|חלק כח סימן כח]] *מכירה לנכרים בע"ח טהורים שחוטים ולא מוכשרים לאכילה [[חבל נחלתו יז כו|חלק יז סימן כו]] *בישול בשר בחלב לצרכים מדעיים [[חבל נחלתו טו כו|חלק טו סימן כו]] *האם אנשור הוא חלבי [[חבל נחלתו כט כו|חלק כט סימן כו]] *הכשרת כלי בישול נכרים [[חבל נחלתו ח כד|חלק ח סימן כד]] *טבילת כלים ע"י חתן וכלה [[חבל נחלתו כו כט|חלק כו סימן כט]] *נאמנות קטן בטבילת כלים [[חבל נחלתו א מז|חלק א סימן מז]] *עדר פרות לחלב ובו בהמת טריפה שאינה ידועה [[חבל נחלתו טו כה|חלק טו סימן כה]] ===הלכות יין נסך, מאכלות עובדי כוכבים=== *אספקת מוצרי מזון כשרים למרכול שאינו כשר [[חבל נחלתו כב כד|חלק כב סימן כד]] *מארז של יין עבריין עם שמן מהודר [[חבל נחלתו לב כה|חלק לב סימן כה]] *דין יין מפוסטר במגע נכרי [[חבל נחלתו יא ל|חלק יא סימן ל]] *נגיעת מי שבתהליך גיור ביין לא מבושל [[חבל נחלתו כב כה|חלק כב סימן כה]] *שתיית יין שנגע בו יהודי מחלל שבת [[חבל נחלתו יא לא|חלק יא סימן לא]] *משקאות חריפים שהוכנו על ידי נכרים [[חבל נחלתו ט כז|חלק ט סימן כז]] *ריח סתם יינם [[חבל נחלתו כ לד|חלק כ סימן לד]] *אבקת חלב העשויה מחלב נכרי [[חבל נחלתו ח כז|חלק ח סימן כז]] *כשרות העמבה [[חבל נחלתו כח כט|חלק כח סימן כט]] *בשולי נכרים באגוזי קשיו [[חבל נחלתו ט כח|חלק ט סימן כח]] *שום, בצל וביצה קלופים ורוח רעה [[חבל נחלתו ט ל|חלק ט סימן ל]] *שימוש באבקת שום [[חבל נחלתו טז כה|חלק טז סימן כה]] *את שדרכו להימנות שנתפצעו [[חבל נחלתו טו כז|חלק טו סימן כז]] *מסייע לדבר עבירה [[חבל נחלתו טו כח|חלק טו סימן כח]] *בשולי נכרים ע"י מטפל לקשיש [[חבל נחלתו כז לב|חלק כז סימן לב]] *בשולי נכרים על ידי מחלל שבת [[חבל נחלתו כב כו|חלק כב סימן כו]] *אכילה במסעדות טבעוניות בחוץ לארץ [[חבל נחלתו כב כז|חלק כב סימן כז]] *סופר סת"ם החשוד על ממון [[חבל נחלתו כח ל|חלק כח סימן ל]] *שתית יין שנגע בו יהודי מחלל שבת [[חבל נחלתו יא לא|חלק יא סימן לא]] *משקאות חריפים שהוכנו ע"י נכרים [[חבל נחלתו ט כז|חלק ט סימן כז]] ===הלכות עבודת כוכבים=== *העורכים לגד שולחן [[חבל נחלתו כג כד|חלק כג סימן כד]] *ברכה לגוי בימי אידיהן [[חבל נחלתו כה כה|חלק כה סימן כה]] *שם אדם בשם אותו האיש [[חבל נחלתו כג כה|חלק כג סימן כה]] *צורת כוכב ואיסור ציורה [[חבל נחלתו ד כו|חלק ד סימן כו]] *מתנה מסחרית לבניית מסגד [[חבל נחלתו א נא|חלק א סימן נא]] *מלוי דלק בתחנה השייכת למנזר [[חבל נחלתו א נב|חלק א סימן נב]] *דירת עכו"ם בבית ישראל [[חבל נחלתו ב כז|חלק ב סימן כז]] *אכסון עובד כוכבים בביתו [[חבל נחלתו יז כז|חלק יז סימן כז]] *תכנית מולטימדיה בעניינים אלקיים [[חבל נחלתו א מח|חלק א סימן מח]] *הלכות ציור ופיסול [[חבל נחלתו א מט|חלק א סימן מט]] *קבלת מתנות מגוי ביום אידו [[חבל נחלתו כ לה|חלק כ סימן לה]] *ליל 'ניטל' [[חבל נחלתו ז לא|חלק ז סימן לא]] *לפני עיוור במשומד [[חבל נחלתו כה כו|חלק כה סימן כו]] *אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר [[חבל נחלתו לג כט|חלק לג סימן כט]] ===הלכות סכנה=== *ניהול סיכונים בציבור [[חבל נחלתו כא כה|חלק כא סימן כה]] *כפיה על מצות ונשמרתם לנפשותיכם [[חבל נחלתו כד כג|חלק כד סימן כג]] *מקור מצות שמירת הגוף ואיסור הכניסה לסכנה [[חבל נחלתו כה כד|חלק כה סימן כד]] *כניסה למצבי סכנה – מצבים והעדפות [[חבל נחלתו א נ|חלק א סימן נ]] *הסתכנות שלא לצורך [[חבל נחלתו יח כד|חלק יח סימן כד]] *יציאה ממקום הסכנה וכניסה אליו לשם פרנסה [[חבל נחלתו ט כט|חלק ט סימן כט]] *האם מותר ללדת בבית [[חבל נחלתו ל כד|חלק ל סימן כד]] *קציצת דקלים המשמשים לנוי [[חבל נחלתו כז לא|חלק כז סימן לא]] *אוכלין ומשקין תחת המיטה [[חבל נחלתו יד כט|חלק יד סימן כט]] *אכילת גבינה ודגים [[חבל נחלתו כב כג|חלק כב סימן כג]] *איסור שתיית מים בתקופה [[חבל נחלתו יז כה|חלק יז סימן כה]] *יום התקופה ושתיית מים [[חבל נחלתו לא לו|חלק לא סימן לו]] ===הלכות רבית=== *ייסוף ופיחות מטבע בהלוואות [[חבל נחלתו ב כח|חלק ב סימן כח]] *מכירת המחאות במחיר נמוך [[חבל נחלתו ב כט|חלק ב סימן כט]] *רבית מוסווית [[חבל נחלתו ב ל|חלק ב סימן ל]] *רווח למישהו אחר – האם נחשב רבית [[חבל נחלתו כו לא|חלק כו סימן לא]] *היתר עיסקא כולל או לכל הלואה [[חבל נחלתו יא לב|חלק יא סימן לב]] *סאה בסאה בדבר מועט [[חבל נחלתו טו כט|חלק טו סימן כט]] *הלואה דולרית במדינת ישראל [[חבל נחלתו יז כח|חלק יז סימן כח]] *הלואה צמודה ל'אירו' [[חבל נחלתו כ לו|חלק כ סימן לו]] *הקדמת מעות [[חבל נחלתו כ לז|חלק כ סימן לז]] *הצעת שיתוף ברווחים – האם זו רבית [[חבל נחלתו כ לח|חלק כ סימן לח]] *מתנה או רבית [[חבל נחלתו כ לט|חלק כ סימן לט]] *פיצוי כספי אינו רבית [[חבל נחלתו כח לא|חלק כח סימן לא]] *רבית בהחזרת רכב שאול [[חבל נחלתו כט כח|חלק כט סימן כח]] *רבית מוסוית [[חבל נחלתו ב ל|חלק ב סימן ל]] ===הלכות מכשף ולא ילבש=== *מאחז את העיניים [[חבל נחלתו ג כה|חלק ג סימן כה]] *איזהו נחש [[חבל נחלתו יח כה|חלק יח סימן כה]] *פאות הראש [[חבל נחלתו יא לג|חלק יא סימן לג]] *קעקע [[חבל נחלתו כא כד|חלק כא סימן כד]] *השחתת פאת הזקן במספרים כעין תער – שימוש במכונת גילוח [[חבל נחלתו ל כה|חלק ל סימן כה]] *טפולי יופי לגברים [[חבל נחלתו ה כג|חלק ה סימן כג]] *הליכה בחוקות הגויים במאכל ובמשתה [[חבל נחלתו יז כט|חלק יז סימן כט]] *בלורית [[חבל נחלתו כ מג|חלק כ סימן מג]] *מאחז את העינים. [[חבל נחלתו ג כה|חלק ג סימן כה]] ===הלכות נדה=== *טבילה דאורייתא מחמת אונס [[חבל נחלתו יב כט|חלק יב סימן כט]] *בדקה פעם אחת בכל שבעה נקיים [[חבל נחלתו יד ל|חלק יד סימן ל]] *מוך דחוק [[חבל נחלתו כו ל|חלק כו סימן ל]] *איחור טבילה לליל שבת בתחבולה [[חבל נחלתו יז ל|חלק יז סימן ל]] *מעוברת שראתה דם במי רגלים [[חבל נחלתו ז כח|חלק ז סימן כח]] *ישיבה על דם חימוד [[חבל נחלתו ד כח|חלק ד סימן כח]] *אוהל משפחתי לאיסור נדה [[חבל נחלתו א נד|חלק א סימן נד]] *כתם עבה [[חבל נחלתו יא לד|חלק יא סימן לד]] *פרישה סמוך לוסת בליל טבילה [[חבל נחלתו יא לה|חלק יא סימן לה]] *לבישת בגדי צבעונים בימי ליבונה [[חבל נחלתו כה כז|חלק כה סימן כז]] *מוך דחוק שאבד [[חבל נחלתו יג כד|חלק יג סימן כד]] *ציפרניים מלאכותיות – האם חוצצות הטבילה? [[חבל נחלתו ה כד|חלק ה סימן כד]] *הסרת לק ג'ל לפני טבילה בחול או בשבת [[חבל נחלתו לב כו|חלק לב סימן כו]] *מנהג בחציצה לטבילה [[חבל נחלתו ג כו|חלק ג סימן כו]] *חציצה שנמצאה אחר טבילה ותשמיש [[חבל נחלתו כו לב|חלק כו סימן לב]] *כתם על נייר [[חבל נחלתו כא כו|חלק כא סימן כו]] *פירסינג לגבי טבילה [[חבל נחלתו כא כז|חלק כא סימן כז]] *הדרכות לנשים הטובלות בר"ה או בשבת לאחריו [[חבל נחלתו ז כט|חלק ז סימן כט]] *טבילת נדה ביום השביעי [[חבל נחלתו ו כב|חלק ו סימן כב]] *טומאת יולדת בימינו [[חבל נחלתו כח לב|חלק כח סימן לב]] *אשה שניטל רחמה לספירת ז' נקיים [[חבל נחלתו כ מד|חלק כ סימן מד]] *גיור ובערב אחר הטבילה נישואין [[חבל נחלתו כה לה|חלק כה סימן לה]] *הקושי בעשיית מקוה באמבט או ג'קוזי ביתי [[חבל נחלתו כג כו|חלק כג סימן כו]] *סדרי זמנים בארצות הצפוניות [[חבל נחלתו ו כג|חלק ו סימן כג]] *אהל משפחתי לאיסור נדה [[חבל נחלתו א נד|חלק א סימן נד]] *צפרנים מלאכותיות – האם חוצצות הטבילה? [[חבל נחלתו ה כד|חלק ה סימן כד]] ===הלכות מקוואות=== *מקווה על גבי מקווה [[חבל נחלתו ו כד|חלק ו סימן כד]] *עשיית מקווה מקרח מלאכותי [[חבל נחלתו ו כה|חלק ו סימן כה]] *זחילה במקווה [[חבל נחלתו ז ל|חלק ז סימן ל]] *זחילה לתוך מקוה [[חבל נחלתו יג כה|חלק יג סימן כה]] *מקוה חסר [[חבל נחלתו ל כו|חלק ל סימן כו]] *מקוה על גבי מקוה [[חבל נחלתו ו כד|חלק ו סימן כד]] *עשיית מקוה מקרח מלאכותי [[חבל נחלתו ו כה|חלק ו סימן כה]] *זחילה במקוה [[חבל נחלתו ז ל|חלק ז סימן ל]] ===הלכות נדרים=== *נדר או החלטה [[חבל נחלתו ז לב|חלק ז סימן לב]] *טעות גזבר-הקדש בקיבוץ ופקיעת נדר [[חבל נחלתו א נה|חלק א סימן נה]] *מודר מפי אחרים בנדרי צדקה [[חבל נחלתו ב לב|חלק ב סימן לב]] *מתירי נדר שאינם יודעים מה היה הנדר [[חבל נחלתו כג כז|חלק כג סימן כז]] *נדרי צדקה בלב [[חבל נחלתו כ מב|חלק כ סימן מב]] *התרת נדר לגידול זקן פרע [[חבל נחלתו לב כז|חלק לב סימן כז]] *קיבל על עצמו ללמוד מסכת ונאנס [[חבל נחלתו לא לז|חלק לא סימן לז]] *איזה מנהג מצריך התרה [[חבל נחלתו ח כח|חלק ח סימן כח]] *נדר או אמירה בטלה [[חבל נחלתו יב לב|חלק יב סימן לב]] *שימוש במילה נדר והתרה במכתב [[חבל נחלתו יט כד|חלק יט סימן כד]] *מנהגי היחיד המחייבים התרת נדרים [[חבל נחלתו יד לא|חלק יד סימן לא]] *ייעד מזון לסעודה בשבת [[חבל נחלתו כו לד|חלק כו סימן לד]] *קללות גדרן ותוקפן [[חבל נחלתו כג כח|חלק כג סימן כח]] ===הלכות כבוד אב ואם=== *מניעה מכיבוד אב לפי רצונו [[חבל נחלתו ג כז|חלק ג סימן כז]] *בנו והוא רבו בכיבוד אב ורב [[חבל נחלתו ב לא|חלק ב סימן לא]] *גדרים בכיבוד אב ואם [[חבל נחלתו יב ל|חלק יב סימן ל]] *כיבוד אם חורגת [[חבל נחלתו ז לג|חלק ז סימן לג]] *כיבוד אב ואם חורגים [[חבל נחלתו כב כח|חלק כב סימן כח]] *גר בן ישראל האם חייב בכבוד אביו [[חבל נחלתו יב לא|חלק יב סימן לא]] *כבוד זקנו [[חבל נחלתו יד לג|חלק יד סימן לג]] *הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו [[חבל נחלתו לג ל|חלק לג סימן ל]] ===הלכות כבוד רבו ותלמיד חכמים=== *גדולי הדור וסמכותם בהלכה [[חבל נחלתו ט לב|חלק ט סימן לב]] *תחומי פסיקתו של רב מקומי [[חבל נחלתו ה כה|חלק ה סימן כה]] *תפקידיה וסמכותה של הרבנות הצבאית [[חבל נחלתו ה כו|חלק ה סימן כו]] *התפטרות רב מרבנותו [[חבל נחלתו ו כו|חלק ו סימן כו]] *קימה לתלמיד חכם תוך כדי לימוד [[חבל נחלתו כה כח|חלק כה סימן כח]] ===הלכות תלמוד תורה=== *סעודת מצוה בסיום לימוד ספר [[חבל נחלתו ה כז|חלק ה סימן כז]] *לימוד תורה לנכרי [[חבל נחלתו ו כז|חלק ו סימן כז]] *הסכם יששכר וזבולון [[חבל נחלתו ד כט|חלק ד סימן כט]] ===הלכות צדקה=== *חיוב קופת צדקה בעיר [[חבל נחלתו כד כד|חלק כד סימן כד]] *שמונה מעלות הצדקה [[חבל נחלתו כד כו|חלק כד סימן כו]] *חלוקת מזונות וצדקה לעניים בתענית [[חבל נחלתו כד כז|חלק כד סימן כז]] *מתנה או צדקה [[חבל נחלתו כו לג|חלק כו סימן לג]] *לא תאמץ את לבבך [[חבל נחלתו כב כט|חלק כב סימן כט]] *המעלים עיניו מן הצדקה [[חבל נחלתו כד כה|חלק כד סימן כה]] *צדקה ומעשר כספים [[חבל נחלתו יט כה|חלק יט סימן כה]] *על מי חלה חובת די מחסורו [[חבל נחלתו יט כו|חלק יט סימן כו]] *כפיה על צדקה [[חבל נחלתו כ מ|חלק כ סימן מ]] *נדרי צדקה על תנאי [[חבל נחלתו כח לג|חלק כח סימן לג]] *צדקה בעיר אחרת [[חבל נחלתו כ מא|חלק כ סימן מא]] *חיובי צדקה [[חבל נחלתו ד לב|חלק ד סימן לב]] *צדקה שתשמש לדבר עבירה [[חבל נחלתו ה ל|חלק ה סימן ל]] *הנאה מצדקה [[חבל נחלתו ו כח|חלק ו סימן כח]] *שינוי צדקה [[חבל נחלתו ו כט|חלק ו סימן כט]] *אסור לשנותה [[חבל נחלתו כג כט|חלק כג סימן כט]] *שינוי מעות צדקה שנאספו למטרה מסוימת [[חבל נחלתו כג לא|חלק כג סימן לא]] *נתינה לגמ"חים ממעשר כספים [[חבל נחלתו כה כט|חלק כה סימן כט]] *שו"ת בענין העברת מגביות צדקה [[חבל נחלתו כה ל|חלק כה סימן ל]] *האם יכול לחזור בו מהוראת קבע של צדקה למוסד [[חבל נחלתו כה לא|חלק כה סימן לא]] *צדקה שנאספה עבור ניתוח לחולה שמת קודם הניתוח [[חבל נחלתו ב לז|חלק ב סימן לז]] *חינוך קטן לצדקה [[חבל נחלתו כז לג|חלק כז סימן לג]] *ביבוש קצירה תשברנה – איסור קבלת צדקה מגויים [[חבל נחלתו כג ל|חלק כג סימן ל]] *לעולם ישליש אדם מעותיו [[חבל נחלתו יז ו|חלק יז סימן ו]] *העברת מספרי טלפון למתרים [[חבל נחלתו כא כח|חלק כא סימן כח]] *אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט שכחה ופאה [[חבל נחלתו כא כט|חלק כא סימן כט]] *נתינת מעשר כספים ע"י עבודה [[חבל נחלתו ב לו|חלק ב סימן לו]] *חיוב מעשר כספים מכספי פיצויי מגורשי גוש קטיף [[חבל נחלתו ו ל|חלק ו סימן ל]] *חישוב מעשר כספים מתרומות הניתנות למוסדות המוכרים לצרכי מס [[חבל נחלתו ח כט|חלק ח סימן כט]] *מעשר כספים ממלגה [[חבל נחלתו יד לה|חלק יד סימן לה]] *צדקה שניתנה בתורת הלואה והוחזרה [[חבל נחלתו ט לד|חלק ט סימן לד]] *קיבל צדקה ואינו רוצה ליטלה [[חבל נחלתו יא לו|חלק יא סימן לו]] *ביטול הוראת קבע לצדקה ושאלה עליה [[חבל נחלתו י לט|חלק י סימן לט]] *נדר צדקה או התחייבות מותנית [[חבל נחלתו י מ|חלק י סימן מ]] *רישום תרומות שלא על שם התורם עצמו [[חבל נחלתו יד לב|חלק יד סימן לב]] *קדימויות בגמילות חסד [[חבל נחלתו יב לג|חלק יב סימן לג]] *אמו קודמת לכולם בפדיון שבויים [[חבל נחלתו י מב|חלק י סימן מב]] *מהוצאות ביתו אינו מפריש מעשר כספים [[חבל נחלתו ל לא|חלק ל סימן לא]] *תבוא מארה למפרנס את אביו ממעשר עני [[חבל נחלתו ל לב|חלק ל סימן לב]] *רווחי חברת פרסום מאיסוף צדקה [[חבל נחלתו ל לג|חלק ל סימן לג]] *החזרת הלוואה ע"י מעשר כספים [[חבל נחלתו לא לח|חלק לא סימן לח]] ===הלכות מילה=== *חיובי האב לבנו זמנם, חומר חיובם והאם רשאי ליתנם מכספי מעשר [[חבל נחלתו טו לא|חלק טו סימן לא]] *חיובי האב כלפי בנו שוטה [[חבל נחלתו טז כו|חלק טז סימן כו]] *נולד בין השמשות [[חבל נחלתו כח לד|חלק כח סימן לד]] *מילה שלא בזמנה [[חבל נחלתו טו לב|חלק טו סימן לב]] *מילת וטבילת גרים קטנים [[חבל נחלתו טו לג|חלק טו סימן לג]] *מילת תינוק שנולד בחודש השמיני [[חבל נחלתו יג כו|חלק יג סימן כו]] *שליחות במילה בשיטת הרא"ש [[חבל נחלתו א ס|חלק א סימן ס]] *חיוב מוהל לעקירת מקומו בשבת [[חבל נחלתו ב לג|חלק ב סימן לג]] *ברית מילה ע"י רופא גוי או יהודי מחלל שבת [[חבל נחלתו לב כח|חלק לב סימן כח]] *הטפת דם ברית [[חבל נחלתו ב לד|חלק ב סימן לד]] *הורתו שלא בקדושה לענין מילתו בשבת [[חבל נחלתו יד לו|חלק יד סימן לו]] *האם ראוי למול בן נכרית וישראל שחיים יחדיו [[חבל נחלתו כה לג|חלק כה סימן לג]] *מילה על ידי רופא נכרי [[חבל נחלתו כה לד|חלק כה סימן לד]] *ביטול תורה לשם השתתפות בברית מילה [[חבל נחלתו כה לב|חלק כה סימן לב]] ===הלכות גרים=== *כולם גרים הם – לפולמוס הגיור בימינו [[חבל נחלתו ח כה|חלק ח סימן כה]] *מזרע ישראל [[חבל נחלתו ט לג|חלק ט סימן לג]] *גר שאביו מישראל [[חבל נחלתו יט כז|חלק יט סימן כז]] *בענייני גיור [[חבל נחלתו יא לז|חלק יא סימן לז]] *קרבן הגר [[חבל נחלתו ו לא|חלק ו סימן לא]] *טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה [[חבל נחלתו לג לא|חלק לג סימן לא]] ===הלכות עבדים=== *הסגרת עבד [[חבל נחלתו ב לה|חלק ב סימן לה]] *זכות יציאה לחירות בעבד כנעני [[חבל נחלתו כג לב|חלק כג סימן לב]] ===הלכות ספר תורה=== *מצות כתיבת ספר תורה [[חבל נחלתו כו לה|חלק כו סימן לה]] *ווי העמודים [[חבל נחלתו ו לב|חלק ו סימן לב]] *בירורים בענין אותיות הטפלות לשם [[חבל נחלתו א נו|חלק א סימן נו]] *דרך כתיבת בית אל [[חבל נחלתו יז לא|חלק יז סימן לא]] *קידש בודאי שם שחיובו מספק [[חבל נחלתו כא ל|חלק כא סימן ל]] *תליית פסוקים על הקיר [[חבל נחלתו ז לד|חלק ז סימן לד]] *שימוש בגליון של מגילת אסתר [[חבל נחלתו ט לה|חלק ט סימן לה]] *השלמת ספר תורה על ידי אשה [[חבל נחלתו יא לח|חלק יא סימן לח]] *שריפת ומיחזור עלוני פרשת שבוע וספרי קודש [[חבל נחלתו י לח|חלק י סימן לח]] *בריתי שלום – וא"ו קטיעא [[חבל נחלתו יח כו|חלק יח סימן כו]] *כ"ד כתבי הקודש [[חבל נחלתו יח כז|חלק יח סימן כז]] *כל הקורא לאברהם אברם [[חבל נחלתו יח כח|חלק יח סימן כח]] *החזרת עזרא ונחמיה לשני ספרים [[חבל נחלתו יח כט|חלק יח סימן כט]] *כניסה עם המילה שלום כתובה על בגדיו לשירותים [[חבל נחלתו כו לו|חלק כו סימן לו]] *השלמת ספר תורה ע"י אשה [[חבל נחלתו יא לח|חלק יא סימן לח]] *מחיקת שם הוי"ה באותיות התקועות בעץ [[חבל נחלתו לג לב|חלק לג סימן לב]] ===הלכות מזוזה=== *כניסה לבית דרך חדר הפטור ממזוזה [[חבל נחלתו ט לו|חלק ט סימן לו]] *מזוזה בחדר מדרגות [[חבל נחלתו א נז|חלק א סימן נז]] *מזוזה באוהלים [[חבל נחלתו ה כח|חלק ה סימן כח]] *מזוזה בסככות [[חבל נחלתו ה כט|חלק ה סימן כט]] *מזוזה בעמודי פרגולה [[חבל נחלתו כא לא|חלק כא סימן לא]] *מזוזה בפתח ארעי [[חבל נחלתו כא לב|חלק כא סימן לב]] *מזוזה במכון חליבה ובחדרים הסמוכים לו [[חבל נחלתו ז לו|חלק ז סימן לו]] *מזוזה במחסנים [[חבל נחלתו יט כח|חלק יט סימן כח]] *מזוזה בחלל הפתח [[חבל נחלתו ד לא|חלק ד סימן לא]] *מזוזה שלא בחלל הפתח [[חבל נחלתו א נט|חלק א סימן נט]] *מזוזה בשער חצר [[חבל נחלתו ז לה|חלק ז סימן לה]] *מזוזה בבית שכור מנכרי [[חבל נחלתו כב ל|חלק כב סימן ל]] *חיבור מזוזה למזוזת הפתח במגנט [[חבל נחלתו כו לז|חלק כו סימן לז]] *מזוזה בסוכה האם צריך לחזור ולקובעה [[חבל נחלתו כו לח|חלק כו סימן לח]] *קורת חיזוק שיוצרת מעין פתח [[חבל נחלתו כז לד|חלק כז סימן לד]] *על מי חיוב קביעת המזוזה ואלו ברכות מוטלות עליו [[חבל נחלתו א נח|חלק א סימן נח]] *נטילת מזוזה בשיפוץ בית [[חבל נחלתו ד ל|חלק ד סימן ל]] *נטילת מזוזות על ידי שוכר מדירתו הישנה לדירתו החדשה [[חבל נחלתו ח ל|חלק ח סימן ל]] *גילה בשבת שבבית שגר בו אין מזוזה [[חבל נחלתו לא לט|חלק לא סימן לט]] *היכר ציר [[חבל נחלתו יב לד|חלק יב סימן לד]] *תשובה לרב פבזנר בענין היכר ציר [[חבל נחלתו יב לה|חלק יב סימן לה]] *מזוזה בתוך מעין שער [[חבל נחלתו יד לד|חלק יד סימן לד]] *מזוזה בדלת הזזה [[חבל נחלתו ל לד|חלק ל סימן לד]] *מזוזה בחדר של קטנים וקטן שקבע מזוזה [[חבל נחלתו טו ל|חלק טו סימן ל]] *מכירת מזוזות – קדושת המעות [[חבל נחלתו כב לא|חלק כב סימן לא]] *נטילת מזוזות ע"י שוכר מדירתו הישנה לדירתו החדשה [[חבל נחלתו ח ל|חלק ח סימן ל]] ===הלכות שילוח הקן=== *שילוח הקן [[חבל נחלתו ד לג|חלק ד סימן לג]] *שילוח הקן בחצר חברו [[חבל נחלתו ו לג|חלק ו סימן לג]] *שיטת הרמב"ם בשילוח הקן בחצרו [[חבל נחלתו יג כז|חלק יג סימן כז]] *האם לשם שילוח הקן צריך להחזיק באם ולשלחה [[חבל נחלתו כו לט|חלק כו סימן לט]] *ברכה על שילוח הקן [[חבל נחלתו טז כז|חלק טז סימן כז]] *שאלות על שילוח הקן [[חבל נחלתו כא לג|חלק כא סימן לג]] ===הלכות חדש=== *תלות מצוות התלויות בארץ בקדושת הארץ [[חבל נחלתו יג כח|חלק יג סימן כח]] *איסור קצירה קודם העומר [[חבל נחלתו ו לט|חלק ו סימן לט]] *איסור "חדש" בימינו [[חבל נחלתו ו לז|חלק ו סימן לז]] *איסור "חדש" בחוצה לארץ [[חבל נחלתו ו לח|חלק ו סימן לח]] *הלכות איסור 'חדש' [[חבל נחלתו יג ל|חלק יג סימן ל]] *איסור 'חדש' בארצנו בזמן הזה (סקירה) [[חבל נחלתו ב לח|חלק ב סימן לח]] *היתר חדש מיין ושמן במקדש [[חבל נחלתו א סה|חלק א סימן סה]] *הכנת תרופה מגבעולי חיטה ואכילתה קודם העומר [[חבל נחלתו ב לט|חלק ב סימן לט]] *איסור חדש בהפקר [[חבל נחלתו יז לח|חלק יז סימן לח]] *איסור 'חדש' בארצנו בזה"ז (סקירה) [[חבל נחלתו ב לח|חלק ב סימן לח]] ===הלכות ערלה=== *ט"ו בשבט בדיני ערלה [[חבל נחלתו ב מג|חלק ב סימן מג]] *פירות ערלה בשווקים [[חבל נחלתו ג לא|חלק ג סימן לא]] *איסור עלי דפנה בערלה [[חבל נחלתו א סא|חלק א סימן סא]] *האם הפקר פטור מערלה [[חבל נחלתו יג לא|חלק יג סימן לא]] *דיני אילן זכרי [[חבל נחלתו ג ל|חלק ג סימן ל]] *ערלה במאגרים גנטיים [[חבל נחלתו ב מב|חלק ב סימן מב]] *ענף העולה מאילן שמת [[חבל נחלתו ח לג|חלק ח סימן לג]] *ערלה במורינגה [[חבל נחלתו יא מ|חלק יא סימן מ]] *זמירת כרם פחות מטפח [[חבל נחלתו יא מא|חלק יא סימן מא]] *עשיית קומפוסט מערלה [[חבל נחלתו יא מב|חלק יא סימן מב]] *חיוב שנות ערלה באילן שנעקר בגושו [[חבל נחלתו ט מ|חלק ט סימן מ]] *עצים בחביות נקובות שעמדו על רצפה [[חבל נחלתו טו לד|חלק טו סימן לד]] *העברת רימון [[חבל נחלתו כא לו|חלק כא סימן לו]] *הנאת גוי מערלה [[חבל נחלתו י מד|חלק י סימן מד]] *ענף שהשתרש [[חבל נחלתו יח ל|חלק יח סימן ל]] *חילול נטע רבעי לכשילקט [[חבל נחלתו י מה|חלק י סימן מה]] *דילול כרם רבעי [[חבל נחלתו יב לז|חלק יב סימן לז]] *נוסח חילול נטע רבעי לבדיקות לפני הבציר ובבציר [[חבל נחלתו יג לה|חלק יג סימן לה]] *קנה סוכר לענין ערלה ותרומות ומעשרות [[חבל נחלתו יט לא|חלק יט סימן לא]] *נפוליטוס לדין ערלה [[חבל נחלתו כח לה|חלק כח סימן לה]] ===הלכות כלאים=== *כנה אחת לכמה מינים [[חבל נחלתו ג כט|חלק ג סימן כט]] *הרכבה בירקות [[חבל נחלתו יא לט|חלק יא סימן לט]] *האבקת שני מיני אילני סרק [[חבל נחלתו ט לז|חלק ט סימן לז]] *חמשת מיני דגן בכלאי הכרם [[חבל נחלתו ט לח|חלק ט סימן לח]] *איסור כלאי הכרם בארץ ובחוץ לארץ [[חבל נחלתו י מג|חלק י סימן מג]] *ספיחים היוצרים כלאי זרעים [[חבל נחלתו ט לט|חלק ט סימן לט]] *כלאי זרעים לאחר זריעה [[חבל נחלתו ב מא|חלק ב סימן מא]] *כלאי זרעים [[חבל נחלתו כג לג|חלק כג סימן לג]] *הפרדה בכלאי זרעים בפרחים [[חבל נחלתו לא מ|חלק לא סימן מ]] *נטיעת כרם בשדה שגדלו בה חיטה [[חבל נחלתו לב כט|חלק לב סימן כט]] *הלכות גפן מודלית [[חבל נחלתו יז לג|חלק יז סימן לג]] *דשא מתחת לגפנים [[חבל נחלתו כב לב|חלק כב סימן לב]] *הפקר בכלאים פרטני על ידי בי"ד או תקנה צבורית [[חבל נחלתו כו מ|חלק כו סימן מ]] *עציץ בתוך גזע עץ [[חבל נחלתו כט כט|חלק כט סימן כט]] ===הלכות בכורות=== *פדיון הבן [[חבל נחלתו יג לז|חלק יג סימן לז]] *האם הכהן שותף למצות פדיון הבן [[חבל נחלתו לב לג|חלק לב סימן לג]] *פדיון הבן בבן גיורת [[חבל נחלתו ד לד|חלק ד סימן לד]] *שפיר מרוקם לפדיון הבן [[חבל נחלתו טו לה|חלק טו סימן לה]] *פדיון הבן ע"י מי שאינו אביו [[חבל נחלתו טז כח|חלק טז סימן כח]] *שווי מוטעה לחמש מטבעות של פדיון הבן [[חבל נחלתו כד כח|חלק כד סימן כח]] *נתינת חמישה סלעים לפדיון בנו לכמה כהנים [[חבל נחלתו כב לד|חלק כב סימן לד]] *מי שאין מיסב בחבורה של מצוה [[חבל נחלתו כ מה|חלק כ סימן מה]] *שאלה בפדיון הבן [[חבל נחלתו כ מו|חלק כ סימן מו]] *סדרי גמ"ח למטבעות לפדיון הבן [[חבל נחלתו כה לו|חלק כה סימן לו]] ===הלכות בכור טהורה וטמאה=== *הרבעה בבכור ובכלאיים [[חבל נחלתו א סו|חלק א סימן סו]] *בכור בהמה טהורה בזמן הזה [[חבל נחלתו א סז|חלק א סימן סז]] *מכירת בכורות וספקות נוספים [[חבל נחלתו יז לב|חלק יז סימן לב]] *מכירת בכור חי בהבלעה [[חבל נחלתו יח לח|חלק יח סימן לח]] *מכירת מבכרת [[חבל נחלתו כא לד|חלק כא סימן לד]] *זכין מאדם במכירת מבכרת [[חבל נחלתו כא לה|חלק כא סימן לה]] *הברכות בבכור בהמה טהורה שהומם [[חבל נחלתו טו לו|חלק טו סימן לו]] *בכורות מסופקים [[חבל נחלתו ז מג|חלק ז סימן מג]] *פדיון פטר חמור ע"י אחרים [[חבל נחלתו ו מ|חלק ו סימן מ]] ===הלכות ביכורים=== *תוספת ועיטור ביכורים [[חבל נחלתו יט ל|חלק יט סימן ל]] *המונח כרם – בהלכה [[חבל נחלתו יד לז|חלק יד סימן לז]] *סימון ביכורים בימינו [[חבל נחלתו יד לח|חלק יד סימן לח]] *ביכורים אחר החנוכה [[חבל נחלתו יד לט|חלק יד סימן לט]] *האם ביכורים מצוה התלויה בארץ [[חבל נחלתו יג כט|חלק יג סימן כט]] *היחס בין הבאת ביכורים למקרא ביכורים [[חבל נחלתו ב קיב|חלק ב סימן קיב]] *הבאת ביכורים של המוכר שדהו לפירות [[חבל נחלתו ח מה|חלק ח סימן מה]] *הבאת ביכורים עם עיר של מעמד [[חבל נחלתו ט מא|חלק ט סימן מא]] *הבאת ביכורים מזמורה גזולה [[חבל נחלתו ט מב|חלק ט סימן מב]] *הבאת מנחות וביכורים מכל חמשת מיני דגן [[חבל נחלתו ט מז|חלק ט סימן מז]] *הערות בענייני ביכורים [[חבל נחלתו ב מה|חלק ב סימן מה]] *ביכורי היחיד וגדרם [[חבל נחלתו ג כח|חלק ג סימן כח]] ===הלכות חלה=== *דיני הפרשת חלה בתקופות השונות [[חבל נחלתו כו מא|חלק כו סימן מא]] *צירוף ומוקף בהפרשת חלה [[חבל נחלתו י מז|חלק י סימן מז]] *הסל מצרפן [[חבל נחלתו ב נא|חלק ב סימן נא]] *הפריש חלה פעם שניה בטעות [[חבל נחלתו כד ל|חלק כד סימן ל]] *ברכה על כל הפרשת חלה [[חבל נחלתו יט לב|חלק יט סימן לב]] *מופלא סמוך לאיש בהפרשת חלה [[חבל נחלתו א סט|חלק א סימן סט]] *לחם מחטה נבוטה [[חבל נחלתו ב נ|חלק ב סימן נ]] *תלות מצות חלה בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח לח|חלק ח סימן לח]] *אכילת חלה ע"י כהן בפסח ובשאר ימות השנה [[חבל נחלתו י מח|חלק י סימן מח]] *אופה לחם לדין הפרשת חלה [[חבל נחלתו יג לח|חלק יג סימן לח]] *איזו עוגה חייבת בהפרשת חלה [[חבל נחלתו יג לט|חלק יג סימן לט]] *הפרשת חלה מעוגיות [[חבל נחלתו יג מ|חלק יג סימן מ]] *עיסה לחלק [[חבל נחלתו טו מא|חלק טו סימן מא]] *מוקף וצירוף [[חבל נחלתו כח מ|חלק כח סימן מ]] *הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש [[חבל נחלתו לג לח|חלק לג סימן לח]] ===הלכות טבל=== *אכילת בהמה בטבלים [[חבל נחלתו ה לב|חלק ה סימן לב]] *טבל הבלוע בכלים [[חבל נחלתו ג לד|חלק ג סימן לד]] *יצוא טבלים לחוץ לארץ [[חבל נחלתו ט מג|חלק ט סימן מג]] *הפרשה בתערובת חיוב ופטור [[חבל נחלתו יג לג|חלק יג סימן לג]] *רחיצה בירק טבל [[חבל נחלתו יז לה|חלק יז סימן לה]] *טעימת טבל [[חבל נחלתו כז לו|חלק כז סימן לו]] ===הלכות תרומות ומעשרות=== *שחתם ברית הלוי [[חבל נחלתו כח לו|חלק כח סימן לו]] *ראש השנה למעשר בשסק [[חבל נחלתו ב מד|חלק ב סימן מד]] *פרי הדר אחר חנטה או אחר לקיטה במעשרות [[חבל נחלתו כ מח|חלק כ סימן מח]] *תמד או יין [[חבל נחלתו ג לג|חלק ג סימן לג]] *לבבות דקלים [[חבל נחלתו ז לז|חלק ז סימן לז]] *שתיית מי עלי זית [[חבל נחלתו ח לד|חלק ח סימן לד]] *תרומות ומעשרות ממיצים ומשקאות [[חבל נחלתו י מו|חלק י סימן מו]] *הפקר קודם מירוח [[חבל נחלתו ג לה|חלק ג סימן לה]] *מירוח נכרי [[חבל נחלתו א סב|חלק א סימן סב]] *ברכת אחר להפרשת תרומה באילם [[חבל נחלתו א סג|חלק א סימן סג]] *הפרשת שותף על שלו [[חבל נחלתו ו מב|חלק ו סימן מב]] *הסכמת בעלים למפרע בתרומות ומעשרות [[חבל נחלתו ג לב|חלק ג סימן לב]] *הסתמכות על נאמנות נכרי בהפרשת תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו ג לו|חלק ג סימן לו]] *זכיה באילן שהוא הפקר [[חבל נחלתו כג לד|חלק כג סימן לד]] *מיץ מלימון לא מעושר בתה [[חבל נחלתו כג לה|חלק כג סימן לה]] *עישר ושכח חלק מהטבל בכליו [[חבל נחלתו כג לו|חלק כג סימן לו]] *תרומות ומעשרות מפרי הפקר [[חבל נחלתו ו מג|חלק ו סימן מג]] *הפרשת תרומות ומעשרות באיסוף תפוחי אדמה [[חבל נחלתו ד לו|חלק ד סימן לו]] *חיוב תרו"מ בלימון שניטע סמוך לשביעית [[חבל נחלתו ד לח|חלק ד סימן לח]] *הפקר ביחס לתרו"מ וביחס למתנות עניים [[חבל נחלתו ד לט|חלק ד סימן לט]] *פטור ממעשרות באכילת עראי [[חבל נחלתו יב לו|חלק יב סימן לו]] *עציץ עם ירקי תבלין בבית ובמרפסת [[חבל נחלתו כב לג|חלק כב סימן לג]] *חיוב בוצר בתרומות ומעשרות לאחר בציר הבעלים [[חבל נחלתו יב לט|חלק יב סימן לט]] *זיתי מאכל שנמכרו לנכרי בסוף גידולם [[חבל נחלתו יב מ|חלק יב סימן מ]] *פרי שנקטף לשם מלאכה ולא לאכילה – דינו לתרו"מ [[חבל נחלתו יח לה|חלק יח סימן לה]] *אגוזים ריקים בהפרשת תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו יט לג|חלק יט סימן לג]] *הפרשת תרומות ומעשרות בכלאים [[חבל נחלתו לב ל|חלק לב סימן ל]] *האם ניתן להפקיר פירות במחנה צה"ל [[חבל נחלתו יט לד|חלק יט סימן לד]] *מצא פירות או ירקות שנפלו ממשאית [[חבל נחלתו יט לה|חלק יט סימן לה]] *עלי בצל שגדלו בסל הירקות בבית [[חבל נחלתו כ מט|חלק כ סימן מט]] *הפריש מענבים על יין בשוגג האם צריך לחזור ולהפריש [[חבל נחלתו כ נ|חלק כ סימן נ]] *הפרשת תרומות ומעשרות בעייתית [[חבל נחלתו כ נא|חלק כ סימן נא]] *זריעה והשרשה [[חבל נחלתו כה לז|חלק כה סימן לז]] *זרע בהפקר מחובר וזכה בשדה הפקר וגידוליה [[חבל נחלתו כה לח|חלק כה סימן לח]] *קליפות פרי הדר לענין תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו כה לט|חלק כה סימן לט]] *טעימה בשלבי הכנת יין [[חבל נחלתו כז לה|חלק כז סימן לה]] *בציר תיירותי בהיתר מכירה מופקר [[חבל נחלתו כז לז|חלק כז סימן לז]] *גידול ירקות עלים באדניות בבית [[חבל נחלתו כח לז|חלק כח סימן לז]] *ברירה בחלוקת נכסים והפרשת תרומוות ומעשרות [[חבל נחלתו כח לח|חלק כח סימן לח]] *גדולי תרומה [[חבל נחלתו כח לט|חלק כח סימן לט]] *סוגיית צנועין ומסקנותיה להלכה [[חבל נחלתו כט ל|חלק כט סימן ל]] *קטיף תיירותי [[חבל נחלתו כט לא|חלק כט סימן לא]] *הפרשת תרומות ומעשרות מגידולים לזרעים [[חבל נחלתו כט לב|חלק כט סימן לב]] *שאלה על תרומות ומעשרות צדקה והקדש [[חבל נחלתו כט לג|חלק כט סימן לג]] *שאלה על תרו"מ מחמת תקלה [[חבל נחלתו טו מ|חלק טו סימן מ]] *נתינת מעשר ראשון [[חבל נחלתו ל כט|חלק ל סימן כט]] *אכילת פועלים במטע או בתוך חממה [[חבל נחלתו לב לא|חלק לב סימן לא]] *מפקיר יבול אחר קטיף – האם פטור ממעשרות [[חבל נחלתו לא מא|חלק לא סימן מא]] *גדר חצר בישוב לענין מעשרות [[חבל נחלתו לא מב|חלק לא סימן מב]] *פדיון נטע רבעי במחובר [[חבל נחלתו לג לג|חלק לג סימן לג]] *הסתמכות על נאמנות נכרי בהפרשת תרו"מ [[חבל נחלתו ג לו|חלק ג סימן לו]] *הפרשת תרומות ומעשרות באיסוף תפו"א [[חבל נחלתו ד לו|חלק ד סימן לו]] *נתינת תרו"מ מלימונים [[חבל נחלתו לג לד|חלק לג סימן לד]] *הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים [[חבל נחלתו לג לה|חלק לג סימן לה]] *אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים [[חבל נחלתו לג לו|חלק לג סימן לו]] *הפרשה מגפת על השמן בזמן הזה [[חבל נחלתו לג לז|חלק לג סימן לז]] *ברירה בחלוקת נכסים והפרשת תרומות ומעשרות [[חבל נחלתו כח לח|כרך כח סימן לח]] ===הלכות תרומות=== *הפרשת תרומת מעשר [[חבל נחלתו ד לה|חלק ד סימן לה]] *מכירי כהונה [[חבל נחלתו ב מז|חלק ב סימן מז]] *קבורת תרומות [[חבל נחלתו ד לז|חלק ד סימן לז]] *האכלת בהמה משותפת לכהן וישראל בתרומה [[חבל נחלתו ה לא|חלק ה סימן לא]] *האכלת מבכירות בתרומה [[חבל נחלתו לב לב|חלק לב סימן לב]] *עשיית קומפוסט [זבל אורגני] מתרומה [[חבל נחלתו א עג|חלק א סימן עג]] *תרומת מעשר באומד [[חבל נחלתו יב מא|חלק יב סימן מא]] *שאלה על תרומה [[חבל נחלתו יב מב|חלק יב סימן מב]] *שימוש בתרומה לרפואה ולאכילת בהמה [[חבל נחלתו יג לד|חלק יג סימן לד]] *ביטול תרומה בחולין [[חבל נחלתו טו לט|חלק טו סימן לט]] ===הלכות מעשר שני=== *שמושי מעשר שני [[חבל נחלתו יא מד|חלק יא סימן מד]] *הערות בענייני מעשר שני [[חבל נחלתו ו מד|חלק ו סימן מד]] *חילול מעשר שני [[חבל נחלתו ו מה|חלק ו סימן מה]] *כסף צורה [[חבל נחלתו ל ל|חלק ל סימן ל]] *יין חמישית [[חבל נחלתו א עא|חלק א סימן עא]] *דיני מעשר שאין בו שו"פ [[חבל נחלתו ב מח|חלק ב סימן מח]] *פדיון מעשר שני על מטבע [[חבל נחלתו א עב|חלק א סימן עב]] *חילול מעשר שני על סוכר בימינו [[חבל נחלתו יא מג|חלק יא סימן מג]] *חילול מעשר שני על מטבע [[חבל נחלתו יב לח|חלק יב סימן לח]] *שווי הפרוטה ושאר מטבעות בימינו [[חבל נחלתו טז לו|חלק טז סימן לו]] *מטבע מעשר שני שנתערב ואבד [[חבל נחלתו טז לז|חלק טז סימן לז]] *חילול מעשר שני באקראי על סוכר [[חבל נחלתו יח לו|חלק יח סימן לו]] ===הלכות וידוי מעשר=== *חיוב וידוי מעשר בימינו [[חבל נחלתו ד מ|חלק ד סימן מ]] *ולא נתתי ממנו למת [[חבל נחלתו כב מה|חלק כב סימן מה]] *המעכבים והמנועים מוידוי מעשר [[חבל נחלתו ד מא|חלק ד סימן מא]] *האם קרקע בארץ ישראל היא תנאי לוידוי מעשרות [[חבל נחלתו ח לה|חלק ח סימן לה]] *האם יש חובת וידוי מעשרות על כל אחד [[חבל נחלתו ח לו|חלק ח סימן לו]] *בירורים בביעור מעשרות [[חבל נחלתו ח לז|חלק ח סימן לז]] ===הלכות מתנות עניים ומעשר עני=== *בל תאחר במתנות עניים [[חבל נחלתו כ מז|חלק כ סימן מז]] *לקיטת מתנות עניים על ידי גבאי צדקה [[חבל נחלתו א עה|חלק א סימן עה]] *מתנות עניים מעץ אחד [[חבל נחלתו א ע|חלק א סימן ע]] *קטיף פאה בכלי [[חבל נחלתו יח לא|חלק יח סימן לא]] *פאה בדלית ובדקל [[חבל נחלתו יח לב|חלק יח סימן לב]] *קטנים בפאה ובשאר מתנות עניים [[חבל נחלתו יח לג|חלק יח סימן לג]] *כפיה על מצות פאה [[חבל נחלתו יח לד|חלק יח סימן לד]] *נתינת מתנות עניים והבעיות בימינו [[חבל נחלתו כא לז|חלק כא סימן לז]] *תשלום מתנות עניים פירות מעושרים [[חבל נחלתו כא לח|חלק כא סימן לח]] *סיוע לדבר עבירה [[חבל נחלתו כא לט|חלק כא סימן לט]] *קביעת פאה את המשתייר מן האיסוף המיכני [[חבל נחלתו כא מ|חלק כא סימן מ]] *זיתי ניקוף – מתנת עניים מיוחדת [[חבל נחלתו כא מא|חלק כא סימן מא]] *מכניסו לקיום [[חבל נחלתו כא מב|חלק כא סימן מב]] *חיוב קמה ללא קרקע בפאה [[חבל נחלתו כא מג|חלק כא סימן מג]] *חובת בעל הבית לקטיף פאה עבור עניים [[חבל נחלתו כא מד|חלק כא סימן מד]] *מעבירין אותה הימנו [[חבל נחלתו כא מה|חלק כא סימן מה]] *הפריש פאה משדה על חברתה [[חבל נחלתו כא מו|חלק כא סימן מו]] *הצעה לנתינת מעשר עני ע"י הצרכנים [[חבל נחלתו ו מו|חלק ו סימן מו]] *נתינת מעשר עני במתנה ע"מ להחזיר [[חבל נחלתו ב מט|חלק ב סימן מט]] *פריעת חובות ממעשר עני [[חבל נחלתו א סד|חלק א סימן סד]] *תגובה למאמר 'העקרונות בנתינת מעשר עני' [[חבל נחלתו ט מו|חלק ט סימן מו]] *העומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה [[חבל נחלתו יז לד|חלק יז סימן לד]] *מתנת עניים – עוללות [[חבל נחלתו יג לב|חלק יג סימן לב]] *אכילת לקט הנופל ממכונת איסוף [[חבל נחלתו יד מ|חלק יד סימן מ]] *נטילת מתנות עניים ע"י בעל השדה [[חבל נחלתו טו לז|חלק טו סימן לז]] *כרם ליין האם חייב במתנות עניים [[חבל נחלתו טו לח|חלק טו סימן לח]] *מעשר עני בגורן ומעשר עני בבית [[חבל נחלתו יד מא|חלק יד סימן מא]] *נתינת מעשר עני, צדקה ומעשר כספים לאביו [[חבל נחלתו יד מב|חלק יד סימן מב]] *תקנת שני אריסים במעשר עני [[חבל נחלתו יד מג|חלק יד סימן מג]] *לקיטת מתנות עניים ע"י גבאי צדקה [[חבל נחלתו א עה|חלק א סימן עה]] ===הלכות שביעית=== *עשר נטיעות לבית סאה בימינו [[חבל נחלתו טו מב|חלק טו סימן מב]] *ראש השנה לאילן בשביעית [[חבל נחלתו ח לט|חלק ח סימן לט]] *עציץ בערב שביעית ובשביעית [[חבל נחלתו כה מ|חלק כה סימן מ]] *חממה בשביעית [[חבל נחלתו ב נב|חלק ב סימן נב]] *פירות של נכרי בשביעית [[חבל נחלתו כו מב|חלק כו סימן מב]] *שכירת גנן נכרי בשביעית [[חבל נחלתו כו מג|חלק כו סימן מג]] *בצירה בבצרת בשביעית [[חבל נחלתו כו מד|חלק כו סימן מד]] *דבש דבורים האם קדוש בקדושת שביעית [[חבל נחלתו ב נג|חלק ב סימן נג]] *עיבור השנה והשמיטה [[חבל נחלתו ב כה|חלק ב סימן כה]] *ביכורים בשביעית [[חבל נחלתו ז לט|חלק ז סימן לט]] *שביעית במקדש [[חבל נחלתו ז לח|חלק ז סימן לח]] *שדה הקדש בשביעית [[חבל נחלתו ז מ|חלק ז סימן מ]] *שמיטה ומלכות [[חבל נחלתו כד כט|חלק כד סימן כט]] *מאכל בהמה בשביעית [[חבל נחלתו ז מא|חלק ז סימן מא]] *אמירה לנוכרי בשביעית [[חבל נחלתו ז מב|חלק ז סימן מב]] *ביעור פירות אוצר בית דין [[חבל נחלתו ג לז|חלק ג סימן לז]] *ביעור בשביעית ע"י הפקר [[חבל נחלתו יח לז|חלק יח סימן לז]] *יצוא פירות שביעית [[חבל נחלתו ח מ|חלק ח סימן מ]] *יצוא אתרוגים בשנת השמיטה [[חבל נחלתו ח מא|חלק ח סימן מא]] *זריעת גרעיני שביעית [[חבל נחלתו ט מד|חלק ט סימן מד]] *חיוב הפקר בפירות אוצר בית דין [[חבל נחלתו ט מה|חלק ט סימן מה]] *מסחר ביין של אוצר בית דין [[חבל נחלתו יג לו|חלק יג סימן לו]] *חוחובה בשביעית [[חבל נחלתו יד מד|חלק יד סימן מד]] *קומפוסט משאריות מזון בשביעית [[חבל נחלתו טו מג|חלק טו סימן מג]] *קדושת שביעית בפירות נכרים – הלכה ומנהג בארץ ישראל [[חבל נחלתו טז כט|חלק טז סימן כט]] *נאכל ולא נעבד [[חבל נחלתו טז ל|חלק טז סימן ל]] *תרופות מצמחי בר בשביעית [[חבל נחלתו טז לא|חלק טז סימן לא]] *הנאה ממלאכת שותף בשביעית [[חבל נחלתו טז לב|חלק טז סימן לב]] *לא תחנם [[חבל נחלתו טז לג|חלק טז סימן לג]] *מסקנות מדברי הר"ש סיריליאו במסכת שביעית [[חבל נחלתו טז לד|חלק טז סימן לד]] *אכילת אבטיחי גידולי תרומה בשביעית [[חבל נחלתו יז לו|חלק יז סימן לו]] *האם בפירות שנקטפים כל השנה יש ביעור בשביעית [[חבל נחלתו יז לז|חלק יז סימן לז]] *עוגת תפוחים למכירה בשביעית [[חבל נחלתו כז לח|חלק כז סימן לח]] *זכיה בפירות הקדושים בקדושת שביעת במחובר [[חבל נחלתו כז לט|חלק כז סימן לט]] *פירות בתחילת שביעית ובתחילת שמינית [[חבל נחלתו כז מ|חלק כז סימן מ]] *עיבור השנה והשמיטה. [[חבל נחלתו ב כה|חלק ב סימן כה]] ===הלכות ביקור חולים ואבילות=== *חיוב אונן במצוות שבין אדם לחבירו [[חבל נחלתו כח מא|חלק כח סימן מא]] *לימוד תורה לאונן בשבת [[חבל נחלתו ל לה|חלק ל סימן לה]] *ניחום אבלים באנינות [[חבל נחלתו ל לו|חלק ל סימן לו]] *מסירת עצמו להצלת חברו [[חבל נחלתו יא מה|חלק יא סימן מה]] *תפילה על חולה שימות [[חבל נחלתו יא מו|חלק יא סימן מו]] *מחויבות הרופא לריפוי והאחריות על מעשיו בהיבט הממוני [[חבל נחלתו ה לג|חלק ה סימן לג]] *תרומת איברים של היוצא ליהרג [[חבל נחלתו ה לו|חלק ה סימן לו]] *חיוב קבורת שליה [[חבל נחלתו יב מג|חלק יב סימן מג]] *קריעה בפינוי ישובים [[חבל נחלתו ה לד|חלק ה סימן לד]] *נגיעה בגוסס [[חבל נחלתו כז מא|חלק כז סימן מא]] *חיוב קריעה בשעת יציאת נשמה [[חבל נחלתו י מט|חלק י סימן מט]] *אנינות עד קבורה בהרוגי מלחמת שמחת תורה [[חבל נחלתו כט לד|חלק כט סימן לד]] *נר של מתים [[חבל נחלתו כג לז|חלק כג סימן לז]] *קבורת איש מעל אשתו [[חבל נחלתו ג לח|חלק ג סימן לח]] *העברת נפטר בירושלים להקבר בעיר אחרת לפי צוואתו [[חבל נחלתו כד לב|חלק כד סימן לב]] *קבר ביסודות בניין [[חבל נחלתו ד מב|חלק ד סימן מב]] *טיסת כהנים מעל בית קברות [[חבל נחלתו ב נה|חלק ב סימן נה]] *כניסת כהן למוזיאון [[חבל נחלתו א עו|חלק א סימן עו]] *בית הלויות שגגו מחולק [[חבל נחלתו כא מז|חלק כא סימן מז]] *דיני סככות לטומאת כהנים [[חבל נחלתו א עט|חלק א סימן עט]] *מת בבית רב קומות וחשש טומאת כהנים [[חבל נחלתו כח מב|חלק כח סימן מב]] *חובת השתתפות בהוצאת המת לקבורה ובהספד [[חבל נחלתו כז מב|חלק כז סימן מב]] *עצמות רגל אדם בשיעור טבע [[חבל נחלתו א עז|חלק א סימן עז]] *אבלות לאחר חמישה חודשים [[חבל נחלתו א עז|חלק א סימן עז]] *אבלות למשפחת הבעל לפני היתר העגונה [[חבל נחלתו ב נו|חלק ב סימן נו]] *הלכות אבלות על מאבד עצמו לדעת [[חבל נחלתו טו מד|חלק טו סימן מד]] *דיני אבלות בחלל שמקום קבורתו לא נודע [[חבל נחלתו טז לח|חלק טז סימן לח]] *יציאה מבית האבלים לביתו כדי שינחמוהו אנשי מקומו [[חבל נחלתו טו מה|חלק טו סימן מה]] *תספורת במועד לאבל על אב או אם [[חבל נחלתו ה לה|חלק ה סימן לה]] *גדרי דבר האבד באבלות [[חבל נחלתו כה מא|חלק כה סימן מא]] *מתנות לראש השנה לאבל [[חבל נחלתו י נ|חלק י סימן נ]] *תאומים שמת אחד מהם תוך שלשים יום [[חבל נחלתו ד מד|חלק ד סימן מד]] *לחיצת יד בניחום אבלים [[חבל נחלתו ג לט|חלק ג סימן לט]] *אמן לאחר ניחום אבלים [[חבל נחלתו יז לט|חלק יז סימן לט]] *קדימות בעל שלשים על אמו לבעל שלשים על אחותו [[חבל נחלתו כח מג|חלק כח סימן מג]] *ניחום אבלים בשבת [[חבל נחלתו כ נד|חלק כ סימן נד]] *פטירה בין השמשות לענין יארצייט [[חבל נחלתו ב נז|חלק ב סימן נז]] *התקרבות כהן לקבר מעבר למחיצה [[חבל נחלתו כג לח|חלק כג סימן לח]] *יציאת כהן בפתח שיוציאו ממנו את המת [[חבל נחלתו כד לא|חלק כד סימן לא]] *כניסת נשים לבית קברות [[חבל נחלתו ב נח|חלק ב סימן נח]] *מתנה לבר מצוה שבתוך אבלות שנה [[חבל נחלתו כח מד|חלק כח סימן מד]] *ליקוט עצמות ופינוי מקבר לקבר [[חבל נחלתו ה לז|חלק ה סימן לז]] *חינוך בית קברות [[חבל נחלתו כו מה|חלק כו סימן מה]] *פינוי בית קברות [[חבל נחלתו ד מג|חלק ד סימן מג]] *השארות הנפש בנכרים [[חבל נחלתו ג מ|חלק ג סימן מ]] *אבל בערב פסח לאחר שבעה וקודם שלשים [[חבל נחלתו יח לט|חלק יח סימן לט]] *נשיקה למת [[חבל נחלתו כ נב|חלק כ סימן נב]] *עדשת עין מן החי [[חבל נחלתו כז מג|חלק כז סימן מג]] *עמידה או מעבר בשורה לאחר לוויה [[חבל נחלתו ל לז|חלק ל סימן לז]] *מדורות של נכרים [[חבל נחלתו ל לח|חלק ל סימן לח]] *קבורה בזיווג שני [[חבל נחלתו כ נג|חלק כ סימן נג]] *בזיון המת – חניטה [[חבל נחלתו כ נה|חלק כ סימן נה]] *שימוש במנעל המת [[חבל נחלתו יח מ|חלק יח סימן מ]] *מחיקת כתב שעל גבי מצבה [[חבל נחלתו יח מא|חלק יח סימן מא]] *על מה יושבים אבלים [[חבל נחלתו כט לה|חלק כט סימן לה]] *אבלות כהחליטו לשרוף את הגופה [[חבל נחלתו כט לו|חלק כט סימן לו]] *כללי שמועה רחוקה [[חבל נחלתו כט לז|חלק כט סימן לז]] *שפיכת מים בשכנותו של מת [[חבל נחלתו לא מג|חלק לא סימן מג]] *כהנים בניחום אבלים [[חבל נחלתו לא מד|חלק לא סימן מד]] *הגעה לקבר אביו הכהן במכונית [[חבל נחלתו לא מה|חלק לא סימן מה]] *פינוי מת שנקבר [[חבל נחלתו כב לה|חלק כב סימן לה]] *נר לנשמת נפטר [[חבל נחלתו כא מח|חלק כא סימן מח]] *כפרה למתים [[חבל נחלתו כ נו|חלק כ סימן נו]] *אבל בשבעה בית הכנסת ובקריאת התורה [[חבל נחלתו לג לט|חלק לג סימן לט]] *אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל [[חבל נחלתו לג מ|חלק לג סימן מ]] *אבלות כשהחליטו לשרוף את הגופה [[חבל נחלתו כט לו|חלק כט סימן לו]] ==אבן העזר== ===הלכות פריה ורביה=== *מתי ידוע בוודאות שקיים מצות פריה ורביה [[חבל נחלתו יג מא|חלק יג סימן מא]] *זיווג זיווגים שלא ישמרו תורה ומצוות [[חבל נחלתו כז מד|חלק כז סימן מד]] *כתב יוחסין ומעלתו בימינו [[חבל נחלתו א סח|חלק א סימן סח]] *העיד על עצמו שהוא כהן להעלותו לתורה ולקבלת מתנות כהונה [[חבל נחלתו כט לח|חלק כט סימן לח]] *דיני אישות בעבד עברי [[חבל נחלתו טז לט|חלק טז סימן לט]] *מצות פריה ורביה בגר [[חבל נחלתו ז כג|חלק ז סימן כג]] *מצות פריה ורביה בממזר [[חבל נחלתו ח כא|חלק ח סימן כא]] *מי האב בהשתלת רקמת אשך [[חבל נחלתו יב מד|חלק יב סימן מד]] *גר שנתגייר והוליד בנים בגיותו [[חבל נחלתו כו מו|חלק כו סימן מו]] *גר שהורתו שלא בקדושה [[חבל נחלתו ז כד|חלק ז סימן כד]] *אשת כהן שהתיחדה עם נכרי [[חבל נחלתו טו מו|חלק טו סימן מו]] *סדרי יחוס הלויים וזכותם במתנות [[חבל נחלתו טו מז|חלק טו סימן מז]] *היתר סריס מהקרנות לבוא בקהל [[חבל נחלתו ד כח|חלק ד סימן כח]] *עיקור חיות מחמד [[חבל נחלתו ז כה|חלק ז סימן כה]] *מעמדם של בן ובת רווקה לעניין חיתון ויוחסין [[חבל נחלתו ג מג|חלק ג סימן מג]] *שלש נשים משמשות במוך [[חבל נחלתו יא כד|חלק יא סימן כד]] *כהן פצוע דכא או כרות שפכה [[חבל נחלתו ו כ|חלק ו סימן כ]] *איסור כהן בעל מום בגרושה [[חבל נחלתו ה כא|חלק ה סימן כא]] *יחוס גר בן ישראל [[חבל נחלתו יז מ|חלק יז סימן מ]] *חיבוק ונישוק של גר להוריו נכרים [[חבל נחלתו יט לו|חלק יט סימן לו]] *הפלת עובר ממחבל תוך ארבעים יום [[חבל נחלתו כט לט|חלק כט סימן לט]] *גיורת לכהן ודין ילדיה [[חבל נחלתו י לג|חלק י סימן לג]] *אבלות ואסורי אישות של עבד כנעני [[חבל נחלתו יב מה|חלק יב סימן מה]] *רוב בעילות אחר הבעל בפרשת המקלל [[חבל נחלתו יח מד|חלק יח סימן מד]] *שהתה עשר שנים לאחר הולדת בן אחד [[חבל נחלתו כז מה|חלק כז סימן מה]] ===הלכות אישות=== *אשת איש החשודה בקיום יחסים עם גבר זר [[חבל נחלתו כד לג|חלק כד סימן לג]] *דיני יחוד בטרמפים [[חבל נחלתו ז כו|חלק ז סימן כו]] *דיני יחוד לשמרטפית [[חבל נחלתו כו מז|חלק כו סימן מז]] *חסיד שוטה [[חבל נחלתו כא נ|חלק כא סימן נ]] *זמר בזמן הזה [[חבל נחלתו א פ|חלק א סימן פ]] *קול באשה ערוה [[חבל נחלתו יח מג|חלק יח סימן מג]] *רחצת נשים בפיקוח מציל [[חבל נחלתו א פא|חלק א סימן פא]] *רחצה בבריכה מעורבת לילדים [[חבל נחלתו ט כ|חלק ט סימן כ]] *רכיבה על סוס לנשים [[חבל נחלתו א פב|חלק א סימן פב]] ===הלכות קידושין=== *גילוי מום בשידוכים [[חבל נחלתו יא כג|חלק יא סימן כג]] *שבירת צלחת באירוסין [[חבל נחלתו ל לט|חלק ל סימן לט]] *מינקת חבירו [[חבל נחלתו יג מב|חלק יג סימן מב]] *תנאים לקראת נישואין בימינו [[חבל נחלתו כה מב|חלק כה סימן מב]] *תענית חתן וכלה בראש חודש ניסן [[חבל נחלתו ג מב|חלק ג סימן מב]] *ברכת שהחיינו על טבעת קידושין [[חבל נחלתו כח מה|חלק כח סימן מה]] *כפייה לקידושין [[חבל נחלתו ג מא|חלק ג סימן מא]] *קנין חליפין בקידושי אשה [[חבל נחלתו ח כב|חלק ח סימן כב]] *פסול קורבה בעדי קידושין [[חבל נחלתו יב מו|חלק יב סימן מו]] *בת מתגיירים לחומרא לכהן [[חבל נחלתו כב לו|חלק כב סימן לו]] *פסול לעדות על פי עצמו [[חבל נחלתו יב מז|חלק יב סימן מז]] *ברכת האירוסין [[חבל נחלתו יד מח|חלק יד סימן מח]] *טעתה בשווי טבעת הקידושין [[חבל נחלתו יג מג|חלק יג סימן מג]] *האם מותר לחתן לברך ברכה משבע הברכות [[חבל נחלתו יג מד|חלק יג סימן מד]] *הפסק בין ברכת האירוסין לקידושין [[חבל נחלתו טו מח|חלק טו סימן מח]] *שבע ברכות תחת החופה ברמקול [[חבל נחלתו יח מב|חלק יח סימן מב]] *חופה בגשם [[חבל נחלתו כא מט|חלק כא סימן מט]] *שני אנשים לפנים חדשות [[חבל נחלתו יב מח|חלק יב סימן מח]] *שבע ברכות בסוף סעודה שלישית [[חבל נחלתו ה ז|חלק ה סימן ז]] *פנים חדשות בשבת [[חבל נחלתו כו מח|חלק כו סימן מח]] *שבע ברכות לשני חתנים [[חבל נחלתו ט כב|חלק ט סימן כב]] *קרבת מחותנים לעדות [[חבל נחלתו כג לט|חלק כג סימן לט]] *ברכת חתנים כשהמברך אינו נוכח בחופה [[חבל נחלתו כג מ|חלק כג סימן מ]] *שבע ברכות בליל יום השמיני לחופה [[חבל נחלתו י לד|חלק י סימן לד]] *יציאה ללימודים בשבעת ימי משתה [[חבל נחלתו יא כה|חלק יא סימן כה]] *שימור על חתן וכלה [[חבל נחלתו טו מט|חלק טו סימן מט]] *נשואי גרוש עם בעלת תשובה [[חבל נחלתו יד מט|חלק יד סימן מט]] *ימי נישואין לאם חד הורית מהזרעה מלאכותית [[חבל נחלתו יד נ|חלק יד סימן נ]] *תיקון אלמנה [[חבל נחלתו כד לה|חלק כד סימן לה]] *ניבול פה בעת תשמיש [[חבל נחלתו ל מ|חלק ל סימן מ]] *תענית חתן וכלה בר"ח ניסן [[חבל נחלתו ג מב|חלק ג סימן מב]] *כפיה לקידושין [[חבל נחלתו ג מא|חלק ג סימן מא]] *פסול לעדות עפ"י עצמו [[חבל נחלתו יב מז|חלק יב סימן מז]] ===הלכות כתובות=== *כתיבת כתובה בין השמשות [[חבל נחלתו ב סג|חלק ב סימן סג]] *כתובה מוקדמת [[חבל נחלתו ט כא|חלק ט סימן כא]] *חתימת העדים והקנין בכתובה [[חבל נחלתו יט לז|חלק יט סימן לז]] *תקיעת כף על שבועה חמורה בכתובה [[חבל נחלתו טו נ|חלק טו סימן נ]] *שאלות בענייני כתובה [[חבל נחלתו טו נא|חלק טו סימן נא]] *טעות בכתובה [[חבל נחלתו כד לד|חלק כד סימן לד]] *חשש מזוייף מתוכו בכותב בידיעה לבעולה מאתים [[חבל נחלתו ו כא|חלק ו סימן כא]] *המשרה את אשתו על ידי שליש [[חבל נחלתו י לה|חלק י סימן לה]] *האם חובת הבעל לאכול עם אשתו כל יום [[חבל נחלתו יא כו|חלק יא סימן כו]] *נקי יהיה לביתו [[חבל נחלתו ט כג|חלק ט סימן כג]] *נתינת צדקה על ידי אשה [[חבל נחלתו כב לז|חלק כב סימן לז]] *אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות [[חבל נחלתו יד נא|חלק יד סימן נא]] *אשה המורדת מפריה ורביה [[חבל נחלתו יד נב|חלק יד סימן נב]] *נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל בימינו [[חבל נחלתו יט לח|חלק יט סימן לח]] *כתובה דאירכסא [[חבל נחלתו כה מג|חלק כה סימן מג]] *דיני אונס אשה פנויה [[חבל נחלתו טז נה|חלק טז סימן נה]] *מחזיר גרושתו וחי עימה חיי אישות [[חבל נחלתו ל מא|חלק ל סימן מא]] *המשרה את אשתו ע"י שליש [[חבל נחלתו י לה|חלק י סימן לה]] ===הלכות גיטין ויבום=== *משלח שבעת עשיית השליחות אינו יכול לעשותה [[חבל נחלתו כ נז|חלק כ סימן נז]] *מיאון בימינו [[חבל נחלתו י לו|חלק י סימן לו]] *האם יכול לקלקל את אשתו לאחר נתינת גט מרצונו [[חבל נחלתו ז כז|חלק ז סימן כז]] *וכאשר אבדתי – אבדתי [[חבל נחלתו ח כג|חלק ח סימן כג]] *אשת איש שזינתה בשוגג [[חבל נחלתו יא כז|חלק יא סימן כז]] *גיטי מלחמה [[חבל נחלתו ט כד|חלק ט סימן כד]] *מים שאין להם סוף [[חבל נחלתו ט כה|חלק ט סימן כה]] ==חושן משפט== ===הלכות דיינים=== *דין שלא בפני בעל דין [[חבל נחלתו יא מז|חלק יא סימן מז]] *בית דין חשוב [[חבל נחלתו יד נג|חלק יד סימן נג]] *תביעה יצוגית לפי דין תורה [[חבל נחלתו כד לו|חלק כד סימן לו]] *הוצאת ממון בימינו על הוצאת שם רע [[חבל נחלתו יג מה|חלק יג סימן מה]] *אפרושי מאיסורא ע"י הכאה [[חבל נחלתו יג מו|חלק יג סימן מו]] *לשון הרע על נבחרי ציבור [[חבל נחלתו יד מב|חלק יד סימן סב]] *כניסה לרשות חבירו ליטול את שלו [[חבל נחלתו כו מט|חלק כו סימן מט]] *אסור להציל עצמו בממון חבירו [[חבל נחלתו יד סג|חלק יד סימן סג]] *דרך ההחלטה על קבלת רב בישוב קטן [[חבל נחלתו יג מז|חלק יג סימן מז]] *בחירות חשאיות במינוי רב [[חבל נחלתו יג מח|חלק יג סימן מח]] *ייצוג על ידי טוען רבני [[חבל נחלתו ב ע|חלק ב סימן ע]] *טענת הטעיה בהודאה בבית דין [[חבל נחלתו ב סו|חלק ב סימן סו]] *העברת חוות דעת מדין לדין [[חבל נחלתו ד מו|חלק ד סימן מו]] *חיוב שמירת סוד [[חבל נחלתו א פג|חלק א סימן פג]] *חרם דרבנו גרשום על מסמכי פקסמיליה [[חבל נחלתו א פד|חלק א סימן פד]] *תפיסה בבא לצאת ידי שמים [[חבל נחלתו ה מג|חלק ה סימן מג]] *עשיית דינא לנפשיה למניעת נזק בעתיד [[חבל נחלתו כד לז|חלק כד סימן לז]] *לדון לכף זכות [[חבל נחלתו ח מב|חלק ח סימן מב]] *הטלת גורלות בהכרעות הלכתיות [[חבל נחלתו י ס|חלק י סימן ס]] *קבוע ופירש בדיני ממונות [[חבל נחלתו ט נה|חלק ט סימן נה]] *שוחד במכרזים [[חבל נחלתו טז מ|חלק טז סימן מ]] *בחירת יהודי שמכשיל את הרבים לראש מועצה [[חבל נחלתו כא נא|חלק כא סימן נא]] *סמכות מזכירות להטיל קנסות על מפרי קורונה [[חבל נחלתו כה מד|חלק כה סימן מד]] *שימוש בשי לחגים [[חבל נחלתו לב לד|חלק לב סימן לד]] *ייצוג ע"י טוען רבני [[חבל נחלתו ב ע|חלק ב סימן ע]] ===הלכות עדות=== *חיוב לבוא ולהעיד ויכולת כפיה על כך [[חבל נחלתו י נא|חלק י סימן נא]] *עד מסייע כנגד עד אחד [[חבל נחלתו לא מו|חלק לא סימן מו]] *אין עד נעשה דיין [[חבל נחלתו ב ס|חלק ב סימן ס]] *עדות לטובת נכרי וכנגד ישראל בבי"ד שדן שלא לפי ד"ת [[חבל נחלתו ב סא|חלק ב סימן סא]] *משחק בקוביא [[חבל נחלתו ד נג|חלק ד סימן נג]] *עד מדינה [[חבל נחלתו ב סב|חלק ב סימן סב]] *הסתרת עדים [[חבל נחלתו ג מד|חלק ג סימן מד]] *ביאור להבנת דברי הרא"ש בכתובות (פ"ב סי' יז) [[חבל נחלתו כט מ|חלק כט סימן מ]] ===הלכות מסים ופיצויים=== *פיצויי המגורשים – דינא דמלכותא או חמסנותא דמלכותא [[חבל נחלתו ו מט|חלק ו סימן מט]] *פיצויי המגורשים עבור ילדיהם, למי? [[חבל נחלתו ו נ|חלק ו סימן נ]] *שינויים במיסים על ידי מזכירות הישוב [[חבל נחלתו ז מד|חלק ז סימן מד]] *הצהרה בעייתית [[חבל נחלתו ז מה|חלק ז סימן מה]] *שקר מוסכם [[חבל נחלתו טז מא|חלק טז סימן מא]] *הצהרה על מתנות לשם קבלת הנחה בארנונה [[חבל נחלתו טז מב|חלק טז סימן מב]] *שינויים במסים ע"י מזכירות הישוב [[חבל נחלתו ז מד|חלק ז סימן מד]] ===הלכות הלוואה=== *לא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו ט מח|חלק ט סימן מח]] *לא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו יב מט|חלק יב סימן מט]] *גדרי לא יגוש ולא תהיה לו כנושה [[חבל נחלתו כו נ|חלק כו סימן נ]] *שמיטת כספים בזמן הזה [[חבל נחלתו ח מג|חלק ח סימן מג]] *שמיטת כספים בעסקאות ממוניות [[חבל נחלתו א פו|חלק א סימן פו]] *הלוואה שעברה עליה שמיטה [[חבל נחלתו א פז|חלק א סימן פז]] *שמיטת קנסות בשמיטת כספים [[חבל נחלתו טז מג|חלק טז סימן מג]] *שביעית משמטת את השבועה [[חבל נחלתו טז מד|חלק טז סימן מד]] *קבלה על הלוואה שנשמטה בשביעית [[חבל נחלתו כז מו|חלק כז סימן מו]] *חשבון עובר ושב בבנקים לדין פרוזבול [[חבל נחלתו יז מא|חלק יז סימן מא]] *סדר תשלום חובות למלווים [[חבל נחלתו יח מה|חלק יח סימן מה]] *מלוה שחזר בו מאופן תשלום [[חבל נחלתו כח מז|חלק כח סימן מז]] *החזקת המחאת בטחון [[חבל נחלתו א פה|חלק א סימן פה]] *איסור נגישה בפקיד בנק [[חבל נחלתו ד מח|חלק ד סימן מח]] *טענת פרעון ללא שובר [[חבל נחלתו ה לט|חלק ה סימן לט]] *האם רישום בפנקס מחייב בעיסקאות [[חבל נחלתו ג מז|חלק ג סימן מז]] *מהי קבילה [[חבל נחלתו ב סד|חלק ב סימן סד]] *מכת מרדות ככפיה על תשלום חובות [[חבל נחלתו ב סה|חלק ב סימן סה]] *הברחת נכסים מבעלי חובות [[חבל נחלתו ב סח|חלק ב סימן סח]] *מחילה כוללת [[חבל נחלתו ה לח|חלק ה סימן לח]] *המחאה שלא נפרעה בזמנה [[חבל נחלתו י נו|חלק י סימן נו]] *מישכן את חברו בכח ומכר משכונו כדי לגבות חובו [[חבל נחלתו לב לה|חלק לב סימן לה]] *הלואה שעברה עליה שמיטה [[חבל נחלתו א פז|חלק א סימן פז]] ===הלכות הרשאה=== *הרשאה לנוכרי [[חבל נחלתו ב סט|חלק ב סימן סט]] *תופס מקום בתור עבור אחרים [[חבל נחלתו יב נ|חלק יב סימן נ]] ===הלכות נזקי שכנים=== *ביאור סוגיית חצר מעל חצר [[חבל נחלתו ל מב|חלק ל סימן מב]] *מכירת חזקת תשמישים [[חבל נחלתו י נד|חלק י סימן נד]] *תליית מזגן מעל גג חברו [[חבל נחלתו ג מט|חלק ג סימן מט]] *גדר חיה בין חצרות [[חבל נחלתו ג נ|חלק ג סימן נ]] *בוררות – קיר תמך בין שכנים [[חבל נחלתו כא נב|חלק כא סימן נב]] *ירידה לאומנות חברו [[חבל נחלתו ב עא|חלק ב סימן עא]] *ירידה לאומנות חבירו — חובת היורד וחובת הלקוחות [[חבל נחלתו ז מו|חלק ז סימן מו]] *יורד לאומנות חבירו בישוב [[חבל נחלתו כז מז|חלק כז סימן מז]] *דעת האביאסף ביורד ביורד לאומנות חבירו והתקבלותה להלכה [[חבל נחלתו כח מו|חלק כח סימן מו]] *חילוף כספים בין לקוחות בתוך חדר של חלפן כספים [[חבל נחלתו כ נט|חלק כ סימן נט]] *גדר חיה שהתפשטה לחצר חברו [[חבל נחלתו יח מו|חלק יח סימן מו]] *עצי זית הגורמים לפריחה [[חבל נחלתו לא מז|חלק לא סימן מז]] *עלי שלכת הנופלים לחצר חברו [[חבל נחלתו יח מז|חלק יח סימן מז]] *היזק ראיה על ידי רחפנים [[חבל נחלתו יט לט|חלק יט סימן לט]] *החזרת מס שגבו לבניית בית כנסת [[חבל נחלתו יט מ|חלק יט סימן מ]] *חימום או קירור [[חבל נחלתו יט מא|חלק יט סימן מא]] ===הלכות שותפים=== *יצירת שותפות [[חבל נחלתו ב עה|חלק ב סימן עה]] *יצירת שותפות בין אומנים [[חבל נחלתו ב עו|חלק ב סימן עו]] *חיוב שמירה בישובים [[חבל נחלתו ג נד|חלק ג סימן נד]] *תביעת שותף [[חבל נחלתו ד סא|חלק ד סימן סא]] *שותפות ללא התנאה מוקדמת [[חבל נחלתו ה מ|חלק ה סימן מ]] *הסכם שהופר [[חבל נחלתו ה מא|חלק ה סימן מא]] *חלוקת שותפות בזכיון [[חבל נחלתו ה מב|חלק ה סימן מב]] *שותפות בשתי שותפויות [[חבל נחלתו ח מד|חלק ח סימן מד]] *העברת ידע על סמך הבטחת שותפות [[חבל נחלתו י נה|חלק י סימן נה]] *רווח ממס ערך מוסף [[חבל נחלתו טו נג|חלק טו סימן נג]] *קיר למניעת היזק ראיה בין שתי חצרות שאינן שוות בגובהן [[חבל נחלתו טו נד|חלק טו סימן נד]] *שותפות לדבר עבירה [[חבל נחלתו כא נד|חלק כא סימן נד]] *שותפות בקניית 'אחד ועוד אחד' [[חבל נחלתו כא נז|חלק כא סימן נז]] *האם מגיעה הנחה [[חבל נחלתו כא נח|חלק כא סימן נח]] *הנחה בתשלום על נזק [[חבל נחלתו כא נט|חלק כא סימן נט]] *למי שייך התשלום על הקנס [[חבל נחלתו כא סג|חלק כא סימן סג]] ===הלכות שלוחים=== *שליח ששינה מדעת משלחו [[חבל נחלתו ב עז|חלק ב סימן עז]] *פועל-שליח שלא עשה שליחותו [[חבל נחלתו ב עט|חלק ב סימן עט]] *משלח נכרי לדבר עבירה [[חבל נחלתו ד נ|חלק ד סימן נ]] *שליח שקיבל הנחה על קניה [[חבל נחלתו ו מז|חלק ו סימן מז]] *תביעת דמי תיווך [[חבל נחלתו ה מו|חלק ה סימן מו]] *דבר דואר שאבד בישוב [[חבל נחלתו ט נד|חלק ט סימן נד]] *'הלשנה' על סוחר לעיריה [[חבל נחלתו לב מ|חלק לב סימן מ]] *מחוסר אמנה [[חבל נחלתו לג מא|חלק לג סימן מא]] ===הלכות מקח וממכר=== *בעלות על שיעורי תורה [[חבל נחלתו כה מה|חלק כה סימן מה]] *מסחר ביושר [[חבל נחלתו ב עב|חלק ב סימן עב]] *ביטקוין [[חבל נחלתו כא נג|חלק כא סימן נג]] *קנה שובר לקניה בחנות והחנות נמכרה [[חבל נחלתו כב לח|חלק כב סימן לח]] *'שבירת שוק' ארבעת המינים [[חבל נחלתו כא נה|חלק כא סימן נה]] *התניה על מקח טעות [[חבל נחלתו ח מו|חלק ח סימן מו]] *סיטומתא בדרכי הקניינים [[חבל נחלתו ב עד|חלק ב סימן עד]] *מכירת הבכורה וסיטומתא [[חבל נחלתו ב פא|חלק ב סימן פא]] *בעלות על ביציות מופרות [[חבל נחלתו ג סה|חלק ג סימן סה]] *אדמות הקיבוצים [[חבל נחלתו ג סו|חלק ג סימן סו]] *הצורך בידיעת מוכר עבור מי המכר [[חבל נחלתו ב עח|חלק ב סימן עח]] *שכר גבוה עבור תיווך [[חבל נחלתו ב פב|חלק ב סימן פב]] *מי זוכה בהנחה בעיסקה? [[חבל נחלתו ג נו|חלק ג סימן נו]] *השתמטות מתשלום על נסיעה ברכבת בחו"ל [[חבל נחלתו ג נח|חלק ג סימן נח]] *קנייה במכולת על ידי ילד [[חבל נחלתו ג נט|חלק ג סימן נט]] *שבירה בעגלת קניות בתוך מרכול [[חבל נחלתו ג ס|חלק ג סימן ס]] *תביעת פיצוי על מקח טעות שהסתבך [[חבל נחלתו ד נב|חלק ד סימן נב]] *קדימה בין מזמינים [[חבל נחלתו ד נח|חלק ד סימן נח]] *מקח טעות בספק איסור [[חבל נחלתו י נג|חלק י סימן נג]] *האם מקח טעות [[חבל נחלתו לא מח|חלק לא סימן מח]] *מקח טעות שהשתמשו בו [[חבל נחלתו לא מט|חלק לא סימן מט]] *ביטול מקח על ידי המוכר [[חבל נחלתו יא נ|חלק יא סימן נ]] *מכירה ע"י פועל וביטול מקח [[חבל נחלתו יא נא|חלק יא סימן נא]] *התערבות [[חבל נחלתו יא מח|חלק יא סימן מח]] *טענת מום במקח כנגד טענת איסור פתיחה וטענת החלפה [[חבל נחלתו ט מט|חלק ט סימן מט]] *עני המהפך בחררה [[חבל נחלתו ט נ|חלק ט סימן נ]] *תרעומת או חיוב ממון [[חבל נחלתו ח מט|חלק ח סימן מט]] *דינא דבר מצרא בחנויות [[חבל נחלתו ב עג|חלק ב סימן עג]] *האם שוכר הוא "בר מצרא"? [[חבל נחלתו ג נה|חלק ג סימן נה]] *תרומת אברים מחיים לצורך השתלה [[חבל נחלתו ז ס|חלק ז סימן ס]] *התחייבות לאספקת תוצרת [[חבל נחלתו יג מט|חלק יג סימן מט]] *שימוש בחניה עירונית ללא תשלום [[חבל נחלתו יג נ|חלק יג סימן נ]] *העלאת שכר אומנות וביטול עיסקה [[חבל נחלתו יג נא|חלק יג סימן נא]] *קנס פיגורים באספקה [[חבל נחלתו יד נד|חלק יד סימן נד]] *שינוי תנאי חוזה מחמת אומדנות שהשתנו [[חבל נחלתו יד נז|חלק יד סימן נז]] *קנה חפץ לאחר ונגנב לו [[חבל נחלתו יז מב|חלק יז סימן מב]] *ביטול תשלום על אי עמידה בתנאים במקח [[חבל נחלתו טו נז|חלק טו סימן נז]] *קבלה לישיבה תיכונית וצדדים ממוניים בה [[חבל נחלתו ל מה|חלק ל סימן מה]] *לימון שנמצא על שולחן אריזת סחורה אחר הקניה [[חבל נחלתו לב לו|חלק לב סימן לו]] *קניה במכולת ע"י ילד [[חבל נחלתו ג נט|חלק ג סימן נט]] *ביטול מקח ע"י המוכר [[חבל נחלתו יא נ|חלק יא סימן נ]] *הגרלות [[חבל נחלתו לג מב|חלק לג סימן מב]] *מכירת הבכורה [[חבל נחלתו לג מד|חלק לג סימן מד]] ===הלכות אונאה=== *אונאת דברים במסחר [[חבל נחלתו ב פ|חלק ב סימן פ]] *אונאה וביטול מקח [[חבל נחלתו ז נה|חלק ז סימן נה]] *חשש גניבת דעת [[חבל נחלתו ג נז|חלק ג סימן נז]] *רמאות בקנייה [[חבל נחלתו ד נא|חלק ד סימן נא]] *סיוע לתשלום רפואי מכמה מקורות [[חבל נחלתו ט נג|חלק ט סימן נג]] *עני המהפך בחררה [[חבל נחלתו י נב|חלק י סימן נב]] *תשלום על הנאה הבאה לאדם בעל כרחו [[חבל נחלתו יב נא|חלק יב סימן נא]] *רמאות בקניה [[חבל נחלתו ד נא|חלק ד סימן נא]] ===הלכות מתנה=== *מתנות לסוכני מכירות [[חבל נחלתו א צ|חלק א סימן צ]] *תביעה לשיתוף ברווחים ללא התנאה מוקדמת [[חבל נחלתו א צא|חלק א סימן צא]] *תביעה להשתתפות בקיר תמך [[חבל נחלתו יד נה|חלק יד סימן נה]] *שינוי במתנה [[חבל נחלתו יט מב|חלק יט סימן מב]] *צוואות בימינו [[חבל נחלתו כד לט|חלק כד סימן לט]] *קבלת מתנה שלקוח השאיר בחנות לאחרים [[חבל נחלתו כה מו|חלק כה סימן מו]] ===הלכות אבידה ומציאה=== *זקן ואינה לפי כבודו [[חבל נחלתו ט נא|חלק ט סימן נא]] *הכרזה על מציאה לשם השבת אבידה [[חבל נחלתו ל מג|חלק ל סימן מג]] *שומר אבידה [[חבל נחלתו ט נב|חלק ט סימן נב]] *מציאה בכינוס גדול של אנשים [[חבל נחלתו ו נג|חלק ו סימן נג]] *מציאת שטרות כסף בכספומט [[חבל נחלתו ב פז|חלק ב סימן פז]] *יאוש מחפץ שלו שאבד בתוך רשותו [[חבל נחלתו ה מד|חלק ה סימן מד]] *יאוש בטעות מחפץ שלו שנמצא סמוך לרשותו [[חבל נחלתו ג נא|חלק ג סימן נא]] *אבידת קטן [[חבל נחלתו ב פו|חלק ב סימן פו]] *שימוש בכלים שהוחלפו [[חבל נחלתו ד ס|חלק ד סימן ס]] *גמילות חסדים בשכר [[חבל נחלתו ה מה|חלק ה סימן מה]] *שומר אבידה שפשע [[חבל נחלתו ח מז|חלק ח סימן מז]] *חפצי קטנים אבידה מדעת או שמירה חלקית [[חבל נחלתו ח מח|חלק ח סימן מח]] *גדר מצות ואיסור צער בעלי חיים [[חבל נחלתו יז מג|חלק יז סימן מג]] *לא תעמוד על דם רעך בממון [[חבל נחלתו יא נב|חלק יא סימן נב]] *מציאת כסף ברכב שכור [[חבל נחלתו טו נח|חלק טו סימן נח]] *חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו [[חבל נחלתו טו נט|חלק טו סימן נט]] *טביעות עין [[חבל נחלתו כא ס|חלק כא סימן ס]] *יאוש באבידה של המפקיד או של הנפקד [[חבל נחלתו כא סא|חלק כא סימן סא]] *מכולות שנפלו לים והגיעו לחוף ונבזזו [[חבל נחלתו כז מח|חלק כז סימן מח]] ===הלכות הפקר=== *הפקר בתוך רשותו של אדם [[חבל נחלתו ב פה|חלק ב סימן פה]] *פירות על אילן בחצר שבעליה נפטרו [[חבל נחלתו כד לח|חלק כד סימן לח]] *תנאי יהושע בן נון בימינו [[חבל נחלתו ב פד|חלק ב סימן פד]] *שימוש ללא אישור באתר אינטרנט [[חבל נחלתו ד נט|חלק ד סימן נט]] *קנית דגים במים בהגבהה [[חבל נחלתו יד נו|חלק יד סימן נו]] *הפקר לעניים [[חבל נחלתו טו ס|חלק טו סימן ס]] *זכות לחניה [[חבל נחלתו יט מג|חלק יט סימן מג]] *תוכנה שנשלחה אליו במרשתת [[חבל נחלתו כג מב|חלק כג סימן מב]] *כופין על מידת סדום [[חבל נחלתו כג מג|חלק כג סימן מג]] ===הלכות שומרים=== *שומר שעבודתו נעשתה על ידי אחרים [[חבל נחלתו ז נז|חלק ז סימן נז]] *שמירת שוכר על חפצי המשכיר [[חבל נחלתו ג סא|חלק ג סימן סא]] *שמירה על רכב של המעביד הנמצא ברשות עובד [[חבל נחלתו א פט|חלק א סימן פט]] *שמירת המחאות [[חבל נחלתו א קג|חלק א סימן קג]] *אחריות שכיר כלפי משכירו בפשיעתו ללקוחות [[חבל נחלתו ד נה|חלק ד סימן נה]] *בעליו עמו בשכיר [[חבל נחלתו א קד|חלק א סימן קד]] *בעליו עמו באגודה שתופית [[חבל נחלתו יב נב|חלק יב סימן נב]] *אכילת פועל נכרי בעת עשייתו במלאכת ישראל [[חבל נחלתו ג מה|חלק ג סימן מה]] *אחריות מתווך [[חבל נחלתו ז נד|חלק ז סימן נד]] *אימתי כלתה שמירתו של שומר אבידה [[חבל נחלתו יג נב|חלק יג סימן נב]] *גבאי בית כנסת שאיבד מפתחות [[חבל נחלתו יג נג|חלק יג סימן נג]] *מציאה בדירה שכורה [[חבל נחלתו יג נד|חלק יג סימן נד]] *תשלום על מים בפיצוץ דוד מים חמים [[חבל נחלתו יג נה|חלק יג סימן נה]] *עובד שהתבטל ממלאכתו בגלל הפסקת חשמל [[חבל נחלתו יג נו|חלק יג סימן נו]] *ביטול שכירות [[חבל נחלתו יג נז|חלק יג סימן נז]] *שוכר שנטע עצים [[חבל נחלתו יד נט|חלק יד סימן נט]] *השאלה או השכרה מגמ"ח או מוסד [[חבל נחלתו יד ס|חלק יד סימן ס]] *שימוש שואל מול חיובי שמירה [[חבל נחלתו יד סא|חלק יד סימן סא]] *בין פשיעה בשומרים למזיק [[חבל נחלתו טז מט|חלק טז סימן מט]] *בעליו עמו בשואל [[חבל נחלתו טז נ|חלק טז סימן נ]] *שואל בית למגורים האם שואל את תכולתו [[חבל נחלתו יז מז|חלק יז סימן מז]] *אחריות שותף בגניבה [[חבל נחלתו כג כד|חלק כג סימן מד]] *נטלו את מעילו והשאירו לו מעיל [[חבל נחלתו כג מה|חלק כג סימן מה]] *מתה מחמת מלאכה מגורם שלישי [[חבל נחלתו כו נד|חלק כו סימן נד]] *חמישה ששאלו רכב וארעה להם תאונה [[חבל נחלתו כט מג|חלק כט סימן מג]] *שואל ששאיבד ושילם דמי שאלתו ונמצאה האבידה [[חבל נחלתו כט מד|חלק כט סימן מד]] *שומר שעבודתו נעשתה ע"י אחרים [[חבל נחלתו ז נז|חלק ז סימן נז]] *איך מחשבים נזק לדירה שכורה [[חבל נחלתו לג מג|חלק לג סימן מג]] *בעליו עמו בעט שאול [[חבל נחלתו לג מז|חלק לג סימן מז]] *בעליו עמו בשותפות [[חבל נחלתו לג מח|חלק לג סימן מח]] *שואל או שומר שכר [[חבל נחלתו לג מה|חלק לג סימן מה]] *שאילה מנכרי [[חבל נחלתו לג מו|חלק לג סימן מו]] ===הלכות שכירות=== *המגיפה כמכת מדינה [[חבל נחלתו כג מא|חלק כג סימן מא]] *הקורונה – מכת מדינה – תשובה להשגות הרב אריאל [[חבל נחלתו כד מד|חלק כד סימן מד]] *ביטול חוזה שכירות [[חבל נחלתו כה מז|חלק כה סימן מז]] *שוכר המשכיר דירה ששכר – לאחרים [[חבל נחלתו כה מח|חלק כה סימן מח]] *תשלום נזילת מים [[חבל נחלתו כה מט|חלק כה סימן מט]] *תשלום שכיר לשוכר על נזק ברכב השוכר [[חבל נחלתו י נז|חלק י סימן נז]] *כינור שכור שנפל ונשבר [[חבל נחלתו כו נב|חלק כו סימן נב]] *שכיר שנתקל ושבר כלי שאול [[חבל נחלתו כו נג|חלק כו סימן נג]] *בוררות לגבי חדרי קירור שהושבתו [[חבל נחלתו כד מ|חלק כד סימן מ]] *מקח טעות בשכירות [[חבל נחלתו כט מא|חלק כט סימן מא]] *אומן בחנם שקלקל [[חבל נחלתו יא מט|חלק יא סימן מט]] *פיטורי שכיר מישראל לשם שכירת שכיר נכרי [[חבל נחלתו ב סז|חלק ב סימן סז]] *שכר אומן שלא הצליח באומנותו [[חבל נחלתו א צב|חלק א סימן צב]] *שכר עבודה לשכיר שהוא שומר שכר כשהדבר הנשמר נאנס [[חבל נחלתו כד מא|חלק כד סימן מא]] *ביטול העסקת פועל קודם שהתחיל [[חבל נחלתו כז מט|חלק כז סימן מט]] *הסעה שלא הגיעה [[חבל נחלתו כד מב|חלק כד סימן מב]] *אומן קונה בשבח כלי [[חבל נחלתו ב פט|חלק ב סימן פט]] *אומן שקלקל [[חבל נחלתו ב צ|חלק ב סימן צ]] *תפיסת שכיר להתחייבויות שלא בוצעו [[חבל נחלתו ב נט|חלק ב סימן נט]] *נתן שירות ודעתו בחינם ואח"כ חזר בו [[חבל נחלתו לב לז|חלק לב סימן לז]] *אי הבנה בין אומן ללקוח [[חבל נחלתו לב לח|חלק לב סימן לח]] *שכר פועל שנאנס [[חבל נחלתו ב צא|חלק ב סימן צא]] *מטפלת שחזרה בה [[חבל נחלתו כ ס|חלק כ סימן ס]] *הפסקת עבודה של שכיר יום [[חבל נחלתו כב מא|חלק כב סימן מא]] *הלנת שכר [[חבל נחלתו ב צב|חלק ב סימן צב]] *הלנת שכר במילגה [[חבל נחלתו ב צג|חלק ב סימן צג]] *הלנת שכר בעובדים נכרים [[חבל נחלתו ב צד|חלק ב סימן צד]] *הלנת שכר בחברה בע"מ [[חבל נחלתו ב צה|חלק ב סימן צה]] *פיצויי פיטורין לפועל נכרי [[חבל נחלתו ג מו|חלק ג סימן מו]] *המבטל כיסו של חבירו [[חבל נחלתו ז מט|חלק ז סימן מט]] *טעות קבלן תשתיות [[חבל נחלתו כב מ|חלק כב סימן מ]] *גדרים במבריח ארי [[חבל נחלתו ז מז|חלק ז סימן מז]] *הפרת חוזה בין מעסיק לקבלן [[חבל נחלתו ב קז|חלק ב סימן קז]] *תשלום על שרותי הסעדה שבוטלו [[חבל נחלתו ו נא|חלק ו סימן נא]] *ביטול המחאה כתגובה להעלאת מחיר [[חבל נחלתו כד מג|חלק כד סימן מג]] *תשלום על תיווך ללא שכירת המתווך [[חבל נחלתו ו נב|חלק ו סימן נב]] *תשלום הוצאות ייעוץ [[חבל נחלתו ד מז|חלק ד סימן מז]] *תשלום לקבלן שפרטי קבלנותו לא סוכמו [[חבל נחלתו ד נו|חלק ד סימן נו]] *תביעה כנגד שליח-מתווך [[חבל נחלתו ז נ|חלק ז סימן נ]] *המקבל למכור ונגנב ממנו [[חבל נחלתו ב צט|חלק ב סימן צט]] *רווח מן הצד לגבאי צדקה [[חבל נחלתו ז נא|חלק ז סימן נא]] *רווח ע"י ממון של אדם אחר [[חבל נחלתו ז נב|חלק ז סימן נב]] *רווחים מרכב עבודה ותנאי שירות [[חבל נחלתו כב לט|חלק כב סימן לט]] *חיוב תשלום על פקדון מתשלומי ביטוח [[חבל נחלתו ט נו|חלק ט סימן נו]] *שכיר שהטעה שכירים על שכרם [[חבל נחלתו ט נז|חלק ט סימן נז]] *קנין מלחמה או תשלום שכר שכיר [[חבל נחלתו כט מה|חלק כט סימן מה]] *בית שכור שארעה בו שריפה [[חבל נחלתו ג סד|חלק ג סימן סד]] *דליפת דוד מים [[חבל נחלתו א פח|חלק א סימן פח]] *מפגע בבית שכור [[חבל נחלתו כח מח|חלק כח סימן מח]] *ביטול שכירות [[חבל נחלתו א צג|חלק א סימן צג]] *נזילת מים אצל שוכר דירה [[חבל נחלתו ח נ|חלק ח סימן נ]] *חיוב תשלומים לבעל חברת הסעות [[חבל נחלתו ח נא|חלק ח סימן נא]] *תשלום מאוחר על ימי מילואים [[חבל נחלתו ח נב|חלק ח סימן נב]] *שואל שהשליך כליו של משאיל [[חבל נחלתו ח נג|חלק ח סימן נג]] *אימתי כלתה שמירתו של שומר אבידה [[חבל נחלתו יג נב|חלק יג סימן נב]] *גבאי בית כנסת שאיבד מפתחות [[חבל נחלתו יג נג|חלק יג סימן נג]] *מציאה בדירה שכורה [[חבל נחלתו יג נד|חלק יג סימן נד]] *תשלום על מים בפיצוץ דוד מים חמים [[חבל נחלתו יג נה|חלק יג סימן נה]] *עובד שהתבטל ממלאכתו בגלל הפסקת חשמל [[חבל נחלתו יג נו|חלק יג סימן נו]] *ביטול שכירות [[חבל נחלתו יג נז|חלק יג סימן נז]] *חפץ שהושכר ולאחר סיום השכירות נגנבו ממנו חלקים [[חבל נחלתו טז מח|חלק טז סימן מח]] *בוררות בהשכרת רכב [[חבל נחלתו יז מו|חלק יז סימן מו]] *השאילני ואשאיל לך [[חבל נחלתו כ סד|חלק כ סימן סד]] *רב בית כנסת של יחיד [[חבל נחלתו כ נח|חלק כ סימן נח]] *החלפת שם מפעל [[חבל נחלתו כא נו|חלק כא סימן נו]] *מפעל שאחד מעובדיו אינו מוכן להתחסן לקורונה [[חבל נחלתו כד מה|חלק כד סימן מה]] *אופניים שהושאלו וארע תקר בגלגל [[חבל נחלתו כח מט|חלק כח סימן מט]] *סבלים שנשבר להם ארון שהעבירו [[חבל נחלתו לא נב|חלק לא סימן נב]] ===הלכות גניבה=== *גנב ואינו יכול להשיב למי שגנב ממנו [[חבל נחלתו ט סא|חלק ט סימן סא]] *גניבה או תפיסה [[חבל נחלתו ט סב|חלק ט סימן סב]] *הגונב את שלו מבית הגנב [[חבל נחלתו ה מז|חלק ה סימן מז]] *סוחר גרוטאות שנמכרה לו סחורה גנובה [[חבל נחלתו ה מט|חלק ה סימן מט]] *החזרת רכב גנוב [[חבל נחלתו א קא|חלק א סימן קא]] *'גניבת לקוחות' [[חבל נחלתו טו נה|חלק טו סימן נה]] *גנב ולא יודע כמה גנב [[חבל נחלתו ל מו|חלק ל סימן מו]] *מהפך בחררה במתנה [[חבל נחלתו טו נו|חלק טו סימן נו]] *השבת גניבה מקופת צדקה [[חבל נחלתו ו נו|חלק ו סימן נו]] *גניבת ושכפול מפתחות [[חבל נחלתו כו נה|חלק כו סימן נה]] *מסייע לגניבה [[חבל נחלתו כט מו|חלק כט סימן מו]] *האם מותר לרמות ביטוח [[חבל נחלתו לא נא|חלק לא סימן נא]] ===הלכות גזילה=== *גידול בהמה דקה בימינו בארץ ישראל [[חבל נחלתו כו נו|חלק כו סימן נו]] *השבת גזל עצים לאחר נטיעתם [[חבל נחלתו ו נה|חלק ו סימן נה]] *גזלן שהשכיר – תשלומי שכירות – למי [[חבל נחלתו א ק|חלק א סימן ק]] *שימוש במספרי בזקכרט ע"מ לגזול [[חבל נחלתו א צד|חלק א סימן צד]] *החזרת גזל אסימונים [[חבל נחלתו ב צח|חלק ב סימן צח]] *השבת מעילה [[חבל נחלתו ב צו|חלק ב סימן צו]] *עצי פרי ברשות הרבים לעניין גזל ותרו"מ [[חבל נחלתו ג מח|חלק ג סימן מח]] *הגוזל מצוה מחברו [[חבל נחלתו כא סב|חלק כא סימן סב]] *מקבל למכור ואינו זוכר כלל [[חבל נחלתו ז מח|חלק ז סימן מח]] *יבולי שדה גזולה [[חבל נחלתו טז נא|חלק טז סימן נא]] *גזל לשם הקנטה [[חבל נחלתו כט מז|חלק כט סימן מז]] *חלוקת טומטום ובנות בנכסי האב [[חבל נחלתו יד נח|חלק יד סימן נח]] ===הלכות נזיקין=== *התחייבות מזיק וניזק בנזקי הניזק [[חבל נחלתו כו נא|חלק כו סימן נא]] *השוכר אחרים להזיק או לחבול [[חבל נחלתו ט נט|חלק ט סימן נט]] *מזיק באונס [[חבל נחלתו ט ס|חלק ט סימן ס]] *תשלום נזק בדבר שלא ניתן לתיקון [[חבל נחלתו לב לט|חלק לב סימן לט]] *חיוב נהג שנשפך לו שמן על הכביש [[חבל נחלתו ט נח|חלק ט סימן נח]] *אחריות מקום העבודה על נזק מצד שלישי [[חבל נחלתו א צה|חלק א סימן צה]] *נתקל ברכב חונה שעמד במקום אסור [[חבל נחלתו כב מב|חלק כב סימן מב]] *על מי מוטל תיקון נזק [[חבל נחלתו כב מג|חלק כב סימן מג]] *שוכר שהזיק לדירתו ולדירת אחרים [[חבל נחלתו ז נו|חלק ז סימן נו]] *הלוה לחברו וקנה לו מקח גרוע[[חבל נחלתו לא נ|חלק לא סימן נ]] *חבות מזיק וביטוח על אותו נזק [[חבל נחלתו א צו|חלק א סימן צו]] *עשה עבירת תנועה ברכב של אחרים ובעליו עמו בתחילת הנסיעה [[חבל נחלתו כז נ|חלק כז סימן נ]] *אומנת שהתרשלה [[חבל נחלתו א צז|חלק א סימן צז]] *מבטל כיסו של חבירו [[חבל נחלתו א צח|חלק א סימן צח]] *הצלת ממונו בממון חבירו [[חבל נחלתו א צט|חלק א סימן צט]] *אתרוג שנפל בבית הכנסת [[חבל נחלתו כט מב|חלק כט סימן מב]] *מעורבות ביטוח בתשלומי מכונית גנובה [[חבל נחלתו א קב|חלק א סימן קב]] *ציוד של חניך שנקרע בפעולה חינוכית [[חבל נחלתו ב פח|חלק ב סימן פח]] *איזהו עושק [[חבל נחלתו ב צז|חלק ב סימן צז]] *שליח שניזק [[חבל נחלתו ב ק|חלק ב סימן ק]] *תשלומי עוברים [[חבל נחלתו ב קא|חלק ב סימן קא]] *הרעלת חתולים שהזיקו [[חבל נחלתו ב קב|חלק ב סימן קב]] *סילוק תרנגול המפריע לשכנים [[חבל נחלתו כה נ|חלק כה סימן נ]] *שומר שהזיק [[חבל נחלתו ב קג|חלק ב סימן קג]] *חיובי גרמא בועד ממונה על נכס [[חבל נחלתו ו נד|חלק ו סימן נד]] *החזרת דמי השתתפות בערב כיתה [[חבל נחלתו כ סא|חלק כ סימן סא]] *חב לאחריני במצבים שונים [[חבל נחלתו ל מד|חלק ל סימן מד]] *תביעת נזיקין של מתווך [[חבל נחלתו ל מז|חלק ל סימן מז]] *רופא שטעה [[חבל נחלתו ב קד|חלק ב סימן קד]] *נטילת ממון חבירו ע"מ להשיב [[חבל נחלתו ב קה|חלק ב סימן קה]] *שוכר שלא מדעת ע"מ לשלם שכר שימוש [[חבל נחלתו ב קו|חלק ב סימן קו]] *נזקים בגידול עופות [[חבל נחלתו ג נב|חלק ג סימן נב]] *תביעת נזיקין בתחרות עסקית [[חבל נחלתו ג נג|חלק ג סימן נג]] *צופה במשחק כדורסל שעיקם רגל של חצובת צילום [[חבל נחלתו כז נא|חלק כז סימן נא]] *רכב חונה שגרם נזק [[חבל נחלתו כז נב|חלק כז סימן נב]] *למי רווח השבתת חממות על ידי הצבא? [[חבל נחלתו ג סב|חלק ג סימן סב]] *רכב שנגנב לרשות הפלסטינאית והוחזר במבצע חומת מגן [[חבל נחלתו ג סג|חלק ג סימן סג]] *נזק לאופניים מבלי משים [[חבל נחלתו ג סז|חלק ג סימן סז]] *דין מזיק בפאת עניים [[חבל נחלתו ה מח|חלק ה סימן מח]] *אבק על צביעת בית חבירו [[חבל נחלתו כ סה|חלק כ סימן סה]] *קטן שהזיק או גנב [[חבל נחלתו ה נ|חלק ה סימן נ]] *קניה מהוצאה לפועל [[חבל נחלתו ד מט|חלק ד סימן מט]] *תביעת החזר נזקים בקניה [[חבל נחלתו ד נד|חלק ד סימן נד]] *אפרושי מאיסורא בגרימת נזק למופרש [[חבל נחלתו ד נז|חלק ד סימן נז]] *כלב שנטל פיתות מרחבת החנות [[חבל נחלתו ז נח|חלק ז סימן נח]] *גניבת מיכלי גז-בישול משוכר [[חבל נחלתו י נח|חלק י סימן נח]] *חובל או מזיק לנכרי [[חבל נחלתו י נט|חלק י סימן נט]] *השתתפות בהגרלה צבורית [[חבל נחלתו יג נח|חלק יג סימן נח]] *ארנק צדקה שנגנב [[חבל נחלתו טז מה|חלק טז סימן מה]] *תביעות הדדיות של ניזקין [[חבל נחלתו טז מו|חלק טז סימן מו]] *אונס בשכירות [[חבל נחלתו טו סא|חלק טו סימן סא]] *בעל מפעל שהתרשל [[חבל נחלתו טז מז|חלק טז סימן מז]] *נהג שהזיק אופניים [[חבל נחלתו יז מד|חלק יז סימן מד]] *טרמפיסט שהתיישב על טאבלט [[חבל נחלתו יז מה|חלק יז סימן מה]] *שכיר שהזיק [[חבל נחלתו יח מח|חלק יח סימן מח]] *דרך התשלום בתאונה [[חבל נחלתו יח מט|חלק יח סימן מט]] *תשלום עבור קורס שהתלמיד הפסיק ללומדו [[חבל נחלתו יט מד|חלק יט סימן מד]] *באיזה עבד שמים חבלות של אדם באדם [[חבל נחלתו יח נ|חלק יח סימן נ]] *שלוליתו של נהר בידי אדם [[חבל נחלתו יח נא|חלק יח סימן נא]] *נחבל שמת – דין התשלומים [[חבל נחלתו יט מה|חלק יט סימן מה]] *חובל בחבירו בגרמא [[חבל נחלתו טו סב|חלק טו סימן סב]] *אחריות על חבלה עם ציין לייזר [[חבל נחלתו כ סב|חלק כ סימן סב]] *תשלום השתתפות עצמית של המזיק לרכב שכור [[חבל נחלתו כ סג|חלק כ סימן סג]] *חולה שהדביק אחרים במחלה מדבקת [[חבל נחלתו כא סד|חלק כא סימן סד]] *חיוב שֶבת בהכנסת אנשים לבידוד [[חבל נחלתו כה נא|חלק כה סימן נא]] *בור ברשות הרבים [[חבל נחלתו ל מח|חלק ל סימן מח]] *טמון באש [[חבל נחלתו ל מט|חלק ל סימן מט]] *למי רווח השבתת חממות ע"י הצבא? [[חבל נחלתו ג סב|חלק ג סימן סב]] ===הלכות שמירת הנפש=== *חובות מסיע עוברי דרכים (טרמפיסטים) [[חבל נחלתו ב פג|חלק ב סימן פג]] *חיוב הציבור להסרת מכשולים ותקלות [[חבל נחלתו ז נג|חלק ז סימן נג]] *תקלה ברשות הרבים [[חבל נחלתו ח נד|חלק ח סימן נד]] *מעקה לגינה [[חבל נחלתו ג סח|חלק ג סימן סח]] *מציל עצמו בממון חברו ללא רשות חברו [[חבל נחלתו כא סה|חלק כא סימן סה]] *הלעיטהו לרשע וימות [[חבל נחלתו כח נ|חלק כח סימן נ]] *שימוש בכלבי תקיפה לשמירה [[חבל נחלתו ז נט|חלק ז סימן נט]] *בא במחתרת [[חבל נחלתו י סא|חלק י סימן סא]] *תשלום הוצאות למציל חיי חבירו [[חבל נחלתו כט מט|חלק כט סימן מט]] *עד שיתכוין לו [[חבל נחלתו י סב|חלק י סימן סב]] *תשלום על פגיעה מינית [[חבל נחלתו טז נב|חלק טז סימן נב]] *גילוי סוד ממקום עבודה מול הצלת לקוחות [[חבל נחלתו יב נג|חלק יב סימן נג]] *שימוש בכלבי תקיפה מדין עביד דינא לנפשיה [[חבל נחלתו יג נט|חלק יג סימן נט]] *מסרבי חיסונים כרודפים [[חבל נחלתו כה נב|חלק כה סימן נב]] *ענייני נפשות בשוגג בזמן הזה [[חבל נחלתו טו סג|חלק טו סימן סג]] *רוצח בשוגג במדבר ובארץ ישראל [[חבל נחלתו טו סד|חלק טו סימן סד]] *פסיקת הרמב"ם באשה שהיא מקשה ללדת [[חבל נחלתו טז נג|חלק טז סימן נג]] *נידון למוות ונשתטה [[חבל נחלתו לב מא|חלק לב סימן מא]] ==שונות== ===הלכות ארץ ישראל=== *בירורים בחיוב מצוות התלויות בארץ לפי דעת הרמב"ם [[חבל נחלתו ו לד|חלק ו סימן לד]] *הגולן ועבר הירדן חלק מארץ ישראל [[חבל נחלתו ח לא|חלק ח סימן לא]] *שיטת הרמב"ם בגבולות עולי מצרים [[חבל נחלתו ח לב|חלק ח סימן לב]] *גדר כיבוש יחיד [[חבל נחלתו ו לה|חלק ו סימן לה]] *ארץ הקיני הקניזי והקדמוני [[חבל נחלתו ו לו|חלק ו סימן לו]] *מוקפות חומה בימינו [[חבל נחלתו יב נה|חלק יב סימן נה]] *יציאת כהן לחוץ לארץ בימינו [[חבל נחלתו א ג|חלק א סימן ג]] *יציאת כהן לחו"ל לשם כיבוד הורים [[חבל נחלתו יט כג|חלק יט סימן כג]] *יציאה מארץ ישראל לצורך טיול בחו"ל [[חבל נחלתו ט לא|חלק ט סימן לא]] ===הלכות יובל=== *בין תקיעות של ר"ה לתקיעות יוה"כ של יובל [[חבל נחלתו כח נה|חלק כח סימן נה]] *ברכות יוה"כ של יובל [[חבל נחלתו כח נו|חלק כח סימן נו]] *יציאת שדה אחוזה ביובל לכהנים [[חבל נחלתו כב מו|חלק כב סימן מו]] ===הלכות עם ישראל=== *הוצאה מכלל ישראל [[חבל נחלתו ז סא|חלק ז סימן סא]] *מסירות נפש המונית [[חבל נחלתו ד כז|חלק ד סימן כז]] ===הלכות מלכות=== *משפטי המלך [[חבל נחלתו י סג|חלק י סימן סג]] *מורד במלכות [[חבל נחלתו א ד|חלק א סימן ד]] *פקודת מלך בלתי חוקית [[חבל נחלתו ה כב|חלק ה סימן כב]] *ציבור גויים בארץ-ישראל תחת שלטון ישראל [[חבל נחלתו א ז|חלק א סימן ז]] *חובות המלך בהקהל [[חבל נחלתו ב קיא|חלק ב סימן קיא]] *פגיעה באוכלוסיה אזרחית במלחמה [[חבל נחלתו ב קח|חלק ב סימן קח]] *יציאת לויים למלחמה [[חבל נחלתו ב קט|חלק ב סימן קט]] *לקיחת שלל פרטי לחיילים [[חבל נחלתו כט מח|חלק כט סימן מח]] *הריגת בנים בחטאי אבות [[חבל נחלתו ג סט|חלק ג סימן סט]] *יצוא נשק [[חבל נחלתו א יב|חלק א סימן יב]] *קנאים פוגעים בו [[חבל נחלתו ב קי|חלק ב סימן קי]] *הבועל ארמית קנאים פוגעים בו [[חבל נחלתו יז מט|חלק יז סימן מט]] *מעמדם ההלכתי של שוטרים וחיילים שהשתתפו בפינוי עמונה [[חבל נחלתו ו מח|חלק ו סימן מח]] *סמכות מלכות גויים לדון ולהעניש את ישראל והסגרת עבריינים למלכות זרה [[חבל נחלתו ג ע|חלק ג סימן ע]] *דינא דמלכותא דינא בחו"ל בין שני יהודים [[חבל נחלתו ו נז|חלק ו סימן נז]] ===הלכות נבואה=== *חנניה בן עזור – המתנבא מה שלא נאמר לו [[חבל נחלתו א ו|חלק א סימן ו]] *סמכות הנביא בפסיקת הלכה לדורות [[חבל נחלתו א ב|חלק א סימן ב]] ===הלכות מקדש=== *האם נתחלקה ירושלים לשבטים [[חבל נחלתו יא נד|חלק יא סימן נד]] *מורא מקדש [[חבל נחלתו יט מו|חלק יט סימן מו]] *קידוש רצפת בית המקדש [[חבל נחלתו כה נג|חלק כה סימן נג]] *האם בבית ראשון היתה פרוכת לקודש הקודשים [[חבל נחלתו יד סו|חלק יד סימן סו]] *מקדיש לבית המקדש בזמן הזה [[חבל נחלתו י מא|חלק י סימן מא]] *לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו [[חבל נחלתו כג מו|חלק כג סימן מו]] *אבן שנפלה מחומת הר הבית [[חבל נחלתו כד מז|חלק כד סימן מז]] *איסור כניסת גוי לבית המקדש [[חבל נחלתו כג מז|חלק כג סימן מז]] *החל הסורג ופרצות שפרצו מלכי יון במקדש [[חבל נחלתו כג מח|חלק כג סימן מח]] *במה גדולה [[חבל נחלתו יא נג|חלק יא סימן נג]] *מוסיפין על העיר ועל העזרות [[חבל נחלתו א ט|חלק א סימן ט]] *המזבח שבנו זרובבל ויהושע בן יהוצדק [[חבל נחלתו לב מב|חלק לב סימן מב]] *חנוכת המזבח של החשמונאים [[חבל נחלתו כט נא|חלק כט סימן נא]] *חנוכת המקדש בימי החשמונאים [[חבל נחלתו א יא|חלק א סימן יא]] *האם מצוה לבנות את ארון הברית [[חבל נחלתו ד מה|חלק ד סימן מה]] *קדושת עפר וממצאים ארכיאולוגיים מהר הבית [[חבל נחלתו יד סה|חלק יד סימן סה]] *הכבשִׁים של המזבח לפי רש"י [[חבל נחלתו יז נא|חלק יז סימן נא]] *הכבשִׁים של המזבח לפי רש"י [[חבל נחלתו יז נא|חלק יז סימן נא]] ===הלכות העובדים במקדש=== *נטילת ידים של כהנים לפני נשיאות כפים [[חבל נחלתו ל נ|חלק ל סימן נ]] *השומרים בבית המקדש [[חבל נחלתו כו נז|חלק כו סימן נז]] *בקדושתו של אהרן [[חבל נחלתו יט מז|חלק יט סימן מז]] *האם כהני חזקה יכולים לשמש בבית המקדש [[חבל נחלתו יד סד|חלק יד סימן סד]] *הכהנים העובדים כל הלילה [[חבל נחלתו לב מו|חלק לב סימן מו]] *האם כהן מרכיב משקפים מותר בעבודה במקדש [[חבל נחלתו ח ה|חלק ח סימן ה]] *מומי אזנים בכהנים [[חבל נחלתו לא נג|חלק לא סימן נג]] *אבלות במקדש [[חבל נחלתו יד סז|חלק יד סימן סז]] *כיפה בראש כהן גדול [[חבל נחלתו יח נח|חלק יח סימן נח]] *כהן גדול מחוסר בגדים [[חבל נחלתו יט מח|חלק יט סימן מח]] *מינוי כהן גדול ביום הכיפורים [[חבל נחלתו יט מט|חלק יט סימן מט]] *בגדי כהן גדול ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כח נב|חלק כח סימן נב]] *כהן גדול, אשתו ועבודתו ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כח נג|חלק כח סימן נג]] *הטבילה הראשונה של כהן גדול ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כט נ|חלק כט סימן נ]] *ברכה על עבודת כהנים במקדש [[חבל נחלתו יז נ|חלק יז סימן נ]] *ולא יזח החושן מעל האפוד [[חבל נחלתו לג מט|חלק לג סימן מט]] *שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול [[חבל נחלתו לג נ|חלק לג סימן נ]] *האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים [[חבל נחלתו לג נא|חלק לג סימן נא]] ===הלכות עבודה במקדש וקרבנות=== *שותפות ישראל בקרבנות הציבור [[חבל נחלתו ג כא|חלק ג סימן כא]] *השלכת המוראה והנוצה לבית הדשן [[חבל נחלתו לב מד|חלק לב סימן מד]] *האם חלקים הנאכלים בקרבנות טעונים מליחה [[חבל נחלתו לב מה|חלק לב סימן מה]] *מונים שעות לקודשים [[חבל נחלתו לב מג|חלק לב סימן מג]] *הקרבת קרבן פסח בזמן הזה [[חבל נחלתו יא נה|חלק יא סימן נה]] *הקרבת קרבן פסח בזמן הזה [[חבל נחלתו יב נו|חלק יב סימן נו]] *חיוב בקרבן פסח למי שאין לו קרקע בארץ ישראל [[חבל נחלתו ח יא|חלק ח סימן יא]] *ערלות בנים בקרבן פסח [[חבל נחלתו טו סה|חלק טו סימן סה]] *חיובי ערל, בן נכר, טמא ובדרך רחוקה בפסח ראשון [[חבל נחלתו כז נג|חלק כז סימן נג]] *היחס בין פירות האילן לעומר ושתי הלחם במקדש [[חבל נחלתו לב מח|חלק לב סימן מח]] *בודה לו שאור [[חבל נחלתו לב מז|חלק לב סימן מז]] *גזל הגר ומי שדינו כגר [[חבל נחלתו כח נא|חלק כח סימן נא]] *דין לינה ברגלים [[חבל נחלתו ב יד|חלק ב סימן יד]] *עשיית מנורה לנוי ולסמל [[חבל נחלתו א י|חלק א סימן י]] *הוצאת הדשן [[חבל נחלתו כד מח|חלק כד סימן מח]] *סדר עבודת המנורה [[חבל נחלתו יב נד|חלק יב סימן נד]] *הפייסות והעבודות ביום הכיפורים [[חבל נחלתו כד מט|חלק כד סימן מט]] *מעמד אשה נשואה לדין עניות ועשירות [[חבל נחלתו א עד|חלק א סימן עד]] *פסח חזקיהו [[חבל נחלתו טו סו|חלק טו סימן סו]] *העלאת הארון לירושלים [[חבל נחלתו טו סז|חלק טו סימן סז]] *כיסוי הארון ואיסור ראייתו [[חבל נחלתו טו סח|חלק טו סימן סח]] *שעיר שדמו מוקרב בפנים ביום הכיפורים [[חבל נחלתו טז נז|חלק טז סימן נז]] *האם אכילת קדשי קדשים בעזרה רק בעמידה [[חבל נחלתו טז נח|חלק טז סימן נח]] *שותפות בעולת ראיה ובחגיגה [[חבל נחלתו כא סו|חלק כא סימן סו]] *בדיקת טריפות בפרה אדומה [[חבל נחלתו כא סז|חלק כא סימן סז]] *שמן המשחה [[חבל נחלתו יז נב|חלק יז סימן נב]] *שחיטה עבודה הכשרה בזרים [[חבל נחלתו יז נג|חלק יז סימן נג]] *מעקה בבית המקדש ובמזבח [[חבל נחלתו יח נב|חלק יח סימן נב]] *אימון ותרגול קרבן פסח ע"י שחיטת טריפה [[חבל נחלתו יח נג|חלק יח סימן נג]] *פסח מצרים [[חבל נחלתו יח נד|חלק יח סימן נד]] *פסח שני קרבן יחיד או קרבן ציבור [[חבל נחלתו יח נה|חלק יח סימן נה]] *אשה בפסח שני וחיוב כרת [[חבל נחלתו כה נד|חלק כה סימן נד]] *קרבנות שקרבו במדבר [[חבל נחלתו יח נו|חלק יח סימן נו]] *האם סבור שמותר חייב בקרבן חטאת [[חבל נחלתו יח נז|חלק יח סימן נז]] *תוספת ביכורים [[חבל נחלתו כב מד|חלק כב סימן מד]] *ערלות בקודשים [[חבל נחלתו כב מז|חלק כב סימן מז]] *טהרת כלי המקדש אחרי שבועות [[חבל נחלתו כג מט|חלק כג סימן מט]] *תשש כוחה של חמה [[חבל נחלתו כד נ|חלק כד סימן נ]] *הדרן לסדר קודשים [[חבל נחלתו כו נח|חלק כו סימן נח]] *בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות [[חבל נחלתו לג נב|חלק לג סימן נב]] *ברכות על מעשר בהמה [[חבל נחלתו לג נג|חלק לג סימן נג]] *ברכה בנתינת מחצית השקל [[חבל נחלתו לג נד|חלק לג סימן נד]] *קרבן הפסח [[חבל נחלתו לג נה|חלק לג סימן נה]] ===דיני טהרות=== *הנחת תפילין טמאות [[חבל נחלתו כז נד|חלק כז סימן נד]] *בירורים בהלכות שכנים בנגעי בתים [[חבל נחלתו לא נד|חלק לא סימן נד]] *טומאת משקין ופירושי רש"י עה"ת ובש"ס [[חבל נחלתו כח ס|חלק כח סימן ס]] ===דיני מלחמה=== *הריגת גוי שרודף אחר ישראל להורגו [[חבל נחלתו יז מח|חלק יז סימן מח]] *כהן משוח מלחמה [[חבל נחלתו טו סט|חלק טו סימן סט]] *אכילת איסורים וגיעולי נכרים במלחמות ישראל [[חבל נחלתו טו ע|חלק טו סימן ע]] *נוהל חניבעל [[חבל נחלתו טז נד|חלק טז סימן נד]] *מפקד נכרי בצה"ל [[חבל נחלתו טז נו|חלק טז סימן נו]] *קוים מנחים לניהול סיכונים לאומיים [[חבל נחלתו כג נ|חלק כג סימן נ]] *לימוד תורה לאומי בשעת מלחמה [[חבל נחלתו כט נב|חלק כט סימן נב]] *נטע כרם ולא חללו כמה זמן פטור מעורכי מלחמה [[חבל נחלתו ל נא|חלק ל סימן נא]] *ארון שיוצא למלחמות [[חבל נחלתו כט נג|חלק כט סימן נג]] ===כללי מצוות=== *חזרת חיוב דאורייתא במצוות רבות [[חבל נחלתו כה נה|חלק כה סימן נה]] *רדיפה אחר מצוות [[חבל נחלתו יא א|חלק יא סימן א]] *חביבה מצוה בשעתה [[חבל נחלתו ט ט|חלק ט סימן ט]] *נטילת שכר על קיום מצוות [[חבל נחלתו ב נד|חלק ב סימן נד]] *קיום מצוות על תנאי [[חבל נחלתו יא טז|חלק יא סימן טז]] *תנאי במצוה שאפשר לקיימה ע"י שליח [[חבל נחלתו יא ב|חלק יא סימן ב]] *עבירה שנעשתה לצורך מצוה האם צריכה כפרה [[חבל נחלתו יא ג|חלק יא סימן ג]] *מצוה הבאה בעבירה [[חבל נחלתו ה א|חלק ה סימן א]] *יציאה ידי חובה בהד וע"י מראה (ראי) [[חבל נחלתו כז סב|חלק כז סימן סב]] *עוסק במצוה ומקבל שכר ממוני – האם פטור מן המצוה [[חבל נחלתו יג ב|חלק יג סימן ב]] *עוסק במצוה פטור מן המצוה [[חבל נחלתו ה ב|חלק ה סימן ב]] *אכילה קודם קיום מצוה שמבטלה באונס [[חבל נחלתו ד ב|חלק ד סימן ב]] *עוסק במצות ישוב א"י האם פטור מן המצוה [[חבל נחלתו יג א|חלק יג סימן א]] *קיום מצוות במקומות המטונפים [[חבל נחלתו כט נה|חלק כט סימן נה]] *כוונה במצוות שבין אדם לחבירו [[חבל נחלתו יג ג|חלק יג סימן ג]] *גזל מצוה [[חבל נחלתו יד א|חלק יד סימן א]] *סעודת מצוה [[חבל נחלתו כג נד|חלק כג סימן נד]] *ניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה [[חבל נחלתו יד ב|חלק יד סימן ב]] *עיסוק בדבר הרשות לפני זמן המצוה אשר מפקיע את קיום המצוה [[חבל נחלתו טו א|חלק טו סימן א]] *ברוב עם הדרת מלך [[חבל נחלתו כג נא|חלק כג סימן נא]] *דרכיה דרכי נועם [[חבל נחלתו כג נב|חלק כג סימן נב]] *דרכיה דרכי נועם [[חבל נחלתו כו נט|חלק כו סימן נט]] *בשלו יכול לקדש את השם ולא בשל חבירו [[חבל נחלתו כג נג|חלק כג סימן נג]] *עמידה במצוות וברכות [[חבל נחלתו טז ב|חלק טז סימן ב]] *משקל התמהת בני אדם [[חבל נחלתו יט א|חלק יט סימן א]] *הרהור בברכות ותפילות [[חבל נחלתו יט ג|חלק יט סימן ג]] *מלקות על לאו הניתק לעשה [[חבל נחלתו כ א|חלק כ סימן א]] *הטיית לימוד התורה לשם רווח ממוני [[חבל נחלתו כח נד|חלק כח סימן נד]] *מצוות דרבנן שצריך למכור כסותו כדי לקיימן [[חבל נחלתו כח נז|חלק כח סימן נז]] *גדרי שינוי מפני השלום [[חבל נחלתו ל נג|חלק ל סימן נג]] *אין מעבירין על המצוות [[חבל נחלתו ל נד|חלק ל סימן נד]] *מצוות הבת על האב [[חבל נחלתו ל נה|חלק ל סימן נה]] *על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות [[חבל נחלתו לג נט|חלק לג סימן נט]] ===מקרא מדרש מסורה=== *פרשיות באמצע פסוק [[חבל נחלתו כח סא|חלק כח סימן סא]] *החילוקים בין התלמוד המדרשים והמסורה בנוסח כתיבת המקרא [[חבל נחלתו לא נז|חלק לא סימן נז]] *מקראות שאין להם הכרע [[חבל נחלתו לא נח|חלק לא סימן נח]] *סימן יתק"ק [[חבל נחלתו ל נז|חלק ל סימן נז]] *בין ארמית ארץ ישראלית לארמית בבלית [[חבל נחלתו לא נט|חלק לא סימן נט]] *חלוקת משמרות כהונה בין משפחות הכהונה [[חבל נחלתו ל נו|חלק ל סימן נו]] *לכו חזו מפעלות [[חבל נחלתו לג סב|חלק לג סימן סב]] *חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות [[חבל נחלתו לג סג|חלק לג סימן סג]] ===עניינים כלליים=== *תפקידי בית הדין הגדול והרוב הנצרך בו [[חבל נחלתו כז נה|חלק כז סימן נה]] *בית דין של שלשה [[חבל נחלתו כז נו|חלק כז סימן נו]] *כריתת ברית עם נכרים [[חבל נחלתו כו סא|חלק כו סימן סא]] *טיול כהן לאילת ולחרמון [[חבל נחלתו כז סא|חלק כז סימן סא]] *קללות, עונשן, וקללת המת [[חבל נחלתו טו נב|חלק טו סימן נב]] *אברים מלאכותיים [[חבל נחלתו כז נז|חלק כז סימן נז]] *עשיית איסורים לשם הגנת המדינה [[חבל נחלתו כז נח|חלק כז סימן נח]] *פרנס שסרח [[חבל נחלתו כז נט|חלק כז סימן נט]] *גירוש חוטא מארץ ישראל [[חבל נחלתו כז ס|חלק כז סימן ס]] *האם לקבל למוסד של חרשים ילד שכנראה לא ישמור מצוות [[חבל נחלתו לב מט|חלק לב סימן מט]] *ערל במצוות התורה [[חבל נחלתו טז לה|חלק טז סימן לה]] *גר במועצה ובעיריה [[חבל נחלתו כד נא|חלק כד סימן נא]] *הרצחת וגם ירשת [[חבל נחלתו כד מו|חלק כד סימן מו]] *גדרים במצות תוכחה [[חבל נחלתו א ה|חלק א סימן ה]] *מחילת דברים עבור בקשה שאינה מפורטת [[חבל נחלתו לא נו|חלק לא סימן נו]] *מסרן הכתוב לחכמים [[חבל נחלתו א ח|חלק א סימן ח]] *נטילת שכר על מצוות לאחרים [[חבל נחלתו כ לב|חלק כ סימן לב]] *מה עדיף לקנות בית או שדה [[חבל נחלתו לא נה|חלק לא סימן נה]] *דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין [[חבל נחלתו כ סו|חלק כ סימן סו]] *אל יפתח אדם פיו לשטן [[חבל נחלתו יב ד|חלק יב סימן ד]] *ברכה ללא שם ומלכות [[חבל נחלתו טז א|חלק טז סימן א]] *אמירת פיטום הקטורת לעצירת המגיפה [[חבל נחלתו כג נה|חלק כג סימן נה]] *ימי המילואים, היום השמיני והקרבת הנשיאים [[חבל נחלתו יט נ|חלק יט סימן נ]] *ברכות על המן שירד במדבר [[חבל נחלתו יט נא|חלק יט סימן נא]] *ספר הברית כמקור להלכה [[חבל נחלתו יט נב|חלק יט סימן נב]] *אמצעים דידקטיים ששוקעו בליל הסדר [[חבל נחלתו כ סז|חלק כ סימן סז]] *קונטרס י"ג מידות רחמים [[חבל נחלתו כב נ|חלק כב נ]] *מעבר מעדה לעדה בישראל [[חבל נחלתו כו ס|חלק כו סימן ס]] *חיובי ישראל במצוות מיציאת מצרים ועד מות משה רבינו [[חבל נחלתו כח נט|חלק כח סימן נט]] *תלמיד שאינו הגון [[חבל נחלתו כט נד|חלק כט סימן נד]] *האם מותר וראוי להתפלל לרפואת גוי [[חבל נחלתו כט נו|חלק כט סימן נו]] *יחס נכון לגופות מחבלים [[חבל נחלתו כט נז|חלק כט סימן נז]] *ערי מקלט וערי לויים בחלוקת הארץ בספר יחזקאל [[חבל נחלתו כט נח|חלק כט סימן נח]] *הבעלות על קרקעות בערי לויים ובערי מקלט [[חבל נחלתו ל נב|חלק ל סימן נב]] *לימוד חכמה ומיתולוגיה יוונית [[חבל נחלתו כט נט|חלק כט סימן נט]] *פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה [[חבל נחלתו לג נו|חלק לג סימן נו]] *דין סוריא בזמן הזה [[חבל נחלתו לג נז|חלק לג סימן נז]] *והייתם נקיים מה' ומישראל [[חבל נחלתו לג נח|חלק לג סימן נח]] *התיחסות לעבירות הציבור והיחידים [[חבל נחלתו לג ס|חלק לג סימן ס]] *להזהיר גדולים על הקטנים [[חבל נחלתו לג סא|חלק לג סימן סא]] ==פירורים משולחן גבוה== *ילדים ואנשים מיוחדים [[חבל נחלתו כו סא|חלק כו סימן סא]] *אשת אליהו [[חבל נחלתו כב מח|חלק כב סימן מח]] *כגון אני וחברי [[חבל נחלתו כב מט|חלק כב סימן מט]] *תבעל להגמון ומעשה יהודית ביון או באדום [[חבל נחלתו כג נו|חלק כג סימן נו]] *על מי חובת סעודת מצוה [[חבל נחלתו כח נח|חלק כח סימן נח]] *אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט [[חבל נחלתו ל נח|חלק ל סימן נח]] *הקשרים בין ברית מילה ופסח [[חבל נחלתו ל נט|חלק ל סימן נט]] *כמה היו במשפחה ביוצאי מצרים [[חבל נחלתו לב נב|חלק לב סימן נב]] *רב של פורים בישיבת וולוז'ין [[חבל נחלתו לב נג|חלק לב סימן נג]] ==שערי זכרון== *שער זכרון לזכר אבי חיים מנחם הלוי אפשטיין [[חבל נחלתו יד זיכרון]] *שער זכרון לרב זאב נוימן זצ"ל [[חבל נחלתו כט שער זיכרון]] *שער זכרון לזכר אמי יהודית אפשטיין [[חבל נחלתו ל ס]] *ספר יהושע מבואות וסיכומים [[חבל נחלתו ל סא]] *אזכרת שנה לרב זאב נוימן זצ"ל [[חבל נחלתו לב נג|חלק לב]] [[קטגוריה:מפתחות]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|*]] it829373w3mom6j1m8g4kemgobk2cbi 0 246797 3017744 3000642 2026-05-27T18:13:37Z מו יו הו 37729 תבנית 3017744 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==נוסח אשכנז== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |אשכנזים={{הור|סימן: '''א"ב'''}} <includeonly>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ </includeonly>{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה {{נוא|אֲמָנָה}} אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}} {{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עוֹצְרִים בְּשַׁוְּעָם{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לְעַתֵּר|מערבי=לַעֲתֹר}} וּלְרַצּוֹתֶךָ{{ש}} {{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}} {{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מֶנּוּ|מערבי=מִמֶּנּוּ}} בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}} {{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}} {{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|קָ}}מֵי בַפֶּרֶץ|מערבי={{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ}} אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּעֶתֶר|מערבי=אָפָסוּ}}{{ש}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|שֻׁ}}טַּטְנוּ|מערבי={{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ}} בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}} שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פָּנִים|מערבי=פָּנֵינוּ}} / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.}}<noinclude> ==נוסח עדות המזרח== </noinclude>{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}| |מזרח={{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}} {{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}} {{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}} {{סי|מְ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}} {{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}} {{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}} {{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפֵסוּ{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}} שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.}}<noinclude> [{{הור|בסליחות אומרים:}} סְלִיחָתֵנוּ.] ==ראו גם== *[[אנשי אמונה עברו]] *[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה}} [[קטגוריה:שירים מהסליחות]] [[קטגוריה:הפיוט הקדום]] [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] <noinclude/> g2nfydoj20ulppw9wv6hwp9miwd84h9 116 256501 3017904 2969659 2026-05-27T20:46:46Z Fuzzy 29 תיקון מס' 6 3017904 wikitext text/x-wiki <שם> חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 <מאגר 2000641 תיקון 2203845 תקן 113653 קוד a163Y00000DuCCnQAN> <מקור> ((ס"ח תשס"ח, 38|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת"ט|2122)); ((תשע"א, 993|תיקון|18:301134)); ((תשע"ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|19:301623)); ((תשע"ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|20:382347)), ((1201|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ט, 187|תיקון מס' 5|20:528384)); ((תשפ"ו, 593|תיקון מס' 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|25:13108831)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : בחוק זה - :- "זכות יוצרים" - כמשמעותה [[בסעיף 11]]; :- "זכות מוסרית" - כמשמעותה [[בסעיף 46]]; :- "טביעה", לעניין צלילים - שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; :- "יצירה אדריכלית" - בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; :- "יצירה אמנותית" - לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); :- "יצירה דרמטית" - לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; :- "יצירה משותפת" - יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; :- "יצירה ספרותית" - לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; :- "יצירת פיסול" - לרבות תבנית או מודל של פסל; :- "יצירת צילום" - לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; :- "יצירה קולנועית" - לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; :- "לקט" - לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; :- "מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט - מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; :- "עותק מפר" - עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: :: (1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; :: (2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; :- "פרסום", של יצירה - הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; :- "רשת תקשורת אלקטרונית" - רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "תוכנת מחשב" - תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; :- "תקליט" - טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; :- "השר" - שר המשפטים. @ 2. מקום הפרסום לראשונה : בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: : (1) יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית; : (2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. == פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים == @ 3. ייחוד הוראות החוק : לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. @ 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים : (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: :: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; :: (2) תקליט; :: ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים [[בסעיף 8]] או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. @ 5. היקף זכות היוצרים ביצירה : זכות יוצרים ביצירה כאמור [[בסעיף 4]] לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: : (1) רעיון; : (2) תהליך ושיטת ביצוע; : (3) מושג מתמטי; : (4) עובדה או נתון; : (5) חדשות היום. @ 6. פרסומים רשמיים : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. @ 7. מדגמים ועיצובים (תיקון: תשע"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]] או בעיצוב כהגדרתו [[בחוק העיצובים, התשע"ז-2017]], אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. @ 8. זיקה לישראל : (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל; :: (2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים - :: (1) ביצירה קולנועית - גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; :: (2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר - גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. : (ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד - מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור [[בסעיף 11(1), (5) ו-(7)]], תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. @ 9. זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית : נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור [[בסעיף 4(א)]], שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים [[שבסעיף 8]], אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. : ((פורסם [[צו זכות-יוצרים (אמנת ברן), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), תשט"ו-1955]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל"ח-1978]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999]].)) : ((פורסם [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002]].)) @ 10. שמירה על הדדיות : מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. == פרק ג': מהות זכות היוצרים == @ 11. זכות יוצרים מהי (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: : (1) העתקה כאמור [[בסעיף 12]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (2) פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה; : (3) ביצוע פומבי כאמור [[בסעיף 13]] - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; : (4) שידור כאמור [[בסעיף 14]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 15]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור [[בסעיף 16]], ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; : (7) השכרה כאמור [[בסעיף 17]] - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. @ 12. העתקה : העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות - : (1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; : (2) עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית; : (3) עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית; : (4) העתקה ארעית של היצירה. @ 13. ביצוע פומבי (תיקון: תשפ"ו) : ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר, (((החל מיום 20.5.2027):)) למעט השמעה או הצגה בציבור של יצירה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין זה - :- "בעל עסק זעיר" - בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" [[בחוק מס ערך מוסף]], למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של יצירות; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]. @ 14. שידור : שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. @ 15. העמדה לרשות הציבור : העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. @ 16. עשיית יצירה נגזרת : עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. @ 17. השכרה : (א) השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. == פרק ד': שימושים מותרים == @ 18. שימושים מותרים : על אף הוראות [[סעיף 11]], עשיית הפעולות המפורטות [[בסעיפים 19 עד 30]] מותרת בתנאים המפורטים [[19|באותם סעיפים]] ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות [[בסעיף 32]] - בתמורה ובהתאם להוראות [[אותו סעיף]]. @ 19. שימוש הוגן : (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. : (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: :: (1) מטרת השימוש ואופיו; :: (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; :: (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; :: (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. : (ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. @ 20. שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים : שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. @ 21. העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור : (א) העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי [[חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000]]. @ 22. שימוש אגבי ביצירה : שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. @ 23. שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי : שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. @ 24. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה : (א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. : (ב) העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. : (ג) העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: :: (1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; :: (2) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; :: (3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: :: (1) המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); :: (2) המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. : (ה) בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב - עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. @ 25. הקלטה לצורכי שידור : (א) הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. : (ב) מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת - :: (1) למטרות ארכיון; :: (2) לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה - כל עוד הוא רשאי לעשות כן. @ 26. העתקה זמנית : העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. @ 27. יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר : עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. @ 27א. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר (תיקון: תשע"ט) : (א) שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; :: (3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. : (ב) היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: :: (1) המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; :: (2) המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. : (ג) שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. : (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]]. @ 28. שיקום והקמה מחדש של בניינים : שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: : (1) היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; : (2) השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. @ 28א. התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" ו"הנציב" - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות]]; ::- "ארגון" - כל אחד מאלה: ::: (1) מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; ::: (2) משרד ממשרדי הממשלה; ::: (3) מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]], (((החל מיום 20.5.2027):)) או מסגרת חינוך הקבועה בתוספת לפי [[אותו סעיף]]; ::- "חוק שוויון זכויות" - [[=חוק שוויון זכויות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "יצירה מותאמת" - יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; : (ב) עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: :: (1) עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: ::: (א) ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה - עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; ::: (ב) אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; ::: (ג) מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); :: (2) לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; :: (3) השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; :: (4) לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. : (ג) העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: :: (1) אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; :: (2) אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, "ארגון חוץ" - גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. : (ד) יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. : (ה) הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). @ 28ב. שימוש מותר בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור - מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. @ 29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך (תיקון: תשפ"ו) : ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש"ע-2010]].)) @ 29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך ובמסגרות חינוך (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ביצוע פומבי של יצירה מותר בכל אחד מאלה: :: (1) במהלך הפעילות החינוכית, לרבות פעילות חינוך בלתי פורמלי, של מוסד חינוך מסוג שקבע השר (בחוק זה - מוסד חינוך) או של מסגרת חינוכית-חברתית לילדים ולנוער מסוג המנוי [[בתוספת]] (בחוק זה - מסגרת חינוך), בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך או מחוץ להם, לפי העניין, אם הביצוע הפומבי נעשה על ידי העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או על ידי התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין; :: (2) הביצוע הפומבי נעשה על ידי אדם שאינו מנוי בפסקה (1), ומתקיים בביצוע כאמור אחד מאלה: ::: (א) הוא נעשה בתוך מוסד חינוך או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לצורכי חינוך, לרבות חינוך בלתי פורמלי, בשעות הפעילות של מוסד החינוך או מסגרת החינוך, לפי העניין; ואולם, הצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה מותרת לפי סעיף קטן זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; ::: (ב) הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לפי העניין, בתנאים ובנסיבות שקבע השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שהצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע, בין השאר, סוגי יצירות שביצוע פומבי שלהן יהיה מותר; קבע השר תקנות לפי פסקת משנה זו, יקבע, בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי בעלי זכות יוצרים על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכות כאמור, שישולם מאוצר המדינה. : (ב) ביצוע פומבי כאמור בסעיף קטן (א) מותר, ובלבד שהוא נעשה לפני ציבור הכולל את העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין, קרוביהם של התלמידים או של המשתתפים כאמור, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילות מוסד החינוך או מסגרת החינוך, והם בלבד. : (ג) הצגת יצירה קולנועית כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוך או מסגרת חינוך. : (ד) השר, בהסכמת שר החינוך, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]]. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש"ע-2010]].)) @ 30. שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים : (א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: :: (1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; :: (2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; :: (3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. :: ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס"ט-2008]].)) : (ב) העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. : (ג) העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. @ 31. תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים (תיקון: תשפ"ו) : השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות [[סעיפים 29]] [[ו-30]], דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, (((החל מיום 20.5.2027: מסגרות חינוך),)) ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. @ 32. ייצור תקליטים תמורת תמלוגים : (א) על אף הוראות [[סעיף 11]], העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: :: (1) היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה - התקליט הקודם); :: (2) היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; :: (3) עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; :: (4) עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה - כפי שקבע בית המשפט; :: (5) ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); :: (2) שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). : (ג) בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" - לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. == פרק ה': בעלות בזכות יוצרים == @ 33. הבעלים הראשון של זכות היוצרים : בכפוף להוראות [[פרק זה]] - : (1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; : (2) המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. @ 34. יצירה שנוצרה בידי עובד : מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 35. יצירה מוזמנת : (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. : (ב) ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 36. בעלות המדינה ביצירה : המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" - לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. @ 37. העברת זכות יוצרים והענקת רישיון : (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. : (ב) העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. : (ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. : (ד) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. == פרק ו': תקופת זכות יוצרים == @ 38. תקופת זכות יוצרים : זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות [[פרק זה]]. @ 39. תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת : זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. @ 40. תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם : לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 38]] [[או 39]], לפי העניין. @ 41. תקופת זכות יוצרים בתקליט (תיקון: תשע"ז, תשפ"ו) : (א) זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). :: ((לפי [[20:382347|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]], זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.)) : (ב) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה - תקופת ההגנה הראשונה). : (ג) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. : (ד) לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]] (להלן - חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: :: (1) פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]] הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: ::: (א) לשעתק את אותו ביצוע כאמור [[בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; ::: (ב) לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) כל אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; :::: (2) כל שימוש המותר לפי כל דין; :: (2) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. :: (((החל מיום 20.5.2027):)) לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי [[סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]] (להלן - חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: :: (1) פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי [[סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]] הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: ::: (א) לשעתק את אותו ביצוע כאמור [[בסעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; ::: (ב) לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) כל אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 4ו לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; :::: (2) כל שימוש המותר לפי כל דין; :: (2) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. : (ה) הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד-פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. : (ו) כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ז) בסעיף זה - ::- "כמות מספקת" - כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; ::- "מבצע" ו"ביצוע" - כהגדרתם [[בחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]. @ 41א. תקופת זכות יוצרים בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. @ 42. תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה : זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות [[פרק ה']], תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. @ 43. סיום תקופת זכות יוצרים : תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 44. תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא : (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: :: (1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור [[בסעיף 2]], שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור [[בסעיף 8(א)(1)]]; :: (2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]], אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. : (ב) בסעיף זה - ::- "ארץ המוצא", של יצירה - ::: (1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת - המדינה החברה; ::: (2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים - המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; ::: (3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה - המדינה החברה; ::: (4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה - המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם - :::: (א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; :::: (ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; ::- "יצירה" - יצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]]; ::- "מדינה חברה" - מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות [[סעיף 9]]. == פרק ז': זכות מוסרית == @ 45. הזכות המוסרית - זכות אישית (תיקון: תשע"ז-2) : (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור [[בסעיף 46(1)]]. : (ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. @ 46. זכות מוסרית מהי : זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר - : (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; : (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. == פרק ח': הפרה ותרופות == @ 47. הפרת זכות יוצרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות [[פרק ד']]. : (ב) בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. @ 48. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: :: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; :: (2) החזקה למטרה עסקית; :: (3) הפצה בהיקף מסחרי; :: (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית; :: (5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]], ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. @ 48א. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור (תיקון: תשע"ט) : הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 15]], בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]] (בסעיף זה - העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. @ 49. ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי : המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. @ 50. הפרת זכות מוסרית (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 46(1)]], עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(1)]], אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי [[סעיף 27א(ד)]] לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; :: (3) היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]] אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן - גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]]. : (ג) לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: :: (1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; :: (2) אופי הפעולה ומטרתה; :: (3) יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; :: (4) המקובל בענף; :: (5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. @ 51. הפרה עקיפה של זכות מוסרית : העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]], למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: : (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; : (2) החזקה למטרה עסקית; : (3) הפצה בהיקף מסחרי; : (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית. @ 52. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית - עוולה אזרחית : הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. @ 53. צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים : בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. @ 53א. צו הגבלת גישה למקור תוכן (תיקון: תשע"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "מקור תוכן" - אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; ::- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; ::- "ספק גישה" - מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו [[בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; ::- "ספק שירותי אחסון" - מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; ::- "רישיון ייחודי" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]]. : (ב) בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה - המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה - צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: :: (1) שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 11(2), (4) או (5)]], באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיף 47]]; :: (2) פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיפים 48]] [[או 48א]]. : (ג) בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: :: (1) פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; :: (2) הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; :: (3) התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. : (ד) במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: :: (1) ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; :: (2) חומרת ההפרה הנטענת; :: (3) חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; :: (4) יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; :: (5) מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; :: (6) מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. : (ה) לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]]. : (ו)(1) המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה - בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. :: (2) אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל - יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. :: (3) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. : (ז) הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. : (ח) מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. : (ט) ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה - :: (1) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; :: (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. @ 54. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים : (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]] - גם בעל הרישיון. : (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. @ 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית : תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו - קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח. @ 56. פיצויים בלא הוכחת נזק : (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. : (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: :: (1) היקף ההפרה; :: (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; :: (3) חומרת ההפרה; :: (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; :: (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; :: (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; :: (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; :: (8) תום לבו של הנתבע. : (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). @ 56א. סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק (תיקון: תשע"ט, תשפ"ו) : (א) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; :: (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; :: (3) התקיים אחד מאלה: ::: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; ::: (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], חברה לתועלת הציבור כמשמעותה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], הקדש כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], ואגודה עותמנית כמשמעותה [[בחוק העותומני על האגודות]], ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" - סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש - סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. : (ג) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: :: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]] (((החל מיום 20.5.2027):)) או מסגרות חינוך הקבועות [[בתוספת]] לפי [[אותו סעיף]]; :: (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 30(א) או (ג)]]; :: (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; :: (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. @ 57. דין וחשבון : בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. @ 58. מפר תמים : הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. @ 59. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר : הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. @ 60. טיפול בעותקים מפרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על - :: (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; :: (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. : (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ואולם אם הוראות [[הסעיף האמור]] חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. == פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית (תיקון: תשע"ט) == @ 60א. הגדרות - [[פרק ח'1]] (תיקון: תשע"ט) : [[בפרק זה]] - :- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; :- "מחשב" - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :- "פרטי מידע" - לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. @ 60ב. בקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ([[בפרק זה]] - עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ([[בפרק זה]] - המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ([[בפרק זה]] - בקשה לחשיפת זהות). @ 60ג. הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ([[בפרק זה]] - המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה - משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. : (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ([[בפרק זה]] - מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. @ 60ד. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]], כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: :: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; :: (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; :: (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; :: (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; :: (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. : (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. : (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. @ 60ה. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור [[בסעיף 60ד(א)]], או שעושה הפעולה לא הודיע לפי [[סעיף 60ד(ג)]] על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. : (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. @ 60ו. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש (תיקון: תשע"ט) : סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]] (בסעיף זה - פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: : (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור [[בסעיף 60ג]]; : (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיף 60ה(ב)]]; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה. @ 60ז. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת (תיקון: תשע"ט) : מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. @ 60ח. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש"ף-2019]].)) == פרק ט': עונשין == @ 61. עבירות (תיקון: תשע"ט) : (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. : (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. : (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). : (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור [[בסעיף 11(4)]]. : (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]]. @ 62. עונשין (תיקון: תשע"ט) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; :: (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; :: (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (4) משדר יצירה כאמור [[בסעיף 61(ז)]]; :: (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 61(ח)]]. : (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. @ 63. אחריות נושא משרה בתאגיד : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 61]] (בסעיף זה - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. == פרק י': הוראות שונות == @ 64. חזקות (תיקון: תשע"א) : החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: : (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; : (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; : (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; : (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. @ 65. עיכוב בידי המכס : (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי [[פקודת המכס]]. : (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: :: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; :: (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. : (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: :: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; :: (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; :: (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. : (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי [[פקודת המכס]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]]. @ 66. תחולה על המדינה : חוק זה יחול גם על המדינה. @ 67. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע"ט, תשפ"ו) : (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) תקנות לפי [[סעיפים 17]], [[29]], [[30(א) ו-(ב)]] [[31]] [[ו-56א(ג)]] יותקנו בהסכמת אלה: :: (1) לעניין מוסדות חינוך (((החל מיום 20.5.2027: או מסגרות חינוך))) - שר החינוך; :: (2) לעניין ספריות - השר הממונה על [[חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975]], ושר החינוך; :: (3) לעניין ארכיונים - השר הממונה על [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :: (4) לעניין מוזאונים - השר הממונה על [[חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983]]. : (ג) תקנות וצווים לפי [[סעיפים 7]], [[9]], [[17]], [[19]], [[30(ג)]], [[31]] [[ו-56(ד)]], יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. == פרק י"א: תיקונים עקיפים == @ 68. ביטול [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)]] : [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924]] - בטל, [[חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911]], לא יחול עוד בישראל. @ 69. : ((הנוסח שולב [[בפקודת זכות יוצרים]].)) @ 70. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]].)) @ 71. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המכס]].)) @ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]].)) @ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]].)) @ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]].)) @ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003]].)) == פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר == @ 77. תחילה : תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). @ 78. תחולה והוראות מעבר : (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). : (ב) זכות יוצרים לפי הוראות [[פרק ב' לחוק זה]] לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה - הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים [[בסעיף 8]], או מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות [[פרק ח']] לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו [[בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים]] כנוסחו ערב יום התחילה. : (ה) הוראות [[סעיפים 33 עד 36]] לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ו) הוראות [[סעיף 37]] לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ז) הוראות [[סעיף 54]] לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור [[בסעיף 11(7)]], ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). : (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי [[סעיף 21 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911]], שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול [[ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1]], ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי [[סעיף 19 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911]]. == תוספת (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[סעיף 29]]))) ==== === מסגרות חינוך === : (((החל מיום 20.5.2027):)) @ 1. : מועדונית שמנהלת רשות מקומית, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי או משרד החינוך משתתף בתקציבה; @ 2. : צהרון כהגדרתו [[בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017]]; @ 3. : קייטנה ציבורית כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע"ז-2017]]; @ 4. : גוף הנתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחנים לתמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם [[לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט' בכסלו התשס"ח (19 בנובמבר 2007). <חתימות> * אהוד אולמרט ראש הממשלה * דניאל פרידמן שר המשפטים * שמעון פרס נשיא המדינה * דליה איציק יושבת ראש הכנסת qmjzbpciy8jvrpa0fuyr5xaswa6e3zz 3017921 3017904 2026-05-27T21:24:44Z Fuzzy 29 3017921 wikitext text/x-wiki <שם> חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 <מאגר 2000641 תיקון 2203845 תקן 113653 קוד a163Y00000DuCCnQAN> <מקור> ((ס"ח תשס"ח, 38|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת"ט|2122)); ((תשע"א, 993|תיקון|18:301134)); ((תשע"ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|19:301623)); ((תשע"ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|20:382347)), ((1201|חוק העיצובים|20:390481)); ((תשע"ט, 187|תיקון מס' 5|20:528384)); ((תשפ"ו, 593|תיקון מס' 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|25:13108831)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : בחוק זה - :- "זכות יוצרים" - כמשמעותה [[בסעיף 11]]; :- "זכות מוסרית" - כמשמעותה [[בסעיף 46]]; :- "טביעה", לעניין צלילים - שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; :- "יצירה אדריכלית" - בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; :- "יצירה אמנותית" - לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); :- "יצירה דרמטית" - לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; :- "יצירה משותפת" - יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; :- "יצירה ספרותית" - לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; :- "יצירת פיסול" - לרבות תבנית או מודל של פסל; :- "יצירת צילום" - לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; :- "יצירה קולנועית" - לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; :- "לקט" - לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; :- "מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט - מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; :- "עותק מפר" - עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: :: (1) עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; :: (2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור [[בסעיף 11(1)]]; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; :- "פרסום", של יצירה - הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; :- "רשת תקשורת אלקטרונית" - רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "תוכנת מחשב" - תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; :- "תקליט" - טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; :- "השר" - שר המשפטים. @ 2. מקום הפרסום לראשונה : בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: : (1) יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית; : (2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. == פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים == @ 3. ייחוד הוראות החוק : לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. @ 4. היצירות שבהן יש זכות יוצרים : (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: :: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; :: (2) תקליט; :: ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים [[בסעיף 8]] או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. @ 5. היקף זכות היוצרים ביצירה : זכות יוצרים ביצירה כאמור [[בסעיף 4]] לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: : (1) רעיון; : (2) תהליך ושיטת ביצוע; : (3) מושג מתמטי; : (4) עובדה או נתון; : (5) חדשות היום. @ 6. פרסומים רשמיים : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. @ 7. מדגמים ועיצובים (תיקון: תשע"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 4]], לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]] או בעיצוב כהגדרתו [[בחוק העיצובים, התשע"ז-2017]], אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. @ 8. זיקה לישראל : (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]], בהתקיים אחד מאלה: :: (1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל; :: (2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים - :: (1) ביצירה קולנועית - גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; :: (2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר - גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. : (ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד - מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור [[בסעיף 11(1), (5) ו-(7)]], תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. @ 9. זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית : נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור [[בסעיף 4(א)]], שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים [[שבסעיף 8]], אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. : ((פורסם [[צו זכות-יוצרים (אמנת ברן), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי"ג-1953]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), תשט"ו-1955]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל"ח-1978]].)) : ((פורסם [[צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999]].)) : ((פורסם [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002]].)) @ 10. שמירה על הדדיות : מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. == פרק ג': מהות זכות היוצרים == @ 11. זכות יוצרים מהי (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: : (1) העתקה כאמור [[בסעיף 12]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (2) פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה; : (3) ביצוע פומבי כאמור [[בסעיף 13]] - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; : (4) שידור כאמור [[בסעיף 14]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 15]] - לגבי כל סוגי היצירות; : (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור [[בסעיף 16]], ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; : (7) השכרה כאמור [[בסעיף 17]] - לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. @ 12. העתקה : העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות - : (1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; : (2) עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית; : (3) עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית; : (4) העתקה ארעית של היצירה. @ 13. ביצוע פומבי (תיקון: תשפ"ו) : ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר, (((החל מיום 20.5.2027):)) למעט השמעה או הצגה בציבור של יצירה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין זה - :- "בעל עסק זעיר" - בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" [[בחוק מס ערך מוסף]], למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של יצירות; :- "חוק מס ערך מוסף" - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]. @ 14. שידור : שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. @ 15. העמדה לרשות הציבור : העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. @ 16. עשיית יצירה נגזרת : עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. @ 17. השכרה : (א) השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. : (ב) לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. == פרק ד': שימושים מותרים == @ 18. שימושים מותרים : על אף הוראות [[סעיף 11]], עשיית הפעולות המפורטות [[בסעיפים 19 עד 30]] מותרת בתנאים המפורטים [[19|באותם סעיפים]] ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות [[בסעיף 32]] - בתמורה ובהתאם להוראות [[אותו סעיף]]. @ 19. שימוש הוגן : (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. : (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: :: (1) מטרת השימוש ואופיו; :: (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; :: (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; :: (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. : (ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. @ 20. שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים : שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. @ 21. העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור : (א) העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי [[חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000]]. @ 22. שימוש אגבי ביצירה : שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. @ 23. שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי : שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. @ 24. העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה : (א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. : (ב) העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. : (ג) העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: :: (1) שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; :: (2) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; :: (3) השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: :: (1) המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); :: (2) המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. : (ה) בסעיף זה, "עותק מורשה", של תוכנת המחשב - עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. @ 25. הקלטה לצורכי שידור : (א) הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. : (ב) מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת - :: (1) למטרות ארכיון; :: (2) לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה - כל עוד הוא רשאי לעשות כן. @ 26. העתקה זמנית : העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. @ 27. יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר : עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. @ 27א. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר (תיקון: תשע"ט) : (א) שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; :: (3) המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. : (ב) היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: :: (1) המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; :: (2) המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. : (ג) שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. : (ד) השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978]]. @ 28. שיקום והקמה מחדש של בניינים : שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: : (1) היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; : (2) השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. @ 28א. התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" ו"הנציב" - כהגדרתם [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות]]; ::- "ארגון" - כל אחד מאלה: ::: (1) מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; ::: (2) משרד ממשרדי הממשלה; ::: (3) מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]], (((החל מיום 20.5.2027):)) או מסגרת חינוך הקבועה [[בתוספת]] לפי [[אותו סעיף]]; ::- "חוק שוויון זכויות" - [[=חוק שוויון זכויות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "יצירה מותאמת" - יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; : (ב) עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: :: (1) עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: ::: (א) ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה - עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; ::: (ב) אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; ::: (ג) מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); :: (2) לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; :: (3) השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; :: (4) לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. : (ג) העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: :: (1) אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; :: (2) אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, "ארגון חוץ" - גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. : (ד) יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. : (ה) הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). @ 28ב. שימוש מותר בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור - מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. @ 29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך (תיקון: תשפ"ו) : ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש"ע-2010]].)) @ 29. ביצוע פומבי במוסדות חינוך ובמסגרות חינוך (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ביצוע פומבי של יצירה מותר בכל אחד מאלה: :: (1) במהלך הפעילות החינוכית, לרבות פעילות חינוך בלתי פורמלי, של מוסד חינוך מסוג שקבע השר (בחוק זה - מוסד חינוך) או של מסגרת חינוכית-חברתית לילדים ולנוער מסוג המנוי [[בתוספת]] (בחוק זה - מסגרת חינוך), בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך או מחוץ להם, לפי העניין, אם הביצוע הפומבי נעשה על ידי העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או על ידי התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין; :: (2) הביצוע הפומבי נעשה על ידי אדם שאינו מנוי בפסקה (1), ומתקיים בביצוע כאמור אחד מאלה: ::: (א) הוא נעשה בתוך מוסד חינוך או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לצורכי חינוך, לרבות חינוך בלתי פורמלי, בשעות הפעילות של מוסד החינוך או מסגרת החינוך, לפי העניין; ואולם, הצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה מותרת לפי סעיף קטן זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; ::: (ב) הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לפי העניין, בתנאים ובנסיבות שקבע השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שהצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע, בין השאר, סוגי יצירות שביצוע פומבי שלהן יהיה מותר; קבע השר תקנות לפי פסקת משנה זו, יקבע, בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי בעלי זכות יוצרים על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכות כאמור, שישולם מאוצר המדינה. :: ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש"ע-2010]].)) : (ב) ביצוע פומבי כאמור בסעיף קטן (א) מותר, ובלבד שהוא נעשה לפני ציבור הכולל את העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין, קרוביהם של התלמידים או של המשתתפים כאמור, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילות מוסד החינוך או מסגרת החינוך, והם בלבד. : (ג) הצגת יצירה קולנועית כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוך או מסגרת חינוך. : (ד) השר, בהסכמת שר החינוך, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]]. @ 30. שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים : (א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: :: (1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; :: (2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; :: (3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. :: ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס"ט-2008]].)) : (ב) העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. : (ג) העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. @ 31. תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים (תיקון: תשפ"ו) : השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות [[סעיפים 29]] [[ו-30]], דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, (((החל מיום 20.5.2027: מסגרות חינוך),)) ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. @ 32. ייצור תקליטים תמורת תמלוגים : (א) על אף הוראות [[סעיף 11]], העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: :: (1) היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה - התקליט הקודם); :: (2) היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; :: (3) עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; :: (4) עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה - כפי שקבע בית המשפט; :: (5) ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: :: (1) דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); :: (2) שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). : (ג) בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" - לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. == פרק ה': בעלות בזכות יוצרים == @ 33. הבעלים הראשון של זכות היוצרים : בכפוף להוראות [[פרק זה]] - : (1) היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; : (2) המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. @ 34. יצירה שנוצרה בידי עובד : מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 35. יצירה מוזמנת : (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. : (ב) ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. @ 36. בעלות המדינה ביצירה : המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" - לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. @ 37. העברת זכות יוצרים והענקת רישיון : (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. : (ב) העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. : (ג) חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. : (ד) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. == פרק ו': תקופת זכות יוצרים == @ 38. תקופת זכות יוצרים : זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות [[פרק זה]]. @ 39. תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת : זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. @ 40. תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם : לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 38]] [[או 39]], לפי העניין. @ 41. תקופת זכות יוצרים בתקליט (תיקון: תשע"ז, תשפ"ו) : (א) זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). :: ((לפי [[20:382347|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]], זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.)) : (ב) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו - בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה - תקופת ההגנה הראשונה). : (ג) לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. : (ד) לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]] (להלן - חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: :: (1) פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי [[סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]] הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: ::: (א) לשעתק את אותו ביצוע כאמור [[בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; ::: (ב) לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) כל אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; :::: (2) כל שימוש המותר לפי כל דין; :: (2) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. :: (((החל מיום 20.5.2027):)) לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי [[סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]] (להלן - חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: :: (1) פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי [[סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]] הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: ::: (א) לשעתק את אותו ביצוע כאמור [[בסעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; ::: (ב) לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) - :::: (1) כל אחת מהפעולות המנויות [[בסעיף 4ו לחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]; :::: (2) כל שימוש המותר לפי כל דין; :: (2) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. : (ה) הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד-פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. : (ו) כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]], בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ז) בסעיף זה - ::- "כמות מספקת" - כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; ::- "מבצע" ו"ביצוע" - כהגדרתם [[בחוק זכויות מבצעים ומשדרים]]. @ 41א. תקופת זכות יוצרים בגופן (תיקון: תשע"ז-2) : זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. @ 42. תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה : זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות [[פרק ה']], תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. @ 43. סיום תקופת זכות יוצרים : תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות [[פרק זה]]. @ 44. תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא : (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: :: (1) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור [[בסעיף 2]], שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור [[בסעיף 8(א)(1)]]; :: (2) יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי [[סעיף 9]], אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. : (ב) בסעיף זה - ::- "ארץ המוצא", של יצירה - ::: (1) ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת - המדינה החברה; ::: (2) ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים - המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; ::: (3) ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה - המדינה החברה; ::: (4) ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה - המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם - :::: (א) ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; :::: (ב) ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; ::- "יצירה" - יצירה כאמור [[בסעיף 4(א)(1)]]; ::- "מדינה חברה" - מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות [[סעיף 9]]. == פרק ז': זכות מוסרית == @ 45. הזכות המוסרית - זכות אישית (תיקון: תשע"ז-2) : (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור [[בסעיף 46(1)]]. : (ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. @ 46. זכות מוסרית מהי : זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר - : (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; : (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. == פרק ח': הפרה ותרופות == @ 47. הפרת זכות יוצרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 11]], או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות [[פרק ד']]. : (ב) בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. @ 48. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: :: (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; :: (2) החזקה למטרה עסקית; :: (3) הפצה בהיקף מסחרי; :: (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית; :: (5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]], ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. @ 48א. הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור (תיקון: תשע"ט) : הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 15]], בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]] (בסעיף זה - העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. @ 49. ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי : המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. @ 50. הפרת זכות מוסרית (תיקון: תשע"ז-2, תשע"ט) : (א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 46(1)]], עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(1)]], אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: :: (1) המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; :: (2) המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי [[סעיף 27א(ד)]] לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; :: (3) היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]] אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן - גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות [[סעיף 28ב]]. : (ג) לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: :: (1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; :: (2) אופי הפעולה ומטרתה; :: (3) יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; :: (4) המקובל בענף; :: (5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. @ 51. הפרה עקיפה של זכות מוסרית : העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 46(2)]], למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: : (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; : (2) החזקה למטרה עסקית; : (3) הפצה בהיקף מסחרי; : (4) הצגה לציבור בדרך מסחרית. @ 52. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית - עוולה אזרחית : הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. @ 53. צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים : בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. @ 53א. צו הגבלת גישה למקור תוכן (תיקון: תשע"ט) : (א) בסעיף זה - ::- "מקור תוכן" - אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; ::- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; ::- "ספק גישה" - מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו [[בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; ::- "ספק שירותי אחסון" - מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; ::- "רישיון ייחודי" - כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]]. : (ב) בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה - המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה - צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: :: (1) שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור [[בסעיף 11(2), (4) או (5)]], באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיף 47]]; :: (2) פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי [[סעיפים 48]] [[או 48א]]. : (ג) בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: :: (1) פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; :: (2) הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; :: (3) התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. : (ד) במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: :: (1) ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; :: (2) חומרת ההפרה הנטענת; :: (3) חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; :: (4) יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; :: (5) מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; :: (6) מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. : (ה) לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי [[חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979]]. : (ו)(1) המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה - בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. :: (2) אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל - יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. :: (3) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. : (ז) הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. : (ח) מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. : (ט) ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה - :: (1) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; :: (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. @ 54. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים : (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו [[בסעיף 37(ד)]] - גם בעל הרישיון. : (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. @ 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית : תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו - קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח. @ 56. פיצויים בלא הוכחת נזק : (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. : (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: :: (1) היקף ההפרה; :: (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; :: (3) חומרת ההפרה; :: (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; :: (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; :: (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; :: (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; :: (8) תום לבו של הנתבע. : (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). @ 56א. סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק (תיקון: תשע"ט, תשפ"ו) : (א) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; :: (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; :: (3) התקיים אחד מאלה: ::: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; ::: (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]], חברה לתועלת הציבור כמשמעותה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], הקדש כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], ואגודה עותמנית כמשמעותה [[בחוק העותומני על האגודות]], ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" - סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש - סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. : (ג) הוראות [[סעיף 56]] לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: :: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 29]] (((החל מיום 20.5.2027):)) או מסגרות חינוך הקבועות [[בתוספת]] לפי [[אותו סעיף]]; :: (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי [[סעיף 30(א) או (ג)]]; :: (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; :: (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. @ 57. דין וחשבון : בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. @ 58. מפר תמים : הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. @ 59. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר : הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. @ 60. טיפול בעותקים מפרים (תיקון: תשע"ז-2) : (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על - :: (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; :: (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. : (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968]], ואולם אם הוראות [[הסעיף האמור]] חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. == פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית (תיקון: תשע"ט) == @ 60א. הגדרות - [[פרק ח'1]] (תיקון: תשע"ט) : [[בפרק זה]] - :- "בית משפט" - בית משפט מחוזי; :- "מחשב" - כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]; :- "פרטי מידע" - לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. @ 60ב. בקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ([[בפרק זה]] - עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ([[בפרק זה]] - המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ([[בפרק זה]] - בקשה לחשיפת זהות). @ 60ג. הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ([[בפרק זה]] - המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. : (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה - משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. : (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ([[בפרק זה]] - מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. @ 60ד. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו (תיקון: תשע"ט) : (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]], כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: :: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; :: (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; :: (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; :: (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; :: (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. : (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. : (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. @ 60ה. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור [[בסעיף 60ד(א)]], או שעושה הפעולה לא הודיע לפי [[סעיף 60ד(ג)]] על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. : (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. @ 60ו. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש (תיקון: תשע"ט) : סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות [[סעיף 60ג]] (בסעיף זה - פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: : (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור [[בסעיף 60ג]]; : (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[סעיף 60ה(ב)]]; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך - לאחר שהתקיים דיון בבקשה. @ 60ז. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת (תיקון: תשע"ט) : מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות [[פרק זה]], לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. @ 60ח. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות (תיקון: תשע"ט) : השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. : ((פורסמו [[תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש"ף-2019]].)) == פרק ט': עונשין == @ 61. עבירות (תיקון: תשע"ט) : (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. : (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. : (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). : (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור [[בסעיף 11(4)]]. : (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 11(5)]]. @ 62. עונשין (תיקון: תשע"ט) : (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. : (ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]: :: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; :: (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; :: (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; :: (4) משדר יצירה כאמור [[בסעיף 61(ז)]]; :: (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור [[בסעיף 61(ח)]]. : (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו - מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. @ 63. אחריות נושא משרה בתאגיד : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 61]] (בסעיף זה - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. == פרק י': הוראות שונות == @ 64. חזקות (תיקון: תשע"א) : החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: : (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; : (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; : (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; : (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. @ 65. עיכוב בידי המכס : (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי [[פקודת המכס]]. : (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: :: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; :: (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. : (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: :: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; :: (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; :: (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. : (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי [[פקודת המכס]]. : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו [[בסעיף 129 לפקודת המכס]]. : (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" - המנהל כהגדרתו [[בפקודת המכס]]. @ 66. תחולה על המדינה : חוק זה יחול גם על המדינה. @ 67. ביצוע ותקנות (תיקון: תשע"ט, תשפ"ו) : (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) תקנות לפי [[סעיפים 17]], [[29]], [[30(א) ו-(ב)]] [[31]] [[ו-56א(ג)]] יותקנו בהסכמת אלה: :: (1) לעניין מוסדות חינוך (((החל מיום 20.5.2027: או מסגרות חינוך))) - שר החינוך; :: (2) לעניין ספריות - השר הממונה על [[חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975]], ושר החינוך; :: (3) לעניין ארכיונים - השר הממונה על [[חוק הארכיונים, התשט"ו-1955]]; :: (4) לעניין מוזאונים - השר הממונה על [[חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983]]. : (ג) תקנות וצווים לפי [[סעיפים 7]], [[9]], [[17]], [[19]], [[30(ג)]], [[31]] [[ו-56(ד)]], יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. == פרק י"א: תיקונים עקיפים == @ 68. ביטול [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)]] : [[דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924]] - בטל, [[חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911]], לא יחול עוד בישראל. @ 69. : ((הנוסח שולב [[בפקודת זכות יוצרים]].)) @ 70. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הפטנטים והמדגמים]].)) @ 71. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המכס]].)) @ 72. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]].)) @ 73. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]].)) @ 74. : ((הנוסח שולב [[בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000]].)) @ 75. : ((הנוסח שולב [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]].)) @ 76. : ((הנוסח שולב [[בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003]].)) == פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר == @ 77. תחילה : תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). @ 78. תחולה והוראות מעבר : (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). : (ב) זכות יוצרים לפי הוראות [[פרק ב' לחוק זה]] לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה - הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים [[בסעיף 8]], או מכוח צו לפי [[סעיף 9]]. : (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות [[פרק ח']] לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו [[בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים]] כנוסחו ערב יום התחילה. : (ה) הוראות [[סעיפים 33 עד 36]] לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ו) הוראות [[סעיף 37]] לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ז) הוראות [[סעיף 54]] לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור [[בסעיף 11(7)]], ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). : (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי [[סעיף 21 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911]], שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול [[חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם]]. : (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול [[ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1]], ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי [[סעיף 19 לחוק זכות יוצרים 1911|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911]]. == תוספת (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[סעיף 29]]))) ==== === מסגרות חינוך === : (((החל מיום 20.5.2027):)) @ 1. : מועדונית שמנהלת רשות מקומית, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי או משרד החינוך משתתף בתקציבה; @ 2. : צהרון כהגדרתו [[בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017]]; @ 3. : קייטנה ציבורית כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע"ז-2017]]; @ 4. : גוף הנתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחנים לתמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם [[לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ט' בכסלו התשס"ח (19 בנובמבר 2007). <חתימות> * אהוד אולמרט ראש הממשלה * דניאל פרידמן שר המשפטים * שמעון פרס נשיא המדינה * דליה איציק יושבת ראש הכנסת 8d8eqsck2yrta1l9m3cs70969eontqw 0 261522 3017932 3017706 2026-05-28T05:38:22Z Roxette5 5159 3017932 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! ===קטע זמני=== פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש - באדלקותך, דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן וגו'}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}}. ר' יהודה אמר הטבה ממשו, כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא - כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס"א דסתימא דכלא נהיר) - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד (ס"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהעלות}} (נ"א {{צ|בהטיבו}}) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה. וכדין כנ"י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי, כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו, כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי 'זבול' דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא, והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכנסת ישראל אקרי ים כנרת. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא - ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא. וכלא באתר חד. ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. זבחי צדק ודאי. מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר, דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא. ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ"י אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}} דישתמודען גווני, דהא כדין אקרי ''',בקר''' וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא. '''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. בגין <קטע סוף=דף קנ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=דף קנ ב/>לאתברכא מנהון ע"י דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא, ואקרי {{צ|באר}} ואקרי {{צ|ים}}. אקרי {{צ|באר}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה. {{צ|ים}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא, ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן. וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי, עננא וחשוכא מניה הוא, ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. כתיב {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם, לא קריבו דא בדא, דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}}, דכד אתמלייא לאתחברא (ס"א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו, ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי '''בא"ר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. נטיל לעילא <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=דף קנא א/>סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה - לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות: [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא, כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע, דאיהו קשורא חד, קשורא מחימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן, אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא, לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי. [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}} |- | {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}} |- | {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}} |- | {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}} |- | {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}} |- | {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}} |- | {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}} |- | {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}} |- | {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') {{ש}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא <קטע סוף=דף קנא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=דף קנא ב/>אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו"ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. '''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ"ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}} ({{קטן|ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}} ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא '''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס"א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=דף קנב א/>כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון. '''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}<קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה <קטע סוף=דף קנב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}<קטע התחלה=דף קנג א/>נחית מעילא לתתא. בג"כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}<קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה "יש מפזר ויוסף עוד" - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.<קטע סוף=דף קנג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=דף קנד א/>מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי"ה נש"ר. שו"ר'''. '''אד"ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי"ה''' - '''מיכא"ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי"אל צדקי"אל'''. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל <קטע סוף=דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=דף קנד ב/>אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש"ר אוריא"ל דרו"ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא"ל חסדיא"ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}} האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. '''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא"ל חזקיא"ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא, ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=דף קנה א/>איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אד"ם רפ"אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא <קטע סוף=דף קנה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=דף קנה ב/>לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}} א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי. '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה <קטע סוף=דף קנה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=דף קנו א/>קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא (נ"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה, אין נתן לעבדיך. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים, דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך. ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר "ודאי שליחא דמארך אנת לגבן". פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)<קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה"א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) שלח לך אנשים בגינך. רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה מאן את. אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. יתבו. אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. אמרו ליה ובמה. אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: {{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: {{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}}, {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: {{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! {{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר): '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין ב"נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב"ה לב"נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר"ש דהא קב"ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}<קטע התחלה=דף קנט ב/>ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב"נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג"ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג"ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת"ח קב"ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא: {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין: {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. <קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}<קטע התחלה=דף קס ב/>אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: {{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף=דף קסז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- afsybsnru1thr5d13zyo90tql43eksz 4 265104 3017722 3017611 2026-05-27T12:47:03Z Dovi 1 /* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */ 3017722 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה]. ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו. #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&tab=description כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא) #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי"ל]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע"א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}} #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום]. #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וחומר נוסף=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ"ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש"י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים]. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש"ך-תשכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש"י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל"ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. אמנם נדפסו ספרים עבריים אחרים בשנים הראשונות של הדפוס העברי (1469-1475 בערך), כולל דפוס אחר של פירוש רש"י על התורה ([https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up דפוס רומא] שיצא לאור ברומא בשנת ר"ל בערך [~1470]), אך לא צוינו בהם תאריך ומקום הדפסתם. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל"ו]); זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא אחד מהפירושים הראשונים על המקרא שנדפסו אי פעם.''' גם דפוס של פירוש רש"י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא אחד מהפירושים הראשונים על המקרא שנדפסו אי פעם.''' פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש"י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===התבנית לתיעוד מקומי=== #'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה) #[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה) #[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף) #[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש) #[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.) '''עיצוב נוסף:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מאז סוף קיץ תש"פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''"גרסאות קודמות"''' לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש"פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-"version history" הכללי וב-"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.14). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע"ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 1bq6da3t6gutzr578opkyndnop3ckb7 0 271229 3017913 2969671 2026-05-27T21:00:28Z OpenLawBot 8112 [3017904] תיקון מס' 6 3017913 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000641}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 38|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 993|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 187|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 593|תיקון מס׳ 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|מסגרות חינוך}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות יוצרים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות מוסרית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעה“, לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אדריכלית“ – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אמנותית“ – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה דרמטית“ – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה משותפת“ – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה ספרותית“ – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת פיסול“ – לרבות תבנית או מודל של פסל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת צילום“ – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה קולנועית“ – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקט“ – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“, לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עותק מפר“ – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“, של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת תקשורת אלקטרונית“ – רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנת מחשב“ – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקליט“ – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים. {{ח:סעיף|2|מקום הפרסום לראשונה}} {{ח:ת}} בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: {{ח:תת|(1)}} יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו־זמנית; {{ח:תת|(2)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|3|ייחוד הוראות החוק}} {{ח:ת}} לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|4|היצירות שבהן יש זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; {{ח:תתת|(2)}} תקליט; {{ח:תת}} ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. {{ח:סעיף|5|היקף זכות היוצרים ביצירה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: {{ח:תת|(1)}} רעיון; {{ח:תת|(2)}} תהליך ושיטת ביצוע; {{ח:תת|(3)}} מושג מתמטי; {{ח:תת|(4)}} עובדה או נתון; {{ח:תת|(5)}} חדשות היום. {{ח:סעיף|6|פרסומים רשמיים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. {{ח:סעיף|7|מדגמים ועיצובים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}} או בעיצוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|בחוק העיצובים, התשע״ז–2017}}, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. {{ח:סעיף|8|זיקה לישראל}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היצירה פורסמה לראשונה בישראל; {{ח:תתת|(2)}} בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים – {{ח:תתת|(1)}} ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; {{ח:תתת|(2)}} ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1), (5) ו־(7)}}, תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. {{ח:סעיף|9|זכות יוצרים לפי אמנה בין־<wbr>לאומית}} {{ח:ת}} נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8}}, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות-יוצרים (אמנת ברן)|צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (ארצות הברית)|צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית)|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), תשט״ו–1955}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול)|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס)|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002}}.}} {{ח:סעיף|10|שמירה על הדדיות}} {{ח:ת}} מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}} {{ח:סעיף|11|זכות יוצרים מהי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: {{ח:תת|(1)}} העתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(2)}} פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; {{ח:תת|(3)}} ביצוע פומבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; {{ח:תת|(4)}} שידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(5)}} העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(6)}} עשיית יצירה נגזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; {{ח:תת|(7)}} השכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. {{ח:סעיף|12|העתקה}} {{ח:ת}} העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות – {{ח:תת|(1)}} אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; {{ח:תת|(2)}} עשיית עותק תלת־ממדי של יצירה דו־ממדית; {{ח:תת|(3)}} עשיית עותק דו־ממדי של יצירה תלת־ממדית; {{ח:תת|(4)}} העתקה ארעית של היצירה. {{ח:סעיף|13|ביצוע פומבי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} למעט השמעה או הצגה בציבור של יצירה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק זעיר“ – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה ”עוסק פטור“ {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של יצירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}. {{ח:סעיף|14|שידור}} {{ח:ת}} שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. {{ח:סעיף|15|העמדה לרשות הציבור}} {{ח:ת}} העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. {{ח:סעיף|16|עשיית יצירה נגזרת}} {{ח:ת}} עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. {{ח:סעיף|17|השכרה}} {{ח:תת|(א)}} השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}} {{ח:סעיף|18|שימושים מותרים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, עשיית הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19 עד 30}} מותרת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|באותם סעיפים}} ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} – בתמורה ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|19|שימוש הוגן}} {{ח:תת|(א)}} שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. {{ח:תת|(ב)}} לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מטרת השימוש ואופיו; {{ח:תתת|(2)}} אופי היצירה שבה נעשה השימוש; {{ח:תתת|(3)}} היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; {{ח:תתת|(4)}} השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. {{ח:סעיף|20|שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. {{ח:סעיף|21|העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000}}. {{ח:סעיף|22|שימוש אגבי ביצירה}} {{ח:ת}} שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. {{ח:סעיף|23|שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי}} {{ח:ת}} שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. {{ח:סעיף|24|העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. {{ח:תת|(ב)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: {{ח:תתת|(1)}} שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; {{ח:תתת|(3)}} השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: {{ח:תתת|(1)}} המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(2)}} המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עותק מורשה“, של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. {{ח:סעיף|25|הקלטה לצורכי שידור}} {{ח:תת|(א)}} הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. {{ח:תת|(ב)}} מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת – {{ח:תתת|(1)}} למטרות ארכיון; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן. {{ח:סעיף|26|העתקה זמנית}} {{ח:ת}} העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. {{ח:סעיף|27|יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר}} {{ח:ת}} עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. {{ח:סעיף|27א|יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; {{ח:תתת|(3)}} המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. {{ח:תת|(ב)}} היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף|28|שיקום והקמה מחדש של בניינים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: {{ח:תת|(1)}} היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; {{ח:תת|(2)}} השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. {{ח:סעיף|28א|התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; {{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשרדי הממשלה; {{ח:תתתת|(3)}} מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} או מסגרת חינוך הקבועה בתוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|אותו סעיף}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצירה מותאמת“ – יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; {{ח:תת|(ב)}} עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתתת|(א)}} ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; {{ח:תתתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; {{ח:תתת|(3)}} השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; {{ח:תתת|(4)}} לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; {{ח:תתת|(2)}} אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, ”ארגון חוץ“ – גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. {{ח:תת|(ד)}} יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. {{ח:תת|(ה)}} הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). {{ח:סעיף|28ב|שימוש מותר בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור – מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. {{ח:סעיף|29|ביצוע פומבי במוסדות חינוך|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|29|ביצוע פומבי במוסדות חינוך ובמסגרות חינוך|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ביצוע פומבי של יצירה מותר בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במהלך הפעילות החינוכית, לרבות פעילות חינוך בלתי פורמלי, של מוסד חינוך מסוג שקבע השר (בחוק זה – מוסד חינוך) או של מסגרת חינוכית־חברתית לילדים ולנוער מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} (בחוק זה – מסגרת חינוך), בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך או מחוץ להם, לפי העניין, אם הביצוע הפומבי נעשה על ידי העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או על ידי התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הביצוע הפומבי נעשה על ידי אדם שאינו מנוי בפסקה (1), ומתקיים בביצוע כאמור אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נעשה בתוך מוסד חינוך או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לצורכי חינוך, לרבות חינוך בלתי פורמלי, בשעות הפעילות של מוסד החינוך או מסגרת החינוך, לפי העניין; ואולם, הצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה מותרת לפי סעיף קטן זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לפי העניין, בתנאים ובנסיבות שקבע השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שהצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע, בין השאר, סוגי יצירות שביצוע פומבי שלהן יהיה מותר; קבע השר תקנות לפי פסקת משנה זו, יקבע, בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי בעלי זכות יוצרים על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכות כאמור, שישולם מאוצר המדינה. {{ח:תת|(ב)}} ביצוע פומבי כאמור בסעיף קטן (א) מותר, ובלבד שהוא נעשה לפני ציבור הכולל את העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין, קרוביהם של התלמידים או של המשתתפים כאמור, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילות מוסד החינוך או מסגרת החינוך, והם בלבד. {{ח:תת|(ג)}} הצגת יצירה קולנועית כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוך או מסגרת חינוך. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר החינוך, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|30|שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: {{ח:תתת|(1)}} שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; {{ח:תתת|(2)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; {{ח:תתת|(3)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים)|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס״ט–2008}}.}} {{ח:תת|(ב)}} העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|31|תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: מסגרות חינוך),}} ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. {{ח:סעיף|32|ייצור תקליטים תמורת תמלוגים}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: {{ח:תתת|(1)}} היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם); {{ח:תתת|(2)}} היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; {{ח:תתת|(3)}} עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; {{ח:תתת|(4)}} עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); {{ח:תתת|(2)}} שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”יצירה מוסיקלית“ – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}} {{ח:סעיף|33|הבעלים הראשון של זכות היוצרים}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} – {{ח:תת|(1)}} היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; {{ח:תת|(2)}} המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|34|יצירה שנוצרה בידי עובד}} {{ח:ת}} מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|35|יצירה מוזמנת}} {{ח:תת|(א)}} ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. {{ח:תת|(ב)}} ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|36|בעלות המדינה ביצירה}} {{ח:ת}} המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. {{ח:סעיף|37|העברת זכות יוצרים והענקת רישיון}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|38|תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|39|תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. {{ח:סעיף|40|תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם}} {{ח:ת}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|או 39}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|41|תקופת זכות יוצרים בתקליט|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.}} {{ח:תת|(ב)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה – תקופת ההגנה הראשונה). {{ח:תת|(ג)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}} הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: {{ח:תתתת|(א)}} לשעתק את אותו ביצוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} כל אחת מהפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} כל שימוש המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}} הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: {{ח:תתתת|(א)}} לשעתק את אותו ביצוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} כל אחת מהפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 4ו|בסעיף 4ו לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} כל שימוש המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. {{ח:תת|(ה)}} הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד־פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. {{ח:תת|(ו)}} כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות מספקת“ – כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ ו”ביצוע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|בחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}. {{ח:סעיף|41א|תקופת זכות יוצרים בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. {{ח:סעיף|42|תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. {{ח:סעיף|43|סיום תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב־31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|44|תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא}} {{ח:תת|(א)}} תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארץ המוצא“, של יצירה – {{ח:תתתת|(1)}} ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה; {{ח:תתתת|(2)}} ביצירה שפורסמה לראשונה, בו־זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; {{ח:תתתת|(3)}} ביצירה שפורסמה לראשונה בו־זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה; {{ח:תתתת|(4)}} ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו־זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם – {{ח:תתתתת|(א)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; {{ח:תתתתת|(ב)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצירה“ – יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}} {{ח:סעיף|45|הזכות המוסרית – זכות אישית|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. {{ח:סעיף|46|זכות מוסרית מהי}} {{ח:ת}} זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – {{ח:תת|(1)}} כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; {{ח:תת|(2)}} כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}} {{ח:סעיף|47|הפרת זכות יוצרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}. {{ח:תת|(ב)}} בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. {{ח:סעיף|48|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: {{ח:תתת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תתת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תתת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית; {{ח:תתת|(5)}} ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}, ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. {{ח:סעיף|48א|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}} (בסעיף זה – העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. {{ח:סעיף|49|ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי}} {{ח:ת}} המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, ”מקום בידור ציבורי“ – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. {{ח:סעיף|50|הפרת זכות מוסרית|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(1)}}, עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}, אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א(ד)}} לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; {{ח:תתת|(3)}} היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}} אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן – גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: {{ח:תתת|(1)}} אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} אופי הפעולה ומטרתה; {{ח:תתת|(3)}} יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; {{ח:תתת|(4)}} המקובל בענף; {{ח:תתת|(5)}} הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. {{ח:סעיף|51|הפרה עקיפה של זכות מוסרית}} {{ח:ת}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}}, למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: {{ח:תת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית. {{ח:סעיף|52|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית}} {{ח:ת}} הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|53|צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. {{ח:סעיף|53א|צו הגבלת גישה למקור תוכן|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקור תוכן“ – אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה“ – מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי אחסון“ – מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייחודי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה – המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(2), (4) או (5)}}, באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}; {{ח:תתת|(2)}} פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 48א|או 48א}}. {{ח:תת|(ג)}} בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; {{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; {{ח:תתת|(3)}} התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. {{ח:תת|(ד)}} במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: {{ח:תתת|(1)}} ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; {{ח:תתת|(2)}} חומרת ההפרה הנטענת; {{ח:תתת|(3)}} חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; {{ח:תתת|(4)}} יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; {{ח:תתת|(5)}} מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; {{ח:תתת|(6)}} מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה – בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. {{ח:תתת|(2)}} אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל – יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. {{ח:תתת|(3)}} כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. {{ח:תת|(ח)}} מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. {{ח:תת|(ט)}} ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה – {{ח:תתת|(1)}} יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; {{ח:תתת|(2)}} רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. {{ח:סעיף|54|תובענה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}} – גם בעל הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. {{ח:סעיף|55|תובענה בשל הפרת זכות מוסרית}} {{ח:ת}} תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח. {{ח:סעיף|56|פיצויים בלא הוכחת נזק}} {{ח:תת|(א)}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} היקף ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה; {{ח:תתת|(4)}} הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(6)}} מאפייני פעילותו של הנתבע; {{ח:תתת|(7)}} טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; {{ח:תתת|(8)}} תום לבו של הנתבע. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|56א|סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק|תיקון: תשע״ט, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; {{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; {{ח:תתתת|(ב)}} המפר הוא עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הקדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ואגודה עותמנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|בחוק העותומני על האגודות}}, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מחזור“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: {{ח:תתת|(1)}} מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} או מסגרות חינוך הקבועות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א) או (ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} מוזאונים מסוג שקבע השר; {{ח:תתת|(4)}} גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|57|דין וחשבון}} {{ח:ת}} בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|58|מפר תמים}} {{ח:ת}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. {{ח:סעיף|59|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר}} {{ח:ת}} הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. {{ח:סעיף|60|טיפול בעותקים מפרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – {{ח:תתת|(1)}} עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. {{ח:תת|(ב)}} בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ואולם אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|הסעיף האמור}} חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|60א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי מידע“ – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. {{ח:סעיף|60ב|בקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – בקשה לחשיפת זהות). {{ח:סעיף|60ג|הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ג)}} הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:סעיף|60ד|המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}}, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; {{ח:תתת|(3)}} הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; {{ח:תתת|(4)}} החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(5)}} אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. {{ח:תת|(ג)}} עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. {{ח:סעיף|60ה|החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ד|בסעיף 60ד(א)}}, או שעושה הפעולה לא הודיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 60ד|סעיף 60ד(ג)}} על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. {{ח:סעיף|60ו|מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}} (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ג|בסעיף 60ג}}; {{ח:תת|(2)}} להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ה|סעיף 60ה(ב)}}; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. {{ח:סעיף|60ז|איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. {{ח:סעיף|60ח|סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית)|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש״ף–2019}}.}} {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}} {{ח:סעיף|61|עבירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. {{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. {{ח:תת|(ה)}} לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ו)}} לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ז)}} לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(4)}}. {{ח:תת|(ח)}} לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}}. {{ח:סעיף|62|עונשין|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(2)}} מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; {{ח:תתת|(2)}} מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(4)}} משדר יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ז)}}; {{ח:תתת|(5)}} מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. {{ח:סעיף|63|אחריות נושא משרה בתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|64|חזקות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: {{ח:תת|(1)}} מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; {{ח:תת|(2)}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; {{ח:תת|(3)}} מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; {{ח:תת|(4)}} מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|65|עיכוב בידי המכס}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; {{ח:תתת|(2)}} קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. {{ח:תת|(ג)}} בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: {{ח:תתת|(1)}} מספר החבילות העומדות להתקבל; {{ח:תתת|(2)}} ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; {{ח:תתת|(3)}} היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. {{ח:תת|(ד)}} בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}. {{ח:סעיף|66|תחולה על המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול גם על המדינה. {{ח:סעיף|67|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א(ג)}} יותקנו בהסכמת אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מוסדות חינוך {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: או מסגרות חינוך)}} – שר החינוך; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ספריות – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הספריות הציבוריות|חוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975}}, ושר החינוך; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ארכיונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|חוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מוזאונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים|חוק המוזאונים, התשמ״ג–1983}}. {{ח:תת|(ג)}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56(ד)}}, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|68|ביטול {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924}} – בטל, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911}}, לא יחול עוד בישראל. {{ח:סעיף|69|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים|בפקודת זכות יוצרים}}.}} {{ח:סעיף|70|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}}.}} {{ח:סעיף|71|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.}} {{ח:סעיף|72|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|73|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|74|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|75|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.}} {{ח:סעיף|76|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס״ד–2003}}.}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|77|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|78|תחולה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). {{ח:תת|(ב)}} זכות יוצרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ לחוק זה}} לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, או מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ג)}} על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ד)}} עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים#סעיף 10|בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים}} כנוסחו ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33 עד 36}} לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ח)}} זכות יוצרים להשכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(7)}}, ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000). {{ח:תת|(ט)}} לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 21|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911}}, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(י)}} לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מפיק“ שבסעיף 1}}, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 19|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}})}}}} {{ח:קטע3||מסגרות חינוך}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} מועדונית שמנהלת רשות מקומית, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי או משרד החינוך משתתף בתקציבה; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} קייטנה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות|בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע״ז–2017}}; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} גוף הנתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחנים לתמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט׳ בכסלו התשס״ח (19 בנובמבר 2007).}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''דניאל פרידמן'''<br>שר המשפטים * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] a9acq5zoobq816a41xsudntvlytpd24 3017928 3017913 2026-05-27T23:00:14Z OpenLawBot 8112 [3017921] 3017928 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000641}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 38|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2122.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 993|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301134.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 458|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 504|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 187|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 593|תיקון מס׳ 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|מסגרות חינוך}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות יוצרים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות מוסרית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעה“, לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אדריכלית“ – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה אמנותית“ – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה דרמטית“ – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית–מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה משותפת“ – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה ספרותית“ – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת פיסול“ – לרבות תבנית או מודל של פסל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירת צילום“ – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה קולנועית“ – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקט“ – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק“, לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עותק מפר“ – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1)}}; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“, של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית שאינה גופן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת תקשורת אלקטרונית“ – רשת האינטרנט, וכן כל רשת תקשורת ציבורית אחרת שהשר קבע בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנת מחשב“ – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקליט“ – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים. {{ח:סעיף|2|מקום הפרסום לראשונה}} {{ח:ת}} בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה: {{ח:תת|(1)}} יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו־זמנית; {{ח:תת|(2)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תנאים לקיומה של זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|3|ייחוד הוראות החוק}} {{ח:ת}} לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|4|היצירות שבהן יש זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; {{ח:תתת|(2)}} תקליט; {{ח:תת}} ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו. {{ח:סעיף|5|היקף זכות היוצרים ביצירה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: {{ח:תת|(1)}} רעיון; {{ח:תת|(2)}} תהליך ושיטת ביצוע; {{ח:תת|(3)}} מושג מתמטי; {{ח:תת|(4)}} עובדה או נתון; {{ח:תת|(5)}} חדשות היום. {{ח:סעיף|6|פרסומים רשמיים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין. {{ח:סעיף|7|מדגמים ועיצובים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}} או בעיצוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|בחוק העיצובים, התשע״ז–2017}}, אלא אם כן המדגם או העיצוב אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם או עיצוב כמשמש לייצור תעשייתי. {{ח:סעיף|8|זיקה לישראל}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היצירה פורסמה לראשונה בישראל; {{ח:תתת|(2)}} בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים – {{ח:תתת|(1)}} ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; {{ח:תתת|(2)}} ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(1), (5) ו־(7)}}, תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל. {{ח:סעיף|9|זכות יוצרים לפי אמנה בין־<wbr>לאומית}} {{ח:ת}} נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 8|שבסעיף 8}}, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות-יוצרים (אמנת ברן)|צו זכות־יוצרים (אמנת ברן), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (ארצות הברית)|צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי״ג–1953}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית)|צו זכות יוצרים (האמנה העולמית), תשט״ו–1955}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול)|צו זכות יוצרים (אמנה להגנת יצרני רישמת קול), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס)|צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002}}.}} {{ח:סעיף|10|שמירה על הדדיות}} {{ח:ת}} מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מהות זכות היוצרים}} {{ח:סעיף|11|זכות יוצרים מהי|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: {{ח:תת|(1)}} העתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(2)}} פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; {{ח:תת|(3)}} ביצוע פומבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; {{ח:תת|(4)}} שידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(5)}} העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} – לגבי כל סוגי היצירות; {{ח:תת|(6)}} עשיית יצירה נגזרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; {{ח:תת|(7)}} השכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב. {{ח:סעיף|12|העתקה}} {{ח:ת}} העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות – {{ח:תת|(1)}} אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; {{ח:תת|(2)}} עשיית עותק תלת־ממדי של יצירה דו־ממדית; {{ח:תת|(3)}} עשיית עותק דו־ממדי של יצירה תלת־ממדית; {{ח:תת|(4)}} העתקה ארעית של היצירה. {{ח:סעיף|13|ביצוע פומבי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} למעט השמעה או הצגה בציבור של יצירה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק זעיר“ – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה ”עוסק פטור“ {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה או הצגה בציבור של יצירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}. {{ח:סעיף|14|שידור}} {{ח:ת}} שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור. {{ח:סעיף|15|העמדה לרשות הציבור}} {{ח:ת}} העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם. {{ח:סעיף|16|עשיית יצירה נגזרת}} {{ח:ת}} עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד. {{ח:סעיף|17|השכרה}} {{ח:תת|(א)}} השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. {{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: שימושים מותרים}} {{ח:סעיף|18|שימושים מותרים}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, עשיית הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19 עד 30}} מותרת בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 19|באותם סעיפים}} ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} – בתמורה ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|19|שימוש הוגן}} {{ח:תת|(א)}} שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. {{ח:תת|(ב)}} לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מטרת השימוש ואופיו; {{ח:תתת|(2)}} אופי היצירה שבה נעשה השימוש; {{ח:תתת|(3)}} היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; {{ח:תתת|(4)}} השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן. {{ח:סעיף|20|שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור. {{ח:סעיף|21|העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי {{ח:חיצוני|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)|חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000}}. {{ח:סעיף|22|שימוש אגבי ביצירה}} {{ח:ת}} שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי. {{ח:סעיף|23|שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי}} {{ח:ת}} שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי. {{ח:סעיף|24|העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר. {{ח:תת|(ב)}} העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך: {{ח:תתת|(1)}} שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן; {{ח:תתת|(3)}} השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן: {{ח:תתת|(1)}} המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג); {{ח:תתת|(2)}} המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”עותק מורשה“, של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו. {{ח:סעיף|25|הקלטה לצורכי שידור}} {{ח:תת|(א)}} הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד. {{ח:תת|(ב)}} מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת – {{ח:תתת|(1)}} למטרות ארכיון; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן. {{ח:סעיף|26|העתקה זמנית}} {{ח:ת}} העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו. {{ח:סעיף|27|יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר}} {{ח:ת}} עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה. {{ח:סעיף|27א|יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע או לא אותר|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, מותר בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי או לאיתור בעל זכות היוצרים ביצירה, לפי העניין, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה וכי בעל זכות יוצרים זכאי לבקש שהמשתמש יחדל מהשימוש וכן פרטים ליצירת קשר עמו; {{ח:תתת|(3)}} המשתמש הפסיק את השימוש או קיבל רישיון לשימוש עתידי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים. {{ח:תת|(ב)}} היה השימוש ביצירה כאמור בסעיף קטן (א) מסחרי, יחולו הוראות אלה נוסף על האמור באותו סעיף קטן: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש שילם לבעל זכות היוצרים תמלוג ראוי לאחר שקיבל הודעה מבעל זכות היוצרים; תמלוג ראוי כאמור ישולם בעד התקופה שתחילתה במועד תחילת השימוש ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} שקידה סבירה תיבחן בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע בתקנות פעולות שייחשבו שקידה סבירה ופרטים ליצירת קשר כאמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות האפוטרופוס הכללי לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}. {{ח:סעיף|28|שיקום והקמה מחדש של בניינים}} {{ח:ת}} שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר: {{ח:תת|(1)}} היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם; {{ח:תת|(2)}} השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו. {{ח:סעיף|28א|התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ ו”הנציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם; {{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשרדי הממשלה; {{ח:תתתת|(3)}} מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} או מסגרת חינוך הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|אותו סעיף}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצירה מותאמת“ – יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות; {{ח:תת|(ב)}} עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתתת|(א)}} ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים; {{ח:תתתת|(ב)}} אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף במידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה; {{ח:תתת|(3)}} השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות; {{ח:תתת|(4)}} לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר; {{ח:תתת|(2)}} אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, ”ארגון חוץ“ – גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם. {{ח:תת|(ד)}} יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות. {{ח:תת|(ה)}} הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו־(ג) שבסעיף קטן (ב)(1). {{ח:סעיף|28ב|שימוש מותר בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} שימוש בגופן בהקלדה, בעיבוד תמלילים, בסדר דפוס, בדפוס או בהדפסה, וכן החזקת מוצר לשם שימוש כאמור – מותרים, אף אם נעשו תוך שימוש בתוכנת מחשב או במוצר אחר שמפר את הזכות בגופן. {{ח:סעיף|29|ביצוע פומבי במוסדות חינוך|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|29|ביצוע פומבי במוסדות חינוך ובמסגרות חינוך|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ביצוע פומבי של יצירה מותר בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במהלך הפעילות החינוכית, לרבות פעילות חינוך בלתי פורמלי, של מוסד חינוך מסוג שקבע השר (בחוק זה – מוסד חינוך) או של מסגרת חינוכית־חברתית לילדים ולנוער מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} (בחוק זה – מסגרת חינוך), בתוך המוסד או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת החינוך או מחוץ להם, לפי העניין, אם הביצוע הפומבי נעשה על ידי העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או על ידי התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הביצוע הפומבי נעשה על ידי אדם שאינו מנוי בפסקה (1), ומתקיים בביצוע כאמור אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נעשה בתוך מוסד חינוך או מקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לצורכי חינוך, לרבות חינוך בלתי פורמלי, בשעות הפעילות של מוסד החינוך או מסגרת החינוך, לפי העניין; ואולם, הצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה מותרת לפי סעיף קטן זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נעשה מחוץ למוסד חינוך או למקום הפעילות הרגיל של מסגרת חינוך, לפי העניין, בתנאים ובנסיבות שקבע השר, בהסכמת שר החינוך ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שהצגת יצירה דרמטית והיצירות הכלולות בה תותר רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה; בתקנות לפי פסקת משנה זו רשאי השר לקבוע, בין השאר, סוגי יצירות שביצוע פומבי שלהן יהיה מותר; קבע השר תקנות לפי פסקת משנה זו, יקבע, בהסכמת שר החינוך ובהתייעצות עם שר האוצר, הוראות לעניין שיפוי בעלי זכות יוצרים על אובדן הכנסה בשל שימוש בזכות כאמור, שישולם מאוצר המדינה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך)|תקנות זכות יוצרים (ביצוע פומבי במוסדות חינוך), התש״ע–2010}}.}} {{ח:תת|(ב)}} ביצוע פומבי כאמור בסעיף קטן (א) מותר, ובלבד שהוא נעשה לפני ציבור הכולל את העובדים במוסד החינוך או במסגרת החינוך או התלמידים הלומדים או המשתתפים בהם, לפי העניין, קרוביהם של התלמידים או של המשתתפים כאמור, או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילות מוסד החינוך או מסגרת החינוך, והם בלבד. {{ח:תת|(ג)}} הצגת יצירה קולנועית כאמור בסעיף קטן (א) מותרת רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוך או מסגרת חינוך. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר החינוך, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}. {{ח:סעיף|30|שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים}} {{ח:תת|(א)}} העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: {{ח:תתת|(1)}} שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; {{ח:תתת|(2)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; {{ח:תתת|(3)}} החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים)|תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס״ט–2008}}.}} {{ח:תת|(ב)}} העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|31|תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: מסגרות חינוך),}} ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם. {{ח:סעיף|32|ייצור תקליטים תמורת תמלוגים}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים: {{ח:תתת|(1)}} היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם); {{ח:תתת|(2)}} היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם; {{ח:תתת|(3)}} עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים; {{ח:תתת|(4)}} עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3); {{ח:תתת|(2)}} שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”יצירה מוסיקלית“ – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בעלות בזכות יוצרים}} {{ח:סעיף|33|הבעלים הראשון של זכות היוצרים}} {{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} – {{ח:תת|(1)}} היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה; {{ח:תת|(2)}} המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|34|יצירה שנוצרה בידי עובד}} {{ח:ת}} מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|35|יצירה מוזמנת}} {{ח:תת|(א)}} ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. {{ח:תת|(ב)}} ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת. {{ח:סעיף|36|בעלות המדינה ביצירה}} {{ח:ת}} המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה. {{ח:סעיף|37|העברת זכות יוצרים והענקת רישיון}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה. {{ח:תת|(ג)}} חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תקופת זכות יוצרים}} {{ח:סעיף|38|תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|39|תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו. {{ח:סעיף|40|תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם}} {{ח:ת}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|או 39}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|41|תקופת זכות יוצרים בתקליט|תיקון: תשע״ז, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתו; ואם פורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו כאמור, והכול בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז). {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, זכות יוצרים בתקליט שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים ממועד יצירתו תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.}} {{ח:תת|(ב)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום חמישים שנים ממועד יצירתו של התקליט, ולגבי תקליט שפורסם בתוך שנתיים ממועד יצירתו – בתום חמישים שנים ממועד פרסומו כאמור (בסעיף זה – תקופת ההגנה הראשונה). {{ח:תת|(ג)}} לא הוציא מפיק התקליט, או מי מטעמו, מתום תקופת ההגנה הראשונה ועד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – תקופת ההגנה הנוספת), במשך שנה, כמות מספקת של עותקים של התקליט לרשות הציבור, או לא העמיד אותו לרשות הציבור, תפקע זכות היוצרים בתקליט בתום אותה שנה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}} הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: {{ח:תתתת|(א)}} לשעתק את אותו ביצוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(2) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} כל אחת מהפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(4) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} כל שימוש המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} לעניין תקליט שהבעלות בזכויות המבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} (להלן – חוק זכויות מבצעים ומשדרים), המגולמות בו, כולן או חלקן, הועברו למפיק התקליט, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} פקעה זכותו של מפיק התקליט כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), וטרם פקעה הזכות בביצוע שהבעלות בזכויות המבצעים בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|סעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}} הועברה למפיק התקליט, רשאי מבצע הביצוע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, על אף אותה העברה, לעשות כל אחד מאלה, והכול בלא תשלום תמורה למפיק התקליט: {{ח:תתתת|(א)}} לשעתק את אותו ביצוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 2|בסעיף 2(2)(א) לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לעשות בעותקים כאמור בפסקת משנה (א) – {{ח:תתתתת|(1)}} כל אחת מהפעולות המנויות {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים#סעיף 4ו|בסעיף 4ו לחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} כל שימוש המותר לפי כל דין; {{ח:תתת|(2)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויות יוצרים ומבצעים של גורם אחר לפי כל דין. {{ח:תת|(ה)}} הועברה בעלות בזכויות מבצעים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, כולן או חלקן, למפיק התקליט תמורת תשלום חד־פעמי, בין אם ישירות בידי המבצע ובין באמצעות צד שלישי, זכאי המבצע שהבעלות בזכותו הועברה, לתשלום ראוי נוסף מאת מפיק התקליט, בעד השימוש בזכויות המבצעים בתקופת ההגנה הנוספת. {{ח:תת|(ו)}} כל הסכם, תניה או תנאי בנוגע לזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים}}, בין מבצע או צד שלישי לבין מפיק, או ויתור של מבצע על זכויות כאמור, יחולו גם בתקופת ההגנה הנוספת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים אחרת, ובלבד שאין בהם כדי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות מספקת“ – כמות שיש בה כדי לספק באופן סביר את דרישת הציבור לעותקים של תקליט; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ ו”ביצוע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|בחוק זכויות מבצעים ומשדרים}}. {{ח:סעיף|41א|תקופת זכות יוצרים בגופן|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:ת}} זכות יוצרים בגופן תהא לתקופה של שבעים שנים ממועד פרסומו של הגופן. {{ח:סעיף|42|תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה}} {{ח:ת}} זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה. {{ח:סעיף|43|סיום תקופת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב־31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:סעיף|44|תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא}} {{ח:תת|(א)}} תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה: {{ח:תתת|(1)}} יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו־זמנית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארץ המוצא“, של יצירה – {{ח:תתתת|(1)}} ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה; {{ח:תתתת|(2)}} ביצירה שפורסמה לראשונה, בו־זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר; {{ח:תתתת|(3)}} ביצירה שפורסמה לראשונה בו־זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה; {{ח:תתתת|(4)}} ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו־זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם – {{ח:תתתתת|(א)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל; {{ח:תתתתת|(ב)}} ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה או שהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יצירה“ – יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(1)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדינה חברה“ – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: זכות מוסרית}} {{ח:סעיף|45|הזכות המוסרית – זכות אישית|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}. {{ח:תת|(ב)}} הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר. {{ח:סעיף|46|זכות מוסרית מהי}} {{ח:ת}} זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – {{ח:תת|(1)}} כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; {{ח:תת|(2)}} כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפרה ותרופות}} {{ח:סעיף|47|הפרת זכות יוצרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}. {{ח:תת|(ב)}} בבחינת טענה להפרה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי יצירה שהיא גופן יובא בחשבון, בין היתר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב אותיות, ספרות וסימני שפה אחרים. {{ח:סעיף|48|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעתקה|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: {{ח:תתת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תתת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תתת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית; {{ח:תתת|(5)}} ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על עותק של יצירה, אף אם נעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}, ובלבד שנעשה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים בגופן. {{ח:סעיף|48א|הפרה עקיפה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} הועמדה יצירה שיש בה זכות יוצרים לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, בלא שניתנה רשותו של בעל זכות היוצרים, לרבות לאחר העמדתה כאמור לראשונה, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}} (בסעיף זה – העמדה בהפרה), ועשה אדם, על דרך עיסוק, פעולה שיש בה כדי להקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או להרחיב את הגישה של הציבור אליה, במטרה להפיק רווח מעשיית פעולה כאמור ומקיומה של גישה ליצירה שהועמדה בהפרה, מפר הוא בכך את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה; לעניין זה, אדם המפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה ליצירה שהועמדה בהפרה לא יוחזק מחמת זה בלבד כמי שהיה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה. {{ח:סעיף|49|ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי}} {{ח:ת}} המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, ”מקום בידור ציבורי“ – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון. {{ח:סעיף|50|הפרת זכות מוסרית|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(1)}}, עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(1)}}, אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} המשתמש פעל בשקידה סבירה לגילוי היוצר, לפני השימוש; {{ח:תתת|(2)}} המשתמש ציין באופן ברור באותה דרך שבה הוא עושה שימוש ביצירה, כי השימוש נעשה על פי סעיף זה ופרטים ליצירת קשר שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א(ד)}} לשם עדכונו בדבר זהות היוצר; {{ח:תתת|(3)}} היה השימוש ביצירה מסחרי, המשתמש פרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}} אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין; ולעניין גופן – גם אם הפעולה נעשתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיף 28ב}}. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה: {{ח:תתת|(1)}} אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} אופי הפעולה ומטרתה; {{ח:תתת|(3)}} יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; {{ח:תתת|(4)}} המקובל בענף; {{ח:תתת|(5)}} הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה. {{ח:סעיף|51|הפרה עקיפה של זכות מוסרית}} {{ח:ת}} העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(2)}}, למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור: {{ח:תת|(1)}} מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה; {{ח:תת|(2)}} החזקה למטרה עסקית; {{ח:תת|(3)}} הפצה בהיקף מסחרי; {{ח:תת|(4)}} הצגה לציבור בדרך מסחרית. {{ח:סעיף|52|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית}} {{ח:ת}} הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. {{ח:סעיף|53|צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:ת}} בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן. {{ח:סעיף|53א|צו הגבלת גישה למקור תוכן|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקור תוכן“ – אמצעי מבוסס תוכנת מחשב הפועל על גבי רשת תקשורת אלקטרונית, לרבות אתר אינטרנט, בין שהשרת שהתוכן או מקור התוכן מאוחסן בו נמצא בישראל ובין מחוץ לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה“ – מי שמספק שירות שמהותו מתן גישה לאדם לרשת תקשורת אלקטרונית, ובכלל זה ספק גישה לאינטרנט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי אחסון“ – מי שמספק שירותי אחסון של תוכן שנמסר לו לשם העלאתו לרשת תקשורת אלקטרונית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייחודי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשה של בעל זכות יוצרים או בעל רישיון ייחודי (בסעיף זה – המבקש), לתת צו המופנה כלפי ספק גישה ומורה לו להגביל את הגישה למקור תוכן, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הגבלת גישה), אם שוכנע כי מתקיים לגבי עיקר התוכן שבאותו מקור תוכן אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שידורו או העמדתו לרשות הציבור, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(2), (4) או (5)}}, באמצעות מקור התוכן, מהווים הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}}; {{ח:תתת|(2)}} פעולה בו מהווה הפרה של זכות יוצרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 48א|או 48א}}. {{ח:תת|(ג)}} בצו הגבלת גישה יורה בית המשפט לספק הגישה לנקוט אמצעים סבירים להגבלת הגישה למקור התוכן, כולו או חלקו, והכול בתנאים ובמידה שאינה עולה על הנדרש, כפי שיורה בית המשפט, כדי למנוע, ככל האפשר בנסיבות העניין, את הפגיעה בבעל זכות היוצרים או בבעל הרישיון הייחודי; בצו כאמור ייכללו בין השאר כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי מקור התוכן שהגישה אליו תוגבל; {{ח:תתת|(2)}} הוראות לעניין היקף הגבלת הגישה למקור התוכן; {{ח:תתת|(3)}} התקופה שבה תוגבל הגישה למקור התוכן. {{ח:תת|(ד)}} במתן צו הגבלת גישה ובכלל זה בקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את כל אלה, אף אם לא הוגשה התנגדות לבקשה: {{ח:תתת|(1)}} ההשפעה על הציבור כתוצאה מהגבלת הגישה לפי הצו או מהחלטת בית המשפט שלא לתת צו; {{ח:תתת|(2)}} חומרת ההפרה הנטענת; {{ח:תתת|(3)}} חיוניות הצו למניעת הפרה, ככל האפשר, של זכות יוצרים; {{ח:תתת|(4)}} יעילותם של סעדים אחרים העומדים לרשות בעל זכות היוצרים או בעל הרישיון הייחודי, ובכלל זה פנייה למפר או למשיב, אם זהותו ידועה או אם ניתן לאתרו בשקידה סבירה; {{ח:תתת|(5)}} מידת הפגיעה הצפויה בגישה למקורות תוכן אחרים; {{ח:תתת|(6)}} מידת הפגיעה הצפויה בפרטיות של משתמשי האינטרנט. {{ח:תת|(ה)}} לא יינתן צו הגבלת גישה שיש בשיטת ביצועו משום האזנת סתר לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר|חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} המבקש יצרף להליך הבקשה לצו הגבלת גישה (בסעיף זה – בקשה לצו), כמשיב, את הבעלים של מקור התוכן, את המפעיל של מקור התוכן או של חלק ממנו ואת מי שלדעת המבקש הוא המפר, אם אינו אחד מהם; ואולם בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מצירופו של מי מהם, אם שוכנע כי לא היה ניתן לאתרו בשקידה סבירה. {{ח:תתת|(2)}} אם השרת שבו מאוחסן מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל – יצורף להליך הבקשה לצו גם ספק שירות האחסון. {{ח:תתת|(3)}} כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך הבקשה לצו. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה בקשה לצו, יציג ספק הגישה הודעה על כך, שתוצג במקום בולט באתר האינטרנט שלו; ההודעה תכלול את פרטי הליך הבקשה ובכלל זה את מספר ההליך, שמות הצדדים ובית המשפט הדן בבקשה; בהודעה יצוין כי הגבלת הגישה התבקשה בשל הפרת זכות יוצרים וכי כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד להליך. {{ח:תת|(ח)}} מצא בית המשפט כי התקיימה עילה למתן צו הגבלת גישה למקור תוכן או לחלקו, והשרת שעליו מאוחסן התוכן או מקור התוכן נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה ויורה כי התוכן או מקור התוכן, לפי העניין, יוסר מהשרת בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת התוכן או מקור התוכן מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור. {{ח:תת|(ט)}} ניתן צו הגבלת גישה, לרבות צו זמני להגבלת גישה – {{ח:תתת|(1)}} יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; {{ח:תתת|(2)}} רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. {{ח:סעיף|54|תובענה בשל הפרת זכות יוצרים}} {{ח:תת|(א)}} תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}} – גם בעל הרישיון. {{ח:תת|(ב)}} תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. {{ח:סעיף|55|תובענה בשל הפרת זכות מוסרית}} {{ח:ת}} תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח. {{ח:סעיף|56|פיצויים בלא הוכחת נזק}} {{ח:תת|(א)}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} היקף ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; {{ח:תתת|(3)}} חומרת ההפרה; {{ח:תתת|(4)}} הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(5)}} הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; {{ח:תתת|(6)}} מאפייני פעילותו של הנתבע; {{ח:תתת|(7)}} טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; {{ח:תתת|(8)}} תום לבו של הנתבע. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|56א|סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק|תיקון: תשע״ט, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; {{ח:תתת|(2)}} היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; {{ח:תתת|(3)}} התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; {{ח:תתתת|(ב)}} המפר הוא עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הקדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, ואגודה עותמנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|בחוק העותומני על האגודות}}, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מחזור“ – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}} לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: {{ח:תתת|(1)}} מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} או מסגרות חינוך הקבועות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|אותו סעיף}}; {{ח:תתת|(2)}} ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30(א) או (ג)}}; {{ח:תתת|(3)}} מוזאונים מסוג שקבע השר; {{ח:תתת|(4)}} גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|57|דין וחשבון}} {{ח:ת}} בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|58|מפר תמים}} {{ח:ת}} הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. {{ח:סעיף|59|הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר}} {{ח:ת}} הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. {{ח:סעיף|60|טיפול בעותקים מפרים|תיקון: תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – {{ח:תתת|(1)}} עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; {{ח:תתת|(2)}} עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. {{ח:תת|(ב)}} בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ואולם אם הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34|הסעיף האמור}} חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. {{ח:קטע2|פרק ח1|פרק ח׳1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית|תיקון: תשע״ט}} {{ח:סעיף|60א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק ח׳1}}|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט מחוזי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי מידע“ – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. {{ח:סעיף|60ב|בקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – בקשה לחשיפת זהות). {{ח:סעיף|60ג|הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. {{ח:תת|(ג)}} הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ({{ח:פנימי|פרק ח1|בפרק זה}} – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. {{ח:סעיף|60ד|המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}}, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(2)}} עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; {{ח:תתת|(3)}} הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; {{ח:תתת|(4)}} החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; {{ח:תתת|(5)}} אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. {{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. {{ח:תת|(ג)}} עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. {{ח:סעיף|60ה|החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ד|בסעיף 60ד(א)}}, או שעושה הפעולה לא הודיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 60ד|סעיף 60ד(ג)}} על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. {{ח:סעיף|60ו|מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ג|סעיף 60ג}} (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60ג|בסעיף 60ג}}; {{ח:תת|(2)}} להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60ה|סעיף 60ה(ב)}}; בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. {{ח:סעיף|60ז|איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח1|פרק זה}}, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. {{ח:סעיף|60ח|סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית)|תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), התש״ף–2019}}.}} {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין}} {{ח:סעיף|61|עבירות|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ג)}} לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. {{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. {{ח:תת|(ה)}} לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ו)}} לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ז)}} לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(4)}}. {{ח:תת|(ח)}} לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(5)}}. {{ח:סעיף|62|עונשין|תיקון: תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(2)}} מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. {{ח:תת|(ב)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}: {{ח:תתת|(1)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; {{ח:תתת|(2)}} מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; {{ח:תתת|(3)}} מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(4)}} משדר יצירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ז)}}; {{ח:תתת|(5)}} מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ח)}}. {{ח:תת|(ג)}} המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. {{ח:סעיף|63|אחריות נושא משרה בתאגיד}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}} (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|64|חזקות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: {{ח:תת|(1)}} מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; {{ח:תת|(2)}} לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; {{ח:תת|(3)}} מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה; {{ח:תת|(4)}} מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. {{ח:סעיף|65|עיכוב בידי המכס}} {{ח:תת|(א)}} בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ב)}} ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; {{ח:תתת|(2)}} קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. {{ח:תת|(ג)}} בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: {{ח:תתת|(1)}} מספר החבילות העומדות להתקבל; {{ח:תתת|(2)}} ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; {{ח:תתת|(3)}} היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. {{ח:תת|(ד)}} בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}. {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 129|בסעיף 129 לפקודת המכס}}. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}. {{ח:סעיף|66|תחולה על המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול גם על המדינה. {{ח:סעיף|67|ביצוע ותקנות|תיקון: תשע״ט, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56א|ו־56א(ג)}} יותקנו בהסכמת אלה: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מוסדות חינוך {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: או מסגרות חינוך)}} – שר החינוך; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ספריות – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הספריות הציבוריות|חוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975}}, ושר החינוך; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ארכיונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|חוק הארכיונים, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין מוזאונים – השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק המוזאונים|חוק המוזאונים, התשמ״ג–1983}}. {{ח:תת|(ג)}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56(ד)}}, יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|68|ביטול {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)|דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924}} – בטל, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|וחוק זכות יוצרים, 1911}}, לא יחול עוד בישראל. {{ח:סעיף|69|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים|בפקודת זכות יוצרים}}.}} {{ח:סעיף|70|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|בפקודת הפטנטים והמדגמים}}.}} {{ח:סעיף|71|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.}} {{ח:סעיף|72|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|73|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|74|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|75|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.}} {{ח:סעיף|76|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת|בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס״ד–2003}}.}} {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|77|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). {{ח:סעיף|78|תחולה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). {{ח:תת|(ב)}} זכות יוצרים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳ לחוק זה}} לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, או מכוח צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ג)}} על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ד)}} עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים#סעיף 10|בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים}} כנוסחו ערב יום התחילה. {{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33 עד 36}} לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(ח)}} זכות יוצרים להשכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(7)}}, ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000). {{ח:תת|(ט)}} לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 21|סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911}}, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|הוראות הדין הקודם}}. {{ח:תת|(י)}} לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול {{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”מפיק“ שבסעיף 1}}, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911#סעיף 19|סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}})}}}} {{ח:קטע3||מסגרות חינוך}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} מועדונית שמנהלת רשות מקומית, ומשרד הרווחה והביטחון החברתי או משרד החינוך משתתף בתקציבה; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} צהרון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים|בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017}}; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} קייטנה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות|בחוק הפיקוח על מחירי קייטנות ציבוריות, התשע״ז–2017}}; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} גוף הנתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחנים לתמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ט׳ בכסלו התשס״ח (19 בנובמבר 2007).}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''דניאל פרידמן'''<br>שר המשפטים * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 82g72kwncptu76w6amw9t4iw22j5vqr 0 276338 3017915 3017445 2026-05-27T21:00:54Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3017915 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}} [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> lnntb60wliskagjjr8nbia0btt24xjl 0 279313 3017739 2952575 2026-05-27T17:00:21Z OpenLawBot 8112 [3017734] 3017739 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק למניעת מפגעים, תשכ״א–1961}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000766}} {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״א, 58|חוק למניעת מפגעים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 183|חוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211740.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 186|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210806.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 136|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 783|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}, {{ח:תיבה|861|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 743|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}, {{ח:תיבה|902|חוק הטיס|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301172.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 102|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301569.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 611|תיקון מס׳ 9 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 222|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לאיכות הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זה“ – לרבות התקנות, חוקי העזר וההוראות שניתנו לפיו. {{ח:סעיף|2|מניעת רעש}} {{ח:ת}} לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה)|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:סעיף|3|מניעת ריח}} {{ח:ת}} לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/reports/treating_odor_hazards_guide/he/air_quality_treating_odor_hazards_guide2013.pdf#page{{=}}11|נוהל להגדרת מפגעי ריח}}.}} {{ח:סעיף|4||תיקון: תשס״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|5|כללי ביצוע|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח}} {{ח:ת}} השר יתקין, בתקנות, כללים לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, ובין השאר רשאי הוא לקבוע מה הם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}} {{ח:סעיף|6|חוקי עזר|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} רשות מקומית רשאית בחוק עזר, באישור השר, לקבוע הוראות מיוחדות לענין חוק זה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ותושביו, והוראות כאמור יכול שיסטו מהוראות תקנות שהותקנו לפי חוק זה, לרבות קביעת אי־תחולתן של התקנות באזורים, בימים או בשעות שהוגדרו בחוק העזר. {{ח:סעיף|7|הוראות כלליות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח}} {{ח:ת}} השר רשאי להורות, בתקנות, על הצעדים שיש לנקוט למניעת כל הפרה של {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לסוגים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים)|תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:סעיף|8|הוראות אישיות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} השר, או מי שהשר מינהו לכך, רשאי להורות לאדם פלוני על הצעדים שעליו לנקוט למניעת כל הפרה של {{ח:פנימי|סעיף 2|הסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}. {{ח:תת|(ב)}} התקנת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, או חוק עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, לא תגרע מהסמכות לתת הוראות לפי סעיף זה, למי שהתקנות או חוק העזר האמורים חלים עליו. {{ח:סעיף|9|רשיונות למפעלים|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} כל רשיון על פי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או רשיון אחר הנדרש על פי כל חיקוק לניהול מפעל, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|9א||תיקון: תשנ״ז, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|9ב||תיקון: תשנ״ז, תשע״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|10|ראיות}} {{ח:ת}} בכל הליך משפטי לפי חוק זה – {{ח:תת|(1)}} מפגע שנקבע כחזק או כבלתי סביר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, חזקה שהוא עשוי לגרום הפרעה לאדם המצוי בקרבת מקום, כל עוד לא הוכח היפוכו; {{ח:תת|(2)}} העובדה שהנאשם או הנתבע מילא את כל המוטל עליו בהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, תהא לו הגנה טובה. {{ח:סעיף|10א|סמכויות בית משפט|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם מפגעי רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים. {{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט. {{ח:תת|(ד)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין. {{ח:סעיף|11|עונשין|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח, תשס״ח־2, תשע״ז, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3 לחוק זה}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות השר, או מי שהוא מינה לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק זה}}; {{ח:תתת|(3)}} תקנות שהתקין השר הקובעות מהם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים, או תקנות הקובעות את הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3 לחוק זה}}, או תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 57|סעיף 57(א)(5) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} (בחוק זה – פקודת מסילות הברזל), לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 57|באותה פסקה}}; {{ח:תתת|(4)}} אי ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב לחוק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר. {{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה. {{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב2)|(1)}} המשבש פעולתו של התקן מד רעש שהותקן באולם שמחות, בגן אירועים או בדיסקוטק לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (בסעיף קטן זה – חוק רישוי עסקים), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}; לעניין זה, ”התקן מד רעש“ – התקן המודד את עוצמת הרעש במקום, המתריע על מפלס רעש העולה על מפלס הרעש שנקבע בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} והמביא לניתוק זרם החשמל למערכת ההגברה באולם השמחות, בגן האירועים או בדיסקוטק לאחר פרק זמן של התרעה שנקבע בתקנות כאמור. {{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שחלות לגביו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק רישוי עסקים}}. {{ח:תת|(ג)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה; לענין זה, ”התראה“ – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה. {{ח:תת|(ד)}} הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו – מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע. {{ח:תת|(ה)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. {{ח:תת|(ו)}} קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}} (להלן – הקרן לשמירת הנקיון). {{ח:סעיף|11א|סמכות לענין אזעקות ברכב|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} שוטר רשאי לנקוט אמצעים על מנת להפסיק רעש הנגרם ממכשיר אזעקה המותקן בכלי רכב והנמשך למעלה מ־20 דקות. בסעיף זה, ”נקיטת אמצעים“ – לרבות פירוק או פגיעה בחלקים של הרכב או של מערכת האזעקה, פריצה לרכב או גרירתו. {{ח:תת|(ב)}} נפתחה מכונית תוך נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה על המשטרה או על השוטר שגרם לפתיחת המכונית להציב שמירה ליד המכונית. {{ח:תת|(ג)}} שוטר לא ישא באחריות בנזיקין על מעשה שעשה לפי סעיף זה, בתום לב. {{ח:תת|(ד)}} הוצאות הגרירה וההחסנה של כלי רכב שנגרר לפי סעיף קטן (א) יחולו על בעל הרכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|בסעיף 70א(3) לפקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף|11א1|סמכות כניסה למקום לשם הפסקת רעש|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} נוכח שוטר כי מתבצעת במקום מסוים, ובכלל זה בבית המשמש למגורים, עבירה של גרימת רעש לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(1)}}, והיה לשוטר יסוד סביר לחשש כי המשך ביצוע העבירה גורם להפרעה ממשית לשלום הציבור, רשאי הוא להיכנס למקום כאמור בלא צו בית משפט לשם הפסקת ביצוע העבירה, ובלבד שיש צורך שאינו סובל דיחוי בהפעלת הסמכות כאמור לשם הפסקת העבירה, ועיכוב בהפעלת הסמכות לשם קבלת צו בית משפט יסכל את האפשרות להפסקת העבירה באופן מיידי. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל שוטר את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהזדהה לפני מי ששוהה במקום בציון שמו, כינויו הרשמי והיותו שוטר, ולא ניתנה לו רשות להיכנס למקום אף שדרש באופן ברור להפסיק את ביצוע העבירה ודרישתו לא נענתה. {{ח:תת|(ג)}} נכנס שוטר למקום כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש להפסיק את ביצוע העבירה; סירב מי ששוהה במקום להפסיק את ביצוע העבירה כאמור לאחר שנדרש לעשות זאת, רשאי שוטר לנקוט באמצעי חיוני הדרוש לשם הפסקת ביצוע העבירה. {{ח:סעיף|11ב|צו לסילוק מפגע|תיקון: תשנ״ז, תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} נוכח השר או מי שהוא הסמיך לענין זה כי נגרם רעש או ריח חזקים או בלתי סבירים בניגוד להוראות לפי חוק זה או בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 57|סעיף 57(א)(5) לפקודת מסילות הברזל}} לעניין השפעה על הסביבה או צמצום ההשפעה או מניעתה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 57|באותה פסקה}} (להלן – מפגע), וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לעשות את אלה: {{ח:תתת|(1)}} לצוות על מי שגרם למפגע או על בעל הנכס שממנו נגרם המפגע, להפסיק את המפגע, או לסלקו למקום, באופן ובתוך תקופת הזמן שנקבעה בצו ושתחילתה במועד מסירתו, הכל כפי שיורה בצו; {{ח:תתת|(2)}} לצוות על מי שגרם למפגע או על בעל הנכס שממנו נגרם המפגע בצו כאמור בפסקה (1), להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו. {{ח:תת|(ב)}} מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה, אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:תת|(ד)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|11ב1|בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו. {{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו. {{ח:סעיף|11ג|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:סעיף|11ד|שיעורי קנסות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}} לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|11ה|קובלנה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי}}: {{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה; {{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#תוספת|בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:סעיף|11ו|תחולה על המדינה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על המדינה, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} הוא לא יחול על מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית ועל מי שהוחל עליו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), התשל״ה–1974}}; {{ח:תתת|(2)}} הוראות חוק זה לא יחולו על פעילות בטחונית או מבצעית או על תוצאות פעילות כאמור, של – {{ח:תתתת|(א)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה; {{ח:תתתת|(ב)}} יחידות סמך של משרד הבטחון, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה; {{ח:תתתת|(ג)}} צבא הגנה לישראל, ואולם פעילות כאמור תבוצע, ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לא יחולו על חברה ממשלתית שהועברו אליה תחומי פעולה של מי מהמנויים בפסקה (א)(2) אחרי יום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997), בכל הנוגע לתחומי הפעולה שהועברו אליה. {{ח:סעיף|12||תיקון: תשכ״ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|13|מטרד היחיד}} {{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}, דין כל הפרה של הוראת חוק זה כדין מטרד היחיד. {{ח:סעיף|14|גרם מעשה}} {{ח:ת}} כל מקום בחוק שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני, רואים אדם כאילו גרם לאותו מעשה גם אם הוא נעשה במקום הנתון לשליטתו או לפיקוחו, או על ידי מי שנתון לשליטתו או לפיקוחו, והוא לא נקט כל האמצעים הסבירים למניעתו; הטוען כי נקט אמצעים כאמור – עליו הראיה. {{ח:סעיף|15|שמירת תוקף}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין. {{ח:סעיף|16|פטור|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות, פטור מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם ראו שהדבר דרוש לשם שמירה על זכות ציבורית שהיא עדיפה על הזכות שתיפגע על ידי כך. {{ח:סעיף|17|אי תחולת החוק|תיקון: תשס״ח, תשע״א־2}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה לא יחולו על רעש וריח, שפעולתם אינה חורגת מחוץ לרשות היחיד של הגורם להם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לא יחולו על רעש מכלי טיס שחל לגביהם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 73|סעיף 73 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}. {{ח:סעיף|18|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ה באדר תשכ״א (13 במרס 1961).}} * '''דוד בן־גוריון'''<br>ראש הממשלה * '''ישראל ברזילי'''<br>שר הבריאות * '''חיים משה שפירא'''<br>שר הפנים * '''יצחק בן־צבי'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0dzo55ensho76b7pjb7y0wcibzb38lb 4 290855 3017916 3017695 2026-05-27T21:00:56Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3017916 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק התרבות והאמנות]] * [[חוק זכות יוצרים]] * [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]] * [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]] * [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]] * [[חוק המים]] * [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק הסיוע המשפטי]] * [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]] * [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]] * [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]] </div> gax1fmg0ar11yhhw6kwi2astb0x36v7 3017943 3017916 2026-05-28T11:00:35Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3017943 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]] * [[חוק התרבות והאמנות]] * [[חוק זכות יוצרים]] * [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]] * [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]] * [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]] * [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]] * [[חוק המים]] * [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] * [[חוק הביטוח הלאומי]] * [[חוק הסיוע המשפטי]] * [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]] * [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]] * [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)|תקנות שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)}}]] </div> 0wdwgyd1q4j7zfkvqqqm1gflixr2m0w 2 293285 3017733 3017444 2026-05-27T15:35:11Z Fuzzy 29 3017733 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026]] 7qh1l0bzvor8kspou1yko9z53sl7sqb 3017911 3017733 2026-05-27T21:00:15Z OpenLawBot 8112 תודה 3017911 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] 66slk01nekk2zzh5ctwlu0bsotd3afx 116 313069 3017902 2934397 2026-05-27T20:34:59Z Fuzzy 29 תיקון מס' 10 3017902 wikitext text/x-wiki <שם> חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (תיקון: תשנ"ו) <שם קודם> חוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984 <מאגר 2000638 תיקון 2203845 תקן 149939 קוד a163Y00000DuDRkQAN> <מקור> ((ס"ח תשמ"ד, 157|חוק זכויות מבצעים|10:210222)), ((194|ת"ט|ec:10:317384)); ((תשנ"ו, 88|תיקון|13:211255)), ((245|חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה)|13:211289)); ((תש"ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|15:300176)); ((תשס"ג, 6|חוק זכויות מבצעים ומשדרים וסימני מסחר (אחריות פלילית) (תיקוני חקיקה)|15:300560)), ((555|תיקון מס' 5|16:299792)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות מילואים|17:300745)); ((תשע"ד, 459|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|19:301623)), ((814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע"ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)); ((תשע"ז, 505|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|20:382347)); ((תשפ"ו, 586|תיקון מס' 10|25:13108831)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "מבצע" - אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית; :- "משדר" - מי שמקיים, על פי הסמכה בדין, שידורי רדיו או טלויזיה; :- "ביצוע" - ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, על ידי מבצע; :- "ביצוע פומבי" - (((החל מיום 20.5.2027):)) השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה, למעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע בזמן אמת שנעשתה בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל עסק זעיר" - בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" [[בחוק מס ערך מוסף]], למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצועים; ::- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "העמדה לרשות הציבור" - (((החל מיום 20.5.2027):)) עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם; :- "ועדת הכלכלה" - (((החל מיום 20.5.2027):)) ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "זכות מוסרית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כמשמעותה [[בסעיף 4א]]; :- "חוק זכות יוצרים" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חוק התחרות הכלכלית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]]; :- "טביעה" - שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור; :- "יצירה מוסיקלית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כמשמעותה [[בחוק זכות יוצרים]]; :- "יצירה ספרותית", "יצירה אמנותית" ו"יצירה דרמטית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כהגדרתן [[בחוק זכות יוצרים]]; :- "שידור" - העברה או הפצה, בין קוית, בין אלחוטית ובין בכל דרך אחרת, של צלילים או מראות, או שילוב של צלילים ומראות, לציבור; :- "שידור־משנה" - שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר, והנעשה בו־זמנית עם השידור של האחר; :- "שעתוק" - הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה; :- "שעתוק" - (((החל מיום 20.5.2027):)) הכנת העתק של טביעה. == פרק ב': זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון: תשנ"ו) == @ 2. זכויות המבצע (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד-2, תשע"ו, תשפ"ו) : למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: : (1) טביעה; : (2) שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: :: (א) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; :: (ב) השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; : (3) שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: :: (א) הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע; :: (ב) השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו; : (4) מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה - לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע. @ 2. זכות מבצעים (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד-2, תשע"ו, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה אחת או יותר מאלה: : (1) בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו - :: (א) טביעה; :: (ב) שידור; :: (ג) שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; : (2) בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר מהם - :: (א) שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה: ::: (1) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; ::: (2) השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; :: (ב) שידור; :: (ג) שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; :: (ד) העמדה לרשות הציבור. @ 3. נותן הסכמה (תיקון: תשפ"ו) : (((יבוטל ביום 20.5.2027):)) : הסכמה לענין [[סעיף 2]] תינתן: : (1) כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאיננו חלק מקבוצה - בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; : (2) כשהמבצע הוא קבוצה - בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה - בידי רוב חברי הקבוצה. @ 3א. תמלוג על השמעה והצגה (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : (א) מבצע זכאי לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע."; : (ב) תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן - אירגון התמלוגים היציג). : (ג) אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 3א. תמלוג ראוי על ביצוע פומבי (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. : (ב) תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים, שהוא חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן - אירגון התמלוגים היציג); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג. : (ג) אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו. @ 3ב. עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) על אף האמור [[בסעיף 16]] - :: (1) לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט כהגדרתו [[בחוק זכות יוצרים]] (בסעיף זה - תקליט), למעט ביצוע כאמור בפסקה (2) - זכותו של המבצע לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] אינה ניתנת להעברה או לוויתור, בשבע השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע; :: (2) לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אם היצירה היא חלק מאוסף של יצירות מוסיקליות שניתן בו רישיון שימוש כדי לאפשר ביצוע פומבי של אותם ביצועים ויצירות תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור, בלבד, מאת המבצע בפומבי - המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] או ויתור עליה, מאת הנעבר; :: (3) לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית - המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] או בשל ויתור עליה, מאת הנעבר. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף מהגופים שלהלן או להעביר אל גוף כאמור את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, או לעשות כן אף בלא תמורה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא ביצוע פומבי של ביצועים: עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], הקדש ציבורי כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], אגודה עותומנית כמשמעותה [[בחוק העותומני על האגודות]], וגוף מהגופים המנויים [[בסעיף 56א(ג)(1)]] עד (3) לחוק זכות יוצרים]]. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה: :: (1) ביצוע הכלול בפרסומת; :: (2) ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהופקה במשותף, בעת הפקתה לראשונה, על ידי מפיק מישראל ומפיק ממדינה אחרת או שהופקה על ידי מפיק ממדינה אחרת בלבד; :: (3) ביצוע שהמעביד כאמור [[בסעיף 11]] [[או 12]] או המזמין כאמור [[בסעיף 12א]] הוא הבעלים הראשון של הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף קטן 3א(א)]] בעבורו; :: (4) ביצוע שביצע מבצע שנפטר. : (ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]] ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגי שימושים, גופים וביצועים נוספים שהוראות סעיף קטן (א), כולן או חלקן, לא יחולו עליהם. @ 3ג. ארגון התמלוגים היציג (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני בגביית התמלוגים ממשתמשים ובחלוקתם לבעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 3א]], בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון. : (ב) החברות בארגון התמלוגים היציג תהיה פתוחה באופן שווה בפני כל מבצע וכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]]; ארגון התמלוגים היציג לא יפלה בין חבריו ובין מי שאינם חבריו, ובין חבריו לבין עצמם, ולא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים לפי [[סעיף 3א]], כי המבצע או בעל הזכות לתמלוג ראוי, לפי העניין, יצטרף כחבר לארגון. : (ג) ארגון התמלוגים היציג ישלח, אחת לשנה, לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי [[אותו סעיף]] בשנה שקדמה לכך. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ארגון התמלוגים היציג רשאי להחליט להקצות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הביצועים בוצעו בישראל או באזור כהגדרתו [[בסעיף 13]]; :: (2) הסכום יוקצה מתוך התמלוגים ששולמו לארגון ולא חולקו שבע שנים לפחות מיום גבייתם; :: (3) הארגון יודיע לציבור המבצעים ובעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] לפני קבלת ההחלטה. : (ה) החליט הארגון כאמור בסעיף קטן (ד), יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלו. : (ו) אין בהקצאת סכום לתמיכה כאמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], לקבל מארגון התמלוגים היציג את התמלוגים שהוא זכאי להם לפי הוראות [[אותו סעיף]] בעד ביצוע פומבי של ביצועו, אף אם חלפו שבע שנים ממועד גבייתם. : (ז) ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי [[סעיף 3א]] ובין תשלום תמלוגים כאמור בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל האפשר. : (ח) ארגון התמלוגים היציג לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהתעריף שקבע בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם קבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בעד תקופה או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל. : (ט) ארגון התמלוגים היציג יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה: :: (1) אמות המידה לחלוקת התמלוגים לבעלי זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון; :: (2) אמות המידה לגביית תמלוגים ממשתמשים ותעריפיהם, ובכלל זה לפי סוגי משתמשים וסוגי שימושים, וכן את סכום התמלוג הנמוך ביותר שהארגון גובה לפי כל סוג משתמש וכל סוג שימוש, אף אם סכום זה נקבע בפסק דין או בהסדר פשרה, או בשל הנחה שניתנה למשתמש או לסוג משתמשים. : (י) אין בהוראות [[סעיף 3א]] וסעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] על ארגון התמלוגים היציג, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי [[החוק האמור]] שיחולו על אותו ארגון לא תימנע פעילותו כאמור בסעיף זה [[ובסעיף 3א]]. @ 4. פטורים מהסכמה (תיקון: תשפ"ו) : הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית. @ 4. שימושים מותרים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : על אף האמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3א]], עשיית הפעולות המפורטות [[+|בסעיפים 19 עד 22]], [[+|25]], [[+|26]], [[+|27א]], [[+|28א]] [[ו-29 עד 31 לחוק זכות יוצרים]], בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה, מותרת בתנאים המפורטים [[באותם סעיפים]] ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת הסכמתו של בעל זכות המבצעים ובלא תשלום תמורה, או בלא תשלום תמלוג ראוי, לפי העניין; ההוראות לפי הסעיפים האמורים [[לחוק זכות יוצרים]] יחולו, בשינויים המחויבים, כל עוד לא קבע שר המשפטים אחרת, בדרך האמורה באותם סעיפים [[ובסעיף 67 לחוק זכות יוצרים]], לעניין ביצועים, טביעות של ביצועים או שעתוקים שלהן. @ 4א. זכות מוסרית (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד, תשפ"ו) : (א) למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. : (ב) המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. : (ג) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעשה בביצוע או בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגע בזכות לפי סעיף קטן (ב), אינו מהווה עוולה אזרחית אם נעשה בביצוע, בטביעה או בשעתוק כאמור שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, בהתאם להוראות [[סעיף 4ג1(ב)]]. @ 4א. זכות מוסרית (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. : (ב) המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. : (ב1) זכות מוסרית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) היא אישית, ועל אף האמור [[בסעיף 16]], היא אינה ניתנת להעברה ותעמוד למבצע אף אם אין לו זכות מבצעים בביצוע או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שיש זכות מבצעים בביצוע, והכול למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) @ 4א1. זכויות המשדר (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ג-2, תשפ"ו) : למשדר תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: : (1) טביעה של שידוריו; : (2) שעתוק טביעות של שידוריו; :: (((החל מיום 20.5.2027):)) שעתוק טביעות, או חלק ניכר מטביעות, של שידוריו; : (3) שידור של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; : (4) מכירה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; : (5) שידור משנה של שידוריו, למעט שידור משנה שחובה להעבירו לפי הוראות [[+|סעיפים 6כא(א)]] [[או 6מט(4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]. @ 4ב. הגנה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג) : הוראות [[סעיף 4א1]] לא יחולו על שידור הנעשה תוך הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים. @ 4ג. פטור מהסכמה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג) : הוראות [[סעיף 4א1(1) ו־(2)]] לא יחולו אם המעשים האמורים נעשו לשימוש פרטי או לשימוש הוגן, בסעיף זה, "שימוש הוגן" - שימוש ראוי לשם לימוד עצמי או לשם הוראה שלא בתמורה, או לשם מחקר או ביקורת. @ 4ג1. התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "טביעה מותאמת" - טביעה של ביצוע או טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. : (ב) הוראות [[סעיפים 2]] [[ו־4א1]] לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בהם שנעשה בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי [[סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]], בשינויים המחויבים. @ 4ג1. התאמת שידור לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "טביעה מותאמת" - טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. : (ב) הוראות [[סעיף 4א1]] לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בו שנעשה בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי [[סעיף 28א לחוק זכות יוצרים]], בשינויים המחויבים. @ 4ד. תחולת הוראות (תיקון: תשנ"ו, תש"ס, תשס"ג, תשפ"ו) : [[בפרקים ג']] [[פרק ד'|ו־ד']], למעט [[בסעיפים 6]], [[10]], [[11]] [[ו־12]], בכל מקום שבו נאמר "מבצע" ו"ביצוע" - גם "משדר" ו"שידור" במשמע. : (((החל מיום 20.5.2027):)) [[בפרקים ג']] [[פרק ד'|ו־ד']], למעט [[בסעיפים 5(ב)]], [[5(ג)]], [[6]], [[10]], [[10ב, [[ו-11 עד 12ב]], בכל מקום שבו נאמר "מבצע" ו"ביצוע" - גם "משדר" ו"שידור" במשמע. == פרק ג': תרופות ועונשין == : (([במקור לא צויין [[שסעיפים 4ה עד 4ז]] יופיעו [[בפרק ג']], אך זה מקומם ההגיוני.])) @ 4ה. הפרת זכות מבצעים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) העושה פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 2]] או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור בלא הסכמתו של בעל זכות המבצעים, מפר את זכות המבצעים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות [[סעיף 4]]. : (ב) העושה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של המבצע, מפר את הזכות האמורה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עשיית פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 4א(ב)]], אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 50(ג) לחוק זכות יוצרים]], בשינויים המחויבים. : (ד) הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. : (ה) העושה ביצוע פומבי בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]], מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור. @ 4ו. הפרה עקיפה של זכות המבצעים לשעתוק או לטביעה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר כהגדרתו [[בסעיף 6(א2)]], לשם מסחר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה. @ 4ז. הגשת תובענה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א)(1) תובענה בשל הפרת זכות מבצעים לפי [[סעיף 2]] רשאי להגיש בעל זכות המבצעים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו [[בסעיף 12ב(ה)]] - גם בעל הרישיון כאמור. :: (2) תובע המגיש תובענה כאמור בפסקה (1), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הפסקה האמורה, ואולם בית המשפט, לבקשת התובע, רשאי לפטור מצירוף בעל דין כאמור. : (ב) תובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג; תקופת ההתיישנות של תובענה לפי סעיף קטן זה תהיה שלוש שנים. : (ג)(1) משתמש או ארגון התמלוגים היציג רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לעניין גובה התמלוג הראוי כמשמעותו [[בסעיף 3א]]; בית המשפט הדן בתובענה כאמור רשאי, נוסף על כל סעד, לקבוע תמלוג זמני שישולם עד להכרעה בתובענה. :: (2) בית המשפט המוסמך לדון בתובענה כאמור בפסקה (1) הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. :: (3) (((החל מיום 20.5.2031):)) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי פסקה (2) תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. : (ד) נטל ההוכחה כי גובה התמלוג שגבה או שביקש לגבות ארגון התמלוגים היציג הוא ראוי, הוא על הארגון. : (ה) תובענה בשל הפרת זכות מוסרית לפי [[סעיף 4א]] רשאי להגיש המבצע, ואם ההפרה נעשתה לאחר מותו - קרוב משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח." @ 5. תרופות אזרחיות (תיקון: תשפ"ו) : למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים. @ 5. תרופות אזרחיות (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) לבעל זכות מבצעים, ולמבצע לעניין זכותו המוסרית, שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים, והוראות [[+|סעיפים 56א(ג)]], [[+|57]] [[ו-58 לחוק זכות יוצרים]] יחולו, בשינויים המחויבים. : (ב) בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] רשאי בית המשפט לפסוק סעד כספי בלבד, ורשאי הוא, לבקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כל אחד מהסכומים שלהלן, לפי הגבוה, ויחולו הוראות [[+|סעיפים 56(ב)]], [[+|56א(ג)]], [[+|57]] [[ו-58 לחוק זכות יוצרים]]: :: (1) פי שלושה מהתעריף השנתי או פי עשרה מהתעריף בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, לפי העניין; לעניין זה, "תעריף" - התעריף שפורסם באתר ארגון התמלוגים היציג כתעריף התמלוג הראוי לעניין אותו סוג שימוש ואותו סוג משתמשים; :: (2) 25,000 שקלים חדשים. : (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות, בצו, את השיעורים והסכומים האמורים בסעיף קטן (ב). @ 6. עונשין (תיקון: תשס"ג, תשפ"ו) : (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו; :: (2) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של ביצוע, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של ביצוע בהיקף מסחרי. : (א1) המחזיק עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו, דינו - מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (א2) בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), "עותק מפר" - טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא הסכמה של המבצע בניגוד להוראות [[סעיפים 2]] [[ו־3]], למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. :: (((החל מיום 20.5.2027):)) בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), "עותק מפר" - טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא רשות של בעל זכות המבצעים באופן שמהווה הפרה של זכותו לפי [[סעיף 2(1)(א)]] [[או 2(2)(א)]], למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. : (א3)(1) אלה דינם מאסר שישה חורשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]: ::: (א) עושה עותק מפר של שידור לשם מסחר בו; ::: (ב) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של שידור, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של שידור בהיקף מסחרי. :: (2) בסעיף קטן זה, "עותק מפר" - טביעה של שידור או שעתוק של טביעה של שידור, שנעשו בלא הסכמה של המשדר בניגוד להוראות [[סעיף 4א1]], למעט אם עשייתם הותרה לפי חוק. : (א4) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (א3) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה. : (ב) מי שמתיימר לתת הסכמה לענין [[סעיף 2]] מבלי שהיה מורשה לכך או תוך חריגה מההרשאה, דינו - קנס. @ 7. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ג) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 6]] (להלן - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. @ 8. צו תפיסה או איסור הפצה : נוסף על כל סעד אחר, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסה או על איסור הפצה של טביעה או של שעתוקים שלה; ציווה בית המשפט על תפיסה, יורה מה ייעשה בטביעה או בשעתוקים שנתפסו. @ 9. תחולת צו תפיסה על מי שאינו צד : (א) צו תפיסה שניתן לפי [[סעיף 8]] כוחו יפה כלפי כל אדם ששמו שצויין בצו, שברשותו נמצאים טביעה או שעתוקים לשם מכירה, השכרה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט (להלן - מי שאינו צד). : (ב) בית המשפט רשאי להתנות צו תפיסה כלפי מי שאינו צד במתן ערובה להנחת דעתו; נוכח בית המשפט, לבקשת מי שאינו צד, כי בקשת הצו לא היתה סבירה, רשאי הוא - לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם - להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת האדם שכלפיו הוצא הצו, לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בביצוע הצו. : (ג) צו תפיסה שבוצע נגד מי שאינו צד, בטל בתום שלושים ימים מיום שבוצע, זולת אם הוגשה נגדו לפני כן תביעה פלילית או אזרחית בשל ההפרה אשר שימשה עילה להוצאת הצו, או שהוא בוטל לפי סעיף קטן (ה). : (ד) צו תפיסה שלא בוצע, בטל בתום תשעים ימים מיום שניתן. : (ה) מי שבוצע נגדו צו תפיסה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך שלושים ימים מיום הביצוע לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו; בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות המקרה. == פרק ד': הוראות שונות == @ 10. התקופה לזכויות מבצעים (תיקון: תשמ"ד, תש"ס, תשע"ז) : הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר שבעים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי. : ((לפי [[20:382347|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]], הוראות החוק לא יחולו על ביצוע שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.)) @ 10א. התקופה לזכויות משדרים (תיקון: תש"ס) : הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתום השנה שבה נעשה השידור המקורי. @ 10ב. הבעלים הראשון של זכות המבצעים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : המבצע הוא הבעלים הראשון של זכות המבצעים בביצוע בכפוף להוראות [[סעיפים 11 עד 12ב]]. @ 11. מבצע שהוא עובד (תיקון: תשמ"ד) : היה המבצע מועסק כעובד והביצוע נעשה תוך כדי שירותו אצל מעבידו ועקב אותו שירות, יהיו הזכויות שהוקנו לפי חוק זה למבצע בידי המעביד בחמש עשרה השנים הראשונות מתוך התקופה האמורה [[בסעיף 10]], ובידי המבצע - ביתרת התקופה, זולת אם נקבע אחרת בהסכם. @ 12. מבצע שהוא שוטר או חייל (תיקון: תשמ"ד, תשס"ח) : (א) בביצוע שנעשה תוך כדי שירותו של המבצע במשטרה או בצבא ועקב אותו שירות, יחולו הוראות [[סעיף 11]] כאילו היתה המדינה המעביד של המבצע, אם הוא אחד מאלה: :: (1) שוטר; :: (2) אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא; :: (3) אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא - אם הפקת הביצוע נעשתה בידי הצבא. : (ב) נעשה ביצוע תוך כדי שירותו של המבצע בשירות מילואים ועקב אותו שירות, רשאית המדינה לשדרו ולטבעו ללא הסכמת המבצע. : (ג) בסעיף זה - :: (1) "אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא" ו"אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא", כמשמעותם [[בהגדרת "חייל" שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :: (2) "שירות מילואים" - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]. @ 12א. ביצוע מוזמן (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע. @ 12ב. העברת זכות מבצעים ומתן רישיון (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) זכות מבצעים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. : (ב) העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות המבצעים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת בביצוע. : (ג) העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), או הסכמה כאמור [[בסעיפים 11]] [[או 12א]], ייעשו - :: (1) כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאינו חלק מקבוצה - בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; :: (2) כשהמבצע הוא חלק מקבוצה - בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו לכך בכתב, ובאין נציג כזה - בידי רוב חברי הקבוצה. : (ד) חוזה להעברת זכות מבצעים או למתן רישיון ייחודי לגביה טעון מסמך בכתב. : (ה) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 2]], כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות המבצעים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. @ 13. ביצוע מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ג-2, תשפ"ו) : (א) חוק זה לא יחול על ביצוע שבוצע מחוץ לישראל (((החל מיום 20.5.2027):)) ומחוץ לאזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (((החל מיום 20.5.2027: ועדת הכלכלה))), להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על ביצועים שבוצעו מחוץ לישראל, אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן על ביצועים שבוצעו במדינה שהיא צד לאמנה בין־לאומית בנושא זכויות המוגנות על פי חוק זה, שישראל צד לה. :: ((פורסם [[צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999]].)) :: ((פורסם [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002]].)) @ 14. ביצוע שלפני תחילת החוק : חוק זה לא יחול על ביצוע שנעשה לפני תחילתו. @ 15. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. @ 16. חופש התניה : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע או לגרוע מתנאים על פי הסכם שנכרת לפני תחילתו או אחריו. @ 17. דין המדינה : חוק זה יחול על המדינה. @ 18. תחילה : תחילתו של חוק זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ג בסיון התשמ"ד (13 ביוני 1984). <חתימות> * חיים הרצוג, נשיא המדינה * יצחק שמיר, ראש הממשלה * משה נסים, שר המשפטים lzcnn59cqit5g2f4ht0dudy9gaeqwjw 3017920 3017902 2026-05-27T21:21:22Z Fuzzy 29 3017920 wikitext text/x-wiki <שם> חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (תיקון: תשנ"ו) <שם קודם> חוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984 <מאגר 2000638 תיקון 2203845 תקן 149939 קוד a163Y00000DuDRkQAN> <מקור> ((ס"ח תשמ"ד, 157|חוק זכויות מבצעים|10:210222)), ((194|ת"ט|ec:10:317384)); ((תשנ"ו, 88|תיקון|13:211255)), ((245|חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה)|13:211289)); ((תש"ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|15:300176)); ((תשס"ג, 6|חוק זכויות מבצעים ומשדרים וסימני מסחר (אחריות פלילית) (תיקוני חקיקה)|15:300560)), ((555|תיקון מס' 5|16:299792)); ((תשס"ח, 515|חוק שירות מילואים|17:300745)); ((תשע"ד, 459|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|19:301623)), ((814|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע"ו, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)); ((תשע"ז, 505|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|20:382347)); ((תשפ"ו, 586|תיקון מס' 10|25:13108831)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : בחוק זה - :- "מבצע" - אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית; :- "משדר" - מי שמקיים, על פי הסמכה בדין, שידורי רדיו או טלויזיה; :- "ביצוע" - ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, על ידי מבצע; :- "ביצוע פומבי" - (((החל מיום 20.5.2027):)) השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה, למעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע בזמן אמת שנעשתה בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל עסק זעיר" - בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה "עוסק פטור" [[בחוק מס ערך מוסף]], למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצועים; ::- "מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]]; :- "העמדה לרשות הציבור" - (((החל מיום 20.5.2027):)) עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם; :- "ועדת הכלכלה" - (((החל מיום 20.5.2027):)) ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "זכות מוסרית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כמשמעותה [[בסעיף 4א]]; :- "חוק זכות יוצרים" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]]; :- "חוק מס ערך מוסף" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "חוק התחרות הכלכלית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]]; :- "טביעה" - שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור; :- "יצירה מוסיקלית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כמשמעותה [[בחוק זכות יוצרים]]; :- "יצירה ספרותית", "יצירה אמנותית" ו"יצירה דרמטית" - (((החל מיום 20.5.2027):)) כהגדרתן [[בחוק זכות יוצרים]]; :- "שידור" - העברה או הפצה, בין קוית, בין אלחוטית ובין בכל דרך אחרת, של צלילים או מראות, או שילוב של צלילים ומראות, לציבור; :- "שידור־משנה" - שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר, והנעשה בו־זמנית עם השידור של האחר; :- "שעתוק" - הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה; :- "שעתוק" - (((החל מיום 20.5.2027):)) הכנת העתק של טביעה. == פרק ב': זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון: תשנ"ו) == @ 2. זכויות המבצע (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד-2, תשע"ו, תשפ"ו) : למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: : (1) טביעה; : (2) שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: :: (א) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; :: (ב) השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; : (3) שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: :: (א) הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע; :: (ב) השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו; : (4) מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה - לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע. @ 2. זכות מבצעים (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד-2, תשע"ו, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה אחת או יותר מאלה: : (1) בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו - :: (א) טביעה; :: (ב) שידור; :: (ג) שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; : (2) בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר מהם - :: (א) שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה: ::: (1) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; ::: (2) השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; :: (ב) שידור; :: (ג) שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; :: (ד) העמדה לרשות הציבור. @ 3. נותן הסכמה (תיקון: תשפ"ו) : (((יבוטל ביום 20.5.2027):)) : הסכמה לענין [[סעיף 2]] תינתן: : (1) כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאיננו חלק מקבוצה - בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; : (2) כשהמבצע הוא קבוצה - בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה - בידי רוב חברי הקבוצה. @ 3א. תמלוג על השמעה והצגה (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : (א) מבצע זכאי לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. : (ב) תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן - אירגון התמלוגים היציג). : (ג) אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. @ 3א. תמלוג ראוי על ביצוע פומבי (תיקון: תשנ"ו, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. : (ב) תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים, שהוא חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], או עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן - אירגון התמלוגים היציג); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג. : (ג) אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו. @ 3ב. עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) על אף האמור [[בסעיף 16]] - :: (1) לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט כהגדרתו [[בחוק זכות יוצרים]] (בסעיף זה - תקליט), למעט ביצוע כאמור בפסקה (2) - זכותו של המבצע לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] אינה ניתנת להעברה או לוויתור, בשבע השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע; :: (2) לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אם היצירה היא חלק מאוסף של יצירות מוסיקליות שניתן בו רישיון שימוש כדי לאפשר ביצוע פומבי של אותם ביצועים ויצירות תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור, בלבד, מאת המבצע בפומבי - המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] או ויתור עליה, מאת הנעבר; :: (3) לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית - המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]] או בשל ויתור עליה, מאת הנעבר. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף מהגופים שלהלן או להעביר אל גוף כאמור את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, או לעשות כן אף בלא תמורה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא ביצוע פומבי של ביצועים: עמותה כמשמעותה [[בחוק העמותות, התש"ם-1980]], מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]], חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], הקדש ציבורי כמשמעותו [[בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979]], אגודה עותומנית כמשמעותה [[בחוק העותומני על האגודות]], וגוף מהגופים המנויים [[בסעיף 56א(ג)(1) עד (3) לחוק זכות יוצרים]]. : (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה: :: (1) ביצוע הכלול בפרסומת; :: (2) ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהופקה במשותף, בעת הפקתה לראשונה, על ידי מפיק מישראל ומפיק ממדינה אחרת או שהופקה על ידי מפיק ממדינה אחרת בלבד; :: (3) ביצוע שהמעביד כאמור [[בסעיף 11]] [[או 12]] או המזמין כאמור [[בסעיף 12א]] הוא הבעלים הראשון של הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף קטן 3א(א)]] בעבורו; :: (4) ביצוע שביצע מבצע שנפטר. : (ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]] ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגי שימושים, גופים וביצועים נוספים שהוראות סעיף קטן (א), כולן או חלקן, לא יחולו עליהם. @ 3ג. ארגון התמלוגים היציג (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני בגביית התמלוגים ממשתמשים ובחלוקתם לבעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 3א]], בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון. : (ב) החברות בארגון התמלוגים היציג תהיה פתוחה באופן שווה בפני כל מבצע וכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]]; ארגון התמלוגים היציג לא יפלה בין חבריו ובין מי שאינם חבריו, ובין חבריו לבין עצמם, ולא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים לפי [[סעיף 3א]], כי המבצע או בעל הזכות לתמלוג ראוי, לפי העניין, יצטרף כחבר לארגון. : (ג) ארגון התמלוגים היציג ישלח, אחת לשנה, לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי [[אותו סעיף]] בשנה שקדמה לכך. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ארגון התמלוגים היציג רשאי להחליט להקצות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: :: (1) הביצועים בוצעו בישראל או באזור כהגדרתו [[בסעיף 13]]; :: (2) הסכום יוקצה מתוך התמלוגים ששולמו לארגון ולא חולקו שבע שנים לפחות מיום גבייתם; :: (3) הארגון יודיע לציבור המבצעים ובעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] לפני קבלת ההחלטה. : (ה) החליט הארגון כאמור בסעיף קטן (ד), יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלו. : (ו) אין בהקצאת סכום לתמיכה כאמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], לקבל מארגון התמלוגים היציג את התמלוגים שהוא זכאי להם לפי הוראות [[אותו סעיף]] בעד ביצוע פומבי של ביצועו, אף אם חלפו שבע שנים ממועד גבייתם. : (ז) ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי [[סעיף 3א]] ובין תשלום תמלוגים כאמור בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל האפשר. : (ח) ארגון התמלוגים היציג לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהתעריף שקבע בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם קבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בעד תקופה או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל. : (ט) ארגון התמלוגים היציג יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה: :: (1) אמות המידה לחלוקת התמלוגים לבעלי זכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]], בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון; :: (2) אמות המידה לגביית תמלוגים ממשתמשים ותעריפיהם, ובכלל זה לפי סוגי משתמשים וסוגי שימושים, וכן את סכום התמלוג הנמוך ביותר שהארגון גובה לפי כל סוג משתמש וכל סוג שימוש, אף אם סכום זה נקבע בפסק דין או בהסדר פשרה, או בשל הנחה שניתנה למשתמש או לסוג משתמשים. : (י) אין בהוראות [[סעיף 3א]] וסעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות [[חוק התחרות הכלכלית]] על ארגון התמלוגים היציג, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי [[החוק האמור]] שיחולו על אותו ארגון לא תימנע פעילותו כאמור בסעיף זה [[ובסעיף 3א]]. @ 4. פטורים מהסכמה (תיקון: תשפ"ו) : הוראות [[סעיף 2]] לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית. @ 4. שימושים מותרים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : על אף האמור [[בסעיפים 2]] [[ו-3א]], עשיית הפעולות המפורטות [[+|בסעיפים 19 עד 22]], [[+|25]], [[+|26]], [[+|27א]], [[+|28א]] [[ו-29 עד 31 לחוק זכות יוצרים]], בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה, מותרת בתנאים המפורטים [[באותם סעיפים]] ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת הסכמתו של בעל זכות המבצעים ובלא תשלום תמורה, או בלא תשלום תמלוג ראוי, לפי העניין; ההוראות לפי הסעיפים האמורים [[לחוק זכות יוצרים]] יחולו, בשינויים המחויבים, כל עוד לא קבע שר המשפטים אחרת, בדרך האמורה באותם סעיפים [[ובסעיף 67 לחוק זכות יוצרים]], לעניין ביצועים, טביעות של ביצועים או שעתוקים שלהן. @ 4א. זכות מוסרית (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד, תשפ"ו) : (א) למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. : (ב) המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. : (ג) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעשה בביצוע או בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגע בזכות לפי סעיף קטן (ב), אינו מהווה עוולה אזרחית אם נעשה בביצוע, בטביעה או בשעתוק כאמור שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, בהתאם להוראות [[סעיף 4ג1(ב)]]. @ 4א. זכות מוסרית (תיקון: תשנ"ו-2, תשע"ד, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. : (ב) המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. : (ב1) זכות מוסרית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) היא אישית, ועל אף האמור [[בסעיף 16]], היא אינה ניתנת להעברה ותעמוד למבצע אף אם אין לו זכות מבצעים בביצוע או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שיש זכות מבצעים בביצוע, והכול למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) @ 4א1. זכויות המשדר (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ג-2, תשפ"ו) : למשדר תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: : (1) טביעה של שידוריו; : (2) שעתוק טביעות של שידוריו; :: (((החל מיום 20.5.2027):)) שעתוק טביעות, או חלק ניכר מטביעות, של שידוריו; : (3) שידור של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; : (4) מכירה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; : (5) שידור משנה של שידוריו, למעט שידור משנה שחובה להעבירו לפי הוראות [[+|סעיפים 6כא(א)]] [[או 6מט(4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]. @ 4ב. הגנה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג) : הוראות [[סעיף 4א1]] לא יחולו על שידור הנעשה תוך הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים. @ 4ג. פטור מהסכמה (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג) : הוראות [[סעיף 4א1(1) ו־(2)]] לא יחולו אם המעשים האמורים נעשו לשימוש פרטי או לשימוש הוגן, בסעיף זה, "שימוש הוגן" - שימוש ראוי לשם לימוד עצמי או לשם הוראה שלא בתמורה, או לשם מחקר או ביקורת. @ 4ג1. התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "טביעה מותאמת" - טביעה של ביצוע או טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. : (ב) הוראות [[סעיפים 2]] [[ו־4א1]] לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בהם שנעשה בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי [[סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]], בשינויים המחויבים. @ 4ג1. התאמת שידור לאדם עם מוגבלות (תיקון: תשע"ד, תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) בסעיף זה - ::- "אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]]; ::- "טביעה מותאמת" - טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. : (ב) הוראות [[סעיף 4א1]] לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בו שנעשה בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי [[סעיף 28א לחוק זכות יוצרים]], בשינויים המחויבים. @ 4ד. תחולת הוראות (תיקון: תשנ"ו, תש"ס, תשס"ג, תשפ"ו) : [[בפרקים ג']] [[ו־ד']], למעט [[בסעיפים 6]], [[10]], [[11]] [[ו־12]], בכל מקום שבו נאמר "מבצע" ו"ביצוע" - גם "משדר" ו"שידור" במשמע. : (((החל מיום 20.5.2027):)) [[בפרקים ג']] [[ו־ד']], למעט [[בסעיפים 5(ב)]], [[5(ג)]], [[6]], [[10]], [[10ב]], [[ו-11 עד 12ב]], בכל מקום שבו נאמר "מבצע" ו"ביצוע" - גם "משדר" ו"שידור" במשמע. == פרק ג': תרופות ועונשין == : (([במקור לא צויין [[שסעיפים 4ה עד 4ז]] יופיעו [[בפרק ג']], אך זה מקומם ההגיוני.])) @ 4ה. הפרת זכות מבצעים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) העושה פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 2]] או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור בלא הסכמתו של בעל זכות המבצעים, מפר את זכות המבצעים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות [[סעיף 4]]. : (ב) העושה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של המבצע, מפר את הזכות האמורה. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עשיית פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגעת בזכות המוסרית האמורה [[בסעיף 4א(ב)]], אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 50(ג) לחוק זכות יוצרים]], בשינויים המחויבים. : (ד) הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. : (ה) העושה ביצוע פומבי בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור [[בסעיף 3א]], מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור. @ 4ו. הפרה עקיפה של זכות המבצעים לשעתוק או לטביעה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר כהגדרתו [[בסעיף 6(א2)]], לשם מסחר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה. @ 4ז. הגשת תובענה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א)(1) תובענה בשל הפרת זכות מבצעים לפי [[סעיף 2]] רשאי להגיש בעל זכות המבצעים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו [[בסעיף 12ב(ה)]] - גם בעל הרישיון כאמור. :: (2) תובע המגיש תובענה כאמור בפסקה (1), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הפסקה האמורה, ואולם בית המשפט, לבקשת התובע, רשאי לפטור מצירוף בעל דין כאמור. : (ב) תובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג; תקופת ההתיישנות של תובענה לפי סעיף קטן זה תהיה שלוש שנים. : (ג)(1) משתמש או ארגון התמלוגים היציג רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לעניין גובה התמלוג הראוי כמשמעותו [[בסעיף 3א]]; בית המשפט הדן בתובענה כאמור רשאי, נוסף על כל סעד, לקבוע תמלוג זמני שישולם עד להכרעה בתובענה. :: (2) בית המשפט המוסמך לדון בתובענה כאמור בפסקה (1) הוא בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. :: (3) (((החל מיום 20.5.2031):)) שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי פסקה (2) תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. : (ד) נטל ההוכחה כי גובה התמלוג שגבה או שביקש לגבות ארגון התמלוגים היציג הוא ראוי, הוא על הארגון. : (ה) תובענה בשל הפרת זכות מוסרית לפי [[סעיף 4א]] רשאי להגיש המבצע, ואם ההפרה נעשתה לאחר מותו - קרוב משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח. @ 5. תרופות אזרחיות (תיקון: תשפ"ו) : למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים. @ 5. תרופות אזרחיות (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) לבעל זכות מבצעים, ולמבצע לעניין זכותו המוסרית, שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים, והוראות [[+|סעיפים 56א(ג)]], [[+|57]] [[ו-58 לחוק זכות יוצרים]] יחולו, בשינויים המחויבים. : (ב) בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי [[סעיף 3א]] רשאי בית המשפט לפסוק סעד כספי בלבד, ורשאי הוא, לבקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כל אחד מהסכומים שלהלן, לפי הגבוה, ויחולו הוראות [[+|סעיפים 56(ב)]], [[+|56א(ג)]], [[+|57]] [[ו-58 לחוק זכות יוצרים]]: :: (1) פי שלושה מהתעריף השנתי או פי עשרה מהתעריף בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, לפי העניין; לעניין זה, "תעריף" - התעריף שפורסם באתר ארגון התמלוגים היציג כתעריף התמלוג הראוי לעניין אותו סוג שימוש ואותו סוג משתמשים; :: (2) 25,000 שקלים חדשים. : (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות, בצו, את השיעורים והסכומים האמורים בסעיף קטן (ב). @ 6. עונשין (תיקון: תשס"ג, תשפ"ו) : (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - חוק העונשין): :: (1) עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו; :: (2) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של ביצוע, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של ביצוע בהיקף מסחרי. : (א1) המחזיק עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו, דינו - מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (א2) בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), "עותק מפר" - טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא הסכמה של המבצע בניגוד להוראות [[סעיפים 2]] [[ו־3]], למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. :: (((החל מיום 20.5.2027):)) בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), "עותק מפר" - טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא רשות של בעל זכות המבצעים באופן שמהווה הפרה של זכותו לפי [[סעיף 2(1)(א)]] [[או 2(2)(א)]], למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. : (א3)(1) אלה דינם מאסר שישה חורשים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]: ::: (א) עושה עותק מפר של שידור לשם מסחר בו; ::: (ב) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של שידור, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של שידור בהיקף מסחרי. :: (2) בסעיף קטן זה, "עותק מפר" - טביעה של שידור או שעתוק של טביעה של שידור, שנעשו בלא הסכמה של המשדר בניגוד להוראות [[סעיף 4א1]], למעט אם עשייתם הותרה לפי חוק. : (א4) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (א3) בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה. : (ב) מי שמתיימר לתת הסכמה לענין [[סעיף 2]] מבלי שהיה מורשה לכך או תוך חריגה מההרשאה, דינו - קנס. @ 7. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ג) : (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות [[בסעיף 6]] (להלן - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. : (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. @ 8. צו תפיסה או איסור הפצה : נוסף על כל סעד אחר, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסה או על איסור הפצה של טביעה או של שעתוקים שלה; ציווה בית המשפט על תפיסה, יורה מה ייעשה בטביעה או בשעתוקים שנתפסו. @ 9. תחולת צו תפיסה על מי שאינו צד : (א) צו תפיסה שניתן לפי [[סעיף 8]] כוחו יפה כלפי כל אדם ששמו שצויין בצו, שברשותו נמצאים טביעה או שעתוקים לשם מכירה, השכרה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט (להלן - מי שאינו צד). : (ב) בית המשפט רשאי להתנות צו תפיסה כלפי מי שאינו צד במתן ערובה להנחת דעתו; נוכח בית המשפט, לבקשת מי שאינו צד, כי בקשת הצו לא היתה סבירה, רשאי הוא - לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם - להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת האדם שכלפיו הוצא הצו, לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בביצוע הצו. : (ג) צו תפיסה שבוצע נגד מי שאינו צד, בטל בתום שלושים ימים מיום שבוצע, זולת אם הוגשה נגדו לפני כן תביעה פלילית או אזרחית בשל ההפרה אשר שימשה עילה להוצאת הצו, או שהוא בוטל לפי סעיף קטן (ה). : (ד) צו תפיסה שלא בוצע, בטל בתום תשעים ימים מיום שניתן. : (ה) מי שבוצע נגדו צו תפיסה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך שלושים ימים מיום הביצוע לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו; בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות המקרה. == פרק ד': הוראות שונות == @ 10. התקופה לזכויות מבצעים (תיקון: תשמ"ד, תש"ס, תשע"ז) : הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר שבעים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי. : ((לפי [[20:382347|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017]], הוראות החוק לא יחולו על ביצוע שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.)) @ 10א. התקופה לזכויות משדרים (תיקון: תש"ס) : הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתום השנה שבה נעשה השידור המקורי. @ 10ב. הבעלים הראשון של זכות המבצעים (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : המבצע הוא הבעלים הראשון של זכות המבצעים בביצוע בכפוף להוראות [[סעיפים 11 עד 12ב]]. @ 11. מבצע שהוא עובד (תיקון: תשמ"ד) : היה המבצע מועסק כעובד והביצוע נעשה תוך כדי שירותו אצל מעבידו ועקב אותו שירות, יהיו הזכויות שהוקנו לפי חוק זה למבצע בידי המעביד בחמש עשרה השנים הראשונות מתוך התקופה האמורה [[בסעיף 10]], ובידי המבצע - ביתרת התקופה, זולת אם נקבע אחרת בהסכם. @ 12. מבצע שהוא שוטר או חייל (תיקון: תשמ"ד, תשס"ח) : (א) בביצוע שנעשה תוך כדי שירותו של המבצע במשטרה או בצבא ועקב אותו שירות, יחולו הוראות [[סעיף 11]] כאילו היתה המדינה המעביד של המבצע, אם הוא אחד מאלה: :: (1) שוטר; :: (2) אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא; :: (3) אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא - אם הפקת הביצוע נעשתה בידי הצבא. : (ב) נעשה ביצוע תוך כדי שירותו של המבצע בשירות מילואים ועקב אותו שירות, רשאית המדינה לשדרו ולטבעו ללא הסכמת המבצע. : (ג) בסעיף זה - :: (1) "אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא" ו"אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא", כמשמעותם [[בהגדרת "חייל" שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :: (2) "שירות מילואים" - כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]. @ 12א. ביצוע מוזמן (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע. @ 12ב. העברת זכות מבצעים ומתן רישיון (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 20.5.2027):)) : (א) זכות מבצעים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. : (ב) העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות המבצעים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת בביצוע. : (ג) העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), או הסכמה כאמור [[בסעיפים 11]] [[או 12א]], ייעשו - :: (1) כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאינו חלק מקבוצה - בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; :: (2) כשהמבצע הוא חלק מקבוצה - בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו לכך בכתב, ובאין נציג כזה - בידי רוב חברי הקבוצה. : (ד) חוזה להעברת זכות מבצעים או למתן רישיון ייחודי לגביה טעון מסמך בכתב. : (ה) בסעיף זה, "רישיון ייחודי" - רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות [[בסעיף 2]], כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות המבצעים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. @ 13. ביצוע מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ג-2, תשפ"ו) : (א) חוק זה לא יחול על ביצוע שבוצע מחוץ לישראל (((החל מיום 20.5.2027):)) ומחוץ לאזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (((החל מיום 20.5.2027: ועדת הכלכלה))), להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על ביצועים שבוצעו מחוץ לישראל, אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן על ביצועים שבוצעו במדינה שהיא צד לאמנה בין־לאומית בנושא זכויות המוגנות על פי חוק זה, שישראל צד לה. :: ((פורסם [[צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999]].)) :: ((פורסם [[צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002]].)) @ 14. ביצוע שלפני תחילת החוק : חוק זה לא יחול על ביצוע שנעשה לפני תחילתו. @ 15. שמירת דינים : חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. @ 16. חופש התניה : אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע או לגרוע מתנאים על פי הסכם שנכרת לפני תחילתו או אחריו. @ 17. דין המדינה : חוק זה יחול על המדינה. @ 18. תחילה : תחילתו של חוק זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום י"ג בסיון התשמ"ד (13 ביוני 1984). <חתימות> * חיים הרצוג, נשיא המדינה * יצחק שמיר, ראש הממשלה * משה נסים, שר המשפטים fz7ookn46mpiotd3c4izt861btkvws2 0 313071 3017914 2909479 2026-05-27T21:00:37Z OpenLawBot 8112 [3017902] תיקון מס' 10 3017914 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000638}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 157|חוק זכויות מבצעים|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210222.pdf}}, {{ח:תיבה|194|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 88|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211255.pdf}}, {{ח:תיבה|245|חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211289.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 6|חוק זכויות מבצעים ומשדרים וסימני מסחר (אחריות פלילית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300560.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות מילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 459|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301623.pdf}}, {{ח:תיבה|814|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 505|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 586|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תרופות ועונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ – אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר“ – מי שמקיים, על פי הסמכה בדין, שידורי רדיו או טלויזיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע“ – ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, על ידי מבצע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע פומבי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה, למעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע בזמן אמת שנעשתה בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק זעיר“ – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה ”עוסק פטור“ {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצועים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמדה לרשות הציבור“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכלכלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות מוסרית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכות יוצרים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעה“ – שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה מוסיקלית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה ספרותית“, ”יצירה אמנותית“ ו”יצירה דרמטית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור“ – העברה או הפצה, בין קוית, בין אלחוטית ובין בכל דרך אחרת, של צלילים או מראות, או שילוב של צלילים ומראות, לציבור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור־משנה“ – שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר, והנעשה בו־זמנית עם השידור של האחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעתוק“ – הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעתוק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} הכנת העתק של טביעה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:סעיף|2|זכויות המבצע|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: {{ח:תת|(1)}} טביעה; {{ח:תת|(2)}} שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(א)}} הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; {{ח:תתת|(ב)}} השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; {{ח:תת|(3)}} שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה״ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע; {{ח:תתת|(ב)}} השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו; {{ח:תת|(4)}} מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה – לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע. {{ח:סעיף|2|זכות מבצעים|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה אחת או יותר מאלה: {{ח:תת|(1)}} בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו – {{ח:תתת|(א)}} טביעה; {{ח:תתת|(ב)}} שידור; {{ח:תתת|(ג)}} שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; {{ח:תת|(2)}} בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר מהם – {{ח:תתת|(א)}} שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; {{ח:תתתת|(2)}} השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; {{ח:תתת|(ב)}} שידור; {{ח:תתת|(ג)}} שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; {{ח:תתת|(ד)}} העמדה לרשות הציבור. {{ח:סעיף|3|נותן הסכמה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} הסכמה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} תינתן: {{ח:תת|(1)}} כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאיננו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; {{ח:תת|(2)}} כשהמבצע הוא קבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה. {{ח:סעיף|3א|תמלוג על השמעה והצגה|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מבצע זכאי לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע."; {{ח:תת|(ב)}} תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג). {{ח:תת|(ג)}} אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|3א|תמלוג ראוי על ביצוע פומבי|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. {{ח:תת|(ב)}} תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים, שהוא חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג. {{ח:תת|(ג)}} אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו. {{ח:סעיף|3ב|עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} – {{ח:תתת|(1)}} לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}} (בסעיף זה – תקליט), למעט ביצוע כאמור בפסקה (2) – זכותו של המבצע לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} אינה ניתנת להעברה או לוויתור, בשבע השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אם היצירה היא חלק מאוסף של יצירות מוסיקליות שניתן בו רישיון שימוש כדי לאפשר ביצוע פומבי של אותם ביצועים ויצירות תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור, בלבד, מאת המבצע בפומבי – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} או ויתור עליה, מאת הנעבר; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} או בשל ויתור עליה, מאת הנעבר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף מהגופים שלהלן או להעביר אל גוף כאמור את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, או לעשות כן אף בלא תמורה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא ביצוע פומבי של ביצועים: עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הקדש ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, אגודה עותומנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|בחוק העותומני על האגודות}}, וגוף מהגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 56א|בסעיף 56א(ג)(1)}} עד (3) לחוק זכות יוצרים]]. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ביצוע הכלול בפרסומת; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהופקה במשותף, בעת הפקתה לראשונה, על ידי מפיק מישראל ומפיק ממדינה אחרת או שהופקה על ידי מפיק ממדינה אחרת בלבד; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע שהמעביד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} או המזמין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}} הוא הבעלים הראשון של הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף קטן 3א(א)}} בעבורו; {{ח:תתת|(4)}} ביצוע שביצע מבצע שנפטר. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}} ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגי שימושים, גופים וביצועים נוספים שהוראות סעיף קטן (א), כולן או חלקן, לא יחולו עליהם. {{ח:סעיף|3ג|ארגון התמלוגים היציג|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני בגביית התמלוגים ממשתמשים ובחלוקתם לבעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון. {{ח:תת|(ב)}} החברות בארגון התמלוגים היציג תהיה פתוחה באופן שווה בפני כל מבצע וכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; ארגון התמלוגים היציג לא יפלה בין חבריו ובין מי שאינם חבריו, ובין חבריו לבין עצמם, ולא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כי המבצע או בעל הזכות לתמלוג ראוי, לפי העניין, יצטרף כחבר לארגון. {{ח:תת|(ג)}} ארגון התמלוגים היציג ישלח, אחת לשנה, לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}} בשנה שקדמה לכך. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ארגון התמלוגים היציג רשאי להחליט להקצות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הביצועים בוצעו בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכום יוקצה מתוך התמלוגים ששולמו לארגון ולא חולקו שבע שנים לפחות מיום גבייתם; {{ח:תתת|(3)}} הארגון יודיע לציבור המבצעים ובעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לפני קבלת ההחלטה. {{ח:תת|(ה)}} החליט הארגון כאמור בסעיף קטן (ד), יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלו. {{ח:תת|(ו)}} אין בהקצאת סכום לתמיכה כאמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, לקבל מארגון התמלוגים היציג את התמלוגים שהוא זכאי להם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}} בעד ביצוע פומבי של ביצועו, אף אם חלפו שבע שנים ממועד גבייתם. {{ח:תת|(ז)}} ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} ובין תשלום תמלוגים כאמור בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל האפשר. {{ח:תת|(ח)}} ארגון התמלוגים היציג לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהתעריף שקבע בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם קבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בעד תקופה או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל. {{ח:תת|(ט)}} ארגון התמלוגים היציג יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אמות המידה לחלוקת התמלוגים לבעלי זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון; {{ח:תתת|(2)}} אמות המידה לגביית תמלוגים ממשתמשים ותעריפיהם, ובכלל זה לפי סוגי משתמשים וסוגי שימושים, וכן את סכום התמלוג הנמוך ביותר שהארגון גובה לפי כל סוג משתמש וכל סוג שימוש, אף אם סכום זה נקבע בפסק דין או בהסדר פשרה, או בשל הנחה שניתנה למשתמש או לסוג משתמשים. {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} וסעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} על ארגון התמלוגים היציג, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|החוק האמור}} שיחולו על אותו ארגון לא תימנע פעילותו כאמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3א|ובסעיף 3א}}. {{ח:סעיף|4|פטורים מהסכמה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית. {{ח:סעיף|4|שימושים מותרים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|ו־3א}}, עשיית הפעולות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 19|בסעיפים 19 עד 22}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 26|26}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 27א|27א}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|28א}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 29|ו־29 עד 31 לחוק זכות יוצרים}}, בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה, מותרת בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 29|באותם סעיפים}} ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת הסכמתו של בעל זכות המבצעים ובלא תשלום תמורה, או בלא תשלום תמלוג ראוי, לפי העניין; ההוראות לפי הסעיפים האמורים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|לחוק זכות יוצרים}} יחולו, בשינויים המחויבים, כל עוד לא קבע שר המשפטים אחרת, בדרך האמורה באותם סעיפים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 67|ובסעיף 67 לחוק זכות יוצרים}}, לעניין ביצועים, טביעות של ביצועים או שעתוקים שלהן. {{ח:סעיף|4א|זכות מוסרית|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. {{ח:תת|(ב)}} המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. {{ח:תת|(ג)}} פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעשה בביצוע או בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגע בזכות לפי סעיף קטן (ב), אינו מהווה עוולה אזרחית אם נעשה בביצוע, בטביעה או בשעתוק כאמור שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1(ב)}}. {{ח:סעיף|4א|זכות מוסרית|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. {{ח:תת|(ב)}} המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. {{ח:תת|(ב1)}} זכות מוסרית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) היא אישית, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, היא אינה ניתנת להעברה ותעמוד למבצע אף אם אין לו זכות מבצעים בביצוע או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שיש זכות מבצעים בביצוע, והכול למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|4א1|זכויות המשדר|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} למשדר תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: {{ח:תת|(1)}} טביעה של שידוריו; {{ח:תת|(2)}} שעתוק טביעות של שידוריו; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} שעתוק טביעות, או חלק ניכר מטביעות, של שידוריו; {{ח:תת|(3)}} שידור של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; {{ח:תת|(4)}} מכירה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; {{ח:תת|(5)}} שידור משנה של שידוריו, למעט שידור משנה שחובה להעבירו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא|סעיפים 6כא(א)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מט|או 6מט(4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף|4ב|הגנה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לא יחולו על שידור הנעשה תוך הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים. {{ח:סעיף|4ג|פטור מהסכמה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1(1) ו־(2)}} לא יחולו אם המעשים האמורים נעשו לשימוש פרטי או לשימוש הוגן, בסעיף זה, ”שימוש הוגן“ – שימוש ראוי לשם לימוד עצמי או לשם הוראה שלא בתמורה, או לשם מחקר או ביקורת. {{ח:סעיף|4ג1|התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טביעה מותאמת“ – טביעה של ביצוע או טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|ו־4א1}} לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בהם שנעשה בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4ג1|התאמת שידור לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טביעה מותאמת“ – טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בו שנעשה בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק זכות יוצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4ד|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, [[10ב, {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11 עד 12ב}}, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תרופות ועונשין}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|[במקור לא צויין {{ח:פנימי|סעיף 4ה|שסעיפים 4ה עד 4ז}} יופיעו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, אך זה מקומם ההגיוני.]}} {{ח:סעיף|4ה|הפרת זכות מבצעים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור בלא הסכמתו של בעל זכות המבצעים, מפר את זכות המבצעים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}. {{ח:תת|(ב)}} העושה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של המבצע, מפר את הזכות האמורה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), עשיית פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ב)}}, אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 50|סעיף 50(ג) לחוק זכות יוצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} העושה ביצוע פומבי בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור. {{ח:סעיף|4ו|הפרה עקיפה של זכות המבצעים לשעתוק או לטביעה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א2)}}, לשם מסחר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה. {{ח:סעיף|4ז|הגשת תובענה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)|(1)}} תובענה בשל הפרת זכות מבצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} רשאי להגיש בעל זכות המבצעים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב(ה)}} – גם בעל הרישיון כאמור. {{ח:תתת|(2)}} תובע המגיש תובענה כאמור בפסקה (1), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הפסקה האמורה, ואולם בית המשפט, לבקשת התובע, רשאי לפטור מצירוף בעל דין כאמור. {{ח:תת|(ב)}} תובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג; תקופת ההתיישנות של תובענה לפי סעיף קטן זה תהיה שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} משתמש או ארגון התמלוגים היציג רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לעניין גובה התמלוג הראוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}; בית המשפט הדן בתובענה כאמור רשאי, נוסף על כל סעד, לקבוע תמלוג זמני שישולם עד להכרעה בתובענה. {{ח:תתת|(2)}} בית המשפט המוסמך לדון בתובענה כאמור בפסקה (1) הוא בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2031):}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי פסקה (2) תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. {{ח:תת|(ד)}} נטל ההוכחה כי גובה התמלוג שגבה או שביקש לגבות ארגון התמלוגים היציג הוא ראוי, הוא על הארגון. {{ח:תת|(ה)}} תובענה בשל הפרת זכות מוסרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} רשאי להגיש המבצע, ואם ההפרה נעשתה לאחר מותו – קרוב משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח." {{ח:סעיף|5|תרופות אזרחיות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|5|תרופות אזרחיות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} לבעל זכות מבצעים, ולמבצע לעניין זכותו המוסרית, שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56א|סעיפים 56א(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 57|57}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 58|ו־58 לחוק זכות יוצרים}} יחולו, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} רשאי בית המשפט לפסוק סעד כספי בלבד, ורשאי הוא, לבקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כל אחד מהסכומים שלהלן, לפי הגבוה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56|סעיפים 56(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56א|56א(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 57|57}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 58|ו־58 לחוק זכות יוצרים}}: {{ח:תתת|(1)}} פי שלושה מהתעריף השנתי או פי עשרה מהתעריף בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, לפי העניין; לעניין זה, ”תעריף“ – התעריף שפורסם באתר ארגון התמלוגים היציג כתעריף התמלוג הראוי לעניין אותו סוג שימוש ואותו סוג משתמשים; {{ח:תתת|(2)}} 25,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות, בצו, את השיעורים והסכומים האמורים בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|6|עונשין|תיקון: תשס״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(2)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של ביצוע, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של ביצוע בהיקף מסחרי. {{ח:תת|(א1)}} המחזיק עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(א2)}} בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא הסכמה של המבצע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא רשות של בעל זכות המבצעים באופן שמהווה הפרה של זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1)(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(2)(א)}}, למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. {{ח:תת|(א3)|(1)}} אלה דינם מאסר שישה חורשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}: {{ח:תתתת|(א)}} עושה עותק מפר של שידור לשם מסחר בו; {{ח:תתתת|(ב)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של שידור, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של שידור בהיקף מסחרי. {{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”עותק מפר“ – טביעה של שידור או שעתוק של טביעה של שידור, שנעשו בלא הסכמה של המשדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}}, למעט אם עשייתם הותרה לפי חוק. {{ח:תת|(א4)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (א3) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה. {{ח:תת|(ב)}} מי שמתיימר לתת הסכמה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} מבלי שהיה מורשה לכך או תוך חריגה מההרשאה, דינו – קנס. {{ח:סעיף|7|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} (להלן – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:סעיף|8|צו תפיסה או איסור הפצה}} {{ח:ת}} נוסף על כל סעד אחר, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסה או על איסור הפצה של טביעה או של שעתוקים שלה; ציווה בית המשפט על תפיסה, יורה מה ייעשה בטביעה או בשעתוקים שנתפסו. {{ח:סעיף|9|תחולת צו תפיסה על מי שאינו צד}} {{ח:תת|(א)}} צו תפיסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} כוחו יפה כלפי כל אדם ששמו שצויין בצו, שברשותו נמצאים טביעה או שעתוקים לשם מכירה, השכרה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט (להלן – מי שאינו צד). {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להתנות צו תפיסה כלפי מי שאינו צד במתן ערובה להנחת דעתו; נוכח בית המשפט, לבקשת מי שאינו צד, כי בקשת הצו לא היתה סבירה, רשאי הוא – לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם – להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת האדם שכלפיו הוצא הצו, לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בביצוע הצו. {{ח:תת|(ג)}} צו תפיסה שבוצע נגד מי שאינו צד, בטל בתום שלושים ימים מיום שבוצע, זולת אם הוגשה נגדו לפני כן תביעה פלילית או אזרחית בשל ההפרה אשר שימשה עילה להוצאת הצו, או שהוא בוטל לפי סעיף קטן (ה). {{ח:תת|(ד)}} צו תפיסה שלא בוצע, בטל בתום תשעים ימים מיום שניתן. {{ח:תת|(ה)}} מי שבוצע נגדו צו תפיסה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך שלושים ימים מיום הביצוע לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו; בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות המקרה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|10|התקופה לזכויות מבצעים|תיקון: תשמ״ד, תש״ס, תשע״ז}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר שבעים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, הוראות החוק לא יחולו על ביצוע שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.}} {{ח:סעיף|10א|התקופה לזכויות משדרים|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתום השנה שבה נעשה השידור המקורי. {{ח:סעיף|10ב|הבעלים הראשון של זכות המבצעים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} המבצע הוא הבעלים הראשון של זכות המבצעים בביצוע בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 12ב}}. {{ח:סעיף|11|מבצע שהוא עובד|תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} היה המבצע מועסק כעובד והביצוע נעשה תוך כדי שירותו אצל מעבידו ועקב אותו שירות, יהיו הזכויות שהוקנו לפי חוק זה למבצע בידי המעביד בחמש עשרה השנים הראשונות מתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, ובידי המבצע – ביתרת התקופה, זולת אם נקבע אחרת בהסכם. {{ח:סעיף|12|מבצע שהוא שוטר או חייל|תיקון: תשמ״ד, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בביצוע שנעשה תוך כדי שירותו של המבצע במשטרה או בצבא ועקב אותו שירות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כאילו היתה המדינה המעביד של המבצע, אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שוטר; {{ח:תתת|(2)}} אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא; {{ח:תתת|(3)}} אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא – אם הפקת הביצוע נעשתה בידי הצבא. {{ח:תת|(ב)}} נעשה ביצוע תוך כדי שירותו של המבצע בשירות מילואים ועקב אותו שירות, רשאית המדינה לשדרו ולטבעו ללא הסכמת המבצע. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא“ ו”אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא“, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בהגדרת ”חייל“ שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(2)}} ”שירות מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|12א|ביצוע מוזמן|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע. {{ח:סעיף|12ב|העברת זכות מבצעים ומתן רישיון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} זכות מבצעים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות המבצעים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת בביצוע. {{ח:תת|(ג)}} העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), או הסכמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, ייעשו – {{ח:תתת|(1)}} כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאינו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; {{ח:תתת|(2)}} כשהמבצע הוא חלק מקבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו לכך בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה. {{ח:תת|(ד)}} חוזה להעברת זכות מבצעים או למתן רישיון ייחודי לגביה טעון מסמך בכתב. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות המבצעים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. {{ח:סעיף|13|ביצוע מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה לא יחול על ביצוע שבוצע מחוץ לישראל {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} ומחוץ לאזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: ועדת הכלכלה)}}, להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על ביצועים שבוצעו מחוץ לישראל, אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן על ביצועים שבוצעו במדינה שהיא צד לאמנה בין־לאומית בנושא זכויות המוגנות על פי חוק זה, שישראל צד לה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס)|צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002}}.}} {{ח:סעיף|14|ביצוע שלפני תחילת החוק}} {{ח:ת}} חוק זה לא יחול על ביצוע שנעשה לפני תחילתו. {{ח:סעיף|15|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. {{ח:סעיף|16|חופש התניה}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע או לגרוע מתנאים על פי הסכם שנכרת לפני תחילתו או אחריו. {{ח:סעיף|17|דין המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ג בסיון התשמ״ד (13 ביוני 1984).}} * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה * '''משה נסים'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4m60y3w2ywt6oke65a66tnnpqsuwp2b 3017929 3017914 2026-05-27T23:00:22Z OpenLawBot 8112 [3017920] 3017929 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000638}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 157|חוק זכויות מבצעים|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210222.pdf}}, {{ח:תיבה|194|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317384.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 88|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211255.pdf}}, {{ח:תיבה|245|חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211289.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 54|חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 6|חוק זכויות מבצעים ומשדרים וסימני מסחר (אחריות פלילית) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300560.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 515|חוק שירות מילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 459|חוק התאמת יצירות, ביצועים ושידורים לאנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301623.pdf}}, {{ח:תיבה|814|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 505|חוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 586|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תרופות ועונשין}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע“ – אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך אחרת, יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר“ – מי שמקיים, על פי הסמכה בדין, שידורי רדיו או טלויזיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע“ – ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, על ידי מבצע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע פומבי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה, למעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע בזמן אמת שנעשתה בהסכמת המבצע, ולמעט השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצוע, של טביעה של ביצוע או של שעתוק שלה על ידי בעל עסק זעיר; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עסק זעיר“ – בעל עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על הסכום הקבוע בהגדרה ”עוסק פטור“ {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, למעט בעל עסק כאמור שחלק מהותי מעיסוקו הוא השמעה בציבור או הצגה בציבור של ביצועים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העמדה לרשות הציבור“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכלכלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות מוסרית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכות יוצרים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טביעה“ – שימור של ביצוע או של שידור באמצעי כלשהו באופן המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את הביצוע או את השידור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה מוסיקלית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצירה ספרותית“, ”יצירה אמנותית“ ו”יצירה דרמטית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור“ – העברה או הפצה, בין קוית, בין אלחוטית ובין בכל דרך אחרת, של צלילים או מראות, או שילוב של צלילים ומראות, לציבור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור־משנה“ – שידור שבו אדם משדר שידור של אדם אחר, והנעשה בו־זמנית עם השידור של האחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעתוק“ – הכנת העתק של טביעה או של חלק ניכר ממנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעתוק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} הכנת העתק של טביעה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: זכויות מבצעים ומשדרים|תיקון: תשנ״ו}} {{ח:סעיף|2|זכויות המבצע|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} למבצע תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: {{ח:תת|(1)}} טביעה; {{ח:תת|(2)}} שעתוק, אלא אם כן נתקיימו שני אלה: {{ח:תתת|(א)}} הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; {{ח:תתת|(ב)}} השעתוק נעשה לשם אותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; {{ח:תת|(3)}} שידור של ביצוע, אלא אם כן נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} הביצוע משודר על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה״ל, הוא נעשה על פי טביעה או שעתוק שלה שנעשו בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין המשדר ובין המטביע בדבר זכות השימוש בביצוע; {{ח:תתת|(ב)}} השידור הוא שידור־משנה שהמשדר המקורי הסכים לו; {{ח:תת|(4)}} מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה – לצרכי מסחר, של טביעה או של שעתוק שלה, כשהטביעה או השעתוק נעשו ללא הסכמת המבצע. {{ח:סעיף|2|זכות מבצעים|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה אחת או יותר מאלה: {{ח:תת|(1)}} בביצוע בזמן אמת או בחלק ניכר ממנו – {{ח:תתת|(א)}} טביעה; {{ח:תתת|(ב)}} שידור; {{ח:תתת|(ג)}} שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; {{ח:תת|(2)}} בטביעה של ביצוע, בשעתוק שלה או בחלק ניכר מהם – {{ח:תתת|(א)}} שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע; {{ח:תתתת|(2)}} השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע; {{ח:תתת|(ב)}} שידור; {{ח:תתת|(ג)}} שידור משנה, אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה; {{ח:תתת|(ד)}} העמדה לרשות הציבור. {{ח:סעיף|3|נותן הסכמה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} הסכמה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} תינתן: {{ח:תת|(1)}} כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאיננו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; {{ח:תת|(2)}} כשהמבצע הוא קבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה. {{ח:סעיף|3א|תמלוג על השמעה והצגה|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מבצע זכאי לתמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועו. {{ח:תת|(ב)}} תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג). {{ח:תת|(ג)}} אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם למבצעים ולבעלי זכויות מבצעים שאינם חברים בו, באופן שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|3א|תמלוג ראוי על ביצוע פומבי|תיקון: תשנ״ו, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} ביצוע פומבי מותר בכפוף לתשלום תמלוג ראוי למבצע. {{ח:תת|(ב)}} תמלוגים לפי סעיף קטן (א) ישולמו לאירגון תמלוגים, שהוא חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, המייצג את המספר הגדול ביותר של מבצעים ובעלי זכויות מבצעים (להלן – אירגון התמלוגים היציג); שר המשפטים יפרסם הודעה ברשומות שבה יצוין שמו של ארגון התמלוגים היציג. {{ח:תת|(ג)}} אירגון התמלוגים היציג יעביר את התמלוגים גם לבעלי זכות לתמלוג ראוי שאינם חברים בו. {{ח:סעיף|3ב|עבירוּת הזכות לתמלוג ראוי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} – {{ח:תתת|(1)}} לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים}} (בסעיף זה – תקליט), למעט ביצוע כאמור בפסקה (2) – זכותו של המבצע לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} אינה ניתנת להעברה או לוויתור, בשבע השנים הראשונות מיום שהוטבע הביצוע; {{ח:תתת|(2)}} לעניין ביצוע של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, הכלול בתקליט, אם היצירה היא חלק מאוסף של יצירות מוסיקליות שניתן בו רישיון שימוש כדי לאפשר ביצוע פומבי של אותם ביצועים ויצירות תמורת תשלום לנותן הרישיון כאמור, בלבד, מאת המבצע בפומבי – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} או ויתור עליה, מאת הנעבר; {{ח:תתת|(3)}} לעניין ביצוע הכלול ביצירה קולנועית – המבצע זכאי לתמורה הולמת בשל העברת זכותו לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}} או בשל ויתור עליה, מאת הנעבר. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבצע רשאי לוותר על זכותו לקבלת תמלוג ראוי בשל ביצוע פומבי שנעשה בידי גוף מהגופים שלהלן או להעביר אל גוף כאמור את זכותו לקבלת תמלוג ראוי, או לעשות כן אף בלא תמורה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, אלא אם כן חלק מהותי מעיסוקו של אותו גוף הוא ביצוע פומבי של ביצועים: עמותה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העמותות|בחוק העמותות, התש״ם–1980}}, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}}, חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, הקדש ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנאמנות|בחוק הנאמנות, התשל״ט–1979}}, אגודה עותומנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|בחוק העותומני על האגודות}}, וגוף מהגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56א|בסעיף 56א(ג)(1) עד (3) לחוק זכות יוצרים}}. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ביצוע הכלול בפרסומת; {{ח:תתת|(2)}} ביצוע הכלול ביצירה קולנועית שהופקה במשותף, בעת הפקתה לראשונה, על ידי מפיק מישראל ומפיק ממדינה אחרת או שהופקה על ידי מפיק ממדינה אחרת בלבד; {{ח:תתת|(3)}} ביצוע שהמעביד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12}} או המזמין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}} הוא הבעלים הראשון של הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף קטן 3א(א)}} בעבורו; {{ח:תתת|(4)}} ביצוע שביצע מבצע שנפטר. {{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם הממונה על התחרות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}} ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגי שימושים, גופים וביצועים נוספים שהוראות סעיף קטן (א), כולן או חלקן, לא יחולו עליהם. {{ח:סעיף|3ג|ארגון התמלוגים היציג|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} ארגון התמלוגים היציג יפעל באופן שוויוני בגביית התמלוגים ממשתמשים ובחלוקתם לבעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון. {{ח:תת|(ב)}} החברות בארגון התמלוגים היציג תהיה פתוחה באופן שווה בפני כל מבצע וכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}; ארגון התמלוגים היציג לא יפלה בין חבריו ובין מי שאינם חבריו, ובין חבריו לבין עצמם, ולא ידרוש, כתנאי להעברת התמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, כי המבצע או בעל הזכות לתמלוג ראוי, לפי העניין, יצטרף כחבר לארגון. {{ח:תת|(ג)}} ארגון התמלוגים היציג ישלח, אחת לשנה, לכל בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהוא חבר בארגון ובין שאינו חבר בארגון, פירוט של התמלוגים שהוא זכאי להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}} בשנה שקדמה לכך. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ארגון התמלוגים היציג רשאי להחליט להקצות סכום לתמיכה במבצעים שביצועיהם אינם מוגנים לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הביצועים בוצעו בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}; {{ח:תתת|(2)}} הסכום יוקצה מתוך התמלוגים ששולמו לארגון ולא חולקו שבע שנים לפחות מיום גבייתם; {{ח:תתת|(3)}} הארגון יודיע לציבור המבצעים ובעלי הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} לפני קבלת ההחלטה. {{ח:תת|(ה)}} החליט הארגון כאמור בסעיף קטן (ד), יפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלו. {{ח:תת|(ו)}} אין בהקצאת סכום לתמיכה כאמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, לקבל מארגון התמלוגים היציג את התמלוגים שהוא זכאי להם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|אותו סעיף}} בעד ביצוע פומבי של ביצועו, אף אם חלפו שבע שנים ממועד גבייתם. {{ח:תת|(ז)}} ארגון התמלוגים היציג יאפשר למשתמש לבחור, בין השאר, בין תשלום שנתי של תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} ובין תשלום תמלוגים כאמור בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, ככל האפשר. {{ח:תת|(ח)}} ארגון התמלוגים היציג לא יגבה ממשתמש תמלוגים בסכום גבוה מהתעריף שקבע בית משפט כתמלוג ראוי לעניין אותו סוג משתמשים ואותו סוג שימוש, אם קבע, ולא יגבה מבית עסק תמלוגים בעד תקופה או מועדים שבהם בית העסק לא היה פעיל. {{ח:תת|(ט)}} ארגון התמלוגים היציג יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אמות המידה לחלוקת התמלוגים לבעלי זכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, בין שהם חברים בארגון ובין שאינם חברים בארגון; {{ח:תתת|(2)}} אמות המידה לגביית תמלוגים ממשתמשים ותעריפיהם, ובכלל זה לפי סוגי משתמשים וסוגי שימושים, וכן את סכום התמלוג הנמוך ביותר שהארגון גובה לפי כל סוג משתמש וכל סוג שימוש, אף אם סכום זה נקבע בפסק דין או בהסדר פשרה, או בשל הנחה שניתנה למשתמש או לסוג משתמשים. {{ח:תת|(י)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} וסעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}} על ארגון התמלוגים היציג, ובלבד שמכוח ההוראות והתנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|החוק האמור}} שיחולו על אותו ארגון לא תימנע פעילותו כאמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 3א|ובסעיף 3א}}. {{ח:סעיף|4|פטורים מהסכמה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יחולו אם המעשים האמורים בו הם בגדר הפצה או שימוש הוגן, לשם לימוד עצמי או הוראה שלא למטרת רווח, או לשם מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עתונאית. {{ח:סעיף|4|שימושים מותרים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|ו־3א}}, עשיית הפעולות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 19|בסעיפים 19 עד 22}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 26|26}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 27א|27א}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|28א}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 29|ו־29 עד 31 לחוק זכות יוצרים}}, בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה, מותרת בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 29|באותם סעיפים}} ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת הסכמתו של בעל זכות המבצעים ובלא תשלום תמורה, או בלא תשלום תמלוג ראוי, לפי העניין; ההוראות לפי הסעיפים האמורים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|לחוק זכות יוצרים}} יחולו, בשינויים המחויבים, כל עוד לא קבע שר המשפטים אחרת, בדרך האמורה באותם סעיפים {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 67|ובסעיף 67 לחוק זכות יוצרים}}, לעניין ביצועים, טביעות של ביצועים או שעתוקים שלהן. {{ח:סעיף|4א|זכות מוסרית|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. {{ח:תת|(ב)}} המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. {{ח:תת|(ג)}} פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), מעשה בביצוע או בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגע בזכות לפי סעיף קטן (ב), אינו מהווה עוולה אזרחית אם נעשה בביצוע, בטביעה או בשעתוק כאמור שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1(ב)}}. {{ח:סעיף|4א|זכות מוסרית|תיקון: תשנ״ו־2, תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} למבצע זכות ששמו ייקרא על כל ביצוע שנעשה על ידיו ועל כל טביעה או שיעתוק שלו, בהיקף ובמידה המקובלים לאותו ענין. {{ח:תת|(ב)}} המבצע זכאי שלא ייעשה בביצוע שבו נטל חלק או בטביעה או בשעתוק של ביצוע כאמור, כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לביצוע העלולים לפגוע בכבודו או בשמו של המבצע. {{ח:תת|(ב1)}} זכות מוסרית כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) היא אישית, ועל אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, היא אינה ניתנת להעברה ותעמוד למבצע אף אם אין לו זכות מבצעים בביצוע או אם העביר את זכות המבצעים בביצוע, כולה או חלקה, לאחר, ובלבד שיש זכות מבצעים בביצוע, והכול למשך תקופת זכות המבצעים בביצוע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|4א1|זכויות המשדר|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} למשדר תהיה הזכות שהמעשים המפורטים להלן לא ייעשו אלא בהסכמתו: {{ח:תת|(1)}} טביעה של שידוריו; {{ח:תת|(2)}} שעתוק טביעות של שידוריו; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} שעתוק טביעות, או חלק ניכר מטביעות, של שידוריו; {{ח:תת|(3)}} שידור של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; {{ח:תת|(4)}} מכירה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה לצרכי מסחר של טביעה או שעתוק של טביעה, של שידוריו; {{ח:תת|(5)}} שידור משנה של שידוריו, למעט שידור משנה שחובה להעבירו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כא|סעיפים 6כא(א)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6מט|או 6מט(4) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}. {{ח:סעיף|4ב|הגנה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לא יחולו על שידור הנעשה תוך הפרה של זכות יוצרים או זכות מבצעים. {{ח:סעיף|4ג|פטור מהסכמה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1(1) ו־(2)}} לא יחולו אם המעשים האמורים נעשו לשימוש פרטי או לשימוש הוגן, בסעיף זה, ”שימוש הוגן“ – שימוש ראוי לשם לימוד עצמי או לשם הוראה שלא בתמורה, או לשם מחקר או ביקורת. {{ח:סעיף|4ג1|התאמת ביצוע או שידור לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טביעה מותאמת“ – טביעה של ביצוע או טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|ו־4א1}} לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בהם שנעשה בביצוע, בשידור, בטביעה של ביצוע או של שידור או בשעתוק של טביעה של ביצוע או של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4ג1|התאמת שידור לאדם עם מוגבלות|תיקון: תשע״ד, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טביעה מותאמת“ – טביעה של שידור, במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לא יחולו לגבי מעשה מהמעשים המנויים בו שנעשה בשידור, בטביעה של שידור או בשעתוק של טביעה של שידור, שאינם נגישים באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, לשם הפיכתם לטביעה מותאמת, ובלבד שמתקיימים התנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק זכות יוצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|4ד|תחולת הוראות|תיקון: תשנ״ו, תש״ס, תשס״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד|ו־ד׳}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיפים 5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 10ב|10ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11 עד 12ב}}, בכל מקום שבו נאמר ”מבצע“ ו”ביצוע“ – גם ”משדר“ ו”שידור“ במשמע. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תרופות ועונשין}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|[במקור לא צויין {{ח:פנימי|סעיף 4ה|שסעיפים 4ה עד 4ז}} יופיעו {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}, אך זה מקומם ההגיוני.]}} {{ח:סעיף|4ה|הפרת זכות מבצעים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור בלא הסכמתו של בעל זכות המבצעים, מפר את זכות המבצעים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}. {{ח:תת|(ב)}} העושה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של המבצע, מפר את הזכות האמורה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), עשיית פעולה בביצוע, בטביעה של ביצוע או בשעתוק של טביעה של ביצוע, הפוגעת בזכות המוסרית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א(ב)}}, אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה אם הפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 50|סעיף 50(ג) לחוק זכות יוצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הפרה של זכות מבצעים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה. {{ח:תת|(ה)}} העושה ביצוע פומבי בלא תשלום תמלוג ראוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}, מפר את הזכות לקבלת תמלוג ראוי כאמור. {{ח:סעיף|4ו|הפרה עקיפה של זכות המבצעים לשעתוק או לטביעה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} העושה אחת מהפעולות שלהלן בעותק מפר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א2)}}, לשם מסחר, מפר את זכות המבצעים, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר: מכירה, השכרה, הפצה, ייבוא או החזקה. {{ח:סעיף|4ז|הגשת תובענה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)|(1)}} תובענה בשל הפרת זכות מבצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} רשאי להגיש בעל זכות המבצעים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב(ה)}} – גם בעל הרישיון כאמור. {{ח:תתת|(2)}} תובע המגיש תובענה כאמור בפסקה (1), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הפסקה האמורה, ואולם בית המשפט, לבקשת התובע, רשאי לפטור מצירוף בעל דין כאמור. {{ח:תת|(ב)}} תובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} רשאי להגיש ארגון התמלוגים היציג; תקופת ההתיישנות של תובענה לפי סעיף קטן זה תהיה שלוש שנים. {{ח:תת|(ג)|(1)}} משתמש או ארגון התמלוגים היציג רשאי לפנות לבית המשפט בתובענה לעניין גובה התמלוג הראוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א}}; בית המשפט הדן בתובענה כאמור רשאי, נוסף על כל סעד, לקבוע תמלוג זמני שישולם עד להכרעה בתובענה. {{ח:תתת|(2)}} בית המשפט המוסמך לדון בתובענה כאמור בפסקה (1) הוא בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו. {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2031):}} שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט לפי פסקה (2) תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שקבע. {{ח:תת|(ד)}} נטל ההוכחה כי גובה התמלוג שגבה או שביקש לגבות ארגון התמלוגים היציג הוא ראוי, הוא על הארגון. {{ח:תת|(ה)}} תובענה בשל הפרת זכות מוסרית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיף 4א}} רשאי להגיש המבצע, ואם ההפרה נעשתה לאחר מותו – קרוב משפחתו; לעניין זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, צאצא, הורה או אח. {{ח:סעיף|5|תרופות אזרחיות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} למבצע שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|5|תרופות אזרחיות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} לבעל זכות מבצעים, ולמבצע לעניין זכותו המוסרית, שזכותו לפי חוק זה הופרה יהיו כל התרופות האזרחיות המוקנות לפי כל דין לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה, בשינויים המחוייבים, והוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56א|סעיפים 56א(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 57|57}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 58|ו־58 לחוק זכות יוצרים}} יחולו, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל הפרת הזכות לתמלוג ראוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}} רשאי בית המשפט לפסוק סעד כספי בלבד, ורשאי הוא, לבקשת התובע, לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על כל אחד מהסכומים שלהלן, לפי הגבוה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56|סעיפים 56(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 56א|56א(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 57|57}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 58|ו־58 לחוק זכות יוצרים}}: {{ח:תתת|(1)}} פי שלושה מהתעריף השנתי או פי עשרה מהתעריף בעד פעילות מסוימת במועד מסוים, לפי העניין; לעניין זה, ”תעריף“ – התעריף שפורסם באתר ארגון התמלוגים היציג כתעריף התמלוג הראוי לעניין אותו סוג שימוש ואותו סוג משתמשים; {{ח:תתת|(2)}} 25,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לשנות, בצו, את השיעורים והסכומים האמורים בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|6|עונשין|תיקון: תשס״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין): {{ח:תתת|(1)}} עושה עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו; {{ח:תתת|(2)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של ביצוע, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של ביצוע בהיקף מסחרי. {{ח:תת|(א1)}} המחזיק עותק מפר של ביצוע לשם מסחר בו, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(א2)}} בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא הסכמה של המבצע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), ”עותק מפר“ – טביעה של ביצוע או שעתוק של טביעה של ביצוע, שנעשו בלא רשות של בעל זכות המבצעים באופן שמהווה הפרה של זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1)(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(2)(א)}}, למעט אם עשייתם הותרה בהוראה מהוראות חוק זה או שנעשו בהסכמת אדם אחר שהוא בעל הזכות להסכים בהתאם להוראות חוק זה. {{ח:תת|(א3)|(1)}} אלה דינם מאסר שישה חורשים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}: {{ח:תתתת|(א)}} עושה עותק מפר של שידור לשם מסחר בו; {{ח:תתתת|(ב)}} עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של שידור, או מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של שידור בהיקף מסחרי. {{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”עותק מפר“ – טביעה של שידור או שעתוק של טביעה של שידור, שנעשו בלא הסכמה של המשדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}}, למעט אם עשייתם הותרה לפי חוק. {{ח:תת|(א4)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א), (א1) או (א3) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה. {{ח:תת|(ב)}} מי שמתיימר לתת הסכמה לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} מבלי שהיה מורשה לכך או תוך חריגה מההרשאה, דינו – קנס. {{ח:סעיף|7|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשס״ג}} {{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} (להלן – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. {{ח:סעיף|8|צו תפיסה או איסור הפצה}} {{ח:ת}} נוסף על כל סעד אחר, רשאי בית המשפט לצוות על תפיסה או על איסור הפצה של טביעה או של שעתוקים שלה; ציווה בית המשפט על תפיסה, יורה מה ייעשה בטביעה או בשעתוקים שנתפסו. {{ח:סעיף|9|תחולת צו תפיסה על מי שאינו צד}} {{ח:תת|(א)}} צו תפיסה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} כוחו יפה כלפי כל אדם ששמו שצויין בצו, שברשותו נמצאים טביעה או שעתוקים לשם מכירה, השכרה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט (להלן – מי שאינו צד). {{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להתנות צו תפיסה כלפי מי שאינו צד במתן ערובה להנחת דעתו; נוכח בית המשפט, לבקשת מי שאינו צד, כי בקשת הצו לא היתה סבירה, רשאי הוא – לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר להשמיע את דבריהם – להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת האדם שכלפיו הוצא הצו, לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בביצוע הצו. {{ח:תת|(ג)}} צו תפיסה שבוצע נגד מי שאינו צד, בטל בתום שלושים ימים מיום שבוצע, זולת אם הוגשה נגדו לפני כן תביעה פלילית או אזרחית בשל ההפרה אשר שימשה עילה להוצאת הצו, או שהוא בוטל לפי סעיף קטן (ה). {{ח:תת|(ד)}} צו תפיסה שלא בוצע, בטל בתום תשעים ימים מיום שניתן. {{ח:תת|(ה)}} מי שבוצע נגדו צו תפיסה לפי סעיף קטן (ג), רשאי תוך שלושים ימים מיום הביצוע לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לבטלו או לשנותו; בית המשפט מוסמך להאריך מועד זה, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות המקרה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|10|התקופה לזכויות מבצעים|תיקון: תשמ״ד, תש״ס, תשע״ז}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על ביצוע לאחר שבעים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382347.pdf|סעיף 3 לחוק הארכת תקופת זכות יוצרים בתקליט וזכויות מבצעים (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, הוראות החוק לא יחולו על ביצוע שבשנת 2017 חלפו חמישים שנים מתום השנה שבה בוצע הביצוע המקורי.}} {{ח:סעיף|10א|התקופה לזכויות משדרים|תיקון: תש״ס}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו על שידור לאחר עשרים וחמש שנים מתום השנה שבה נעשה השידור המקורי. {{ח:סעיף|10ב|הבעלים הראשון של זכות המבצעים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} המבצע הוא הבעלים הראשון של זכות המבצעים בביצוע בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 12ב}}. {{ח:סעיף|11|מבצע שהוא עובד|תיקון: תשמ״ד}} {{ח:ת}} היה המבצע מועסק כעובד והביצוע נעשה תוך כדי שירותו אצל מעבידו ועקב אותו שירות, יהיו הזכויות שהוקנו לפי חוק זה למבצע בידי המעביד בחמש עשרה השנים הראשונות מתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, ובידי המבצע – ביתרת התקופה, זולת אם נקבע אחרת בהסכם. {{ח:סעיף|12|מבצע שהוא שוטר או חייל|תיקון: תשמ״ד, תשס״ח}} {{ח:תת|(א)}} בביצוע שנעשה תוך כדי שירותו של המבצע במשטרה או בצבא ועקב אותו שירות, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} כאילו היתה המדינה המעביד של המבצע, אם הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שוטר; {{ח:תתת|(2)}} אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא; {{ח:תתת|(3)}} אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא – אם הפקת הביצוע נעשתה בידי הצבא. {{ח:תת|(ב)}} נעשה ביצוע תוך כדי שירותו של המבצע בשירות מילואים ועקב אותו שירות, רשאית המדינה לשדרו ולטבעו ללא הסכמת המבצע. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא“ ו”אדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא“, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בהגדרת ”חייל“ שבסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:תתת|(2)}} ”שירות מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|12א|ביצוע מוזמן|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:ת}} הבעלים הראשון של הזכויות לפי חוק זה בביצוע שהוטבע לפי הזמנה, כולן או חלקן, הוא המבצע, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והמבצע, במפורש או במשתמע. {{ח:סעיף|12ב|העברת זכות מבצעים ומתן רישיון|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} {{ח:תת|(א)}} זכות מבצעים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי. {{ח:תת|(ב)}} העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות המבצעים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת בביצוע. {{ח:תת|(ג)}} העברת זכות מבצעים או מתן רישיון, כאמור בסעיף קטן (א), או הסכמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, ייעשו – {{ח:תתת|(1)}} כשהמבצע הוא סולן או יחיד שאינו חלק מקבוצה – בידי המבצע או נציג שהוא הרשה בכתב; {{ח:תתת|(2)}} כשהמבצע הוא חלק מקבוצה – בידי נציג שחברי הקבוצה הרשו לכך בכתב, ובאין נציג כזה – בידי רוב חברי הקבוצה. {{ח:תת|(ד)}} חוזה להעברת זכות מבצעים או למתן רישיון ייחודי לגביה טעון מסמך בכתב. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”רישיון ייחודי“ – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות המבצעים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור. {{ח:סעיף|13|ביצוע מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} חוק זה לא יחול על ביצוע שבוצע מחוץ לישראל {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027):}} ומחוץ לאזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת {{ח:הערה|(החל מיום 20.5.2027: ועדת הכלכלה)}}, להורות בצו כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, יחולו על ביצועים שבוצעו מחוץ לישראל, אם הדבר נקבע באמנה בין־לאומית שישראל צד לה וכן על ביצועים שבוצעו במדינה שהיא צד לאמנה בין־לאומית בנושא זכויות המוגנות על פי חוק זה, שישראל צד לה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס)|צו זכויות מבצעים ומשדרים (הסכם טריפס), התש״ס–1999}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא)|צו זכויות יוצרים, מבצעים ומשדרים (אמנת רומא), התשס״ג–2002}}.}} {{ח:סעיף|14|ביצוע שלפני תחילת החוק}} {{ח:ת}} חוק זה לא יחול על ביצוע שנעשה לפני תחילתו. {{ח:סעיף|15|שמירת דינים}} {{ח:ת}} חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. {{ח:סעיף|16|חופש התניה}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע או לגרוע מתנאים על פי הסכם שנכרת לפני תחילתו או אחריו. {{ח:סעיף|17|דין המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה. {{ח:סעיף|18|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושים ימים מיום פרסומו. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ג בסיון התשמ״ד (13 ביוני 1984).}} * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''יצחק שמיר'''<br>ראש הממשלה * '''משה נסים'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8nceiwsk98ly1ij98l0516g7uo6v5bg 116 321621 3017906 2934400 2026-05-27T20:50:44Z Fuzzy 29 תיקון מס' 2 3017906 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002 <מאגר 2000628 תיקון 2203845 תקן 174327 קוד a163Y00000DuHFkQAN> <מקור> ((ס"ח תשס"ג, 64|חוק התרבות והאמנות|15:300586)); ((תשס"ד, 304|תיקון|16:299633)); ((תשפ"ו, 595|תיקון מס' 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|25:13108831)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" - בהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "תרבות ואמנות" - כל פעילות תרבותית ואמנותית בתחום חיי היצירה והרוח; :- "הועדה" - ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; :- "השר" - שר המדע התרבות והספורט. @ 2. מינוי המועצה ומטרותיה : (א) הממשלה תמנה את המועצה הישראלית לתרבות ואמנות (בחוק זה - המועצה), על פי הצעת השר. : (ב) המועצה תייעץ לממשלה ולשר בתחומי התרבות והאמנות המתייחסים לנושאים הנוגעים לתחום פעולה תרבות בסעיף תקציב משרד המדע התרבות והספורט, ותמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי הוראות חוק זה. : (ג) המועצה תפעל לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. @ 3. תפקידי המועצה : אלה תפקידי המועצה: : (1) להציע לשר - :: (א) תכנית רב שנתית למדיניות בתחומי התרבות והאמנות; :: (ב) תכנית רב שנתית בנושא התמיכה במוסדות תרבות ואמנות; :: (ג) יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של גופים חדשים בתחומי התרבות והאמנות; :: (ד) יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים; :: (ה) הצעות בדבר חיזוק, טיפוח ועידוד של תחומי תרבות ואמנות חדשים; : (2) לגבש המלצות בנושאים בתחומי התרבות והאמנות או בנושאים שהשר ביקש שתדון בהם; ההמלצות יובאו לעיונו של השר; : (3) ליזום מחקרים בעניני תרבות ואמנות וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים; : (4) לייעץ לשר לענין קביעת אמות מידה לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובכלל זה לענין גיבוש כללים ועקרונות להכרה או לביטול הכרה לצורך תמיכה במוסרות תרבות ואמנות ובן לצורך מתן מעמד לענין חיקוקים אחרים; : (5) לייעץ לממשלה ולשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום התרבות והאמנות ובכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה. @ 4. הרכב המועצה (תיקון: תשס"ד) : (א) המועצה תהיה בת תשעה עשר חברים לפחות ולא יותר משלושים ואחד חברים, והרכבה יהיה באמור להלן: :: (1) מחצית מהחברים לפחות יהיו בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה; :: (2) שאר החברים יהיו מעורים בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה. : (ב) הממשלה, בהמלצת השר, תמנה את יושב ראש המועצה, מבין החברים האמורים בסעיף קטן (א). : (ג) במועצה יינתן ייצוג הולם למגוון תחומי תרבות ואמנות לרבות ספרות, מוזיקה, אמנות פלסטית, תיאטרון, מחול ותרבות עממית; כן יינתן ייצוג הולם במועצה למגזרי אוכלוסיה שונים. : (ד) מינוי חברי המועצה יהיה לאחר שהשר התייעץ עם ארגונים המייצגים יוצרים, אמנים ועוסקים בתחומי תרבות ואמנות ועם גופים ציבוריים מתחומי התרבות והאמנות, כפי שקבע השר. :: ((פורסם [[צו התרבות והאמנות (ארגונים מייצגים וגופים ציבוריים), התשס"ד-2003]] (ק"ת תשס"ד, 58).)) : (ה) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה. @ 5. תקופת הכהונה : (א) חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הממשלה להאריך את תקופת כהונתו של חבר מועצה בשנתיים נוספות. @ 6. פקיעת כהונה : חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: : (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; : (2) חדל להתקיים בו התנאי [[שבסעיף 4(א)]] שמכוחו מונה; : (3) הוא הורשע בעבירה כאמור [[בסעיף 4(ה)]]. @ 7. העברה מכהונה : השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום, תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: : (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; : (2) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. @ 8. תוקף פעולות : קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. @ 9. ניגוד ענינים : לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי או תפקיד אחר שלו. @ 10. ועדות משנה : (א) המועצה רשאית למנות ועדות משנה מבין חבריה ורשאית היא לצרף כחברים בועדות אלה גם מי שאינו נמנה עם חבריה, ובלבד שיושב ראש כל ועדה יהיה חבר המועצה וכן לפחות חמישית מחבריה יהיו חברי המועצה. : (ב) על חברי ועדות המשנה שאינם חברי המועצה יחולו הוראות [[סעיפים 4(ה)]] [[ו-6(3)]], כן יחולו עליהם הוראות [[סעיף 9]] ואולם רשאי השר, באישור הועדה, לקבוע הוראות למניעת חשש לניגוד ענינים; קבע כאמור, יחולו ההוראות שקבע. @ 11. דרכי פעולה : המועצה תקבע את דרכי מינוי ועדות המשנה ואת סדרי הדיון בישיבותיה ובישיבות ועדות המשנה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. @ 12. תקציב וגמול : (א) התקציב השנתי לתרבות ואמנות וכן תקציב המועצה ייקבעו בתחום פעולה - תרבות, בסעיף תקציב המשרד האחראי על תחום התרבות בחוק התקציב השנתי. : (ב) השר רשאי להחליט על תשלום גמול לבעלי תפקידים מסוימים מבין חברי המועצה או ועדות המשנה שלה בשיעור שיקבע, הכל בהסכמת שר האוצר. @ 12א. תמיכה באמנים במצוקה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל משנת הכספים 2026):)) : (א) בסעיף זה - ::- "אמן" - יוצר כמשמעותו [[בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]], או מבצע כהגדרתו [[בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984]]; ::- "חוק תקציב שנתי" - כהגדרתו [[בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד הבסיסי" - המדד שהיה ידוע ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027). : (ב) תקציב לתמיכה באמנים במצוקה ייקבע בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק תקציב שנתי, בסכום שלא יפחת מהסכומים שלהלן, לפי העניין: :: (1) בשנת 2026 - 2.5 מיליון שקלים חדשים; :: (2) בשנת 2027 - 5 מיליון שקלים חדשים; :: (3) משנת 2028 ואילך - 7 מיליון שקלים חדשים. : (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(3) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הבסיסי. : (ד) השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט אמות מידה שוויוניות לתמיכה באמנים במצוקה מכספי תקציב התמיכה כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב, בין השאר, בגיל האמנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי. : (ה) לא פרסם השר אמות מידה כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו אמות המידה לתמיכה באמנים במצוקה בנוסחן האחרון כפי שפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט לפני פרסומו של [[25:13108831|חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו-2026]], ואם פרסם אמות מידה כאמור בסעיף קטן (ד) בשנה קודמת - יחולו אמות המידה האחרונות שפרסם. : (ו) משרד התרבות והספורט ינקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח כי התקציב המיועד לתמיכה באמנים במצוקה לפי סעיף זה ינוצל במלואו בכל שנה. @ 13. ביצוע ותקנות : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. @ 14. מינוי מועצה ראשונה והוראת מעבר : הממשלה תמנה את המועצה הראשונה לפי חוק זה עד ליום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004); עד למינוי המועצה הראשונה יהיו נתונות למועצה הציבורית לתרבות ולאמנות אשר מונתה לפי החלטת הממשלה מיום ו' באב התשמ"ב (26 ביולי 1982), כל הסמכויות והתפקידים הנתונים למועצה לפי חוק זה. @ 15. שמירת דינים ותיאום : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לקולנוע לפי [[חוק הקולנוע, התשנ"ט-1999]], מסמכות מועצת המוזיאונים לפי [[חוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983]], ומסמכות המועצה לספריות ציבוריות לפי [[חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975]]; בפעולותיה של המועצה לפי חוק זה בענינים הנוגעים לסמכות המועצות האמורות תפעל המועצה בתיאום עמן. @ 16. תחילה : תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו. <פרסום> התקבל בכנסת ביום ז' בכסלו התשס"ג (12 בנובמבר 2002). <חתימות> * אריאל שרון, ראש הממשלה * אריאל שרון, שר המדע התרבות והספורט * משה קצב, נשיא המדינה * אברהם בורג, יושב ראש הכנסת j8dwhiv5e3uqr283rcb0z2sqsjz8756 0 321630 3017912 2798520 2026-05-27T21:00:19Z OpenLawBot 8112 [3017906] תיקון מס' 2 3017912 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התרבות והאמנות, התשס״ג–2002}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000628}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 64|חוק התרבות והאמנות|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300586.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 304|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299633.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 595|תיקון מס׳ 10 לחוק זכויות מבצעים ומשדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום פעולה“ ו”סעיף תקציב“ – בהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרבות ואמנות“ – כל פעילות תרבותית ואמנותית בתחום חיי היצירה והרוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המדע התרבות והספורט. {{ח:סעיף|2|מינוי המועצה ומטרותיה}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את המועצה הישראלית לתרבות ואמנות (בחוק זה – המועצה), על פי הצעת השר. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תייעץ לממשלה ולשר בתחומי התרבות והאמנות המתייחסים לנושאים הנוגעים לתחום פעולה תרבות בסעיף תקציב משרד המדע התרבות והספורט, ותמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} המועצה תפעל לשם קידום מדיניות של תרבות ואמנות, הנותנת ביטוי לחיי היצירה והרוח במדינת ישראל, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. {{ח:סעיף|3|תפקידי המועצה}} {{ח:ת}} אלה תפקידי המועצה: {{ח:תת|(1)}} להציע לשר – {{ח:תתת|(א)}} תכנית רב שנתית למדיניות בתחומי התרבות והאמנות; {{ח:תתת|(ב)}} תכנית רב שנתית בנושא התמיכה במוסדות תרבות ואמנות; {{ח:תתת|(ג)}} יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של גופים חדשים בתחומי התרבות והאמנות; {{ח:תתת|(ד)}} יוזמות, פעולות ומפעלים לעידוד ולקידום היצירה והאמן, לרבות באמצעות מענקים, מלגות ופרסים; {{ח:תתת|(ה)}} הצעות בדבר חיזוק, טיפוח ועידוד של תחומי תרבות ואמנות חדשים; {{ח:תת|(2)}} לגבש המלצות בנושאים בתחומי התרבות והאמנות או בנושאים שהשר ביקש שתדון בהם; ההמלצות יובאו לעיונו של השר; {{ח:תת|(3)}} ליזום מחקרים בעניני תרבות ואמנות וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים; {{ח:תת|(4)}} לייעץ לשר לענין קביעת אמות מידה לתמיכה במוסדות תרבות ואמנות לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובכלל זה לענין גיבוש כללים ועקרונות להכרה או לביטול הכרה לצורך תמיכה במוסרות תרבות ואמנות ובן לצורך מתן מעמד לענין חיקוקים אחרים; {{ח:תת|(5)}} לייעץ לממשלה ולשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום התרבות והאמנות ובכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה. {{ח:סעיף|4|הרכב המועצה|תיקון: תשס״ד}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תהיה בת תשעה עשר חברים לפחות ולא יותר משלושים ואחד חברים, והרכבה יהיה באמור להלן: {{ח:תתת|(1)}} מחצית מהחברים לפחות יהיו בעלי מעמד בשדה היצירה, העשיה, הביצוע והמחקר בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה; {{ח:תתת|(2)}} שאר החברים יהיו מעורים בתחומי תרבות ואמנות שאינם עובדי המדינה. {{ח:תת|(ב)}} הממשלה, בהמלצת השר, תמנה את יושב ראש המועצה, מבין החברים האמורים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} במועצה יינתן ייצוג הולם למגוון תחומי תרבות ואמנות לרבות ספרות, מוזיקה, אמנות פלסטית, תיאטרון, מחול ותרבות עממית; כן יינתן ייצוג הולם במועצה למגזרי אוכלוסיה שונים. {{ח:תת|(ד)}} מינוי חברי המועצה יהיה לאחר שהשר התייעץ עם ארגונים המייצגים יוצרים, אמנים ועוסקים בתחומי תרבות ואמנות ועם גופים ציבוריים מתחומי התרבות והאמנות, כפי שקבע השר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התרבות והאמנות (ארגונים מייצגים וגופים ציבוריים)|צו התרבות והאמנות (ארגונים מייצגים וגופים ציבוריים), התשס״ד–2003}} (ק״ת תשס״ד, 58).}} {{ח:תת|(ה)}} לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה. {{ח:סעיף|5|תקופת הכהונה}} {{ח:תת|(א)}} חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הממשלה להאריך את תקופת כהונתו של חבר מועצה בשנתיים נוספות. {{ח:סעיף|6|פקיעת כהונה}} {{ח:ת}} חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; {{ח:תת|(2)}} חדל להתקיים בו התנאי {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4(א)}} שמכוחו מונה; {{ח:תת|(3)}} הוא הורשע בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ה)}}. {{ח:סעיף|7|העברה מכהונה}} {{ח:ת}} השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום, תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; {{ח:תת|(2)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת. {{ח:סעיף|8|תוקף פעולות}} {{ח:ת}} קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו. {{ח:סעיף|9|ניגוד ענינים}} {{ח:ת}} לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין ענין אישי או תפקיד אחר שלו. {{ח:סעיף|10|ועדות משנה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות משנה מבין חבריה ורשאית היא לצרף כחברים בועדות אלה גם מי שאינו נמנה עם חבריה, ובלבד שיושב ראש כל ועדה יהיה חבר המועצה וכן לפחות חמישית מחבריה יהיו חברי המועצה. {{ח:תת|(ב)}} על חברי ועדות המשנה שאינם חברי המועצה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(3)}}, כן יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ואולם רשאי השר, באישור הועדה, לקבוע הוראות למניעת חשש לניגוד ענינים; קבע כאמור, יחולו ההוראות שקבע. {{ח:סעיף|11|דרכי פעולה}} {{ח:ת}} המועצה תקבע את דרכי מינוי ועדות המשנה ואת סדרי הדיון בישיבותיה ובישיבות ועדות המשנה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:סעיף|12|תקציב וגמול}} {{ח:תת|(א)}} התקציב השנתי לתרבות ואמנות וכן תקציב המועצה ייקבעו בתחום פעולה – תרבות, בסעיף תקציב המשרד האחראי על תחום התרבות בחוק התקציב השנתי. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להחליט על תשלום גמול לבעלי תפקידים מסוימים מבין חברי המועצה או ועדות המשנה שלה בשיעור שיקבע, הכל בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|12א|תמיכה באמנים במצוקה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל משנת הכספים 2026):}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמן“ – יוצר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|בחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, או מבצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקציב שנתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שהיה ידוע ביום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027). {{ח:תת|(ב)}} תקציב לתמיכה באמנים במצוקה ייקבע בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק תקציב שנתי, בסכום שלא יפחת מהסכומים שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} בשנת 2026 – 2.5 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} בשנת 2027 – 5 מיליון שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} משנת 2028 ואילך – 7 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(3) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הבסיסי. {{ח:תת|(ד)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט אמות מידה שוויוניות לתמיכה באמנים במצוקה מכספי תקציב התמיכה כאמור בסעיף קטן (ב), בהתחשב, בין השאר, בגיל האמנים, בוותק שלהם בתחום התרבות ובמצבם הכלכלי. {{ח:תת|(ה)}} לא פרסם השר אמות מידה כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו אמות המידה לתמיכה באמנים במצוקה בנוסחן האחרון כפי שפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט לפני פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13108831.pdf|חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס׳ 10), התשפ״ו–2026}}, ואם פרסם אמות מידה כאמור בסעיף קטן (ד) בשנה קודמת – יחולו אמות המידה האחרונות שפרסם. {{ח:תת|(ו)}} משרד התרבות והספורט ינקוט את הפעולות הדרושות כדי להבטיח כי התקציב המיועד לתמיכה באמנים במצוקה לפי סעיף זה ינוצל במלואו בכל שנה. {{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|14|מינוי מועצה ראשונה והוראת מעבר}} {{ח:ת}} הממשלה תמנה את המועצה הראשונה לפי חוק זה עד ליום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004); עד למינוי המועצה הראשונה יהיו נתונות למועצה הציבורית לתרבות ולאמנות אשר מונתה לפי החלטת הממשלה מיום ו׳ באב התשמ״ב (26 ביולי 1982), כל הסמכויות והתפקידים הנתונים למועצה לפי חוק זה. {{ח:סעיף|15|שמירת דינים ותיאום}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לקולנוע לפי {{ח:חיצוני|חוק הקולנוע|חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999}}, מסמכות מועצת המוזיאונים לפי {{ח:חיצוני|חוק המוזיאונים|חוק המוזיאונים, התשמ״ג–1983}}, ומסמכות המועצה לספריות ציבוריות לפי {{ח:חיצוני|חוק הספריות הציבוריות|חוק הספריות הציבוריות, התשל״ה–1975}}; בפעולותיה של המועצה לפי חוק זה בענינים הנוגעים לסמכות המועצות האמורות תפעל המועצה בתיאום עמן. {{ח:סעיף|16|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ז׳ בכסלו התשס״ג (12 בנובמבר 2002).}} * '''אריאל שרון'''<br>ראש הממשלה * '''אריאל שרון'''<br>שר המדע התרבות והספורט * '''משה קצב'''<br>נשיא המדינה * '''אברהם בורג'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 8ric9j7vfoxh5s4fmdt4d48wm095sez 0 323014 3017918 3016568 2026-05-27T21:10:26Z יוסף אומץ 30741 3017918 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||ריד|רטו|רטז}} [רטו] הלב הוא הכלי קבול, כמ"ש בשבת {{קטן|(לא.)}} דיראה הוא האוצר. וביומא {{קטן|(עב:)}} על פסוק "ולב אין" - דשם ‏היראה. והיינו דיראת שמים הוא הגדרת חמדת היצר שבלב, שזהו בידי אדם וכפי נקיון הלב מכל מיני ‏פסולת, כך הוא כלי קבול יותר לטובה וברכה. ועיקר שיהי' נקי מגיאות וקנאה, שזהו עיקר הכלי קבול, ‏שלא יבוא על־ידי רוב טובה לגיאות - המושכת אחרי' קנאה ושנאה ושאר מדות רעות. ולכן כלי מחזיק ‏ברכה הוא השלום, ובו מסיימת התפלה, שמבקש מהש"י על טובה ובסוף מבקש על שלום, כדי שיהי' ‏כלי קבול לרוב טובה. וא' ביבמות {{קטן|(מז:)}} ובתענית {{קטן|(כב:)}} דאין יכול לקבל רוב טובה בזמה"ז, והיינו כל ‏זמן שלא הוסר לב האבן. ולעתיד לבא אליהו בא לעשות שלום בעולם, ויסתלק הקנאה והשנאה ‏וגיאות מלב, אז מקבל כל א' רוב טובה בשפע. וא' {{קטן|(חגיגה יד:)}} רע"ק נכנס בשלום ויצא בשלום. שע"י ‏מדת השלום שאחז בה, וכד"ש ביבמות {{קטן|(עז.)}} ואפי' לרועי צאן. על־ידי־זה נכנס ויצא והשיג חכמה שלמעלה ‏ממדריגתו, כדאי' {{קטן|(חגיגה טו:)}} דבקשו מלה"ש לדחפו. משמע שהי' למעלה ממדרגתו. אבל על בן ‏זומא אמרו אכול דייך פן וגו'. כנ"ל אות ר"א. ממנו וכנ"ל אות ר"ו. דשבירת הכלים שבקשו לקבל אור ‏יותר מן הראוי, והוא גיאות. ובגמ' {{קטן|(שם ע"א)}} אי' טעות ב"ז בהבדל שבין מים עליונים למים תחתונים ‏עיין שם. פי' מים עליונים ומים תחתונים, ידוע דהם הנקרא בזוהר מיין דכרין ומיין נוקבין, היינו ‏האתערותא דלתתא על־ידי החשק שבלב, והמילוי מלמעלה על־ידי החכמה שבמוח. והם תפלה ותורה, ‏וכמ"ש {{קטן|(ברכות לב:)}} מאי תקנתי', יעסוק בתורה, ועץ חיים תאוה באה. כי תורה הוא מילוי התאוה ‏והחשק שבתפלה. ביום א' היו מעורבים, פי' כי יום א' נגד מדת אברהם אע"ה באהבה, ונמצא החשק ‏הוא עצמו המילוי. רק שבאמת בחשק האדם אפי' לתורה ולידיעת אלהות, מאחר שאין הלב נקי ‏החשק, הטבע ממנו גם כן אין נקי לגמרי, ואפשר שיהי' תאוה ככל התאות, וכמו שחושקין לדעת חכמה ‏וכדומה. וכמו ששמעתי ע"פ לא ברוח ה' וגו'. פי' רצון והתלהבות באהבה ורעש ביראה, הכל עדיין ‏אינו נקי ושיהי' מעון השם יתברך בו. וע"ז הוא היראה שבלב שמגדרת האהבה ומצמצמתו, שיהי' רק מה ‏שהוא לכבוד שמים. והתכללותם הוא מדת יעקב אע"ה הרומז לשם הוי"ה וצורת אדם שבמרכבה ‏שהוא תכלית השלימות. ואברהם אע"ה לא נשלם אלא אחר נסיון י' בעקידה, שאז אתכליל במדת ‏יצחק, וכמ"ש בזוהר {{קטן|(ח"א קיט ב)}} וכמ"ש עתה ידעתי כי ירא וגו'. וזש"נ יעקב אשר פדה את אברהם. ‏כי מצד מדת יעקב שהוא ההתכללות שהי' גם כן כלולה באברהם ניצול. דמצד מדתו לבד הרי ביום א' ‏נאמר והארץ היתה תוהו, דעולם התוהו והשבירה בא מזה על־ידי תוקף החשק והאהבה להשיג אור ‏השם יתברך בלא יראה המצמצמת. ולכך ביום ב' נעשה רקיע מבדיל בין מים למים, שהיראה הוא הכרת ‏החסרון שאין חשקו בשלימות, כמו המים עליונים שהוא רצון השם יתברך המשפיע. וההבדל כמלא נימא. ‏ופי' בתיקונים תיקון י"ט. שהוא הסוד דאוריי' יעו"ש. פי' דבאמת ידו של השם יתברך פתוחה להשלים תיכף, ‏רק שיש הפסק כמלא נימא רקיע המבדיל ומעלים, שידע שיש סוד והעלם ושאין יכול לקבל הכל. וב"ז ‏רצה לקבל יותר בחוקף האהבה והחשק, ולפיכך טעה ללמוד מיום א', ובאמת אז לא הי' הבדלה כלל, ‏ולכך רוח אלהים מרחפת נוגע ואינו נוגע על־ידי העדר ההבדלה, כי אז הי' תוהו עדיין. וזהו פן וגו'. שעי"ז ‏אדרבא נפגע ויצא מחכמה, לפי שביקש להשיג הכל ושלא יהי' סוד והעלם כלל לפניו. נתרחק ממנו ‏עד ג' אצבעות ונוגע ואין נוגע. ולכן א' בשבת {{קטן|(לא.)}} אי יראת ה' היא אוצרו כו' מוטב שלא העלית. ‏שלא יהי' נפגע ח"ו כנ"ל. אבל על־ידי יר"ש שבלב המגדרתו יוכל להשיג הכל, רק שיהי' מוגדר ביר"ש ‏ומצומצם כנ"ל: ‏ 0q53585cvyog9a3y0quslzovluet3mx 0 461565 3017737 2895974 2026-05-27T16:02:15Z Dovi 1 /* פרשת העקידה */ 3017737 wikitext text/x-wiki {{כותרת לסידור השלם|כותרת משנית=דַּף הַיְּסוֹד לְבִרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת בְּנֹֽסַח אַשְׁכְּנַז}} ==שחרית לילדים== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=כותרת שחרית לילדים/>שַׁחֲרִית לִילָדִים<קטע סוף=כותרת שחרית לילדים/> <קטע התחלה=הוראה כשמתעוררים בבוקר/>כשמתעוררים בבוקר:<קטע סוף=הוראה כשמתעוררים בבוקר/> <קטע התחלה=מודה אני/>{{נוסח|[מוֹדֶה / מוֹדָה]|בירנבוים=מוֹדֶה}} אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה; רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ.<קטע סוף=מודה אני/> <קטע התחלה=הוראה כשנוטלים את הידיים/>כשנוטלים את הידיים:<קטע סוף=הוראה כשנוטלים את הידיים/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}} <קטע התחלה=הוראה על ברכת ציצית לקטן/>לפני שלובש את הארבע כנפות:<קטע סוף=הוראה על ברכת ציצית לקטן/> <קטע התחלה=ברכת ציצית מילים/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת צִיצִת.<קטע סוף=ברכת ציצית מילים/> <קטע התחלה=הוראה כשמלובשים/>כשמלובשים:<קטע סוף=הוראה כשמלובשים/> <קטע התחלה=תורה צוה לנו/>תּוֹרָה צִוָּה לָֽנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. בְּרָכוֹת יָחֻֽלוּ עַל רֹאשִׁי. שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִֽיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּֽךָ. תּוֹרָה תְּהִי אֱמוּנָתִי, וְאֵל שַׁדַּי בְּעֶזְרָתִי.<קטע סוף=תורה צוה לנו/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|אל מלך נאמן מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|קריאת התורה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|לישועתך קויתי ה'}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|אלוהי עד מדבר מרמה}}. {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פתח ליבי עד נפשי}}. {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהיו לרצון}} <noinclude>}}</noinclude> ==תחילת ברכות השחר== ===תחילת ברכות השחר לפי הסדר שנדפס בסידור בירנבוים=== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=כותרת ברכות השחר/>בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר<קטע סוף=כותרת ברכות השחר/> <קטע התחלה=הוראה כשנכנסים לבית הכנסת/>כשנכנסים לבית הכנסת:<קטע סוף=הוראה כשנכנסים לבית הכנסת/> <קטע התחלה=מה טובו/>מַה טֹּֽבוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶֽיךָ יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ {{נוסח|אָבוֹא|בירנבוים=אָבֹא}} בֵיתֶֽךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ. יְיָ, אָהַֽבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶֽךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ. וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָֽעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי. וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ, יְיָ, עֵת רָצוֹן; אֱלֹהִים, בְּרׇב־חַסְדֶּֽךָ, עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ.<קטע סוף=מה טובו/> <קטע התחלה=כותרת סדר עטיפת טלית/>סֵֽדֶר עֲטִיפַת טַלִּית<קטע סוף=כותרת סדר עטיפת טלית/> <קטע התחלה=הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית/>תפילה לפני שמתעטפים בטלית:<קטע סוף=הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית/> <קטע התחלה=ברכי נפשי/>בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ; יְיָ אֱלֹהַי, גָּדַֽלְתָּ {{נוסח|מְּאֹד|=מסורה|בירנבוים=מְאֹד}}, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ. עֹֽטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה.<קטע סוף=ברכי נפשי/> <קטע התחלה=הנני מתעטף/>הִנְנִי מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁל צִיצִת כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְטַלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּן תִּזְכֶּה נִשְׁמָתִי לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵֽדָן. אָמֵן.<קטע סוף=הנני מתעטף/> <קטע התחלה=הוראה לברכת להתעטף בציצית/>לפני שמתעטף בטלית:<קטע סוף=הוראה לברכת להתעטף בציצית/> <קטע התחלה=ברכת להתעטף בציצית מילים/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת.<קטע סוף=ברכת להתעטף בציצית מילים/> <קטע התחלה=מה יקר מקור/>[[תהלים לו/טעמים#לו ח|תהלים לו, ח-יא]]<קטע סוף=מה יקר מקור/> <קטע התחלה=מה יקר מילים/>מַה יָּקָר חַסְדְּךָ, אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ, וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ, וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב.<קטע סוף=מה יקר מילים/> <קטע התחלה=יהי רצון אחרי העטיפה/>יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִת זוֹ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכׇל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיָ"ג מִצְוֺת הַתְּלוּיִם בָּהּ. אָמֵן סֶֽלָה.<קטע סוף=יהי רצון אחרי העטיפה/> <קטע התחלה=כותרת סדר הנחת תפילין/>סֵֽדֶר הַנָּחַת תְּפִלִּין<קטע סוף=כותרת סדר הנחת תפילין/> <קטע התחלה=הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין/>תפילה לפני הנחת תפילין:<קטע סוף=הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין/> <קטע התחלה=הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל/><קטע התחלה=הנני מוכן לפני הנחת תפילין 1/>הִנְנִי מְכַוֵּן בְּהַנָּחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּֽנוּ לְהַנִּֽיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וְהֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵֽלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם; וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׁה עִמָּֽנוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָֽנוּ<קטע סוף=הנני מוכן לפני הנחת תפילין 1/> <קטע התחלה=הנני מוכן לפני הנחת תפילין 2/>מִמִּצְרָֽיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּֽחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּֽנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה; וְשֶׁהִיא נֶֽגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֺת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; וְעַל הָרֹאשׁ נֶֽגֶד הַמֹּֽחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּֽׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶֽׁפַע קֹֽדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי {{נוסח|הַרְהוֹר|=בירנבוים|אחרים=הִרְהוּר}} חֵטְא וְעָוֺן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּֽנוּ וְלֹא יִתְגָּֽרֶה בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵֽנוּ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵֽנוּ. אָמֵן.<קטע סוף=הנני מוכן לפני הנחת תפילין 2/><קטע סוף=הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל/> <קטע התחלה=הוראה לברכת להניח תפילין/>על הנחת תפלה של יד מברכים:<קטע סוף=הוראה לברכת להניח תפילין/> <קטע התחלה=ברכת להניח תפילין מילים/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ {{נוסח|לְהַנִּֽיחַ|=בירנבוים ועבו"י|אחרים=לְהָנִֽיחַ}} תְּפִלִּין.<קטע סוף=ברכת להניח תפילין מילים/> <קטע התחלה=הוראה לברכת על מצות תפילין/>על תפלה של ראש מברכים:<קטע סוף=הוראה לברכת על מצות תפילין/> <קטע התחלה=ברכת על מצות תפילין מילים/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.<קטע סוף=ברכת על מצות תפילין מילים/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} <קטע התחלה=ומחכמתך/>וּמֵחׇכְמָתְךָ, אֵל עֶלְיוֹן, תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵֽנִי; וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אֹיְבַי וְקָמַי; וְשֶֽׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה לְהַשְׁפִּֽיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶֽיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.<קטע סוף=ומחכמתך/> <קטע התחלה=הוראה לפני וארשתיך/>כשכורכים את הרצועה סביב האצבע האמצעית:<קטע סוף=הוראה לפני וארשתיך/> <קטע התחלה=וארשתיך מילים/>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַֽעַתְּ אֶת יְיָ.<קטע סוף=וארשתיך מילים/> <קטע התחלה=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל/><קטע התחלה=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין 1/>וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא<קטע סוף=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין 1/> <קטע התחלה=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין 2/>חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין זוֹ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכׇל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוׇּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֺת הַתְּלוּיִם בָּהּ. אָמֵן סֶֽלָה.<קטע סוף=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין 2/><קטע סוף=ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל/> <קטע התחלה=פרשות קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך מקור/>[[שמות יג/טעמים#יג א|שמות יג, א-טז]]<קטע סוף=פרשות קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך מקור/> <קטע התחלה=פרשת קדש לי כל בכור מקור/>[[שמות יג/טעמים#יג א|שמות יג, א-י]]<קטע סוף=פרשת קדש לי כל בכור מקור/> <קטע התחלה=קדש לי כל בכור מילים/>וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כׇל בְּכוֹר, פֶּֽטֶר כׇּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא. וַיֹּֽאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב. וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת לָךְ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹֽדֶשׁ הַזֶּה. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ. מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכׇל גְּבֻלֶֽךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶֽיךָ, לְמַֽעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה.<קטע סוף=קדש לי כל בכור מילים/> <קטע התחלה=פרשת והיה כי יביאך מקור/>[[שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג, יא-טז]]<קטע סוף=פרשת והיה כי יביאך מקור/> <קטע התחלה=והיה כי יביאך מילים הכל/><קטע התחלה=והיה כי יביאך 1/>{{נוסח|וְהָיָה, כִּי יְבִאֲךָ|בירנבוים=בלי חלוקה בין שתי הפרשות, ואילו בתרגום האנגלי המקביל חילק ביניהן כראוי כשתי פסקאות נפרדות.}} יְיָ אֶל אֶרֶץ הַֽכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶֽיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כׇל פֶּֽטֶר רֶֽחֶם לַייָ; וְכׇל פֶּֽטֶר שֶֽׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ, הַזְּכָרִים, לַייָ. וְכׇל פֶּֽטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶֽיךָ תִּפְדֶּה. וְהָיָה, כִּי יִשְׁאׇלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כׇּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,<קטע סוף=והיה כי יביאך 1/> <קטע התחלה=והיה כי יביאך 2/>מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵֽחַ לַייָ כׇּל פֶּֽטֶר רֶֽחֶם, הַזְּכָרִים, וְכׇל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם.<קטע סוף=והיה כי יביאך 2/><קטע סוף=והיה כי יביאך מילים הכל/> <קטע התחלה=אדון עולם הכל/><קטע התחלה=אדון עולם 1/>אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.{{ש}}לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.{{ש}}וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.{{ש}}וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.{{ש}}וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.{{ש}}בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.<קטע סוף=אדון עולם 1/><קטע התחלה=אדון עולם 2/>{{ש}}וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי  וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.{{ש}}וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.{{ש}}בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.{{ש}}וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.<קטע סוף=אדון עולם 2/><קטע סוף=אדון עולם הכל/> <קטע התחלה=יגדל הכל/><קטע התחלה=יגדל 1/>יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ.{{ש}}אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף {{נוסח|לְאַחְדוּתוֹ|=בירנבוים|אחרים=לְאַחְדּוּתוֹ}}.{{ש}}אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף לֹא נַעֲרוֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ.{{ש}}קַדְמוֹן לְכׇל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ.{{ש}}הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם {{נוסח|וְכׇל|=בירנבוים|אחרים=לְכׇל}} נוֹצָר יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ.{{ש}}<קטע סוף=יגדל 1/><קטע התחלה=יגדל 2/>שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.{{ש}}לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ.{{ש}}תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.{{ש}}לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ.{{ש}}צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ.{{ש}}גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ.{{ש}}יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ.{{ש}}מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.<קטע סוף=יגדל 2/><קטע סוף=יגדל הכל/> <קטע התחלה=מקור לברכות הבאות/>[[ברכות יא א|מסכת ברכות יא, א]]; [[ברכות ס ב|ס, ב]]<קטע סוף=מקור לברכות הבאות/> <קטע התחלה=ברכת על נטילת ידיים/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם.<קטע סוף=ברכת על נטילת ידיים/> <קטע התחלה=ברכת אשר יצר/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחׇכְמָה, וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.<קטע סוף=ברכת אשר יצר/> <קטע התחלה=ברכת לעסוק בדברי תורה/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.<קטע סוף=ברכת לעסוק בדברי תורה/> <קטע התחלה=והערב נא/>וְהַעֲרֶב־נָא, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִֽינוּ, וּבְפִי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַֽחְנוּ וְצֶאֱצָאֵֽינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶֽךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=והערב נא/> <קטע התחלה=ברכת אשר בחר בנו/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה.<קטע סוף=ברכת אשר בחר בנו/> <קטע התחלה=מקור לברכת כהנים/>[[במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו, כד-כו]]<קטע סוף=מקור לברכת כהנים/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש"ץ}} <קטע התחלה=מקור לאלו דברים/>[[משנה פאה א א|פאה, משנה א]]; [[שבת קכז א|מסכת שבת קכז, א]]<קטע סוף=מקור לאלו דברים/> <קטע התחלה=אלו דברים מילים/>אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד {{נוסח|תּוֹרָה.|בירנבוים=חסרה נקודה בסוף המשפט}} אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּֽרֶן קַיֶּֽמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵֽלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְהַכְנָסַת כַּלָּה, וְהַלְוָיַת הַמֵּת, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶֽגֶד כֻּלָּם.<קטע סוף=אלו דברים מילים/> <קטע התחלה=אלוהי נשמה מקור/>[[ברכות ס ב|מסכת ברכות ס, ב]]<קטע סוף=אלוהי נשמה מקור/> <קטע התחלה=אלוהי נשמה מילים/>אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּֽנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא. כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כׇל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.<קטע סוף=אלוהי נשמה מילים/> <noinclude>}}</noinclude> ===תחילת ברכות השחר לפי הסדר שנדפס בסידורי ארץ ישראל=== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת ברכות השחר}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשמתעוררים בבוקר}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מודה אני}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על נטילת ידיים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר יצר}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מקור}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלוהי נשמה מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת לעסוק בדברי תורה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והערב נא}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת אשר בחר בנו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לברכת כהנים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|ברכת כהנים פסוקים לש"ץ}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מקור לאלו דברים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אלו דברים מילים}} <קטע התחלה=כותרת סדר לבישת ציצית/>סֵֽדֶר לְבִישַׁת צִיצִית<קטע סוף=כותרת סדר לבישת ציצית/> <קטע התחלה=הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול/>מי שאינו מתעטף בטלית גדול, לפני שלובש את הארבע כנפות יברך:<קטע סוף=הוראה על ברכת ציצית למי שאינו מתעטף בטלית גדול/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת ציצית מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר עטיפת טלית}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני שמתעטפים בטלית}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכי נפשי}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מתעטף}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להתעטף בציצית}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להתעטף בציצית מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מקור}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה יקר מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יהי רצון אחרי העטיפה}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|כותרת סדר הנחת תפילין}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לתפילה לפני הנחת תפילין}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הנני מוכן לפני הנחת תפילין הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת להניח תפילין}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת להניח תפילין מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לברכת על מצות תפילין}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ברכת על מצות תפילין מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ומחכמתך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה לפני וארשתיך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|וארשתיך מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|ויהי רצון אחרי הנחת תפילין הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת קדש לי כל בכור מקור}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|קדש לי כל בכור מילים}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|פרשת והיה כי יביאך מקור}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|והיה כי יביאך מילים הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|הוראה כשנכנסים לבית הכנסת}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|מה טובו}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|אדון עולם הכל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/ברכות השחר וקרבנות|יגדל הכל}} <noinclude>}}</noinclude> ==עיקר ברכות השחר== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=ברכות השחר הכל/><קטע התחלה=ברכות השחר 1/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּֽׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי {{נוסח|[גּוֹי / גּוֹיָה]|בירנבוים=גוֹי (בלי דגש)}}.<קטע סוף=ברכות השחר 1/> <קטע התחלה=ברכות השחר 2/>בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי {{נוסח|[עָֽבֶד / שִׁפְחָה]|בירנבוים=עָֽבֶד}}. {{ק|האיש אומר:}} בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי אִשָּׁה. {{ק|האישה אומרת:}} בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַֽׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כׇל צָרְכִּי. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָֽבֶר. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּֽחַ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.<קטע סוף=ברכות השחר 2/><קטע סוף=ברכות השחר הכל/> <קטע התחלה=שתרגילנו בתורתך הכל/><קטע התחלה=שתרגילנו בתורתך א/><קטע התחלה=שתרגילנו בתורתך 1/>וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבְּקֵֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ; וְאַל תְּבִיאֵֽנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֺן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן; וְאַל תַּשְׁלֶט־בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע; וְהַרְחִיקֵֽנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע; וְדַבְּקֵֽנוּ בְּיֵֽצֶר<קטע סוף=שתרגילנו בתורתך 1/> <קטע התחלה=שתרגילנו בתורתך 2/>הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים; וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד־לָךְ.<קטע סוף=שתרגילנו בתורתך 2/><קטע סוף=שתרגילנו בתורתך א/> {{סידור בירנבוים ש"ץ}} <קטע התחלה=שתרגילנו בתורתך ב/>וּתְנֵֽנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, וְתִגְמְלֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=שתרגילנו בתורתך ב/><קטע סוף=שתרגילנו בתורתך הכל/> <קטע התחלה=שתצילני היום/>יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵֽנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּֽגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּֽעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן־בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן־בְּרִית.<קטע סוף=שתצילני היום/> <noinclude>}}</noinclude> ==פרשת העקידה== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=זכרנו בזיכרון/>אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, זׇכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ, וּפׇקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם; וּזְכׇר־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶֽסֶד, וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:<קטע סוף=זכרנו בזיכרון/> <קטע התחלה=פרשת העקידה מקור/>[[בראשית כב/טעמים#כב א|בראשית כב, א-יט]]<קטע סוף=פרשת העקידה מקור/> <קטע התחלה=פרשת העקידה מילים הכל/><קטע התחלה=פרשת העקידה 1/>וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו: אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי. וַיֹּֽאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַֽבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּֽקׇם וַיֵּֽלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה<קטע סוף=פרשת העקידה 1/> <קטע התחלה=פרשת העקידה 2/>אֲלֵיכֶם. וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּֽשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶֽלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּֽאמֶר: אָבִי, {{נוסח|וַיֹּֽאמֶר:|בירנבוים=וַיֹּֽאמֶר}} הִנֶּֽנִּי בְנִי; וַיֹּֽאמֶר: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם: אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּֽו. וַיָּבֹֽאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּֽחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּֽחַ מִמַּֽעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶֽלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וַיֹּֽאמֶר: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי. וַיֹּֽאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּֽעַר וְאַל תַּֽעַשׂ לוֹ מְאֽוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה, וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּֽנִּי. וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַֽיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַֽיִל, וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה תַּֽחַת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם: בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה. וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָֽיִם. וַיֹּֽאמֶר: בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי, נְאֻם יְיָ, כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידֶֽךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם, וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַֽׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ, עֵֽקֶב אֲשֶׁר שָׁמַֽעְתָּ בְּקֹלִי. וַיָּֽשׇׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָֽׁבַע.<קטע סוף=פרשת העקידה 2/><קטע סוף=פרשת העקידה מילים הכל/> <קטע התחלה=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה הכל/><קטע התחלה=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1/>רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְאלֹהֵי<קטע סוף=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 1/> <קטע התחלה=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2/>אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּזְכׇּר־לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו מִבֶּן־יְחִידוֹ, וְרָצָה לִשְׁחֹט אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ, וְיָגֺֽלּוֹ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וְתִכָּנֵס אִתָּֽנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶֽךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל, יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַחֲלָתֶֽךָ. וְקַיֶם־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר.<קטע סוף=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה 2/><קטע סוף=ריבונו של עולם אחרי פרשת העקידה הכל/> <noinclude>}}</noinclude> ==לעולם יהא אדם ירא שמים== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=לעולם יהא אדם/>לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַֽיִם בַּסֵּֽתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:<קטע סוף=לעולם יהא אדם/> <קטע התחלה=ריבון כל העולמים/>רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַֽחְנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׁכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.<קטע סוף=ריבון כל העולמים/> <קטע התחלה=אבל אנחנו עמך/>אֲבָל אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, זֶֽרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל {{נוסח|גַּב|=בירנבוים|אחרים=גַּבֵּי}} הַמִּזְבֵּֽחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶֽךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַֽבְתָּ אוֹתוֹ, וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַֽחְתָּ בּוֹ, קָרָֽאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.<קטע סוף=אבל אנחנו עמך/> <קטע התחלה=לפיכך אנחנו חייבים הכל/><קטע התחלה=לפיכך אנחנו חייבים א/>לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָֽתֵת שֶֽׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶֽךָ. אַשְׁרֵֽינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵֽנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵֽנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵֽנוּ.<קטע סוף=לפיכך אנחנו חייבים א/> {{סידור בירנבוים ש"ץ}} <קטע התחלה=לפיכך אנחנו חייבים ב/>אַשְׁרֵֽינוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּכׇל יוֹם:<קטע סוף=לפיכך אנחנו חייבים ב/><קטע סוף=לפיכך אנחנו חייבים הכל/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|פסוק שמע ישראל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} <קטע התחלה=אתה הוא עד שלא נברא הכל/><קטע התחלה=אתה הוא עד שלא נברא א/>אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶֽךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ,<קטע סוף=אתה הוא עד שלא נברא א/> {{סידור בירנבוים ש"ץ}} <קטע התחלה=אתה הוא עד שלא נברא ב/>וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתִגְבַּהּ קַרְנֵֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.<קטע סוף=אתה הוא עד שלא נברא ב/><קטע סוף=אתה הוא עד שלא נברא הכל/> <קטע התחלה=אתה הוא בשמים ובארץ/>אַתָּה הוּא, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֺוֶֽיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ; יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָֽרֶץ. אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ, וְקַיֶּם־לָֽנוּ, יְיָ אֶלֹהֵֽינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ.<קטע סוף=אתה הוא בשמים ובארץ/> <noinclude>}}</noinclude> ==קרבנות== <noinclude>{{סידור בירנבוים תפילה|</noinclude> <קטע התחלה=כותרת קרבנות/>קׇרְבָּנוֹת<קטע סוף=כותרת קרבנות/> <קטע התחלה=פרשת הכיור מקור/>[[שמות ל/טעמים#ל יז|שמות ל, יז-כא]]<קטע סוף=פרשת הכיור מקור/> <קטע התחלה=פרשת הכיור מילים/>וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִֽׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹֽשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹֽשֶׁת, לְרׇחְצָה. וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹֽהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּֽחַ, וְנָתַתָּ שָֽׁמָּה מָֽיִם. וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּֽנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. בְּבֹאָם אֶל אֹֽהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַֽיִם וְלֹא יָמֻֽתוּ; אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּֽחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַייָ. וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻֽתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חׇק־עוֹלָם, לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם.<קטע סוף=פרשת הכיור מילים/> <קטע התחלה=יהי רצון שתרחם עלינו/>יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵֽינוּ וְתִמְחׇל־לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר־לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לְכׇל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ קׇרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵֽנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:<קטע סוף=יהי רצון שתרחם עלינו/> <קטע התחלה=פרשת התמיד מקור/>[[במדבר כח/טעמים#כח א|במדבר כח, א-ח]]<קטע סוף=פרשת התמיד מקור/> <קטע התחלה=פרשת התמיד מילים הכל/><קטע התחלה=פרשת התמיד 1/>וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵֽיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. וְאָמַרְתָּ לָהֶם: זֶה הָֽאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ: כְּבָשִׂים בְּנֵֽי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַֽיִם לַיּוֹם, עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּֽבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּֽקֶר, וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם. וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹֽלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶֽׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין. עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי, לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ, אִשֶּׁה לַייָ. וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד; בַּקֹּֽדֶשׁ הַסֵּךְ נֶֽסֶךְ שֵׁכָר לַייָ.<קטע סוף=פרשת התמיד 1/> <קטע התחלה=פרשת התמיד 2/>וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם; כְּמִנְחַת הַבֹּֽקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ.<קטע סוף=פרשת התמיד 2/><קטע סוף=פרשת התמיד מילים הכל/> <קטע התחלה=ושחט אותו מקור/>[[ויקרא א/טעמים#א יא|ויקרא א, יא]]<קטע סוף=ושחט אותו מקור/> <קטע התחלה=ושחט אותו מילים/>וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְיָ; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב.<קטע סוף=ושחט אותו מילים/> <קטע התחלה=יהי רצון אחרי פרשת התמיד/>יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.<קטע סוף=יהי רצון אחרי פרשת התמיד/> <קטע התחלה=אתה הוא לפני הקטורת/>אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּֽיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:<קטע סוף=אתה הוא לפני הקטורת/> <קטע התחלה=הקטורת מקור/>[[שמות ל/טעמים#ל לד|שמות ל, לד-לו]]; [[שמות ל/טעמים#ל ז|ל, ז-ח]]<קטע סוף=הקטורת מקור/> <קטע התחלה=הקטורת פסוקים/>וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה; בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִֽׂיתָ אֹתָהּ קְטֹֽרֶת, רֹֽקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵֽחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹֽדֶשׁ. וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּֽנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּֽנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹֽהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָֽׁמָּה; קֹֽדֶשׁ קׇדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה; קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם.<קטע סוף=הקטורת פסוקים/> <קטע התחלה=פיטום הקטורת מקורות/>[[כריתות ו א|תלמוד בבלי, כריתות ו, א]]; [[ירושלמי יומא ד ה|תלמוד ירושלמי, יומא ד, ה]]<קטע סוף=פיטום הקטורת מקורות/> <קטע התחלה=פיטום הקטורת מילים הכל/><קטע התחלה=פיטום הקטורת 1/>תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים {{נוסח|הָֽיוּ|בירנבוים=הָיוּ}} בָהּ: שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה לְכׇל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חׇפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, וּמַחֲזִירָם לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפֻּרִים, וְשׁוֹחֲקָן<קטע סוף=פיטום הקטורת 1/> <קטע התחלה=פיטום הקטורת 2/>יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים {{נוסח|הָֽיוּ|בירנבוים=הָיוּ}} בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה, וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ, וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֶה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה.<קטע סוף=פיטום הקטורת 2/><קטע סוף=פיטום הקטורת מילים הכל/> <קטע התחלה=רבן שמעון בן גמליאל/>רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִפֹּֽרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא, כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִפֹּֽרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.<קטע סוף=רבן שמעון בן גמליאל/> <קטע התחלה=רבי נתן/>תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, כְּשֵׁרָה; לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ, לֹא שָׁמַֽעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ, כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה.<קטע סוף=רבי נתן/> <קטע התחלה=בר קפרא הכל/><קטע התחלה=בר קפרא 1/>תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי<קטע סוף=בר קפרא 1/> <קטע התחלה=בר קפרא 2/>רֵיחָהּ; {{נוסח|וְלָמָה|=בירנבוים|אחרים=וְלָמָּה}} אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַייָ.<קטע סוף=בר קפרא 2/><קטע סוף=בר קפרא הכל/>  {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות עמנו}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' צבאות אשרי אדם}}{{ש}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה|ה' הושיע המלך יעננו}} <קטע התחלה=אתה סתר לי/>אַתָּה סֵֽתֶר לִי, מִצַּר תִּצְּרֵֽנִי; רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵֽנִי, סֶֽלָה.<קטע סוף=אתה סתר לי/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|פסוק וערבה לה'}} <קטע התחלה=סדר המערכה מקור/>[[יומא לג א|מסכת יומא לג, א]]<קטע סוף=סדר המערכה מקור/> <קטע התחלה=סדר המערכה מילים/>אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵֽדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא {{נוסח|וַאֲלִבָּא|=בירנבוים|אחרים=וְאַלִּבָּא}} דְאַבָּא שָׁאוּל: מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶֽמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וַהֲטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לִקְטֹֽרֶת, וּקְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. עָלֶֽיהָ הַשְׁלֵם כׇּל הַקׇּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.<קטע סוף=סדר המערכה מילים/> <קטע התחלה=אנא בכוח הכל/><קטע התחלה=אנא בכוח 1/> אָנָּא, בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה.{{ש}} קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵֽנוּ, טַהֲרֵֽנוּ, נוֹרָא.{{ש}}<קטע סוף=אנא בכוח 1/><קטע התחלה=אנא בכוח 2/> נָא, גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שׇׁמְרֵם.{{ש}} בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵם, צִדְקָתְךָ תָּמִיד גׇּמְלֵם.{{ש}} חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ.{{ש}} יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ.{{ש}} שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ, יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת.<קטע סוף=אנא בכוח 2/><קטע סוף=אנא בכוח הכל/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קריאת שמע וברכותיה|ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד}} <קטע התחלה=אתה ציויתנו להקריב/>רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ לְהַקְרִיב קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם; וְעַתָּה בַּעֲוֺנוֹתֵֽינוּ {{נוסח|חָרֵב|=בירנבוים|אחרים=חָרַב}} בֵּית הַמִּקְדָּשׁ {{נוסח|וּבָטֵל|=בירנבוים|אחרים=וּבֻטַּל}} הַתָּמִיד, וְאֵין לָֽנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵֽינוּ, לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַֽדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ.<קטע סוף=אתה ציויתנו להקריב/> <קטע התחלה=הוראה למוסף של שבת/>בשבת אומרים:<קטע סוף=הוראה למוסף של שבת/> <קטע התחלה=מוסף של שבת מקור/>[[במדבר כח/טעמים#כח ט|במדבר כח, ט-י]]<קטע סוף=מוסף של שבת מקור/> <קטע התחלה=מוסף של שבת פסוקים/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.<קטע סוף=מוסף של שבת פסוקים/> <קטע התחלה=הוראה למוסף של ראש חודש/>בראש חודש אומרים:<קטע סוף=הוראה למוסף של ראש חודש/> <קטע התחלה=מוסף של ראש חודש מקור/>[[במדבר כח/טעמים#כח יא|במדבר כח, יא-טו]]<קטע סוף=מוסף של ראש חודש מקור/> <קטע התחלה=מוסף של ראש חודש פסוקים הכל/><קטע התחלה=מוסף של ראש חודש פסוקים 1/>וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִֽיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לָאַֽיִל הָאֶחָד. וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן, סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד, עֹלָה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ, אִשֶּׁה לַייָ.<קטע סוף=מוסף של ראש חודש פסוקים 1/> <קטע התחלה=מוסף של ראש חודש פסוקים 2/>וְנִסְכֵּיהֶם, חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַֽיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ, יָֽיִן; זֹאת עֹלַת חֹֽדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה. וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ; עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה, וְנִסְכּוֹ.<קטע סוף=מוסף של ראש חודש פסוקים 2/><קטע סוף=מוסף של ראש חודש פסוקים הכל/> <קטע התחלה=איזהו מקומן מקור/>[[משנה זבחים ה|משנה זבחים, פרק ה]]<קטע סוף=איזהו מקומן מקור/> <קטע התחלה=איזהו מקומן א/>א. אֵיזֶֽהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים. קׇדְשֵׁי קׇדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב; מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן; אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב.<קטע סוף=איזהו מקומן א/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ב/>ב. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב; מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן; אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב. אֵֽלּוּ וָאֵֽלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּֽשֶׁן.<קטע סוף=איזהו מקומן ב/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ג/>ג. חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד, אֵֽלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת. כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּֽבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא־לוֹ לְקֶֽרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת.<קטע סוף=איזהו מקומן ג/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ד/>ד. הָעוֹלָה קֹֽדֶשׁ קׇדָשִׁים. שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע; וּטְעוּנָה {{נוסח|הַפְשֵׁט|=בירנבוים|אחרים=הֶפְשֵׁט}}, וְנִתּֽוּחַ, וְכָלִיל לָאִשִּׁים.<קטע סוף=איזהו מקומן ד/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ה/>ה. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת, אֵֽלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת: אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת.<קטע סוף=איזהו מקומן ה/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ו/>ו. הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.<קטע סוף=איזהו מקומן ו/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ז/>ז. שְׁלָמִים קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.<קטע סוף=איזהו מקומן ז/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ח הכל/><קטע התחלה=איזהו מקומן ח 1/>ח. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּֽסַח קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶֽגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן: הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכׇל<קטע סוף=איזהו מקומן ח 1/> <קטע התחלה=איזהו מקומן ח 2/>אָדָם. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד. הַפֶּֽסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּֽיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי.<קטע סוף=איזהו מקומן ח 2/><קטע סוף=איזהו מקומן ח הכל/> <קטע התחלה=רבי ישמעאל מקור/>[[י"ג מדות דר' ישמעאל|ספרא, פתיחה]]<קטע סוף=רבי ישמעאל מקור/> <קטע התחלה=רבי ישמעאל מילים הכל/><קטע התחלה=רבי ישמעאל מילים 1/>רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרָֽשֶׁת: :א) מִקַּל וָחֹֽמֶר; :ב) וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה; :ג) מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים; :ד) מִכְּלָל וּפְרָט; :ה) וּמִפְּרָט וּכְלָל; :ו) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט;<קטע סוף=רבי ישמעאל מילים 1/> <קטע התחלה=רבי ישמעאל מילים 2/>:ז) מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל; :ח) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא; :ט) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טֹֽעַן {{נוסח|אַחֵר|=בירנבוים|אחרים=אֶחָד}} שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר; :י) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; :יא) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶֽנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ; :יב) דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ;<קטע סוף=רבי ישמעאל מילים 2/> <קטע התחלה=רבי ישמעאל מילים 3/>:יג) וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִֽיעַ בֵּינֵיהֶם.<קטע סוף=רבי ישמעאל מילים 3/><קטע סוף=רבי ישמעאל מילים הכל/> <קטע התחלה=שיבנה בית המקדש מקור/>[[משנה אבות ה כג|אבות ה, כג]]; [[מלאכי ג ד#ג ד|מלאכי ג, ד]]<קטע סוף=שיבנה בית המקדש מקור/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/תפילת העמידה|יהי רצון עד קדמוניות}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|כותרת קדיש דרבנן}} <קטע התחלה=הוראה ליתומים/>יתומים:<קטע סוף=הוראה ליתומים/> {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתגדל}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יהא שמה רבא}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש יתברך}} {{#קטע:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/קדיש|קדיש דרבנן}} <קטע התחלה=הוראה לשבת ויום טוב/>בשבתות ובימים טובים ממשיכים ב[[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה בשבת ויום טוב|פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב]] ([[:עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/324|עמוד 299]]). <קטע התחלה=הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה/>המשך: [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לחול|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל]] או [[הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/פסוקי דזמרה לשבת ויום טוב|פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב]]<קטע סוף=הוראה חדשה להמשך בפסוקי דזמרה/> <noinclude>}}</noinclude> ==הערות== <references/> ovfvc0bcnroessp1f3zcgdz5m3w7xtt 116 1705699 3017735 3002448 2026-05-27T15:37:01Z Fuzzy 29 3017735 wikitext text/x-wiki <שם> חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023 <מאגר 2206721 תיקון 2203821 תקן 2206721 קוד a163Y00000EjJX8QAN> <מקור> ((ס"ח תשפ"ג, 261|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ו, 369|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרה : מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות לקידום מיזמי תשתית, בין השאר באמצעות - : (1) הסדרת תהליך הרישום והמיפוי של קווי תשתית; : (2) קביעת הוראות לעניין תיעדוף של מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים; : (3) הסרת חסמים בקידום מיזמי תשתית, ובכלל זה חסמים אסדרתיים, בשלבי התכנון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של מיזמים כאמור. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "אישור פעולה" - כל אחד מאלה: :: (1) רישיון, היתר, או כל אישור אחר, הנדרש לפי דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעולה, לרבות רישיון, היתר או אישור כאמור הניתן לגבי מכשיר; :: (2) פטור מרישיון, היתר או אישור, כאמור בפסקה (1), או פטור מביצוע פעולה, הניתנים לאדם, לפי דין, מגורם מוסמך; :- "גוף מבצע" - גוף האחראי לייזום ולקידום ביצועו של מיזם תשתית מכוח דין, מכוח זיכיון, רישיון או היתר שניתן לפי דין, מכוח החלטת הממשלה או מכוח הסכם עם גוף ציבורי; :- "גוף ציבורי" - כל אחד מהגופים האלה: :: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; :: (2) רשות מקומית; :: (3) תאגיד שהוקם לפי חוק; :: (4) תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]], או חברה עירונית כהגדרתה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :- "גוף תשתית" - גוף המפעיל או המחזיק קו תשתית; :- "גורם מוסמך" - גוף ציבורי או גוף תשתית, שגוף מבצע נדרש לפי דין לקבל ממנו אישור פעולה, לשם קידום מיזם תשתית; :- "ועדת ההשגות" - הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 33]]; :- "חומר מסוכן" - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993]]; :- "חוק למניעת מפגעים" - [[חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]]; :- "חוק משק החשמל" - [[חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]]; :- "חוק העתיקות" - [[חוק העתיקות, התשל"ח-1978]]; :- "חוק רישוי עסקים" - [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]; :- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "חוק התקשורת" - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982]]; :- "חיתוך בדיקה", "חפירת בדיקה" ו"חפירת הצלה" - כמשמעותם לפי [[חוק העתיקות]]; :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה (((ביום 1.6.2023))); :- "מאגר המיפוי" - מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות שהוקם לפי החלטת ממשלה ופרטיו פורסמו ברשומות לפי [[סעיף 5(ה)]]; :- "מיזם תשתית" - מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית; :- "מיזם תשתית חיוני" - מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים שפורסמה ברשומות לפי [[סעיף 31]]; :- "מיזם תשתית חיוני מועדף" - מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים שפורסמה ברשומות לפי [[סעיף 42]]; :- "מיפוי תשתית" - מפה המתארת באופן מפורט את מיקומו של קו תשתית, שנערכה בהתאם למפרט המיפוי; :- "מיתקן אנרגיה מתחדשת" - מיתקן חשמל כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]] או תחנת כוח, המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת או מיתקן אגירה לאנרגיה מתחדשת; לעניין הגדרה זו - ::- "אנרגיה מתחדשת" - אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני; ::- "ביומסה" - מסת חומר אורגני לא מאובן; ::- "דלק מאובן" - דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן; :- "מנהרת קווי תשתית" - מנהרה תת-קרקעית אשר עוברים בה שני קווי תשתית לפחות, שאינם חלק מאותה רשת קווי תשתית, ואינם נמנים עם אותו סוג תשתית המנוי [[בטור ב' לתוספת]]; :- "מפרט המיפוי" - המפרט למיפוי לאומי שמפרסם המרכז למיפוי ישראל באתר האינטרנט שלו, המעודכן מזמן לזמן; :- "סקר קרקע" - סקר לבדיקת סוג הקרקע הנדרש לצורך תכנון וביצוע של עבודה לקידום מיזם תשתית, למעט סקר קרקע לשם איתור של זיהום קרקע או מניעתו או לצורך גילוי נפט כהגדרתו [[בחוק הנפט, התשי"ב-1952]], או מחצבים או חומר חציבה כהגדרתם [[#2|בפקודת המכרות]]; :- "עבודות גישוש" - עבודות לגילוי מיקום של קו תשתית; :- "עבודות קו תשתית" - עבודות הקשורות בקו תשתית, ובכלל זה הקמה, פיתוח, העתקה, תחזוקה, הסרה או פעולה להוצאה משימוש של קו תשתית; :- "פקודת בריאות העם" - [[פקודת בריאות העם, 1940]]; :- "קו תשתית" - קו עילי או תת-קרקעי או קו המונח על הקרקע, המשמש להולכה, לחלוקה, להספקה או להעברה של חשמל, מסר בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן, וכן מיתקנים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת קו כאמור; :- "ריבוע בדיקה" - ריבוע בשטח של 25 מ"ר אשר סומן לשם ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה; :- "רשות העתיקות" - כמשמעותה [[בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989]]; :- "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "תוכנית מאושרת" - תוכנית שאושרה לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה]]; :- "תחנת כוח" - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל]]; :- "תיאום תשתיות" - הליך תיאום המתבצע בין גוף מבצע לגוף התשתית במסגרת קידום מיזם תשתית לשם בחינת מיקום קו תשתית, תכנון וביצוע העתקה של קו תשתית או פעולה אחרת הקשורה בו, ובכלל זה תיאום כאמור לפי תוכנית או היתר מכוח [[חוק התכנון והבנייה]]; :- "תשתיות לאומיות" - כל אלה: :: (1) דרך כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]]; :: (2) מסילת ברזל כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]]; :: (3) מיתקן תחבורתי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], לרבות חניה תפעולית וחניון יום או חניון לילה לקו שירות כהגדרתו [[בפקודה האמורה]]; :: (4) נמל ים שהוכרז או שיוכרז לפי הוראות [[סעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]], שדה תעופה שייקבע לפי הוראות [[סעיף 30 לחוק הטיס, התשע"א-2011]], או שדה תעופה המנוי [[בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]]; :: (5) מיתקן להתפלת מי ים וכן מיתקן מים; :: (6) תחנת כוח, מיתקן לייצור אנרגיה מתחדשת, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, או מיתקן לאגירת אנרגיה כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]]; :: (7) רשת בזק כהגדרתה [[בחוק התקשורת]]; :: (8) מיתקן לזיקוק, להפקה, להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן או לטיפול בהם, וכן מנהרת קווי תשתית; :: (9) קו תשתית; :: (10) מיתקן למיון או לסילוק פסולת, לטיפול בה או להשבת אנרגיה מפסולת, או מיתקן לטיפול בביוב. == פרק ב': תיעדוף מיזמי תשתית == @ 3. מתן עדיפות במענה לפניות שעניינן מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים : על אף האמור בכל דין, גורם מוסמך או גוף תשתית ייתן עדיפות לטיפול בבקשה של גוף מבצע לקבלת אישור פעולה או לכל פנייה אחרת של גוף כאמור (בסעיף זה - בקשה או פנייה של גוף מבצע), הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני, וייתן עדיפות לטיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף, על פני טיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני. @ 4. מינוי גורם מרכז אצל הגורם המוסמך : (א) גורם מוסמך ימנה, לגבי כל מיזם תשתית חיוני מועדף, עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע לאותו מיזם, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם (בסעיף זה - גורם מרכז); גורם מוסמך רשאי למנות לפי סעיף קטן זה גורם מרכז שיהיה אחראי ליותר ממיזם תשתית חיוני מועדף אחד. : (ב) גורם מוסמך ימנה עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע למיזמים להקמה, לתפעול או לתחזוקה של מיתקנים לאנרגיה מתחדשת, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם כאמור. == פרק ג': מיפוי תשתיות == @ 5. מאגר המיפוי והעברת מיפוי תשתיות למאגר המיפוי : (א) בוצעו עבודות קו תשתית, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין: :: (1) בוצעו העבודות על ידי גוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו - יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 60 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית; :: (2) בוצעו העבודות על ידי גוף מבצע, במסגרת מיזם תשתית, יחולו הוראות אלה: ::: (א) הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית ויעבירו לגוף התשתית המחזיק בקו התשתית שלגביו בוצעו העבודות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית; ::: (ב) גוף התשתית שקיבל את מיפוי התשתית לפי פסקת משנה (א), יעביר את המיפוי למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 60 ימים; הגוף המבצע יותיר את קו התשתית גלוי לעין למשך 14 ימים ממועד העברת מיפוי התשתית לגוף התשתית, כדי לאפשר לגוף התשתית לבחון את המיפוי ולערוך בו שינויים; ::: (ג) גוף תשתית שהעביר את מיפוי התשתית למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), יראו אותו כאילו ביצע את מיפוי התשתית בעצמו. : (ב) בוצעו עבודות גישוש, יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין, לגבי קו התשתית שלגביו בוצעו עבודות הגישוש: :: (1) בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף התשתית - יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה, ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 21 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש - יודיע גוף התשתית למאגר המיפוי, בתוך שבעה ימים מיום סיום העבודות, כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש; :: (2) בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף מבצע, שאינו גוף התשתית לגבי אותו קו תשתית, יחולו הוראות אלה: ::: (א) הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה ויעבירו לגוף התשתית, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש - יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש; ::: (ב) גוף התשתית שקיבל, לפי פסקת משנה (א), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, יעביר את המיפוי או ההודעה, לפי העניין, למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 14 ימים; ::: (ג) יראו גוף תשתית שהעביר למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, כאילו ביצע את מיפוי התשתית או ערך את ההודעה, לפי העניין, בעצמו. : (ג) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת שטח במאגר המיפוי כשטח שהושלם מיפוי התשתיות בתחומו, ובכלל זה לעניין התנאים וההליך לקביעת שטח כאמור. : (ד) שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו. : (ה) שר האוצר יפרסם ברשומות, באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט "ממשל זמין" את פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות אשר ישמש כמאגר שאליו יועבר המידע לפי [[פרק זה]]. :: ((פורסמו [[הודעה בדבר פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות|פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות]] (י"פ תשפ"ג, 9263).)) @ 6. העברת מידע נוסף למאגר המיפוי (תיקון: תשפ"ו) : (א) גוף מבצע שביצע עבודות להקמת מנהרה תת-קרקעית, מנהרת קווי תשתית או מנהרת ניקוז יעביר למאגר המיפוי, בתוך 60 ימים מסיום העבודות, מיפוי מפורט באשר למיקום המנהרה האמורה, שנערך בהתאם למפרט המיפוי; לעניין זה, "מנהרה תת-קרקעית" - מנהרה העוברת, כולה או חלקה, מתחת לפני הקרקע, אשר עוברות בה דרך או מסילת ברזל כהגדרתן בפסקה (1) או (2) להגדרה "תשתיות לאומיות". : (ב) גוף מבצע שביצע סקר קרקע, יעביר את ממצאי הסקר למאגר המיפוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד השלמתו של הסקר; תוצאות הסקר ייערכו בתצורה בהתאם למפרט שפרסם שר הבינוי והשיכון באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, אם פורסם. : (ג) הגופים המפורטים להלן יעבירו מידע למאגר המיפוי בהתאם להוראות כמפורט להלן: :: (1) גוף ציבורי או גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו, בתוך 30 ימים מיום שהגיע לידיו, אלא אם כן אותו סקר הועבר למאגר המיפוי לפי הוראות סעיף קטן (ב); :: (2) ביצעה רשות העתיקות חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את תחום ריבועי הבדיקה שבהם נערכו החיתוך או החפירה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור, בתוך 30 ימים מיום השלמת החיתוך או החפירה; :: (3) אישר משרד הבריאות ביצוע קידוח לפי [[פקודת בריאות העם]], יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם של אזורי המגן שמסביב לקידוח, לפי [[הפקודה האמורה]], בתוך 30 ימים מיום מתן האישור; לעניין זה, "אזור מגן" - כהגדרתו בתקנות לפי [[פקודת בריאות העם]]; :: (4) משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון. : (ד) אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג)(1) ו-(3), כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע. @ 7. העברת מידע שנאגר לפני יום התחילה למאגר המיפוי - הוראת מעבר (תיקון: תשפ"ו) : (א) נוסף על הוראות [[סעיפים 5]] [[ו-6]], בתוך 120 ימים מיום התחילה יעבירו הגופים המפורטים להלן מידע למאגר המיפוי, בהתאם להוראות אלה: :: (1) גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי את המיפוי העדכני הנמצא בידו ביום התחילה, לגבי קווי התשתית שבהחזקתו; :: (2) רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב כמשמעותה [[בחוק המים, התשי"ט-1959]], ומשרד הבינוי והשיכון יעבירו למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע הנמצא בידם ביום התחילה; :: (3) גוף מבצע יעביר למאגר המיפוי - ::: (א) מיפוי עדכני הנמצא בידו ביום התחילה, באשר למיקום מנהרה תת-קרקעית כהגדרתה [[בסעיף 6(א)]] או מנהרת קווי תשתית; ::: (ב) ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו ביום התחילה; :: (4) רשות העתיקות תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את ריבועי הבדיקה שבהם נערכו חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה לפני יום התחילה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור; :: (5) משרד הבריאות יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם העדכניים של אזורי המגן כהגדרתם [[בסעיף 6(ג)(3)]] שמסביב לקידוח שאישר המשרד לפי [[פקודת בריאות העם]] לפני יום התחילה. : (ב) אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(5) כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע. : (ג) משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור [[בסעיף 6(ג)(4)]] בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026]]. == פרק ד': העתקת קווי תשתית == === סימן א': העתקת קו תשתית שאינו ממופה === @ 8. הגדרת קו תשתית שאינו ממופה : [[בסימן זה]], "קו תשתית שאינו ממופה" - קו תשתית שמתקיים לגביו המפורט להלן, לפי העניין: : (1) לעניין קו תשתית שקמה לגביו החובה להעברת מיפוי תשתית למאגר המיפוי לפי [[סעיף 5]] - מיפוי התשתית לא הועבר למאגר המיפוי לפי [[הסעיף האמור]] או שמיפוי התשתית הועבר לפי [[הסעיף האמור]] ומיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהועבר; : (2) לעניין קו תשתית שטרם קמה לגביו החובה להעברת מיפוי התשתית למאגר המיפוי לפי [[סעיף 5]] - מיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהעביר גוף התשתית לגוף המבצע במסגרת תיאום תשתיות. @ 9. הודעת גוף מבצע על העתקת קו תשתית : (א) נוכח גוף מבצע, במסגרת קידום מיזם תשתית, כי יש צורך בהעתקת קו תשתית שאינו ממופה, לאחר התייעצות עם גוף התשתית ולאחר ששקל חלופות אפשריות להעתקה כאמור, יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית המחזיק את קו התשתית, בכתב, כי יש צורך בהעתקת קו התשתית ([[בסימן זה]] - הודעה על העתקת קו תשתית). : (ב) לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות לפי סעיף קטן (א), בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו. @ 10. הודעת התשובה של גוף התשתית : (א) קיבל גוף התשתית הודעה על העתקת קו תשתית כאמור [[בסעיף 9]], יודיע לגוף המבצע, בכתב, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה, על אחד מאלה ([[בסימן זה]] - הודעת התשובה): :: (1) כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו; :: (2) כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה. : (ב) גוף התשתית לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)(2) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת קו התשתית. @ 11. העתקת קו תשתית על ידי גוף התשתית : (א) הודיע גוף התשתית בהודעת התשובה שמסר כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו כאמור [[בסעיף 10(א)(1)]], ישלים את ביצוע ההעתקה בתוך 40 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית. : (ב) הגוף המבצע יאפשר לגוף התשתית לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם העתקת קו התשתית על ידו כאמור בסעיף קטן (א). @ 12. העתקת קו התשתית על ידי הגוף המבצע : (א) לא השיב גוף התשתית להודעה על העתקת קו התשתית, בהתאם להוראות [[סעיף 10]], עד תום התקופה האמורה [[באותו סעיף]], או לא החל בביצוע העתקת קו התשתית בתקופה האמורה [[בסעיף 11]], יראו בתום התקופות האמורות כאילו הסכים גוף התשתית שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור [[בסעיף 10(א)(2)]]. : (ב) ניתנה הסכמת גוף התשתית לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור [[בסעיף 10(א)(2)]] או מתקיים האמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: :: (1) הגוף המבצע יקבע את המתווה להעתקת קו התשתית לאחר התייעצות עם גוף התשתית; לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות, בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו; :: (2) היה קו התשתית מסוג שגוף התשתית הוא הגורם היחיד על פי דין שרשאי לנתקו ולחברו לרשת קווי התשתית שאליה הוא משתייך, ינתק גוף התשתית את קו התשתית בתוך ארבעה ימי עבודה ממועד קבלת בקשה לכך מאת הגוף המבצע, בכתב, ויחברו חזרה לרשת קווי התשתית מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת העתקתו על יד:י הגוף המבצע; : (3) מייד עם השלמת העבודות להעתקת קו התשתית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך בכתב לגוף התשתית, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לאותו קו תשתית כאילו בוצעו על ידי גוף התשתית. : (ג) בוצעו עבודות להעתקת קו התשתית על ידי גוף מבצע לפי הוראות סעיף זה, רשאי גוף התשתית להסמיך גורם מטעמו, ועל חשבונו, לפקח על ביצוע העבודות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוען. @ 13. העתקת קו תשתית הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה : (א) על אף האמור [[בסעיפים 10 עד 12]], נוכח גוף התשתית כי העתקת קו התשתית היא העתקה הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה וכי בשל המורכבות החריגה לא ניתן להשלים את ביצוע ההעתקה בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 11]] או שהשלמת ההעתקה בתקופה הקצובה האמורה עלולה לגרום לסכנה לשלום הציבור, לביטחונו, לבריאותו, או לבטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, בצירוף נימוקים מפורטים וחוות דעת הנדסית מפורטת. : (ב) מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, על המועד שבו הוא מתחייב להשלים את ביצוע העתקת קו התשתית; המועד כאמור ייקבע על ידי גוף התשתית באישור המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי למיזם התשתית, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של המשרד הממונה על גוף התשתית. @ 14. העתקת קו תשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת : (א) על אף האמור [[בסעיפים 10 עד 13]], נוכח גוף תשתית כי לא ניתן להעתיק את קו התשתית למיקום הנמצא בתחום התוכנית המאושרת וכי נדרש להעתיקו אל מחוץ לתחום האמור, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית. : (ב) מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יציע לו, בכתב, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, חלופה זמנית עד להעתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, שתמנע את עיכוב קידום מיזם התשתית, או יודיע לו, בכתב, בתוך התקופה האמורה, כי לא נמצאה חלופה זמנית שאין בה כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו, בריאותו או בטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי; הוסכם בין גוף התשתית לגוף המבצע על חלופה זמנית כאמור בסעיף קטן זה, יפעלו להשלמתה בהקדם האפשרי. : (ג) מייד לאחר מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) יפעל גוף התשתית לקידום העתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, בהתאם להוראות הדין, וישלים את ביצוע ההעתקה בהקדם האפשרי. === סימן ב': העתקת תשתית תקשורת פסיבית === @ 15. הגדרות - [[סימן ב']] : [[בסימן זה]] - :- "ספק מורשה" - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]]; :- "תשתית פסיבית" - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת]]. @ 16. בקשת גוף מבצע להעתקת תשתית פסיבית : נדרשה, במסגרת קידום מיזם תשתית, העתקה של תשתית פסיבית, למיקום שנקבע במסגרת הליך קבלת ההיתר או ההרשאה מרשות הרישוי לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ([[בסימן זה]] - המיקום שאושר), ימסור הגוף המבצע לספק המורשה המחזיק בתשתית הפסיבית בקשה בכתב לביצוע העתקת התשתית למיקום שאושר הכוללת, בין השאר, את אלה ([[בסימן זה]] - בקשה להעתקת תשתית פסיבית): : (1) טווח הזמן שבמסגרתו ניתן לבצע את ההעתקה ([[בסימן זה]] - טווח הזמן האפשרי להעתקה); : (2) המועד הרצוי מבחינת הגוף המבצע לתחילת ביצוע עבודות העתקת התשתית הפסיבית ופרק הזמן המשוער לביצוען; : (3) תוכנית מפורטת של העבודה. @ 17. הודעת התשובה של הספק המורשה : (א) קיבל ספק מורשה בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור [[בסעיף 16]], יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת הבקשה, על אחד מאלה ([[בסימן זה]] - הודעת התשובה): :: (1) כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו; :: (2) כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה. : (ב) ספק מורשה לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת התשתית הפסיבית. : (ג) הודיע הספק המורשה לפי סעיף קטן (א) כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו, יפרט בהודעת התשובה, בין השאר, את אלה: :: (1) אבני הדרך לביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ולוחות הזמנים לביצוען, ובכלל זה המועד לתחילת ביצוע העבודות ופרק הזמן להשלמתן, והכול במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה; :: (2) רשימת הרכיבים והפעולות הדרושים לשם ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ועלותם; שר התקשורת, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה והתשתיות, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית; :: (3) אם ברצונו לבצע שדרוג של התשתית הפסיבית במסגרת העתקתה, כאמור [[בסעיף 24]]. @ 18. מניעה להשלמת ההעתקה בטווח הזמן שקצב הגוף המבצע : (א) על אף האמור [[בסעיף 17]], נוכח הספק המורשה כי יש מניעה להשלים את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית על ידו, במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך 7 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, ויפרט בהודעתו את הטעמים למניעה. : (ב) מסר הספק המורשה לגוף המבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר לו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, הודעת תשובה כאמור [[בסעיף 17]] הכוללת, בין השאר, את אבני הדרך לביצוע העבודות, לוחות הזמנים לביצוען ופרק הזמן להשלמתן, אף שהם חורגים מטווח הזמן האפשרי להעתקה, ובלבד שמועד סיום פרק הזמן להשלמת העבודות יהיה בסמוך ככל האפשר למועד הסיום של טווח הזמן האפשרי להעתקה. : (ג) הגוף המבצע יודיע לספק המורשה אם הוא מאשר את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה לפי סעיף קטן (ב) או שאינו מאשרם; החליט הגוף המבצע שאינו מאשרם, יבצע את העבודות להעתקת התשתית בעצמו לפי [[סעיף 21]]. @ 19. דחיית מועד בידי הגוף המבצע : (א) ראה הגוף המבצע כי בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית לא יהיה ניתן להתחיל בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, על ידי הספק המורשה, במועד לתחילת ביצוע העבודות שציין הספק המורשה בהודעת התשובה לפי [[סעיף 17(ב)]] או שציין בהודעת התשובה לפי [[סעיף 18(ב)]] שאושרה לפי [[סעיף 18(ג)]], יודיע על כך הגוף המבצע לספק המורשה לא יאוחר מ-21 ימים לפני המועד האמור, ויגיע להסכמה עם הספק המורשה על מועד מעודכן לתחילת ביצוע העבודות ועל לוחות הזמנים המעודכנים לביצוע אבני הדרך כפי שנקבעו בהודעת התשובה, ובלבד שפרק הזמן להשלמת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית לא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהודעת התשובה של הספק המורשה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה המועד לתחילת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית, בתקופה העולה על 12 חודשים, ימסור הגוף המבצע, מחדש, לספק המורשה, בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור [[בסעיף 16]]. @ 20. העתקת התשתית על ידי ספק מורשה : (א) ספק מורשה המבצע את העתקת התשתית הפסיבית בעצמו, לפי הוראות [[סעיפים 17 עד 19]], יפעל בהתאם להודעת התשובה שמסר לפי [[סעיפים 17(ב)]] [[או 18(ב)]], לפי העניין, ואם התקיים האמור [[בסעיף 19(א)]] - גם בהתאם להסכמה שהגיעו אליה הספק המורשה והגוף המבצע לפי [[אותו סעיף]]. : (ב) הגוף המבצע יאפשר לספק המורשה לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם ביצוע העתקת התשתית הפסיבית על ידו כאמור בסעיף קטן (א). @ 21. העתקת התשתית על ידי הגוף המבצע : (א) לא מסר הספק המורשה הודעת תשובה בהתאם להוראות [[סעיפים 17]] [[או 18(ב)]], עד תום התקופות האמורות [[17|באותם סעיפים]] או לא החל הספק המורשה בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית במועד לתחילת ביצוע העבודות שפירט בהודעת התשובה שנתן ובהתאם לאבני הדרך שפירט בה, אף על פי שהגוף המבצע פעל בהתאם להוראות [[סעיף 20(ב)]], יראו את הספק המורשה בתום התקופות האמורות או בחלוף אותו מועד, לפי העניין, כאילו הסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור [[בסעיף 17(א)(2)]]. : (ב) ניתנה הסכמת הספק המורשה לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה, כאמור [[בסעיף 17(א)(2)]], או התקיים האמור בסעיף קטן (א), או לא אישר הגוף המבצע את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה של הספק המורשה לפי [[סעיף 18(ג)]], יבצע הגוף המבצע את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, בכפוף להוראות אלה: :: (1) העבודות יבוצעו על ידי קבלן מוסמך לביצוע העבודות שיבצען בעצמו או באמצעות עובדיו, ולא באמצעות קבלן משנה; לעניין זה, "קבלן מוסמך" - מי שיש לו ניסיון של חמש שנים לפחות בביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית בעבור ספק מורשה, ובלי לגרוע מהוראות כל דין, הוא אחד מאלה: ::: (א) קבלן הרשום בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, לפי [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969]], בקבוצת סיווג א' בענף 240 - הנחת קווי תקשורת ובקבוצת סיווג ג' בענף 200 - ענף ראשי כבישים, תשתית ופיתוח; ::: (ב) מי שהוסכם בין הספק המורשה לגוף המבצע; :: (2) הספק המורשה יהיה רשאי להציב מפקח מטעמו באתר ביצוע העבודות; הגוף המבצע יישא בעלויות ההצבה של המפקח לפי פסקה זו; קבע החשב הכללי במשרד האוצר תעריף לעניין זה, תהיה עלות הצבת מפקח כאמור על פי התעריף שנקבע; :: (3) מייד עם השלמת העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך לספק המורשה, בכתב, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לתשתית הפסיבית כאילו ביצע אותן הספק המורשה, ובלבד שאם נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ג) - הגוף המבצע פעל לפיהן; :: (4) קיבל הספק המורשה הודעה על השלמת העבודות לפי פסקה (3), יתחיל, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, בביצוע הסרת מיתקן הבזק וחיבורו לתשתית הפסיבית שהועתקה. : (ג) שר התקשורת, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע עבודות ההעתקה של תשתית פסיבית על ידי גוף מבצע. @ 22. תחולת הוראות : (א) הוראות [[סימן זה]] לא יחולו לגבי תשתית פסיבית שהיא קו תשתית שאינו ממופה כהגדרתו [[בסעיף 8]]. : (ב) לעניין העתקת תשתית פסיבית במסגרת סלילת דרך יחולו הוראות [[סימן זה]] על אף הוראות [[סעיף 25 לחוק התקשורת]], למעט [[סעיף קטן (א)(1) סיפה של הסעיף האמור]]. === סימן ג': עלויות העתקת קו תשתית ושדרוגו === @ 23. עלויות העתקת קו תשתית : (א) הגוף המבצע יישא בעלויות העתקת קו תשתית במסגרת מיזם תשתית, אלא אם כן הגוף המבצע וגוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו, הסכימו אחרת. : (ב) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ג)(2)]], שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על סוג קו תשתית, רשאי לפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות העתקת קו תשתית כאמור, במסגרת מיזם תשתית. @ 24. שדרוג קו תשתית : (א) ביקש גוף תשתית כי במסגרת העתקת קו תשתית בקשר עם מיזם תשתית ייערך שדרוג של קו התשתית, יאפשר הגוף המבצע את שדרוג קו התשתית, אלא אם כן סבר כי בשל ביצוע השדרוג ייגרם עיכוב משמעותי בקידום מיזם התשתית. : (ב) גוף התשתית יישא בעלויות שדרוג קו התשתית כאמור בסעיף זה. == פרק ה': הסרת חסמים נוספים == @ 25. הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת מיזם תשתית : (א) על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל, לשם הקמת מיזם תשתית על ידי המדינה או מי מטעמה, או פעילות מסחרית נלווית למיזם כאמור, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה הבקשה לכך. : (ב) חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת. : (ג) התנתה רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה בתנאים, לא יהיה במילוי תנאים אלה כדי לעכב את מתן ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א), אולם אין באמור כדי לגרוע מחובת מילוי התנאים לאחר מתן ההסכמה. : (ד) בסעיף זה - ::- "הסכמה" - לרבות הסכמה לקבלת היתר או אישור אחר; ::- "מיזם תשתית" - למעט מיזם להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית; ::- "פעילות מסחרית נלווית", למיזם תשתית - שימוש בעל אופי מסחרי הנלווה לשימוש העיקרי בקרקע ובעל זיקה אליו, בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה המיועד למיזם התשתית, והכול בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]]. @ 26. איסור התניה : גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או הסכמה או ביצוע פעולה על ידו, שמבקש גוף מבצע לשם קידום מיזם תשתית, בכל תנאי שאינו נוגע במישרין למתן האישור או ההסכמה או לביצוע הפעולה כמבוקש. @ 27. מניעת דרישה לביצוע עבודות גישוש לגבי מיקום קו תשתית שנבדק בעבר : (א) בוצע מיפוי תשתיות בידי גוף תשתית או גוף מבצע לפי הוראות [[סעיף 5]], לא ידרוש גוף תשתית מגוף מבצע לבצע עבודות גישוש, במסגרת מיזם תשתית, לגבי מיקום קו התשתית שלגביו בוצע המיפוי, עד תום חמש שנים ממועד ביצוע המיפוי, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות שיש בהן כדי לגרום לשינוי פיזי בתנאי הקרקע העשוי להשפיע, ברמת ודאות גבוהה, על מיקומו של קו התשתית. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף תשתית רשאי לדרוש הכנה של מפת מדידה להיתר לגבי פני הקרקע שמעל לקו התשתית כנדרש בהוראות לפי [[חוק התכנון והבנייה]]. @ 28. מניעת דרישה לביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה בשטח שנבדק בעבר : על אף האמור בהוראות לפי [[חוק העתיקות]], לא תדרוש רשות העתיקות לפי [[החוק האמור]] ביצוע חיתוך בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, ולא תדרוש חפירת בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חפירת בדיקה. == פרק ו': נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית == @ 29. פרסום נוהל פנייה לגורם מוסמך : (א) גורם מוסמך יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה מסודר אליו מגופים מבצעים בקשר למיזמי תשתית, שיכלול את כל אלה (בסעיף זה - נוהל הפנייה): :: (1) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות לשם פנייה לקבלת מידע מגורם מוסמך לצורך ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית; :: (2) פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות, לשם הגשת בקשה לקבלת אישור פעולה מאת הגורם המוסמך לשם ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית; :: (3) פרקי הזמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע כאמור בפסקה (1) או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה כאמור בפסקה (2), בידי הגורם המוסמך, לרבות פרק הזמן להודעת הגורם המוסמך לפונה או למבקש, לפי העניין, בדבר אי-הגשת מלוא פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים בהתאם להוראות פסקאות (1) או (2); :: (4) מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, אם נקבעו. : (ב) נוהל הפנייה ישקף את הוראות הדין וההנחיות כאמור בסעיף קטן (א), ואין בהוראות אותו סעיף קטן כדי להקנות לגורם המוסמך סמכות לקבוע הוראות הסוטות מהן או הוראות נוספות. : (ג) לא פרסם גורם מוסמך בנוהל הפנייה פרק זמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), ולא נקבע בדין או בהנחיות פרק הזמן האמור, ייתן הגורם המוסמך מענה לפנייה או ייתן החלטתו בבקשה, לפי העניין, לגוף המבצע, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הפנייה או הבקשה; ואולם לעניין בקשה לקבלת אישור פעולה הנדרש לביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקר מים או סקר קרקע, ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע - על הגורם המוסמך לתת את החלטתו בבקשה בתוך 14 ימים ממועד הגשתה. : (ד) כלל הגורמים המוסמכים יפרסמו את נוהלי הפנייה אליהם לפי סעיף זה לגבי המידע ולגבי אישורי הפעולה שבסמכותם לתת, ערב יום התחילה, לפי דין או הנחיות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), עד תום 120 ימים מיום התחילה; הוקנתה בדין לגורם מוסמך, אחרי יום התחילה, סמכות לתת אישור פעולה נוסף כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעדכן את נוהל הפנייה לגבי אותו אישור, בתוך 14 ימים מיום תחילתו של הדין האמור. @ 30. פרסום נוהל פנייה לגוף תשתית המקיים תיאום תשתיות : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 29]], גוף תשתית אשר גוף מבצע נדרש לבצע עימו תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית, יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה אליו בידי גוף מבצע במסגרת תיאום תשתיות הכולל את פרקי הזמן למתן מענה לפנייה של גוף מבצע במסגרת תיאום התשתיות ואת פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים למתן מענה כאמור. : (ב) לא פרסם גוף תשתית נוהל פנייה אליו לפי סעיף קטן (א), ייתן מענה לכל פנייה של גוף מבצע אליו במסגרת תיאום תשתיות, בתוך 30 ימים ממועד הפנייה. : (ג) גוף תשתית יפרסם את נוהל הפנייה אליו לפי סעיף זה, עד תום 120 ימים מיום התחילה. == פרק ז': מיזמי תשתית חיוניים == === סימן א': קביעת מיזמי תשתית חיוניים === @ 31. פרסום רשימת מיזמי תשתית חיוניים (תיקון: תשפ"ו) : (א) שר האוצר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת מיזמי התשתית החיוניים, שתכלול כל מיזם תשתית בתחום תשתית המנוי [[בטור א' לתוספת]], שהוא מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של סוג תשתית לאומית המנוי [[בטור ב' לתוספת]], ואם נקבע לצד סוג התשתית, [[בטור ג' לתוספת האמורה]], היקף פעילות למיזם או תנאי אחר - מתקיים לגביו היקף הפעילות או התנאי כאמור. : (א1) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 31.3.2026):)) :: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. :: (2) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות [[סעיף 42(ג)(1) ו-(2)]], בשינויים המחויבים. : (ב) המועד שבו יפרסם שר האוצר כל מיזם תשתית חיוני כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לא יאוחר מהמועד שבו החליטה הממשלה לראשונה על קידומו של מיזם התשתית החיוני או ניתנה הוראה להכנת תוכנית לפי [[סעיף 50 לחוק התכנון והבנייה]], או פורסם דבר הכנת תוכנית בהתאם [[לסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה]], לפי המוקדם. : ((פורסמה [[רשימת מיזמי תשתית חיוניים]] לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י"פ תשפ"ו, 4820).)) === סימן ב': הסרת חסמים - רישוי עסקים === @ 32. הגדרות - [[סימן ב' בפרק ז']] : [[בסימן זה]] - :- "גורם מוסמך ארצי" - כמשמעותו [[בפסקה (1) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים]], ברשות המקומית; :- "נותן אישור" - כל אחד מאלה: :: (1) נותן אישור כמשמעותו [[בסעיף 6(א) לחוק רישוי עסקים]]; :: (2) גורם מוסמך ארצי כמשמעותו [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים]]; :- "רישיון עסק" - רישיון או היתר שניתן לפי [[חוק רישוי עסקים]]; :- "רשות הרישוי המקומית" - כמשמעותה [[בסעיף 5(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; :- "תנאי רישיון עסק" - תנאי מוקדם, תנאי הרישיון או תנאי נוסף ברישיון, כמשמעותם [[בסעיף 7(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]. @ 33. הקמת ועדת השגות ותפקידיה : תוקם ועדה שתפקידה להחליט בהשגות של גוף מבצע על החלטות רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי, כמפורט להלן, בנוגע לרישיון עסק בקשר עם מיזם תשתית חיוני ([[בסימן זה]] - החלטת מוסד רישוי מקומי): : (1) סירוב רשות הרישוי המקומית לבקשת הגוף המבצע לרישיון עסק; לעניין זה, "סירוב" - לרבות אי-קבלת החלטה בבקשה לרישיון עסק, לאחר שחלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי המקומית; : (2) דרישת רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי להמצאת מסמך וכן קביעת תנאי רישיון עסק על ידם שלא בהתאם להוראות [[חוק רישוי עסקים]]; : (3) קביעת תנאי רישיון עסק שיש בו כדי לסכל את רישיון העסק או שאינו קשור במישרין לעיסוק שבשלו נדרש רישיון העסק. @ 34. הרכב ועדת ההשגות : (א) זה הרכבה של ועדת ההשגות: :: (1) עובד משרד האוצר, שימנה שר האוצר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; :: (2) עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים; :: (3) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; :: (4) עובד משרד האנרגיה והתשתיות, שימנה שר האנרגיה והתשתיות; :: (5) עובד משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות; :: (6) עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה; :: (7) עובד המשרד לביטחון לאומי, שימנה השר לביטחון לאומי; :: (8) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; :: (9) עובד משרד העבודה, שימנה שר העבודה; :: (10) נציג הרשויות המקומיות שימנה העומד בראש הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות. : (ב) המוסמך למנות חבר ועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע; שר המוסמך כאמור ימנה ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו לחבר הוועדה שמינה. : (ג) על נציג הרשויות המקומיות כאמור בסעיף קטן (א)(10) יחולו הוראות [[סעיפים 12ג עד 12ו לחוק רישוי עסקים]], בשינויים המחויבים. @ 35. סדרי עבודת הוועדה : (א) המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה. : (ב) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. : (ג) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. : (ד) ועדת ההשגות תפרסם את החלטותיה וכן תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה; ואולם, הוועדה רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם אם לדעתה אין למוסרו מטעמים המנויים [[בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], או שאין היא חייבת למוסרו מטעמים המנויים [[בסעיף 9(ב) לחוק האמור]]. @ 36. תוקף החלטות הוועדה : קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה. @ 37. הגשת השגה : (א) גוף מבצע רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור [[בסעיף 33]], בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה או מתום המועד האמור [[בסעיף 33(1)]], אלא אם כן החליטה ועדת ההשגות להאריך את התקופה האמורה. : (ב) לא תוגש השגה לפי סעיף קטן (א) על החלטת רשות הרישוי המקומית כל עוד תלויה ועומדת השגה שהוגשה באותו עניין לגורם מוסמך ארצי לפי [[סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים]]. : (ג) הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטה ועדת ההשגות אחרת. @ 38. סמכויות ועדת ההשגות : (א) ועדת ההשגות תחליט בהשגה שהוגשה לה על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור [[בסעיף 33]], לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה, ובלבד שנתנה הזדמנות לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי - גם לגורם המוסמך הארצי, להגיב על ההשגה כפי שתורה; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. : (ב) קיבלה ועדת ההשגות את ההשגה, בחלקה או במלואה, מהטעמים האמורים [[בסעיף 33]], תורה על תיקון ההחלטה, ורשאית היא להורות, בין היתר, על כל אחד מאלה: :: (1) מתן רישיון עסק; :: (2) ביטול תנאי רישיון עסק או שינוים; :: (3) קביעת תנאי רישיון עסק. : (ג) ועדת ההשגות רשאית להתלות את תוקפה של החלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה עד לקבלת החלטתה בהשגה. : (ד) ועדת ההשגות לא תחליט לגבי תנאי רישיון עסק שקבע נותן אישור או לגבי החלטות נותן אישור, אף אם נכללו בהחלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה. : (ה) ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי - גם לגורם המוסמך הארצי, ולמגיש ההשגה. @ 39. פעולת רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות : קיבלה ועדת ההשגות השגה כאמור [[בסעיף 38(ב)]], תפעל רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה. === סימן ג': הסרת חסמים נוספים === @ 40. תיאום באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות : גוף מבצע או גוף תשתית המבצעים תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית חיוני יבצעו את התיאום האמור באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות; לעניין זה, "המערכת הלאומית לתיאום תשתיות" - מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרסם את פרטיה באתר האינטרנט של המשרד ובאתר האינטרנט "ממשל זמין". @ 41. אישור הסדרי תנועה : פנתה רשות תימרור מקומית לקצין משטרה, לפי [[פקודת התעבורה]], לשם התייעצות עימו בקביעת הסדר תנועה במסגרת מיזם תשתית חיוני, יחולו הוראות אלה: : (1) קצין המשטרה ימסור לרשות התימרור המקומית את עמדתו בעניין הפנייה בתוך 30 ימים מיום קבלת הפנייה; ואולם קצין המשטרה רשאי, עד תום התקופה כאמור, להאריכה בהודעה בכתב לרשות התימרור המקומית, בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים; : (2) לא מסר קצין המשטרה את עמדתו עד תום התקופה כאמור בפסקה (1), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו. == פרק ח': מיזמי תשתית חיוניים מועדפים == === סימן א': קביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים ולוח זמנים לביצועם === @ 42. קביעת רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, פרסומה ועדכונה : (א) הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, תקבע בהחלטתה רשימה של עד עשרה מיזמי תשתית חיוניים שיהיו מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, ובלבד שמתקיימים לגבי כל מיזם כאמור התנאים האלה: :: (1) המיזם נדרש לשם אספקת שירות או משאב חיוניים לציבור ויש דחיפות בביצועו; :: (2) המיזם הוא בעל כדאיות כלכלית, נובעת ממנו תועלת משקית משמעותית, ועיכוב במשך ביצועו יגרום ברמת ודאות גבוהה לנזק משמעותי למשק או לאינטרס ציבורי; :: (3) המיזם או תוצריו ישרתו אוכלוסייה בהיקף נרחב; :: (4) תחולת הוראות חוק זה הנוגעות למיזם תשתית חיוני מועדף, לגבי המיזם, תסיר חסמים משמעותיים, אחד או יותר, בקידומו או תמנע עיכובים משמעותיים או ייקור עלויות משמעותי. : (ב) רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר. : (ג) הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, רשאית לעדכן את רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים מזמן לזמן, בכפוף להוראות אלה: :: (1) הממשלה אינה רשאית להסיר מהרשימה מיזם תשתית חיוני מועדף אשר טרם חלפה שנה ממועד הכללתו ברשימה; :: (2) מיזם תשתית חיוני אשר היה ברשימה והוסר ממנה, לא ייכלל מחדש ברשימה במהלך השנה שחלפה ממועד הסרתו; :: (3) הרשימה לא תכלול, בכל עת, יותר מעשרה מיזמי תשתית חיוניים מועדפים. : ((פורסמה [[רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים]] לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י"פ תשפ"ד, 412).)) @ 43. פרסום לוחות זמנים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף : (א) אחת לשנה, לפחות, יפרסם גוף מבצע האחראי על מיזם תשתית חיוני מועדף, באתר האינטרנט שלו, את לוחות הזמנים המשוערים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף, ויבהיר בפרסום כי ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים כאמור. : (ב) לא נבחר גוף מבצע למיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לקידום מיזם התשתית החיוני המועדף. : (ג) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להורות על אופן הפרסום לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה על רמת פירוטו ותדירותו. === סימן ב': הסרת חסמים === @ 44. תכנון העתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף : (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, גוף מבצע רשאי להציע תכנון להעתקת קו תשתית המוחזק בידי גוף תשתית שהוא גוף ציבורי (בסעיף זה - גוף תשתית ציבורי), לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, באמצעות מתכנן מוסמך, ובלבד שפנה קודם לכן לגוף התשתית לעניין בחינת זהות המתכנן; לעניין זה, "מתכנן מוסמך" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958]], או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים לפי [[חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012]], והוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום שלגביו נדרש התכנון לפי סעיף קטן זה; :: (2) מתכנן שהוסכם בין הגוף המבצע לגוף התשתית. : (ב) הגוף המבצע יעביר את הצעתו לפי סעיף קטן (א) לגוף התשתית הציבורי שיהיה רשאי לאשרה, לדחותה או לערוך בה שינויים. : (ג) ניתנו היתר או הרשאה מאת רשות הרישוי לפי [[חוק התכנון והבנייה]], להעתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, ויזם גוף תשתית ציבורי המחזיק בקו התשתית, הגוף המבצע או גוף תשתית ציבורי אחר שינויים בתכנון שהוגש לשם קבלת ההיתר או ההרשאה כאמור בתקופה של שנתיים מיום מתן ההיתר או ההרשאה, לפי העניין, יישא הגוף שיזם את השינוי, בכל העלויות הישירות הנובעות מהשינוי כאמור, אלא אם כן השינוי התחייב לפי הוראות כל דין. @ 45. מניעת רעש : (א) השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות לעניין מניעת רעש בשל ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף. : (ב) יראו תקנות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו הותקנו מכוח [[חוק למניעת מפגעים]]. : ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026]].)) @ 46. צווים מינהליים : (א) על אף האמור [[בחוק התכנון והבנייה]], לא יינתן צו מינהלי ולא תימסר הודעה לפי [[סעיף 218 לחוק האמור]], בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיכו לכך; ואולם צו מינהלי או הודעה הנדרשים בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינם טעונים הסכמה לפי סעיף קטן זה; בסעיף זה, "מנהל היחידה הארצית לאכיפה" ו"צו מינהלי" - כהגדרתם [[בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים]], לא יינתן צו לסילוק מפגע או להפסקתו, בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על מניעת מפגעים במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984]], לא יינתן צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי לעכב באופן משמעותי קידום מיזם תשתית חיוני מועדף או כדי ליצור הכבדה משמעותית בקידום מיזם כאמור אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על שמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים]], לא יינתן צו הפסקה מינהלי בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף אלא לאחר שנותן הצו התייעץ גם עם יושב ראש ועדת ההשגות; ואולם צו הפסקה מינהלי הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון התייעצות כאמור בסעיף קטן זה. : (ה) מי שנדרשת קבלת הסכמתו או התייעצות עימו לפי הוראות סעיף זה, ימסור תשובתו בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מיום הפנייה אליו. @ 47. עתיקות : (א) על אף האמור בהוראות לפי [[חוק העתיקות]], ביקש גוף מבצע רשות להמשך עבודה או אישור מאת מנהל רשות העתיקות, לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 29(א) לחוק העתיקות]] (בסעיף זה - רשות או אישור), במסגרת מיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות אלה: :: (1) רשות העתיקות תבצע את חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה הנדרשים לשם כך בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה; :: (2) בתום התקופה כאמור בפסקה (1) תעביר רשות העתיקות לגוף המבצע את ממצאי חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה שביצעה לפי הפסקה האמורה ומשמעותם בכל הנוגע לקידום המיזם; :: (3) רשות העתיקות תבצע חפירת הצלה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל רשות העתיקות, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להאריך את התקופות האמורות באותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) התגלתה במסגרת ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א), עתיקה שבשל מאפייניה הייחודיים לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות באותו סעיף קטן עד תום התקופות האמורות בו; :: (2) התקיימו נסיבות חריגות אחרות שבשלהן סבר מנהל רשות העתיקות כי לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות בסעיף קטן (א) עד תום התקופות האמורות בו. : (ג) בוצעו חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולא קיבל מנהל רשות העתיקות עד תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן או בסעיף קטן (ב), לפי העניין, החלטה בבקשה לקבלת רשות או אישור או החלטה על ביצוע חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו כאילו נתן את הרשות או האישור. : (ד) בוצעה חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, כאילו נתן מנהל רשות העתיקות את הרשות או האישור, אלא אם כן נתן רשות או אישור כאמור קודם לכן. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), מנהל רשות העתיקות רשאי לסרב לתת אישור או רשות, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, אם נוכח כי עתיקה שהתגלתה במסגרת חפירת ההצלה היא עתיקה אשר בשל מאפייניה הייחודיים והחשיבות ההיסטורית או הארכאולוגית הנובעת ממנה, נדרש להשאירה במקומה; החלטת מנהל רשות העתיקות כאמור תתקבל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ולאחר ששקל את חשיבות מיזם התשתית החיוני המועדף, ובכלל זה את התועלת הציבורית שיש בקידומו ואת הנזק שייגרם בשל עיכוב בלוחות הזמנים לקידום המיזם בעקבות אי-מתן האישור או הרשות. : (ו) בסעיף זה - ::- "התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה" - מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכים חיתוכי הבדיקה או חפירות הבדיקה, ב-21; ::- "התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה" - מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכת חפירת הצלה, ב-60; ::- "מועד הזמנת העבודה" - המועד שבו שילם הגוף המבצע לרשות העתיקות או התחייב לשלם בעד ביצוע חיתוכי בדיקה, חפירות בדיקה או חפירות הצלה, לפי העניין; ::- "תא שטח" - שטח של עד 30 ריבועי בדיקה. == פרק ט': הוראות שונות ותיקונים עקיפים == @ 48. ביצוע ותקנות : שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. @ 49. : ((הנוסח שולב [[פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]].)) @ 50. : ((הנוסח שולב [[בחוק המים, התשי"ט-1959]].)) @ 51. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].)) @ 52. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].)) @ 53. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 54. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]].)) @ 55. : ((הנוסח שולב [[בחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008]].)) @ 56. : ((הנוסח שולב [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]].)) @ 57. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום י"ב בסיוון התשפ"ג (1 ביוני 2023) (בחוק זה - יום התחילה); ואולם תחילתם של [[+|סעיפים 25א]], [[+|53]] [[ו-63(ב)(6) לחוק אוויר נקי]], כנוסחם בחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023). @ 58. [[חוק התכנון והבנייה]] - הוראות מעבר : (א) מזכיר המועצה הארצית יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, שלפני יום התחילה החליטה המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות [[סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה]] כנוסחו בחוק זה יחולו על תוכנית שהועברה כאמור. : (ב) מזכיר הוועדה לתשתיות יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית לתשתית לאומית שלפני יום התחילה החליטה הוועדה לתשתיות להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות [[סעיף 76ג(10א) לחוק התכנון והבנייה]], כנוסחו בחוק זה, יחולו על תוכנית שהועברה כאמור. : (ג) בסעיף זה - ::- "הוועדה לתשתיות", "המועצה הארצית" ו"תוכנית לתשתית לאומית" - כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה]]; ::- "תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות" - כמשמעותה [[בסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבנייה]]. : (ד) תחילתו של [[סעיף 6ב(ב1) לחוק התכנון והבנייה]], כנוסחו בחוק זה, ביום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), אולם הוא יחול, לעניין מניין התקופות האמורות [[-|בסעיף 6ב(ב1)(1) האמור]], גם על בקשות להיתר או להרשאה שהוגשו לפני יום התחילה האמור [[בסעיף 57 לחוק זה]]. @ 59. הוראות מעבר לעניין [[חוק אוויר נקי]] : (א)(1) על אף האמור [[בסעיף 25א(ה) לחוק אוויר נקי]], כנוסחו בחוק זה, עד קביעתו של נוהל לפי [[סעיף 25א(יג) לחוק האמור]], בחירת מנהל המערכת ביחידת ייצור מוגבלת לעניין מתן דרישה לפי [[סעיף 25א(ב)(1)(א) לחוק האמור]], מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות כפי שיורה עליו הממונה לאחר התייעצות עם יושב ראש רשות החשמל ועם מנהל המערכת (בסעיף זה - נוהל זמני). :: (2) הנוהל הזמני יכלול גם הוראות בדבר רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות לבחירת יחידת ייצור מוגבלת כאמור, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לעניין זה, ושמירת מסמכים. :: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לבחינת חלופות כאמור [[בסעיף 25א(ד) לחוק אוויר נקי]] כנוסחו בחוק זה. :: (4) בסעיף זה - :::- "הממונה" - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]]; :::- "מנהל המערכת" - כהגדרתו [[בסעיף 25א(א) לחוק אוויר נקי]] כנוסחו בחוק זה; :::- "רשות החשמל" - הרשות כמשמעותה [[בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996]]. : (ב)(1) לא נקבע נוהל מוסכם כאמור [[בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי]] כנוסחו בחוק זה, במועד האמור [[באותו סעיף]], יראו הוראות שנקבעו בידי הממונה בנוהל הזמני כהוראות שנקבעו בנוהל המוסכם לעניין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין הוראות בדבר הליך בחינת חלופות - רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור. :: (2) רשות החשמל תקבע את ההוראות לעניין הליך בחינת החלופות, לאחר שהוגשו לה הצעת מנהל המערכת בעניין ועמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי הצעתו. :: (3) רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור בסעיף קטן זה עד תום 18 חודשים מהמועד האמור [[בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי]] כנוסחו בחוק זה; ואולם, עד למועד זה רשאים הממונה ומנהל המערכת לקבוע נוהל מוסכם בהתאם להוראות [[אותו סעיף]]. : (ג) הממונה ויושב ראש רשות החשמל ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שישה חודשים החל מיום התחילה כאמור [[בסעיף 57 רישה]], ועד להכנתו של נוהל מוסכם כאמור [[בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי]], כנוסחו בחוק זה, על התקדמות הכנת הנוהל כאמור, בהתאם להוראות [[-|סעיף 25א(יג) האמור]] או בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לפי העניין. : (ד) על אף האמור [[בסעיף 25א(ג)(3) לחוק אוויר נקי]], כנוסחו בחוק זה, עד לאישור מסמך מצבי הסיכון על ידי רשות החשמל, יפעל מנהל המערכת בהתאם למסמך מצבי הסיכון שהגיש לרשות החשמל ומסר לממונה, ובלבד שאישור רשות החשמל כאמור יינתן עד תום תשעה חודשים מיום התחילה כאמור [[בסעיף 57 סיפה]]. : (ה) דיווח ראשון לפי הוראות [[סעיף 25א(טז) לחוק אוויר נקי]], כנוסחו בחוק זה, יוגש לממונה עד יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023). == תוספת == ==== ((([[סעיף 31]]))) ==== @ (תיקון: תשפ"ו) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תחום תשתית !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סוג תשתית לאומית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} היקף פעילות או תנאים אחרים |- <עוגן פרט 1> | : 1. כלל תחומי התשתית || מנהרת קווי תשתית || - |- <עוגן פרט 2> | rowspan="4" | : 2. משק החשמל | : (א) מיתקן מיתוג לחשמל וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין || - |- | : (ב) מיתקן השנאה לחשמל המשמש להשנאה ממתח עליון למתח גבוה וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין, וקווי חלוקת חשמל בין אותו מיתקן למיתקן השנאה אחר || המיתקן הוא אחד מ-10 מיתקני ההשנאה אשר הוגדרו חיוניים בתוכנית הפיתוח שאושרה בהתאם [[לחוק משק החשמל]] |- | : (ג) תחנת כוח || בעלת כושר ייצור חשמל בהספק של 100 מגה-וואט לפחות או ששטחה 750 דונם לפחות |- | : (ד) מיתקן לאגירת חשמל || בעל קיבולת של 400 מגה-וואט לשעה לפחות |- <עוגן פרט 3> | rowspan="6" | : 3. משק המים | : (א) מיתקן להתפלת מי ים ומערכות הולכה ראשיות המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין || בעל כושר ייצור של 100 מיליוני מ"ק בשנה לפחות |- | : (ב) מערכת להולכת מים || בצינור בקוטר של 64 אינץ' לפחות |- | : (ג) מיתקן לטיהור שפכים ומערכות הולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין || בעל היקף ספיקה יומי של 50 אלף מ"ק לפחות |- | : (ד) מיתקן לטיפול במי תהום למניעה ולצמצום של זיהום המים באקוויפר ומערכות ההולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין || מיועד לטיפול ב-4 מיליוני מ"ק בשנה לפחות |- | : (ה) מאגר המשמש לאיגום קולחים עונתי למיתקן טיהור שפכים || הממוקם במרחק שאינו עולה על 3 ק"מ ממיתקן לטיהור שפכים שהוא מיזם תשתית חיוני או שהוא בעל קיבולת של 3.6 מיליוני מ"ק בשנה לפחות |- | : (ו) מאגר מים || בעל קיבולת של 4 מיליוני מ"ק לפחות |- <עוגן פרט 4> | rowspan="4" | : 4. משק הנפט, הדלק, הגז הפחמימני המעובה והגז הטבעי | : (א) צינור הולכה של סולר || מזין תחנת כוח שהיא מיזם תשתית חיוני, המוזנת בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי |- | : (ב) מיתקן לזיקוק נפט, לאחסון תזקיקים או לניפוקם וצינורות הולכה של מוצרי דלק ונפט גולמי המחוברים אליו במישרין || בהיקף של 200,000 טונות לפחות |- | : (ג) מיתקן לאחסון גז פחמימני מעובה או לניפוקו, וכן מיתקנים נלווים לו וצינורות ההולכה המחוברים אליו במישרין || בהיקף של 8,000 טונות לפחות |- | : (ד) מערכת הולכה כהגדרתה [[בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002]], וכן מיתקן לטיפול בגז טבעי הממוקם ביבשה || בלחץ העולה על 16 בר (bar) |- <עוגן פרט 5> | rowspan="5" | : 5. תחבורה | : (א) שדה תעופה שייקבע לפי [[סעיף 30 לחוק הטיס, התשע"א-2011]], או שדה תעופה המנוי [[בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977]] || - |- | : (ב) נמל ים שהוכרז או שיוכרז בהתאם [[לסעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לשם מתן שירות של ניטול מטענים והחסנתם ושירות הניתן לכלי שיט בנמל || - |- | : (ג) מסילת ברזל כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972]] || - |- | : (ד) מערכת מתע"ן כהגדרתה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], שאינה מסילתית ("BRT") || - |- | : (ה) מיתקן תחבורתי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], לרבות חניון המשמש לאוטובוסים בקווי שירות וחניה תפעולית || ששטחו עולה על 50 דונם |- <עוגן פרט 6> | : 6. כבישים || נתיב תחבורה ציבורית בדרך מהירה כהגדרתה לפי [[פקודת התעבורה]] וכביש או נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה || - |- <עוגן פרט 7> | rowspan="4" | : 7. פסולת | : (א) מיתקן למיון פסולת מעורבת; לעניין זה - ::- "מיון", של פסולת - מיון פסולת לסוגיה לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק; ::- "פסולת מעורבת" - פסולת מכל מקור שהוא, שלא נאספה בנפרד במכל ייעודי לאגירת פסולת מסוג מסוים למיחזור; | היקף מיון של 150,000 טונות לשנה לפחות |- | : (ב) מיתקן לטיפול בפסולת אורגנית; לעניין זה - ::- "טיפול בפסולת אורגנית" - פעולות בפסולת אורגנית שמטרתן פירוק המרכיבים הפריקים ביולוגית לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק; ::- "פסולת אורגנית" - פסולת מכל מקור שהוא, הניתנת לפירוק על ידי אורגניזמים חיים | היקף טיפול של 60,000 טונות לשנה לפחות |- | : (ג) מיתקן להשבת אנרגיה מפסולת; לעניין זה, "השבת אנרגיה מפסולת" - שימוש בפסולת לשם הפקת אנרגיה, או עיבוד של פסולת לדלק או לחומר המשמש להפקת אנרגיה, שתואם את ערכי היעילות האנרגטית הקבועים בדירקטיבה EC/2008/98 של האיחוד האירופי בדבר פסולת, על תיקוניה || היקף שימוש של 150,000 טונות לשנה לפחות |- | : (ד) (((הוראת שעה לארבע שנים מיום 31.3.2026):)) אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה || אתר שהוא צמוד דופן או סמוך לאתר הטמנה קיים או בתוכו, ובעל קיבולת של מיליון מ"ק לפחות |} pgoumi4ghc335via0jizxasl6e3y9k1 0 1705739 3017738 3002456 2026-05-27T17:00:15Z OpenLawBot 8112 [3017735] 3017738 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2206721}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ג, 261|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 369|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תיעדוף מיזמי תשתית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מיפוי תשתיות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: העתקת קווי תשתית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: העתקת קו תשתית שאינו ממופה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: העתקת תשתית תקשורת פסיבית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: עלויות העתקת קו תשתית ושדרוגו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הסרת חסמים נוספים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: מיזמי תשתית חיוניים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הסרת חסמים – רישוי עסקים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הסרת חסמים נוספים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מיזמי תשתית חיוניים מועדפים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים ולוח זמנים לביצועם}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הסרת חסמים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות ותיקונים עקיפים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}} {{ח:סעיף|1|מטרה}} {{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות לקידום מיזמי תשתית, בין השאר באמצעות – {{ח:תת|(1)}} הסדרת תהליך הרישום והמיפוי של קווי תשתית; {{ח:תת|(2)}} קביעת הוראות לעניין תיעדוף של מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים; {{ח:תת|(3)}} הסרת חסמים בקידום מיזמי תשתית, ובכלל זה חסמים אסדרתיים, בשלבי התכנון, ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של מיזמים כאמור. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור פעולה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רישיון, היתר, או כל אישור אחר, הנדרש לפי דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעולה, לרבות רישיון, היתר או אישור כאמור הניתן לגבי מכשיר; {{ח:תתת|(2)}} פטור מרישיון, היתר או אישור, כאמור בפסקה (1), או פטור מביצוע פעולה, הניתנים לאדם, לפי דין, מגורם מוסמך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מבצע“ – גוף האחראי לייזום ולקידום ביצועו של מיזם תשתית מכוח דין, מכוח זיכיון, רישיון או היתר שניתן לפי דין, מכוח החלטת הממשלה או מכוח הסכם עם גוף ציבורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מהגופים האלה: {{ח:תתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית; {{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם לפי חוק; {{ח:תתת|(4)}} תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או חברה עירונית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף תשתית“ – גוף המפעיל או המחזיק קו תשתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מוסמך“ – גוף ציבורי או גוף תשתית, שגוף מבצע נדרש לפי דין לקבל ממנו אישור פעולה, לשם קידום מיזם תשתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההשגות“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת מפגעים“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העתיקות“ – {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיתוך בדיקה“, ”חפירת בדיקה“ ו”חפירת הצלה“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאגר המיפוי“ – מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות שהוקם לפי החלטת ממשלה ופרטיו פורסמו ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ה)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם תשתית“ – מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם תשתית חיוני“ – מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים שפורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם תשתית חיוני מועדף“ – מיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים שפורסמה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיפוי תשתית“ – מפה המתארת באופן מפורט את מיקומו של קו תשתית, שנערכה בהתאם למפרט המיפוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אנרגיה מתחדשת“ – מיתקן חשמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}} או תחנת כוח, המשמשים לייצור אנרגיה מתחדשת או מיתקן אגירה לאנרגיה מתחדשת; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהרת קווי תשתית“ – מנהרה תת־קרקעית אשר עוברים בה שני קווי תשתית לפחות, שאינם חלק מאותה רשת קווי תשתית, ואינם נמנים עם אותו סוג תשתית המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרט המיפוי“ – המפרט למיפוי לאומי שמפרסם המרכז למיפוי ישראל באתר האינטרנט שלו, המעודכן מזמן לזמן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר קרקע“ – סקר לבדיקת סוג הקרקע הנדרש לצורך תכנון וביצוע של עבודה לקידום מיזם תשתית, למעט סקר קרקע לשם איתור של זיהום קרקע או מניעתו או לצורך גילוי נפט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט, התשי״ב–1952}}, או מחצבים או חומר חציבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 2|בפקודת המכרות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות גישוש“ – עבודות לגילוי מיקום של קו תשתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות קו תשתית“ – עבודות הקשורות בקו תשתית, ובכלל זה הקמה, פיתוח, העתקה, תחזוקה, הסרה או פעולה להוצאה משימוש של קו תשתית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קו תשתית“ – קו עילי או תת־קרקעי או קו המונח על הקרקע, המשמש להולכה, לחלוקה, להספקה או להעברה של חשמל, מסר בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן, וכן מיתקנים נלווים הנדרשים במישרין להפעלת קו כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבוע בדיקה“ – ריבוע בשטח של 25 מ״ר אשר סומן לשם ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות העתיקות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מאושרת“ – תוכנית שאושרה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת כוח“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאום תשתיות“ – הליך תיאום המתבצע בין גוף מבצע לגוף התשתית במסגרת קידום מיזם תשתית לשם בחינת מיקום קו תשתית, תכנון וביצוע העתקה של קו תשתית או פעולה אחרת הקשורה בו, ובכלל זה תיאום כאמור לפי תוכנית או היתר מכוח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות לאומיות“ – כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} דרך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} מסילת ברזל כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} מיתקן תחבורתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, לרבות חניה תפעולית וחניון יום או חניון לילה לקו שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודה האמורה}}; {{ח:תתת|(4)}} נמל ים שהוכרז או שיוכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שדה תעופה שייקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, או שדה תעופה המנוי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה#תוספת|בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}}; {{ח:תתת|(5)}} מיתקן להתפלת מי ים וכן מיתקן מים; {{ח:תתת|(6)}} תחנת כוח, מיתקן לייצור אנרגיה מתחדשת, מיתקן מיתוג לחשמל, מיתקן השנאה לחשמל, או מיתקן לאגירת אנרגיה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; {{ח:תתת|(7)}} רשת בזק כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}; {{ח:תתת|(8)}} מיתקן לזיקוק, להפקה, להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מים, ביוב, נפט גולמי, מוצרי נפט, גז טבעי או חומר מסוכן או לטיפול בהם, וכן מנהרת קווי תשתית; {{ח:תתת|(9)}} קו תשתית; {{ח:תתת|(10)}} מיתקן למיון או לסילוק פסולת, לטיפול בה או להשבת אנרגיה מפסולת, או מיתקן לטיפול בביוב. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תיעדוף מיזמי תשתית}} {{ח:סעיף|3|מתן עדיפות במענה לפניות שעניינן מיזמי תשתית חיוניים ומיזמי תשתית חיוניים מועדפים}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, גורם מוסמך או גוף תשתית ייתן עדיפות לטיפול בבקשה של גוף מבצע לקבלת אישור פעולה או לכל פנייה אחרת של גוף כאמור (בסעיף זה – בקשה או פנייה של גוף מבצע), הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני, וייתן עדיפות לטיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף, על פני טיפול בבקשה או בפנייה של גוף מבצע הקשורות לקידום מיזם תשתית חיוני. {{ח:סעיף|4|מינוי גורם מרכז אצל הגורם המוסמך}} {{ח:תת|(א)}} גורם מוסמך ימנה, לגבי כל מיזם תשתית חיוני מועדף, עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע לאותו מיזם, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם (בסעיף זה – גורם מרכז); גורם מוסמך רשאי למנות לפי סעיף קטן זה גורם מרכז שיהיה אחראי ליותר ממיזם תשתית חיוני מועדף אחד. {{ח:תת|(ב)}} גורם מוסמך ימנה עובד מעובדי הגורם המוסמך שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הנוגע למיזמים להקמה, לתפעול או לתחזוקה של מיתקנים לאנרגיה מתחדשת, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של גוף מבצע האחראי למיזם כאמור. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מיפוי תשתיות}} {{ח:סעיף|5|מאגר המיפוי והעברת מיפוי תשתיות למאגר המיפוי}} {{ח:תת|(א)}} בוצעו עבודות קו תשתית, יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} בוצעו העבודות על ידי גוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו – יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 60 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית; {{ח:תתת|(2)}} בוצעו העבודות על ידי גוף מבצע, במסגרת מיזם תשתית, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית ויעבירו לגוף התשתית המחזיק בקו התשתית שלגביו בוצעו העבודות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־30 ימים ממועד השלמת עבודות קו התשתית; {{ח:תתתת|(ב)}} גוף התשתית שקיבל את מיפוי התשתית לפי פסקת משנה (א), יעביר את המיפוי למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 60 ימים; הגוף המבצע יותיר את קו התשתית גלוי לעין למשך 14 ימים ממועד העברת מיפוי התשתית לגוף התשתית, כדי לאפשר לגוף התשתית לבחון את המיפוי ולערוך בו שינויים; {{ח:תתתת|(ג)}} גוף תשתית שהעביר את מיפוי התשתית למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), יראו אותו כאילו ביצע את מיפוי התשתית בעצמו. {{ח:תת|(ב)}} בוצעו עבודות גישוש, יחולו ההוראות שלהלן, לפי העניין, לגבי קו התשתית שלגביו בוצעו עבודות הגישוש: {{ח:תתת|(1)}} בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף התשתית – יבצע גוף התשתית מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה, ויעבירו למאגר המיפוי בתוך 21 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש – יודיע גוף התשתית למאגר המיפוי, בתוך שבעה ימים מיום סיום העבודות, כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש; {{ח:תתת|(2)}} בוצעו עבודות הגישוש על ידי גוף מבצע, שאינו גוף התשתית לגבי אותו קו תשתית, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הגוף המבצע יבצע מיפוי תשתית לגבי קו התשתית שמיקומו התגלה ויעבירו לגוף התשתית, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד השלמת עבודות הגישוש; לא התגלה קו תשתית במסגרת עבודות הגישוש – יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית כי לא נמצא קו תשתית בשטח שבו בוצעו עבודות הגישוש; {{ח:תתתת|(ב)}} גוף התשתית שקיבל, לפי פסקת משנה (א), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, יעביר את המיפוי או ההודעה, לפי העניין, למאגר המיפוי, בשינויים או בלא שינויים, בתוך 14 ימים; {{ח:תתתת|(ג)}} יראו גוף תשתית שהעביר למאגר המיפוי, לפי פסקת משנה (ב), את מיפוי התשתית או הודעה כי לא נמצא קו תשתית, כאילו ביצע את מיפוי התשתית או ערך את ההודעה, לפי העניין, בעצמו. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת שטח במאגר המיפוי כשטח שהושלם מיפוי התשתיות בתחומו, ובכלל זה לעניין התנאים וההליך לקביעת שטח כאמור. {{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, שר האנרגיה והתשתיות ושר התקשורת, רשאי להתקין תקנות בדבר דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר יפרסם ברשומות, באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט ”ממשל זמין“ את פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות אשר ישמש כמאגר שאליו יועבר המידע לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הודעה בדבר פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות|פרטי מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות}} (י״פ תשפ״ג, 9263).}} {{ח:סעיף|6|העברת מידע נוסף למאגר המיפוי|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} גוף מבצע שביצע עבודות להקמת מנהרה תת־קרקעית, מנהרת קווי תשתית או מנהרת ניקוז יעביר למאגר המיפוי, בתוך 60 ימים מסיום העבודות, מיפוי מפורט באשר למיקום המנהרה האמורה, שנערך בהתאם למפרט המיפוי; לעניין זה, ”מנהרה תת־קרקעית“ – מנהרה העוברת, כולה או חלקה, מתחת לפני הקרקע, אשר עוברות בה דרך או מסילת ברזל כהגדרתן בפסקה (1) או (2) להגדרה ”תשתיות לאומיות“. {{ח:תת|(ב)}} גוף מבצע שביצע סקר קרקע, יעביר את ממצאי הסקר למאגר המיפוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד השלמתו של הסקר; תוצאות הסקר ייערכו בתצורה בהתאם למפרט שפרסם שר הבינוי והשיכון באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון, אם פורסם. {{ח:תת|(ג)}} הגופים המפורטים להלן יעבירו מידע למאגר המיפוי בהתאם להוראות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} גוף ציבורי או גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו, בתוך 30 ימים מיום שהגיע לידיו, אלא אם כן אותו סקר הועבר למאגר המיפוי לפי הוראות סעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(2)}} ביצעה רשות העתיקות חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את תחום ריבועי הבדיקה שבהם נערכו החיתוך או החפירה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור, בתוך 30 ימים מיום השלמת החיתוך או החפירה; {{ח:תתת|(3)}} אישר משרד הבריאות ביצוע קידוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}, יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם של אזורי המגן שמסביב לקידוח, לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|הפקודה האמורה}}, בתוך 30 ימים מיום מתן האישור; לעניין זה, ”אזור מגן“ – כהגדרתו בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}; {{ח:תתת|(4)}} משרד הביטחון יעביר למאגר המיפוי אחת לרבעון, לפחות, מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם מעל גובה שיפרט עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים הנוגעים לצבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון. {{ח:תת|(ד)}} אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג)(1) ו־(3), כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע. {{ח:סעיף|7|העברת מידע שנאגר לפני יום התחילה למאגר המיפוי – הוראת מעבר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, בתוך 120 ימים מיום התחילה יעבירו הגופים המפורטים להלן מידע למאגר המיפוי, בהתאם להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} גוף תשתית יעביר למאגר המיפוי את המיפוי העדכני הנמצא בידו ביום התחילה, לגבי קווי התשתית שבהחזקתו; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}, ומשרד הבינוי והשיכון יעבירו למאגר המיפוי ממצאי סקר קרקע הנמצא בידם ביום התחילה; {{ח:תתת|(3)}} גוף מבצע יעביר למאגר המיפוי – {{ח:תתתת|(א)}} מיפוי עדכני הנמצא בידו ביום התחילה, באשר למיקום מנהרה תת־קרקעית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} או מנהרת קווי תשתית; {{ח:תתתת|(ב)}} ממצאי סקר קרקע שנערך במסגרת מיזם תשתית והנמצא בידו ביום התחילה; {{ח:תתת|(4)}} רשות העתיקות תעביר למאגר המיפוי מיפוי הכולל את ריבועי הבדיקה שבהם נערכו חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה לפני יום התחילה והמציין את ממצאי החיתוך או החפירה בכל ריבוע כאמור; {{ח:תתת|(5)}} משרד הבריאות יעביר למאגר המיפוי מפה המפרטת את תחומיהם העדכניים של אזורי המגן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)(3)}} שמסביב לקידוח שאישר המשרד לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}} לפני יום התחילה. {{ח:תת|(ב)}} אין בהעברת מידע למאגר המיפוי לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) ו־(5) כדי לייחס לגוף שהעביר את המידע אחריות לתוכן המידע. {{ח:תת|(ג)}} משרד הביטחון יעביר לראשונה מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)(4)}} בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: העתקת קווי תשתית}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: העתקת קו תשתית שאינו ממופה}} {{ח:סעיף|8|הגדרת קו תשתית שאינו ממופה}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}}, ”קו תשתית שאינו ממופה“ – קו תשתית שמתקיים לגביו המפורט להלן, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} לעניין קו תשתית שקמה לגביו החובה להעברת מיפוי תשתית למאגר המיפוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} – מיפוי התשתית לא הועבר למאגר המיפוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} או שמיפוי התשתית הועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} ומיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהועבר; {{ח:תת|(2)}} לעניין קו תשתית שטרם קמה לגביו החובה להעברת מיפוי התשתית למאגר המיפוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} – מיקום קו התשתית בפועל אינו תואם את המיפוי שהעביר גוף התשתית לגוף המבצע במסגרת תיאום תשתיות. {{ח:סעיף|9|הודעת גוף מבצע על העתקת קו תשתית}} {{ח:תת|(א)}} נוכח גוף מבצע, במסגרת קידום מיזם תשתית, כי יש צורך בהעתקת קו תשתית שאינו ממופה, לאחר התייעצות עם גוף התשתית ולאחר ששקל חלופות אפשריות להעתקה כאמור, יודיע הגוף המבצע לגוף התשתית המחזיק את קו התשתית, בכתב, כי יש צורך בהעתקת קו התשתית ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}} – הודעה על העתקת קו תשתית). {{ח:תת|(ב)}} לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות לפי סעיף קטן (א), בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו. {{ח:סעיף|10|הודעת התשובה של גוף התשתית}} {{ח:תת|(א)}} קיבל גוף התשתית הודעה על העתקת קו תשתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, יודיע לגוף המבצע, בכתב, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה, על אחד מאלה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}} – הודעת התשובה): {{ח:תתת|(1)}} כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו; {{ח:תתת|(2)}} כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה. {{ח:תת|(ב)}} גוף התשתית לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א)(2) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת קו התשתית. {{ח:סעיף|11|העתקת קו תשתית על ידי גוף התשתית}} {{ח:תת|(א)}} הודיע גוף התשתית בהודעת התשובה שמסר כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(1)}}, ישלים את ביצוע ההעתקה בתוך 40 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית. {{ח:תת|(ב)}} הגוף המבצע יאפשר לגוף התשתית לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם העתקת קו התשתית על ידו כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|12|העתקת קו התשתית על ידי הגוף המבצע}} {{ח:תת|(א)}} לא השיב גוף התשתית להודעה על העתקת קו התשתית, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, עד תום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10|באותו סעיף}}, או לא החל בביצוע העתקת קו התשתית בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, יראו בתום התקופות האמורות כאילו הסכים גוף התשתית שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הסכמת גוף התשתית לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)(2)}} או מתקיים האמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הגוף המבצע יקבע את המתווה להעתקת קו התשתית לאחר התייעצות עם גוף התשתית; לא התייחס גוף התשתית לפניית הגוף המבצע להתייעצות, בתוך שבעה ימים ממועד מסירתה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו; {{ח:תתת|(2)}} היה קו התשתית מסוג שגוף התשתית הוא הגורם היחיד על פי דין שרשאי לנתקו ולחברו לרשת קווי התשתית שאליה הוא משתייך, ינתק גוף התשתית את קו התשתית בתוך ארבעה ימי עבודה ממועד קבלת בקשה לכך מאת הגוף המבצע, בכתב, ויחברו חזרה לרשת קווי התשתית מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת העתקתו על יד:י הגוף המבצע; {{ח:תת|(3)}} מייד עם השלמת העבודות להעתקת קו התשתית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך בכתב לגוף התשתית, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לאותו קו תשתית כאילו בוצעו על ידי גוף התשתית. {{ח:תת|(ג)}} בוצעו עבודות להעתקת קו התשתית על ידי גוף מבצע לפי הוראות סעיף זה, רשאי גוף התשתית להסמיך גורם מטעמו, ועל חשבונו, לפקח על ביצוע העבודות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוען. {{ח:סעיף|13|העתקת קו תשתית הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10 עד 12}}, נוכח גוף התשתית כי העתקת קו התשתית היא העתקה הכרוכה במורכבות הנדסית חריגה וכי בשל המורכבות החריגה לא ניתן להשלים את ביצוע ההעתקה בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} או שהשלמת ההעתקה בתקופה הקצובה האמורה עלולה לגרום לסכנה לשלום הציבור, לביטחונו, לבריאותו, או לבטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, בצירוף נימוקים מפורטים וחוות דעת הנדסית מפורטת. {{ח:תת|(ב)}} מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, על המועד שבו הוא מתחייב להשלים את ביצוע העתקת קו התשתית; המועד כאמור ייקבע על ידי גוף התשתית באישור המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי למיזם התשתית, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של המשרד הממונה על גוף התשתית. {{ח:סעיף|14|העתקת קו תשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10 עד 13}}, נוכח גוף תשתית כי לא ניתן להעתיק את קו התשתית למיקום הנמצא בתחום התוכנית המאושרת וכי נדרש להעתיקו אל מחוץ לתחום האמור, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית. {{ח:תת|(ב)}} מסר גוף תשתית לגוף מבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יציע לו, בכתב, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה על העתקת קו התשתית, חלופה זמנית עד להעתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, שתמנע את עיכוב קידום מיזם התשתית, או יודיע לו, בכתב, בתוך התקופה האמורה, כי לא נמצאה חלופה זמנית שאין בה כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו, בריאותו או בטיחותו, או לגרום לנזק סביבתי משמעותי; הוסכם בין גוף התשתית לגוף המבצע על חלופה זמנית כאמור בסעיף קטן זה, יפעלו להשלמתה בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ג)}} מייד לאחר מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (א) יפעל גוף התשתית לקידום העתקת קו התשתית אל מחוץ לתחום התוכנית המאושרת, בהתאם להוראות הדין, וישלים את ביצוע ההעתקה בהקדם האפשרי. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: העתקת תשתית תקשורת פסיבית}} {{ח:סעיף|15|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳}}}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מורשה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 5|בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת}}. {{ח:סעיף|16|בקשת גוף מבצע להעתקת תשתית פסיבית}} {{ח:ת}} נדרשה, במסגרת קידום מיזם תשתית, העתקה של תשתית פסיבית, למיקום שנקבע במסגרת הליך קבלת ההיתר או ההרשאה מרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – המיקום שאושר), ימסור הגוף המבצע לספק המורשה המחזיק בתשתית הפסיבית בקשה בכתב לביצוע העתקת התשתית למיקום שאושר הכוללת, בין השאר, את אלה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – בקשה להעתקת תשתית פסיבית): {{ח:תת|(1)}} טווח הזמן שבמסגרתו ניתן לבצע את ההעתקה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – טווח הזמן האפשרי להעתקה); {{ח:תת|(2)}} המועד הרצוי מבחינת הגוף המבצע לתחילת ביצוע עבודות העתקת התשתית הפסיבית ופרק הזמן המשוער לביצוען; {{ח:תת|(3)}} תוכנית מפורטת של העבודה. {{ח:סעיף|17|הודעת התשובה של הספק המורשה}} {{ח:תת|(א)}} קיבל ספק מורשה בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, יודיע בכתב לגוף המבצע, בתוך 21 ימים ממועד מסירת הבקשה, על אחד מאלה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – הודעת התשובה): {{ח:תתת|(1)}} כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו; {{ח:תתת|(2)}} כי הוא מסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה. {{ח:תת|(ב)}} ספק מורשה לא יתנה את הסכמתו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת התשתית הפסיבית. {{ח:תת|(ג)}} הודיע הספק המורשה לפי סעיף קטן (א) כי בכוונתו לבצע את ההעתקה בעצמו, יפרט בהודעת התשובה, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} אבני הדרך לביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ולוחות הזמנים לביצוען, ובכלל זה המועד לתחילת ביצוע העבודות ופרק הזמן להשלמתן, והכול במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה; {{ח:תתת|(2)}} רשימת הרכיבים והפעולות הדרושים לשם ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית ועלותם; שר התקשורת, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה והתשתיות, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית; {{ח:תתת|(3)}} אם ברצונו לבצע שדרוג של התשתית הפסיבית במסגרת העתקתה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}. {{ח:סעיף|18|מניעה להשלמת ההעתקה בטווח הזמן שקצב הגוף המבצע}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, נוכח הספק המורשה כי יש מניעה להשלים את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית על ידו, במסגרת טווח הזמן האפשרי להעתקה, יודיע על כך בכתב לגוף המבצע, בתוך 7 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, ויפרט בהודעתו את הטעמים למניעה. {{ח:תת|(ב)}} מסר הספק המורשה לגוף המבצע הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר לו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת הבקשה להעתקת התשתית הפסיבית, הודעת תשובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}} הכוללת, בין השאר, את אבני הדרך לביצוע העבודות, לוחות הזמנים לביצוען ופרק הזמן להשלמתן, אף שהם חורגים מטווח הזמן האפשרי להעתקה, ובלבד שמועד סיום פרק הזמן להשלמת העבודות יהיה בסמוך ככל האפשר למועד הסיום של טווח הזמן האפשרי להעתקה. {{ח:תת|(ג)}} הגוף המבצע יודיע לספק המורשה אם הוא מאשר את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה לפי סעיף קטן (ב) או שאינו מאשרם; החליט הגוף המבצע שאינו מאשרם, יבצע את העבודות להעתקת התשתית בעצמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}. {{ח:סעיף|19|דחיית מועד בידי הגוף המבצע}} {{ח:תת|(א)}} ראה הגוף המבצע כי בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית לא יהיה ניתן להתחיל בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, על ידי הספק המורשה, במועד לתחילת ביצוע העבודות שציין הספק המורשה בהודעת התשובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ב)}} או שציין בהודעת התשובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, יודיע על כך הגוף המבצע לספק המורשה לא יאוחר מ־21 ימים לפני המועד האמור, ויגיע להסכמה עם הספק המורשה על מועד מעודכן לתחילת ביצוע העבודות ועל לוחות הזמנים המעודכנים לביצוע אבני הדרך כפי שנקבעו בהודעת התשובה, ובלבד שפרק הזמן להשלמת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית לא יעלה על פרק הזמן שנקבע בהודעת התשובה של הספק המורשה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה המועד לתחילת ביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית בשל עיכוב בקידום מיזם התשתית, בתקופה העולה על 12 חודשים, ימסור הגוף המבצע, מחדש, לספק המורשה, בקשה להעתקת תשתית פסיבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}. {{ח:סעיף|20|העתקת התשתית על ידי ספק מורשה}} {{ח:תת|(א)}} ספק מורשה המבצע את העתקת התשתית הפסיבית בעצמו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17 עד 19}}, יפעל בהתאם להודעת התשובה שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)}}, לפי העניין, ואם התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)}} – גם בהתאם להסכמה שהגיעו אליה הספק המורשה והגוף המבצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} הגוף המבצע יאפשר לספק המורשה לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם ביצוע העתקת התשתית הפסיבית על ידו כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|21|העתקת התשתית על ידי הגוף המבצע}} {{ח:תת|(א)}} לא מסר הספק המורשה הודעת תשובה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18(ב)}}, עד תום התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 17|באותם סעיפים}} או לא החל הספק המורשה בביצוע העבודות להעתקת התשתית הפסיבית במועד לתחילת ביצוע העבודות שפירט בהודעת התשובה שנתן ובהתאם לאבני הדרך שפירט בה, אף על פי שהגוף המבצע פעל בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}}, יראו את הספק המורשה בתום התקופות האמורות או בחלוף אותו מועד, לפי העניין, כאילו הסכים שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} ניתנה הסכמת הספק המורשה לכך שהגוף המבצע יבצע את ההעתקה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)(2)}}, או התקיים האמור בסעיף קטן (א), או לא אישר הגוף המבצע את לוחות הזמנים ופרק הזמן להשלמת העבודות שנקבעו בהודעת התשובה של הספק המורשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, יבצע הגוף המבצע את העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודות יבוצעו על ידי קבלן מוסמך לביצוע העבודות שיבצען בעצמו או באמצעות עובדיו, ולא באמצעות קבלן משנה; לעניין זה, ”קבלן מוסמך“ – מי שיש לו ניסיון של חמש שנים לפחות בביצוע עבודות להעתקת תשתית פסיבית בעבור ספק מורשה, ובלי לגרוע מהוראות כל דין, הוא אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} קבלן הרשום בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, בקבוצת סיווג א׳ בענף 240 – הנחת קווי תקשורת ובקבוצת סיווג ג׳ בענף 200 – ענף ראשי כבישים, תשתית ופיתוח; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שהוסכם בין הספק המורשה לגוף המבצע; {{ח:תתת|(2)}} הספק המורשה יהיה רשאי להציב מפקח מטעמו באתר ביצוע העבודות; הגוף המבצע יישא בעלויות ההצבה של המפקח לפי פסקה זו; קבע החשב הכללי במשרד האוצר תעריף לעניין זה, תהיה עלות הצבת מפקח כאמור על פי התעריף שנקבע; {{ח:תתת|(3)}} מייד עם השלמת העבודות להעתקת התשתית הפסיבית, ימסור הגוף המבצע הודעה על כך לספק המורשה, בכתב, ויראו את העבודות שביצע הגוף המבצע בקשר לתשתית הפסיבית כאילו ביצע אותן הספק המורשה, ובלבד שאם נקבעו תקנות לפי סעיף קטן (ג) – הגוף המבצע פעל לפיהן; {{ח:תתת|(4)}} קיבל הספק המורשה הודעה על השלמת העבודות לפי פסקה (3), יתחיל, בתוך 14 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, בביצוע הסרת מיתקן הבזק וחיבורו לתשתית הפסיבית שהועתקה. {{ח:תת|(ג)}} שר התקשורת, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ביצוע עבודות ההעתקה של תשתית פסיבית על ידי גוף מבצע. {{ח:סעיף|22|תחולת הוראות}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} לא יחולו לגבי תשתית פסיבית שהיא קו תשתית שאינו ממופה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}. {{ח:תת|(ב)}} לעניין העתקת תשתית פסיבית במסגרת סלילת דרך יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק התקשורת}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 25|סעיף קטן (א)(1) סיפה של הסעיף האמור}}. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: עלויות העתקת קו תשתית ושדרוגו}} {{ח:סעיף|23|עלויות העתקת קו תשתית}} {{ח:תת|(א)}} הגוף המבצע יישא בעלויות העתקת קו תשתית במסגרת מיזם תשתית, אלא אם כן הגוף המבצע וגוף התשתית שקו התשתית בהחזקתו, הסכימו אחרת. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)(2)}}, שר האוצר, לאחר התייעצות עם השר הממונה על סוג קו תשתית, רשאי לפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר מחירון מוצע לרכיבים ולפעולות הדרושים לשם ביצוע עבודות העתקת קו תשתית כאמור, במסגרת מיזם תשתית. {{ח:סעיף|24|שדרוג קו תשתית}} {{ח:תת|(א)}} ביקש גוף תשתית כי במסגרת העתקת קו תשתית בקשר עם מיזם תשתית ייערך שדרוג של קו התשתית, יאפשר הגוף המבצע את שדרוג קו התשתית, אלא אם כן סבר כי בשל ביצוע השדרוג ייגרם עיכוב משמעותי בקידום מיזם התשתית. {{ח:תת|(ב)}} גוף התשתית יישא בעלויות שדרוג קו התשתית כאמור בסעיף זה. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הסרת חסמים נוספים}} {{ח:סעיף|25|הסכמת רשות מקרקעי ישראל להקמת מיזם תשתית}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, נדרשה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל, לשם הקמת מיזם תשתית על ידי המדינה או מי מטעמה, או פעילות מסחרית נלווית למיזם כאמור, תיתן רשות מקרקעי ישראל הסכמה כאמור בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה הבקשה לכך. {{ח:תת|(ב)}} חלפו 45 ימים ולא התקבלה הסכמה מאת רשות מקרקעי ישראל כאמור בסעיף קטן (א), יראו את הבקשה להסכמה כמאושרת. {{ח:תת|(ג)}} התנתה רשות מקרקעי ישראל את הסכמתה בתנאים, לא יהיה במילוי תנאים אלה כדי לעכב את מתן ההסכמה כאמור בסעיף קטן (א), אולם אין באמור כדי לגרוע מחובת מילוי התנאים לאחר מתן ההסכמה. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכמה“ – לרבות הסכמה לקבלת היתר או אישור אחר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזם תשתית“ – למעט מיזם להפעלה או לתחזוקה של תשתית לאומית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות מסחרית נלווית“, למיזם תשתית – שימוש בעל אופי מסחרי הנלווה לשימוש העיקרי בקרקע ובעל זיקה אליו, בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבנייה המיועד למיזם התשתית, והכול בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}. {{ח:סעיף|26|איסור התניה}} {{ח:ת}} גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או הסכמה או ביצוע פעולה על ידו, שמבקש גוף מבצע לשם קידום מיזם תשתית, בכל תנאי שאינו נוגע במישרין למתן האישור או ההסכמה או לביצוע הפעולה כמבוקש. {{ח:סעיף|27|מניעת דרישה לביצוע עבודות גישוש לגבי מיקום קו תשתית שנבדק בעבר}} {{ח:תת|(א)}} בוצע מיפוי תשתיות בידי גוף תשתית או גוף מבצע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, לא ידרוש גוף תשתית מגוף מבצע לבצע עבודות גישוש, במסגרת מיזם תשתית, לגבי מיקום קו התשתית שלגביו בוצע המיפוי, עד תום חמש שנים ממועד ביצוע המיפוי, אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות שיש בהן כדי לגרום לשינוי פיזי בתנאי הקרקע העשוי להשפיע, ברמת ודאות גבוהה, על מיקומו של קו התשתית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), גוף תשתית רשאי לדרוש הכנה של מפת מדידה להיתר לגבי פני הקרקע שמעל לקו התשתית כנדרש בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}. {{ח:סעיף|28|מניעת דרישה לביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה בשטח שנבדק בעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}}, לא תדרוש רשות העתיקות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|החוק האמור}} ביצוע חיתוך בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה, ולא תדרוש חפירת בדיקה בריבוע בדיקה שבו ביצעה בעבר חפירת בדיקה. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית}} {{ח:סעיף|29|פרסום נוהל פנייה לגורם מוסמך}} {{ח:תת|(א)}} גורם מוסמך יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה מסודר אליו מגופים מבצעים בקשר למיזמי תשתית, שיכלול את כל אלה (בסעיף זה – נוהל הפנייה): {{ח:תתת|(1)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות לשם פנייה לקבלת מידע מגורם מוסמך לצורך ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית; {{ח:תתת|(2)}} פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לפי דין או הנחיות, לשם הגשת בקשה לקבלת אישור פעולה מאת הגורם המוסמך לשם ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית; {{ח:תתת|(3)}} פרקי הזמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע כאמור בפסקה (1) או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה כאמור בפסקה (2), בידי הגורם המוסמך, לרבות פרק הזמן להודעת הגורם המוסמך לפונה או למבקש, לפי העניין, בדבר אי־הגשת מלוא פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים בהתאם להוראות פסקאות (1) או (2); {{ח:תתת|(4)}} מנגנון ההשגה או הערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המוסמך בבקשה לאישור פעולה, אם נקבעו. {{ח:תת|(ב)}} נוהל הפנייה ישקף את הוראות הדין וההנחיות כאמור בסעיף קטן (א), ואין בהוראות אותו סעיף קטן כדי להקנות לגורם המוסמך סמכות לקבוע הוראות הסוטות מהן או הוראות נוספות. {{ח:תת|(ג)}} לא פרסם גורם מוסמך בנוהל הפנייה פרק זמן למתן מענה לפנייה לקבלת מידע או למתן החלטה בבקשה לקבלת אישור פעולה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), ולא נקבע בדין או בהנחיות פרק הזמן האמור, ייתן הגורם המוסמך מענה לפנייה או ייתן החלטתו בבקשה, לפי העניין, לגוף המבצע, בתוך 30 ימים ממועד הגשת הפנייה או הבקשה; ואולם לעניין בקשה לקבלת אישור פעולה הנדרש לביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקר מים או סקר קרקע, ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע – על הגורם המוסמך לתת את החלטתו בבקשה בתוך 14 ימים ממועד הגשתה. {{ח:תת|(ד)}} כלל הגורמים המוסמכים יפרסמו את נוהלי הפנייה אליהם לפי סעיף זה לגבי המידע ולגבי אישורי הפעולה שבסמכותם לתת, ערב יום התחילה, לפי דין או הנחיות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), עד תום 120 ימים מיום התחילה; הוקנתה בדין לגורם מוסמך, אחרי יום התחילה, סמכות לתת אישור פעולה נוסף כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעדכן את נוהל הפנייה לגבי אותו אישור, בתוך 14 ימים מיום תחילתו של הדין האמור. {{ח:סעיף|30|פרסום נוהל פנייה לגוף תשתית המקיים תיאום תשתיות}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, גוף תשתית אשר גוף מבצע נדרש לבצע עימו תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית, יפרסם באתר האינטרנט שלו נוהל פנייה אליו בידי גוף מבצע במסגרת תיאום תשתיות הכולל את פרקי הזמן למתן מענה לפנייה של גוף מבצע במסגרת תיאום התשתיות ואת פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים למתן מענה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא פרסם גוף תשתית נוהל פנייה אליו לפי סעיף קטן (א), ייתן מענה לכל פנייה של גוף מבצע אליו במסגרת תיאום תשתיות, בתוך 30 ימים ממועד הפנייה. {{ח:תת|(ג)}} גוף תשתית יפרסם את נוהל הפנייה אליו לפי סעיף זה, עד תום 120 ימים מיום התחילה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: מיזמי תשתית חיוניים}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים}} {{ח:סעיף|31|פרסום רשימת מיזמי תשתית חיוניים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר האוצר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת מיזמי התשתית החיוניים, שתכלול כל מיזם תשתית בתחום תשתית המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, שהוא מיזם להקמה, להפעלה או לתחזוקה של סוג תשתית לאומית המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}}, ואם נקבע לצד סוג התשתית, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ לתוספת האמורה}}, היקף פעילות למיזם או תנאי אחר – מתקיים לגביו היקף הפעילות או התנאי כאמור. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 31.3.2026):}} {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מיזם תשתית שהוא אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה, שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יפרסם עד חמישה אתרים שהם מיזמי תשתית חיוניים כאמור באותו סעיף קטן. {{ח:תתת|(2)}} שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי לעדכן את רשימת האתרים כאמור בפסקה (1) מזמן לזמן, ויחולו לעניין עדכון כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ג)(1) ו־(2)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} המועד שבו יפרסם שר האוצר כל מיזם תשתית חיוני כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לא יאוחר מהמועד שבו החליטה הממשלה לראשונה על קידומו של מיזם התשתית החיוני או ניתנה הוראה להכנת תוכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 50|סעיף 50 לחוק התכנון והבנייה}}, או פורסם דבר הכנת תוכנית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 77|לסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה}}, לפי המוקדם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|רשימת מיזמי תשתית חיוניים|רשימת מיזמי תשתית חיוניים}} לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י״פ תשפ״ו, 4820).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: הסרת חסמים – רישוי עסקים}} {{ח:סעיף|32|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ בפרק ז׳}}}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מוסמך ארצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|בפסקה (1) להגדרה ”גורם מוסמך ארצי“ שבסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים}}, ברשות המקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן אישור“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נותן אישור כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק רישוי עסקים}}; {{ח:תתת|(2)}} גורם מוסמך ארצי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גורם מוסמך ארצי“ שבסעיף 7(ה) לחוק רישוי עסקים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון עסק“ – רישיון או היתר שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי המקומית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 5|בסעיף 5(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי רישיון עסק“ – תנאי מוקדם, תנאי הרישיון או תנאי נוסף ברישיון, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|בסעיף 7(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}. {{ח:סעיף|33|הקמת ועדת השגות ותפקידיה}} {{ח:ת}} תוקם ועדה שתפקידה להחליט בהשגות של גוף מבצע על החלטות רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי, כמפורט להלן, בנוגע לרישיון עסק בקשר עם מיזם תשתית חיוני ({{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}} – החלטת מוסד רישוי מקומי): {{ח:תת|(1)}} סירוב רשות הרישוי המקומית לבקשת הגוף המבצע לרישיון עסק; לעניין זה, ”סירוב“ – לרבות אי־קבלת החלטה בבקשה לרישיון עסק, לאחר שחלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי המקומית; {{ח:תת|(2)}} דרישת רשות הרישוי המקומית או גורם מוסמך ארצי להמצאת מסמך וכן קביעת תנאי רישיון עסק על ידם שלא בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; {{ח:תת|(3)}} קביעת תנאי רישיון עסק שיש בו כדי לסכל את רישיון העסק או שאינו קשור במישרין לעיסוק שבשלו נדרש רישיון העסק. {{ח:סעיף|34|הרכב ועדת ההשגות}} {{ח:תת|(א)}} זה הרכבה של ועדת ההשגות: {{ח:תתת|(1)}} עובד משרד האוצר, שימנה שר האוצר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; {{ח:תתת|(2)}} עובד משרד הפנים, שימנה שר הפנים; {{ח:תתת|(3)}} עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; {{ח:תתת|(4)}} עובד משרד האנרגיה והתשתיות, שימנה שר האנרגיה והתשתיות; {{ח:תתת|(5)}} עובד משרד הבריאות, שימנה שר הבריאות; {{ח:תתת|(6)}} עובד המשרד להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה; {{ח:תתת|(7)}} עובד המשרד לביטחון לאומי, שימנה השר לביטחון לאומי; {{ח:תתת|(8)}} עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר; {{ח:תתת|(9)}} עובד משרד העבודה, שימנה שר העבודה; {{ח:תתת|(10)}} נציג הרשויות המקומיות שימנה העומד בראש הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות. {{ח:תת|(ב)}} המוסמך למנות חבר ועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע; שר המוסמך כאמור ימנה ממלא מקום קבוע מקרב עובדי משרדו לחבר הוועדה שמינה. {{ח:תת|(ג)}} על נציג הרשויות המקומיות כאמור בסעיף קטן (א)(10) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 12ג|סעיפים 12ג עד 12ו לחוק רישוי עסקים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|35|סדרי עבודת הוועדה}} {{ח:תת|(א)}} המניין החוקי לישיבות ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה וסדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} ועדת ההשגות תפרסם את החלטותיה וכן תערוך פרוטוקולים של ישיבותיה; ואולם, הוועדה רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי פרוטוקול של דיון מסוים או חלקו לא יפורסם אם לדעתה אין למוסרו מטעמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, או שאין היא חייבת למוסרו מטעמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|36|תוקף החלטות הוועדה}} {{ח:ת}} קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה. {{ח:סעיף|37|הגשת השגה}} {{ח:תת|(א)}} גוף מבצע רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה או מתום המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(1)}}, אלא אם כן החליטה ועדת ההשגות להאריך את התקופה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} לא תוגש השגה לפי סעיף קטן (א) על החלטת רשות הרישוי המקומית כל עוד תלויה ועומדת השגה שהוגשה באותו עניין לגורם מוסמך ארצי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג5|סעיף 7ג5 לחוק רישוי עסקים}}. {{ח:תת|(ג)}} הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטה ועדת ההשגות אחרת. {{ח:סעיף|38|סמכויות ועדת ההשגות}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההשגות תחליט בהשגה שהוגשה לה על החלטת מוסד רישוי מקומי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שבו הוגשה לה, ובלבד שנתנה הזדמנות לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי – גם לגורם המוסמך הארצי, להגיב על ההשגה כפי שתורה; הוועדה רשאית להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:תת|(ב)}} קיבלה ועדת ההשגות את ההשגה, בחלקה או במלואה, מהטעמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}}, תורה על תיקון ההחלטה, ורשאית היא להורות, בין היתר, על כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מתן רישיון עסק; {{ח:תתת|(2)}} ביטול תנאי רישיון עסק או שינוים; {{ח:תתת|(3)}} קביעת תנאי רישיון עסק. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ההשגות רשאית להתלות את תוקפה של החלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה עד לקבלת החלטתה בהשגה. {{ח:תת|(ד)}} ועדת ההשגות לא תחליט לגבי תנאי רישיון עסק שקבע נותן אישור או לגבי החלטות נותן אישור, אף אם נכללו בהחלטת מוסד הרישוי המקומי שהוגשה לגביה השגה. {{ח:תת|(ה)}} ועדת ההשגות תמסור את החלטתה המנומקת בכתב לרשות הרישוי המקומית, ולעניין השגה על החלטת גורם מוסמך ארצי – גם לגורם המוסמך הארצי, ולמגיש ההשגה. {{ח:סעיף|39|פעולת רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות}} {{ח:ת}} קיבלה ועדת ההשגות השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(ב)}}, תפעל רשות הרישוי המקומית בהתאם להחלטת ועדת ההשגות, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההחלטה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: הסרת חסמים נוספים}} {{ח:סעיף|40|תיאום באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות}} {{ח:ת}} גוף מבצע או גוף תשתית המבצעים תיאום תשתיות לשם קידום מיזם תשתית חיוני יבצעו את התיאום האמור באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות; לעניין זה, ”המערכת הלאומית לתיאום תשתיות“ – מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שהמנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פרסם את פרטיה באתר האינטרנט של המשרד ובאתר האינטרנט ”ממשל זמין“. {{ח:סעיף|41|אישור הסדרי תנועה}} {{ח:ת}} פנתה רשות תימרור מקומית לקצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, לשם התייעצות עימו בקביעת הסדר תנועה במסגרת מיזם תשתית חיוני, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} קצין המשטרה ימסור לרשות התימרור המקומית את עמדתו בעניין הפנייה בתוך 30 ימים מיום קבלת הפנייה; ואולם קצין המשטרה רשאי, עד תום התקופה כאמור, להאריכה בהודעה בכתב לרשות התימרור המקומית, בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים; {{ח:תת|(2)}} לא מסר קצין המשטרה את עמדתו עד תום התקופה כאמור בפסקה (1), יראו בתום אותה תקופה כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימו. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מיזמי תשתית חיוניים מועדפים}} {{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: קביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים ולוח זמנים לביצועם}} {{ח:סעיף|42|קביעת רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, פרסומה ועדכונה}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, תקבע בהחלטתה רשימה של עד עשרה מיזמי תשתית חיוניים שיהיו מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, ובלבד שמתקיימים לגבי כל מיזם כאמור התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} המיזם נדרש לשם אספקת שירות או משאב חיוניים לציבור ויש דחיפות בביצועו; {{ח:תתת|(2)}} המיזם הוא בעל כדאיות כלכלית, נובעת ממנו תועלת משקית משמעותית, ועיכוב במשך ביצועו יגרום ברמת ודאות גבוהה לנזק משמעותי למשק או לאינטרס ציבורי; {{ח:תתת|(3)}} המיזם או תוצריו ישרתו אוכלוסייה בהיקף נרחב; {{ח:תתת|(4)}} תחולת הוראות חוק זה הנוגעות למיזם תשתית חיוני מועדף, לגבי המיזם, תסיר חסמים משמעותיים, אחד או יותר, בקידומו או תמנע עיכובים משמעותיים או ייקור עלויות משמעותי. {{ח:תת|(ב)}} רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר. {{ח:תת|(ג)}} הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, רשאית לעדכן את רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים מזמן לזמן, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממשלה אינה רשאית להסיר מהרשימה מיזם תשתית חיוני מועדף אשר טרם חלפה שנה ממועד הכללתו ברשימה; {{ח:תתת|(2)}} מיזם תשתית חיוני אשר היה ברשימה והוסר ממנה, לא ייכלל מחדש ברשימה במהלך השנה שחלפה ממועד הסרתו; {{ח:תתת|(3)}} הרשימה לא תכלול, בכל עת, יותר מעשרה מיזמי תשתית חיוניים מועדפים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים|רשימת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים}} לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות (י״פ תשפ״ד, 412).}} {{ח:סעיף|43|פרסום לוחות זמנים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף}} {{ח:תת|(א)}} אחת לשנה, לפחות, יפרסם גוף מבצע האחראי על מיזם תשתית חיוני מועדף, באתר האינטרנט שלו, את לוחות הזמנים המשוערים לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף, ויבהיר בפרסום כי ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא נבחר גוף מבצע למיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לקידום מיזם התשתית החיוני המועדף. {{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להורות על אופן הפרסום לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה על רמת פירוטו ותדירותו. {{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: הסרת חסמים}} {{ח:סעיף|44|תכנון העתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, גוף מבצע רשאי להציע תכנון להעתקת קו תשתית המוחזק בידי גוף תשתית שהוא גוף ציבורי (בסעיף זה – גוף תשתית ציבורי), לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, באמצעות מתכנן מוסמך, ובלבד שפנה קודם לכן לגוף התשתית לעניין בחינת זהות המתכנן; לעניין זה, ”מתכנן מוסמך“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, או במרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}}, והוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום שלגביו נדרש התכנון לפי סעיף קטן זה; {{ח:תתת|(2)}} מתכנן שהוסכם בין הגוף המבצע לגוף התשתית. {{ח:תת|(ב)}} הגוף המבצע יעביר את הצעתו לפי סעיף קטן (א) לגוף התשתית הציבורי שיהיה רשאי לאשרה, לדחותה או לערוך בה שינויים. {{ח:תת|(ג)}} ניתנו היתר או הרשאה מאת רשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, להעתקת קו תשתית לשם קידום מיזם תשתית חיוני מועדף, ויזם גוף תשתית ציבורי המחזיק בקו התשתית, הגוף המבצע או גוף תשתית ציבורי אחר שינויים בתכנון שהוגש לשם קבלת ההיתר או ההרשאה כאמור בתקופה של שנתיים מיום מתן ההיתר או ההרשאה, לפי העניין, יישא הגוף שיזם את השינוי, בכל העלויות הישירות הנובעות מהשינוי כאמור, אלא אם כן השינוי התחייב לפי הוראות כל דין. {{ח:סעיף|45|מניעת רעש}} {{ח:תת|(א)}} השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות לעניין מניעת רעש בשל ביצוע עבודות לקידום מיזם תשתית חיוני מועדף. {{ח:תת|(ב)}} יראו תקנות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו הותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:סעיף|46|צווים מינהליים}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, לא יינתן צו מינהלי ולא תימסר הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 218|סעיף 218 לחוק האמור}}, בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מי שהוא הסמיכו לכך; ואולם צו מינהלי או הודעה הנדרשים בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינם טעונים הסכמה לפי סעיף קטן זה; בסעיף זה, ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ ו”צו מינהלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 203|בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים}}, לא יינתן צו לסילוק מפגע או להפסקתו, בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף, אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על מניעת מפגעים במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}, לא יינתן צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי לעכב באופן משמעותי קידום מיזם תשתית חיוני מועדף או כדי ליצור הכבדה משמעותית בקידום מיזם כאמור אלא בהסכמת מנהל האגף האחראי על שמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה לאחר שהתייעץ עם מנהל האגף במשרד הממשלתי האחראי על מיזם התשתית החיוני המועדף; ואולם צו כאמור הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון הסכמה לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים}}, לא יינתן צו הפסקה מינהלי בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף אלא לאחר שנותן הצו התייעץ גם עם יושב ראש ועדת ההשגות; ואולם צו הפסקה מינהלי הנדרש בדחיפות בשל סכנה לשלומו, לביטחונו, לבריאותו או לבטיחותו של אדם או של הציבור, או לפגיעה חמורה בסביבה, אינו טעון התייעצות כאמור בסעיף קטן זה. {{ח:תת|(ה)}} מי שנדרשת קבלת הסכמתו או התייעצות עימו לפי הוראות סעיף זה, ימסור תשובתו בתוך זמן סביר בנסיבות העניין מיום הפנייה אליו. {{ח:סעיף|47|עתיקות}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}}, ביקש גוף מבצע רשות להמשך עבודה או אישור מאת מנהל רשות העתיקות, לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 29|או 29(א) לחוק העתיקות}} (בסעיף זה – רשות או אישור), במסגרת מיזם תשתית חיוני מועדף, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} רשות העתיקות תבצע את חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה הנדרשים לשם כך בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה; {{ח:תתת|(2)}} בתום התקופה כאמור בפסקה (1) תעביר רשות העתיקות לגוף המבצע את ממצאי חיתוכי הבדיקה וחפירות הבדיקה שביצעה לפי הפסקה האמורה ומשמעותם בכל הנוגע לקידום המיזם; {{ח:תתת|(3)}} רשות העתיקות תבצע חפירת הצלה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה, שתחילתה במועד הזמנת העבודה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל רשות העתיקות, בהסכמת המנהל הכללי של משרד האוצר, רשאי להאריך את התקופות האמורות באותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התגלתה במסגרת ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א), עתיקה שבשל מאפייניה הייחודיים לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות באותו סעיף קטן עד תום התקופות האמורות בו; {{ח:תתת|(2)}} התקיימו נסיבות חריגות אחרות שבשלהן סבר מנהל רשות העתיקות כי לא ניתן לבצע את הפעולות האמורות בסעיף קטן (א) עד תום התקופות האמורות בו. {{ח:תת|(ג)}} בוצעו חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה כאמור בסעיף קטן (א)(1), ולא קיבל מנהל רשות העתיקות עד תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן או בסעיף קטן (ב), לפי העניין, החלטה בבקשה לקבלת רשות או אישור או החלטה על ביצוע חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו כאילו נתן את הרשות או האישור. {{ח:תת|(ד)}} בוצעה חפירת הצלה כאמור בסעיף קטן (א)(3), יראו בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, כאילו נתן מנהל רשות העתיקות את הרשות או האישור, אלא אם כן נתן רשות או אישור כאמור קודם לכן. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), מנהל רשות העתיקות רשאי לסרב לתת אישור או רשות, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3) או (ב), לפי העניין, אם נוכח כי עתיקה שהתגלתה במסגרת חפירת ההצלה היא עתיקה אשר בשל מאפייניה הייחודיים והחשיבות ההיסטורית או הארכאולוגית הנובעת ממנה, נדרש להשאירה במקומה; החלטת מנהל רשות העתיקות כאמור תתקבל לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ולאחר ששקל את חשיבות מיזם התשתית החיוני המועדף, ובכלל זה את התועלת הציבורית שיש בקידומו ואת הנזק שייגרם בשל עיכוב בלוחות הזמנים לקידום המיזם בעקבות אי־מתן האישור או הרשות. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המרבית לביצוע חיתוכי בדיקה או חפירות בדיקה“ – מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכים חיתוכי הבדיקה או חפירות הבדיקה, ב־21; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה המרבית לביצוע חפירת הצלה“ – מספר ימים השווה למכפלת תאי השטח שבהם נערכת חפירת הצלה, ב־60; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הזמנת העבודה“ – המועד שבו שילם הגוף המבצע לרשות העתיקות או התחייב לשלם בעד ביצוע חיתוכי בדיקה, חפירות בדיקה או חפירות הצלה, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תא שטח“ – שטח של עד 30 ריבועי בדיקה. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות ותיקונים עקיפים}} {{ח:סעיף|48|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:סעיף|49|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}}.}} {{ח:סעיף|50|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|51|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}} {{ח:סעיף|52|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}} {{ח:סעיף|53|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|54|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|55|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|56|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}.}} {{ח:סעיף|57|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ב בסיוון התשפ״ג (1 ביוני 2023) (בחוק זה – יום התחילה); ואולם תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיפים 25א}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 53|53}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 63|ו־63(ב)(6) לחוק אוויר נקי}}, כנוסחם בחוק זה, ביום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023). {{ח:סעיף|58|{{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} – הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} מזכיר המועצה הארצית יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, שלפני יום התחילה החליטה המועצה הארצית להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 53א|סעיף 53א לחוק התכנון והבנייה}} כנוסחו בחוק זה יחולו על תוכנית שהועברה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מזכיר הוועדה לתשתיות יעביר למזכיר הממשלה כל תוכנית לתשתית לאומית שלפני יום התחילה החליטה הוועדה לתשתיות להגישה לאישור הממשלה אך הממשלה טרם החליטה לאשרה או לדחותה, בתוך עשרה ימים מיום שקיבל לידיו את התוכנית או מיום התחילה, לפי המאוחר, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 76ג|סעיף 76ג(10א) לחוק התכנון והבנייה}}, כנוסחו בחוק זה, יחולו על תוכנית שהועברה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה לתשתיות“, ”המועצה הארצית“ ו”תוכנית לתשתית לאומית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבנייה}}. {{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב1) לחוק התכנון והבנייה}}, כנוסחו בחוק זה, ביום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023), אולם הוא יחול, לעניין מניין התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 6ב|בסעיף 6ב(ב1)(1) האמור}}, גם על בקשות להיתר או להרשאה שהוגשו לפני יום התחילה האמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57 לחוק זה}}. {{ח:סעיף|59|הוראות מעבר לעניין {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי}}}} {{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(ה) לחוק אוויר נקי}}, כנוסחו בחוק זה, עד קביעתו של נוהל לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיף 25א(יג) לחוק האמור}}, בחירת מנהל המערכת ביחידת ייצור מוגבלת לעניין מתן דרישה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(1)(א) לחוק האמור}}, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות כפי שיורה עליו הממונה לאחר התייעצות עם יושב ראש רשות החשמל ועם מנהל המערכת (בסעיף זה – נוהל זמני). {{ח:תתת|(2)}} הנוהל הזמני יכלול גם הוראות בדבר רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות לבחירת יחידת ייצור מוגבלת כאמור, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לעניין זה, ושמירת מסמכים. {{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לבחינת חלופות כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(ד) לחוק אוויר נקי}} כנוסחו בחוק זה. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(א) לחוק אוויר נקי}} כנוסחו בחוק זה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשות החשמל“ – הרשות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא נקבע נוהל מוסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי}} כנוסחו בחוק זה, במועד האמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|באותו סעיף}}, יראו הוראות שנקבעו בידי הממונה בנוהל הזמני כהוראות שנקבעו בנוהל המוסכם לעניין הנושאים המפורטים בסעיף קטן (א), ולעניין הוראות בדבר הליך בחינת חלופות – רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור. {{ח:תתת|(2)}} רשות החשמל תקבע את ההוראות לעניין הליך בחינת החלופות, לאחר שהוגשו לה הצעת מנהל המערכת בעניין ועמדת המשרד להגנת הסביבה לגבי הצעתו. {{ח:תתת|(3)}} רשות החשמל תקבע את ההוראות כאמור בסעיף קטן זה עד תום 18 חודשים מהמועד האמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי}} כנוסחו בחוק זה; ואולם, עד למועד זה רשאים הממונה ומנהל המערכת לקבוע נוהל מוסכם בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|אותו סעיף}}. {{ח:תת|(ג)}} הממונה ויושב ראש רשות החשמל ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שישה חודשים החל מיום התחילה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57 רישה}}, ועד להכנתו של נוהל מוסכם כאמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(יג) לחוק אוויר נקי}}, כנוסחו בחוק זה, על התקדמות הכנת הנוהל כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיף 25א(יג) האמור}} או בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לפי העניין. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|בסעיף 25א(ג)(3) לחוק אוויר נקי}}, כנוסחו בחוק זה, עד לאישור מסמך מצבי הסיכון על ידי רשות החשמל, יפעל מנהל המערכת בהתאם למסמך מצבי הסיכון שהגיש לרשות החשמל ומסר לממונה, ובלבד שאישור רשות החשמל כאמור יינתן עד תום תשעה חודשים מיום התחילה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57 סיפה}}. {{ח:תת|(ה)}} דיווח ראשון לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 25א|סעיף 25א(טז) לחוק אוויר נקי}}, כנוסחו בחוק זה, יוגש לממונה עד יום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תחום תשתית</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סוג תשתית לאומית</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} היקף פעילות או תנאים אחרים</th></tr> <tr id="תוספת פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} כלל תחומי התשתית </td><td>מנהרת קווי תשתית</td><td>–</td></tr> <tr id="תוספת פרט 2"><td rowspan="4"> {{ח:תת|2.}} משק החשמל </td><td> {{ח:תת|(א)}} מיתקן מיתוג לחשמל וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין </td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} מיתקן השנאה לחשמל המשמש להשנאה ממתח עליון למתח גבוה וקווי הולכת חשמל המחוברים אליו במישרין, וקווי חלוקת חשמל בין אותו מיתקן למיתקן השנאה אחר </td><td>המיתקן הוא אחד מ־10 מיתקני ההשנאה אשר הוגדרו חיוניים בתוכנית הפיתוח שאושרה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|לחוק משק החשמל}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} תחנת כוח </td><td>בעלת כושר ייצור חשמל בהספק של 100 מגה־וואט לפחות או ששטחה 750 דונם לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מיתקן לאגירת חשמל </td><td>בעל קיבולת של 400 מגה־וואט לשעה לפחות</td></tr> <tr id="תוספת פרט 3"><td rowspan="6"> {{ח:תת|3.}} משק המים </td><td> {{ח:תת|(א)}} מיתקן להתפלת מי ים ומערכות הולכה ראשיות המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין </td><td>בעל כושר ייצור של 100 מיליוני מ״ק בשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} מערכת להולכת מים </td><td>בצינור בקוטר של 64 אינץ׳ לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} מיתקן לטיהור שפכים ומערכות הולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין </td><td>בעל היקף ספיקה יומי של 50 אלף מ״ק לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מיתקן לטיפול במי תהום למניעה ולצמצום של זיהום המים באקוויפר ומערכות ההולכה המשמשות אותו ומחוברות אליו במישרין </td><td>מיועד לטיפול ב־4 מיליוני מ״ק בשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ה)}} מאגר המשמש לאיגום קולחים עונתי למיתקן טיהור שפכים </td><td>הממוקם במרחק שאינו עולה על 3 ק״מ ממיתקן לטיהור שפכים שהוא מיזם תשתית חיוני או שהוא בעל קיבולת של 3.6 מיליוני מ״ק בשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ו)}} מאגר מים </td><td>בעל קיבולת של 4 מיליוני מ״ק לפחות</td></tr> <tr id="תוספת פרט 4"><td rowspan="4"> {{ח:תת|4.}} משק הנפט, הדלק, הגז הפחמימני המעובה והגז הטבעי </td><td> {{ח:תת|(א)}} צינור הולכה של סולר </td><td>מזין תחנת כוח שהיא מיזם תשתית חיוני, המוזנת בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} מיתקן לזיקוק נפט, לאחסון תזקיקים או לניפוקם וצינורות הולכה של מוצרי דלק ונפט גולמי המחוברים אליו במישרין </td><td>בהיקף של 200,000 טונות לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} מיתקן לאחסון גז פחמימני מעובה או לניפוקו, וכן מיתקנים נלווים לו וצינורות ההולכה המחוברים אליו במישרין </td><td>בהיקף של 8,000 טונות לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מערכת הולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, וכן מיתקן לטיפול בגז טבעי הממוקם ביבשה </td><td>בלחץ העולה על 16 בר (bar)</td></tr> <tr id="תוספת פרט 5"><td rowspan="5"> {{ח:תת|5.}} תחבורה </td><td> {{ח:תת|(א)}} שדה תעופה שייקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הטיס, התשע״א–2011}}, או שדה תעופה המנוי {{ח:חיצוני|חוק רשות שדות התעופה#תוספת|בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977}} </td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} נמל ים שהוכרז או שיוכרז בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|לסעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מתן שירות של ניטול מטענים והחסנתם ושירות הניתן לכלי שיט בנמל </td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} מסילת ברזל כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} </td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} מערכת מתע״ן כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, שאינה מסילתית (”BRT“) </td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ה)}} מיתקן תחבורתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, לרבות חניון המשמש לאוטובוסים בקווי שירות וחניה תפעולית </td><td>ששטחו עולה על 50 דונם</td></tr> <tr id="תוספת פרט 6"><td> {{ח:תת|6.}} כבישים </td><td>נתיב תחבורה ציבורית בדרך מהירה כהגדרתה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} וכביש או נתיב שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה</td><td>–</td></tr> <tr id="תוספת פרט 7"><td rowspan="4"> {{ח:תת|7.}} פסולת </td><td> {{ח:תת|(א)}} מיתקן למיון פסולת מעורבת; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיון“, של פסולת – מיון פסולת לסוגיה לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסולת מעורבת“ – פסולת מכל מקור שהוא, שלא נאספה בנפרד במכל ייעודי לאגירת פסולת מסוג מסוים למיחזור; </td><td>היקף מיון של 150,000 טונות לשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ב)}} מיתקן לטיפול בפסולת אורגנית; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול בפסולת אורגנית“ – פעולות בפסולת אורגנית שמטרתן פירוק המרכיבים הפריקים ביולוגית לשם מיחזור או השבה לאנרגיה או כהכנה לסילוק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסולת אורגנית“ – פסולת מכל מקור שהוא, הניתנת לפירוק על ידי אורגניזמים חיים </td><td>היקף טיפול של 60,000 טונות לשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ג)}} מיתקן להשבת אנרגיה מפסולת; לעניין זה, ”השבת אנרגיה מפסולת“ – שימוש בפסולת לשם הפקת אנרגיה, או עיבוד של פסולת לדלק או לחומר המשמש להפקת אנרגיה, שתואם את ערכי היעילות האנרגטית הקבועים בדירקטיבה EC/2008/98 של האיחוד האירופי בדבר פסולת, על תיקוניה </td><td>היקף שימוש של 150,000 טונות לשנה לפחות</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לארבע שנים מיום 31.3.2026):}} אתר לסילוק פסולת וטיפול בה באמצעות הטמנה </td><td>אתר שהוא צמוד דופן או סמוך לאתר הטמנה קיים או בתוכו, ובעל קיבולת של מיליון מ״ק לפחות</td></tr> </table> {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] g0nixlv0fk1p4nxfvfcuvyzd0qii0zn 116 1707102 3017731 2932797 2026-05-27T15:28:22Z Fuzzy 29 עדכון סכומים 3017731 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים), התשס"ג-2002 <מאגר תקן 2130548 קוד a163Y00000DuUCTQA3> <מקור> ((ק"ת תשס"ג, 246|תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים)|6212)). ''עדכון סכומים:'' ((תשס"ד, 168|הודעה|6286)); ((תשס"ז, 94|הודעה|6522)); ((תשס"ח, 1084|הודעה|6686)); ((תשס"ט, 1032|הודעה|6786)); ((תש"ע, 1152|הודעה|6894)); ((תשע"ב, 4|הודעה|7037)); ((תשע"ג, 1444|הודעה|7264)); ((תשע"ה, 12|הודעה|7429)); ((תשפ"ג, 2066|הודעה|10708)); ((תשפ"ו, 2196|הודעה|12403)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 10(ב)]], [[+|14(ד)]] [[+|ו-61]] [[=החוק|לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996]] (להלן - החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]], ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. בקשה לרישום : המבקש להירשם בפנקס (להלן - המבקש) יגיש בקשה לרשם לפי [[טופס 1 שבתוספת]], ויצרף לבקשתו את כל אלה: : (1) תעודה או העתק מתאים למקור של תעודה המעידה כי הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית או בעל תעודת גמר בעבודה סוציאלית, המוכרים לפי [[סעיף 9(א)(1) עד (3) לחוק]]; : (2) צילום תעודת הזהות שלו או דרכונו; : (3) קבלה על תשלום האגרה בעד הרישום בפנקס כאמור [[בתקנה 8(א)(1)]]; : (4) טופס הסכמה לקבלת מידע מן המרשם הפלילי ערוך לפי [[טופס 2 שבתוספת]]. @ 2. הודעה על רישום : מילא המבקש אחר הוראות [[תקנה 1]], ירשמו הרשם בפנקס וישלח לו תעודת רישום ערוכה לפי [[טופס 3 שבתוספת]]. @ 3. פרטי רישום בפנקס : בפנקס יצוינו הפרטים שלהלן: : (1) שם משפחה; : (2) שם פרטי; : (3) שנת לידה; : (4) מספר תעודת זהות או מספר דרכון; : (5) התואר או התעודה כמפורט [[בסעיף 9 לחוק]]; : (6) שם מוסד הלימודים שהעניק את התואר או את התעודה; : (7) תאריך סיום הלימודים; : (8) תאריך הרישום בפנקס; : (9) מספר הרישום. @ 4. מתן הזדמנות לטעון טענות : (א) סבור הרשם כי אין לרשום את המבקש בפנקס או כי יש למחוק את רישומו של עובד סוציאלי מהפנקס, כאמור [[בסעיף 14(ב) או (ג) לחוק]], יודיע הרשם למבקש או לעובד הסוציאלי, לפי הענין, על כוונתו כאמור ויזמנו להתייצב לפניו כדי לטעון את טענותיו לפי [[טופס 4 שבתוספת]]. : (ב) החליט הרשם, לאחר ששמע טענות כאמור בתקנת משנה (א), ולאחר שהתייעץ עם ועדת הרישום כאמור [[בסעיף 15(א)(2) לחוק]], שלא לרשום את המבקש בפנקס או למחוק ממנו רישום של עובד סוציאלי, יודיע למבקש או לעובד הסוציאלי, לפי הענין, על החלטתו, לרבות הנימוקים להחלטה, לפי [[טופס 5 שבתוספת]]. @ 5. זימון לועדה רפואית : (א) החליט הרשם לדרוש ממבקש או ממי שרשום בפנקס להתייצב לפני ועדה רפואית, כאמור [[בסעיף 17 לחוק]], יודיע להם על כך לפי [[טופס 6 שבתוספת]]. : (ב) לא התייצב המבקש או מי שרשום בפנקס לפני ועדה רפואית כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לו הרשם לפי [[טופס 7 שבתוספת]] על סירובו לרשמו בפנקס או על התליית רישומו, לפי הענין. @ 6. הודעת הרשם לפי החלטת ועדה רפואית : סירב הרשם לרשום מבקש בפנקס מחמת קביעתה של ועדה רפואית או מחק את שמו של מי שרשום בפנקס או הטיל הגבלות על עיסוקו כעובד סוציאלי או התלה את רישומו, הכל כאמור [[בסעיף 25 לחוק]], יודיע לו הרשם על כך לפי [[טופס 8 שבתוספת]]. @ 7. עיון בפנקס : (א) המבקש לעיין בפנקס העובדים הסוציאליים, יגיש את בקשתו בכתב למנהל תחום ארגון ומינהל שבמשרד העבודה והרווחה ויצרף קבלה על תשלום האגרה בעד עיון בפנקס, לפי [[תקנה 8(א)(2)]]; המידע המבוקש יישלח לפי [[טופס 9 שבתוספת]]. : (ב) מבקש לעיין בפנקס העובדים הסוציאליים שהוא לקוח כהגדרתו [[בתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ"ט-1999]], פטור מאגרה בעבור עיון בפנקס לפי [[תקנה 8(א)(2)]]. @ 8. אגרות (תיקון: [הודעות]) : (א) האגרות לענין תקנות אלה יהיו - (((הסכומים מעודכנים לחודש מאי 2026))) [---] {{מוקטן|<u>שקלים חדשים</u>}} :: (1) בעד רישום בפנקס [---] 303 :: (2) בעד עיון בפנקס [---] 37 : (ב) סכומי האגרה שבתקנת משנה (א) ישתנו ב-1 במאי של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), אם עלה המדד שפורסם בחודש מרס אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש מרס של השנה שקדמה לה. : (ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. : (ד) השר יפרסם ברשומות את נוסח תקנת משנה (א), כפי שהשתנה לפי האמור בתקנה זו. @ 9. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן. == תוספת == @ <עוגן טופס 1> : '''טופס 1:''' ((בקשה להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים)) ((([[תקנה 1]]))) @ <עוגן טופס 2> : '''טופס 2:''' הצהרה על הסכמה לקבלת מידע מן המרשם הפלילי ((([[תקנה 1(4)]]))) @ <עוגן טופס 3> : '''טופס 3:''' תעודת רישום ((([[תקנה 2]]))) @ <עוגן טופס 4> : '''טופס 4:''' ((זימון להעלאת טענות בענין רישום בפנקס העוסדים הסוציאליים)) ((([[תקנה 4(א)]]))) @ <עוגן טופס 5> : '''טופס 5:''' הודעה על אי רישום/מחיקה של רישום בפנקס העובדים הסוציאליים ((([[תקנה 4(ב)]]))) @ <עוגן טופס 6> : '''טופס 6:''' זימון לועדה רפואית ((([[תקנה 5(א)]]))) @ <עוגן טופס 7> : '''טופס 7:''' הודעה על סירוב לרשום בפנקס העובדים הסוציאליים או התליית רישום ((([[תקנה 5(ב)]]))) @ <עוגן טופס 8> : '''טופס 8:''' הודעה על אי רישום/מחיקהה/תליה או הגבלה בתנאים של רישום בפנקס בעקבות החלטת ועדה רפואית ((([[תקנה 6]]))) @ <עוגן טופס 9> : '''טופס 9:''' עיון בפנקס העובדים הסוציאליים ((([[תקנה 7]]))) <פרסום> ח' בכסלו התשס"ג (13 בנובמבר 2002) <חתימה> שלמה בניזרי שר העבודה והרווחה m86fwngqk7ecvfi5owan766fdke136z 0 1707125 3017740 2997254 2026-05-27T17:00:27Z OpenLawBot 8112 [3017731] עדכון סכומים 3017740 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2002}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 246|תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6212.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|תשס״ד, 168|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6286.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 94|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6522.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1084|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6686.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 1032|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6786.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1152|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6894.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 4|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7037.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1444|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7264.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 12|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7429.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2066|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10708.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2196|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12403.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 10|סעיפים 10(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 14|14(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 61|ו־61}} {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 39ב|סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|בקשה לרישום}} {{ח:ת}} המבקש להירשם בפנקס (להלן – המבקש) יגיש בקשה לרשם לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|טופס 1 שבתוספת}}, ויצרף לבקשתו את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} תעודה או העתק מתאים למקור של תעודה המעידה כי הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית או בעל תעודת גמר בעבודה סוציאלית, המוכרים לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 9|סעיף 9(א)(1) עד (3) לחוק}}; {{ח:תת|(2)}} צילום תעודת הזהות שלו או דרכונו; {{ח:תת|(3)}} קבלה על תשלום האגרה בעד הרישום בפנקס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(1)}}; {{ח:תת|(4)}} טופס הסכמה לקבלת מידע מן המרשם הפלילי ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|2|הודעה על רישום}} {{ח:ת}} מילא המבקש אחר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}}, ירשמו הרשם בפנקס וישלח לו תעודת רישום ערוכה לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|3|פרטי רישום בפנקס}} {{ח:ת}} בפנקס יצוינו הפרטים שלהלן: {{ח:תת|(1)}} שם משפחה; {{ח:תת|(2)}} שם פרטי; {{ח:תת|(3)}} שנת לידה; {{ח:תת|(4)}} מספר תעודת זהות או מספר דרכון; {{ח:תת|(5)}} התואר או התעודה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}}; {{ח:תת|(6)}} שם מוסד הלימודים שהעניק את התואר או את התעודה; {{ח:תת|(7)}} תאריך סיום הלימודים; {{ח:תת|(8)}} תאריך הרישום בפנקס; {{ח:תת|(9)}} מספר הרישום. {{ח:סעיף|4|מתן הזדמנות לטעון טענות}} {{ח:תת|(א)}} סבור הרשם כי אין לרשום את המבקש בפנקס או כי יש למחוק את רישומו של עובד סוציאלי מהפנקס, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 14|בסעיף 14(ב) או (ג) לחוק}}, יודיע הרשם למבקש או לעובד הסוציאלי, לפי הענין, על כוונתו כאמור ויזמנו להתייצב לפניו כדי לטעון את טענותיו לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} החליט הרשם, לאחר ששמע טענות כאמור בתקנת משנה (א), ולאחר שהתייעץ עם ועדת הרישום כאמור {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 15|בסעיף 15(א)(2) לחוק}}, שלא לרשום את המבקש בפנקס או למחוק ממנו רישום של עובד סוציאלי, יודיע למבקש או לעובד הסוציאלי, לפי הענין, על החלטתו, לרבות הנימוקים להחלטה, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 5|טופס 5 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|5|זימון לועדה רפואית}} {{ח:תת|(א)}} החליט הרשם לדרוש ממבקש או ממי שרשום בפנקס להתייצב לפני ועדה רפואית, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק}}, יודיע להם על כך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 6|טופס 6 שבתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} לא התייצב המבקש או מי שרשום בפנקס לפני ועדה רפואית כאמור בתקנת משנה (א), יודיע לו הרשם לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 7|טופס 7 שבתוספת}} על סירובו לרשמו בפנקס או על התליית רישומו, לפי הענין. {{ח:סעיף|6|הודעת הרשם לפי החלטת ועדה רפואית}} {{ח:ת}} סירב הרשם לרשום מבקש בפנקס מחמת קביעתה של ועדה רפואית או מחק את שמו של מי שרשום בפנקס או הטיל הגבלות על עיסוקו כעובד סוציאלי או התלה את רישומו, הכל כאמור {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 25|בסעיף 25 לחוק}}, יודיע לו הרשם על כך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 8|טופס 8 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|7|עיון בפנקס}} {{ח:תת|(א)}} המבקש לעיין בפנקס העובדים הסוציאליים, יגיש את בקשתו בכתב למנהל תחום ארגון ומינהל שבמשרד העבודה והרווחה ויצרף קבלה על תשלום האגרה בעד עיון בפנקס, לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)}}; המידע המבוקש יישלח לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 9|טופס 9 שבתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקש לעיין בפנקס העובדים הסוציאליים שהוא לקוח כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית)|בתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), התשנ״ט–1999}}, פטור מאגרה בעבור עיון בפנקס לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)}}. {{ח:סעיף|8|אגרות|תיקון: [הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} האגרות לענין תקנות אלה יהיו – {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים לחודש מאי 2026)}} <span style="float: inline-end;">{{מוקטן|<u>שקלים חדשים</u>}}</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תתת|(1)}} בעד רישום בפנקס <span style="float: inline-end;">303</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תתת|(2)}} בעד עיון בפנקס <span style="float: inline-end;">37</span><div style="clear: inline-end;"></div> {{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרה שבתקנת משנה (א) ישתנו ב־1 במאי של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – המדד), אם עלה המדד שפורסם בחודש מרס אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש מרס של השנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ג)}} סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה. {{ח:תת|(ד)}} השר יפרסם ברשומות את נוסח תקנת משנה (א), כפי שהשתנה לפי האמור בתקנה זו. {{ח:סעיף|9|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}} {{ח:ת}} '''טופס 1:''' {{ח:הערה|בקשה להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}} {{ח:ת}} '''טופס 2:''' הצהרה על הסכמה לקבלת מידע מן המרשם הפלילי {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1(4)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}} {{ח:ת}} '''טופס 3:''' תעודת רישום {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}} {{ח:ת}} '''טופס 4:''' {{ח:הערה|זימון להעלאת טענות בענין רישום בפנקס העוסדים הסוציאליים}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 5}} {{ח:ת}} '''טופס 5:''' הודעה על אי רישום/מחיקה של רישום בפנקס העובדים הסוציאליים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 6}} {{ח:ת}} '''טופס 6:''' זימון לועדה רפואית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 7}} {{ח:ת}} '''טופס 7:''' הודעה על סירוב לרשום בפנקס העובדים הסוציאליים או התליית רישום {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 8}} {{ח:ת}} '''טופס 8:''' הודעה על אי רישום/<wbr>מחיקהה/<wbr>תליה או הגבלה בתנאים של רישום בפנקס בעקבות החלטת ועדה רפואית {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 9}} {{ח:ת}} '''טופס 9:''' עיון בפנקס העובדים הסוציאליים {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}})}} {{ח:חתימות|ח׳ בכסלו התשס״ג (13 בנובמבר 2002)}} * '''שלמה בניזרי'''<br>שר העבודה והרווחה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rvgks8uclq9qnbeamo0sz0b63zg1011 0 1726352 3017745 2991255 2026-05-27T18:14:00Z מו יו הו 37729 תיקון 3017745 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} <includeonly>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ </includeonly>{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה עָבָרוּ / מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ גָּבָרוּ{{ש}} {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשִׂים / וּמַעֲבִירִים כֹּבֶד כְּעָסִים{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה / וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה וּמְחִילָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹחִים עֶבְרָה וָזָעַם / וְעוֹצְרִים אַף וָנֶגֶף מֵעָם{{ש}} {{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּמְכַבְּשִׁים אַף וְחֵמָה{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּן / וּמְרַצִּים פְּנֵי רַחוּם וְחַנּוּן{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים וּמְשִׁיבִים חָרוֹן / וּמְכַפְּרִים חֵטְא וְעָוֹן מִזִּכָּרוֹן{{ש}} {{סי|חִ}}לּוּ פָנֶיךְ בְּכָל צָרָה / וּבִטְּלוּ רֹעַ הַגְּזֵרָה{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ נַעֲנוּ / כֹּבֶד עֻלְּךָ עַל שִׁכְמָם נָתָנוּ{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעִים תַּחַן חֶפְצֶךָ / וְרָצִים בְּכָל מְאוֹדָם לְרַצּוֹתֶךָ{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה טוֹבוֹת עָשִׂיתָ לְמַעֲנָם / וְהִרְאֵיתָ לָּנוּ רֹב נִסִּים בְּגִינָם{{ש}} {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ וּלְמַעֲנָם רִחַמְתָּ / זְכוּתָם עָלֵינוּ זָכָרְתָּ{{ש}} {{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ בִּלַּעֲנוּם / וּמֵעֹצֶם פְּשָׁעֵינוּ שִׁכַּחֲנוּם{{ש}} {{סי|נַ}}חְנוּ בְּחֶרְפָּה וְקָלוֹן בְּזוּיִם / וְהֵם בְּמַשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם נְחוּיִם{{ש}} {{סי|סֻ}}גְּרוּ בְּמַרְגּוֹעַ בִּצְרוֹר הַחַיִּים / וְאָנוּ בְּגָלוּת וּבַשְּׁבִי דְּחוּיִם{{ש}} {{סי|עֲ}}זָבוּנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב / טוֹרְפִים בַּחֶרֶב וּבְרָעָב וְדָאָב{{ש}} {{סי|פַּ}}סּוּ מְשִׁיבֵי חֲרוֹנֶךָ / נֶאֶסְפוּ עֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ{{ש}} {{סי|צֻ}}מְּתוּ גּוֹדְרֵי פָרֶץ / לָכֵן נִתַּנּוּ לָקָרֶץ{{ש}} {{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / וְטָבַעְנוּ בְּטִיט הַיָּוֵן וַנְּהִי כָאָיִן{{ש}} {{סי|רָ}}עָתֵנוּ עָשְׂתָה כָל אֵלֶּה / לָכֵן נִמְנַעְנוּ מִטּוּב מָלֵא{{ש}} {{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים / וּדְרַשְׁנוּךָ יַחַד אָבוֹת וּבָנִים{{ש}} {{סי|תָּ}}חֹן עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ / כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יוֹצְרֵנוּ.<noinclude> [[קטגוריה:שנייה (סליחות)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> jb2plw0d729x0m98mf14m59fqzzbt37 0 1727799 3017746 2960366 2026-05-27T18:37:39Z מו יו הו 37729 השלמת שורה חסרה 3017746 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה{{ש}} נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף{{ש}} יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה{{ש}} אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא.{{ממס|לפני=ע"פ|עמוס ז ב}}}} {{סי|אַ}}ל אֶחְסַר יְיָ רֹעִי{{ש}} {{סי|בִּ}}נְאוֹת דֶּשֶׁא תַּרְבִּיצֵנִי וְתַשְׁפִּיעִי{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי אֶעְתַּר לְמוֹשִׁיעִי{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכֵי רַחֲמֶיךָ תַּרְאֵנִי וְתוֹדִיעִי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|הַ}}עֶבֶד יִשְׂרָאֵל כִּי תְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}אִם יְלִיד בַּיִת הוּא{{ש}} {{סי|זְ}}נַחְתּוֹ בְּיַד מוֹאֲסִים וַתִּבְזֵהוּ{{ש}} {{סי|חָ}}לִלָה לְּךָ מִסֵּפֶר לִמְחֵהוּ {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא וְעֹל כָּבֵד{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם הוֹסַפְתִּי לְהִכָּבֵד{{ש}} {{סי|כָּ}}לוּ אֲשׁוּרַי כְּעֵינֵי הָעֶבֶד{{ש}} {{סי|לְ}}יַד אֲדוֹנִים לְקַבֵּל זָבֶד {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|מַ}}ה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי לִפְנֵי גוֹזְזַי כְּרָחֵל{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי מִמְּךָ יֶשַׁע לְהַשְׁחֵל{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְרָה גְבוּרָתְךָ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|פֻּ}}קַּד עָלַי כֹּבֶד חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|צָ}}מְתוּ וְדָחֲקוּ בַבּוֹר חַיָּתִי{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה יְיָ צוּר יְשׁוּעָתִי{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה רִיבִי וּלְחֹם מִלְחַמְתִּי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|שׁ}}וּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ{{ש}} {{סי|תָּ}}שִׁיב כַּאֲפִיקִים נִדְחֵי פְזוּרֵינוּ{{ש}} מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ תַּשְׁגִּיחַ לְרַחֲמֵנוּ{{ר1}} יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}} {{רפרן|הזחה=2|[אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא]|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] </noinclude> c6b3p5uhg4pv4o8eybvcxvi8eygfbfp 3017796 3017746 2026-05-27T19:09:03Z Yack67 27395 לקראת 3017796 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה{{ש}} נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף{{ש}} יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה{{ש}} אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא.{{ממס|לפני=ע"פ|עמוס ז ב}}}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אַ}}ל אֶחְסַר יְיָ רֹעִי{{ש}} {{סי|בִּ}}נְאוֹת דֶּשֶׁא תַּרְבִּיצֵנִי וְתַשְׁפִּיעִי{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי אֶעְתַּר לְמוֹשִׁיעִי{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכֵי רַחֲמֶיךָ תַּרְאֵנִי וְתוֹדִיעִי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|הַ}}עֶבֶד יִשְׂרָאֵל כִּי תְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}אִם יְלִיד בַּיִת הוּא{{ש}} {{סי|זְ}}נַחְתּוֹ בְּיַד מוֹאֲסִים וַתִּבְזֵהוּ{{ש}} {{סי|חָ}}לִלָה לְּךָ מִסֵּפֶר לִמְחֵהוּ {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא וְעֹל כָּבֵד{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם הוֹסַפְתִּי לְהִכָּבֵד{{ש}} {{סי|כָּ}}לוּ אֲשׁוּרַי כְּעֵינֵי הָעֶבֶד{{ש}} {{סי|לְ}}יַד אֲדוֹנִים לְקַבֵּל זָבֶד {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|מַ}}ה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי לִפְנֵי גוֹזְזַי כְּרָחֵל{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי מִמְּךָ יֶשַׁע לְהַשְׁחֵל{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְרָה גְבוּרָתְךָ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|פֻּ}}קַּד עָלַי כֹּבֶד חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|צָ}}מְתוּ וְדָחֲקוּ בַבּוֹר חַיָּתִי{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה יְיָ צוּר יְשׁוּעָתִי{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה רִיבִי וּלְחֹם מִלְחַמְתִּי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|שׁ}}וּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ{{ש}} {{סי|תָּ}}שִׁיב כַּאֲפִיקִים נִדְחֵי פְזוּרֵינוּ{{ש}} מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ תַּשְׁגִּיחַ לְרַחֲמֵנוּ{{ר1}} יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}} {{רפרן|הזחה=2|[אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא]|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] </noinclude> fsqnjgvdrhg0nir156t6hg8hku3cw1a 3017936 3017796 2026-05-28T08:12:12Z בן עדריאל 9444 לא הבנתי למה 3017936 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} <קטע התחלה=נעילה/>רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה{{ש}} נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף{{ש}} יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה{{ש}} אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא.{{ממס|לפני=ע"פ|עמוס ז ב}}}}<קטע סוף=נעילה/> {{סי|אַ}}ל אֶחְסַר יְיָ רֹעִי{{ש}} {{סי|בִּ}}נְאוֹת דֶּשֶׁא תַּרְבִּיצֵנִי וְתַשְׁפִּיעִי{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי אֶעְתַּר לְמוֹשִׁיעִי{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכֵי רַחֲמֶיךָ תַּרְאֵנִי וְתוֹדִיעִי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|הַ}}עֶבֶד יִשְׂרָאֵל כִּי תְגָרְשֵׁהוּ{{ש}} {{סי|וְ}}אִם יְלִיד בַּיִת הוּא{{ש}} {{סי|זְ}}נַחְתּוֹ בְּיַד מוֹאֲסִים וַתִּבְזֵהוּ{{ש}} {{סי|חָ}}לִלָה לְּךָ מִסֵּפֶר לִמְחֵהוּ {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|טֹ}}רַח מַשָּׂא וְעֹל כָּבֵד{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם הוֹסַפְתִּי לְהִכָּבֵד{{ש}} {{סי|כָּ}}לוּ אֲשׁוּרַי כְּעֵינֵי הָעֶבֶד{{ש}} {{סי|לְ}}יַד אֲדוֹנִים לְקַבֵּל זָבֶד {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|מַ}}ה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱלַמְתִּי לִפְנֵי גוֹזְזַי כְּרָחֵל{{ש}} {{סי|סִ}}בַּרְתִּי מִמְּךָ יֶשַׁע לְהַשְׁחֵל{{ש}} {{סי|ע}}וֹרְרָה גְבוּרָתְךָ סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|פֻּ}}קַּד עָלַי כֹּבֶד חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|צָ}}מְתוּ וְדָחֲקוּ בַבּוֹר חַיָּתִי{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה יְיָ צוּר יְשׁוּעָתִי{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה רִיבִי וּלְחֹם מִלְחַמְתִּי {{רפרן|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} {{סי|שׁ}}וּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ{{ש}} {{סי|תָּ}}שִׁיב כַּאֲפִיקִים נִדְחֵי פְזוּרֵינוּ{{ש}} מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ תַּשְׁגִּיחַ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}} יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}} {{רפרן|[אֲדֹנָי אֱלֹהִים סְלַח נָא]|מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא}} <noinclude> [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] </noinclude> hsb1kgcqte0jo3in116n7ouqjbacrwl 106 1728680 3017736 3017713 2026-05-27T15:58:11Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017736 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|א|יג ב|יד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד א] שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין, ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר רבי יוסי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אינה היא המדה. ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|תשרף זו לעצמה וזו לעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מכדי, בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי - שני, כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי - שני, שני ושני הוא, מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא? - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר: שלישי מותר לעשותו שני. - והא אין אוכל מטמא אוכל! דתניא: יכול יהא אוכל מטמא אוכל - תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא - טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא. הניחא לאביי דאמר: לא שנו אלא בחולין. אבל בתרומה וקדשים - עושה כיוצא בו. ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי, דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים - עושה כיוצא בהן - שפיר. אלא לרבינא משמיה דרבא, דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין לא שנא תרומה, לא שנא קדשים - אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר? - הכא במאי עסקינן - דאיכא משקין בהדי בשר, דקא מיטמא מחמת משקין. - אי הכי, האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה? עם הבשר ומשקין מיבעי ליה! אלא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא, מדרבנן מיהו מטמא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו'. מכדי, שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי - שלישי, וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי - שני, מאי קא משמע לן - שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך! - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|בנר של מתכת עסקינן, דרחמנא אמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי פרות היו חורשות''' - אותו היום לסימן: '''בהר המשחה''' - הוא הר הזיתים: '''מתני' מימיהם של כהנים''' - הכא נקט לה משום סיפא דקתני מדבריהן למדנו ששורפין תרומה כו': '''מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה''' - שנגע בשר קודש זה בראשון לטומאה וה"ל איהו שני ולא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו ממי שנגע באב הטומאה דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהי' ובגמרא פריך מאי תוספת טומאה איכא הלא גם בראשונה בוולד טומאה נגע ועכשיו חוזר ונוגע בוולד הטומאה: '''מלהדליק שמן''' - של תרומה: '''שנפסל בטבול יום''' - והוא שלישי דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ביבמות פרק הערל (דף עה.) מבכל קודש לא תגע ויולדת משטבלה לסוף ימי טומאה עד מלאת ימי טהרה שלה טבולת יום ארוך היא שהרי אינה ראוייה להביא כפרה עד יום שמונים ואחד אלמא לא הוי הערב שמש דילה עד שקיעת החמ' דשמוני': '''בנר שנטמא בטמא מת''' - טמא מת אב הטומא' הוא ומטמא כלים דכתיב ([[במדבר יט]]) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב בפרשת פרה גבי טומאת מת אלמא טמא מת מטמא אדם ועשאו הכתוב אב הטומאה כשרץ ונבילה שמטמאין אדם ולא כנוגע בהן שאין מטמא אלא אוכלין ומשקין כדכתיב בשרצים ([[ויקרא יא]]) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא אלמא לא מקבל טומאה מן הכלי שקיבל טומאה מן השרץ אלא אוכל ומשקה בלבד ולא אדם וכלים והאי נר הוי ראשון ועכשיו יש כאן תוספת טומאה שמתחלה היה שמן זה שלישי וחוזר ונעשה שני ע"י הנר דהואיל ויש טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים: '''מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח''' - עם זמן הביעור דהואיל והולכת לאיבוד אף הטהורה ואסורה מדאורייתא לא חיישינן לשמירתה ואע"ג שמוזהרין אנו לשומרה בטהרה דכתיב ([[במדבר יח]]) את משמרת תרומותי: '''אינה היא המדה''' - אי אתה יכול ללמוד את זו מדבריהן ובגמרא מפרש אמאי אינה היא המדה: '''ומודים ר"א כו'''' - ר' יוסי קאמר לה דאע"ג דאיפלוג ר"א ורבי יהושע בשריפת תרומה בהא מודו ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה: '''גמ' שני ושני הוא''' - מתחלה היה שני ועדיין שני הוא: '''הכא בוולד וולד עסקינן''' - האי בוולד הטומאה דקתני מתניתין וולד וולד קאמר דהיינו שני ובשר שנגע בו הוה שלישי וכי הדר שרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון חוזר ונעשה שלישי זה שני: '''והא אין אוכל מטמא אוכל''' - וכיון דלא מטמא ליה מאי תוספת איכא: '''ואין עושה כיוצא בו''' - ואין מטמא אוכל כיוצא בו: '''הוא טמא''' - משמע מיעוטא: '''אבל תרומה וקדשים עושה כיוצא בה''' - דילפינן מנבואת חגי לחם ונזיד יין ושמן ([[חגי ב]]): '''שפיר''' - דמתניתין בקדשים קיימי': '''מקרא מלא''' - לא הוציא ממשמעו לא תרומה ולא קדשים אלא דבר שלם דיבר דאין אוכל מטמא אוכל לעולם ונבואת חגי טומאות דרבנן נינהו וכבר נגזרו כדלקמן אבל דאורייתא לא מטמא אלא אוכל משקה ומשקה אוכל לקמן בפירקין (דף יח.) יליף לה דאוכל מטמא משקה ומשקה אוכל: '''דאיכא משקין בהדי בשר''' - כשנגע באב הטומאה היה משקה טופח עליה ונטמא עמה והוה אף המשקה ראשון וכששורפה עדיין הוא עליה ומטמא הבשר שנשרף עם זה מחמת המשקין ונעשה שלישי שני: '''מדרבנן מטמא''' - וקא מוספי ליה טומאה מדרבנן: '''מאי הוי שני''' - דנר הוי ראשון: '''היינו הך''' - דר' חנינא דתריצנא בהכי ומאי הוסיף ר"ע דמשמע דהוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד א שתי פרות היו חורשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_שתי פרות היו חורשות]] '''שתי''' פרות היו חורשות. בירושלמי דייק ירושלים לא מקום שנהגו בו שלא לעשות מלאכה כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בהן איסור ומשני נראות כחורשות: [[File:תוס פסחים 1 יד א אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן]] ''' אבל''' תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן. פירש בקונטרס דנפיק מקרא דחגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דמפרש לקמן [ד' יז.] או אל הנזיד אור"י דנפקא ליה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז') אפי' באוכל ותרומה נפקא לן כיון דלא מצינו למימר מקרא מלא דבר הכתוב דהא איכא קדשים דעושין כיוצא בהן נוקי קרא בדדמי טפי דהיינו חולין: [[File:תוס פסחים 1 יד א דאיכא משקין בהדי בשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_דאיכא משקין בהדי בשר]] ''' דאיכא''' משקין בהדי בשר. מכאן מדקדק ריב"א דמשקין מטמא בפחות מרביעית דסתם משקין דבהדי בשר לית בהן רביעית ולקמן (דף יז:) נמי אמרו גבי מים אבל פחות מרביעית טמאים והא דאמר בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לא. ושם) גבי יין נסך דמטמא טומאת משקין ברביעית ובפ"ב דנדה (דף יט:) גבי דם הירוק ובכמה דוכתין אומר ריב"א דבפסול גוייה איירי דשיעורו ברביעית כדאמר במעילה בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דכל המשקים מצטרפין לפסול הגוייה ברביעית ור"י מפרש דהא דבעינן רביעית היינו בהנך דעיקר טומאה לאו דאורייתא כגון סתם יין כותים ודם הירוק דאפי' ביתר מרביעית לא מטמא מדאורייתא אבל שאר משקין מדאורייתא בכל שהוא ור"ת אומר דמדאורייתא בעינן רביעית לטמא אחרים אבל מדרבנן מטמא אחרים בכל שהוא ולפי' צ"ל דהשתא לא מסיק אדעתיה שאוכל יטמא אוכל אפילו מדרבנן מדאיצטריך לאוקמא במשקין ומדרבנן ולא מוקי כמסקנא דאוכל מטמא אוכל מדרבנן ואף על גב דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן מכל מקום משכחנא שלישי ע"י עצים ולבונה או על ידי משקין דאכתי לא גזרו דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה: [[File:תוס פסחים 1 יד א עם בשר ומשקין מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_עם בשר ומשקין מיבעי ליה]] ''' עם''' בשר ומשקין מיבעי ליה. וא"ת אמאי לא פריך מאי איריא שנטמא באב הטומאה אפי' בראשון ושני נמי כדפריך לקמן על ר"ע וי"ל משום דרבי חנינא קאמר מימיהם של כהנים משמע שמעולם כך הוא אף קודם י"ח דבר דגזרו דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה דבפ"ק דשבת (דף יד: ושם) מוקי האוכלין והכלים שנטמאו במשקין במשקין הבאים מחמת ידים ולפי שגזרו דידים פוסלין התרומה עושין המשקין שנגעו בהן תחלה: ''' מאי''' קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך. למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידיה הוסיף דמותר לעשות אף שני דאורייתא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|א}} pqto3ad6dojzmilcsekquxq9hwtjhzx 3017742 3017736 2026-05-27T17:27:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017742 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|א|יג ב|יד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד א] שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות - כל העם אוכלין, ניטלת אחת מהן - תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן - התחילו כל העם שורפין. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. הוסיף רבי עקיבא ואמר: מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת, אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו. אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח. אמר רבי יוסי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אינה היא המדה. ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה, על מה נחלקו - על התלויה ועל הטמאה, שרבי אליעזר אומר: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|תשרף זו לעצמה וזו לעצמה, ורבי יהושע אומר: שתיהן כאחת. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. מכדי, בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי - שני, כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי - שני, שני ושני הוא, מאי מוסיף לו טומאה על טומאתו איכא? - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בוולד וולד עסקינן, דהוי ליה שלישי, וקסבר: שלישי מותר לעשותו שני. - והא אין אוכל מטמא אוכל! דתניא: יכול יהא אוכל מטמא אוכל - תלמוד לומר וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא - הוא - טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא. הניחא לאביי דאמר: לא שנו אלא בחולין. אבל בתרומה וקדשים - עושה כיוצא בו. ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי, דאמר: לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים - עושה כיוצא בהן - שפיר. אלא לרבינא משמיה דרבא, דאמר: מקרא מלא דיבר הכתוב, לא שנא חולין לא שנא תרומה, לא שנא קדשים - אינו עושה כיוצא בו. מאי איכא למימר? - הכא במאי עסקינן - דאיכא משקין בהדי בשר, דקא מיטמא מחמת משקין. - אי הכי, האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה? עם הבשר ומשקין מיבעי ליה! אלא: }}{{שוליים|ה}}{{הל"מ-רק-גמרא|נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא, מדרבנן מיהו מטמא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|הוסיף רבי עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו'. מכדי, שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי - שלישי, וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי - שני, מאי קא משמע לן - שלישי מותר לעשותו שני, היינו הך! - אמר רב יהודה: הכא }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|בנר של מתכת עסקינן, דרחמנא אמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי פרות היו חורשות''' - אותו היום לסימן: '''בהר המשחה''' - הוא הר הזיתים: '''מתני' מימיהם של כהנים''' - הכא נקט לה משום סיפא דקתני מדבריהן למדנו ששורפין תרומה כו': '''מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה''' - שנגע בשר קודש זה בראשון לטומאה וה"ל איהו שני ולא נמנעו מלשורפו עם חמור ממנו ממי שנגע באב הטומאה דהואיל ואף זה הקל לשריפה עומד לא חשו אם מטמאין אותו יותר ממה שהי' ובגמרא פריך מאי תוספת טומאה איכא הלא גם בראשונה בוולד טומאה נגע ועכשיו חוזר ונוגע בוולד הטומאה: '''מלהדליק שמן''' - של תרומה: '''שנפסל בטבול יום''' - והוא שלישי דטבול יום פוסל את התרומה מן התורה ביבמות פרק הערל (דף עה.) מבכל קודש לא תגע ויולדת משטבלה לסוף ימי טומאה עד מלאת ימי טהרה שלה טבולת יום ארוך היא שהרי אינה ראוייה להביא כפרה עד יום שמונים ואחד אלמא לא הוי הערב שמש דילה עד שקיעת החמ' דשמוני': '''בנר שנטמא בטמא מת''' - טמא מת אב הטומא' הוא ומטמא כלים דכתיב ([[במדבר יט]]) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנוגעת תטמא עד הערב בפרשת פרה גבי טומאת מת אלמא טמא מת מטמא אדם ועשאו הכתוב אב הטומאה כשרץ ונבילה שמטמאין אדם ולא כנוגע בהן שאין מטמא אלא אוכלין ומשקין כדכתיב בשרצים ([[ויקרא יא]]) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא אלמא לא מקבל טומאה מן הכלי שקיבל טומאה מן השרץ אלא אוכל ומשקה בלבד ולא אדם וכלים והאי נר הוי ראשון ועכשיו יש כאן תוספת טומאה שמתחלה היה שמן זה שלישי וחוזר ונעשה שני ע"י הנר דהואיל ויש טומאה עליו לא חיישינן ליה ומותר להוסיף בידים: '''מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח''' - עם זמן הביעור דהואיל והולכת לאיבוד אף הטהורה ואסורה מדאורייתא לא חיישינן לשמירתה ואע"ג שמוזהרין אנו לשומרה בטהרה דכתיב ([[במדבר יח]]) את משמרת תרומותי: '''אינה היא המדה''' - אי אתה יכול ללמוד את זו מדבריהן ובגמרא מפרש אמאי אינה היא המדה: '''ומודים ר"א כו'''' - ר' יוסי קאמר לה דאע"ג דאיפלוג ר"א ורבי יהושע בשריפת תרומה בהא מודו ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה: '''גמ' שני ושני הוא''' - מתחלה היה שני ועדיין שני הוא: '''הכא בוולד וולד עסקינן''' - האי בוולד הטומאה דקתני מתניתין וולד וולד קאמר דהיינו שני ובשר שנגע בו הוה שלישי וכי הדר שרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה שהוא ראשון חוזר ונעשה שלישי זה שני: '''והא אין אוכל מטמא אוכל''' - וכיון דלא מטמא ליה מאי תוספת איכא: '''ואין עושה כיוצא בו''' - ואין מטמא אוכל כיוצא בו: '''הוא טמא''' - משמע מיעוטא: '''אבל תרומה וקדשים עושה כיוצא בה''' - דילפינן מנבואת חגי לחם ונזיד יין ושמן ([[חגי ב]]): '''שפיר''' - דמתניתין בקדשים קיימי': '''מקרא מלא''' - לא הוציא ממשמעו לא תרומה ולא קדשים אלא דבר שלם דיבר דאין אוכל מטמא אוכל לעולם ונבואת חגי טומאות דרבנן נינהו וכבר נגזרו כדלקמן אבל דאורייתא לא מטמא אלא אוכל משקה ומשקה אוכל לקמן בפירקין (דף יח.) יליף לה דאוכל מטמא משקה ומשקה אוכל: '''דאיכא משקין בהדי בשר''' - כשנגע באב הטומאה היה משקה טופח עליה ונטמא עמה והוה אף המשקה ראשון וכששורפה עדיין הוא עליה ומטמא הבשר שנשרף עם זה מחמת המשקין ונעשה שלישי שני: '''מדרבנן מטמא''' - וקא מוספי ליה טומאה מדרבנן: '''מאי הוי שני''' - דנר הוי ראשון: '''היינו הך''' - דר' חנינא דתריצנא בהכי ומאי הוסיף ר"ע דמשמע דהוסיף עדות על עדות חידוש על חידוש:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד א שתי פרות היו חורשות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_שתי פרות היו חורשות]] '''שתי''' פרות היו חורשות. בירושלמי דייק ירושלים לא מקום שנהגו בו שלא לעשות מלאכה כלומר סברא הוא לנהוג שם איסור כיון שמתקבצין שם אף ממקומות שנהגו בהן איסור ומשני נראות כחורשות: [[File:תוס פסחים 1 יד א אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_אבל תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן]] ''' אבל''' תרומה וקדשים עושין כיוצא בהן. פירש בקונטרס דנפיק מקרא דחגי אל הלחם ואל הנזיד ולר"ת דמפרש לקמן [ד' יז.] או אל הנזיד אור"י דנפקא ליה מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל (ויקרא ז') אפי' באוכל ותרומה נפקא לן כיון דלא מצינו למימר מקרא מלא דבר הכתוב דהא איכא קדשים דעושין כיוצא בהן נוקי קרא בדדמי טפי דהיינו חולין: [[File:תוס פסחים 1 יד א דאיכא משקין בהדי בשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_דאיכא משקין בהדי בשר]] ''' דאיכא''' משקין בהדי בשר. מכאן מדקדק ריב"א דמשקין מטמא בפחות מרביעית דסתם משקין דבהדי בשר לית בהן רביעית ולקמן (דף יז:) נמי אמרו גבי מים אבל פחות מרביעית טמאים והא דאמר בפרק אין מעמידין (ע"ז דף לא. ושם) גבי יין נסך דמטמא טומאת משקין ברביעית ובפ"ב דנדה (דף יט:) גבי דם הירוק ובכמה דוכתין אומר ריב"א דבפסול גוייה איירי דשיעורו ברביעית כדאמר במעילה בפרק קדשי מזבח (דף יז:) דכל המשקים מצטרפין לפסול הגוייה ברביעית ור"י מפרש דהא דבעינן רביעית היינו בהנך דעיקר טומאה לאו דאורייתא כגון סתם יין כותים ודם הירוק דאפי' ביתר מרביעית לא מטמא מדאורייתא אבל שאר משקין מדאורייתא בכל שהוא ור"ת אומר דמדאורייתא בעינן רביעית לטמא אחרים אבל מדרבנן מטמא אחרים בכל שהוא ולפי' צ"ל דהשתא לא מסיק אדעתיה שאוכל יטמא אוכל אפילו מדרבנן מדאיצטריך לאוקמא במשקין ומדרבנן ולא מוקי כמסקנא דאוכל מטמא אוכל מדרבנן ואף על גב דאין אוכל מטמא אוכל אפילו מדרבנן מכל מקום משכחנא שלישי ע"י עצים ולבונה או על ידי משקין דאכתי לא גזרו דכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה: [[File:תוס פסחים 1 יד א עם בשר ומשקין מיבעי ליה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_עם בשר ומשקין מיבעי ליה]] ''' עם''' בשר ומשקין מיבעי ליה. וא"ת אמאי לא פריך מאי איריא שנטמא באב הטומאה אפי' בראשון ושני נמי כדפריך לקמן על ר"ע וי"ל משום דרבי חנינא קאמר מימיהם של כהנים משמע שמעולם כך הוא אף קודם י"ח דבר דגזרו דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה דבפ"ק דשבת (דף יד: ושם) מוקי האוכלין והכלים שנטמאו במשקין במשקין הבאים מחמת ידים ולפי שגזרו דידים פוסלין התרומה עושין המשקין שנגעו בהן תחלה: [[File:תוס פסחים 1 יד א מאי קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_א_מאי קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך]] ''' מאי''' קא משמע לן דשלישי מותר לעשותו שני היינו הך. למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא לא פריך דלדידיה הוסיף דמותר לעשות אף שני דאורייתא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|א}} 5hjwgzh4kmlmgc9zfygtdi8g2v151c7 106 1728681 3017743 2939035 2026-05-27T18:11:19Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017743 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|ב|יד א|טו א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד ב] בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, והויא ליה אב הטומאה, וקסבר: שלישי מותר לעשותו ראשון. ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת? נוקמיה בנר של חרס, ומאי הוסיף - דאילו התם טמא וטמא, ואילו הכא - פסול וטמא! - אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת? ניתני שנטמא בשרץ! אלא: איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ - הוי אומר זה מתכת. אמר רבא: שמע מינה, קסבר רבי עקיבא: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא. דאי סלקא דעתך דרבנן - מכדי, האי נר מאי קא מהניא להאי שמן? אי לאיפסולי גופיה - הא פסיל וקאי. ממאי, דילמא לטמא אחרים מדרבנן! - אי מדרבנן - מאי איריא באב הטומאה, אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הפוסל את התרומה - מטמא משקין להיות תחלה, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מטבול יום. אלא שמע מינה: דאורייתא היא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו'. מדבריהם דמאן? אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים - מי דמי? התם - טמא וטמא, הכא - טהור וטמא. ואלא מדברי רבי עקיבא - מי דמי? התם - פסול וטמא, הכא - טהור וטמא. נימא קסבר רבי מאיר: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן. דמדאורייתא טהור מעליא, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בחלל חרב''' - הקיש חרב לחלל מתכת שנגע במת הרי הוא אבי אבות הטומאה כמת עצמו ושנגע בטמא מת הרי הוא אב הטומאה כמוהו גזירת הכתוב הוא במתכת אצל טומאת מת ולא אצל שאר טומאות: '''וה"ל''' - נר אב הטומאה וכשנותן שמן שלישי לתוכו נעשה ראשון: '''נוקמה בנר של חרס''' - דאינו אלא ראשון כנוגע בטמא מת ואשמעינן ר"ע דשלישי מותר לעשותו שני ודקשי' לך מאי הוסיף אדר' חנינא הוסיף טובא דאילו התם גבי בשר קדשים כי שריף שלישי בהדי ראשון ועשהו שני טמא היה מתחלה לטמא אחרים שהשלישי עושה רביעי בקודש ועכשיו כשהוא שני הוי טמא כלומר לא נשתנה שמו לקלקול יותר מבראשונה ואלו גבי עדותו של ר"ע גבי תרומה קאי דאילו שמן קודש אינו אלא של מנחות ונאכל הוא ואינו ראוי להדליק נר ואם נטמא קודם שנתנו במנחה משקדש בכלי אין לו היתר לכהנים ונשרף בקודש בבית הדשן כשאר פסולי קדשי קדשים אבל שמן תרומה שנטמא כהנים מדליקין בו דכתיב נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסיק' תחת תבשילך ביבמות בפ' הערל (דף עד.) ושמן שלישי של תרומה אינו טמא לטמא אחרים אלא פסול דאין שלישי עושה רביעי בתרומה וכי הדר עביד ליה שני ה"ל טמא: '''מתני' קשיתיה''' - לרב יהודה מאי איריא דתני טמא מת אי בנר של חרס קאי ובראשון עסקינן למה לי דנקט שקיבל טומאה זו מאב הטומא' של מת ליתני שנטמ' סתם ואנן קי"ל דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ומה לי אב הטומאה דמת מה לי אב הטומאה דשרץ אלא מדנקט מת ש"מ בנר של מתכת עסקינן דיש חילוק בו בין נגיעת אב הטומאה דמת לאב הטומאה דעלמא ואשמעינן דבנר שהוא עצמו אב הטומאה קאמר: '''ש"מ''' - מדקאמר הוסיף ר"ע קסבר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא היא ודלא כהני תנאי דפירקין דאמרי לקמן שאין משקין מטמא אוכל מן התורה אלא מדרבנן דאי ס"ד דאין משקין מטמאין אחרים אלא מדרבנן מאי תוספת דאוסיף ר"ע דאמר שהשמן שהיה שלישי עשאוהו ראשון ומה בכך האי נר אב הטומאה כי עשאו ראשון להאי שמן מאי מהני ליה אחרי שלא יטמא אחרים: '''לאפסולי גופיה''' - הוא דמהני ליה הא פסול וקאי: '''דילמא''' - אהני ליה שיטמא אחרים מעכשיו מדרבנן: '''אי''' - תוספת דרבנן אתא לאשמעי' מאי איריא דנקט שמדליקין אותו בנר אב הטומאה שעושין אותו להאי שמן ראשון דאורייתא א"נ אשמעינן שמדליקין אותו בראשון לטומאה או בשני לטומאה נמי תחלה הוי כלומר איכא נמי תוספת מדרבנן כי ההיא שנעשה ראשון מדרבנן ומטמא עוד שני ושלישי דהא גזור רבנן על המשקין שאפילו נגעו משקין בשני יעשו ראשונים: '''דתנן כל הפוסל את התרומה''' - כל הני דמייתינן בפ' יציאות השבת {{הפניה-גמ|שבת|יג|ב}} גבי שמונה עשר דבר שגזרו עליהם תורת שניים לפסול את התרומה מטמאין משקין אפילו חולין להיות תחלה חוץ מטבול יום שפוסל לתרומה מן התורה וגזירת הכתוב היא ומ"מ איקלישא טומאה דידיה ולא גזרו ביה לעשות משקין תחלה דאין דברי תורה צריכין חיזוק ומשום דמשקין עלולים לקבל טומאה ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר גזרו עליהן חומר הרבה שיהו כהנים נזהרין לשומרן: '''אלא ש"מ''' - מדמהדר למעבדיה ראשון דאורייתא ש"מ לטמויי אחרים ולעשותן שני דאורייתא קאמר כל סדר טומאה דאב עושה ראשון ראשון שני בחולין ותו לא ושני שלישי בתרומה ושלישי רביעי בקודש כולה מדאורייתא הוא בפירקין: '''נימא קסבר ר"מ''' - מדיליף מדבריהן קסבר מתני' דר' חנינא בשר שנטמא באב הטומאה דקתני באב הטומאה דאורייתא דכל אב הטומאה דאורייתא הוא אבל בשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא בוולד הטומאה דרבנן כגון כלי שנטמא במשקין דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי שאין אוכל נעשה אב הטומאה ורבנן גזרו שיהיו משקין מטמאין כלי משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה כגון רוקו ומימי רגליו בפ"ק דנדה (דף ז:) והאי בשר נטמא באותו כלי דהוי וולד וולד דרבנן שהמשקין היו וולד הטומאה והכלי היא וולד וולד דרבנן ומדאורייתא טהור הוא והאי בשר שנעשה שלישי על ידו טהור גמור מן התורה הוא ואשמעינן ר' חנינא דכיון דאיכא עלה טומאה דרבנן מטמאין לה בראשון דאורייתא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד ב ואילו הכא פסול וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_ואילו הכא פסול וטמא]] '''ואילו''' הכא פסול וטמא. אע"ג דשלישי של תרומה מטמא הקודש כמו שלישי דקודש דתנן במסכת טהרות (פ"ב משנה ז) שלישי שבכולן מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש ואתרומה קאי מ"מ אור"י דמגע טבול יום לא חשיב כשלישי דאפילו בקודש גופיה לא מטמא דבמעילה בפ' חטאת העוף (דף ח.) תנן חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה ליפסל בטבול יום ודייק בגמרא לאיפסולי אין לטמויי לא והכי סבר רבי עקיבא לקמן (דף יט.) בהסולת והקטורת והלבונה וכו' מיהו תימה דשלישי דטבול יום יעשה רביעי מק"ו ממחוסר כפורים כדמסיק רבי יוסי שלישי דעלמא ונימא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי דטבול יום שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ואם יש שום מיעוט בשלישי דטבול יום א"כ כי עביד לקמן ק"ו נימא שלישי דטבול יום יוכיח ובירושלמי במסכת חגיגה פריך לה: ''' אפילו''' בראשון ושני נמי תחלה הוי. מכאן משמע דשמן חשוב משקה ולקמן (דף יז.) גבי משקה בית מטבחייא וכן בכמה דוכתי והא דתנן (טהרות פ"ג משנה ב) ר"מ אומר שמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ור"ש שזורי אומר היין פירוש דווקא יין אבל הנך לא ופסקינן בהקומץ רבה (מנחות לא.) דהלכתא כוותיה אור"ת דהתם מיירי בנקרש ואחר כך נמוח כדמשמע בתוספתא דקאמר התם במה אמרו שמן תחלה לעולם בנקרש ואחר כך נמוח ובלא נקרש משמע דכ"ע מודו וכן משמע בריש פ"ג דמסכת טהרות (משנה א) דקתני התם הרוטב והגריסין וחלב ושמן שהן משקה טופח הרי הן תחלה קרשו ואח"כ נימוחו הרי הן שניים ובתר הכי קתני ר"מ אומר השמן תחלה לעולם והיינו לעולם אפי' קרשו ואהא קאי ר"ש שזורי והכא משמע ליה בלא נקרש: ''' הכא''' טהור וטמא. הקשה ר"י לוקמ' בז' דאסור מדאורייתא והיינו מדבריהם כי היכי דשלישי דאורייתא מותר לעשותו שני ה"נ איסור דאורייתא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה אית ליה דלית לן למילף איסור מטומאה כמו שאפרש לקמן לר"ל משום בר קפרא דלא ילפינן איסור מטומאה ואור"י דלא בעי לאוקמא בשבע דשורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע ליה כדרך שבני אדם רגילין לשרוף והיינו בשש: ''' התם''' פסול וטמא והכא טהור וטמא. וקשה לר"י בשלמא למ"ד אוכל מטמא אוכל א"ש דלא יליף איסורא דרבנן בשעה ששית מפסול דאורייתא אבל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אמאי לא יליף שפיר כמו שמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא ה"נ מותר לעשות מאיסורא דרבנן שני דרבנן כדקמדמי בסמוך דקאמר נימא דקסבר ר"מ כו' ואור"י דלא דמי דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר אין ללמוד שיוכל לקלקל קלקול דרבנן יותר אפי' בקלקול דרבנן אבל בסמוך מדמי שפיר קלקול איסור דרבנן לקלקול שלישי דרבנן תדע דהא ר' יוסי דס"ל לקמן (טז.) טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וה"ל וולד טומאה דר' חנינא דאורייתא לא יליף מיניה איסורא דרבנן שיהא מותר לעשותו שני דרבנן דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל כששורפו עם טמאה לא הוי אלא שני דרבנן וא"ת למאי דמוקים לה בולד טומאה דרבנן ר' חנינא נמי מוסיף אדר' עקיבא דמר"ע דאמר פסול מדאורייתא מותר לעשותו ראשון לא שמעינן שיהא שלישי דרבנן מותר לעשותו שני ובירושלמי פריך לה וקאמר למ"ד בולד טומאה דרבנן לא בא ר"ע אלא לפחות תיפתר בטבול יום דבית הפרס שהוא מדבריהם אך שמחליף דברי רבי יוחנן לבר קפרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|ב}} fl6hock8e891cjmxylb63rssgatdull 3017897 3017743 2026-05-27T20:27:07Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017897 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|ב|יד א|טו א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד ב] בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, והויא ליה אב הטומאה, וקסבר: שלישי מותר לעשותו ראשון. ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת? נוקמיה בנר של חרס, ומאי הוסיף - דאילו התם טמא וטמא, ואילו הכא - פסול וטמא! - אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת? ניתני שנטמא בשרץ! אלא: איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ - הוי אומר זה מתכת. אמר רבא: שמע מינה, קסבר רבי עקיבא: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא. דאי סלקא דעתך דרבנן - מכדי, האי נר מאי קא מהניא להאי שמן? אי לאיפסולי גופיה - הא פסיל וקאי. ממאי, דילמא לטמא אחרים מדרבנן! - אי מדרבנן - מאי איריא באב הטומאה, אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הפוסל את התרומה - מטמא משקין להיות תחלה, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מטבול יום. אלא שמע מינה: דאורייתא היא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו'. מדבריהם דמאן? אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים - מי דמי? התם - טמא וטמא, הכא - טהור וטמא. ואלא מדברי רבי עקיבא - מי דמי? התם - פסול וטמא, הכא - טהור וטמא. נימא קסבר רבי מאיר: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן. דמדאורייתא טהור מעליא, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בחלל חרב''' - הקיש חרב לחלל מתכת שנגע במת הרי הוא אבי אבות הטומאה כמת עצמו ושנגע בטמא מת הרי הוא אב הטומאה כמוהו גזירת הכתוב הוא במתכת אצל טומאת מת ולא אצל שאר טומאות: '''וה"ל''' - נר אב הטומאה וכשנותן שמן שלישי לתוכו נעשה ראשון: '''נוקמה בנר של חרס''' - דאינו אלא ראשון כנוגע בטמא מת ואשמעינן ר"ע דשלישי מותר לעשותו שני ודקשי' לך מאי הוסיף אדר' חנינא הוסיף טובא דאילו התם גבי בשר קדשים כי שריף שלישי בהדי ראשון ועשהו שני טמא היה מתחלה לטמא אחרים שהשלישי עושה רביעי בקודש ועכשיו כשהוא שני הוי טמא כלומר לא נשתנה שמו לקלקול יותר מבראשונה ואלו גבי עדותו של ר"ע גבי תרומה קאי דאילו שמן קודש אינו אלא של מנחות ונאכל הוא ואינו ראוי להדליק נר ואם נטמא קודם שנתנו במנחה משקדש בכלי אין לו היתר לכהנים ונשרף בקודש בבית הדשן כשאר פסולי קדשי קדשים אבל שמן תרומה שנטמא כהנים מדליקין בו דכתיב נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסיק' תחת תבשילך ביבמות בפ' הערל (דף עד.) ושמן שלישי של תרומה אינו טמא לטמא אחרים אלא פסול דאין שלישי עושה רביעי בתרומה וכי הדר עביד ליה שני ה"ל טמא: '''מתני' קשיתיה''' - לרב יהודה מאי איריא דתני טמא מת אי בנר של חרס קאי ובראשון עסקינן למה לי דנקט שקיבל טומאה זו מאב הטומא' של מת ליתני שנטמ' סתם ואנן קי"ל דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ומה לי אב הטומאה דמת מה לי אב הטומאה דשרץ אלא מדנקט מת ש"מ בנר של מתכת עסקינן דיש חילוק בו בין נגיעת אב הטומאה דמת לאב הטומאה דעלמא ואשמעינן דבנר שהוא עצמו אב הטומאה קאמר: '''ש"מ''' - מדקאמר הוסיף ר"ע קסבר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא היא ודלא כהני תנאי דפירקין דאמרי לקמן שאין משקין מטמא אוכל מן התורה אלא מדרבנן דאי ס"ד דאין משקין מטמאין אחרים אלא מדרבנן מאי תוספת דאוסיף ר"ע דאמר שהשמן שהיה שלישי עשאוהו ראשון ומה בכך האי נר אב הטומאה כי עשאו ראשון להאי שמן מאי מהני ליה אחרי שלא יטמא אחרים: '''לאפסולי גופיה''' - הוא דמהני ליה הא פסול וקאי: '''דילמא''' - אהני ליה שיטמא אחרים מעכשיו מדרבנן: '''אי''' - תוספת דרבנן אתא לאשמעי' מאי איריא דנקט שמדליקין אותו בנר אב הטומאה שעושין אותו להאי שמן ראשון דאורייתא א"נ אשמעינן שמדליקין אותו בראשון לטומאה או בשני לטומאה נמי תחלה הוי כלומר איכא נמי תוספת מדרבנן כי ההיא שנעשה ראשון מדרבנן ומטמא עוד שני ושלישי דהא גזור רבנן על המשקין שאפילו נגעו משקין בשני יעשו ראשונים: '''דתנן כל הפוסל את התרומה''' - כל הני דמייתינן בפ' יציאות השבת {{הפניה-גמ|שבת|יג|ב}} גבי שמונה עשר דבר שגזרו עליהם תורת שניים לפסול את התרומה מטמאין משקין אפילו חולין להיות תחלה חוץ מטבול יום שפוסל לתרומה מן התורה וגזירת הכתוב היא ומ"מ איקלישא טומאה דידיה ולא גזרו ביה לעשות משקין תחלה דאין דברי תורה צריכין חיזוק ומשום דמשקין עלולים לקבל טומאה ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר גזרו עליהן חומר הרבה שיהו כהנים נזהרין לשומרן: '''אלא ש"מ''' - מדמהדר למעבדיה ראשון דאורייתא ש"מ לטמויי אחרים ולעשותן שני דאורייתא קאמר כל סדר טומאה דאב עושה ראשון ראשון שני בחולין ותו לא ושני שלישי בתרומה ושלישי רביעי בקודש כולה מדאורייתא הוא בפירקין: '''נימא קסבר ר"מ''' - מדיליף מדבריהן קסבר מתני' דר' חנינא בשר שנטמא באב הטומאה דקתני באב הטומאה דאורייתא דכל אב הטומאה דאורייתא הוא אבל בשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא בוולד הטומאה דרבנן כגון כלי שנטמא במשקין דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי שאין אוכל נעשה אב הטומאה ורבנן גזרו שיהיו משקין מטמאין כלי משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה כגון רוקו ומימי רגליו בפ"ק דנדה (דף ז:) והאי בשר נטמא באותו כלי דהוי וולד וולד דרבנן שהמשקין היו וולד הטומאה והכלי היא וולד וולד דרבנן ומדאורייתא טהור הוא והאי בשר שנעשה שלישי על ידו טהור גמור מן התורה הוא ואשמעינן ר' חנינא דכיון דאיכא עלה טומאה דרבנן מטמאין לה בראשון דאורייתא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד ב ואילו הכא פסול וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_ואילו הכא פסול וטמא]] '''ואילו''' הכא פסול וטמא. אע"ג דשלישי של תרומה מטמא הקודש כמו שלישי דקודש דתנן במסכת טהרות (פ"ב משנה ז) שלישי שבכולן מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש ואתרומה קאי מ"מ אור"י דמגע טבול יום לא חשיב כשלישי דאפילו בקודש גופיה לא מטמא דבמעילה בפ' חטאת העוף (דף ח.) תנן חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה ליפסל בטבול יום ודייק בגמרא לאיפסולי אין לטמויי לא והכי סבר רבי עקיבא לקמן (דף יט.) בהסולת והקטורת והלבונה וכו' מיהו תימה דשלישי דטבול יום יעשה רביעי מק"ו ממחוסר כפורים כדמסיק רבי יוסי שלישי דעלמא ונימא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי דטבול יום שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ואם יש שום מיעוט בשלישי דטבול יום א"כ כי עביד לקמן ק"ו נימא שלישי דטבול יום יוכיח ובירושלמי במסכת חגיגה פריך לה: [[File:תוס פסחים 1 יד ב אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי]] ''' אפילו''' בראשון ושני נמי תחלה הוי. מכאן משמע דשמן חשוב משקה ולקמן (דף יז.) גבי משקה בית מטבחייא וכן בכמה דוכתי והא דתנן (טהרות פ"ג משנה ב) ר"מ אומר שמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ור"ש שזורי אומר היין פירוש דווקא יין אבל הנך לא ופסקינן בהקומץ רבה (מנחות לא.) דהלכתא כוותיה אור"ת דהתם מיירי בנקרש ואחר כך נמוח כדמשמע בתוספתא דקאמר התם במה אמרו שמן תחלה לעולם בנקרש ואחר כך נמוח ובלא נקרש משמע דכ"ע מודו וכן משמע בריש פ"ג דמסכת טהרות (משנה א) דקתני התם הרוטב והגריסין וחלב ושמן שהן משקה טופח הרי הן תחלה קרשו ואח"כ נימוחו הרי הן שניים ובתר הכי קתני ר"מ אומר השמן תחלה לעולם והיינו לעולם אפי' קרשו ואהא קאי ר"ש שזורי והכא משמע ליה בלא נקרש: ''' הכא''' טהור וטמא. הקשה ר"י לוקמ' בז' דאסור מדאורייתא והיינו מדבריהם כי היכי דשלישי דאורייתא מותר לעשותו שני ה"נ איסור דאורייתא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה אית ליה דלית לן למילף איסור מטומאה כמו שאפרש לקמן לר"ל משום בר קפרא דלא ילפינן איסור מטומאה ואור"י דלא בעי לאוקמא בשבע דשורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע ליה כדרך שבני אדם רגילין לשרוף והיינו בשש: ''' התם''' פסול וטמא והכא טהור וטמא. וקשה לר"י בשלמא למ"ד אוכל מטמא אוכל א"ש דלא יליף איסורא דרבנן בשעה ששית מפסול דאורייתא אבל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אמאי לא יליף שפיר כמו שמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא ה"נ מותר לעשות מאיסורא דרבנן שני דרבנן כדקמדמי בסמוך דקאמר נימא דקסבר ר"מ כו' ואור"י דלא דמי דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר אין ללמוד שיוכל לקלקל קלקול דרבנן יותר אפי' בקלקול דרבנן אבל בסמוך מדמי שפיר קלקול איסור דרבנן לקלקול שלישי דרבנן תדע דהא ר' יוסי דס"ל לקמן (טז.) טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וה"ל וולד טומאה דר' חנינא דאורייתא לא יליף מיניה איסורא דרבנן שיהא מותר לעשותו שני דרבנן דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל כששורפו עם טמאה לא הוי אלא שני דרבנן וא"ת למאי דמוקים לה בולד טומאה דרבנן ר' חנינא נמי מוסיף אדר' עקיבא דמר"ע דאמר פסול מדאורייתא מותר לעשותו ראשון לא שמעינן שיהא שלישי דרבנן מותר לעשותו שני ובירושלמי פריך לה וקאמר למ"ד בולד טומאה דרבנן לא בא ר"ע אלא לפחות תיפתר בטבול יום דבית הפרס שהוא מדבריהם אך שמחליף דברי רבי יוחנן לבר קפרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|ב}} ew8ywmjin54l67jdrged7vwegmw72xn 3017907 3017897 2026-05-27T20:52:44Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017907 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|ב|יד א|טו א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד ב] בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, והויא ליה אב הטומאה, וקסבר: שלישי מותר לעשותו ראשון. ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת? נוקמיה בנר של חרס, ומאי הוסיף - דאילו התם טמא וטמא, ואילו הכא - פסול וטמא! - אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת? ניתני שנטמא בשרץ! אלא: איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ - הוי אומר זה מתכת. אמר רבא: שמע מינה, קסבר רבי עקיבא: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא. דאי סלקא דעתך דרבנן - מכדי, האי נר מאי קא מהניא להאי שמן? אי לאיפסולי גופיה - הא פסיל וקאי. ממאי, דילמא לטמא אחרים מדרבנן! - אי מדרבנן - מאי איריא באב הטומאה, אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הפוסל את התרומה - מטמא משקין להיות תחלה, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מטבול יום. אלא שמע מינה: דאורייתא היא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו'. מדבריהם דמאן? אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים - מי דמי? התם - טמא וטמא, הכא - טהור וטמא. ואלא מדברי רבי עקיבא - מי דמי? התם - פסול וטמא, הכא - טהור וטמא. נימא קסבר רבי מאיר: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן. דמדאורייתא טהור מעליא, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בחלל חרב''' - הקיש חרב לחלל מתכת שנגע במת הרי הוא אבי אבות הטומאה כמת עצמו ושנגע בטמא מת הרי הוא אב הטומאה כמוהו גזירת הכתוב הוא במתכת אצל טומאת מת ולא אצל שאר טומאות: '''וה"ל''' - נר אב הטומאה וכשנותן שמן שלישי לתוכו נעשה ראשון: '''נוקמה בנר של חרס''' - דאינו אלא ראשון כנוגע בטמא מת ואשמעינן ר"ע דשלישי מותר לעשותו שני ודקשי' לך מאי הוסיף אדר' חנינא הוסיף טובא דאילו התם גבי בשר קדשים כי שריף שלישי בהדי ראשון ועשהו שני טמא היה מתחלה לטמא אחרים שהשלישי עושה רביעי בקודש ועכשיו כשהוא שני הוי טמא כלומר לא נשתנה שמו לקלקול יותר מבראשונה ואלו גבי עדותו של ר"ע גבי תרומה קאי דאילו שמן קודש אינו אלא של מנחות ונאכל הוא ואינו ראוי להדליק נר ואם נטמא קודם שנתנו במנחה משקדש בכלי אין לו היתר לכהנים ונשרף בקודש בבית הדשן כשאר פסולי קדשי קדשים אבל שמן תרומה שנטמא כהנים מדליקין בו דכתיב נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסיק' תחת תבשילך ביבמות בפ' הערל (דף עד.) ושמן שלישי של תרומה אינו טמא לטמא אחרים אלא פסול דאין שלישי עושה רביעי בתרומה וכי הדר עביד ליה שני ה"ל טמא: '''מתני' קשיתיה''' - לרב יהודה מאי איריא דתני טמא מת אי בנר של חרס קאי ובראשון עסקינן למה לי דנקט שקיבל טומאה זו מאב הטומא' של מת ליתני שנטמ' סתם ואנן קי"ל דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ומה לי אב הטומאה דמת מה לי אב הטומאה דשרץ אלא מדנקט מת ש"מ בנר של מתכת עסקינן דיש חילוק בו בין נגיעת אב הטומאה דמת לאב הטומאה דעלמא ואשמעינן דבנר שהוא עצמו אב הטומאה קאמר: '''ש"מ''' - מדקאמר הוסיף ר"ע קסבר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא היא ודלא כהני תנאי דפירקין דאמרי לקמן שאין משקין מטמא אוכל מן התורה אלא מדרבנן דאי ס"ד דאין משקין מטמאין אחרים אלא מדרבנן מאי תוספת דאוסיף ר"ע דאמר שהשמן שהיה שלישי עשאוהו ראשון ומה בכך האי נר אב הטומאה כי עשאו ראשון להאי שמן מאי מהני ליה אחרי שלא יטמא אחרים: '''לאפסולי גופיה''' - הוא דמהני ליה הא פסול וקאי: '''דילמא''' - אהני ליה שיטמא אחרים מעכשיו מדרבנן: '''אי''' - תוספת דרבנן אתא לאשמעי' מאי איריא דנקט שמדליקין אותו בנר אב הטומאה שעושין אותו להאי שמן ראשון דאורייתא א"נ אשמעינן שמדליקין אותו בראשון לטומאה או בשני לטומאה נמי תחלה הוי כלומר איכא נמי תוספת מדרבנן כי ההיא שנעשה ראשון מדרבנן ומטמא עוד שני ושלישי דהא גזור רבנן על המשקין שאפילו נגעו משקין בשני יעשו ראשונים: '''דתנן כל הפוסל את התרומה''' - כל הני דמייתינן בפ' יציאות השבת {{הפניה-גמ|שבת|יג|ב}} גבי שמונה עשר דבר שגזרו עליהם תורת שניים לפסול את התרומה מטמאין משקין אפילו חולין להיות תחלה חוץ מטבול יום שפוסל לתרומה מן התורה וגזירת הכתוב היא ומ"מ איקלישא טומאה דידיה ולא גזרו ביה לעשות משקין תחלה דאין דברי תורה צריכין חיזוק ומשום דמשקין עלולים לקבל טומאה ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר גזרו עליהן חומר הרבה שיהו כהנים נזהרין לשומרן: '''אלא ש"מ''' - מדמהדר למעבדיה ראשון דאורייתא ש"מ לטמויי אחרים ולעשותן שני דאורייתא קאמר כל סדר טומאה דאב עושה ראשון ראשון שני בחולין ותו לא ושני שלישי בתרומה ושלישי רביעי בקודש כולה מדאורייתא הוא בפירקין: '''נימא קסבר ר"מ''' - מדיליף מדבריהן קסבר מתני' דר' חנינא בשר שנטמא באב הטומאה דקתני באב הטומאה דאורייתא דכל אב הטומאה דאורייתא הוא אבל בשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא בוולד הטומאה דרבנן כגון כלי שנטמא במשקין דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי שאין אוכל נעשה אב הטומאה ורבנן גזרו שיהיו משקין מטמאין כלי משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה כגון רוקו ומימי רגליו בפ"ק דנדה (דף ז:) והאי בשר נטמא באותו כלי דהוי וולד וולד דרבנן שהמשקין היו וולד הטומאה והכלי היא וולד וולד דרבנן ומדאורייתא טהור הוא והאי בשר שנעשה שלישי על ידו טהור גמור מן התורה הוא ואשמעינן ר' חנינא דכיון דאיכא עלה טומאה דרבנן מטמאין לה בראשון דאורייתא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד ב ואילו הכא פסול וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_ואילו הכא פסול וטמא]] '''ואילו''' הכא פסול וטמא. אע"ג דשלישי של תרומה מטמא הקודש כמו שלישי דקודש דתנן במסכת טהרות (פ"ב משנה ז) שלישי שבכולן מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש ואתרומה קאי מ"מ אור"י דמגע טבול יום לא חשיב כשלישי דאפילו בקודש גופיה לא מטמא דבמעילה בפ' חטאת העוף (דף ח.) תנן חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה ליפסל בטבול יום ודייק בגמרא לאיפסולי אין לטמויי לא והכי סבר רבי עקיבא לקמן (דף יט.) בהסולת והקטורת והלבונה וכו' מיהו תימה דשלישי דטבול יום יעשה רביעי מק"ו ממחוסר כפורים כדמסיק רבי יוסי שלישי דעלמא ונימא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי דטבול יום שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ואם יש שום מיעוט בשלישי דטבול יום א"כ כי עביד לקמן ק"ו נימא שלישי דטבול יום יוכיח ובירושלמי במסכת חגיגה פריך לה: [[File:תוס פסחים 1 יד ב אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי]] ''' אפילו''' בראשון ושני נמי תחלה הוי. מכאן משמע דשמן חשוב משקה ולקמן (דף יז.) גבי משקה בית מטבחייא וכן בכמה דוכתי והא דתנן (טהרות פ"ג משנה ב) ר"מ אומר שמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ור"ש שזורי אומר היין פירוש דווקא יין אבל הנך לא ופסקינן בהקומץ רבה (מנחות לא.) דהלכתא כוותיה אור"ת דהתם מיירי בנקרש ואחר כך נמוח כדמשמע בתוספתא דקאמר התם במה אמרו שמן תחלה לעולם בנקרש ואחר כך נמוח ובלא נקרש משמע דכ"ע מודו וכן משמע בריש פ"ג דמסכת טהרות (משנה א) דקתני התם הרוטב והגריסין וחלב ושמן שהן משקה טופח הרי הן תחלה קרשו ואח"כ נימוחו הרי הן שניים ובתר הכי קתני ר"מ אומר השמן תחלה לעולם והיינו לעולם אפי' קרשו ואהא קאי ר"ש שזורי והכא משמע ליה בלא נקרש: [[File:תוס פסחים 1 יד ב הכא טהור וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_הכא טהור וטמא]] ''' הכא''' טהור וטמא. הקשה ר"י לוקמ' בז' דאסור מדאורייתא והיינו מדבריהם כי היכי דשלישי דאורייתא מותר לעשותו שני ה"נ איסור דאורייתא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה אית ליה דלית לן למילף איסור מטומאה כמו שאפרש לקמן לר"ל משום בר קפרא דלא ילפינן איסור מטומאה ואור"י דלא בעי לאוקמא בשבע דשורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע ליה כדרך שבני אדם רגילין לשרוף והיינו בשש: ''' התם''' פסול וטמא והכא טהור וטמא. וקשה לר"י בשלמא למ"ד אוכל מטמא אוכל א"ש דלא יליף איסורא דרבנן בשעה ששית מפסול דאורייתא אבל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אמאי לא יליף שפיר כמו שמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא ה"נ מותר לעשות מאיסורא דרבנן שני דרבנן כדקמדמי בסמוך דקאמר נימא דקסבר ר"מ כו' ואור"י דלא דמי דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר אין ללמוד שיוכל לקלקל קלקול דרבנן יותר אפי' בקלקול דרבנן אבל בסמוך מדמי שפיר קלקול איסור דרבנן לקלקול שלישי דרבנן תדע דהא ר' יוסי דס"ל לקמן (טז.) טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וה"ל וולד טומאה דר' חנינא דאורייתא לא יליף מיניה איסורא דרבנן שיהא מותר לעשותו שני דרבנן דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל כששורפו עם טמאה לא הוי אלא שני דרבנן וא"ת למאי דמוקים לה בולד טומאה דרבנן ר' חנינא נמי מוסיף אדר' עקיבא דמר"ע דאמר פסול מדאורייתא מותר לעשותו ראשון לא שמעינן שיהא שלישי דרבנן מותר לעשותו שני ובירושלמי פריך לה וקאמר למ"ד בולד טומאה דרבנן לא בא ר"ע אלא לפחות תיפתר בטבול יום דבית הפרס שהוא מדבריהם אך שמחליף דברי רבי יוחנן לבר קפרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|ב}} pjubfahhxuwgbnpoa4v7u3ogz5fw25d 3017938 3017907 2026-05-28T10:06:16Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017938 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יד|ב|יד א|טו א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף יד עמוד ב] בחלל חרב - חרב הרי הוא כחלל, והויא ליה אב הטומאה, וקסבר: שלישי מותר לעשותו ראשון. ומאי דוחקיה דרב יהודה לאוקמיה בנר של מתכת? נוקמיה בנר של חרס, ומאי הוסיף - דאילו התם טמא וטמא, ואילו הכא - פסול וטמא! - אמר רבא: מתניתין קשיתיה, מאי איריא דתני נר שנטמא בטמא מת? ניתני שנטמא בשרץ! אלא: איזהו דבר שחלוקה טומאתו בין טומאת מת לשרץ - הוי אומר זה מתכת. אמר רבא: שמע מינה, קסבר רבי עקיבא: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא. דאי סלקא דעתך דרבנן - מכדי, האי נר מאי קא מהניא להאי שמן? אי לאיפסולי גופיה - הא פסיל וקאי. ממאי, דילמא לטמא אחרים מדרבנן! - אי מדרבנן - מאי איריא באב הטומאה, אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי, דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הפוסל את התרומה - מטמא משקין להיות תחלה, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|חוץ מטבול יום. אלא שמע מינה: דאורייתא היא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו וכו'. מדבריהם דמאן? אילימא מדברי רבי חנינא סגן הכהנים - מי דמי? התם - טמא וטמא, הכא - טהור וטמא. ואלא מדברי רבי עקיבא - מי דמי? התם - פסול וטמא, הכא - טהור וטמא. נימא קסבר רבי מאיר: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן. דמדאורייתא טהור מעליא, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בחלל חרב''' - הקיש חרב לחלל מתכת שנגע במת הרי הוא אבי אבות הטומאה כמת עצמו ושנגע בטמא מת הרי הוא אב הטומאה כמוהו גזירת הכתוב הוא במתכת אצל טומאת מת ולא אצל שאר טומאות: '''וה"ל''' - נר אב הטומאה וכשנותן שמן שלישי לתוכו נעשה ראשון: '''נוקמה בנר של חרס''' - דאינו אלא ראשון כנוגע בטמא מת ואשמעינן ר"ע דשלישי מותר לעשותו שני ודקשי' לך מאי הוסיף אדר' חנינא הוסיף טובא דאילו התם גבי בשר קדשים כי שריף שלישי בהדי ראשון ועשהו שני טמא היה מתחלה לטמא אחרים שהשלישי עושה רביעי בקודש ועכשיו כשהוא שני הוי טמא כלומר לא נשתנה שמו לקלקול יותר מבראשונה ואלו גבי עדותו של ר"ע גבי תרומה קאי דאילו שמן קודש אינו אלא של מנחות ונאכל הוא ואינו ראוי להדליק נר ואם נטמא קודם שנתנו במנחה משקדש בכלי אין לו היתר לכהנים ונשרף בקודש בבית הדשן כשאר פסולי קדשי קדשים אבל שמן תרומה שנטמא כהנים מדליקין בו דכתיב נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסיק' תחת תבשילך ביבמות בפ' הערל (דף עד.) ושמן שלישי של תרומה אינו טמא לטמא אחרים אלא פסול דאין שלישי עושה רביעי בתרומה וכי הדר עביד ליה שני ה"ל טמא: '''מתני' קשיתיה''' - לרב יהודה מאי איריא דתני טמא מת אי בנר של חרס קאי ובראשון עסקינן למה לי דנקט שקיבל טומאה זו מאב הטומא' של מת ליתני שנטמ' סתם ואנן קי"ל דאין כלי מקבל טומאה אלא מאב הטומאה ומה לי אב הטומאה דמת מה לי אב הטומאה דשרץ אלא מדנקט מת ש"מ בנר של מתכת עסקינן דיש חילוק בו בין נגיעת אב הטומאה דמת לאב הטומאה דעלמא ואשמעינן דבנר שהוא עצמו אב הטומאה קאמר: '''ש"מ''' - מדקאמר הוסיף ר"ע קסבר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא היא ודלא כהני תנאי דפירקין דאמרי לקמן שאין משקין מטמא אוכל מן התורה אלא מדרבנן דאי ס"ד דאין משקין מטמאין אחרים אלא מדרבנן מאי תוספת דאוסיף ר"ע דאמר שהשמן שהיה שלישי עשאוהו ראשון ומה בכך האי נר אב הטומאה כי עשאו ראשון להאי שמן מאי מהני ליה אחרי שלא יטמא אחרים: '''לאפסולי גופיה''' - הוא דמהני ליה הא פסול וקאי: '''דילמא''' - אהני ליה שיטמא אחרים מעכשיו מדרבנן: '''אי''' - תוספת דרבנן אתא לאשמעי' מאי איריא דנקט שמדליקין אותו בנר אב הטומאה שעושין אותו להאי שמן ראשון דאורייתא א"נ אשמעינן שמדליקין אותו בראשון לטומאה או בשני לטומאה נמי תחלה הוי כלומר איכא נמי תוספת מדרבנן כי ההיא שנעשה ראשון מדרבנן ומטמא עוד שני ושלישי דהא גזור רבנן על המשקין שאפילו נגעו משקין בשני יעשו ראשונים: '''דתנן כל הפוסל את התרומה''' - כל הני דמייתינן בפ' יציאות השבת {{הפניה-גמ|שבת|יג|ב}} גבי שמונה עשר דבר שגזרו עליהם תורת שניים לפסול את התרומה מטמאין משקין אפילו חולין להיות תחלה חוץ מטבול יום שפוסל לתרומה מן התורה וגזירת הכתוב היא ומ"מ איקלישא טומאה דידיה ולא גזרו ביה לעשות משקין תחלה דאין דברי תורה צריכין חיזוק ומשום דמשקין עלולים לקבל טומאה ומה היא עלילתן שמקבלין טומאה שלא בהכשר גזרו עליהן חומר הרבה שיהו כהנים נזהרין לשומרן: '''אלא ש"מ''' - מדמהדר למעבדיה ראשון דאורייתא ש"מ לטמויי אחרים ולעשותן שני דאורייתא קאמר כל סדר טומאה דאב עושה ראשון ראשון שני בחולין ותו לא ושני שלישי בתרומה ושלישי רביעי בקודש כולה מדאורייתא הוא בפירקין: '''נימא קסבר ר"מ''' - מדיליף מדבריהן קסבר מתני' דר' חנינא בשר שנטמא באב הטומאה דקתני באב הטומאה דאורייתא דכל אב הטומאה דאורייתא הוא אבל בשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא בוולד הטומאה דרבנן כגון כלי שנטמא במשקין דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי שאין אוכל נעשה אב הטומאה ורבנן גזרו שיהיו משקין מטמאין כלי משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה כגון רוקו ומימי רגליו בפ"ק דנדה (דף ז:) והאי בשר נטמא באותו כלי דהוי וולד וולד דרבנן שהמשקין היו וולד הטומאה והכלי היא וולד וולד דרבנן ומדאורייתא טהור הוא והאי בשר שנעשה שלישי על ידו טהור גמור מן התורה הוא ואשמעינן ר' חנינא דכיון דאיכא עלה טומאה דרבנן מטמאין לה בראשון דאורייתא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 יד ב ואילו הכא פסול וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_ואילו הכא פסול וטמא]] '''ואילו''' הכא פסול וטמא. אע"ג דשלישי של תרומה מטמא הקודש כמו שלישי דקודש דתנן במסכת טהרות (פ"ב משנה ז) שלישי שבכולן מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קודש ואתרומה קאי מ"מ אור"י דמגע טבול יום לא חשיב כשלישי דאפילו בקודש גופיה לא מטמא דבמעילה בפ' חטאת העוף (דף ח.) תנן חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה נמלקה הוכשרה ליפסל בטבול יום ודייק בגמרא לאיפסולי אין לטמויי לא והכי סבר רבי עקיבא לקמן (דף יט.) בהסולת והקטורת והלבונה וכו' מיהו תימה דשלישי דטבול יום יעשה רביעי מק"ו ממחוסר כפורים כדמסיק רבי יוסי שלישי דעלמא ונימא מה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש שלישי דטבול יום שפסול בתרומה אינו דין שיעשה רביעי בקודש ואם יש שום מיעוט בשלישי דטבול יום א"כ כי עביד לקמן ק"ו נימא שלישי דטבול יום יוכיח ובירושלמי במסכת חגיגה פריך לה: [[File:תוס פסחים 1 יד ב אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_אפילו בראשון ושני נמי תחלה הוי]] ''' אפילו''' בראשון ושני נמי תחלה הוי. מכאן משמע דשמן חשוב משקה ולקמן (דף יז.) גבי משקה בית מטבחייא וכן בכמה דוכתי והא דתנן (טהרות פ"ג משנה ב) ר"מ אומר שמן תחלה לעולם וחכ"א אף הדבש ור"ש שזורי אומר היין פירוש דווקא יין אבל הנך לא ופסקינן בהקומץ רבה (מנחות לא.) דהלכתא כוותיה אור"ת דהתם מיירי בנקרש ואחר כך נמוח כדמשמע בתוספתא דקאמר התם במה אמרו שמן תחלה לעולם בנקרש ואחר כך נמוח ובלא נקרש משמע דכ"ע מודו וכן משמע בריש פ"ג דמסכת טהרות (משנה א) דקתני התם הרוטב והגריסין וחלב ושמן שהן משקה טופח הרי הן תחלה קרשו ואח"כ נימוחו הרי הן שניים ובתר הכי קתני ר"מ אומר השמן תחלה לעולם והיינו לעולם אפי' קרשו ואהא קאי ר"ש שזורי והכא משמע ליה בלא נקרש: [[File:תוס פסחים 1 יד ב הכא טהור וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_הכא טהור וטמא]] ''' הכא''' טהור וטמא. הקשה ר"י לוקמ' בז' דאסור מדאורייתא והיינו מדבריהם כי היכי דשלישי דאורייתא מותר לעשותו שני ה"נ איסור דאורייתא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה אית ליה דלית לן למילף איסור מטומאה כמו שאפרש לקמן לר"ל משום בר קפרא דלא ילפינן איסור מטומאה ואור"י דלא בעי לאוקמא בשבע דשורפין תרומה טהורה עם הטמאה משמע ליה כדרך שבני אדם רגילין לשרוף והיינו בשש: [[File:תוס פסחים 1 יד ב התם פסול וטמא והכא טהור וטמא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יד_ב_התם פסול וטמא והכא טהור וטמא]] ''' התם''' פסול וטמא והכא טהור וטמא. וקשה לר"י בשלמא למ"ד אוכל מטמא אוכל א"ש דלא יליף איסורא דרבנן בשעה ששית מפסול דאורייתא אבל למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אמאי לא יליף שפיר כמו שמותר לעשות מפסול דאורייתא ראשון דאורייתא ה"נ מותר לעשות מאיסורא דרבנן שני דרבנן כדקמדמי בסמוך דקאמר נימא דקסבר ר"מ כו' ואור"י דלא דמי דמקלקול דאורייתא שיכול לקלקלו עוד יותר אין ללמוד שיוכל לקלקל קלקול דרבנן יותר אפי' בקלקול דרבנן אבל בסמוך מדמי שפיר קלקול איסור דרבנן לקלקול שלישי דרבנן תדע דהא ר' יוסי דס"ל לקמן (טז.) טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא וה"ל וולד טומאה דר' חנינא דאורייתא לא יליף מיניה איסורא דרבנן שיהא מותר לעשותו שני דרבנן דלמ"ד אין אוכל מטמא אוכל כששורפו עם טמאה לא הוי אלא שני דרבנן וא"ת למאי דמוקים לה בולד טומאה דרבנן ר' חנינא נמי מוסיף אדר' עקיבא דמר"ע דאמר פסול מדאורייתא מותר לעשותו ראשון לא שמעינן שיהא שלישי דרבנן מותר לעשותו שני ובירושלמי פריך לה וקאמר למ"ד בולד טומאה דרבנן לא בא ר"ע אלא לפחות תיפתר בטבול יום דבית הפרס שהוא מדבריהם אך שמחליף דברי רבי יוחנן לבר קפרא:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יד ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יד|ב}} spe05dwt8g6vakcjo5na06z18678g3j 106 1728682 3017939 2939036 2026-05-28T10:43:52Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3017939 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ומאי מדבריהם''' - דר' מאיר: '''מדברי ר' חנינא''' - דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן: '''ארשב"ל''' - לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר"מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה: '''שנולד''' - שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע: '''התורפה''' - הפקר: '''יניחנה במקום המוצנע''' - עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור: '''יניחנה במקום התורפה''' - כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה: '''חבית של תרומה בגת העליונה''' - היינו עדשים של גת שקורין מייט"י {{קטן|(מיי"ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}} שהענבי' בתוכה: '''והתחתונה''' - היינו בור שהיין יורד לתוכו: '''טמאין''' - חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה"ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר: '''מודה ר"א ור' יהושע''' - אע"פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג: '''יציל''' - יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע"פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין: '''ואם לאו''' - שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ"כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף: '''ממחלוקתן למדנו''' - שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב"מ (דף נט:): '''דיקא נמי''' - דר"מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר"א ורבי יהושע בזו ש"מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה: '''א"ר יוסי''' - לר"מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן: '''זה טמא וזה טמא''' - שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא: '''שמא יבא אליהו''' - לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]] '''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר"י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ"ד אין אוכל מטמא אוכל דמ"מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן: ''' ולד''' טומאה דרבנן. פ"ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה"ר יעקב דאורלינ"ש א"כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע"ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע"ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש"י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר"י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע"ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור"י דלמ"ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר"י למ"ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א"כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א"כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור"י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א"נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר"ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע"ג דר"ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט: ''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר"י הניחא למ"ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע"ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ"מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א"כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי"ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א"כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור"י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני: ''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר"ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ"ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע"י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ"ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע"י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר"ל הוא דבעי בפ"ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר"ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א"נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר"א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר"מ מדבריו של רבי יהושע: '''מדברי''' ר"א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור"ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר"מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך: ''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}} dzyjvqm7gl8smp2v8rsgga5zf6e2lsj 0 1732478 3017819 3016768 2026-05-27T19:25:47Z Yack67 27395 /* נעילה */ 3017819 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= 62n2tirk3rlm57cpy22smxbvzu0ej5o 3017898 3017819 2026-05-27T20:30:43Z Yack67 27395 /* נעילה */ אז לפנות ערב לא נמצא ב'הדרת קודש' ולא בקובץ סליחות משנת 1600 הוא כן נמצא במעגלי צדק לא בדקתי מהדורות אחרות 3017898 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא !! |- style="vertical-align: top;" | * *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= 1kvhkk63euw2wip0n3ii36tlajcbl46 3017900 3017898 2026-05-27T20:31:41Z Yack67 27395 /* מנהגים אחרים בסדר הפזמונים */ 3017900 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= 345la9uhri9tl1892f966jugxc755ek 3017901 3017900 2026-05-27T20:34:56Z Yack67 27395 /* מנהגים אחרים בסדר הפזמונים */ 3017901 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * *[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= h3c6ycfnv7w1lu45rwzn43yti3p4nig 3017933 3017901 2026-05-28T07:27:46Z Yack67 27395 /* מנהגים אחרים בסדר הפזמונים */ 3017933 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= lex59fahxs5676dw6tv6n82hwk4za7l 0 1734475 3017752 2963052 2026-05-27T18:47:46Z Uziel302 3324 3017752 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו||לא|לב|לג|}} כרך לב תוכן *[[חבל נחלתו לב הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לב הסכמות|הסכמות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לב א|סימן א- טלית שכולה תכלת]] *[[חבל נחלתו לב ב|סימן ב- הצמדת רגלים בסוף קדושה עד חתימת האל הקדוש]] *[[חבל נחלתו לב ג|סימן ג- נשיאת כפים קרוב לגוף או רחוק מן הגוף]] *[[חבל נחלתו לב ד|סימן ד- בימה באמצע בית כנסת]] *[[חבל נחלתו לב ה|סימן ה- המתפנה קודם סעודה האם די בנטילה אחת ואיזו ברכה מקדים]] *[[חבל נחלתו לב ו|סימן ו- דבר שטבולו במשקה]] *[[חבל נחלתו לב ז|סימן ז- טבק להרחה האם חייב בברכה]] *[[חבל נחלתו לב ח|סימן ח- ברכת הטוב והמטיב על נס]] *[[חבל נחלתו לב ט|סימן ט- מנחה וערבית רצופים]] *[[חבל נחלתו לב י|סימן י- מדוע שליח ציבור מתפלל קבלת שבת על הבימה]] *[[חבל נחלתו לב יא|סימן יא- פלאפון בשבת – האם מוקצה מחמת חסרון כיס]] *[[חבל נחלתו לב יב|סימן יב- הפסקת צלצול פלאפון בשבת]] *[[חבל נחלתו לב יג|סימן יג- צואת כלבים בדרכי הרבים בשבת]] *[[חבל נחלתו לב יד|סימן יד- הכנה משבת למוצאי שבת]] *[[חבל נחלתו לב טו|סימן טו- תפילין בראש חודש]] *[[חבל נחלתו לב טז|סימן טז- חזר להתפלל בראש חודש באמצע הלל]] *[[חבל נחלתו לב יז|סימן יז- היחס בין תוקע ושומע בתשע תקיעות בתשע שעות]] *[[חבל נחלתו לב יח|סימן יח- קידוש לפני תפילה בראש השנה]] *[[חבל נחלתו לב יט|סימן יט- שתיה לפני תפילה בלילה שני של ראש השנה]] *[[חבל נחלתו לב כ|סימן כ- קידוש לחיילים בלחימה ביום כיפור]] *[[חבל נחלתו לב כא|סימן כא- סוכה שבגלל מידותיה אינה ראויה לשינה]] *[[חבל נחלתו לב כב|סימן כב- תשלום מאוחר על קניית ארבעת המינים]] *[[חבל נחלתו לב כג|סימן כג- מה עדיף חינוך בן קטן או הידור מצוה שלו בארבעת המינים]] ==יורה דעה== *[[חבל נחלתו לב כד|סימן כד- האם בעלות נכרי פוטרת מאותו ואת בנו]] *[[חבל נחלתו לב כה|סימן כה- מארז של יין עבריין עם שמן מהודר]] *[[חבל נחלתו לב כו|סימן כו- הסרת לק ג'ל לפני טבילה בחול או בשבת]] *[[חבל נחלתו לב כז|סימן כז- התרת נדר לגידול זקן פרע]] *[[חבל נחלתו לב כח|סימן כח- ברית מילה ע"י רופא גוי או יהודי מחלל שבת]] *[[חבל נחלתו לב כט|סימן כט- נטיעת כרם בשדה שגדלו בה חיטה]] *[[חבל נחלתו לב ל|סימן ל- הפרשת תרומות ומעשרות בכלאים]] *[[חבל נחלתו לב לא|סימן לא- אכילת פועלים במטע או בתוך חממה]] *[[חבל נחלתו לב לב|סימן לב- האכלת מבכירות בתרומה]] *[[חבל נחלתו לב לג|סימן לג- האם הכהן שותף למצות פדיון הבן]] ==חושן משפט== *[[חבל נחלתו לב לד|סימן לד- שימוש בשי לחגים]] *[[חבל נחלתו לב לה|סימן לה- מישכן את חברו בכח ומכר משכונו כדי לגבות חובו]] *[[חבל נחלתו לב לו|סימן לו- לימון שנמצא על שולחן אריזת סחורה אחר הקניה]] *[[חבל נחלתו לב לז|סימן לז- נתן שירות ודעתו בחינם ואח"כ חזר בו]] *[[חבל נחלתו לב לח|סימן לח- אי הבנה בין אומן ללקוח]] *[[חבל נחלתו לב לט|סימן לט- תשלום נזק בדבר שלא ניתן לתיקון]] *[[חבל נחלתו לב מ|סימן מ- 'הלשנה' על סוחר לעיריה]] *[[חבל נחלתו לב מא|סימן מא- נידון למוות ונשתטה]] ==קודשים== *[[חבל נחלתו לב מב|סימן מב- המזבח שבנו זרובבל ויהושע בן יהוצדק]] *[[חבל נחלתו לב מג|סימן מג- מונים שעות לקודשים]] *[[חבל נחלתו לב מד|סימן מד- השלכת המוראה והנוצה לבית הדשן]] *[[חבל נחלתו לב מה|סימן מה- האם חלקים הנאכלים בקרבנות טעונים מליחה]] *[[חבל נחלתו לב מו|סימן מו- הכהנים העובדים כל הלילה]] *[[חבל נחלתו לב מז|סימן מז- בודה לו שאור]] *[[חבל נחלתו לב מח|סימן מח- היחס בין פירות האילן לעומר ושתי הלחם במקדש]] ==שונות== *[[חבל נחלתו לב מט|סימן מט- האם לקבל למוסד של חרשים ילד שכנראה לא ישמור מצוות]] *[[חבל נחלתו לב נ|סימן נ- ברכה על ליקוי חמה או לבנה]] *[[חבל נחלתו לב נא|סימן נא- הראוּבני – הר(א)וּבני]] *[[חבל נחלתו לב נב|סימן נב- כמה היו במשפחה ביוצאי מצרים]] *[[חבל נחלתו לב נג|סימן נג- רב של פורים בישיבת וולוז'ין]] *[[חבל נחלתו לב נד|אזכרת שנה לרב זאב נוימן]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|לב]] [[קטגוריה:חבל נחלתו לב|*]] dh6wp9nvhiyiggrufeydslrx8kk4ipk 0 1737408 3017941 2993797 2026-05-28T11:00:13Z OpenLawBot 8112 [3017940] תיקון תשפ"ו 3017941 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1412|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12288.pdf}}, {{ח:תיבה|2006|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12407.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|ו־27(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר התדיינויות“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש בית דין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:סעיף|2|החלת התקנות}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה). {{ח:תת|(ב)}} תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. {{ח:סעיף|3|עניינים שבהם יקוימו הליכים}} {{ח:תת|(א)}} בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; {{ח:תתת|(2)}} בקשות לסעד דחוף לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות}}; {{ח:תתת|(3)}} בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות}} בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} העברת ילד למסגרת חינוכית; {{ח:תתתת|(ב)}} טיפול פסיכולוגי בקטין; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; {{ח:תתת|(4)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(5)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}, שנועדו למנוע עיגון; {{ח:תתת|(6)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(7)}} בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; {{ח:תתת|(8)}} בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; {{ח:תתת|(9)}} סידור גט; {{ח:תתת|(10)}} עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. {{ח:תת|(ב)}} ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו־(7). {{ח:תת|(ג)}} מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. {{ח:סעיף|4|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|5|אגרה}} {{ח:ת}} אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. {{ח:סעיף|6|תוקף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} תוקפן של תקנות עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026). {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026). {{ח:חתימות|י״ג באדר התשפ״ו (2 במרץ 2026)}} * '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2vu0c0i1meq16vpye5eaqyu0anbow98 116 1737410 3017940 2993653 2026-05-28T10:44:10Z Fuzzy 29 תיקון תשפ"ו 3017940 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1412|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|12288)), ((2006|תיקון|12407)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 13]] [[+|ו-27(א)(1)]] [[לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; :- "חוק להסדר התדיינויות" - [[=חוק להסדר התדיינויות|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]; :- "מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; :- "ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לגבי בית הדין הרבני הגדול - נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; :: (2) לגבי בית דין רבני אזורי - ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין - אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. @ 2. החלת התקנות : (א) [[תקנות 3 עד 5]], כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן - ההודעה). : (ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. : (ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. @ 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים : (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: :: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; :: (2) בקשות לסעד דחוף לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות]]; :: (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה [[בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות]] בעניינים האלה: ::: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; ::: (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; ::: (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; :: (4) בקשות דחופות לפי [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]]; :: (5) בקשות דחופות לפי [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]], שנועדו למנוע עיגון; :: (6) הליכים לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; :: (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; :: (9) סידור גט; :: (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. : (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו-(7). : (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה - בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) - יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. @ 4. הארכת מועדים : תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]], אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 5. אגרה : אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי [[סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. @ 6. תוקף (תיקון: תשפ"ו) : תוקפן של תקנות עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). @ 7. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026). <פרסום> י"ג באדר התשפ"ו (2 במרץ 2026) <חתימה> יריב לוין שר המשפטים i459wpinckbtjz8qwaoqzpgun3wmb2a 0 1739951 3017728 3016846 2026-05-27T14:46:20Z Yack67 27395 3017728 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ ====מחזורי אשכנז==== ======א אוגשפורג====== המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *] ======א ה====== ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו"כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו"כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)], ======א הדרת====== מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב] ======א הנובר====== ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע"י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *] ======א סאלוניקי====== מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו] ======א סב====== מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *] ======א פולין====== מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה"מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח"ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613] ======א פיזרו====== [מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *] ====[[אבודרהם]]==== ======אבודרהם 1489====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *] ======אבודרהם 1513====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *] ======אבודרהם 1521====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *] ======אבודרהם 1546====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *] ======אבודרהם 1566====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *] ======[[אבל יחיד]]====== שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *] ======[[אבן בוחן]]====== הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *] ======[[אבן בוחן (היילפרין)]]====== חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב"ם|הרמב"ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע"י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח"א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח"ב] ======[[אבן ספיר]]====== [[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח"א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח"ב] ======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]====== עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]]. ======אבני נזר====== י"ל ע"י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת "[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]", וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *] ======אבקת רוכל====== הר' מכיר תלמיד ר"י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא"ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *] ======אגדת שמואל====== הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *] ======[[ספר האגודה|האגודה]]====== הר' זוסלין מק"ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *] ======[[אגודת פרחים]]====== שירים מתרגמים ומחברים ע"י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו] ======[[אגודת שמואל]]====== ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש"י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש"י|רש"י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים] ======אגרות שד"ל====== י"ל ע"י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9] ======אוצר התפלות====== סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח"א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח"ב] ======אוצר טוב====== כולל דברים עתיקים [הוספה למ"ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו"ל ע"י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886] ======אידישע דענקער====== און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח"א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח"ב] ======אלברעכט====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]]. ======ארנהיים====== סדר עבודה בלב ח"ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *] ======אר"צ====== מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ"ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ"ט עד תי"ז, ודף ת"ך ותכ"א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ"ל נרשמו עפ"י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח"א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח"ב]. ======בית תפלה====== הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *] ======בית תפלה-ליוורנו====== ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862] ======בית תפלה-שאלוניקי====== סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582[ ======בן חנניה====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]]. ======דרך חיים ב====== שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703] ======דרך החיים====== סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק"ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *] ======האאס====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Haas|Haas]]. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *] ======חופת חתנים====== פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג"כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *] ======חזונים====== כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש"ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *] ======יוצרות-אמשטרדם (?) א====== קטע מסדור תפלה שנדפס באמ"ד מכיל דף מ"ה-קל"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ"ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 עמ' 165]). ======יוצרות-אמשטרדם (?) ב====== כנ"ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 שם]). ======יוצרות קראקא====== מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין] ======יפה נוף====== כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב"ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה"ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *] ======כ"ח====== כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע"י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע"י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט] ======כל בו====== סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח"ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח"ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח"א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח"ד]]. ======כנור ציון====== עי' [[#כ"צ|כ"צ]]. ======כ"צ====== כנור ציון, מבחר שירי ציון נערכו ע"י הוצאה תושיה, ורשה 1900. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021975890205171/NLI *] ======ל====== [[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *] ======לוח====== נחלת שד"ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=4 *] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] ======מאגאזין====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]]. ======מחברת====== משירי קדש אשר לשלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ישראל דאווידזאן עם תרגום אנגלי מאת [[W:ישראל זנגוויל|ישראל זאנגוויל]], פילאדעלפיא 1923. [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מחזור יניי====== בהוספת פיוטי יניי האחרים מאת ישראל דאווידזאן נויארק 1919. [https://tablet.otzar.org/#/book/102402/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מטיב שפה====== סליחות כפי מנהגים שונים עם תרגומן לל"א ובאורן מאת רפאל בר ישראל פירשטענטהאל, ברעסלוי 1823. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======מערבות====== יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק"ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ"פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *] ======מפתח הפיוטים====== ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *] ======נחלת [[מחבר:שד"ל|שד"ל]]-ג====== לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&st=&pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד] ======סדר סליחות====== פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד"ו חש"ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *] ======סדר התחנונים====== אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] ======סדר תפלות-שבתי בס====== סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות] ======סליחות-1548====== סליחות מכל השנה מ"א, ד"ו 1548. [https://hebrewbooks.org/11808 *] ======סליחות-בער====== הסליחות לכל השנה לפי מנהג האשכנזים מסודרות ע"י יצחק בן אריה יוסף דוב, רעדעלהיים 1884. [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf *] ======סליחות-טורינו====== סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו] ======סליחות-תימנים====== ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ"ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ"ל... וסדר עבודת יוהכ"פ לראב"ע ועוד ד' סליחות... י"ל ע"י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *] ======ספר הדמעות====== מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח"א, ברלין תרפ"ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח"ב] ======ע"י====== [[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901] ======פירסט====== סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י"ל ע"י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *] ======צ====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false *] ======צדמ"ג====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]] ======קה"פ====== קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *] ======קלא א====== סדר התמיד ח"א כולל כל תפלות ימי החול כמנהג ארבע קהלות [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ, אויגניון, לישלוה קאוואליאון]], מסודר ע"י אליהו כרמי, אויגניאון 1767. ======קלא ב====== סדר התמיד ח"ב כולל תפלות של שבת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|הנ"ל]] ע"י הנ"ל, אויגניון 1767. ======קלא ג====== סדר לימים נוראים [לר"ה ואשמורת ערב יוכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], י"ל ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ד====== סדר לימים נוראים [ליוהכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ה====== סדר לשלש רגלים כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1759. ======קלא ו====== סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות, כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1762. ======קלא ז====== סדר הקונטריס כולל פיוטים לשבת כמנהג שב[[W:יהודי האפיפיור|מחוז ויניזין]], אויגניון 1775. ======קלא ח====== סדר של ראש השנה כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1765. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=1 *] ======קלא ט====== סדר של יום כפור כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1766. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=2 *] ======קלא י====== סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1763. ======קצנטינא====== מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע"י אליהו עלוש בשנת תרל"ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *] ======ראב"ע-איגר====== דיואן לר' אברהם בן עזרא י"ל ע"י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *] ======ראב"ע-איגר (רשימה)====== רשימה בסוף הדיואן הנ"ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=202 *] ======רומא 1557====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו) ======רומא ב====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח"א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח"ב] ======רומא-שד"ל====== מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד"ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *] ======רומניא====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה"ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז"ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *] ======רומניא א====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע"י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *] ======רומניא ב====== "סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה" [כן רשם שד"ל ב[[#כ"ח|כ"ח]] ח"ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&pg=PA25&source=gbs_toc_r&cad=1#v=onepage&q&f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע"א. שנת הדפוס לא הכיר שד"ל, ורמש"ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר"פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת"ס ע"א) נמצא כדברים האלה: "הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע"ט", והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע"ט שהוא שנת רפ"ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס"א נותן התאריך "שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים", ואעפ"י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר"ע. וא"כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש"ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ"ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס"ט דפים כמו בעקז' של שד"ל (כ"ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת"ס ותס"א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע"א, וטעות זו נמצא ג"כ בעקז' שהיה לפני רמש"ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *] ======רנה וישועה====== ח"א כולל פי' על ההגדה ותפסירהא בל' ערבי ח"ב כולל הלכות חג בחג, ליוורנו 1877. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======שינגילי-א====== סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק"ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *] ======שינגילי-ב====== הנ"ל... כל אלה נשתלחו מק"ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *] ======שירי שלמה-ב"ר====== שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח"א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח"ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח"ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח"ו] ======שע"ה====== שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]]. ======שער השמים====== פירוש על הסידור מ[[מחבר:של"ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב] ======תחנונים-1597====== תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד"ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638] ======תחנונים וסליחות====== מנהג איטליאני, ד"ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *] ======תחנונים וסליחות-שמז====== הנ"ל, ד"ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *] ======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]====== סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ג] atct266a44idxuxrg8liwj3v9yt9puo 0 1739955 3017729 3017018 2026-05-27T14:46:35Z Yack67 27395 /* ב */ 3017729 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 2ehact0u2zuei12dbu9jel9trwgp5wf 116 1740189 3017937 3016718 2026-05-28T09:30:52Z Fuzzy 29 3017937 wikitext text/x-wiki <שם> חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 <מאגר 0 תיקון 1056982> <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)). @ 1. <!-- תיקון מס' 37 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[=חוק מס רכוש|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 2. הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 - עובד מזכה : ((הנוסח שולב [[בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961]] כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.)) @ 3. תיקון [[חוק מס רכוש]] - תחולה : הוגשה תביעה לפיצויים לפי [[+|סעיפים 38לט]] [[ו-38נא עד 38נג לחוק מס רכוש]], כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות [[פרק שמיני 3 לחוק האמור]], כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. @ 4. <!-- תיקון מס' 157 - הוראת שעה --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]] כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.)) @ 5. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026]].)) @ 6. תשלומים ראשונים : תשלומים ראשונים לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], ולפי [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - מקרים מיוחדים), התש"ף-2000]], כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. @ 7. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו : (א) הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]] (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו [[באותו סעיף]], שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש]], כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי [[הפרק האמור]]; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. : (ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב]], בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. : (ג) שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * בצלאל סמוטריץ' שר האוצר * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת hywumtyl2kg54qh6yz8hcynyg2nya7w 0 1740190 3017942 3016754 2026-05-28T11:00:19Z OpenLawBot 8112 [3017937] 3017942 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|1056982}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 544|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} (להלן – חוק מס רכוש) כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.}} {{ח:סעיף|2|הוראת שעה לעניין חודשים מרץ ואפריל 2026 – עובד מזכה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} כהוראת שעה לעניין נזק שאירע בחודשים מרץ ואפריל 2026.}} {{ח:סעיף|3|תיקון {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש}} – תחולה}} {{ח:ת}} הוגשה תביעה לפיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38לט|סעיפים 38לט}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 38נא|ו־38נא עד 38נג לחוק מס רכוש}}, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|פרק שמיני 3 לחוק האמור}}, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}} כהוראת שעה מיום 5.4.2026 ועד יום 31.12.2032.}} {{ח:סעיף|5|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:סעיף|6|תשלומים ראשונים}} {{ח:ת}} תשלומים ראשונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש״ף–2000}}, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:סעיף|7|תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו}} {{ח:תת|(א)}} הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|באותו סעיף}}, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש}}, כנוסחו בחוק זה, והוא אינו זכאי לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#פרק 8-3|הפרק האמור}}; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. {{ח:תת|(ב)}} מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב}}, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך ימים מיום תחילתו של חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ז באייר התשפ״ו (4 במאי 2026).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qi510u7nr4gp7btyko65cl62yb779u4 104 1743873 3017727 3017601 2026-05-27T14:29:41Z יעקב 15222 3017727 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪824 סוף ימי סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק מח/> כבר נתבטלה המתיבתא הכוללת ביבנה כשמנה עשרה שנה אחר החרבן, וכנגדם לאושא בימי רבן גמליאל הי' זה רק מתיבתא בזעיר אנפין, ובשובם ליבנה שנית הי׳ זה רק לזמן קצר, ונתבטלה לגמרי עד אשר באו לאושא בימי ר׳ עקיבא בראשית ימי אדריאנוס לשנים מעטים. ואז הגיעו ימי הרעה בכל תוקף עוזם אשר לא הי' כמוהם לרעה ונמשכו יותר מעשרים שנה. ובכל הימים הרבים ההם לא לבד שלא היתה שם מתיבתא כוללת בקיבוץ כל חכמי הדור יחד בימי הוועד, ולא לבד שלא היו שם אפי׳ ישיבות פרטיות מחכמי הדור כל אחד במקומו. כי אם שבתוך השנים הרבות ההם היו שם ימים רבים אשר חכמי חתורה גם לא יכלו להשאר איש איש במקומו, ויהיו לנודדים בגוים בפיזור כללי. וכל הדברים האלה עשו את שלהן בנוגע לדברי ראשי חכמי התורה מלפני המלחמה. בנוגע לדברי ראשי חכמי התורה מאחרי ימי ישובה של יבנה עד ימי המלחמה, בנוגע לכל דברי ר׳ עקיבא ור׳ טרפון ר' ישמעאל ר׳ יוחנן בן נורי ר׳ יוסי הגלילי וכל חבריהם. ועל ידי זה באו אצלם רוב המחלקאות ההם. וכבר מיד בראשית שובם בשלפי השמד בא ב[[ירושלמי חגיגה ג א|ירושלמי חגיגה פרק ג׳ הלכה א׳]]: ״מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה בבקעת רמון ומי היו ר' מאיר ור' יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ר׳ נחמי׳ ור׳ אליעזר בן יעקב ור׳ יוחנן הסנדלר אמרו כמה מעלות בקדש ובתרומה ר׳ מאיר אומר שלש עשרה ר׳ יוסי אומר שתים עשרה אמר ר' מאיר '''כך שמעתי מר׳ עקיבא''' שלש עשרה אמר לו ר׳ יוחנן הסנדלר שימשתי את ר׳ עקיבא עומדות מה שלא שמשתו ישיבות וכו׳.״ ודברים כאלה לא הי׳ מקום לר׳ נתן לחלוק עמהם, וזה הי׳ אז רוב ועיקר כל מעשי הדור הזה להקים מחדש את כל קבלותיהם מדור הקודם אשר עדין לא נקבעו במטבע קבועה. ואשר על ידי הפיזור הגדול והנורא ועל ידי הרדיפות האיומות נתרופפו בידם. ועי׳ עוד לדוגמא במס' [[סוכה כ ב|סוכה ד׳ כ']]: ״הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר׳ יהודה '''נוהגין''' '''היינו שהיינו ישנים''' תחת המטה '''בפני הזקנים''' ולא אמרו לנו דבר '''אמר ר' שמעון מעשה''' בטבי עבדו של רבן גמליאל שהי׳ ישן תחת המטה '''ואמר להן רבן גמליאל לזקנים''' ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה '''ולפי דרכינו''' '''למדנו''' שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.״ ואם במקום הזה הדבר גם מפורש לפנינו שכל דברי ר׳ יהודה הם רק ממה שעשו בפני הזקנים‪ ,‬ודברי ר׳ שמעון רק ממה שראד‪ .‬אצל רבן גמליאל‪,‬‬ ‫הנד‪ .‬זה מפני שדבריד‪.‬ם הם על עצם הדבר שראו שניהם‪ ,‬דין הישן תחת‬ ‫• י‬ ‫המטה בסוכה‪.‬‬ ‫אבל במקום שכל הדבר בבר אינו ע׳צם המעשר‪ .‬עצמה שראו כי אם היסוד‬ ‫אשר למדו מזד‪ ,.‬שם ככר באו דבריהם סתם‪.‬‬<noinclude></noinclude> dpozhrz9hs6j0xlovt726ao4oy71kpb 3017934 3017727 2026-05-28T07:48:00Z יעקב 15222 3017934 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪824 סוף ימי סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק מח/> כבר נתבטלה המתיבתא הכוללת ביבנה כשמנה עשרה שנה אחר החרבן, וכנגדם לאושא בימי רבן גמליאל הי' זה רק מתיבתא בזעיר אנפין, ובשובם ליבנה שנית הי׳ זה רק לזמן קצר, ונתבטלה לגמרי עד אשר באו לאושא בימי ר׳ עקיבא בראשית ימי אדריאנוס לשנים מעטים. ואז הגיעו ימי הרעה בכל תוקף עוזם אשר לא הי' כמוהם לרעה ונמשכו יותר מעשרים שנה. ובכל הימים הרבים ההם לא לבד שלא היתה שם מתיבתא כוללת בקיבוץ כל חכמי הדור יחד בימי הוועד, ולא לבד שלא היו שם אפי׳ ישיבות פרטיות מחכמי הדור כל אחד במקומו. כי אם שבתוך השנים הרבות ההם היו שם ימים רבים אשר חכמי חתורה גם לא יכלו להשאר איש איש במקומו, ויהיו לנודדים בגוים בפיזור כללי. וכל הדברים האלה עשו את שלהן בנוגע לדברי ראשי חכמי התורה מלפני המלחמה. בנוגע לדברי ראשי חכמי התורה מאחרי ימי ישובה של יבנה עד ימי המלחמה, בנוגע לכל דברי ר׳ עקיבא ור׳ טרפון ר' ישמעאל ר׳ יוחנן בן נורי ר׳ יוסי הגלילי וכל חבריהם. ועל ידי זה באו אצלם רוב המחלקאות ההם. וכבר מיד בראשית שובם בשלפי השמד בא ב[[ירושלמי חגיגה ג א|ירושלמי חגיגה פרק ג׳ הלכה א׳]]: ״מעשה שנכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה בבקעת רמון ומי היו ר' מאיר ור' יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ר׳ נחמי׳ ור׳ אליעזר בן יעקב ור׳ יוחנן הסנדלר אמרו כמה מעלות בקדש ובתרומה ר׳ מאיר אומר שלש עשרה ר׳ יוסי אומר שתים עשרה אמר ר' מאיר '''כך שמעתי מר׳ עקיבא''' שלש עשרה אמר לו ר׳ יוחנן הסנדלר שימשתי את ר׳ עקיבא עומדות מה שלא שמשתו ישיבות וכו׳.״ ודברים כאלה לא הי׳ מקום לר׳ נתן לחלוק עמהם, וזה הי׳ אז רוב ועיקר כל מעשי הדור הזה להקים מחדש את כל קבלותיהם מדור הקודם אשר עדין לא נקבעו במטבע קבועה. ואשר על ידי הפיזור הגדול והנורא ועל ידי הרדיפות האיומות נתרופפו בידם. ועי׳ עוד לדוגמא במס' [[סוכה כ ב|סוכה ד׳ כ']]: ״הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו אמר ר׳ יהודה '''נוהגין''' '''היינו שהיינו ישנים''' תחת המטה '''בפני הזקנים''' ולא אמרו לנו דבר '''אמר ר' שמעון מעשה''' בטבי עבדו של רבן גמליאל שהי׳ ישן תחת המטה '''ואמר להן רבן גמליאל לזקנים''' ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה '''ולפי דרכינו''' '''למדנו''' שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו.״ ואם במקום הזה הדבר גם מפורש לפנינו שכל דברי ר׳ יהודה הם רק ממה שעשו בפני הזקנים, ודברי ר׳ שמעון רק ממה שראה אצל רבן גמליאל, הנה זה מפני שדבריהם הם על עצם הדבר שראו שניהם, דין הישן תחת המטה בסוכה. אבל במקום שכל הדבר כבר אינו עצם המעשה עצמה שראו כי אם היסוד אשר למדו מזה, שם כבר באו דבריהם סתם. <קטע סוף=פרק מח/><noinclude></noinclude> 0vd9d2sw4995zfssvm2eyd9uu2vxr1u 0 1743878 3017726 3017715 2026-05-27T14:16:18Z Yack67 27395 הגהה עַפ מחזור רכי אבות 3017726 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= בסימנא טבא יאיא | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = | מיוחס ל = ר' חביב טולידאנו מעיר סאלי{{הערה|כך כתוב בכמה מחזורים, והכוונה ככל הנראה ל[https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95_(%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F) רבי חביב בן חיים טולידאנו ממקנס].}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1086}} | מנהגים = נאמרת בקצת קהילות מרוקו ביום שני של שבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>בְּסִמָּנָא טָבָא יַאיָא וּבְמַזָּלָא מְעַלְיָא / וּשְׁעַת רָצוֹן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה{{ש}} בַּשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה נִתְכַּוָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּשִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן{{ש}} בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר אֵל עוֹלָם{{ש}} וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם{{ש}} לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים פֹּה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ יָפָה וַהֲדוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ממס|דברים א יט}} אֵיך הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם{{ש}} מְאֹד נַעֲלָה עַל כָּל הַגּוֹיִים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם{{ממס|שיר השירים ה יג}} אָמַר לָהּ לַיְקָרָה וּנְעִימָה{{ש}} הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַחַת הִיא יוֹנָתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ{{ממס|שיר השירים ו ט|לפני=ע"פ}} הֱוִי לִי לְאִינְתּוּ יָפָה כַלְבָנָה{{ש}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶאֱמוּנָה{{ממס|הושע ב כב}} וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא{{ש}} אִפְלַח וְאוֹקֵיר יָתִיכִי כׇּל יוֹמַיָּא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד עוֹלָם וְעַד עָלְמֵי עָלְמַיָא וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כִּבְתוּלָה נָאָה{{ש}} אֹזֶן שׁוֹמַעַת עַיִן רוֹאָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה{{ממס|תהלים קז לז|לפני=ע"פ}} וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָא תּוֹרָה קְדוֹשָׁה{{ש}} וַהֲוָת לֵיהּ לְאִינְתּוּ עַל לוּחַ לִבִּוֹ חֲרוּשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ{{ממס|אסתר ב יז}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּר{{ש}} וְהוֹסִיף לָה מִדִּילֵיהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִקָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר{{ממס|במדבר א|ע"פ פסוקי במדבר}} וְעוֹד רָצָה וְהוֹסִיף לָהּ כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגַּדְתָּא וְתוֹסֵפְתָּא וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעָלַת לֵהּ כַּלְָתָא דָא לְמוֹפֵת וּלְאוֹת{{ש}} מִבֵּית אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת{{ממס|דברים כט ג|לפני=ע"פ}} וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ מָעוֹת בָּעַיִן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֵיהֶם{{ש}} מָאתַיִם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה עִם דִּקְדוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׂר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} וְעוֹד הֵבִיאָה לוֹ כֵּלִים עִם שִׁמּוּשֵׁי עֶרֶס וְתַכְשִׁיטֵיהֶם{{ש}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעׇנְשֵׁיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָהֶם{{ממס|יחזקאל כ כה}} נִמְצָא סַךְ הַכֹּל כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסָפוֹת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָל הָאָדָם{{ממס|קהלת יב יג}} וְכָךְ אָמַר לָנָא חֲתָנָא דְנָא בְּרוּחַ נְדִיבָה{{ש}} קִבַּלְתִּי עָלַי וְעַל יַרְתָּאי בַּתְרַאי אַחְרָיוּת חֹמֶר כְּתֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְאִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא הַתְּנָאִים שֶׁהוּתְנוּ בֵּינֵיהֶם{{ש}} שְׁרִירִים וְקַיָּמִים עִם כָּל חִזּוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם{{ממס|שמות כב ח}} מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ טָמוּן בְּצִפּוּנָיו{{ש}} עַד יוֹם עֲלוֹתוֹ לִמְכוֹנָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו{{ממס|ישעיה מ י}} וְשֶׁלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ מֵחׇכְמוֹת חִצוֹנִיּוֹת{{ש}} רַק בָּה יִקְרָא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת{{ממס|שמות א יט}} וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ וְיַנִּיחֶנָּה{{ש}} אֶלָּא אִם כֵּן עִמּוֹ יוֹלִיכֶנָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן יָמוֹת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָה{{ממס|דברים כ ז}} וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נֹהֵג בַּחׇכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת{{ממס|קהלת ב ג}} וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַך לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר{{ממס|משלי כג כג}} וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ לִבּוֹ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוּבָהּ הַצָּפוּן לַצַדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׂנוּ אוֹתָהּ{{ממס|במדבר יג ל}} וְהַדִּירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל{{ש}} כִּי יִבָּנֶה וִיכוֹנֵן הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הָאָדוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל{{ממס|שמות לד כג}} וְכׇל הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן הַנִּזְכָּר{{ש}} לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לִהְיוֹת זָרִיז וְנִשְׂכָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְּבַר יְיָ הָיָה יָקָר{{ממס|שמואל א ג א}} וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים{{ממס|ישעיה ח ב}} אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ{{ממס|דברים לא כח}} וְעַל הֶחָתוּם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן{{ש}} אֲשֶׁר מִכְּבוֹדָם כָׇּל לֵב אֱנוֹשׁ יָרֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ממס|שמות ו כז}} יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם יִשְׂמַח לֵב חָתָן בַּכַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְתִשְׂמַח כַּלָּה עִם בַּעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר בְּמַהֲלָלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַשְׂרֵי הָעָם שֶׂכָּכָה לּוֹ{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] </noinclude> 7af1ulwufi9cav2w95t907owv9l7ub3 3017730 3017726 2026-05-27T14:49:37Z Yack67 27395 3017730 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= בסימנא טבא יאיא | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[כתובה]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:כתובה לחג שבועות|כתובה לחג שבועות]] | מועד = [[חג שבועות|שבועות]] | מחבר = | מיוחס ל = ר' חביב טולידאנו מעיר סאלי{{הערה|כך כתוב בכמה מחזורים, והכוונה ככל הנראה ל[https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95_(%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F) רבי חביב בן חיים טולידאנו ממקנס]. במקורות אחרים נרשם:"כתובה של החתן הנקרא ישראל האומר לה לזו הכלה התורה הקדושה הוי לי לאנתו יפה כלבנה. מושר בלסבון שבפורטוגל עוד מימי אנוסי ספרד". ואינו נראה הגיוני.}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1086}} | מנהגים = נאמרת בקצת קהילות מרוקו ביום שני של שבועות. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=24}} </noinclude>בְּסִמָּנָא טָבָא יַאיָא וּבְמַזָּלָא מְעַלְיָא / וּשְׁעַת רָצוֹן בְּרָכָה וְהַצְלָחָה{{ש}} בַּשִּׁשִּׁי בְּשַׁבָּת אַגִּיד אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב הַנִּשְׁתְּוָן{{ש}} לְהַנְחִיל אוֹהֲבָיו תּוֹרָה נִתְכַּוָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּשִׁשָּׁה יָמִים לְחֹדֶשׁ סִיוָן{{ש}} בְּיוֹם מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵׂעִיר אֵל עוֹלָם{{ש}} וְהוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן עַל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לִבְרִיאַת עוֹלָם{{ש}} לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִים פֹּה בְּשִׁירָה וּבְזִמְרָה{{ש}} בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ יָפָה וַהֲדוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא{{ממס|דברים א יט}} אֵיך הֶחָתָן שַׂר שָׂרִים וּנְגִיד נְגִידִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם{{ש}} מְאֹד נַעֲלָה עַל כָּל הַגּוֹיִים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם{{ממס|שיר השירים ה יג}} אָמַר לָהּ לַיְקָרָה וּנְעִימָה{{ש}} הַבַּת רַבַּת הַמַּעֲלוֹת תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַחַת הִיא יוֹנָתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ{{ממס|שיר השירים ו ט|לפני=ע"פ}} הֱוִי לִי לְאִינְתּוּ יָפָה כַלְבָנָה{{ש}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶאֱמוּנָה{{ממס|הושע ב כב}} וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא{{ש}} אִפְלַח וְאוֹקֵיר יָתִיכִי כׇּל יוֹמַיָּא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד עוֹלָם וְעַד עָלְמֵי עָלְמַיָא וְיָהִיבְנָא לִיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כִּבְתוּלָה נָאָה{{ש}} אֹזֶן שׁוֹמַעַת עַיִן רוֹאָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה{{ממס|תהלים קז לז|לפני=ע"פ}} וּצְבִיאַת כַּלְּתָא דָא תּוֹרָה קְדוֹשָׁה{{ש}} וַהֲוָת לֵיהּ לְאִינְתּוּ עַל לוּחַ לִבִּוֹ חֲרוּשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ{{ממס|אסתר ב יז}} וּצְבִי חֲתָנָא דְנָא יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכָּר{{ש}} וְהוֹסִיף לָה מִדִּילֵיהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִקָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר{{ממס|במדבר א|ע"פ פסוקי במדבר}} וְעוֹד רָצָה וְהוֹסִיף לָהּ כְּתֻבָּתָהּ{{ש}} מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ בְּאוֹרַיְתָא{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>סִפְרָא וְסִפְרֵי וְאַגַּדְתָּא וְתוֹסֵפְתָּא וְדָא נְדוּנְיָא דְהַנְעָלַת לֵהּ כַּלְָתָא דָא לְמוֹפֵת וּלְאוֹת{{ש}} מִבֵּית אָבִיהָ אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת{{ר1}} לֵב לָדַעַת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ וְעֵינַיִם לִרְאוֹת{{ממס|דברים כט ג|לפני=ע"פ}} וְעוֹד הִכְנִיסָה לוֹ מָעוֹת בָּעַיִן לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֵיהֶם{{ש}} מָאתַיִם שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה עִם דִּקְדוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׂר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָהֶם{{ממס|ויקרא יח ה}} וְעוֹד הֵבִיאָה לוֹ כֵּלִים עִם שִׁמּוּשֵׁי עֶרֶס וְתַכְשִׁיטֵיהֶם{{ש}} שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְעׇנְשֵׁיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָהֶם{{ממס|יחזקאל כ כה}} נִמְצָא סַךְ הַכֹּל כְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָא וְחֵקֶר כְּבוֹדָם{{ש}} וְתוֹסָפוֹת וּמְאֻחָר וּמֻקְדָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמֹר כִּי זֶה כָל הָאָדָם{{ממס|קהלת יב יג}} וְכָךְ אָמַר לָנָא חֲתָנָא דְנָא בְּרוּחַ נְדִיבָה{{ש}} קִבַּלְתִּי עָלַי וְעַל יַרְתָּאי בַּתְרַאי אַחְרָיוּת חֹמֶר כְּתֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְאִם אוֹבִיר וְלָא אַעֲבִיד אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא הַתְּנָאִים שֶׁהוּתְנוּ בֵּינֵיהֶם{{ש}} שְׁרִירִים וְקַיָּמִים עִם כָּל חִזּוּקֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם{{ממס|שמות כב ח}} מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לוֹ טָמוּן בְּצִפּוּנָיו{{ש}} עַד יוֹם עֲלוֹתוֹ לִמְכוֹנָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו{{ממס|ישעיה מ י}} וְשֶׁלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ מֵחׇכְמוֹת חִצוֹנִיּוֹת{{ש}} רַק בָּה יִקְרָא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת{{ממס|שמות א יט}} וְשֶׁלֹּא יֵצֵא לַדֶּרֶךְ וְיַנִּיחֶנָּה{{ש}} אֶלָּא אִם כֵּן עִמּוֹ יוֹלִיכֶנָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן יָמוֹת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָה{{ממס|דברים כ ז}} וְשֶׁלֹא יַנִּיחֶנָּה מִתּוֹךְ כַּעַס וְהִתְרַשְּׁלוּת{{ש}} וְלֹא יֹאכַל עִמָּהּ לֶחֶם עַצְלוּת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נֹהֵג בַּחׇכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת{{ממס|קהלת ב ג}} וְשֶׁלֹּא יְמַשְׁכֵּן כְּלִי חֶמְדָּה וְלֹא יִמְכֹּר{{ש}} אַך לְהַרְבּוֹת סְפָרִים תָּמִיד יִזְכֹּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר{{ממס|משלי כג כג}} וְהַיְרֻשָּׁה כְּמִנְהַג דָּת וָדִין עַל לוּחַ לִבּוֹ חֲרוּתָה{{ש}} מִטּוּבָהּ הַצָּפוּן לַצַדִּיקִים עַיִן לֹא רָאֲתָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׂנוּ אוֹתָהּ{{ממס|במדבר יג ל}} וְהַדִּירָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל{{ש}} כִּי יִבָּנֶה וִיכוֹנֵן הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הָאָדוֹן יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל{{ממס|שמות לד כג}} וְכׇל הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה שְׁרִירִים וְקַיָּמִים{{ש}} כִּצְבָא הַשָּׁמַיִם בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַעֲדֵי עַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְנִשְׁבַּע הֶחָתָן הַנִּזְכָּר{{ש}} לְקַיֵּם כָּל דָּבָר לִהְיוֹת זָרִיז וְנִשְׂכָּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דְּבַר יְיָ הָיָה יָקָר{{ממס|שמואל א ג א}} וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל בְּמֶרֶץ{{ש}} וְאָמַר לְהָקִים גְּדֵרֶיהָ מֵאֵין פּוֹרֵץ פֶּרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאָעִידָה לִי עֵדִים נֶאֱמָנִים{{ממס|ישעיה ח ב}} אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ{{ממס|דברים לא כח}} וְעַל הֶחָתוּם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן{{ש}} אֲשֶׁר מִכְּבוֹדָם כָׇּל לֵב אֱנוֹשׁ יָרֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ממס|שמות ו כז}} יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמְחוּ וְיֹאכְלוּ אֶת פִּרְיָם{{ש}} בִּתְעוּדָה אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַכֹּל שָׁרִיר וּבָרִיר וְקַיָּם יִשְׂמַח לֵב חָתָן בַּכַּלָּה לְקָחָהּ לוֹ לְגוֹרָלוֹ{{ש}} וְתִשְׂמַח כַּלָּה עִם בַּעַל נְעוּרֶיהָ וְתֹאמַר בְּמַהֲלָלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַשְׂרֵי הָעָם שֶׂכָּכָה לּוֹ{{ממס|תהלים קמד טו}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:כתובה לחג שבועות]] </noinclude> bzi8qiuk4v553q73m5hbakti1rjo2ii 0 1743885 3017944 3017721 2026-05-28T11:25:38Z Editor259 28663 3017944 wikitext text/x-wiki (ח, א) <קטע התחלה=א/>אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:<קטע סוף=א/> (ח, ב) <קטע התחלה=ב/>[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}<קטע סוף=ב/> (ח,ב) <קטע התחלה=ב/>כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:<קטע סוף=ב/> (ח, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:<קטע סוף=ג/> (ח, ד) <קטע התחלה=ד/>אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:<קטע סוף=ד/> (ח, ה) <קטע התחלה=ה/>אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:<קטע סוף=ה/> (ח, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:<קטע סוף=ו/> (ח, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:<קטע סוף=ז/> (ח, ח) <קטע התחלה=ח/>[א]ל תטש שיחת חכמים ובחידתיהם התרטש:{{ש}}<קטע סוף=ח/> (ח, ח) <קטע התחלה=ח/>כי ממנו תלמד לקח לתיצב לפני שרים:<קטע סוף=ח/> (ח, ט) <קטע התחלה=ט/>אל תמאס בשמועת שבים אשר שמעו מאבתם:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (ח, ט) <קטע התחלה=ט/>בעת צ[רך] להשיב פתגם:<קטע סוף=ט/> {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=34סמנד פרק ז] [[קטגוריה:בן סירא]] 5ijoxjj8a96gt8cjarx6ici5p42q9tt 107 1743886 3017723 2026-05-27T12:57:43Z יוסף אומץ 30741 /* פירוש נפלא */ פסקה חדשה 3017723 wikitext text/x-wiki == פירוש נפלא == יישר כח לכותב(ים). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 15:57, 27 במאי 2026 (IDT) syy3g68i18gdu2li5n64nmtxu9dhhj1 116 1743887 3017732 2026-05-27T15:34:53Z Fuzzy 29 תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026 3017732 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2198|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|12404)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5]], [[+|7]] [[+|ו-18]] [[=החוק|לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961]] (להלן - חוק למניעת מפגעים), ולפי [[+|סעיף 45]] [[=חוק תשתיות לאומיות|לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023]] (להלן - חוק תשתיות לאומיות), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "גוף מבצע" - כהגדרתו [[בחוק תשתיות לאומיות]]; :- "יום" - כהגדרתו [[בתקנות רעש בלתי סביר]]; :- "מבנה" - למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא כדין; :- "מיזם תשתית חיוני מועדף" - כהגדרתו [[בחוק תשתיות לאומיות]], למעט מיזם המטרו, כהגדרתו [[בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]]; :- "מפלס הרעש המרבי" - מפלס הרעש הגבוה מבין אלה: :: (1) בשעות היום - מפלס הרעש המרבי לפי [[תקנות רעש בלתי סביר]] בתוספת 20dB; :: (2) בכל שעות היממה - מפלס הרעש המרבי לפי [[תקנות רעש בלתי סביר]], ואם יש מיגון אקוסטי במבנה - בתוספת מידת היעילות של מיגון אקוסטי, ובלבד שאם הותקן המיגון האקוסטי על ידי הגוף המבצע, ההתקנה נעשתה בהתאם להוראות שנתן לעניין זה המשרד להגנת הסביבה לגוף המבצע; :: (3) מפלס רעש שווה ערך כהגדרתו [[בתקנות רעש בלתי סביר]] בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור [[באותן תקנות]], בתוספת 5dB; לעניין זה, תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור [[בתקנה 2(ד)]], על בסיס ממוצע לרבע שעה; :- "מיגון אקוסטי במבנה" - כל אמצעי מיגון המותקן על גבי מבנה או משולב ברכיביו ומטרתו להפחית את רמת הרעש הנשמעת בתוך המבנה; :- "מידת היעילות של מיגון אקוסטי" - מידת הפחתת מפלס הרעש באמצעות מיגון אקוסטי במבנה, הנמדדת על ידי גוף מבצע בהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה; :- "תקנות מניעת רעש" - [[=תקנות מניעת רעש|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992]]; :- "תקנות רעש בלתי סביר" - [[=תקנות רעש בלתי סביר|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990]]. @ 2. רעש חזק או בלתי סביר : (א) על אף האמור [[בתקנות רעש בלתי סביר]], רעש חזק או בלתי סביר לעניין [[חוק למניעת מפגעים]] לגבי רעש שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, הוא רעש שמפלסו עולה על מפלס הרעש המרבי. : (ב) מדידת מפלס הרעש לעניין תקנת משנה (א) תיעשה במרחק של מטר מחוץ למבנה. : (ג) על אף הוראות תקנת משנה (א), לא יראו כרעש חזק או בלתי סביר שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף חריגה ממפלס הרעש המרבי במבנה שלגביו מתבצעת המדידה, שאינה עולה על 10dB, ובלבד שהחריגה מתבצעת בשעות היום, וכן אינה עולה על 30 שעות במצטבר בחודש ועל 200 שעות במצטבר בשנה קלנדרית; הגוף המבצע יפרסם הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין. : (ד) הגוף המבצע ימדוד ויתעד באופן רציף את מפלס הרעש לפי הוראות תקנות אלה בהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה ולהוראות לפי [[חוק למניעת מפגעים]]. @ 3. הפעלת מכונות : על אף האמור [[בתקנות מניעת רעש]], [[בתקנות רעש בלתי סביר]] ובתקנות אחרות לפי [[חוק למניעת מפגעים]], לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי להפעיל מכונה כמשמעותה לפי [[החוק האמור]] או לבצע כל עבודה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא בהן, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה, ובלבד שהפעלת המכונה או ביצוע העבודה אינם כרוכים בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור [[בתקנה 2]]. @ 4. פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות : על אף האמור [[בתקנות מניעת רעש]], [[בתקנות רעש בלתי סביר]] ובתקנות אחרות לפי [[חוק למניעת מפגעים]], לשם הקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים באזור מגורים בכל שעה משעות היממה, ובלבד שביצוע פעולות כאמור אינו כרוך בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור [[בתקנה 2]]; לעניין זה, "מכלים" - לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה. <פרסום> א' בסיוון התשפ"ו (17 במאי 2026) <חתימה> עידית סילמן השרה להגנת הסביבה fh6454svooidllu5t2vunp10pju1b92 0 1743888 3017747 2026-05-27T18:40:31Z מו יו הו 37729 שער לד 3017747 wikitext text/x-wiki =שער לד= {{גדול-מודגש|ממה שהובא מן הדברים על הרחוק לא על הקרוב}} {{נ|מזה|(הקרוב מזה)}} אמרו {{צ|וְאִם שְׁלָשׁ '''אֵלֶּה''' לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ}} {{ק|([[שמות כא יא]])}}, איננו רומז באמרו {{צ|שְׁלָשׁ אֵלֶּה}} אל {{צ|'''שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ'''}} {{ק|([[שמות כא י|פסוק י]])}} הקרוב אליו, אבל הוא רומז אל {{צ|אֲשֶׁר לא '''יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ'''}} {{ק|([[שמות כא ח|פסוק ח]])}}, {{צ|וְאִם '''לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה'''}} {{ק|([[שמות כא ט|פסוק ט]])}}. בעבור מה שאמרו רבותינו ז"ל: ר' אליעזר אומר זו {{צ|שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ}}. אמר לו ר' עקיבא, מה צריך, והלא כבר נאמר {{צ|שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע}}, מה תלמוד לומר {{צ|וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה}}, יכול יעשה לה כל האמור בענין, ת"ל {{צ|וְאִם שְׁלָשׁ}} וגו', אמור מעתה: לא {{נ|יעדה|ייעדנה}} לא הוא ולא בנו ולא {{נ|פדאה|פדאנה}} {{ק|(מכילתא דרשב"י כא יא)}}. ועוד: {{צ|וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה '''כֵּן'''}} {{ק|([[דברים טו יז]])}}; איננו רומז אל הרציעה אבל הוא רומז אל אמרו קודם זה: {{צ|הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ}} וגו' {{ק|([[דברים טו יד]])}}. {{צ|'''צָעֲקוּ''' וַייָ שָׁמֵעַ}} {{ק|([[תהלים לד יח]])}}; אין הכנוי אשר ב{{צ|'''צָעֲקוּ'''}} ל{{צ|'''עֹשֵׂי רָע'''}} {{ק|([[תהלים לד יז]])}} הקרוב אליו, אך ל{{צ|'''צַדִּיקִים'''}}, ר"ל אמרו {{צ|עֵינֵי יְיָ אֶל '''צַדִּיקִים'''}} {{ק|([[תהלים לד טז]])}}. {{צ|אַבֵּד תְּאַבְּדוּן… וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם… לֹא תַעֲשׂוּן '''כֵּן''' לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} {{ק|([[דברים יב#יב ב|דברים יב ב-ד]])}} רבותינו ז"ל נושאים אמרו {{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} על אמרו {{צ|וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא}}, כלומר: לא תהרסו בתי האלהים כאשר {{עמוד|215}} צויתי אתכם להרוס בתי הבעלים ומקומות עבודתם. אמרו: "הנותץ אבן אחת מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח עובר בלא תעשה, שנ' {{צ|וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם… לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} {{ק|(ספרי ראה סא ג)}}. והוא אצלי עוד נושא ענין אחר נוסף על זה הענין, כאשר היה לשון {{צ|{{נ|לֹא|אל}} תֹאכְלוּ עַל הַדָּם}} {{ק|([[ויקרא יט כו]])}} סובל שבעה ענינים בארו אותם רבותינו ז"ל {{ק|(ראה [[סנהדרין סג א]], [[ברכות י ב]]}}. והענין ההוא שיהיה נשוא על מה שיש לפני זה, ר"ל על אמרו {{צ|אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים}} וגו'. והוא מפני שצוה אותם להרוס מקומות עבודת הבעלים, וספר על המקומות ההם שהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן, הזהירם יתעלה מעשות מקומות עבודתו בכמו המקומות ההם, אבל במקום מיוחד ומקום ידוע. הוא אמרו {{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ… וַהֲבֵאתֶם {{נ|שָׁמָּה|}} עֹלֹתֵיכֶם}} וגו' {{ק|([[דברים יב#יב ד|דברים יב ד-ו]])}}, כאשר אמר {{צ|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר}} וגו' {{ק|([[דברים יב#יב יג|דברים יב יג-יד]])}}. וספורו על המקומות ההם נקרה בתוך מאמרו המוחל בו, והוא {{צ|אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת}} וגו', ואחר כן השלים מה שהחל בו: {{צ|וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם}} וגו', ואחר כן הזהיר מעשות כמעשיהם אשר הוא מספר עליהם מעשות {{נ|בתי|}} עבודתם על ההרים הרמים וגו', ואמר {{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} וגו'. ואל יאשימנו אדם בחברנו הענין הזה אל לשון {{צ|לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן}} עם שאנו סוברים בו מה שאמרו רבותינו ז"ל, כי כבר אמרו רז"ל: {{צ|מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואין טעם אחד יוצא לשני מקראות, דבי ר' ישמעאל תנא: {{צ|וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע}} {{ק|([[ירמיהו כג כט]])}}, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים {{ק|([[סנהדרין לד א]])}}}}. וזה אע"פ שהוא מכלל הלאוין אין נמנע לחבר אליו לאו אחר מבלתי שיהיה תוספת במצות, אבל יהיה פנים אחרים נכונים אין היזק בסבור אותם, כאשר לא הזיק סבור שבעה פנים ב{{צ|לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם}}, והוא גם כן לאו אחד. ומן השער הזה אשר אנחנו בו, אמרו {{צ|וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים '''וְאוֹתָהּ''' לֹא יִרְאֶה וְשָׁם יָמוּת}} {{ק|([[יחזקאל יב יג]])}}, אמרו {{צ|'''וְאוֹתָהּ''' לֹא יִרְאֶה}} הוא שב אל {{צ|'''יְרוּשָׁלַיִם'''}} אשר קדם זכרה באמרו {{צ|הַנָּשִׂיא הַמַּשָּׂא הַזֶּה '''בִּירוּשָׁלַיִם'''}} {{ק|([[יחזקאל יב י|פסוק י]])}}. ועוד: {{צ|וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת '''וַיַּחֲזֵק''' בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע}} {{ק|([[ש"א טו כז]])}}, הכנוי אשר ב{{צ|'''וַיַּחֲזֵק'''}} שב אל {{צ|'''שָׁאוּל'''}} הרחוק {{ק|([[ש"א טו כו|פסוק כו]])}}, לא על {{צ|'''שְׁמוּאֵל'''}} הקרוב. ואלו היה הפעל ל{{צ|שְׁמוּאֵל}} כאשר חושבים אנשים שנושאים אותו כמו מעשה אחיה השילני, היה אומר וַיִּקְרָעֵהוּ, ר"ל המעיל, כאשר אמר באחיה {{צ|'''וַיִּקְרָעֶהָ''' שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים}} {{ק|([[מ"א יא ל]])}}, בעבור שהיה המעשה בכוונה ממנו. והענין הנה בהפך זה, והוא כי כאשר פנה שמואל ללכת מאת שאול החזיק שאול בכנף מעילו ונקרע בלי כונה ממנו {{נ|לזה|}}, ועל כן אמר {{צ|וַיִּקָּרַע}}, והפועל למעיל בעצמו על דרך כל נפעל. ועוד: {{צ|וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַּחֲנִית '''וּבָאָרֶץ'''}} {{ק|([[ש"א כו ח]])}} אין {{צ|'''בָאָרֶץ'''}} עטוף על {{צ|'''בַּחֲנִית'''}} אבל הוא עטוף על אַכֶּה, כאלו אמר אכנו נא בחנית {{נ|ואכה|[ואכנו]}} בארץ. {{צ|שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ}} {{ק|([[שמות כב ב]])}}, אין זה שב אל אמרו {{צ|אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ}}, אך על אמרו {{צ|חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת {{נ|הַשּׁוֹר|הצאן}}}} וגו' {{ק|([[שמות כא לז|פסוק לז]])}}. {{צ|וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב '''הוּא''' אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת {{עמוד|216}} עָלָיו}} {{ק|([[ויקרא טו כג]])}}; אין אמרו {{צ|הוּא}} כנוי דבר שקרוב אליו, אבל הוא כנוי ה{{צ|דָּם}} הנזכר בראש הענין, {{נ|ר"ל|}} {{צ|וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה '''דָּם''' יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ}} {{ק|([[ויקרא טו יט|פסוק יט]])}}. והענין: 'ואם על המשכב הוא הדם או על הכלי' וגו'. {{צ|וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה… בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי '''לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה''' עַל יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[מ"א ו א]])}}; אין אמרו {{צ|'''לִמְלֹךְ''' שְׁלֹמֹה'''}} נשוא על {{צ|'''הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי'''}} הקרוב, אך על אמרו {{צ|'''בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית'''}}, כאשר אמר {{צ|בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְיָ בְּיֶרַח זִו}} {{ק|([[מ"א ו לז|שם פסוק לז]])}}. {{צ|וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת '''לְנֹכַח הַצֹּאן'''}} {{ק|([[בראשית ל לח]])}}; אין אמרו {{צ|'''לְנֹכַח הַצֹּאן'''}} מחבר בענין באמרו {{צ|'''לִשְׁתּוֹת'''}}, אבל באמרו {{צ|וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת}}, כאלו אמר: 'ויצג את המקלות לנכח הצאן ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות', כלומר במקום אשר הם {{נ|שותות|}} שם. {{צ|כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל {{נ|וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵייָ צְבָאוֹת|}} כִּי '''אַרְצָם''' מָלְאָה אָשָׁם}} {{ק|([[ירמיהו נא ה]])}}; אין אמרו {{צ|כִּי '''אַרְצָם''' מָלְאָה אָשָׁם}} שב על {{צ|'''יִשְׂרָאֵל''' '''וִיהוּדָה'''}}, אבל על {{צ|'''בָבֶל'''}} הנזכרת קודם}} {{ק|([[ירמיהו נא ב|פסוק ב]])}}. {{צ|אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ '''וַתִּטָּעֵם'''}} {{ק|([[תהלים מד ג]])}}; אין אמרו {{צ|'''וַתִּטָּעֵם'''}} נשוא על אמרו {{צ|'''גּוֹיִם'''}} הקרוב, אבל על {{צ|'''אֲבוֹתֵינוּ'''}} הרחוק {{ק|([[תהלים מד ב|פסוק ב]])}}. {{צ|הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ '''וְחַזְּקֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"ב יא כה]])}}, הכנוי אשר ב{{צ|'''חַזְּקֵהוּ'''}} שב אל {{צ|'''יוֹאָב'''}} אע"פ שהוא רחוק, כלומר חזקהו ואמצהו על זה, וזה צווי מצוה בו (הנביא) [המלך]. {{צ|וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא תָחוֹס עֵינִי}} {{ק|([[יחזקאל ה יא]])}}, יתכן שיהיה {{צ|'''עֵינִי'''}} פועֵל באמרו {{צ|'''תָחוֹס'''}}, ויהיה על הדרך הזה במקומו. ויתכן עוד שיהיה פעול באמרו {{צ|'''אֶגְרַע'''}}, כאלו אמר: 'וגם אני אגרע עיני ולא תחס', כאשר אמר {{צ|{{נ|לֹא|ולא}} יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו}} {{ק|([[איוב לו ז]])}}, ויהיה ב{{צ|'''תָחוֹס'''}} כנוי נסתר שב אל {{צ|'''עֵינִי'''}}. {{צ|תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ '''בָּהֵן'''}} {{ק|([[בראשית ל כו]])}}; אמרו {{צ|'''בָּהֵן'''}} שב אל הנשים בלבד. {{צ|לְכוּ נָא הַגְּבָרִים… כִּי '''אֹתָהּ''' אַתֶּם מְבַקְשִׁים}} {{ק|([[שמות י יא]])}} שב אל אמרו {{צ|כִּי '''רָעָה''' נֶגֶד פְּנֵיכֶם}} {{ק|([[שמות י י]])}} הקודמת. {{צ|כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ}} {{ק|([[שמות כג כא]])}}; איננו נשוא על אמרו {{צ|כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם}}, אך הוא עלה לאמרו {{צ|הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ}} והוא נשוא עליו, ושעורו: 'השמר מפניו ושמע בקולו כי שמי בקרבו ואל תמר בו כי לא ישא לפשעכם'. {{צ|כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה '''לוֹ'''}} {{ק|([[במדבר יז ה]])}}, אין אמרו {{צ|'''לוֹ'''}} שב על {{צ|'''מֹשֶׁה'''}}, אבל על {{צ|'''אַהֲרֹן'''}} הנזכר קודם. {{צ|לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי '''מִמֶּנּוּ''' נִקַּח}} {{ק|([[שמות י כו]])}} אין הכנוי אשר ב{{צ|'''מִמֶּנּוּ'''}} שב על {{צ|'''פַּרְסָה'''}}, אבל על המקנה הנזכר קודם. {{צ|כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר}} {{ק|([[דברים ה ה]])}}; אין {{צ|לֵאמֹר}} מחבר בענין עם אמרו {{צ|וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר}}, אבל עם אמרו {{צ|פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְיָ עִמָּכֶם בָּהָר}} {{ק|([[דברים ה ד|פסוק ד]])}}. וסדר הדברים: 'פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר לאמר אנכי ה' אלהיך'. ואמרו {{צ|אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְיָ… לְהַגִּיד לָכֶם… וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר}} {{ק|([[דברים ה ה]])}}, יקרא 'הקרות {{נ|הדברים|הדברי}}', וכן יקרא כל דבר שיכנס בתוך דברים שלא נשלם ענינם כאשר אתה רואה. וכמהו אמרו {{צ|חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים '''עַמִּים תַּחְתֶּיךָ''' יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[תהלים מה ו]])}}, כי אלה הדברים {{נ|מחברים|}}, לא ישלם ענינם כי אם {{נ|בהתחברם וסדורם|בהתחבר וסדורם [חציך שנונים - יפלו בלב אויבי המלך]}}, ונקרה בהם {{צ|עַמִּים תַּחְתֶּיךָ}}, פרושו כפרך העמים, על ענין {{צ|וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ}} {{ק|([[ישעיהו מג ד]])}}. וזה כמו שאומרים הערב 'לאט כפרך האנשים כלם'. וכמהו בהקרות עוד, הקרות אמרו {{צ|אֲשֶׁר נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן. וְאַתֶּם קַמְתֶּם}} וגו' {{צ|וַתַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ}} וגו' {{צ|כִּי אֲחִיכֶם הוּא}} {{ק|([[שופטים ט#ט יז|שופטים ט יז-יח]])}}, בין אמרו {{צ|(ו)אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים}} וגו' {{ק|([[שופטים ט טז|פסוק טז]])}} {{נ|ובין אמרו|}} {{צ|שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ}} {{ק|([[שופטים ט יט|פסוק יט]])}}, ומה שיש בין הדברים ההם מן הדברים, הם נקרים ביניהם לבאר בהם אמרו {{צ|וְאִם כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ}}, ומפני אֹרך הדברים האלה הנקרים והפסק חבור הדברים אשר נקרו בהם הצטרכו לשנות {{עמוד|217}} התנאי, והוא {{צ|וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים}} וגו' {{ק|([[שופטים ט יט|פסוק יט]])}}, ואחר כך כן חִבר עמו התשובה, והיא {{צ|שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ}}. וכמהו {{צ|הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן… וְזָעֲקוּ הָאָדָם וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו}} וגו' {{צ|עַל הַיּוֹם הַבָּא}} וגו' {{ק|([[ירמיהו מז#מז ב|ירמיהו מז ב-ד]])}}. וסדר הדברים: וזעקו האדם והיליל כל יושב הארץ על היום הבא לשדוד את כל פלשתים, ונקרה בו {{צ|מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו}} עד סוף הפסוק. וכמהו עוד {{צ|וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְיָ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן}} {{ק|([[שמות ו#ו ג|שמות ו ג-ד]])}}. סדר הדברים: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען, ונקרית בו השבועה, אשר היא {{צ|בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְיָ}}, והנשבע עליו עוד, והוא {{צ|לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם}}, כלומר: ואם נגליתי אליהם לא נגליתי אליהם מבלי חוצץ כהגלותי אותך. וכמהו עוד: {{צ|וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּייָ {{נ|וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם.|וג'}} וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה}} {{ק|([[שופטים כ#כ כז|שופטים כ כז-כח]])}}, אמרו {{צ|לֵאמֹר}} מחבר לאמרו {{צ|וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּייָ}}, ואמרו {{צ|וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית {{נ|הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם|ה' וג'}} וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר}} וגו' נקרה בו. וכמהו עוד אמרו {{צ|יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב… וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי}} {{ק|([[דברים ד י]])}}, הוא מחבר עם אמרו {{צ|רַק הִשָּׁמֶר {{נ|לְךָ|}} וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ}} {{ק|([[דברים ד ט|פסוק ט]])}}, כאלו אמר אשר ראו עיניך יום אשר עמדת וגו', ושעור {{נ|בא|}} {{צ|וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ}} הוא אחר זה. וזה אשר זכרנוהו מן ההקרות – ואם הוא הקרות בשער – הוא דומה לו, וכבר זכרנוהו בזולת השער הזה מפני שהוא דומה לו גם כן. ועתה נשוב אל מה שהיינו בו. {{צ|וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}; אמרו {{צ|כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ}} וגו' איננו מחבר בענין עם אמרו {{צ|אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד}}, אבל במה שהוא למעלה מזה. וסדר הדברים: וזאת המצוה וגו' אשר צוה ה' וגו' לעשות בארץ אשר אתם עֹברים שמה לרשתה כאשר דבר ה' אלהי אבֹתיך לך ארץ זבת חלב ודבש למען תירא את ה' וגו' ולמען יארכון ימיך ושמעת ישראל… ואשר תרבון מאד. וממה שהוא דומה לשער הזה: רמזם ב{{צ|זֹאת}} או בזולתו, פעם אל מה שלפניו ופעם אל מה שאחריו. וממה שרמז בו אל מה שאחריו: אמרו {{צ|זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית ט יב]])}}, והוא רומז אל אמרו {{נ|{{צ|אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי {{עמוד|218}} בֶּעָנָן}} {{ק|([[בראשית ט יג|פסוק יג]])}}. ועוד {{צ|וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ}} {{ק|([[שמות ט טז]])}},|[את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית. ואולם בעבור זאת העמדתיך]}} והוא רומז אל אמרו {{צ|בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי}} וגו'. {{צ|לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת}} {{ק|([[דברים לב כט]])}}, והוא רומז אל אמרו {{צ|אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף}} {{ק|([[דברים לב ל|פסוק ל]])}}. {{צ|וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים יא לט]])}}, והוא רומז אל אמרו {{צ|מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח}} {{ק|([[שופטים יא מ|פסוק מ]])}}. {{צ|וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ}} {{ק|([[מ"א יג ג]])}}, רומז אל אמרו {{צ|הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע}}. ועוד, מה שאמר האלהים למשה רבנו ע"ה: {{צ|וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, חושבים ההמון בו שהוא רומז אל אמרו {{צ|בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה}}, ושהאות על הדרך הזה נתן לו שהאלהים הוא השולחו. וזה לא יתכן משני פנים: האחד – שמשה לא נסתפק כי השולחו הוא האלהים יתעלה שיצטרך בזה אל אות; והשני – כי האות והמופת לא יֻתן על הדבר כי אם בעת אשר רוצים לברר הדבר ההוא לא אחריו, ומשה ע"ה אלו היה מבקש אות על ברור השליחות או אם היה מסתפק בה היה בדין לתת האות בעת ההיא עצמה קודם שיקבל השליחות על בלתי ברור, {{נ|לא|לו}} שיוחל באות לא יבא לו כי אם אחר כן לזמן ארוך ואחר קבלת השליחות. אך משה ע"ה לא טען בהתאחרו מן השליחות כי אם בבזותו את נפשו וקטנותה בעיניו וחולשתו מעמוד לפני פרעה ולהתיצב לפניו, הוא אמרו {{צ|מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ג יא|שם פסוק יא]])}}, ואמר לו הבורא יתעלה: אל תירא אותו ואל יפחידך ענינו כי אני מאמצך ומחזקך, {{נ|ואותך|ואות}} על זה – כי אני שולחך ומצוך לעמד לפניו. הוא אמרו {{נ|{{צ|כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ}}, ואמרו {{צ|כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ}} הוא האות על אמרו}} {{צ|כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ}}. אבל אמרו {{צ|בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה}}, הוא הודעה לו במה שיהיה זולת זה על דרך הספור, והוא עטוף בבלי אות עטף, וזה הרבה בדבריהם כאשר התבאר כבר. וממה שרמזו בו אל מה שיש לפניו, אמרו {{צ|אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמּוּ… וְאִם כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי נְתָנָם יְיָ בְּיָדֵנוּ וְזֶה לָּנוּ הָאוֹת}} {{ק|([[שמואל א יד#יד ט|ש"א ט-י]])}}, רמז באמרו {{צ|וְזֶה לָּנוּ הָאוֹת}} אל מה שקדם זכרו מדבריו. וכמהו {{צ|וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם}} {{ק|([[בראשית מט כח]])}}. וכמהו {{צ|וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ}} וגו' {{ק|([[מ"ב יט כט]])}}, שם הבורא יתעלה שוב האויב מעליהם – כאשר אמר {{צ|וְשַׂמְתִּי {{נ|חַחִי|חחים}} בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ}} {{ק|([[מ"ב יט כח|שם פסוק כח]])}} – אות על התמדתם ותקון ענינם. הוא אמרו {{צ|וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ}} וגו' {{צ|וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה}} וגו' {{ק|([[מ"ב יט ל|שם פסוק ל]])}}, אומר: אל תיראו ממה {{נ|שהפחידכם|שהפחיד}} בו האויב שיגבר עליכם ויגלה אתכם מארצכם, כי ימיכם יארכו וענינכם ייטב בימים ההם, והאות על {{נ|בירור|בירר}} מה שאיעדכם בו: השבתי אותו מעליכם. or07wwye1j0hf3an2kn3t5llylypkmr 0 1743889 3017748 2026-05-27T18:41:19Z מו יו הו 37729 שער לה 3017748 wikitext text/x-wiki =שער לה= {{גדול-מודגש|בשאלה לדעת}} דע כי {{נ|אותות|אותיות}} השאלה לדעת שונות זו מזו בענינים, שוות בשאלה. והוא כי (מן) [{{צ|'''מִי'''}}] השער שלו שיהיה שאלה על מי שיש לו דעת, {{נ|ו{{צ|'''מַה'''}} – שאלה|ומהשאלה}} על מה שאין לו דעת, ו{{צ|'''אֵיךְ'''}} שאלה על הענין, וכן שאר המלות שונות זו מזו בענין, שוות בשאלה. {{נ|וממלות|וממלת}} השאלה לדעת: {{צ|'''אֵי'''}}, ושואלים בה על מְקום נושא נשאל עליו, כמו {{צ|'''אֵי''' הֶבֶל אָחִיךָ}} {{ק|([[בראשית ד ט]])}}, {{צ|'''אֵי''' מִזֶּה בָאת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}. ויוסיפו עליה ה' ויהיה ענינה הענין ההוא בעצמו, כמו {{צ|'''אַיֵּה''' הָאֲנָשִׁים}} {{ק|([[בראשית יט ה]])}}. וכבר חברו עליו הכנוי באמרו {{צ|וַיֹּאמֶר לוֹ '''אַיֶּכָּה'''}} {{ק|([[בראשית ג ט]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו '''וְאַיּוֹ'''}} {{ק|([[שמות ב כ]])}}. ויש ששואלים ב{{צ|'''אֵי'''}} על {{עמוד|219}} זולת מקום, בכמו אמרו {{צ|'''אֵי''' לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ}} {{ק|([[ירמיהו ה ז]])}}. ומהם {{צ|'''אֵיפֹה'''}}, ושואלים בה על מקום נושא איש נשאל עליו גם כן, כמו {{צ|'''אֵיפֹה''' שְׁמוּאֵל וְדָוִד}} {{ק|([[ש"א יט כב]])}}, {{צ|'''אֵיפֹה''' הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ}} {{ק|([[איוב לח ד]])}}. ויש ששואלים בה על התכונה והתאר, כמו {{צ|'''אֵיפֹה''' הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר – וַיֹּאמְרוּ כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[שופטים ח יח]])}}. ויש שתהיה בענין 'אם כן', כמו {{צ|אַיֵּה '''אֵפוֹא''' פִיךָ}} {{ק|([[שופטים ט לח]])}}. ואפשר שהיה השתנות כתיבתו בעבור השתנות הענין, אך הלשון אחד. ומהם {{צ|'''אֵיכֹה'''}} בחולם, וענינה הענין הראשון {{נ|עצמו|}}, כמו {{צ|וַיֹּאמֶר לְכוּ וּרְאוּ '''אֵיכֹה''' הוּא}} {{ק|([[מ"ב ו יג]])}}. {{נ|ושניהם|ושניהן}} – ר"ל {{צ|'''אֵיפֹה'''}} ו{{צ|'''אֵיכֹה'''}} – שתי מלות מורכבות. ומהם {{צ|'''אֵיכָה'''}} בקמץ, וענינה הענין ההוא עצמו, כמו {{צ|'''אֵיכָה''' תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ}} {{ק|([[שה"ש א ז]])}}. ויש ששואלים בה על הענין, כמו {{צ|'''אֵיכָה''' תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ח ח]])}}, {{צ|'''אֵיכָה''' נַעֲשֶׂה}} {{ק|([[מ"ב ו טו]])}}. ויש שיכפלו הכ"ף לנחץ: {{צ|'''אֵיכָכָה''' אֶלְבָּשֶׁנָּה… '''אֵיכָכָה''' אֲטַנְּפֵם}} {{ק|([[שה"ש ה ג]])}}, {{צ|כִּי '''אֵיכָכָה''' אוּכַל}} {{ק|([[אסתר ח ו]])}}. העיקר במלה הזאת 'איך', כמו {{צ|'''אֵיךְ''' אֵלֵךְ}} {{ק|([[ש"א טז ב]])}}, {{צ|'''וְאֵיךְ''' אֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית לט ט]])}}, על דרך ההפלאה, כאשר נאמר עוד על דרך ההפלאה וההגדלה {{נ|בהספד|בהספה}}: {{צ|'''אֵיכָה''' יָשְׁבָה}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|'''אֵיכָה''' הָיְתָה}} {{ק|([[ישעיהו א כא]])}}. וכבר המירו האל"ף הזאת בה"א באמרם {{צ|'''וְהֵיךְ''' יוּכַל}} {{ק|([[דניאל י יז]])}}. ומהם {{צ|'''אָן'''}}, ושואלים בה על מקום, כמו {{צ|'''אָן''' הֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[ש"א י יד]])}}. ומוסיפים עליה הה"א ואומרים {{צ|'''אָנָה''' אֲנַחְנוּ עֹלִים}} {{ק|([[דברים א כח]])}}. ויש שמחברים אליה {{צ|'''עַד'''}}, ותהיינה שאלה על זמן, כמו {{צ|עַד '''אָן''' תְּמַלֶּל אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב ח ב]])}}, {{צ|עַד '''אָנָה''' מֵאַנְתֶּם}} {{ק|([[שמות טז כח]])}}. ומהם {{צ|'''אַיִן'''}}, ושואלים בה על מקום: {{צ|'''מֵאַיִן''' אַתֶּם}} {{ק|([[בראשית כט ד]])}}, {{צ|'''מֵאַיִן''' לִי בָּשָׂר}} {{ק|([[במדבר יא יג]])}}. וממה שתהיה השאלה בו כוללת: {{צ|'''מֶה'''}} ו{{צ|'''מָה'''}}; אמרו {{צ|'''מֶה''' הָיָה הַדָּבָר}} {{ק|([[ש"א ד טז]])}}, {{צ|'''מֶה''' עָשָׂה לְךָ}} {{ק|([[שמות לב כא]])}}, {{צ|'''מָה''' אַחֲרִית אֵלֶּה}} {{ק|([[דניאל יב ח]])}}. ואמרו בשאלה על {{נ|הענין|ענין}}: {{צ|'''מָה''' אַתֶּם}} {{ק|([[שופטים יח ח]])}}, כלומר 'איך אתם'. וממה שיהיה בענין 'איך' אע"פ שאיננו שאלה, אמרו {{צ|וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע '''מַה''' נַּעֲבֹד אֶת יְיָ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, כלומר איך נעבוד אותו. {{צ|'''מָה''' הָעִבְרִים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[ש"א כט ג]])}} – שאלה על הדבר; {{צ|'''מָה''' הַחֲלוֹם הַזֶּה}} {{ק|([[בראשית לז י]])}} – שאלת גערה ותוכחה. ויש שמוסיפין הלמ"ד על 'מה' ושואלים בה על עלת הדבר, כמו {{צ|'''לָמָה''' הֲרֵעֹתָה… '''לָמָּה''' זֶּה שְׁלַחְתָּנִי}} {{ק|([[שמות ה כב]])}}, {{צ|'''וְלָמָּה''' לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ}} {{ק|([[במדבר יא יא]])}}, {{צ|'''לָמָּה''' זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם}} {{ק|([[במדבר יא כ]])}}, {{צ|'''לָמָּה''' הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|'''לָמָּה''' תָרִיעִי רֵעַ}} {{ק|([[מיכה ד ט]])}}. ויש שתהיה לכאות ולכאוב ולהתחנן, לא לשאלה על עלת הדבר, כאמרו {{צ|'''לָמָה''' יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, אין זאת שאלה על העלה כי ידועה היא והיא המרי, אבל היא כאב והתחנן. וכמהו {{צ|'''לָמָה''' יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{נ|הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל|}}}} {{ק|([[שופטים כא ג]])}}. ומהם {{צ|'''מָתַי'''}}, ושואלים בה על זמן, כמו {{צ|'''מָתַי''' תְּנַחֲמֵנִי}} {{ק|([[תהלים קיט פב]])}}, {{צ|עַד '''מָתַי''' מֵאַנְתָּ}} {{ק|([[שמות י ג]])}}, {{צ|'''לְמָתַי''' אַעְתִּיר לְךָ}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}. ומהם {{צ|'''מִי'''}}, ושואלים בה על מי שיש לו דעת, כמו {{צ|'''מִי''' אַתֶּם}} {{ק|([[יהושע ט ח]])}}, {{צ|בַּת '''מִי''' אַתְּ}} {{ק|([[בראשית כד כג]])}}. ויש {{עמוד|220}} ששואלים בה על מה שאין לו דעת, כמו {{צ|'''מִי''' פֶשַׁע יַעֲקֹב… '''וּמִי''' בָּמוֹת יְהוּדָה}} {{ק|([[מיכה א ה]])}}, {{צ|'''מִי''' שְׁמֶךָ כִּי יָבֹא דְבָרְךָ וְכִבַּדְנוּךָ}} {{ק|([[שופטים יג יז]])}}, במקום 'מה', כאשר נאמר {{צ|וַיֹּאמֶר אֵלָיו '''מַה''' שְּׁמֶךָ}} {{ק|([[בראשית לב כח]])}}. ושואלים בה על הענין, כמו {{צ|'''מִי''' אַתְּ בִּתִּי}} {{ק|([[רות ג טז]])}}, הטעם: אי זה ענין את בו, והוא במקום 'מה', כאשר נאמר עוד בענין הזה {{צ|וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם '''מָה''' אַתֶּם}} {{ק|([[שופטים יח ח]])}}. ולא יתכן להיות טעם {{צ|'''מִי''' אַתְּ בִּתִּי}} – {{נ|מי את,|}} ר"ל איזו אשה את, כי לא יתכן שלא היתה מכרת אותה. והראיה עליה עוד: השבתה אותה בענין ובמה שאירע לה, הוא אמרו {{צ|וַתַּגֶּד לָהּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ הָאִישׁ}} {{ק|([[רות ג טז]])}} ולא ענתה אותה 'אנכי רות'. ומהם הה', ושואלים בה שאלה כוללת; שואלים בה על {{נ|ישות|ישוב}} הדבר, כמו {{צ|'''הֲיֵשׁ''' אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}} – אם הוא נמצא כן, {{צ|'''הַאַתָּה''' זֶה}} {{ק|([[מ"א יח יז]])}}, {{צ|'''הַמְקַנֵּא''' אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|'''הַלְהָרְגֵנִי''' אַתָּה אֹמֵר}} {{ק|([[שמות ב יד]])}}. וכאשר שואלים בה על אחד משני דברים יבא בדברים {{צ|'''אִם'''}}, כמו {{צ|הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל '''אִם''' נִלְחֹם נִלְחַם בָּם}} {{ק|([[שופטים יא כה]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים '''וְאִם''' הַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ רְבִבִים}} {{ק|([[ירמיהו יד כב]])}}, {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה '''אִם''' אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}}, {{צ|הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם… '''אִם''' אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם}} {{ק|([[במדבר יא כב]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל '''אִם''' יְלִיד בַּיִת הוּא}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם '''{{נ|וְאִם|אם}}''' בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם}} {{ק|([[יואל א ב]])}}. ואפשר שיפילו מכמו הדברים האלה 'אם' וימירוה בה"א השאלה, כאמרם {{צ|הֶחָזָק הוּא '''הֲרָפֶה'''}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}. אבל אם ישאלו בה"א על דבר אחד לבדו לא יהיה בדברים 'אם', כאשר קדם באורו. ויש ששואלים בה"א על דרך התוכחה {{נ|וההכלמה|והכלמה}}, כמו {{צ|'''הֲמִן''' הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ}} {{ק|([[בראשית ג יא]])}}, {{צ|'''הֲמָלֹךְ''' תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ}} {{ק|([[בראשית לז ח]])}}, {{צ|'''הֲבוֹא''' נָבוֹא}} {{ק|([[בראשית לז י]])}}, {{צ|'''הַהֵימִיר''' גּוֹי אֱלֹהִים}} {{ק|([[ירמיהו ב יא]])}}; {{צ|'''הַאַתָּה''' {{נ|הוּא|האיש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי}} {{נ|{{ק|([[יחזקאל לח יז]])}}|(שופטים יג יא)}} – על דרך ההפלאה. ומהם {{צ|אַף}} והיא כמו הה"א, באמרו {{צ|'''אַף''' כִּי אָמַר אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ג א]])}}, כלומר 'האמר אלהים כך'. וכמהו {{צ|'''הַאַף''' תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם}} {{ק|([[בראשית יח כד]])}}, {{צ|'''הַאַף''' אֻמְנָם אֵלֵד}} {{ק|([[בראשית יח יג]])}}, {{צ|'''הַאַף''' תָּפֵר מִשְׁפָּטִי}} {{ק|([[איוב מ ח]])}} – 'היהיה {{נ|כך|בך}}', אלא שזה ממה שהתקבץ בו שני משרתים. כי ענין {{צ|'''אַף''' כִּי אָמַר אֱלֹהִים}} הוא כמו 'האמר אלהים', כלומר 'האמר כך', ואמרו {{צ|'''הַאַף''' תִּסְפֶּה}} הוא כאשר אומרים הערב 'אהל כאן כדא וכדא', {{נ|פירוש 'הַהֶהָיָה|ההיה}} כך וכך', ומקבצים בו שתי מלות לשאלה, והמה האל"ף והלמ"ד. ואפשר ששואלים ב{{צ|'''כִּי'''}}, כאשר נאמר {{צ|'''כִּי''' יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, כלומר 'היהיה זה'. וכבר הוסיפו עליה בשאלה הה"א, כאשר עשו ב{{צ|'''אַף'''}}, נאמר {{צ|'''הֲכִי''' אָמַרְתִּי הָבוּ לִי}} {{ק|([[איוב ו כב]])}}, {{צ|'''הֲכִי''' יֶשׁ עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל}} {{ק|([[ש"ב ט א]])}}, כלומר 'הזה נמצא'. ואפשר שמחסרים מלת השאלה, {{נ|בכמו אמרו|כמו באלף}} {{צ|'''אֶרְדֹּף''' אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה}} {{ק|([[ש"א ל ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר '''שָׁלֹם''' בּוֹאֶךָ}} {{ק|([[ש"א טז ד]])}}, {{צ|'''אַתָּה''' זֶה בְּנִי עֵשָׂו}} {{ק|([[בראשית כז כד]])}}, {{צ|'''אַתָּה''' עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[מ"א כא ז]])}}, {{צ|כִּי עַתָּה '''לֹא''' רָבְתָה מַכָּה בַּפְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יד ל]])}}, {{צ|'''תִּמְשֹׁךְ''' לִוְיָתָן בְּחַכָּה}} {{ק|([[איוב מ כה]])}}, {{צ|'''שָׁלוֹם''' לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}}, {{צ|'''הֹבִישׁוּ''' כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ}} {{ק|([[ירמיהו ו טו]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר נָתָן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ '''אַתָּה''' אָמַרְתָּ אֲדֹנִיָּהוּ יִמְלֹךְ אַחֲרָי}} {{ק|([[מ"א א כד]])}}, {{צ|'''לֹא''' לִבִּי הָלַךְ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}. וכבר הייתי סבור כי {{צ|'''הֶחֳדַלְתִּי''' אֶת דִּשְׁנִי}} ושני חבריו {{ק|([[שופטים ט#ט ט|שופטים ט ט-יג]])}} מן השער הזה, והייתי חושב כי עקר הקבוץ היה בה"א, כי {{נ|היה|הוא}} אצלי פועל לא נזכר פועלו, כמו {{צ|'''הָשְׁלַכְתִּי''' {{עמוד|221}} מֵרָחֶם}} {{ק|([[תהלים כב יא]])}}, והועתק אל החי"ת כי זה יותר קל עליהם אע"פ שהם שתיהן גרוניות, ושהיא שאלה בחסרון ה"א השאלה, ושאם היו מביאים עליה ה"א השאלה היה הַהֶחֳדַלְתִּי. עד אשר השתכלתי בזה הרבה וראיתי דבריהם בנוים על שכל אות שיהיה דינה להיותה חטף ואחריה אות גרונית, שהם מעתיקים החטפות אל האות הגרונית ומנקדים האות אשר העתקה החטפות ממנה בקמץ גדול, כמו {{צ|מַה '''תָּאֳרוֹ'''}} {{ק|([[ש"א כח יד]])}}, {{צ|עַל '''מָאֳסָם'''}} {{ק|([[עמוס ב ד]])}}, {{צ|בְּיוֹם '''בָּחֳרִי''' בְיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[יחזקאל כ ה]])}}, כל שכן {{נ|{{צ|כִּי '''הָחֳלֵיתִי'''}} {{ק|([[מ"א כב לד]])}}|כי החדלתי}} אשר הוא כמו {{צ|עָלֶיךָ '''הָשְׁלַכְתִּי''' מֵרָחֶם}} והעתקה החטפות מן הה"א אל החי"ת בעבור שזה יותר קל עליהם. ואלו היה {{צ|'''הֶחֳדַלְתִּי'''}} על דמיון {{צ|'''הָשְׁלַכְתִּי'''}}, היתה הה"א קמוצה כמו ה"א {{צ|אִמָּלְאָה '''הָחֳרָבָה'''}} {{ק|([[יחזקאל כו ב]])}}, {{צ|כִּי '''הָחֳלֵיתִי'''}}. ואלו היה שאלה ולא היו מחסרין ממנו ה"א השאלה, היה הֶהָחֳדַלְתִּי בסגול תחת הה"א הראשונה ובקמץ תחת השנית. וכבר בארנו ענינה באות החי"ת מספר השרשים. ויש שמביאין ה"א השאלה על מלת {{צ|לֹא}}, ורוצים בו לקיים הדבר ולאמתו, כמו אמרו {{צ|'''הֲלוֹא''' אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם}} {{ק|([[בראשית לז יג]])}}, {{צ|'''הֲלֹה''' הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן}} {{ק|([[דברים ג יא]])}}, {{צ|'''הֲלֹא''' יְיָ יָצָא לְפָנֶיךָ}} {{ק|([[שופטים ד יד]])}}, {{צ|'''הֲלֹא''' אֵיד לְעַוָּל}} {{ק|([[איוב לא ג]])}}, {{צ|'''הֲלוֹא''' כִּי מְשָׁחֲךָ יְיָ}} {{ק|([[ש"א י א]])}}. ויש שיהיה להורות ולהזהיר, כמו {{צ|'''הֲלֹא''' יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ}} {{ק|([[איוב ד ו]])}}. ויש ששואלין ב{{צ|'''הֵן'''}} במקום הה"א, באמרו {{צ|וּרְאוּ '''הֵן''' הָיְתָה כָּזֹאת}} {{ק|([[ירמיהו ב י]])}}, {{צ|'''הֵן''' נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם {{נ|לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ|}}}} {{ק|([[שמות ח כב]])}}. ומהם {{צ|'''מַדּוּעַ'''}}, וענינה כמו ענין 'למה', ר"ל השאלה על עלת הדבר, כאמרו {{צ|'''מַדּוּעַ''' קִדְּמוּנִי בִרְכָּיִם}} {{ק|([[איוב ג יב]])}}, {{צ|'''וּמַדּוּעַ''' לֹא יְרֵאתֶם}} {{ק|([[במדבר יב ח]])}}. והיא אצלי מלה מורכבת, ר"ל שעקרה 'מה' אשר לשאלה, {{נ|הוסף|הוסיף}} עליה 'דוע', ופירושה בעיני: מה דעת שיהיה הדבר כן. at27akmnxxrojqw5wwnszw5ch2z26f3 0 1743890 3017749 2026-05-27T18:41:49Z מו יו הו 37729 שער לו 3017749 wikitext text/x-wiki =שער לו= {{גדול-מודגש|נזכר בו משפטי ה"א השאלה לדעת}} כאשר יהיה אחרי ה"א השאלה אות שאיננה גרונית, ותהיה האות {{נ|ההיא|}} מונעת באחד מן השבעה מלכים, תונע ה"א השאלה בשבא ופתח, כאמרו {{צ|'''הֲשֹׁפֵט''' כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט}} {{ק|([[בראשית יח כה]])}}, {{צ|'''הֲשָׁלוֹם''' לוֹ}} {{ק|([[בראשית כט ו]])}}, {{צ|'''הֲזֶה''' אֲחִיכֶם הַקָּטֹן}} {{ק|([[בראשית מג כט]])}}, {{צ|'''הֲיָדוֹעַ''' נֵדַע}} {{ק|([[בראשית מג ז]])}}, {{צ|'''הֲנִמְצָא''' כָזֶה}} {{ק|([[בראשית מא לח]])}}, {{צ|'''הַמִבְּלִי''' אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[מ"ב א ג]])}}, {{צ|'''הֲתַמּוּ''' הַנְּעָרִים}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}}. ואם תהיה האות אשר אחריה אשר איננה גרונית מעמדת בשבא, תונע הה"א בפתח, ואפשר שידגשו האות ההיא המעמדת בשבא ואפשר שלא ידגשו. והדגוש כמו {{צ|'''הַכְּמוֹת''' נָבָל יָמוּת אַבְנֵר}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, {{צ|'''הַבְּמַחֲנִים'''… '''הַשְּׁמֵנָה''' הִוא אִם רָזָה}} {{ק|([[במדבר יג#יג כ|במדבר יג יט-כ]])}}, {{צ|'''הַבְּרָב''' כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי}} {{ק|([[איוב כג ו]])}}, {{צ|'''הַכְּתֹנֶת''' בִּנְךָ הִוא}} {{ק|([[בראשית לז לב]])}}, {{צ|'''הַלְּבֶן''' מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|'''הַדְּרָכַי''' לֹא יִתָּכְנוּ}} {{ק|([[יחזקאל יח כט]])}}, {{צ|'''הַנְּפָשׁוֹת''' תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה}} {{ק|([[יחזקאל יג יח]])}}, {{נ|אומר: הנפשות אשר לעמי תצודדנה ונפשות אשר לכנה תחינה,}} כלומר: הנפשות עמי תצודדנה ונפשותיכנה תחיינה. ואשר איננו דגוש, כמו {{צ|'''הַבְסוֹד''' אֱלוֹהַּ תִּשְׁמָע}} {{ק|([[איוב טו ח]])}}, {{צ|'''הַמְעַט''' מִמְּךָ}} {{ק|([[איוב טו יא|שם פסוק יא]])}}, {{צ|'''הַבְעַד''' עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט}} {{ק|([[איוב כב יג]])}}, {{צ|'''הַבְרָכָה''' אַחַת הִוא לְךָ}} {{ק|([[בראשית כז לח]])}}, {{צ|'''הַמְעָרַת''' פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה}} {{ק|([[ירמיהו ז יא]])}}, {{צ|'''הַשְׁכַחְתֶּם''' אֶת רָעוֹת אֲבוֹתֵיכֶם}} {{ק|([[ירמיהו מד ט]])}}, {{צ|'''הַיְדַעְתֶּם''' אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר}} {{ק|([[בראשית כט ה]])}}, {{צ|'''הַכְזוֹנָה''' יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ}} {{ק|([[בראשית לד לא]])}}, {{צ|'''הַלְהָרְגֵנִי''' אַתָּה {{עמוד|222}} אֹמֵר}} {{ק|([[שמות ב יד]])}}, {{צ|מַה טּוֹב לָכֶם '''הַמְשֹׁל''' בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ}} {{ק|([[שופטים ט ב]])}}. ואפשר שיניעו ה"א השאלה בפתח ואשר אחריה מונע באחד השבעה מלכים ויהיה אשר אחריה דגוש ואפשר שלא יהיה דגוש וזה מעט מאד בדבריהם, נאמר {{צ|'''הַיִּיטַב''' בְּעֵינֵי יְיָ}} {{ק|([[ויקרא י יט]])}} והניעו הה"א בפתח ודגשו היו"ד אחריה, והיה הדין שתהיה הה"א בשבא ופתח ושיהיה מה שאחריו מוקל, כמו {{צ|'''הֲיֵשׁ''' אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, {{צ|'''הֲיֵלְכוּ''' שְׁנַיִם יַחְדָּו}} {{ק|([[עמוס ג ג]])}}, {{צ|'''הֲיָדוֹעַ''' נֵדַע}} {{ק|([[בראשית מג ז]])}}. ואמרו {{צ|'''הַמִבְּלִי''' אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יד יא]])}} ופתחו הה"א ולא דגשו המ"ם, והיה הדין שתהיה הה"א בשבא ופתח כמו {{צ|'''הֲמִבְּלִי''' אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[מ"ב א ג]] עי"ש)}}, {{צ|'''הֲמֵעִמְּךָ''' יְשַׁלְמֶנָּה}} {{ק|([[איוב לד לג]] עי"ש)}}. אבל אם יהיה מה שאחרי ה"א השאלה אות גרונית, הה"א מונעת בפתח גדול או קטן, כמו {{צ|'''הַאַתָּה''' זֶה}} {{ק|([[בראשית כז כא]])}}, {{צ|'''הַעוֹד''' לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה}} {{ק|([[בראשית לא יד]])}}, {{צ|'''הַהִצְלִיחַ''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית כד כא]])}}, {{צ|'''הַחִיִּיתֶם''' כָּל נְקֵבָה}} {{ק|([[במדבר לא טו]])}}, {{צ|'''הֶהָיְתָה''' זֹּאת}} {{ק|([[יואל א ב]])}}, {{צ|'''הֶהָשֵׁב''' אָשִׁיב}} {{ק|([[בראשית כד ה]])}}, {{צ|'''הֶאָנֹכִי''' הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}}, {{צ|'''הֶאָמֹר''' תֹּאמַר}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|'''הֶחָפֹץ''' אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע}} {{ק|([[יחזקאל יח כג]])}}, {{צ|'''הֶחָזָק''' הוּא הֲרָפֶה}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}} לא יהיה כי אם זה, הבן ודע. 08f39dehz60bhvn4xtbpw34fzt66mjw 0 1743891 3017750 2026-05-27T18:42:36Z מו יו הו 37729 שער לז 3017750 wikitext text/x-wiki =שער לז= {{גדול-מודגש|ההודעה והסתם}} דע כי הסתם הוא כל דבר פושט במינו אין רוצים בו אחד בלתי אחר, וזה כאמרך {{צ|'''אִישׁ'''}}, {{צ|'''חֲמוֹר'''}}, {{צ|'''סוּס'''}}, {{צ|'''פֶּרֶד'''}}, {{צ|'''גָּמָל'''}}, {{צ|'''אֶבֶן'''}}, {{צ|'''בֶּגֶד'''}} והדומה לזה. וההודעה מינים; מהם השמות הנודעים, ר"ל שמות בני אדם ושמות ארצות, כמו {{צ|'''רְאוּבֵן'''}} ו{{צ|'''שִׁמְעוֹן'''}} ו{{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''שְׁלֹמֹה'''}}, {{צ|'''יְרוּשָׁלַיִם'''}}, {{צ|'''מִצְרַיִם'''}}, {{צ|'''בָּבֶל'''}} ו{{צ|'''שֹׁמְרוֹן'''}}. ומהם מה שהודיעוהו מן הסתמות ביחוד ובהגדרה, כאמרו {{צ|מַגֵּפַת '''הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר'''}} {{ק|([[זכריה יד טו]])}}, וזה ביחוד המינים; אבל יחוד האישים כאמרם {{צ|'''וְנָבִיא''' אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל}} {{ק|([[מ"א יג יא]])}}, וכאשר {{נ|רצו|רצה}} להודיעו הכניסו עליו ה"א ההודעה ואמרו {{צ|וַיְהִי דְּבַר יְיָ אֶל '''הַנָּבִיא''' אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ}} {{ק|([[מ"א יג כ]])}}. ועוד {{צ|נֶגַע '''צָרַעַת''' כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם}} {{ק|([[ויקרא יג ט]])}} זהו סתם, וכאשר הודיעוהו אמרו {{צ|וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח '''הַצָּרַעַת'''}} {{ק|([[ויקרא יג יב|שם פסוק יב]])}}. ועוד {{צ|וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה {{נ|בוֹ|}} בְעֹרוֹ '''שְׁחִין'''}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}}, ואחר כן אמרו בהודעתו {{צ|בִּמְקוֹם '''הַשְּׁחִין'''}} {{ק|([[ויקרא יג יט|פסוק יט]])}}. ועוד {{צ|'''מִכְוַת''' אֵשׁ… מִחְיַת '''הַמִּכְוָה'''}} {{ק|([[ויקרא יג כד|שם פסוק כד]])}}. כי אלה מקרים אישיים. ועוד {{צ|שֶׁבַע '''פָּרוֹת''' יְפוֹת '''מַרְאֶה'''… וְהִנֵּה שֶׁבַע '''פָּרוֹת''' אֲחֵרוֹת}} {{ק|([[בראשית מא#מא ב|בראשית מא ב-ג]])}} אלה סתמות, וכאשר הודיעם אמר {{צ|'''הַפָּרוֹת''' רָעוֹת '''הַמַּרְאֶה'''… אֵת שֶׁבַע '''הַפָּרוֹת''' יְפֹת '''הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת'''}} {{ק|([[בראשית מא ד]])}}, ועל זה נהג המאמר בשבלים {{ק|([[בראשית מא#מא ה|שם פסוקים ה-ז]])}}. ומהם הכנויים, כי השם לא יכֻנה עד שיוָדע, והם כמו יו"ד {{צ|'''בְּנִי'''}} ו{{צ|'''עַבְדִּי'''}}, וא"ו {{צ|'''בְּנוֹ'''}} ו{{צ|'''עַבְדּוֹ'''}} וכ"ף {{צ|'''בִּנְךָ'''}} ו{{צ|'''עַבְדְּךָ'''}}, ו{{צ|'''אֲנִי'''}} ו{{צ|'''אַתָּה'''}} ו{{צ|'''הוּא'''}} ו{{צ|'''הִיא'''}} {{נ|ו{{צ|'''הֵם'''}}|}}. ומהם מה שיודע ברמז אליו, כאמרך {{צ|'''זֶה'''}} ו{{צ|'''זֹאת'''}} ו{{צ|'''אֵלֶּה'''}}. ומהם מה שיודע מן הסתמות בהסמכם אל ההודעות, כאמרם {{צ|הִנֵּה בַּעַל '''הַחֲלֹמוֹת''' הַלָּזֶה בָּא}} {{ק|([[בראשית לז יט]])}}, ונודע {{צ|'''בַּעַל'''}} בהסמכו אל {{צ|'''הַחֲלֹמוֹת'''}} הידוע ביחוד. וכמהו {{צ|עֶבֶד '''{{נ|הַמֶּלֶךְ|מלך}}'''}} {{נ|{{ק|([[ש"ב יח כט]])}}|(ירמיהו לח)}}, {{צ|מְשָׁרֵת '''מֹשֶׁה'''}} {{ק|([[במדבר יא כח]])}}, {{צ|עֶבֶד '''אַבְרָהָם'''}} {{ק|([[בראשית כד לד]])}}. ומה שנסמך אל הכנוים נודע בהם, כמו {{צ|'''בְּנִי'''}}, {{צ|'''עַבְדִּי'''}}, {{צ|'''בְּנוֹ'''}} ו{{צ|'''עַבְדּוֹ'''}} והדומה לזה. וכאשר תתאר השמות, המשפט וההקשה שתתאר הסתם בסתם וההודעה בהודעה, כאמרך {{צ|'''הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל'''}} {{ק|([[מ"ב יח יט]])}}, ותֵאֵר {{צ|'''הַמֶּלֶךְ'''}} והוא הודעה באמרו {{צ|'''הַגָּדוֹל'''}} והוא גם הוא הודעה כמהו, {{צ|מִיַּד '''הָאֱלֹהִים''' {{עמוד|223}} '''הָאַדִּירִים'''}} {{ק|([[ש"א ד ח]])}}, {{צ|'''הָאָרֶץ הַטּוֹבָה'''}} {{ק|([[דברים א לה]])}}, {{צ|'''הָהָר הַטּוֹב'''}} {{ק|([[דברים ג כה]])}}. אבל תאר הסתם בסתם, כמו {{צ|'''וּמֶלֶךְ גָּדוֹל'''}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}, {{צ|'''הָרִים גַּבְנֻנִּים'''}} {{ק|([[תהלים סח יז]])}}, {{צ|'''אֱלֹהִים קְדֹשִׁים'''}} {{ק|([[יהושע כד יט]])}}, {{צ|'''אֶרֶץ אֹכֶלֶת'''}} {{ק|([[במדבר יג לב]])}}. זאת היא ההקשה והמשפט. ויש שמשנים ומתארים ההודעה בסתם כאמרם {{צ|עַל '''הָאָרֶץ אַחֶרֶת'''}} {{ק|([[ירמיהו כב כו]])}}, {{צ|אֶת '''הַכֶּבֶשׂ אֶחָד'''}} {{ק|([[במדבר כח ד]])}}, {{צ|'''הַדּוּד אֶחָד'''}} {{ק|([[ירמיהו כד ב]])}}, {{צ|'''הָרֹאשׁ אֶחָד''' יִפְנֶה}} {{ק|([[ש"א יג יז]])}}, {{צ|אֵצֶל '''הַכְּרוּב אֶחָד'''}} {{ק|([[יחזקאל י ט]])}}, {{צ|'''הַגּוֹיִם רַבִּים'''}} {{ק|([[יחזקאל לט כז]])}}. ומתארים הסתם בהודעה באמרם {{צ|'''הָרִים הַגְּבֹהִים''' לַיְּעֵלִים}} {{ק|([[תהלים קד יח]])}}, {{צ|'''חָלָל הַגָּדוֹל'''}} {{ק|([[יחזקאל כא יט]])}}, {{צ|'''עָרִים הָאֵלֶּה''' לְאֶפְרַיִם}} {{ק|([[יהושע יז ט]])}}, {{צ|וַיָּבֹא הֵלֶךְ '''לְאִישׁ הֶעָשִׁיר'''}} {{ק|([[ש"ב יב ד]])}}, {{צ|'''חָצֵר''' '''הָאַחֶרֶת'''}} {{ק|([[מ"א ז ח]])}}, {{צ|'''וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה'''}} {{ק|([[מ"א ז יב|שם פסוק יב]])}}, {{צ|בְּיַד '''מַלְאָכִים הַבָּאִים''' יְרוּשָׁלַיִם}} {{ק|([[ירמיהו כז ג]])}}, {{צ|'''וּבְאֶרֶץ הָרְחָבָה''' וְהַשְּׁמֵנָה}} {{ק|([[נחמיה ט לה]])}}, {{צ|שֶׁבַע '''פָּרֹת הַטֹּבֹת'''}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}. וכאשר יודיעו שם סמוך, ההקשה שתבא ההודעה על הסמוך אליו, כאמרו {{צ|וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת '''רָעוֹת''' '''הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר''' אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת '''יְפֹת הַמַּרְאֶה'''}} {{ק|([[בראשית מא ד]])}}. ויש שמודיעים הסמוך והסמוך אליו יחדיו, כאמרו {{צ|קַח אֶת כּוֹס '''הַיַּיִן הַחֵמָה'''}} {{ק|([[ירמיהו כה טו]])}}, {{צ|שְׁתֵּי '''הָעֲבֹתֹת''' '''הַזָּהָב'''}} {{ק|([[שמות לט יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ כְּכֹל '''הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם'''}} {{ק|([[מ"א יד כד]])}}, {{צ|וְאֵת כָּל '''הַמַּמְלְכוֹת''' '''הָאָרֶץ'''}} {{ק|([[ירמיהו כה כו]])}}, {{צ|'''הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה'''}} {{ק|([[ירמיהו לב יב]])}}, {{צ|'''הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת'''}} {{ק|([[מ"ב טז יד]])}}, {{צ|'''הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת'''}} {{ק|([[מ"ב טז יז|שם פסוק יז]])}}, {{צ|{{נ|כֹּל '''הָעָם הָאָרֶץ''' יִהְיוּ אֶל|}} הַתְּרוּמָה הַזֹּאת}} {{ק|([[יחזקאל מה טז]])}}, {{צ|'''הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה'''}} {{ק|([[יחזקאל מ מ]])}}, {{נ|{{צ|וְלָקַחְתָּ אֵת '''הַפָּר הַחַטָּאת'''}} {{ק|([[יחזקאל מג כא]])}},|}} {{צ|'''הַלִּשְׁכוֹת''' '''הַקֹּדֶשׁ'''}} {{ק|([[יחזקאל מו יט]])}}, {{צ|'''הָאָרוֹן הַבְּרִית'''}} {{ק|([[יהושע ג יד]])}}, {{צ|'''הַיְתַד הָאֶרֶג'''}} {{ק|([[שופטים טז יד]])}}, {{צ|'''וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי'''}} {{ק|([[יהושע יג ה]])}}, {{צ|וְעַל '''הָאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"א ט כו]])}}, {{צ|וְכָל '''הָעָם''' '''הַמִּלְחָמָה'''}} {{ק|([[יהושע ח יא]])}}. והמנהג הזה נהגו רבותינו ז"ל באמרם בתפלה בזמן מיוחד {{צ|בא"י '''הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט'''}} {{ק|([[ברכות יב ב]])}}. ואפשר שיביאו ההודעה על הסמוך בלבד וזה מעט, כאמרם {{צ|וְעֵץ '''הַדַּעַת טוֹב וָרָע'''}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, שעורו: ועץ דעת הטוב והרע, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ אֶת '''הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ'''}} {{ק|([[שמות לט כז]])}}, אם לא היה סמוך היה כמו {{צ|{{נ|וְלִבְנֵי|לבני}} אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה '''כֻתֳּנֹת'''}} {{ק|([[שמות כח מ]])}}, אבל הוא סמוך כמו {{צ|'''כָּתְנוֹת''' עוֹר}} {{ק|([[בראשית ג כא]])}}. וכמו זה {{צ|וְהֵרִים אֶת '''הַדֶּשֶׁן''' אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[ויקרא ו ג]])}}, אמרו {{צ|הַדֶּשֶׁן}} סמוך אל מה שאחריו, ו{{צ|'''אֶת''' הָעֹלָה}} פרושו מן העולה, ובאור זה שיהיה שעורו 'והרים את דשן אשר תאכל האש מן העולה על המזבח', ופירוש הענין: והרים דשן מה שתאכלהו האש מן העולה אשר על המזבח. וכבר קדמו דברי כי השמות הנודעים הודעות, והראיה על זה המנע בא ההודעה עליהם כי אם מעט, כי לא יאמר הַיִּצְחָק, הַיַּעֲקֹב, הַדָּוִד, הַשְּׁלֹמֹה, {{נ|הַיְרוּשָׁלַיִם, הַבָּבֶל, הַמִּצְרַיִם|}}. ומה שיסמך אל מאומה מאלה, ר"ל השמות הנודעים, הוא הודעה בסמיכה כאשר {{נ|זכרתיו, וזה כאמרו|כאשר אמר (וזה כאמרו)}} {{צ|'''מְשָׁרֵת מֹשֶׁה'''}} {{ק|([[במדבר יא כח]])}}, {{צ|'''עֶבֶד אַבְרָהָם'''}} {{ק|([[בראשית כד לד]])}}. אלא שהם מביאים עליו עוד ההודעה, כאשר אמרו {{צ|וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל '''הַמֶּלֶךְ בָּבֶל'''}} {{ק|([[מ"ב כה יא]])}}, {{צ|אֶל '''הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ''' בֶן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ירמיהו לח ו]])}}, {{צ|אֶת אֲדֹנִי '''הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר'''}} {{ק|([[ישעיהו לו ח]])}}, {{צ|אֶל '''הָאָרֶץ כְּנָעַן'''}} {{ק|([[במדבר לד ב]])}}, {{צ|'''הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל'''}} {{ק|([[מ"ב כג יז]])}}, {{צ|מִן הַיָּם הַגָּדוֹל {{נ||(במדבר לד ז)}} '''הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן'''}} {{ק|([[יחזקאל מז טו]])}}. וזה כמו מה שנקבצו בו שתי הודעות, כמו אמרם {{צ|'''הָאָרוֹן הַבְּרִית'''}}, {{צ|מֵעַל '''הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת'''}}, {{צ|כֹּל '''הָעָם הָאָרֶץ'''}} וזולתם. ויש שמודיעים השמות הסמוכים אל הכנוים, והכנוים הודעות, כי השם לא יכונה עד שיוָדע, ומה שיסמך אל הכנוי צריך שיודע בו כאשר יודע מה שיסמך אל זולתו מן ההודעות בהסמכו אליו. וממה שהביאו עליו ההודעה ממה שנסמך אל הכנויים, אמרו {{צ|וְהָעָם לֹא שָׁב עַד '''הַמַּכֵּהוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו ט יב]])}}, {{צ|בְּתוֹךְ '''הָאָהֳלִי'''}} {{ק|([[יהושע ז כא]])}}, {{צ|'''וְהַחֶצְיוֹ''' אֶל מוּל הַר עֵיבָל}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}}, {{צ|אֵת כָּל '''הֶהָרוֹתֶיהָ''' בִּקֵּעַ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וְכֹל אֲשֶׁר '''בֶּעָרֵינוּ'''}} {{ק|([[עזרא י יד]])}}, {{צ|וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ '''וְהַיֹּלְדָהּ'''}} {{ק|([[דניאל יא ו]])}} ודע כי המשפט באמרו {{צ|'''בֶּעָרֵינוּ'''}} – בְּהֶעָרֵינוּ, וחסרה הה"א והׇעתקה תנועתה אל הבי"ת, כאשר היה המשפט ב{{צ|וַיִּתֶּן אֹכֶל '''בֶּעָרִים'''}} {{ק|([[בראשית מא מח]])}} שיהיה בְּהֶעָרִים וחסרה הה"א והעתקה תנועתה אל הבי"ת, והוא המשפט עוד באמרו {{צ|{{נ|וְאֶת|וכל}} הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ '''לֶעָרִים'''}} {{ק|([[בראשית מז כא]])}} וכמו זה אצלי הבאתם ה"א ההודעה על {{צ|הוּא}} ו{{צ|הִיא}} ו{{צ|הֵמָּה}} כנוים והכנוי הודעה. וכמהו עוד הבאתם אות ההודעה על {{צ|אֵלֶּה}} והוא לרמז ומה שנרמז הוא הודעה, אמרו {{צ|הָאֲנָשִׁים '''הָאֵלֶּה'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''לָאֵלֶּה''' תֵּחָלֵק הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר כו נג]])}}, {{צ|וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי '''כָּאֵלֶּה'''}} {{ק|([[ויקרא י יט]])}} ומשפט הדברים להיות כמו {{צ|כָּל הָעָם '''אֵלֶּה'''}} {{ק|([[ש"א ב כג]])}}, {{צ|לֹא '''כְאֵלֶּה'''}} {{ק|([[ירמיהו י טז]])}}, {{צ|'''בְּאֵלֶּה''' תְּנַגַּח}} {{ק|([[מ"א כב יא]])}}. וכן עשו ב{{צ|זֶה}} וב{{צ|זֹאת}}. עוד דומה לזה הודעתם השמות הנודעים בקצת המקומות כאמרם {{צ|(ותהי) [נָתַתִּי] לַחֲצִי שֵׁבֶט '''הַמְנַשֶּׁה'''}} {{ק|([[דברים ג יג]])}}, {{צ|לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים וַחֲצִי הַשֵּׁבֶט '''הַמְנַשֶּׁה'''}} {{ק|([[יהושע יג ז]])}}, {{צ|לְיִמְנָה מִשְׁפַּחַת '''הַיִּמְנָה'''}} {{ק|([[במדבר כו מד]])}}, {{צ|'''הָאֲרַוְנָה''' הַיְבֻסִי}} {{ק|([[ש"ב כד טז]])}}, {{צ|הַר '''הַגִּלְעָד'''}} {{ק|([[בראשית לא כא]])}}, {{צ|'''הָעֲמָלֵק'''}} {{ק|([[ש"ב א א]])}}, {{צ|'''הַחָרְמָה'''}} {{ק|([[במדבר יד מה]])}}, {{צ|אֶרֶץ '''הָעוּץ'''}} {{ק|([[ירמיהו כה כ]])}}, {{צ|כִּי שֻׁדְּדָה '''עַי'''}} {{ק|([[ירמיהו מט ג]])}} – {{צ|מֶלֶךְ '''הָעַי'''}} {{ק|([[יהושע ח א]])}}, {{צ|הוּא בָא עַד '''לֶחִי'''}} {{ק|([[שופטים טו יד]])}} – {{צ|'''בַּלֶּחִי'''}} {{ק|([[שופטים טו יט|שם פסוק יט]])}}, {{צ|'''בַּקַּרְקֹר'''}} {{ק|([[שופטים ח י]])}}, {{צ|'''חֹרְשָׁה'''}} {{ק|([[ש"א כג טז]])}} – {{צ|'''בַּחֹרְשָׁה'''}} {{ק|([[ש"א כג יח|שם פסוק יח]])}}. אבל אמרם {{צ|'''בַּשִּׁטִּים'''}} {{ק|([[במדבר כה א]])}}, {{צ|'''הַגִּלְגָּל'''}} {{ק|([[דברים יא ל]])}}, {{צ|אֶל '''הַבֹּכִים'''}} {{ק|([[שופטים ב א]])}} ומה שדומה להם, לא נקראו כי אם על דרך ההודעה. ואפשר שיהיה כמוהם {{צ|'''בַּקַּרְקֹר'''}}. ומן השמות הנודעים מה שיהיה מורכב משני שמות יושמו שם אחד. וזה על שני דרכים שיחֻבר ביניהם בכתב בנקוד או בחבור, כמו גלעד אשר הוא מורכב משני שמות וחובר ביניהם חבור גמור בנקוד, ר"ל בהיות השבא תחת הלמ"ד, וכמהו {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יַחְלְאֵל}} {{ק|([[בראשית מו יד]])}}, וכמו {{צ|מַלְכִּיאֵל}} {{ק|([[בראשית מו יז|שם פזוק יז]])}}, {{צ|אִיעֶזֶר}} {{ק|([[במדבר כו ל]])}} אשר חברו ביניהם בחבור והדומה להם. או שלא יחֻבר ביניהם במכתב לא בְנקוד סוף השם הראשון ולא בחבור, ויהיה חבורם בלתי {{נ|גמור כי ההרכבה בלתי|} גמורה ולא שלמה, כמו {{צ|בֵּית שֶׁמֶשׁ}}, {{צ|בֵּית לֶחֶם}}, {{צ|שְׁנֵים עָשָׂר}} ו{{צ|בֵּית אֵל}} והדומה לזה. ומה שהוא מן הדרך הראשון – ר"ל מה שהרכבתו גמורה {{נ|שלמה|ושלמה}} – ותרצה להודיע המיוחס אליו, תביא {{נ|אות|את}} ההודעה בתחלת השם המורכב ותאמר {{צ|'''הַגִּלְעָדִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כט]])}}, {{צ|'''הַיִּשְׂרְאֵלִי'''}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{נ|{{צ|'''הַיַּחְלְאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו כו]])}}|היחצאלי}}, {{צ|'''הַמַּלְכִּיאֵלִי'''}} {{ק|([[במדבר כו מה]])}}, {{צ|'''הָאִיעֶזְרִי'''}} {{ק|([[במדבר כו ל]])}} ומה שדומה לזה כמהו. ומה שיהיה מן הדרך השני אשר אין הרכבתו גמורה ותרצה להודיע המיוחש אליו, תביא אות ההודעה על השם השני, ותאמר {{צ|בֵּית '''הָאֱלִי'''}} {{ק|([[מ"א טז לד]])}}, {{צ|בֵּית '''הַשִּׁמְשִׁי'''}} {{ק|([[ש"א ו יד]])}}, {{צ|בֵּית '''הַלַּחְמִי'''}} {{ק|([[ש"א טז א]])}}, {{נ||(בית) בעפרת}} {{צ|אֲבִי '''הָעֶזְרִי'''}} {{ק|([[שופטים ו יא]])}}. ואמרם {{צ|אֲבִי '''הָעֶזְרִי'''}} ראיה על שהרכבת אֲבִי עֶזֶר {{ק|(ראה [[יהושע יז ב]])}} איננה גמורה. ואמרו בהודעת {{צ|שְׁנֵים עָשָׂר}} – {{צ|וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים '''הֶעָשָׂר''' אִישׁ}} {{ק|([[יהושע ד ד]])}}. 07jf2pd30crdu6c7ogrspsrjd3b1k66 0 1743892 3017753 2026-05-27T18:52:19Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו||לג|לד||}} כרך לג תוכן *[[חבל נחלתו לג הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לג הסכמות|הסכמות וברכות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לג א|סימן א - גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה]] *[[חבל נחלתו לג ב|סימן ב - האם שמיכה צריכה ציצית]] *חבל נחלתו לג ג|סימן ג - סדר ברכות..." 3017753 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו||לג|לד||}} כרך לג תוכן *[[חבל נחלתו לג הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לג הסכמות|הסכמות וברכות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לג א|סימן א - גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה]] *[[חבל נחלתו לג ב|סימן ב - האם שמיכה צריכה ציצית]] *[[חבל נחלתו לג ג|סימן ג - סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן]] *[[חבל נחלתו לג ד|סימן ד - פותח את ידיך]] *[[חבל נחלתו לג ה|סימן ה - חובת עניית אמן ויהא שמיה רבא]] *[[חבל נחלתו לג ו|סימן ו - נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ]] *[[חבל נחלתו לג ז|סימן ז - נשיאות כפים ללא טלית]] *[[חבל נחלתו לג ח|סימן ח - נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה]] *[[חבל נחלתו לג ט|סימן ט - נשיאות כפים לכהן אשר חגור בנשק]] *[[חבל נחלתו לג י|סימן י - על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה]] *[[חבל נחלתו לג יא|סימן יא - תפילה במקום קבוע בבית הכנסת]] *[[חבל נחלתו לג יב|סימן יב - שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש]] *[[חבל נחלתו לג יג|סימן יג - אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה]] *[[חבל נחלתו לג יד|סימן יד - הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות]] *[[חבל נחלתו לג טו|סימן טו - קביעת חתונה וסעודה ביום ששי]] *[[חבל נחלתו לג טז|סימן טז - סגירת חלון אויר לגחלים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יז|סימן יז - הזזת עציצים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יח|סימן יח - המסת שוקולד בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יט|סימן יט - הנחת חישוקים על עגלה בשבת]] *[[חבל נחלתו לג כ|סימן כ - דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל]] *[[חבל נחלתו לג כא|סימן כא - אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה]] *[[חבל נחלתו לג כב|סימן כב - עשיית ליל הסדר בשני מקומות]] *[[חבל נחלתו לג כג|סימן כג - תשובות קצרות לשאלות בפסח]] *[[חבל נחלתו לג כד|סימן כד - ייבוש מגבת לחה ביום טוב]] *[[חבל נחלתו לג כה|סימן כה - האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כו|סימן כו - אכילת שליח קודם הדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כז|סימן כז - קריאת מוקף להוציא פרוז]] ==יורה דעה== *[[חבל נחלתו לג כח|סימן כח - בהמה עיוורת אינה טריפה]] *[[חבל נחלתו לג כט|סימן כט - אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר]] *[[חבל נחלתו לג ל|סימן ל - הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו]] *[[חבל נחלתו לג לא|סימן לא - טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה]] *[[חבל נחלתו לג לב|סימן לב - מחיקת שם הוי"ה באותיות התקועות בעץ]] *[[חבל נחלתו לג לג|סימן לג - פדיון נטע רבעי במחובר]] *[[חבל נחלתו לג לד|סימן לד - נתינת תרו"מ מלימונים]] *[[חבל נחלתו לג לה|סימן לה - הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים]] *[[חבל נחלתו לג לו|סימן לו - אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים]] *[[חבל נחלתו לג לז|סימן לז - הפרשה מגפת על השמן בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג לח|סימן לח - הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש]] *[[חבל נחלתו לג לט|סימן לט - אבל בשבעה בית הכנסת ובקריאת התורה]] *[[חבל נחלתו לג מ|סימן מ - אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל]] ==חושן משפט== *[[חבל נחלתו לג מא|סימן מא - מחוסר אמנה]] *[[חבל נחלתו לג מב|סימן מב - הגרלות]] *[[חבל נחלתו לג מג|סימן מג - איך מחשבים נזק לדירה שכורה]] *[[חבל נחלתו לג מד|סימן מד - מכירת הבכורה]] *[[חבל נחלתו לג מה|סימן מה - שואל או שומר שכר]] *[[חבל נחלתו לג מו|סימן מו - שאילה מנכרי]] *[[חבל נחלתו לג מז|סימן מז - בעליו עמו בעט שאול]] *[[חבל נחלתו לג מח|סימן מח - בעליו עמו בשותפות]] ==קודשים== *[[חבל נחלתו לג מט|סימן מט - ולא יזח החושן מעל האפוד]] *[[חבל נחלתו לג נ|סימן נ - שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול]] *[[חבל נחלתו לג נא|סימן נא - האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים]] *[[חבל נחלתו לג נב|סימן נב - בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות]] *[[חבל נחלתו לג נג|סימן נג - ברכות על מעשר בהמה]] *[[חבל נחלתו לג נד|סימן נד - ברכה בנתינת מחצית השקל]] *[[חבל נחלתו לג נה|סימן נה - קרבן הפסח]] ==שונות== *[[חבל נחלתו לג נו|סימן נו - פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה]] *[[חבל נחלתו לג נז|סימן נז - דין סוריא בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג נח|סימן נח - והייתם נקיים מה' ומישראל]] *[[חבל נחלתו לג נט|סימן נט - על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות]] *[[חבל נחלתו לג ס|סימן ס - התיחסות לעבירות הציבור והיחידים]] *[[חבל נחלתו לג סא|סימן סא - להזהיר גדולים על הקטנים]] *[[חבל נחלתו לג סב|סימן סב - לכו חזו מפעלות]] *[[חבל נחלתו לג סג|סימן סג - חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|לג]] [[קטגוריה:חבל נחלתו לג|*]] l5z86vmcxz3md6a7ywt0kgcsuerqhwu 3017754 3017753 2026-05-27T18:52:46Z Uziel302 3324 3017754 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לב|לג|||}} כרך לג תוכן *[[חבל נחלתו לג הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לג הסכמות|הסכמות וברכות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לג א|סימן א - גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה]] *[[חבל נחלתו לג ב|סימן ב - האם שמיכה צריכה ציצית]] *[[חבל נחלתו לג ג|סימן ג - סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן]] *[[חבל נחלתו לג ד|סימן ד - פותח את ידיך]] *[[חבל נחלתו לג ה|סימן ה - חובת עניית אמן ויהא שמיה רבא]] *[[חבל נחלתו לג ו|סימן ו - נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ]] *[[חבל נחלתו לג ז|סימן ז - נשיאות כפים ללא טלית]] *[[חבל נחלתו לג ח|סימן ח - נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה]] *[[חבל נחלתו לג ט|סימן ט - נשיאות כפים לכהן אשר חגור בנשק]] *[[חבל נחלתו לג י|סימן י - על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה]] *[[חבל נחלתו לג יא|סימן יא - תפילה במקום קבוע בבית הכנסת]] *[[חבל נחלתו לג יב|סימן יב - שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש]] *[[חבל נחלתו לג יג|סימן יג - אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה]] *[[חבל נחלתו לג יד|סימן יד - הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות]] *[[חבל נחלתו לג טו|סימן טו - קביעת חתונה וסעודה ביום ששי]] *[[חבל נחלתו לג טז|סימן טז - סגירת חלון אויר לגחלים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יז|סימן יז - הזזת עציצים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יח|סימן יח - המסת שוקולד בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יט|סימן יט - הנחת חישוקים על עגלה בשבת]] *[[חבל נחלתו לג כ|סימן כ - דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל]] *[[חבל נחלתו לג כא|סימן כא - אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה]] *[[חבל נחלתו לג כב|סימן כב - עשיית ליל הסדר בשני מקומות]] *[[חבל נחלתו לג כג|סימן כג - תשובות קצרות לשאלות בפסח]] *[[חבל נחלתו לג כד|סימן כד - ייבוש מגבת לחה ביום טוב]] *[[חבל נחלתו לג כה|סימן כה - האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כו|סימן כו - אכילת שליח קודם הדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כז|סימן כז - קריאת מוקף להוציא פרוז]] ==יורה דעה== *[[חבל נחלתו לג כח|סימן כח - בהמה עיוורת אינה טריפה]] *[[חבל נחלתו לג כט|סימן כט - אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר]] *[[חבל נחלתו לג ל|סימן ל - הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו]] *[[חבל נחלתו לג לא|סימן לא - טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה]] *[[חבל נחלתו לג לב|סימן לב - מחיקת שם הוי"ה באותיות התקועות בעץ]] *[[חבל נחלתו לג לג|סימן לג - פדיון נטע רבעי במחובר]] *[[חבל נחלתו לג לד|סימן לד - נתינת תרו"מ מלימונים]] *[[חבל נחלתו לג לה|סימן לה - הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים]] *[[חבל נחלתו לג לו|סימן לו - אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים]] *[[חבל נחלתו לג לז|סימן לז - הפרשה מגפת על השמן בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג לח|סימן לח - הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש]] *[[חבל נחלתו לג לט|סימן לט - אבל בשבעה בית הכנסת ובקריאת התורה]] *[[חבל נחלתו לג מ|סימן מ - אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל]] ==חושן משפט== *[[חבל נחלתו לג מא|סימן מא - מחוסר אמנה]] *[[חבל נחלתו לג מב|סימן מב - הגרלות]] *[[חבל נחלתו לג מג|סימן מג - איך מחשבים נזק לדירה שכורה]] *[[חבל נחלתו לג מד|סימן מד - מכירת הבכורה]] *[[חבל נחלתו לג מה|סימן מה - שואל או שומר שכר]] *[[חבל נחלתו לג מו|סימן מו - שאילה מנכרי]] *[[חבל נחלתו לג מז|סימן מז - בעליו עמו בעט שאול]] *[[חבל נחלתו לג מח|סימן מח - בעליו עמו בשותפות]] ==קודשים== *[[חבל נחלתו לג מט|סימן מט - ולא יזח החושן מעל האפוד]] *[[חבל נחלתו לג נ|סימן נ - שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול]] *[[חבל נחלתו לג נא|סימן נא - האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים]] *[[חבל נחלתו לג נב|סימן נב - בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות]] *[[חבל נחלתו לג נג|סימן נג - ברכות על מעשר בהמה]] *[[חבל נחלתו לג נד|סימן נד - ברכה בנתינת מחצית השקל]] *[[חבל נחלתו לג נה|סימן נה - קרבן הפסח]] ==שונות== *[[חבל נחלתו לג נו|סימן נו - פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה]] *[[חבל נחלתו לג נז|סימן נז - דין סוריא בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג נח|סימן נח - והייתם נקיים מה' ומישראל]] *[[חבל נחלתו לג נט|סימן נט - על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות]] *[[חבל נחלתו לג ס|סימן ס - התיחסות לעבירות הציבור והיחידים]] *[[חבל נחלתו לג סא|סימן סא - להזהיר גדולים על הקטנים]] *[[חבל נחלתו לג סב|סימן סב - לכו חזו מפעלות]] *[[חבל נחלתו לג סג|סימן סג - חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|לג]] [[קטגוריה:חבל נחלתו לג|*]] cwpo7wq6m11je3qr7xqaqleoqqlg1xl 3017755 3017754 2026-05-27T18:52:58Z Uziel302 3324 3017755 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לב|לג||}} כרך לג תוכן *[[חבל נחלתו לג הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לג הסכמות|הסכמות וברכות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לג א|סימן א - גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה]] *[[חבל נחלתו לג ב|סימן ב - האם שמיכה צריכה ציצית]] *[[חבל נחלתו לג ג|סימן ג - סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן]] *[[חבל נחלתו לג ד|סימן ד - פותח את ידיך]] *[[חבל נחלתו לג ה|סימן ה - חובת עניית אמן ויהא שמיה רבא]] *[[חבל נחלתו לג ו|סימן ו - נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ]] *[[חבל נחלתו לג ז|סימן ז - נשיאות כפים ללא טלית]] *[[חבל נחלתו לג ח|סימן ח - נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה]] *[[חבל נחלתו לג ט|סימן ט - נשיאות כפים לכהן אשר חגור בנשק]] *[[חבל נחלתו לג י|סימן י - על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה]] *[[חבל נחלתו לג יא|סימן יא - תפילה במקום קבוע בבית הכנסת]] *[[חבל נחלתו לג יב|סימן יב - שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש]] *[[חבל נחלתו לג יג|סימן יג - אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה]] *[[חבל נחלתו לג יד|סימן יד - הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות]] *[[חבל נחלתו לג טו|סימן טו - קביעת חתונה וסעודה ביום ששי]] *[[חבל נחלתו לג טז|סימן טז - סגירת חלון אויר לגחלים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יז|סימן יז - הזזת עציצים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יח|סימן יח - המסת שוקולד בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יט|סימן יט - הנחת חישוקים על עגלה בשבת]] *[[חבל נחלתו לג כ|סימן כ - דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל]] *[[חבל נחלתו לג כא|סימן כא - אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה]] *[[חבל נחלתו לג כב|סימן כב - עשיית ליל הסדר בשני מקומות]] *[[חבל נחלתו לג כג|סימן כג - תשובות קצרות לשאלות בפסח]] *[[חבל נחלתו לג כד|סימן כד - ייבוש מגבת לחה ביום טוב]] *[[חבל נחלתו לג כה|סימן כה - האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כו|סימן כו - אכילת שליח קודם הדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כז|סימן כז - קריאת מוקף להוציא פרוז]] ==יורה דעה== *[[חבל נחלתו לג כח|סימן כח - בהמה עיוורת אינה טריפה]] *[[חבל נחלתו לג כט|סימן כט - אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר]] *[[חבל נחלתו לג ל|סימן ל - הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו]] *[[חבל נחלתו לג לא|סימן לא - טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה]] *[[חבל נחלתו לג לב|סימן לב - מחיקת שם הוי"ה באותיות התקועות בעץ]] *[[חבל נחלתו לג לג|סימן לג - פדיון נטע רבעי במחובר]] *[[חבל נחלתו לג לד|סימן לד - נתינת תרו"מ מלימונים]] *[[חבל נחלתו לג לה|סימן לה - הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים]] *[[חבל נחלתו לג לו|סימן לו - אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים]] *[[חבל נחלתו לג לז|סימן לז - הפרשה מגפת על השמן בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג לח|סימן לח - הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש]] *[[חבל נחלתו לג לט|סימן לט - אבל בשבעה בית הכנסת ובקריאת התורה]] *[[חבל נחלתו לג מ|סימן מ - אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל]] ==חושן משפט== *[[חבל נחלתו לג מא|סימן מא - מחוסר אמנה]] *[[חבל נחלתו לג מב|סימן מב - הגרלות]] *[[חבל נחלתו לג מג|סימן מג - איך מחשבים נזק לדירה שכורה]] *[[חבל נחלתו לג מד|סימן מד - מכירת הבכורה]] *[[חבל נחלתו לג מה|סימן מה - שואל או שומר שכר]] *[[חבל נחלתו לג מו|סימן מו - שאילה מנכרי]] *[[חבל נחלתו לג מז|סימן מז - בעליו עמו בעט שאול]] *[[חבל נחלתו לג מח|סימן מח - בעליו עמו בשותפות]] ==קודשים== *[[חבל נחלתו לג מט|סימן מט - ולא יזח החושן מעל האפוד]] *[[חבל נחלתו לג נ|סימן נ - שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול]] *[[חבל נחלתו לג נא|סימן נא - האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים]] *[[חבל נחלתו לג נב|סימן נב - בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות]] *[[חבל נחלתו לג נג|סימן נג - ברכות על מעשר בהמה]] *[[חבל נחלתו לג נד|סימן נד - ברכה בנתינת מחצית השקל]] *[[חבל נחלתו לג נה|סימן נה - קרבן הפסח]] ==שונות== *[[חבל נחלתו לג נו|סימן נו - פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה]] *[[חבל נחלתו לג נז|סימן נז - דין סוריא בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג נח|סימן נח - והייתם נקיים מה' ומישראל]] *[[חבל נחלתו לג נט|סימן נט - על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות]] *[[חבל נחלתו לג ס|סימן ס - התיחסות לעבירות הציבור והיחידים]] *[[חבל נחלתו לג סא|סימן סא - להזהיר גדולים על הקטנים]] *[[חבל נחלתו לג סב|סימן סב - לכו חזו מפעלות]] *[[חבל נחלתו לג סג|סימן סג - חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|לג]] [[קטגוריה:חבל נחלתו לג|*]] ovc4d1cvhkay8x4k20uugagpgkz5djj 3017756 3017755 2026-05-27T18:53:18Z Uziel302 3324 3017756 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו||לב|לג||}} כרך לג תוכן *[[חבל נחלתו לג הקדמה|הקדמה]] *[[חבל נחלתו לג הסכמות|הסכמות וברכות]] ==אורח חיים== *[[חבל נחלתו לג א|סימן א - גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה]] *[[חבל נחלתו לג ב|סימן ב - האם שמיכה צריכה ציצית]] *[[חבל נחלתו לג ג|סימן ג - סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן]] *[[חבל נחלתו לג ד|סימן ד - פותח את ידיך]] *[[חבל נחלתו לג ה|סימן ה - חובת עניית אמן ויהא שמיה רבא]] *[[חבל נחלתו לג ו|סימן ו - נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ]] *[[חבל נחלתו לג ז|סימן ז - נשיאות כפים ללא טלית]] *[[חבל נחלתו לג ח|סימן ח - נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה]] *[[חבל נחלתו לג ט|סימן ט - נשיאות כפים לכהן אשר חגור בנשק]] *[[חבל נחלתו לג י|סימן י - על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה]] *[[חבל נחלתו לג יא|סימן יא - תפילה במקום קבוע בבית הכנסת]] *[[חבל נחלתו לג יב|סימן יב - שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש]] *[[חבל נחלתו לג יג|סימן יג - אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה]] *[[חבל נחלתו לג יד|סימן יד - הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות]] *[[חבל נחלתו לג טו|סימן טו - קביעת חתונה וסעודה ביום ששי]] *[[חבל נחלתו לג טז|סימן טז - סגירת חלון אויר לגחלים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יז|סימן יז - הזזת עציצים בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יח|סימן יח - המסת שוקולד בשבת]] *[[חבל נחלתו לג יט|סימן יט - הנחת חישוקים על עגלה בשבת]] *[[חבל נחלתו לג כ|סימן כ - דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל]] *[[חבל נחלתו לג כא|סימן כא - אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה]] *[[חבל נחלתו לג כב|סימן כב - עשיית ליל הסדר בשני מקומות]] *[[חבל נחלתו לג כג|סימן כג - תשובות קצרות לשאלות בפסח]] *[[חבל נחלתו לג כד|סימן כד - ייבוש מגבת לחה ביום טוב]] *[[חבל נחלתו לג כה|סימן כה - האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כו|סימן כו - אכילת שליח קודם הדלקת נרות חנוכה]] *[[חבל נחלתו לג כז|סימן כז - קריאת מוקף להוציא פרוז]] ==יורה דעה== *[[חבל נחלתו לג כח|סימן כח - בהמה עיוורת אינה טריפה]] *[[חבל נחלתו לג כט|סימן כט - אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר]] *[[חבל נחלתו לג ל|סימן ל - הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו]] *[[חבל נחלתו לג לא|סימן לא - טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה]] *[[חבל נחלתו לג לב|סימן לב - מחיקת שם הוי"ה באותיות התקועות בעץ]] *[[חבל נחלתו לג לג|סימן לג - פדיון נטע רבעי במחובר]] *[[חבל נחלתו לג לד|סימן לד - נתינת תרו"מ מלימונים]] *[[חבל נחלתו לג לה|סימן לה - הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים]] *[[חבל נחלתו לג לו|סימן לו - אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים]] *[[חבל נחלתו לג לז|סימן לז - הפרשה מגפת על השמן בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג לח|סימן לח - הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש]] *[[חבל נחלתו לג לט|סימן לט - אבל בשבעה בית הכנסת ובקריאת התורה]] *[[חבל נחלתו לג מ|סימן מ - אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל]] ==חושן משפט== *[[חבל נחלתו לג מא|סימן מא - מחוסר אמנה]] *[[חבל נחלתו לג מב|סימן מב - הגרלות]] *[[חבל נחלתו לג מג|סימן מג - איך מחשבים נזק לדירה שכורה]] *[[חבל נחלתו לג מד|סימן מד - מכירת הבכורה]] *[[חבל נחלתו לג מה|סימן מה - שואל או שומר שכר]] *[[חבל נחלתו לג מו|סימן מו - שאילה מנכרי]] *[[חבל נחלתו לג מז|סימן מז - בעליו עמו בעט שאול]] *[[חבל נחלתו לג מח|סימן מח - בעליו עמו בשותפות]] ==קודשים== *[[חבל נחלתו לג מט|סימן מט - ולא יזח החושן מעל האפוד]] *[[חבל נחלתו לג נ|סימן נ - שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול]] *[[חבל נחלתו לג נא|סימן נא - האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים]] *[[חבל נחלתו לג נב|סימן נב - בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות]] *[[חבל נחלתו לג נג|סימן נג - ברכות על מעשר בהמה]] *[[חבל נחלתו לג נד|סימן נד - ברכה בנתינת מחצית השקל]] *[[חבל נחלתו לג נה|סימן נה - קרבן הפסח]] ==שונות== *[[חבל נחלתו לג נו|סימן נו - פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה]] *[[חבל נחלתו לג נז|סימן נז - דין סוריא בזמן הזה]] *[[חבל נחלתו לג נח|סימן נח - והייתם נקיים מה' ומישראל]] *[[חבל נחלתו לג נט|סימן נט - על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות]] *[[חבל נחלתו לג ס|סימן ס - התיחסות לעבירות הציבור והיחידים]] *[[חבל נחלתו לג סא|סימן סא - להזהיר גדולים על הקטנים]] *[[חבל נחלתו לג סב|סימן סב - לכו חזו מפעלות]] *[[חבל נחלתו לג סג|סימן סג - חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות]] [[קטגוריה:חבל נחלתו|לג]] [[קטגוריה:חבל נחלתו לג|*]] ldx634jxpaeiw4mb5lsoyr4guhsi3df 0 1743893 3017757 2026-05-27T18:53:57Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג||הקדמה|הסכמות|}}" 3017757 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג||הקדמה|הסכמות|}} l230f4yl3xqixcdb9ds5l1i5khpsfyj 3017758 3017757 2026-05-27T18:55:30Z Uziel302 3324 3017758 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג||הקדמה|הסכמות|}} הקדמה הרב קוק זצ"ל מלמד אותנו שתשובת הדור באה כתהליך תשובה של האומה כולה. כיון שקול דודי דופק – רבש"ע משיב אותנו אליו, והתשובה נובעת מנשמת האומה אשר כולנו מחוברים אליה בנימי נפשנו הפנימיים. לא רק יחידים מיוחדים שמתעוררים מעצמם לתשובה, אלא נשמת האומה מתעוררת לתחייתה השלמה וזה נוגע ודוחף כל אחד ואחד מאיתנו בין אם הוא מודע לכך ובין אם אינו מודע לכך. נשמת האומה המתעוררת מכניסה דחיפה פנימית בכל אנשי הדור וסוחפת אותנו, את כולנו לגדול לעלות להתרומם – למצוא את עצמנו, לדעת את עצמיותנו וללמוד מהי מהותנו האמיתית ולפעול על-פיה. הדחיפות האלוקיות לשוב למעלתנו הן דחיפות רוחניות פנימיות שאשרי מי שקשוב אליהן, וכן בכל הקורות איתנו בדורות האחרונים לטוב ולמוטב: ממעוררי הגאולה הראשונים דרך העליות הראשונות והיותר מאוחרות, קיבוץ הגלויות, הקמת הישוב העברי, השואה האיומה, הקמת המדינה, התחזקות והתרבות קיבוץ הגלויות, התגדלות המדינה, מלחמותיה ונצחונותיה. הכל יוצא מהדחיפה האלוקית המפעילה כל, והכל קשור ומאורגן ומסודר מרבש"ע, וכולנו פועלים ונפעלים, משפיעים ומושפעים ברוחנו פנימה, בתודעתנו בהכרתנו בדיבורינו ובמעשינו. מהלך תשובת ישראל לחיים של עם סגולה – למילוי יעודו הא-לקי – "עם זו יצרתי לו תהילתי יספרו" – הוא המהלך המוביל את כל ההיסטוריה העולמית. אין זה נראה בהבטה שטחית, אבל בהסתכלות ובחינה כוללת ופנימית זה המנוע המניע את כל המאורעות, דרך כל הסיבוכים. "ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמים יריעות, וכל בני אדם לבלרין – אין מספיקים לכתוב חללה של רשות. מאי קראה? – אמר רב משרשיא: שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר" (שבת יא ע"א). ואם במלכות בשר ודם כן, על אחת כמה וכמה במלכות שמים שאיננו יורדים למעט שבמעט בכל הנעת כל המציאות ואיננו מבינים איך הקב"ה מפליא לעשות – "ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי" (רמ"א או"ח סי' ו ס"א) – וכמו באדם כן בעולמות כולם – רבש"ע פועל דרך הרוחני והגשמי בכל העולמות. דרכי התקרבות בפיסקה קצרה אשר נקראת 'פרקי ההתקרבות של תשובת הדור' (נמצאת בחלק 'תוספות תשובה' אות ח* שצורף לאורות התשובה בהוצ' ישיבת אור עציון) מתאר הראי"ה קוק זצ"ל את דרך התשובה וההתקרבות של הדורות שלנו בארץ ישראל, דורות שלא חונכו על ברכי תורה ומצוותיה, וזאת הדרך לגאולת ישראל. (נביא בתחילה את המאמר הקצר בשלמותו ואח"כ ננסה ללומדו). "ארבעת הפרקים שהחינוך של הדור שנתרחק מקדושתה של תורה צריך שיתקרב על ידם אל מקור הקדש הם: כבוד הדת, חִבּת הדת, הכרת הדת, וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאֻמה הוא חיב בכבודה עפ"י הכרתה הכללית שהוא מאֻחד בה עם כבוד דתה, שכל אוצר הכבוד שלה ספון בקרבה". אחרי שחובת הכבוד תתמלא, יבוא התור לפתח את רגש החִבּה לדת, אשר היא דבר נמנע אם הכבוד לא יהיה קודם לה. ואחרי שהכבוד להחִבּה יבואו, אז יבוא זמן לעסוק בהכרת הדת, שלא תוכל להביא את התועלת הרצויה, כל זמן שהכבוד והחִבּה לא יצאו מן הכח אל הפעל. ורק אחרי ההכרה שתבוא אחרי הכבוד והחִבּה יכולים אנחנו לקוות לקיום הדת, לאור של תשובה שתופיע על כל אחינו מקרוב ומרחוק, לשוב לצור ישעם ומשגבם, ובזה המפתח של הגאולה הוא גנוז". אשרי האיש שיקח חלק בהרצאתם של פרקי התשובה הללו, שאור ד' עליהם יראה. זאת פיסקה אחת. בתוספת אחרת לאורות התשובה (ז* מאמר התשובה והשלום) כתב הרב זצ"ל: והתשובה החיה שהיא נובעת לא מנפשות בודדות מרֻסקות, אלא מתוך אוצר הנשמה של הכלל כֻלו, כנסת ישראל המאחדת בקרבה את כל אבריה הרבים והשונים, היא באה אלינו על ידי הופעות, שאנו יכולים לחלק את פרקיהן בהכרה דרגאית באפן המשיב לנו ארבעה ערכים נצחיים, שהם מבוטאים בשמות: כבוד, חִבּה, דעת, חיים. הכבוד מוכרח לשוב אלינו, כבוד הכלל, כבוד האֻמה וכל קניניה המקֻדשים והנעלים, בלי להרשות לעצמנו להיות נוהגים מנהג של זלזול גם באחד מהם. אחרי הכבוד מופיעה החִבּה בלא כבוד אי אפשר שתבוא חִבּה אידיאלית, ויחד עם הופעת הכבוד – החִבּה האצילית מיד היא מופיעה ושולחת לנו את קויה. אחרי החִבּה מוכרחת הדעת לבוא, גרוש עם-הארציות והבורות, מוכרח לבוא במוקדם בהתמדה ושקידה תדירה. וכל אלה הערכים יביאו לנו את החיים, חיי היהדות השלמים במלואם. בולט בין שני המאמרים השינוי בין 'הדת' ('כבוד הדת') בפיסקא הראשונה (שכנראה נכתבה בשנים מוקדמות), לבין 'כבוד האומה' בפיסקא השניה. לפי הבנתי אין לחלק ביניהם, וכוונת הרב זצ"ל אחת היא: ההתיחסות לאומה ולכל המרכיב אותה: אמונתה וחיבורה לרבש"ע, התורה תורת ה' שניתנה לעמו לכל ענפיה בנגלה ובנסתר בלימוד ובקיום. לארץ ישראל יישובה במלואה ע"י כל עם ישראל ובכל גבוליה, ולכל אורח החיים אשר קיים את האומה בכל תולדותיה בארץ ישראל ובגלות האיומה. תן כבוד לעמך לארצך ולתורתך לשלב הראשון קורא הרב כבוד "הכבוד מוכרח לשוב אלינו, כבוד הכלל, כבוד האֻמה וכל קניניה המקֻדשים והנעלים, בלי להרשות לעצמנו להיות נוהגים מנהג של זלזול גם באחד מהם". כבוד הוא יחס של הערכה חיובית. אבל אין מדובר על כבוד טקסי חיצוני זר תועלתני, מדובר על כבוד של שייכות, של בן האומה הישראלית לאומתו, כבוד אמיתי, כבוד פנימי המשנה את נותן הכבוד, מתוך מחשבה שהוא חלק מן הדבר לו הוא רוכש כבוד. והוא גאה בכך שהוא חלק מהעם הזה ומתמלא ענוה מן החלקיות שלו מכל עמנו לדורותיו. הכבוד המדובר הוא כבוד לאומתנו ולכל המרכיבים הבונים את חייה המיוחדים. אין עם בעולם שעבר עליו את שעבר עם ישראל – עם הנצח. עם שנולד כולו ממשפחה אחת, עם שהתהווה שלא בארצו, יצא מארץ מצרים, קיבל ולמד את התורה בהר סיני, הקים את המשכן, והתקיים קיום פלאי במדבר ארבעים שנה, ורק אחר כך נכנס לארצו. הקים את מלכותו רק אחר יותר משלש מאות שנה, ולאחר שקלקל מעשיו גלה מארצו. לאחר כאלפיים שנה של קיום מצומצם בגלות של יסורים ופוגרומים ושמדות כשהוא מפוזר בין ארצות ועמים חזר לארצו. ומשש מאות אלף איש בעת הקמת המדינה, עתה, יש במדינה כשבעה וחצי מליון יהודים. האם יש עם בעולם שעשה מסע כזה בכל ימי חייו?! האם יש עם שחזר לארצו אחר אלפיים שנה? אין עם בעולם שגלה מארצו וחזר אליה. יהודים בכל ארצות פזוריהם התאמצו להחזיק ביהדותם על אף כל השמדות והיסורים שעברו עליהם ולא התבוללו בעמים. כל שאר העמים כשעברו מארץ לארץ או שכבשו אותה או שהתערבו עם גויי הארץ אליה עברו. וכמובן קבלו את התרבות המקומית והתבטלו אליה. אין עם שהחזיק בתרבות הרוחנית שלו – התורה – ושמר עליה ופיתח אותה בכל שנות קיומו, כשכל דור מוסיף על הדורות הבאים. בכל העמים – התרבות השתנתה ואין שמירה של תרבות העבר. האם אין זה מחייב כבוד גדול ויחס מכבד ואוהד לעמנו, אף בלי להתחבר עם כל החיים הפנימיים של עם זה. עמנו הוא עם הפלאות ששלש שנים אחרי השואה האיומה בה הושמד שליש מן העם – כבר הקים מדינה?! התורה שניתנה לכולנו בהר סיני, לכל דורות ישראל ולכל יחיד ויחיד, היא הנשמה של כל עמנו, היא העושה את עם ישראל נצחי ומחברת אותו לרבש"ע. דרכה זורמים החיים לכל עם ישראל בלימודה ובקיום כל מצוותיה. לימוד התורה וקיום מצוותיה היה כל מהותו הרוחנית של עם ישראל, בחיים בארץ ישראל ובחיים בגלות זה היה אופיו של עם ישראל וזה נתן לו את עמידתו האיתנה נגד כל היסורים השמדות והגירושים. את כל אלה צריך לכבד מתוך שייכות וקשר עמוק הלא כולנו בני עם הנצח הזה: את עם ישראל, את ארץ ישראל, את תורת ישראל ואת כל סדר החיים של האומה הישראלית בכל משך חייה. זה צריך להיות מסד החיים של כל בית ישראל בארץ ובחו"ל. וזה צריך להיות הקו המנחה של מנהיגי העם בדבריהם אל העם. להביא את העם אל עצמיותו ואל תשובתו. כולנו צריכים לפעול מתוך ענוה גדולה וחיבור לכל עם ישראל קרובים ורחוקים שומרי מצוות וכאלה שפחות. הם כולם חלק מעם ישראל ומשפיעים באמונתם ובהתנהגותם על כל העם כולו. תשובה לכבוד האומה קשה לשוב ולחזור לעצמיותנו. התרחקנו כבר יותר ממאה שנים. הספרי (דברים פיסקא שיח) דורש: "שמנת עבית כסית, אלו שלשה דורות שלפני ימות המשיח". כל דור התרחק יותר ואטם עצמו עוד ועוד לקול האלוקי. וצריך עתה להבקיע עוד ועוד חומות. היחס הפנימי של כבוד והערכה בתוך עמנו צריך בכל ולכל. לא יחס מזלזל ומנוכר – כאילו אין אני והוא יכולים לחיות בעולם אחד, אלא צריך כל אחד לזכור בכל התיחסות חיצונית ופנימית – אנו עוסקים בבן משפחתנו, וכשם שאי אפשר לנתק קשר משפחתי כך אי אפשר לנתק קשר לאומי לעם ישראל, כולם חלק ממני, ואף אני חלק מכולם. כשם שביחידה צבאית מעוררים 'גאוות יחידה', כך ועוד הרבה יותר צריך לפתח גאוה בעמנו, לא גאוה ריקה אלא גאוה עמוקה במקורות הכח הרוחני שלו שהשפיעו על חייו בעבר ומשפיעים עלינו ברכה אף עתה. לא לייבא את התרבות המערבית שאין לה שום תוכן מוסרי ודבקה ביפה ובמועיל. אלא מתוך לימוד ותודעה לאומית להתקרב למקורותינו. בכל: בחינוך, במשפט בכלכלה בצבא ובכל המערכות והסדרים הבונים את עמנו, בחיי הפרט ובחיי הכלל. כל המערכות צריכות לשוב אל עצמיותנו ולא להישען על יסודות זרים שלא מפרים את רוח האומה את הכלל והפרט, אלא להיפך מקלקלים אותה, לא לכפות אלא לחבר ליסודות הוייתנו. חלק גדול מהשבים בתשובה רחוקים מהאידיאל הלאומי של עם ישראל, חוזרים לכמה מצוות כגון תפילין או ציצית או שמירת שבת למחצה לשליש ולרביע, האמונה קטנה ואינם מקשרים את התורה וקיום המצוות למהותו המיוחדת של עם ישראל, אלא כדרך אישית של התקרבות. כל ההתקרבויות מכל צד שהוא הם שלבים בגאולתם של ישראל. סיפור קצר. לילה אחרון של מילואים, סיור לילה רכוב בשעות הקטנות של לפנות בוקר, באחד הגבולות של המדינה, ואני בתור מפקד הסיור מנסה ע"י שיחה לדאוג לכך שכולם ערים וערניים. אחד החיילים בסיור היה רחוק מאד מיהדות. היה 'נהנה' לקנטר אותי שהוא אוכל בשר חזיר ובוחר משמרות במקצועו האזרחי דוקא ליום כיפור, כי אז השכר הכי גבוה. הסברתי לאנשי הסיור, מהי מדינת ישראל, מה היחודיות שלה, ומה המטרה האמיתית שלשמה קמה – לפעול לגאולת ישראל והעולם מכל הירידות המוסריות שאליהן ירד האדם מישראל ומן העמים, מדוע מתנגדים לה ומדוע אנו צריכים להגן עליה מכל אויביה. אותו חייל שהיה רחוק מאד בדרכו ובהשקפותיו, והייתי בטוח שאחרי ההרצאה הארוכה שלי כבר נרדם, אמר ביושר: 'תודה, פעם ראשונה שאני מבין מה אני עושה במדינה ומדוע אני יוצא למילואים'! לא כל אחד זוכה שפותחים לו פתח אף כחודו של מחט, ואינו מתעורר מן המאורעות ומקולו הפנימי, וממילא הוא ממשיך בחינוך שקיבל ולאן שלבו נמשך, וכך הוא מחנך את משפחתו וסביבתו ואף אלה מוסיפים את ההתרחקות שלהם... כולך יפה רעיתי לחלקים גדולים בעם יש בקורת על הנהגת המדינה ועל מוסדותיה מכל הכיוונים, שיוצאת בשצף קצף באמצעי התקשורת השונים. צריך לדעת כי 'לב מלכים ביד ה' ', ורבש"ע מינה אותם לתפקידם בעת הזאת, ואפילו יש לנו בקורת, בסופו של חשבון יש מלך לעולם שמכוין הכל אף אם איננו מבינים – "ומביא גואל לבני בניהם (=של האבות) למען שמו באהבה". גם להושע הנביא היתה בקורת חריפה על כל עם ישראל עד שאמר "העבירם באומה אחרת" (פסחים פז ע"א) – בחר לך אומה אחרת. אבל הקב"ה אינו שומע בקול המבקרים ואינו מחליף את אומתו בשום עם. אלא אומר להם: תתמקדו בעצמיות של עם ישראל ואל יפנה לבבכם אחרי כל מיני תופעות חולפות. כן תשובת הקב"ה לכל המקטרגים בפי חז"ל לנביא הושע: "היה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן". כתב הרב קוק זצ"ל באורות ישראל (פ"ד ס"ג): "הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת אֻמָּתֵנוּ, לֹא תְסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ מִלְּבַקֵּר אֶת כָּל מוּמֶיהָ, אֲבָל הִנְנוּ מוֹצְאִים אֶת עַצְמִיּוּתָהּ, גַּם אַחֲרֵי הַבִּקּרֶת הַיּוֹתֵר חָפְשִׁית, נְקִיָּה מִכָּל מוּם. כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". ואף עלינו בדורנו לאהוב ולכבד את אומתנו ואת כל מרכיביה, ולהתעלות עוד ועוד במדרגות הבאות של חיבה, דעה וחיים עד שכל עמנו ידע את עצמיותו שאנו 'עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו' ויחיה על פיה. * * * הנני מודה ומשבח לרבש"ע שזיכני לללמוד וללמד ולהוציא כרך זה – כרך ל"ג של ספרי 'חבל נחלתו' שהתחיל כמתנה לאבי ז"ל בהגיעו לגיל שבעים שנה ושמו רמוז בו (חבל ר"ת חיים בן לוי) ואף שמי רמוז בו ('יעקב חבל נחלתו'). בתודה גדולה לכל המסייעים והשואלים והרבנים שמלוים את ספרי ועונים לשאלותי. בתודה גדולה לאשתי שעוסקת בכל צרכי ביתנו ולמשפחתי הענפה. ונהיה אנחנו וצאצאינו... כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. שומריה, סיון תשפ"ו יעקב הלוי אפשטיין 1mso22789ho3x355pge8w47d1th8ltz 0 1743894 3017759 2026-05-27T18:56:42Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|הקדמה|הסכמות|א|}} ברכת ראש ישיבת מרכז הרב הרב הגאון אברהם אלקנה שפירא זצ"ל (הברכה הזאת ניתנה לספרי הששי) הרב אברהם שפירא [הרב הראשי לישראל] ראש ישיבת מרכז הרב בס"ד ב' שבט תשס"ז מכתב ברכה מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ורב..." 3017759 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|הקדמה|הסכמות|א|}} ברכת ראש ישיבת מרכז הרב הרב הגאון אברהם אלקנה שפירא זצ"ל (הברכה הזאת ניתנה לספרי הששי) הרב אברהם שפירא [הרב הראשי לישראל] ראש ישיבת מרכז הרב בס"ד ב' שבט תשס"ז מכתב ברכה מרבה ישיבה מרבה חכמה, ודברי תורה פרים ורבים. כבוד ידידי הרה"ג רבי יעקב אפשטיין שליט"א, מבוגרי ישיבתנו הק' "מרכז הרב", וכיום מגולי גוש קטיף, הראני גליונות מהחלק הששי של ספריו הנקובים בשם "חבל נחלתו", והם חיבורים העוסקים בשאלות ותשובות בד' חלקי השולחן ערוך, בשאלות המצויות בזמננו. וכבר איתמחי גברא במאמריו ובספריו הקודמים, שמקיף הנושאים הנדונים בהרחבה ומברר השיטות השונות בטוב טעם. והנה הרב המחבר ידוע לי שלן בעומקה של הלכה כבר שנים רבות, ודן באריכות בסוגיות רבות, דבר דבור על אופניו בשפה ברורה ונעימה, וביראה הקודמת לחכמה. ואם כי לא עברתי בעיון על דבריו ומסקנותיו להלכה, מ"מ ראוי לברכו שיזכה לברך על המוגמר ולהוציא לאור עולם את חיבורו החשוב, להגדיל תורה ולהאדירה. ובעז"ה יזכה להוסיף כהנה וכהנה בבירורי הלכות וסוגיות כיד ד' הטובה עליו, וגליונות אלו שנכתבו בחבל נחלתנו שבחבל עזה – קודם הגירוש שאירע בעוה"ר, וחלקם נכתב בימי אף וחימה, בזמן גזירת הגירוש – יוסיפו כוח ואומץ לחיזוקה של ארץ ישראל. ויקויים בו בהרב המחבר "הרוצה להחכים ידרים" במקום המיועד לקימום מכון התורה והארץ. ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה בכפליים לתושיה. הכו"ח לכבוד התורה הרב אברהם שפירא ברכת הרב הגאון יעקב אריאל רב העיר רמת-גן (לשעבר) ב"ה לכב' ידידי היקר הרב יעקב אפשטין שליט"א מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו" שלו' רב לאוהבי תורתך גם השנה זיכית את הרבים בחלק נוסף בסדרת הספרים "חבל נחלתו" פרי השקעתך בבירור סוגיות הלכה למעשה. כל נושא מתברר ביסודיות, מהתלמוד דרך הפוסקים, ראשונים ואחרונים עד ימינו. בבקיאות רבה ובעיון נמרץ בשום שכל וסברה ישרה. גם הפעם הנושאים מגוונים מכל חלקי התורה, כולל הלכות המקדש שייבנה בבי"א. יה"ר שתמשיך הלאה ללמוד וללמד ולהפיץ את תורתך ברבים, להגדיל תורה ולהאדיר. ביקרא דאורייתא הרב יעקב אריאל, ר"ג וכדרכה של תורה כמה הערות בעקבות דבריך*. * ההערות וההוספות פוזרו בבמקומן. ברכת הרב הגאון דוב ליאור רב העיר קרית ארבע – חברון (הברכה ניתנה לכרך טז) הרב דוב ליאור רב העיר קרית ארבע – חברון ת"ו ר"ח שבט תשע"ה כתב הסכמה הובא לפני החיבור חבל נחלתו להרב יעקב אפשטיין ועברתי על חלק ממנו, ראיתי שהרב המחבר ממשיך להפיץ מעיינותיו חוצה גם בחיבור הזה. ראיתי את גודל ידו לברור נושאים הלכתיים ואקטואליים לאור תורת ישראל בבירור מקיף ומעמיק לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וישר כחו של הרב מחבר שמזכה את הרבים ומאיר עיני חכמים בירור נושאים חשובים לאור תורתנו הקדושה. ישר כחו של הרב המחבר והשם יזכהו בבריאות גופא ונהורא מעליא, שיפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את עיני המעיינים בהם בהם וחפץ השם בידו יצלח. החותם לכבוד התורה ולומדיה הרב דוב ליאור ברכת הרב הגאון הרב אביגדר נבנצל רב העיר העתיקה – ירושלים בס"ד ג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתך כשם שכבוד השם שבמשכן בכניסתן לארץ מתחלה בג"לג"ל, ומשם עבר עד לבית עולמים. כך תזכו גם אתם להתעלות* בג"ל ולהתהלך בהרחבה. צעיר הלויים אביגדר נבנצל *כתב ידו של הרב קשה מאד לקריאה, וכך פיענחתי את כתב היד. ottjtn67gmv908x8xknvb7jqn5t79d3 0 1743895 3017760 2026-05-27T18:57:01Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|הסכמות|א|ב|}}" 3017760 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|הסכמות|א|ב|}} 0vrpou7ddj9l9p14psgl084ql1x0i29 3017761 3017760 2026-05-27T18:57:13Z Uziel302 3324 3017761 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|הסכמות|א|ב|}} סימן א גדרי אל תטוש תורת אמך בתפילה שאלה1 אשכנזי המתפלל עם ספרדים וכן להיפך, אלו חלקים בתפילה מתפלל כעדתו ואלו כבית הכנסת בו מתפלל. כמו כן האם צריך להשלים חלקי תפילה שחסרים מנוסח בית הכנסת כגון: הזכרת נשמות, הפטרה בתעניות, מגילות במועדים. איך הוא עונה בקדושה ואיך הוא אומר קדיש? תשובה א. בשאלה האם בכלל חשוב לשמור על מנהגי תפילת אבותיו או מותר וראוי לשנות מן המנהג בתפילה. נפלה מחלוקת בין גדולי הפוסקים. נשאל בשו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' לה): "קהל אחד שסידר תפלתם כפי מנהג אבותיה' היה על דרך א' ולאורך הזמן וטלטול הגליות באו במלכות הלזו מלכות תוגרמה יר"ה ונתבלבלו המנהגים וכמעט נתהפך כל העולם לסדר תפלת ספרד יען כי הם הרבים במלכות זה ותפלתם צחה ומתוקה וכלם או רובם הניחו מנהגם ונמשכו אחר מנהג ספרד כמו שהוא היום בעיר ואֵם שאלוניקי יע"א שק"ק קאלאברייא ופרוינצייא וסיסילייא ופולייא תפשו מנהג ספרד לא נשאר כמעט כי אם הק"ק אשכנז שלא שנו מנהג' ועתה נמצא כל הקהל שתפשו מנהגם על סדר תפלה ספרד קצת זמן ויש מערערים לומר שאינם רוצים להתפלל אלא כסדר מנהג אבותיהם ורוב הקהל רוב בנין ורוב מנין אינ' רוצים להתפלל אלא על סדר תפלת ספרד כמו שעשו זה ימים והיא התפלה סדורה בפיהם ואם יאמרו עתה סדר תפלת אבותיהם הקדום לא ידעו להתפלל וכמעט יפסידו תפלה לעולם לכן שואלין אם יפה עושים במה שתופשים מנהג ספרד?". "תשובה נראה דאע"ג שיש ענינים שהדבר הגון ונראה טוב לאחוז האדם במנהג אבותיו וקרוב הוא שנכנס זה באזהרת ובל תטוש תורת אמך מ"מ בכי האי גוונא בענין זה טוב ויפה להניח המנהג ההוא לאחוז בסדר מנהג ספרד והטעם שאני אומר כן כי לע"ד לא מצאנו ולא ראינו שאין לשנות מנהג אבותינו כי אם בדבר שיש בו נדנוד איסור כמו כל אותם ששנינו בפ' מקום שנהגו יע"ש דבכלהו אית בהו משום הרחקת איסור וכהא דאמרינן בגמ' בני בישן נהוג דלא הוו אזלי מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דר"י אמרו ליה אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קבלו אבותיכ' עליהם שנאמר שמע בני והתם פרש"י והם מחמירים על עצמם שלא להבטל מצרכי שבת אבל בכי האי גוונא דליכא צד איסור כלל ועיקר ולא הרחקת עבירה בהא פשיטא דלא שייך ביה משום אל תטוש תורת אמך וכן יש לדקדק מלשון הר"ן ז"ל שכתב בפ' מקום שנהגו על ההלכות וז"ל ונמצינו למדין בתורת המנהגות שכל מנהג איסור שהוא מעיר אחת כל שאינו מנהג בטעות אלא שהם החמירו על עצמם לעשות סייג לתורה או לדבר שהוא מחלוקת בין חכמי ישראל ונהגו כדברי האוסר כל בני העיר חייבין בו מן הדין שנא' ואל תטוש וכל היוצא מתוכה ודעתו לחזור חייב ג"כ בו ואפי' בצינעא עד שיעקור דירתו משם ויקבענה בעיר אחר' דבכי האי גוונא פקעי מיניה חומרי מקום שיצא משם ע"כ ומדקאמר שכל מנהג איסור וכו' ולא קאמר שכל מנהג סתם משמע דלא אמרינן הכי אלא בדבר איסור שנהגו במקומו הוא דאין לשנות הא במידי דליכא צד איסור כלל פשיטא שאין קפידא כלל ואפי' במנהג איסור דוקא בדעתו לחזור למקומו אבל אם אין דעתו לחזור פקע מיניה חומרי מקום שיצא משם ויכול לינהוג כאנשי העיר שבא לשם אפילו להקל". "ומעתה נבא לנדון דידן שידוע שבתפלות כמו ר"ח שבחול ושבע שבשבתות וימים טובים ותשע שבר"ה איני רואה שיש בהן שנוי כלל כי תורת אחת לכלנו וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים טועה ואינו יוצא ידי חובת תפלה, ואין הפרש אלא בפיוטין וקרוב"ץ שאומרים בתוך התפלה וזה יכול האדם לראות כי העדרם טוב לנו ממציאותם ובפרט בזמן הזה שאין אחד מעיר שיודע ומבין מה שאומר וראה מ"ש הראב"ע בפי' לס' קהלת (ה, א) על פסוק אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא, ההשגות הגדולו' אשר כתב ואמר ולמה לא נלמוד משלמה שלא היה חכם אחריו כמוהו והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודע לשון הקודש יבין ואינה חידות ומשלים, וכן תפלתו של דניאל והנה לא התפלל כי אם בדברים מבוארים ואפילו שהיו חכמים כ"ש המתפלל על אנשים רבים שכלם אינם חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים וכו' עד ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כולה דברי צחות בלשון הקדש כו' וכל המרבה דברים בכ"מ מביא חטא ואף כי במקום המוכן שם הגביה בו תמי' וכיוצא בזה כתב הרמב"ם ז"ל ה"ת פ"א כיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם י"ח ברכות על הסדר וכו' עד כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותם ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלמה כתפלת בעל הלשון הצחה ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות הסדורות בפי כל ישראל כדי שיהיה ענין כל ברכה ערוך בפי העלג ע"כ. ומצינו למדין מפי אלו גאוני עולם גם שיהיו אחרונים בזמן כי עיקר תפלה שתהיה בלשון צח וערוך בפי הכל חכמים ונבונים וגם אפילו לטפשים וע"כ ידוע כי בכל תפלות שק"ק ספרד אומרים אין להם רק אותם שתקנו חכמים ואפילו הפיוטים שאנו אומרים לבד התפלה הם מהר"ר יהודה הלוי ז"ל ומהר' שלמה גבירול ז"ל ומהר' אברהם ן' עזרה ז"ל כלם ל' הקד' צח מובן לכל ואפי' סדר קדושה שאנו אומרי' ביום הכפורים בחזרת ש"צ הכל בלשון הקדש פשוט". "אשר מטעם מה שכתבתי נראה בעיני שלא די שאין לגנות לאותם העוזבים סדר שאר מנהגי התפלות ותופסים סדר תפלות ספרד אלא יש לשבח להם כי מי יודע אולי קדמוניהם אם היו רואים סדר ספרד היו עושים כן מן הטעם שזכרתי. ועוד ראיתי להביא כאן לגמו' הענין הא דתנן בשלהי ר"ה כשם שש"צ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר ש"צ מוציא את הרבים י"ח ובברייתא אמר להם ר"ג לחכמים לדבריכם למה ש"צ יורד אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את מי שהוא בקי ופסקו דהלכה כרבן גמליאל בר"ה וי"ה בלבד וכ"כ הרי"ף וז"ל ושמעינן מינה דהלכה כר"ג בברכות של ר"ה וי"ה בלבד אבל בשאר ימות השנה לא עד אבל בעיר אין ש"צ מוציאן ידי חובתן עד דאתו לבי כנישתא ושמעי משליחא דצבורא מתחלה ועד סוף ובודאי שלשון זה מורה שצריך השומע שיבין מה שאומ' הש"צ שאם לא כן מאי עד דאתו ושמעי הא כיון שאינו מבין מה שהש"צ אומר אעפ"י שגופו שם הוה ליה כמאן דליתיה ומה לי שיהיה שם ומה לי שאינו שם אלא ודאי שצריך שיבין מה שמוציא הש"צ מפיו וכן נראה בפירוש מדברי הטור א"ח סי' קכ"ד וכתבו רב שרירא ורב האיי שצריך שיכוין לכל מה שאומר ש"צ מראש ועד סוף שמי שאינו מבין מה יכוין וכן ראיתי שדקדק מהרר"י קארו וכ"כ בפי' בסי' קצ"ג וז"ל וכל זמן שאינן ג' מצוה להם לחל' שיבר' כל א' ברכת המזון לעצמו כשהיו שניהם יודעים אבל אם א' יודע והשני אינו יודע מברך היודע והשני יוצא וכגון שמבין כו' עד אבל אינו מבין אינו יוצא בשמיעה ע"כ מכל זה נראה שצריך השומע שיבין מה שאומר הש"צ ואי לאו הכי נוח לו שלא אמרו כל שכן וק"ו כי האומר הוא הש"צ אינו מבין ואלו הפיוטים מי ומי הוא המבין אותם?! על כן אני אומר שאפי' את"ל שיוכל האומר לומר שהוא סמך על אילן גדול הוא המסד' אותו הסדר שבלי ספק היה אדם גדול ובפרט דברים מהר' אליעזר הקליר ז"ל ומ"מ הדבר פשוט מאד לא יכחיש זה שום אדם שתפלת ספרד הוא סדר פשוט בטוח מכל נזק אליבא דכולי עלמא וכתוב בתשובת הריב"ש על ענין כיוצא בזה בשם הר"ן שאפי' בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות בדרכי התור' אשר ע"כ אני אומ' שכיון שדרך סדר ומנהג ספרד בטוח מכל נזק הנז' כו' צריך להחזי' הדין עם אות' התופסי' סדר מנהג ספרד אשר הוא סדר צח ומסודר בפי הכל חכם וטפש ויכולי' לכוין לחזרת ש"צ מה שאין כן שאר המנהגי' כי אפי' הש"צ אינו יודע מה שמוציא מפיו ושאר אנשי הקהל עומדים ומדברים בדברי הבאי ויש בזה משום מי בקש זאת כו' וא"כ מצוה לתפוס בסדר תפלות [ספרד] ולהחזיק טובא למחזיקי' במנהג ספרד והם עיקר במלכות הזה מלכו' תוגרמא יר"ה הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי אני הצעיר שמואל די מדינה". הבאתי את תשובתו במלואה כי יש ללמוד ממנה כמה דינים חשובים: א) אין בשינוי נוסח תפילה משום 'אל תטוש תורת אמך' מפני שרק אם עובר על איסור שאסור לעדתו יש בו משום 'אל תטוש'. ב) ההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא בעיקר בפיוטים (ולדעתו רוב הפיוטים האשכנזים לא מובנים לאומריהם) ועדיף שלא לאומרם אם אינם מובנים. ג) התפילה הספרדית הרבה יותר מובנת ומבוארת למתפלל, מפני שלא נוספו בה פיוטים בלשונות שאינם מובנים למתפלל. ד) אין במעבר לתפילה נוסח ספרד שום איסור, וכמובן אין שום סיבה להשלמות לפי דעת מהרשד"ם. ויש להעיר, שמהרשד"ם חי במקום ובתקופה שלא פשטו מנהגי האר"י, אחרי פטירתו עד ימינו הם נכנסו לתפילה הספרדית מאד (יבואר לקמן). ב. חלק עליו בכל עוז בפאת השולחן (הל' ארץ ישראל סי' ג סי"ד): "בירושלים עה"ק נוהגים ק"ק אשכנזים שמתפללים בנוסח האשכנזים גם שבהכ"נ שלהם בין בכ"נ של ק"ק הספרדים. ויפה עושים עפ"י הדין כי כן היו נוהגים מימי קדם רבותינו גאוני וחסידי ק"ק אשכנזים שהיו בירוש' ת"ו הקדוש השל"ה ז"ל והקדוש ר"י החסיד ז"ל. והגאון ר' משה הכהן ז"ל וכל כנסת הגדולה של ק"ק אשכנזים שהיו בימיהם בירושלים אבל בני אדם יחידי' אשכנזים כשמתפללים בבהכ"נ דספרדים וכן להיפך אסור להם לשנות מנוסח הציבור". הלכה זו אינה חולקת על מהרשד"ם שכן אף הוא מתיר לאשכנזים להתפלל כפי נוסחם, אבל בבית כנסת שהנוסח שונה מנוסח המתפלל כותב שעליו להתפלל כנוסח בית הכנסת. אמנם הר"י משקלוב בביאורו בית ישראל (סי' ג אות לא) מרחיב שאין לשנות נוסח כי לכל נוסח יש את שורשיו. וכך כתב לאחר שהביא את עיקר דברי מהרשד"ם: "ואשר הניח כלל מונח דבמנהג דאין בו איסור אין איסור שינוי. לפע"ד אינו כן דהא מובא בהגהת מיימוני בסדר התפלות של כל השנה שברמב"ם ס"ק ה' וז"ל בירושלמי שלח להו ר' ייסא אף על פי ששלחנו לכם סדר המועדות כו' בתפלות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש עכ"ל וכן הביא המ"א בריש סי' ס"ח בשם הירושלמי ובשם האר"י ז"ל וז"ל: אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט י"ל שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמ' שוה לכל וכ"כ בס"ח ע"ש. וכ"כ הגאון פ"מ בנוסח התפלות אין לשנות נוסח האשכנזי' לנוסח ספרד כו' ע"ש. וסוגיא דירושלמי זו היא בספ"ג דעירובין ה"ט וז"ל ר' יוסא מישלח כתיב להון אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש עכ"ל. ואולי דהכי הי' גי' הרשד"ם ופרשה על סדרי מועדות ר"ל אימת נקבע ר"ל אל תשנו מנהג אבותיכם לעשות ב' ימים וכמ"ש בגמ' דילן פ"ק דיו"ט ד' ב'. אבל כיון שבהגמי"י ומ"א הביא הגי' על התפלות מ' שגירסא ישנה כן הי'. ואפי' לפי דברי הרשד"ם ז"ל מוכח דנוסח הח"י ברכות אין שום שינוי. וכשאנו רואים שרבוב שינוי נוסח בי"ח ברכות ודאי דאין לשנות נוסח אבותינו האשכנזים שהרי ראינו שכתב הרא"ש ז"ל בתשו' כלל ב' סי' ך' וז"ל כי אני מחזיק את המסורת שלנו וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן וכן קבלת אבותינו רבותינו הצרפתים יותר מקבלת בני הארץ הזאת עכ"ל. וכ' בספר אילים שיש מסורת קבלה מאבותינו גאוני קדושי האשכנזים דור אחר דור עד שמעון הפקולי ואנשי כנה"ג על כל התיבות ואותיות התפלה בנוסח אבותינו האשכנזים וכן ברוקח הגדול מונה כל התיבות והאותיות בסתרי הקבלה האמיתית". עולה מדבריו שיש לאדם לשמור מנהג אבותיו אף בתפילה ולא לשנותם. ולכן אותם האשכנזים שהתפללו בנוסח ספרד עליהם, לדעתו, לחזור למנהג אבותיהם (בתשובת הרשד"ם). בהמשך הר"י משקלוב דן בענין לא תתגודדו ואין הדיון קשור לשאלתנו למעשה, שכן בימינו בכל ארץ ישראל כל עדה שומרת על מנהגי התפילות שלה כשמתפללת במניינים שלה. והשאלה שלפנינו היא אשכנזי אשר מתפלל בבית כנסת ספרדי או ספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי האם יוצא י"ח במנהגי בית הכנסת, או שצריך 'להשלים' את מנהגי תפילת אבותיו. ג. נעסוק עוד מעט בחילוקי הנוסחאות כתב המגן אברהם (סימן סח הקדמה): "האר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקלירי שנתקנו ע"ד האמת, אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל (הכוונות) וז"ל הגמרא ירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל וכ"כ בס"ח סי' רנ"ו וכתב שגם הפסוקים שאומרים על הפיוטים צריך לנגן כמו שמנגנים הקרוב"ץ. ובש"ל האריך בשם גאונים שמצוה לומר פיוטים, וכשפייט ר"א (=הקליר) וחיות אשר הנה וכו' ליהטה אש סביבותיו עכ"ל". באותו נושא כתב הרב חיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כח): "וכבר נודע תוקף גדולת פיוטי אשכנז המיוסדים על החכמה האמיתית כאשר דיבר בקדשו רבינו האר"י זצ"ל. וכתבו משם רבינו מהר"א מגרמיזא בעל הרקח זצ"ל כי כל עניני פיוטיהם ודקדוקיהם קבלה איש מפי איש ורב מרב וכו'. ועל השנות המנהגים בין ספרדים לאשכנזים ואיטלקים וכיוצא כבר כתב רבינו האר"י ז"ל שכל אחד הוא לפי שרש השבט לו ויניקתו והשפעתו והם דברים העומדים ברומו של עולם ולכן אין לזוז כל אחד ממנהגו. אמנם לענין דינא אם ספרדי התפלל כנוסח תפלת האשכנזים ודאי יצא ידי חובתו והכי מסיק הרב שער אפרים סימן י"ג. ואף מהרשד"ם סימן ל"ד לא מיירי אלא באשכנזים שהיו מתפללים כספרדים וקצת אנשים ערערו עליהן שיתפללו כמנהגם. ועל זה הרב מהרשד"ם ביטל את המעוררין ואת הנוקפין וכתב שתפלת הספרדים בארש נכוחות לדבר צחות וכו' ע"ש. ומ"מ לפי דברי רבינו האר"י ז"ל אין להניח מנהגי אבותיו שהם כפי אורות שפע הנמשך לשבטם כאמור. ומיהו יש מקום לעמוד בזה לא עט האסף". כך כתב בשו"ת האדמו"ר הזקן (שער השמועה סימן ה ד"ה בענין נוסח): "בענין נוסח התפילות יש י"ב שערים, וכל שבט ושבט יש לו נוסח שלו בתפילה, ועל ידו נעשה עליית נשמותינו, והשער הי"ג כולל כל הי"ב שערים, אשר כל שבט ושבט יוכל להעלות בו. שכן נאמר לעתיד לבא יבואו הי"ב שבטים דרך הי"ב שערים שבירושלים כל אחד בשער שלו. וכאשר לעתיד בגשמיות כן בזמן הגלות בעבודת ה' והוא נוסחאות התפילות, אשר על ידי התפילות מתעלים נשמותיהן של ישראל. ובהיות כל ישראל ערבים ומעורבים מכמה שבטים, ואין אדם יודע מאיזה שבט הוא, לכן תיקן האריז"ל נוסח התפילה מלוקט מנוסחאות אשכנזים ומספרדים ומשאר נוסחאות, בענין שכפי תיקון נוסחתו הוא משער הי"ג שכל ישראל יכולים לעלות בו וד"ל". הצטרף לדעתם בשו"ת חתם סופר (ח"א [או"ח] סי' טו ד"ה הנה כבר): "הנה כבר גליתי דעתי לכל העומדים לפני כי כך קבלתי מרבותי זצ"ל, והם מורי הגאון חסיד שבכהונה מו"ה נתן אדליר זצ"ל והגאון רבן של כל בני הגולה הפלאה ז"ל אשר מימיהם שתיתי ת"ל וממקורם חצבתי, כי כל הנוסחאות שוות זו כזו וכל שיש בזו יש בזו אלא שאין אתנו יודע עד מה, ואנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות ונוסחאות הללו כי כולם לדבר א' נתכוונו, כמו סגנון אחד לכמה נביאים ואין ב' נביאים מתנבאים בסגנון אחד [סנהדרין פ"ט ע"א] כי כל נוסחא ונוסחא אינה אלא סגנון אחד משונה מחברתה אבל הם עולים למקום אחד, וכשבא נר האלקים האר"י זצ"ל ואיזן וחיקר ותיקן כי הוא ידע תוכן הדברים, הוא העמיד בסידורו כל דבר על מכונו וגילה תעלומות של הנוסחא ההיא הספרדית יען כי היה ספרדי ואילו הוא היה אשכנזי או היה נמצא באשכנזים איש כמוהו היה עושה כיוצא בזה בסידור אשכנזי, ועתה בדורות האחרונים הבאים בסוד ה' די להם שמבינים דברי האר"י זצ"ל אבל אין אתנו יודע להוציא כן מנוסח אשכנזי ע"כ טוב להם להתפלל מסידור ספרדים שנרשם שם מקום ההיכלות והיחודים ע"פ האר"י ז"ל ומה שיתפללו אשכנזי אף על פי שגם שם נרמז הכל והמתפלל על דעת המתקן הנוסחא ההיא עד מהרה ירוץ דברו ומ"מ נוח להם להתפלל מה שמבינים ממה שמתפלל ע"ד המתקן, וע"כ מורי הגאון החסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר"י זצ"ל וכן מורי הגאון בעל הפלאה זצ"ל כי רק אך המה התפללו בנוסח האר"י ושום אחד מהאנשים המצורפים להמנין לא התפללו כי אם אשכנזי, ואפילו בנו הגאון בעל מחנה לוי זצ"ל לא שינה נוסחת אשכנזי ומיד אחר פטירת אביו הגאון זצ"ל ביטל הכנסת שלו והתפלל בבהכ"נ של קהל בפפד"מ והוא דבר מפורסם וידוע, והכל מטעם כי מי שאינו יודע עד מה אין לו לשנות נוסחתינו כמצווה עלינו במג"א רס"י ס"ח בשם ירושלמי ושכן כתב האר"י עצמו, והיוצא מדברינו שהמתפללים ספרדית מסתמא באו בסוד ה' ונכנסו בסתר המדרגה ויודעים מה שאומרים יפה עשו, ומי שלא הגיע לכך כגון אנחנו מה שאנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות נוסחי אשכנזי גם תפלתינו נשמעת"... ולכן כל מתפלל צריך להחזיק במנהג עדתו. כאמור בפוסקים הנ"ל. ד. כדי להתפלל במניין האם מותר למתפללים לשנות מנוסח אשכנז לספרד ולהיפך, השיב בשו"ת שיבת ציון (לנדא, סימן ה): "אך בזה יש לנו לעיין בדבר זה אם רשאים לשנות מנהגם אשר מנהג אבותיהם בידיהם להתפלל בנוסח הספרדים ואיך עתה יתפללו כפי מנהג אשכנזים ובפוסקים מבואר שאין הקהל רשאים לבטל מנהגם. ויעיין במג"א ריש סי' ס"ח שכתב המנהגים שנהגו בשרשי תפלה אין לשנות מנהג מקומו כי כל שבט מישראל יש לו שער מי"ב שערים ומנהג, ואיתא בירושלמי אף על פי ששלחנו לכם סדר התפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם ע"ש, וא"כ לכאורה קשה להם לשנות מנהגם בנוסח התפלה ממנהג ספרדי למנהג אשכנזים ובפרט בענין מנהג הפיוטים הנהוג אצלנו אשכנזים שיש להספרדים לפקפק בו משום הפסק ברכות כמ"ש בטור וש"ע או"ח סימן ס"ח ועיין בתשובת שער אפרים סימן י"ג, אעפ"כ נלע"ד שרשאים לשנות מנהגם כיון שיש בו צורך להם להשיג מנין עשרה להתפלל בבה"כ של ספרדים וגם הוא צורך להנערים אשר לא הורגלו כעת בשפת הספרדים וצריכים לש"צ אשכנזי, בצורך גדול כזה ההכרח לא יגונה לבטל להם מנהג ספרדים למנהג אשכנזים דלא עדיף ממצות עשה דאורייתא. ואיתא במסכת ברכות דף מ"ז ע"ב דר"א שחרר עבדו כדי להשלים לו למנין עשרה בבית הכנסת להתפלל ואף שהמשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו אפ"ה מסיק שם הש"ס כיון דמצוה להתפלל בעשרה הוי מצוה דרבים ודוחה העשה דלעולם בהם תעבודו וע"ש בתוס' ד"ה מצוה דרבים ועיין במג"א סימן צ' ס"ק למ"ד ע"ש". "הרי מבואר דבשביל צורך להתפלל במנין עשרה דוחין למצות עשה דאורייתא מכ"ש שיש לדחות מנהג בשביל צורך להשיג מנין עשרה להתפלל. ואף שיש להספרדים לחוש שלא יאמרו הפיוטים הנהוגים אצלנו משום הפסק ברכות עיין במג"א סימן ס"ח מ"מ עדיף להם לשנות מנהגם גם בזה כדי שיהיה סיפוק בידם להתפלל במנין עשרה אשר בלתי זאת לא ישיגו למנין להתפלל בציבור בבית הכנסת שלהם, לכן אין בזה שום מיחוש להתפלל בבית הכנסת ספרדים כמנהג אשכנזים כדי שימצאו להם אשכנזים להתפלל בציבור ובפרט שפרצת מנהגם הזה אינה לעולם ולא כלו רחמי ה' שיפרו וירבו ויעצמו ויהיה להם מנין ברווח מאנשים ספרדים וגם יהיה סיפוק להם להחזיק לבניהם מלמדים ספרדים שירגילו את בניהם לשפת ספרדים. וכל זה במנהגי בית הכנסת ונוסחי התפלות בציבור בחזרת הש"צ ובפיוטים וכדומה בזה ינהגו כמנהג אשכנזים, אבל בתפלה בלחש כל יחיד ויחיד צריך להתפלל כפי מנהגו שנהג עד עתה כי בזה אין בו צורך לשנות המנהג אשר נהג והורגל בו. וה' יגדור פרצותם". בן הנו"ב מתיר לשם קיום תפילה במנין לאשכנזי להתפלל במניין ספרדי וכן להיפך. אולם מדגיש שבתפילת לחש יתפלל כפי עדתו. ה. כתב החכמת אדם (פי"א ס"ל) להתיר להתפלל לפי נוסח בית הכנסת: "ומכל מקום נראה לי דבענין סדר התפלות דבני האשכנזים מתפללים בנוסח אחר, וכן הפיוטים, אף לכתחילה וודאי ראוי שגם האשכנזים יתפללו בנוסח של הספרדים, משום בל תתגודדו, אף על גב שאינו אלא מנהג, ואין בו שום איסור, דהא יש אומרים דאף בזה שייך לא תתגודדו, ומכל מקום לא כייפינן להם". וכך כתב בבינת אדם (פי"א ס"ז): "המגן אברהם באורח חיים סי' תצג [סק"ו] כתב דאפילו דבר שאינו אלא מנהג, שייך בו תתגודדו. ואף דבהדיא אמרינן ביבמות יג [ע"ב] אמינא לך אנא איסורא, ואת אמרת מנהגא, מכל מקום לפי המסקנא חזר בו ע"ש. ובאמת לא מצינו כזה בסוגיות הפוסקים דלישנא דגמרא משמע שהוא דבר פשוט דבמנהג לא שייך לא תתגודדו, ומהיכי תיתי נימא דלמסקנא חזר בו. ובירושלמי פרק מקום שנהגו [ה"א] איתא להדיא רק תרוץ זה, דבמנהג לא שייך לא תתגודדו. ומה שכתב מגן אברהם ראיה מפסחים יד [ע"א] בתוס' [שתי] שכתב בשם ירושלמי והלא ירושלים מקום שלא נהגו לעשות, וכתב תוס' דסברא היא לפי שמתקבצים שם ממקומות אחרים, וכתב המגן אברהם דכוונתם משום בל תתגודדו. נראה לי דיש לדחות, שהרי תוס' כתבו זאת לפרש הירושלמי, ובירושלמי איתא להדיא דבמנהג לא שייך לא תתגודדו, ואיך יסתור הירושלמי את עצמו. ולכן נראה לי דסברת תוס' הוא, שהרי הפרות חורשות היו על ידי שלוחי בית דין. ואין סברא שבית דין יעשו מנהג בדבר שאחרים נהגו בו איסור, דאע"ג דשאר אנשים שבירושלים מותרים לחרוש, כיון שאינו אלא מנהג, מכל מקום לא מסתבר שבית דין יעשו כן. אך מצאתי בתשובת רא"ש [ראה פסקי הרא"ש תענית פ"א סי' ב, ב"י או"ח סי' קיז בשם תשו' הרא"ש] לענין טל ומטר שכתב שלכן לא עשה מעשה לומר טל ומטר משום בל תתגודדו. אם כן משמע להדיא דאף בזה שייך לא תתגודדו. ואפשר שזה הוא איסור, שאסור להפסיק בשמונה עשרה". ו. לעומתו כתב בהנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד, כללי הוראה סעיף ט): "אין איסור 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה, ויכולים חלק מהקהל להתפלל בנוסח אשכנז וחלק בנוסח ספרד, וכן בעניית 'אמן יהא שמי' רבא' שיש אומרים 'יתברך' ויש שאין אומרים". והוסיף ביאור בהערה ח: "דדוקא בדבר שיש בו מעשה שייך 'לא תתגודדו' ולא בענין תפילה שהוא רק דיבור בעלמא. ואף דמצינו לענין הזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' שאין מתחילין מתפילת ערבית משום שאין כל העם באים לביהכ"נ ואיכא 'לא תתגודדו' [כמו שפי' הרא"ש בריש תענית בדברי הירושלמי שם והובא בפוסקים ריש סי' קי"ד], וכן המחמירין לעשות שני ימים יו"כ - מתפללין בשני תפילת חול ומניחין תפילין משום 'לא תתגודדו', [כמש"כ הפוסקים סו"ס תרכ"ד], שאני התם מחמת חשש אגודות אגודות כשמתחילין להזכיר גשמים, תיקנו כן מתחילה שלא יזכירו גשמים בערב, וכן שיתפללו ציבור תפילת חול בי"א בתשרי, אבל מה שכל אחד לעצמו מתפלל בנוסח אחר לא שייך איסור זה, והרי יש שאומרים 'יתברך וישתבח' וכו'". הרב זוננפלד התיר שבמנין מעורב יוכלו להתפלל כל אחד לפי נוסחו אף ששומעים שיש שינויים בין מתפללים שונים. ז. כתב בילקוט יוסף (תפילה א סי' קא ס"י): "ספרדי שמתפלל עם המנין של האשכנזים, לא ישנה נוסח הקדושה, לומר 'נקדש את שמך בעולם', כנוסח אשכנז, אלא יאמר כמנהג אבותיו 'נקדישך ונעריצך', ובתפלת מוסף יאמר 'כתר יתנו לך', כי עיקר הקדושה היא הפסוקים 'קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו', ו'ברוך כבוד ה' ממקומו', ויש אומרים גם פסוק 'ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה'. אבל ההקדמה לקדושה, אינה מעיקר הקדושה, לפיכך אינו נחשב כאומר סדר קדושה ביחיד כשאומר כמנהג אבותיו, ושלא כמנהג המנין שמתפלל עמו. ושלא כדברי מי שאומר שצריך לומר הנוסח של המנין שמתפלל בו". והוסיף בהערה: "והנה בספר שבילי דוד (אורח חיים סימן קכה) כתב, שאשכנזי שמתפלל תפלת מוסף בבית כנסת של ספרדים, לא יאמר נקדישך ונעריצך, אלא יאמר כתר כמנהג הספרדים. שאם לא כן הרי הוא אומר קדושה ביחיד, ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה. ולפי זה הוא הדין ספרדי שמתפלל עם אשכנזים לא יאמר כתר. ע"ש. ובשו"ת יחוה דעת חלק ג' (סימן ו') תמה על זה, שאין זה מחובת הקדושה, תדע, שהרי באמצע קריאת שמע אין מפסיקים לומר נקדישך ונעריצך, כי אם קדוש וברוך. ע"ש. וראה עוד בזה בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן י' אות ד'). ובקונטרס פסקי רבי יוסף שאול הביא הערה זו, וכתב, שלדעת הרב שבילי דוד אין הכי נמי נקדישך ונעריצך הוא מגוף הקדושה, ומה שאין מפסיקין לומר נקדישך ונעריצך באמצע קריאת שמע וברכותיה היינו משום שנוסח זה אינו מוזכר בתלמוד. ע"ש. אולם המעיין ביחוה דעת הנ"ל יראה שמדברי הפוסקים מבואר דטעמא דהאי מילתא דאין פוסקים באמצע קריאת שמע וברכותיה לומר נוסח נקדישך, הוא לא מטעמא שלא מוזכר בתלמוד, אלא מטעמא שאינו מעיקר הקדושה. וזה גופא שאינו מוזכר בתלמוד מוכח שאינו מעיקר הקדושה. ולכן העלה שם, שספרדי שמתפלל עם צבור אשכנזים, לא ישנה מנוסח אבותיו, ויאמר נקדישך ונעריצך, ולא נקדש את שמך בעולם. ובמוסף יאמר כתר כנהוג אצלינו. ע"ש. ועיין למרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן י') בדבר המנהג לומר נקדישך בלשון נקבה, וכן כמצות רצונך, וכמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך, וכדומה, שזה הנוסח השגור בפי כל, ומקרוב עלה בלב מקצת החזנים להגיה כל הכנויים הנ"ל בשוא וקמץ, וכמו שכתב בספר ישרש יעקב בשם הראב"ע, והרד"ק, וספר בנין שלמה, וכפי מה שתיקן היעב"ץ בעמודי שמים, כי גמרו אומר שכן ראוי על פי חכמת הדקדוק. ולחזנים אחרים קשה עליהם לשנות המנהג, והעלה שם, כי לולא שאיני כדאי הייתי גוזר גזירה דרב"ה על אלו המשנים שיחזרו למנהג כל ישראל, ולא יסמכו על עצמם, כי הם יורדי ים הדקדוק יותר מהראשונים. ומי שיש לו לב אם בעל נפש הוא ינהג ככל ישראל, ואל יוציא עצמו מן הכלל, ושומע לנו ישכון בטח. ע"ש". "ואמנם בשו"ת אגרות משה חלק ב' הנ"ל (חלק אורח חיים סימן כג) כתב, דבתפלת הלחש יאמר הנוסח שרגיל בו, כיון שהוא בלחש, ולא שייך בה איסור השינוי מפני המחלוקת דתנן בפסחים (נ א) וכו'. וכתב עוד, דהגם שמתפללים בשתי נוסחאות, נחשב זה לתפלה בצבור, כיון שמתפללים יחד, אלא שלענין דברים שבקדושה מוכרח לומר הנוסח של הצבור, וגם כשיאמר בלחש, אינו יכול לומר נוסח אחר, דהא כל האמירה עשה הציבור, שהוא עצמו לא היה יכול לומר כלל, דאין אומרים קדושה ביחיד, ואף על גב דעיקר הקדושה הוא רק קדוש ברוך וימלוך, ושינוי הנוסחאות נקדש את שמך או נקדישך ונעריצך הוא רק חיוב לשליח צבור, מכל מקום למנהגינו שאומרים הצבור גם זה, הוא מהקדושה, ומה שנוהגים לומר את זה עם החזן נחשב לאמירה בצבור, כמו שכתב הט"ז, ועל כן לא שייך שיאמר בלשון אחר מכפי שיאמר החזן תחלה. עכת"ד. אולם בשו"ת יביע אומר הנ"ל מבואר, דאחר שבעיקר הקדושה הוא אומר עם הצבור באותו נוסח, שהשאר הוא הקדמת דברים, ואינם מכלל חובת הקדושה, ושעל כן כשמפסיק בקריאת שמע וברכותיה לקדושה, אינו עונה עמהם אלא קדוש וברוך, וכמו שכתבו האחרונים, ממילא אין קפידא בזה שכל אחד אומר בנוסח המקובל מאבות אבותינו מעולם. וראה עוד בזה בשו"ת מנחת יצחק חלק ז' (סימן ה'), ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ה' (סימן יז). ע"ש". ונראה כדבריו שכל הנאמר כל אחד בעצמו יכול להתפלל כנוסח עדתו ורק דברים הנאמרים בציבור יש לאומרם לפי נוסח המניין. ח. כתב בהליכות שלמה (פרק חמישי, מנהגי הגרשז"א): "כב. הקובע מקום תפלתו בביהכ"נ שבו הנוסח שונה מנוסח אבותיו, כגון ספרדי – או המתפלל בנוסח ספרד – בביהכ"נ שמתפללים כנוסח אשכנז וכדו', אינו רשאי לשנות נוסח תפלתו משום איסור 'אל תטוש' (ומכל מקום את בניו יחנך להתפלל כנוסח בית הכנסת שהוא מתפלל בו)". "כג. אולם בחלקים הנאמרים בצבור רשאי לומר כהצבור. ולכן בחלקים אלו, בכל דבר הניכר עליו לנהוג כמותם, אבל מה שאומר בלחש ואינו ניכר יכול לומר כמנהגו. ולפיכך לענין התחלת התפלה במזמור שיר חנוכת וגו' או בהודו יתפלל כמנהגו בלחש. ובנוסח הקדושה – אם עונה בקול יענה כהצבור, ואם עונה בלחש יכול לענות כמנהגו. ובסדר סיום התפלה – אם לומר עלינו לאחר ובא לציון או אחר אין כאלקינו – יעשה לכתחלה כמנהגם". ועיי"ש בהערות. ט. אף אחד מן הפוסקים הנ"ל לא הזכיר שמוטל, על מי שהתפלל בבית כנסת שלא עפ"י מנהג עדתו להשלים את שהחסיר בתפילתו עם נוסח שאינו שלו. ונראה לי הדבר פשוט שכיון שזהו רק מנהג לצרף תפילות או קריאות אלו לתפילה: הזכרת נשמות או קריאת הפטרה או מגילות במועדים, מי שאינו מעוניין אינו נחשב כפורש מנוסח עדתו, אלא התפלל כראוי ומה שלא השלים אינו נענש על כך, ואינו נחשב פושע ולא עבר בהשמטתו שום איסור שהרי התפלל כראוי, ולכן מי שהשלים הרי זה משובח, ומי שהחסיר אין פגם במעשיו. ועי' בהערות הגרי"ש אלישיב (ראש השנה לד ע"ב) בענין ש"ץ המתפלל ספרד והציבור מתפללין אשכנז וההיפך, איך מתפלל בלחש. t7iofbqp652wkl2dxdri0bdo2d1bj8s 0 1743896 3017762 2026-05-27T18:57:24Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|א|ב|ג|}}" 3017762 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|א|ב|ג|}} nuu1i2ybpdos14jeqxq5of3kxbv5es5 3017763 3017762 2026-05-27T18:57:38Z Uziel302 3324 3017763 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|א|ב|ג|}} סימן ב האם שמיכה צריכה ציצית? שאלה האם מי שמתכסה בשמיכה ביום או בלילה צריך להטיל בה ציצית? תשובה א. בגד בן ארבע כנפות חייב בציצית. במצות ציצית מטילים חוטי לבן מצמר או מפשתן ותכלת מצמר. התכלת והלבן הן שתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו. כלומר ניתן להטיל את כל חוטי הציצית מלבן ללא תכלת. בציצית מן התורה יש כלאים (שעטנז – צמר ופשתים יחדיו), אלא שמצות עשה של תכלת דוחה מצות ל"ת של שעטנז (יבמות ה ע"ב). בכל מקרה שפטור מציצית עולה שאלת הכלאים. נאמר בשבת (כז ע"ב): "דתניא: וראיתם אתו – פרט לכסות לילה. אתה אומר פרט לכסות לילה, או אינו אלא פרט לכסות סומא? כשהוא אומר אשר תכסה בה – הרי כסות סומא אמור, הא מה אני מקיים וראיתם אתו – פרט לכסות לילה. ומה ראית לרבות סומא ולהוציא כסות לילה? מרבה אני כסות סומא – שישנה בראייה אצל אחרים, ומוציא אני כסות לילה – שאינה בראייה אצל אחרים". ובדומה בספרי (במדבר פרשת שלח, פיסקא קטו ד"ה טו, לח). עולה כי כסות לילה פטורה מציצית אע"פ שיש לה ארבע כנפות. ב. גדר כסות לילה הוא במחלוקת ראשונים. הרמב"ם פסק (הל' ציצית פ"ג ה"ה-ה"ו): "כסות של צמר עושין לבן שלה חוטי צמר, וכסות של פשתן עושין לבן שלה חוטי פשתן ממינה, ושאר בגדים עושין לבן של כל מין ומין ממינו כגון חוטי משי לכסות משי וחוטי נוצה לכסות נוצה, ואם רצה לעשות לבן לכל שאר מינים מצמר או מפשתים עושה, מפני שהצמר והפשתן פוטרין בין במינן בין שלא במינן ושאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין". "ומה הוא לעשות חוטי צמר בכסות של פשתן או חוטי פשתן בכסות של צמר, אף על פי שהוא לבן לבדו בלא תכלת, בדין הוא שיהא מותר שהשעטנז מותר לענין ציצית, שהרי התכלת צמר הוא ומטילין אותה לפשתן, ומפני מה אין עושין כן, מפני שאפשר לעשות הלבן שלה ממינה, וכל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם יכול אתה לקיים את שתיהן הרי מוטב, ואם לאו יבא עשה וידחה את לא תעשה, וכאן אפשר לקיים את שתיהן". היינו, מצוה מן התורה להטיל ציצית בבגד בן ארבע כנפות. בדרך כלל חוטי הלבן בציצית היו פשתן וחוט התכלת צמר. פשתן וצמר הם כלאים (שעטנז) והותרו בציצית. מכאן לומד הרמב"ם שכלאים בכלל הותרו בבגד החייב בציצית. אעפ"כ אוסר הרמב"ם לעשות חוטי צמר לבנים בבגד פשתן מפני שכלאים מותרים בציצית מצד שעשה של ציצית דוחה לא תעשה של שעטנז, אבל להטיל לבן של צמר בבגד פשתן או לבן של פשתן בבגד צמר אינו נצרך וכיון שיכול לקיים גם את הציצית וגם שלא לעבור על איסור שעטנז לא יטיל פתילי לבן אלא ממין הבגד בלבד. ורק תכלת צמר יטיל בבגד פשתן מפני רק צמר ניתן לצבוע בתכלת ולא פשתן. מוסיף הרמב"ם (הל' ציצית פ"ג ה"ז): "כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת אלא עושין הלבן בלבד של חוטי פשתן, לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז אלא גזירה מדבריהם שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה, שחובת הציצית ביום ולא בלילה שנאמר וראיתם אותו בשעת ראייה...". היינו, לפי הרמב"ם, חכמים אסרו להטיל תכלת בכסות של פשתן (=סדין בציצית) שמא יתכסה בה בלילה. וכיון שלילה אינו זמן ציצית – עובר בכלאים אם לובש בגד פשתן ובו תכלת מצמר. אמנם חכמים חייבו להטיל בו חוטי ציצית מפשתן לבן1. ויוצאים י"ח ציצית אף בלבן כאמור במנחות (פ"ד מ"א): "התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת". ואם ילבש טלית פשתן ובה ציצית מפשתן בלבד ביום יצא ידי חובת ציצית ללא תכלת, ואם בלילה אינו מקיים שום מצוה אבל גם אינו עובר בכלאים. כתב בהגהות מיימוניות (הל' ציצית פ"ג ה"ה אות ה): "אבל ר"ת אוסר סדין בציצית אף על פי שהוא מיוחד לכסות יום גזירה שמא יקרע ויתפרנו ורחמנא אמר תעשה ולא מן העשוי. ועיין בתוספות לשון הערוך בערך סדין בתשובת הגאונים ושפירשתם מצינו דעבדי תקנתא לאחותי חוטי דכיתנא במעילא דכיתנא ח"ו מעולם לא התירו כך ולא תעשו כן והא דרבא דאמר צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן ליתא מן קושיא דמלאכא אשכחיה לרב קטינא דמיכסי סדינא ואי ס"ד איפשר למירמי חוטי דכיתנא מלאכא אמאי לא א"ל רמי הילכך לא אפשר. אבל בשם רש"י מצאתי דבסדינין של פשתן עושין ציציות של פשתן ויש חולקים בדבר ואין ממש בדבר שאף בתשובת הגאון מצאתי כן ע"כ". היינו, ר"ת אוסר סדין בציצית מטעם חשש תעשה ולא מן העשוי ולא כטעם הרמב"ם משום שיעבור בשעטנז בלילה. ועוד מביא שהגאונים המובאים בערוך אסרו להטיל לבן של פשתן בסדין של פשתן והביאו ראיה לדבריהם. אבל רש"י סבר כרמב"ם. כלומר לשיטת הרמב"ם סדין של פשתן אסור בתכלת וחייב בלבן של פשתן ולשיטת הגאונים פטור לגמרי מציצית. ג. עוד כתב בהגהות מיימוניות (הל' ציצית פ"ג ה"ז אות ז): "וכשיטה זו (=של הרמב"ם) פר"י, ודלא כרש"י שפירש כסות לילה שמיוחד ללילה שהוא פטור אף ביום אבל כסות יום חייב אף בלילה וכן רא"ם וכן פירש ריצב"א, וכתב וז"ל: ואחר שפירשנו כסות לילה כסות יום בלילה אבל כסות לילה ביום חייב. יש לחוש לסדינים שיש להן ד' כנפות ומתכסין בהן בבקר לכן חייבין בציצית ושמעתי שרבינו אליהו מפרי"ש היה עושה להן ציצית ע"כ ועיין בטור סימן י"ח דעת הרא"ש". פירוש: הרמב"ם פרש שהזמן פוטר, ואין חייבים בציצית בלילה בכל בגד בן ארבע כנפות. ולכן הלובש ציצית שיש בה תכלת מצמר ופשתן בלילה עובר בשעטנז. אבל רש"י פרש שכסות יום חייבת בציצית אף בלילה. ורק כסות המיוחדת ללילה בלבד פטורה מציצית. ולכן לפי רש"י סתם כסות לילה ביום חייבת בציצית, ועל כן ר' אליהו מפריז הטיל ציצית בסדינים. ד. באר הכסף משנה (הל' ציצית פ"ג ה"ז): "כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת וכו'. שם מנחות (דף מ') ת"ר סדין בציצית ב"ש פוטרים וב"ה מחייבין והלכה כב"ה אם כן למה אסרוה אמר רבא שמא יקרע סדינו בתוך שלשה ויתפרנו ורחמנא אמר תעשה ולא מן העשוי ר"ז אמר גזירה משום כסות לילה. וכתבו התוספות משום כסות לילה פירש ר"ת דכן עיקר כדאיתא בפרק ב"מ (שבת כ"א:) ואינהו סבור משום כסות לילה. ובפרק ב"מ כתבו התוספות שרש"י כתב בתשובה שלא גזרו אלא על התכלת, אבל במינו חייב וכן דעת רבינו והרי"ף ז"ל". היינו, לפי הרמב"ם סדין פשתן עם ציצית שמוטלת בו תכלת נאסר ללבוש שמא ישמש ככסות לילה, ובזמן הפטור מציצית יעבור על שעטנז. אבל חייב בלבן ממין הטלית, אם צמר צמד ואם פשתן פשתן. ממשיך הכסף משנה: "ומ"ש שמצות הציצית ביום ולא בלילה וכו' וסומא חייב בציצית וכו'. גם זה בפרק התכלת (מנחות מ"ג) ת"ר הכל חייבים בציצית כהנים לוים וישראלים נשים ועבדים ר"ש פוטר בנשים מפני שמ"ע שהז"ג הוא וכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות מ"ט דר"ש דתניא וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה. ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראייה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראייה. וכתב הרי"ף דהלכה כר"ש וכ"כ הרא"ש בשם ר"ת והביא ראיה מכמה דוכתי ואף על גב דאשר תכסה בה איצטריך לחייב טלית בעלת חמש כנפים הא אמרינן בגמרא דלר"ש מאשר נפקא ופירש"י אשר ריבויא הוא ואייתר תכסה בה לרבות כסות סומא". "ונראה מדברי רבינו שאפילו בכסות המיוחד ליום יש בו משום כלאים אם לובשו בלילה שהרי כתב גזירה שמא יתכסה בה בלילה משמע דאכסות יום קאי שאם לא כן הל"ל גזירה משום כסות לילה כלישנא דגמרא. ועוד שכתב אח"כ מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואף על פי שאינו זמנה ובלבד שלא יברך ומאימתי יברך על הציצית בשחר וכו' הרי שסתם וכתב שאינו מברך על הציצית בלילה ומברך עליו בשחר ולא חילק בין כסות המיוחד ליום לכסות המיוחד ללילה". עיקרי דברי הכס"מ: סדין בציצית אסור משום כסות לילה, מצות ציצית היא מ"ע שהזמן גרמא, מותר ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת. בהלכה הבאה (ח) הסביר הכס"מ: "ונראה לי שמ"ש רבינו מותר ללבוש ציצית בלילה. כשאין בו כלאים הוא דאצטריך לאשמועינן דאע"ג דלילה לאו זמן ציצית מותר ללבוש בו ציצית ולא עבר משום בל תוסיף ותו אשמועינן דבשבת מותר לצאת בטלית מצוייצת אפילו בלילה דלאו זמן ציצית הוא משום דציציות אינה משאוי אלא מנויי הבגד ותכסיסיו וכמ"ש בפי"ט מהלכות שבת. ורבינו הגדול מהר"י אבוה"ב ז"ל כתב בביאורו לא"ח וז"ל כתב הרמב"ם מותר ללבוש ציצית בלילה פירוש אפילו שיהיה בו כלאים בזמן שהיה תכלת דכיון דהותר בזה הטלית כלאים שהיא מיוחדת ללבישה כל זמן שהוא רוצה ללובשה הותר עכ"ל. ותמהני עליו שהרי כתב רבינו כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזירה שמא יתכסה בה בלילה וכו' ואפילו בכסות המיוחדת ליום מיירי כמו שאכתוב בסמוך וא"כ הרי בהדיא דטלית שיש בה כלאים אסור להתכסות בה בלילה בין אם היא כסות המיוחדת ליום בין אם היא כסות המיוחדת ללילה ועוד שהרי כתב דכסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזירה שמא יתכסה בה בלילה ומשמע דמהאי טעמא גופיה אין עושין לטלית של צמר חוטי לבן של פשתן וכ"ש הוא דהא אפשר לקיים בו מצות תכלת בלא כלאים וכיון דביום אסרו כלאים בציצית משום גזירה שמא יתכסה בה בלילה היאך אפשר לומר שמתיר ללבוש בלילה טלית שיש כלאים בציציותיה אלא ודאי כדפרישית עיקר". היינו, דעת הכס"מ (=ב"י) בפי' הרמב"ם שמותר להשתמש דוקא בציצית שכל פתיליה לבנים גם בלילה ובשבת ואין זה משאוי, אבל אסור אם יש בה תכלת משום שעטנז, בניגוד לדעת מהר"י אבוהב. ה. פסק הטור (או"ח סי' יח): "לילה לאו זמן ציצית היא י"א כל מה שלובש בלילה פטור ואפילו אם מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה. וכ"כ הרמב"ם מותר ללבוש ציצית בלילה ובלבד שלא יברך ומאימתי מברך עליה בשחר משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. וא"א (=הרא"ש) ז"ל פי' שאינו ממעט אלא כסות המיוחד ללילה שאותו פטור אפי' אם לובשו ביום וכסות המיוחד ליום או ליום וללילה חייב אפי' לובשו בלילה ויש לברך עליו". עולה שמחלוקת ראשונים בגדר כסות לילה: האם לילה הפוטר מציצית היינו כל הנלבש בלילה אפילו אם הוא בגד של יום (=רמב"ם), או שמין הבגד קובע ובגד שיעודו ללילה מותר ללובשו הן ביום והן בלילה ללא ציצית (=רא"ש). ו. באר הבית יוסף (או"ח סי' יח): "לילה לאו זמן ציצית הוא. כבר כתבתי בסימן שקודם זה (ד"ה סומא) דקיימא לן כרבי שמעון דפטר כסות לילה מציצית. וכתב הרא"ש בריש הלכות ציצית (סי' א) שהיה אומר רבינו תם דהא דקאמר 'פרט לכסות לילה' היינו כסות המיוחד ללילה אבל כסות המיוחד ליום אין בו משום כלאים אפילו אם לובשו בלילה דלגמרי התיר הכתוב כלאים בציצית ואין בו משום כלאים כלל אפילו אם לובשו בלילה, והביא ראיות מתלמודא דידן ומספרי (במדבר פסקא קטו) והעלה: הלכך נראה דכלאים בציצית שרי בטלית של איש בין לאיש בין לאשה בין ביום ובין בלילה ואפילו הכי חשיב מצות עשה שהזמן גרמא כיון דכסות לילה פטור ועוד דטלית של יום נמי אם נפסק בלילה שרי ולא מיחייב עד היום". "וכתב הרא"ש על זה יראה לי דהני תרי שינויי סתרי אהדדי דלשינויא קמא המתעטף בלילה בכסות יום חייב לברך מדלא משכח דהוי מצות עשה שהזמן גרמא אלא משום דכסות לילה פטור ומשמע הא כסות יום חייב אפילו בלילה, ולאידך שינויא משמע דכסות יום אין מברכין עליו בלילה מדקאמר שאם נפסק בלילה שאינו חייב לתקנו עד היום. ונראה לי כשינויא קמא דכי היכי דכסות לילה פטור אפילו ביום הכי נמי כסות יום חייב אפילו בלילה וכן כתב בספר המצות (סמ"ק סי' לא) שריצב"א היה מברך בליל יום הכפורים כשהיה מתעטף בטליתו וכן משמע בירושלמי דפרק קמא דקדושין (ה"ז) עכ"ל וזהו שכתב רבינו וא"א ז"ל פירש שאינו ממעט אלא כסות המיוחד ללילה וכו'". שיטת הרא"ש היא שכסות יום חייבת בכל מצב בציצית ובהטלת תכלת. וכסות לילה פטורה מציצית ומתכלת בין ביום בין בלילה. ממשיך הב"י: "אבל הרמב"ם כתב בפרק ג' (ה"ז) כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזרה שמא יתכסה בה בלילה שאינה זמן חיוב ציצית ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה ונראה מדבריו שאפילו בכסות המיוחד ליום יש בו משום כלאים אם לובשו בלילה שהרי כתב גזרה שמא יתכסה בה בלילה, משמע דאכסות יום קאי שאם לא כן הוה ליה למימר גזרה משום כסות לילה כלישנא דגמרא. ועוד שכתב אח"כ (ה"ח) מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואף על פי שאינו זמנה ובלבד שלא יברך ומאימתי יברך על ציצית בשחר וכו' הרי שסתם וכתב שאינו מברך על ציצית בלילה ומברך עליו בשחר ולא חילק בין כסות המיוחד ליום לכסות המיוחד ללילה וכמו שכתב רבינו בשמו. ונראה לי שמה שכתב מותר ללבוש ציצית בלילה בשאין בו כלאים היא ואיצטריך לאשמועינן דאע"ג דלילה לאו זמן ציצית היא מותר ללבוש טלית שיש בה ציצית ולא עבר משום בל תוסיף ותו אשמועינן דבשבת מותר לצאת בטלית מצוייצת אפילו בלילה דלאו זמן ציצית היא משום דציציות אינם משוי אלא מנוי הבגד ותכסיסיו וכמו שכתב בפרק י"ט מהלכות שבת (ה"כ)". לפי הרמב"ם מותר לצאת, בזמנים שפטור מציצית, בציצית שכולה לבן ואינו עובר בכלאים. ז. מוסיף הב"י: "ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב וזה לשונו כתב הרמב"ם מותר ללבוש ציצית בלילה פירוש אפילו שיהיה בו כלאים בזמן שהיה תכלת דכיון שהותר בזה הטלית כלאים שהוא מיוחד ללבישה כל זמן שהוא רוצה ללבשו הותר עכ"ל ותמהני עליו שהרי כתב כסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזרה שמא יתכסה בה בלילה וכו' ואפילו בכסות המיוחד ליום מיירי כמו שהוכחתי בסמוך וא"כ הרי בהדיא דטלית שיש בה כלאים אסור להתכסות בה בלילה בין אם הוא כסות המיוחד ליום בין אם הוא כסות המיוחד ללילה ועוד שהרי כתב דכסות של פשתן אין מטילין בה תכלת גזרה שמא יתכסה בה בלילה ומשמע דמהאי טעמא גופיה אין עושין לטלית של צמר חוטי לבן של פשתן וכל שכן הוא דהא אפשר לקיים בו מצות תכלת בלא כלאים וכיון דביום אסרו כלאים בציצית משום גזרה שמא יתכסה בה בלילה היאך אפשר לומר שמתיר ללבוש בלילה טלית שיש כלאים בציציותיה אלא ודאי כדפרישית עיקר: כתב בהגהות מיימוניות (פ"ג אות ז) שרש"י פירש כדברי הרמב"ם ורבינו שמשון פירש כרבינו תם וכן רא"ם (יראים השלם סי' תא). ולענין הלכה נקטינן כהרמב"ם דרב מובהק הוא וכל שכן דרש"י סבירא ליה כותיה ועוד דספק ברכות להקל". היינו, בניגוד לנאמר בר"י אבוהב, הרמב"ם לא התיר כלאים בזמן שאין מצוה להלך בבגד של ארבע כנפות עם תכלת, ורק בזמן שחייב בו מותר ללכת בבגד בן ארבע כנפות עם ציצית תכלת. ומש"כ הב"י בשם הגהות מימוניות, בהגה"מ שלפנינו כתוב שר"י מסכים לרמב"ם ורש"י חולק עליו. כתב בדרכי משה (הקצר, או"ח סי' יח ס"ק א): ואני רואה את דבריו (=של הב"י) מטעם דספק ברכות להקל, אבל מטעם דהרמב"ם רב מובהק ורש"י הסכים עמו לא נהירא, דגם החולקים חכמים גדולים ומובהקים הם והם הרבים גם הרא"ש שהוא בתראי הסכים לדבריהם, ולכן אין לברך ביום אכסות המיוחד ללילה ושלא כדברי הרמב"ם". ח. פסק השו"ע (או"ח סי' יח ס"א): "לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו (במדבר טו, לט) להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום וללילה, חייב, אפילו לובשו בלילה". ורמ"א הגיה: "וספק ברכות להקל. ע"כ אין לברך עליו אלא כשלובש ביום והוא מיוחד ג"כ ליום (הגהות מיימוני). ואחר תפלת ערבית, אף על פי שעדיין יום הוא, אין לברך עליו (פסקי מהרא"י סי' קכ"א). ובליל יום כפורים יתעטף בעוד יום ויברך עליו (תשב"ץ)". היינו לפי הרמ"א בכל המקרים בהם חולקים הרמב"ם והרא"ש אין מברכים על הציצית משום ספק ברכות להקל. ט. פסק הטור (או"ח סי' יח): "וסדינין אף על פי שאדם ישן בהם בבקר עיקר תשמישן בלילה וכסות לילה מיקרו". באר הב"י (או"ח סי' יח, ב): "וסדינין אף על פי שאדם ישן בהם בבוקר וכו'. כן כתב הרא"ש בסוף הלכות ציצית בסדר עשיית הציצית. וכתוב בהגהות מיימוניות פרק ג' (שם) אבל כסות לילה ביום חייב יש לחוש בסדינים שיש להם ארבע כנפות ומתכסין בהם בבוקר והם חייבים בציצית ושמעתי שרבינו אליהו היה עושה להם ציצית. מיהו פירשתי (שם אות ה) שרבינו תם פטר סדין בציצית אפילו כשהוא כסות יום עכ"ל. ומנהג פשוט שלא להטיל ציצית לסדינין בין הם של פשתן בין הם של צמר ולא פקפק אדם בדבר". היינו, לשיטת הרא"ש שסדינים הם כסות לילה פטורים מציצית ביום, אבל לשיטת הרמב"ם שלא שימוש הבגד קובע אלא הזמן פוטר, לכאורה חייבים להטיל בשמיכות ציצית. ולכן רבינו אליהו הטיל בהם ציצית. ובדרכי משה (הקצר, או"ח סי' יח ס"ק ב) העיר: "ובמרדכי הלכות ציצית (סי' תתקמא) כתב וסדינים וכרים פטורים מציצית דלא חייבה תורה רק דרך מלבוש". וטעם זה הוא אף לפי שיטת הרמב"ם. י. פסק השו"ע (או"ח סי' יח ס"ב): "סדינים, אף על פי שאדם ישן בהם בבוקר, אין מטילין בהם ציצית". באר המגן אברהם (או"ח סי' יח ס"ק ג): "סדינים כו'. כתוב בהג"מ דלהרמב"ם שסובר כסות לילה ביום חייב א"כ הסדינים חייבים בציצית ורבינו אליה היה עושה להם ציצית כו' עכ"ל, ומנהג פשוט שלא להטיל בסדינים בין שהם פשתים או צמר עכ"ל ב"י. וטעמא לא ידענא למה יפטרו של צמר ובס' יראים כתוב ג"כ שחייבים, ובמרדכי כתוב איתא בספרי כסות פרט לסדין, ונ"ל שאין חייבים בציצית כלל אלא אותן שהן דרך לבישה ואשר תכסה בה נמי משמע דרך מלבוש ואפי' דרך העלאה שחייב בכלאים הדעת נוטה לפטור דלא אתקש אלא ללבישה וכרים וכסתות נמי משמע בספרי דממעט מאשר תכסה בה ולא הודה לו ר' ע"ש בתוס' עכ"ל, ולדידי' צ"ל הא דאיפלגי בית שמאי ובית הלל בסדין בציצית היינו כשמתעטף בו כמו שעשה ר"י בר אלעאי, ובתו' דף מ"א כתבו דגבי ציצית אין לחלק בין הצעה ללבישה, ונ"ל דבסדין של צמר יעשה קרן א' עגולה לפטור מציצית אליב' דכ"ע". היינו המג"א תמה הרי פטרו סדין פשתן מציצית (לפי שיטת הגאונים לעיל הערה 1) אבל סדין של צמר יהא חייב בציצית. והביא מן המרדכי שחייב בציצית רק בגד המשמש ללבישה ולא בגד ששוכבים עליו או מתכסים בו במיטה. ולדעתו סדין פשתן שגזרו עליו חכמים הוא דוקא כשמתעטף בו. והביא שתוס' חולקים ומחייבים בציצית, ועל כן מייעץ שבסדין צמר יעגל קרן אחת כדי להיפטר מן המחלוקת. הסביר הפרי מגדים (או"ח אש"א סי' יח ס"ק ג): "ומה שכתב יעשה קרן אחד עגול בצמר אבל פשתן אין להקפיד דיש אומרים דאין עושין לפשתן כלל ציצית עיין סימן ט' סעיף ו' (=כשיטת הגאונים לעיל). ושאר מינין י"ל דכמה פוסקים סוברים דהם מדרבנן [שם סעיף א], איכא ספק ספיקא, שמא פטורים מן התורה, ושמא הלכה כסות המיוחד ללילה פטור ביום, וכל שיש שני ספיקות מן התורה, אף [שיש] בדרבנן רק ספק אחד שפיר דמי, עיין יו"ד סימן ק"י בזה [בש"ך בכללי ספק ספיקא אות ט"ז]". וא"כ מטעם ספק ספיקא אין צריכים לעגל את הקרן אלא בסדין צמר ששם יש רק ספק אחד. יא. פסק במשנה ברורה (סי' יח ס"ק ח): "בהם ציצית – מפני שעיקר תשמישן בלילה וכסות לילה מיקרי אך לפ"ז לא היה פטור רק להרא"ש אבל להרמב"ם דכסות לילה חייב ביום חייב וי"א עוד טעם לפטור משום דלא חייבה התורה רק דרך מלבוש או דרך עיטוף לא דרך העלאה בעלמא. ויש חולקין וס"ל דאפילו אם יציע תחתיו בגד של ד' כנפות חייב בציצית וכ"ש דרך העלאה. ע"כ הכריע המ"א דיעשה קרן אחת עגולה ויצא אליבא דכו"ע. אכן משמע מדבריו דאין להחמיר בזה רק בסדין של צמר אבל לא בשל פשתן או שאר מינים ועיין הטעם בפמ"ג". ולמעשה, כמעט ואין בימינו שמיכות צמר, כיון שמשתמשים בחומרים סינטטיים ובהם אין צריכים לעגל את הקרן כדברי הפמ"ג. p2lxw2n78w0iuui29m5z16ai45deewx 0 1743897 3017764 2026-05-27T18:57:48Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ב|ג|ד|}}" 3017764 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ב|ג|ד|}} 6ffhg2ioe7fxga9mwe2g4gkw47xjroj 3017765 3017764 2026-05-27T18:58:07Z Uziel302 3324 3017765 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ב|ג|ד|}} סימן ג סדר ברכות של ציצית ותפילין לישן בטלית קטן שאלה אדם הישן בלילה בציצית מתי מברך על הטלית קטן מתי על הטלית גדול ומתי על התפילין? תשובה א. כתב הטור (או"ח סי' כה): "ואחר שנתעטף בציצית יניח תפילין מיד כדי שיהו מצויין לו בשעת ק"ש ותפלה". באר הבית יוסף (או"ח סי' כה, א): "ואחר שנתעטף בציצית יניח תפילין מיד. מתוך דברי רבינו נראה שבתחלה מתעטף בציצית ואח"כ מניח תפילין וכן כתוב בנמוקי יוסף בהלכות ציצית (יב. דיבור ראשון) דמצות ציצית ששקולה כנגד כל המצות (מנחות מג:) ראוי להקדים, ועוד שהיא תדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת ויום טוב ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (ברכות נא:) וכן מצאתי לה"ר יונה בספר היראה (דפוס אשכול עמ' קסג) עכ"ל. ואח"כ כתב וזה לשונו ומכל מקום אותם שמתעטפים בטלית גדול כיון שאין דרך להתעטף אלא אחר כל המלבושים ושנתנו מקטוריהם בראשיהם מצות תפילין באה לפניו תחלה ומברכים עליהם תחלה לפי שאין מעבירין על המצות (פסחים סד:) ואפילו אותם שאין נוהגים אלא בטלית קטן ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם לקיים בו יפה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (במדבר טו לט) עכ"ל ואיני מבין דבריו היאך באה מצות תפילין לפניו על ידי שלבש כל מלבושיו ושנתן מקטורן בראשו לשאם יאחר הנחתם לעטיפת ציצית יהיה מעביר על המצות ומה שכתב בשם ספר היראה הוא בטלית קטן אבל טלית גדול אחר הנחת תפילין כתב (שם עמ' קסד) שמתעטף בו: וכתב האגור (סי' פד) בשם ספר הזוהר שאיסור גדול מי שמניח תפילין קודם לבישת הציצית עכ"ל ונראה לי שכתב כן משום דאיתא בספר הזוהר בסוף פרשת במדבר סיני (קכ:) בשעתא דבר נש קאים בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא לבתר יקבל עליה האי עול לפרשא על רישיה פרישו דמצוה לבתר אתקשר קישורא דיחודא דאינהו תפילין ושמעתי בשם גדולי מקובלי ספרד ז"ל שמי שאין לו טלית קטן ודאי יניח טלית ואח"כ תפילין אבל מי שלבש טלית קטן יניח תפילין תחלה ואח"כ יתעטף בטלית גדול ונותנים טעם לשבח שהרי כיון שלבשו טלית קטן ואח"כ הניחו תפילין הרי כבר קיימו דברי הזוהר ואם היו רוצים לקרות ק"ש ותפלה בלא עטיפת טלית אחר היו רשאים שהרי כבר מצות ציצית ותפילין עליהם ואם אח"כ מתעטפים בטלית אחר או בכמה טליתות אינם ענין למצות תפילין"... ב. המשיך הב"י באות ב: "והדרך הנכונה לברך על טלית קטן1 ואחר כך יניח תפילין של יד ושל ראש ואז יבוא לבית הכנסת ויתעטף בטלית גדול ובזה יצא ידי חובת רבי שמעון בן יוחאי שכתב בספר הזוהר פרשת ואתחנן (רסה.) שצריך שיהא לבוש ציצית ותפילין בצאתו מפתח ביתו לילך לבית הכנסת [וז"ל] ומאן דעייל לבי כנישתא כד נפיק מתרעיה ולא תפילין ברישיה וציצית בלבושיה ואמר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך קוב"ה אמר אן הוא מוראי ודא אסהיד סהדותא דשיקרא עד כאן וכך הם דברי ה"ר יונה בספר היראה (עמ' קסב) שכתב ויהיה לו טלית קטן וילבש אותו מיד בלא ברכה אם לא רחץ ידיו ואח"כ כתב וירחץ בנקיון כפיו ויברך מיד על מצות ציצית בטלית שלבש אם לא בירך בהתעטפו ואח"כ יניח תפילין ויבוא לבית הכנסת וישב במקומו אם יש לו עוד טלית יתכסה בו ויברך להתעטף בציצית". אולם בדרכי משה (הקצר, אורח חיים סימן כה, א) הקשה: "ואיני יודע מה קשה לו דהרי מניח תפילין על זרועו ואם מניח תפילין קודם שלובש מלבושיו הרי התפילין קודמין. ונראה דמכל שכן אם אין הטלית לפניו דאין צריך להמתין אלא מניח תפילין וכשמגיע לו טלית מניחו ואף על גב דזה הוא דבר פשוט מכל מקום רבים טועים בו ולכן כתבתי דין זה". "וכתב הריקנט סוף שלח לך (ד"ה מדרש רות) בשם הזוהר (ז"ח רות דפוס מונקאטש מג א) וזה לשונו אמר רבי נהוראי אסהדנא על מאן דנפק מתרע ביתא בעטופא דמצוה ותפילין ברישיה בשעתא דנפיק בין תרין תרעין שכינתא אזדמנא עליה ותרין מלאכים דקיימו עליה חד מימיניה וחד משמאליה כולהו מלוין ליה עד בי כנישתא ומברכין ליה חד מקטרגא דקאים קמיה פתחא דבר נש אזיל אבתרייהו ועל כרחיה אתיב ואמר אמן עכ"ל". וכ"פ בשו"ע (או"ח סי' כה ס"א): "אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפלין, שמעלין בקודש. והמניחין כיס התפלין והטלית לתוך כיס אחת, צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה, כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה". ורמ"א הגיה: "מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית, אין צריך להמתין על הציצית, אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית, מעטפו (דברי עצמו)". ג. הפרישה (או"ח סי כה, א) כתב שנהגו כשו"ע: "ואחר שנתעטף בציצית יניח וכו'. הא דציצית קודם לתפילין משום שהוא תדיר טפי ועוד דמצות ציצית שקולה כנגד כל המצות על כן ראוי להקדים. נמוקי יוסף. ומהרי"ו (דינים והלכות סי' כ) כתב משום דמעלין בקודש ומיהו אם אין ציצית מזומנים אין צריך להמתין רמ"א (ס"א). וב"י האריך כאן בשם הזוהר ושאר מפרשים ומסיק דהדרך הנכון לברך על טלית קטן בביתו וגם תפילין של יד ושל ראש מניח בביתו ואז יבא לבית הכנסת ויתעטף בטלית הגדול ובזה יצא ידי כל הדיעות". לעומתו כתב בכנסת הגדולה (הגהות ב"י או"ח סי' כה, א): "ונהגו העולם להתעטף בציצית תחלה וכו'. נ"ב: וכן כתב בנימן זאב סימן קס"ט. וכתוב בליקוטי מהר"י וייל סימן ך': אני רגיל להתעטף בציצית קודם הנחת תפלין, משום דמעלין בקודש. וכן איתא בריקאנאט"י [דברים ו, ד ד"ה ואגב]. ואני שמעתי סמך מדכתיב [בראשית ל, מב]: "העטופים ללבן והקשורים ליעקב". וכך נהגו להתעטף בטלית גדול בכניסה לבית כנסת. ד. פסק בשו"ע (סי' כה ס"ב): "מי שהוא זהיר בטלית קטן, ילבשנו ויניח תפילין בביתו, וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת ושם יתעטף בטלית גדול". והרמ"א הגיה: "והעולם נהגו להתעטף אף בטלית גדול קודם, ולברך עליו, ואח"כ מניח התפילין והולך לבהכ"נ". למעשה מעטים מניחים תפילין בביתם ובאים עימם לבית הכנסת, ואותם הנוהגים עושים כרמ"א להתעטף בטלית גדול בביתם (עי' בספרי חלק ל סי' ב). ה. לגבי הישן בלילה עם טלית קטן האם צריך לברך עליו בבקר. פסק השו"ע (או"ח סי' ח סט"ז): "הלן בטליתו בלילה, צריך לברך עליו בבוקר, אף אם לא פשטו. וטוב למשמש בו בשעת ברכה. וכן יעשה מי שלובש טליתו קודם שיאיר היום (הגהו' מיימוני בשם ס' התרומה; סמ"ג וסמ"ק ומרדכי בהלכות תפלין)". וכתב המשנה ברורה (סי' ח ס"ק מב): "צריך לברך – דקי"ל לילה לאו זמן ציצית הוא והוי הפסק (ב"ח וט"ז ואליה רבה). ויש חולקין בזה כיון דכסות יום חייב אף בלילה לדעת מקצת הפוסקים וכדלקמן בסימן י"ח וספק ברכות להקל, ומ"מ נכון לכוון לפטור אותה בט"ג. וכל זה כ"ז שלא פשטו אבל אם פשטו על דעת שלא ללובשו תיכף צריך לברך אח"כ כשלובשו לכו"ע ומ"מ לכתחלה אין נכון לעשות עצה זו כדי שיתחייב בברכה לכו"ע משום ברכה שאין צריכה לדעת הפוטרים (פרי מגדים). הישן ביום שינת הצהרים ומסיר מעליו הט"ק יש דעות בין הפוסקים אם זה בכלל היסח הדעת (שיירי כנסת הגדולה בשם הר"מ מינץ) ע"כ מהנכון שעכ"פ יכסה בו בשעת השינה וכשלובשו אח"כ אין צריך ברכה לכו"ע". הוראת המשנ"ב היא שיברך על טלית גדולה להתעטף ובכך יפטור אף את הטלית הקטנה שישן איתה. (וכן מי שקם לפני זמן ציצית ולבש טלית קטן ואח"כ לפני תפילתו התעטף בטלית גדול – יברך ברכה אחת לשתיהן). וכן סיכם במשנה אחרונה (סי כד בהערה ח): "בשו"ע שם כתב שאם ישן בטליתו בלילה צריך לברך עליו בבקר אף אם לא פשטו. ובמשנ"ב שם (סקמ"ב) כתב שיש חולקים בזה כיון שכסות יום חייב אף בלילה לדעת מקצת הפוסקים, וספק ברכות להקל". מסקנה מי שישן בלילה עם טלית קטן אינו מברך עליה כשקם, ומחליף בגדי השינה לבגדים אחרים. ויתכוין בברכת הטלית הגדולה לפטור גם את הטלית קטן. pwr0uojgcrb2q4chxo0r4zzjaubzck6 0 1743898 3017766 2026-05-27T18:58:19Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ג|ד|ה|}}" 3017766 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ג|ד|ה|}} g1ia796gwtwh3gug6jsovjawl9j76lj 3017767 3017766 2026-05-27T18:58:29Z Uziel302 3324 3017767 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ג|ד|ה|}} סימן ד פותח את ידיך שאלה אם לא כיוון בפסוק 'פותח את ידיך בפסד"ז ב'אשרי' האם צריך לחזור פעם נוספת על אותו פרק או על אותו פסוק? תשובה א. פסק השו"ע (או"ח סי' נא ס"ז): "צריך לכוין בפסוק פותח את ידך (תהילים קמה, טז) ואם לא כוון, צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת". מקור ההלכה מרבינו יונה (ברכות כג ע"א) אשר מביא את הגאונים: "כל האומר תהלה לדוד שלש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ובגמ' אמרי' מ"ט אילימא דאתי באלפא ביתא לימא אשרי תמימי דרך דאתי בתמניא אפי אלא משום דאית ביה פותח את ידך לימא הלל הגדול דאית ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרוייהו וכיון שעיקר אמירתו הוא מפני זה הפסוק להודיע גבורותיו של הקדוש ברוך הוא שהוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים. אומרים הגאונים שצריך לכוין באמירתו ואם לא כוון צריך לחזור ולאמרו פעם אחרת ונראה שאע"פ שלא כוון בכולו כיון שכיון בפסוק של פותח את ידך סגי ליה בהכי כיון שעיקר האמירה היא בעבור זה הפסוק. מפי מורי הרב נר"ו". ב. באר המגן אברהם (סימן נא ס"ק ו): "צריך לחזור. ואף על גב דהאידנא אין חוזרים בשביל חסרון כוונ' כמ"ש סי' ק"א הכא דאינו אלא פ"א חוזר דיכול לכוון ע' סי' ס"ג ס"ד". נראה מדבריו שחוזר היכן שהוא יכול על פסוק זה בלבד. ג. כתב הלבוש (או"ח סי' נא ס"ח): "ואח"כ אומרים תהלה לדוד ארוממך אלהי וגו' עד כל הנשמה תהלל יה וגו', לפי שקבלו רבותינו ז"ל [ברכות ד ע"ב] שכל האומר מזמור תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, אפילו יש בידו מחצה זכיות ומחצה עוונות מצוה זו מכרעת משום שיש בו כל האל"ף בי"ת, ופסוק פותח את ידך שהוא העיקר אשר בעבורו תקנו לומר כולו, מפני שמזכיר בפסוק זה שבחו של הקדוש ברוך הוא שמשגיח על בריותיו השגחה פרטית ומפרנס ומשביע לכל חי רצונו, לפיכך צריך לכוין מאד בכל המזמור, ויותר בפסוק פותח את ידך שהוא העיקר, ואם לא כיון בפסוק זה צריך לחזור ולאומרו מתחילה כולו פעם אחרת. ואם כיון בפסוק פותח וגו' אף על פי שלא כיון בכולו אין צריך לחזור, אבל לכתחילה צריך לכוין בכל המזמורים שכולם דברי שיר ושבח הם". נראה מדברי הלבוש שצריך לחזור פעם נוספת על כל 'אשרי' ולא רק על הפסוק 'פותח את ידיך'. ד. חלק עליו באליה רבה (סי' נא ס"ק ו): "צריך לחזור וכו'. משמע קצת דרק פסוק פותח צריך לחזור ולאומרו, דלא כמשמעות הלבוש. גם לשון רבינו יונה [ברכות כג ע"א ד"ה כל האומר] שהביא ב"י שהוא מקור דין זה אפשר לפרש כן, וצ"ע. ולא דמי לפסוק ראשון דק"ש, דהתם כתיב והיו דפסול למפרע כמו שיתבאר בסימן ס"ג סעיף ד' [א"ר סק"ז] בס"ד, וע"ל ריש סימן ק"א, וצ"ע". והוסיף עליו בברכי יוסף (או"ח סי' נא ס"ק ה): "צריך לחזור ולאומרו וכו'. משמע דוקא פסוק פותח את ידך, וכן מוכח מדברי רבינו יונה (ברכות כג א). וכן עיקר. ודלא כהרב הלבוש שכתב דיחזור כל המזמור. והרב ברכת הזבח בספר תפארת שמואל דף מ"ב כתב, דלהכי תקנו לאומרו ג"פ דאי אפשר שלא יכוון פעם א' כדי שיזכה לעולם הבא. וכ"כ בארחות חיים דף כ"א ע"א". וכן כתב המגן גיבורים ([אלף המגן] אורח חיים סי' נא ס"ק ח): "פעם אחרת, והטעם בזה אף שהאידנא קי"ל דאין חוזרין משום חסרון כוונה מ"מ כאן כיון דאין כאן רק פסוק אחד חוזרין כ"כ המ"א ובלא"ה אפשר לומר כיון דעיקר מה שאנו אומרין תהלה לדוד הוא בשביל פסוק זה דפותח את ידיך כדאמרינן בש"ס ברכות דף ד' ולכך פסוק זה ודאי בעי כוונה כנ"ל, ואינו צריך לחזור רק פסוק זה בלבד וכן נראה מדברי (תלמודי) [תלמידי] הרר"י, א"ר ובר"י דלא כלבוש". עולה שחוזר על הפסוק 'פותח את ידיך'... פעם אחת בכל מקום שהוא נמצא ובכך יוצא י"ח. ה. אולם כך כתב הרב חיד"א בפתח עינים (ברכות ד ע"ב) : "והנה ראיתי לרבינו יונה פ' אין עומדין שכתב וז"ל כל האומר תהלה לדוד וכו' וכיון שעיקר אמירתו הוא מפני זה הפסוק להודיע גבורותיו של הקדוש ברוך הוא שהוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים אומרים הגאונים שצריך לכוין באמירתו ואם לא כיוין צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת ונר' שאע"פ שלא כיוין בכלו כיון שכיוין בפסוק פותח את ידיך סגי ליה בהכי כיון שעיקר האמירה היא בעבור זה הפסוק עכ"ל ולכאורה משמע דמ"ש אומרים הגאונים שצריך לכוין באמירתו כונתם שצריך לכוין באמירת פ' פותח את ידיך ועל זה אמרו דאם לא כיוין בפ' פותח את ידיך צריך לחזור ולאומרו לפ' פותח את ידיך וכן נראה שהבין מרן בית יוסף שכתב בש"ע סי' נ"א דין ז'. צריך לכוין בפ' פותח את ידיך ואם לא כיוין צריך לחזור לאומרו פעם אחרת עכ"ל עין רואה ואזן שומעת דנראה שהבין בדברי הגאונים כמ"ש דכל דבריהם על פ' זה לכוין בו ולחזור לאומרו". "וכבר אני בעניי כתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף וז"ל משמע דוקא פסוק פותח את ידיך וכן מוכח מדברי רבינו יונה וכן עיקר ודלא כהרב הלבוש שכתב שיחזור כל המזמור ע"כ לשוני שם. והן עתה מידי עוברי ראיתי דיש להעיר דאי מאי דאמרי הגאונים הכל הוא על פסוק פותח את ידיך ועליה אמרו לכוין בו ואי לא טעון חזרה לפ' הלז מאי קאמר עלה רבינו יונה ונראה שאעפ"י שלא כיוין בכלו וכו' ולשון זה נראה דלא פליג על דברי הגאונים רק הוא מחדש דין זה. ומאן דכר שמיה לכוין בכלו דהרי הגאונים לא אמרו אלא שצריך לכוין בפ' פותח את ידיך ומאי חדית דכיון שכיוין בפ' פותח סגי והלא הן הן דברי הגאונים וגדולה מזו מוכח מדבריהם דלכתחילה א"צ לכוין בכל המזמור". "ויש מקום לאומר שיאמר מכח זה דכונת הגאונים היא דהגם דתהלה לדוד מסיק דאמרינן ליה משום דאית ביה תרתי דאתי בא"ב ואית ביה פותח את ידיך משמע להו דעיקרו משום פסוק זה להודיע גבורותיו של הקדוש ברוך הוא וכו'. ואי משום א"ב לא היה צריך לכוין אבל משום פותח את ידיך צריך לכוין דלהכי נאמר לשבח להקב"ה ומסתמא כיון שמכוין בפ' פותח את ידיך דין הוא שיכוין בכל המזמור דאם כוליה אומרו בלי כונה ובהגיע לפותח ישים אליו לבו נראה כמזלזל בשבחי כל המזמור וז"ש הגאונים צריך לכוין באמירתו ר"ל באמירת כל המזמור ואם לא כיון צריך לחזור ולומר כל המזמור פעם אחרת. ועל זה חידש רבינו יונה שאעפ"י שלא כיון בכלו אם כיוין בפותח סגי. אבל אה"נ דאם לא כיוין גם בפותח צריך לחזור כל המזמור לכתחילה ואפשר שכך הבין הרב הלבוש בדברי רבינו יונה". באר איך הבין את הלימוד בעל הלבוש, ולכן סבר צריך לחזור על כל המזמור פעם נוספת. ו. למעשה, אין צריך לחזור על כל הפרק אלא על פסוק זה בלבד – כ"נ מערוה"ש (או"ח סי' נא ס"ח) וכ"פ מגן גיבורים (אלף המגן, סימן נא ס"ק ח). ובמשנה ברורה (סי' נא ס"ק טז) פסק: "פעם אחרת – עיין בח"א שהביא בשם הלבוש שצריך לומר מפסוק פותח עד סוף המזמור כסדר. ואם לא נזכר עד שכבר אמר מזמורים אחרים ואין לו שהות לחזור מ"מ יאמר אחר התפלה מפסוק פותח עד סוף המזמור". ולולא דמסתפינא נראה לענ"ד, שדוקא אם סיים את המזמור ולא התחיל מזמור אחר ראוי שיחזור מ'פותח' עד סוף המזמור, אבל אם כבר נמצא במזמור אחר וכי יחזור על כל פסוקי דזמרה?! 9bqfsy9fcpiwm6nctepltljieo71q1e 0 1743899 3017768 2026-05-27T18:58:39Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ד|ה|ו|}}" 3017768 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ד|ה|ו|}} 43qrw36zf27b1w5mvg6l3625ifwdnen 3017769 3017768 2026-05-27T18:58:50Z Uziel302 3324 3017769 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ד|ה|ו|}} סימן ה חובת ענית אמן ויהא שמיה רבא שאלה אדם שיושב ולומד האם חייב לענות לקדיש וקדושה של מניין המתפלל? אם מתפללים מוסיפים קדישים בסיום התפילה והוא עדיין לא התחיל ללמוד האם חייב לענות על קדישים? תשובה א. החיוב לענות איש"ר לקדיש נלמד מהלכות ק"ש, ולכן נקדים דין זה. כתב הטור (או"ח סי' סו): "בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד מפני כבודו ומשיב שלום לכל אדם ובאמצע אפילו באמצע הפסוק שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד ופירש"י מפני היראה אדם שירא ממנו שמא יהרגנו וכן כתב הרמב"ם ז"ל אנס. ולא נהירא לאדוני אבי ז"ל דהא מילתא דפשיטא שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש ופירש הוא מפני היראה היינו יראת אביו או רבו דכתיב איש אמו ואביו תיראו ותנן מורא רבך כמורא שמים וכן פירשו הגאונים". מחלוקת בין הרמב"ם ורש"י שבארו 'מפני היראה' פחד מפגיעה פיזית, לבין הגאונים והרא"ש שבארו יראת כבוד. ממשיך הטור: "ולענין להפסיק לקדיש וקדושה ולברכו נחלקו בו הפוסקים (=להפסיק בקריאת שמע). י"א אף ע"פ ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד אינו פוסק, דכיון שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר. ובס"מ (=ובספר מצוות) קטן כתב ועונין קדיש וקדושה ואמן של האל הקדוש ואמן של שומע תפלה בכל מקום. ויש אומרים שפוסק לכל אפילו באמצע דלא גרע ממה שפוסק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד ולזה הסכים א"א ז"ל". לשיטת הגאונים והרא"ש הפסקה לקדיש וקדושה וברכו נלמדו מ'לענות מפני היראה' בק"ש והסמ"ק מוסיף אף אמן של האל הקדוש ושומע תפילה בעמידה. ומביא הטור שיטת י"א שאין מפסיקים בתפילות לקדיש וקדושה וכו', מפני שעוסק בשבחו של מקום, ואין ראוי תוך כדי תפילה להפסיק שבח אחד ולפתוח בשבח אחר. ב. באר הבית יוסף (או"ח סי' סו, ב – ג): "וז"ל הרא"ש בפרק היה קורא (שם) והא דאמרינן באמצע שואל מפני היראה נחלקו בו רבותינו בענין הפסקה בק"ש וברכותיה לקדיש ולקדושה וברכו אם פוסק אם לאו יש מי שאומר שאע"פ ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד אפילו הכי אינו פוסק לקדיש ולקדושה דכיון שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר, ורוב המפרשים הסכימו שפוסק אפילו באמצע הפרק דלא גרע ממה שפוסק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. וכן הסכים ה"ר יונה (ז: ד"ה ר' יהודה) והביא ראיה מדפליגי לקמן (כא:) אם מפסיק בתפלה לקדיש ולקדושה אם לא אף על גב דמסיק הלכתא כמאן דאמר אינו מפסיק מכל מקום כיון דחזינן דבתפלה דאפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, נחלקו אם מפסיק לקדיש מכלל דבק"ש וברכותיה דקיימא לן דמפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד פשיטא להו לכולהו דמפסיק. הילכך לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפרק וכן דעתי מסכמת אף ע"פ שנשאתי ונתתי בדבר בפני הר"מ (=מרוטנברג) והסכימה דעתו שאין להפסיק ע"כ". "והתוספות (יג: ד"ה שואל) כתבו כדברי הרא"ש וכן כתב המרדכי (סי' מ) בשם אבי העזרי (ח"א סי' מז) וכן כתב הרשב"א בתשובה (ח"א סי' תתסב) דדבר פשוט הוא שמפסיקין שהרי שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד"... עולה שדעת רוב הפוסקים שבקריאת שמע מפסיק כדי לענות קדיש וקדושה. ג. וכן כתב בספר אבודרהם (דיני קריאת שמע ד"ה גרסינן בברכות): "והא דאמרינן באמצע שואל מפני היראה, נחלקו בו המפרשים בענין הפסקה בק"ש וברכותיה לקדיש ולקדושה ולברכו ולמודים אם פוסק אם לאו, יש מי שאומר שאע"פ ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד אפילו הכי אינו פוסק לקדיש ולקדושה, דכיון שעוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר. ורוב המפרשים אמרו שיפסיק אפילו באמצע הפרק דלא גרע ממה שמפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד. ולזה הסכים ה"ר יונה והביא ראיה מדאמרינן (ל, ב) דבתפלה אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ואפ"ה נחלקו אחר כן בגמרא אי מפסיק בתפלה לקדיש ולקדושה אף על גב דמסיק הלכתא כמאן דאמר אינו מפסיק בתפלה מכלל דבק"ש וברכותיה דקיימא לן דמפסיק מפני היראה ומשיב מפני הכבוד פשיטא להו לכולהו דמפסיק לקדיש וקדושה ולברכו ולמודים אפילו באמצע הפרק. וגם לזה הסכים הרא"ש ז"ל. וכשפוסק לברכו ולמודים י"א שאינו אומר אלא ברכו בלבד וכן במודים אינו אומר אלא מודים בלבד ושוחה. וי"א שאומר בברכו ישתבח ויתפאר וכו' וכן מודים דרבנן". ד. פסק השו"ע (או"ח סי' סו ס"ג: "לקדיש ולקדושה ולברכו, מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד". ורמ"א הגיה: "וכן בברכו לא יאמר יתברך וישתבח כו'. וי"א דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושה ויוכל לענות אותם בק"ש, וכן עיקר. ולכל ה"מ פוסקים, מכל שכן באומר תחנונים (תשובת הרשב"א)". ה. באר המשנה ברורה (סימן סו): "(יז) לקדיש – היינו לאיש"ר עד עלמיא ולא יאמר יתברך ויענה אמן אחר דאמירן בעלמא אבל על תתקבל יהא שלמא עושה שלום לא יענה אמן כי אינו אלא מנהג ולקדושה יאמר רק קדוש וברוך שזהו עיקר קדושה ולא ימלוך וכ"ש שלא יאמר נקדש ושאר דברים שמוסיפין בשבת וכל זה אפילו בין הפרקים לא יאמר". "(יח) ולברכו – שעונה ברוך ד' המבורך לעולם ועד ובברכת התורה יענה ביהל"ו (=ברוך ה' המבורך לעולם ועד) וגם אמן על סוף הברכה ויש מפקפקין באמן זה ובין הפרקים יש להקל". "(יט) מפסיק – דאם פוסק לשאול מפני כבוד ב"ו ק"ו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא ומה"ט נראה דאם שמע קול רעמים יפסיק ויברך דהוי מצוה עוברת ויש חולקין דכיון שהוא עוסק בשבחו של מקום אין לו לפסוק בשביל שבח אחר ולא דמי לכל הני דהוי דבר שבקדושה [תבואות שור וא"ר ושארי אחרונים] גם מח"א משמע דאם שמען באמצע אין לו לברך עליהן כ"א כששמע אותן בין הפרקים". "(כ) תיבת מודים – פי' מודים אנחנו לך ולא כל המודים דרבנן דה"ל הפסקה גדולה ונראה דה"ה בבין הפרקים". "(כא) הקדוש – משום דהוא סיום ג' ברכות ראשונות ושומע תפלה הוי סיום אמצעיות אבל האמן אחר סיום שים שלום אף דהוא סיום כל הי"ח הסכימו הרבה אחרונים דלא יענה באמצע ק"ש עיין במ"א הטעם". "(כב) הני מילי – לכאורה לאו דוקא דה"ה לכל אמן צריך לפסוק כשאומר תחנונים אבל באמת דברי הרמ"א נכונים מאד דהוא מיירי בתחנונים הרגיל לומר בסוף סיום י"ח ע"כ אלו אמנים דוקא. [כן מצאתי בהדיא בתשובת הרשב"א שממנו נובע הדין]". "(כג) תחנונים – וכ"ש בפסוקי דזמרה. ולענין אם מותר לענות אמן בין הפרקים של ק"ש וברכותיה הח"א בכלל כ' ס"ד כתב דאינו מותר לענות רק האמן מן הברכה עצמה שסיימה מתחלה אבל הפמ"ג בסימן נ"א וכן בחידושי רע"א בסימן זה הסכימו דכל אמן מותר לענות בין הפרקים. הטיל מים לא יברך אשר יצר רק יטול ידיו ולאחר התפלה יברך [דה"ח]". ו. נעבור לחיוב עניית קדיש וקדושה באמצע לימוד תורה. כתב בתשובות והנהגות (כרך ה סי' כג) בעניין עניית קדיש וברכו כשלומד בחדר אחר. "נראה שאפי' לדעת הריטב"א ושאר פוסקים דס"ל דחייב לענות על קדיש וכו' ששומע ממקום אחר, מ"מ אם לומד תורה ושומע שאומרים קדיש וברכו בחדר אחר (שאינו עובר איסור כשלא יענה ואינו אלא מצוה וכמשנ"ת לעיל בסימן הקודם), פטור מלענות על קדיש וקדושה, אף דבת"ת ליכא פטורא דעוסק במצוה, וכמבואר בירושלמי שבת דמבטלין ת"ת לאכילת מצה ולנטילת לולב, מ"מ נראה דבת"ת נמי איכא פטורא דעוסק במצוה במצוה שאינה חיובית מצד עצם המצוה, דהיינו במצוה שאין האדם מחויב לקיים מצוה זו, וכל חיובו הוא רק אם מזדמן לו, כגון עניית קדושה שכל חיובו הוא רק כששומע ציבור שעונים, דבכה"ג מיפטר גם בת"ת מדין עוסק במצוה. וכן מצאתי בשו"ת רמ"ע מפאנו (ק"ב אות ח') דהלומד בזמן חזרת הש"ץ פטור מלענות אמן מדין עוסק במצוה, ומבו' להדיא דבכה"ג איכא פטורא דעוסק במצוה גם בת"ת (ולמש"כ לעיל מיירי הרמ"ע דוקא בעניית אמן שאינו אלא מצוה, אבל בקדושה וברכו שהוא איסור שלא לענות בהא לא פטר הרמ"ע מדין עוסק במצוה), [ולא דמי לכיבוד אב שמבטלין ת"ת לציווי אביו (וכמו שהארכנו בזה בח"ג סי' רע"ד), דהתם עכ"פ בשעה שציווהו אביו הוי חיוב מצד עצם המצוה, דהאדם צריך לקיים מ"ע דכיבוד אב, משא"כ בקדושה שאינו חיוב מצד עצמו שהאדם צריך לקיים מצות עניית קדושה, וכל שורש חיובו הוא רק שאם שומע ציבור שעונים ואינו עונה, הוי כבזיון ולהכי מחויב לענות], ועיין עוד במה שהארכנו בזה בח"ב (סי' ע"ה)". "שוב הראוני שבפ"ת (סי' קכ"ד) מביא שבאמצע לימודו חייב להפסיק לענות אמן על ברכה ששומע, שלא מצינו דאיכא בת"ת פטורא דהעוסק במצוה, אבל באשל אברהם (סי' רט"ו ס"ב) כתב במי שטרוד בעיון או בשיחה בד"ת פטור מלענות אמן דעוסק במצוה פטור מהמצוה. וכ"כ ב"שלמת חיים" (סי' תקי"ג) דאם עניית אמן מבטלו מהעיון לא יענה ואם אינו מבטלו פשיטא שיענה. (וב"שלמת יוסף" מהגאון הרוגוצ'בר מחלק שכשלומד תורה שבכתב מפסיק לענות אמן וכשלומד תורה שבע"פ א"צ להפסיק לענות, וציין לזה מקור מירו' עיין שם). ולענ"ד נראה שגם בת"ת איכא פטורא דעוסק במצוה להפסיק למצוה שאינה מצוה חיובית מצד עצם המצוה וכמ"ש לעיל, ולכן אם לומד תורה בעיון וההפסק לענות מפריע לעיונו לא יפסיק לענות". "ובמק"א (ח"ב סי' ע"ה) ביארתי שדוקא יחיד חייב לענות כששומע שאומרים קדיש קדושה וברכו באותו חדר שלומד שם, שאינו רק מצוה לענות אלא גם איסור שלא לענות שנמצא שכולם משבחים להקב"ה והוא בטל וכמ"ש לעיל, והעוסק במצוה לא הותר לעבור איסור, אבל ציבור השומעים שיעור פטורים לענות שהם כציבור בפנ"ע ולא חלק מהציבור ואין כאן איסור שכולם משבחים לקב"ה והוא בטל, ועניית הקדושה וכדו' לדידהו אינה אלא מצוה, והעוסק במצוה פטור מהמצוה, ומיהו נראה לחשוש שע"ה יראו בזה זלזול לקדושה וברכו וע"כ ראוי להפסיק, והכל לפי הענין". עולה מדבריו שאין חובת ענית קדיש וקדושה למי שלומד ותורה והעניה תפריע לו, ובלבד שלא יהא חילול השם בשתיקתו. ז. כך כתב בילקוט יוסף (תפילה א סימן קד – שלא להפסיק בתפלה סעיף ג): "הלומד תורה ושומע קדיש או קדושה יש אומרים שמחוייב לענות, ויש מחלקים בזה בין אם לומד ביחידות לבין אם לומדים ברבים. ויש אומרים שאם הדבר מפריע לו ברצף לימודו, או בריכוז ובהבנה, רשאי להמשיך בלימודו גם אם לומד ביחידות". וכתב את טעמיו לפסקו: "בשו"ת עמק התשובה (סימן א') הביא ראיה דמחוייב לענות, דהא בברכות קריאת שמע צריך להפסיק, כדקיימא לן בשלחן ערוך (סימן סו), אף על גב דשייך הפסק, כל שכן בלומד דלא שייך הפסק כל כך. וכתב לחלק בין אם לומד ביחידות ללומד ברבים. ע"ש. אולם לדינא אם הדבר מפריע לו ברצף לימודו, רשאי להמשיך בלימודו גם אם לומד ביחידות, דהנה כבר הקשו הפוסקים, דאמאי חייב להפסיק ולענות לקדיש ולקדושה באמצע קריאת שמע וברכותיה, נימא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, ותירצו, דזה דוקא אם עוסק במצוה אחרת לגמרי, דבזה עוסק במצוה פטור מן המצוה, אבל ברכות קריאת שמע ופסוקי דזמרה הוא שבח להשי"ת, וגם קדיש וקדושה הוא שבח להשי"ת, ולכן לא אמרינן בזה עוסק במצוה פטור מן המצוה. ושוב ראיתי שכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ה' (דף מז ע"ב). ע"ש. ושם הביא בשם האור זרוע (סימן צז) שדן בזה שפוסק, דאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק. ולפי זה בלומד תורה שהיא מצוה אחרת ממצות [דרבנן] ונקדשתי בתוך בני ישראל, שייך לומר בזה שפיר עוסק במצוה פטור מן המצוה. ואמנם בגמ' מועד קטן (ט א) מבואר, דהעוסק בתורה ונזדמן לידו מצוה שאי אפשר לקיימה על ידי אחרים, צריך להפסיק ולקיים המצוה, ולחזור ללימודו". "אולם כבר כתבו לחלק, דהתם איירי במצוה חיובית, אבל הכא הא אינו מחוייב להפסיק אם אמר כבר קדושה, או שיש לו אפשרות לומר אחר כך קדושה עם מנין אחר. ואף על פי שהאומר קדושה וחוזר ואומרה מקיים שוב מצוה דרבנן של ונקדשתי בתוך בני ישראל, כמבואר ברמ"א בהגה (סימן קכה), מכל מקום אינה מצוה חיובית, אלא קיומית. והיינו, דבמצות לולב או סוכה וכדומה, איכא חיובא על כל בר איניש להביא עצמו לידי חיוב וליקח ד' המינים ולישב בסוכה. אבל לענין קדיש וקדושה אין ענינים דומה לחיוב לולב וסוכה חנוכה ופורים. ודו"ק". "וע"ש בבית יוסף שהביא מאן דאמר דסבירא ליה דאסור לומר ב' פעמים קדושה, וקמ"ל הרמ"א דשרי. ועיין ברמ"א (סימן צ') שכתב, שאין לעסוק בתורה בביהכ"נ בזמן שהצבור אומרים תחינות ובקשות. והיינו דוקא אם לא התפלל, אבל אם כבר התפלל מותר, כמ"ש המאמר מרדכי שם. ואף שאין הרואים יודעים אם התפלל אם לאו, ואם כן לכאורה ניחוש למראית העין שאינו אומר עמהם קדיש וקדושה, גם בזה כתבו לחלק, דכמו שבמקום שיש ב' בתי כנסיות ליכא לחשד לילך אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין, הוא הדין לעניננו דכל שיש בית כנסת אחר בעיר ליכא לחשד זה". "ואמנם בכה"ח (סי' סו אות כ') כ', דאפי' עומד במעשה המרכבה צריך להפסיק לקדושה. ואף על גב דאמרי' בברכות (כא ב) דלית הלכתא כמ"ד דאפי' עוסק במעשה המרכבה פוסק, היינו דלית הלכתא לענין מה שרוצה ללמוד תפלה ממעשה המרכבה, אבל במעשה המרכבה ודאי פוסק. ע"ש. ויש דחו דבריו, דמלשון הגמ' מבואר דלגמרי לית הלכתא כוותיה. ובשו"ת מים רבים (סי' ב – ג) כ', דלא חייב לענות, אם לומד במקום שרגילים להתפלל. וע' לקט הקמח (די"ג), וטהרת המים (מע' ה' אות יט), ושיורי טהרה (מע' ה' אות יט), ודמשק אליעזר (מע' אמן ג') דעוסק בתורה פטור מאמן. וע' בזכור ליצחק (ד"ז) דמי שלא עונה אמן בפסד"ז עונשו גדול. ע"ש. וע' בכה"ח (סי' קכד או' כה) דהפ"ת חולק ע"ז. וע"ע לעיל בילקוט יוסף סימן נא הערה טז. [ובמהדו"ק בשארית יוסף ח"ב עמ' קל, קלה"]. לא הכריע בין הדעות השונות האם מחוייב לענות או אינו מחויב. ח. כתב בפסקי תשובות (הערות סימן רכז): "קדיש וקדושה אין חיוב לענות כשהוא באמצע לימודו ובפרט ת"ת דרבים, עיין שם, ולענין קריאה"ת ע' בס' עיוני הלכות (ח"ג סי' ט') ובס' קונטרס עזרת אליעזר פ"ט בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל בכוחא דהתירא". ט. כך השיב בחשוקי חמד (ברכות נג ע"א): "שאלה. האם ראוי לאדם המתפלל ביחידות, ואין לו מנין כדי לומר קדיש וקדושה להפסיק ציבור מתלמודם ולומר חצי קדיש וג' ברכות הראשונות של י"ח עם קדושה?: "תשובה. נראה דאין לעשות זאת, וראיה לכך מהנאמר במסכת ברכות דף נג ע"א, שבית שמאי סוברים שמפני ביטול בית המדרש כל אחד ואחד מברך בורא מיני בשמים לעצמו, ואף על פי שבית הלל סוברים אחד מברך לכולם משום שנאמר ברוב עם הדרת מלך, בכל זאת יברך כל אחד ואחד לעצמו משום שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכים לשתוק מגירסתם כדי שיכוונו כולם וישמעו אליו ויענו אמן. והוסיף על כך רבינו יונה ונמצא שמבטלים בעניית אמן יותר ממה שיתבטלו כשיברך כל אחד ואחד בפני עצמו, (וב"ה אומרים דלא חיישינן לביטול כזה שיותר טוב שיברך אחד לכולם משום דברוב עם הדרת מלך)". "והדברים חודרים חדרי בטן שבשביל תיבה אחת 'אמן' שתבטל תורה מבטלים מצות ברוב עם הדרת מלך, ובגלל זה מביאה הגמ' מיד לאחר מכאן שלא היו אומרים "מרפא" בבית המדרש מפני ביטול בית המדרש. ולכן בענייננו לא ראוי לבטל את הציבור בשביל לזכות את היחיד בקדיש וקדושה". "אך אם יש לו יארצייט ויקיים בקדיש זה ובקדושה עילוי נשמה לאביו, ומצוות כיבוד אב, מסתבר שמותר לבטל תורה, וצ"ע". ונוטה שלא יגרום לרבים להפסיק מלימודם בשביל לענות לקדיש. עוד כתב בחשוקי חמד (ראש השנה יז ע"ב): "שאלה. לומדי שיעור דף היומי הלומדים לפנות בוקר בחדר אחד סמוך לבית כנסת גדול, וכשהגיעו ימי הסליחות, זמן השיעור חופף לזמן הסליחות, האם צריכים לומדי השיעור בכל פעם לקום ולומר י"ג מדות ביחד עם הציבור באמצע השיעור, למרות ההפרעה העצומה שיש להם באמצע השיעור, או שמותר להם להמשיך ללמוד ולא לענות?" "תשובה. בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימן פט) דן על יחיד הלומד ושומע אמירת י"ג מדות באמצע לימודו אם צריך להפסיק, ומסקנתו היא, שמצינו (שו"ע סימן קכה ס"א) רק לגבי קדושה מי שאמר סדר קדושה ובא לבית הכנסת ומצא צבור עונין קדושה חוזר ועונה עמהם, ושם הטעם הוא מאחר והצבור מקדשים את השי"ת איך יוציא עצמו מהצבור. וכך מצינו גם בנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור אומר שמע ישראל אומר עמהם (סימן סה ס"ב) כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים עמהם. משא"כ בי"ג מדות לא מצינו שיתחייב לאומרו עם הצבור". "ואף שבשו"ע (סימן תקסה ס"ה) נאמר שאין היחיד רשאי לומר י"ג מדות דרך תפילה ובקשת רחמים משום שהוא דבר שבקדושה, בכל זאת אין חיוב לאומרו עם הציבור, משום שהמטרה היא לא לקדש שם שמים בזה, או לספר שבחיו בזה, כמו בקדושה או בקדיש וברכו, אלא שאומרים אותו בתור תפילה שירחם עלינו במדת הרחמים שלו, ואם כן שייך זה רק למתפללים בלבד, אבל הלומדים שאין מתפללים עמהם אין חיוב להזכירם, ולמעשה מנהג העולם הוא להזכירם עם הציבור, והטעם הוא שאנו רוצים להיטיב עמהם, משום שאם רבים המתפללים, מתעוררים הרחמים יותר ולפי מנהג זה יש גם להפסיק מלמודו עמהם, אולם כשלומדים תורה ברבים מסתבר שאין להפסיק, עכ"ד". "ונראה שדברי האגרות משה נאמרו רק כאשר לומד באותו בית כנסת אשר הציבור נמצאים בו, אבל כאשר נמצא בחדר אחר ושומע שבבית הכנסת אומרים י"ג מדות אין צורך לענות עמהם ואפילו כאשר לומד יחידי, משום שבשלחן ערוך נאמר (סימן נה ס"כ): 'היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות'. משמע שיכול לענות, אבל אינו חייב, אם כן כל שכן י"ג מדות אינו חייב". "וגדולה מזו נראה שכיון שהם בחדר אחר, לא יענו גם קדיש וקדושה, שאין צריך לבטל תלמוד תורה של רבים, בשביל עניה זו, שהוא רשות, וכמבואר בשו"ע שיכול לענות". "ובהליכות שלמה (פ"ט אות ו) כתב שאפילו בלומד יחידי, ובאותו בית הכנסת, פטור מלענות אמן יהא שמיא רבא, ורק קדושה וברכו ומודים צריך לומר, כיון שיהיה ניכר אם לא יצטרף עמהם, ותלמוד תורה דרבים, לא יבטל גם בשביל זה, ואפילו הוא באותו החדר". נראה שאמנם יש דעות חלוקות בענין קדיש וקדושה ללומד תורה, אולם אם יש עשרה שעונים והעניה תהיה בשבילו הפרעה בלימודו – יכול שלא לענות. י. אמנם כל זה במי שלומד והעניה של קדיש וקדושה מפריעים ללימודו והוא עוסק במצוה ופטור מן המצוה, אולם מי שיש לו קפידא על ריבוי קדישים בסיום התפילה ולכן אינו מעוניין לענות, נראה שאין זה ראוי, משום שאינו עוסק במצוה, ויש בכך חילול השם שאחרים עונים והוא אינו עונה, ולכן ראוי שיענה לקדיש אף שאין דעתו נוחה מריבוי הקדישים. וינסה להשפיע על מיעוט קדישים בדרך אחרת. krvqghegnlbwj3rxxzz6c2l9joyuh22 0 1743900 3017770 2026-05-27T18:59:01Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ה|ו|ז|}}" 3017770 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ה|ו|ז|}} bsx5cattztgllt3skpzuhv7oww53m1k 3017771 3017770 2026-05-27T18:59:15Z Uziel302 3324 3017771 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ה|ו|ז|}} סימן ו נשיאות כפים שלא בחזרת הש"ץ שאלה כהן נכנס לבית כנסת בסיום תפילת שחרית, וביקש לשאת כפיו ולקיים מצוה מן התורה, האם מותר לעשות זאת, האם זה תלוי אם כבר ברכו ברכת כהנים במניין זה? תשובה א. כתב בספר המצוות לרמב"ם (מצות עשה כו): "והמצוה הכ"ו היא שנצטוו הכהנים לברך את ישראל בכל יום והוא אמרו יתעלה (נשא ו) כה תברכו את בני ישראל אמור להם. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפרק אחרון ממגילה (כג ב, כד א) ותענית (כו א – כז א) ובשביעי ממסכת סוטה (לב א, לז ב – מ א)". ומצוה זו היא אף בימינו בכל העולם (אף שבחו"ל נהגו לשאת כפים במוסף בלבד). וכן בספר החינוך (פרשת נשא מצוה שעח): "שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום, שנאמר [במדבר ו', כ"ג] כה תברכו את בני ישראל אמור להם". היינו, מצות עשה על כל כהן לברך את ישראל כל יום, וכיון שאין ברכת כהנים אלא במנין (שו"ע או"ח סי' קכח ס"א), הוא נצרך למנין כדי לקיים את מצותו, ואם לא ברך ביום מסוים ביטל מצות עשה. המנין מסייע לכהן לקיים מצוה מן התורה. ב. לכאורה, יש כאן רק גמילות חסד שמסייעים לכהן לקיים את מצותו. אולם אם הם לא שמעו ברכת כהנים היום, דעת ספר חרדים (מצוות עשה פרק ד אות [יח]): "לברך כהן את ישראל שנאמר כה תברכו את בני ישראל, וישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכונים לבם לקבל ברכתם כדבר ה' הם נמי בכלל המצוה, ממנין תרי"ג". וכן בבאור הלכה (סימן קכח סעיף א) הביא זאת וחותם: "והביאוהו האחרונים". אמנם בערוך השולחן (או"ח סי' קכח ס"ד) העיר: "ודע שיש מי שכתב שגם על הישראל יש מצות עשה שיתברך [ש"ת בשם חרדים] ולאו דוקא הוא דהיכן מצינו מ"ע זו אלא כלומר חיוב יש עליו להתברך מכהנים ואם אינו חושש לזה הוה כבועט בברכותיו של הקדוש ברוך הוא וראוי לעונש". עולה, שאם ציבור זה לא שמע באותו יום ברכת כהנים – ישנה חשיבות של מצוה מן התורה, שישמע ויתברך, ויתעכב בשל כך ביציאתו מבית הכנסת. ועי' בס' עמק ברכה (סי' ז) שהביא סיוע לשיטת החרדים מדברי הראב"ד (מס' תמיד פ"ז מ"ב). ג. אם מנין זה כבר שמעו ברכת כהנים, זו רק גמילות חסדים עם הכהן לסייע לו לקיים מצוה המוטלת עליו. אולם כמו שהרבה ממתינים לקדושה של הבא מאוחר למנחה, ורוצה להגיד קדושה כן ראוי שיסייעו לכהן זה לצאת ידי חובת מצוה דאורייתא. ד. צריכים לישב את התלמוד הירושלמי (תענית פ"ד ה"א): "את ש"מ תלת, את ש"מ שמתענין במעמדות ושמתפללים ארבע ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום. וישא את כפיו ואל יתפלל? מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה. תני זו דברי ר"מ. ר' זעירה בשם ר' יוחנן בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר". צריך להבין, האם יש איסור בנשיאות כפים ללא תפילה ואיזה איסור. ה. כתוב בשעורים לזכר אבא מרי (הרב סולובייצי'ק, נשיאת כפים ד"ה והנראה בזה): "והנראה בזה, דהנה יעויין בירושלמי שם לעיל: 'מניין לנשיאות כפים כה תברכו את בני ישראל, עד כאן בשחרית, במוסף וישא אהרן את ידיו אל העם, המקרא הזה מסורס הוא והלא לא צריך לומר אלא וירד מעשות החטאת והעולה ואח"כ וישא אהרן את ידיו ויברכם, אלא מלמד שבירידתו למזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם'. מבואר בירושלמי כי ישנם שני יסודות בברכת כהנים: א) ברכת כהנים כמצוה מסויימת בפני עצמה, כמו נטילת לולב ותקיעת שופר, על פי גזיה"כ של "כה תברכו את בני ישראל". והרי הפוסקים (והרמב"ם בתוכם) סברי, כי נשיאת כפים בגבולין היא דבר תורה. ב) ברכת כהנים כחלק מסדר עבודת היום במקדש או כהשלמת סדר התמיד. אין קיום סדר עבודה שלם עד שישאו הכהנים את כפיהם, ומשום כך במקדש היו הכהנים נושאים את כפיהם בסיום הקרבת התמיד. מקור חלות נשיאת כפים כחלק מסדר העבודה הוא הפסוק בשמיני, "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים". והיינו שביום עבודתו והקרבת קרבנות ציבור ברך את העם, משום שבלעדי ברכה זו לא היתה עבודתו שלמה. שני היסודות בוקעים ועולים מדברי הירושלמי ששאל קודם, "מניין לנשיאות כפים" – כלומר, היכן היא הפרשה שקבעה נשיאת כפים כמצוה מיוחדת בפני עצמה כמו ק"ש או אכילת מצה – וענה: "כה תברכו", דהיינו שהמקור הוא פרשת ברכת כהנים בנשא שאינה קושרת נשיאות כפים באיזה שהוא נושא אחר. בהמשך, הירושלמי שואל שאלה שניה: מנין אנו יודעים כי ברכת כהנים מהווה קיום מיוחד בסדר עבודת קרבן ציבור. זוהי שאלת 'עד כאן בשחרית, במוסף' – כלומר, נשיאת כפים אחר הקרבת התמיד אינה מוכיחה שום דבר, כי הרי באה היא כמצוה בפני עצמה, אולם אם הכהנים נושאים כפיהם גם במוסף אז מוכח כי ברכת כהנים מצטרפת לסדר עבודה של קרבן ציבור. על זה עונה הירושלמי בהביאו את הפסוק של ברכת אהרן ומסיים ואומר, "מקרא זה מסורס, לא צריך לאמר אלא וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ואח"כ וישא אהרן את ידיו"; כלומר, הראיה היא ירידת אהרן לאחר עשות הקרבנות, עם סיום סדר עבודה". "על דרך זו, אף ניתן להבין מה שנאמר בירושלמי שם, בהמשך הדברים שבראשית הפרק: 'מצאנו תפילה בלא נשיאת כפים ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה'. והיינו שכמו שברכת כהנים מצטרפת לסדר עבודה כך נספחת היא על סדר תפלה. במלים אחרות, נשיאת כפים מהווה חפצא של תפלה. אין התפלה שלמה בלי שישאו הכהנים את ידיהם, ולכן אין נושאים כפים בלי תפלה. אמנם נתבאר למעלה, כי נשיאת כפים מהווה מצוה מיוחדת כמו אכילת מצה או ישיבת סוכה, אך מכל מקום אין היא יוצאת לפועל עד שהקיום השני מתגשם: במקדש בסוף עבודת היום, בגבולין בתפלת שליח צבור. אין נשיאת כפים מתקיימת כיחידה נפרדת, אלא היא מתמזגת עם התפלה. וזה מה שאמר הירושלמי, 'ולא מצאנו נשיאת כפים בלא תפילה'". עולה שבמקדש ברכת כהנים היא בנשיאות כפים כחלק מן העבודה במקדש, אבל בגבולין נשיאות כפים היא חובה עצמית שסודרה בברכת עבודה בתפילת עמידה, אבל רק כזכר למקדש, וכהן אינו יוצא י"ח המצוה מן התורה עד שברך פעם ביום. ו. כתב המנחת חינוך (פרשת נשא מצוה שעח): "שנצטוו הכהנים שיברכו את ישראל בכל יום שנא' כה תברכו את ב"י אמור וכו'. דינים אלו מבוארים בר"מ פי"ד וט"ו מהלכות תפלה ובטור א"ח ובש"ע סי' קכ"ח והרבה האריכו האחרונים ומה שנוהג בזמנינו ומבואר באחרונים אין להאריך וע"ש בס' פרמ"ג שחקר כמה חקירות בזה ומ"מ אכתוב קצת בקיצור בס"ד. מ"ע על הכהנים שיברכו את ישראל בכל יום ומבואר בדברי הר"מ והרהמ"ח פה דבשחרית ובמוסף ובנעילה וכו' חייבים. ונרא' דהמצוה הוא בכ"פ אימת שמברכין מקיימים מצוה ואם מברכי' כמה פעמים ביום מקיימים בכל ברכה מ"ע אך זה הוא כמו מצות ציצית דאם אין לו בגד בד' כנפות אינו עובר בעשה רק אינו מקיים ובלובש בלא ציצית עובר על מ"ע ה"נ דהמצוה בכל יום הוא עובר אם אינו מברך רק אם מברך פ"א אינו עובר עוד דהמצוה המחוייבת הוא רק בכל יום פ"א ומ"מ אם מברך בכל יום כמה פעמים מקיים מ"ע בכ"פ רק אינו עובר רק אם לא ברך כלל יום אחד וכמו מצות תפילין דבכל יום מחויב להניח תפילין ואם עבר יום אחד ולא הניח תפילין עבר על עשה ואם הניח פעם אחת ביום שוב לא עבר ומ"מ אם הניח תפילין כ"פ ביום מקיים בכל פעם מ"ע ובכל רגע שהתפילין עליו ה"נ כ"פ בכל יום מקיים מ"ע ואינו עובר רק אם עבר יום ולא בירך עבר על העשה וז"פ. ומ"ש הרהמ"ח דחייבים היינו מדרבנן דחז"ל תקנו בכל תפילות הללו ופשוט". נראה מדבריו שאין חובת נשיאות כפים דוקא בתפילה אלא יכול לשאת כפיו בהזדמנויות אחרות. ז. מצאתי שכתב בספר עמק ברכה (נשיאת כפים סי' ב): "ולענ"ד נראה, דנהי דנשיאת כפים אינה אלא בשעת עבודה, ובגבולין דליכא עבודה התפלה היא במקום עבודה, וזהו מדאורייתא, עיין לעיל בדברינו מש"כ בזה, – נראה דמעיקר הדין לא צריך דוקא ברכת עבודה, אלא איזה תפלה שתהי' הויא עבודה, דהוי עבודה שבלב, ושפיר מתחייב בה בנ"כ. אלא דבתפלה דאית בה ברכת עבודה תקנו חז"ל שלא יעלה אלא דוקא בברכת עבודה, דזהו מקומה של נ"כ, משא"כ בתפלה ובקשה דלית בה ברכת עבודה, כגון "מה אנו מה חיינו", לא עקרו חז"ל מפני זה את נ"כ ממנה, ושפיר חייבין בנשיאת כפים, כיון דהוי עבודה שבלב." אם כן יכולים לומר תפילה כלשהיא ומיד אח"כ ברכת כהנים. ועי' שם בסימן ג' שג"כ ממשיך בכיוון זה. ח. אולם הקרן אורה (סוטה לח ע"ב) חלק וחידש: "כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה. יש לדקדק בזה, וכי משום שלא עלה בעבודה יפטר מעשה דאורייתא דחיובא. ע"כ לא תליא בגבולין בעבודה. דעבודה שבתפלה דרבנן היא לכ"ע. וי"ל דחכמים תיקנו כן דומיא דמקדש דהיתה בעבודה. ובשב ואל תעשה מצו רבנן לתקוני". עולה מדבריו שכיון שכהן זה אינו מתפלל עתה אלא רק רוצה לקיים מצותו לברך את ישראל, אינו יכול לברך כיון שחכמים קבעו לכהנים לברך דוקא בתפילת עבודה ולא בזמנים נוספים. וקשה מה ראיותיו לכך שכהן אסור לברך שלא בתפילה בברכת עבודה. ט. כך כתב הגרצ"פ פרנק בתשובתו על שליח ציבור שסיים חזרת הש"ץ בה היתה נשיאת כפים אבל שכח יעלה ויבוא, האם צריך לחזור גם נשיאת כפים (שו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' סא): "אבל יפה העיר בזה חתן בני הרב הגר"י כהן שיחי', שאפילו לדעת חכמי פרובינצא שאי הזכרת יעלה ויבוא עושה את התפלה כמו שאינה ונתבטלה התפלה של הש"ץ, מ"מ בנידון שלפנינו יצאו הכהנים יד"ח בתפלה זו. דדל מהכא תפלת החזרה של הש"ץ, הרי יש כאן תפלת הצבור בלחש שלא טעו והזכירו יעלה ויבוא. והרי עיקר נשיאת כפים בשעת תפלת הצבור, הוא משום שהתפלה היא במקום קרבן צבור דילפינן מן הכתוב: וירד מעשות החטאת והעולה... שזמן נשיאת כפים הוא בכל פעם שמקריבים קרבן צבור, ותפלת הצבור בלחש בודאי שהיא ג"כ במקום קרבן צבור, ונהי שלכתחילה תקנו ברכת כהנים בחזרת הש"ץ, היינו משום שבכל תפלת צבור שחרית ומוסף יש חזרת הש"ץ, תקנוה שם, אבל בנ"ד שהטעות עשתה את תפלת חזרת הש"ץ כמו שאינה, למה לא יהא קיים הנשיאת כפים משום תפלת הצבור בלחש שלא נתבטלה". י. בספר יהגה חכמה (לרב אריאל הכהן דרשן, עמ' פג) דן: האם כהן בן א"י יכול לישא כפיו במוסף של יו"ט שני של גלויות. "בשו"ת גינת ורדים או"ח כלל א' סימן י"ב נסתפק בבני חו"ל שמתפללים תפילת מוסף של יו"ט שני ונזדמן להם כהן מבני א"י האם יוכל לישא כפיו בתפילה זאת שהרי הכהן יכול לישא כפיו כמה פעמים ביום וה"נ הכא, או"ד דהרי לדידיה אין זה זמן הראוי לתפילת מוסף ואינו יכול לברך והאריך שם בזה והסיק דנראה שלא יוכל לישא כפיו בתפילה זאת כיון דבעינן נשיאת כפים בשעת עבודה ולדידיה לאו שעת עבודה הוא. ובסימן י"ג שם הביא את תשובת המהר"מ בן חביב שהשיג ע"ז וכתב דנראה שיוכל לישא כפיו בכה"ג אלא דאם יש כהן אחר בן חו"ל, א"כ יש לחוש לספיקו של הגינת ורדים, אך כשאין כהן אחד יוכל לישא כפיו ושם בסימן י"ד חזר הגינת ורדים לחזק תשובתו שלא יוכל הכהן לישא כפיו בכה"ג". ולכאורה, לפי מה שנראה מרוב הפוסקים מה איכפת לי שכהן זה אין לו יו"ט שש"ג סו"ס יש לו חובה לברך את ישראל מן התורה, גם לפי הגינת ורדים. ואולי המדובר בכהן שכבר עלה בשחרית והשאלה היא אם יכול לעלות פעם נוספת בתפילה שאינו שייך בה. מסקנה נלענ"ד שכל כהן שלא נשא כפיו והגיע למנין שסיים תפילתו, ומעונין לישא כפיו כדי לקיים מצותו, אם המנין לא שמע ברכת כהנים יש מצוה עליהם להתברך ולכהן לברך. אם כבר שמעו אינם חייבים להמתין לכהן שיברך ברכת כהנים אבל מקיימים מצות גמילות חסדים. הערת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א – רב העיר רמת גן (לשעבר) בסוף התשובה הבאתם מחלוקת פוסקים באשר לנשיאת כפיים לכהן, תושב א"י, המתארח ביו"ט שני בחו"ל הנחת האוסרים היא שנ"כ היא חלק מהעבודה ומכיון שהכהן פטור מתפילת מוסף הוא לא חלק מהעבודה ולכן לא יעלה לדוכן. עפר אני תחת כפות רגליהם של הפוסקים הגדולים אך תורה היא ולימוד היא צריכה. במקדש גם כהן שאינו חייב בעבודה, ופסול לעבודה, כגון בעל מום (שאינו ניכר לרוב הבריות) נשא כפיים יחד עם חבריו הכוהנים שהיו חייבים בעבודה, כשם שאכל בקדשים. לא מצאנו איסור לכהן בעל מום לישא כפים (ר' ט"ז סי' קכח סקכ"ז) לכן נלענ"ד שכהן יכול לשאת כפיים למרות שאינו מתפלל אתם מוסף. 7wtxpeny547r5pa26qt9v2dgdss6wvc 0 1743901 3017772 2026-05-27T18:59:25Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ו|ז|ח|}}" 3017772 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ו|ז|ח|}} mxrscae4lvvczlw7hx92lyjp2aa0ee8 3017773 3017772 2026-05-27T18:59:35Z Uziel302 3324 3017773 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ו|ז|ח|}} סימן ז נשיאות כפים ללא טלית שאלה כהן רוצה לעלות לדוכן, אין לו טלית ואין בבית כנסת טלית, האם יעלה ויברך ללא טלית? תשובה א. כתב בילקוט יוסף (קצוש"ע או"ח סי' קכח סעיף ק): "אם אין לכהן טלית, וגם אין טלית בבית הכנסת, אין לכהן לישא כפיו בלא טלית, שמאחר ובזמנינו נהגו הכל לישא כפיהם עם טלית, אם הכהנים ישאו כפיהם בלא טלית הדבר יהיה מתמיה אצל הצבור, ויסיחו דעתם מהברכה".. וכך כתב במה' השלמה (סי' קכח הערה ק): "הנה מה שנהגו לישא כפים עם טלית, מקור המנהג הוא על פי המבואר בירושלמי (פרק הקורא את המגילה הלכה ח') שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהם מברכים את העם משום היסח הדעת. וכתב מרן הבית יוסף (סימן קכח ד"ה ובשעה שהכהנים) הביא דברי הירושלמי וכתב, ומשם יש ללמוד שגם הכהנים לא יסתכלו בעם כדי שלא יסיחו את דעתם וכל שכן הוא. וכתב עוד, ונוהגים הכהנים בארץ מצרים לשלשל טלית של מצוה על פניהם וידיהם, ומנהג יפה הוא, כדי שלא יוכלו הם להסתכל בעם, ולא העם בהם, ויבואו לידי היסח הדעת. ע"ש. וכן הוא ברמ"א בדרכי משה (שם אות טו). נמצא שמעיקר הדין היו יכולים הכהנים לישא כפיהם בלא טלית, ורק מצד מנהג בארץ מצרים נהגו הכהנים שלא לישא כפיהם אלא עם טלית. ולפי זה יש לדון היכא שאין לכהן טלית, אם שרי ליה בדיעבד לישא כפיו בלא טלית. ולכאורה מאחר שמעיקר הדין כהן יכול לישא כפיו בלא טלית, ואין בזה עיכוב מלקיים מצות נשיאת כפים, דהטלית אינה אלא הידור מצוה שהצבור לא יסיחו דעתם מן הברכה, ממילא אין לבטל מצוה מן התורה בשביל הידור. ובפרט לפי מה שכתב בשו"ת חקרי לב (או"ח סימן טו"ב) דהידור מצוה הוא מדרבנן. ובמק"א הארכנו בזה. אולם לפי מה שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן קכח סעיף ל') דכהן שיש לו מום בפניו או בידיו לא ישא כפיו מפני שהעם מסתכלים בו. ובבית יוסף שם מבואר הטעם, משום שלא יסיחו דעתם מן הברכה. וכן כתב במשנה ברורה (ס"ק קט) שהוא דבר מתמיה, ובשביל זה יסיחו דעתם מלכוין לשמוע את הברכה. ע"ש. הא קמן דמטעם זה שלא יבואו הצבור להסיח דעתם מן הברכה אמרו שאין לכהן בעל מום לישא כפיו, ממילא גם כהן שאין לו טלית אין לו לישא כפיו, כדי שלא יסיחו דעתם מן הברכה...". וכ"כ בילקוט יוסף (תפילה ב' הערות סי' קכח אות יט): "ובשו"ת תשובות והנהגות חלק ב' (סי' קז) נשאל בכהן שמתפלל במנין של בחורים בלי טלית, ולא היה שם טלית, [כפי מנהג האשכנזים שאין הבחורים לובשים טלית גדול קודם הנישואים], אם חייב לישא כפיו, והשיב דלכאורה פשוט דטלית אינו מעכב ולמה לבטל מצות עשה דנשיאת כפים. אבל אין להתיר לו לישא כפים בלא טלית, כיון שכיום הכל נוהגים לישא כפיהם עם טלית, והוא עולה בלי טלית, הדבר נראה משונה, ודמי לכהן שיש בו סיבה להסתכל בו שאסור לישא כפיו. ועיין במגן אברהם (סי' קכח ס"ק מה) שאם נהגו שלא לשלשל הטלית אינו יכול לשלשל הטלית, שמסתכלים בו, ואפילו כל הכהנים רוצים לשלשל אסור אם אין מנהג המקום כן. ואם כן כל שכן כאן הלא משונה הדבר לכהן בזמנינו שנושא כפיו בלי טלית ויסתכלו בו. ואין להתיר לו לישא כפיו". "אמנם להקל שיהיה בבית הכנסת ולא יעלה אין להקל, ועליו לצאת מבית הכנסת בשעה שקורין כהנים. ורק הכהנים עם הטלית ישאו כפיהם. ועיין עוד בנידון דידן בספר כה תברכו (מערכת ט' אות ה'), ובספר אור לציון (קו"א סי' מא). ע"ש". ב. וכ"כ אחיו הגר"ד יוסף בס' הלכה ברורה (סי' קכח סעיף פב שער הציון): "(רח) עיין בבית יוסף שמנהג מצרים לשלשל הטלית על פניהם וידיהם, ומנהג יפה הוא. וכן הובא מנהג מצרים בשו"ת הרדב"ז חלק ד' (סימן ו'), ובערך לחם למהריק"ש כאן, ובהגהות המהר"א אזולאי על הלבוש (ס"ק כג). וכן הביא מנהג זה הרמ"א בהגה כאן. ועיין בכף החיים (ס"ק קמג) שכן הוא על פי הזוהר הקדוש, ושכן מנהג ירושלים וק"ק בית אל. וכן כתב ביפה ללב (ס"ק לו) שכן מנהג מקומו. וכן כתבו בערוך השלחן (סעיף לו), ובספר כתר כהונה (סימן טו אות ב'), שכן מנהגם. ועיין במור וקציעה שהאריך להקשות על מנהג זה, ושאין זה נכון לכסות לא הפנים ולא הידים, ואף העם לא יכסו פניהם. ומכל מקום מנהג ישראל עתה שהכהנים מכסים פניהם וידיהם בטלית. ועיין בספר כה תברכו (מערכת ט' סימן ה'), שאם אין לו טלית אינו רשאי לשאת כפיו בלא טלית. וכן פסק בשו"ת שבט הקהתי חלק א' (סימן עט)". "(רט) כן כתב הרמ"א בדרכי משה (ס"ק טו), ובהגה כאן, שמנהג ארצותיהם שהכהנים משלשלין הטלית על פניהם, אבל ידיהם מחוץ לטליתותיהם. ועיין בביאור הגר"א (ס"ק נא) שבמגילה (כד ב) משמע כמנהג זה. וכן השואל בשו"ת הרדב"ז חלק ד' (סימן ו') כתב, שמהמשנה והגמרא נראה שלא היו מכסים ידיהם. (ומתשובת הרדב"ז שלא השיב על זה, מוכח שמסכים לזה). וכן האליה רבה (ס"ק מו) כתב, שהלבוש השמיט המנהג לכסות גם הידים, משום שנראה לו שהעיקר שהידים מחוץ לטלית, ושכן כתב הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף) בשם תשובת הרדב"ז. [אולם המעיין בדברי הרדב"ז שם יראה נכוחה שכתב שהמנהג לכסות אף ידיהם, ונתן טעם למנהג, ואף הכנסת הגדולה כתב שלטעמו של הרדב"ז יש לכסות אף ידיהם, והעיר מזה על מה שראה הרבה כהנים שידיהם מחוץ לטלית, ושכן נהג מהר"ר דוד הכהן (בעל שו"ת הרד"ך), ולכן כתב הטעם לכיסוי בטלית משום היסח הדעת של הכהנים עצמם, ולכן די בכך שיכסו פניהם. ועיין במה שכתבו על דבריו ביפה ללב ס"ק לד, ובתורת חיים סופר ס"ק לה]. וכן כתבו העולת תמיד (ס"ק נב), ובשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סעיף לו), והמגן גבורים (אלף המגן ס"ק מט), והמשנה ברורה (ס"ק צא), שמנהג זה יותר נכון. (ומה שכתב בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן שם, דבעינן שיהיו הידים מגולות משום חציצה, כן כתב גם במור וקציעה. ועיין במה שכתבתי בבירור הלכה לעיל ס"ק מג, אם יש דין חציצה בידי הכהנים בשעת ברכת כהנים). ועיין עוד בזה בשו"ת פני מבין (חלק אורח חיים סימן כז), ובשו"ת מנחת אלעזר חלק ג' (סימן נו)". "(רי) כן כתב הרמ"א בדרכי משה (ס"ק טו), אליבא דמנהג שאין הכהנים מכסים ידיהם בטלית אלא רק פניהם. וכן הביאו מנהג זה בספר יוסף אומץ יוזפא (סימן תתו), והט"ז (ס"ק כח) והפרי מגדים (משבצות זהב ס"ק יט), ובשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סעיף לו), והקיצור שלחן ערוך (סימן ק' אות י'), והמשנה ברורה (ס"ק צב). ועיין ביפה ללב (ס"ק לד) שכן מנהג אנשי מעשה בעירו. ושם תמה על הרמ"א בהגה כאן שהביא רק המנהג שלא לכסות הידים, ולא כתב שלמנהג זה בעינן שהעם יכסו פניהם. ועיין במור וקציעה שכתב שלא לעשות כן, ומשום שאין זה נאה למתברך להסתיר פניו מן המברך בשעת ברכתו, ושאין זה מסביר פנים לשכינה". ג. כך כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' קכח אות נג ): "סעיף כ"ג, רמ"א: על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם. וכן נוהגים היום בכל המקומות, ולכן כהן שאין משיג טלית להתכסות בו לא יעלה לדוכן, אף כי אין כיסוי טלית לעיכובא, מ"מ הדבר מתמיה ויסתכלו בו" (תשובות והנהגות ח"ב סי' ק"ז, שו"ת שבט הקהתי ח"א סי' ע"ט(. ויזהר לא להיות בביהכ"נ כשקורא הש"ץ 'כהנים', וטוב שיצא קודם רצה כדי שלא יבוא אחד מהקהל ויאמר לו לעלות או יאמר לו ליטול ידיו, דאז יהיה מחויב לעלות אף באין לו טלית, אם אמרו לו כשהוא בביהכ"נ, דכשאומרים לו לעלות אם אינו עולה עובר בעשה, ולא דמי להא דמשנ"ב סקי"ב, דהתם מיירי בפסולים ממש, ואפילו פסולים מדרבנן יש כח ביד חכמים וכו' כדאיתא התם, משא"כ כיסוי טלית מנהגא ואינו מדינא דגמ', וכהא דשעה"צ סקפ"ו. (אך זה שנטל ידיו ועקר רגליו אינו מחייבו עדיין לעלות כל זמן שלא אמרו לו לעלות או שלא שמע מהחזן 'כהנים', ד'אמור להם' כתיב, אמירה דווקא). ד. לענ"ד, פסיקתם התעלמה מההלכה שמצות נשיאות כפים לכהן היא מן התורה, ואף לעם הנמצא בבית כנסת מצוה מן התורה להתברך עפ"י ס' חרדים (פי"ב מצוה יח) ועוד פוסקים. (כ"כ בס' הליכות שלמה [הגרשז"א], תפלה פ"י דבר הלכה אות ו). ולכן לענ"ד, אם יש כהן שיש לו טלית יעלה אותו כהן, וכהן שאין לו טלית ימנע ולא יעלה כפי פסיקת הרבנים הגאונים שהבאתי, ויצא מבית הכנסת לפני העליה לדוכן כדי שלא יעבור בכך שיקראו כהנים ולא יעלה שנחשב כמבטל מצוה. אבל אם הכהן הוא יחיד בבית הכנסת ואין בכל בית כנסת טלית – יעלה הכהן ללא טלית מפני שהכיסוי בטלית על הראש והידים הוא רק מנהג, ומנהג וחשש של היסח הדעת אינו דוחה מצוה מן התורה. ln6bxdqhz3ayfl5gu67ebzry7ly4qbg 0 1743902 3017774 2026-05-27T18:59:45Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ז|ח|ט|}}" 3017774 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ז|ח|ט|}} oa7sdgxvu851fd22u3g1hrdhlh4rxux 3017775 3017774 2026-05-27T18:59:57Z Uziel302 3324 3017775 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ז|ח|ט|}} סימן ח נשיאות כפים בכהן העומד בסוף תפילת עמידה שאלה כהן סיים תפילת עמידה בדיוק כאשר החזן קרא 'כהנים', ויתר הכהנים כבר עמדו על הדוכן. מה עליו לעשות? (בחלק ב סי' ה' דנתי מה דין כהן באמצע עמידה.) תשובה א. לפני כהן זה שתי אפשרויות: א) הוא יכול לצאת במהירות החוצה, ב) הוא יכול ממקומו לעמוד ולברך. אפשרות א) פשוטה ולא יקיים את המצוה של נשיאות כפים. אפשרות ב) המשמעות היא שיקיים את המצוה, אבל לא יטול ידיו ולא יסיר סנדליו או נעליו וכן יברך ממקומו. ב. אם הכהן יצא הוא לא יקיים את המצוה לשאת את כפיו. מצוה זו היא מצות כל כהן וכהן כל יום. כאמור בספר החינוך (מצוה שעח): "שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום, שנאמר [במדבר ו', כ"ג] כה תברכו את בני ישראל אמור להם". וכן בסה"מ לרמב"ם מצוה כו. וסמ"ג עשין מצוה כ. נראה לענ"ד שקיום מצוה מן התורה דוחה את כל איסורי דרבנן שהוא עובר עליהם בגלל העיתוי של סיום תפילת היחיד עם נשיאות כפים בחזרת הש"ץ. ג. בשו"ת רדב"ז (ח"א סי' רלז) העלה שאין צריך לשאת כפיו דוקא מן הדוכן אלא יכול אף מן הרצפה וסיכם שם: "וקרוב אני לומר שאפילו אותם שכתבו שעוקר רגליו ועולה לדוכן בכה"ג הוא שאין העם יכולים לעמוד כולם לפניו בשעת הברכה, אבל אם כל העם לפניו כ"ע מודו דעומד במקומו לפני התיבה ומברך". ולכן במקרה שהכהנים מתחילים את ברכתם ואין לו זמן לעלות לדוכן נראה שיכול להתפלל ממקומו. ד. בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סי' יג) העלה שאם הכהן אינו עולה לדוכן, אלא עומד ומברך מרצפת בית הכנסת בסנדליו הדבר מותר בדיעבד, וכש"כ במקרה שלפנינו שאינו מספיק להסיר נעליו. ה. פסק השו"ע (או"ח סי' קכח): סעיף ו "אף על פי שנטלו הכהנים ידיהם שחרית, חוזרים ונוטלים ידיהם עד הפרק, שהוא חבור היד והזרוע; והלוי יוצק מים על ידיהם, וקודם לכן יטול הלוי ידיו". סעיף ז "אם נטל הכהן ידיו שחרית וברך ענ"י, לא יחזור לברך כשנוטל ידיו לנשיאת כפים". ובבית יוסף (או"ח סי' קכח, ו) הביא מחלוקת בין הרמב"ם לרש"י ותוס' על חובת הנטילה לפני ברכת כהנים, וסיכם: "וכתוב בארחות חיים שכתב ה"ר אברהם בן הרמב"ם ז"ל הלכה למעשה לפני אבא מארי ז"ל וזולתו ממורי התורה שכל כהן העומד בתפילה יגש לברכת כהנים וסומך על נטילת ידיו לק"ש ולתפילה עכ"ל". אף במקרה שלפנינו שאם ייגש ליטול ידים לא יוכל לברך ברכת כהנים, נראה פשוט שיעמוד במקומו ויברך ברכת כהנים ויכוון פניו בכיוון שמברך כמה שיותר מן המתפללים בבית הכנסת. מסקנה בתנאים האמורים, יברך ברכת כהנים ממקומו, ללא נטילת ידים, וללא חליצת מנעלים. oy2dwrg3hk7spdf16apaw6gakev12gx 0 1743903 3017776 2026-05-27T19:00:07Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ח|ט|י|}}" 3017776 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ח|ט|י|}} 1hogt55heg6xbbkxhurmdw1prycvvnq 3017777 3017776 2026-05-27T19:00:22Z Uziel302 3324 3017777 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ח|ט|י|}} סימן ט נשיאות כפים לכהן אשר חגור נשק שאלה האם כהן שעל מותניו אקדח רשאי לישא כפיו כשהוא חגור, או שראוי שיסירנו ויתננו למתפלל אחר ואז יעלה ויברך? תשובה כתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ט סי' ב): "הנני מאשר קבלת מכתבך מיום י"ז באלול תשמ"ז, בשאלתך על מה שבישובכם 'נוהגים חלק מהתושבים לשאת נשק עפ"י הוראה לשם כוננות... ויש כהן שעלה לדוכן כשבחגורתו אקדח. ושאלת אם מותר לכהן לברך... או שעליו להניח האקדח במקום בטוח בשעת הברכה ואם יש הבדל בין אקדח קטן לבין רובה או נשק אחר גדול'". "למעשה לא מצאנו איסור מפורש לכהן לברך את ישראל כשהוא חגור כלי נשק, אבל מצאנו גדולה מזו (ובכלל מאתים מנה) שאסור ליכנס לבית – הכנסת בסכין ארוך (שו"ע או"ח סימן קנ"א סעיף ו'). ואעפ"י שכתב מרן דין בשם "יש אומרים", האמת היא שאין חולק בדין זה, ועיין בגדולי האחרונים. ושם בבית יוסף הביא דין זה שכתוב בא"ח בשם הר"מ שאסור ליכנס לבית – הכנסת בסכין ארוך לפי שהתפלה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצרת ע"כ." "וברור איפוא שרק בסכין ארוכה אסור, ומסתבר הטעם משום שעל כרחו היא גלויה לעיני כל וזה עיקר האיסור, אבל סכין קטנה ומוצנעת בין בגדיו או בכיסו, אין מקום לאסור, וכך נראה מבואר מדברי הטו"ז (שם סק"ו ועיין מה שכתב להקשות מדין סכין על השולחן בשעת ברכת – המזון). הן אמת שסברא אין כאן, שכן מקור לדין זה הוא איסור התורה לגבי מזבח שעליו נאמר, "ואם מזבח אבנים תעשה לי... כי חרבך הנפת עליה ותחללה". והגר"א ציין (שם ס"ק ט"ז) מקורו ממסכת מדות (פ"ג מ"ד), לא היו סדין אותו בכפיס של ברזל שמא יגע ויפסול שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך עיין שם. ומשם למדו לבית – הכנסת, ולפי"ז מה לי סכין ארוכה ומה לי קטנה. אלא שלא מצאנו מי שחולק בזה על הטורי – זהב, ולא חששו אלא בסכין גדולה הנראית לעיני כל בלבד1". "הן אמת שהמקובלים הרחיקו מאד הברזל, והזהירו שלא ישא אדם עליו שום דבר של ברזל בשעת התפלה, והחמירו יותר שלא להחזיק פרי במזלג של ברזל בשעת הברכה כמבואר בספרי המקובלים, אעפי"כ אין לנו להחמיר כל כך נגד דעת חכמי הפשט, וביחוד בזה שכל האיסור הוא קלוש, שהלא אפילו במקדש לא נאסר אלא להניף הברזל על המזבח, אבל לא נאסר מציאות הברזל במקום הקודש, והלא היו בעזרה סכינים שבהן שחטו הקרבנות. וכל שכן בנדון דידן שהיא שעת דחק, שכן כל אדם מופקד הוא על נשק שנמסר לידו, ואינו רשאי למוסרו לשום אדם אחר או "להניחו במקום בטוח כהצעתך, שאין שום מקום בטוח מחוץ לביתו ורשותו של אדם, והוא הלא חייב 'לשם כוננות' להתהלך תמיד בנשקו. ולכן, בשעה שנכנס לבית – הכנסת יש להצניע האקדח בין בגדיו ודיו. וכך גם יעלה לדוכן לברך את העם". "ומכאן שברובה שדומה לסכין ארוכה יש לאסור הכניסה לבית – הכנסת, וכל – שכן לעלות לדוכן לברך את ישראל". "אלא שגם לזה נראה למצוא פתח היתר, משום שלצערנו אנו עדיין מוקפים אויבים שמידי פעם בפעם מפתיעים אותנו בצורה אחרת, והכוננות היא מחוייבת לצורך פיקוח – נפש ממש. וכיון שכל איסור זה אינו מן החמורים, וכבר מצאנו שהמשנה – ברורה (שם בביאור הלכה ד"ה בסכין ארוך) כתב מסברת עצמו שאין להחמיר בזה אלא באנשים דעלמא שאסורים לאכול בביהמ"ד והסכין שנושאים שם הוא ללא צורך תשמיש, אבל ת"ח שמותר לאכול ולשתות שם והסכין שנושא שם הוא לצורך תשמישו מסתברא דמותר כמו בכל אכילה שלא הוצרך לכסותו רק בעת שגמר להשתמש בו ומתחיל לברך ברכת – המזון". "וכל שכן הוא בנדון דידן, שכאמור החזקת הנשק הוא משום פיקוח – נפש, וכל שעה ושעה הוא בגדר תשמישו לשם כוננות, כסכין לת"ח שרשאי לאכול בביהמ"ד, ולכן נראה שיש להתיר הכניסה לבית – הכנסת עם רובה לתפלה". "אבל לגבי נשיאות – כפים, רצוי מאד שלאותה שעה קלה בלבד ימסור את הרובה שהוא בולט ביותר לידי איש מהימן ואחראי, ולא יעלה לדוכן עם רובה. אבל לגבי אקדח כבר כתבנו לעיל שיש להתיר כשהוא מוצנע בין בגדיו". יש להעיר מפסוק נוסף (מלכים א' ב, ה) במצות דוד לבנו שלמה לפני מותו: "וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם, וישם דמי מלחמה בשלום ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו". הפוסקים השתמשו בפסוק זה להוכיח שמי שמערב כוונות זדון בשלום הרי זה חוטא במזיד. וכיון שברכת כהנים מסיימת: 'וישם לך שלום' אין זה ראוי שיברך חגור בנשק. וכן יש להוסיף משבת (פ"ו מ"ד): "לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי שנאמר (ישעיה ב') וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". ועי' במפרשים. מסקנה נראה שמותר לעלות עם אקדח בחגורתו ולברך בברכת כהנים, אולם צריך לכסות את האקדח בבגדיו. ובנשק ארוך ראוי שימסור לחבר שישמור עליו עד ירידתו מן הדוכן. ln5wj1bd91xih017dmxzu8rkaaro1y3 0 1743904 3017778 2026-05-27T19:00:32Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ט|י|יא|}}" 3017778 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ט|י|יא|}} pchaqjtoypowjsle4tvep80gxke0k16 3017779 3017778 2026-05-27T19:00:48Z Uziel302 3324 3017779 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ט|י|יא|}} סימן י על הכל יתגדל וישתבח – גורלה של תפילה שאלה מהי תפילה זו ומה חובת אמירת התפילה הזאת? תשובה א. תפילה זאת נאמרת בזמן הוצאת ספר תורה בשבת ויו"ט לפי מנהגי התפילה האשכנזיים (גם בנוסח ספרד), אמנם בפועל מעטים בתי הכנסת שמקפידים על אמירתה. אצל בני עדות המזרח ותימן לא נאמרת תפילה זו. ב. מקור התפילה במסכת סופרים. נאמר במסכת סופרים (פרק יד) על סדר הוצאת ספר תורה עד הקריאה בתורה: הלכה ד "המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה, והיכי פותח, אשרי יושבי ביתך, ואחר כך עומד המפטיר ואומר, אין כמוך באלהים י"י ואין כמעשיך, מי כמוכה באלים י"י מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא, מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור, י"י מלך י"י מלך, י"י ימלוך לעולם ועד, י"י חפץ צדקו יגדיל תורה ויאדיר, י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום, אתה הוא י"י לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כולם וצבא השמים לך משתחוים". הלכה ה "מיד נכנס ואוחז המפטיר את התורה, ואומר, שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד, בנעימה, ואף העם עונין אותו אחריו. וחוזר ואמר, אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש, אחד אלהינו רחום אדונינו קדוש, אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו, כנגד שלשת אבות, ויש אומרים כנגד שלש קדושות; וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות אלהים מי כמוך, י"י שמך לעולם י"י זכרך לדור ודור, הכל תנו עוז לאלהינו ותנו כבוד לתורה, גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו. וצריך להגביה את התורה בשמע ישראל, ובאילו שלשה ייחודין, ובגדלו לי"י אתי". הלכה ו "ועוד צריך לומר, על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל ויתקלס שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא הנכבד והנורא, בעולמות שברא, בעולם הזה ובעולם הבא, כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל1, 2ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב, והוא יבנה ביתו בימינו, ויחון פליטתינו ופליטת כל עמו בית ישראל בהמון רחמיו וברוב חסדיו לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום, והוא ירחם עלינו ועל כל עמו בית ישראל בעבור שמו הגדול, ואמרו אמן". הלכה ז "ואחר כך מגביה את התורה למעלה, ואומר, אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו לעולם ועד, ומתחיל בנעימה ואומר, י"י הוא האלהים, י"י שמו, ואחריו עונין אותו העם, וחוזר וכופלו, ועונין אותו אחריו שתי פעמים". הלכה ח "מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו3 ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, ועוד אומר, תורת י"י תמימה משיבת נפש עדות י"י נאמנה מחכימת פתי, פקודי י"י ישרים משמחי לב מצות י"י ברה מאירת עינים, יראת י"י טהורה עומדת לעד משפטי י"י אמת צדקו יחדיו, הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים". הלכה ט "והמפטיר נותנו לחזן הכנסת, והוא אוזר התורה לכסות ראשי הקרואים4, שאין כבוד להיות התורה יחידה ביד החזן יחיד; וכיוצא בו אינו מן המובחר שיעמוד החזן יחיד לפני התיבה, אלא שיעמדו עמו אחד לימינו ואחד לשמאלו, כנגד שלשה אבות". מדובר על סדר הוצאת ספר תורה (ובימינו הרבה שינויים) ומשמע שלאו דוקא בשבת וי"ט (אעפ"י שמדובר על המפטיר – ובחול אין הפטרות). מסכת סופרים היא ארץ ישראלית, כנראה מתקופת הגאונים, וכידוע השפעתן של הלכות ארץ ישראל היתה דוקא בגלות צרפת ואשכנז. אבל פרט לגלות זו לא מצאתי שמביאים תפילה זו אלא ראשונים מועטים. ראשונים ספרדים לא מביאים אותה כלל. הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש5, הראב"ד, הרמב"ן, הרשב"א הריטב"א והר"ן לא הזכירו כלל תפילה זו וכנראה לא נאמרה בעדתם. ג. כתב בספר אור זרוע (ח"ב, הלכות שבת סי' מב): "[יא] ומנהגנו בארץ כנען לאחר שגומר כל הקדיש (=לאחר תפילת שחרית) מתחיל ש"צ ואומר בקול רם אין כמוך כו' והצבור עונין אחריו פעמים ויש מקומות שאין עונים אחריו [רק] פ"א ולאחר שגמרו אין כמוך, מלכותך, אב הרחמים, מיד הולך אחד מחשובי הקהל ומוציא ס"ת מארון הקודש ונותנה לשליח צבור... ואחד (= אצ"ל ואחר) שיקבל ס"ת הניתנה לידו פותח ואומ' בקול רם שמע ישראל כו' ועונין הצבור אחריו ושוב אומר אחד אלקינו ועונין הצבור אחריו כו' ואח"כ אומר גדלו לה' אתי כו' והעם עונין רוממו ה' אלקינו כו' על הכל יתגדל הכל הבו גודל כו' וקורין בתורה. ובני רינוס אין להם מנהג זה אלא כשגומר ש"צ תפילה אומר קדיש ומוציא ס"ת ואומ' גדלו לה' אתי כו', ובמס' סופרי' יש סמך למנהגנו אלא שלשם מוסיף פסוקים הרבה וגם לשם משמע שהמפטיר היה אומר כל אלו הפסוקים. ומשמע לכאורה דלאחר הקריאה הי' מנהגם. והכי איתא התם"... ומצטט את מסכת סופרים שהבאנו לעיל. עולה מדבריו שבוינה עירו של האו"ז אמרו על הכל יתברך וכו' ונסמכו על מסכת סופרים. אבל ברינוס שנמצאת מערבית לה לא אמרו אלא הוציאו ס"ת בשבת ללא אמירת 'על הכל יתברך'. וכן כתוב בספר הרוקח (הלכות סוכות סימן רכג): "ומנהג בוורמיישא שאומ' ביום הושענא רבה על הכל יתגדל ולמוסף נעריצך וקדושה אחרונה אדיר אדירנו אבל במגנצא אין אומר על הכל יתגדל ולא קדושה אחרונה וקורין כהן ביום הששי לוי וביום השביעי ישראל ביום הששי וישראל אחר וביום השביעי". למדנו מדבריהם שאף באשכנז קהילות מגנצא וריינוס לא אמרו 'על הכל יתגדל'. ד. במחזור ויטרי (סי' קסה) מובאת תפילה זו בסדר תפילות שבת: "על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הוא הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא. כרצונו וכרצון יריאיו ועבדיו וכרצון כל בית ישר'. צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות. היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם. כקדושתו על החיות וכקדושתו על כסא הכבוד. ובכן יתקדש בנו י"י אלהינו לעיני כל חי ונאמר לפניו שיר חדש ככתוב. שירו לאלהים זמרו לשמו סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו. ככת' כי עין בעין יראו בשוב י"י ציון. ונ' ונגלה כבוד י"י וראו כל בשר יחדיו כי פי י"י דבר: תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב. ויחון וירחם פליטתנו ופליטת כל עמו בית ישר' לחן לחסד לרחמים ולרצון ואמרו כל העם אמן: אב הרחמים הוא ירחם על העמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות ויגער יצר הרע מן הנשואים ויחון עלינו בפליטת עולמים. וימלא משאלות ליבנו במדת טובה ישועה ורחמים ויעזרינו ויגן בעדינו ויושיע כל חוסי בו ונאמר אמן: ומגלה ספר תורה ואו' הכל הבו. שהוא בא לזרז את הציבור לענות ברוך אחר המברך על שם כי שם י"י אקרא הבו גודל לאלהינו: ועונין אחריו קול אחד ברכה זו. ברוך שנתן תורה כו'. לשם שבח בלא אזכרה ומלכות עמה. וד' מקראות הללו שיש בהם מ' תיבות כנגד מ' יום שעמד משה לקבל את הלוחות. וכנגד מ' יום של יצירת הוולד: וקורא כהן ולוי וישר'. ואין פוחתין מז' קוראים אבל מוסיפין עליהם ואין מפטיר עולה מן המנין. ומברכין לפניה ולאחריה. ואחר שקראו כולן אומ' קדיש חסר. עד דאמירן". (ומובאת התפילה שוב במחזור ויטרי [סימן תקכז] שמביא את כל מסכת סופרים). מחזור ויטרי נכתב ע"י רבי שמחה מתלמידי רש"י שהיה בוורמיזא. ושם נהגו ב'על הכל יתגדל'. ה. כתב בספר הרוקח (הל' שבת סי' נג): "וזה הכלל שים בידך, כל יום שיש בו מוסף גומר כל הקדיש תתקבל. יום שאין בו מוסף אינו גומר ומוציא ספר תורה ואומר גדלו ועונים רוממו על הכל יתגדל וקורין שבעה". (וכן בהלכות יום הכיפורים סימן ריח, וכן בהלכות סוכות סי' רכג). כך כתוב בעץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ6 (הלכ' קריאת התורה פ"א – פ"ב) הובא בקובץ שיטות קמאי (סוטה לט ע"ב): "משה רבינו תקן לישראל לקרות בתורה בכל עשרה מישראל, גדולים, בני חורין, אנשים, בשבת, בשני ובחמשי, שלא יהיו שלשה ימים בלא תורה, ועזרא הוסיף מנחה של שבת וימים טובים וראשי חדשים ותעניות וחנוכה ופורים. כיצד, בשבת אחר קדיש אחרון של תפלת שחרית מוציא התורה ונהגו העולם עתה, שיאמר המוציא הספר תורה, גדלו ליי אתי ונרוממה שמו יחדיו. ויענו הקהל, רוממו יי אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא, רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יי אלהינו. ויאמרו, על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שברא העולם הזה והעולם הבא, כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל, צור כל העולמים אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם בקדושתו וקדושתו על החיות ועל כסא הכבוד. וכן יתקדש שמך בנו יי אלהינו לעיני כל חי ונאמר לפניו שיר חדש ככתוב, שירו לאלהים זמרו שמו, סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו ככתוב, כי עין בעין יראו בשוב יי ציון. ונאמר, ונגלה כבוד יי וראו כל בשר יחדיו כי פי יי דבר. תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ויחון פליטתינו ופליטת כל עמו ישראל בחן בחסד וברחמים ונאמר אמן. אב הרחמים ירחם עם עמוסים ויזכר ברית איתנים ויציל נפשתינו מן השעות הרעות ויגער יצר הרע מן הנשואים ויחון עלינו בפליטת עולמים וימלא משאלתינו במדת טובה ורחמים ויעזור ויגן ויושיע כל החסים בו ונאמר אמן. ויאמר השליח צבור, הכל הבו גודל לאלהינו ותנו כבוד לתורה. ואם יש שם כהן יאמר, כהן קרב, יעמד ר' פלוני בן פלוני הכהן". ו. עוד מזכיר תפילה זאת בספר אבודרהם7 (שחרית של שבת ד"ה ישמח משה): "ומוציא ס"ת ואומר אשרי העם שככה לו וגו' גדלו לה' אתי וגו' ועולה בספר לתיבה ואומר ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך. על הכל יתגדל ויתקדש וכו' כמו שפירשנוהו למעלה. ומה שמוסיפין אלו השני פסוקים בשבת בתחלה ישמחו השמים וישמח הר ציון הטעם כמו שפירשנו בישמח משה. ועוד לפי שהעולם הבא דומה לשבת שאז יהיה ה' אחד ושמו אחד וזהו ויאמרו בגוים ה' מלך". וכן בסדר תפלת התעניות (ד"ה ליל תשעה באב) שאין אומרים בת"ב. וכן התפילה נזכרת במנהג מרשלייאה8 (תפלת שבת עמוד 106): "ופותח הארון ואו' 'קומה י"י', 'כהניך ילבשו צדק', 'בעבור דוד' (תהלים קלב, ח – י), ואו' 'ויהי בנסוע' (במדבר י, לה), עד 'ואין צור כאלהינו' (שמואל א ב, ב) כמו בחול. ומוסיף בשבת 'על הכל יתגדל', 'שמו של מלך' עד 'עמו ישראל', 'תגלה ותראה' עד 'כל החוסים בו'". וכן הזכירו את התפילה בשבלי הלקט (סי' עז), סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, סידור חסידי אשכנז. ז. בסדר רב עמרם גאון (הרפנס, קריאת שמע וברכותיה ד"ה קדיש ליחיד) מופיעה תפילה זו בתור קדיש ליחיד. ונראה שבא להחליף קדיש במקום שאין לו מנין. נאמר כך: "קדיש ליחיד. על הכל יתגדל וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הב"ה. בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא. כרצונו וכרצון כל עמו ישראל. צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם, קדושתו על כסא הכבוד וקדושתו על החיות, ובכן יתקדש שמו בנו לעיני כל חי ונאמר לפניו שיר חדש ככתוב שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה (תהלים צ"ח, א') ונאמר שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים ס"ח, ה') ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו, כמו שנאמר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נ"ב, ח'). ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (ישעיה מ', ה'). ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר (במדבר י"ד, י"ז) ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור (שמות י"ז, ט"ז). זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה (תהלים כ"ד, ו'). קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה (תהלים ג', ה'). ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מ"ב, כ"א)". וכן מופיע גם באוצר מדרשים (אייזנשטיין, קדושא ליחיד עמוד 501-500), וכתוב בסוגריים מרובעות שלקוח מסדור רב עמרם גאון, קודם ברכו לשחרית. ח. בין הפוסקים מזכיר זאת הבית יוסף (או"ח סי' קלד אות ב ד"ה ומוציא ס"ת): "ומוציא ס"ת וכו' ואומר גדלו ליי' אתי ועונים הקהל ואומרים רוממו (ל)יי' אלהינו: ומ"ש ועולה לתיבה ואומר על הכל9 יתגדל וכו'. במסכת סופרים (פי"ג) [פי"ד] (הי"א וי"ב): וכתוב עוד במסכת סופרים בפרק הנזכר (הי"ב וי"ד) וז"ל כשמוציאין ס"ת אומר על הכל יתגדל ויתקדש וכו' מיד גולל ס"ת עד שלשה דפין ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר (דברים ד מד) וזאת התורה וגו' (תהלים יט ח) תורת יי' תמימה וגו' ע"כ". וכך העיר בדרכי משה (הקצר או"ח סי' קלד, א): "...ובמסכת סופרים פרק (י"ג) [י"ד] כשמוציאים ספר תורה אומרים על הכל יתגדל וכו' וכן נוהגין בשבת ויום טוב אבל בחול אומרים אב הרחמים ירחם עם עמוסים וכו'". ומזכיר זאת אף בסי' רפא. ט. פסק השו"ע (או"ח סי' קלד ס"ב): "מראה פני כתיבת ס"ת לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע, ולומר: וזאת התורה וכו' תורת ה' תמימה וכו'". ורמ"א הגיה: "ונהגו לעשות כן אחר שקראו בתורה, אבל כשמוציאין אותו אומר הש"צ גדלו והקהל אומרים רוממו כו' אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו'; וי"א לומר על הכל10 יתגדל (מ"ס פי"ג וטור ומהרי"ל) וכן נוהגים ביום טוב ובשבת; ויש להחזיק התורה בימין (מהרי"ל), וכשעולה הראשון לקרות אומרים: ברוך שנתן תורה כו' (כל בו)". הרמ"א לא מכריע שהמנהג לאומרו, אלא כותב שיש אומרים לומר תפילת 'על הכל יתגדל'. כתב הלבוש (או"ח סי' קלד ס"ב): "ומוציאין ספר תורה כמו שיתבאר טעמו בסימן שאחר זה, והחזן אומר גדלו וכו', והקהל אומרים רוממו ואב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו'. ואין אומרים על הכל רק בשבת ויו"ט משום ביטול מלאכה דעם, והחזן אומר תגלה וכו' הכל הבו וקורא כהן והקהל אומרים ברוך שנתן תורה וכו'...". י. כתב בשו"ת באר מרדכי11 (או"ח סי' כה): "ב) נסתפקתי אם יאמרו בחול המועד בעת שמוליכין הס"ת לבימה אם יאמרו על הכל יתגדל ויתקדש. ואבאר הדברים בס"ד". "ז"ל הרמ"א סוף סי' קל"ד, אומר הש"ץ גדלו והקהל אומרים רוממו וכו' אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים וכו' וי"א לומר על הכל יתגדל (מ"ס פי"ד וטור ומהרי"ל) וכן נוהגין ביום טוב ובשבת, עכ"ל. ומקור הדברים במ"ס פי"ד הלכה י"ב, (והגם שמה אני להכריע, אבל המעיין שם יראה שמדבר מקריאת שבת ויו"ט בפרק י"ג וריש פרק הנ"ל שמדבר ממפטיר שהוא כנגד ז' קרואים, והוא בשבת ויו"ט), עיין שם. וק"ז הלבוש סעיף ב' כתב הטעם שאין אומרים על הכל רק בשבת ויו"ט משום ביטול מלאכה, עכ"ל. ועפי"ז יש לדון, בחול המועד שאסור במלאכה רק לעת הצורך, א"כ הי' מקום לומר שיאמרו גם בחו"ה. ובסידור יעב"ץ בקריאת התורה". למעשה כפי שציינו לעיל: בנוסח אשכנז וספרד כתוב לאומרו, ובנוסח עדות המזרח לא נהגו לאומרו. ובימינו בגלל שירת: "גדלו לה' אתי'... נדחקה תפילה זו ומעטים אומריה. יא. נעבור לפירוש התפילה. כתב בפירושי סידור התפילה לרוקח ([ט] לפיכך אנו חייבים עמוד יט): "אנחנו חייבין וכו', תמצא ו' שבחות, וכנגדו תמצא ו' שבחות בהתחלת על הכל יתגדל, וכנגדן יש בכסא ו' מעלות להכי עשה שלמה בכסא שלו". וכן מבאר תפילה זו בפירושי סידור התפילה לרוקח ([צו] תפיסת התורה עמוד תקמה): "על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא על הכל יתגדל כבודו ויתקדש בצבא מרום ושפל, לפי שמצא והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים על כן יסד יתגדל ויתקדש, שהרי החזן אומ' גדלו וכת' הבו גודל לאלהינו, ואנו עונין על הכל יתגדל, החזן אומ' ונרוממה ואנו עונין רוממו ה' אלהינו. ובדין הוא על על הכל יתגדל לענות קודם, אך לפי שביום שיני וחמישי אין אומ' כי אם רוממו, על כן הוא קודם על הכל. ואומר הקהל בקול רם בנעימה קול אחד על הכל יתגדל בכוונה שיש בו קדושות כמו בקק"ק. ואומ' גדלו על הכל יתגדל, ועל כי קדוש ה' אלהינו ויתקדש על שם והתגדלתי והתקדשתי. וישתבח וישתבח לכבוד ולתפארת תרג' ליקר ולתושבחן, הרי תפארת תושבחן לכך וישתבח. ויתפאר ויתרומם ויתנשא כה אמר רם ונשא לכך ויתרומם ויתנשא, שבשבח מפואר הכסא מעופף באויר הוד ואינו נוגע בקרקע ערבות". אולם לא ראינו ולא שמענו על מנהג כזה בפועל. וכן בפירושי סידור התפילה לרוקח ([מ] יוצר אור עמוד רסב): "בקדושה א' ובטהרה ב' בשירה ג' ובזמרה ד', כנגד אז ישיר א' השירה ב' אשירה ג' שירו ד', וכנגד הללו ה' כל מלאכיו א', הללוהו כל צבאיו ב', ויריעו כל בני אלהים ג', הללוהו כל כוכבי אור ד', וכן מלך גדול על כל הארץ א', זמרו למלכינו ב', כי מלך על כל הארץ ג', מלך אלהים על גוים ד'. וכן ד' ה' ימלוך א', כי לה' המלוכה ב', והיתה לה' המלוכה ג', והיה ה' למלך ד'. וכן ומברכין א' ומשבחין ב' ומפארין ג' ומעריצין ד' ומקדישין ה' וממליכין ו' כנגד ו' כנפים לשרפים, וכנגד ו' השם עם מלך: ה' מלך גאות א', כי אל גדול ה' ומלך ב', ה' מלך אף תכון ג', ה' מלך תגל הארץ ד', הריעו לפני המלך ה' ה', ה' מלך ירגזו עמים ו', כנגדן אומרים בשבתות ובימים טובים על הכל יתגדל א' ויתקדש ב' וישתבח ג' ויתפאר ד' ויתרומם ה' ויתנשא ו' שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. האל א' המלך ב' הגדול ג' הגיבור ד' והנורא ה', כנגד ה' זמרו אלהים א' זמרו ב' זמרו ג' למלכינו זמרו ד' זמרו ה' בהיכל קדשו ה'". כך באר זאת בספר אבודרהם (דיני קריאת התורה ד"ה ומוציא ספר): "ומוציא ספר תורה ועומד לפני ההיכל ואומר בקול רם (תה' לד, ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו ומגביה הספר בידו למעלה. ועל שם (ש"ב ו, יג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים. ונהגו לומר גדלו שיש בו ששה תיבות. ועוד לפי שיש בו ששה ועשרים אותיות כחשבון השם לומר שצריך לגדלו. ועולה בספר לתיבה ואומר הכל יתגדל ויתקדש. יש מפרשים כי הכל היא מדה בשמים ששמה כל וזהו (ברא' כד, א) וה' ברך את אברהם בכל. וזה הפי' אינו מתישב על הלשון שהרי אחרי כן הוא אומר שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. והנכון בעיני כי הכל הוא מדבר כנגד הצבור כלומר אתם הצבור כלכם אמרו יתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא לפי שברא העולם כמו שמספר והולך. והראיה על זה מה שאומר אחרי כן הכל תנו עוז לאלהים. ובמס' סופרים (פי"ד ו) גורס על הכל יתגדל ונכון הוא. ומזכיר כאן חמשה עניני שבח כנגד חמשה חומשי תורה והן יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם ויתנשא. שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ע"ש (דניאל ב, לז) אנת הוא מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא. בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא כרצונו פירשנוהו בקדיש. וכרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה כרצון יראיו וכו' כלומר ויהי רצון מלפניו שתגלה מלכותו עלינו במהרה כרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל. ואומר הכל תנו עוז לאלהים וכו'. ואומר תורת ה' תמימה משיבת נפש (תה' יט). עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב. מצות ה' ברה מאירת עינים. (שם כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. (ש"ב כב, לא) האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו. ויש בכל אלו הפסוקים ארבעים תיבות כנגד ארבעים יום שעמד משה בהר לקבל התורה". יב. לגבי נוסח התפילה והתיחסות המשפטים והמילים זו לזו. כתב במור וקציעה (סי' נו ד"ה כתב בד"ה [ס"ק]) לגבי נוסח הקדיש: "נמצא תיבת בריך הוא אינה לשון בקשה כלל אלא תואר כמו ברוך, ומכיון שאמרנו שיתנשא שמו של הקדוש ברוך הוא, מבארין עוד שתהא ההגדלה וההתנשאות למעלה מכל הברכות, ובהכרח לעמוד מעט בבריך הוא מפני שנמשך הלשון באריכות, וצריך כאן בודאי לטעם מפסיק (ותמה על עצמך הלא לפי סדר ר"ע גאון אומר ואמרו אמן אחר בריך הוא, והן עונין אחריו אמן, ואיך יאמר אדם שהוא טעות להפסיק בו. אבל האמת הברור כמ"ש שאף לפי סוגיא דעלמא שאין אומר ואמרו אמן מ"מ עונין אמן ויש בו הפסקה מועטת בודאי)". "ויש דוגמתו בנוסח בקשה לחז"ל שתקנו לומר בשעת הוצאת ס"ת על הכל יתגדל כו' שמו של ממ"ה הקדוש ברוך הוא, הרי שברוך הוא נקשר להקדוש ואח"כ חוזר ואומר בעולמות שברא מחובר להתחלת הבקשה, הכונה שיתגדל כו' בעולמות, והרי מבואר שתכונת שתי לשונות הללו אחת היא ואין כאן טעות לגמרי". כך העיר בשו"ת יביע אומר (ח"ט, או"ח סי' כב ד"ה ב): "אגב אמרתי להעיר גם בנוסח הקדיש: "בעלמא די ברא כרעותיה", שראיתי בכמה סידורים שהדפיסו מלת "כרעותיה" בכף רפויה, מפני סמיכותה לתיבת ברא המסתיימת באות א' מאותיות אהו"י. אבל הנכון הוא לומר כרעותיה בכף דגושה, כמו כל אותיות בג"ד כפ"ת, כי תיבת ברא היא בטעם מפסיק, והמלה "כרעותיה", חוזרת על הנאמר בתחלת הקדיש, יתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, "כרצונו" וכרצון יראיו. כנוסח הכתוב במסכת סופרים (פרק יד הל' יב): "על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר וכו' שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולמות שברא עוה"ז ועוה"ב כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל". והא ודאי שהנוסח האמור "כרצונו וכרצון כל עמו בית ישראל" אינו חוזר על מה שסמוך לו "בעולמות שברא", שהרי כשהקב"ה ברא העולמות, עדיין לא נבראו בית ישראל, אלא חוזר על יתגדל ויתקדש. וכ"כ הגר"א בספר מעשה רב (אות נה): "כרעותיה הכ"ף בדגש". עכ"ל. וכ"כ בספר צלותא דאברהם (עמוד קלט). ובספר "הקדיש" (עמוד קט). ע"ש. וכן עיקר". וכ"כ בבאור חדש מספיק (סדר תפילות נוסח הקדיש) ובשו"ת שמחת כהן (חלק או"ח סי' כב). msnj1s8ysxi53gp9jyyydqr54sgqas8 0 1743905 3017780 2026-05-27T19:00:57Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|י|יא|יב|}}" 3017780 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|י|יא|יב|}} s84fuphvt6rhtk2qz83sl8z71jt3ubb 3017781 3017780 2026-05-27T19:01:09Z Uziel302 3324 3017781 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|י|יא|יב|}} סימן יא תפילה במקום קבוע בבית כנסת שאלה גבאי בית הכנסת החליטו, (ללא התיעצות עם הרב המקומי) שמכיון שהבאים לתפילת מנחה בחורף (כאשר תפילת מנחה מוקדמת) הם מעטים יחסית, אין צורך להתפלל באולם הראשי של בית כנסת, וראוי לחסוך בהוצאות ולא להדליק את התאורה באולם הראשי, מעתה יתפללו תפילת מנחה בעזרת נשים (שבאותו מפלס), כמו 'שטיבל' כל אחד במקום שבו הוא עומד. האם ראוי לנהוג כך? תשובה א. השאלה היא האם צריך להקפיד על תפילה בבית כנסת ובמקום קבוע לכל אדם, או די שמתפללים במקום שנקבע לתפילה. נאמר בברכות (ו ע"ב): "אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו – אלהי אברהם בעזרו. וכשמת – אומרים לו: אי עניו, אי חסיד, מתלמידיו של אברהם אבינו! ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום? – דכתיב: וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר: ויעמוד פינחס ויפלל". וכן בברכות (ז ע"ב): "ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל הקובע מקום לתפלתו1 אויביו נופלים תחתיו, שנאמר: ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה". לכאורה קביעות המקום אינה מתייחסת למקום בבית כנסת, אלא לעצם התפילה בבית כנסת, או למי שמתפלל ביחידות שיתפלל במקום קבוע. כאמור בחדושי הרשב"א (פירושי ההגדות ברכות ו ע"ב): "ומסיבות הכנת המחשבה וזיקוק הלב קביעות המקומות, שהמקום המוכן לתפילה מוסיף יראה בבתי הכנסיות והמקומות המוכנים לעבודת השם יתברך. וזו אחת מכוונות האזהרה שבאה בתורה ומקדשי תיראו, לפי שיראת המקום גורמת להיות הנדרש שם כעומד לנגד עיניו ועל ימינו כל היום, וממנו יבא למידת החסידות והענוה ולא ימוט לבבו מכוונותיו כדכתיב שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימינו בל אמוט". "ולזה רמזו במה שאמרו: וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד תלמידו של אברהם אבינו, לפי שקביעות המקום גורם לענוה וחסידות כמו שאמרנו, מלבד שיש עוד תועלת נגלה בקביעות המקום שהוא גורם להתמיד תפילותיו לעתים מזומנים, ובהיות המקום בלתי קבוע יבא ממנו לידי היאוש והעצלה". וכן ברבינו יונה (על הרי"ף, ברכות ג ע"ב): "לא אמר זה במקומות של בית הכנסת דכיון שכולה מקום תפלה היא אין להקפיד אם יושב פעמים בזוית זו ופעמים בזו, אלא רצה לומר שקובע מקום לתפלתו בביתו שפעמים שאינו יכול ללכת לבהכ"נ מתפלל בביתו ומייחד מקום ידוע לכך והכי משמע בירושלמי דגרסי' התם כל הקובע מקום לתפלתו בביתו להתפלל כאילו הקיפה מחיצות של ברזל וכשמת אומרים אי עניו אי חסיד". וכן ברבינו יהונתן מלוניל: "כל הקובע מקום לתפלתו, כגון בית אחד מיוחד לזה לערב ובקר וצהרים". ומשמע שהמימרא בברכות אינה מכוונת למקום בתוך בית כנסת אלא לתפילה במקום קבוע. ב. אבל בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ד): "א"ר תנחום בר חנינא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל ומה טעם ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחוה שם לאלהים אין כתיב כאן אלא אשר ישתחוה שם לאלהים". וכן הביא בתוספות הרא"ש (ברכות ו ע"ב) את הירושלמי: "הקובע מקום לתפלתו. לא בעי למימר [שיהא רגיל להתפלל בביהכ"נ] אחת אבל [אם] הוא מתפלל באחת תמיד אפילו בשני מקומות שפיר דמי, דאמרי' בירושלמי פרק תפלת השחר א"ר תנחום ב"ר חייא צריך אדם לייחד לו מקום בביהכ"נ שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה". וכך פסק הרמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ה ה"א): "שמונה דברים צריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן, ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין, ואלו הן: ...ותקון המקום".. ובהלכה ו פרט: "וקובע מקום לתפלתו תמיד". וכתב בהגהות מיימוניות (הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ה ה"ו אות י): "פ"ק אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום להתפלל כו' עד ואברהם מנלן דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואפילו באותו בית הכנסת לא ישנה מקום תפלתו פעם בזוית זו ופעם בזוית זו, תוספות ע"כ". ולהיפך מרבינו יונה, אלא בתוך בית כנסת ראוי שיקבע מקום לתפילתו תמיד. ג. כתב הטור (או"ח סי' צ): "ויקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך גדול (ס"א לצורך מצוה) דאמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו. ואין די לו במה שיקבע לו בית הכנסת להתפלל בה תדיר, אלא גם בבית הכנסת שקובע בה צריך שיהיה מקומו קבוע וידוע ולא ישב היום כאן ולמחר במקום אחר, דהכי איתמר בירושלמי: א"ר תנחום בר חייא: צריך אדם לייחד לו מקום בב"ה שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה משמע שהיה תדיר משתחוה שם". וכן הביא בקובץ שיטות קמאי (ברכות ז ע"ב) ממנורת המאור (אלנקאוה, נר שלישי סי' ק): "ואין די לו בשיקבע בית להתפלל, אלא גם צריך מקום קבוע בבית הכנסת, שהאדם מתכון יותר במקום הרגיל אצלו, דהכי איתא בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ד) אמר רב תנחום בר חייא: צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת, שנאמר: ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם (שמואל ב' טו, לב), השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה, משמע, שהיה תמיד משתחוה שם". ד. באר והכריע הבית יוסף (או"ח סי' צ, יט): "ומ"ש ואין די לו במה שיקבע לו בית הכנסת שיתפלל בו תדיר וכו'. כן כתב שם הרא"ש (סי' ז) וזה לשונו לא בעי למימר שיהא רגיל להתפלל בבית הכנסת אחד אבל אם הוא מתפלל באחת משתי מקומות שפיר דמי דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר (ברכות פ"ד ה"ד) א"ר תנחום ב"ר חייא צריך אדם לייחד לו מקום בבית הכנסת שנאמר (שמ"ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה. וכן כתבו הגהות מיימוניות פ"ה (תפלה אות י) ודלא כה"ר יונה (ג: ד"ה כל הקובע) שכתב הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו לא אמרו זה במקומות של בית הכנסת דכיון שכולה מקום תפילה היא אין להקפיד אם יושב פעמים בזוית זו ופעמים בזוית זו אלא רצה לומר שקובע מקום לתפילתו בביתו שפעמים שאינו יכול לילך לבית הכנסת מתפלל בביתו ומייחד מקום ידוע לכך עכ"ל וכיון דהרא"ש והגהות מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן". ה. פסק בשו"ע (או"ח סי' צ סי"ט): "יקבע מקום לתפלתו, שלא ישנהו אם לא לצורך. ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל, אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו מקום קבוע". העיר המגן אברהם (סי' צ ס"ק לד): "מקום קבוע. ונ"ל דתוך ד"א חשיב מקום א' דא"א לצמצם". והו"ד במשנה ברורה ובאר היטב. ו. במנחת אהרן (כלל טו אות ז) האריך וסיים דבריו כך: "מעתה על פי דברי הרי"ף (=על עין יעקב) הנזכרים יובנו דברי מוהר"י בעל הטורים דלא על כהן קאמר שהיה לו מקום קבוע לשחיטה ולמתן דמים אלא על כל קרבן תמיד דוקא שכולם מקומם קבוע אם לשחיטה אם גם לזריקה, ולפיכך כתב וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו והיינו כל קרבן". "ואי לאו דמסתפינא הייתי רוצה להטעים מטעמת כל שהוא על שבח קביעות המקום לתפלה, וזה על פי מ"ש בספר הכונות (שעה"כ דף ט ע"ב) זה לשונו, אמנם כבר נתבאר אצלנו כי כל דבר רוחני של קדושה אף על פי שהוא מסתלק נשאר חד רשימו דיליה תמן תמיד. והנה אלו המוחין אף על פי שנסתלקו למעלה בסוד מקיפים עם כל זה נשאר חד רשימו דילון גו ז"א כל היום כולו וכו' ע"ש. ומזה אפשר להסב"ר טעם לקביעות מקום התפלה שכיון שהתפלל שם במקום ההוא נשאר רושם הקדושה על ידי דיבור והבל קדוש היוצא מפיו באותו מקום, וכשחוזר ומתפלל באותו מקום אי'שור חוזר וניעור, וההוא רשימו שמצא שם היה לו מסייע לשתהיה תפלתו מקובלת, שמורה שתפלתו קבע במקום ההוא לפי שיש שם רשימו דקדושה מתפלותיו הקודמות, ואם אינו עושה כן מוכח שאין תפלותיו בכוונה ולפיכך אינן מניחות במקומן רשימו דקדושה במקום שמתפלל, זהו מה שנלע"ד לפק"ד". שני טעמים בדבריו מדוע חשוב להתפלל במקומו שלו בבית הכנסת. ראשית תפילה היא כקרבן ולעבודות הקרבנות היה מקום קבוע לכל פעולה. ועוד, עפ"י הסוד במקום שאדם מתפלל יש רושם של תפילותיו הקודמות ומסייעות לתפילותיו להתקבל. ז. כך באר בעלי תמר (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד): "צריך אדם לייחד לו מקום בביהכנ"ס להתפלל. שמקום תפלה של אדם בביהכ"נ הוא כמו ביהכ"נ היחיד בתוך ביהכנ"ס של הציבור. שכמו זה מתוך שהוא מיוחד לתפלת הציבור תפלת הציבור מתקבלת שם יותר אף זה מתוך שהוא מיוחד לתפלת יחיד תפלתו מתקבלת שם יותר. ועיין במג"א סימן צ שגם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית. ולהנ"ל יש לומר יותר שכן אם קובע מקום מיוחד בתוך ביתו הר"ז כביהכנ"ס של יחיד ששם יש התקשרות תמיד בתפלתו בינו לבין קונו אבל כשאינו קובע מקום אין זה כל דמיון לביהכ"נ של רבים. והנה אף שלשון הירושלמי הוא צריך אדם לייחד לו מקום בביהכנ"ס להתפלל לאו דווקא בביהכ"נ אלא אף בכל מקום כמו שמוכיח הראיה שהביא מהפסוק ויהי דוד בא עד הראש. ובבבלי קאמר סתם כל הקובע מקום לתפלתו. ונראה שהירושלמי רבותא קאמר שאף בביהכנ"ס יש לו לקבוע מקום וקו"ח בביתו בכל אופן דינו של המג"א מפורש כן בירושלמי מהפסוק ויהי דוד בא עד הראש"... ח. כתב בילקוט יוסף (תפילה א הערות סימן צ – מקום התפלה אות כז): "וגם בתוך בית הכנסת יש לו לאדם לקבוע מקום לתפלתו, ולא רק לקבוע בית כנסת, וכמבואר בירושלמי הנ"ל, א"ר תנחום בר חייא צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת שנאמר: ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה, משמע שהיה תדיר משתחוה שם. והיינו לשון הווה. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן צ' סעיף יט). ואף שדעת רבינו יונה הנ"ל דבמקומות של בית הכנסת אין להקפיד אם יושב פעמים בזוית זו ופעמים בזו. וכן משמע מהכל בו (הלכות תפלה) שכתב, הקובע מקום לתפלתו, פירוש שלא ילך בכל פעם לבית כנסת אחר, אלא יתפלל בבית כנסת אחד. ע"כ. ומשמע דהקפידא מצאה מקום לנוח שלא ילך מבית כנסת לבית כנסת, אבל בבית הכנסת עצמו אין צריך להקפיד בזה. אך כבר הזכרנו לעיל שאין כן דעת הרא"ש, וכן מוכח מדברי המאירי שכתב, ראוי לו לאדם לקבוע מקום לתפלתו שכל שהמקום מיוחד לו לתפלה, כוונתו מצויה ביותר, ואף בבית הכנסת צריך אדם לייחד לו מקום, וכן פירשו בתלמוד המערב שגם בבית הכנסת אומר, ממה שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים. השתחוה לא נאמר אלא ישתחוה. ע"כ. וכן עיקר. וכן כתבו בחיי אדם ובערוך השלחן, דבעינן שיקבע בית כנסת להתפלל בו קבוע, וכן שיהיה לו מקום קבוע בבית הכנסת עצמו. וכן משמע מדברי הפרי מגדים שכתב, שאם יש לו בית כנסת קבוע להתפלל בו בחורף, שהוא קרוב יותר, ובקיץ בית כנסת אחר, חשיב קובע מקום לתפלתו. ומשמע דדוקא בכהאי גוונא שמתפלל תקופה של כמה חודשים במקום אחד חשיב קובע מקום לתפלתו, הא לאו הכי אם מתפלל פעם בבית כנסת זו, ופעם בבית כנסת אחר, אין זה בכלל קובע מקום לתפלתו. וכן פסק בבן איש חי (פרשת מקץ סעיף ד') דצריך לקבוע מקום לתפלתו, ולאו דוקא בקבע של בית הכנסת, אלא גם בבית הכנסת שקבוע בה, יקבע שם מקום. וכן כשיתפלל בביתו לפרקים, גם כן יקבע מקום להתפלל בו בכל פעם. ע"כ". ט. נראה שאף בישוב זה צריך לדאוג שהתפילות תהיינה בבית כנסת ולא במקום צדדי שכל אחד מתפלל היכן שפנוי ונוח לו. וע"כ לפחות לשלש התפילות הקבועות: שחרית, מנחה וערבית ידליקו את התאורה בבית כנסת ויצמצמו בעניינים אחרים. הערת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א – רב העיר רמת גן (לשעבר) לענ"ד דין הקובע מקום לתפילתו יכול להשתנות מתפילה לתפילה, כשבכל תפילה יש לו מקום קבוע. דבר מצוי בימינו שאנשים מתפללים מנחה גדולה במקום עבודתם. האם יש להימנע מכך בגלל שאינו מתפלל במקום הקבוע בו הוא מתפלל שחרית?! מן הראוי שבאותו מקום בו הוא מתפלל מנחה יהיה לו מקום קבוע בכל יום. וכן מי שבשבתות מתפלל במקום שונה מביום חול. מן הראוי שיהיה לו מקום קבוע באותו ביכנ"ס בו מתפלל בשבתות ומקום קבוע בביהכנ"ס של יום חול. ובנ"ד צודקים הגבאים שקבעו את תפילות ימי החול בחדר צדדי ולא באולם הגדול. כי בימי חול מספר המתפללים קטן יחסית והתפילות באולם הגדול מצריכות הוצאות גדולות יותר של מזגנים וניקיונות. הם חוסכים בכך הוצאות. וכן מספרם הקטן של המתפללים גורם לפיזורם ברחבי האולם הגדול ופוגע בתחושת הגיבוש הציבורי של המניין. מה גם שבדרך כלל החדר הקטן משמש גם כבית מדרש בו לומדים למוד לתפילות ועדיף להתפלל "ביני עמודי" (ברכות ח). יש להניח שגם ר' אמי ור' אסי התפללו ביני עמודי רק בימות החול, כי שם היה מקום לימודם הקבוע ששימש גם כבי"ד (ר' שבת י, א). וביה"ד פועל רק בימות החול. אך בשבתות מן הסתם התפללו ברוב עם בביכנ"ס גדול. ובכל מקום היה להם מקום קבוע לתפילה. תשובת המחבר אין מדובר בתפילה בבית מדרש. אלא מעין 'שטיבל' שכל אחד תופס לו מקום והוא משתנה מיום אל יום. hht0zd8mjub86l9gehdqrow891socob 0 1743906 3017782 2026-05-27T19:01:22Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יא|יב|יג|}}" 3017782 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יא|יב|יג|}} s3qdfo6zjc1s0ac5axzl19tdwywoudn 3017783 3017782 2026-05-27T19:01:36Z Uziel302 3324 3017783 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יא|יב|יג|}} סימן יב שימושי חול בבית כנסת ובית מדרש שאלות א. בתי כנסיות שלומדים שם, האם דינם כבית מדרש? ב. בית רב-שימושי שמתפללים בו האם נהפך לבית כנסת? או אם לומדים בו לבית מדרש, אע"פ שהוא גם אולם שמחות או מתנ"ס? תשובה א. בתי כנסיות המשמשים גם ללימוד תורה דינם גם כבית מדרש. אולם אם עיקר יעודם הוא לבית כנסת ומשמשים גם ללימוד תורה, יש להחמיר בהם כדיני בית כנסת. כך סיכם בשו"ת בצל החכמה (חלק ו סי' לא): "העולה להלכה: א) ביהמד"ר המיוחד ללימוד ולא לתפלה בצבור, מותר לישב ללמוד תוך ד' אמות של המתפלל (אות א'). ב) ביהמד"ר הקבוע לתפלה ואח"כ ללימוד לשעה או שעתיים, אסור לעבור אחר התפלה כנגד המתפלל כדי להגיע למקומו ללמוד (אות א'). – ג) גם אחר גמר התפלה כשרבים יוצאים ביחד מביהמד"ר אסור לעבור בפני המתפלל במקומות מעבר לרבים כשיש להצבור גם דרך אחרת ליציאה. (אות ב')". בתי הכנסת בישובים משמשים בדר"כ אף כבתי מדרש אם ללימודי קבוצות באולם או שיעורים ודרשות לכל הציבור, אמנם הם בעיקר נועדו לתפילה ולכן יש להחמיר בהם כדיני בית כנסת. ועי' לנתיבות ישראל (ח"ב מאמר שלשים וחמישה) 'מקום תורה ומקום תפילה' למו"ר רצי"ה קוק זצ"ל לגבי ההבדל בתלית תמונות רבנים גדולים. ב. לגבי אולם רב תכליתי שמשמש בית כנסת, בית מדרש ואולם אירועים. נפסק בשו"ע (או"ח סי' קנא ס"א): "בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם, מדוחק, וי"א דבבה"מ אפי' שלא מדוחק שרי (ר"ן פ' בני העיר). ואין מחשבים בהם חשבונות, אא"כ הם של מצות, כגון: קופה של צדקה ופדיון שבויים, ואין מספידים בהם אא"כ יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר, שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו; ואם צריך ליכנס בהם לצרכו, כגון לקרוא לאדם, יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה, ואח"כ יקראנו, כדי שלא יהא נראה כאילו נכנס לצרכו; ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות, יאמר לאחד מהתינוקות: קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהה מעט ואח"כ יצא, שהישיבה בהם מצוה, שנאמר: אשרי יושבי ביתך (תהילים פד, ה) (שיעור הישיבה, כדי הלוך ב' פתחים), (לדעת הי"מ בסי' צ' סוף סעיף כ')". ולכן ישנה שאלה קשה: איך אותו מקום יהיה גם בית כנסת וגם אולם אירועים. הפתרונות שנתנו הפוסקים הם: א) הקדשה ביכ"נ על תנאי. ב) הקדשת ביכ"נ לזמן. ג) שימוש במבנה לבי"כ ובימ"ד ללא הקדשה. ג. כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' קנא אות ז) לגבי התקנת מתקני קירור וחימום בביכ"נ ובימד"ר: "ולא נכנסים בהם (=בבתי כנסיות) בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (=לשון השו"ע כמובא למעלה). ובצינה מפני הצינה (ביה"ל ד"ה בחמה בשם תוספתא)". "ומשום כך היה המנהג בזמניהם שלא התקינו תנורי חימום בבתי כנסת, משום שחששו שמא יבואו ליכנס לשם מפני הצינה, אך בזמננו נשכח הדבר לגמרי ומתקינים בבימד"ר מתקני חימום וקירור לסוגיהן (עיין משנת יוסף סי' כ"ג), וטעם הדבר משום שסמכינן על דברי הר"ן (המובא בביה"ל ד"ה וי"א) שהאיסור דווקא בביהכ"נ אבל בביהמד"ר מותר לת"ח (עיין להלן אות ח') ליכנס שם מפני החמה והצינה, אך יקפידו לכהפ"ח ללמוד איזה הלכה או לומר פסוק (עיין משנת יוסף סי' כ"ג)". "ויש שכתבו שאדרבה בזמננו יש לחזק ולסייע בידי אלו המתקנים מתקני חימום וקירור בביהמד"ר המיועדים לתורה ולתפילה כי עושים טובה לבנ"י להצילם מצער ולעזור להם להתפלל ביתר מתינות ובכוונה וללמוד בצלילות הדעת (שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' ט"ו וקמ"ב)". אמנם מתקנים אלו הם לצורך הלימוד ואין בהם להתיר דברי חול בבית הכנסת. ד. פסק השו"ע (או"ח סי' קנא סי"א): "אם בשעת בנין בהכ"נ התנו עליו להשתמש בו, מותר להשתמש בו בחרבנו; אבל ביישובו, לא מהני תנאי. ואפילו בחרבנו, לתשמיש מגונה, כגון: זריעה וחשבונות של רבים, לא מהני תנאה; בד"א, בבתי כנסיות שבחוצה לארץ, אבל בבתי כנסיות שבא"י, לא מהני שום תנאי". ה. כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' קנא אות כא) לגבי "עשיית תנאי להשתמש בביהכ"נ לאש"ל ולצרכי חולין, ובענין שטיבל": "סעיף יא בשו"ע: אם בשעת בנין ביהכ"נ התנו עליו להשתמש בו, מותר להשתמש בו בחורבנו, אבל בישובו לא מהני תנאי וכו', ובבתי כנסיות שבארץ ישראל לא מהני שום תנאי. ועיין במשנ"ב וביה"ל, ומסקנת דבריו דהמקילים שמועיל תנאי אף בבתי כנסיות ומדרשות שבארץ ישראל יש להם על מי לסמוך, ואף בישובן ולאו דווקא בחורבנן". "ועל סמך מסקנת דברים אלו, נהגו להקל גם בבתי כנסיות ומדרשות שבארץ ישראל לאכול ולשתות בסעודות מצוה, ולערוך שמחות מצוה כברי"מ פדיון הבן ובר מצוה ושבע ברכות, וכן שאר שמחות שיש צורך לעשותם בביהכ"נ וביהמ"ד כדי לא להטריח הציבור ללכת למקום רחוק, וכגון קידושא רבא בשב"ק ומסיבת שלום זכר וכיוצב"ז, וכן שינה על הספסל לאורחים ועניים שאין מזומן להם מקום אחר ללון (שו"ת אג"מ ח"א סי' מ"ה, שו"ת שבה"ל ח"ט סי' ל', שו"ת יחו"ד ח"ג סי' י', תשוה"נ ח"א סי' קנ"ח ושכן מקובל בשם החזו"א זצ"ל, ובאורחות רבנו ח"א עמ' ע"ה ג"כ מביא בשם החזו"א זצ"ל שאמר שמסקנת המשנ"ב צודקת ומועיל תנאי אף בביהכ"נ שבארץ ישראל, ועל סמך זה עשה הגרי"י קניבסקי זצ"ל סעודת שבע ברכות לאחד מיו"ח בביהכ"נ שבשכונתו שהיה על תנאי)". "אך צריך שיהיה תנאי מפורש בשעת חינוך ביהכ"נ וביהמד"ר שיהיה האפשרות לעשות כל הדברים הנ"ל, ובבתי כנסיות ומדרשות שבחו"ל מביא המשנ"ב (סקל"ב) דעת המשאת בנימין והא"ר המקילים אפילו שלא התנו מפורש, דמסתמא אמרינן על תנאי הן עשויות, אך לא בבתי כנסיות ומדרשות שבארץ ישראל (ולשון השו"ע "אם בשעת בנין ביהכ"נ התנו עליו" וכו' היינו כל משך זמן הבנין עד שעת חינוכו, דהיינו לפני התפילה הראשונה בביהכ"נ או הלימוד תורה הראשון בביהכ"נ, ולאחר זה שוב לא מהני תנאי, ככתוב במשנ"ב בשם הב"ח, ואין צריך להיות התנאי לפני תחילת בנית הבנין דווקא, וכ"ה פשוט בכמה פוסקים להתנות בשעת חינוך ביהכ"נ, אם כי אין להתעלם מדברי שו"ת שואל ומשיב מהדו"ה סי' ס"ג שמספר איך שזכה לבנות ביהכ"נ בעירו לבוב ובעת שהניח אבן הפינה עת החל במלאכה התנה איזה פרטים שיוכלו לעשות בביהכ"נ, ולכן ודאי ראוי ונכון לכתחילה שיעשו ראשי הקהילה התנאי בעת הנחת אבן הפנה ואף יכתבוהו במגילת היסוד [ואם כבר חנכו את ביהכ"נ וביהמ"ד והתחילו להתפלל וללמוד בו ולא התנו, ועכשיו מתחרטים על שלא התנו, נראה שיוכלו ראשי הקהילה למכרו בסכום מסוים ובשטר מכירה לאחד שאינו מחברי הקהילה [וכדלקמן סי' קנ"ב הערה 21], ויוצא בזה לחולין, ושוב יקנוהו ממנו ויקדישוהו לביהמ"ד ע"י תנאי, ואם ברצונם יקדישוהו עתה למקום תפילה ללא קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד כלל, כעין שטיבל דלהלן]), ויש אומרים שבזמננו אף בארץ ישראל אמרינן הלך אחר המנהג וכעין 'לב בית דין מתנה' שעל תנאי הן עשויות, אף שלא התנו בהדיא". (עיין משנת יוסף סי' כ"ז אות ח' בשם שו"ת שו"מ הנ"ל, אור"ח ספינקא, שו"ת קרן לדוד סי' ל"ז, שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קצ"ג דאמרינן גם לענין קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד סברת 'לב ב"ד מתנה עליהם' כדי שלא יכשלו בנ"א באי שמירת קדושתן כהוגן, וכעין דאמרינן לענין תשמישי קדושה [בשו"ע סי' קנ"ד ח'], וה"ה לענין בתי כנסת שבארץ ישראל, וע"ע שו"ת להורות נתן ח"א סי' ו')". "והנה, כיון שעפ"י סתימת השו"ע והמג"א אין מועיל תנאי אף בבתי כנסיות ומדרשות שבחו"ל אלא לאחר חורבנן, ואף עפ"י האחרונים ומסקנת המשנ"ב והביה"ל שתנאי מועיל אף בעת ישובן, אין זה מועיל אלא לסעודות מצוה או שאר סעודות שיש הכרח וצורך הציבור לעשותן בביהכ"נ, וצדיקי הדורות חששו שמא יבואו להקל במקום שאין צורך והכרח, וגם כי ערכו את שלחנותיהם לקהלם בשבתות וימים טובים ושאר יומי דפגרא ויומא דהילולא וכיוצ"ב, ומענוותנותם חששו שמא בכלל סעודות רשות הן שאין הכרח לעשותם בביהכ"נ ובביהמ"ד דווקא, לכן היו אומרים בעת חינוך ביהכ"נ שאין בית זה אלא בית ועד לתלמידי חכמים ולעמך בית ישראל לתורה ולתפילה ולהיקהל יחד ולשמוח באהבה בכל המצטרך לשמחת מצוה, וגם להשתמש בו לצרכי האורחים בכל מה שיצטרכו, ולא יחול עליו קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד (שו"ת דברי חיים ח"ב חחו"מ סי' ל"ב, והא לך לשון קדשו "נראה בפשיטות דהבתי מדרשים של צדיקי הדור שמיחדים בביתם אין להם דין ביהמ"ד להיות עליו קדושת ביהכנ"ס, שהרי אנו רואים שמשתמשים בו דברים שאין רשאים להשתמש בביהמ"ד סתם אפילו ע"י תנאי, שעושין סעודות נישואין ושוחקין בשמחת מצוה כנהוג, וגם ישינים בהרבה בתי מדרשות של צדיקים שינת קבע דאסור עפ"י הדין ועוד כמה תשמישים כידוע, אך הטעם דהצדיקים בונים רק לשם בית ועד לתלמידי חכמים להקהל יחד ולשמוח באהבה בכל המצטרך לשמחת מצוה וגם להשתמש לצורכי האורחים בכל מה שיצטרכו, ורק שיתפללו בו ג"כ, לא שיהיה קדושת ביהכ"נ עליהם, וכן שמעתי בפירוש שצדיק אחד אמר בפירוש בשעת בניית ביהמ"ד בביתו אמר בבנותו שמתנה בפירוש שבונה בית ועד אבל לא שיהיה קדושת ביהמ"ד עליו, ובזה ודאי רשאי להשתמש אפילו בעודו קיים, דלא נקרא עליו מעולם שם קדושת ביהכ"נ, ומסתמא כן נוהגים כל הצדיקים, ונהי שמקדשים הבית בקדושה, היינו כמו שמקדשים כל הבנינים לצרכם, כל אחד כפי מה שמשער בלבו מקדש לשם מצוה, אבל לא לקדושת בית תפילה", עכ"ל [ובאם כבר נכנסו להתפלל במקום זה ולא התנו שלא יחול על המקום קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד עיין לעיל הערה 98 במוסגר]) (והרי זה כעין הא דמשנ"ב לקמן סימן קנ"ד סק"ב). "וממילא היו משתמשים בו גם לאכילה ושינה לאורחים ולכל דיכפין, וגם לכל שאר צרכי הקהילה, כאסיפות לענינים שונים, ואפיית מצות וכיוצב"ז (וכמ"ש בשו"ת לחם שלמה לגאב"ד שימלוי זצ"ל מהדו"ת סי' י"ג שאצל מוהרי"ד מבעלזא זצ"ל היה תנור מצות בביהמ"ד ושם היו לשים ועורכים, והוא מטעם הנזכר דלא קראו למקום ביהכ"נ וביהמ"ד. וע"ע אשל אברהם בוטשאטש ריש סי' קנ"ד ושו"ת מהרש"ם ח"ה סי' ס"א שדנו להתיר אפיית מצות כשא"א במקום אחר אפילו במקום שנתקדש בקדושת ביהכ"נ וביהמ"ד דעל תנאי הן עשויות, והוי צורך מצוה, אבל כשאפשר במקום אחר אין להקל), וגם העוון החמור של שיחה בטילה בביהכ"נ ובביהמ"ד לא קיימת במקום זה (אך לא שחוק וקלות ראש, וכדלהלן), ואם היו רוצים למכרו ולהוציאו לחולין היו יכולים לעשות זאת בלא חשש (והיינו כשיש לציבור מקום תפילה חלופי וכדלקמן סימן קנ"ג אות י"ד) ובלא ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר, אלא על דעתם בלבד (וכדלקמן סימן קנ"ג אות י"ג, ועיי"ש אות י"ז לימנע מלמכרן לנכרי או צורך שימושים מבוזים)". "וצדיקים אלו שהיו מתנים כך, היו מקפידים לא לקרוא למקום זה ביהמ"ד או ביהכ"נ, אלא היו קורין לו 'שטיבל' או 'דאוין שטוב' 'קלויז' וכדו' (כמ"ש בשו"ת קנין תורה ח"ד סי' ט"ו שכן נהג הגה"ק מצאנז זי"ע בעל דברי חיים שקרא למקום תפילה שלו דאוין שטוב, ובעוד הרבה מקומות הקפידו לקרוא 'שטיבל' ולא ביהכ"נ, ובשו"ת קנין תורה [שם] דה"ה במי שבירך שעושים לעולים לתורה לא יזכירו בית הכנסת או ביהמד"ר), והיו מקפידים בזאת גם על השלט מחוץ לבנין וגם על החותמות שבספרי הקודש וכדו' שלא יוזכר ביהכ"נ או ביהמ"ד אלא בית החסידים וכדו' (משנת יוסף סי' כ"ז, וכעין הא דשו"ת נודע ביהודה תנינא או"ח סי' י"ז), וכן יש שהיו מקפידים שלא יהיה להיכל התפילה דוגמת ביהכ"נ וביהמ"ד לכל עניניו (שם סי' כ"ח דאם יש לבנין והרהיטים דוגמת ביהכ"נ לכל דבר עם י"ב חלונות וכו' איך יועיל תנאי שזה בית בעלמא, וכן מצינו שנהג מוהר"א מבעלזא זצ"ל בבית התפילה שבביתו שקוראו 'גרויסע שטוב' היה הארון קודש בקצה החדר ולא באמצע הקיר ולא היה בימה לקריה"ת, ובס' תהלות חיים ח"א סי' רנ"ט מביא בשם מוהר"ש מבאבוב זצ"ל כשירה אבן הפנה לבית מדרשו התנה שהוא בית לאכול ולשמוח ולרקוד בו בשמחות מצוה והיה מקפיד שלא יעמוד הבימה באמצע ביהמ"ד אלא בשעת קריאה)". "אולם על הנהגה זאת ניתן לומר 'לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול', חדא כי לאו כללא הוא שהנדבנים שהוזילו מכספם לבניית או קניית המקום הסכימו שיהיה אדעתא דהכי שלא יהיו על המקום קדושת ביהמד"ר (משנת יוסף סי' כ"ז, ושאני מהצדיקים הנ"ל שהנדבנים נתנו כספם להם שיעשו בהם כראות עיניהם, וכמו שציין בשו"ת דברי חיים בהמשך תשובתו שם, וגם בדרך כלל היה מקום תפילה זה בצמוד לביתם הפרטי, וכמ"ש שם, ואפילו היה בבנין נפרד, היה בבעלותם לעשות שם ככל שיחפוצון, וכעין הא דהשו"ע לעיל סעי' ב', ולא היה בזה ענין של ועד קהילה או ז' טובי העיר וכדו', כי לא היה שייך לקהל אלא לצדיק), ועוד כי בזה אין מקיימים מצות 'ועשו לי מקדש' דקאי על בתי כנסיות ומדרשות (שו"ת אג"מ ח"ב סי' מ"ד, משנת יוסף שם, תשובות והנהגות ח"א סי' קס"ו [ומש"כ שם לעשות תנאי כעין פשרה, לייחד המקום לתורה ותפילה אך בתנאי שמותר לנו בכל עת שנרצה לאכול ולשתות ולישון ולדבר בו מה שנרצה וכו', צע"ג, דממ"נ אם חל שם קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד לא יועיל תנאי זה כמבואר כאן בפוסקים ובמשנ"ב דאין מועיל תנאי לאכילה ושתיה [אלא מה שבהכרח גדול לצורך המתפללים והלומדים] ואם אכן יוכלו לאכול ולישון ולשוחח ככל שירצו שוב אין זה בקדושת ביהכ"נ, וכעין השטיבלאך של הצדיקים הנזכר], ובשו"ת אג"מ שם דמ"מ אפשר להבין את אלו העושים תנאי שלא יחול קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד עקב אילוצים וידיעה מראש שיקשה לשמור על קדושתו ובפרט אם יודעים שיצטרכו לעזוב המקום ההוא לאחר תקופה, ולמען לא יתחלל המקום ההוא לאחר עזיבתם ושיוכלו למכרו לכל מטרה שהוא [ולמכרו לשימוש מבוזה או לנכרי – עיין לקמן סי' קנ"ג אות י"ז]. וכן יש שצריכים להתנות כן עקב כי יש בתי מגורים מעל ביהכ"נ והשכנים חוששים לדברי הט"ז [דלקמן מ"ב סקמ"א] וע"י שאין עליו כלל קדושת ביהכ"נ ליכא חששא וכדלהלן אות כ"ב, וכיון שהכוונה רצויה, אף שאין חלות קדושת ביהכ"נ על המקום יקויים לא-ל גומר עלי ויתקבלו תפלותיהם ברחמים וברצון), וחסירה הקדושה הקיימת בבתי כנסיות ומדרשות שמסייעת שתתקבל התפילה ברחמים וברצון, ושאני מאותם צדיקים קדושי עליון שעצם המצאותם שם היוה את המקום למקום קודש ואפילו לא היה בקדושת ביהכ"נ וביהמד"ר אלא בית דירה בעלמא". "ובאם קונים או שוכרים מקום תפילה לזמן קצוב, ובכלות הזמן יחזור לחולין, בזה לכו"ע לא חלה עליו קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד אפילו בתוך הזמן הקצוב (וכמבואר בביה"ל ד"ה להשתמש), ואפשר להשתמש בו לאש"ל ולכל השימושים (אך למכרו לנכרי או לשימוש מבוזה – עיין לקמן סימן קנ"ד אות ב')". "אך יש לדעת, כי אף באופן שלא חל קדושת ביהכ"נ וביהמ"ד (כהשטיבלאך של הצדיקים הנ"ל או מקום תפילה לזמן קצוב) אין היתר של שחוק והיתול ושאר קלות ראש שיש בו משום בזיון המקום, כי הרי יש שם ארון קודש וספרי תורה, ומקום תורה ותפילה הוא (לבוש על דברי השו"ע סעי' ב' לענין יחיד הקובע מדרש בביתו דמ"מ יזהרו מקלות ראש דאין להקב"ה בעולמו וכו', וכ"ה בשו"ת חות יאיר סי' נ"ט, ביה"ל ד"ה להשתמש בו), ומיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד". כל ההיתרים בדרך של הקדשה על תנאי אינם מתירים שחוק וקלות ראש. במבנה רב שימושי כמעט ולא ניתן לפקח על שחוק וקלות ראש, הוא עובר מאחריות של גבאי בית כנסת לאחראי מתנ"ס או סניף תנועת נוער וכד' ואין אחראי אחד לכל הפעילות בבנין. ו. הרב יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה (חלק ז סי' כא) דן בענין בית כנסת שישמש גם אירועים ריפורמיים (בעל כורחם של המתפללים מפני קביעת הועד המקומי) איך לסדר את ענייני קדושתו, הוא דן בקדושה על תנאי כפי שדן בפסקי תשובות שהובא לעיל. אפשרות נוספת וטובה יותר שהוא מכנה אותה 'קדושה לחצאין' (שם אות ז) להתנות לכתחילה שבזמן שאינו בית כנסת אין על המקום קדושה ומותר לעשות בו דברי קלות ראש (כדוגמת מי שחציו עבד וחציו בן חורין שעובד את עצמו יום אחד ואת רבו יום אחד). כך הוא כותב: "כדי למעט בתיפלה, יש להתנות שלפחות באותה שעה ביהכנ"ס לא יהיה קדוש, וממילא לא יחולל. יש אולי אפשרות לקדש את ביהכנ"ס לזמן. דרך זו שונה מקידוש על תנאי שעליו דנו לעיל. כשם שבמכירה יש חילוק בין מוכר על תנאי לבין מוכר לזמן, כך יש לחלק בקידוש ביכ"נ. דבר זה למדנו מהב"ח (סי' קנג אות ז): 'אבל אם התנה להתפלל בו עד זמן פלוני ואחר כלות הזמן לא יתפלל בו כלל אז מהני תנאו שלאחר כלות הזמן אין שם קדושת בית הכנסת כלל ומשתמש בו כל תשמיש שירצה'. משמע שגם קלות ראש מותרת. כי לאחר זמן בהכנ"ס מופקע מקדושתו לגמרי וחוזר למעמדו הראשוני לפני שהוקדש. בעוד שבקידוש על תנאי לא מפקיעים את בהכ"נ מקדושתו, הוא נשאר קדוש, אלא שמתנים להשתמש בו תשמישי חול בשעת הצורך. לכן קלות ראש לא הותרה". ז . האפשרות העדיפה שהוא מציע היא שכלל לא ייחדו אותו לבית כנסת, אף לא בהוראות של המועצה המקומית אלא שמותר להתפלל בו בזמנים המיועדים לכך (שם אות ח). [ובכל מקרה יש להניח את ארון הקודש ברשות אחרת (חדר או מחיצה) ולהביא אותו למקום לצורך התפילות.] זאת לשון שו"ת באהלה של תורה (חלק ז סי' כא אות ח): "אמנם יש מקום לפקפק בכך (=לא להקדיש כלל). גם אם ההנהלה שהיא חילונית, ולא תקדיש את המקום כביכ"נ, סוף סוף מדובר ביהודים, שכוונתם ידועה שהמקום ישמש רוב הזמן כבית כנסת, אלא שהם סבורים לתומם שניתן לקיים בבית כנסת גם דברים אחרים. ברגע שיתחילו להתפלל בו תפילה כהלכה הוא ייקבע כביכ"נ לכל דבר ויתקדש בקדושת ביכ"נ. מיהו, בכ"ז י"ל מכיון שבנוסח ההחלטה לא יוזכר ביכ"נ במפורש, וידועה גם הסיבה לכך, המקום לא יתקדש בקדושת ביכ"נ (ר' דבר יהושע לגר"י אהרנברג ח"ב סי' כ ש'שטיבעל' חסידי אינו בית כנסת, וכן בפסקי תשובות לסי' קנא הנהגות שונות של גדולי החסידות בנושא זה)". "השתמשנו בדרך דומה בקיבוצים וישובים שרצו להקים ביכ"נ לחלק מהחברים, שביקשו לקיים מקום תפילה, לפחות בשבתות וחגים. היתה הסכמה עקרונית לכך מצד רוב חברי הישוב, בתנאי שהמקום ישמש גם כמועדון לכלל החברים. הפתרון הוא להימנע מלקבוע את המקום כבית כנסת, אלא כאולם רב-תכליתי. אמנם בנו גם ארון קודש ובו ספר תורה, אך הוא הועמד מאחרי מסך שנפתח רק בשעת תפילה. כידוע, לא ספר התורה קובע את המקום כבית כנסת, והמסך לא מפקיע שם ביכ"נ, שהרי אינו מחיצה קבועה, העומדת ברוח מצויה, אלה רק יוצרים או מבטלים תחושה ואוירה. מבחינה הלכתית קובע ייחוד המקום לתפילה. ומכיון שהועד המקומי קובע במפורש שמדובר באולם רב תכליתי אין עליו שם ביכ"נ. כך גם נהגו בקיבוצים הדתיים בתקופה הראשונה לפני שבנו ביכ"נ והשתמשו בחדר האוכל כמקום תפילה. וכזה הוא הנוהג במועדוני נוער ובתי ספר וכדו'. אלא שבכל הנ"ל המקום לא נקרא ביכ"נ ואין לו צורה של ביכ"נ. משא"כ בנ"ד מדובר בביכ"נ לכל דבר. ובכ"ז לא המראה קובע אלא ההגדרה המשפטית. עכ"פ לפחות ניתן לצרף סברה זו כסניף ליתר הסברות שהעלינו". הרב אריאל בסיכומו עומד על כך שכל הפתרונות דחוקים, אולם נשאר בדרכו שלא להקדיש את המקום, ועי"כ מותר יהיה לעשות במקום דברי חולין גמורים. מסקנה נראה שהדרך העדיפה היא להשאיר אפשרות של שימוש חול בבנין רב-תכליתי הוא שלא להקדישו, וכך יוכלו להשתמש בו בשעות שאינו משמש לבית הכנסת לשימושי חולין1. הערת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א – רב העיר רמת גן (לשעבר) בסוף התשובה הערת הגר"א נבנצל שליט"א לדבריי. כדי לקיים והייתם נקים מה' ומישראל עלי להוסיף לדבריו: פשיטא ופשיטא שזאת כוונתי. כיניתי את פולחנם, המחקה כידוע את הכנסייה הנוצרית, כ"תיפלה" ולא כתפילה, חלילה. 253lh7p8ukieo1sx142xhs5tkgc96o6 0 1743907 3017784 2026-05-27T19:01:46Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יב|יג|יד|}}" 3017784 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יב|יג|יד|}} h1aaz8kf6bkotsg46o7yxoibmyqx2z6 3017785 3017784 2026-05-27T19:02:02Z Uziel302 3324 3017785 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יב|יג|יד|}} סימן יג אימתי אמן הוא הפסק בין ברכה למצוה שאלה אימתי עניית אמן בין ברכה למצוה (או לאכילה) מהוה הפסק, ומתי ראוי לענות אמן? א. כללי ענית אמן להבנת שרשי שאלה זו נקדים את דברי הרמב"ם ביחס לענייננו. פסק הרמב"ם (הל' ברכות פ"א): הלכה ג "וכשם שמברכין על ההנייה כך מברכין על כל מצוה ומצוה ואח"כ יעשה אותה, וברכות רבות תקנו חכמים דרך שבח והודיה ודרך בקשה כדי לזכור את הבורא תמיד אף על פי שלא נהנה ולא עשה מצוה". הלכה ד "נמצאו כל הברכות כולן שלשה מינים, ברכות הנייה, וברכות מצות, וברכות הודאה שהן דרך שבח והודיה ובקשה כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו". הלכה ה "ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום, ואין ראוי לשנותם ולא להוסיף על אחת מהם ולא לגרוע ממנה, וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה, וכל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אלא אם כן היתה סמוכה לחבירתה". הלכה ח "כל הברכות כולן לא יפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו בדברים אחרים ואם הפסיק צריך לחזור ולברך שנייה, ואם הפסיק בדברים שהן מענין דברים שמברכין עליו אינו צריך לברך שנייה, כיצד כגון שבירך על הפת וקודם שיאכל אמר הביאו מלח הביאו תבשיל תנו לפלוני לאכול תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו אינו צריך לברך שנית, וכן כל כיוצא בזה. הלכה יא "כל השומע ברכה מן הברכות מתחלתה ועד סופה ונתכוון לצאת בה ידי חובתו יצא ואף על פי שלא ענה אמן, וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייב באותה ברכה, היה המברך חייב מדברי סופרים והעונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה או עד שישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמוהו". הלכה יג "כל השומע אחד מישראל מברך ברכה מכל הברכות כולן אף על פי שלא שמע הברכה כולה מתחלתה ועד סופה ואף על פי שאינו חייב באותה ברכה חייב לענות אמן".. הלכה יד "כל העונה אמן לא יענה לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן קצרה ולא ארוכה אלא אמן בינונית, ולא יגביה קולו יותר מן המברך, וכל מי שלא שמע את הברכה שהוא חייב בה לא יענה אמן בכלל העונים". הלכה טז "כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה, והעונה אחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות הרי זה משובח, כגון אחר בונה ירושלים בברכת המזון ואחר ברכה אחרונה של קריאת שמע של ערבית, וכן בסוף כל ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות עונה בה אמן אחר עצמו". עולים מן הרמב"ם ארבעה מצבים: א) בברכה על מצוה שאחר מברך עבורו והוא יוצא בה ידי חובתו צריך לענות אמן, ואם לא ענה אמן יצא י"ח. ב) אם שומע אחר מברך – הוא צריך לענות אמן כדי לשבח את רבש"ע. ג) אם הוא הוסיף אמן אחר ברכותיו פרט לברכות שציין הרמב"ם זהו הפסק (הלכה יג). ד) אם הוא ברך לקיים מצוה לא יפסיק באמן עבור ברכת אחרים עד לתחילת קיום המצוה. כאפשרות הרביעית כתב רבינו יונה (ברכות לג ע"ב): "ומה שאמרי' בתוספתא אחר המצות ואחר הפירות דעונה בסוף אמן הרי זה דרך בורות לא אמרו אלא בברכה שלפניו שאם משבירך על עשיית המצוה יענה אמן קודם העשייה נראה כמפסיק וכן בברכת הנהנין". רבינו יונה מדגיש שאם הפסיק ב'אמן' בין הברכה על העשיה שהוא עצמו ברך לעשייתו הרי זה דרך בורות מפני שמברך ואינו צריך להוסיף אמן. וכן כתב בכל בו (הלכ' ברכת המזון סימן כה): "ומה שאמר בתוספות העונה אמן אחר ברכת הפירות ואחר ברכת המצות הרי זה דרך בורות לא אמרו אלא ברכה הראשונה שאם יענה אמן קודם עשית המצוה נראה כמפסיק לכך אמרו שהוא דרך בורות שאין זה נקרא סוף הברכה אבל אחר ברכה אחרונה ודאי צריך לענות אמן שהרי סוף הענין הוא". ב. עניית האמן חלק מן הברכה כתב בספר אור זרוע (ח"א, הל' סעודה סי' קצב): "רבה בר (רב הונא) [בר חנה] עסיק לי' לברי' בי רב (דניאל) [שמואל] בר רב קטינא קדים רבה בר (רב הונא) [בר חנה] לישב על השלחן ולשנות לבנו הלכות סעודה לפי שהחתן רגיל לבצוע והי' מלמדו האיך יעשה. ויתיב וקא מתני לי' לברי' אין הבוצע רשאי לבצוע כלו' לפרוס פרוסה מן הפת. עד שיכלה אמן מפי העונים בתר ברכת המוציא דאף עניית אמן מן הברכה היא ואמרי' בכיצד מברכין צריך שתכלה הברכה קודם בציעה. ויתיב רב חסדא וקאמר מפי הרוב תנינא. א"ל רמי בר חמא לרב חסדא מאי שנא רובא דלא סליק ברכה מיעוט' נמי לא סליק ברכה? א"ל שאני אומר כל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה. שמעי' מהכא דהשומע ברכת המוציא או ברכת בפה"ג וכל כיוצא בהן שלא יצאו י"ח לא המברך ולא השומע עד שיענה השומע אמן דאף עניית אמן מן הברכה היא היינו כדברי הירושלמי דפ' שלשה שאכלו כדפרי' לעיל פ' כיצד מברכין דההיא דשאלו את ב"ז מפני מה אמרו בא להם יין בתוך הסעודה כאו"א מברך לעצמו". למדנו מדבריו שעניית ה'אמן' ע"י היוצאים י"ח היא חלק מהברכה. עפ"י האו"ז פסק הרמ"א (שו"ע או"ח סי' קסז ס"ב): "יברך: המוציא לחם מן הארץ. (רמ"א: ואם רבים מסובים יכוונו לבם לשמוע ברכה ויענו אמן, והמברך יכוין לאמן שאומרים) (א"ז)... ". באר המשנה ברורה (סי' קסז ס"ק יח – כ): "(יח) יכוונו לבם – משום דכיון דרוצה לצאת בברכת חבירו צריך ליתן דעתו לשמוע ואז הו"ל כל תיבה ששומע מפי המברך כאלו אמר בעצמו". "(יט) ויענו אמן – דע"י העניה שמאמת הדבר אז נחשב כאלו הוא מברך בעצמו ומ"מ בדיעבד אינו מעכב כדלקמן בסימן רי"ג ס"ב ע"ש". "(כ) והמברך יכוין וכו' – דענית אמן ג"כ מכלל הברכה היא ואף על גב דהוא בירך כבר בעצמו מ"מ ע"י שעונים אמן עליה הברכה חשובה יותר ולכך נכון לכתחלה לכוין לצאת בענית אמן שעונה העונה ועיין בה"ל". והוסיף בביאור הלכה (סי' קסז ס"ב): "ויענו אמן – ואף על גב דבכל הברכות כששומע מישראל צריך לענות אמן נקטיה הכא משום דבכאן שרוצים לצאת בהברכה צריך לכוין לבם לשמוע הברכה [כמו שכתב בעצמו] ולענות אמן לבסוף משא"כ בעלמא שאין מחויב לשמוע כדי שיענו אמן אח"כ". כל זה במברך להוציא עצמו ולהוציא אחרים שמברך עבור כולם והם עונים אמן. באר בערוך השולחן (יו"ד סי' יט ס"ז): "שנים שוחטים שתי בהמות או בהמה ועוף אחד מברך והשני שומע הברכה ועונה אמן ושוחט כדתניא בתוספתא ברכות [פ"ו הל' כ'] עשרה שעושין עשר מצות כל אחד מברך לעצמו עשרה שעושין מצוה אחת אחד מברך לכולם ואמן מחוייב לענות דכל שאחד יוצא בברכת השני צריך לענות אמן כמ"ש בא"ח סי' קס"ז וגם המברך יכוין להוציאו בהברכה והשני יכוין לצאת כמו שהדין בכל הברכות ואז אפילו אם נמצאת טריפה של המברך מ"מ יצא השני דכיון שהיה מחוייב לברך בעת השחיטה אין לחוש במה שנמצאת טריפה אחר השחיטה ועוד דהשחיטה הועילה עכ"פ לטהרה מידי נבילה אך אפילו אם נתנבלה בשחיטה ג"כ לית לן בה מפני טעם הראשון ועמ"ש בטור א"ח סי' תקפ"ה". ג. הפסק בין ברכה לעשיה בענין הפסק בין ברכה של אחר (אף עבורו) לאכילה או למצוה. פסק השו"ע (או"ח סי' קסז ס"ו): "יאכל מיד ולא ישיח בין ברכה לאכילה; ואם שח, צריך לחזור ולברך אא"כ היתה השיחה בדברים מענין דברים שמברכין עליו, כגון שבירך על הפת וקודם שאכל אמר הביאו מלח או ליפתן תנו לפלוני לאכול, תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו, א"צ לברך". ורמ"א הגיה: "ומ"מ לכתחלה לא יפסיק כלל (כל בו), והא דאם שח דברים בטלים צריך לחזור ולברך, היינו דוקא ששח קודם שאכל הבוצע, אבל אח"כ לא הוי שיחה הפסק, אעפ"י שעדיין לא אכלו אחרים המסובים, כבר יצאו כולם באכילת הבוצע, כי אין צריכים כולם לאכול מן פרוסת הבוצע, רק שעושין כן לחבוב מצוה (רוקח ואור זרוע)". אבל במצוה שאחד ברך וכל אחד ואחד מקיים בעצמו פשוט שאסור לכולם להפסיק, ורק חייבים לענות אמן כמבואר לעיל. באר בערוך השולחן (או"ח סי' קסז ס"ח): "ואם רבים מסובים ורוצים לצאת בברכת הבוצע יכוונו לבם לשמוע הברכה ויענו אמן והמברך יכוין לאמן שאומרים. אמנם אצלינו כל אחד מברך המוציא לעצמו ומ"מ יש חיוב אמן לענות על ברכת חבירו וגם קודם ברכה שלו יכול לענות אמן ואין זה הפסק, אבל אחר הברכה לא יענה אמן אף כששומע שגם אחר מברך המוציא כדי שלא יתראה כעונה אמן אחר ברכת עצמו כמ"ש בסימן נ"א ע"ש בסעיף ד' שכן פסק רבינו הב"י". וכ"כ בחסד לאלפים (או"ח סי' ריד, רטו ס"ד:) "רק לא יפסיק בעניית אמן בין ברכה לאכילה, או לקיום מצוה, עד שחיך יטעם, ועד שיעשה מצוה (ראה שו"ע ורמ"א קסז, ו, ולבוש שם)". האחרונים עסקו בעניית אמן על שהחיינו בקידוש לנשים שברכו שהחיינו על הנרות, והסתפקו אם ה'אמן' של הנשים יחשב הפסק עבורן. ונשארו בספק (עי' שו"ת שבט הלוי [ח"ח סימן קמז], הליכות שלמה [פ"ט סכ"ב], פסקי תשובות [או"ח סי' קסז אות יא], שו"ת אג"מ [או"ח ח"ד סימן כא אות ט]). והגרשז"א היה מזהיר את הנשים שלא לענות אמן אחר שהחיינו של המקדש (שו"ת מנחת שלמה תניינא (ב – ג) סימן ס ד"ה ובעיקר הדבר). ד. האם בקיום רבים מצוה אחת כל אחד מברך לעצמו או יוצאים בברכת שליח ציבור כאשר אחד מברך לכולם, פשט המנהג לברך כל אחד בעצמו, לסיים קודם המברך, ולענות אמן על ברכת המברך ואח"כ לקיים את המצוה, ונשאלת השאלה: האם אין ה'אמן' הפסק בין הברכה לקיום המצוה. כתב על כך בשו"ת משנה שכיר (או"ח סי' רל): "...וראיתי שאסף כעמיר גורנא כל שיטת הפוסקים בענין אם עדיף לצאת עם ברכת הש"ץ, או עדיף לברך בלחש בעצמו ולמהר לסיים לכוון לענות אמן על ברכת האחר, שאני הבאתי ממטה אפרים (סי' תריט סי"ב1), והארכתי עליו בתשובתי דלעיל. וע"ז הביא מעלתו ממבי"ט (ח"א סי' קיז), וברכי יוסף (סי' רצה אות ה), ותבואות שור (סי' יט ס"ה), ומארצות החיים (סי' ח ס"ה), שמכולם משמע דעדיף שאחד יברך בשביל כולם, והמלבי"ם שם בארץ יהודא חילק בין הפסקים, יעיי"ש. וגם העיר בסתירת דברי המטה אפרים, דבסי' תקפה (ס"ג), גבי תקיעת שופר סָתם דהצבור יכוונו לצאת בברכת הש"ץ, ובסי' תריט (שם) כתב המטה אפרים שכל אחד יברך בלחש. וכתב לחלק, דבסי' תריט מיירי בזמן שאין הש"ץ מכוון להוציא את הצבור, כמו שכתב המג"א שם (סק"ג), דבזמננו עפ"י הרוב אין הש"ץ מכוון להוציא את הצבור, ע"כ כתב דכל אחד יברך בלחש וימהר לסיים לענות אמן, משא"כ בסי' תקפה דכל הצבור מכוונים לצאת בעיקר מצוות תקיעת שופר, וגם הש"ץ מכוון לזה, א"כ ממילא דגם בהברכה מכוונין לצאת, כיון דבלאו"ה צריכין לו להוציאם בעיקר מצוה גם בהברכה יוציאם, דכן הוא מעיקר דין כדכתבו פוסקים רבים הנ"ל". הוא פותח בשאלה אם ראוי שאחד יברך לכולם או שכל אחד יברך לעצמו, ומחלק בין ברכה עבור ציבור, להוצאת י"ח כל הציבור בברכה ובמצוה. ממשיך בעל משנה שכיר: "והיטיב אשר דבר בזה, ויישר כחו וחילו לאורייתא. ואני מעודי דרכי הן במגילה והגם בתקיעת שופר, בעת שלא הייתי בעצמי ש"ץ, לעשות כדברי המטה אפרים בסי' תריט, לברך בלחש ולסיים קודם. וכעת אנהירין כבודו לעיין בזה, וראיתי שאף דבברכת שהחיינו ביוה"כ העושה כהמטה אפרים לא משתבש, אבל במגילה ובתקיעת שופר אין ראוי לעשות כן, רק לכוון לצאת בברכת הש"ץ, וכמו שכתב המט"א בעצמו בסי' תקפה, ומהטעם שכתב מע"כ נ"י, דכיון דאנן סמכינן על הש"ץ בגוף המצוה כמו כן ראוי לסמוך עליו בהברכה, דלא תהיה ברכה עדיפה ממצוה גופא. וגם אי נימא כדברַי שכתבתי אליו בתשובתי דעיקר הדרת מלך הוא בעניית אמן, עכ"ז כיון דבגוף המצוה סומכין עליו ראוי לסמוך עליו גם בהברכה, ומכש"כ להפוסקים דסברי דעיקר הידור הוי בהכי. נמצא לפי"ז היכא דהש"ץ מוציא את הצבור במצוה, אז בהברכה לכ"ע צריך לצאת בברכת הש"ץ2, רק היכא דאין הוא מוציא את הרבים במצוה, שכל א' עושה המצוה לעצמו, אז תלוי בהחילוקים שעשו בזה. ויישר כחו דמהיום והלאה אי"ה בל"נ אסמוך עצמי בהמגילה אברכת הש"ץ ומטעם שכתבתי. "אבל בעיקר חידושי שהעליתי דעיקר הדרת מלך הוא בעניית אמן, נראה לי דלא נסתר עוד מכל זה, ואדרבא מצאתי לי חבר בהגאון אבן העוזר (סי' קסח) שהבאתי בתשובתי, דגם משם משמע כדברי, ואם כי דברי החתם סופר שהבאתי עדיין צריכין בחינה ואין לי פנאי לעיין כעת וכו', בסתמא נראה מדבריו דתמיד עדיף לומר בעצמו מלהוציא עצמו ע"י אחר, מפני שהדבור שלו עדיף, רק דמהתוספתא שהבאתי לעיל, וגם המבי"ט הביאו, משמע דכן עדיף, וצ"ע. וכעת מצאתי בס' שבילי דוד (כללי הברכות, כלל שומע כעונה אות ז) שעמד בסתירה הנ"ל, ותי' כמו שתרצת, עיין שם. וכן עיין ספר הנ"ל בסי' קסח סק"ב, עיין שם. וכן עיין בפני יהושע (ברכות מג, א ד"ה והנלע"ד) גבי בעי הסיבה, דמשמע דאם מברך בפני עצמו עדיף. וכן כתב הפני יהושע (שם נג, א ד"ה ת"ר) דדוקא בהודאה שייך הסברא דברוב עם הדרת מלך, אבל בברכת המצות עדיף לברך בעצמו, עיין שם". "וצ"ע עליו מהתוספתא הנ"ל דשם הוא ג"כ ברכת מצוה, ועיינתי בסידור יעב"ץ וראיתי שגבי שופר (סדר תקיעת שופר אות לב) כתב ויכוין להוציא הציבור ידי חובתם ברכות אלו וגם הם יכונו לצאת, וגבי ברכת שהחיינו דיום כיפור כתב (סדר ליל יו"כ אות י) ויפה הדבר לברך כל אחד לעצמו בלחש עם הש"ץ ולא יהא דעתו לצאת בברכת הש"ץ, וימהר לסיים קודם הש"ץ ולענות אמן, עכ"ל. הרי דגם עליו איכא סתירה הנ"ל של המט"א, ובאמת רוב דברי המט"א לקוחים מסידור יעב"ץ כידוע, ולכאורה רציתי ליישב סידור הנ"ל בחילוקו של השואל פה שהוא חילוקו של השבילי דוד הנ"ל ג"כ, אך לא נתפייסתי בזה בדעת היעב"ץ ממה שכתב גבי מגילה (שער הדגים, אחר ברכות המגילה) וז"ל, כל אחד מברך בלחש ג' ברכות וגומר קודם הש"ץ ועונה אמן, עכ"ל. הרי גם במגילה דבעיקר מצוה הוא מוציא את הצבור כתב ג"כ דיברך לעצמו, א"כ חילוק הנ"ל אינו עולה יפה, וע"כ צ"ל דשם בשופר דינא קאמר אבל אם רוצה לעשות מן המובחר גם שם עדיף דיברך לעצמו, ובהדיא כתב כן בה' יו"כ גבי שהחיינו, ויכוין להוציא הרוצה לצאת ויפה הדבר לברך כל אחד לעצמו, יעיי"ש, וכמו כן כונתו בה' שופר, ומה שחסר שם גילה בה' יוה"כ ובה' מגילה, בגלל כן ברור לדינא דעדיף טפי לברך לעצמו ומה גם שהבאתי מהפנ"י דכתב בפשיטות כן, וכן כתב בספר יסוד ושורש העבודה וכן דעת החת"ס וכמו שהבאתי לעיל, ודו"ק". "אחרי כתבי הנ"ל ראיתי בספר אמרי דוד (דינים לשופר אות א) שכתב דטוב שכל אחד יברך בעצמו כמ"ש מג"א (סי קצג סק"ב), וטוב לסיים הברכה בשוה עם השליח צבור דאז אינו צריך לענות כמ"ש סי' נט (ס"ד), עכ"ד. כונתו כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה למצוה, כמו שאמרו שם גבי אהבה רבה, ואף המתירים שם משום דהברכה לא קאי על הק"ש, עיין ביאור הגר"א שם, נמצא גבי מצוה הצדק אתו והוא דלא כהפוסקים האחרונים הנ"ל שכתבו דימהר לסיים כדי לענות אמן, והוא אדרבא עוד גריעותא, חשש הפסק בין הברכה למצוה, והוא דבר חדש אשר לא עמדו עליו הגאונים הנ"ל, ובאמת הצדק עם הגאון בעל אמרי דוד וכן ראוי לנהוג להלכה ולמעשה כדמשמע מסימן נט, ודו"ק". ומסיק שראוי לכל אחד לברך בעצמו בתנאי שיסיים בשוה עם שליח הציבור ולא יענה אמן על ברכת שליח הציבור, כדי שלא יהא הפסק בין ברכתו לקיום המצוה. ולפי מה שכתבנו לעיל נראה שעדיף להתכוין לצאת י"ח בברכת הש"ץ ולענות אמן ולקיים את המצוה. ה. עניית אמן אקראית בין ברכה למצוה כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ח, או"ח סי' כ אות ד): "ומעתה הבוא נבוא לנ"ד, שלפי דעת התוס' והרא"ש והמרדכי והסמ"ק והמאירי והטור וסיעתם, שגם הניגוב (=ידים) הוא ממצות הנטילה, ולכן כתבו שיש לברך אחר נטילה קודם לניגוב, וחשיב שפיר עובר לעשייתן, מסתברא ודאי שהנוטל ידיו, ולפני ברכת ענט"י שמע קדיש וקדושה או ברכה, רשאי לענות, ואין בזה חשש הפסק כלל, כיון שעדיין לא בירך, ורק אם כבר בירך ענט"י ועדיין לא ניגב ידיו אינו רשאי לענות אמן ושאר דברים שבקדושה, דחשיב הפסק בין הברכה למצוה. וע' בשו"ת הרא"ש (כלל ד סי' יט) שכ', וברכת יוצר וערבית אני אומרם עם הש"צ בנחת, וכשאני מגיע לסוף הברכה, אני ממהר לסיים ברכתי קודם שיסיים החזן ברכתו, כדי לענות אמן אחר ברכת החזן. ע"כ. וכן הובא בטור א"ח (סוף סי' נט). וכתב על זה מרן הבית יוסף, ונראה טעמו משום שאין ברכות אלו ברכות על ק"ש, שהרי אינו אומר אקב"ו על ק"ש. הילכך לא הוי אמן הפסק בין הברכה לק"ש. וכ"כ רבינו הטור לקמן (סי' סא) בשם הרמ"ה, דבכה"ג לא הוי הפסק, דלא גרע משאלת שלום דקי"ל בבין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. ע"כ. ומוכח דבעלמא בין ברכה למצוה שאסור להפסיק בשאלת שלום אפי' מפני היראה והכבוד, וכמ"ש בש"ע הגר"ז (סי' רו ס"ג), אסור לענות אמן ושאר דברים שבקדושה. וכ"כ הפמ"ג (סי' רו א"א סק"ד), שבין ברכה למצוה או בין ברכת הנהנין לטעימה, אפי' אם הפסיק מפני הכבוד והיראה צריך לחזור ולברך, שאסור להפסיק ביניהם, ולא דמי לברכות ק"ש, שהרי שם אינו מברך אקב"ו על ק"ש. ואפילו לקדיש וקדושה לא יפסיק ביניהם, שהרי לא למדו הפוסקים שיש לענות דברים שבקדושה בק"ש וברכותיה אלא מכח קל וחומר, דהשתא מפני כבוד בשר ודם פוסק מפני היראה והכבוד, כ"ש לכבוד הקדוש ברוך הוא, משא"כ בין ברכה למצוה או להנאה שאסור להפסיק, וכ"כ הפנים מאירות ח"ב (סי' ה). עכת"ד. וכ"כ עוד הפמ"ג (סי' נא א"א סוף סק"ג). ע"ש. גם הגאון תבואות שור (בשמלה חדשה סי' יט סעיף י) פסק, שאם בירך על השחיטה ושמע קדיש או קדושה לא יפסיק כלל בין הברכה לשחיטה, ואם פסק וענה יחזור ויברך שנית על השחיטה. והביאו להלכה בזבחי צדק (סי' יט ס"ק כג). ע"ש. וע' בטוש"ע (סי' כה ס"י) שאסור להפסיק בין תפלין של יד לתפלין של ראש אפי' לענות אמן יהא שמיה רבה וקדושה. ואפילו הפסק של תיבה אחת כגון אמן הוי הפסק, כמבואר בהרא"ש בהל' תפלין. והביאו המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' כה ס"ט) בד"ה ואם הפסיק. ע"ש. וכ"כ התבואות שור (סי' יט). והערך השלחן א"ח (סי' רו סק"ג). והשדי חמד (מע' ה כלל א). ובפאת השדה (מע' ה כלל ג). ע"ש". "ואני תמה על מ"ש בשו"ת בנין עולם (סי' ה) בד"ה גם, שהמברך המוציא ושמע ברכת המוציא מחבירו, מותר לענות אמן אחריו, אף על פי שעדיין לא טעם, ואין זה הפסק כלל, דלא גרע מגביל לתורי. ע"ש. ונעלם ממנו מ"ש מרן הב"י (סוף סי' נט) הנ"ל שדוקא בברכות ק"ש שאינו מברך אקב"ו על ק"ש ס"ל להרא"ש שמותר לענות אמן אחר הש"צ, משא"כ בברכת המצות דעלמא אסור להפסיק בין הברכה למצוה, והוא הדין שאסור להפסיק בין ברכת הנהנין לטעימה, וכמ"ש בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' ה) שאם הפסיק בין הברכה לטעימה הוי הפסק, והברכה שבירך הוי ברכה לבטלה, וצריך לחזור ולברך. ע"ש. ולא אכחד כי ראיתי להמאירי בספר מגן אבות (סי' א עמוד טו) שכתב לקיים מנהגם שנהגו לענות אמן אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה, שאע"פ שכל שיחה בין הברכה לבין עשיית הדבר שמברכים עליו הויא הפסק, אמן מיהא לא הוי הפסק, שכשם שאמרו (בברכות מ א) גביל לתורי לא הוי הפסק, אף עניית אמן שהוא קיום השבח וההודאה שבברכה אינו הפסק, שאינו אלא מענין הברכה עצמה שבירך. ע"כ. והוא תנא דמסייע להרב בנין עולם. אולם מרן הב"י (ריש סי' נא) כ', שלפי דעת הרמב"ן אין לענות אמן אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה, לפי שאין להפסיק בין הברכה לבין הדבר שמברכים עליו. ע"ש. נמצא שהרמב"ן חולק על המאירי בזה, וכ"ש בין ברכת המצות שאומרים בה אקב"ו על המצוה, וכן בין ברכת הנהנין לאכילה, אין להפסיק לעניית אמן, וכדברי הפנים מאירות. וע"ע בחי' הרא"ה ברכות (עמוד קמג) והריטב"א שם (עמוד תמב). ע"ש". לא ברור מדבריו אם הפסיק בעניית אמן (אקראית) בין ברכה למצוה האם חוזר ומברך אם ענה אמן. עוד כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ה, או"ח סי' טז אות ז): "ועכ"פ לדינא בודאי דנקטינן כד' רוב האחרונים לאסור אף עניית אמן בין ברכה למצוה ולהנאה. וכן פסק בבן איש חי (פר' אמור אות יג). ע"ש". ו. הפסיק בין ברכה לעשיית מצוה כדי לענות אמן אחר ברכה ששמע פסק השו"ע (או"ח סי' כה ס"י): "אם סח לצורך תפילין, אינו חוזר ומברך. אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש, לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים". באר המשנה ברורה (סי' כה ס"ק לו): "לענות עמהם – ואם פסק וענה איש"ר או קדושה או ברכו או שענה אמן על איזה ברכה ששמע חוזר ומברך ועיין בבה"ל". באר במשנה אחרונה (סי' כה אות קיח) "בשער הציון הביא שכן דעת המגן אברהם ועוד פוסקים, אולם הט"ז חולק וסובר שמסתימת השו"ע שלא כתב שאם הפסיק חוזר ומברך, משמע שבדיעבד אינו חוזר ומברך, וכן נקטו הרבה אחרונים בדעת השו"ע. והמשנ"ב כאן סתם כדעת המג"א שחוזר ומברך, ובשער הציון להלן הביא מדברי הפמ"ג שאם הפסיק בין ברכה לעשיית מצוה כדי לענות אמן אחר ברכה שבירך איש אחר, שזה תלוי במחלוקת הט"ז והמג"א כאן אם צריך לחזור ולברך, ולא הכריע שם השעה"צ במחלוקת זו"... באר בדרך החיים (סי' לב סי"ח): "שמע ברכה בין אהבה לשמע לא יענה אמן דהוי כהפסיק בין ברכה למצוה דאפילו באמן דהבוחר יש מחלוקת הפוסקים אם יענה אמן. ואפילו מאן דס"ל דעונה אמן הוא משום דהוי השלמה לרמ"ח תיבות רק על אותן ברכות שדינם שיכול לענות באמצע הפרק יכול לענות בין אהבה לשמע כמו שנתבאר לעיל וכן יכול לענות אמן אחר ברכת הבוחר אחר שסיים הברכה (עיין ס"ס ס"א בהג"ה)". סיכום מי ששומע ברכת ש"ץ להוציא אחרים צריך לכוין לברכה ולענות אמן ולקיים את המצוה. מי שמברך בעצמו עם הש"ץ צריך לסיים ממש עם הש"ץ כדי שלא יתחייב באמן ויפסיק בין ברכה למצוה. מי שמברך על מצוה שמקיים לעצמו ושמע אחר מברך אינו עונה אמן בין ברכה למצוה. ואם חוזר על הברכה מחלוקת הפוסקים. 3p2eeq7ynqa9avq0jxaxuksrv8kf42n 0 1743908 3017786 2026-05-27T19:02:11Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יג|יד|טו|}}" 3017786 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יג|יד|טו|}} 7mhjpytnoit4v0y1lv1l0ut6k7zsrcc 3017787 3017786 2026-05-27T19:02:21Z Uziel302 3324 3017787 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יג|יד|טו|}} סימן יד הנחת תפילין בערב שבת בין השמשות שאלה כשישבתי בקבלת שבת בבית כנסת ניגש אלי אדם ושאל האם מותר להניח תפילין עכשיו, כאשר השקיעה כבר עברה אבל עדיין לפני צאת הכוכבים? (המדובר בחוזר בתשובה שאינו רגיל להניח כל בוקר בתפילתו)? תשובה א. זמן בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה, ספק חול ספק שבת, וע"כ חלה עליו חובת קיום מצות תפילין מן התורה מספק. לברך – לא יברך משום ספק ברכות להקל. ויכוין: אם הוא עדיין חול הרי קיימתי מצות תפילין, ואם כבר נכנסה שבת הריני מתכוין לשם לבישה ולא לשם מצוה. ב. לגבי תפילין האם הם מוקצה בשבת, כתב הבית יוסף (או"ח סי' שח אות ד, [א]): "ודע שבספר הנקרא מקדש כתוב שאסור לטלטל תפלין בשבת והביא ראיה מדאמרינן בפרק הניזקין (גיטין ס.) דסיפרא דאפטרתא אי לאו דשרי למיקרי ביה הוה אסור לטלטולי והאריך בזה, ואחר כך כתב ומיהו קשה לי מדאמרינן בסוף פרק קמא דיום טוב (טו.) דשרי לשדורי תפילין ביום טוב וי"ל שלא התירו אלא מטעם שהוא נהנה בשילוחן ומעתה בשבת דלית ביה דין משלחין אסור לטלטלן והאריך עוד בזה ובסוף דבריו כתב ומיהו יראה לי דלצורך גופו ולצורך מקומו מותר דבודאי לא דיינינן להו טפי מכלי שמלאכתו לאיסור והר"ר לוי ן' חביב ז"ל העתיק לשון הספר הנזכר וכתב עליו דמרגלא בפומייהו דאינשי שתפילין אסור לטלטלם וקצתם אומרים שהם מוקצה מחמת מצוה ובעיני נראה שהוא שיבוש גמור שהמחבר עצמו לא הזכיר כן אדרבה הזכיר המצוה לסיבת היתר הטלטול גם הרא"ש בתשובה (כלל כב סי' ח) הזכיר כל דיני המוקצה והאריך בהם ולא הזכיר דבר מזה ובודאי נראה מלשונו שאין בתפילין דין מוקצה כלל דאם כן לא הוה שתיק מיניה והתוספות כתבו בסוף פרק קמא דיום טוב (טו. ד"ה הכי) שאם ירצה אדם להניח תפלין בשבת אין איסור בדבר כלל כי מה שאמרו (מנחות לו:) יצאו שבתות וימים טובים שהם עצמם אות היינו שאין צורך להניח בהם תפלין אבל אם הניחם אין איסור בדבר וכך הם דברי רש"י (ביצה טו. ד"ה זוג) והר"ן (ח. ד"ה רב) ז"ל ומשם יתבאר כי הראיה שהביא מפרק הניזקין היא בנויה על הקדמה שהתפילין אסור להניחם בשבת ואינו כן וכן כתוב בתרומת הדשן (סי' ע) דהיתר גמור הוא לטלטל תפילין אם יש שום צורך בדבר". וכן פסק הרמ"א (או"ח סי' שח ס"ד): "הגה: ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרה"ד ועיין בב"י)"... באר המשנה ברורה (סי' שח ס"ק כד): "כ"א לצורך - היינו כדי שלא יגנבו או שלא יתקלקלו בחמה וכיוצא בזה והט"ז ומ"א מחמירין וסוברין דתפלין מקרי כלי שמלאכתו לאיסור דהרי אסור להניחן בשבת וכנ"ל בסימן ל"א וע"כ אין לטלטלן כ"א בצריך לגופן [היינו כדי שישמרוהו מהמזיקין] או למקומן ומ"מ במקום הדחק יש להקל כדעה הראשונה וכמו שכתבנו בסימן ל"א בבה"ל ע"ש". ג. פסק השו"ע (או"ח סי' לא ס"א): "בשבת וי"ט אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם". וסיכם בבאור הלכה (סי' לא ס"א): "אסור להניח - עיין במ"ב והנה מקור הדין עיין לקמן בסימן ש"ח ס"ד בט"ז ומ"א שם. והנה בדה"ח בהלכות מוקצה סתם להחמיר דאין לטלטלם כ"א לצורך גופם או מקומם וכן משמע בברכי יוסף בסימן זה. אמנם בח"א משמע דכדי שלא יפלו וה"ה לכדי שלא יגנבו נמי מותר לטלטלם וכן משמע בהפמ"ג בסימן ש"ח בסק"ג במ"ז עי"ש וכל עצם הדין הזה מבואר בסי' ש"ח דתלוי אם אסור הנחת תפילין בשבת ויו"ט שלא לשם מצוה, וא"כ לפי מה שנביא בסמוך דהגר"א הוא ג"כ מהמקילין בזה א"כ ממילא הוא ג"כ מהמקילין לענין טלטול וע"כ בודאי יש להקל בשעת הדחק וכמו שכתבתי בפנים". "היה זלזול - עיין מה שכתבתי במ"ב והוא שהניחן וכו' הוא ממ"א לעיל בסימן כ"ט אך לא נתבאר בדבריו אם יש בו עכ"פ איסור מדרבנן ועיין בב"ח שמשמע מדבריו דאין איסור בהנחתן אפילו מדרבנן וכוונתו במניחן שלא לשם מצוה דאל"כ בלא"ה איכא בל תוסיף ומהגר"א בביאורו בסימן ש"א סוף סק"ז משמע ג"כ דבאינו מכוין בהנחתם בשבת ויו"ט לשם מצוה אפילו מדרבנן אינו אסור להניחם". ד. כאמור בעירובין (פ"י מ"א): "המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים"... ופרש ר' עובדיה מברטנורא (עירובין פ"י מ"א): "המוצא תפילין. בשדה ממקום שאינן משתמרים". "זוג זוג. אחד בראש ואחד בזרוע כדרך שלובש, בחול והיינו זוג, וחוזר תמיד ומכניס זוג זוג עד שיכניס את כולן. קסבר שבת זמן תפילין הוא אלא שחכמים גזרו עליהן גזירה שמא תפסק רצועה ויביאם בידו, ואם ילבש יותר מזוג איכא בל תוסיף ואתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי, ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא, והיינו טעמא דשרו ליה רבנן בהצלה משום דתכשיט הוא, הילכך מכניסן שני זוגות שני זוגות, דב' זוגות הוי תכשיט לפי ששנינו מקום יש בראש להניח בו שני תפילין, וכל כמה דהוי תכשיט שרי. ומשום בל תוסיף ליכא הכא, דאין כאן מצות תפילין כלל אלא כשאר מלבוש דעלמא, ואין הלכה כרבן גמליאל (=שמכניס שנים שנים)". וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' שא סמ"ב). מסקנה נראה כפי שפתחנו, שקיום מצות תפילין אינו פחות מהנחתם לצורך הצלתם. ועל כן מותר להניח תפילין בבין השמשות של שבת וללא ברכה. aapz3acrndie4m6cbc50jybbayiahxs 0 1743909 3017788 2026-05-27T19:07:33Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יד|טו|טז|}}" 3017788 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יד|טו|טז|}} hw9h8jee8z3auwrmwsomk26biz7f51c 3017789 3017788 2026-05-27T19:07:43Z Uziel302 3324 3017789 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יד|טו|טז|}} סימן טו קביעת חתונה וסעודה ביום ששי שאלה1 האם ישנו היתר לקבוע חתונה ביום ששי, כאשר גם הסעודה היא ביום ששי? במצב בימינו בו קובעים חתונה באולם מספר חודשים לפני החתונה (אם לא שנה מראש), מה הקושי להקדים ביום או יומיים? תשובה א. במשנה בראש פרק אחרון בפסחים (פ"י מ"א, צט ע"ב) נאמר: "ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך"... ובגמרא (פסחים צט ע"ב): "מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי, דתניא: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך". לפי ר' יהודה אסורה סעודה מן המנחה (=קטנה) ולמעלה, ולפי ר' יוסי מותר לאכול עד שתחשך, בדר"כ ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי (עירובין מו ע"ב). ב. הרמב"ם (הל' שבת פ"ל ה"ד) פסק: "אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת מפני כבוד השבת, ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך, ואף על פי כן מכבוד השבת שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול". והראב"ד השיג: "אסור לקבוע סעודה בערב שבת. א"א דוקא שאסור לקבוע מחצות ולמעלה". באר המגיד משנה (הל' שבת פ"ל ה"ד): "בגיטין פרק השולח (דף ל"ח:) שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בע"ש ואחת בשבת פירוש בזמן בית המדרש ושתיהן נעקרו. וכתבו המפרשים ז"ל אף על פי שמותר לאכול עד שתחשך ואפילו להתחיל נמי ה"מ לצורך שעה אבל לעשות כך תמיד לא דמיחזי כמזלזל בכבוד שבת". "ובהשגות א"א דוקא שאסור לקבוע מחצות ולמעלה ע"כ. ונראה מלשון רבינו שסעודה ומשתה שאינו נוהג בימות החול אסור לעשותו בע"ש וכל היום בכלל האיסור והוכיח כן ממימרא דגיטין. ולאכול ולשתות בלא קביעת סעודה אפילו סעודה שרגיל בחול כל היום מותר להתחיל ומבואר כן פ' ערבי פסחים (דף צ"ט:) וכר' יוסי. ולקבוע סעודה שנהג בה בחול מצוה להמנע מתשע שעות ולמעלה לפי שסבור רבינו דאע"ג דקי"ל כר"י דאמר אוכל והולך עד שתחשך דהיינו דוקא בלא קביעות סעודה כנ"ל לדעת רבינו ונכון הוא". היינו, לפי המ"מ, ארבעה דינים ברמב"ם בסעודה בערב שבת: 1) אסור לקבוע סעודה כל ע"ש כל היום (ולא כראב"ד שרק מחצות היום). 2) סעודה שאינו רגיל לאכול בכל יום אסור לקבוע בערב שבת כל היום. 3) מותר מעיקר הדין לאכול ולשתות בלא קביעות סעודה עד שתחשך (כר' יוסי). 4) ראוי שלא לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה (מתשע שעות – מ"מ, כס"מ) כדי שייכנס לשבת כשהוא מתאוה לאכול (כר' יהודה). הסעודות שדובר בהן הן סעודות חולין ולא סעודות מצוה אשר זמנן באותו יום. ג. פסק הטור (או"ח סי' רמט): "אין קובעין סעודה בע"ש משום כבוד שבת ומותר לאכול עד שתחשך, ומ"מ אסור לקבוע בו סעודה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול. לשון הרמב"ם מצוה שימנע אדם מן המנחה ולמעלה לקבוע סעודתו, ונראה דאף קודם המנחה נמי אין לקבוע דע"ש סתמא קאמר דגרסי' בפ' השולח (לח ב) א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ב' משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בע"ש ואחת בשבת פי' בשעת בית המדרש ושתיהן נעקרו". מהר"י אבוהב (או"ח סי' רמט) כתב שהטור חולק על הרמב"ם שכל יום ששי אסור לקבוע סעודה ולא רק מן המנחה, ובניגוד לרמב"ם שכתב שהיא מצוה שלא לקבוע סעודה, לפי הטור הוא אף איסור. העיר על דברי הטור בערוך השולחן (או"ח סי' רמט ס"ה): "דס"ל דהא דקיי"ל בערב פסח דאוכל והולך עד שתחשך זהו בלא קביעת סעודה אבל קביעת סעודה אסור בכל היום, ובוודאי ג"כ אין כוונתו לבלי לאכול שום סעודה אפילו קטנה כל היום דאין זה סברא כלל אלא כוונתו לסעודה גדולה שאינו רגיל בה, וכן פי' רבינו הב"י את דבריו בספרו הגדול אף ששטחיות לשונו משמע שאוסר כל מין סעודה אך בהכרח לפרש כן". ד. פסק השו"ע (או"ח סי' רמט ס"ב): "אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור". ורמ"א הגיה: "וסעודה שזמנה ערב שבת, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותר, כן נ"ל וכן המנהג פשוט". הוסיף השו"ע: "ולאכול ולשתות בלי קביעות סעודה, אפילו סעודה שרגיל בה בחול, כל היום מותר להתחיל מן הדין, אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול, מט' שעות ולמעלה". הרמ"א מדגיש שסעודת מצוה שזהו זמנה עושים אף ביום ששי. באר המשנה ברורה (סי' רמט ס"ק ט): "סעודת אירוסין – פי' אם אירס קודם לכן אסור לעשות הסעודה בע"ש דאף דסעודת אירוסין היא מצוה מ"מ היה לו להקדימה, אבל אם אירס בע"ש מותר לעשות הסעודה (שער הציון: מגן אברהם והגר"א ושאר אחרונים) דכיון דאירוסין שריא בע"ש משום שלא יקדמנו אחר ממילא שרי הסעודה לזה, ג"כ וחשובה כמו סעודת מילה ופדיון הבן שזמנה קבוע. וכן אם היו הנשואין בע"ש מותר לעשות הסעודה ג"כ (שער הציון: ובפרט בזמננו שהמנהג לקדש בשעת הנשואין לכולי עלמא שרי, דלא גריע מסעודת ארוסין, וכמו שכתב באשל אברהם סימן תמ"ד. ומה שכתבנו כגון שהיו הנשואין בערב שבת, הוא פשוט, וכן מוכח בפרי מגדים) ומ"מ לכתחלה טוב ונכון אם אפשר לדחות הסעודה למחר או יום אחר אפילו באירס בע"ש"... ואם כן לכו"ע אם הנישואין נקבעו ליום ששי, מותר לעשות סעודת נישואין (שבימינו היא גם סעודת אירוסין) ביום ששי. אף הרמב"ם והטור לא דברו בסעודת מצוה ולא כתבו שאין לערוך חתונות ביום זה. ואולי יש טעם לפגם בכך שבחרו להתחתן ביום ששי אבל אין איסור בסעודה עצמה. ה. בימינו נישואין מתכננים וקובעים כמה חודשים לפני המועד, והיה מתבקש לא לקובעה ביום ששי. אולם בימינו יום ששי (אף לציבור שומר השבת) הוא יום פנוי מעבודה, וכן חלק ממוסדות החינוך סגורים בו, ולכן אנשים קובעים אירועים ליום זה. כיון שמותר לישא אשה ביום ששי, ממילא מתחייבים בסעודת שבע ברכות ורק צריך להקפיד שהסעודה תהיה כמה שיותר מוקדמת. כתב ערוך השולחן (או"ח סי' רמט ס"ח): "כתב רבינו הב"י בסעי' ב' אסור לקבוע בע"ש סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול אפילו היא סעודת אירוסין וכו' עכ"ל וה"ה סעודת נשואין [ב"ח] ויש מי שאומר דזהו כשלא היו היום האירוסין והנשואין אבל אם היה היום וודאי הוי סעודת מצוה כמ"ש בסי' תמ"ד [מג"א סק"ג] ולשון רבינו הב"י לא נראה כן. ונלע"ד דלכן לא כתב נשואין דוודאי סעודת נשואין הוי מצוה שהזמן גרמא שצריך לומר השבע ברכות ולכן אם נשא בע"ש בבוקר יש לעשות הסעודה אבל סעודת אירוסין נהי נמי דהיא ג"כ סעודת מצוה מ"מ אינה חובת היום שאינה גמר מצוה ואין ברכה בהסעודה ויכולין להניחה על יום א'. אמנם אם אין ביכולת להניחה על יום א' כגון שהחתן או הכלה נוסעים למקום אחר יכולים לעשות היום את הסעודה ובהך גוונא מיירי בסי' תמ"ד [וכ"כ הא"ר סק"ד]".2 caqiody5v1lan135hdpwrl2x3xzprdd 0 1743910 3017790 2026-05-27T19:07:53Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טו|טז|יז|}}" 3017790 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טו|טז|יז|}} es1e0na9qph6cws10ex4pbncq0771oz 3017791 3017790 2026-05-27T19:08:04Z Uziel302 3324 3017791 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טו|טז|יז|}} סימן טז סגירת חלון אויר לגחלים בשבת שאלה תנור אבן (קמין) בתוכו נשרפים עצים. לתנור חלון הזזה פתוח לחדר הנמצא מתחת לדלת התנור לכניסת אויר לתנור וארובה להוציא עשן היוצאת מחוץ לבית. האם מותר בשבת לסגור את חלון האויר (בתוך הבית) לאחר שהעצים נעשו גחלים והם כמעט כבים מאליהם. תשובה א. כיבוי כזה הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי סוגר כדי שלא ייכנס עשן לבית. פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"א ה"ז): "כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה, כיצד הרי שכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע חרש של נר חייב, מפני שהכיבוי מלאכה והרי נתכוין לכבות ואף על פי שאינו צריך לגוף הכבוי ולא כבה אלא מפני השמן או מפני החרש או מפני הפתילה הרי זה חייב, וכן המעביר את הקוץ ארבע אמות ברשות הרבים או המכבה את הגחלת כדי שלא יזוקו בהן רבים חייב ואף על פי שאינו צריך לגוף הכבוי או לגוף ההעברה אלא להרחיק ההזק הרי זה חייב וכן כל כיוצא בזה". הראב"ד השיג: "א"א רבינו חננאל ז"ל פסק כר"ש שהוא פוטר מדאמרינן פרק נוטל רבא כר"ש ס"ל דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה". מחלוקת הרמב"ם ורבינו חננאל היא האם מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה (=רמב"ם) או איסורה מדרבנן בלבד (=ר"ח). ב. באר הבית יוסף (או"ח סי' רעח, א): "המכבה הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים וכו'. משנה בפרק במה מדליקין (כט:) המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים מפני ליסטים מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שישן פטור, ומפרש בגמרא (ל.) דמתניתין רבי יהודה היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ומתניתין בחולה שיש בו סכנה ובדין הוא דליתני נמי מותר ואיידי דבעי למיתני סיפא חייב תנא נמי רישא פטור, אבל אם אין בו סכנה חייב חטאת הוא. אבל לרבי שמעון בחולה שיש בו סכנה מותר ובחולה שאין בו סכנה פטור משום דסבירא ליה מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ורבינו פוסק כרבי שמעון וכדעת הרמב"ן (חי' קנז. ד"ה בכל) שכתב הר"ן בסוף שבת (סז: ד"ה גמרא) וגם הוא ז"ל העלה כן בפרק המצניע (לו רע"א) וגם הרב המגיד כתב בפרק א' (ה"ז) שכן דעת האחרונים, אבל הרמב"ם פסק שם כרבי יהודה. ובכוונת הרי"ף כתב הר"ן בהמצניע (שם) דסבירא ליה כרבי שמעון והרב המגיד כתב בפרק הנזכר שכן דחק לומר הרמב"ן (חי' קכא: ד"ה ברצין, מלחמות דף מו.) ושכן דעת הרשב"א (קכא: ד"ה ברצין) ואף על פי שממה שכתב בפרק כירה (יט:) נראה שפוסק כרבי יהודה". היינו הרמב"ם פסק שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מן התורה ולכן סתם כיבוי ללא תועלת אסור מן התורה. לעומת זאת הרמב"ן, הטור, הר"ן פסקו כר"ש ומותר מן התורה, ואסור מדרבנן ובדעת הרי"ף הסתפקו, והראשונים הסיקו שסבר כר' שמעון לקולא. פסק המגן אברהם (סי' רעח ס"ק א): "מותר לכבו' כו'. וכיבוי היא מלאכה שא"צ לגופה אא"כ עוש' להבהב הפתילים וכתבו התו' דף צ"ד דאם א"צ לאותו הענין שהיו צריכים במשכן מקרי א"צ לגופה כו' ע"ש באורך, והטור פסק כאן דפטור, וכ"פ היש"ש בביצ' סי' כ"ט ועסי' שי"א ס"ב וסי' של"ד עספ"ד דכריתות בתו'". ונראה שרוב הפוסקים פסקו שפטור. ג. לגבי מלאכה בשבת נאמר (שבת קכ ע"ב): "אי הכי, הכא נמי: כתיב לא תעשה [כל] מלאכה – עשייה הוא דאסור, גרמא שרי!" אלא שחכמים גזרו ברוב המצבים לאסור. סתימת אויר מאש היא גרמא. פסק בשו"ע (או"ח סי' רעז ס"ב): "אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפי' אין שם אלא רוח מצויה, אבל אם היה פתוח כנגדה, מותר לסוגרו ואין בו משום מכבה". משמע שמותר לסגור דלת בפני נר. אולם הסביר המגן אברהם (סי' רעז ס"ק ו): "מותר לסוגרו. ואפי' להאוסרין בססי' רנ"ט הכא שרי דבבית יש אויר הרבה ול"ד למפוח". אולם באש בתוך תנור, סגירת הדלת אשר מכניסה אויר לעצים הדולקים חונקת את האש. כך הגיה הרמ"א (או"ח סי' רנט ס"ז): "אבל בלילה סמוך להטמנתו דיש לספק שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צרכן, אסור לסתום התנור דגורם בישול כמו שנתבאר סימן רנ"ז סעיף ד', ואפי' ע"י א"י אסור כמו שנתבאר לעיל ס"ס רנ"ג". באר המשנה ברורה (סימן רנט ס"ק כד): "אסור לסתום התנור וכו' – דע"י סתימת פיו ואפילו בלא טיחה בטיט מוסיף חום ומתבשל במהרה ואסור אפילו אם התנור גרוף וקטום מן הגחלים. ואם התנור אינו גרוף וקטום מן הגחלים אסור לישראל לסתמו אף אם הקדרות כבר מבושלות כ"צ מבעוד יום דבלילה מסתמא עדיין לא נתאכלו הגחלים ולוחשות הן ויש חשש כיבוי ע"י הסתימה". ד. בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' טז) באר לגבי איסור גרמא בשבת ודרג את חומרת הגרמא. בהמשך כתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' טז אות יא): "ובזה הי' נ"ל בהקדם דברי המ"ב שכתב (בסי' רע"ז ס"ק י"א) על הא דמותר לסגור הדלת כנגד המדורה, אף על גב דבזה בודאי גורם שתכבה המדורה, דבפתיחת הדלת הרוח הי' מבעירה, א"כ מכלל הן אתה שומע דבסגירתו נכבה, וליישב זאת כתב המ"ב וז"ל, ואעפ"י שהרוח הי' מבעירה אין בו משום מכבה שאינו עושה כלום אלא עוצר הרוח ואם תכבה תכבה עכ"ל, וקשה דא"כ אמאי יהי' אסור לגבי תנור, הרי י"ל ג"כ דהוא רק עוצר הרוח ואם תכבה תכבה, ובמחצית השקל (סוס"י תק"ז) כתב לאסור בתנור אפילו ביום טוב, וגם יוקשה דא"כ נאמר ג"כ בפתיחת הדלת דאינו עושה כלום הוא רק פותח הדלת והרוח ממילא בא כנ"ל". "ונ"ל להסביר דבריו בטוב טעם, בהקדם שני הקדמות, א' דס"ל להמ"ב, דגם גרמא האסורה במלאכת שבת, הוא דוקא אם עושה גרם לעשיית מלאכה, אבל לא אם מסלק הגרם, ועי"ז המלאכה עשוי' ממילא, או תתבטל ממילא, והב' דיש אויר ויש רוח, יש אויר אף בבית סגורה, ונצרכה לגבי עיקר חיותה של האש, דבלא אויר א"א לה להאש להתקיים, והאויר הזה הנצרך לעיקר חיותה וקיומה של האש, י"ל דהוי כמו חומר הדלקה בעצמה, דהיינו השמן והפתילה, דכתב הרא"ש (במס' ביצה שם) דאם ממעט מא' מהם הוי כמו מכבה ממש, וכמו כן י"ל באם ממעט האויר סביבות האש הנצרך לחיותה, הוי מכבה ממש, ויש רוח, היינו שמצד חיותה של האש, יש לה די אויר סביבותי', אלא שעומד להכבות מאיזה טעם שיהי', ואם משוי אורחא לרוח שאינו מצוי' (דוקא, כדאיתא במס' שבת ק"כ שם), הרוח שאינו מצוי' מלבה ומדליק האש, וזה רק גורם להדלקה, ואם מסלקו ע"י נעילת הדלת הוי רק מסיר הגרם כנ"ל, ובזה יהי' אתי שפיר הכל, דהמג"א והמ"ב שניהם לדבר אחד נתכוונו ומה שחסר זה גילה זה, דמש"כ המג"א לחלק משום דבבית יש אויר הרבה, הכוונה, דבבית יש די אויר לחיותו של האש, והרוח מבחוץ בא רק ללבות ולהבעיר האש, ובנעילת הדלת הוא רק עוצר הרוח היינו מסלק הגרם, ואם תכבה תכבה וכדברי המ"ב, וכלומר דזה שרי, משא"כ בתנור דאין הרוח מחוץ לתנור, בא להבעיר האש, דהרי התנור הוא בתוך הבית, ואין הדלת שבבית פתוח שנשיבת הרוח יגרום להבעיר האש, ואם רוח מצוי' אינו מלבה האש מכ"ש האויר שבתוך בית סגור, ועי' בזה בס' תורת חיים (פעסט), וע"כ החשש, משום דבתנור יש אויר מועט, ויש לחשוש שע"י הסתימה ימעט מאויר הנצרך לחיותו של האש, וזה הוי כממעט חומר הדלקה, והוי מכבה ממש כנ"ל". ה. הוסיף עוד בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' טז אות' יב-יג): "ואולי יש לפרש בזה את דברי המג"א (סי' רע"ז סק"ג) שכתב לענין נעילת הדלת נגד הנר דשרי, וז"ל, ואפילו להאוסרים לסתום התנור (עסס"י רנ"ט) ע"ש, דזה ל"ש בנר שאין הרוח מבעיר אותו עכ"ל, והעירו על דבריו במחהש"ק ובפמ"ג ובלב"ש, דלמה הוצרך לזה הא כתב בעצמו (בס"ק ו') דבבית יש אויר הרבה עיין שם, ולהנ"ל יתכן דבא ליישב דאכתי יוקשה כיון דבנר ע"י פתיחת הדלת נתכבה ע"י הרוח, א"כ ע"י נעילתו גורם שידלק, ע"ז אמר דזה לא שייך בנר, רצונו לומר האיסור שיש בסתימת התנור ל"ש בנר לומר דממעט חיותו במיעוט אויר, שאין הרוח מבעיר אותו, רצ"ל דאם הרוח הי' מבעיר את הנר, אז ע"כ לא הי' משום נשיבת הרוח דאדרבה הרוח מכבה הנר, אלא אז ע"כ משום השלמה לאויר הנצרך סביבות הנר שתדלק, וא"כ ע"י נטילת הדלת, הי' ממעט חיותו, והוי כמו בתנור, אבל האמת אינו כן דבבית יש אויר הרבה, והרוח מבחוץ אדרבה מכבהו, וא"כ בנעילת הדלת הוא רק מסיר הגרם, ואין איסור רק בפתיחתו שעושה גרם לכבות הנר אבל אין איסור במה שמסלק הגרם, ודוחק". "אכן אף שדוחק לפרש כן דברי המג"א הנ"ל, מיושב בטוב טעם הקושי' מפתיחה אפתיחה, להמקילים בפתיחת התנור, דשם בדלת, טעם האיסור בפתיחה, דהוי משום נשיבת הרוח, נותן טעם להיתר הנעילה, דהוי רק מסלק הגרם, אבל בתנור אין טעם האיסור בסתימת התנור נותן טעם לאיסור בפתיחה, דבסתימה, האיסור משום דיוכל להיות דממעט חיותו של האש במיעוט אויר, אבל בפתיחה דלא שייך נשיבת רוח, דהתנור בתוך בית סגור, ואין לומר רק משום דמוסיף על חיותו של האש, אבל אינו בריר די"ל אם הגחלים בוערות הרי אינם צריכים להוספתו, ואם כבר כבוי לא יועיל הפתיחה דאין כאן רוח מצוי' וכ"ש אינו מצוי' ללבותו". "ואם נאמר כן שוב י"ל דע"כ החמירו בסתימת התנור אף בפס"ר דלא ניחא לי', משום דחמיר דהוי כיבוי ממש כנ"ל, משא"כ בפתיחת הדלת כנגד המדורה וכיב"ז דהוי רק גרמא, אבל לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להקל באיסור שבת ח"ו, כיון דאף להמחמירים בסתימת התנור הוי רק משום ספיקא דשמא הוי פס"ר כנ"ל, ולהלכה כתב הא"ר (הביאו המ"ב סי' רנ"ט ס"ק כ"א), דבמקום הדחק יש לסמוך על התה"ד דמיקל, ומותר הישראל לסתום התנור, משום דל"ה פס"ר שיכבו הגחלים ע"י הסתימה עיין שם, הרי דבאמת קליש איסורי' ולכל היותר ל"ה רק ספק פס"ר דלא ניחא לי' דל"ה רק ספק דרבנן, דגם בודאי פס"ר דלא ניחא לי' ל"ה רק איסור דרבנן כמבואר בפוסקים, ומ"מ החמירו וש"מ דאין לגבב קולות בזה". עולה מדבריו שאין לסגור דלת תנור בו בוערת אש. ו. בשאלה שלפנינו הסגירה היא של גחלים שאין ידוע כמה בעירה יש בהן. כאשר חצי הדלת כבר סגורה מערב שבת (דלת הזזה). הצעתי לשואל להניח נר בחלק הפתוח בדלת התנור, או שַבְשֶבֶת קטנה. ע"י שלהבת הנר הנוטה לתוך התנור או סיבוב השבשבת יוכל לדעת האם יש זרימת אויר לתוך התנור מחמת הגחלים שצורכות אויר ואז אין לסגור את הדלת המכניסה אויר, ואם שלהבת הנר דולקת כלפי מעלה והשבשבת אינה מסתובבת בכיוון התנור, סימן שאין זרימת אויר וממילא מותר לסגור את הדלת להכנסת אויר לתנור. בשבת ראוי להשתמש בשבשבת וגם לבדוק אותה ביום חול ואח"כ בשבת. 2ups2ywebgiceryl0per4mlewkjy9pd 0 1743911 3017792 2026-05-27T19:08:15Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טז|יז|יח|}}" 3017792 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טז|יז|יח|}} p6pp9tfbdbxhqb5t3k06m3xy6mdahww 3017793 3017792 2026-05-27T19:08:28Z Uziel302 3324 3017793 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|טז|יז|יח|}} סימן יז הזזת עציצים בשבת שאלה1 בסעודת מצוה בשבת, שמו עציצים עם רקפות על שולחנות האוכל לקישוט. א. אם התכוונו להורידם בסוף כל ארוחה כדי לנקות, האם יש בעיית מוקצה? ב. היות והעציצים מונחים על הנילון המכסה את השולחן, אם מזיזים אותו משם למקום אחר שאין חציצה לכאורה מנתקים אותו כמו בשמיטה וכן ההלכה בשבת לגבי הורדה. העציץ נקוב בכ-10 חורים בגודל קרוב לסנטימטר. תשובה א. כתב הבית יוסף (או"ח סי' שח): "והנה כלל הדברים המוקצים שאסורין לטלטל מתחלקים לששה חלקים: הא' כלי שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס דהיינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגם כגון סכין של שחיטה ומילה ושל ספרים: הב' כלי שמלאכתו לאיסור: הג' כל דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים ומעות וקנים ועצים וקורות ועפר וחול ומת ובעלי חיים וגרוגרות וצמוקים שהם מונחים במקום שמייבשים אותם וכל כיוצא בדברים אלו דלא חזו וזהו מוקצה מחמת גופו: הד' כלי שמלאכתו להיתר ומונח עליו אחד מהדברים המוקצים מחמת גופם כגון חבית שיש עליה אבן וכר שיש עליו מעות ואפילו הוסרו אחר כך כיון שהיו עליהם בין השמשות מגו דאתקצו לבין השמשות אתקצו לכולי יומא: הה' דבר שהיה בין השמשות מחובר או מחוסר צידה: הו' מוקצה מחמת מצותו כגון עצי סוכה ונוייה". ויש שחלקו סוגי הדברים האסורים בטלטול באופן מעט אחר (עי' כלכלת שבת לבעל תפא"י). עציץ ובו פרחים בשבת הוא כדוגמת החלק השלישי (אותו הדגשנו). ב. הביא הבית יוסף (או"ח סי' שח, ז [א]): "כתב הרמב"ם בפרק כ"ה (ה"ו) וכל שאינו כלי כגון אבנים ומעות וקנים וקורות וכיוצא בהם אסור לטלטלן ואפילו לצורך גופן וכן כתב המרדכי בפרק קמא דיום טוב (סי' תרמה) בשם רבינו מאיר (ד"פ סי' תקיח) וכן נראה מדברי רבינו שכתב בסמוך (סה.) כל דבר שאינו כלי כגון צרורות שבחצר וכיוצא בהם אסור לטלטלן ולא חילק וכן משמע בפרק כל הכלים (שם) דלא שרי לצורך גופו ומקומו אלא במידי דכלי הוא דקאמר התם והא דתנן (ביצה לב:) אין סומכין את הקדרה בבקעת וכו' וכי תימא שבת גופיה תשתרי דהא דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו שרי הני מילי היכא דאיכא תורת כלי עליו אבל היכא דליכא תורת כלי עליו לא". ג. פרט יותר בתפארת ישראל (כלכלת שבת, כללי מוקצה): "ב) מוקצה דלא חזי למידי, דהיינו כל דבר שאין בו שייכות כלי, כעפר, וצרורות ואבנים [אבל לבנים, כלים נינהו, וכשאין מוקצין לבנין שרי לטלטלן (ש"ח י"ז)] ובקעת, וחרסים מכלים שנשבר בחול וזרקה לאשפה מבעו"י (ש"ח ז'), או שירי מטלניות שזרקן מבעו"י לאשפה ולא חזו לקנוח (ש"ח י"א), ומחט שניטל חודה או חורה (ש"ח י"א), וקליפי פירות, ועצמות דלא חזו לבהמה (ש"ח כ"ז), ובשר בהמה חי, ושומן קרוש, ודג חי, דכל אלו אין עומדין לכלבים רק בנסרחו (מג"א ש"ח סקנ"ו), ובעלי חיים (ש"ח ל"ט). וכן ספרי חכמה הכתובים בלשון אחר או בלה"ק, וכ"ש סיפורי מעשיות או (צייטונג) בכולן יש חשש איסור מוקצה (עי' ש"ז ס"א דהתם מיירי בע"פ ועי' ש"ח ס"נ, ושל"ד סי"ב). כל אלו ודומיהן מחשבי מוקצה דלא חזו למידי דאפילו לצורך גופן ומקומן אסור לטלטלן (ש"ח ז')". ד. פסק בשו"ע (או"ח סי' שח ס"ז): "אבל דבר שאין בו שייכות כלי כגון צרורות או אבנים אף על פי שראויים לכסות בהם כלי, אסור לטלטלם". ורמ"א הגיה: "וכל דבר שאינו כלי כלל, אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו, כ"ש לצורך מקומו (מרדכי פ"ק דיו"ט)". ה. יש דרך להכשיר שימוש בשבת ב'מוקצה דלא חזי למידי' ע"י מעשה או הזמנה לשם שימוש בו. כתב הטור (או"ח סי' שח): "חריות של דקל שקצצן לשרפה מוקצין הן ואסור לטלטלן, ישב עליהן מעט מבעוד יום מותר לישב עליהם בשבת, וכ"ש אם חשב עליהם מבע"י לישב עליהם אפי' בחול או שקשרן לישב עליהם וכן פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנין על המכה אם חישב עליהם לצאת בהן או שיצא בהן בחול או שצבען בשמן דגלי דעתיה דלמכה קיימי או שכרכן במשיחה מותר ליתנם על המכה בשבת שאין בהם משום מוקצה ומשום רפואה נמי ליכא שאינו אלא כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו במכה". "...נסרים של ב"ה מותר לטלטלן ושל אומן אסור אא"כ חישב עליהם מבע"י ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר". היינו, אם הכין בידים, או התכוין בלבו להשתמש במוקצה הזה בשבת – מותר לטלטלו בשבת. ו. באר הבית יוסף (או"ח סי' שח, כב): "והא דאין הזמנה מועיל לאבן לעשותה כלי היינו בשאינו מייחדה לכך אבל כל שיחדה לכסות בה כלי וכיוצא מותר לטלטלה דלא גרע ממכניס מלא קופתו עפר שעושה בה כל צרכיו כדלקמן (סע' לח) והוא שיחדה לכך לעולם אבל יחדה לשבת זו בלבד לא מהני, דהיינו ההיא דמניח אבן על פי חבית (שבת קמב:) דנעשה בסיס לדבר האסור לפי שלא יחדה לכך לעולם כך השיב הרשב"א (ח"א סי' תשנז) והביא דבריו הר"ן בפרק במה טומנין (כג. ד"ה ונשאל). ותשובת הרשב"א היתה במייחד אבן לפצוע בה אגוזים. וכתב עליו הר"ן שם דדוקא על פי חבית לא מהני יחוד שבת אחת לפי שאין דרכה ליחדה לכיסוי, אבל בכל מידי דאורחיה בהכי כגון לפצוע בה אגוזים ביחוד לשבת אחת מהני. וכן פירש רש"י (נ. ד"ה צריך) גבי חריות ושמעתין נמי מוכחא הכי: וכתב עוד הרשב"א בתשובה (שם סי' תשנו) דאפשר דבעינן שישתמש בה פעם אחת מבעוד יום כפקורין וציפה דבסמוך והזכירו הר"ן שם ומיהו להרא"ש (פ"ד סי' ח) דסבר דבפקורין וציפה נמי סגי בחשב אפשר דהוא הדין לאבן: ומכל מקום משמע דצריך לעשות בה שום מעשה כדי לטלטלה למחר כדאמרינן גבי נדבך של אבנים צאו ושפשפום וכדפירש רש"י שם וכן כתב המרדכי בסוף פרק כל הכלים (סי' תטז) שהרוצה להשתמש באבן או בבקעת בשבת לסגור בהם הדלת או להכות בהם הברזא צריך שיעשה שום מעשה של תיקון מבעוד יום ואם לאו אסור וכן כתב רבינו ירוחם (שם ע"ג) דאבן שעל פי חבית נעשה בסיס לדבר האסור ולא דמי לחריות של דקל דמותר לישב עליהם ואין צריך לקשור דאבן שאני דצריך מעשה הניכר מערב שבת עכ"ל: ונראה דאפילו אם הלכה כרבי אמי דאמר צאו ולמדום אמר להם לפי שאין הזמנה אפילו במעשה חשוב מועיל לאבן לעשותה כלי איכא למימר דמודה רבי אמי ביחוד אבן לפצוע בה אגוזים דמהני בה מעשה וכמו שכתבו הפוסקים האלו דשאני התם שאין האבן עשויה לישב עליה ומשום הכי לא מהני בה שום מעשה אבל לפצוע בה אגוזים דאורחה בהכי מהני ואפילו בלי שום מעשה אפשר דשרי אם יחדה לכך כיון דאורחה בהכי וכמו שכתבתי בסמוך בשם הר"ן. ויש להביא קצת ראיה מדתנן בפרק במה אשה (סה.) פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף לכתחלה בשבת ופריך בגמרא (שם:) והאמרת רישא פורפת אמר אביי סיפא אתאן למטבע ופירש רש"י סיפא דקתני לא תפרוף אתאן למטבע דלאו בר טלטול הוא אבל אבן שהקצה לכך ראוי לטלטול הרי דבהקצה לכך סגי אפילו לא עשה בה שום מעשה: אחר זמן רב שכתבתי זה בא לידי ספר שבלי הלקט (סי' נז ד"ה כתב) וכתב שה"ר ישעיה (פסקי רי"ד שבת עמ' רצא) דקדק מראיה זו להתיר לטלטל בשבת אבנים שסידרו בהן הקדרה מערב שבת והוא הדין באבנים שסוגרין בהן הדלת כיון שהן מיוחדים ומוקצים לכך מותר לטלטלן וכתב עוד (ד"ה וכן) כל דבר שנעלו בו הדלתות בחול יכול לטלטלו בשבת ואפילו באבנים וכל שכן אם יחדם והזמינם לכך שנעשו כלים מיוחדים לכך במחשבתו ואף על פי שאין קשורין לא בדלת ולא בחלון עכ"ל". עולה מדברי הב"י שבדר"כ די בהזמנה בעלמא ורק בדברים יוצאי דופן צריך הכנה בפועַל. עציצים אינם צריכים לדעתי הכנה במעשה, ודי בכוונה להניחם ולהסירם כדי להוציאם מגדר מוקצה. ואף שאין הופכים אותם לכלי בכ"ז הם אינם מוקצה. ז. פסק בשו"ע (או"ח סי' שח סכ"ב): "אסור לכסות פי חבית באבן או בבקעת, או לסגור בהן את הדלת, או להכות בהן בברזא (פירוש הקנה שמשימים בחבית להוציא היין ממנו); אף על פי שחשב עליה מבע"י, אסור, אלא אם כן יחדה לכך לעולם; אבל יחדה לשבת זה בלבד, לא. וה"מ, בדבר שאין דרכה לייחדה לכך, כגון: הני דאמרן; אבל בכל מידי דאורחיה בהכי, כגון: לפצוע בה אגוזים, ביחוד לשבת אחת סגי. ויש מי שאומר דלא שנא. וי"א שצריך שיעשה בה שום מעשה של תיקון מבע"י (וע"ל סימן רנ"ט דביחוד סגי)". ח. כך כתב בתפארת ישראל (כלכלת שבת שם): "מיהו קופת עפר או חול שיחדן בבית מע"ש לצרכיו, או חול שטמן בו פירות מע"ש, מותר לטלטל העפר והחול ההוא לצרכיו, ולהוציא מהן הפירות שטמן שם כי אין העפר ההוא מוקצה (ש"ח סל"ח), וכן כל מוקצה דלא חזי למידי, אם יחדן מע"ש לתשמיש דאורחייהו בהכי (חוץ מבע"ח) מותר לתשמיש ההוא. ובתשמיש דלאו אורחא, כבקעת שיחדו לשמש כבריח לדלת, צריך שייחדן לאותו תשמיש עולמית, או שיעשה בהן מעשה מע"ש (רנ"ט, וש"ח כ"ב). ומה"ט אם יחד שרביט מע"ש להניף הזבובים או להכות התינוק, מותר לטלטלו בשבת. אבל אסור לומר לעובד כוכבים ליטול שרביט ממכבדת (ש"ח כ"ג וברט"ז שם). בגד שעטנז הוה מוקצה דלא חזי למידי [ש"ח מג"א סקע"ד. וק"ל הרי חזי לכסות לבהמה ולעובד כוכבים, ומ"ש מבשר טרפה (שם סקנ"ו). ונ"ל דהתם מדלא חזי לתקנו לישראל, עומד לבהמה או לעובד כוכבים, משא"כ הכא מדחזי לישראל כשיוציא ממנו האיסור, דמי לבשר כשר חי, דאסור לטלטלו, מדאינו נותנו לכלב, וגם כמות שהוא לא חזי לישראל, [ולפי"ז בכולו ארוג ומעורב בשעטנז שא"א להוציא החוט האסור, מותר לטלטלו מדמוכן לבהמה. ובהא מתורץ מה דק"ל מדמקשה (ביצה די"ד ב') אלא כלאים למאי חזי, וק' מה קושיא והרי חזי לכסות בו בהמתו, דדוקא באבד בו כלאים לא יעשנו מרדעת לחמור (כנדה ס"א ב') אבל בידע וניכר שיש בו כלאים מותר, וביו"ט מי גרע משעורים לבהמתו דשרי ר"ש, אלא על כרחך כדברינו דמדנקט סתמא משמע דכל כלאים שרי אפי' בנתערב בו רק א' שאפשר להוציא הכלאים, וכיון דחזי לאדם, לא קאים לה לבהמה]. מעות זהב כסף או נחשת, הו"ל מוקצה דלא חזי למידי (ב"י בטור סי' ש"י), ולא מהני בהו יחוד לתשמיש היתר, אפילו כשניקבן, רק צריך שיעשה בהן מעשה מבוררת לתשמיש היתר מע"ש (ש"א מג"א סקמ"ה, וש"ג כ"ב). אבל נ"ל דפשוט דמעות הוה נמי מוקצה מחמת איסור, מדמיוחדין למו"מ דאסור מדברי קבלה דכדאו' דמיא (וכמש"ל במלאכת כתיבה). דבר דלא חזי למידי לבעלים, כבגד שאין בו ג' על ג' אם הוא אצל ב"ב עשיר, הו"ל מוקצה לכל אדם. מיהו דוקא בלא חזי לבעלים מצד עצמו, כמטלנית הנ"ל, אבל בלא חזי מצד דבר אחר, כגון שנדר מככר, או תרומה ביד (כהן) [ישראל], אמרי' איפכא, דמדחזי לאחרינא, שרי גם לדידיה לטלטלן (ש"ח נ"ב, רמג"א ורט"ז שם ועי' תוס' חולין דפ"ד ב' ד"ה תקיעות). דלתות כלים שנתפרקו בחול או בשבת, מותר לטלטלן, אף דלא חזו למידי, עכ"פ כיון דחזו להתחבר עם הכלי אחר שבת, לא נתבטל שם כלי מהן (ש"ח ח'). אבל דלתות בית וחצר שנתפרקו בחול או בשבת, אסור לטלטלן, אם לא שיחדן מע"ש לפתיחה ונעילה או לתשמיש שמשתמש בו השתא (ש"ח מג"א י"ט, ורסי' שי"ג)...". נראה על כן שבמחשבה בלבד סגי לגבי עציץ עם פרחים שרוצים לטלטלו בשבת ממקום למקום. ט. נעבור עתה לדיני עציץ נקוב בשבת. ראשית יש להקדים שכל דיוננו הוא בסעודת מצוה בבית או באולם ולא במסיבת גן וכד' שם ודאי דיני עציץ נקוב שונים. ויש להוסיף שאם יש צלחת פלסטיק תחת העציץ הנקוב הוא ודאי נחשב כמנותק וכעציץ שאינו נקוב. וכן מנהג גידול עציצים בבית להניח צלחת מתחת לעציצים כדי למנוע יציאת מים מן העציץ לרצפה. ועל כן הזזתו בשבת בתוך הבית היא כהזזת עציץ שאינו נקוב. י. נדון בעציץ נקוב בבית. כתב בחשוקי חמד (מעילה כא ע"א): "בספר ארחות רבינו (ח"ג עמוד רפב) הביא מכתב ממרן בעל השבט הלוי, אשר שאל בענין עציץ נקוב ע"ג באלאטן [מרצפות] שהיה לי פתחון פה בענין זה עם מרן החזון איש זי"ע, אמת הוא שהיה לי פעם וכוח עם מרן זי"ע, שאני הייתי מצדד דאבנים אלו מפסיקים ודינו כאינו נקוב, והוא ז"ל השיב לי בבירור דדינו כנקוב, דהיניקה הולכת דרך אותם האבנים, וזכור אזכור שזמן קצר אחר זה הגבהתי אבן כזאת שעמד עליה עציץ נקוב, וראיתי שכנגד מקום היניקה של העציץ יש חור עמוק באבן שמתחת למרצפת, וניכר היה בבירור שזה מחמת כח היניקה של העציץ, ואמרתי ברוך שבחר בהם ובמשנתם, יעו"ש". תשובתו של בעל שבט הלוי מתאימה אולי לריצוף מלפני 70 שנה שהיה ישר על גבי קרקע, בימינו יוצקים לכל בית אפילו בקומה ראשונה שכבת בטון כשבתוכה ברזל על גביה שמים חול ועליו שמים את האריחים של הרצפה2. ועל כן אין צמחים בעציצים בימינו חודרים את הרצפה. יא. כתב בשו"ת דבר אברהם (ח"א סימן כה בהגהה): "והא דתנא מביא ואינו קורא כשיש רצפה לבית שחוצצת בפני היניקה והוי כעציץ שאינו נקוב". הביא במשנה אחרונה (סי' שלו אות כה ) מספר שולחן שלמה (ס"ח) ושמירת שבת כהלכתה שעציץ נקוב המונח על גג הבית או על המרפסת, אין דינו כיונק מהקרקע (כן עולה מדברי הגרשז"א והוכיח כן מהחזו"א – כרם ציון השלם שביעית עמ' שלו). וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים חלק ו (סי' רד). ועי' ילקוט יוסף (שבת ה הערות סימן שלו – מלאכת קוצר אות יב) שעציץ נקוב על גבי מרצפות אינו יונק מן הקרקע. יב. כ"כ בס' משנה אחרונה (סימן שלו אות ל): "ולסוברים שהמרצפות מפסיקות את היניקה, מותר להרים עציץ מהארץ ולהניחו על השלחן". אמנם בפסקי תשובות (או"ח סי' שלו אות טז) אסר להזיז עציץ בבית, וז"ל: "ולאור ריבוי השיטות שלא מצינו להם הכרעה ברורה, לכן נכון שלא לטלטל עציץ כלל". אולם כתב הפסקי תשובות בהערות לסימן שלו הערה 118: "בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ז וח"ז סי' קפ"ד שאינם מפסיקים ואפילו מלט ובטון אין חוצץ מפני יניקת השורשים, וכן שמע מפי החזו"א זצ"ל (ועיי"ש שהראוהו מרצפת שהיה עליה עציץ נקוב זמן רב וכשעקרו המרצפת ממקומה היה בעפר שתחתיה כמין גומא עמוקה נגד השורשים של העציץ שהיה מעליה), ובס' ברית עולם קוצר סעי' ט"ו פשיטא ליה שמרצפות מפסיקים, ועיי"ש שגם ריצפה מעץ מפסקת (דלא חשש לדעה הסוברת שעץ אינו חוצץ אלא כשהעציץ גופא מעץ, ולא כשיש עץ תחתיו, כשהעציץ מעץ שאינו נקוב), וכן מסיק להתירא בס' חזון עובדיה ח"ד עמ' ע"א, שו"ת אור לציון ח"ב פכ"ו אות ט', ובשו"ת משנת יוסף ח"ג סי' ג' (אות כ"ה) שגם למחמירים שמרצפות אינם חוצצות היינו דווקא נגד השורשים (בעציץ נקוב), אבל לענין יניקת 'נוף' (הענפים והעלים) כו"ע יודו שאין להם כוח לינוק דרך המרצפות או בטון וכדומה, וע"ע שו"ת מגדנות אליהו ח"ד בהערות לסימן זה". "ויש לציין כי בזמנינו מצוי מרצפות מסוגים שונים (שיש, גרניט, פורצלאן וכדו'), ורובם נעשים מתערובת של מיני חומרים שונים, ודינם כמרצפות הנ"ל (אם כי עדיין ישל"ע כי מצופים ומחוזקים בחומר בידוד העשוי מזכוכית וכדו', ועמידים מאד לחדירת מים, ויתכן שהרי זה חוצץ לכו"ע, ובצירוף שאין הריצפה צמודה לקרקע ממש (כדלקמיה) שפיר טפי להקל), ואם עשויים ממקשה אבן ושיש טבעי, בודאי שפיר חוצצות בהחלט. אמנם יש לדון בענין המרווחים שבין המרצפות שאם יש בהם רוחב של מ"מ ואילך לכמה מן הפוסקים הו"ל כנקוב, וכדלעיל הערה 115". וכן מטין דברי הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (ח"א סי' רלב). מסקנה מותר לטלטל עציצים בשבת, בתוך הבית, אם התכוונו לכך מערב שבת. l0e5v4u01n281xb9n4gpaog8s8l6r98 0 1743912 3017794 2026-05-27T19:08:40Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יז|יח|יט|}}" 3017794 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יז|יח|יט|}} 7dekw4s5v6ljtjlgopy5ylj8wxkigbi 3017795 3017794 2026-05-27T19:08:51Z Uziel302 3324 3017795 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יז|יח|יט|}} סימן יח המסת שוקולד בשבת שאלה האם מותר להמיס חפיסת שוקולד בשבת? תשובה א. פסק השו"ע (או"ח סי' שיח סט"ז): "מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח". ורמ"א הגיה: "וכ"ש קדירה שיש בה רוטב שנקרש, שכשהשומן נימוח אינו בעין, דשרי. (רבי ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק ב"ט). ונהגו להחמיר, מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה". לכאורה הפוסקים כמנהג אשכנז חוששים לנולד ואילו בני ספרד אינם חוששים לנולד (עי' משנ"ב ס"ק ק ו-קה). ולכן לבני אשכנז יהא אסור ולבני ספרד מותר. ב. אלא ששוקולד לא עובר תהליך בישול, רק קליה של פולי קקאו טחינה ותסיסה ואח"כ הוספת חומרי טעם ערבוב וקירור. ולכן המסת השוקולד והבאתו לחום של יד סולדת היא בישולו – בפעם הראשונה, וודאי אסורה בשבת. ג. לפי נתונים אלו (השאובים מן המרשתת) אין כאן של שאלה של בישול אחר בישול ביבש, אלא בישול בפעם הראשונה. ולכן כל המסה של השוקולד המביאה אותו לחום של יד סולדת אסורה בשבת, ורק נתינתו מעל כמה כלים שגורמים להמסה ללא הגעה ליד סולדת מותרת בשבת. הערת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א – רב העיר רמת גן (לשעבר) לפי השאלה מדובר בחפיסת שוקולד, דהיינו שוקולד קנוי ממפעלים המייצרים שוקולד. בביקורי במפעל "עלית", שהיה תחת השגחת רבנות ר"ג, נוכחתי לדעת שהשוקולד עבר תהליך של בישול. כדי שיוכל לעבור בצינורות של המפעל היה עליו להימצא במצב נוזלי, ולשם כך חיממוהו בדרגת חום של יד סולדת. אי לכך מותר להמיסו בשבת, כי אין בישול אחר בישול. כמו"כ אין בכך איסור מוליד, הוא לא נהפך ממוצק לנוזל, אלא משוקולד קשיח לשוקולד רך. תודת המחבר: תודה על התיקון. pzwqi62wxdj4cu104rqvj1sm00bcb0t 0 1743913 3017797 2026-05-27T19:21:14Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יח|יט|כ|}}" 3017797 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יח|יט|כ|}} d0amgn4spfcdjvjjgul4s5ixcbe13f3 3017798 3017797 2026-05-27T19:21:28Z Uziel302 3324 3017798 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יח|יט|כ|}} סימן יט הנחת חישוקים על עגלה בשבת שאלה1 בקצוש"ע (סי' פ סעיף עז כתב: "ולכן עריסה של תינוק שנותנים בה חישוקים של עץ ופורסין עליהם סדין - אסור לפרוס אותו בשבת וביו"ט. אלא אם כן מבעוד יום פרוס טפח... וכן אם החישוקים סמוכים זה לזה בפחות משלשה טפחים, נחשבים כאהל ומותר לפרוס עליהם סדין (שם ומ"א ד')". אם אדם אחד שם חישוקים שאינם מוקצים בשבת, על העגלה שהמרחק ביניהם פחות משלשה טפחים ואז נאמר שיהיה מותר כי אין לבוד לחומרא, ואז אדם שני ישים כיסוי על החישוקים, ואז נגיד לפי דברי הקצוש"ע שיהיה מותר כי זה לבוד לקולא ואין חשש בנית אהל? כלומר האם אפשר לתפוס את החבל בשני הקצוות? ואם לא מדוע? תשובה א. ראשית, אין צורך בשני בני אדם – אם מותר גם לתוקע עצמו מותר לשים סדין לצל, ואם אסורה פעולת התקיעה בשבת גם לאדם אחר אסורה.ולהלן נראה שאולי יש נ"מ בכך. ב. נאמר בעירובין (קב ע"א): "שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב עמרם: נימא לן מר מהלין מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב אסי בכיפי דארבא! – שלח ליה, הכי אמר רב אסי: הני כיפי דארבא, בזמן שיש בהן טפח, אי נמי אין בהן טפח ואין בין זה לזה שלשה - למחר מביא מחצלת ופורס עליהן. מאי טעמא – מוסיף על אהל עראי הוא, ושפיר דמי". ג. פרש רש"י (עירובין קב ע"א): "כיפי דארבא – אולמות שעושין בספינה, שנועצין כעין מעגלין שקורין צרק"ל [עגול], ראשו אחד בדופן זה של ספינה וראשו שני בדופן זה, והוא כפוף כמו אולם, ועומד כמו כיפה, ומרחיק כחצי אמה ונועץ אחר, וכן על פני כולה ופורסין בגדים ומחצלות של גמי להגין מפני הצנה והגשמים". "שיש בהם טפח – שרוחב של מעגל טפח, דבציר מטפח לא הוי אהל, אבל כשרוחב טפח - מקרי אהל, נמצא שם אהל עליו מבעוד יום, וכשהוא פורס עליו הבגד למחר – אינו אלא מוסיף". "אי נמי אין ברחבו טפח ואין בין זה לזה שלשה – דאיכא למימר לבוד". המדובר בקשתות שנעוצות מערב שבת ואם יש בהן טפח או שהם לבוד זה לזה מותר לפרוש עליהם בגדים ואין בכך משום אהל עראי. ד. פסק הטור (או"ח סי' שטו): "עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשן הב' בדופן השני של הספינה ופורסין מחצלת עליהם לצל אם יש ברוחבן טפח או אפילו אין ברוחבן טפח ואין בין זה לזה ג"ט חשיבי כאהל ומותר לפרוס בשבת מחצלת עליהם דהו"ל תוספת אהל עראי ושרי, וא"ל הו"ל תחילת עשיית אהל ואסור וכן מחצלת פרושה כדי טפח מותר לפורשה כולה בשבת דהו"ל תוספת אהל עראי אבל אסור לפורשה בתחילה בשבת". וכך פסק השו"ע (או"ח סי' שטו ס"ב) "עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשן השני בדופן השני של הספינה, ופורסין מחצלת עליהם לצל, אם יש ברחבן טפח, או אפילו אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג"ט, חשיבי כאהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלת, דהוי ליה תוספת אהל עראי ושרי; ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח, מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת. וטפח שאמרו, חוץ מן הכריכה". ה. פסק במשנה ברורה (או"ח סי' שטו ס"ב) עפ"י דברי המג"א: "(יב) וכופפין ראשן וכו' – היינו שעושין כמו חשוקין [שקורין רייפי"ן] ע"פ רוחב הספינה מלמעלה ועושה כן בעצים הרבה סמוכין זה לזה על כל ארכה של ספינה וה"ה עריסת התינוק שיש עליה חשוקים ופורסין עליהם סדין להגן מפני הזבובים אם החשוקים נעשים מבע"י בדרך שנתבאר מותר לפרוס עליהם סדין בשבת ואם לאו אסור וה"ה דאסור לפרוס סדין על העגלות דעשוי ג"כ להגן על מה שתחתיה והוי כאהל אם לא שהיה פרוס כבר מע"ש ברוחב טפח וכמו שכתב השו"ע והא דלא חשיבי כ"ז לאהל קבע היינו משום דאין עושין אותן אלא לפי שעה ולא להתקיים". "(יג) ברחבן טפח – שרוחב העץ העגול היה טפח ואפילו רק באחד מהן וכן מה שכתב אם אין בין זה לזה וכו' היינו ג"כ אפילו רק במקום אחד ואמרינן לבוד והוי כאלו היה ג' טפחים מכוסה במקום אחד". "(יד) חשיבי כאהל ומותר וכו' – דדוקא לעשות אהל עראי מתחלה אסור אבל אם נעשה כבר מותר להוסיף עליו ובזה כיון שהיה בעץ אחד רוחב טפח דהוא שיעור אהל או שהיה פחות מג' טפחים בין זה לזה דהוא שיעור לבוד והוי כמו העצים מחוברים יחד בשיעור ג' טפחים חשוב נעשה אהל מכבר". "(טו) ומטעם זה וכו' – ר"ל דהכא נמי כיון דהיה טפח פרוסה מבע"י מותר אח"כ לפרוס עוד דאינו אלא מוסיף על אהל עראי אבל בלא"ה אסור ואף דלקמן בס"ג אמרינן דאינו אסור משום אהל עראי אלא כשעושה גם מחיצות תחתיו שאני הכא שעושה להדיא בשביל אהל לצל או להגן מפני הצינה והגשמים וכמו שכתבתי לקמיה בס"ג". כלומר למעשה נפסק שרק אם מוכן מערב שבת מצב של לבוד שהוא אהל עראי, מותר להניח עליו בגד או מחצלת משום תוספת לאהל עראי. ו. השאלה היתה על תקיעה (בהיתר שאין בזה משום בונה) האם היא מותרת בשבת כשאין בין אחד לשני ג' טפחים בהנחה שאין אומרים לבוד לחומרא, נעסוק תחילה בעצם יצירת לבוד באהל בשבת ואח"כ בנושא 'לבוד לחומרא' שהוא נושא לעצמו. תוספות (עירובין קב ע"א ד"ה לא אמרן) כתבו: "לא אמרן אלא שאין בשיפועה טפח – פירש בקונטרס שיש כילות קטנות סמוכות זו לזו ואין בכל אחת טפח ותימה דלימא לבוד מכילה זו לכילה זו ונמצא שיש בשיפועה טפח ויש לומר דהא דחשיב ליה אהל לעיל על ידי לבוד דהיינו לענין שיוכל להוסיף למחר בשבת, אבל לא מסתבר שיחשב בכי האי גוונא עשיית אהל לאסור עליו לעשות בשבת דאטו יהיה אסור לנטות בשבת שני חוטין תוך שלשה משום עשיית אהל". וכ"כ בתוס' הרא"ש. לכ' תוס' טוענים את הנשאל לעיל שאין ביצירת לבוד בשבת משום עשיית מחיצה. ולפי"ז יהא מותר לפרוש בגד עליה לצל אעפ"י שהוא עשיית אהל עראי בשבת. אם כי תוס' הדגיש כי בשבת יהא אסור להניח בגד על כילות שנעשו בשבת עצמה. וכן באגודה הדגיש: "ואם תאמר ולימא לבוד מכילה זו לזו לפי מה דפירש בקונטרס דיש כילות קטנות, ותירץ הא דאמרינן לבוד הני מילי להקל להחשב אהל כדי להחשב למחר תוספת אהל, אבל לומר לבוד להחמיר לא אמרינן דאטו יהיה אסור לנטות בשבת שני חוטין תוך שלשה בין זה לזה או שני קנים שיהא חשוב אהל". ז. אולם המהרש"א (עירובין קב ע"א) הקשה ודחה את סברת תוס' מהלכה: "בא"ד אבל לא מסתבר שיחשב בכה"ג עשיית אהל לאסור עליו לעשות בשבת כו' עכ"ל צ"ע לפי זה יהא מותר לכתחלה לנטות בשבת הכיפין בפחות מג' דלענין לאסור עשיית אהל בשבת לא אמרינן לבוד ואח"כ יהא מותר ג"כ לפרוס מחצלת עליהן דלא הוי אלא כמוסיף אהל ואמאי קאמר למחר מביא מחצלת כו' דמשמע דהכיפין אסור לנטות בשבת ודו"ק". וכאמור דחה את דברי תוס', מפני שכל משמעות הסוגיא שאסור לעשות כן בשבת. [יש להעיר שגם תוס' וכן תוס' הרא"ש והאגודה אף הם כתבו שצריך לעשות את הכיפין לפני שבת כדי שיהא מותר לפרוש סדין עליהם בשבת.] ח. בבית מאיר (עירובין קב ע"א) באר יותר וכתב שאף עשיה בשלבים נאסרה בשבת וסוף סוף בהצטרפות עשיית השלבים השונים של אהל עראי נגמר כאן אהל עראי שאסרו חכמים בשבת. ומוסיף: "ואיך יהא שרי למיעבד הכל בשבת הא אין זה אלא כמבשל פחות ממאכל בן דרוסאי ושוב גמרו. משא"כ אם הכיפן מאתמול דפרישת המחצלת לבד אינה אלא הוספה וק"ל כי זה לענ"ד הברור. והת"ש (=תוספת שבת) סי' שט"ו מביא קושיא זו ודחק לתרצה. ולדעתי אפי' ריח קושיא אין בה". בתוספת שבת (סי' שטו ס"ק ז) האריך להראות שיש סתירה בדברי תוס' ולא אעסוק בדבריו. ועי' חשוקי חמד (ביצה כז ע"א) שהחזו"א וכן הגרשז"א סברו שהמחשבה לעשות אהל עראי בשבת, מצרפת את שתי הפעולות לאיסור אחד. ולשיטתם תהא נ"מ אם אדם אחר הניח את הבגד על הכיפין ללא מחשבה משותפת. במחצית השקל (או"ח סי' תקב ס"ק ט) בפירוש דברי המג"א כתב: "וי"ל כו' מותר לפרוס כו'. ר"ל אי הוה אהל טפח ע"י לבוד מע"ש מותר להוסיף עליו בשבת כנ"ל. ומה שחלקו התוס' וכ' היינו לענין שיוכל להוסיף כו' אבל לא מסתבר שיחשב כה"ג עשיית אהל לאסור כו' אבל לא כתבו טעם לחילוק זה אדרבא אם חשוב אהל לקולא כ"ש שיחשב אהל לחומרא לאסור". הובאו כמה מתירוצי האחרונים ולהלכה ודאי אין להכין כיפין בשבת כדי להניח עליהם בגד בשבת. [ט. נושא לבוד להחמיר הוא נושא גדול (בדיני טומאה וטהרה, שבת וסוכה) ולא אתרחב אלא אביא מקצת דברים שנמצאו אגב העיון. כתב בתפארת ישראל (אהלות פ"י מ"ב): "(יא) הבית טהור. דהלכה לממ"ס דבטומאה אין אומרים לבוד לחומרא [כסוכה די"ח ועמ"ש בס"ד פ"ד סי' י"ד]". וכ"כ תפארת ישראל (אהלות פי"א מ"א אות ג). ועי' חשוקי חמד סוכה ט ע"ב – "האם מותר לבנות סורגים מעל סוכת חבירו". ששיטת הב"ח להחמיר בלבוד אבל אין הלכה כמותו לגבי סורגים מעל סוכה. וכ"כ איזהו מקומן (ביצה לב ע"ב): "ד"ה מלמטה למעלה אסור – וכל הני מיירי דאית להו מחיצות לצדדים המגיעות לארץ - הבית יוסף (תקב. א.) כתב דהוא הדין כשמגיעות המחיצות סמוך לקרקע פחות מג' טפחים דכלבוד דמי. והדרכי משה (אות ב') פליג דלא אמרינן לבוד להחמיר אלא להקל. ועי' מג"א (שם סק"ט, וכן תרלב. ה.) שהשיג עליו דמצינו לבוד לחומרא, ומצדד לתלות בפלוגתת ראשונים בסוגיא דכוורת (שבת ח:) אי אמרינן לבוד בכלים, ומסיק להחמיר בזה. וראה עוד שם בחכמת שלמה, מחצית השקל, ונתיב חיים". הביא בפי' חברותא (שבת קלח ע"ב הערה 36): "מהגמרא יוצא שאומרים לבוד אף להחמיר ואסור לנטות אהל בשבת, גם כשהאהל הוא אהל רק על ידי לבוד". "התוספות בעירובין [ק"ב א' ד"ה לא] אומרים, שבודאי אין איסור לנטות בשבת שני חוטים תוך שלשה טפחים משום עשיית אהל, ואף על פי כן אם היו חוטים אלו נטויים מערב שבת, נחשב שהיה כאן טפח מערב שבת ומותר להוסיף עליו בשבת". "החתם סופר [שו"ת יור"ד סימן ש"מ אות ג] מבאר, שיש שני דינים בלבוד, יש דין שעל ידי לבוד רואים שני דברים רחוקים כקרובים, ודין זה נאמר בין להחמיר בין להקל, ויש דין שרואים את האויר שבינתיים כסתום, דין זה נאמר רק להקל ולא להחמיר, לכן מותר לנטות שני חוטים בשבת, כי אם נקרב אותם לא יהיה בהם טפח, ולא אומרים לבוד להחשיב את האויר שביניהם כסתום כי אין אומרים כאילו יש כאן טפח להחמיר, אלא להקל. כגון אם היו שני חוטים מערב שבת, שאז מותר להוסיף עליהם בשבת". כתב בדעת תורה (יו"ד סי' שעא ס"ד) למהרש"ם: "דלא אמרינן לבוד להחמיר. עשו"ת חכם צבי סי' נ"ט מ"ש ע"ז, [2באמצע התשו' בזה"ל: אלא שאני חוכך בפחות מג' בנ"ד אי אמרינן בי' לבוד, ולא משום שאני חושש למ"ש מהרמ"א סוסי' שע"א ביו"ד דלא אמרינן לבוד להחמיר, דבמחילת כת"ר אישתמיטתי' תלמוד ערוך בפ' עושין פסין דף כ"ה הרחיק מן הכותל פחות מג' לא הועיל, ופירש"י דהוי כמחיצה ע"ג מחיצה, הרי בפירוש דאמרינן לבוד להחמיר אפילו באיסורי דרבנן הקלים, ומהלכות טומאה אין ראי' כלל, דשאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו, כדאמרינן בהדיא בסוכה דף י"ח עכ"ל הצריך לענינינו]. ועי' מג"א סי' תק"ב סק"ט [שהקשה ג"כ ע"ד רמ"א כנ"ל בחכ"צ מסוכה י"ח דשאני הלכות טומאה וכו', ויעו"ש שהביא מדברי התוס' בעירובין דף ק"ב ע"א ד"ה לא אמרן וכו' שכתבו דלא מסתבר שע"י לבוד יחשב עשיית אהל לאסור לעשותו בשבת וכו', אלא דנחשב אהל ע"י לבוד להתיר להוסיף עליו למחר בשבת, וע"ש במג"א עוד מ"ש מכמ"ק וסיים דנ"ל להחמיר יעו"ש]. ועי' רש"ש בעירובין דף ק"ב [שתמה ע"ד התוס' הנ"ל שהביאו ראי' דלא מסתבר שיאסר ע"י לבוד לעשותו בשבת דאטו יהא אסור לנטות בשבת ב' חוטים מתוך ג' משום עשיית אהל, ותמה הרש"ש שבסוכה י"ז א' ד"ה אילו וכו' כתבו להדיא בפשי' דאין מיחשב כסתום משום לבוד, דלא אמרינן לבוד להחמיר ותו לא מידי ע"ש]. ועי' ט"ז כאן סק"ה [מ"ש בדברי רמ"א אלו והוכיח מכמ"ק דבטומאה לא אמרינן לבוד אפילו להקל, וסיים דצ"ל דמ"ש רמ"א כאן דלא אמרינן לבוד להחמיר, ר"ל אפילו להחמיר]. ועי' חתם סופר חיו"ד סי' ש"מ אות ג' [מ"ש בענין לבוד באמצע כמ"ד והביא מתוס' סוכה י"ז ומהמג"א הנ"ל, ומהריטב"א הנ"ל בח"ס למס' שבת ועוד מכמ"ק יעו"ש ואכמ"ל יותר]. כתב בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן צא ד"ה מה שכתב): "מה שכתב כת"ר דאף אם אמרינן לבוד להחמיר מכל מקום כל זה דוקא במחיצות של שבת או סוכה וטומאה ולא לענין בית וגג שעל גבי סוכה, אין זה כל כך נלענ"ד וכדחזינן לענין שבת דחשיב משום לבוד בתחילת אהל לענין זה שיהי' מותר להוסיף עליו בשבת, אך אעפי"כ לדינא שפיר נלענ"ד כדבריו, כי דבריו מתאימים קצת למש"כ הריטב"א בעירובין דף י' ע"ב, וז"ל "אבל יש לומר דבדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך אין אומרים בו לבוד", וכיון שדברי הביכורי יעקב בסי' תרכ"ו ס"ק ח' לענין סוכה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים ונשארו העצים [הנקראים לאטיש] ואין ביניהם שלשה טפחים – הם רק חומרא, חושבני דאין טעם להוסיף עוד חומרא". העיר ב'וזה לשונו' (ליינר, סוכה פי"ז אות ה): "[שלז] חילוק מחיצות משאר דיני לבוד" "כ' בעמק ברכה (אות יח) דמה שכתבו התוס' דלא אמרינן לבוד להחמיר, זהו דוקא לענין דין לבוד הנאמר במחיצות דפחות מג' נחשב כסתום, בזה אמרינן דלא נאמר האי דינא אלא להקל לשוויא מחיצה וסכך אבל לא לפסול לשוויא כסכך פסול, אבל לאידך דינא דלבוד דכל פחות מג' הרי הוא כנתקרב ונתחבר, ודאי דאין שום טעם לחלק בזה בין להקל לבין להחמיר ובכל גווני מהני".] מסקנה אסור לשים כמה חישוקים כשהם לבוד זה לזה בשבת ואח"כ לפרוש עליהם סדין וצריך לעשות כן מערב שבת ואז מותר לפרוש את הכיסוי בשבת. tc56f4jkvc37u7fo5g15ypgm5g0da8u 0 1743914 3017799 2026-05-27T19:21:39Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יט|כ|כא|}}" 3017799 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יט|כ|כא|}} tde9i7vpmeju86zpq1dcm80sutx0kzc 3017800 3017799 2026-05-27T19:21:52Z Uziel302 3324 3017800 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|יט|כ|כא|}} סימן כ דיני הפסקות והשתתפות הקהל בהלל שאלה1 מתפלל שהתחיל הלל אחרי הציבור, האם יכול לענות "כי לעולם חסדו", כאשר הש"ץ אומר הודו, אפילו שהוא עצמו עומד במקום אחר בהלל. וכן ב"אנא ד' הושיעא נא". או שלא יענה כלל. תשובה א. נדמה את העניה של אומר ההלל להפסקת קורא ההלל באמצע קריאתו לשם ברכת שלום וכד'. נאמר בתענית (כח ע"ב): "אמר רבא: זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא (רש"י: מדלא קתני נמי באחד בניסן – אלמא הלל דראש חדש לא דחי ליה למעמד, שמע מינה דלאו דאורייתא הוה, אלא מנהגא כדלקמן). דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את הלל, ואלו הן: שמונת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (ראשון) של עצרת. ובגולה עשרים ואחד יום, ואלו הן: תשעת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, ושני ימים הראשונים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת. רב איקלע לבבל, חזינהו דקא קרו הלילא בריש ירחא. סבר לאפסוקינהו. כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי (רש"י: כגון אנן, דמדלגין לא לנו ה' לא לנו ונתחיל מן ה' זכרנו יברך), אמר שמע מינה מנהג אבותיהם בידיהם". ב. כתב הטור (או"ח סי' תכב) לגבי קריאת הלל של ראש חודש: "ועיקר קריאתו תלויה במנהג הלכך כל מקום ומקום לפי מנהגו וכיון שאין גומרים אותו ואין קורין אותו אלא בדילוג אינו חמור לענין הפסקה כק"ש אלא אף באמצע שואל בשלום אדם נכבד שצריך לנהוג בו כבוד ומשיב שלום לכל אדם, אבל בענין אחר אין לו להפסיק ואם הפסיק ושהה בו אפילו שהה כדי לגמור כולה אין צריך לחזור לראש". באר הבית יוסף (או"ח סי' תכב, ד): "ומ"ש וכיון שאין גומרין אותו וכו' אינו חמור לענין הפסקה כק"ש אלא אף באמצע שואל בשלום אדם וכו'. בפרק היה קורא (ברכות יד.) אמר רבה ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל בין פרק לפרק פוסק באמצע הפרק אינו פוסק וימים שאין היחיד גומר בהם את ההלל אפילו באמצע הפרק פוסק וכתב הרא"ש (סי' ה) משמע שאין לפסוק בו אלא מפני הכבוד דימים שהיחיד גומר בהם את ההלל פוסק בו כדין קריאת שמע אבל ימים שאין היחיד גומר בהם אפילו באמצע הפרק שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם הא לאו הכי אין לו לפסוק. והרב רבינו יונה (ז: ד"ה אמר רבא) פירש דהא דאמרינן דימים שאין היחיד גומר בהם את ההלל פוסק היינו דוקא מפני היראה ומפני הכבוד כמו בקריאת שמע. אבל הרמב"ם כתב בהלכות חנוכה (פ"ג ה"ט) ימים שגומרים בהם את ההלל יש לו להפסיק בין פרק לפרק אבל באמצע הפרק לא יפסיק וימים שקוראים בהם בדילוג אפילו באמצע הפרק פוסק וכתב הרב המגיד שנראה מדבריו שהוא פוסק לכל דבר ואינו כדין קריאת שמע שאינו פוסק אלא לדברים ידועים וכן בדין שהרי אין ברכה מתוקנת לאחריו ותלויה היא במנהג ומיהו כתב שדעת רוב המפרשים היא כדעת הרא"ש". עולה מדברי הב"י שנחלקו הרמב"ם והרא"ש. לרמב"ם ימים שגומרים את ההלל מותר להפסיק בין הפרקים שלא מפני הכבוד והיראה, ושאין גומרים מותר להפסיק בכל מקום לכל צורך. ולרא"ש ימים שגומרים מותר בין הפרקים מפני הכבוד ובאמצע הפרק מפני היראה, וימים שאין גומרים מותר להפסיק מפני היראה והכבוד אף באמצע הפרק. ג. פסק השו"ע (או"ח סי' תכב ס"ד) לגבי ראש חודש: "לענין הפסקה, אפילו באמצע שואל בשלום אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד ומשיב שלום לכל אדם, אבל בענין אחר לא יפסיק". ופסק כרא"ש. ורמ"א הגיה: "ודוקא בר"ח ופסח בימים שאין גומרים הלל, אבל כשגומרים אותו, לענין הפסקה, דינו כמו בק"ש וע"ל סי' תפ"ח ס"א". וכעין זה פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תפח ס"א) לגבי פסח: "שחרית נכנסים לבית הכנסת, וקורים הזמירות של שבת, ומתפללין תפלת שחרית, וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל), ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע, באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום, ובין הפרקים2 שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם". ורמ"א הגיה: "(ודוקא בב' ימים הראשונים שגומרים בהם ההלל דינא הכי לענין הפסקה, אבל בימים שאין גומרין ע"ל סימן תכ"ב סעיף ד'). ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו, אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק". ועי' שו"ת אור לציון (ח"ג פ"ג – דיני הלל בראש חדש אות ג ובאוריו) וכן בשו"ת אור לציון (ח"ד פרק מט – דין הלל בחנוכה אות ב ובאוריו). ד. אולם, עולה שאלת הברכה שהרי הפסיק במשהו אחר לאחר ברכה ראשונה. לאשכנזים הן בימים שהיחיד גומר את ההלל והן בימים שאינו גומר, ולספרדים רק בימים שגומרים את ההלל. כתב בערוך השולחן (או"ח סי' תכב): סעיף י "לענין הפסקה בהלל בימים שגומרים אותו דינו כבברכת קריאת שמע וק"ש עצמה אבל בר"ח וחוה"מ וכו' כשאין גומרין אותו כתב רבינו הב"י בסעיף ד' דאפילו באמצע שואל בשלום אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד ומשיב שלום לכל אדם אבל בענין אחר לא יפסיק עכ"ל ונראה דכוונתו כפי מנהג מקומו שלא היו מברכין בר"ח על ההלל כמ"ש מקודם אבל במקום שמברכין ודאי דאסור להפסיק כבקריאת שמע דסוף סוף הא יש ברכה תחלה וסוף ואם תשאל דאם בלא ברכה למה בענין אחר לא יפסיק די"ל דודאי כן היא דאפילו בלא ברכה למה נפסיק בחנם?" סעיף יא "כן היה נלע"ד לפרש. אבל א"כ למה לא הגיה עליו רבינו הרמ"א דלפי מנהגינו שמברכין אסור להפסיק? אלא ודאי דס"ל דגם כשמברכין ההפסק קל ולא ידעתי למה, אבל גם מהטור מוכח כרבינו הרמ"א שכתב וז"ל וכיון שאין גומרין אותו אינו חמור לענין הפסקה כק"ש אלא אף באמצע וכו' עכ"ל ואי ס"ד בלא ברכה למה לו לתלות במה שאין גומרין אותו יותר ה"ל לתלות לפי שהיא בלא ברכה, ועוד דהטור הביא מקודם מסקנת אביו הרא"ש ז"ל דמברכין ע"ש אלא ודאי אף על פי שיש ברכה קילא ההפסקה, ומצינו כיוצא בזה בפסוקי דזמרה לדעת האר"י ז"ל כמ"ש לעיל סי' נ"א אבל הטור והש"ע החמירו שם כבקריאת שמע ע"ש וצ"ל דס"ל דבכאן עוד קיל יותר וצ"ע". אף שערוה"ש נשאר בשאלה, בכ"ז מסקנתו להלכה שאף שמברכים לפני כן, בכ"ז מותר להפסיק מפני הכבוד והיראה, וה"ה נראה שמותר לענות באמצע ההלל ראשי פסוקים. ה. סיכם בפסקי תשובות (או"ח סי' תכב אות כג) לגבי הפסק לעניית דברים שבקדושה באמצע הלל, ואם הפסיק בדברים בטלים: "סעיף ד', שו"ע: לענין הפסקה, אפילו באמצע שואל בשלום אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד, ומשיב שלום לכל אדם וכו'. וכבר כתב במשנה ברורה (בסימן ס"ו סק"ב) בשם המגן אברהם (שם סק"א) ועוד אחרונים, שבימינו אין היתר לשאול ולהשיב כלל, ואפילו לאביו ורבו מובהק, בין בבית הכנסת ובין כשמתפלל ביחידות בביתו, אלא ירמוז לו שאינו רשאי להפסיק, וזאת גם לאלו הנוהגין לומר הלל בראש חודש בלא ברכה לפניה ולאחריה, כי באמירת ההלל עסוק במצוה חשובה של פרסומי ניסא, ואין להפסיק בה אלא לדברים שבקדושה, ולפי הכללים דלהלן (כמבואר בפסק"ת סי' ס"ו אות א')". "וברמ"א: ודווקא בראש חודש ופסח, בימים שאין גומרין הלל, אבל כשגומרים אותו, לענין הפסקה, דינו כמו בקריאת שמע, ועיין לקמן סימן תפ"ח סעיף א'. ששם מבואר שיש לחלק בין הפסק 'באמצע הפרק' דהלל להפסק 'בין הפרקים', וכדין קריאת שמע המבואר בשו"ע (סימן ס"ו)". "ולפי סיכומן של דברים נמצא שיש לנו ג' דרגות לענין הפסק לדברים שבקדושה באמצע אמירת ההלל. א. בימים שאין גומרין אותו, לשיטת השו"ע ומנהג הספרדים ועוד שאין מברכין עליו. ב. בימים שאין גומרין אותו לשיטת הרמ"א והאשכנזים שמברכין עליו תחילה וסוף. ג. ימים שגומרין את ההלל". "א) הלל בימים שאין גומרין אותו (ראש חודש וחול המועד פסח), לנוהגין שלא לברך עליו תחילה וסוף: מותר להפסיק לכל דברים שבקדושה, דהיינו לעניית קדיש על כל האמנים שבו, קדושה וברכו, וכל האמנים של כל הברכות ששומע, בין ברכות של שליח ציבור כחזרת הש"ץ וכו', ובין ברכות ששומע מאנשים שמברכין על אכילתן ושתייתן ושאר ברכת המצוות, וגם 'ברוך הוא וברוך שמו' רשאים לענות, וכן כששומעים בחזרת הש"ץ 'מודים אנחנו לך', אומרים עם הציבור כל נוסח מודים דרבנן, וכן אם אומרים הציבור פסוק ראשון דקריאת שמע ובשכמל"ו וי"ג מדות ועלינו לשבח אומר עמהם, וכן רשאי לומר קדיש יתום ולשמש כבעל קורא, ורשאי לעלות לתורה ואומר הקריאה בלחש עם הבעל קורא, ומברך ברכת ברק ורעם וקשת, אבל 'אשר יצר' יכול להמתין עד שיגמור ההלל". "ב) הלל בימים שאין גומרין אותו (ראש חודש וחול המועד פסח) לנוהגין לברך עליו תחילה וסוף: אפילו באמצע הפרק, דינו כבין הפרקים דקריאת שמע, שעונה אמן על כל הברכות ששומע, אך לא 'ברוך הוא וברוך שמו', וכל שכן שעונה קדיש קדושה (קדוש, ברוך, ימלוך) וברכו, ועולה לתורה אך אינו קורא בלחש עם הבעל קורא אלא שומע ושותק, וכשהש"ץ והציבור אומרים מודים, אומר עמהם רק תיבות 'מודים אנחנו לך' בכריעה, ומברך ברכת רעם וברק וקשת, ו'אשר יצר' ימתין עד גמר ההלל". "ג) ימים שגומרין בהם את ההלל (חנוכה ושאר ימים טובים): בין הפרקים – דינו כדלעיל אות ב', באמצע הפרק – עונה על ברכו וקדושה (קדוש וברוך ויש אומרים גם ימלוך), ובקדיש עונה רק על אמן דאחר בעגלא ובזמן קריב ודאחר דאמירן בעלמא, ולקבלת האר"י ז"ל עונה חמשה אמנים ראשונים דקדיש (שמיה רבה, ויקרב משיחיה, בעגלא ובזמן קריב, דקודשא בריך הוא, דאמירן בעלמא), ובחזרת הש"ץ עונה רק האמנים דהאל הקדוש ושומע תפילה, ועונה אחר ברכו של העולים לתורה, וגם האמנים של העולים לתורה לפניה ולאחריה, ועונה אמן אחר הפסוקים שהכהנים אומרים (אך לא אחר הברכה שלהם 'לברך את עמו ישראל באהבה'), קראוהו לעלות לתורה עולה ומברך אך לא יקרא עם הבעל קורא אלא שומע ושותק, וישתדל לעמוד בין הפרקים, ואינו מברך ברכת ברק ורעם וקשת, ושאר דברים שבקדושה אינו אומר עם הציבור, ואינו עונה אמן על שום ברכה ששומע זולת מה שמבואר לעיל". "אמנם יש לציין שאם כבר שמע ביום זה קדושה וברכו וקדישים, או יודע שבאפשרותו לשמוע אחר כך, שוב אין עליו חובה לענות על קדיש קדושה וברכו וכל הברכות ששומע תוך כדי אמירתו הלל, ואפילו בראש חודש ואומר הלל בלא ברכותיה, אינו חייב בכך, אלא עם הוא בתוך הציבור יזהר שלא יהא נראה כפורש מן הציבור, לכן יעמוד או יכרע כמותם אף על פי שאינו עונה אחריהם (כמבואר בסי' ס"ו אות ח')". עולה לפי הדברים שאף עניה של ראשי פסוקים היא ג"כ לפי החילוקים של ההלל שכתב בעל פסקי תשובות. ו. כתב הרמב"ם (הל' מגילה וחנוכה פ"ג הי"ד) על מנהג אמירת ההלל: "הקורא אומר אנא ה' הושיעה נא והן עונין אחריו אנא ה' הושיעה נא, אף על פי שאינו ראש פרק, הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והן עונין [אחריו] אנא ה' הצליחה נא, הוא אומר ברוך הבא וכל העם אומרים בשם ה'... זה הוא המנהג הראשון ובו ראוי לילך, אבל בזמנים אלו ראיתי בכל המקומות מנהגות משונות בקריאתו ובעניית העם ואין אחד מהם דומה לאחר". נראה כי לענות ראשי פסוקים הוא דרך אמירת הלל ואינה חשובה פחות מלענות מפני הכבוד. ועל כן בימים שהיחיד גומר את ההלל מותר לענות רק בין הפרקים3 להפסיק בהם ולענות. בימים שאין היחיד גומר את ההלל מותר לענות בכל מקום בו נמצא בהלל, אבל צריך לזכור היטב היכן הפסיק ומשם להמשיך. (ואם שכח יחזור לתחילת הפרק). וכן נראה מילקוט יוסף (קצוש"ע אורח חיים סימן תרפג – אמירת הלל בחנוכה סעיף ה): "אסור להפסיק בדיבור באמצע ההלל, ומכל מקום השומע ברכה מחבירו, והוא באמצע מזמורי ההלל, יש לו לענות "אמן". וכל שכן שעונה קדיש וקדושה וברכו באמצע ההלל, אף כשגומרים את ההלל. אבל אמן דתתקבל אין לענות. מה שאין כן בהלל דראש חודש אפשר לענות אמן דתתקבל גם כן, הואיל ואין אנו מברכים עליו. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רמב. יבי"א חלק ב' סימן לב]". וכן בילקוט יוסף (מועדים סדר תפילת חנוכה סעיף י): "בכל יום משמונת ימי חנוכה, גומרים את ההלל בתפילת שחרית, ומותר לענות קדיש וקדושה, ואמנים דברכות, באמצע ההלל". ועניית "הודו... חסדו" ו"אנא ה'" היא לפחות כעניית אמן על ברכות. ז. ניתן לומר שענייה בהלל היא עיקר המצוה ולכן אין בכך כלל הפסק, אלא היא עיקר המצוה ולכן ודאי חייב להפסיק כדי לענות. כתוב ברשימות שעורים (רי"ד סולובייצ'יק, סוכה לח ע"א): "בהלל ישנם כנראה שני קיומים: אופן הקיום המעולה והשלם הוא ההלל של קריאה וענייה המתקיים ע"י עניית הללויה על כל דבר ודבר של הש"ץ. מאידך בקיום שומע כעונה הרי הוא כאילו קרא את כל ההלל בעצמו. מכל מקום באופן זה חסר הקיום של קריאה וענייה המהווה מצוה מעולה במצות ההלל". "ונראה להוסיף כי קיום מצות הענייה שייך רק בצבור – שהש"ץ מקריא, מזמין, ותובע את הצבור לענות והצבור עונה הללויה. אמנם היחיד בידו לקיים רק את מצות קריאת ההלל הפשוטה, וחסרה לו מצות ההלל השלמה שהיא מתהווה בעניית הצבור הללויה לקריאת הש"ץ. משום כך קובע הרמב"ם (פ"ג מחנוכה הלי"ד) שהמנהג של קריאה וענייה הוא המנהג הראשון, וז"ל ובו ראוי לילך עכ"ל, שבמנהג הזה מתקיים הקיום של קריאה וענייה שהיא המצוה המעולה של הלל". "היוצא מזה שבהלל יש שני קיומים – א) קריאה פשוטה, ב) קריאה וענייה. יחיד בעצמו מקיים רק מצות קריאת ההלל הפשוטה. אולם הצבור יכול לקיים את מצות קריאה וענייה שהיא מצות ההלל השלמה הדומה למצות קדושה בצבור". "ומסתבר כי לפיכך פסק הרמב"ם (שם הל"ז) שבראש חודש אומרים הלל בצבור בלבד, מפני שהמנהג של הלל בר"ח הוא לאמרו דוקא בקריאה וענייה ולא באופן של קריאה פשוטה. ביחיד אין ענייה ולכן לדעת הרמב"ם אינו קורא הלל בר"ח". "ובכך מובנים דברי הר"ת (ברא"ש פ"ק דפסחים) המבאר שנוסח ברכת ההלל הוא דוקא באות למ"ד – לקרוא את ההלל, ולא במלת על – על קריאת ההלל, מפני שעונים הודו לד' ויש בהלל שהייה – ודבריו לכאורה מחוסרים ביאור. ונראה שכוונתו לומר כי יש בהלל שני קיומים: א) קיום קריאה פשוטה; ב) וקיום קריאה וענייה. כשיש במצוה אחת שני קיומים מברכים באות הלמ"ד מפני שאין כאן מצוה פשוטה של חד קיום. דמיון לשופר שמברכים עליו לשמוע באות למ"ד כי יש בו שני קיומים – קיום מצות שופר דמיושב (שהוא קיום שמיעת תקיעות) ומצות שופר דמעומד (שהיא קיום שופר עם ברכות כלומר קיום של תפלה וזעקה בשופר). כשברכת המצוה חלה על שני קיומים משתמשים באות למ"ד, וכן בהלל". מסקנה מותר להפסיק באמצע הלל כדי לענות ראשי פסוקים, ויש מי שאומר שזו עיקר מצות ההלל ולכן מצוה להפסיק ולענות ולחזור למקומו בהלל שביחידות4. gxgocqknn8qsmxj11a0pkxim6kpoh4g 0 1743915 3017801 2026-05-27T19:22:12Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כ|כא|כב|}}" 3017801 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כ|כא|כב|}} 9kh6mp3be1w06iion9wa56ksup3vhlo 3017802 3017801 2026-05-27T19:22:22Z Uziel302 3324 3017802 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כ|כא|כב|}} סימן כא אזעקה בליל הסדר בעת מלחמה א. יש להתייחס לאזעקה כאל ספק פיקו"נ, ועל כן יש למלאות מיידית אחר הוראות פיקוד העורף, להפסיק כל פעילות אחרת ולהיכנס לחד"ב, מקלט, חדרי מדרגות וכד', ולא לסמוך שהלילה הוא 'ליל שימורים'. ב. אין להיכנס למתח ולהקפדות, להיפך – לקיים את כל מצוות הלילה באמונה בשמחה וברננה, ולקבל את כל מה שרבש"ע מביא עלינו בלילה הזה. ג. בכל ציוויי הלילה יש לשקול מה דאורייתא ומה דרבנן, ובאלו מצוות דרבנן העמידו חכמים דבריהם שאם לא נעשו כראוי יש לחזור ולעשותם. ד. בלילה זה מצוות עשה מן התורה בדורנו הן: קידוש (בלא שתיית יין), הגדה – סיפור יציאת מצרים, אכילת מצה. חכמים הוסיפו: ארבע כוסות, הסבה, הלל, שני טיבולים, אפיקומן. ה. פסק השו"ע (או"ח סי' תעב ס"ז): "כל מי שצריך הסיבה, אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא, וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה". ורמ"א הגיה: "ויש אומרים דבזמן הזה, דאין דרך להסב, כדאי הוא ראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ע"פ). ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה, אין לחזור ולשתות בהסיבה דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות; אבל בשני כוסות ראשונות, יחזור וישתה בלא ברכה (מנהגים), וכן באכילת מצה. ולכתחלה יסב כל הסעודה. (מהרי"ב)". ופסק המשנה ברורה (סי' תעב ס"ק כג): "כל הסעודה – באכילתו ובשתייתו, ובדיעבד יצא בשעת אכילת כזית מצה וד' כוסות ולגבי שמש כיון שהוא טרוד דיינינן ליה כדיעבד לגבי כל אדם". כתב בבאור הלכה (סימן תעב סעיף ז ד"ה לא יצא): "לא יצא וצריך לחזור ולאכול – נראה דלדעת המחבר אם גמר כל הסעודה ובירך בהמ"ז ואח"כ נזכר שלא היה בהסיבה צריך לחזור ולברך המוציא ועל אכילת מצה משא"כ לי"א א"צ לחזור ולברך על אכילת מצה. ופשוט דאף דלכתחלה מצוה לאכול שני זיתים בהסיבה כמבואר בסימן תע"ה מ"מ בדיעבד יצא בכזית אחד"1. ו. כל מצוות הלילה צריכות להיעשות במקום אחד ואין לשנות מקומו ולא לקיים מצוות הלילה במקום אחר, ולכן אם נעקר למקום אחר (מקלט) לא 'ישלים' שם את המצוה שהתחיל בה. ז. מי שעקר ממקומו בין כוס שלישי לרביעי יכול לסיים במקומו החדש ואין זה אוכל בשתי חבורות. (עי' חבל נחלתו חי"ב סי' יד). ח. יציאת כל המשתתפים בסעודה ממקומם וחזרה למקומם להמשך הסעודה בעת אזעקה, כיון שיצאו לשם שמירת הנפש ולא לדברי רשות, ממשיכים ממקום שפסקו ואין צריכים ברכה אחרונה אחרי מה שאכלו ולא ברכה ראשונה על מה שיאכלו אף לספרדים (עי' שו"ע ורמ"א או"ח סי' קעח, ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות הערות סימן קעח – דיני הפסק בסעודה אות ד). ט. כשיש אזעקה באמצע הקידוש של ליל הסדר. יפסיקו את הקידוש, ואח"כ יחזרו על הקידוש ועל שתיית כוס ראשונה. ואם סיימו את הקידוש ולא שתו. ועם סיום הקידוש היתה אזעקה. צריכים לחזור ולקדש אבל אין אומרים ברכת שהחיינו. י. אם לאחר נט"י ולפני הכרפס היתה אזעקה יצאו לחד"ב ואח"כ יחזרו על הנטילה וברכת בורא פרי האדמה. יא. אם לאחר ברכת פרי האדמה של 'כרפס' היתה אזעקה, יברכו שוב בחזרתם מן המקלט. יב. אם באמצע קריאת 'מגיד' נצרכו לעקור למקלט או חד"ב יכולים להמשיך ולקרוא בו את ההגדה. יג. אם בגלל אזעקות, הזמן אינו מספיק לאכול אפיקומן לפני חצות, יקצרו ב'מגיד' ויאמרו רק את משנת ר"ג – 'כל שלא אמר' ושני פרקי הלל הראשונים ויצמצמו בזמן הסעודה. יד. אם נשמעה אזעקה באמצע ברכת הגאולה, לפני שתיית כוס שניה, יפסיק ובחזירתו למקומו יברך ברכת הגאולה. (ולספרדים יברך על כוס שניה, בגלל ההפסק מן הכוס הראשונה. וכן אם הפסיק בין כוס שלישית לרביעית יברך עליה). טו. אם באמצע אכילת מצה היתה אזעקה, ימשיכו באכילה אחר חזרתם מן המקלט ויסיימו את מה שבפיהם בנחת שלא יקדים קנה לושט. טז. אם אכלו כזית מצה (שליש מצה רבועה) אינם צריכים לחזור ולאכול כדי לצאת י"ח מצות מצה. יז. צריך לאכול שיעור מצה מן התורה באכילה רצופה, ולכן אם הפסיקה אזעקה לאחר שהתחיל לאכול, לאחר יציאתו מן המקלט יאכל שיעור מצה מן התורה, וכן לגבי אפיקומן. יח. אם בגלל אזעקה לא הספיקו לאכול אפיקומן לפני חצות, יאכלו אחר חצות. 8cvw2r1quokuqlh50zzkex18ah7dojj 0 1743916 3017803 2026-05-27T19:22:33Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כא|כב|כג|}}" 3017803 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כא|כב|כג|}} e08eh5oecc3not4lobkas7duffaow6j 3017804 3017803 2026-05-27T19:22:49Z Uziel302 3324 3017804 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כא|כב|כג|}} סימן כב עשיית ליל הסדר בשני מקומות שאלה האם ניתן להתחיל את ליל הסדר בבית ואם תהיה אזעקה לעבור לחד"ב, ואח"כ לחזור לבית? תשובה א. נאמר בפסחים (פ"ז מי"ג) לגבי אכילת קרבן פסח: "שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין והמיחם באמצע כשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל והכלה הופכת את פניה ואוכלת". פרש רש"י (פסחים פו ע"א): "קופץ את פיו ומחזיר את פניו – לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שאוכל עם חבורה האחרת, דסבירא ליה לתנא דידן הפסח נאכל בשתי חבורות (=שחלקו ביניהן את הקרבן), אבל אדם אחד אינו אוכל בשני מקומות ממנו, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל – שאין אדם אחד אוכל בשני בתים, ושתי חבורות ההופכות פניהן כשתי בתים דמו". וכן פרש ר' עובדיה מברטנורא (פסחים פ"ז מי"ג) וכן תוספות יום טוב (פסחים פ"ז מי"ג). ב. כתב בפסקי רי"ד (פסחים פו ע"א): "והכי קאמ' בבית אחד יאכל האוכל ולא בשני בתים, שבאותו מקום שהתחיל לוכל שם יסיים (אצלו) [אכילתו] ואל ישנה מקום לאכילתו. מיכן אמרו השמש שאכל כזית בצד התנור אם היה פיקח ממלא כריסו ממנו. פי' שם בצד התנור שהתחיל לוכל יגמור כל אכילתו, שאם יוליכוהו בני חבורתו לאוכלו במקום אחר אסור לאוכלו עמהם כיון שהתחיל לוכל בצד התנור. רצו בני חבורה לעשות עמו טובה באין ויושבין בצידו, דברי ר' יהודה. פי' קובעים סעודתן בצד התנור, כדי שיאכל גם הוא עמהן. ר' שמע' אומ' על הבתים אשר יאכלו אתו בהם, אלמא שהאוכל אוכל בב' מקומות". היינו, אם התחיל לאכול לצד התנור אינו יכול לאוכלו בבית שחבורתו אוכלת, והלכה כר' יהודה. ג. הרמב"ם (הל' קרבן פסח פ"ט ה"ג) פסק: "שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף שנאמר מן הבשר חוצה, מפי השמועה למדו שצריך ליתן לו חוצה למקום אכילתו, ואלו הופכין את פניהן אילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהן אילך ואוכלין כדי שלא יראו מעורבים". בכסף משנה (הל' קרבן פסח פ"ט ה"א) הביא את המחלוקת בין ר"י לר"ש ופסק: "וידוע דהלכה כר"י". עולה שאכילת הפסח חייבת להיות במקום אחד. ונראה שבזמן שאכלו קרבן פסח אסור היה לשנות מקום בכל הסעודה אף לפני אכילתו, למקום אחר, אף שעדיין לא אכלוהו, שכן כל הסעודה נגררת אחר קרבן הפסח משום סייג. ואף אם חשב מלכתחילה לשנות מקום אסור בכך. ד. בימינו אין קרבן פסח, ואנו אוכלים מצה באחרונה – האפיקומן – זכר לקרבן פסח. ונשאלת השאלה אלו הלכות הועברו מן המצב השלם של אכילת הקרבן בעצמו לימינו של אכילת 'זכר לפסח'. נאמר במשנה האחרונה במסכת פסחים (פ"י מ"ח): "ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ישנו מקצתן יאכלו, כולן לא יאכלו. ר' יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו". פרש ר' עובדיה מברטנורא (פסחים פ"י מ"ח): "ישנו כולם לא יאכלו. אם התחילו לאכול פסחיהן וישנו כולן, שוב לא יאכלו, דנראה כאוכל בשני מקומות, דמאחר שישנו הסיחו דעתם מלאכול עוד, וחשיב ליה כאכילת שתי מקומות. וחומרא בעלמא הוא. והוא הדין נמי למצה בזמן הזה". היינו חכמים גזרו על חבורה שישנה בעת אכילת הפסח שלא תחזור ותאכל ממנו מפני שנראה כאוכל בשני מקומות ואע"פ שהתוצאה היא שאותו פסח יהיה נותר. והלכה זו נוהגת אף בימינו שמצת אפיקומן 'מחליפה' את הפסח. כך באר מלאכת שלמה (פסחים פ"י מ"ח): "ובגמ' מאי אפיקומין אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה פי' אחר שאכלו הפסח בחבורה זו לא ילכו בחבורה אחרת לאכול לא פת ולא שום דבר גזרה דילמא אתי למיכל הפסח בשני מקומות וכתבו תוס' ז"ל ולפי זה מתני' מוקי לה רב אליבא דר' יהודה דסבר דאין הפסח נאכל בשני מקומות ע"כ פי' אף על פי שנאכל פסח אחד בשתי חבורות או אפי' שתי חבורות בשני בתים עכ"ז יחיד אינו אוכל מן הפסח בשני מקומות וסתם לן תנא נמי כותיה לעיל ס"פ כיצד צולין כמו שנכתב שם וקיימא לן דהלכתא כותיה". כיון שכבר נפסקה הלכה כר' יהודה אין צורך לחזור על כך, אלא נאמר כך אף לזמן שאין פסח, עולה שאין לאכול בשני מקומות את מצת אפיקומן גם בימינו שאיננו אוכלים קרבן פסח. וכן נפסק בשו"ע (תעח, ב). ה. נאמר בפסחים (קיט ע"ב) על המשנה "ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן": "מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה". פרש רשב"ם (פסחים קיט ע"ב): "אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה. אחר שאכלו הפסח בחבורה לא ילכו בחבורה אחרת לאכול לא פת ולא שום דבר גזירה דילמא אתי למיכל את הפסח בשני מקומות ואנן תנן סתמא כר"י בכיצד צולין (לעיל דף פו א) דפסח נאכל בשתי חבורות ואין האוכל אוכל הפסח בשני מקומות. והך מילתא דרב אוקמיה התם בשעת אכילה אבל לאחר אכילה יכול ליעקר לומר הלל בחבורה אחרת ולא קפיד אלא לאכול בב' מקומות אבל לאכול דברים אחרים במקומן הראשון שרי רב ובלבד שלא יעקור לאוכלן עם חבורה אחרת. והיינו דפליג עליה שמואל ורבי יוחנן ואמרי כל דבר אסור לאכול אפילו בחבורתו ראשונה וליכא לפרושי שלא יעקרו מחבורה לחבורה דלאחר שאכלו קצת מן הפסח לא יאכלו ממנו בחבורה אחרת דהא סתם לן תנא בכיצד צולין (שם) וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו עד שמגיע אצל חבורתו ותרי סתמי למה ולרב הכי משמע ליה אפיקומן אפיקו מנייכו הוציאו כליכם מכאן ונלך ונאכל במקום אחר". לפי רשב"ם משמע שכל הסדר לא יעשו בשני מקומות ולא רק אכילת פסח או מצת אפיקומן. ו. לעומתו תוספות (פסחים קיט ע"ב) כתבו: "אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה – רב מוקי למתניתין כדר' יהודה דסבר דאין הפסח נאכל בשני מקומות והכי אוקימנא סתמא פרק כיצד צולין (לעיל ד' פו.) שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד אלו הופכין פניהם ואוכלין ואלו הופכין פניהם ואוכלין והשמש באמצע פירוש משום היכרא וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו עד שמגיע אצל חבורתו ומוקי לה בגמרא כרבי יהודה והיינו דוקא בפסח אבל מצה לא אשכחן בשום דוכתא דליתסר בשתי מקומות ואי משום דאתקש לפסח להא על כרחיך לא איתקש דאי לא תימא הכי ליפרך ממתני' לרב דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן הא אחר מצה מפטירין ולא מצי לשנויי כדמשני לשמואל דלגבי שני מקומות לא הוי רבותא פסח טפי ממצה אלא ודאי רב לא איירי אלא בפסח והא דקאמרינן לקמן אביי הוה יתיב קמיה דרבה והוה קא מנמנם פי' הקונטרס לקמן אף על גב דלא הוי בזמן הפסח הא איתקש מצה לפסח ולא נהירא ובירושלמי מפרש לה גבי תענית דאמרינן פ"ק דתענית ישן אסור לאכול ולא שנו אלא ישן ממש אבל מתנמנם לא ורבה הוה מתנמנם ובעי למיסר בתר הכי וקמייתי ראיה מפסח דכי היכי דפסח לא חשיב נמנום בעלמא כשינה מעליא לענין שני מקומות ה"נ לא חשיב נמנום לענין תענית דלמחר לאיתסורי באכילה בתר הכי". לפי תוס' רק באכילת פסח נאסר לאכול בשני מקומות, אבל מצה אפילו של אפיקומן שהיא כנגד הפסח מותר לאכול בשני מקומות. האגודה (פסחים פ"י, סימן צז, קיט ע"ב) צידד בדעת תוס': "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה פי' בתוס' להא מילתא לא ילפי' (מינה) [מצה] מפסח". ז. לעומתם מהר"ם חלאווה (פסחים קיט ע"ב) כתב כרש"י לעיל שכל הסעודה צריכה להיות במקום אחד: "מאי אפיקומן רב אמר שלא יעקרו מחבורה לחבורה. פי' בין לאכול שה אחר בין לאכול פת ושאר דברים גזרה שמא יאכל את הפסח בשתי חבורות". עולה מחלוקת בין הראשונים האם אכילה במקום אחד היא רק לגבי פסח (תוס', אגודה) או אף לגבי מצה של אפיקומן (רשב"ם), או את כל הסעודה חייבים לאכול במקום אחד (מהר"ם חלאווה). ח. הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח הי"ד) פסק: "מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר ואוכל, בני חבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרין ואוכלין, נרדמו כולן ונעורו לא יאכלו, נתנמנמו כולן יאכלו". באר בהגהות מיימוניות (הל' חמץ ומצה פ"ח הי"ד אות ע): "כרבי יוסי וכן איתא בגמרא דגרס אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא מנמנם אמר ליה מינם קא ניים מר א"ל אין מינם קא ניימנא ותנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו. אכן רבינו שמואל פירש דר' יוסי קאי ארישא דקאמר ת"ק ישנו מקצתן יאכלו ואתא ר' יוסי למימר ה"מ נתנמנמו אבל נרדמו אפילו מקצתן לא יאכלו והכי מוכח ההיא עובדא דאביי וכן כתב רבינו אבי"ה אם נתנמנמו מקצתן יאכלו גם המתנמנמים ואם כולן נתנמנמו לא יאכלו אפיקומן ולא שום דבר דהוי היסח הדעת ע"כ. והנה דעת כולם דדין מצה כדין פסח וכן כתב רש"י בפירוש וכן רשב"ם מעובדא דאביי דלעיל וכתבו התוספות דאין נראה דלא איתקש מצה לפסח אלא למצות התלויות בגופן אבל לב' מקומות לא"... הגהות מימוניות הביא את מחלוקת הראשונים האם גם מצה אין לאכול בשני מקומות או רק קרבן פסח. ט. כתב המגיד משנה (הל' חמץ ומצה פ"ח הי"ד): "מי שישן וכו'. מתוך מ"ש רבינו דין זה בהלכות אלו נראה שהוא סובר שדין זה הוא אפילו במצה ודעתו לפרש המשנה שאמרה (דף ק"כ:) ישנו מקצתן יאכלו כולן לא יאכלו ר' יוסי אומר נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו שהוא בפסח ולדידן דקי"ל דאין מפטירין אחר מצה אפיקומן הוא הדין דלאחר אכילת מצה אם ישן כבר סלק סעודתו ואינו רשאי לאכול דברים אחרים ולחזור ולאכול מצה בסוף וכן כתבו קצת מפרשים והביאו ראיה שהוא הדין למצה ממה שאמרו בגמ' אביי הוה יתיב קמיה דרבה וקא ניים אמר ליה מינם קא ניים מר אמר ליה אין נמנומי קא מנמנמנא דתנן נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו ע"כ. ואביי ורבה אחר החורבן כמה שנים הוו ונמנומו של רבה היה אחר אכילת מצה של מצוה והלכה כר' יוסי ג"כ מהא דרבה. ויש בזה שיטה אחרת שאין משנתנו אלא לפסח בלבד אבל לענין מצה לא אלא דהוי הפסק שצריך לחזור וליטול ידיו ולברך המוציא וזו היא שיטת הר"א ז"ל בהשגות. ולדבריו מעשה דרבה לא היא אלא לענין אם היה צריך לחזור ולברך אבל לא לאיסור אכילה. ויש מפרשים שלא היה נמנומו של רבה בסעודה ולא הביאוהו אלא להודיענו שיש חילוק בין נתנמנמו לנרדמו וכר' יוסי דרבה ס"ל הכין. ולזה הסכים הרב ר' אהרון הלוי ז"ל". הרב המגיד מחבר את שיטת הרמב"ם לשיטת רש"י ורשב"ם, ואת שיטת הראב"ד לשיטת תוס'. י. כתב רבינו מנוח (ספר המנוחה הל' חמץ ומצה פ"ח הי"ג): "כתב הרב מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית כשגומר סעודתו ממצה שאינה משומרת מברך עליה על אכילת מצה ואוכל כל אותו כזית ואינו טועם אחריו כלום. אמר המפרש לא מבעיא מצה דלא מינטרא ושאר מיני מיכלא ומשתיא דאסירי למיכל בתריא דההוא כזית אלא אפילו דמתרמי ליה בתר דאכל ההוא כזית מצה דמינטרא טפי מההוא כזית דהוה ליה מעיקרא אסיר ליה למיכל כזית מיניה משום דכיון דאכליה לההוא כזית אסח דעתיה ממיכלא והוה כאוכל בשני מקומות וודאי מצה באחרונה זכר לפסח הוא וכשם שאסור לאכול פסח בשני מקומות כך אסור לאכול מצה באחרונה בב' מקומות וממילא שמעינן מינה דמאן דבעי למעבד סדרא בתרתי ותלתא בתי בתר דקדיש ואכיל בביתו ובריך ברכת מזונא לית ליה למטעם כלום בהנהו בתי אחריני דבעי למעבד להו סדרא"... עולה מדבריו שאין לאכול מצת אפיקומן בשני מקומות, כמו כן אין לעשות את הסדר בשנית ובשלישית אלא ללא אכילה. ומשמע מדבריו שאיסור אכילה בשתי חבורות הוא על כל הסדר ולא רק על מצת אפיקומן. יא. אף הטור (או"ח סי' תעח) הטיל איסור אכילה בשתי חבורות אף על מצת אפיקומן: "אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פירוש משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום ולא יאכלו אחריו שום דבר ואפי' באותו מקום". יב. בהגהת הרמ"א (או"ח סי' תעח ס"א) הגיה: "ולא יאכלנו בשני מקומות, דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה דאסור לאכלו משום דהוי כשני מקומות (טור)". ודבריו מכוונים לדורנו באכילת מצת אפיקומן. באר המגן אברהם (או"ח סי' תעח סק"ב): "בשני מקומות. אפי' בחדר א' לא יאכלנו בשני שלחנות (כ"מ בגמ') ומשמע דווקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות וכ"מ ס"ב ועמ"ש סי' תפ"ד". היינו מצת אפיקומן צריך לאוכלה כולה על אותו שולחן, אולם שאר הסעודה ניתן לאכול בשני מקומות. במחצית השקל (או"ח סי' תעח ס"ק ב) באר דברי המג"א: "בשני מקומות. אפילו בחדר אחד כו' כן משמע בגמרא. דף פ"ו ע"א תנן שני חבורות שהיו אוכלים בבית אחד אלו הופכים את פניהם הילך ואוכלים ואלו הופכים כו' (פי' רש"י ד"ה אלו הופכין שרשאי להפך פניהם אף על גב דנראה כשני חבורות, דהא אפילו בשני חבורות בשני בתים שרי) והמיחם באמצע (פירש רש"י שיש בו מים חמין למזיגת היין, מותר להיות באמצע השני חבורות כדי שיהיה נוח להשמש ליטול ממנו לצורך השני חבורות), וכשהשמש עומד למזוג (לאחד מבני חבורה שאינו אוכל עמהן) קופץ את פיו ומחזיר פניו עד שמגיע לחבורתו (פירש רש"י שלא יחשדוהו שאוכל בשני חבורות). והא מתניתין בחדר אחד וכדמוכח, ואף על פי כן השמש צריך לקפוץ פיו שלא יחשדוהו כו', אלמא דאפילו בחדר אחד אסור בשני שולחנות". יג. כתב הנצי"ב בחי' מרומי שדה (פסחים קיט ע"ב): "מאי אפיקומן אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה. הנה דעת הרשב"ם והרמב"ם דה"ה במצה, עי' בפ"ח מהל' חו"מ הל' ט'. ונחלקו בזה, דהרשב"ם ס"ל משעה שהחל לאכול אפיקומן. והרמב"ם לא ס"ל הכי. אלא דאפילו לפני האפיקומן. ולטעמייהו אזלי. דהרשב"ם ס"ל דעיקר מצות מצה היא האפיקומן, כמוש"כ כאן ד"ה אין, וכן שיטת התוס' בזה. אבל הרמב"ם לא ס"ל הכי. וא"כ מצה הוי דומיא דפסח, שאם עקר בין כזית ראשון לאפיקומן אסור לאכול, ה"ה במצה. והתוס' חולקין בעיקר הענין, והוכיחו דאלת"ה ליתני לרב אין מפטירין אחר מצה אפיקומן. וכאן ליכא ישוב הגמ', משום דלגבי שני מקומות לא הוי רבותא דפסח טפי ממצה. ולק"מ, דאי תנן הכי הו"א שפירושו שאסור לאכול מצה בשני מקומות שגזרו אטו פסח, משו"ה תנן בפסח. ופשיטא דמיירי אפילו במאכל אחר. דאלת"ה פשיטא כמוש"כ הרשב"ם. אבל לשמואל ור' יוחנן שפיר מקשה, ליתני אחר מצה. וע"כ לענין מאכל אחר קאמר, שהרי מצה אחר מצה שרי שהכל בכלל אפיקומן". "ומעתה לדעת הרמב"ם דכזית מצה שאוכלים בתחלת הסעודה הוא עיקר המצוה, והרי שגם בפסח נהגו כן, כמוש"כ בהל' פסח ויבואר עוד. משו"ה היו יכולים לעשות מצה כמו פסח, שאם ישן או יצא במקום אחר, אסור לאכול אפילו מצה כמו שאסור לאכול פסח. אבל לשיטת התוס' דס"ל דעיקר מצות מצה היא האפיקומן, האיך אפשר לעשות מצה כמו פסח, ואם יצא למק"א או שישן בסעודה לא יקיים מצ"ע. והרשב"ם דדעתו בזה כדעת התוס', דעיקר הוי כזית דאפיקומן כמבואר בסוגיין, משו"ה ס"ל דרק משעה שהחל לאכול אפיקומן אסור לאכול אם ישן, והיינו דוקא אם כבר אכל כזית. והתוס' לא ניחא להו גם בזה, שהרי סוף סוף אינו דומה לפסח, שאם היה אוכל כזית פסח בתחלת הסעודה היה אסור לו לאכול עוד הפעם. ובמצה א"א לעשות כן. וכ"ז לדעת רבותינו דס"ל דעיקר מצות מצה הוי הכזית אפיקומן. אבל לשיטת הרמב"ם דעיקר מצות מצה הוי הכזית הראשון, ודאי עשו בזה דין מצה כדין פסח. תדע שהרי הרא"ש עפ"י רוב הוא נוטה לדעת התוס', והכא ס"ל דאסור לאכול אם ישן בסעודה כמבואר בסי' ל"ד, וגם לא זכר מש"כ הרשב"ם דדוקא משעה שהחל באכילת אפיקומן. ולא עוד אלא שהביא מש"כ הרי"ף בענין מאן דבעי לברוכי בתרי בתי, והביא דאיהו לא אכיל בהדייהו. ולדעת הרשב"ם ותוס' הוי מצי למיכל בכל בית ולשוב לביתו ולאכול אפיקומן, וכ"ה בטור סי' תפ"ד. אלא משום דקים ליה שיטת הרי"ף והרמב"ם דעשו מצה כדין פסח, והיינו משום דלא הסכים לדעת רבותינו במצות מצה, כמבואר שם באותו סימן, שהוכיח מהא דכריכה, דהעיקר הוא כזית מצה הראשונה, והאפיקומן אינו אלא לזכר הפסח. ומעתה היה נראה לפסוק כהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל, ודלא כהגהת רמ"א ז"ל בסי' תע"ח. ולענין חצות יבואר עוד, אמאי שיטת הרמב"ם דלא עשו כפסח". עולה מדברי הנצי"ב שלשיטתו מאכילת מצה ראשונה עד אחרי אכילת אפיקומן אין לשנות מקום אכילתו, ובעצם את כל הסעודה. ולדעתו סברו כן הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וממילא כך צריך לפסוק להלכה לפי דעתו. יד. הביא באליה זוטא (סי' תעח ס"ק ב): "כתב מהר"י ווייל סי' קצ"ג, ומשום הכי נ"ל דאין תקנה שילך אדם לבית אחר לצרף לזימון, דאין יכול לאכול בבית אחר, ובשתייה אין יכול לצרף ע"כ"... באותו נושא כתב הפרי חדש (או"ח סי' תעט ס"א): "כתב בספר ב"ח [ד"ה ומ"ש ומצוה] שמה שנהגו לילך באמצע סעודתו לבית אחר לצרף לזימון ואחר כך לחזור סעודתו אינו נכון ממה נפשך, אם יאכל שם עביד איסורא דמצה אינה נאכלת בשתי חבורות, ואם לא יאכל אלא ישתה, לכתחלה היה נזהר מהר"ם [מרוטנברג, מובא בתשב"ץ הקטן סימן שז] שלא לצרף בשתייה כו', יע"ש. וליתא, דדוקא אפיקומן לא מצי למיכל בשתי מקומות לפי שהוא זכר לפסח, אבל מצה שבאמצע סעודה אמאי לא. וגם לשונו אינו מדוקדק במה שכתב דמצה אינה נאכלת, דהא ודאי המצה נאכלת בשתי מקומות אלא שאין האוכל אוכל בשני מקומות, ושוב ראיתי להרב כהן צדק [שו"ת הגאונים שערי תשובה סימן רפז] וב"י סימן תפ"ד [ד"ה ומ"ש רבינו ואם אינן] דסבירא להו שאסור לאכול שתי סעודות בליל פסח, ואפילו אם יניח מלאכול מצת אפיקומן עד סוף סעודה שנייה אסור, ואינו מחוור וכמו שכתבתי שם [ד"ה ומ"ש ואי] בסייעתא דשמיא". לדעתו, פרט למצת אפיקומן, יכול לאכול מצה ותבשילים בשני מקומות וע"י כך להצטרף לזימון. וכתב הפר"ח עוד: "גם מה שכתב [הב"ח שם] בשם מהר"ל מפרא"ג [גבורות ה' פרק סג] שמאחר שנצטרף לזימון אף על פי שלא שתה כוס של ברכת המזון, סוף סוף כבר הפסיק סעודתו בברכת המזון וצריך נטילת ידים והמוציא וברכת המזון, וא"כ הסעודה הראשונה יש לה שתי כוסות לפני המזון וסעודה שנייה יש לה שתי כוסות לאחר המזון ודבר זה לא תקנו חכמים, ע"כ. אינו נוח לי, דד' כוסות תקינו רבנן והא איכא, איברא שהמנהג הוא מנהג בורות ואין לו על מה לסמוך". לדעת הפר"ח סעודה בשני מקומות, אעפ"י שבראשונה שתה שתי כוסות ובשניה שתי כוסות עולות לו לארבע כוסות. אמנם מטעם אחר פסל סעודה בשני מקומות מפני שהיא מנהג בורות. טו. סיכם המשנה ברורה (או"ח סי' תעח ס"א): "(ג) ולא יאכלנו – להאפיקומן, אבל שאר הסעודה לית לן בה". "(ד) בשני מקומות – וה"ה בחדר אחד מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן אחר דהוי כשני מקומות והטעם שאפיקומן זכר לפסח ופסח אינו נאכל בשני מקומות לפי שנאמר בבית אחד יאכל". "(ה) דלא עדיף – מביא ראיה שגם במצה מחמירין בשני מקומות כמו בפסח". המשנ"ב כדרכו הלך אחר פסיקת המג"א. טז. ישנו טעם נוסף שלא לשנות מקום סעודתו והוא עפ"י שיטת הראב"ד בארבע כוסות. הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח ה"י) פסק: "ואחר כך נוטל ידיו ומברך ברכת המזון על כוס שלישי ושותהו, ואחר כך מוזג כוס רביעי וגומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר והיא יהללוך ה' כל מעשיך וכו', ומברך בורא פרי הגפן ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים, ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול והוא מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל, וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות, ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אף על פי שאינו מקום סעודה". ונראה שכוונת הרמב"ם הן להלל והן לכוס רביעית. אבל הראב"ד השיג: "ויש לו לגמור את ההלל בכל מקום שירצה אף על פי שאינו מקום סעודה. א"א אין הדעת מקבלת כן לפי שאין כאן שם לארבעה כוסות אם אינן במקום אחד". כלומר לפי הראב"ד צריך לשתות כל ארבע כוסות במקום אחד, ובשינוי מקום לא ניכר המספר. אמנם המאירי (פסחים פה ע"ב) לא הסכים עם הראב"ד וכתב: "ואף על פי שאמרו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ופרשו בו אפיקו מאני כלומר שלא יעקרו מחבורה לחבורה לומר הוציאו כליכם מכאן ונלך לאכול עוד בחבורה פלונית ענינה לאכילה אבל שלא לאכילה כגון לקריאת ההלל רשאי". כתבתי בספרי (חלק יב סי' יד) שלא נפסק כראב"ד, אבל יש בכך כדי להדגיש שלא לאכול ולשתות בשני מקומות. יז. בעיון זה לא הבאתי את מחלוקת השו"ע והרמ"א באו"ח סי' קעח לגבי שינוי מקום בסעודתו, מפני שהיציאה למקלט או לחד"ב היא דבר מצוה של פיקו"נ ולכן אף שיצאו כולם ממקום הסעודה אין צריכים לברך ברכת המזון על מה שאכלו, ולברך שוב על מה שיאכלו. (כמו"כ עי' לעיל בפר"ח שאם מברכים ברכת המזון מוסיפים על ארבע כוסות). אולם ביציאה לדבר מצוה, אפילו יצאו כולם מסכימים השו"ע והרמ"א שאין צריך לברכות מחדש. עי' ילקוט יוסף סי' קעח – דיני הפסק בסעודה ס"ב) שכתב: "אבל לצורך מצוה עוברת, כגון מצות לוית המת, או לבית הכנסת להתפלל בצבור [ואין לו מנין אחר], וכיוצא באלה, מותר לו לכתחלה לילך למקום אחר לעשות המצוה, ולברך ברכת המזון כשיחזור למקומו. ואפילו לא הניח מקצת חברים על השלחן. מפני שאין להניח מצוה עוברת משום חשש שמא ישכח מלברך ברכת המזון". וכאן המדובר בליל הסדר ויש סימני הסדר ואין חשש לשכחה ויוצא למקום אחר משום פיקו"נ. ועי' בהליכות שלמה, פסח (עמוד רמט) שדן לגבי יציאה לחוץ בליל הסדר מצד היסח הדעת. סיכום אדם אחד אסור באכילת קרבן פסח בשני מקומות. בזמן שהקריבו קרבן פסח כל הסעודה נגררה אחר קרבן פסח וע"כ את כל הסעודה מטיבול ראשון ועד כוס שלישית (ולראב"ד עד כוס רביעית שאחר הלל) אסור היה לשנות מקומו. בימינו שמצת אפיקומן באה במקום קרבן פסח לדעת רוב הראשונים אין לאוכלה בשני מקומות ואפילו בשני שולחנות. ויש אומרים שאת כל הסעודה אין לאכול בשני מקומות. (מהר"ם חלאווה, ומרומי שדה מטעם אחר). הלכה למעשה עד כוס שלישית ועד בכלל ראוי שלא לאכול בשני מקומות, ואם יש אזעקה באמצע אכילה יש לעבור למקלט ובשובם למקומם לחזור על אכילה זו. ואם צריך לברך לפניה יש לחזור על הברכה. אמירת הגדה אפשרית במקלט או בחד"ב ואין בה איסור משום שינוי מקום. pziur5i7m6653lpoda27lsvedfwm4my 0 1743917 3017805 2026-05-27T19:23:02Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כב|כג|כד|}}" 3017805 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כב|כג|כד|}} crx9lpytwcfst0s8ieomfmlstwavn1v 3017806 3017805 2026-05-27T19:23:15Z Uziel302 3324 3017806 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כב|כג|כד|}} סימן כג תשובות קצרות לשאלות בפסח בקבוקי בירה ריקים לענין חמץ שעבר עליו הפסח שאלה לאדם נותרו בביתו בקבוקי בירה ריקים. הוא לא מכר אותם והטמין אותם. האם לאחר פסח הוא יכול לפדות את הפקדון עליהם (כמו כל בקבוק או שזו הנאה אסורה מחמץ שעבר עליו הפסח ועליו לזורקם? תשובה כיון שהבקבוקים ריקים, אין בינם לבין שאר כלי אכילה בחמץ שמטמינים אותם בפסח. הבירה-חמץ היתה כבושה בבקבוקים, ולדעה שזכוכית בולעת1, הרי בלוע בבקבוקים חמץ. נאמר בפסחים (ל ע"א): "אמר רב: קדירות בפסח ישברו. ואמאי? לשהינהו אחר הפסח, וליעבד בהו שלא במינן! – גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו. ושמואל אמר: לא ישברו, אבל משהי להו לאחר זמנו, ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו". פרש רש"י (פסחים ל ע"א): "אמר רב קדירות בפסח ישברו – רב לטעמיה, דאמר: חמץ אף לאחר זמנו אסור בהנאה כר' יהודה, ואית ליה במשהו, וקסבר נותן טעם לפגם – אסור, ולית הלכתא כוותיה מתרי טעמי, חדא: דאוקי רבא הלכתא דתערובת לאחר זמנו מותר כר' שמעון, והאי פחות מתערובת הוא, ועוד: דקיימא לן נותן טעם לפגם מותר, וזה משעברו עליו ימי הפסח – הופג טעמו בדופני הכלי". ופסק השו"ע (או"ח סי' תנא ס"א): "קדירות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה, אפילו אותם שעושים בהם דייסא ומיני קמחים, משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם, ומותר להשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו. ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם, כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח, וטוב לסוגרם בחדר ולהצניע המפתח". ובאר המשנה ברורה (סי תנא ס"ק ה): "אפילו אותם שעושין וכו' – כלומר דאז הם בלועים הרבה חמץ ואם יבשל בהם אחר הפסח בודאי לא יהיה ששים נגדם אפ"ה מותר והטעם דאנן קי"ל דחמץ לאחר הפסח מן התורה מותר ואינו אסור אלא משום קנסא דקנסו חכמים על מה שהשהה החמץ ולא קנסו אלא על החמץ שהוא בעיניה אבל על מה שבלוע בכלי לא קנסו ולפיכך מותר אפילו לכתחלה לבשל בהם אח"כ". ולכן גם לגבי הבקבוקים אינו עובר בחמץ שעבר עליו הפסח, ולכן מותר לקבל עליהם את הפקדון אחר הפסח. גיהוץ בחול המועד שאלה האם מותר לגהץ בחול המועד לצורך לבישה במועד ובשביעי של פסח? תשובה פסק הרמ"א (או"ח סי' תקמא ס"ג): "(ומותר להחליק הבגדים עם הזכוכית כדרכן הואיל והוא לצורך המועד) (סמ"ק ורבינו ירוחם)." באר המשנה ברורה (סי' תקמא ס"ק ט): "עם הזכוכית – היינו עם אבן עגולה של זכוכית ומשמע דלא חשיב זה כ"א מעשה הדיוט ובח"א העתיק דמותר להחליקן בכלי כדרכן משמע דס"ל דזכוכית ל"ד דה"ה שאר כלים הרגיל להחליק בהן ולפ"ז מותר להחליק גם בכלי ברזל חלק שנוהגין חייטים להחליק דהכל מעשה הדיוט הוא ומותר לצורך המועד". וכ"פ בשו"ת אור לציון (ח"ג פרק כד – דיני חול המועד אות ד): "שאלה. האם מותר לגהץ בגדים ולצחצח נעלים בחול המועד". "תשובה. מותר לגהץ בגדים ולצחצח נעלים בחול המועד לצורך המועד". וכ"פ בשש"כ (פרק סו סעיף נו): ..."וכן מותר לגהץ, כלומר להחליק את הבגד על קפליו הרגילים, אם לצורך המועד הוא עושה ולא כוון מלאכתו לעשותה בחוה"מ". חמץ שנמכר לגוי ואכלו ממנו ממנו לפני שבעליו הותר בחמץ שאלה בעל מאפיה מכר חמץ (ככרות לחם קפואות) לנכרי כראוי. בחול המועד הפסח טס לאמריקה ונשאר שם עד לאחר החג. במוצאי שביעי של פסח החמץ בא"י נמכר חזרה לבעליו. נציגי הבעלים בא"י מכרו את הלחם לקונים מישראל והוא נאכל כאשר בעל הלחם היה אסור בחמץ מפני שאצלו עוד היה פסח. האם מישהו מהאוכלים או מן הבעלים עבר על חמץ שעבר עליו הפסח? האם הבעלים מותרים לאכול מאותו חמץ אחר הפסח? תשובה א. השאלה היא בלחם שהקפיאו לכל הפסח ומכרו לגוי (ע"מ שיהיה להם חמץ מיד במוצאי הפסח). קמח אינו חמץ ואין צריכים, לפחות בדיעבד, למוכרו (חבל נחלתו ח"א סי' לב). הלחם המוקפא נמכר עם כל החמץ של העיר או של כל מדינת ישראל ולא היתה מכירה מיוחדת למאפיה אלא הכל נמכר עם כל ישראל, ונמכר על ידי הגוי בחזרה בבת אחת. במקום בו היה החמץ (א"י) כאשר כבר יצא הפסח. ולכן החמץ לא נאסר משום חמץ שעבר עליו הפסח, שכן במוצאי שביעי בא"י כבר הסתיים הפסח. ב. נראה שאף לבעלים אין כאן 'חמץ שעבר עליו הפסח'. החמץ של כל המוכרים חזר לבעלותם עם יציאת הפסח בא"י. לכאורה הגוי מכר לבעלים בחו"ל את חמצו חזרה, כאשר אצל בעליו זה היה עוד פסח (באמריקה). ואם כן לכאורה לגבי בעל החמץ (המקורי) הוא בעל החמץ בפסח (בחמץ שלו שחזר לבעלותו). אולם נראה שבעל החמץ אינו רוצה לקנות איסור אלא רק היתר ולכן הוא לא קנה והחמץ לא נכנס לרשותו, ואף הוא מותר לאכול ממנו אחר הפסח. ג. לכאורה, החמץ מיד בצאת החג יצא מיד הנכרי וליד ישראל לא הגיע, ולכן כל הרוצה לזכות בו – זוכה מן ההפקר (כאמור בבא קמא יג ע"ב, בבא בתרא נד ע"ב). ואינו צריך לשלם על הקניה במוצאי חג. אולם נראה שאם מדובר בשותפות או בחברה בע"מ, השותף השני זכה ולכן לא היה אף רגע שהחמץ היה הפקר. eonmvq0ckshdmvbr3h6dsryjff5l7il 0 1743918 3017807 2026-05-27T19:23:25Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כג|כד|כה|}}" 3017807 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כג|כד|כה|}} db9d9lstdyqzih69l9lzsl4ioe899ul 3017808 3017807 2026-05-27T19:23:41Z Uziel302 3324 3017808 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כג|כד|כה|}} סימן כד ייבוש מגבת לחה ביום טוב שאלה האם מותר לייבש מגבת שנתלחלחה ביום טוב על ראדיטור שמחמם או על מייבש מגבות חשמלי? תשובה א. המדובר בהנחה על המייבש לאחר ניגוב הידים. המים שבמגבת מתיבשים כתוצאה מכך שהמייבש או הראדיאטור חמים. בשבת אסורה הנחה בסמוך לתנור. ביו"ט מותר לחמם מים לצורך רחיצת ידיו כאמור בחיי אדם (חלק ב-ג כלל צה סעיף י): "מותר להחם ביום טוב מים לרחוץ ידיו, אבל לא כל גופו, דלא התירה התורה אלא דבר השוה לכל נפש, וזה אין צריך אלא למפונקים". (ובדורנו כתבו האחרונים שנחשבים כמפונקים). ולכאורה ניגוב הוא לידים ואינו רק למפונקים, ויהא מותר לבשל את המים במגבת לצורך ניגוב ידיו. ולפי"ז במייבש מגבות או רדיאטור שדולקים מעיו"ט יהא מותר להשתמש בו ביו"ט ולהניח עליו אחרי ניגוב. ב. נאמר בירושלמי (שבת פ"ג ה"ב): "תני בר קפרא אפי' לסמוך לו אסור. ר' שמי סמיך לאדירא דתנורא (קרבן העדה: פי' לחצר של תנור וי"ס גורסין לאוירא דתנורא) א"ל ר' מנא והתני בר קפרא אפילו לסמוך לו אסור. ר' מנא מיקל לנשייא דשטחן בגדיהון לאוירא דתנורא". פרש בשיירי קרבן: "מיקל לנשייא וכו'. בגליון פי' שהיה מיקל לנשים לשטוח בגדיהם על אויר התנור ע"כ ואין נראה דא"כ ה"ל לש"ס לומר מיקל לנשייא לשטוח בגדיהן וכו' אלא ודאי פירושי שבקונטרס עיקר וזה ראיה ברורה למה שכתב המרדכי בסוף פרק תולין ומביאו בש"ע א"ח סי' ש"א אסור לנגב בגדים השרויין במים סמוך לאש משום מלבן ומשום מבשל". פירושו של בעל שיירי קרבן נראה נכון עפי"ז שר' מנא אסר מקודם. לא מצאתי בראשונים שהתייחסו לירושלמי זה. כך כתוב במרדכי (שבת רמז תלד): "הבגדים ששרויין במים סמוך לאש בשבת משום מלבן מידי דהוה אאונין של פשתן לתוך התנור דאפילו ב"ה לא שרו אלא כשנותנו עם השמש אבל בשבת אסור משום מלבן כמו שפרש"י וכן משמע בבמה מדליקין [דף כז ב] דקאמר האונין משיתלבנו ועוד יש לאסור משום מבשל כמו מאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל פרק כלל גדול [דף עד]". לפי דבריו יש לאסור ייבוש משום שני אבות מלאכות, משום מבשל ומשום מלבן. והו"ד בפסקי ר' מנדל קלויזנר (שבת קמ ע"א). וכן הביא בקובץ שיטות קמאי (שבת קמ ע"א) מפסקי מהרמ"ק בשם המרדכי. ג. המרדכי הוא היחיד מן הראשונים שהביא זאת, ונלענ"ד שהראשונים האחרים חלקו עליו בהגדרת מלאכת מלבן, ולכן לא כתבו שמייבש בגד לח יש בו משום מלבן. המרדכי למד זאת מליבון פשתן. אולם נראה שליבון אינו ייבוש הפשתן בתנור כפי שהבין. נאמר בשבת (פ"א מ"ו): "בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום". פרש הרמב"ם (שבת פ"א מ"ה): "פירוש אונין, חוטי ערב. שיהבילו, שיעור שיעלו מהם אדים, ושם האד הבל, וכך דרך מבשלי חוטי הפשתן מחממין את התנורין ונותנין לתוכן חוטי הפשתן אחרי שרייתן במים ואפר ומכסין אותו1 עד שילבין". היינו, הפשתן כדי להופכו לסיבים היה מתבשל במים עם אפר ולפעולה זאת קראו ליבון, מפני שהפשתן 'מאבד' את החלקים הירוקים שלו והופך להיות לבן. פרש רש"י (שבת יז ע"ב): "אונין – ארישב"א [צרורות פשתן מעובד למחצה] והן אגודות של פשתן מנופץ, ונותנין אותו בקדרה לתנור ומתלבן". "שיהבילו – שיתחממו". ובאותן מילים כתב הר"ן (על הרי"ף, שבת ו ע"א). ובאר תוספות (שבת יז ע"ב): "אונין – פי' בקונ' נותנין בתנור ומתלבן וכן משמע בפ"ב (דף כז:) דאמרי' האונין של פשתן משיתלבנו". וכך באר נמוקי יוסף (שבת יז ע"ב): "אונין. הם אגודות של פשתן, ונותנין אותן בקדרה לתוך התנור ומתלבן". "שיהבילו. שיתחממו, לשון הבל". וכ"כ ר' עובדיה מברטנורא (שבת פ"א מ"ו): "אונין. אגודות של פשתן מנופץ, ונותנין אותן בתנור ומתלבנים". "שיהבילו. שיתחממו שיעלה בהם ההבל". היינו מבשלים את האונין (גבעולי הפשתן) ואחר כך מייבשים אותם. מבחינה מדעית2: כאשר מחממים פשתן בתוך תמיסה אלקלית (אפר), התוצאה היא: השעוות והשומנים מתפרקים (סוג של סבוניפיקציה עדינה), הפקטינים (-סוכרים) מתמוססים ואז הסיבים נפרדים זה מזה, הפיגמנטים (-צבעני הצמח) הטבעיים מתפרקים חלקית. כתוצאה מכך הסיבים הופכים נקיים יותר, בהירים יותר, קולטים טוב יותר אור (ונראים לבנים יותר). אחרי כל תהליך הבישול מייבשים את הסיבים והם יוצאים לבנים, ולכן התהליך נקרא ליבון. פעולת הליבון היא 'בישול' הפשתן והסרת החלקים המפריעים ליצירת סיב לבן וארוך. הייבוש בתנור או בשמש הוא דרך הסרת המים לאחר ניקוי הפשתן. לכן טענת המרדכי כי ליבון הוא ייבוש אינה נראית לי נכונה, אא"כ נאמר שהוא חלק מפעולת הליבון – ייבוש בתנור. ד. הרמב"ם (הל' שבת פ"ט ה"י) פסק: "המלבן את הצמר או את הפשתן או את השני וכן כל כיוצא בהן ממה שדרכו להתלבן חייב".. והוסיף בהלכה הבאה: "המכבס בגדים הרי הוא תולדת מלבן וחייב, והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו הרי זה מכבס וחייב, שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי הבשול, ואין סחיטה בשער וה"ה לעור שאין חייבין על סחיטתו". מתבאר מדבריו שהניקוי במים או בסבון של בגד הוא גדר מכבס שהיא תולדת המלבן (שנעשה בפשתן או צמר או שני ובימינו גם בסיבים סינטטיים), אבל היבוש אינו חלק מהליבון והכיבוס. באר המגיד משנה (הל' שבת פ"ט הי"א): "הסוחט את הבגד וכו'. בהרבה מקומות דלמא אתי לידי סחיטה ופירשו קצת המפרשים ז"ל שהסחיטה בבגד יש בה שני פנים האחד כשהיא ממים שהבגד בסחיטה זו מתלבן (=מתנקה) וזו היא תולדת המלבן והשני כשהיא משאר משקין כגון יין ושמן שאין הבגד מתלבן בהן ואסורה מפני תולדת הדש לפי שהוא מפרק ומוציא המשקין המובלעין וזו אינה אסורה אלא כשהמשקין היוצאין אינן הולכין לאבוד. ולזה נראה שנוטה דעת הרשב"א ז"ל אבל הרמב"ן ז"ל כתב סוף פ' שמונה שרצים כך ראוי לומר בכל סוחט פירות תולדת מפרק בצריך למשקים ושיעורן כגרוגרת ואין דישה אלא בגידולי קרקע כלומר בפירות וכיוצא בהן. והסוחט בגד תולדת צובע כדרך מלבן והוא נמי בכל שמכבס בין במים בין ביין כדאמרינן התם לאכלה ולא למשרה ולא לכביסה והוא שמתכבס הבגד בכך מעט ושיעורו כמלא רוחב הסיט כפול בחוטין ובארוג ג' על ג' כשיעורן להוצאה וכענין הזה כתב הרב משה הספרדי ז"ל. ושנינו בתוספתא המכבס והסוחט מלאכה אחת ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אומר צבעים שבירושלים קבעו סחיטה מלאכה בפני עצמה עכ"ל וכן דעת רבינו וכמ"ש". מתבאר מדבריו שליבון וכיבוס הן פעולות ניקוי בבגד ע"י מים וחמרי ניקוי. וייבוש אינו נמנה אף כתולדה של ליבון או כיבוס. עוד פסק הרמב"ם (הל' שבת פכ"ב הט"ו): "המכבס חייב משום מלבן, והסוחט כסות חייב מפני שהוא מכבס, לפיכך אסור לדחוק מטלית או מוך וכיוצא בהן בפי האשישה וכיוצא בה כדי לסתמה שמא יבא לידי סחיטה, ואין מקנחין בספוג אא"כ יש לו בית אחיזה שלא יסחוט, ואין מכסין חבית של מים וכיוצא בה בבגד שאינו מוכן לה גזירה שמא יסחוט". נראה מן הרמב"ם שנתינת מים וסחיטתם היא האסורה משום מלבן אבל ייבוש בגד אינו כלול בהם. וכך כתב בשולחן ערוך הרב (או"ח סי' שא סנ"ו): "המלבן את הצמר או את הפשתן וכן כל כיוצא בהן ממה שדרכן להתלבן חייב והוא מאבות מלאכות שכן במשכן היו מלבנים הצמר והפשתים העשויים למלאכות המשכן והמכבס בגדים הרי הוא תולדת מלבן וחייב והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו הרי זה כמכבס בגדים וחייב משום מלבן". ה. נאמר בשבת (קמא ע"א): "אמר רב כהנא: טיט שעל גבי בגדו – מכסכסו מבפנים ואין מכסכסו מבחוץ". פרש רש"י (שבת קמא ע"א ד"ה מבפנים): "מבפנים – דלא מוכחא מילתא לאיתחזויי כמלבן, ומלבן ממש לא הוי, דאין נותן שם מים". עוד פרש רש"י (זבחים צד ע"א ד"ה היתה עליו): "היתה עליו לשלשת – במס' שבת תנן לה (פכ"א מ"ב) היתה על הכר של בגד גיעול של רוק או של צואה מקנחו בסמרטוט בשבת ואינו נותן עליה מים לכלותה להעבירה מפני שהוא מכבס וכיבוס אב מלאכה הוא היינו מלבן ואם היתה לשלשת זו על כר של עור נותן עליה מים עד שתכלה בשטיפת מים ומיהו שפשופי בידים לא ומדקתני נותן עליה מים ש"מ אין כיבוס בעור". ובלשון דומה בפסקי רי"ד (זבחים צד ע"א): "ועור בר כיבוס הוא?! והתנן היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט, היתה על שלעור נותנין עליה מים עד שתכלה, במסכת שבת תנן לה אם היתה על הכר שלבגד לשלשת, גיעול שלרוק או שלצואה, מקנחה בסמרטוט בשבת ואינו נותן עליה מים לכלותה ולהעבירה, מפני שהוא מכבס, וכיבוס הוא מלאכה, דהינו מלבן, ואם היתה לשלשת זו על כר שלעור, נותן עליה מים עד שתכלה בשטיפת המים, ומיהו שיכשוך בידים לא, ומדקתני נותן עליה מים, ש"מ אין כיבוס בעור". כך הביא במלאכת שלמה (שבת פכ"א מ"ב): "מקנחה בסמרטוט. דסתם כר של בגד הוא ובגד המטונף שרייתו זהו כבוסו והראיה מדאמרינן בפ' ואלו קשרין גבי היה מהלך בשבת ופגע באמת המים היכא ליעבד ליעבר במיא מיתווסן מאניה במיא ואתי לידי סחיטה ומדאיצטריכא ליה למימר ואתי לידי סחיטה ולא אמרינן דשרייה גופא אסורה משום דשרייתו במים זהו כבוסו ש"מ דדוקא בגד מטונף הוא דאמרי' הכי אבל כשאינו מטונף לא, כך ראיתי בספר התרומה, הר"ן ז"ל". עולה מדברי ספר התרומה והר"ן ששריה של בגד נקי אינה כביסה, ולכן הוצרכו לחשש סחיטה, אמנם אף אחד מן הראשונים לא כלל ייבוש כחלק ממלאכת מלבן. ו. נאמר בשבת (קיא ע"א-ע"ב וכן כתובות ו ע"א): "האי מסוכרייא דנזייתא [ע"ב] אסור להדוקיה ביומא טבא!" פרש רש"י (שבת קיא ע"א): "האי מסוכרייא – בגד כורכין בברזא, חבית של חרס, מפני שאין הנקב שוה". באר בתוספות הרא"ש (כתובות ו ע"א): "האי מסוכריא דנזייתא אסור להדוקה. רש"י ור"ח והערוך בחד לישנא וסדר תנאים ואמוראים מפרשים משום סחיטה, ולא נהירא לר"ת דבאיזה סחיטה מיירי אי משום ליבון שמלבן הנעורת או הבלאות של המסוכריא בסחיטתו אין כאן ליבון דכל דבר המלכלך את הבולעו כגון יין ושכר ושמן לא שייך ליבון בסחיטתו, וראיה לדבר מדלא גזרינן בהו שמא יסחוט דהא במים דשייך בהו ליבון גזרינן שמא יסחוט כדאמרינן בפרק אלו קשרים היה מהלך בשבת ופגע באמת המים וכו' היכי ליעביד וכו' ליניחינהו במיא אתי לידי סחיטה, ותנן נמי בפרק חבית נסתפג בעשר אלונטיאות לא יביאם בידו ומפרש בגמ' משום דאתי לידי סחיטה, ואמרינן נמי בביצה בפרק יום טוב אין מטבילין את הכלים ומפרשינן גזירה משום סחיטה, ובריש המביא כדי יין אמרינן גבי כדי מים ליפרוס סודרא עלייהו אתי לידי סחיטה, מכל הני מוכח דגזרינן במים שמא יסחוט וביין לא גזרינן כדאמרינן בריש המביא כדי יין גבי כדי יין ליפרוס סודרא עלוייהו ולא גזרינן דילמא אתי לידי סחיטה, ובפרק תולין תנן מסננין את היין בסודרין אלמא דגבי יין לא גזרינן משום סחיטה כמו גבי מים, והיינו טעמא משום דלא שייך ליבון ביין כמו במים לפי שהוא מלכלך את הדבר שהוא נבלע בו וה"ה לכל משקין חוץ ממים שהוא מלבן, והא דאמרינן במפנין גבי חיה אם היתה צריכה שמן חבירתה מביאה לה בשערה ופריך אתי לידי סחיטה ומשני אין סחיטה בשער אלמא דשייך סחיטה בשמן, ואמרינן נמי בפרק נוטל ספוג אם יש לו בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וטעמא משום שסוחט השמן הנבלע בו, אומר ר"ת דהאי סחיטה אסירא משום מפרק כמו סחיטת זתים וענבים אבל ליבון לא שייך ביין ושמן מדלא גזרינן בהו שמא יסחוט כמו במים כדפרישית, ולא גזרינן נמי שמא יסחוט להוציא המשקה וחייב משום מפרק משום דלא חשיב כולי האי המשקה הנבלע בתוכו לסחוט בשבילו אבל לסחוט ודאי אסור, ובספוג ושער לשם [המשקה] הוא סוחט ולכך אסור, ולפי מה שפרשתי האי מסוכריא אין לאסור משום סחיטת ליבון דאין ליבון בשכר, ומשום סחיטת מפרק נמי אין לאסור דכיון שהנסחט הולך לאיבוד אפי' הוי פסיק רישיה שרי כדפירש הערוך דכל פסיק רישיה דלא ניחא ליה שרי ועל ידי כן פירש דמותר למשוך יין מן הברזא אף על פי שיש בה נעורת ואין כאן מקום לכתוב כל ראיותיו". עולה מדבריו שרק סחיטת מים אסורה משום מלבן, אבל סחיטת יין אסורה משום מפרק. וכן כתב הריטב"א (כתובות ו ע"א): "והאמר רב מסובריא דנזייתא אסור להדוקה ביומא טבא. פירש רש"י ז"ל סתימת נקב גיגית שמוציאין שכר דרך הנקב וסותמים אותו בבלאי בגדים אסור להדקו משום סחיטה עכ"ל, וי"ל פירוש לפירושו דמיירי כשהנקב הוא למעלה במקום שהיין הנסחט אינו הולך לאבוד אי נמי שהנקב הוא מן הצד ומניחין כלי תחת הגיגית לקבל דבר הנסחט דהשתא איכא משום סחיטה, כההיא דאמרינן התם (שבת קמ"א א' עיין שם) לא ליהדק איניש אורדא אפומא דשישא ומשתא דילמא אתי לידי סחיטה, אבל אם הוא בענין שהדבר הנסחט הולך לאבוד אין כאן משום סחיטה, והיינו דאמרינן התם (שם קל"ט ב') מותר לסנן היין בסודרין ולא חשו שמא יבא לידי סחיטה כדחיישינן התם (שם מ"ח א') למאן דמנח סודרא אפומא דכובא דמיא, וטעמא דמילתא משום דסוחט חייב או משום מפרק שהוא תולדה דדש או משום מלבן או משום צובע, ואילו הכא בהאי ברזא והאי דמסנן היין בסודרין ליכא משום מלבן ולא משום צובע דאדרבה היין מלכלך את הבגד ולא ניחא ליה בצביעה, ואי משום מפרק אינו מן התורה אלא בדבר של גדולי קרקע". ז. אע"פ שהמרדכי יחיד בדעתו בין כל הראשונים שייבוש בגד נחשב מלבן. ואף מבחינה מעשית דבריו אינם מובנים, בכ"ז עפ"י דברי המרדכי פסק בשו"ע (או"ח סי' שא סמ"ו): "בגדים השרוים במים, אסור לנגבם סמוך לאש". ופסק המשנה ברורה (סי' שא ס"ק קסח – קע): "(קסח) השרויים במים – אפילו שריה מועטת". "(קסט) אסור לנגבם וכו' – אף על גב דאפילו בחמה אסור וכנ"ל התם משום מראית העין לחוד הוא וקמ"ל הכא דנגד האש יש איסור תורה משום מבשל ומשום מלבן [דדרך להתלבן ע"י התנור כדאמרינן שבת כ"ז האונין של פשתן משיתלבנו] וגם דאסור מחמת זה לנגבן אפילו כשהוא לבוש בהם אם הוא עומד נגד החום במקום שהיד סולדת בהם". "(קע) סמוך לאש – וה"ה דאסור להניחן על התנור במקום שהיד סולדת בהם והעולם נכשלין בזה בעו"ה שמניחין בחורף בגדים לחים על תנור חם לנגבן. ובמקום שאין היד סולדת בהם מותר לנגבן והוא שלא יניחם דרך שטיחה דאם שוטחם כדרכם אסור בכל גווני וכנ"ל בסעיף הקודם". אם הצדק עם המרדכי ויש איסור מלבן ביבוש סמוך לאש הרי איסור זה קיים אף ביו"ט שכן הותרו מלאכות לצורך אוכל נפש, וליבון אינו צורך אוכל נפש. ח. העיר המגן אברהם שו"ע או"ח סי' שא ס"ק נז): "סמוך לאש. משום מלבן או משום מבשל כמו אונין של פשתן [שם] וא"כ אפי' בשרייה מועטת אסור ומיהו במקום שאין היס"ב ליכא משום בישול וכמ"ש סי' שי"ח סי"ד ובמקו' שאין בישול אין ליבון דאל"כ בחמה נמי ליתסר משום ליבון אלא ע"כ כמ"ש". וכתב בבאור הגר"א (או"ח סי' שא סמ"ו): "אסור לנגבם כו'. י"ח ב' ועתוס' ד"ה אונין וע"ד ב' וז"ש שם קמ"ו ב' שוטחן בחמה וע' במרדכי פכ"ב דשבת שכ' דאסור משום ליבון ומשום מבשל והן ב' פירושים על אונין של פשתן בהגמ"ר פרק קמא דשבת דריב"א רצה לפרש משום בישול כמ"ש בפ' כלל גדול האי מאן דשדי סיכתא לאתונא כו' וכ' שם אבל בפ' במה מדליקין אמרינן האונין של פשתן משיתלבנו מ' ליבון וזהו דברי התוס' הנ"ל ד"ה אונין כו' ואפשר דהא והא איתא אלא שריב"א רצה לכתחלה לפרש דוקא בפשתן לח מן המשרה וחזר בו דאפי' יבש חייב כנ"ל". הסביר בברכת אליהו (לרב ברוך רקובר) את ביאור הגר"א: "(קד) תנן בשבת יח3 [צ"ל יז – ד"א] ב: בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו (שיתחממו – רש"י) מבעוד יום. ועתוס' שם ד"ה אונין שכתבו: פי' בקונטרס נותנים בתנור ומתלבן וכן משמע בפ"ב (כז ב) דאמרי' האונין של פשתן משיתלבנו. ושם עד ב. [נראה שכוונתו שמשם משמע שהאיסור הוא מחמת בישול. וזה כמ"ש התוס' ישנים שם יז ב שכתבו: וריב"א רצה לפרש שנותנין אותן בתנור כדי לייבשן כשמעלן מן המשרה ויש בו איסור בישול טרם שיתייבשו מתרכך מחמת הלחלוחית וכדאמר (לקמן עד ב) האי מאן דשדי סיכתא לאתונא חייב משום מבשל]. וז"ש שם קמו ב במשנה: מי שנשרו כליו בדרך במים וכו' שוטחן בחמה וכו'. והיינו משום שבחמה אין איסור בישול, לאפוקי שאסור לשטוח כנגד האור משום מבשל. ועיין במרדכי פרק כ"ב [צ"ל כ – ד"א] דשבת סי' תל"ג, תל"ד, שכתב דאסור משום ליבון ומשום מבשל. וז"ל: גם יש לאסור הבגדים ששרויין במים סמוך לאש בשבת משום מלבן מידי דהוה אאונין של פשתן לתוך התנור, דאפי' ב"ה לא שרו אלא כשנותנו עם השמש אבל בשבת אסור משום מלבן, כמו שפירש"י וכן משמע בבמה מדליקין (כז ב) דקאמר האונין משיתלבנו ועוד יש לאסור משום מבשל כמו מאן דשדא סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל בפרק כלל גדול (עד ב). וב' הפירושים הנ"ל הן ב' פירושים על אונין של פשתן שהובאו בהגמ"ר פ"ק דשבת סימן תנ"ב, דריב"א רצה לפרש משום בישול וז"ל הגמ"ר: אונין של פשתן ריב"א רצה לפרש פשתן שהעלה מן המשרה ונתנו באור ליבשו ויש בו איסור בישול דכל דבר המתייבש בתחלה נתרכך מחמת הלחלוחית שבו ומתקשה. והוסיף הגמ"ר: שם שזה כמ"ש בפ' כלל גדול האי מאן דשדי סיכתא לאתונא דחייב משום מבשל. וכתב שם: אבל בפ' במה מדליקין (כז ב הנ"ל) אמרינן האונין של פשתן משיתלבנו משמע משום ליבון. וזהו דברי התוס' הנ"ל ד"ה אונין כו', שהאיסור הוא משום ליבון. ואפשר דהא והא איתא ואין פי' אחד סותר חבירו אלא שריב"א רצה לכתחלה לפרש דוקא בפשתן לח מן המשרה, ולכן אסור משום מבשל, דנתבשלו המים בתוכה כמו בסיכתא. ואח"ב חזר בו דאפי' יבש חייב – כנ"ל – משום מלבן. [ומ"ש שוטחן בחמה צ"ל כמ"ש במ"א ס"ק נ"ז דבמקום שאין בישול אין ליבון רק דבאור דשייך בישול בלח אז גם ביבש איכא משום ליבון – ד"א. וע"ע מש"ש במ"א]". הגר"א מחדש ששתי המלאכות אינן סותרות זא"ז ולכן גם ייבוש הוא בגדר מלבן. ט. לענ"ד הייבוש אינו חלק ממלאכת הליבון של הפשתן. אלא הליבון בפשתן הוא בישולו בתנור כדי ליצור מן הגבעולים חוטי פשתן. כך פרש הרמב"ם (נגעים פי"א מ"ח): "ור' יהודה לומד ממה שנאמר בבגד צמר או בבגד פשתים או בשתי או בערב, אמר מה בגד משתגמר מלאכתו אף כולן משתגמר מלאכתן, ולפיכך אינו מתטמא לדעתו שתי הצמר עד שישרה במים החמין כדי שיתרכך וימתח והוא שאמרו משישלק, וחוטי הפשתן משיתבשלו וילבינו. ואונין של פשתן היא פקעת חוטי הפשתן". היינו, המרדכי למד שייבוש הפשתן היא מלאכת מלבן אולם הלבנת הפשתן היא תוצאה. וניתן לומר שמלאכת מלבן היא קרויה על שם הניקוי בלבד. וכן מס' יראים (סי' רעד [דפוס ישן – קב]) עולה שהשריה במים או בחומר מנקה היא נחשבת ליבון ולא ייבושו. וז"ל: "המלבן. תולדה דאורייתא דמלבן אמרינן בזבחים פ' דם חטאת [צ"ד ב'] אמר רבא זרק סודר למים חייב ומפרש טעמא דשריית בגד זה הוא כיבוסו וליבונו ותנן נמי בשבת פ' נוטל [קמ"ב ב'] כר שיש עליו לשלשת יקנחה בסמרטוט ואם היא של עור נותן עליה מים עד שתכלה למדנו שעל הבגד לא יתן מים דשרייתו זהו כבוסו מדלא תנא להיתירא אלא של עור מכלל דכל מילי דלא הוי עור אסור לתת עלי' מים. ושמעתי לפרש דלא מיתסר נתינת מים אלא בלשלשת כדתנן היתה עלי' לשלשת ואינה נראית דהא במילתא דרבא דקתני זרק סודר במים חייב ולא קתני לשלשת והא דתנן לשלשת אורחא דמילתא קתני שבמקום לשלשת נותנים מים והא דתניא נדה מערמת וטובלת מפרשינן לה בבגדי עור ומסקינן בזבחים אפילו בעור שיכשוך אין כיבוס לא וכן מצאתי בה"ג של רב יהודאי גאון שאפילו בלא לשלשת אסור לתת מים על הבגד וכן כתב אי נפל חמרא על לבושא בשבת אסור למשדי עליה מיא דאמר רבא בפ' דם חטאת וכו' הלכך צריך להזהר שלא לתת מים על הבגד בין של פשתן בין של צמר ואפילו ידיו מטופחות במים מרובים צריך שלא יקנחם בבגד בעוד שהמים מרובים עליהם ולריבוי המים לא ידעתי שיעורין הלכך מנהג כשר הוא כשאדם רוחץ ידיו בשבת שיזרוק המים מעל ידיו וינער בכח קודם קינוחו במפה או בבגד. וכי אמרינן שריית בגד זו היא כיבוסו דוקא במים אבל ביין או בשכר אין זה כיבוס אלא טינוף כדתנן בפ' רא"א תולין [קל"ט ב'] מסננין את היין בסודרין וסודרין של בגד הן ולא של עור ואמרינן נמי בפ' במה טומנין [מ"ח א'] הניח נטלה עילויה פי' נטלה שהשכר טופח עליו הניח על הבגד ואמרינן התם לא חשו בו משום שרייה אלא משום סחיטה והא דתנן ביוה"כ [יומא ע"ז ב'] שומרי פירות והמקביל פני רבו ומי שגדול ממנו עוברים במים עד צוארם ואין חוששין ומסקינן ובלבד שלא יוציא ידו מתחת מפת חלוקו ההוא נמי בחלוק של עור מוקמינן לה ויש עוד דקדוקים אחרים ודברים אלו יורו וילמדו עליהם. תולדה דרבנן. תנן בחבית שנשברה [שבת קמ"ו ב'] מי שהושרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם ותני עלה ר"ש ור"א אוסרין פי' לשוטחן בחמה שלא כנגד העם וקיי"ל כוותייהו דהא רב כוותייהו קאי דאמר רב כ"מ שאסרו מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור פי' מפני מראית העין שהרואה אומר היום כבסן וליבנן ומנלן דבמים מועטין אין לשריה דתנן [שבת קמ"ז א'] מסתפג אדם בעשר אלונטיות ולא יביאם בידו אלא עשרה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת ומביאין אותם בידיהם ולמדנו גם מזאת המשנה שכל דבר ששרה במים אסור לטלטל גזירה שמא יסחיטנו וחייב משום ליבון והוא שיהא אותו דבר השרוי דבר שאדם מקפיד עליו אבל אם הוא דבר שאינו מקפיד על שריית מימיו כגון דבר העשוי להיות שרוי מאליו לעולם לא גזרינן ביה שמא יסחוט כדתנן מסננין את היין בסודרין ופירשנוהו בשל בגד. אף על פי שאמרנו דביין ושכר אין בשרייתם כיבוס וליבון בסחיטתם יש ליבון כדאמרינן בבמה טומנין גם שכר דאנח נטלא עלויה פרונקא והקפידו בו משום סחיטה. דכיבוסו כדי שיתלבן ואמרינן בפ' רא"א תולין [ק"מ א'] דאסור. אמר רב כהנא ואיתימא רב יהודה טיט שעל גבי בגדו מסכסכו מבפנים ואין מסכסכו מבחוץ. ואמרינן בחבית שנשברה [קמ"ו ב'] אמר רב הונא המנער מכלי אל כלי חייב חטאת ומוקמינן לה בחדתי ואוכמי וקפיד עליה פי' מנער טליתו מן המים ומן העפר דהוי כמלבן". מסקנה התקבלה להלכה דעת המרדכי שאף ייבוש ליד האש בחום של יותר מיד סולדת הוא בגדר מלבן, ולכן ביו"ט שקיים איסור מלבן ולא הותר לצרכי הגוף אין לייבש מגבות על רדיאטור או מייבש מגבות. nqtla67fnoafdz0993ycy9vdvz27exp 0 1743919 3017809 2026-05-27T19:23:53Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כד|כה|כו|}}" 3017809 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כד|כה|כו|}} oxsryzennev50nxv3sce3f5xpioybr4 3017810 3017809 2026-05-27T19:24:05Z Uziel302 3324 3017810 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כד|כה|כו|}} סימן כה האם מעסיק חייב לשחרר את עובדיו להדלקת נרות חנוכה אתא לידן תשובות קצרות של הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א, ותשובתו להלן לא מקובלת עלי. שאלה אדם שיש לו חנות ומעסיק שם עובדים יהודים, האם הוא חייב לאפשר להם לסגור את החנות בזמן הדלקת הנרות כדי שיוכלו אותם עובדים ללכת לביתם להדליק נרות חנוכה בזמן? תשובת הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א: מחויב לתת להם ללכת ולהדליק בביתם, ואינו יכול לומר להם שידליקו ע"י נשותיהם או ע"י שליח. השגה א. אין אדם חייב כחלק מקיום מצוה פרטית לסייע לחברו לקיימה, אלא רק מצד מצות גמילות חסדים ומצד ערְבות (=כל ישראל ערבים זל"ז). היינו, אם חברו צריך למול את בנו ואין לו כסף בשביל מוהל או צריך לפדות את בנו ואין לו יכולת לשלם חמישה סלעים לכהן, בשני המקרים מצד עצם קיום המצוה אינו חייב לעזור לחברו לקיים את המצוה. הוא יכול לסייע לו כספית בגמילות חסדים, ומצד מצות ערבות להשיג לו מוהל בחינם או לתת לו במתנה פריט ששווה חמישה סלעים, אך אין חיוב זה מצד המצוה אלא מצד חיובים נוספים של עם ישראל. כמובן שאינו חייב להעניק לחברו בית כדי שיקיים מצות מעקה או מזוזה. ב. התורה או חכמים כשהטילו מצוה פרטית על אדם מישראל, היא מוטלת על העושה אותה ולא על אחרים. מעצם זה שכולנו שייכים לעם ישראל ומצווים בעשיית מצוות התורה, מפני שכל ישראל ערבין זל"ז וזב"ז, מוטלת עלינו החובה לסייע כל אחד לחבירו לקיים את המצוות בהרחבה כפי היכולת. אבל אין החובה מעצם המצוה. ג. הנ"מ בין חלק מחיוב המצוה לבין גמ"ח וערבות היא ביכולת לכוף את השני לסייע בקיום המצוה. האב חייב למול את בנו ולפדותו – זו חובה על האב כחלק מן המצוה ואם האב אינו מוכן למול או לפדות במצות מילה כופים אותו, ובמצות פדיון ניתן להוציא מן האב חמישה סלעים לפדיון בנו בעל כרחו. אבל אין כופים על גמילות חסדים וודאי שעל ערבות לא כופים. ד. לכן גם בנר חנוכה אין חובה על המעביד מגוף המצוה לשחרר את העובדים בחנות או לסוגרה ולשלוח אותם לקיים את מצותם כי אין זו חובה מגוף המצוה. כמובן שהמעביד רשאי ואף מצווה מצד גמ"ח לאפשר לעובדיו לצאת ולהדליק נ"ח. ה. אם אין המעביד משחרר את עובדיו – לא פקעה מהם מצות נ"ח, והם צריכים להדליק בזמן ע"י שלוחיהם או ע"י נשותיהם. ו. כמובן כל הנאמר הוא כשלא התנו שיכולים לצאת מן החנות או לסוגרה לשם קיום מצות הדלקת נ"ח, אולם אם העובדים התנו, הכל לפי תנאם. e9wnra5q96dlmhd01ag2dsi96pksm3i 0 1743920 3017811 2026-05-27T19:24:17Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כה|כו|כז|}}" 3017811 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כה|כו|כז|}} e480fxf9467yh4lt11a2gy9qe8myobv 3017812 3017811 2026-05-27T19:24:26Z Uziel302 3324 3017812 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כה|כו|כז|}} סימן כו אכילת שליח קודם הדלקת נר חנוכה אתא לידי קובץ שאלות קצרות לגר"א נבנצל שליט"א ורשמתי השגה לתשובתו, להלן. שאלה: אדם שמינה שליח שידליק עבורו נרות חנוכה, האם מותר לשליח לאכול וללמוד כשהגיע זמן ההדלקה, והאם מותר למשלח לאכול או ללמוד סמוך להדלקתו של השליח. תשובה הרב אביגדר נבנצל שליט"א: שניהם יכולים לאכול, השליח יכול מכיון שאין לו את חובת ההדלקה, והמשלח יכול לאכול מכיון שאין לו כבר את האחריות להדליק. השגה א. נראה כי הדברים נכונים לגבי המשלח, מכיון שהמצוה לא מוטלת עליו, אין חשש שיפשע וישכח מלקיים את המצוה בזמנה, כמו"כ אין באכילתו חוסר כבוד למצוה (עי' מג"א סי' תרעב ס"ק ה) ומותר לאכול. ב. לגבי השליח. בדרך כלל כאשר ממנים שליח להדלקת נרות, יותר פשוט שהשליח יברך על הנרות שלו ובאותן ברכות ללא הפסק בדיבור יברך על הנרות של משלחו. במקרה כזה ודאי שהשליח אסור לאכול בשביל הדלקת נרות שלו ומוסיף גם בעבור ההדלקה למשלח. כ"כ בדרך החיים (סי' קפ ס"א): "חצי שעה קודם זמן הדלקת נר חנוכה אסור לאכול יותר מכביצה פת או לשתות משקה המשכר יותר מכביצה וכן אפילו ללמוד אסור משיגיע זמנה ואם התחיל פוסק משיגיע זמנה (מ"א סי' תער"ב)". ג. אם השליח מדליק רק בעבור המשלח הוא צריך לברך שתי ברכות: 'להדליק נר...' ו'שעשה נסים' (שהחיינו אין מברכים על מצות אחרים – רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"י) ואז לכאורה הוא אסור לאכול כמו בהדלקה שלו. לכאורה הברכות המוטלות עליו, מוכיחות שהוא מקיים את המצוה ואם כן חייב הוא שלא לאכול כמו כל מקיים מצוה. ד. ואמנם לגבי מוהל יש אומרים שמותר לאכול לפני המילה שכן יכול לחזור בו, ודבריהם לא מובנים לי, וכי אם יכול לחזור – כל זמן שלא חזר הרי מקיים את המצוה. ולגבי מוהל כיון שהוא מתפרנס מזה הותר לו לאכול שודאי לא יפשע במצותו. אבל סתם שליח לקיים מצוה שמקיים מצוה עבור אחרים כגון קובע לו מזוזה או בונה מעקה מברך על קיום המצוה וממילא אסור באכילה (אלא עם סיבות מיוחדות שיחלש וכד'). ועי' שו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' נח). ה. כדמות ראיה ניתן להביא משו"ת להורות נתן: "ועוד יתכן טעם סירובו לאכול בטרם ידבר דברו כי אליעזר היה שליח מצוה לקיים מצות פו"ר ליצחק דאסור לאכול קודם קיום מצוה כמו בלולב (או"ח סי' תרנ"ב ס"ב) וטרם שעשה המצוה לא רצה לאכול (מכת"י)". ו. אמנם אם השליח מוכן לקבל את השליחות על מנת שיאכל לפניה נראה שרשאי להתנות. m9l6dsvcca4w2rxqtrnn6h2n1xs2xa7 0 1743921 3017813 2026-05-27T19:24:38Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כו|כז|כח|}}" 3017813 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כו|כז|כח|}} sco45m7f2p7v4ez976kxrylyesb38l8 3017814 3017813 2026-05-27T19:24:51Z Uziel302 3324 3017814 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כו|כז|כח|}} סימן כז קריאת מוקף להוציא פרוז שאלה1 בעל קורא שקרא את המגילה בבית כנסת התעלף באמצע קריאת המגילה, פינו אותו לבית חולים, ובינתיים ניגש בעל קורא אחר והמשיך בקריאת המגילה. בעל הקורא (הראשון) אחרי הטיפול בבית חולים, עדיין בליל י"ד, לקחו אותו לבית הוריו בירושלים שישאר שם למנוחה. השאלה אם השומעים ששמעו את חצי המגילה הראשונה ממנו יצאו ידי חובתם, כיון שאח"כ עוד באותו לילה נעשה הבעל קורא מוקף ולא פרוז, וא"כ לכאורה אינו יכול להוציא פרזים. תשובה א. נדון תחילה האם בן כרך יכול להוציא בן עיר ואח"כ נעסוק במקרה דידן. נאמר בתלמוד ירושלמי (מגילה פ"ב ה"ג): "בן עיר מהו שיוציא בן כרך ידי חובתו ייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. בן כרך מהו שיוציא את בן עיר ידי חובתו וייבא כהדא כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, או ייבא כהיא דאמר ר' חלבו רב חונה בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בארבעה עשר שהיא זמן קריאתה". באר הפני משה: "בן עיר. שקרא המגילה בי"ד ובא אח"כ לכרך בליל ט"ו מהו שיוציא הוא לבן כרך י"ח ויקרא לפניו. וקאמר דהאי מילתא ייבא כהדא דתנינן בספ"ג דר"ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומכיון שזה בן עיר לאו מחויב בדבר הוא שהרי כבר יצא י"ח בקריאה בזמנו בי"ד אינו יכול להוציא לבן כרך בט"ו". "בן כרך וכו'. אלא הא הוא דאיכא למיבעי אם בן כרך היה בעיר ביום י"ד אם יכול להוציא לבן העיר אי נימא דג"כ בכה"ג יבא כהדא כל שאינו חייב בדבר וכו' או דילמא דנימא דשאני הכא וכדר' חלבו וכו' דאמר לעיל בפ"ק הכל יוצאין בדיעבד בי"ד שהוא זמן קריאתה לכל ומכיון דמיהת בדיעבד יוצא הבן כרך בקריאת יום י"ד מחוייב בדבר קרינן ביה לענין שיכול להוציא לבן העיר ואפי' לכתחלה ולא איפשיטא". נמצא שהשאלה ששאלנו האם בן כרך יכול להוציא בן עיר בי"ד אדר עלתה בספק בירושלמי האם בן כרך נחשב בי"ד 'אינו מחוייב' ולכן אינו מוציא את הרבים ידי חובתם, או מכיון שי"ד זמן קריאה לכל – יכול בן כרך להוציא בן עיר בקריאה בי"ד, עוד לפני שיוצא י"ח, כיון שנחשב מחוייב בדבר. ודעת הפ"מ שהיא בעיה שלא נפשטה. ב. מסקנת חלק מהראשונים שהיא בעיה דלא אפשיטא. בנמוקי יוסף (מגילה ב ע"א) הקשה על פירוש רש"י שבן עיר קורא לבני כפרים בשני וחמישי בעיר: "ועוד בן עיר שאינו מחויב עדיין היאך יוציא בן כפר, דאינו מחויב קרי ליה בירושלמי דבעי בן עיר מהו שיוציא בן כרך, ופשיט כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. אבל בן כרך אם יכול להוציא בן עיר הוי בעיא דלא איפשיטא בירושלמי [פ"ב ה"ג]. וטעמא משום דכיון דבי"ד זמן קריאה לכל היא שמא מחויב בדבר מקרי. ואגב אורחין שמעינן מהא דבן עיר (ד)אינו מוציא בן כרך, שאע"פ שכל ישראל ערבים זה לזה, היכא דעבר זמניה של זה אינו מוציא חברו שהוא בזמנו. ולפי זה כי אמרינן דכל הברכות כולן שהן חובה אף על פי שיצא מוציא, היינו דוקא כשהוא בתוך זמנו של מוציא, כגון קדוש היום וכיוצא בו דכל היום זמניה הוא". עולה מדבריו שלפני זמנו יכול להוציא, לאחר שכבר יצא אינו מוציא מפני שאינו בר חיובא. ולהלן נוסיף עוד ראשונים שמשמע מהם שבן כרך אינו מוציא בן כפר. ג. אבל כך באר המאירי (מגילה יט ע"א): "כלל ידוע בתלמוד כל המחוייב בדבר מוציא את הרבים ידי חובתן מעתה שאלו בתלמוד המערב בן עיר מהו שיוציא בן כרך ובן כרך מהו שיוציא בן עיר והשיבו בן עיר אינו מוציא בן כרך שהרי נפטר לו ופקעה ממנו חובת מגלה, בן כרך מוציא בן עיר אף על פי שאין זמנו עדיין שהרי מ"מ חיוב מגלה מוטל על הכל מתחלת ליל י"ד". עולה שהמאירי פשט שבן כרך מוציא בן עיר בי"ד מפני שהוא עדיין בר חיובא מתחילת ליל י"ד. וכן כתב הריטב"א בהלכות ברכות (פ"ה אות ג): "המחויב בדבר כשם שאם עשה מצותו כבר מוציא לחבירו כך מוציאו קודם שיוציא לעצמו, כגון בן כרך (יוציא) [מוציא] לבן עיר שעדיין לא הגיע זמנו". עולה מחלוקת בראשונים אם בגלל שי"ד זמן קריאה לכל, בן כרך נחשב מחוייב בדבר או מחוייב רק בט"ו שזהו יומו ולכן אינו מוציא י"ח בן עיר בי"ד. ד. נאמר במגילה (ב ע"א): "כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר, אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה".. פרש רש"י (מגילה ב ע"א): "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה – כלומר, מאחר שהמוקפין קורין בחמשה עשר ושאין מוקפין קורין בארבעה עשר הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת אחד – עשר, שנים – עשר, שלשה – עשר אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה, יום שני בשבת שלפני ארבעה עשר, או חמישי בשבת, שהוא יום כניסה, שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי כתקנת עזרא (בבא קמא פב, א), והכפרים אינן בקיאין לקרות, וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום ארבעה עשר, ופעמים שיום הכניסה בשלשה עשר ופעמים שהוא באחד עשר". עולה עפ"י רש"י שבן עיר היה קורא לבני הכפרים לפני פורים בעיירות ומוציא אותם י"ח. והרי בן עיר אינו חייב לפני י"ד, ומכאן שלרש"י לפחות מי שעדיין לא יצא י"ח יכול להוציא את המחוייב ולא אומרים שהמוציא אינו מחוייב בדבר. וכ"פ ר' עובדיה מברטנורא (מגילה פ"א מ"א): "והכפרים אינם בקיאים כל כך לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר". ה. תוספות ביבמות (יד ע"א) בסוגיית לא תתגודדו חלקו על רש"י: "כי אמרי' לא תתגודדו כגון שתי בתי דינין בעיר אחת כו' – וא"ת מה תירץ ממגילה דבעיר אחת היו קורין לבני העיר בי"ד ולבני כפרים היו מקדימים ליום הכניסה ואומר הרב רבי חיים דבני כפרים היו קורין בעירם כדמוכח בירושלמי והשתא הוו שתי בתי דינים בב' עיירות דבכי האי גוונא לא שייך לא תתגודדו אפילו לאביי. והא דקרי ליה יום הכניסה לפי שבעירם היו מתאספים לבא לבית הכנסת בשני ובחמישי לקרות התורה וכן נראה דאמר בירושלמי דבן עיר אין מוציא בן כרך דכל שאין מחויב בדבר אין מוציא אחרים ידי חובתם וכיון שבני הכפרים היו בקיאים לקרות ודאי היו קורין בעירם". כלומר רבינו חיים חולק על רש"י, בני הכפרים היו מתאספים בעירם והיו קוראים בעצמם מפני שאין בני העיר יכולים להוציא אותם ידי חובתם. ומביא את הרישא של הירושלמי כהוכחה לדבריו. הר"ן (על הרי"ף, מגילה א ע"ב) הסכים עם תוספות וז"ל: "ויש לשאול עוד היאך מתירין לכפרים להקדים ביום הכניסה קרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות הניחא לרבה דאמר התם בפ"ק דיבמות [דף יד. וע"ש תוס' ד"ה כי] דליכא משום אגודות אלא בב"ד אחד פלג מורין כב"ש ופלג מורין כבית הלל דלדידיה לא קשיא דהכא כשני בתי דינין בעיר אחת דמי שהרי אנשי הכפר ואנשי העיר כל אחד כב"ד לעצמו אבל לאביי דאמר התם דאפי' בשני בתי דינין בעיר אחת איכא משום אגודות אגודות היכי שרינן לבני הכפרין לקרות בי"א ובי"ב ובי"ג בתוך העיירות שאין קורין אלא בי"ד ויש לומר דהני נמי כשני בתי דינין בשתי עיירות מיקרו שהרי בני הכפרים מצויינין לעצמן ודעתן לחזור ואחד מהן הוא שמוציאן שאינו נראה שיהא אחד מבני העיר פוטרן כיון שאינו מחויב בדבר הלכך הוו להו כשני בתי דינין בשני עיירות ושרי לכ"ע". היינו, לשיטת רבנו חיים היו קורין בעיירות ולא בכפרים, אבל הקוראים היו בני הכפרים ולא בני העיירות. ומחלוקתם מקבילה למחלוקת בפסיקת הירושלמי והמתירים (רש"י, רע"ב) מתירים יותר מן הירושלמי שכן בן עיר שקורא לכפריים אינו יוצא כלל י"ח, ולשיטתם משמע שגם את השאלה הראשונה בירושלמי בן עיר לקרוא לבן כרך היו מתירים. ו. כתב בחדושי הריטב"א (מגילה ב ע"א): "ולענין כפרים כשהם מקדימין ליום הכניסה איכא מרבוואתא ז"ל מאן דסבר שבן כפר הוא שקורא להם ולא בן עיר או בן כרך, שהרי בן עיר או בן כרך לא הגיע זמנו וכל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן, וכ"ת א"כ יקראו במקומן, הא ליתא שאינם מתקבצים בעשרה אלא בעיר שנכנסין לקרוא בתורה, וזהו דעת הרשב"א נר"ו, והביא ראיה מדאמרינן בירושלמי בן כרך אינו קורא לבן עיר ובן עיר אינו קורא לבן כרך, ומורי נר"ו בשם רבותיו ז"ל [כתב] דכפרים המקדימים ליום הכניסה כך היתה עיקר התקנה שיהא בן עיר קורא להם וכחד עם חשיבי, וכיון שעדיין הוא מתחייב לא חשיב לגמרי כמי שאינו מחוייב בדבר, אלא הרי הוא כאותה שאמרו (ר"ה כ"ט ב') כל הברכות כולן אף על פי שיצא מוציא כיון דבר חיובא הוא, ואף אלו הרי כפרים ראויים לקרוא בי"ד עם העיירות, [וכן בני העיירות] פעמים קורים ככפרים כשאין י' בטלנין, [אבל] בן עיר ובן כרך חלוקים לגמרי בדיניהם וזמנו של זה לא זהו זמנו של זה כלל ולפיכך אין אחד מהם מוציא לחברו, מיהו (הוא דהכא) משמע בירושלמי שאין בן עיר קורא לבן כפר לבדו כלומר עד שיהא שם עשרה". לדעתו קריאת בן עיר לבני הכפרים היתה כביכול היתר מיוחד ואינה מוכיחה על הרשות של בן כרך לבן עיר. ז. פסק הפרי חדש (או"ח סי' תרפח ס"א): "אבל הר"ן ז"ל [שם א, ב סוף ד"ה ויש לשאול] כתב, שאינו נראה שיהא אחד מבני העיר פוטרן כיון שאינו מחוייב בדבר, ע"כ. וכן מוכח בירושלמי, דגרסינן התם (ריש) פרק ב' [דמגילה הלכה ג] בן עיר מהו שיוציא בן כרך ידי חובתו, ייבא כהדא [ראש השנה כט, א], כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. בן כרך מהו שיוציא בן עיר ידי חובתו, ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר כו', או ייבא כהדא דאמר ר' חלבו בשם ר' חייא רבה, הכל יוצאים בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה, כלומר וכיון דבדיעבד יוצא, מחויב בדבר קרינן ביה. ובעיא בתרייתא לא אפשיטא, ומיהו נקיטינן לה לחומרא, דבש"ס דילן משמע דמוקפין אינן יוצאין בי"ד, דגרסינן בריש מכילתין [ב, ב] ואימא פרזים בארביסר, מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה, ומשמע דלעכובא הויא, והכי נקטינן". והחמיר בשתי שאלות הירושלמי ואף בשאלה דילן של בן כרך להוציא בן עיר אע"פ שהוא עצמו עדיין בר חיובא. ח. על פסיקת השו"ע (או"ח סי' תרפח ס"ד): "כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו, קורין בי"ד ובט"ו ובליליהון, ולא יברך כי אם בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם". באר הגר"א (או"ח סי' תרפח ס"ד): "כי אם בי"ד. דאף בני כרכים יוצאין בדיעבד בי"ד כמ"ש בירושלמי בפ"ב דמגילה הלכה ג' בן עיר מהו שיוציא בן כרך י"ח ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר כו' בן כרך מהו שיוציא את בן עיר י"ח ייבא כהדא כו' הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן קריאתה... ". עולה מן הגאון שפסק שבן כרך שקרא לבן עיר בי"ד גם יצא ידי חובתו וגם הוציא את בן העיר. בשו"ת הר צבי (או"ח ח"ב סי' קכא) דן בענין: "בן עיר אחרת שבא לירושלם ביום י"ד אדר אי יכול להוציא אחרים יד"ח במקרא מגילה של יום ט"ו, ואת"ל דאינו מוציא, אם בן עיר זה עדיין לא יצא יד"ח ביום י"ד אי יכול להוציא אחרים ביום ט"ו, וכן יש לחקור עוד בבן ירושלם שחזר ביום י"ד מעיר אחרת לביתו בירושלם אי יכול להוציא במגילה בן ירושלם". הגרצ"פ פרנק נו"נ ומביא דעות לכאן ולכאן אך לא הכריע בפירוש. ט. עוד נקודה ביחס למקרה דידן. לא מצאתי פעולה שנעשתה כהלכה ובוטלה רטרואקטיבית. כגון: עבודת כהן גדול שהתחיל ביו"כ ומת ואחר נכנס במקומו הוא ממשיך מהיכן שפסק הקודם אלא שיש חלקים בתוך העבודה שיתחייב לחזור עליהן, מתוך שהעבודות קשורות זו לזו והן חטיבה נפרדת2. אף כאן החלק שקרא היה כהלכה, וזה שהחליטו להביאו לבית הוריו בירושלים לא משנה את פעולתו כהלכה בי"ד. וכן יהיה הדין במי שקרא כהלכה בעיירות בי"ד את כל המגילה לציבור ואח"כ מסיבת אונס עבר מן העיר לכרך בלילה (כגון שבנו נכנס לניתוח בכרך, או לקח את אשתו ללדת בכרך), ואם קרא לרבים הם יצאו י"ח, ולגביו אישית צריך לדון אם יקרא בכרך בי"ד מכיון שהתחיל פורים בי"ד או יתחייב מחדש בט"ו. מסקנה מדעות הראשונים והאחרונים נלענ"ד שהיא מחלוקת גדולה. אבל במקרה אונס כזה יש להכריע להקל. אע"פ שיש דעה מחמירה שבן כרך אינו מוציא בן עיר. כיון שהתחיל לקרוא כבן עיר וחשב שהוא בן עיר אלא אח"כ מחמת האונס הפך להיות מוקף קריאתו עלתה לשומעים. k5e3dc26ekr5bieewq6fba1qoymposj 0 1743922 3017815 2026-05-27T19:25:03Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כז|כח|כט|}}" 3017815 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כז|כח|כט|}} ktwz7tok6zeo1f3j2om6c2lq3l8e13v 3017816 3017815 2026-05-27T19:25:14Z Uziel302 3324 3017816 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כז|כח|כט|}} סימן כח בהמה עיורת אינה טריפה שאלה עגל עיוור האם הוא טריפה? תשובה א. עניתי מיד שאינו טריפה. חפשתי ו'מצאתי' במרשתת שהוא טריפה, אבל תשובה זו אינה נכונה (ומכאן שתשובות מהמרשתת שאינן ממורה הוראה אינן מהימנות). לא מצאתי בשום מקום שעיוור הוא מום שמטריף את הבהמה. זהו מום לגבי מכירת בהמה למלאכה ומום לגבי מזבח אבל אינו מטריף את הבהמה. ב. פסק הרמב"ם (הל' שחיטה פ"ה): הלכה א "כבר ביארנו בהלכות איסורי מאכלות שהטרפה האמורה בתורה היא הנוטה למות, ולא נאמר טריפה אלא שדבר הכתוב בהווה כגון שטרפה ארי וכיוצא בו ושברה ועדיין לא מתה". הלכה ב "ויש שם חלאים אחרים אם יארעו לה תחשב טריפה והן הלכה למשה מסיני, ושמונה מיני טרפות נאמרו לו למשה בסיני ואלו הן: דרוסה, נקובה, חסרה, נטולה, פסוקה, קרועה, נפולה, ושבורה". הלכה ג "אף על פי שכולן הלכה למשה מסיני הן, הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה, וכל ספק שיסתפק בדרוסה אסור, ושאר שבעה מיני טרפות יש בהן ספקין מותרים כמו שיתבאר". כאמור טרפה היא הנוטה למות בהמה עיוורת אינה נוטה למות. ג. מומי בהמה למזבח המשותפים לאדם ובהמה נלמדים ממומי אדם. באדם לגבי עבודה במקדש לכהנים, ובבהמה לגבי פסולה להקרבה ע"ג מזבח. ונוספו מומים לבהמה (רמב"ם הל' איסורי מזבח פרק פ"ב). פסק הרמב"ם (הל' ביאת המקדש פרק פ"ז ה"א): "כל המומין הפוסלים באדם ובבהמה חמשים וזהו פרטן".. ושם בהלכה ה פרט הרמב"ם: "שמונה בעין ואלו הן: העיור בין באחד מעיניו בין משתיהן, מי שאינו רואה בשתי עיניו או באחת מהן, אף על פי שאין נראה בהן שינוי כלל מחמת שירדו מים קבועים כנגד ראותיו, מי שאינו רואה בעיניו או באחת מהן ראייה ברורה מחמת שהיה בה סנורים קבועים".. כאמור אלו מומים אבל אינם מטריפים את הבהמה והיא מותרת לאכילה. ד. עוד פסק הרמב"ם (הל' ביאת המקדש פרק פ"ו ה"ז) לגבי מומי אדם: "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי, אבל מומין שבחלל הגוף כגון שניטל כולייתו1 של אדם או טחול שלו או שניקבו מעיו אף על פי שנעשה טרפה עבודתו כשירה שנאמר שבר רגל או שבר יד מה אלו בגלוי אף כל בגלוי". באר הכסף משנה (הל' ביאת המקדש פרק פ"ו ה"ז): "אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי וכו' אף על פי שנעשה טריפה עבודתו כשירה. בתוספתא פרק ד' היה בו מום מבפנים אינו מום שנאמר עור ופסח2 מה עור ופסח [המיוחדין] מום שבגלוי ואינו חוזר ובס"פ מומין אלו (דף מ"ה:) במשנה אלו כשרים באדם ופסולים בבהמה אותו ואת בנו וטריפה". מום אינו מטריף וטריפה אינו מום. ה. בניגוד לאדם, בהמה שהיא טריפה פסולה גם להקרבה על המזבח. נאמר בבכורות (פ"ז מ"ז): "אלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטרפה".. פרש ר' עובדיה מברטנורא: "וטריפה. שנולד בה אחד מסימני טריפות המנויין בפרק אלו טריפות, אינה קריבה על גבי המזבח". בבהמה פוסל מעל גבי מזבח הן מום והן טריפות. באדם לעבודה על גבי מזבח פוסל רק מום. ו. עוד פסק הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"א ה"ז) לגבי מומים הפוסלים למזבח: "המטיל מום בקדשים כגון שסימא עינו או קטע ידו לוקה שהרי נאמר בקרבן כל מום לא יהיה בו, מפי השמועה למדו שזה אזהרה שלא יתן בו מום, ואינו לוקה אלא בזמן שבית המקדש קיים שהרי היה ראוי לקרבן ופסלו, אבל בזמן הזה אף על פי שעבר בלא תעשה אינו לוקה". אלה גדרי טריפה לעומת מום באדם ובבהמה. ולכן עיוורת אינה טריפה. ז. עיוורת היא מום לגבי בהמת עבודה לחרישה או למשא. כתב בצרור הכסף הארוך (דרך ד שער ד אות ב): "המוכר פרה לחבירו ואמר פרה עיורת היא, חיגרת היא, נשכנית היא, רבצנית היא, ונמצאת נשכנית בלבד, ה"ז מקח טעות, שאומר הלוקח כשראיתי שלא היה בה המומים הניכרים (שאומר) [שאמר] כך אין לה המומים שאינם נראים, ולא אמר זה אלא להתיישב דעתי. אבל היו בה המומים שמנה אין זה מקח טעות". עולה שאם הקונה לא ידע שהבהמה עיוורת זהו מקח טעות, אבל אינה טריפה ולכן אם מכרה לאכילה אין זה מקח טעות. ח. ראיה ברורה לכך שעיוורת אינה טריפה מצאתי בנתיבות המשפט (באורים סימן רלב ס"ק יב): "והנה אם תפס המוכר אחר שנולד הספק, ודאי לא מהני כיון שטוען שמא. אבל אם תפס הלוקח וטוען ברי לרדיא זבני, שהרוב מסייע לו דרובא לרדיא זבני, יש לעיין, דהא קיי"ל [עיין כללי תפיסה] דתפוס וטוען ברי מהני, ומכ"ש הכא דרובא מסייע ליה. ואפשר, כיון דיש הרבה מומין דלשחיטה לא הוי מום ולרדיא הוי מום, וכמעט רובא דרובא מומין כגון עיורת או חיגרת, רק טריפה הוי מום לשחיטה, וכיון דקיי"ל דאין הולכין בממון אחר רוב והוא נתן המעות סתם אמרינן לשחיטה זבניה, ולכך סתמו הפוסקים דמשמע דלא מהני תפיסה". כתב במפורש שעיוורת אינה טריפה. mrgdenu8dgm2m24qk41zt35o3cfsf4i 0 1743923 3017817 2026-05-27T19:25:26Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כח|כט|ל|}}" 3017817 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כח|כט|ל|}} mtaerl3mxcmd9213lord7qyf6e0zhs8 3017818 3017817 2026-05-27T19:25:38Z Uziel302 3324 3017818 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כח|כט|ל|}} סימן כט אפיה בתבנית לא טבולה בחציצת נייר שאלה האם מותר לאפות בתבנית שאינה טבולה ע"י חציצה בנייר אפיה? תשובה א. נאמר בספרי (במדבר פרשת מטות): "כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש כגון הלבוסין והסכינים והקדירות והשפודים והאסכלות מפני גויות גוים. (לא, כג) וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים, כגון הכרנבאות והכוסות והקיתונות והקומקמסים והיורות מפני גויות גוים והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאין טעון טבילה טעון הזייה מי שטעון טבילה דין הוא שיטעון הזייה והרי דברים ק"ו ומה אם מי שאין טעון הזייה [טעון טבילה מי שטעון הזייה] דין הוא שיטעון טבילה". מפסוק זה למדו לגבי הגעלת כלי נכרים שהיו בשימוש ובלעו איסור, ולגבי טבילת כל כלי נכרים המשמשים להכנת מזון ולאכילתו. ויש מחלוקת בין הראשונים האם זה חיוב מן התורה או מדרבנן בלבד. הטבילה אינה מחמת בליעת איסור (בניגוד להגעלה) ולכן אף כלי חדש שעשאוהו נכרים צריך טבילה. ב. כתב הטור (יו"ד סי' קכ): "ואין צריך טבילה אלא לכלי מתכות והן צרכי הסעודה כגון כוסות וצלוחיות יורות וקומקומי' וכיוצא בהן שהן מצרכי הסעודה". היינו, לא רק כלי אכילה טעונים טבילה, אלא אף כלים שמכינים בהם את המזון שיהא ראוי לאכילה. ג. באר האור זרוע (פסקי עבודה זרה סי' רפט): "כלי מתכות ולא כלי עץ לצורכי סעודה ולא להחם מרחץ וכלי ברזל שכופין על גבי הלחם לאפותו שקורין אשקודרא ובלשון כנען אשקרובדא. וכן אותו שקו' טריפיד שמשימין עליו היורה אינו צריך טבילה שאין עושין אותו בתוכו צורכי סעודה אבל כסוי ברזל שמכסין בהם את היורה צריכין טבילה כיורה עצמה שהרי מסייעינן לבשל כיורה עצמה וככלי אחד דמו. מ"ר. וריחיים של פלפלין צריכין טבילה שהריחיים עיקר והעץ טפל להם. וכלי זכוכית וכלים הניטוחים בעפות צריכין טבילה. ובטבילת פעם אחת במים סגי". היינו כלי מתכת וזכוכית בלבד, טעונים טבילה. וכיסויים שלא בשעת בישול ואפיה אלא לשמירה אינם צריכים טבילה, בניגוד למכסים של סירי בישול, וכלים מורכבים מעץ ומתכת, והמתכת עושה את פעולת הכנת צריכים טבילה. ועי' שו"ת חשב האפוד (ח"ב סי' צט). ד. פסק השו"ע (יו"ד סי' קכ ס"ה): "סכין של שחיטה (או סכין שמפשיטין בו), (ארוך), יש מי שאומר שאינו צריך טבילה". ורמ"א הגיה: "ויש חולקין (תשב"ץ). וטוב לטובלו בלא ברכה. הברזלים שמתקנים בהם המצות, אינם צריכים טבילה (ארוך). וכן כיסוי שכופין על הפת לאפותו, אבל כיסוי קדירה צריך טבילה (הגהות אשירי)". באר בשיורי ברכה (יו"ד סי' קכ ס"ק ז): "שאינו צריך טבילה וכו'. דלא חשיב כלי סעודה, דעדין צריכה בישול וצלי. אבל הדוד אשר מרתיחין בו השמרים והתמד להוציא שכר, חשיב כלי סעודה, דעל ידי דוד זה השכר חזי לשתיה. ויטבלנו בברכה. הרב הגדול מהר"ם ן' חביב ז"ל (בעל גט פשוט) בתשובותיו כ"י סימן י"ט. ובשו"ת הלכות קטנות ח"א סימן ע"א גם כן הצריך הכל טבילה. עיין שם". היינו לא כל כלי הכנת המזון הנקנים מנכרים צריכים טבילה אלא דוקא כלים המשמשים לגמר הכנת המזון ולאחריו המזון ניתן לאכילה. בשאלה שלפנינו הכלי שאינו טבול לא משמש ישירות לאפיה אלא ע"י נייר האפיה. ה. פסק הטור (יו"ד סי' קכ): "וכן כלי חרס המצופין באבר וה"מ במצופים בפנים דהשתא דמו לכלי סעודה שהצפוי בפנים במקום התשמיש אבל אם אינן מצופים אלא בחוץ א"צ טבילה ומטעם זה נמי כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידים אותו א"צ טבילה אפי' למי שהולך אחר המעמיד. כתב בספר המצות כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה כיון שמשתמש בשל כסף אבל מבחוץ לא אף על גב דמעמיד ויש מחמירים להטבילו בלא ברכה". הטור הולך אחר החלק שבו נמצא המזון שנאכל, ורק הוא צריך טבילה. ולכן חבית של עץ פטורה לגמרי כי חשוקי הברזל מבחוץ וללא מגע עם המזון, וכלי שציפויו הפנימי באבר או בכסף והוא מחזיק את המזון צריך טבילה. לפי הטור, מותר לאפות בתבנית אפיה ממתכת המצופה נייר מכיון שהמזון הנאפה לא במגע עם הכלי הבלתי טבול. ו. הבית יוסף (יו"ד סי' קכ, ו) הביא דעות נוספות: "ובענין כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל כתב המרדכי (שם) כסברת התוספות שאין צריכין טבילה, ואח"כ כתב שרבינו מאיר (שו"ת מהר"ם מרוטנברג ד"פ סי' תרכא) מצריך טבילה דאזלינן בתר המעמיד (שבת טו:) לענין טבילה כמו לענין טומאה. וצורת כלי זה שכתבו הפוסקים היינו שלוקחין כמה דפין של עץ ועושין להם שוליים של עץ ומעמידין הכל על ידי שמקיפין הדפים שבצדדין סביב בחתיכות ברזל אחת למטה סביב לשוליים ואחת סמוך לפה ואחת באמצע". עולה שמהר"ם מרוטנברג חלק וסבר שהולכים אף בחיוב טבילת כלים אחר המעמיד, ולפי המהר"ם מותר לכאורה לאפות בתבנית שאינה טבולה בציפוי נייר אפיה. מוסיף הב"י (שם אות ז): "כתב סמ"ק (סי' קצט) כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה כיון שמשתמש בשל כסף. זהו כעין כלי של עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידין אותו דבסמוך וכך כוס זה עשוי מחתיכות כסף ועומדות החתיכות ההם על ידי שמקיפין אותם עץ סביב וזה שכתב מחובר בכלי עץ כלומר שהוא מחובר על ידי כלי עץ שהוא מקיפו סביב וכן מבואר יותר בדברי סמ"ק עצמו שכתוב שם כלשון הזה כוס של כסף מחובר בתוך כלי עץ דלישנא דבתוך כלי משמע בהדיא שהעץ מקיף את הכסף סביב ואפשר דבלישנא דרבינו משתמעי תרתי חדא שהוא מחובר על ידי העץ המקיפו תרתי שהוא קבוע ברגל של עץ וקאמר דצריך טבילה כיון דמשתמש בשל כסף ולא במה שמבחוץ דהיינו העץ שאין המשקה נוגע בעץ וזה שכתב כיון שמשתמש בשל כסף אבל מבחוץ לא. אי נמי הכי פירושו ברישא קאמר דכוס של כסף שהוא עומד על ידי כלי עץ המקיפו סביב ומחברו כדפרישית שצריך טבילה כיון שמשתמש בשל כסף וכדאמרינן גבי כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל שמעמידין אותו והדר קאמר אבל מבחוץ לא אף על גב דמעמיד כלומר דוקא כשהכסף מבפנים והעץ מבחוץ הוא צריך טבילה אבל אם הכסף הוא מבחוץ והעץ מבפנים אף על פי שהכסף מעמיד את העץ כמו אותו כלי עץ שמעמידין אותו חשוקי הברזל אינו צריך טבילה דהכל הולך אחר המקום שמשתמש בו המשקה שאם המקום ההוא מתכת אף על פי שמעמידו עץ טעון טבילה ואם המקום ההוא עץ אף על פי שמעמידו מתכת אינו טעון טבילה דלא חיישינן למעמיד כלל וזה הפירוש נראה עיקר". הב"י מפרט ומסביר את שיטת הטור שהחלק הנוגע במזון קובע את חיוב הטבילה של הכלי כולו ואין הולכים אחר המעמיד. מסכם הב"י: "ומ"ש ויש מחמירין להטבילו בלא ברכה. נראה דאתרווייהו קאי בין הוא של כסף ומעמידיו של עץ בין הוא של עץ ומעמידיו של מתכת דמספקא להו אי נקטינן כר"מ דאמר בתר מעמיד אזלינן אי כדברי התוספות והרא"ש דסברי דלא אזלינן בתר מעמיד ולפיכך מחמירין להטבילו בלא ברכה מספק והכי נקטינן". ז. פסק בשו"ע (יו"ד סי' קכ): סעיף ו "כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידין אותו, אינו טעון טבילה". סעיף ז "כוס של כסף מחובר בכלי עץ, צריך טבילה". ורמ"א הגיה: "וכן רחיים של פלפלין, שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחנין בו, צריך טבילה (מרדכי). וכן המשפכות של ברזל או הברזות של ברזל ושאר מתכות, כולן צריכים טבילה (ארוך). ודווקא שעיקר הכלי הוא של מתכת, אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו, הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל, אין צריך טבילה. אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל (=ברגים, מסמרות), ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו, והם מבפנים, צריך טבילה (כך משמע מב"י בשם הגהות מיימוני פי"ז)". השו"ע פסק לשיטתו כטור. הרמ"א מוסיף שאם שימוש הברזל בכלי הוא הכרחי ואינו לתוספת יפוי וכד' הכלי צריך טבילה. ח. בשאלה דנן הכלי שאינו טבול מעביר את החום דרך נייר האפיה והוא זה המאפשר את האפיה. הוא ה'מעמיד' את הנייר הן מבחינת פעולת האפיה והן בהחזקה בפועל של הנאפה אלא שנוסף 'הציפוי' בנייר. ולכן למסקנה לגבי אפיה בתבנית שאינה טבולה שעל גביה נייר נראה שהכלי שאינו טבול הוא המאפשר את האפיה, ועל כן אין לאפות בכלי כזה עד שיטבילו אותו אפילו הוא חוצץ בנייר. הערת הרה"ג יעקב אריאל שליט"א – רב העיר רמת גן (לשעבר) לענ"ד אין מקום לשאלה, לא לקולא ולא לחומרא, משתי סיבות: א. הנייר אינו חלק מהתבנית. הוא מיועד לשימוש חד פעמי בלבד. ועוד, מטרתו להגן על המאפה שלא יידבק לתבנית, בדומה לתפקידו של השמן. אלא שנייר האפיה לא ראוי לאכילה. הוא צורך המאכל ולא צורך התבנית. אילו הייתה התבנית מיועדת אך ורק לצרכי אפיית ניירות הייתה פטורה מטבילה, כי לא הייתה משמשת למאכל. רק בגלל המאכל היא טעונה טבילה. הנייר טפל למאכל. נמצא שהאפייה נעשית ישירות ע"י התבנית עצמה ולא ע"י הנייר. ב. מאידך, תבנית לא טבולה לא אוסרת את המאכל, אא"כ היא תבנית טרפה. אך תבנית חדשה לא פולטת טעם אסור. טבילה אינה הגעלה, אין בה איסור חפצא. היא לא מכשירה אותה, אלא היא חובת גברא, שחייבה התורה את הבעלים הישראלים להכניסה לרשות ישראל. חכמים הם שאסרו להשתמש בה לפני טבילה, בגלל חשש שמא ישכח מלטבול. אך מי שעבר ואפה לפני טבילה רק ביטל מצות גברא המוטלת עליו. ומכיון שאין בתבנית שום טעם של איסור העובר למאפה, לכן המאפה כשר. תשובת המחבר: השאלה היא האם ראוי לעשות כן לכתחילה? ואעפ"י שהנייר חוצץ בין המאפה לבין התבנית, כיון שהיא אינה טבולה ראוי שלא לעשות כן. כלי חדש שאינו טבול אינו אוסר את המאכל. 67nic9w270fij5qpal3fgnasqo2oq5d 0 1743924 3017820 2026-05-27T19:25:49Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כט|ל|לא|}}" 3017820 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כט|ל|לא|}} a25fgk5f6r0jj0bmzskk611vcff6nt1 3017821 3017820 2026-05-27T19:26:00Z Uziel302 3324 3017821 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|כט|ל|לא|}} סימן ל הזמנת אביו שלא גדלו לחתונתו שאלה בן, שאביו ואמו גרושים – נושא אשה במז"ט. אמו מבקשת ממנו שלא יזמין את אביו לחתונה, מפני כל מה שעברה מאז שנפרדה מאביו עד חתונת הבן. האִם הבן רשאי להזמינו, או צריך לשמוע בקול אמו? תשובה א. נקדים, השתתפות הורים בחתונת בנם אין בה חיוב הלכתי לעצם הנישואין, וידועות חתונות בהעדרות הורים, כגון: רמ"מ שניאורסון, האדמו"ר האחרון של חב"ד שאביו היה במאסר בסיביר בזמן חתונתו, או הרב צב"י הכהן קוק שהתחתן בחו"ל ואביו הראי"ה קוק לא יצא לחו"ל לחתונת בנו. אמנם אם הם יכולים לבוא ולהשתתף אז עולה שאלת השתתפותם מצד כבודם. ב. הבן חייב בכבוד אביו. כל זמן שאביו אינו עובר על מצוות התורה בזדון ולא שב בתשובה, הבן חייב בכבוד אביו. אולם שיטת הרמב"ם שאפילו הוא רשע חייב בכבודו. פסק הרמב"ם (הל' ממרים פ"ו הי"א): "אפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו, ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו". אבל בהגהות מיימוניות (הל' ממרים פ"ו הי"א אות [ז]) כתב: "אמנם באיזהו נשך משמע שאינו חייב בכבודו אא"כ עשה תשובה דגרסינן התם הניח להן אביהן פרה וטלית משל רבית וכל דבר מסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן ופריך איקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור – בעושה מעשה עמך, ומתרץ בשעשה תשובה ולא הספיק לשלם עד שמת מכאן משמע עד שלא עשה תשובה פטור ממוראו ומכבודו מאחר שעובר במזיד והוכיחו אותו ולא שב מרשעו ס"ה". נראה שמחלוקת בין הרמב"ם להגה"מ האם חייב בכבוד אביו הרשע. במקרה דנן אף לפי הגה"מ חייב בכבוד אביו, שכן האב אמנם העמיס על כתפי אשתו את עיקר גידול ילדיו, אבל אינו עבריין בכך, ואולי אף ליווה את גידולם ושילם את מזונות וצרכי ילדיו עד הגיעם לגיל שמונה עשרה (לפי חוקי המדינה). ג. באיזה מצב אינו חייב בכבודו. פסק הרמב"ם (הל' ממרים פ"ה הי"ב): "מי שהיו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירות, אפילו נגמר דינן להריגה והם יוצאים ליהרג אסור להכותן ולקללם, ואם קלל או חבל בהן פטור, ואם עשו תשובה הרי זה חייב ונהרג עליהן אף על פי שהרי הן יוצאין למיתה".. הביא הברכי יוסף (יו"ד סי' רמא ס"ק ד): "היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה וכו'. זה לשון הרמב"ם פרק ה' דממרים (הי"ב). וכתב הרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ח ן' עטר זלה"ה בספר ראשון לציון דף צ"ו, דדקדק לכתוב רשעים גמורים וכו', לומר דאם הם רשעים גמורים ועוברי עבירה אין להכותם, אבל אין לכבדם. ולזה דקדק ושינה הלשון פ"ו (הי"א), ופסקו מרן לעיל סימן ר"ם דין י"ח, דשם כתב רשע ובעל עבירות מכבדו, דוקא אם עבר והשתא אינו עושה וכו'. ע"ש באורך. ואין דבריו מוכרחים. ואמרו באגדה (ילקו"ש פר' לך לך רמז סב) על אברהם אבינו שיצא [מ]תרח אביו, שא"ל ה' לך לך מארצך, ולך אני פוטר מכבוד אב ואם ואיני פוטר לאחר". הברכי יוסף מביא מבעל אוה"ח הקדוש שמדייק שהורים רשעים גמורים אסור להכותם ועובר בלאו אבל אינו חייב לכבדם, ואם אינם רשעים גמורים חייב לכבדם, כפי שהובא מהרמב"ם לעיל. אבל הברכ"י חולק על הדיוק וסובר שאף ברשעים גמורים (כגון תרח) חייב לכבדם. למסקנת הברכ"י מסכים הכסף משנה (הל' ממרים פ"ו הי"א) שכתב: "אבל בשאר כבוד דלית ביה חסרון כיס, אין הכי נמי דמחייבי אף על פי שהוא רשע, כדמשמע מההיא דפרק הנחנקין". בשאלה דידן האב אינו רשע ולכן הבן ודאי חייב בכבודו. ד. פסק השו"ע (יו"ד סי' רמ סי"ד): "אביו אומר לו: השקני מים, ואמו אומרת: השקני מים, מניח אמו ועוסק בכבוד אביו. ואם היא מגורשת מאביו, שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים". באר הלבוש (יו"ד סי' רמ סי"ד): "אמר לו אביו השקיני מים ואמו אומרת לו גם כן השקיני, מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו, שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו. במה דברים אמורים בעודה תחת אביו, אבל אם היא מגורשת ממנו והיא אינה חייבת שוב בכבוד אביו, לגבי דידיה כבוד שניהם שוה הוא ואיזה מהם שירצה יקדים". היינו העדפת כבוד האב מכבוד האם נובעת מכך שאף האם חייבת בכבוד האב כאשר הם נשואים. אולם מרגע שהתגרש, חיוב הכבוד של הבן הוא לשניהם בשווה, והחלטתו של הבן קובעת את מי יעדיף. ה. בהלכה זו של השקאת מים פעולת הכיבוד אינה סותרת בין אביו לאמו, אלא השאלה את מי יעדיף, ובמצב שאביו ואמו מגורשים הוא מחליט מי מהם להעדיף ולהקדים. כמו"כ אפילו אם האב והאם הגרושים גרים בשני מקומות ואם ימלא רצון האב לא יוכל למלאות רצון אמו ולהיפך, בכל זאת אין בהעדפת הצד השני יסורים לראשון אלא עשה פעולה רק לכבודו של אחד מהם. אולם בשאלה שלפנינו כיבוד אביו בהזמנתו לחתונתו יגרום לא רק לאי כיבוד האם, שאינה מוכנה שהאב יוזמן לחתונת בנו, אלא הזמנת האב אינה מכבדת את האם ואף תסב לאֵם צער גדול כתוצאה מפעולת הבן. בכך הבן לא רק שאינו מכבד את אמו אלא מצער אותה, וניתן ללמוד מדין הכאה שהדבר אסור והוא איסור חמור. לכאורה, ראוי שהבן לא יזמין את האב, ויסביר לאביו שכיון שהוא התגרש או התנכר לאמו, ואמו היא שגידלה אותו לבדה, הוא אינו יכול לעבור על רצונה ולהזמינו. ו. אלא, שצריך לדון אִם לאֵם יכולת להטיל מגבלה זו על הבן. הרי הוא חייב בכבוד האב כפי שחייב בכבוד האם. היינו, אם ברור לכל שהיא גידלה את הבן לבדה והאב לא סייע במאומה, לא בממון ולא בטיפול, ורק עתה הוא מגיע כאורח לחתונת בנו – ברור שצערה הוא אמיתי וישר ועל כן מוטל על הבן שלא לצער את אמו ולהימנע מכיבוד האב, ואפילו האב רוצה לסייע בממון לתשלום החתונה, אם השתתפות האב מצערת את האם, הצער אמיתי ולכן עליו להימנע מהזמנת אביו. ז. אבל אִם הבן המתחתן אמנם גדל אצל אמו, אבל אביו נפגש עמו לעתים קרובות וטיפל בו ושמר עמו על קשר של אב לבנו, ואביו נשא בעול הכלכלי של קיום הבן מן הגירושין, ומה שאמו מתנגדת כל כך להִמצאות אביו בחתונה הוא בגלל הגירושין לשעבר, מפני שראיית הגרוש שלה מעוררת בה נשכחות, ומעוררת כאב שלא נשלט או בגלל נקמנות. מציאות כזו צריך לעיין בה, האם זה נחשב לציעור האֵם, או שהיא מצערת את עצמה, ואין למנוע כיבוד אב, בגלל בעיה נפשית של האֵם. צריך לזכור שחובת הבן שונה משל האם. אם זו נקמנות בלבד הרי מוטלת עליו חובת כיבוד אב, ורק אם צער האם אמיתי הוא יכול להעדיף את האם על האב, כי חובת כיבוד אב רובצת עליו. נראה שבמקרה כזה הוא צריך להתייעץ עם קרובי משפחה שמכירים את שני הצדדים ויכולים לשקול מה תהיה השפעת השתתפות האב בחתונת בנו, על האם. והאם זו התעקשות ללא טעם הגיוני ומעין הענשת האב על עצם הגירושין לשעבר, או לחילופין באמת פגיעה נפשית חמורה באֵם כעת. אם כצד הראשון נראה שצריך להזמין את האב, ולחשוב עמו כיצד למעט את הפגיעה באֵם. אם השתתפות האב יכולה להביא לפגיעה נפשית באם, יש להימנע מהזמנתו לחתונת בנו מחשש הפגיעה באם. ח. כל מה שכתבנו צריך לשקול גם מצד חילול השם, האם יש חילול השם בכך שהאב לא ישתתף בחתונת בנו כגון שחסרונו יגרום להוצאת שם רע על הבן שכל המשפחה מצד האב משתתפת – הסב והסבתא ורק האב לא נמצא, או על יחוסו של הבן לאביו, ולכן כדאי לשקול זאת עם תלמיד חכם שמכיר את כל הצדדים השונים בחתונה זו. ט. כהמשך לעיסוק בכיבוד אב בנסיבות מיוחדות נשאלתי: האם בת שאביה פגע בה מינית צריכה להזמין אותו לחתונתה? והשבתי שלפי הנאמר בראש התשובה רק אם האב חזר בתשובה שלמה. וגם אז כולי האי ואולי מפני שפגע בבתו. הבת כאומרת לאב: "דמית עלי כאריא ארבא" (ב"ק פה ע"א), פרש רש"י: "ואי אמר ליה – מזיק אסייך אנא אני מרפא אותך ואיני נותן דמי אסייך". כלומר מזיק שאומר לניזק ארפא אותך אני ולא אשלם לך דמי ריפוי יכול הניזק לדחותו: 'אתה דומה עלי כאריה אורב לטרוף, ואם לא חשת להזיקני כיצד אסמוך עליך שתרפאני?!' וכן פסק הרמב"ם (הל' חובל ומזיק פ"ב הי"ח): "אמר לו המזיק אני ארפא אותך או יש לי רופא שמרפא בחנם אין שומעין לו אלא מביא רופא אומן ומרפאהו בשכר". וכ"פ בשו"ע (חו"מ סי' תכ סכ"א). sfsibbtki8hmog3adu1ok3wg7n1k66z 0 1743925 3017822 2026-05-27T19:26:10Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ל|לא|לב|}}" 3017822 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ל|לא|לב|}} enzjx0uwkf8q5fvfkg7mwafnsgovahe 3017823 3017822 2026-05-27T19:26:24Z Uziel302 3324 3017823 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ל|לא|לב|}} סימן לא טבילת גיור האם צריכה להיות לשמה? שאלה אשה נשואה בת גיורת, שהתגלה שאִמהּ כשהתגיירה הביאה עימה את בתה הקטנה (=האשה עליה אנו דנים). הבת לא טבלה כראוי כדין גר קטן (כתובות יא ע"א), אלא גדלה כבת ישראל כשהיא מקיימת כל מצוות בנות ישראל, נישאה כדמו"י, והולידה ילדים וכד'. האם זה שטבלה לפני חתונתה ככל כלה, וכן טבלה לנדתה, ומקיימת מצוות מחשיבה אותה כגיורת שלמה או שצריכה קבלה בפני שלשה? האם בניה צריכים גיור, או שכיון שלא טבלה לשם גיור היא צריכה טבילה ובניה צריכים להתגייר והיא צריכה להינשא שוב לבעלה וכו'... תשובה א. השאלה נוצרה כיון שלא התגיירה בפני בית דין – לא קבלת מצוות (בגדלותה) ולא טבילה מפני שחשבה שגיורה כבר הושלם בילדותה. השאלה בחלקה, כבר מופיעה בש"ס. נאמר ביבמות (מה ע"ב): "עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אנתתא, אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה ובברתה; בה, כדרב אסי, דאמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה? בברתה, עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל – הולד כשר. ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא, אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה? ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה, אמר ריב"ל: מי לא טבל לקריו?" משמע מתגובות האמוראים שגֵרים אלו הם גרי צדק ואינם צריכים טבילה וקבלת מצוות. פרש רש"י: "אטבלה לשם אנתתא – לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות". "יכילנא לאכשורי בה – להיות גיורת גמורה ואף על פי שלא טבלה לשם גירות ואמר לקמן (יבמות דף מו:) לעולם אינו גר עד שימול ויטבול דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה". "ובברתה – ואף על גב דבת עבד הבא על בת ישראל היא דהא נתגיירה זו וכבת ישראל היא אפ"ה כשרה בתה". "בה כדרב אסי – דאמר בשמעתין ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא שלא טבלה אמו לשם גירות ואמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות. ל"א לשם אנתתא לשם אישות וטבילת גירות הוה אלא שאינה טבילה דאמר בכיצד (לעיל יבמות דף כד:) אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש אינן גרים, יכילנא לאכשורי בה ע"י טבילות אחרות שטבלה אח"כ לנדותה כך שמעתי וקשיא לי חדא דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפי' למשנה ראשונה נמי אי קמייתא לא סלקא לה בתרא נמי לא סלקא לה דלאו לשם שמים נתגיירה ולשון ראשון עיקר ונראה בעיני". "בר ארמייתא – שלא טבלה אמו כשנתגיירה". "מי לא טבלה לנדותה – ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות דדת יהודית היא וכן מי לא טבל לקריו". עולה (מלישנא קמא של רש"י) שטבילות טהרה כגון אשה להיטהר מנידותה ובעל קרי לקריו עולות לשם גיור. ב. תוספות (יבמות מה ע"ב) העלה את שאלת בית הדין בגיור זה: "מי לא טבלה לנדותה – תימה דאמר לקמן (דף מו:) דגר צריך שלשה דמשפט כתיב ביה. ואפילו למאן דאמר בריש סנהדרין (דף ג.) דבר תורה חד נמי כשר מכל מקום אין דרך נשים להביא איש עמהן בשעת טבילה ואשה אינה ראויה לדון כדתנן (נדה דף מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ובהדיא איתא בירושלמי דיומא מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה. ודְבורה לא היתה דנה אלא מלמדת להן שידונו, אי נמי על פי הדיבור שאני. וי"ל האי דבעינן שלשה היינו לקבלת המצות אבל לא לטבילה אף על גב דאמרינן לקמן (דף מז:) דשני ת"ח עומדים מבחוץ היינו לכתחלה דעדיף טפי, ויש מפרשים דכיון דידוע לכל שטבלה כאילו עומדים שם דמי. ומיהו קשיא דטבילת נדה בלילה ולקמן (דף מו:) אמר אין מטבילין גר בלילה אבל אי לאו כתיב משפט אלא אקבלת מצוה אתי שפיר והא דאין מטבילין היינו לכתחלה מדרבנן". עולה מתוס' שחייבים שלשה לקבלת מצוות אבל לא לטבילה, ומה שנאמר שצריך בשעת טבילה הוא רק לכתחילה. ועוד שכיון שידוע לכל שטבלה כאילו הם עומדים שם. וביחס לטבילת גר שהיא ביום כמשפט יש להקל שטבילת לילה אסורה רק מדרבנן. הרא"ש (יבמות פ"ד סי' לא) באר כתוס'. והוסיף: "ורב אלפס ז"ל כתב דלכתחלה בעינן שלשה דלא מנסבינן ליה בת ישראל עד דטביל בפני שלשה אבל בדיעבד לא פסלינן לבריה אם לא טבל בפני ג'". משמע שלגבי טבילה מסכים עם תוס', אבל לגבי קבלת מצוות מצריך שלשה. וכן בתוספות ישנים (יבמות מה ע"ב) כתב: "וצ"ל דהכי מיירי כשקבלה כבר המצות והודיעוה מצות קלות וחמורות דאל"ה לא סגי בטבילת נדותן". משמע מראשונים אלו שגר צריך בי"ד לקבלת מצוות, אבל לטבילה צריך רק לכתחילה ובדיעבד אם ידוע לנו שטבל אפילו לא לשם גיור – הוא גר שלם. ג. כתב הרי"ף (יבמות טו ע"ב): "עבדיה דרב חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת [דף טו עמוד ב] כוכבים לשם אינתתא אמר רב יוסף יכילנא לאכשורי בה ובברתה בה כדרב אסי דאמר מי לא טבלה לנדתה בברתה דאמר רבי יהושע בן לוי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא אמר רב אסי מי לא טבלה לנדתה ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאי אמר רבי יהושע בן לוי מי לא טבל לשם קריו סוגיא דשמעתא הכין הוא ואי קשיא לך ההיא דרבי יוחנן דאמר גר צריך שלשה מ"ט משפט כתיב ביה וקי"ל דהלכתא היא לא קשיא הא דרב אסי ודרבי יהושע בן לוי דיעבד הוא דלא פסלינן לבריה הואיל וטבל לשם קריו דאי לאו גיורא הוא לא הוה טבל לשם קריו והא דר' יוחנן לכתחלה דלא נהגינן ביה מנהג גר ולא מנסבינן ליה בת ישראל עד דטביל בפני ג'". הרי"ף כותב שכיון שטבל לקריו אינו פוסל את בניו, אבל 'לא נהגינן ביה מנהג גר ולא מנסבינן ליה בת ישראל' עד שיטבול בפני שלשה, כלומר גיורו הוא עצמו אינו גמור אבל אינו פוסל את בניו. הרי"ף לא הזכיר מה דין קבלת מצוות בפני בית דין (ולא מצאתי במפרשיו שבארו זאת), האם היא מעכבת לגמרי או שהיא כלולה בטבילה עצמה. ד. כתב הרמב"ן (יבמות מה ע"ב): "מי לא טבלה לנדתה מי לא טבל לקרויו. קשיא להו לרבוותא והא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה משפט כתיב ביה ותניא נמי הכי מכאן אמר ר' יהודה1 וכו', ובעל הלכות גדולות ז"ל אמר מי לא טבל לקרויו והאידנא לא, דקיימא לן גר צריך שלשה וכו', ואין זה נכון, וניחא ליה לרבינו הגדול ז"ל (=הרי"ף) דההיא דר' יוחנן לכתחלה היא דלא נהגינן בה מנהג ישראל ומנסבינן ליה בת ישראל עד דטבל בפני שלשה". "ואין דבריו ברורין משום דקשיא הא דאמר רב יהודה ואי אתה נאמן לפסול בניך והלא כשרין היו, וא"ת אף הבנים לכתחלה פוסלין אותן והרי אומר לו לדבריך גוי אתה, ויש לדחוק שהיה אומר שלא טבל לקרויו מעולם, מיהו הא קשיא לן טפי דאמרינן במסכת קדושין (ס"ב א') בענין המקדש את האשה לאחר שתתגייר גר נמי לאו בידו דאמר ר' יוחנן גר צריך שלשה מי יימר דמזדקקי ליה בי דינא ואי ס"ד לא צריך שלשה אלא לכתחלה אמאי לא תפסי בה קדושין דהא בידו הוא, ואפשר לומר דגבי קבלת מצוות צריך שלשה אפילו בדיעבד דמשפט כתיב ביה מה התם שנים שדנו אין דיניהן דין אף כאן אינו גר אפילו בדיעבד, אבל מי שהודיעוהו מקצת עונשין של מצות ומתן שכרן וקיבל עליו בב"ד לטבול ולמול אם הלך ומל וטבל שלא בפני ב"ד הרי זה כשר ולא פסלינן לזרעיה, ולא מנסבינן ליה לדידיה בת ישראל עד דטבל בפני שלשה, משום דלכתחלה בעינן שלשה בין בקבלה בין בטבילה כדאמרינן לקמן שהי כאן ונטבלינך למחר, וכדתניא אשה – נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני תלמידי חכמים מושיבין לה מבחוץ ומודיעין אותה ואמר ליה ר' יוחנן לתנא תני שלשה, אלמא בעינן קבלה בשעת טבילה ממש והכל בפני שלשה, ואפילו בגר זכר שקבל עליו קודם מילה חוזר ומקבל עליו בשעת טבילה בפני שלשה כדקתני לקמן ומוקמי לה לכתחלה". "והרמב"ם הספרדי ז"ל כתב כלשון הזה: גיורת שראינוה בדרכי ישראל תמיד כגון שתטבול לנדתה ותפריש מעיסתה תרומה וכן גר שנוהג בדרכי ישראל שטבל לקרויו ועושה כל המצות הרי אלו גר צדק ואף על פי שאין שם עדים בפני מי נתגיירו, ואף על פי כן אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן עד שיביאו עדים או שיטבלו בפנינו הואיל והוחזקו גוים, ונראה שבא לפרש כן זו השמועה. ודברי תימה הם דא"כ הו"ל למימר מי לא שמר שבת אחת ולא לימא מי לא טבל לקרויו דיותר היה לו קל לידע ששמר שבת או נהג מצות מן הטבילה שהרבה שלא טבלו לקרויין מעולם, ועוד מדאמרינן אטבלה לההיא גויה לשום אינתתא משמע דהכי הוה עובדא ודאי דלא אטבלה אלא לשום אינתתא ואפ"ה אכשרוה משום האי טעמא דמי לא טבלה לנדתה, ובירושלמי במסכת קדושין בפ' האומר אלא ר' יהושע בן לוי כהדא דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל הרי זה כשר שאין גר שלא טבל לקרויו, וקשיא עלתה לו טומאה קלה מטומאה חמורה אמר ר' יוסי בר בון מכיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלתה לו ע"כ, ויש לנו בו סמך לדברינו". הרמב"ן מבאר כמה שיטות: שיטת בעל הלכות גדולות שגר צריך שלשה לטבילתו (וכש"כ לקבלתו). שיטת הרי"ף שאין נותנים לו לישא בת ישראל עד שיטבול לפני שלשה. (וקצת משמע שצריך בית דין לקבל מצוות). שיטת הרמב"ן עצמו היא שצריך קבלת מצוות בפני שלשה בין לפני טבילה ובין בשעת טבילה. ואם קיבל בפני שלשה ולא טבל בפני שלשה אין פוסלים את בניו ואין משיאים לו בת ישראל עד שיטבול בפני שלשה. ומביא שיטת הרמב"ם שאם מקיים את כל המצוות ולא טבל בפנינו אין משיאים לו אשה מישראל עד שיטבול בפנינו ומשמע שאין פוסלים את בניו. הרשב"א (יבמות מה ע"ב) הביא את הרמב"ן ונראה שמסכים לו. ה. הריטב"א (יבמות מה ע"ב) מחמיר כבה"ג ומחייב בי"ד הן בקבלת מצוות והן בטבילה. וז"ל: "והא דאמר רב אסי מי לא טבלה לנדותה וכו' מי לא טביל לקריו. משמע לפום פשטא דאע"פ שלא הטבילוה ב"ד כיון דאיהו הדר טבל לקריו ואיהי טבלה לנדותה בהכי סגי להו, וק"ל לרבנן קמאי וקמאי דקמאי ז"ל דהא בעי' טבילה בב"ד כדאיתא לקמן דאמרי ליה זיל האידנא ותא למחר לפי שאין טבילה בלילה, וכ"ת דבדיעבד אינו מעכב, והא משום דאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי אתינא למיפסליה אלמלא שאין עדות לגוי, ותי' דבדיעבד כיון שנמול בב"ד וקיבל עליו בפניהם לטבול והודיעוהו קלות וחמורות אף על פי שטבל שלא בב"ד טבילתו טבילה, וההוא דהוו בעו למיפסליה, היינו משום דאמר נתגיירתי דאפילו מילה במשמע, א"נ שלא קבל בב"ד לטבול, וכל זה אינו מחוור, דכיון דבגירות כתיב משפט דבעי ג', וקיי"ל שאינו גר במילה בלא טבילה ומל ולא טבל כאילו לא מל, אפילו טבילה שהוא מעיקר גירות בעי' ג' לעכב". "והא דאמרינן הכא מי לא טבלה לנדותה מי לא טבל לקריו, הרי הוא דבר הלמד מעניינו דמייתינן לה על ההיא דאטבלה לשם אינתתא ואותה טבילה בפני ב"ד היתה כראוי אלא שהזכירו לשם אינתתא דנדות ולא הזכירו לשם גירות, ואף אלו ג"כ כך היו, שטבלו בשעת גירותם בב"ד לשם אינתותא ולשם קרי, והיו קורים אותם בן ארמיתא ובר ארמאה לפי שלא טבלו בפירוש לשם יהדות, א"נ שטבלו סתם ולא הזכירו כלום דסתמו כפירושו כיון דכבר מל וקבל עליו, ואעפ"כ היו מוציאים לעז עליהם שאין טבילתם טבילה, לכך אמר להו רב אשי כי סתמו כפירושו ולכל הפחות כיון דמשום גירות טבלו לא סגיא שלא היה דעתם בטבילתם לכל הפחות משום טהרת נדה או משום קרי והרי אלו בטבילה לשם יהדות כיון שטבילת קרי ונדה לא שייכי אלא בישראל. וכן אמר' בירושלמי גר שמל ולא טבל הרי זה גר כשר שאין גר שלא טבל לקריו ופי' שלא טבל בפירוש לשם גירות, ופרכי' וקשה ליה עלת ליה טומאה חמורה משום טומאה קלה, כלומר היאך תעלה טבילה קלה דלשם קרי לטומאה חמורה שעולה מטומאת גוים ופריק אמר רב יוסי בר בון מכיון שזו וזו לשם קדושת ישראל עלתה לו, והרי זה מבואר, מפי' רבינו הר"ם ז"ל". הריטב"א מצריך בי"ד הן בקבלת מצוות והן בטבילה ומסביר שכל הקולא בטבילה היא שטבילה בפני שלשה של נידות מספיקה אף לשם טבילת גירות. ו. המאירי מסכם את דעות הראשונים (יבמות מה ע"ב) ומחדש בהן: "הגוי שבא להתגייר בודקין אחריו תחלה שמא לאי זו סיבה הוא עושה כן וכשבדקו ומצאו שאינו מתגייר לשום סיבה אלא בלב שלם ומצד אמת אמונת אומן מודיעין אותו עיקרי הדת ואחר כך מודיעין אותו עול קצת מצות קלות וחמורות ועונשיהן והיאך אנו צריכין לבזבז במתנות עניים וצדקות ואחר כך מודיעין אותו שכרן גם כן אם חזר בו הולך לו ואם אמר אעפ"כ מקבלין הימנו ומלין אותו מיד וכשיתרפא מטבילין אותו וחוזרין ומודיעין אותו עול מצות ובאשה אחר שהודיעוה גם כן מטבילין אותה כמו שיתבאר למטה בארוכה ודברים אלו ר"ל קבלת המצות ומילה וטבילה צריך שלשה וכן צריך שתהא הטבילה לשם גירות". "מעתה צריך לבאר מה שאמרו כאן ההוא דהוו קרו ליה בר ארמיתא ובאין לפסלו ולדונו כגוי ואמר רב אשי מי לא טבלה לנדותה ואותה טבילה עולה לה לשם טבילת גירות והרי הדבר קשה בשתים: חדא דטבילה לשם טהרת נדות לאו טבילה היא לענין גירות, ועוד שהרי כשהאשה טובלת לנדותה אינה טובלת בפני שלשה וכבר ביארנו שאף בטבילת אשה צריך שלשה אלא שאין השלשה באין לשם עד שיהו נשים באות ומשקעות אותה שתהא בתוך המים עד צוארה וכשהיא בדרך זה באין לשם ומודיעין אותה עול מצות בפני חברותיה וטובלת לגמרי בפניהם והם מחזירים פניהם והולכים להם שלא יראוה כשהיא יוצאת מן המים ומניחים אותה עם הנשים שבאו עמה ומעתה טבילת הנדות היאך עלתה לה? והיא השאלה באחד שהיו קורין לו בר ארמאה ואמר ר' יהושע מי לא טביל לקירוייה. אלא שלעיקר מעשה זה אתה צריך לדון תחלה במה היו באין לפסלו עד שתהא טבילת הקרי עולה לו אם בא אביו זה על ישראלית או על גיורת שנתגיירה כראוי הרי אף שהוא גוי גמור ולא טביל לקירוייה הולד כשר ואם שבא על הגויה או על השפחה הרי אפילו היה האב ישראל גמור אין זה כשר אלא שבא על ישראלית והיו באים לפסל לכהונה ועל השיטה שכתבנו בגוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר לקהל אבל פסול לכהונה וזו כראיה מוכרחת לשיטה זו אלא שלשיטה האחרת יש לפרש הוו קרו ליה בר ארמאה כלומר בן שהוא גוי ועל טבילת עצמו היו אומרין כן ולא על אביו, אלא שדוחק הוא שהרי למד מענינו ר"ל ההוא דהוו קרו ליה בר ארמייתא ומכל מקום יש לדון בה כחברתה היאך טבילה זו עולה לו לשם גירות אי משום דלאו לשמה היא אי משום דלאו בפני שלשה היא". "וגדולי הפוסקים (=הרי"ף) תירצו בזו של שלשה שלא אמרו צריך שלשה אלא לכתחלה ר"ל שאין נוהגין בו מנהג ישראל להשיאו לכתחלה בנות ישראל עד שיתגיירו בפני שלשה או שיתברר בעדים שבפני שלשה נתגיירו אבל בדיעבד לא פסלינן להו. ומקשים עליהם ממה שאמרו למטה מ"ז א' בההוא דאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי ואמרו לו לדבריך גוי אתה ואין עדות לגוי ואדרבה לדבריו ישראל הוא וכן במסכת קדושין ס"ב א' בהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שתתגיירי אמרו גר לאו בידו הוא כלומר דהא צריך שלשה ומי יימר דמיזדקקי ליה בי דינא ואם איתה גר נמי בידו ומכל מקום נראה מלשונם שכך היא כונתם דלכתחלה אפילו ראינוהו נוהג מנהג ישראל הואיל וכבר הוחזק בגוי אף על פי שהוא אומר שנתגייר בפני שלשה אינו נאמן לכתחלה שנשיאהו בבת ישראל עד שיביא עדים ואף על פי שבלא עדים סומכין על דבריו בעדות לענין הנהגתו בענין איסורין ושאר דברים, לענין נשואין דוקא עד שיברר ואפילו כנס מוציאין כל שלא הוליד אבל אם נשא והוליד אין פוסלין את בנו ומאחר שראינו את אביו טובל לקירויו או את אמו טובלת לנדתה מחזיקין אותם שכבר נתגיירו בפני שלשה ולדעת זה הוא הדין בשאר הנהגות ומתוך כך נראה לי שכתבו בה גדולי המחברים (=הרמב"ם) גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל כגון טובלת לנדתה ומפרשת תרומה ומעשרות וכיוצא בזה, וכן גר שראינוהו נוהג בדרכי ישראל כגון שטובל לקירויו ועושה את המצות הרי אלו בחזקת גירי צדק אף על פי שאין שם עדים בפני מי נתגיירו, ואעפ"כ אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותן עד שיביאו עדים הואיל והוחזק בגוי הא אם לא הוחזק בגוי נאמן אף לעצמו שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ויש חולקים בזו כמו שיתבאר למטה מ"ז א' הא למדת שאף בדיעבד צריך שלשה ושהטבילה צריכה לשם גרות אלא שאנו סומכין עליו בדיעבד שכך היה ואין עוד קושיא מזו של נתגיירתי ביני לבין עצמי ולא מזו שאמרו מי יימר דמיזדקקי ליה". "ומכל מקום גאוני ספרד2 פירשו שלכתחלה צריך שלשה וכל שנעשו כל ענייני גרותו בלא שלשה אינו גר כלל אלא כל שקבל עליו בפני שלשה עול מצות אחר שהודיעוהו עניניהם וכן שקבל עליו בפניהם בזכר למול ולטבול ובנקבה לטבול והלך ומל וטבל בינו לבין עצמו גר הוא לכל דבר אלא שלכתחלה אין משיאין אותו ובדיעבד מיהא הואיל והוליד אין מוציאין וזהו תירוץ לענין שלשה אבל לענין טבילת נדות וקרי לא אלא שהם מפרשים שמכיון שראינוהו טובל לשם מצוה בודאי כל שכן שדעתו לטבילה של כלל דהיינו טבילת גרות וזהו שאמרו בתלמוד המערב קדושין פ"ג הי"ב גר שמל ולא טבל כשר אין לך גר שלא טבל לקירויו וקשי עלה לית טומאה חמורה מטומאה קלה, כלומר והיאך תעלה טבילה לדבר חמור דהיינו גרות בכלל טבילה הצריכה לדבר קל דהיינו קרי. אמר ר' יוסה מכיון שזו וזו לקדושת ישראל עלתה לו. ויש מפרשים מי לא טבלה ר"ל בשעת הגרות וכדי ליכנס בטהרה ובפני שלשה היה אלא שהיו מרננים אחריהם על שלא הזכירו בה בפירוש לשם גירות ואמר שמכיון שבאותה שעה טבלה לשם טהרה אף טהרת גיותה בכלל והפירוש נאה אלא שאין תלמוד המערב מוכיח כן, ואף לשון תלמוד שלנו דקאמר מי לא טביל והוא לשון הווה כלומר שהרי הוא טובל תמיד לקירויו ולא על שעת הגירות הוא אומר". "ויש מתרצים שקבלת עול מצות ומילה צריכים שלשה מפני שהם דברים הצריכים ליעשות על ידי אחר דהא איהו אכתי לא חזי שהרי מילה בגוי פסולה אבל טבילה דבדידיה לחוד תליא מילתא כשרה בדיעבד בלא שלשה מן התורה אלא דרבנן אצרכוה שלשה מגזירת קבלה ומילה ובדיעבד לא פסלינן ואף על גב דמקרא מייתינן לה דוקא לענין קבלה ומילה וזה תירוץ לענין שלשה הא לענין נדות וקרי אתה מפרשה בדרך שהזכרנו". המאירי מבאר שלש שיטות: שיטת בה"ג וריטב"א שצריך בי"ד של שלשה הן לקבלה והן לטבילה. שיטת תוס' שצריך לקבלה בי"ד לעיכובא ולטבילה רק לכתחילה. ואת שיטת הרי"ף והרמב"ם שבדיעבד אם נוהג מנהג ישראל הוא נחשב גר לגבי בניו וצריך טבילה בפני שלשה לסיים גיורו. ומבאר ששיטת הרי"ף היא שיטת הרמב"ם ולדעתו הן בעצם קבלת הגירות והן בטבילה הצורך בבי"ד הוא לכתחילה, ועל כן אינו פוסל את זרעו וכן תרו"מ שתרם היא תרומה וכן שאר מעשיו עפ"י התורה, אולם אף הם אין משיאים להם מישראל ללא טבילה בפני שלשה. ז. הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ג ה"ט) כתב: "גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד כגון שתטבול לנדתה ותפריש תרומה מעיסתה וכיוצא בזה, וכן גר שנוהג בדרכי ישראל שטובל לקריו ועושה כל המצות הרי אלו בחזקת גרי צדק, ואף על פי שאין שם עדים שמעידין לפני מי שנתגיירו, ואף על פי כן אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותם עד שיביאו עדים או עד שיטבלו בפנינו הואיל והוחזקו עכו"ם". המגיד משנה (הל' איסורי ביאה פי"ג ה"ט) הסביר את הרמב"ם כרי"ף. והוסיף: "והרמב"ן ז"ל כתב דודאי לכתחלה צריך שלשה בין במילה בין בטבילה ואילו נתגייר בינו לבין עצמו לגמרי ואפילו דיעבד אינו גר דעכו"ם גמור הוא דמשפט כתיב ביה, אבל אי קביל עליה בפני שלשה למול ולטבול והודיעוהו מקצת מצות כדינן והלך ומל וטבל שלא בפני ב"ד הרי זה כשר ולא פסלינן לזרעיה ולא מנסבין ליה לדידיה בת ישראל עד דטביל בפני שלשה משום דלכתחלה בעינן שלשה בין בקבלה בין בטבילה עד כאן דבריו ז"ל". עפ"י המאירי, הרמב"ם והרמב"ן שניהם מסכימים שאין משיאין לו אשה עד שיטבול בפני שלשה או שיביא עדים שהתגייר בפני שלשה. החילוק בין הרמב"ם לרמב"ן שלרמב"ם הוא מוחזק כגר אע"פ שאין שום ראיה שהתגייר בפני שלשה ולרמב"ן ללא קבלה בפני שלשה אינו גר. (ונ"מ למקרה כעין דנן). כתב בצפנת פענח (הל' איסורי ביאה פי"ג ה"ט) בהסבר שיטת הרמב"ם: "גיורת שראינו כו'. הנה רבינו ס"ל דכיון דאנו רואים דנוהגת בדת ישראל הוה כעדים דכל שעשתה פעולה המראה לנו שהיה הדבר מהני זה בגדר עצם ולא בגדר ראיה... מ"מ אומדנא הוה כמו זה. ועי' מש"כ הבעל המאור ז"ל ביצה דף כ' ע"א גבי תנאי כפול דאומדנא הוה כתנאי כפול ע"ש ולכך נקט רבינו כאן רק הני דברים דלא שייכי רק בישראל ובעכו"ם לא הוה פעולה כלל כמו טבילה דמבואר בנזיר ד' ס"א דלא שייך כלל גבי גוי וכמו תרומה מעיסתה דהיינו חלה דלא שייכא כלל בגוי כמבואר במנחות ד' ס"ז ע"א וכן קרי כמבואר בנדה ד' ל"ד וכמבואר בירושלמי פ' ג' דקדושין דזו וזו לשם קדושת ישראל ע"ש". היינו, לשיטת הרמב"ם זה ש'ראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד כגון שתטבול לנדתה ותפריש תרומה מעיסתה' זה מהווה 'גיור בעצם' ולא רק לראיה. ושמא ניתן לומר שלרמב"ם בי"ד הם מעין נציגים של כלל ישראל לקבלת גיור, ומי שראינוהו שנוהג כישראל שוב אין צריך בי"ד לשם קבלתו לגיור אלא שצריכים להשלים את גיורו בטבילתו לפני בי"ד, אבל בניו נחשבים כישראל גמורים. ח. הטור (יו"ד סי' רסח) כתב: "ואשה נשים מושיבות אותה עד צוארה במים ות"ח עומדים מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות וכל עניניו בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה ובין הטבילה צריך שיהיה בג' הכשרים לדון וביום ומיהו דוקא לכתחילה אבל בדיעבד אם מל אותו או טבל בפני שנים ובלילה אפי' לא טבל לשם גירות אלא איש שטבל לקריו ואשה שטבלה לנדותה הוי גר ומותר בישראלית חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינו ביום ובשלשה ולרב אלפס אפילו בדיעבד שטבל או מל בפני שנים או בלילה מעכב ואסור בישראלית אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן לא פסלינן ליה". עולה מדבריו, שלגבי הבנים הם כשרים בכל מקרה. וקבלת מצוות בפני שלשה ביום מעכבת לכו"ע, והביא כי לפי הרי"ף טבילה בלילה או מילה בפני שנים מעכב בדיעבד. הבית יוסף (יו"ד סי' רסח, ג) הביא את הסוגיות ביבמות, ושיטת תוס' ורא"ש ששלשה בטבילה היא לכתחילה, ושיטת הרי"ף שבדיעבד אין פוסלים את הבנים, וכן את שיטת הרמב"ן. ט. פסק בשו"ע (יו"ד סי' רסח ס"ג): "כל ענייני הגר, בין להודיעו המצות לקבלם בין המילה בין הטבילה, צריך שיהיו בג' הכשרים לדון, וביום (תוס' ורא"ש פ' החולץ). מיהו דוקא לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא מל או טבל אלא בפני ב' (או קרובים) (הגהות מרדכי) ובלילה, אפילו לא טבל לשם גרות, אלא איש שטבל לקריו ואשה שטבלה לנדתה, הוי גר ומותר בישראלית, חוץ מקבלת המצות שמעכבת אם אינה ביום ובשלשה. ולהרי"ף ולהרמב"ם, אפילו בדיעבד שטבל או מל בפני שנים או בלילה, מעכב, ואסור בישראלית, אבל אם נשא ישראלית והוליד ממנה בן, לא פסלינן ליה". עולה שעקרונית סבר כתוס' ורא"ש שלטבילה בדיעבד אי"צ שלשה, ומביא את שיטת הרי"ף והרמב"ם שאין פוסלים את בניו ומחייבים אותו בטבילה ביום בפני שלשה. וכתב הש"ך (יו"ד סי' רסח סק"ט): "אבל בדיעבד אם לא מל או טבל כו'. אבל בקבלת המצות אם לא קיבל בפני ג' אפי' בדיעבד מעכב כמ"ש התוס' והרא"ש דקבלת מצות הוי כתחילת דין שנתבאר בח"מ סי' ה' אבל טבילה ומילה הוי כגמר דין שנתבאר שם דגומרין בלילה וצ"ע קצת דהא כתב הרב שם סעיף ב' די"א אם עברו ודנו בלילה דיניהם דין אם כן לפ"ז ודאי דאפילו בקבלת מצות סגי בדיעבד בלילה ולא ה"ל להרב למיסתם סתומי ואפשר דדוקא לענין דיני ממונות חשש הרב לסברת ההי"א משום דהפקר ב"ד הפקר וכ"כ הב"ח בח"מ סי' ה' דאף על גב דלגבי חליצה יש לפסוק לחומרא דאפילו דיעבד החליצה פסולה בלילה מ"מ כדאי הן הי"א לסמוך עליהם עכ"ל וה"ה הכא דכחליצה דמי". י. הקושי במקרה דידן שאשה זו ודאי לא טבלה בקטנותה אף שמתנהגת בכל דיני ישראל. וכשנמצה את הדין לגבי שאלה דידן: לפי שיטת הרמב"ם (והרי"ף מאירי לעיל וכן המגיד משנה וב"ח יו"ד סי' רסח אות ז) אשה זו צריכה טבילה בפני בי"ד וכיון שנוהגת ככל דיני ישראל זרעה כשר כדיני בני גרים. וכן כתב בקונטרסי שעורים (רי"ז גוסטמן, כתובות קונטרס ח – הערות שעור ב הערה 55): "בהלכה ט' שם כתב הרמב"ם וז"ל גיורת שראינוה נוהגת בדרכי ישראל תמיד כגון שתטבול לנדתה ותפריש תרומה מעיסתה וכיוצא בזה וכן גר שנוהג בדרכי ישראל שטובל לקריו ועושה כל המצות הרי אלו בחזקת גרי צדק, ואף על פי שאין שם עדים שמעידים בפני מי נתגיירו, ואף על פי כן אם באו להתערב בישראל אין משיאין אותם עד שיביאו עדים או עד שיטבלו הואיל והוחזקו עכו"ם עכ"ל שפירש הרמב"ם דלהשיאם אשה צריכים טבילה ולא הזכיר שצריכים קבלת מצות, די"ל דכיון שראינום "שטובל לקריו ועושה כל המצות" חזקה שמקבלים כל המצות, ולכן ג"כ לא כתב שצריכים להודיעם המצות. דלא נתכוין הרמב"ם שם לחזור על כל דיני גירות אלא לפרש דמי שלא ידענו שהתגיירו והוחזקו לקיים כל המצות מועיל חזקה זו לשאר דברים אבל לא להתערב בישראל". לפי שיטת התוס' והרא"ש שצריך אף לעיכובא עדות שבי"ד של שלשה קבלוה לגירות, במקרה שלפנינו היא גוירה בילדותה, ולגר קטן אין קבלת מצוות בפני בי"ד, וקיום המצוות בגדלותו מוכיח על קבלת המצוות כגר קטן. אלא שגר קטן צריך טבילה בפני בי"ד והיא לא טבלה. נלענ"ד שיש לסמוך על טבילותיה לנדותה, ולפי תוס' ורא"ש די בכך כדי להיותה גיורת. ואף שקבלת המצוות בפועל היה ללא טבילה בפני בית דין בקטנותה, בכ"ז טבילתה המאוחרת תספיק לשם גיור. ומקטנותה ועד שטבלה בראשונה לשם כלה מדם חימוד נראה שלא היתה עדיין גיורת. 077h4rb7z6n2tmu1snsvt5tnqb6tuum 0 1743926 3017824 2026-05-27T19:26:35Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לא|לב|לג|}}" 3017824 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לא|לב|לג|}} l1omyfthc1lrfarff7id3ccs7bw3az6 3017825 3017824 2026-05-27T19:26:47Z Uziel302 3324 3017825 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לא|לב|לג|}} סימן לב מחיקת שם הוי"ה באותיות השם התקועות בעץ שאלה1 הבן שלי משפץ ארון קודש ישן. במסגרת השיפוץ, יש צורך/רצון לחזק את הצבע של האותיות של הפסוק הכתוב על הארון. יש בפסוק גם את שם הוי"ה... האותיות עשויות ממתכת והן מחוברות לעץ של הארון. האם מותר להוציא את האותיות לצבוע אותן, וכן לצבוע את העץ עצמו, ולהחזיר את האותיות לאחר מכן, בלי לעבור על איסור מחיקת שם ה'? תשובה א. פסק הרמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ו ה"א): "כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה, שהרי הוא אומר בעבודת כוכבים ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם". הרמב"ם לא באר על מה הכתוב השם ודרך כתיבתו. ישנו דיון מה קרוי כתב. נאמר בגיטין (כ ע"א) לגבי כתיבת גט (לאשה ולעבד): "תנו רבנן: וכתב – ולא חקק. למימרא, דחקיקה לאו כתיבה היא, ורמינהו: עבד שיצא בכתב שעל גבי טבלא ופינקס – יצא לחירות, אבל לא בכתב שעל גבי כיפא ואנדוכתרי! אמר עולא אמר רבי אלעזר, לא קשיא: הא דחק תוכות, הא דחק יריכות". פרש רש"י: "אנדוכתרי – תכשיט ורוקמין עליו צורות במחט כעין ברושדי"ר בלע"ז ואם רקמו עליהן אותיות הגט אינו כתב לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד וב' ראשיו תחובים". כלומר אין זו כתיבה בכך שהאותיות רקומות על תכשיט. וכן במאירי (גיטין כ ע"א): "וכן אנדוכתרי הוא תכשיט כעין זה שרוקמין בהם צורות של אותיות במחטא דתלמיותא וכל שכיוצא בזה אינו כתב שאין אותיות העשויות בתפירת מחט". באר החתם סופר (שבת קד ע"ב) לגבי כותב בשבת: "והנה לפ"ז נלע"ד מכ"ש שחייב התופר אותיות על בגדים ואפי' רוקם עליהם דאע"ג לענין גט פסול כי האי גוני כדאיתא בגיטין כ' ע"א ומטעם שפי' רש"י שם ד"ה אנדוכתרי ע"ש וכוונתו כיון דכתיב ספר כריתות צריך שיהיה הספר עצמו כריתות, משא"כ כשדבק עליו הן בדיבוק או בתפירה ורקימה שיכול לסלק האותיות והספר קיים כמו שהי' נמצא כתב כריתות על ספר ולא הספר בעצמו כריתות מש"ה פסול לגירושין ואולי אם באריגה ארג האותיות כשר שהספר עצמו הוא הכריתות משא"כ ע"י תפירה ורקימה כנ"ל כוונת רש"י ועיין פר"ח על הל' גיטין סוף סי' קכ"ה והמעיין יבחר". כלומר לגבי הלכות שונות הגדרת כתב שונה. אולם אף ששם השם ברקמה אינו כתב, נראה שיש בו איסור מחיקת השם לפחות מדרבנן. ב. כתב בתורת גיטין (גיטין כ ע"א): "והנה בט"ז ביו"ד סי' רע"א ס"ק ח' ובא"ח בסי' מ"ה ס"ק ב' כתב דרקימת פסוקים יש בהן משום קדושה אף דכתב ע"ג כיפה ואנדוכתרי לא הוי כתב, וכן בתשובת משאת בנימין הביא בשם הרמב"ם דאין חילוק בין כתיבה לרקימה י"ל דכוונתו על אריגתו דהב"י בסוף סי' קכ"ה כתב דבאריג ממש שהוא קבוע בבגד הוי כתב אבל כשחיבר אותיות בבגד לא הוי כתב וא"כ י"ל דאם חיבר אותיות של כסף לבגד או לאיזה דבר אחר דלא הוי כתב ולית ביה משום קדושה ומכ"ש כשנעשה האותיות ע"י חקיקות תוכות2. ועוד אפשר לחלק בין הך דסי' רע"א וסי' מ"ה דלהכניס במקום הטינופת גרוע דהא אפילו שמות הנמחקין אסור להכניס למקום הטינופת דאפי' שם שלום אסור להזכיר במרחץ". נראה מדבריו שבשם של אותיות נפרדות ממתכת אין קדושה (כי אי אפשר לקדשו) וספק אם יש איסור מדרבנן בהוצאת אות להשחית, וק"ו אות שהוצאה לשם תיקון – אין בה איסור מחיקה. הביאו במנחת חינוך (פרשת ראה מצוה תלז אות א): "וכן חק תוכות או מרוקם דאינו כתב עי' בגיטין אם חייבים על מחיקת השם בכתב הזה. ע' במשנ"ח שמביא בשם תשובת האחרונים בעל ש"י ובעל חו"י והגאון מהדא"ב שמחולקין בזה. וע' בס' תורת גיטין בגיטין פ"ב שמסופק בזה וכבר קדמוהו האחרונים הנ"ל ולפי שאין הספרים הנ"ל ת"י איני רוצה להאריך בזה". (עי' בשד"ח מערכת המ"ם כלל יב מחיקת השם אות ד). עולה שבכתב שמונח על בגד או תקוע בו אי אפשר לפי תורת גיטין לקדש ועל כן אף אם מוחק להשחתה אינו עובר באיסור תורה וק"ו כשמוחק על מנת לתקן. ג. הוסיף בחזון נחום (ח"א סימן יז ד"ה ד) ואמנם) וכתב: "ועיין במשנ"ח בשם השב יעקב והגאון מוהרא"ב ז"ל שמחולקים לגבי חק תוכות או מרוקם דאינו כתב לגבי ס"ת אי איכא משום מוחק דתלי' בזה, ולפי"ז בנ"ד דאיכא תרתי לריעותא שאינו כתוב בדיו וגם כבר נשחתו איזה אותיות י"ל דממנ"פ ליכא משום איסור מחיקה דאי אזלית בתר קדושת האותיות לס"ת הרי אינו כתוב בדיו רק בצבע דאין פועל לקדושת ס"ת ואי אזלית בתר הקריאה כבוד שמו ית' הרי כבר אין השם שלם ע"י שנמחקו מאליו כמה אותיות מהשמות ונמצא דבזה לכל הפוסקים לא יהי' אי' מחיקה ממנ"פ". ועי' כתב סופר (גיטין כ ע"א). ועי' מזבח אדמה (יו"ד סי' רפא ס"א) שאף פסוק או שם השם רקום צריך לגנוז. וכ"כ במגן גיבורים (אלף המגן סימן מה ס"ק ג) לגבי שם רקום במקומות המטונפים: "מקצתן ערומים, אף שכעת הם כולם מלובשים מ"מ אסור כמ"ש רש"י והר"ן בשבת דף יו"ד וגם כוונת הב"י הוא כן אלא שסיים המקום שהוא המקום שעומדין מקצתן ערומים ובחנם התפלא בזה הפרישה והבן, המ"א הביא דברי הרמב"ם ז"ל שאסור לרקם בטלית פסוקים ומהרי"ט בשניות סי' י"ג הקשה דריקום לא הוה כתב כדאמרו בגיטין דף כ' כתב שע"ג כיפה ואנדוכתרי ועיין רש"י שם ע"ש אבל אין מזה ראי' דשם הפסול משום דהגט כתוב בפ"ע רק שמרוקם בבגד ובלא"ה אף שאינו כתב יד יש בו קדושה ואסור לזלזל בו ודוק". ועי' ערוך השולחן (אה"ע סי' קכה סל"ח). עולה שסתם להשחתה אסור אבל לתיקון נראה שיהיה מותר. ד. כתב בדעת תורה (או"ח סי' שמ ס"ה) לגבי כותב בשבת: "שאין זה דבר המתקיים. עמג"א סק"י [3 משמע בגיטין דף כ' שאם תוחב אותיות של כסף ע"ג בגד מיקרי כתב ע"ש. וא"כ אפשר דאסור לעשות כן בשבת]. ועי' בהקדמת שו"ת אמרי אש שהביא קו' התו"ש ע"ד מג"א אלו [דאדרבה מגמ' גיטין שם נשמע להיפוך דלא הוי כתב, דתני התם אין העבד יוצא לחירות בכתב שע"ג הכיפה ואנדוכתרי, ופירש"י דהיינו אם רקמו הגט שחרור על הבגד במחט כמין אותיות, אינו כתב, לפי שאינו קבוע אלא מוטל על הבגד וכו' ע"ש], ומ"ש ליישבו וכוונתו בזה, [דהנה בגיטין שם הכי איתא: ת"ר וכתב ולא וחקק, למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא ורמינהו עבד שיצא בכתב שע"ג טבלא ופנקס יצא לחירות, אבל לא בכתב שע"ג כיפה ואנדוכתרי וכו' ע"ש, ויש להקשות לפימ"ש הר"ן סו"פ הבונה דאע"ג דחק תוכות לא הוי כתב לגבי גט, דכתיב וכתב ולא חקק, מ"מ לגבי שבת הוי כתב, א"כ מאי פריך בגמ' מעבד לגט, הא האי ג"ש דלה לה מאשה אינו מוסכם, כמ"ש הט"ז ביו"ד סי' רס"ז סקי"ח, וא"כ דילמא הך ברייתא דיוצא העבד לחירות בכתב שע"ג טבלא, לא ס"ל הך ג"ש דלה לה, והוי כלגבי שבת דחק תוכות הוי כתב, ועכצ"ל דלפיכך הביאו בגמ' גם סיום הברייתא דאינו יוצא בכתב שע"ג כיפה, לומר לך דכתב שע"ג כיפה ודאי הוי ג"כ כתב לענין שבת, וחזינן מזה דהאי תנא ס"ל גז"ש דלה לה מאשה ולפיכך אינו יוצא בכתב שע"ג כיפה, ולכן פריך השתא מרישא דעבד יוצא לחירות בכתב שע"ג טבלא, על הא דחקיקה לאו כתיבה בגט, וממילא מוכח מכל זה כמ"ש המג"א דכתב שע"ג כיפה כתב הוא לענין שבת, ועכ"פ סתירה לדברי מג"א ודאי ליכא מהתם עכ"ד יעוש"ה]". משמע שיש איסור במחיקה. אבל נראה לענ"ד שבאותיות התקועות בכלי יש איסור מחיקה רק מדרבנן בשבת, מכיון שאף בחיבורן (מחוץ למוסיף על בניין בשבת) יש רק איסור דרבנן של כותב. ה. כתב בשו"ת עטרת פז (ח"א כרך ב – יו"ד סי' יג ד"ה איברא דאף): "איברא דאף לפי המתבאר, עדיין יש מקום רב לחלק בין ענין כתיבה דגט לענין כתיבה דמחיקת השם, וזכר לדבר יש להביא מהכא, מענין רוקם, דהרי כאמור לגבי גט חזינן דאפילו כשרוקם את האותיות בגוף הבגד, לא חשיב בהכי כתב כמו שכתב הב"י הנ"ל באבהע"ז (סוס"י קכה), ואילו לגבי מחיקת שם השם כתב מרן גופיה בבדק הבית ביו"ד (סי' רעו), וז"ל: כתב באורחות חיים לא שנא אם נכתב [שם ה'] בכתיבה גסה או בכתיבת משקה או אפי' בכתיבת נכרים או מצויירים במשי ע"י תפירה אסור למוחקן. ע"כ. ובפשטות הא דכתב או מצויירים במשי ע"י תפירה וכו', היינו שרוקם את האותיות בבגד, ויש באותיות אלו איסור דמחיקת השם, עי' בשיירי כנה"ג יו"ד (סי' רעו בהגהב"י סקי"ז), ובשולחן גבוה (שם סקי"ח), ובזכור לאברהם בדיני ס"ת (סי' קסה ס"ק יא), ובקול יעקב (סי' רעו סקמ"ו) שג"כ מבואר בדבריהם כיו"ב דיש איסור מוחק בריקמת אותיות. ע"ש. וכן מצאתי מפורש להדיא ג"כ בשו"ת פעולת צדיק (ח"ב סי' רעז) דבשמות שאינם נמחקים אין הבדל בין אותיות כתובות לאותיות רקומות. ע"ש. ושו"ר בשו"ת רוח חיים להגר"ח פלאג'י (סימן רעו סק"א) שג"כ כתב שם להדיא ששם ה' שהוא רקום על גבי בגד אין ספק בהכי דאיסורא איכא בהכי למחוק האותיות ע"י שיתיר התפירות או ישרוף אותם וצריך לגונזו. ע"ש. הרי דאע"ג דלא חשיב בכה"ג אותיות גבי גט חשיב כאותיות גבי מחיקת שם ה'". מכל הדעות הנ"ל יש ללמוד ששם השם רקום או באותיות מודבקות לכלי יש בו צד של קדושה ואיסור מחיקת השם והשחתתו. ו. לגבי מחיקה לשם תיקון כתב הבית יוסף (יו"ד סי' רעו, יא): "וז"ל הר"י אסכנדרני ז"ל בטור אורח חיים סימן ל"ב פשיטא כי מי שנתכוין לכתוב השם ונדבקה לו רגל שמאלית של ה"א ראשונה שבשם בן ד' בגגה בענין שניכר לכל שהיא חי"ת ודאי יכול הוא לגרור רגל החי"ת שנעשה בפיסול ואין זה עובר משום הא דתניא (מסכת סופרים פ"ה ה"ו – ז) המוחק אות אחת מן השם עובר בל"ת א"ר ישמעאל לכך נאמר ואבדתם את שמם לא תעשון כן ליי' אלהיכם אבל אם נשפכה דיו על השם מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן ע"כ. הרי נתבאר מברייתא זו שאם נפסדה צורת אות מאותיות השם ע"י שפיכת דיו שיכול למוחקה וכ"ש זו שנעשית בתחלה בפיסול. ולא זו בלבד אלא אפילו נדבק לו בכהאי גוונא ה"א אחרונה שבשם ונעשית חי"ת עם היות שנתקדש השם בחציו הראשון שיכול לגררה ולתקנה". וכן פסק הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' רעו סי"א): "דיו שנשפכה על השם, מותר למחקו כדי לתקנו דאין זה דרך מחיקה, רק דרך תיקון (ב"י בשם מסכת סופרים ובהגהת מיימוני פ"ו) ה' של שם שכרעה נוגעת בגגה, אם נוגע ממש עד שנראית כח"ת, מותר למחוק או לגרד הרגל ולתקנה. אבל אם נוגעת רק מעט, יש לספק בדבר אם מותר (ב"י בשם ר"י אסכנדרני)". ז. באר הלבוש (יו"ד סי' רעו סי"א): "נדבק אות לחברתה באותיות השם יש לו לגוררו ואין כאן משום מוחק, דאדרבה השם פסול הוא והוא מתקנו, מכל מקום אין צריך אחר כך להעביר עליו קולמוס לקדשו, כי כבר נכתב כהלכתו בקדושת השם אלא שהאותיות לא היו כהלכתן וכשתיקן האותיות הרי הוא כהלכתו, וכן דיו שנשפכה על השם מותר למוחקו כדי לתקנו, שאין זה דרך מחיקה רק דרך תיקון... וליכא למימר שכל מחיקה שהיא לתקון שריא, שהרי הנותץ אבן מן המזבח לא מחייב אלא דרך השחתה אבל אם נפגמה שצריך לתקן אחרת במקומה שרי, שכן מצינו בני חשמונאי שנתנו אחרת שבנה עזרא מפני שטמאוהו יונים כדאיתא ביומא [עי' טז ע"א], דהתם שאני שאי אפשר לנו בלא מזבח, וגם אי אפשר לנו לבנות מזבח במקום אחר במקדש, שמקום המזבח הוא מכוון ביותר כדאיתא ביומא, אבל הכא אפשר לגנוז היריעה, לפיכך אסור לגרור כל הרגל דהו"ל כמוחק כל האות כיון שמשנה צורתו מה"א לדלי"ת, ואי לא יגרור רק ההוא דבק הו"ל חק תוכות, ואי מנח ליה הכי הא בעינן כרעיה דה"א תליא ואם נוגע פסול כדאיתא בגמרא, לפיכך יגנוז אותה היריעה, דמוטב הוא שיגנוז ויכתוב אחרת במקומה, משיקדור את השם מן היריעה ויכתוב שם אחר במקומה". ועי' בשד"ח (שם אות ב) דן האם איסור מחיקת השם הוא דוקא דרך השחתה ולכן לצורך תיקון יהא מותר או כל קלקול אסור. הרשב"ץ (ח"א סי' ב, נא ח"ב סי' עג) התיר. אבל הרא"ם בפרשת ראה (יב, ד) אסר. והנה השם בארון הקדש (בשאלה דידן) ודאי לא נכתב לשם קדושת השם ככתיבת סת"ם, אלא נעשה כעיטור לארון וקדושתו נובעת מכך שהאותיות סודרו קרובות זל"ז. וכאן בניגוד ליריעה בספר תורה אי אפשר להחליפו שהרי בזו כל השאלה. וכמו אבן ממזבח שנפלה או נידלדלה מותר לתקנה במקומה לצורך המזבח. ולכן ברור שמותר לתקן שכן כל הקלקול הוא לשם תיקון ואיסור מחיקה יש לכל היותר מדרבנן, ואם בס"ת התירו לתקן כש"כ בשם שעל ארון הקדש. ח. יש להוסיף: אותיות שלמות המחוברות לארון יוצרות בדמיון האדם את שם השם, אך אי אפשר לקדשן בקדושת השם שכן הן נפרדות זו מזו, ומחברים אותן זו אחר זו וכד'. ועל כן אף אם היו מוציאים את הארון לחולין (ומשתמשים בדמיו לספר תורה) ומוציאים את האותיות לא היה בכך מחיקה (ואת האותיות היו צריכים לגנוז אבל אין בגופן קדושה). ולכן בהוצאתן ממקומן וצביעתן אין כלל מחיקת השם להיפך יש בכך תיקון גדול. snohwd4huar6lstft5b3hun9wuvzu97 0 1743927 3017826 2026-05-27T19:27:01Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לב|לג|לד|}}" 3017826 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לב|לג|לד|}} ehdxe3wpoktkhd4nwp1emxisjui241i 3017827 3017826 2026-05-27T19:27:17Z Uziel302 3324 3017827 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לב|לג|לד|}} סימן לג פדיון נטע רבעי במחובר שאלה האם פודים פירות נטע רבעי כשהם מחוברים לאילן? תשובה א. נאמר בתוספתא (מעשר שני פ"ה הי"א): "...בש"א אין פודין אותו (=נטע רבעי) ענבים אלא יין ובה"א יין וענבים, [אבל] הכל מודים שאין פודין במחובר לקרקע...". באר במנחת בכורים (מעשר שני פ"ה הי"א): "במחובר. דאין חילול מועיל למה שיגדל אח"כ ובכ"פ (=ובכל פנים?) הולך וגדל1 א"נ דהוה כמ"ש דאינו נוהג אלא בתלוש לאחר מירוח". המדובר בנטע רבעי, 'והכל' – ב"ש וב"ה מודים שאין פודים במחובר לקרקע. ב. נאמר בתלמוד ירושלמי (מעשר שני פ"ה ה"ב): "ויהא חייב בביעור. בגין רבי שמעון דרבי שמעון פוטר מן הביעור. ויפדה במחובר לקרקע. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אחד שביעית ואחד שאר שני שבוע בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור. על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע רבעי ממעשר שני כל עיקר. מעתה אל יהא לו קדושה וקדושתו מאיליו למדו קודש הילולים הרי הוא כקודש שקורין עליו את ההלל. ויהא מותר לאונן. מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור. בגין דר"ש דר"ש פוטר מן הביעור. ויפדה במחובר לקרקע". מבאר בידיד נפש: "ושואל2, אם למדת מביכורים וִיהֵא חַיָיב בְּבִיעוּר שהרי ביעור נוהג בהם! ועונה בְּגִין רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר ביכורים מִן הַבִּיעוּר וב"ש סוברים כר"ש לכן צריכים ללמוד נטע רבעי ממע"ש, ואין מע"ש נוהג בשביעית. ושואל, אם נלמד מביכורים וְיִפְדֶּה בִּמְחוּבַּר לַקַּרְקַע ומדוע אמר הכל מודין שאין פודים במחובר לקרקע? ולא עונה". "תַּנִי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חולק על רבי וסובר אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד שְׁאַר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין לוֹ חוֹמֵשׁ וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. עַל דַעָתֵיהּ דְהַדִין תַנַיָּיא לדעת התנא הזה, היינו רשב"ג לֹא לַמְּדוּ נֶטַע רְבָעִי מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כֹּל עִיקָּר. ושואל מֵעַתָּה שלא לומד ממע"ש אַל יְהֵא לוֹ קְדוּשָׁה לא יהא נטע רבעי טעון חילול! ועונה וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לַמְּדוּ שהרי בגופו נאמר (ויקרא יט) קֹדֶשׁ הִלּוּלִים ודורשים הֲרֵי הוּא כְּקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. ושואל, אם לא לומדים ממע"ש וִיהֵא מוּתָּר לָאוֹנֵן! ועונה קֹדֶשׁ, מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לָאוֹנֵן כך היא הגירסה. ושואל וִיהֵא חַיָיב בְּבִיעוּר גם אם לא לומדים ממע"ש, נלמד מביכורים3 שטעונים ביעור. ועונה בְּגִין דְר"ש, דְר"ש פּוֹטֵר מִן הַבִּיעוּר. ושואל, אם אתה מקיש נטע רבעי לביכורים וְיִפְדֶּה בִּמְחוּבַּר לַקַּרְקַע ולא עונה". המסקנה העולה מן הירושלמי, שאע"פ שלא השיבו על שאלת 'ויפדה במחובר' – נטע רבעי אינו נפדה במחובר, ודינו כמעשר שני ולא כביכורים. ג. הרמב"ם (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ט ה"ב) פסק: "הרוצה לפדות נטע רבעי פודהו כמעשר שני, ואם פדהו לעצמו מוסיף חומש, ואין פודין אותו עד שיגיעו לעונת המעשר שנאמר להוסיף לכם תבואתו עד שיעשה תבואה, ואין פודין אותו במחובר כמעשר שני והרי הוא ממון גבוה כמעשר, לפיכך אינו נקנה במתנה אלא אם נתנו בוסר, ודינו בשאר הדברים לענין אכילה ושתיה ופדייה כמעשר". באר הכסף משנה (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ט ה"ב): "...ומ"ש ואין פודים אותו במחובר וכו' תוספתא בסוף מע"ש (דף ס"ח:) כרם רבעי וכו' ב"ש אומרים אין פודים אותם ענבים אלא יין וב"ה אומרים יין וענבים אבל הכל מודים שאין פודים במחובר לקרקע". "כתוב בתשובות להרמב"ן4 סימן קנ"ז וז"ל: 'הרמב"ם נתן טעם למה אין פודים אותו במחובר מפני שהוא כמע"ש ואין מע"ש במחובר. ורבינו שמשון כתב שא"א לומר טעם זה משום דבפרק מרובה משמע דפדיון במחובר מועיל דבר תורה דאמרינן התם: א"ר יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ואקשינן עלה מדתנן הצנועים מניחים המעות ואומר כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות הללו ופרקינן לא תימא כל הנלקט אלא כל המתלקט כלומר דקודם לקיטה היו הצנועים פודים ולא אחר לקיטה שכבר זכו בהם אחרים ולא היה כח ביד הבעלים לחלל ע"כ. ומכאן קשה לדברי הרמב"ם. ואף על גב דאסיקנא התם אלא לעולם כל הנלקט מ"מ לאו מכח קושיא זו שאין פודין נטע רבעי במחובר חזר בו אלא דבכדי לא משבשינן וכ"ש ממאי דמתרצינן מעיקרא ואמרינן אימא כל המתלקט שמעינן דמדאורייתא אית ליה פדיון אפילו במחובר וקשיא הא שמעתא דמרובה אתוספתא ומעשים בכל יום שפודים במחובר, ועם מ"ש רבינו שמשון נתיישב שהוא ז"ל פי' דטעמא דאין פודין במחובר לפי שאינם בקיאים בשומא בעודו במחובר והא דמחללין גבי צנועים התם עבוד שלא יכשלו וזה נכון. ומכלל דבריו בזמן הזה שאין מדקדק בשוויו אלא כשמואל דאמר אם חיללו על ש"פ מחולל. הילכך מוקמינן ליה אדינא דאורייתא ואפילו במחובר שפיר דמי עכ"ל. ולענין מה שהקשה על רבינו מפרק מרובה י"ל דכיון דאסיקנא אלא לעולם כל הנלקט אף על גב דלאו מכח קושיא זו דאין פודין במחובר הדר ביה איכא למימר אה"נ דאי לא הוה אידך קושיא הוה מהדר מכח האי קושיא דאין פודין במחובר ונכון הדבר לומר כן כדי שלא לדחות תוספתא השנויה סתם בלא מחלוקת". היינו, הרשב"א מקשה על הרמב"ם מדברי הר"ש משאנץ, שמן הסוגיא בב"ק עולה שהצנועים היו פודים רבעי קודם לקיטה ובניגוד לתוספתא שאין פדיון במחובר. ומתרץ שמן התורה מתחלל במחובר, אבל מדרבנן נאסר משום שאין בקיאים בשומא וזו תשובת התוספתא ושיטת הרמב"ם, ורק לצנועים הותר כדי להציל מן העבירה. ובזמן הזה שאין פודין בשוויו – פודים במחובר, וכך נוהגים בימינו וזו שיטת הרשב"א. ועי' באור שמח שכתב ששיטת הרמב"ם מתבססת על הירושלמי. ד. בהלכות קטנות לרא"ש (מנחות, הלכות ערלה סימן ט) כתב: "ולאחר שנלקט כל הכרם מחלל כל הענבים על פרוטה אחת ומברך אקב"ו על פדיון כרם רבעי ושוחק הפרוטה ומפזרו לרוח או זורה לנהר". כתב בנו הטור (יו"ד סי' רצד): "והאידנא שאין יכולין להעלותן לירושלים פודין אותם אחר שיגמרו ויתלשו". היינו, אע"פ שאין פודים בשוויין בכ"ז יש לפדות אחר שיתלשו. ובכך מסכים לשיטת הרמב"ם. כתב הבית יוסף (יו"ד סי' רצד): "ומ"ש והאידנא שאין יכולים להעלותם לירושלים פודין אותם אחר שיגמרו ויתלשו. כן כתב הרמב"ם בפרק תשיעי מהלכות מעשר שני (ה"ב): הרוצה לפדות נטע רבעי פודהו כמעשר שני ואין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשר שנאמר (ויקרא יט, כה) להוסיף לכם תבואתו עד שיעשה תבואה (ספרא קדושים) ואין פודין אותו במחובר כמעשר שני". "ומ"ש שאין פודין אותו במחובר הוא תוספתא בסוף מעשר שני (פ"ה הי"א) כתבה רבינו שמשון שם (פ"ה מ"ה) והתוספות בפרק מרובה (ב"ק סט. ד"ה אימא), ולכאורה נראה שהטעם משום דגמר קדש קדש ממעשר וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל. והם ז"ל הקשו על זה והעלו שהטעם שאין פודין במחובר היינו לפי שאין בקיאין בשומא בעודו מחובר. ובפרק כיצד מברכין כתב הרא"ש (סי' א) וכרם רבעי צריך לפדותו אחר הקצירה (נ"א הבצירה) וכן כתב ה"ר יונה שם (כה. ד"ה ודין). וכתב עוד ויש שטועים ופודים במחובר כדי שיוכלו לאכול מהם קודם הבציר וזה אינו כלום שבפירוש מוכיח במסכת ערכין שצריך שיעשו הפדיון בתלוש עכ"ל". היינו, לכתחילה יש לעשות את חילול הנטע רבעי בתלוש, וכמו שכתב הרמב"ם. מוסיף הב"י: "ואיני יודע למה כתב שהם טועים דהא דאמרינן דאין פודין אותו במחובר היינו דוקא לפדותו שיחול החילול בעודו מחובר אבל לפדותו בעודו מחובר ומפרש שלא יחול החילול עד שיתלקט שפיר דמי ובהדיא תנן בפרק בתרא דמעשר שני (מ"ד) כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה וכו' ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו מכך וכך סלים בסלע ואפילו בלא שומא נפדית בכהאי גוונא דקתני בההוא פרקא (מ"א) כרם רבעי מציינין אותו וכו', והצנועים מניחים את המעות ואומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו ואף על פי שהתוספות ורבינו שמשון כתבו דההיא דצנועים משום תקנה הוא דשרי כדי שלא יכשלו, הכי נמי איכא למימר דהנך דפודים במחובר משום הכי עבדו הכי כדי שלא יכשלו ועוד דעד כאן לא אמרו התוספות ורבינו שמשון אלא בההיא דצנועים שאי אפשר לדעת כמה אכלו העוברים ושבים ובמחובר אין בקיאין בשומא אבל הפודה פירות כרמו ומניח הסל על פי שלשה ושמים שיוויו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו מכך וכך סלים בסלע שפיר דמי ומצות פדיית נטע רבעי לכתחלה כך היא כמבואר במשנה שכתבתי בסמוך. ועוד דטעמא דאין בקיאין בשומא בעודו במחובר לא שייך אלא בזמן שהיו מעלין הפירות או דמיהן לאכלן בירושלים אבל האידנא דאי אפשר להעלותם מפני הטומאה ודמי פדיונם הולכים לאיבוד ולפיכך הם נפדין בשוה פרוטה, מה לנו אם אין בקיאין בשומא הילכך יכולין לפדותן בעודן מחוברים ומכל מקום יפרש שלא יחול החילול עד שיתלקט ושפיר דמי למיעבד הכי כדי שלא יכשלו בהם ונראה שלא ישליך הפדיון לאיבוד עד שיגמור ללקט כל הכרם שאם לא כן הנלקט באחרונה על מה יחול קדושתו". הב"י סובר שפודים כאשר הפירות מחוברים לכשיתלשו. וכך היו נוהגים הצנועים, ומוסיף שבימינו אין את בעית בקיאים בשומה. מוסיף הב"י בבדק הבית: "וז"ל הרשב"א [בתשובה ח"א סימן תשמ"ד] פדיון אפשר דאינו במחובר כדתניא בתוספתא וכן דעת הרמב"ן ובתר הכי מסיק דפודין במחובר ומעשים בכל יום כן וכן דעת רב אחאי משבחא. וההיא דאין פודין במחובר כתב רב אחאי דטעמא דלא בקיאין בשומא בעודו במחובר, הילכך בזמן הזה דקיימא לן כשמואל דאמר (ערכין כט.) הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל מוקמינן לה אדינא דאורייתא ואף במחובר שפיר דמי [עד כאן]: ואף על פי שכתב הרמב"ם בפרק י' מהלכות מאכלות אסורות (הי"ז) כיצד פודין פירות נטע רבעי בזמן הזה אחר שאוסף אותם מברך וכו' וגם הרא"ש כתב בסוף הלכות ערלה (סו"ס ט) ולאחר שנלקט כל הכרם מחלל כל הענבים על פרוטה א' אורחא דמילתא נקטו ולאו דוקא. ורבינו ירוחם (שם קעו ע"ג) כתב בשם רב יהודאי שמביא חמשה אשכולות ארבעה מד' רוחות הכרם ואחד מאמצעיתו ומביא חיטים או שעורים ומניחן זה בצד זה ואומר אשר קדשנו במצוותיו וצונו על פדיון הכרם ואומר תחול קדושה דהדין פרדסא על הלין חיטי או שערי שלשה זימני וקלי להו להני חיטי או שערי עד כאן. משמע מדבריו שבעודם מחוברים פודים אותם והיינו באומר לכשיתלשו וכמו שכתבתי. ומכל מקום מה שכתב שמביא ה' אשכולות וכן מה שכתב שאומר כן שלשה זימני איני יודע לו טעם". הב"י מביא ראיות שמותר וכך נהגו לפדות כאשר נטע הרבעי מחובר, ולשיטתו על מה שיתלקט מיד כשילקט, כמו שכתב בהסברו. וכמובן שלא נהגו כהרמב"ם והטור. ה. כתב הש"ך (יו"ד סי' רצד ס"ק יב): "פודין אותם אחר שיגמרו ויתלשו כו'. הוא ל' הרמב"ם ובב"י כ' דלאו דוקא אלא יכול לפדות לכתחלה אפי' במחובר כשמפרש שלא יחול החלול עד שיתלקט ובהדיא תנן בפרק בתרא דמעשר שני כיצד פודין נטע רבעי מניח הסל על פי ג' כו' ואפילו למאן דמפרש דאין פודין במחובר משום דאין בקיאין בשומא אלא דהצנועים עבדו היכר בשביעית כדי שלא יכשלו היינו דוקא לפדות במחובר שיהא פדוי במחובר הוא דאין בקיאין בשומא אבל לפדות במחובר שלא יחול עד שיתלקט בקיאין ומצות פדיון נטע רבעי לכתחלה כך הוא כמבואר במשנה הנ"ל עכ"ד בקצרה ודו"ק והסכים עמו בספר מע"מ והב"ח השיג עליו דמשנה הנ"ל קאי אצנועים ולא דיבר נכונה ע"ש". "אבל תמהני הא פשטא דמתניתין בתלוש מיירי וכדתנן ואומר כל הנלקט מזה מחולל [על] המעות האלו כו' והיינו בתלוש, והכי משמע במרובה (דף ס"ט ע"א) דלישנא דכל הנלקט היינו תלוש. וכמדומה שלשון הר"ש והברטנורה אטעיה לבית יוסף וסייעתו שכתבו אומדים כמה אדם רוצה לפדות בסלע כלומר ליקח בסלע המחובר לקרקע עכ"ל וליתא דאדרבה בתלוש מיירי ובאו לפרש המשנה דאין אומדין כמו שהוא שוה עכשיו שהרי הוציא יציאות תלישה ולקיטה וכה"ג אלא אף ע"פ שהוא תלוש אומדין כאלו הוא מחובר לקרקע וכמה אדם רוצה ליקח בסלע מחובר לקרקע אם כן עיקר ראיה של הבית יוסף אינה ראיה כלל. ומה שחילק בין פדיה במחובר ממש ובין פדיה במחובר לכשיתלשו הנה באמת לכאורה מוכח כן בתוס' פרק מרובה ובר"ש בפי' המשנה מדהוקשו קושיתייהו דוקא אמאי דמוקי לה אימא כל המתלקט ולא אכל הנלקט דצנועים דהא אינהו גופייהו פירשו התם דכל הנלקט היינו שהיו מונחים המעות במחובר קודם לקיטה ואומר כרם זה לכשיהיה נלקט יהא מחולל דאם לא כן מתי היו אומרים כן וכי לא היו פוסקים רגע מלומר כן אלא ודאי סבירא להו דאף שאומר כן במחובר מכל מקום כיון שאומרים לכשיהיה נלקט הוי כתלוש אבל למאי דמוקי כל המתלקט ע"כ כל המתלקט יהא פדוי מעכשיו במחובר קאמר דאם לא כן הדרא קושית הש"ס לדוכתא דהיאך יכולים לפדות כיון שנלקט דהא כבר זכו בהן אחרים שלקטו ולא היה כח ביד הבעלים לחלל ע"ש בתוספות ור"ש כי זה נראה ברור". "אבל מכל מקום נראה דהיינו למאי דהוי ס"ל מעיקרא דטעמא דאין פודין במחובר משום דליפינן קדש קדש ממעשר אם כן כיון דכשפודה במחובר לכשיהיה נתלש הוי כתלוש שפיר פודין ולכך לא הקשו אכל הנלקט. אבל למאי דמסקי דאין פודין במחובר משום דאין בקיאין בשומא אפילו כשפודה לכשיתלוש לא בקיאין בשומא והכי משמע ממאי דמסיימי התוס' ור"ש מידי דהוה אענבים לב"ש כו' ע"ש ודוק ואם כן העולה מזה דאין לפדות לכתחלה במחובר וגם בת"ה ס"ס קצ"ב כתב דאף ע"ג דמסקנת התוספות בפרק מרובה דלא ילפינן ליה ממעשר אלא משום דאין דמיו ידועים ומחללין במחובר מכל מקום נראה כיון דסמ"ג וסמ"ק ואשר"י כתבו בפשיטות דאין פודין במחובר אין לסור מדבריהם עכ"ל. אלא דלא ידענא אמאי כתב דמתוספות משמע דפודין במחובר דהא לא כתבו כן אלא גבי צנועים אבל הא לאו הכי נהי דלא ילפינן ממעשר, מכל מקום אין פודין משום דאין בקיאין בשומא. וכמו שכ' רבינו שמשון ואפשר גם הרא"ש וסמ"ק ס"ל האי טעמא מיהו בבית יוסף כתב עוד טעם אחר דיכולין לפדות האידנא במחובר דכיון דהאידנא פודין אפילו בפרוטה לא שייך בקיאות ובב"ח השיג על זה דמהרה יבנה המקדש כו' ואין זו השגה דאם כן גם יהא אסור לפדות עכשיו בפרוטה דמהרה יבנה המקדש כו' וכן בתשו' הרמב"ן סי' קנ"ו ובתשו' הרשב"א סי' תשמ"ד כתבו להדיא דבזמן הזה דפודין בפרוטה פודין במחובר אפילו לכתחלה ומעשים בכל יום כן עכ"ל מכל מקום נראה כיון דפשט שאר דברי הפוסקים משמע דאין חילוק יש ליזהר לכתחלה שלא לפדות אלא בתלוש ממש אבל בשעת הדחק וכה"ג יש לפדות במחובר שלא יחול עד שתלקט כנ"ל". מסקנתו היא כמודגש בסוף דבריו שאין לעשות כב"י. אלא כרמב"ם וכטור אחר שיתלשו ורק אז לפדות. ו. פסק השו"ע (יו"ד סי' רצד ס"ו): "פירות רבעי יש להם דין מעשר שני לכל דבר, ובזמן הבית היו צריכין להעלותן לירושלים לאכלם שם, או לפדותם ולהעלות הפדיון שם, והם מותרים מיד אחר הפדיון. והאידנא, שאין יכולין להעלותם לירושלים, פודים אותם אחר שיגמרו ויתלשו. ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה, אפילו הם רבים, וישליך הפרוטה לים הגדול או ישחקנה ויפזרנה לרוח או ישליכנה בנהר אחר שחיקה, ויברך בשעת פדיון: אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון רבעי, או יפדה בפירות שישוו שוה פרוטה".. רואים בדבריו שפסק כרמב"ם וכטור, ולא כראשונים המקילים שהביא בבדק הבית, ואף לא כהצעתו להתנות במחובר על שיתלש, אלא כמו שכתב הש"ך לחלל בתלוש בלבד. אמנם בדברי חמודות (הלכות קטנות, הל' ערלה סימן ט סוף אות לב) כתב: "ואף על פי שראיתי בת"ה ס"ס קצ"ב שכתב דבתוספתא דמרובה משמע במסקנא דס"ל דפודין במחובר מ"מ נראה כיון דסמ"ג וסמ"ק ואשר"י כתבו בפשיטות דאין פודין במחובר אין לזוז מדבריהם ע"כ מ"מ נ"ל לסמוך על דברי הב"י במאי דמסיק לפדותן במחובר ושיפרש שלא יחול החלול עד שיתלקט ושלא ישליך הפדיון לאבוד עד שיגמור ללקט כל הכרם". מסקנה יש לנהוג כפסק השו"ע ולא לפדות לפני תלישת הפירות בכרם רבעי. qbh3dsw2jkqohnb5grfi123sto3ygfa 0 1743928 3017828 2026-05-27T19:27:41Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לג|לד|לה|}} סימן לד נתינת תרו"מ מלימונים שאלה1 איך לנהוג למעשה בלימונים2 אשר חונטים סביב ט"ו בשבט? תשובה א. הרמב"ם (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"ב) פסק: "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא..." 3017828 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לג|לד|לה|}} סימן לד נתינת תרו"מ מלימונים שאלה1 איך לנהוג למעשה בלימונים2 אשר חונטים סביב ט"ו בשבט? תשובה א. הרמב"ם (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"ב) פסק: "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא אחד בתשרי, ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות, כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אף על פי שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא לאחר ראש השנה של שלישית מפרישין מהן מעשר עני, וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו אחר כן בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני, וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהן מעשר עני, ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא". למדנו מהרמב"ם כי השלב הקובע לגבי קביעת שנת תרו"מ באילן הוא עונת המעשרות, והתאריך הקובע הוא ט"ו בשבט. (יש יוצאים מן הכלל: חרובים, אתרוג וצלף – לא נתייחס אליהם בסקירה זו). וכ"כ הר"י קורקוס (הל' תרומות פ"ה הי"א) בהסבר הרמב"ם: "דבאילן הלכו אחר חנטה למעשרות ובאתרוג אחר לקיטה כירק וחנטה היינו עונת המעשרות". וכתב עוד הר"י קורקוס (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"א): "מוכח מכל זה דהלכה רווחת היא דבאילן הולכין אחר חנטה ונראה דהיינו פחות מסמדר או סמדר ובתבואה וזיתים בתר שליש. ורבינו תלה כולם בעונת המעשרות ואיני יכול להלום דעתו אם לא שנאמר דס"ל דבתר חנטה שאמרו היינו עונת המעשרות ותבואה וזיתים כבר נתבאר דהבאת שליש היא עונתן (אבל) [אצל] מעשרות". וכן בפני יהושע (ראש השנה יב ע"ב ד"ה בא"ד וא"ת): "כבר כתבתי דלשיטת הרמב"ם אין זה שיעור אחר דחנטה היינו עונת המעשרות". ב. כך באר הרמב"ם (הל' מעשר פ"ב ה"ה): "אי זו היא עונת המעשרות, משיגיעו הפירות להזריע ולצמוח הכל לפי מה שהוא הפרי, כיצד התאנים משיעשו רכים עד שיהו ראויים לאכילה אחר כ"ד שעות משעת אסיפתן, הענבים והבאושים והם הענבים הדקים המדבריות משיראה החרצן שלהם מבחוץ, הרמונים משימס הפרח שלהן בין האצבעות ויצא ממנו מים, התמרים משיפתחו כשאור, האפרסקין משיטילו גידים אדומים, האגוזים משיתפרש האוכל מהקליפה החיצונה, השקדים המתוקים משתתפרש קליפתן החיצונה, המרים פטורין לעולם, ושאר כל בעלי קליפות כגון האצטרובולין והלוט והבטנים משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה לאוכל, הזיתים משיעשו שמן אחד מתשעה ממה שהן ראויין לעשות כשיגמרו וזה שליש שלהן, התפוחים והאתרוגים משיתעגלו מפני שהן ראויין לאכילה כשהם קטנים, התותים והאוג משיאדימו, וכן כל שדרכן להאדים משיאדימו, החרובין משיעשו נקודות נקודות שחורות, וכן כל שדרכן להשחיר משינקדו, האגסים והקרוסטמלין והפרישים והעוזרדין משיעשו קרחות קרחות לבנות, וכן כל שדרכן ללבן משיקרחו קרחות".. באר הכסף משנה (הל' מעשר פ"ב ה"ה): "אי זו היא עונת המעשרות וכו'. בירושלמי פ"ק (הלכה ב') דרשו תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש וכו' ובמשנה התלתן משתצמיח אמר רב משתצמיח לזרעים שאם יתלשו וזורעים אותו ראוי להצמיח". היינו, עונת המעשרות, עפ"י הירושלמי, היא כאשר הזרע שבתוך הפרי יכול לנבוט ולגדל צמח חדש. ג. ראשונים אחרים לא זיהו חנטה עם עונת המעשרות. כתב בפסקי רי"ד (ר"ה יד ע"א): "שעיקר גידול הפירות תלוי בחנטה, ואין החנטה הויא באילנות אלא ברוב מי גשמים שעברו, והילכך אם חנטו בשנייה ונגמרו בשלישית אזלינן בתר שנה שנייה, שכל הגמר שעשה בשלישית לא עשה אלא מכח החנטה שהייתה בשנייה, שהרי בזמן החנטה כבר יצאו רוב גשמי שנה כדבענן למימר לקמן. ואם אותה החנטה תפל מן האילן, שוב אינו חוזר וחונט, אם כן כל עיקר גידול הפרי [אינו] אלא החנטה, משום הכי אזלינן בתר חנטה ולא בתר גמר פרי, כמו שהולכים בתבואה בתר הבאת שליש ולא בתר גמר בישולה, וכך היא חנטה לפירות האילן כמו הבאת שליש לתבואה". וכן כתב הריטב"א (ראש השנה יב ע"ב): "וא"ת מפני מה הלכו באילנות לכל דיניהן בתר חנטה חוץ מעונת המעשרות והלכו בתבואה אחר שליש לכל דבריה, ואומר מורי הרב נר"ו שהאילן שכבר הוא גדול וניטע ושרשו בארץ גזעו שותה ומתרוה בכל גשמי שנה ומשהגיע לחנטה כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות ומעצמו הוא ממשיך יניקתו וגומר פריו מכאן ואילך, הילכך אף על פי שהפרי עצמו לא קבל שלימות להיות גמר פרי לענין עונת המעשרות [דלענין מעשרות] השתא הוא דבעינן גמר פרי בפועל וליכא, אבל בדברים אלו מעתה יש לו שלימות גמר פרי בכח ולפיכך די לו בכך, אבל תבואה עד שלא הביאה שליש אין חשוב שיהא לה שום שלימות ואפילו בכח כי אין לה גוף עיקרי ניטע בארץ לקבל [ב]עצמו יניקה ושרף מעתה לגמור בהם פרי שלה מכאן ולהבא, וטעם נכון הוא וכן פרש"י". לגבי ראשונים אלו חנטה אינה עונה המעשרות אלא תחילת יציאת הפרי, והמדובר בחנטת העץ ולא בחנטת הפרי. וכן עולה מדברי תוספות (ראש השנה יב ע"ב ד"ה התבואה). ד. תמה בתוספות ר' עקיבא איגר (מעשרות פ"א מ"ב): "[אות א] מאימתי הפירות חייבות במעשרות. היינו דמקרי אוכל ומחויבין במעשרות לכשיגמרו מלאכתן, אבל לענין שנת המעשר אזלינן בתר חנטה כדאיתא במס' ר"ה דף ט"ו ע"ב. ומזה תמוה לי על הרמב"ם שם דבפ"ב ה"ה מהלכות מעשר כתב איזה היא עונת המעשרות משיגיעו וכו' כיצד התאנים וכו' ובפ"א מהלכות מעשר שני כתב בא' בתשרי הוא ר"ה למעשר תבואה וכו' ובט"ו בשבט הוא ר"ה למעשר אילנות כיצד וכו' וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט וכו' דמשמע דעונת מעשרות דפרקין היינו ג"כ לענין שנת המעשר וכ"כ רש"י ז"ל ר"ה דף י"ב ע"ב ד"ה משתצמח ובד"ה והזיתים. והא לענין שנת המעשר אזלי' בתר חנטה ואיך תולה הרמב"ם שנת המעשר בעונת המעשרות, הן אם הכוונה לענין גמר המלאכה הן לענין עונת המעשרות דפרקין הא תליא רק בחנטה. והרמב"ם לא הביא דין זה דאזלינן בתר חנטה רק בדרך שלילות בשם בהלכה ג' והחרובים אעפ"י שחנטו דמשמע דבשאר אילנות אזלינן בתר חנטה וה' יאיר עיני". ה. סיכם בספר המועדים בהלכה (חמישה עשר בשבט ד"ה במהותה של): "במהותה של חנטה זו נחלקו ראשונים. הרמב"ם (מעשר שני פ"א ה"ב ושמיטה פ"ד ה"ט). סובר, שחנטה היא 'עונת המעשרות', והוא הזמן הניתן לכל אחד מהפירות במשנה (מעשרות פרק א). מדברי התוספות (ר"ה יב ע"ב ד"ה התבואה). יוצא, שחנטה היא קודם לכן, ראשית צמיחת הפירות (ראה כפתור – ופרח פרק נג)... בימינו הופיע המאירי לראש השנה ואנו מוצאים שם בערך שתי הדעות: "וחנטה היא הוצאת פרי קטן ונקרא בלשון לע"ז אשקפא"ר והוא שאמרו אילן שחנטו פירותיו, שהדבר מוכיח שעל הפרי עצמו הוא אומר כן (רוצה לומר: לא שהאילן חנט, אלא שפירותיו חנטו. ורבי אליהו מגריידיץ אף הוא עמד על חילוק זה). ויש מפרשים בענין חנטה שהוא קודם שיצא הפרי כלל, אלא הוצאת מה שהוא כעין פרחים" (עמוד 4, וראה הערת ר"א סופר שם עמוד 34. העמיקו – הרחיבו בשתי השיטות של חנטה, וביחוד בשיטת הרמב"ם, בשו"ת מלבושי – יום טוב ח"ב, קונטרס חובת קרקע סימנים יד – טז, ובחזון – איש שביעית פ"ז אותיות יא ויב)". היינו, חנטת הפרי – לרמב"ם (שהיא עונת המעשרות), או חנטת האילן לראשונים החולקים3. עונת המעשרות היא מצב של פרי כמעט גמור שזרעיו יכולים להצמיח אילן חדש. משמעות הדבר לגבי לימון שפרי ירוק בגודל מלא שייך לשנה שעברה, אבל פרי קטן מהגודל הרגיל והוא ירוק כהה שייך לשנה הבאה. ואם אדם רוצה להיות בטוח שלא יפריש משנה על חברתה, יכול לקטוף את כל הלימונים שהגיעו לעונת המעשרות, ולימונים שיגדלו ויגיעו אחר ט"ו בשבט יפריש לפי השנה הנוכחית. אולם אם הולכים אחר חנטה המצב מסובך יותר, ולכן צריך לסמן כל אתרוג שהגיע לחנטה או להפריש מספק שני מעשרות של השנה ושל שנה שעברה (יוסבר להלן). ו. בשו"ע (יו"ד סי' שלא סעיף קכה) פסק: "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטניות וירקות. ובט"ו בשבט, הוא ראש השנה למעשר האילנות. כיצד, תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו בשלישית, מפרישין מהן מעשר שני. וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית, מתעשרין לשעבר ומפרישין להם מעשר שני. וכן ואם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית, אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית, מפרישין מהם מעשר עני. ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט, מתעשרין להבא". השו"ע פסק כרמב"ם ולא כיתר הראשונים. וכן הביא זאת בפאת השולחן (הל' מעשר עני סי' יג ס"ה). וכן פסק בכרם ציון (ח"ד הלכות פסוקות פט"ז ס"ה): "פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שנה שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישים מהם מעשר שני, וכן אם באו לעונה"מ קודם ט"ו בשבט של רביעית מפרישים מהם מעשר עני, ואם באו לעונה"מ אחר ט"ו בשבט מתעשרים להבא". וכן פסק בדרך אמונה (הל' מעשר שני ונטע רבעי פרק א ס"ק כא): "פירות האילן שבאו לעונת המעשרות. בגמ' אמרו דבאילנות הולכין אחר חנטה ודעת רבנו דחנטה הוא עונת המעשרות שנתבאר בפ"ב ממעשר דהיינו הבאת שליש ברוב האילנות ובתפוחים ואתרוגים הוא מיד שנעשה עגול בעודו סמדר שהרי חייבין גדולים וקטנים ולדעת הר"ש והרא"ש חנטה הוא בכל האילנות מיד שנופל הפרח בעודו בוסר ולהלכה קי"ל כדעת רבנו". לכן נראה כי הלכה למעשה הולכים בכל הפירות אחר עונת המעשרות4. ז. תמוה מאד פסקו של מכון התורה והארץ (הל' הארץ, תרומות ומעשרות פ"י ס"ט) שכתבו על המחלוקת בין הרמב"ם לראשונים אחרים: "אף שמחלוקת זו לא הוכרעה, ומכלל ספק לא יצאנו, המנהג המקובל הוא כדעת בעלי התוספות כדלעיל (=שהולכים בתר חנטה). לכן פרי שתחילת הגידול שלו היא לפני ט"ו בשבט משתייך לשנה הקודמת, ופרי שתחילת גידולו לאחר ט"ו בשבט, משתייך לשנה שלאחריו". ובהערה הוסיפו שהראי"ה קוק פסק לפי עונת המעשרות. והלוא השו"ע פסק שהולכים אחר עונת המעשרות ואחרוני זמננו פסקו כמותו ומי הוא ההולך למעשה אחר חנטה?! ח. הגרא"י הכהן קוק כתב בשו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל, סימן נא ס"ב): "בשנה זו בתפוחי זהב ולימונים צריך לקרא בשם מעשר שני ולפדות ואח"כ להתנות, שאם הדין הוא שהולכים בפירות הנ"ל אחר שנת הלקיטה אז כל מה שקראנו בשם מעשר שני יהי' מעשר עני". כלומר, לפי מה שכתב קודם חזרה (להלן) יש להתנות על המעשרות בתפוזים ולימונים משום החשש שהולכים בהם אחר לקיטה כמו באתרוג ולא אחר עונת המעשרות. ט. את טעמו של הראי"ה באר בס' המעשר והתרומה (פ"ב סעיף ד): "תפוחי זהב ולימונים ודומיהן יש מסתפקים אם לילך בהם אחר הלקיטה כאתרוג או אחר החנטה5 כשאר כל האילנות, ולכן יש לילך בו כחומרי שניהם ושניה הנכנסת לשלישית וכן שלישית הנכנסת לרביעית צריך לעשר שני המעשרות, והיינו שאחרי שקרא בשם מעשר שני ופדאן יאמר אם הדין הוא שהפירות האלו הם משנת מעשר עני אז כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני". ומקורותיו להלכה זו: שו"ת משפט כהן סי' נא, חזו"א שביעית סי' ז אות טז, ס' עשר תעשר (לר"י הלוי) הלכה רי. והוסיף הרה"ג חנוך זונדל גרוסברג: "ונתינה לעני אולי יש להקל בשניה הנכנסת לשלישית אבל לא יעכבם בידו בשלישית וברביעית שגוזל עניים ודאי". יש להדגיש ההסתפקות בפרי הדר אינה בין פירושי חנטה שהובאו לעיל, אלא בין עונת המעשרות כשאר אילנות, ללקיטה שבאתרוג. ומשום זה קבעו הפרשה מספק של שני מעשרות שיחולו זע"ז. נראה לענ"ד, כי בפירות מסופקים אם הגיעו לעונת מעשרות לפני ט"ו בשבט או לאחריו לא ניתן להפריש מספק ולהתנות שיהא מע"ש ואם צריך מ"ע. כי אולי לתרומה ולתרומת מעשר לוקח פירות שאינם מן השנה הנכונה, כגון תרומה של שלישית על פירות שנה רביעית, והלא גם התרומות פוטרות דוקא את שנתם ולא את הפירות של שנה הבאה. י. כתב בספר השמיטה (ח"א פ"א סוף ס"ד): "תפוחי הזהב ואשכוליות ואפי' לימון הגם שהם גדלים ג"כ על כל מים כאתרוג – לא נראה להחמיר גם בהם כל חומרת אתרוג, ויש להקל ללכת בהם רק אחרי החנטה6 כשאר פירות האילן". הוסיף הרב טוקצינסקי בהערה 5: "בד"ז נסתפק אמנם חו"ז מו"ר הגאון מוהר"ש סלנט זצ"ל ואמר שיש לחקור אם אין דומים הם לאתרוג שאזלי' גם בתר לקיטה לשביעית, דהא שוים הם לירק שדרכו לגדל על כל מים, עי"ש רש"י (ר"ה י"ד ד"ה לא) וכן מורה לשון הבעה"מ (ר"ה שם ט"ו) האומר בזה"ל בדין הוא שיהא אתרוג שוה לאילן לכל דבר כו' אלא חומר שהחמירו בו לענין מעשר כיון שדומה לירק בגדלותו שגדל על כל מים עכ"ל משמע שדמיון זה לחוד משוהו לירק". "והגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל כתב לי בהיותו רב דיפו והמושבות שנסתפק גם הוא ע"ז לראשונה ואחרי חקרו ודרשו על טיב גידול האתרוג והתפו"ז ומיניו בא לידי הכרה שאעפ"י שבנוגע להשקאה שוים הם לאתרוג, חלוקים הם בהרבה זמ"ז. האתרוג הוא 'הדר משנה לשנה' ומתגדל ומתוסף בכל משך ימי קיומו על האילן. וגם בשנה השניה והלאה. לא כן התפו"ז שאיננו דר משנה לשנה וכשמתגדל בשעורו לא יתוסף עוד, גם בהחנטה משונה האתרוג שחונט בכל השנה אפילו באותו האילן שבו כבר גדלו פירותיו יש גם בו מחנטת הפרי. שלא כן התפו"ז ומיניו שדומים בכ"ז לשאר פירות אילן החונטים רק בזמנם, ואפי' הלימון החונט ברוב השנה איננו בזה כמו האתרוג, והנראה שהתפו"ז ומיניו כמו שאר פירות אילן גידולם מהעלאת שרף האילן של שנת החנטה עי' רש"י (ר"ה י"ד ד"ה אף כל) ולכן הסכים להקל בתפו"ז ומיניו לילך רק אחר החנטה. ואני (=הרב טוקצינסקי) הוספתי עוד חלוק האתרוג בקליפתו ופריו איננו מתעפש ומתרקב כשאר פירות, וכשמתיבש הוא מצטמק ומתקשה, ויתכן שגם בשביל זה הוא נקרא 'הדר' שאפי' ביבשותו הוא נשאר בהדרו". "אח"כ השגתי פי' רבנו ר"ש שיריליו על הירושלמי וראיתי אומר (בשביעית פ"ט סוף ה"ד) שבלימון הולכין בתר לקיטה, וכנראה גם הוא אומר כן רק בלימון הדומה לאתרוג לכהפ"ח במראהו וקצת בחנטה. אולם אפי' בלימון, אף שהרב אומר כן – אין זה מוכרח כלל, אחרי שגם הלימון חלוק בהרבה מאתרוג, וכ"ש תפו"ז ואשכוליות. והבעה"מ רק לענין מעשר תפס הדמיון 'שגדל על כל מים' דה"ה אומר שם להלן בדברי רבה ור"ה (שאליבי' אמר דבריו) שהם מחמירים במעשר יותר מבשביעית". יא. כתב בשו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן נא אות כב): "לימון – האם דינו כאתרוג לענין לימון עיין בר"ש סיריליאו דף קנ"א שסובר דדינו כאתרוג, אך נלענ"ד דכיון שהפרי הזה כבר היה ידוע ונפוץ בזמן הרמב"ם שהרי באגרת הרפואה אשר לו הזכירו פעמים רבות, וגם בהקדמת הרמב"ם לס' טהרות בד"ה ובטומאת משקין, ואעפי"כ כתב בפ"א ממעשר שני ה"ה דבפירות האילן הולכין אחר הלקיטה רק באתרוג בלבד, ומזה ששינה מלשון הגמ' והוסיף תיבת "בלבד" משמע שבלימון הולכין אחר חנטה7 ולא אחר לקיטה כאתרוג". יב. נראה הלכה למעשה שדעת הפוסקים ללכת בלימון כמו בכל העצים אחר עונת המעשרות, ולא אחר לקיטה. והמחמירים יכולים להפריש עליו משתי השנים8, כפי שכתב ב'המעשר והתרומה'. cdlkcjpwszxia1tag2f1uys0spyr9t2 3017829 3017828 2026-05-27T19:27:47Z Uziel302 3324 3017829 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לג|לד|לה|}} סימן לד נתינת תרו"מ מלימונים שאלה1 איך לנהוג למעשה בלימונים2 אשר חונטים סביב ט"ו בשבט? תשובה א. הרמב"ם (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"ב) פסק: "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא אחד בתשרי, ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות, כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אף על פי שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא לאחר ראש השנה של שלישית מפרישין מהן מעשר עני, וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו אחר כן בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני, וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהן מעשר עני, ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא". למדנו מהרמב"ם כי השלב הקובע לגבי קביעת שנת תרו"מ באילן הוא עונת המעשרות, והתאריך הקובע הוא ט"ו בשבט. (יש יוצאים מן הכלל: חרובים, אתרוג וצלף – לא נתייחס אליהם בסקירה זו). וכ"כ הר"י קורקוס (הל' תרומות פ"ה הי"א) בהסבר הרמב"ם: "דבאילן הלכו אחר חנטה למעשרות ובאתרוג אחר לקיטה כירק וחנטה היינו עונת המעשרות". וכתב עוד הר"י קורקוס (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"א): "מוכח מכל זה דהלכה רווחת היא דבאילן הולכין אחר חנטה ונראה דהיינו פחות מסמדר או סמדר ובתבואה וזיתים בתר שליש. ורבינו תלה כולם בעונת המעשרות ואיני יכול להלום דעתו אם לא שנאמר דס"ל דבתר חנטה שאמרו היינו עונת המעשרות ותבואה וזיתים כבר נתבאר דהבאת שליש היא עונתן (אבל) [אצל] מעשרות". וכן בפני יהושע (ראש השנה יב ע"ב ד"ה בא"ד וא"ת): "כבר כתבתי דלשיטת הרמב"ם אין זה שיעור אחר דחנטה היינו עונת המעשרות". ב. כך באר הרמב"ם (הל' מעשר פ"ב ה"ה): "אי זו היא עונת המעשרות, משיגיעו הפירות להזריע ולצמוח הכל לפי מה שהוא הפרי, כיצד התאנים משיעשו רכים עד שיהו ראויים לאכילה אחר כ"ד שעות משעת אסיפתן, הענבים והבאושים והם הענבים הדקים המדבריות משיראה החרצן שלהם מבחוץ, הרמונים משימס הפרח שלהן בין האצבעות ויצא ממנו מים, התמרים משיפתחו כשאור, האפרסקין משיטילו גידים אדומים, האגוזים משיתפרש האוכל מהקליפה החיצונה, השקדים המתוקים משתתפרש קליפתן החיצונה, המרים פטורין לעולם, ושאר כל בעלי קליפות כגון האצטרובולין והלוט והבטנים משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה לאוכל, הזיתים משיעשו שמן אחד מתשעה ממה שהן ראויין לעשות כשיגמרו וזה שליש שלהן, התפוחים והאתרוגים משיתעגלו מפני שהן ראויין לאכילה כשהם קטנים, התותים והאוג משיאדימו, וכן כל שדרכן להאדים משיאדימו, החרובין משיעשו נקודות נקודות שחורות, וכן כל שדרכן להשחיר משינקדו, האגסים והקרוסטמלין והפרישים והעוזרדין משיעשו קרחות קרחות לבנות, וכן כל שדרכן ללבן משיקרחו קרחות".. באר הכסף משנה (הל' מעשר פ"ב ה"ה): "אי זו היא עונת המעשרות וכו'. בירושלמי פ"ק (הלכה ב') דרשו תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש וכו' ובמשנה התלתן משתצמיח אמר רב משתצמיח לזרעים שאם יתלשו וזורעים אותו ראוי להצמיח". היינו, עונת המעשרות, עפ"י הירושלמי, היא כאשר הזרע שבתוך הפרי יכול לנבוט ולגדל צמח חדש. ג. ראשונים אחרים לא זיהו חנטה עם עונת המעשרות. כתב בפסקי רי"ד (ר"ה יד ע"א): "שעיקר גידול הפירות תלוי בחנטה, ואין החנטה הויא באילנות אלא ברוב מי גשמים שעברו, והילכך אם חנטו בשנייה ונגמרו בשלישית אזלינן בתר שנה שנייה, שכל הגמר שעשה בשלישית לא עשה אלא מכח החנטה שהייתה בשנייה, שהרי בזמן החנטה כבר יצאו רוב גשמי שנה כדבענן למימר לקמן. ואם אותה החנטה תפל מן האילן, שוב אינו חוזר וחונט, אם כן כל עיקר גידול הפרי [אינו] אלא החנטה, משום הכי אזלינן בתר חנטה ולא בתר גמר פרי, כמו שהולכים בתבואה בתר הבאת שליש ולא בתר גמר בישולה, וכך היא חנטה לפירות האילן כמו הבאת שליש לתבואה". וכן כתב הריטב"א (ראש השנה יב ע"ב): "וא"ת מפני מה הלכו באילנות לכל דיניהן בתר חנטה חוץ מעונת המעשרות והלכו בתבואה אחר שליש לכל דבריה, ואומר מורי הרב נר"ו שהאילן שכבר הוא גדול וניטע ושרשו בארץ גזעו שותה ומתרוה בכל גשמי שנה ומשהגיע לחנטה כבר קבל כל יניקתו הצריכה להביא הפרי לכלל שלימות ומעצמו הוא ממשיך יניקתו וגומר פריו מכאן ואילך, הילכך אף על פי שהפרי עצמו לא קבל שלימות להיות גמר פרי לענין עונת המעשרות [דלענין מעשרות] השתא הוא דבעינן גמר פרי בפועל וליכא, אבל בדברים אלו מעתה יש לו שלימות גמר פרי בכח ולפיכך די לו בכך, אבל תבואה עד שלא הביאה שליש אין חשוב שיהא לה שום שלימות ואפילו בכח כי אין לה גוף עיקרי ניטע בארץ לקבל [ב]עצמו יניקה ושרף מעתה לגמור בהם פרי שלה מכאן ולהבא, וטעם נכון הוא וכן פרש"י". לגבי ראשונים אלו חנטה אינה עונה המעשרות אלא תחילת יציאת הפרי, והמדובר בחנטת העץ ולא בחנטת הפרי. וכן עולה מדברי תוספות (ראש השנה יב ע"ב ד"ה התבואה). ד. תמה בתוספות ר' עקיבא איגר (מעשרות פ"א מ"ב): "[אות א] מאימתי הפירות חייבות במעשרות. היינו דמקרי אוכל ומחויבין במעשרות לכשיגמרו מלאכתן, אבל לענין שנת המעשר אזלינן בתר חנטה כדאיתא במס' ר"ה דף ט"ו ע"ב. ומזה תמוה לי על הרמב"ם שם דבפ"ב ה"ה מהלכות מעשר כתב איזה היא עונת המעשרות משיגיעו וכו' כיצד התאנים וכו' ובפ"א מהלכות מעשר שני כתב בא' בתשרי הוא ר"ה למעשר תבואה וכו' ובט"ו בשבט הוא ר"ה למעשר אילנות כיצד וכו' וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט וכו' דמשמע דעונת מעשרות דפרקין היינו ג"כ לענין שנת המעשר וכ"כ רש"י ז"ל ר"ה דף י"ב ע"ב ד"ה משתצמח ובד"ה והזיתים. והא לענין שנת המעשר אזלי' בתר חנטה ואיך תולה הרמב"ם שנת המעשר בעונת המעשרות, הן אם הכוונה לענין גמר המלאכה הן לענין עונת המעשרות דפרקין הא תליא רק בחנטה. והרמב"ם לא הביא דין זה דאזלינן בתר חנטה רק בדרך שלילות בשם בהלכה ג' והחרובים אעפ"י שחנטו דמשמע דבשאר אילנות אזלינן בתר חנטה וה' יאיר עיני". ה. סיכם בספר המועדים בהלכה (חמישה עשר בשבט ד"ה במהותה של): "במהותה של חנטה זו נחלקו ראשונים. הרמב"ם (מעשר שני פ"א ה"ב ושמיטה פ"ד ה"ט). סובר, שחנטה היא 'עונת המעשרות', והוא הזמן הניתן לכל אחד מהפירות במשנה (מעשרות פרק א). מדברי התוספות (ר"ה יב ע"ב ד"ה התבואה). יוצא, שחנטה היא קודם לכן, ראשית צמיחת הפירות (ראה כפתור – ופרח פרק נג)... בימינו הופיע המאירי לראש השנה ואנו מוצאים שם בערך שתי הדעות: "וחנטה היא הוצאת פרי קטן ונקרא בלשון לע"ז אשקפא"ר והוא שאמרו אילן שחנטו פירותיו, שהדבר מוכיח שעל הפרי עצמו הוא אומר כן (רוצה לומר: לא שהאילן חנט, אלא שפירותיו חנטו. ורבי אליהו מגריידיץ אף הוא עמד על חילוק זה). ויש מפרשים בענין חנטה שהוא קודם שיצא הפרי כלל, אלא הוצאת מה שהוא כעין פרחים" (עמוד 4, וראה הערת ר"א סופר שם עמוד 34. העמיקו – הרחיבו בשתי השיטות של חנטה, וביחוד בשיטת הרמב"ם, בשו"ת מלבושי – יום טוב ח"ב, קונטרס חובת קרקע סימנים יד – טז, ובחזון – איש שביעית פ"ז אותיות יא ויב)". היינו, חנטת הפרי – לרמב"ם (שהיא עונת המעשרות), או חנטת האילן לראשונים החולקים3. עונת המעשרות היא מצב של פרי כמעט גמור שזרעיו יכולים להצמיח אילן חדש. משמעות הדבר לגבי לימון שפרי ירוק בגודל מלא שייך לשנה שעברה, אבל פרי קטן מהגודל הרגיל והוא ירוק כהה שייך לשנה הבאה. ואם אדם רוצה להיות בטוח שלא יפריש משנה על חברתה, יכול לקטוף את כל הלימונים שהגיעו לעונת המעשרות, ולימונים שיגדלו ויגיעו אחר ט"ו בשבט יפריש לפי השנה הנוכחית. אולם אם הולכים אחר חנטה המצב מסובך יותר, ולכן צריך לסמן כל אתרוג שהגיע לחנטה או להפריש מספק שני מעשרות של השנה ושל שנה שעברה (יוסבר להלן). ו. בשו"ע (יו"ד סי' שלא סעיף קכה) פסק: "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטניות וירקות. ובט"ו בשבט, הוא ראש השנה למעשר האילנות. כיצד, תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו בשלישית, מפרישין מהן מעשר שני. וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית, מתעשרין לשעבר ומפרישין להם מעשר שני. וכן ואם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית, אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית, מפרישין מהם מעשר עני. ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט, מתעשרין להבא". השו"ע פסק כרמב"ם ולא כיתר הראשונים. וכן הביא זאת בפאת השולחן (הל' מעשר עני סי' יג ס"ה). וכן פסק בכרם ציון (ח"ד הלכות פסוקות פט"ז ס"ה): "פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שנה שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישים מהם מעשר שני, וכן אם באו לעונה"מ קודם ט"ו בשבט של רביעית מפרישים מהם מעשר עני, ואם באו לעונה"מ אחר ט"ו בשבט מתעשרים להבא". וכן פסק בדרך אמונה (הל' מעשר שני ונטע רבעי פרק א ס"ק כא): "פירות האילן שבאו לעונת המעשרות. בגמ' אמרו דבאילנות הולכין אחר חנטה ודעת רבנו דחנטה הוא עונת המעשרות שנתבאר בפ"ב ממעשר דהיינו הבאת שליש ברוב האילנות ובתפוחים ואתרוגים הוא מיד שנעשה עגול בעודו סמדר שהרי חייבין גדולים וקטנים ולדעת הר"ש והרא"ש חנטה הוא בכל האילנות מיד שנופל הפרח בעודו בוסר ולהלכה קי"ל כדעת רבנו". לכן נראה כי הלכה למעשה הולכים בכל הפירות אחר עונת המעשרות4. ז. תמוה מאד פסקו של מכון התורה והארץ (הל' הארץ, תרומות ומעשרות פ"י ס"ט) שכתבו על המחלוקת בין הרמב"ם לראשונים אחרים: "אף שמחלוקת זו לא הוכרעה, ומכלל ספק לא יצאנו, המנהג המקובל הוא כדעת בעלי התוספות כדלעיל (=שהולכים בתר חנטה). לכן פרי שתחילת הגידול שלו היא לפני ט"ו בשבט משתייך לשנה הקודמת, ופרי שתחילת גידולו לאחר ט"ו בשבט, משתייך לשנה שלאחריו". ובהערה הוסיפו שהראי"ה קוק פסק לפי עונת המעשרות. והלוא השו"ע פסק שהולכים אחר עונת המעשרות ואחרוני זמננו פסקו כמותו ומי הוא ההולך למעשה אחר חנטה?! ח. הגרא"י הכהן קוק כתב בשו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל, סימן נא ס"ב): "בשנה זו בתפוחי זהב ולימונים צריך לקרא בשם מעשר שני ולפדות ואח"כ להתנות, שאם הדין הוא שהולכים בפירות הנ"ל אחר שנת הלקיטה אז כל מה שקראנו בשם מעשר שני יהי' מעשר עני". כלומר, לפי מה שכתב קודם חזרה (להלן) יש להתנות על המעשרות בתפוזים ולימונים משום החשש שהולכים בהם אחר לקיטה כמו באתרוג ולא אחר עונת המעשרות. ט. את טעמו של הראי"ה באר בס' המעשר והתרומה (פ"ב סעיף ד): "תפוחי זהב ולימונים ודומיהן יש מסתפקים אם לילך בהם אחר הלקיטה כאתרוג או אחר החנטה5 כשאר כל האילנות, ולכן יש לילך בו כחומרי שניהם ושניה הנכנסת לשלישית וכן שלישית הנכנסת לרביעית צריך לעשר שני המעשרות, והיינו שאחרי שקרא בשם מעשר שני ופדאן יאמר אם הדין הוא שהפירות האלו הם משנת מעשר עני אז כל מה שקראתי בשם מעשר שני יהיה מעשר עני". ומקורותיו להלכה זו: שו"ת משפט כהן סי' נא, חזו"א שביעית סי' ז אות טז, ס' עשר תעשר (לר"י הלוי) הלכה רי. והוסיף הרה"ג חנוך זונדל גרוסברג: "ונתינה לעני אולי יש להקל בשניה הנכנסת לשלישית אבל לא יעכבם בידו בשלישית וברביעית שגוזל עניים ודאי". יש להדגיש ההסתפקות בפרי הדר אינה בין פירושי חנטה שהובאו לעיל, אלא בין עונת המעשרות כשאר אילנות, ללקיטה שבאתרוג. ומשום זה קבעו הפרשה מספק של שני מעשרות שיחולו זע"ז. נראה לענ"ד, כי בפירות מסופקים אם הגיעו לעונת מעשרות לפני ט"ו בשבט או לאחריו לא ניתן להפריש מספק ולהתנות שיהא מע"ש ואם צריך מ"ע. כי אולי לתרומה ולתרומת מעשר לוקח פירות שאינם מן השנה הנכונה, כגון תרומה של שלישית על פירות שנה רביעית, והלא גם התרומות פוטרות דוקא את שנתם ולא את הפירות של שנה הבאה. י. כתב בספר השמיטה (ח"א פ"א סוף ס"ד): "תפוחי הזהב ואשכוליות ואפי' לימון הגם שהם גדלים ג"כ על כל מים כאתרוג – לא נראה להחמיר גם בהם כל חומרת אתרוג, ויש להקל ללכת בהם רק אחרי החנטה6 כשאר פירות האילן". הוסיף הרב טוקצינסקי בהערה 5: "בד"ז נסתפק אמנם חו"ז מו"ר הגאון מוהר"ש סלנט זצ"ל ואמר שיש לחקור אם אין דומים הם לאתרוג שאזלי' גם בתר לקיטה לשביעית, דהא שוים הם לירק שדרכו לגדל על כל מים, עי"ש רש"י (ר"ה י"ד ד"ה לא) וכן מורה לשון הבעה"מ (ר"ה שם ט"ו) האומר בזה"ל בדין הוא שיהא אתרוג שוה לאילן לכל דבר כו' אלא חומר שהחמירו בו לענין מעשר כיון שדומה לירק בגדלותו שגדל על כל מים עכ"ל משמע שדמיון זה לחוד משוהו לירק". "והגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל כתב לי בהיותו רב דיפו והמושבות שנסתפק גם הוא ע"ז לראשונה ואחרי חקרו ודרשו על טיב גידול האתרוג והתפו"ז ומיניו בא לידי הכרה שאעפ"י שבנוגע להשקאה שוים הם לאתרוג, חלוקים הם בהרבה זמ"ז. האתרוג הוא 'הדר משנה לשנה' ומתגדל ומתוסף בכל משך ימי קיומו על האילן. וגם בשנה השניה והלאה. לא כן התפו"ז שאיננו דר משנה לשנה וכשמתגדל בשעורו לא יתוסף עוד, גם בהחנטה משונה האתרוג שחונט בכל השנה אפילו באותו האילן שבו כבר גדלו פירותיו יש גם בו מחנטת הפרי. שלא כן התפו"ז ומיניו שדומים בכ"ז לשאר פירות אילן החונטים רק בזמנם, ואפי' הלימון החונט ברוב השנה איננו בזה כמו האתרוג, והנראה שהתפו"ז ומיניו כמו שאר פירות אילן גידולם מהעלאת שרף האילן של שנת החנטה עי' רש"י (ר"ה י"ד ד"ה אף כל) ולכן הסכים להקל בתפו"ז ומיניו לילך רק אחר החנטה. ואני (=הרב טוקצינסקי) הוספתי עוד חלוק האתרוג בקליפתו ופריו איננו מתעפש ומתרקב כשאר פירות, וכשמתיבש הוא מצטמק ומתקשה, ויתכן שגם בשביל זה הוא נקרא 'הדר' שאפי' ביבשותו הוא נשאר בהדרו". "אח"כ השגתי פי' רבנו ר"ש שיריליו על הירושלמי וראיתי אומר (בשביעית פ"ט סוף ה"ד) שבלימון הולכין בתר לקיטה, וכנראה גם הוא אומר כן רק בלימון הדומה לאתרוג לכהפ"ח במראהו וקצת בחנטה. אולם אפי' בלימון, אף שהרב אומר כן – אין זה מוכרח כלל, אחרי שגם הלימון חלוק בהרבה מאתרוג, וכ"ש תפו"ז ואשכוליות. והבעה"מ רק לענין מעשר תפס הדמיון 'שגדל על כל מים' דה"ה אומר שם להלן בדברי רבה ור"ה (שאליבי' אמר דבריו) שהם מחמירים במעשר יותר מבשביעית". יא. כתב בשו"ת מנחת שלמה (חלק א סימן נא אות כב): "לימון – האם דינו כאתרוג לענין לימון עיין בר"ש סיריליאו דף קנ"א שסובר דדינו כאתרוג, אך נלענ"ד דכיון שהפרי הזה כבר היה ידוע ונפוץ בזמן הרמב"ם שהרי באגרת הרפואה אשר לו הזכירו פעמים רבות, וגם בהקדמת הרמב"ם לס' טהרות בד"ה ובטומאת משקין, ואעפי"כ כתב בפ"א ממעשר שני ה"ה דבפירות האילן הולכין אחר הלקיטה רק באתרוג בלבד, ומזה ששינה מלשון הגמ' והוסיף תיבת "בלבד" משמע שבלימון הולכין אחר חנטה7 ולא אחר לקיטה כאתרוג". יב. נראה הלכה למעשה שדעת הפוסקים ללכת בלימון כמו בכל העצים אחר עונת המעשרות, ולא אחר לקיטה. והמחמירים יכולים להפריש עליו משתי השנים8, כפי שכתב ב'המעשר והתרומה'. kap3r8tvxazde3vscnsf8nchnztc0ud 0 1743929 3017830 2026-05-27T19:27:57Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לד|לה|לו|}}" 3017830 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לד|לה|לו|}} 0tat81m1i1t7rq17akinxt9ef2wlbj8 3017831 3017830 2026-05-27T19:28:10Z Uziel302 3324 3017831 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לד|לה|לו|}} סימן לה הפרשת תרו"מ בתערובת פירות משתי שנים שאלה אדם קיבל שק לימונים אחרי פסח, חלקם ירוקים וחלקם צהובים, איך הוא צריך להפריש תרומות ומעשרות? תשובה א. פירות ללא הפרשת תרו"מ הם טבל והאוכלן חייב מיתה בידי שמים (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"י הי"ט). לכן אין אפשרות לאכול ללא הפרשת תרו"מ. ב. נאמר בתרומות (פ"א מ"ה): "אין תורמין... ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש... ואם תרמו אין תרומתן תרומה". ובואר בתוספתא (תרומות פ"ב ה"ה): "כיצד אין תורמין מן החדש על הישן אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו... לקט ירק בערב ראש השנה עד שלא בא השמש וחזר ולקט משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן". וכן נאמר בראש השנה (יב ע"א-ע"ב): "תנו רבנן: ליקט ירק ערב ראש השנה, עד שלא תבא השמש, [ע"ב] משתבא השמש - אין תורמין ומעשרין מזה על זה, לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. אם היתה שניה נכנסת לשלישית, שניה – מעשר ראשון ומעשר שני, שלישית – מעשר ראשון ומעשר עני". וכן פסק הרמב"ם (הל' תרומות פ"ה הי"א): "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה, ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא באה השמש וחזר וליקט אחר שבאה השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן, וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות, וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן". וכן לגבי מעשרות אין מעשרין משנה על חברתה כאמור לעיל בתוספתא, וכן פסק הרמב"ם (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"א ה"ב): "באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואות וקטניות וירקות, וכל מקום שנאמר ראש השנה הוא אחד בתשרי, ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות, כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אף על פי שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני, ואם לא באו לעונת המעשרות אלא לאחר ראש השנה של שלישית מפרישין מהן מעשר עני, וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית, אף על פי שנגמרו ונאספו אחר כן בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני, וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אף על פי שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהן מעשר עני, ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא". עולה שהן תרומה גדולה ותרומת מעשר והן מעשרות (ראשון שני ועני) צריכים להיות מפירות השנה על פירות אותה שנה, ואי אפשר להפריש מפירות שנת תשפ"ה על פירות תשפ"ו ולא להיפך. ג. בלימון הולכים אחר עונת המעשרות (כמבואר בסימן הקודם) ור"ה למעשרות הוא ט"ו בשבט. השנה – תשפ"ו היא שנת מעשר שני, שנה שעברה היתה שנת מעשר עני. עונת המעשרות בלימון היא משעה שהזרעים הנמצאים בתוך הלימון ראויים לנביטה. (שאלתי כמה חוקרים האם נעשתה בדיקה להכיר לפי צבע הקליפה האם זרעיו ראויים לנבוט ונעניתי שלא ידוע להם). ברור שלימון שהוא ירוק כהה (בוסר) אין זרעיו יכולים לנבוט. ולימון צהוב (בשל) זרעיו יכולים לנבוט. היכן הגבול אין איש יודע, ומן הסתם זה גם שונה מזן לזן של לימונים. בשק הלימונים של השואל היו לימונים ירוקים ולימונים צהובים ומצבי ביניים. אולם המדובר על קטיף כחודשיים אחר ט"ו בשבט, מה שאומר שאולי לימון שעתה הוא כבר אחר עונת המעשרות היה לפני חודשיים לפני עונת המעשרות. ד. צד נוסף שצריך לקחת בחשבון: כאשר כל הפירות שמפריש מהם ועליהם של שנה אחת, אבל ספק אם חייבים במעשר שני או עני, מתנים על הפירות שאם הם מעשר שני וצריכים להיות מעשר עני הרי כל הפירות שקבעתי למעשר שני יהיו מעשר עני ומחללים את הפירות ונותנים אותם לעניים (או את שווים). וכן את התרומות קובעים מיניה וביה שהרי אותו ספק חל על כל הכרי ועל התרומות – האם הם משנה א' או משנה ב'. במקרה הנוכחי ברור שחלק מן הפירות חייבים במעשר עני וחלק במעשר שני ולכן לא ניתן להתנות על אותם פירות שיהיו הן מעשר שני והן מעשר עני. יתר על כן, בתרומות אם הפריש מפרי שחייב בתרומה של שנת תשפ"ה על פרי שחייב בתרומה של שנת תשפ"ו – לא פטר אותו והפירות נשארו טבל. ולכן אם קבע לימון מסוים לתרומה גדולה אולי אינו פוטר את שאר הפירות שהם של שנה אחרת. במעשרות בימינו אין בעיה זו מפני שרק קובעים מקום ומחללים על כסף, ולכן אף שבמעשר עצמו לא ידוע אלו פירות של שנת תשפ"ה, והיכן המעשר במדויק ואלו פירות הם מאותה שנה, הרי המעשר חל, ואח"כ במעשר שני מחללים אותו על מעות בכל מקום שהוא בשק המדובר. ובמעשר עני נותנים את שוויו. ה. הפתרון המוצע הוא שתי הפרשות על הלימונים המעורבים עבור כל שנה: ייקח כמות כפולה של תרומה גדולה ותרומת מעשר. כמות אחת מהפרי הצהוב ביותר שחייב בתרו"מ השנה הקודמת, וכמות שניה לתרומות מהפרי הירוק ביותר שודאי חייב בתרו"מ שנה זו. ואז ההפסד לבעל הפירות אינו גדול. את נוסח ההפרשה יאמר פעמיים פעם אחד לגבי תרו"מ של שנה הקודמת ופעם אחת לשנה זו, ואז יחלל את כל פירות מעשר שני המסופק על מטבע. וייתן שווי המעשר עני לעניים. ו. נוסח ההפרשה: ייקח פרי צהוב ביותר שודאי חייב בתרומות של שנת תשפ"ה בכמות של יותר מאחד ממאה מהכמות הכוללת ויאמר: היותר מאחד ממאה מפירות אלו שנטלתי יהיה תרומה גדולה על הפירות שחייבים בתרו"מ של שנת תשפ"ה. האחד ממאה שבפרי זה ועוד תשעה חלקים בצד העליון של השק מפירות החייבים בשנת תשפ"ה יהיו מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שבפרי זה יהיה תרומת מעשר על החייבים בשנת תשפ"ה. תשעה חלקים מכלל הפירות החייבים בשנת תשפ"ה בצד התחתון של השק יהיו מעשר עני, ואתן תמורתן לעניים. אחר כך ייקח פרי ירוק ביותר שודאי חייב בתרומות של שנת תשפ"ו בכמות של יותר מאחד ממאה מהכמות הכוללת ויאמר: היותר מאחד ממאה מפירות אלו יהיה תרומה גדולה על הפירות שחייבים בתרו"מ של שנת תשפ"ו. האחד ממאה שבפרי זה ועוד תשעה חלקים בצד העליון של השק מפירות החייבים בשנת תשפ"ו יהיו מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שבפרי זה יהיה תרומת מעשר על החייבים בשנת תשפ"ו. תשעה חלקים מכלל הפירות החייבים בשנת תשפ"ו בצד התחתון של השק יהיו מעשר שני, והרי הם מחוללים על פרוטה ורבע במטבע שיוחד למע"ש (או על מטבע שיש לו בקרן מעשרות). ובכך מקיים את כל מצוות הפירות הללו ומוציא אותם מטבלם. לפני ההפרשות יברך: להפריש תרומות ומעשרות ולפני חילול מעשר שני יברך: על חילול מעשר שני. ז. נראה לענ"ד שבלימונים, כאשר קוטפים את כל הפירות על העץ בבת אחת, דרך זו מתאימה עד הנקטף בחודש סיון. אחר כך נראה לענ"ד שעונת המעשרות של כל הלימונים כבר אחר ט"ו בשבט. t6dgdawstsw6xerlbbzgj2jfpeunr2h 0 1743930 3017832 2026-05-27T19:28:20Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לד|לה|לו|}}" 3017832 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לד|לה|לו|}} 0tat81m1i1t7rq17akinxt9ef2wlbj8 3017833 3017832 2026-05-27T19:28:36Z Uziel302 3324 3017833 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לה|לו|לז|}} odmf51jlcq4lc6xzdqkn4ci3m7c2kj7 3017834 3017833 2026-05-27T19:28:51Z Uziel302 3324 3017834 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לה|לו|לז|}} סימן לו אין תורמין אלא מן המוקף בבקבוקים שאלה האם כאשר מפרישים מבקבוקים1 הם צריכים להיות פתוחים, או שמספיק שהם סמוכים זה לזה בבית אחד? תשובה א. השאלה לפנינו עוסקת בדין מוקף. כדי להבהיר את המושג הבאתי מתשובה שכתבתי בחלק י סימן מז2: תרומה גדולה וחלה צריכות הפרשה מן המוקף. ונלמד הדבר מהכתוב: "והרמתם ממנו, מן המוקף לו" וכך נכתב בהרבה ראשונים. (אנ"ת הפרשת תרו"מ, הע' 644 בשם: רש"י [סוטה ל ע"א בשם ספרי]. רמב"ן וריטב"א [גיטין לא ע"ב]; רא"ש [בכורים פ"ב מ"ה], מאירי [גיטין שם בשם ירושלמי תרומות רפ"ב], ראב"ד [תרומות פ"ג ה"כ]). וכך פסק הרמב"ם (הל' תרומות פ"ג הי"ז): "אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף, כיצד היו לו חמשים סאה בבית זה וחמשים סאה בבית אחר לא יפריש מאחד מהן שתי סאים על המאה, שנמצא מפריש ממקום זה על מקום אחר, ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופרש שמור"... וכך פסק לגבי חלה (הל' ביכורים פ"ה הי"ג): "החלה נקראת תרומה לפיכך אינה ניטלת אלא מן המוקף כתרומה ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה". דין מוקף מאפשר להפריש תרומה גדולה מריכוז פרי אחד אף על פרי אחר ובלבד ששני צבורי הפירות יהו מוקפים (קרובים זל"ז ובאשר להגדרות המדויקות להלן). מפסיקת הרמב"ם עולה שדין מוקף אינו מעכב בדיעבד, ולכן תרומתו וחלתו מופרשים אע"פ שלא הפריש מן המוקף. (וחברים נהגו להפריש אף תרומ"ע אך מן המוקף – רמב"ם הל' תרומות פ"ה ה"כ). בחלה, בשונה מתרומה יש שיעור מינימלי ממנו מפרישים את המתנה. ואם אין שיעור מינימלי פטור ממצות ההפרשה. ולכן לגבי דין מוקף אם יש כשיעור הפרשה בכמה עיסות (בכל עיסה בפני עצמה) יכול להפריש מזו על זו ובתנאי ששתיהן לפניו. ומשמע מההשוואה לתרומה שאם הפריש חלה שלא מן המוקף ויש בכל עיסה כשיעור – ההפרשה חלה אף שאינה מן המוקף. דין מוקף נועד לצרף כמה עיסות או ככרות שיש בכל אחת מהן כדי לתרום ממנה גופה, אלא שהוא מעוניין לתרום מאחת על חברתה, וצריך לעיין איזו הקפה הוא צריך לעשות כדי לצרף כאשר ישנם דברים המונעים או מקלישים את הצירוף. בשו"ע (יו"ד סי' שכה ס"ב) פסק לגבי דין מוקף בחלה: "אם יש בכל עיסה כשיעור, ורוצה להפריש מזו על זו, אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה, אלא כיון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו". ובאר הגר"א (שם ס"ק ח) הלכה זו: "אם יש כו'. כ"כ הרא"ש והטור. ובדין זה נסתבכו גאוני עולם עתוס' דנדה ז' א' ד"ה ומקפת כו' והר"ש שם במתני' ד' ותוס' דפסחים מ"ו ב' סד"ה הואיל ורא"ש ומרדכי שם ובסה"ת האריך בזה מאד ע"ש. ומ"מ דברי הרא"ש הן עיקר ומתני' דפ"ג דמ"ש מסייעתו עד שלא גפן כו' וכ"כ הר"ש שם ע"ש ומ"ש בספ"ב ונותן פחות כו' כדי שיטול כו' כבר כ' בירושלמי שם משום דמקפיד על תערובתן וכמ"ש למטה ואדרבה משם ראיה וכן ההיא דפרק בתרא דטבול יום ודפ"ק דנדה דמקפת כו' ג"כ משום זה ודלא כתוס' הנ"ל וכ"כ הר"ש והרא"ש וסה"ת". ולקמן נבאר את הראשונים שהזכיר. ממשיך הגר"א ומבאר כללי מוקף: "והנה אבאר דג' דינים בזה: אם הם בלא כלי כלל א"צ אפילו נגיעה ואפילו רחוקים הבית מצרפן3. ואם הם בתוך כלי ופתוחים מלמעלה צריכין הקפה והוא קירוב ונגיעת כלים אהדדי וזה מן המוקף כמו אין מקיפין שתי חביות וכמ"ש רש"י בס"פ כשם ואם הם סתומים אפי' נגיעה לא מהני וכמ"ש בפ"ג דמ"ש עד שלא גפן כו' וכ"פ הרמב"ם וש"ע בסי' של"א סכ"ו". היינו, בדיני מוקף, מצד מצב הפירות או הבצק וככרות בשעת הפרשה, שלשה כללים: א) פירות שלא בכלי אבל בתוך בית אחד נחשבים 'מוקף'. ב) בתוך כלי ופתוחים מלמעלה צריכים נגיעת כלים כדי להחשב מוקף ולתרום ולעשר מזה על זה. ג) בתוך כלים סגורים אף נגיעת הכלים אינה מצרפתם להחשב הפרשה מן המוקף. מוסיף הגר"א ומביא ראיות לדבריו מן התוספתא והירושלמי וממשיך: "ובספ"ב דחלה על מתני' ונותן פחות מכביצה כו' פריך ואין הבית מצטרף ומשני דבר שהוא מקפיד על תערובתן אין הבית מצטרף ושאין מקפיד על תערובתן הבית מצטרף עיסה טמאה ועיסה טהורה עשו כדבר שהוא מקפיד על תערובתן"... ומשיג על ספר התרומה ומסכם: "...ויצא לנו עוד מזה דבר שמקפיד על תערובתן כמו שאין מצטרפין לחלה כמ"ש בר"ס שכ"ו כך אין מפרישין מזה על זה אלא בנגיעה כמ"ש בספ"ב ונותן פחות כו' שיטול מן המוקף ומשם משמע ג"כ דמוקף דוקא נגיעה אלא דא"צ לזה אלא בכה"ג". מתבאר כי לגבי הפרשת חלה מצד דין מוקף כאשר מקפיד על עירוב העיסות צריך דוקא נגיעה, ועיסה טמאה וטהורה דינה כדבר המקפיד ולכן צריך נגיעת עיסות. עוד כותב הגר"א שההצטרפות מדין מוקף (בבית או בכלי) הוא כאשר אין מין אחר מפסיק, ואז אי"צ אף נגיעה. עולה מדברי הגר"א שכלים חוצצים לדין מוקף אם הם סגורים ולכן אין להפריש מזה על זה, ואם הם פתוחים מצטרפים בנגיעת הכלים. לעומת זאת בלא כלי אפילו חלל הבית מצרף. כמו"כ הקפדה על הצטרפות מחייבת נגיעה לשם נתינה מן המוקף. דברי הגר"א מתאימים לפסקי הרמב"ם והשו"ע ומבררים אותם.4 ב. מקור ההלכה לגבי חביות יין מוגפות (סתומות בפקק חֵימר) הוא במשנה במעשר שני (פ"ג מי"ב): "עד שלא גפן תורם מאחת על הכל ומשגפן תורם מכל אחת ואחת". ומשליכים דין זה אף על בקבוקים. פרש הריבמ"ץ (מעשר שני פ"ג מי"ב): "עד שלא גפן. פי' הכניס יין טבל לחביות עד שלא גפן". "תורם מאחת על הכל. דמן המוקף קא תרים". "ומשגפן תורם מכל אחת ואחת. דאי תרים מאחת על הכל אתי לתרום שלא מן המוקף". היינו בחביות יין כדי להפריש מאחת על חברתה צריך שלא יגוף את החביות. וכך פרש הר"ש (מעשר שני פ"ג מי"ב): "עד שלא גפן תורם מאחת על הכל. הכניס יין של טבל לחביות כל זמן שלא גפן נחשב מוקף ותורם מאחת על הכל, אבל משגפן לא חשיב מוקף ותורם מכל אחת ואחת והשתא ניחא מה שרגילין להקשות בפ"ק דנדה (דף ב ב) גבי בודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה כל ג' ימים ודאי דכיון דבעי מוקף היאך אפשר שלא ידע אי חומץ או יין ולפי מה שפירשתי ניחא דלא בעינן מוקף בנגיעת היין אלא שלא גפן ומסיק בירושל' (שם) בד"א בשל יין אבל של שמן בין עד שלא גפן בין משגפן לא קנה ועולות בק"א ותורם מאחת על הכל". היינו, ישנה הלכה המופיעה במשנה בגיטין (פ"ג מ"ח): "המניח פירות להיות מפריש עליהן תרומה ומעשרות... מפריש עליהן בחזקת שהן קיימין אם אבדו הרי זה חושש מעת לעת דברי ר' אלעזר בן שמוע. רבי יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין בקדים של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים בבוסר". פרש ר' עובדיה מברטנורא: "בודקין את היין. שהניחו להיות מפריש עליו, צריך לבדקו, שמא החמיץ ואין תורמין מן החומץ על היין". במשנה בגיטין מפריש מיין בחבית אחת על כמה חביות. וכן בברייתא המובאת בנדה מתוספתא (תרומות פ"ד ה"ח): "היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והולך ונמצאת של חומץ עד שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק". מסביר הר"ש שהמדובר בחבית שיינה הופך תרומה שאינה מגופפת ולכן ניתן להפריש ממנה על אחרות. זה הסבר הדין. ג. צריך להסביר במה שונה יין ממשקאות אחרים שגיפוף מפריד אותו מחביות אחרות וכל חבית מוקפת בפני עצמה. כך כתב במלאכת שלמה (מעשר שני פ"ג מי"ב): "תורם מאחת על הכל בדין תורם מן המוקף מיירי, ונ"ל אם בא לקרות שם בחביות של יין אם עד שלא סתם את פיהם בא לקרות שם תרומה ולתורמן תורם מאחת על הכל דכיון דפתוחות הן ראויות ליערות בגת וכתורם מן הגת דמי דחלוק חביות לא חשיב חלוק וכבית הלל דבסמוך, אבל אם בא לקרות שם אחר שסתם את פיהם לאו מוקף מיקרו ותורם מכל אחת ואחת עכ"ל5 ז"ל, ואמרינן עלה בתוספתא בד"א בשל יין אבל בשל חומץ ושל ציר ושל דבש ושל שמן בין גפן בין לא גפן לא קנה מעשר הקנקן". משמע שכיון שניתן לערותן לגת, כשהן פתוחות נחשבות מן המוקף ולא בואר מדוע. ד. פסק הרמב"ם (הל' תרומות פ"ג הי"ח): "פירות המפוזרין בתוך הבית או שתי מגורות שבבית אחד תורם מא' על הכל, שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחת תורם מאחת על הכל, חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מאחד על הכל, משסתם תורם מכל אחת ואחת". באר הרדב"ז (הל' תרומות פ"ג הי"ח): "חביות של יין וכו'. וא"ת מ"ש משקי תבואה דאמרינן בסמוך שאם היו בהקפה אחת תורמין מזה על זה וי"ל דשקי תבואה הקפתן הקפה ואין השק מחלק בין התבואה שבתוכן שהרי עתיד לפרקם מן השקים ויתערב הכל וכן חביות פתוחות עדיין כל היין מעורב אבל אחר שנסתמו החביות כל אחת עומדת לעצמה וצ"ע כי מימרא זו לא מצאתיה". ולא הסביר מה ההבדל בין חביות סתומות לפתוחות ולא הזכיר שבשמן אין הדין כן ואפילו סתומות נחשבות כמוקף (אם כי הרמב"ם ציין יין בלבד). ה. הסביר בערוך השולחן העתיד (הל' תרומות סי' סב סע' ט-יא) בגדר מוקף: "ט. אין הכוונה במוקף שיהיו סמוכים ומדובקים כולם ביחד אלא שלא יהיו בשני מקומות כבשני בתים וכיוצא בזה, אבל כל שהם במקום אחד אפילו אינם סמוכים זל"ז קרוי מוקף וזהו שכתב הרמב"ם שם בדין י"ח פירות המפוזרין בתוך הבית או שתי מגורות בבית אחד תורם מאחד על הכל שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחד תורם מאחד על הכל חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מאחד על הכל משסתם תורם מכל אחת ואחת עכ"ל. והך דפירות ושקים הוא בתוספתא פ"ג דתרומות [הל' ט'] והך דחביות יין הוא משנה בפ"ג דמע"ש [משנה י"ב] וצריך ביאור למה בשקי תבואה וכו' בעינן הקיפה אחת ולא במגורות [ועכ"מ אך בתוספתא ביאר טה"ד]". "י. ונ"ל דטעם הדברים כן הוא דהמגורות אינם עתידים להטלטל עם התבואה דמחוברים הם וכשיוציאו התבואה מן הבית יוציאום מהמגורה וניכר לכל שאין זה הפסק בין התבואות אלא שכן דרך בעה"ב ליתן תבואותיו בכמה מגורות ואח"כ נוטל התבואה מהמגורות ושפיר קרוי מוקף, אבל שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות שיוציאום כמו שהם והוה כל אחד דבר בפ"ע לכך בעינן שיעמדו בהקיפה אחת כלומר בהיקף אחד בעיגול לא רחוקים זה מזה דבזה ניכר שדבר אחד הם ואם לאו לא מקרי מוקף". "יא. והך דחביות של יין במשנה איתא קנקנים והכל אחד והטעם פשוט דכיון דסתמן הוי כל אחד דבר בפ"ע מיהו אם חזר ופתחן נראה דתורם מאחד על הכל וכן מוכח שם במשנה דמע"ש דתנן מפתח וא"צ לערות כלומר דכשפותחן אפילו אינו מערן לגת חזרו לקדמותן ותורם מאחד על הכל. ודע דבירושלמי ספ"ג דמע"ש אומר בד"א בשל יין אבל בשל שמן בין עד שלא גפן בין משגפן תורם ומעשר מזה לזה ע"ש ולמה השמיטו הרמב"ם ז"ל ויותר תמוה דעוד חילוקים אומר הירושלמי שם בין יין לשמן לענין מעשר שני וכתבם הרמב"ם בפ"ח ממע"ש דין ה' ואת זה השמיט ונ"ל ברור משום דהך דירושלמי שהבאנו היא תוספתא ספ"ב דמע"ש ובשם כל החילוקים הוזכרו והך דתורם מאחד על הכל לא הוזכר שם ע"ש ובאמת אין טעם מובן בזה ולכן השמיטה הרמב"ם [וס"ל דגירסא מוטעת היא אך הר"ש הביאה ולא ביאר הטעם]". ערוה"ש העיר על השמטת הרמב"ם דין שמן. אבל לא הסביר מדוע הגפת החבית הופכת אותה לדבר בפני עצמו. ו. מצאתי בדרך אמונה באור ההלכה (הל' מעשר פ"ג הט"ו): "משירד לעוקה. עי' בד"א שהסברנו בקצרה למה בגת שיעורו משיתן בחביות ובבד משירד לעוקה והענין נראה דהנה גמ"מ תלוי בגמר מלאכת השדה כמבואר בירו' פ"ק דמעשרות ה"ד וביארנו בבה"ל לעיל ה"ט ולכן האוגד אגד קטן ובדעתו לאגוד אח"כ אגד גדול כשירצה להוליכו לשוק נגמר מיד באגד קטן משום שכבר נגמר מלאכת השדה ומה שרוצה לאוגדו כדי להוליך לשוק אין זה מלאכת השדה כמבואר שם והנה ביין שאם משאירין עלול להחמיץ כדמוכח במו"ק י"ב א' דר' יהודא אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ וגבי שמן שם י"א ב' קאמר מניחו לאחר המועד שאין חשש שיחמיץ ולכן ביין שנוהגין כל השנים להכניס מיד בחביות כדי שלא יחמיץ בבור מקרי הכנסה בחביות גמ"מ של השדה אבל בשמן שאין ממהרין להכניס עד שירצו לקחתם משם אין ההכנסה בחביות גמ"מ השדה אלא כשרוצה להוליכן ודמי למוליכן לשוק והנה רש"י פי' שם גבי שמן דהא דקא"ר יוסי זולף וגומר וגף כדרכו היינו שנותנו ע"ג בית הבד וסוחט הכל (וע"ש בתד"ה ר' יוסי דגף הוא מפני השרצים וקלקול ועכ"פ סגי במגופת הבור) אבל ביין פירש"י שם י"ב א' זולף וגומר מריק בחבית וגף החבית במגופה גמורה והיינו משום דיין קשה להשאיר בבור שיכול להחמיץ אפי' אם יכסה (וע"ש בתו' י"ב א' ד"ה דברי שנסתפקו בזה וצ"ע) אמנם רבנו כתב בפ"ז מיו"ט ה"ז גם גבי שמן שממלא החביות אך י"ל דכיון דקי"ל כר' יוסי דבדבר האבד א"צ שום שינוי א"כ כיון שמותר לגמור את זיתיו מותר גם להכניסן בחביות כדרכן אף על פי שאין פסידא אם ישאר בבור ולכן התיר גם להכניס בחביות עכ"פ עיקר ההכנסה בחביות הוא לצורך ההולכה לביתו אבל ביין עיקר ההכנסה בחביות כדי שלא יחמיץ ולכן נחשב מלאכת השדה ואולי בהא פליגי ר"ע ורבנן בב"מ צ"ב ב' דרבנן ס"ל כיון דסגי בלימודים שלא יחמיץ אין זה גמר מלאכת השדה רק נתינתה בחביות ור"ע סבר דזה גמר מלאכת השדה כיון דעושין אותו מיד בשדה שלא יחמיץ והא דלא אמרי' במעשר דלא הוקבע עד שיגוף את החביות דהא מבואר במו"ק י"ב א' שהיו גפין את החביות שאל"כ מתקלקל ואמרי' בר שית סאוי ושייע כו' ע"ש י"ל משום שאינו מעשה בגוף הפירות אלא בכלי אין זה שייך לקביעות מעשר". משמע שדוקא ביין אם גף את החבית היא אינה מצטרפת לחברתה, כי בהיותה פתוחה היא מתקלקלת ולכן האטימה שלה מפרידה אותה מחבית אחרת, וכל חבית עומדת לעצמה. אבל בשמן אין לאטימה משמעות. וכן יין בבקבוקים כמו שמן הוסיפו לו חומרים לעמידות, והפקיקה אין לה תפקיד להעמיד את היין. ז. כתב בדרך אמונה (באור ההלכה הל' תרומות פ"ג הי"ח): "חביות של יין. בירו' ספ"ג דמע"ש בד"א בשל יין אבל בשל שמן (ובתוספתא פ"ג שם מוסיף ושל ציר ושל מורייס ושל דבש ושל חומץ) בין עד שלא גפן בין משגפן לא קנה מעשר קנקן (ובתוספתא הגי' קנה מעשר קנקן וכ"ה ג"כ בהדיא בתוספתא בפ"א ה"ח ע"ש אבל גי' רבנו בפ"ח ממע"ש ה"ה לא קנה מעשר ועמש"כ שם) בין עד שלא גפן בין משגפן עולות בא' ומאה בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מא' על הכל והנה מדברי רבנו כאן נראה דכל שאר המינין תורם מא' על הכל ורק ביין לחוד יש דין זה שהרי לא הביא אלא יין וכן בפט"ז ממאכ"א ה"ד לענין מקדשות בכ"ש (=בכל שהוא) דקדק רבנו לכתוב וכן חבית סתומה של יין וכן גבי קנה מעשר בפ"ח ממע"ש ה"ה כתב יין של מע"ש כו' (רק שם מסיים בסיפא כנס לתוכן שמן או חומץ או ציר או דבש של מע"ש כו') והתוספתא לדוגמא חשיב כמה דברים וה"ה כולהו והטעם דיין חשיב טפי וכמש"כ בד"א ומה"ט נמי אין בטלין בא' ומאה וקנה מעשר משום דחשיבי טובא ע"י הקנקן (ולהגי' בשאר קנה מעשר גם בלא גפן צ"ל דיין חשיבי גם בלא הקנקן ולהכי בלא גפן אין חל על הקנקן שם מעשר) אמנם הגר"א בביאורו לירו' כ' הטעם משום דשמן א"צ מגופה חזקה כ"כ כמו יין ולפ"ז המינים שצריך מגופה חזקה כיין דינו כיין, והרש"ס בפי' כ' משום דיין בלי מגופה סתומה היטב מתקלקל (ועי' מו"ק י"ב א') משא"כ שאר מינים שאינן אלא משום נקיות או שלא ישפך לא חשיב להפסיק ולפ"ז המינים שיתקלקל בלי סתימה טובה דינן כיין וטעם זה לכאו' צ"ע דידוע דגם חומץ כשפתוח מפיג חריפותו וטעמו ואולי א"צ סתימה מהודקת כ"כ. ולכאו' אפשר לומר טעם אחר דכל הני דחשיב בתוספתא דרכן להסתפק מהן מעט מעט כמש"כ רש"י בקדושין מ"ח ב' ד"ה בציהרא ולכן קנה מעשר קנקן שהוא בטל להמשקה וכמו בקדושין שם ומה"ט נמי עולות בא' ומאה ותורם מא' על הכל דהכלי בטל להן וכאילו אין כאן אלא משקה דהכלי חשיב כמשקה אבל ביין וכל דכוותי' דאין דרך להשהותו מעט מעט אלא שותין אותו אין הכלי בטל כ"כ ליין ולכן מפסיק לענין מוקף ומחשיב לענין ביטול ואין בטל לענין קנין מעשר אם הוא פתוח. ולהגי' לא קנה מעשר י"ל סברא להיפך דבדברים שדרך להשתמש בו מעט מעט א"כ רוב השתמשות הכלי כשהוא פתוח ולא כשסתום ולכן אין הכלי מתבטלת להמשקה ולכן ג"כ אין מחשיבה את המשקה לאסור בכל שהוא וגם לא חשיבא להפסיק במוקף אלא כמו מפה אבל ביין שעיקר השתמשות בתוך החבית הוא למוכרה סתומה ואח"כ כשפותחין אין משהין אותה אלא שותהו מיד א"כ החשיבות עתה שהיא חבית סתומה וזה מחשיב את הכלי שיהי' חלק מהחבית החשובה ולכן קנה מעשר ומקדשת בכ"ש וגם חשיבא להפסיק בין א' לחברו למוקף. והנה יש איזה ראשונים שהזכירו לענין מקדשין בכ"ש גם חביות של שמן והוא בתוס' זבחים ע"ב ב' ד"ה כולן ובפי' ר"ח ביצה ג' ב' ובשטמ"ק שם בשם הריטב"א וכ"נ דעת השו"ע שסתם בזה ביו"ד סי' ק"י ס"א ונראה דרק גבי מקדשין בכ"ש כתבו כן דמדסתם הבבלי בכ"מ והביא המשנה דחביות סתומות משמע בכל גווני אבל גבי מוקף ומע"ש מודו דדוקא של יין ועי' במאירי יבמות פ"א ב' שהביא גבי מקדשין בכ"ש שי"א דה"ה שמן ולא נראה דדוקא יין כו' ע"ש. ונראה שבמקום הצורך יש לסמוך להקל ע"ד רבנו דדין זה דווקא ביין ולא בשאר דברים וא"צ לפתוח וגם ביין אינו אלא בחביות ולא בבקבוקים כמש"כ בצה"ל6 דהא דעת הריטב"א בלא"ה דבשעה"ד יש להקל לתרום שלא מן המוקף, וכנ"ל בד"א ס"ק קמ"ו ותרומה בזה"ז מדרבנן וכן ראיתי למרן (=החזו"א) זצ"ל שהקיל בזה בשעה"ד". עולה מדבריו שרק בחביות יין מוגפות ישנו דין שאין מפרישים מאחד על הכל, אבל בבקבוקים אם מטעם שאין הפקיקה למניעת קלקול ואם מסיבות אחרות שהביא הגר"ח קנייבסקי אין דין שכל בקבוק נחשב כחבית בפני עצמה. tfza4cwzdi12qbycbejlq4xjsd4cgdg 0 1743931 3017835 2026-05-27T19:29:01Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לו|לז|לח|}}" 3017835 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לו|לז|לח|}} 1diinxvaiqsizns5e0fr7uyddm5ioem 3017836 3017835 2026-05-27T19:29:14Z Uziel302 3324 3017836 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לו|לז|לח|}} סימן לז הפרשה מגֶפֶת על השמן בזמן הזה שאלה בעל בית בד קונה זיתים ממגדלים ומפיק שמן. בתהליך סחיטת השמן מן הזיתים מופק שמן בשיעור של 15% עד 20% ממשקל הזיתים המגיעים לסחיטה בבית הבד ושאר 80% או 85% הם גֶפֶת. הגֶפֶת משמשת בימינו בעיקר להסקה, לאחר יבוש ודחיסה לגלילים. ההפרשה של מעט יותר ממאית מן השמן המופק לתרומות (תרומה גדולה ותרומת מעשר) ושפיכתו היא עלות כספית גבוהה לבית הבד. האם ניתן להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר משאריות השמן בגֶפֶת? המדובר בקצת יותר ממאית מכמות השמן שהופקה מן הגֶפֶת, ובדר"כ כמות כזאת נשארת בתוך הגֶפֶת. א. הפרשת תרומות מן הגֶפֶת בימינו נאמר בתרומות (פ"ב מ"ד): "כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים".. ובתרומות (פ"ב מ"ו): "...וכל שאינו כלאים בחברו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה". נפסק שלכתחילה תורם מן היפה כנאמר בטור (יו"ד סי' שלא) "ואין תורמין אלא מן היפה". אבל בשו"ע (יו"ד סי' שלא סנ"ב) התייחס לימינו: "אין תורמין אלא מן היפה. ונראה לי דהשתא דלאיבוד אזלא מפני הטומאה, אין להקפיד בכך; ומיהו במעשר הניתן ללוי ולעני, יש להקפיד". היינו, בימינו שלא ניתן לאכול תרומה גדולה מפני שכולנו טמאי מתים והתרומות הולכות לאיבוד, מותר להפריש תרומות מן הרע על היפה. וכך כתב הלבוש (יו"ד סי' שלא סנ"ב): "אין תורמין אלא מן היפה שנאמר [שם ל] בהרימכם את חלבו ממנו, במה דברים אמורים בטהורה שניתנה לכהן, אבל השתא דלאיבוד אזלא מפני הטומאה אין צריך להקפיד בכך, מיהו במעשר הניתן ללוי ולעני יש להקפיד בכך". וכ"כ בחכמת אדם (שערי צדק, שער מצות הארץ, פ"ט סט"ו): "אין תורמים אלא מן היפה, שנאמר [במדבר יח, לב] בהרימכם את חלבו. ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה, שנאמר [ויקרא כב, טז] והשיאו אותם עון אשמה, ואמרו [בדפוס ירושלים: רבותינו] ז"ל אם אינה תרומה נשיאת עון למה, אלא שמע מינה תרומתו תרומה, ובזמן הזה דוקא במעשרות, אבל בתרומה דלאיבוד קאי אפילו להמחמירים אין קפידא. (עיין בשלחן ערוך [יו"ד סי' שלא סעי' נב]). ודוקא שתרם בכוונה מן הרע, אבל אם טעה אינו תרומה. וכדלקמן סימן כ' [צ"ל יט]". לכן ניתן הלכתית לקבוע את מקום התרומות של השמן בגֶפֶת, ואת המעשרות בשמן ולתת ולחלל לפי דינם. וכן (לפני כארבעים שנה) ידוע לי שהפרישו תרומות מנשר של תפוחים שיצרו מהם משקה ('סַיְדֵר), וכ"כ הרה"ג יעקב אריאל שליט"א בספרו שו"ת באהלה של תורה (ח"ד סי' מג) 'הפרשת תרו"מ מלקט הקומביין'. ב. התרומה הולכת לאיבוד ההיתר להפריש מן הרע על היפה הוא בזמן שהתרומות הולכות לאיבוד או שנאכלות לבהמת כהן. כמבואר בחשוקי חמד (קידושין סט ע"ב): "תרומה טהורה בזמן הזה כיון שאין הכהנים יכולים לאכלו, כתב בחזו"א (שם) שמותר ליתנם לפני בהמת כהן, ומיהו צריך שיהיה לו חזקת כהונה כפי עיקר ההלכה. וכן כתב בהר צבי (זרעים סימן קה) שבזמן הזה, שהתרומה הולכת לאיבוד, אם כן אין זה בכלל הפסד מה שכהן מאכיל לבהמתו. ועיי"ש שמרש"י (שבת דף קכו ע"א) לכאורה מבואר שמותר להאכיל תרומה טהורה לבהמה, והתוס' (ב"מ דף צ ע"א) חולקים על רש"י, אך יתכן שגם לשיטת התוס' בזמן הזה שהתרומה הולכת לאיבוד מותר, ועוד שהרי אינו מאבדו בידים, אלא שמניחו לפני הבהמה שאין זה אלא גרמא. ויעוין גם בדרך אמונה (תרומות פ"ב ס"ק קלט) שמותר לתתו לבהמת כהן, אך אין צריך להדר אחר זה, ועדיף לקוברה. ובציון הלכה (ס"ק תא) הביא שגם הגר"ש סלנט התיר בזמן הזה, להאכיל תרומה טהורה לבהמת כהן בזמן הזה, אבל לא תרומה טמאה". במקרה שלפנינו כאמור הגֶפֶת לא נאכלת לבהמות (היא רעילה), אלא משמשת לאחר עיבוד של יבוש וכבישה לגלילונים להסקה. ונשאלת השאלה האם עדיין ניתן להפריש מן הגֶפֶת1, או כיון שמעורב בה כאחד משמונה מאות (1/800) תרומה ותרומת מעשר הכל אסור בשריפה לכלל הציבור משום התרומה, ומותר בנתינה לכהנים. ג. איבוד תרומה בזמן הזה בתהליך עיבוד הגפת הוא מיבשה וכובשה לגלילונים לשם שריפה. בתהליך הזה הוא מאבד בפועל את התרומה כשמיבש אותה. נאמר ביבמות (עד ע"א): "דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, מאי דכתיב: ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי? בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה, ואמר רחמנא: לך, שלך תהא להסקה תחת תבשילך". פרש הרא"ש (פרה פי"א מ"ב): "דבתרומה כתיב משמרת תרומותי אחת טהורה ואחת תלויה טעונין שמירה וא"א לשורפה". היינו חובה מן התורה לשמור על התרומה ולא לאבדה ולא לשורפה. ולגבי תרומת חמץ בערב פסח פרש ר' עובדיה מברטנורא (פסחים פ"א מ"ז): "על התלויה ועל הטמאה. רבי אליעזר סבר דמוזהר על שמירתה של תלויה, דכתיב (במדבר יח) את משמרת תרומותי, בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה תלויה ואחת תרומה טהורה". "ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת. כיון דתלויה היא אי אתה מוזהר על שמירתה. ועל התלויה והטהורה לא נחלקו ששורפין, דהואיל ולא הוחזקה טומאה אין נראית כמטמא בידים". כתב החכמת אדם (שערי צדק שער מצות הארץ פי"א ס"ה): "התבואה והפירות קודם שבא עליהם מים אינם מקבלים טומאה לפי שלא הוכשרה. ואף על פי כן אסור לאכלן בזמן הזה שכולנו טמאי מתים. והאוכל תרומה טהורה בטומאת הגוף חייב מיתה. גם לשרפה אסור שאין שורפים תרומה טהורה. גם לטמאה בידם אסור, שנאמר [במדבר יח, ח] משמרת תרומותי, שצריך לשמור התרומה שלא יטמאנה. ולכן קודם שיבואו לידי חיוב תרומות ומעשרות כמו שנתבאר לעיל פ"ג, יכשיר אותם במים כדי שתקבל טומאה, ואז יכול לשורפה". וכתב הפני יהושע (פסחים טו ע"ב): "דכי היכי דאסור לטמאות תרומה בידים ה"נ אסור לאבדה בידים וזה ברור וכדאיתא להדיא בירושלמי [דמכילתין פ"א ה"ח]". בימינו ג"כ צריכים לתת תרומה לכהנים, אולם היא אינה ראויה לאכילה מפני טומאתנו, ולכן שמן הוא התרומה היחידה שניתנת לכהנים להדלקה. אולם הכהנים הם היחידים שראויים ליהנות מן השמן ואינם יכולים לסחור בו. ולכן ישנה בעיה ליבש את הגפת ולהשתמש בחומר היבש לשריפה משום 'משמרת תרומותי'. ד. ביטול איסור לכתחילה פתרון לשאלת השימוש והאיבוד הוא אם התרומות מתבטלות בגֶפֶת שכן כפי שהזכרנו, אם קובע את התרומות בגֶפֶת הן ביחס של אחד לארבע מאות לכל הגֶפֶת בתערובת. השאלה היא האם יש כאן ביטול תרומה לכתחילה, והאם פעולה זו מותרת. יש צד להקל שכן הוא לא מוסיף בידים היתר לבטל את האיסור, אלא בקביעה שלו את השמן בתוך הגֶפֶת לתרומה, נוצרה התערובת של איסור מועט מאד בתוך היתר. אולם הצד להחמיר הוא שהוא מתכוין לכך, ומבטל בידים. פסק השו"ע (יו"ד סי' צט ס"ה): "אין מבטלין איסור לכתחלה. ואפילו נפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו, אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו. עבר וביטלו, או שריבה עליו, אם בשוגג, מותר. ואם במזיד, אסור למבטל עצמו, אם הוא שלו, וכן למי שנתבטל בשבילו. (ואסורים למכרו גם כן לישראל אחר, שלא יהנו ממה שבטלו) (ארוך כלל כ"ד). ולשאר כל אדם, מותר". אם נחליט שיש כאן איסור של ביטול תרומה בידים ברוב היתר, אין שום רווח בכך, שכן אסור לסחור באיסור שבוטל ברוב וכל יכולת השימוש בגֶפֶת מתבטלת כפי שפסק השו"ע. כתב הש"ך (יו"ד סי' צט ס"ק ז): "אין מבטלין איסור לכתחילה. כתב הרשב"א בתה"א בית ד' ריש שער ג' והר"ן פג"ה דהיינו מדרבנן לדעת התוס', אבל לדעת הראב"ד אסור מדאורייתא. מיהו בדיעבד גם דעת הראב"ד כמ"ש המחבר וכמ"ש הרשב"א והר"ן על שמו ע"ש ומדברי הרב ר' מנחם עזריה בתשובה סי' כ"ז מבואר שסובר כמ"ד דהיינו מדרבנן". והוסיף הש"ך בס"ק ח: "ואפילו נפל כו'. כלומר לא מיבעיא לערב איסור בעין לתוך היתר לבטלו דאסור אלא אפילו נפל לתוך היתר כו'". ואצלנו הוא לכאורה אף 'יוזם' את ביטול האיסור ברוב – בכח פיו, שקובע את השמן לתרומה. אמנם זה באמירה ולא במעשה. במקרה דילן תרומה בזה"ז היא מדרבנן, ולכן אף אם הוא נחשב כמבטל איסור לכתחילה כל האיסור רק מדרבנן. בקובץ שיטות קמאי (ביצה ד ע"ב) הביא דברי ראב"ן (סימן תמב): "והא דאמר רב מתנא עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביום טוב מרבה עליהן עצים מוכנים ומסיקן והכי הלכתא, וש"מ דאיסור דרבנן מבטלין לכתחילה. וה"נ אמרינן [בכורות כ"ז ע"א] תרומה בחוצה לארץ דאינה אלא מדרבנן מבטלה ברוב, וכי אמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה הני מילי איסורא דאורייתא". וכן הביא בקובץ שיטות קמאי (ביצה ד ע"ב) מבעל העיטור (הלכ' יו"ט מח' כב). "ואף על גב דאין מבטלין איסור לכתחלה. הנ"מ בדאורייתא אבל בדרבנן כגון טלטול מוקצה מבטלין". נראה על כן שאף שהוא כבי' 'מפיל' את התרומה לתערובת בכ"ז בתרומה דרבנן מותר לאבד ברוב לכתחילה. ואף שבעל קצות החושן (בתשובותיו המובאות בסוף ס' אבני מילואים סי' יח) כתב שבתרומה אף לסוברים שביטול איסור לכתחילה הוא רק מדרבנן, בתרומה הוא מן התורה משום 'משמרת תרומותי'. אולם כבר השיב על דבריו בעל שדי חמד בפאת השדה (כללים מערכת א סי' ו) וכתב שהאחרונים לא קבלו את דעת הקצות, וסברו שאין עדיפות לתרומה על שאר איסורים. כמו"כ 'משמרת תרומותי' הוא בתרומה מן התורה, אבל תרומה בזה"ז היא דרבנן, ולכן גם לבעל הקצות מותר לבטל בזמן הזה תרומה לכתחילה. ואעפ"כ נראה להסתפק אם אין זה מבטל איסור בידים שאסור לכתחילה (ורק בדיעבד יש להתיר את השמן עליו הפרישו). טעם נוסף להתיר את השימוש בגפת הוא עפ"י הכלל: 'סלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו'. היינו בתערובת אשר מעורב בה ממינו של האיסור ומשאינו מינו, אף לדעת האוסרים מין במינו בכלשהו אנו אומרים שמסלקים את מינו ואם שאינו מינו רבה עליו הוא בטל ברוב. כך כתב בשו"ת הרשב"א (ח"ג סימן ריט): "ששאלת ממני בישראל ששכר גיגית מעכו"ם ודרך בה בלא נגוב אלא בהדחה בעלמא, שהתרתי משום דהגיגית מעורב עם היין חרצנים וזגים וקימא לן כמאן דאמר [חולין ק' ע"ב] מין ומינו ושאינו מינו סלק את מינו כמו שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, וכן אם נתנו מים בגיגית על גבי הענבים המים רבין ומבטלין אותן, ועל הוראתי זו סמכו להתיר". אמנם מסייג זאת בתשובה אחרת שהביא הבית יוסף (יו"ד סי' קלד אות ג, ה [א]): "וכתב עוד בתשובה (שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רלב) על כלי של יין אסור שנתנו בו יין כשר מה שאמרתם אם מועיל מים שמשימים ביין בשעת דריכת הענבים בגת ודאי זה אסור לכתחלה שאף על פי שאמרו (חולין ק:) מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו לא אמרו להקל ולעשות כן לכתחלה לפי שאין מבטלין איסור לכתחלה אבל אם נעשה זה בשוגג רואים אם יש במים כדי לבטל פליטת היין הנבלע בכלי ומותר בדיעבד". ולפי דברי הרשב"א האחרונים חזרנו לשאלה הראשונה האם בכך שקובע את התרומה בחלק מן השמן שבגפת הוא כמבטל ברוב בידים, או שזה קל מביטול ברוב לכתחילה מפני שאינו מוסיף ע"מ לבטל אלא מלכתחילה קובע את התרומה בתערובת שיש בה ביטול. וכיון ששאלה זו לא נפתרה, לכתחילה יפריש מן השמן, ולא מן הגפת מחמת החשש של ביטול ברוב היתר בידים שהעלינו. מסקנה מן הראוי להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר מן השמן ולא ממה שנשתייר בגֶפֶת (אא"כ כל הגפת ניתנת לשימושו של כהן ששורפה). pt8owsvzjch80f8kvrrhrhcay4ujgzq 0 1743932 3017837 2026-05-27T19:29:25Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לז|לח|לט|}}" 3017837 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לז|לח|לט|}} ijiarl0bg1i5krgt7gvramow2fl65y3 3017838 3017837 2026-05-27T19:29:37Z Uziel302 3324 3017838 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לז|לח|לט|}} סימן לח הפרשת חלה וברכת המצוות ע"י מופלא סמוך לאיש שאלה במסגרת חגיגת בת מצוה, בכיתה של בנות שחלקן נכנסו למצוות וחלקן עוד לא נכנסו למצוות, לימדו אותן איך להפריש חלה. נתנו לכל נערה בצק של 2 ק"ג, וכל אחת הפרישה חלה. האם אלה שאינן בנות מצוה יכולות לברך על הפרשת החלה? תשובה א. ניתן לכאורה להפריש על הכל בבת אחת, לפני חלוקת העיסה לכל בת. אלא שבכך מפסידים את כל כוונת האירוע שכן הוא נועד ללמד את הבנות הפרשת חלה. ולכן ראוי לתת לכל אחת שיעור בצק החייב בחלה כדי שתפריש בעצמה. ב. מתרומות (פ"א מ"ג) עולה שמופלא סמוך לאיש יכול להפריש תרומה (וכן הדין לגבי חלה): "קטן שלא הביא שתי שערות, רבי יהודה אומר תרומתו תרומה, רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה, ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה". פרש ר' עובדיה מברטנורא: "עד שלא בא לעונת נדרים. הזכר בן י"ב שנה ויום אחד, והנקבה בת י"א שנים ויום אחד. ומאותה עונה ואילך אם תרם תרומתו תרומה. והלכה כרבי יוסי". ג. המשנה בנדה (פ"ה מ"ו) מלמדת: "בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין. בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין. ובודקין כל שתים עשרה. בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקים. בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין ובודקין כל שלש עשרה. קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו אין נדריהם נדר ואין הקדשן הקדש. לאחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו לשם מי הקדשנו נדרן נדר והקדשן הקדש". ואלו דיני מופלא סמוך לאיש. פסק הרמב"ם (הל' נדרים פי"א ה"א): "קטן בן שתים עשרה שנה ויום אחד, וקטנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד שנשבעו או נדרו בין נדרי איסר בין נדרי הקדש בודקין אותן ושואלין אותן, אם יודעין לשם מי נדרו ולשם מי הקדישו ונשבעו נדריהן קיימים והקדשן הקדש, ואם לא ידעו אין בנדריהם ובדבריהם כלום, וצריכין בדיקה כל השנה כולה שהוא שנת י"ב לקטנה, ושנת י"ג לקטן". וכתב (שם הלכה ה): "הקדישו ובא הגדול ונהנה מן ההקדש שהקדישו לוקה משום שנדריהם נדרים מן התורה כמו שבארנו". הוסיף במשנה אחרונה (נדה פ"ה מ"ו): "נדריה נבדקין. ותרומה והקדש כל שנעשה ע"י דבורו הוי כנדרים ובכלל כי יפליא נינהו, ואם יודעין לשם מי נדרו נדריה קיימין, וחייבת לקיים נדרה. ומיהו אם עברה אינה לוקה דלאו בת עונשין היא אא"כ עברה אחר שהגדילה. או אם הקדישה ואכלו אנשים גדולים כדאיתא בגמ'". וכן הדין בהפרשת חלה שגם היא נקבעת בפה. יש כאן מצב מעבר מפטור לחיוב. מופלא סמוך לאיש יכול להחיל מצבים הלכתיים הנקבעים בדיבור כגון: הקדש, תרומות ומעשרות, חלה. ואע"פ שמעשיהם קיימים ולכן ההקדש קדוש ומי שמשתמש בו מעל, וכן הפירות שהפריש מהם תיקן אותם ואינם טבל, בכ"ז הוא עצמו שמעל בהקדש שהקדיש או אכל מתרו"מ אינו נענש, כי הוא נחשב קטן שאינו בר עונשים. ד. וכן מוכח ממעשה ידוע. מביאו הרב יצחק זילברשטיין (חשוקי חמד קידושין מב ע"א, וכן בהערות הגרי"ש אלישיב ביצה לד ע"ב): "בספר ציץ הקודש (סימן יט) מסופר שבשנת תרמ"ג חל ערב פסח להיות בשבת ומתוך הטורח והטרדה לא הפרישו חלה מן המצות כדין, באחת המאפיות בירושלים, וכשנודע הדבר כבר נכנסה השבת שאסור אז להפריש חלה, וקשה היה להודיע זאת לכל אלו שקנו מהמצות, כי חלק מהקונים גרו מחוץ לעיר, ושאלו בעצת הגאון ר' יהושע ליב דיסקין מה לעשות? והורה לתת מצה אחת ממצות אלו לקטן שהוא בגיל שתים עשרה ויום אחד שיפריש ממנה חלה על כל המצות של הקונים, כי ההלכה היא שקטן מופלא סמוך לאיש נדרו נדר". ועי"ש בנימוקי המהרי"ל דיסקין. מכאן מוכח בבירור שאף הבנות הקטנות כשתפרשנה חלה, יחולו כל דיני חלה על המופרש, ושאר העיסה נפטרה מחלה ומותרת באכילה. ועי' שו"ת הר צבי (או"ח ח"ב סי' א-ב). ה. אמנם לגבי ברכה על ההפרשה צריך לדון. חיפשתי ולא מצאתי דיני מופלא סמוך לאיש בברכות1, כאשר אינו מברך מדין חינוך אלא מברך ואף מוציא אחרים. בתרומות (פ"א מ"ו): "חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה". פרש ר' עובדיה מברטנורא: "האלם. והוא ששומע אלא שנשתתק מחמת חולי, לא יתרום, לפי שאינו יכול לברך. וכן הערום אינו יכול לברך דכתיב (דברים כג) ולא יראה בך ערות דבר, בשעה שאתה מדבר בו לא יראה בך ערוה". "ובעל קרי. נמי בזמן התקנה מקמי דבטלוה לטבילותא לא הוה מצי לברך, דתנן בעל קרי מהרהר בלבו". משמע שמי שלא יכול לברך מסיבה כלשהיא לא יתרום לכתחילה, מפני שברכות המצוות אינן מעכבות את קיום המצוה. אבל כיון שאנשי כנה"ג תקנו ברכת המצוות, אין ראוי לכתחילה לקיים מצוה בלא ברכתה. אם מופלא סמוך לאיש לא יכול להוציא בברכת המצוות שרשאי לקיים, ואינו יכול להוציא אחרים, היו מונים מופלא סמוך לאיש בתוך מי שלא יתרום לכתחילה. ואם רבי יוסי במשנה (תרומות פ"א מ"ג (הובאה אות ב לעיל) סבר שתרומתו תרומה נראה שגם יכול לברך עליה. אולם להוציא אחרים אינו יכול בברכה. וה"ה לגבי הפרשת חלה. מופלא סמוך לאיש יכול להפריש חלה בברכה, וזר שאוכל אותה חייב מיתה בידי שמים (רמב"ם הל' סנהדרין פי"ט ה"ב), אבל אינו יכול להוציא י"ח המצוה ולכן גם בברכתו אינו מוציא אחרים. ו. בברכות המצוות, ניתן להוציא י"ח אחרים, אם שניהם חייבים בה, ואפילו המברך כבר יצא ידי חובה במצות עצמו – יכול לברך ולהוציא אחרים י"ח ברכה. כגון יצא בתק"ש בר"ה יכול לברך ולתקוע למי שלא יצא י"ח, וכן במגילה ובלולב ובמצה וקידוש וכד'. אם כולם מקיימים אותה מצוה, אחד מברך עבור כולם וכולם יוצאים י"ח בברכתו, ומקיימים את המצוה. נאמר בתוספתא ברכות (פ"ו ה"כ): "עשרה שהיו עושין עשר מצות כל א' [ואחד] מברך לעצמו. היו עושין כולן מצוה אחת אחד מברך לכולן, יחיד שהיה עושה עשר מצות מברך על כל אחת ואחת, היה עושה מצוה כל היום אינו מברך אלא אחת, היה מפסיק ועושה מפסיק ועושה [מברך] על כל אחת ואחת". וכן פסק השו"ע (או"ח סי' תלב ס"ב) לגבי בדיקת חמץ: "בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים. ואם בעל הבית רוצה, יעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שהוא מברך ויתפזרו לבדוק איש איש במקומו על סמך ברכה שבירך בע"ה". (וכן הוריתי לגבי קביעת מזוזות בבית חדש, שכל המיועדים לקבוע יעמדו ליד בעל הבית ויצאו בברכתו ואח"כ יגשו לפתח שיועד להם ויקבעו.) ז. מופלא סמוך לאיש לא יכול להוציא י"ח אחר בברכותיו, מפני שאינו עדיין בערבות ואת רוב מצוותיו מקיים משום מצות חינוך שהיא דרבנן. וכאמור אף במצוות שיכול לקיים לא מצאנו מפורש שמברך (תרו"מ, חלה) כדי להוציא, ואינו יכול להוציא אחרים. וברכותיו הן למצוותיו. ולכן בשאלה זו נראה לענ"ד שכולן תקשבנה לברכת בת שכבר חייבת במצוות, והיא תברך וכולן תתכוונה לצאת בברכתה, ותענינה אמן – ואח"כ תקיימנה את ההפרשה. כאמור בביאור הלכה (סי' קסז ס"ב): "ויענו אמן – ואף על גב דבכל הברכות כששומע מישראל צריך לענות אמן, נקטיה הכא משום דבכאן שרוצים לצאת בהברכה צריך לכוין לבם לשמוע הברכה [כמו שכתב בעצמו] ולענות אמן לבסוף משא"כ בעלמא שאין מחויב לשמוע כדי שיענו אמן אח"כ". ובאשר לבנות שהן בגדר מופלא סמוך לאיש, יענו אמן ויצאו י"ח. 1a2tgj1t4uwh5ntts13pwbo36nbggxq 0 1743933 3017839 2026-05-27T19:29:48Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לח|לט|מ|}}" 3017839 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לח|לט|מ|}} 2f17tayz0k57ubdeyf87mbuqwk5ae40 3017840 3017839 2026-05-27T19:30:06Z Uziel302 3324 3017840 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לח|לט|מ|}} סימן לט אבל בשבעה בבית כנסת ובקריאת התורה שאלה אבל תוך כדי 'שבעה' בא לבית כנסת ביום חמישי כדי שיוכל לשמוע קה"ת, הוא ישב על מקומו ועלה לתורה לשלישי. האבל נוהג מנהגי תימן. האם ראוי לנהוג כך. תשובה א. לגבי יציאה מביתו בשני וחמישי, פסק השו"ע (יו"ד סי' שצג ס"ג): "האבל אינו יוצא בחול לבית הכנסת, אבל בשבת יוצא. (וכן לבית המדרש) (ב"י). ואנו נוהגים שבכל יום קריאת התורה יוצא לב"ה". ורמ"א הגיה: "ובמדינות אלו נוהגין שאין יוצא אלא בשבת". עולה שיציאה לבית הכנסת בשני וחמישי מותרת לפי השו"ע. וכן כתב פרופ' זהר עמר ב'ספר החילוקים' (בין בני תימן לבני הצפון עמ' 101 סי' תעד) שלא היה מנהג קבוע ליציאת אבל מביתו לקה"ת בשני וחמישי. ב. לגבי עלית אבל בתוך 'שבעה' לקרוא בתורה: פסק הטור (יו"ד סי' שפד): "אבל אם האבל כהן ואין שם כהן אחר אלא הוא אסור לקרות הואיל וסגי לישראל שיקרא במקומו וכ"ש במקום ת"ח דרב קרא בכהני. וכתב הרמב"ן כיון שאין האבל יוצא לב"ה אצ"ל שאינו עומד וקורא ואין כאן משום דרכי שלום". באר הבית יוסף (יו"ד סי' שפד, ב): "...שמע מינה דכהן אבל ואין שם כהן אלא הוא אסור לו לקרות בתורה כל שבעה כיון דלאו מצוה היא דדחיא לה אבלות אלא מפני דרכי שלום נתקנה (גיטין נט.) וסגי ליה בישראל עומד וקורא, וכל שכן במקום דאיכא תלמיד חכם דרב קרי בכהני (כדאיתא במגילה כב.) עד כאן לרב ז"ל ולדעתנו שאין אבל יוצא כל שבעה לבית הכנסת אין צריך לומר שישראל עומד וקורא ואין בו משום דרכי שלום עכ"ל. וכן כתב המרדכי במועד קטן (סי' תתעב) דאבל אסור לקרות בתורה אפילו הוא כהן ואין שם כהן אלא הוא". בדרכי משה הקצר (יו"ד סי' שפד ס"ק ב) העיר: "וכל שכן אבל שאינו כהן דאסור לקרות כל שבעה עכ"ל". ג. כתב בשבלי הלקט (הלכ' שמחות סימן מג): "...הכא נמי התורה משמחת את הלב והאבל אינו שרוי בשמחה לפיכך נמנעו מלקרותו ומכל מקום מי שאינו רוצה להחמיר על עצמו כדי שלא להתבטל מקריאת התורה אין עליו עונש בכך ודווקא לאחר שבעה מותר, אבל תוך שבעה כגון במקום שנהגו האבלים להתפלל בבית הכנסת אסור לקרות ואפילו בשבת. וכן השיב לי הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל והא לך תשובתו כתבת במקום שנהגו האבלים להתפלל בבית הכנסת מהו לקרות האבל בתורה בשבת. תשובה. דברים שבצנעה נוהג בהן אבילות בשבת כיון דלא מנכרא מילתא אפילו בדבר שיש בו מעשה כגון כיסוי הראש בביתו או אפילו בחוץ ויש לו מנעלים ברגליו כ"ש ביושב ואינו עושה שאם ימנע מלעמוד לקרות בתורה לא מינכרא מילתא כולי האי דמשום אבילות מימנע, דבשאר שבתות נמי זמנין דלא קרי, הלכך אם מנהג מקומו שלא לקרות אל יקראוהו. ודמי לשאילת שלום דגרסי' בירושלמי בפרק היה קורא תני מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים שואלין ומקום שנהגו שלא לשאול אין שואלין ואמרינן נמי בפרקים דר' אליעזר בן הורקנוס ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה היא [לפני המקום] וכשבנה בהמ"ק בנה (שער) [שני שערים] אחד לחתנים וא' לאבלים ולמנודים והיו ישראל מהלכין בשבתות ויושבין בין שני שערים הללו הנכנס בשער אבלים מכסה שפמו היו יודעין שהוא אבל ואומרין לו השוכן בבית זה ינחמך וכו' מינה שמעינן אבל אף בשבת משנה במקצת משאר בני אדם ועוד צא ולמד משינוי מקום בבית הכנסת שמשנה את מקומו בשבת אף על גב דמינכרא מילתא טפי ממניעת קריאת התורה אלא כיון דבשאר ימים אינו יוצא מפתח ביתו ועכשיו בשבת יוצא וגם מנעליו ברגליו אף על פי שאינו נוהג לגמרי בכל מעשיו כשאר בני אדם לית לן בה". היינו, כיון שדברי תורה משמחים אין לאבל לעלות לתורה אפילו בשבת (אא"כ הוא עולה קבוע לשלישי כמו ר"ת [רא"ש מו"ק פ"ג סי' כח] והוי אבלות בפרהסיא בשבת). ד. כתב במנחת אהרן (כלל יז סי' כג): "פשוט שאם נמצא אבל בבית הכנסת בשני וחמישי וקראוהו לספר תורה גם בלא דעת, שיש לו להתעכב מלעלות אף על פי דקיימא לן (ברכות נה ע"א) דאחד מג' דברים המקצרים ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנים לו ספר תורה לקרות ואינו קורא, היינו דוקא כשעושה כן בשביל שמואס בתורה, אבל זה שאני דאיסורא רמייא עליה לעסוק בתורה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים יט, ט) לזה אסור לאבל לעלות לקרות והרי זה כמעשה דרבי עקיבא (תנחומא יתרו טו, שמות רבה כי תשא מ) שקראוהו לספר תורה ולא עלה לפי שלא חזר הפרשה מקודם ולא חש להא דנותנים לו ספר תורה לקרות לפי שמה שלא קרא לכבודה של תורה הוא דעבד, הכי נמי זה שהוא אבל מה שאינו עולה שמורה לכל שהוא שמח על ידי התורה ואי אפשר לו להיות שמח". "אך אין הדין שוה במצוות הנהוגות בעת הוצאת ספר תורה, דרך משל אם נתנו לו פתיחת שערים או גלילה וכיוצא, דבזה אין איסור בדבר להיותו אבל שהרי אינו קורא בה, כמ"ש הר"ב אמת ליעקב דף י' (קצת מנהגים בעת הוצאת ס"ת דין יז) זה לשונו: נשאלנו על האבל שהיה בבית הכנסת בשני וחמישי ונתנו לו לעשות אחת מן המצות כגון פתיחת שערים או הולכת ספר תורה לתיבה, לשאול הגיע אם מותר לו לעשותו. ובהיותי שם בבית הכנסת השבתי מכח הסברא דמותר ומה בכך, דלא אשכחן דאסרו רבנן אלא קריאה בתורה לחוד משום דכתיב וכו', אבל עשיית מצוה דכבוד ספר תורה מנא לן לאסור, ושוב מצאתי כדברי להב"ח ביורה דעה סוף סימן שפ"ד (אות ג ד"ה מצאתי) זה לשונו: מצאתי כתוב שמהר"ח ז"ל היה אבל בשני וחמישי והתפללו סליחות אצלו וקראו בספר תורה והוא היה גולל הספר תורה, ואמר לנו שכן עשה מהר"ם ז"ל וכו', והנאני כי לא מצאתי שום חולק בדבר עכ"ל. ברור הדבר לחלק בין קריאה למצות הנהוגות. וכן תראה להר"ב ברכי יוסף ז"ל ביורה דעה סימן שפ"ד (ס"ק א) שהביא דברי הר"ב אמת ליעקב הנזכר, וסיים ולא זכר שר שכן כתב הדרישה (יור"ד שם ס"ק ב) והט"ז (יור"ד שם ס"ק א) וכתבו שכן כתב מהרש"ל (בביאורו לטור שם). וחזר ושנה בדבר בספר לדוד אמת סוף סימן (נ') {ג'} (אות יז)". וכן פסק בדרך החיים (סימן פה סעיף ו): "אבל תוך שבעה אף שאסור לעלות לתורה מותר להיות בעל הגבהה וגלילה (ט"ז ביו"ד סי' שפ"ב)". ה. פסק השו"ע (יו"ד סי' שפד ס"ב): "אם האבל כהן, ואין בב"ה כהן אחר, אסור לו לעלות לקרות בתורה". היינו אפילו אין שם כהן אחר – לא יקראו לכהן לעלות לתורה. אמנם הרמ"א חילק (יו"ד סי' ת ס"א) ופסק לגבי שבת: "(וכן אם הכהן אבל ואין כהן אחר בבהכ"נ, מותר לקרותו; אבל בענין אחר, אסור) (הגהות מיימוני פ"ג מה"א)". ועי' בעיקרי הד"ט (יורה דעה סימן לו אות יט) שדן אם אפשר להעלות את האבל לתורה ביום השביעי שמסיים את השבעה, ומביא מנהגים לכאן ולכאן וכן בשבת באבלות. ו. כך השיב בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ד סי' סא אות ב): "בתוך שבעה שאסור להאבל לקרות בתורה, אף אם ליכא כהן אחר, ואף אם כבר קראוהו בין בשוגג בין במזיד לא יעלה לתורה. ואומר להש"צ שקראו איך שהוא אבל ואסור לקרות בתורה ולכן אינו עולה, כדי שידעו כל הציבור הטעם שאינו עולה. ודין זה הוא בחול, אף כשאירע ר"ח, כדאיתא ביו"ד סימן שפ"ד סעיף ב'. אבל בשבת אם קראוהו שיעלה, אף שאיכא עוד כהנים בביהכ"נ צריך לעלות, שאם לא יעלה הוא דבר של פרהסיא שאסור בשבת כמפורש בש"ע סימן ת' סעיף א'. ופשוט שאף שאין הקהל מכירים אותו שהוא כהן, דאסור לו לשקר ולומר שאינו כהן ולפגום את עצמו. ואם אין כהן אחר מחוייבין לקרותו. ואף שברמ"א שם איתא רק דאם הכהן אבל ואין כהן אחר בב"ה מותר לקרותו, לא דק בלישניה משום הפשיטות, דממילא כיון שמותרין לקרותו הרי מחוייבין לקרותו – כמו בשאיכא כהן אחד שאינו אבל – מצד כהונתו". וכן הביא בפסקי תשובות (או"ח סי' קלה אות כא). כך השיב לי פרופ' עמר לגבי מנהג התימנים: "כך השיבו כמה ממורי הדור התימניים המוסמכים, לכתחילה אין האבל עולה לתורה גם ביום השבת, ורק אם קראו לו (ויש שיצאו מהחדר בשעת הקריאה ע"מ להימנע)". ז. לגבי שינוי מקום בבית כנסת לאבל. נאמר במועד קטן (כג ע"א): "תנו רבנן: אבל, שבת ראשונה – אינו יוצא מפתח ביתו, שניה – יוצא ואינו יושב במקומו, שלישית – יושב במקומו ואינו מדבר, רביעית – הרי הוא ככל אדם. רבי יהודה אומר: לא הוצרכו לומר שבת ראשונה לא יצא מפתח ביתו – שהרי הכל נכנסין לביתו לנחמו. אלא: שניה – אינו יוצא מפתח ביתו, שלישית – יוצא ואינו יושב במקומו, רביעית – יושב במקומו ואינו מדבר, חמישית – הרי הוא ככל אדם". לא כל כך ברור מהו שאינו יושב במקומו. כתב הריטב"א (מו"ק כג ע"א): "ולפיכך נראים הדברים כמו שפירשוה דשבת האמורה כאן היינו שבת ממש ועליה אמרו כי שבת ראשונה לת"ק או שבת שנייה לדברי ר' יהודה אינו יוצא מפתח ביתו לבית הכנסת כשם שאינו יוצא לשוק, ועליה אמרו יפה כי בשנייה לת"ק או בשלישי לר' יהודה יוצא ואינו יושב במקומו ועל מקום בית הכנסת שייך שפיר למימר הכי ולא על מקומו שבשוק". נראה שבכך שאינו יושב על מקומו בבית הכנסת הוא מבליט שהוא אבל. וכן כתוב בהלכות שמחות (למהר"ם מרוטנבורג סי' ס): "ומשנה מקומו כדי שירגישו הכל, וכדאמר לעיל שנייה יוצא ואינו יושב במקומו, ובשבת נמי שיוצא אינו יושב במקומו, ונהגו משום כבוד המת שגם שאר קרובין משנין את מקומם". וכן כתב הראבי"ה (סי' תתמא): "ומשנה מקומו כדי שירגישו הכל, וכדאמרינן לעיל שנייה יוצא ואינו יושב במקומו, (ונהגו משום) ובשבת נמי שיוצא [אינו] יושב במקומו. ונהגו משום כבוד המת שגם שאר קרוביו משנין את מקומם. וקיימא לן דאין אבילות בשבת". ח. פסק השו"ע (יו"ד סי' שצג ס"ד): "הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת, יפה הם עושים". ורמ"א הגיה: "ויש אומרים שגם בשבת ישנה מקומו (נמוקי יוסף סוף פרק המוכר פירות), וכן המנהג פשוט, ואין לשנות המנהג". באר הלבוש (יו"ד סי' שצג ס"ד): "יש נוהגים כשהם אבלים אין משנים מקומם בבית הכנסת בשבת, דסבירא להו דהוי להו מילתא דפרהסיא שאין נוהג בשבת, ויש אומרים שגם בשבת יכול לשנות מקומו וכן אנו נוהגים, משום דס"ל שאין זה דבר של פרהסיא שאין אבילות ניכר בזה כל כך, שהרבה פעמים אדם מחליף מקומו אפילו אינו אבל, לפיכך אין לשנות המנהג". והעיר הש"ך (יו"ד סי' שצג ס"ק ז): "וי"א שגם בשבת כו'. דס"ל שאין זה דבר של פרהסיא שאין אבילות ניכר בזה כל כך שהרבה פעמים אדם מחליף מקומו אפילו אינו אבל עכ"ל עט"ז מהנ"י ולמ"ש לקמן ר"ס ת' דאבלות הנוהג כל שלשים נוהג אפילו בשבת בלאו הכי ניחא". ט. באר בערוך השולחן (יו"ד סי' שצג): סעיף יא "תנו רבנן [כ"ג א] אבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו שניה יוצא ואינו יושב במקומו שלישית יושב במקומו ואינו מדבר רביעית הרי הוא ככל אדם. הך שבת ראשונה פירושו שבוע1 ראשונה והא דאינו יוצא היינו לבהכ"נ להתפלל ולזה אומר דבשניה אינו יושב במקומו דזה שייך בבהכ"נ שיש לכל אחד מקום מיוחד לישיבתו, ובשמחות פ"י וכן בירושלמי שנינו להדיא כן דתניא התם אבל שבת הראשונה אינו נכנס לבהכ"נ שניה נכנס ואינו יושב במקומו וכו' ע"ש. וכתב רבינו הב"י דבשבוע ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו אפילו לשמוע ברכות חופה או ברכות המילה עכ"ל דאינו רשאי לבא למקום כנופיא ולכן אף על גב דאבל חייב בכל המצות, זהו במצות שבגופו אבל זהו מצוה דגמ"ח ואסור לו בימי אבלו [ש"ך סק"ג] וזה שרביעית הרי הוא כשאר כל אדם כתב דאפילו לא שלמו לו ג' שבועות כגון שמת באמצע שבוע מיד כשכלה אותה שבוע ושנים שאחריו חשיב שבוע הבא רביעית עכ"ל וזהו הכל לענין יציאה לבהכ"נ דאלו לשארי דיני אבלות הוה שלשים יום". סעיף יב "וכתב רבינו הרמ"א ואם רוצה שלא לישב במקומו שבוע שלישית ולדבר הרשות בידו, ועכשיו נוהגים שאין יושבין במקומן כל ל' ועל אביו ואמו כל י"ב חודש ואין למנהג זה עיקר ומ"מ אין לשנות מן המנהג כי כל מקום לפי מנהגו עכ"ל. ולענ"ד נראה דיש למנהג זה שורש דכבר כתבנו דכל מנהגי תנחומין אין אתנו וכמעט שנבטלו כל המנהגות הקדמוניות ולכן גם זה א"א לנו לחלק בין שבת שני לשלישי ובין שלישי לרביעי ולכן תפסנו בדין בהמ"ד כבדין שארי אבלות שלשים ועל אביו ואמו י"ב חודש ונכון הוא ואין זה סתירה לדברי הגמ' כי דברי הגמ' בענין זה הוא רק מנהגא בעלמא, והיכי דנהוג נהוג, והרי בזמן הגאונים וכן באשכנז ובזמן הריב"ש נשתנו המנהגים. וזהו שמסיים רבינו הרמ"א כי כל מקום לפי מנהגו. ורבינו הב"י כתב בסעי' ג' האבל אינו יוצא בחול לבהכ"נ אבל בשבת יוצא ואנו נוהגין שבכל יום קריאת התורה האבל יוצא לבהכ"נ וכתב רבינו הרמ"א דבמדינות אלו נוהגין שאין יוצא אלא בשבת עכ"ל. הרי מפורש דכל דברים אלו תלוים במנהג עוד כתב דבשבת יכול לילך גם לבהמ"ד ע"ש וכן מפורש בשמחות ע"ש ואינו מובן מה יעשה שמה הלא אסור בד"ת כל שבעה, ומזה ראיה להמרדכי שכתב בשם ר"י דאבל בשבת מותר בת"ת ותמיהני למה לא הביאו כלל דיעה זו וצ"ע [ועי' בסי' ת']". י. השיב בשו"ת רב פעלים (ח"ד, או"ח סי' לג): "ובענין שינוי המקום בשבת דע כי רבינו מהרח"ו זלה"ה בשער טעמי המצות העיד על רבינו האר"י זלה"ה בשבת שתוך שבעת ימי אבלות שלא שינה מקומו שכתב וז"ל וענין המקום נהג מורי זלה"ה שלא לשנות מקומו בשבת משום דהוי דברים שבפרהסיא עכ"ל ומרן ז"ל בש"ע [יו"ד] סי' שצ"ג סעיף ד' פסק הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בשבת יפה הם עושים ע"ש, ודבריו מכוונים עם סברת רבינו האר"י זיע"א ועיין מ"ש בזה הגאון חיד"א בברכ"י דאיש חסיד מפורסם אי עביד כרבינו האר"י זיע"א ליכא בזה יוהרא אך איניש דעלמא אי עביד כן הוי יוהרא כיון שלא נהגו העולם כן אלא מנהגם לשנות מקום בשבת ע"ש, והנה כל זה בשבת שתוך ימים של אבלות אבל אחר אבלות אין טעם לשנות מקום בבה"כ בשבת וגם בימי החול אין טעם לשנות מקום כלל, מיהו פה עירנו בגדאד יע"א מקדמת דנא היה מנהגם לשנות מקום בבית הכנסת תוך שלשים יום דוקא אפילו על או"א אבל אחר שלשים חוזרים להתפלל במקומם בין בשבת בין בחול. ורק מאיזה שנים נהגו כמה יחידים לשנות מקומם בבית הכנסת בין בחול בין בשבת כל י"ב חודש ודברים אלו וכיוצא בהם אשר מחדשין בני אדם מדעתם ואין להם שורש ועכ"פ אין למדין מהם ואין חשובין כלום". יא. כתב במנהגי מצרים (יורה דעה אות לד) לגבי מנהג שינוי המקום בשבת: "שם סעיף ד'. הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת יפה הם עושים. הגה. ויש אומרים שגם בשבת ישנה מקומו, וכן המנהג פשוט, ואין לשנות המנהג". "והרדב"ז בחדשות ח"ב סימן תרס"ב חלק עליו, ועל פי סברתו נהגו במצרים שבשבת ג"כ משנה מקומו, ויושב במקום הקבוע לאבלים כמעשהו בחול, ואחר התפלה מתאספים אליו כל היחידים, והחזן פותח פיו בדברי תנחומין דברים המסודרים וידועים להחזנים. ועיין מחזיק ברכה או"ח סימן רפ"ז סק"ד". "אלה דברי החזנים: מי שכולו חסד וחמלה וחנינה, הוא יחמול עלינו ועליכם, וימחה דמעה מעינינו ומעיניכם, אחינו קהל חסד, גמלתם חסד, שלמתם חסד, בעל הגמול והחסד ישלם לנו ולכם שכר החסד. שככה למדונו רז"ל, ברוך שבחר בהם ובדבריהם, צער אבל אין בשבת, שבת מן המנין למעלה מן הענין, שבת הוא שכולו נחמה, שבתו לשלום". ויש לשים לב ששינוי המקום היה למקום מיוחד לאבלים ושם היו מנחמים אותם בשבת. וכך כתב במנהגי א"י (גליס, עמ' שיח סעיף כח). "הנוהגים כשהם אבלים שלא לשנות מקומם בבית הכנסת בשבת יפה הם עושים (שצג, ד). וכתב הרב מחזיק ברכה (או"ח רפ"ז אות ד') יש מקומות שבשבת האבלים יושבים במקום מיוחד וחשובי הקהל מבקרים אותם שהולכים אצלם ויושבים מעט פמליות פמליות, ויש סמך למנהג מדברי רבותנו באגדה, הביאה הרמב"ן בתורת האדם דע"א. וכתב הרב ויקרא אברהם דקכ"ב ע"ג כי המנהג הנז"ל נוהגים בא"י ת"ו ובודאי שהוא מנהג קדום לקבלת הוראות מרן ז"ל, ולכן המנהג לא זז ממקומו". הבאתי את המנהגים בעדות ישראל השונות, וכל אחד יעשה כמנהג עדתו. 9b3mgq7fh6r84sfg1bn40wrdr6aunqo 0 1743934 3017841 2026-05-27T19:30:37Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לט|מ|מא|}}" 3017841 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לט|מ|מא|}} ha8qhqm65heltm7lp8ju4ymsg92lsy4 3017842 3017841 2026-05-27T19:30:51Z Uziel302 3324 3017842 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|לט|מ|מא|}} סימן מ אבל על אמו לאחר שלשים בתספורת קודם הרגל שאלה אבל על אמו אחר שלשים מפטירתם, האם רשאי לספר שערו קודם הרגל? תשובה א. נאמר במועד קטן (כב ע"ב): "על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו – עד שיגערו1 בו חבריו". ובירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"ח): "על אביו ועל אמו עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חביריו". וכך נאמר במסכת שמחות (פ"ט הי"א): "על כל המתים כולן אסור בתספורת עד לאחר שלשים יום, על אביו ועל אמו עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו". בירושלמי ובמס' שמחות התווסף שישלח פרע. אמנם בירושלמי אינו מותנה בגערה, ובמסכת שמחות צריכים את שני התנאים פרע וגערה. שיעור פרע הוא לפחות שלשים יום כאמור בנזיר (תענית יז ע"א, מו"ק יט ע"ב). השיעור 'עד שיגערו בו חבריו' הוא בעייתי. ראשית, מצד הבנת המונח האם מדובר בגערה ממש או במשך זמן מסויים. כמו"כ נתת דבריך לשיעורין, מפני שבמקום מסויים גידול של שלשים יום הוא יותר מדי ובמקום אחר זה אינו נחשב. כמו"כ לכאורה, השיעור הזה תלוי כמה זמן לפני הפטירה של אב או אם, כבר גידל שערו, ולכאורה לפי הנאמר במו"ק התלות בגערה היא מוחלטת. ב. פסק הרמב"ם (הל' אבל פ"ו ה"ג): "...ועל אביו ועל אמו חייב לגדל שערו עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חביריו", (כנוסח הירושלמי). באר הרדב"ז (הל' אבל פ"ו ה"ג): "ועל אביו ועל אמו וכו'. פרק אלו מגלחין בברייתא ולא נזכר בה אלא עד שיגערו בו חבריו, ותו קשה דלא ידעינן כמה שיעור עד שישלח פרע. לכך נראה דט"ס הוא וכך מצאתיה בירושלמי עד שישלח פרע ויגערו בו חביריו ויאמרו לו צא מעמנו וכן הוא בספר ישן". אמנם בירו' לפנינו אין וא"ו החיבור, אלא: "או יגערו"... ונוס' הרדב"ז בירושלמי היא לפי מס' שמחות. הכסף משנה (הל' אבל פ"ו ה"ג) מסביר את הרמב"ם: "ומ"ש ועל אביו ועל אמו חייב לגדל שערו עד שיגדל פרע או עד שיגערו בו חביריו. בפרק אלו מגלחין (דף כ"ב:) תניא על כל המתים מגלח לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו וגרסינן בירושלמי עד שיגדל פרע ויגערו בו חביריו וי"ס דגרסי או יגערו בו חביריו והיא גירסת רבינו. ונראה שמפרש רבינו דשילוח פרע היינו גדול שער ימים הרבה מאד דאז מותר אפילו לא יגערו בו חביריו ואם גערו בו חביריו קודם שגידל שער כ"כ שרי והוא שגערו בו לאחר שלשים יום אבל אם גערו בו תוך שלשים יום לאו כלום הוא". עולה שמבין ששילוח פרע הוא קריטריון בנוסף לגערה כשיכול להסתפר או אחר שילוח פרע או אחר גערה. ובשניהם מדובר לאחר ל' יום. וחולק על הרדב"ז הסובר ששני המדדים הם דבר אחד, אלא כל אחד עומד לעצמו. ג. הטור (יו"ד סי' שצ) פסק כבבלי: "על כל המתים מגלח לאחר ל' יום על אביו ואמו עד שיגערו בו חביריו ואפי' פגע בו הרגל לאחר ל' יום אסור עד שיגערו בו חביריו". ולא הזכיר כלל שילוח פרע. השאלה היא האם יש שיעור לזמן הגערה או שלפי דרך האדם2 ודרך מנהג אותו מקום בתספורת3. כתב הבית יוסף (יו"ד סי שצ)4: "ומ"ש ואפילו פגע בו הרגל לאחר שלשים יום אסור עד שיגערו בו חבריו. כן כתב הרא"ש שם (סי' מב) וכן כתב הרמב"ם בפרק י' (ה"ה). וכתבו נמוקי יוסף (יד. ד"ה עד) וסמ"ג (הל' אבלות רמז:) דהכי משמע בירושלמי (הובא להלן): וכתב הרמב"ן בתורת האדם (עמ' קצז) דמשמע הכי מדאמרינן (שם) על כל המתים נכנס לבית השמחה לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו לאחר שנים עשר חדש ואי אפשר לשנים עשר חדש בלא רגל שמע מינה שאין רגל מפסיק כלום באבלות אביו ואמו בין בשמחה בין בתספורת וגיהוץ אלא עד שיגיע זמן שקבעו להם חכמים". "וכתב נמוקי יוסף (שם) ויש אומרים דאם עברו שלשים יום ואחר כך בא הרגל דאז הרגל מפסיק ומהני לבטל זמן הגערה והוא מדברי סמ"ק כמו שאכתוב בסמוך: וכן כתבו התוספות (שם ד"ה עד) בשם הירושלמי (פ"ג ה"ח) דגרסינן רבי שמואל בר אבדימי (מונה) [מנה] שלשים יום5 קמי מועדא שאיל לרבי מנא אמר ליה כל דבר שהוא תלוי בשבעה ובשלשים הרגל מפסיק ברם הכא עד שישלח פרע ויגערו בו חבריו ויאמרו לו צא מעמנו ויש ספרים שכתוב בהם או יגערו בו חבריו בירושלמי ונראה שהוא טעות סופר כי אם כמו שכתבתי עד שישלח פרע ויגערו בו חבריו עכ"ל. וכך הם דברי הרי"ף (יד.) על אביו ואמו יגדל פרע עד שיגערו בו חבריו. ונראה דגידול פרע היינו שלשים יום ולא אתא למעוטי אלא אם גערו בו חבריו תוך שלשים יום דאסור". "אבל הרמב"ם כתב בפרק ו' (ה"ג) ובפרק י' (ה"ה) עד שישלח פרע או עד שיגערו בו חבריו ואפשר דמשמע [ליה] דשילוח פרע היינו גידול שער ימים הרבה מאד דאז מותר אפילו לא גערו בו חבריו ואם גערו בו חבריו קודם שגידל שער כל כך שרי והוא שגערו בו אחר שלשים יום אבל אם גערו בו תוך שלשים לאו כלום הוא". "והגהות מיימון כתבו בפרק י' (ד"ק ה"ה) בשם סמ"ק אם עברו שלשים יום קודם הרגל הרגל מפסיק ואינו צריך להמתין עד שיגערו בו חבריו וטעמא משום דאמרינן בירושלמי שיעור גערה שלשים יום לכך הרגל מפסיקו"... בב"י הביא כמה דעות: א) גידול פרע הוא שלשים יום ואח"כ מגיע זמן גערה (רי"ף). ב) מסתפר או אחר גידול פרע או או אחר גערה ושניהם אחר ל' יום (רמב"ם). ג) אם כלו ל' יום קודם הרגל רשאי להסתפר וזהו שיעור גערה (הגה"מ בשם סמ"ק). (ודן אם שלשים כלה בערב הרגל האם אומרים מקצת היום ככולו". עולה מדבריו שלכל הדעות שהביא מי שכלו ל' יום לפני הרגל, רשאי להסתפר י"א ללא גערה (סמ"ק) וי"א דוקא עם גערה (רי"ף). ד. בדרכי משה (הקצר, יו"ד סי' שצ ס"ק ג) באר: "ועיין לקמן סימן שצ"ט (עמ' תעד – תעה) דכתב הטור סתמא כדברי הסמ"ק" (=רגל מפסיק אחר ל' יום אף ללא גערה). "ובפסקי מהרא"י ז"ל (תרומת הדשן ח"ב) סימן קל"ג [כתב] ובספר אגודה (מו"ק פ"ג סי' לח) נמצא דשיעור גערה נהגו שלשה חדשים וכן הורה מהרי"ל (שו"ת סי' כב) ומהר"ן ז"ל ומי יבוא אחרי המלכים לסתור דבריהם. אמנם מלשון מהר"י ז"ל (שם) שהורה למהר"ז ז"ל משמע קצת שלא היה לבו נוטה כך אלא שהיה משיב לשואלים כספר אגודה וכן כתב מורינו הרב ר' אנשיל שלִבו [היה] נוטה להתיר אלא שהיה משיב לשואלו פלוגתא דרבוותא היא עכ"ל". "ובכל בו (סי' קיד דף פז א) דשיעור גערה שלשים יום אחר שלשים יום הראשונים עכ"ל. ומדברי ב"י משמע דלאחר שלשים יום הוי שיעור גערה וכן הוא באור זרוע הלכות אבל (סי' תמו) ביום אחד או ביום שני לאחר שלשים הוי שיעור גערה". "ובמהרי"ל (שם ובחדשות סו"ס קצט) שנוהגין בקצת מקומות שלא לספר כל שנים עשר חדש עכ"ל וכן המנהג בארצנו ואם הכביד עליו שערו מקילין ויש מקילים בזה ואין מוחה בהן הואיל ואינו אלא חומרא בעלמא. ומצאתי באור זרוע (שם) וזה לשונו אשר שאלתני אם תוכל לספר אחר אביך תוך שנים עשר חדש כי מתוך שאתה עסוק במזונותיך ומצוי בין השרים אינך יכול לסבול גידול שער, הנני מודיעך שלא הוזכר שנים עשר חדש לענין גידול שער רק עד שיגערו בו חבריו ומה שנהגו שנים עשר חדש אינו אלא חומרא בעלמא לכבוד אביו ואמו, ולכן מותר אתה לספר כדרכך עד כאן לשון התשובה". ופסק הרמ"א בס"ק ה: "ונראה דאף על גב דהלכה כמיקל באבל, מכל מקום כיון דרבים חולקים דהיינו רש"י והתוספות והרמב"ן והרא"ש הלכתא כרבים כל שכן דהרמב"ן והרא"ש שהם בתראי הקשו על דברי הרי"ף וכתבו על דברי רש"י שהם עיקר דהכי נקטינן כן נראה לי". אף ברמ"א כמה דעות: א) רגל מפסיק אחר שעברו ל' יום באבל על אביו ואמו (טור עפ"י שיטת הסמ"ק). ב) שיעור גערה הוא שלשה חודשים (מהרי"ל, אגודה, תרוה"ד). ג) שיעור גערה הוא שלשים יום אחר ל' של אבלות (כל בו). ד) יש נוהגים שלא להסתפר שנים עשר חודש (מהרי"ל). הב"י סובר שאחרי ל' יום מסתפר כשגערו בו וכן לכבוד הרגל. הרמ"א מביא דעה זו אולם חולק עליה כשהביא דעות ראשונים לג' חודשים או אף יותר. ה. השו"ע (יו"ד סי' שצ ס"ד) פסק: "על כל המתים מגלח לאחר שלשים; על אביו ועל אמו, עד שיגערו בו חביריו". עולה מפסיקת השו"ע שגערה לאחר ל' יום מועילה (כרי"ף). ורמ"א הגיה: "ואין הרגל מהני אם פגע קודם שיגערו בו חביריו (טור). ועיין בא"ח סימן תקמ"ח. ושיעור גערה יש בו פלוגתא, ונוהגים בג' חדשים (כדעת מהרא"י בפסקיו ואגודה ומהרי"ל והר"ן). ובמקומות אלו נוהגין שאין מסתפרין על אב ואם כל י"ב חדש (מהרי"ל מנהג קצת מקומות), אם לא לצורך, כגון שהכביד עליו שערו, או שהולך בין עובדי כוכבים ומתנוול ביניהם בשערותיו, דמותר לספר (כן השיב הא"ז)". לרמ"א גערה מועילה רק אחר שלשה חודשים. ומוסיף רמ"א שאין להסתפר אחר שלשים ולפני הרגל ללא גערה. ועי' בב"ח (יו"ד סי' שצ) שהאריך שאין הלכה כסמ"ק אלא צריך גערה אחר ל' ולכן אין רגל מפסיק. כך מסביר זאת בערוך השולחן (יו"ד סי' שצט סי"ג): "אבל באביו ואמו שאסור לספר שערו עד שיגערו בו חבירו אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' אינו מבטל, והטעם פשוט דהא זהו רק מפני כבוד אביו ואמו ואין זה תלוי במספר ימים אלא בגערה א"כ מה שייך ביטול לזה". וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' שצט ס"ד): "הא דרגל מבטל גזירת שלשים, בשאר מתים. אבל באביו ואמו, שאסור (לספר) עד שיגערו בו חביריו, אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום, אינו מבטל". וכונתו שהרגל בעצמו אינו מבטל אלא צריך גערה אחר שלשים. ו. הטור (או"ח סי' תקמח) כתב: "...ודוקא בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפילו פגע בו הרגל אינו מבטלו ומיהו כתב בסמ"ק דווקא שפוגע בו הרגל בתוך ל' אבל אם עברו ל' ופגע בו הרגל או אפילו חל יום ל' ערב הרגל הרגל מפסיק ומותר לגלח". היינו, הוא הביא את דעתו שצריך גערה אחר שלשים ודעת הסמ"ק שרגל מבטל בעצמו אם עברו שלשים יום ואף אם יום ל' בערב הרגל. ז. כך פסק השו"ע (או"ח סי' תקמח ס"ט): "הא דרגל מבטל גזירת שלשים, בשאר מתים; אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו, אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום, אינו מבטל". ופסק כטור ולא כסמ"ק. כאן (בניגוד ליו"ד) הרמ"א לא הגיה מאומה על דברי השו"ע, ולכן נראה שאף הרמ"א יסכים שאם עברו שלשים יום וגערו בו מותר בתספורת. העיר במאמר מרדכי (או"ח סי' תקמח ס"ק ח): "אפי' פגע בו הרגל לאחר ל' יום אינו מבטל כ"ה דעת הרמב"ם והרא"ש וסמ"ג ז"ל ודלא כסמ"ק שהביא הטור ז"ל וכבר כתב מרן ז"ל בבד"ה שאין ל' רבינו הטור מדוקדק בזה דמשמעו' דבריו שסברת סמ"ק הלכה היא ושאין עליה חולק וליתא והיה לו לכתוב תחלה סברת הרא"ש וסיעתיה ולסיים דסמ"ק חולק י"עוש ואין ספק דכל זה אשתמי' מיניה דהרב השיירי ז"ל שתמה על הטור שסתם שלא כדעת אביו הרא"ש וסיים וז"ל והיותר תימא על רבינו ב"י שלא ערער בזה כלום וצ"ע ע"כ. גם מבואר מדברי מרן ז"ל בב"י ובבד"ה שסובר דמ"ש הטור בתחלה אפי' פגע בו הרגל היינו אפי' אחר ל' וכסברת הרא"ש ודעימיה אלא דבבד"ה ערער על ל' ומיהו דמשמע כאילו בא לפרש מ"ש בתחלה אפי' פגע בו הרגל דהיינו דוק' תוך ל'". כך כתב בברכי יוסף (או"ח סי' תקמח ס"ק ז) לאחר שהעיר על כנה"ג: "וראיתי להרב מהרי"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י בא"ח שער ו' סי' ח' העלה דאין להסתפר על אביו ואמו אף שעברו עליו רגל או שני רגלים וגערו בו חביריו עד שיעברו עליו שלשים יום שלמים ויגערו בו חביריו. ושם סי' ז' העלה דאם שלמו שלושים של אביו בתוך הרגל דמותר לגלח ע"י גערה בחול המועד לכבוד יום טוב האחרון מצוה קעביד". ובמשנה ברורה (סי' תקמח ס"ק לד) כתב: "עד שיגערו וכו' – ואם גערו בו אף ביום ל' מותר [א"ר]". מסקנה לפי דברי כולם אם עברו שלשים יום מן הפטירה קודם הרגל וגערו בו רשאי להסתפר קודם הרגל. pbdiu3kgcjdyr2qzgneyxc2vj7sd96e 0 1743935 3017843 2026-05-27T19:31:03Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מ|מא|מב|}}" 3017843 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מ|מא|מב|}} gfx3rhvbm8zsgznt2vx3s2o74f3lbch 3017844 3017843 2026-05-27T19:31:14Z Uziel302 3324 3017844 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מ|מא|מב|}} סימן מא מחוסר אמנה שאלה אדם התקשר למוכר מצות-יד לפסח וביקש לקנות ממנו מצות. המוכר הסכים למכור וביקש את התשלום במזומן, הקונה הסכים והכין את הכסף. המוכר הודיע שיבוא לישובו וימכור את המצות. חצי שעה לפני זמן המכירה המוכר הודיע בהודעה לקבוצת גברים בישוב (בפלאפון) על מקום אליו יבוא למכור למשך חצי שעה, ומשם כל מי שהזמין אצלו יוכל לבוא ולקנות. הקונה שהזמין לא ראה את הודעת המוכר וכשהתקשר למוכר כשלושת רבעי השעה אחרי זמן תחילת המכירה – המוכר הודיע לו שכבר נסע ולא יחזור לישובו למכור את המצות שהוזמנו. (בשנה קודמת, אותו מוכר עבר בין הבתים ומכר אף לקונה זה, כך שידע את מקום מגוריו). האם המוכר מחוסר אמנה, או שכיון שהודיע על זמן המכירה נחשב שהוא בעל אמנה? תשובה א. נאמר בבבא מציעא (מט ע"א): "דברים, רב אמר: אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר: יש בהם משום מחוסרי אמנה". והלכה כר' יוחנן שיש בדברים, כלומר הסכם בדיבור בלבד בין קונה למקנה, משום מחוסר אמנה. השאלה שצריך לעיין בה בהקשר לשאלה לעיל היא: האם כל פעולה של המוכר או הקונה אשר גורמת לאי יציאת המקח לפועל הופכת את העושה למחוסר אמנה, כגון כאן, שאין מחלוקת על המחיר, אלא שמעשי המוכר (יציאתו לדרכו בלא להעביר את המקח) גרמו שהמקח לא יתקיים. או שאין הוא מחוסר אמנה, וזה שלא טרח להוציא את המכירה לפועל אין זה חיסור אמנה אלא חסרון אחר מצד מידת חסידות. ב. כתב הרמב"ם (הל' מכירה פ"א ה"א): "המקח אינו נקנה בדברים, ואפילו העידו עליהם עדים, כיצד, בית זה אני מוכר לך, יין זה אני מוכר לך, עבד זה אני מוכר לך, ופסקו הדמים ורצה הלוקח ואמר קניתי, ורצה המוכר ואמר מכרתי, ואמרו לעדים הוו עלינו עדים שמכר זה ושלקח זה, הרי זה אינו כלום וכאילו לא היו ביניהם דברים מעולם, וכן בנותן מתנה ומקבלה". היינו, בלי העברת המקח לרשות הקונה או העברת תשלום (לענין 'מי שפרע') אין כאן שום קניין. באר המגיד משנה: "המקח אינו נקנה וכו'. זה פשוט ומבואר בפרק הזהב בב"מ (דף מ"ט) מיהו אף על פי שלא קנה בדברים יש [בו] משום מחוסרי אמנה כמו שנתבאר פ"ז". וכן כתב הרמב"ם (הל' מכירה פ"ז ה"ח) בהמשך הפרק: "הנושא ונותן בדברים בלבד הרי זה ראוי לעמוד לו בדבורו, אף על פי שלא לקח מן הדמים כלום ולא רשם ולא הניח משכון, וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אף על פי שאינו חייב לקבל מי שפרע הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו". נראה מן הרמב"ם שעל כל חזרה בו אשר מפקיעה את המקח נחשב מחוסר אמנה, ואף על פעולות אחרות שבעקבותם לא קיים את המקח אף עליהן נחשב מחוסר אמנה, (אא"כ נאנס). ולכן בין אם חזר אחד מן הצדדים בגלל תשלום, או בגלל שהחליט למוכרו לאדם אחר או שסתם הסתלק מן המכר המוכר או הקונה נחשב כמחוסר אמנה. ראיה פשוטה לכך מן האמור בשו"ע (חו"מ סי' רד ס"ח): "וכן מי שאומר לחבירו ליתן לו מתנה, ולא נתן, הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים, במתנה מועטת, שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו. אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שהם נקנים בהם". הרי במתנה גם אם נסע לחו"ל ולא נתן את המתנה הוא מחוסר אמנה, ומכאן שכל פעולה שמונעת את ההתחייבות שלו מגדירה אותו כמחוסר אמנה. ג. וכן עולה מן השאילתות דרב אחאי (פרשת ויחי שאילתא לו) שכל עיכוב מכר מצד המוכר נחשב מחוסר אמנה: "שאילתא דמחייבין דבית ישראל למישקל ולמיטרא בהימנותא ואילו מאן דאמר ליה לחבריה מזבננא ליך האי מידי לא בעי ליה למיהדר ביה ואף על גב דאי בעי למיהדר מצי הדר דיבורא בעלמא הוא דא"ל אפילו הכי לא מיתבעי ליה למיהדר בדיבוריה אלא מיבעי ליה למיקם בהימנותא ועליה איתמר הדין קרייא עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי מלמד שזוכה ויושב במחיצתו של הקדוש ברוך הוא. ולא מיבעייא דאמר ליה מיזבננא האי מידי, אלא אפילו גמר בליביה לזבוני ליה אף על גב דלא אפיק מן פומיה לא מיתבעי ליה למיהדר ביה דכתיב הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו כי הא דרב ספרא הוה ליה ההוא חמרא לזבוני, אתא ההוא גברא ובעייה הוה קא קרי ק"ש א"ל מי זבנת לי ניהלי בזוזי פלן, לא אהדר ליה. סבר לא ניחא ליה בהכי אטפי ליה וא"ל יהבת לי ניהלי בזוזי פלן לא אהדר ליה בתר דאסיק אמר ליה מן כד אמרת בזמן קדמאה גמרי בלבי לזבוני לך הא טופנא לא שקילנא מינך ואי א"ל והדר ביה מיתקרי מחוסר אמנה". היינו בדיבור בלבד נחשב כמחוסר אמונה. ד. באר בהעמק שאלה (פרשת ויחי שאילתא לו אות ד): "ואי אמר לי' והדר בי' מתקרי מחוסר אמנה. הא ודאי דוקא אמר בפיו ולא כשגמר בלבו". היינו במקרה של רב ספרא אף אם היה תובע יותר ממה שהוצע בתחילה לא היה נחשב מחוסר אמונה כיון שלא הוציא בפיו. ממשיך הנצי"ב: "ופי' מתקרי מחוסר אמנה, ולא קאמר הוי מחוסר אמנה, משמע דהב"ד אומרים לו ומזהירין אותו שהוא מיקרי בזה מחוסר אמנה, ולא מיבעי לס"ד דהש"ס דר"י טעמי' מדכתיב הין צדק שיהא הן שלך צדק, וכן פסק הבעל המאור והרמב"ם בפי' המשניות שלהי מ' שביעית1, א"כ ודאי ראוי להודיעו ולהזהירו ע"ז, ונהי שאין כופין עליו משום שמתן שכרו בצדו הין צדק יהי' לך וכמו שדרשו בב"ב ד' פ"ט על הא דכתיב אבן שלמה וצדק יהי' לך דמשום אבן שלמה וצדק יהי' לך והיינו דאי' בנדה ד' ע' מה יעשה אדם ויתעשר ישא ויתן באמונה, אבל מכ"מ מזהירין עלה ואומרין דהדין כך הוא, ולא מיבעי לדעת הריצב"א שפסק כהירו' ב"ב ס"פ ה' דהב"ד מוזהרין עליו אלא שאין נענשין עליו, אפי' למש"כ פ' יתרו סי' נ"ו אות ו' שאין דעת רבינו ושאר ראשונים ז"ל הכי, אבל מכ"מ ראוי להודיעו אזהרת הכתוב, אפי' לשיטת הרמב"ן במלחמת ה' והרא"ש סי"ב דדעת הרי"ף דלפי האמת מפרשינן גם לר"י שיהא הין שלך צדק שלא ידבר א' בפה וא' בלב וכדעת הירו' שלהי' שביעית, מכ"מ כ' הנימוק"י דהא דיש בהם משום מחוסרי אמנה היינו שאינו עושה מעשה עמך דכתיב שארית ישראל וגו' ולא ידברו כזב, אלא דלא לייטינן לי' אבל ודאי קורין לי' מקרא זה ומודיעין לו שהוא לא עושה מ"ע והיינו מש"כ רבינו מתקרי מחוסר אמנה". עולה לפי הנצי"ב בהבנת מושג זה שבי"ד מזמינים את החוזר בו ומזהירים אותו שהוא מחוסר אמנה ואינו עושה מעשה ישראל. ה. השו"ע (חו"מ סי' רד ס"ז) חוזר על פסיקת הרמב"ם, וכך כתב הרמ"א (חו"מ סי' רד סי"א): "הגה: אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אף על פי שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וכל האומר לתת לחבירו מתנה מועטת ולא נתנה לו, הרי זה ממחוסרי אמנה (הכל בטור). ועיין לקמן סימן רמ"ט. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה (נ"י פ' הזהב והמגיד פרק ו' דמכירה וב"י בשם תוספות ורבינו ירוחם נ"ט ח"ד), וכן נראה עיקר". ו. באר הסמ"ע (חו"מ סי' רד ס"ז): בס"ק יב: "ראוי לו לעמוד בדיבורו. דרשו רבותינו ז"ל [שם מ"ט ע"א] אמ"ש [ויקרא י"ט ל"ו] הין צדק, שיהא הן שלך צדק, ואפילו נתיקר השער ס"ל להרמב"ם [המובא בציונים אות ט'] והמחבר דלא יחזור בו, משום הכי כתבו סתמא, אבל הרא"ש [ב"מ פ"ד סי' י"ד] והטור [סעיף י"א] ס"ל דאם חוזר בו המוכר משום יוקרא והלוקח משום זולא לית לן בה, ע"ש ובדרכי משה [שם]". וכן הביא משמו בנתיבות המשפט ([חדושים] על שו"ע חו"מ סי' רד ס"ק ו). ובס"ק יג באר: "ואין רוח חכמים נוחה הימנו כו'. פירוש, אין נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה, ואין דעתם נוחה "הימנו", פירוש בשבילו, עיין פרישה [סעיף י"א]". ולא פרש כנצי"ב שבי"ד עצמם גוערים בו. ז. האחרונים דנו האם הביטוי: 'אין רוח חכמים נוחה הימנו' מתאר גם איסור או רק התנהגות שלא ראויה ולא בחסידות והביאו ראיה מדברי הר"ש (שביעית פ"י מ"ט) שאין בכך איסור: "וכל המקיים את דברו רוח חכמים נוחה הימנו. הא שאינו מקיים את דברו אין רוח חכמים נוחה הימנו ולאו משום דאיכא איסור דאמרינן בפרק הזהב (דף מט א) דברים אין בהן משום מחוסרי אמנה, ובפ"ק דקידושין (שם) גבי גר אשכחן בהדיא דאם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו וליכא איסור [אלא] אין חכמים מחזיקים לו טובה שלא הצריכוהו לכך". אמנם בשו"ת ראנ"ח (סי' קיח) מבאר את הר"ש: "ולמדנו מזה דאף רבינו שמשון ז"ל לא פליג בההיא דאין רוח חכמים נוחה הימנו דאית בה אסורא ולא קאמר איסורא ליכא אלא אליבא דרב ואדרבא מדבריו יש להוכיח דאיכא אסורא דהא תלו טעמא דאסורא ליכא משום דדברים אין בהם משום מחוסרי אמנה משמע דלמאן דאמר יש משום מחוסרי אמנה איכא אסורא וכן נראה מדברי המרדכי בפרק הזהב שכתב וז"ל ואפילו במתנה מועטת נהי נמי דאסור לחזור בו מ"מ אי בעי למיהדר ביה לא מצי למיכפייה לקיים דבריו למדנו מכאן שמה שאמרו בחוזר מדבריו אין רוח חכמים נוחה הימנו אסורא אית ביה נמי בחוזר ומינה דכל מקום שאמ' אין רוח חכמים נוחה הימנו איכא אסורא בדבר". כתב הרב חיד"א ביעיר אוזן (עין זוכר כלל א סי' פח): "אין רוח חכמים נוחה הימנו. הרב המגיד סוף פ"א דגזילה גבי נגזל דאם מקבל אין רוח חכמים נוחה הימנו, כתב דאי בעי תובעו בדין ומחזיר לו משמע דס"ל דאין רוח חכמים נוחה הימנו אינו איסורא ועיין להרב פנים מאירות בחידושיו לקמא ריש פ' תשיעי. ורבינו שמשון סוף שביעית כתב דאינו איסורא, אך דבריו תמוהים וכבר עמד עליהם הרב מהראנ"ח בתשובותיו בח"א סימן קי"ח. ושם הרב מהראנ"ח הביא ראיות דאין רוח חכמים נוחה הימנו איכא איסורא דזה הלשון אמרו בנושא ונותן בדברים וחוזר ובמחוסרי אמנה איכא איסורא ע"ש. וכ"כ המרדכי והגהות אשרי אמאי דאמרינן בגיטין דף ל' במכרי כהונה דמתנה מועטת אסור לחזור בו. ועמ"ש בעניותי בשער יוסף בקונט' הסימנים דף כ"ח ע"ד". וכך העיר ביד מלאכי (כללי הדינים כלל צט): "אין רוח חכמים נוחה הימנו, כל היכא דאמרינן כן אין איסור בדבר, הר"ש סוף שביעית ומוהראנ"ח ח"א סי' קי"ח חולק עליו עיין שם וכן כתב רשד"ם ח"מ סי' שי"א ועיין ידי אליהו תיקון קל"ה ובפרי האדמה ח"ב דף מ"ה ד' ובשער יוסף בתשובותיו דף כ"ח ב' בארוכה". ועי' בשדי חמד (אות א כללים סי' כב עמ' 19). ח. הרמב"ם מנה אמירת הן הן ולאו לאו כמעשה חסידות. כך כתב בהלכות דעות (פ"ה הי"ג): "משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה, אומר על לאו לאו ועל הן הן, מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומוותר לאחרים כשיקח מהן ולא ידקדק עליהן, ונותן דמי המקח לאלתר ואינו נעשה לא ערב ולא קבלן ולא יבא בהרשאה, (אינו) מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה, כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו, ואם נתחייבו לו אחרים בדין מאריך ומוחל להן ומלוה וחונן, ולא ירד לתוך אומנות חבירו, ולא יצר לאדם לעולם בחייו, כללו של דבר יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים מן הנעלבים ולא מן העולבים, ואדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". עולה מן הרמב"ם שעמידה בדיבורו, אפילו שלא בקניינים, היא רק מעין מידת חסידות ולא באיסור מחוסר אמנה. מסקנה מי שהתחייב למכור או לקנות וביטל משום מה את המקח קרוי מחוסר אמנה, וי"א שבית דין אומר לו כן במפורש (כעין מי שפרע). sakc1gjmkfl0w3spdset7f51puy7t1l 0 1743936 3017845 2026-05-27T19:31:26Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מא|מב|מג|}}" 3017845 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מא|מב|מג|}} 73e35v896tnrggw9cj2pommgulh3yiu 3017846 3017845 2026-05-27T19:31:35Z Uziel302 3324 3017846 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מא|מב|מג|}} סימן מב הגרלות שאלה כפרי אחד הגריל את החמור שלו ב-5 רובל לכרטיס, ההגרלה בעוד חודש, באו כל אנשי הכפר ושילמו. יום לפני ההגרלה, החמור מת... הכפרי לא ידע מה לעשות. הלך לחכם, החכם אמר לו: 'אחרי ההגרלה תגיד לזה שזכה שהחמור מת בלילה, ותחזיר לו את ה-5 רובל ששילם. היתר זה שלך, הם גם ככה לא זכו'.. האם החכם צודק בהצעתו המחוכמת? תשובה א. כל הגרלה שבה קונים כרטיסים היא הסכם ממוני בין בעל ההגרלה לקוני הכרטיסים. הקונים המעוניינים לזכות בפרסי ההגרלה ומשלמים דמי כרטיס ובעל ההגרלה מרויח את דמי הכרטיסים שנמכרו היתר על הזכיה. לדוגמא אם שווי הפרסים 50 שקל ומאה אנשים קנו כל אחד כרטיס בשקל אחד, בעל ההגרלה מרויח 50 שקל. ב. באשר לשאלתנו נראה שצריך לחלק בין הגרלות. ישנה הגרלה על פריט בר-החלפה או על סכום כסף (כמו במפעל הפיס). בהגרלה כזאת אין זיקה או שעבוד על פריט מסויים. כל משתתפי ההגרלה קונים כרטיס, והיה אם זכו בעל ההגרלה מעביר לרשותם את זכייתם, ונוטל לכיסו את שאר דמי הכרטיסים ואין לבעלי הכרטיסים שעבוד על פריט מסויים. לעומת זאת ישנה הגרלה על בעל חיים או פריט מסויים יקר ערך (הטלית של הצדיק). כל אחד הקונה כרטיס יש לו שעבוד מסויים על הפריט. והיה אם מת החמור, או הטלית נשרפה נפסק ההסכם בין בעל ההגרלה לקוני הכרטיסים. וכיון שבעל החפץ אינו יכול לעמוד בחלקו בהסכם הוא צריך להחזיר את דמי הכרטיסים לקונים. לכן הוא אינו יכול לקנות חמור ולתת לזוכה וליטול את כספי הכרטיסים, אלא עליו להחזיר את כל דמי הכרטיסים. ג. כאשר נְדַמֵּה בין קנין חפץ להגרלה, נראה כי בקנין חפץ לקונה ששילם את מחיר החפץ ישנו מעין שעבוד על המוכר שיעביר לו את החפץ עליו שילם, אם החפץ נשרף בטל ההסכם ביניהם ונתבטל המקח, והוא מקבל את כספו בחזרה. בהגרלה יש גם כן שעבוד של בעל ההגרלה להעמיד את החפץ עליו ההגרלה ליד הזוכה, כאשר עד ההגרלה הוא משועבד לכל קוני הכרטיסים, וההגרלה מסלקת את אלה שלא זכו, ומזכה את הזוכה, מכאן ואילך בעל ההגרלה משועבד לזוכה בלבד. לכן, אם מת החמור או נשרפה הטלית קודם ההגרלה בפועַל בטל ההסכם ביניהם, ועל בעל ההגרלה להחזיר את כל מה ששולם על הכרטיסים. הוא אינו יכול להמשיך כאילו החפץ המוגרל עדיין קיים. ואף אם יקנה חמור חדש השעבוד שלו כלפי קוני הכרטיסים הוא על חמור זה דוקא. וכמו שהמוכר חפץ מסויים אינו יכול לספק חפץ אחר דוגמת החפץ הראשון ה"ה בהגרלה על חפץ מסויים. 1dlsdj096p9bbvea6s9112bq9kruo77 0 1743937 3017847 2026-05-27T19:31:45Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מב|מג|מד|}}" 3017847 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מב|מג|מד|}} sbom7ch7no2kz56rix3fekmdtbb74pq 3017848 3017847 2026-05-27T19:31:57Z Uziel302 3324 3017848 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מב|מג|מד|}} סימן מג איך מחשבים נזק לדירה שכורה שאלה אדם שכר דירה לכמה שנים ועתה מחזירה לבעליה. במשך שנות השכירות מראה נשברה כתוצאה ממשחק ילדים. האם בהחזרת הדירה מחשבים כל אביזר שניזק בפני עצמו, כלומר מחיר מראה שנשברה והתקנתה, מחיר התקנה רשת בחלון וכו'. או שרואים כמה האביזרים המקולקלים פוחתים את ערך הדירה? תשובה א. שוכר הוא שומר שכר. שומר שכר חייב בגניבה ואבידה וכמובן בפשיעה. נזקים שארעו לדירה מחמת שימוש הם ודאי באחריות השוכר. כשהנכס של השכירות חוזר לבעליו הוא צריך לחזור תקין כפי שהשאילו לו. בין אם התנו על כך ובין אם לא התנו על כך. אם הקלקול הוא מחמת בלאי של המכשיר, אם התיקון הוא מעשה אומן על המשכיר לתקן (ע"י אומנים ובממון המשכיר), ואם הוא מעשה הדיוט על השוכר לתקן בידיו או ע"י אומן. אולם קלקול שחל מחמת נזק בידים הוא ודאי באחריות שוכר. אא"כ נאמר שתלוש ולבסוף חברו נחשב כמחובר. ויבואר להלן. ב. בפוסקים יש דיון על שריפת בית שכור. בשו"ת בעי חיי (חו"מ ח"א סי' רלא) לבעל כנסת הגדולה כתב: "וראיתי להרשד"ם ז"ל בתשובה הנז' (שו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' רסו) שפסק דהשוכר בית לחבירו וליל שבת מחמ' שהדליק השוכר את התנור לאפות בו להטמין את החמין יצאה דליקא ונשרפה הבית וטוען המשכיר לשוכר שישלם לו השוכר הנזק ופסק הרב ז"ל דדינא קאמר שישלם לו כל מה שהפסיד". "ויש לתמוה עליו איך חייב בפשוט לשוכר כיון דאם טעם הפטור הוא משום דשריפה אונס הוא לכ"ע פטור השוכר, ואם טעם הפטור הוא דאפי' פשיעה – בקרקעות פטור, ולדעת כל הפוסקי' מלבד רש"י והרמב"ם ז"ל סוברים דפשיע' בקרקעו' פטור. וכיון דכל הגדולים זולת תרי ארייותא אילין סוברים דפשיעה בקרקעות פטור, למה חייב לשוכר? ולא יהיה אלא מחלוקת וכולם יהיו סוברים דחייב ויש שסוברי' דפטור, כלל גדול אמרו אין הולכים בממון אחר הרוב והמע"ה וליכא למימר דס"ל כדעת הרב בעל העיטור שכתב הרב בעל הטורים ז"ל סי' צ"ה דתלוש ולבסוף חברו בקרקע לאו כקרקע דמי דלא הועלנו בזה כלום כיון דיש בזה ג"כ מחלוקת חזרנו למקום הספק והמע"ה וליכא למימר נמי דהרשד"ם לא חייב לשלם אלא המטלטלין שנשרפו לא הבית דלא משמע הכי לא מדברי השאלה ולא מדברי התשובה". "וצריך לידחק דס"ל לרשד"ם ז"ל דנ"ד הוי כמזיק בידים כיון דלא עיין את התנור קודם שהדליקו ומה גם קודם שהטמין החמין דאיבעי ליה לעיוני לראות אם תפס האש בכותל אלא דמ"מ קשה דלא הזכיר ממחלוקת זה כלל ועיקר. ובנ"ד אין צורך לכל זה שאפי' שבנדון הרשד"ם ז"ל מצד הדין יהיה פטור בנ"ד לכ"ע חייב דאפי' תימא דמצד הדליקה יהיה פטור מצד הפשיעה הגדולה שעשה לזעוק שגנבים באו לו שודדי לילה והסתיר הענין אין לי ספק שחייב לשלם כל הנז' דאין לך מזיק בידים גדול מזה דאם הוא היה צועק ואומר האמת היו מקדימין ומכבין הדליקא ודמי לכופף קומתו של חבירו מפני הדליקא שאם כפפה במקום שתוכל להגיע שם הדליקה ברוח מצויה חייב לשלם בדיני אדם. ולענין המטלטלין שנשרפו אם טעם המרדכי ז"ל דפטר בשואל הוא מפני שסובר דפשיעה בקרקעות פטור חייב לשלם המטלטלין דפשיעה במטלטלין חייב אפי' בשוכר אבל אם טעם המרדכי ז"ל דאונס הוא ושואל פטור מאונסין דקרקעות לשואל ודאי דחייב לשלם המטלטלין דשואל אינו פטור מאונסין דמטלטלין אבל אם הוא שוכר דפטו' מאונסי' אף במטלטלין גם לשלם המטלטלין פטור". בתחילה הוא מקשה על מהרשד"ם שחייב שוכר בשריפת בית השכור. משני טעמים: שוכר פטור על אונס, ואף אם השריפה נובעת מפשיעה, אין שמירה בקרקעות לפי רוב הפוסקים, והמוציא מחבירו עליו הראיה. ואף אם נחשיב את הבית כתלוש ולבסוף חברו והוא נחשב כתלוש – אבל גם תלוש ולבסוף חברו הוא במחלוקת והממע"ה. ולא נראה שהמהרשד"ם חייב רק על המטלטלין. ולכן נדחק שהוא מחשיב זאת כהיזק בידים ועל מטלטלין בבית חייב משום פשיעה. במקרה דילן ודאי זה היזק בידים למטלטלין שחוברו לדירה ולכן חייב בתשלומים. ג. בכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף חושן משפט סימן שמ) חזר על הדברים בסי' א. עוד כתב שם בסעיף ג: "אם נשרפו המטלטלין, אם טעם המרדכי ז"ל מפני שפשיעה בקרקעות פטור, חייב לשלם, דפשיעה במטלטלין חייב אפילו בשוכר. אבל אם טעם המרדכי ז"ל הוא מפני דאונס הוא, ושואל פטור מאונסין דקרקעות, לשואל – ודאי דחייב לשלם המטלטלין, דשואל אינו פטור מאונסין דמטלטלין. אבל אם הוא שוכר דפטור מאונסין אף במטלטלי, גם לשלם המטלטלין פטור, אם לא שיש מנהג פשוט בעיר שלא לשלם אפילו המטלטלין בין בשואל בין בשוכר. כן העליתי בתשובה הנזכרת". ועי' שולחן המלך (הל' נזקי ממון פי"ד הט"ו) ושו"ת הר צבי (חו"מ סי' קלט). נראה מן התשובות שעל מטלטלין חייב ואפילו חיברום, כיון שזהו היזק בידים חייב. ד. כתבו בפסקי דין – ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ג' עמוד קנה): "וכל הקלקולים שבבנין שבא מחמת השוכר חייב לשלם, הגם שעבדים וקרקעות נתמעטו מדיני שמירה, אבל כיון שהתחייב לשמור היינו דיתחייב לשלם הרי זו פשיעה, וחיובו מטעם מזיק שגם בקרקעות חייב, ועי' בנה"מ סי' ש"א וסי' ש"מ ס"ק ב'". וכן בפסקי דין – ירושלים (דיני ממונות ובירורי יהדות ד' עמוד סא) הכריעו: "על השוכר לתקן את הנזקים בכמה מקומות ובחלק מצביעת הבית, וכן בנקיון הבית". "המקורות בהלכה:" "דבר ברור הוא שפגיעה בנוי הדירה נקרא מזיק אף על פי שאינה פגיעה בעצם הרכוש, וכן אמרו בב"ק כ ב ששחרוריתא דאשייתא נקרא חסר ומזיק, אמנם בשוכר ששילם שכ"ד אינו חייב בזה, דאין זה פגיעה ברכוש של המשכיר אלא בנוי הדירה. אך בנידון דידן שהצדדים היתנו תנאי מפורש שהשוכרת מתחייבת לשלם על כל הנזקים שיהיו בדירה מלבד "בלאי סביר", י"ל שבאו להוסיף חיוב של מזיק, ואם השחרורית הגיעה עד כדי פיחום הקירות והתיקרה, אין זה "בלאי סביר" אלא במטבח ולא בחדר רגיל. ולכן י"ל שהשוכר התחייב בתורת מזיק הגם דעצם הרכוש לא נפגע"... ה. במקרה דנן, כיון שמראה נשברה מחמת משחקי הילדים, ואת המראה חיברו לקיר או לדלת ארון. היא נחשבת כמטלטלין ולכן השוכר צריך להתקין מראה חדשה במקום זאת ששבר. ולא מצאתי מי שסובר שישומו כמה פיחת מערך הדירה להשכרה בנזק למטלטלין של הדירה. th2navn6846g466etxhr9k4pp8psoui 0 1743938 3017849 2026-05-27T19:32:08Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מג|מד|מה|}}" 3017849 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מג|מד|מה|}} 2a3di0t3yxuk0qw0dv3i639pi4rmeue 3017850 3017849 2026-05-27T19:32:18Z Uziel302 3324 3017850 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מג|מד|מה|}} סימן מד מכירת הבכורה א. בספרי חלק ב סימן פא עסקתי במכירת הבכורה וסיטומתא. הבאתי שם את תשובות הראשונים והאחרונים בנושא המכירה בדשלב"ל ובדבר שאין בו ממש. והיחס למכירת הבכורה. והבאתי דברי בעל אור החיים שפרש (בראשית כה, לג): "ויאמר השבעה לי. טעם שהוצרך לשבועה. להיות כי יש בבכורה פרטים שהם דברים שאין בהם ממש, כמו הכבוד והמעלה, שעליהם הקפיד יעקב לעבודת בית אלהינו שהיא בבכורות, וכפי תורתינו הקדושה אין אדם מקנה לא במכר ולא במתנה דבר שאין בו ממש כידוע, (רמב"ם הלכות מכירה פ' כ"ב) לזה נתחכם לזכות בדבר על ידי שבועה וכן הוא הסכמת פוסקי התורה (יו"ד סי' רל"ט) כי השבועה חלה בין על דבר שיש בו ממש בין על דבר שאין בו ממש, והוא אומרו השבעה לי. והנה שבועה זו לא תספיק לקנין דבר שלא בא לעולם, כי טעם דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם היא לצד דלא סמכא דעתיה דלוקח וכו', וכן מוכח במציעא דף י"ו, אבל אם היה דעתו סומכת היה נקנה ושבועה לא תועיל בזה ולכן הוצרך לטעם כיום כמו שפירשתי. שוב בא לידי ספר הריב"ש סי' שכ"ח וז"ל כתבת שראית ר"י בן הרא"ש שכתב בשם אביו דמקנה דבר שלא בא לעולם אם נשבע קנה וכו' וראייתו ממכירת בכורה שמכר עשו ליעקב וכתיב השבעה לי עד כאן. תשובה, לא הרא"ש ולא ר"י בנו חתימי עלה ואין לתלות בגברי רברבי סברא כזו שאין לה על מה שתסמוך, גם הראיה שהביאו אין לה עיקר לפי שהיה קודם הדיבור ומאן לימא לן שלא היה אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אז, והשבועה היתה לרווחא דמלתא שלא יערער לפי שהיה איש זרוע ע"כ. והם דברינו עצמן אלא שהריב"ש לא התבונן לתת טעם שהוצרך שבועת עשו כמו שכתבתי". לדברי אוה"ח הקדוש נצרכה השבועה כדי לחול על דברים שאין בהם ממש. ב. נראה לי להוסיף על הדעות השונות את דברי הרמב"ם (הל' מכירה פכ"ב): הלכה טו "דין ההקדש ודין העניים ודין הנדרים אינו כדין ההדיוט בקנייתו שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהיה אסור עלי או אתננו לצדקה אף על פי שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם הרי זה חייב לקיים דברו שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה". הלכה טז "והואיל והדבר כן אם צוה אדם כשהוא שכיב מרע ואמר כל מה שיוציא אילן זה לעניים, או כל שכר בית זה לעניים זכו בהן העניים". הלכה יז "יש גאונים שחולקין על דבר זה ואומרים שאין העניים זוכין אלא בדברים שהדיוט קונה בהן, ולפיכך לא יזכו בדבר שלא בא לעולם, ואין דעתי נוטה לדברים אלו, שאין אדם מצווה להקנות, והוא מצווה לקיים דבריו בצדקה או בהקדש כמו שהוא מצווה לקיים הנדר כמו שביארנו בערכין". הרמב"ם מלמד שקנין אינו חל על דבר שאין בו ממש. הבכורה היא כזאת, כפי שכתב אוה"ח הק', כבוד ומעלה וזה דבר שאי אפשר להקנותו (לפחות בימינו ואולי כדברי הריב"ש היה ניתן לפני הדיבור). אבל שבועה מועילה להקנות דבר שאין בו ממש והוא חייב למלאות שבועתו. ולכן יעקב כדי שעשו לא יאמר שדבר שאין בו ממש אינו נקנה תבע ממנו שבועה. 6twcndb8z466ccp7qjgts2au1cfk8wr 0 1743939 3017851 2026-05-27T19:32:29Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מד|מה|מו|}}" 3017851 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מד|מה|מו|}} c9b3ve4iw4kw7pv3pyzasrxw8f3fkqq 3017852 3017851 2026-05-27T19:32:40Z Uziel302 3324 3017852 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מד|מה|מו|}} סימן מה שואל או שומר שכר שאלה נער שאל פלאפון מחבירו, אשר מעוניין למכור את הפלאפון שלו, ליום-יומיים, על מנת לבדוק אם מתאים לצרכיו ולקנות אותו. במהלך היומיים, טרם החליט, היתה שריפה באונס, והתיק שלו נשרף עם הפלאפון. האם הנער שלקח הוא שואל או שומר שכר או שומר חינם? תשובה א. נאמר בנדרים (לא ע"א): "גמ'. אמר שמואל: הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו – חייב, אלמא קסבר: הנאת לוקח היא. תנן: שאיני נהנה מישראל – מוכר בפחות; אבל שוה בשוה לא, ואי הנאת לוקח היא, אפילו שוה בשוה! מתני' בזבינא דרמי על אפיה. אם כן, אימא רישא: לוקח ביותר! ועוד, אימא סיפא: שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר; ואי בזבינא דרמי על אפיה, אפילו שוה בשוה! סיפא בזבינא חריפא. אי הכי, לוקח בפחות, אפילו שוה בשוה! אלא [ע"ב] מתני' בזבינא מיצעא, ודשמואל בזבינא חריפא. תניא כותיה דשמואל: הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו, ואמר לו: אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם, ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן, נאנסו בהליכה – חייב, בחזרה – פטור, מפני שהוא כנושא שכר". ב. באר הר"ן (נדרים לא ע"א): "גמ'. אמר שמואל הלוקח כלי מן התגר ונאנס בידו חייב הנאת לוקח היא – אוקמינן התם בפ' הספינה (ב"ב פח) בדקיצי דמיה הלכך סמכא דעתיה דלוקח שאם רצה ללקחן הרשות בידו וכיון שכן חייב באונסין דבמקח כל הנאה ללוקח היא ולא למוכר והוה ליה כשמואל דמשום דכל הנאה שלו חייב באונסין ונהי דהכא לא חש לפרושי דהא דשמואל דוקא בדקיצי [ע"ב] דמיה סמך ליה אסוגיין דבפרק הספינה כי היכי דהתם נמי לא חש לאוקמה דוקא בזבינא חריפא כדמוקי לה בסמוך משום דההיא סוגיא דהתם אסוגיא דהכא נמי סמכא". "ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה נמי – דהא אמרת דבמקח ליכא הנאת מוכר". "מתני' בזבינא דרמי על אפיה – הלכך שוה בשוה הנאת מוכר היא שאינו מוצא לוקחין ולאו הנאת לוקח דכיון דלא קפיץ עליה זבינא מצוי הוא תמיד ללוקח ואינו נהנה במקחו ודשמואל בזבינא חריפא ומש"ה הנאת לוקח היא שהכל קופצין עליו ואין למוכר שום הנאה במכירתו דהא כל אימת דבעי מזבין ליה"... "ובחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר – ונושא שכר פטור על האונסין ומיהו בגנבה ואבדה חייב כנושא שכר דהא אסיקנא בפרק האומנין שכל שואל לאחר שכלו ימי שאילתו נעשה שומר שכר דהואיל ונהנה מהנה ומוכח לה התם מהך ברייתא דכיון דבהליכה הוה שואל בחזרה מיהא נהי דלא הוי שואל שומר שכר הוי". העקרון הנלמד הוא בכלי שנלקח ממוכר ע"מ לבודקו ואולי לקנותו, שאם כל ההנאה של הלוקח והוא רק מתְנה בכך שיקבלו ממנו, ולמקח יש הרבה קופצים נחשב הלוקח לשואל וחייב באונס, אולם בכלי שאין עליו הרבה קופצים הלוקח הוא כשומר שכר, שכן למוכר הנאה מכך שהלוקח מתעניין במקח ואולי יקנה ממנו, וללוקח הנאה מכך שנתנו לו לבודקו. אף במקרה הנוכחי נראה שאין למכשיר המשומש הרבה לוקחים והלוקח את המכשיר אינו מוחלט אצלו לקנותו ועל כן יחשב כנושא שכר. ג. וכן עולה מרבינו יהונתן מלוניל (בבא מציעא [לפי דפי הרי"ף] נז ע"א): "[נדרים ל"א ע"ב] הלוקח כלי מבית האומן לבקרו, כלומ' להוליכו לביתו להראות לאשתו ובניו אם יתרצו בו ללקחו ונאנס בידו חייב דהא דעתו ליקח אותו. והני מילי בכלי שנודעין דמיו שאין לו לחוש שמא יעלנו בדמים יקרים ושמא אינו רוצה ליקחנו בדמים כך וכך ובודאי נכנס לקנותו ואם נאנס מידו דין הוא דלישלם כוליה. ודוקא בזבינא חריפא, כלומ' שיש לו קונין רבים שקופצים לקנותו שאפילו לא יקנהו הוא ימצא קונים אחרים רבים בו ביום נמצא שאין המוכר נהנה בהולכתו לביתו להראות לאשתו ובניו. אבל בזבינא דרמי על אפיה, שאינו יכול למכור לאחרים באותו יום כי אם לזמן רחוק שמוציאו בשוק ומחזיר ומצטער באותה סחורה המוכר אם נאנס נאנס למוכר דהנאת מוכר הוא". ולפי דעתו בזבינא דרמי על אפיה האחריות על המוכר! וכ"כ המרדכי (גיטין פרק הניזקין רמז שצד): "הלוקח כלי מבית האומן לשגרו בבית חמיו ונאנס בהליכה חייב ובחזרה פטור משום דהוי כשומר שכר אלמא בחזרה הוי כנושא שכר הואיל ונהנה מהם, תוס'". אף אצלנו לכאורה זה מצב שלא החליט אם לקנות או לא ואינו תולה בדעת אחרים, ועל כן יהיה שומר שכר ופטור על אונס. ד. בשלטי הגבורים (בבא בתרא מד ע"ב אות ג) הביא דעה: "והלוקח כלי מבית האומן לבקרו וגלה בדעתו שאינו חפץ בו ונאנס בידו קודם שיחזירו י"א שהוא חשוב כשומר שכר וחייב בגניבה ואבידה והרמ"ה כתב שאינו אלא שומר חינם, ורשב"ם פי' שחייב באונסין עד שיחזירנו, וכן דעת הרא"ש והוא שיהיה דבר שיש לו קונים הרבה ואין המוכר קץ בו ומחזר למוכרו מפני שאינו מצוי לו קונים ברשות המוכר הוא עד שיפסוק דמיו ויקנהו הלוקח באחד מדרכי ההקנאות". ה. פסק השו"ע (חו"מ סי' קפו ס"א): "הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו, ואמר לו: אם מקבלים אותם ממני אתן לך דמיהם ואם לאו אתן לך שכר מועט, ונאנסו בהליכה, חייב. ואם נאנסו בחזרה, פטור. אבל אם נגנבו או אבדו, חייב". עוד פסק השו"ע (חו"מ סי' ר סי"א): "הנוטל כלי מבית האומן על מנת לבקרו, אם היו דמיו קצובים ונאנס בידו, חייב, שהואיל ודמיו קצובים מעת שהגביהו נעשה ברשותו ואין המוכר יכול לחזור בו, והוא שיגביהנו כדי לקנות את כולו, ויהיה אותו חפץ הנמכר חביב על הלוקח. אבל חפץ שהמוכר קץ בו, והוא מבקש ורודף למכרו, הרי הוא ברשות המוכר עד שיפסוק הדמים ויגביהנו הלוקח אחר שפסק. ואם גילה דעתו שאינו חפץ בו, ונגנב או נאבד קודם שיחזירנו, יש אומרים שהוא כשומר שכר, וי"א שהוא כשומר חנם". לכאורה גם במקרה דנן שני הצדדים לא מפסידים מכך שהקונה הפוטנציאלי נוטל את הפלאפון לבדיקה לכמה ימים. לגבי המוכר אין הקונים עומדים בתור ורוצים לקנות, ולגבי הקונה הוא מתלבט האם לקנותו, ועל כן לכאורה הוא רק כשומר שכר שהמוכר נהנה מכך שבודקים את המכשיר שלו לקנותו והקונה נהנה מהבדיקה. ו. אלא שלאחר מחשבה נוספת נראה לי שנוטל המכשיר הוא שואל. לא מדובר במוכר מכשירים, אלא בשני חברים שאחד רוצה למכור את מכשירו והשני רוצה אולי לקנותו. החבר שאל מכשיר לכמה ימים מחבירו ע"מ לבודקו אבל אין כאן עיסקת מכירה, אלא כרגע זו שאלה, וכיון שלא החזירו הוא חייב בתשלומיו כדין שואל. מסקנה החבר שקיבל לידיו את המכשיר הוא שואל וחייב באונס ולכן חייב בתשלום המכשיר לבעליו. 5c185m3mlu0vig0q42q458t0v5jhohd 0 1743940 3017853 2026-05-27T19:32:51Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מה|מו|מז|}}" 3017853 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מה|מו|מז|}} e7l5ue1i14jmo23tctx30c71ycrr465 3017854 3017853 2026-05-27T19:33:08Z Uziel302 3324 3017854 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מה|מו|מז|}} סימן מו שאילה מנכרי שאלה רכז נוער בישוב מצא בכלי עבודתו גרזן שהוא בטוח שלא קנה אותו לכליו. הוא שאל נערים האם הם יודעים מאין הגרזן, והתברר שהוא נלקח מקבלן ערבי שעבד בישוב לפני כמה שנים. כל הפרטים המעשיים נשכחו, אין יודעים מי הקבלן ומי הילדים ששאלו ממנו. מה עליו לעשות עם הגרזן? תשובה א. מדובר בנכרי שהשאיל גרזן לנערים בישוב. הגרזן נשכח ע"י בעליו בידי הנערים שעבדו איתו, ונשאר אצל רכז הנוער מאותו זמן, ונמצא בכליו אחר כמה שנים. אין דרך להחזיר לקבלן הערבי את הגרזן מפני שלא יודעים מיהו, ורכז הנוער (לשעבר) אינו יודע מי הם הילדים ששאלו ממנו. ב. נראה שהקבלן שכח או ויתר מדעת וממילא הפקיר את הגרזן, אחרת היה תובע אותו בחזרה. וכיון שעברו כמה שנים הוא לא ישוב ויתבע אותו. ממילא השאלה היא: האם השואלים מהקבלן יכולים לזכות בו. ג. שואל הוא שומר על מה ששאל, ונראה שאינו יכול לזכות במה ששאל אפילו הופקר והחפץ בידיו, כיון שהוא שומר של המפקיד. ולכן אף אם המשאיל הפקיר את החפץ המושאל גם אז החפץ נחשב ברשות המפקיד. כדברי המרחשת (ח"ב סי' ז ד"ה וכל זה): "דלא מהני יאושו של המשאיל כלום כיון שהשואל שהוא השומר שלו לא נתייאש וכיון שהשומר לא נתייאש הרי הוא כבעלים ולא מהני יאושו של המשאיל כל עוד שהשואל לא נתייאש (וכמו ששכחת בעל השדה לא הוי שכחה כל עוד שהפועלים לא שכחו כדאיתא [בב"מ יא] יעיש"ה), ועוד אף אם מהני יאושו של המשאיל מ"מ הא השואל לא זכה בו א"כ בשעה שמצאו אותו הרי הכיס והארנקי הם של המשאיל דכל זמן שלא זכה בו אדם לא יצאה מרשות בעלים כמו שכ' הנתיבות סי' רס"ב". אם השואל יודע שהמשאיל הפקיר את החפץ, הוא יכול אולי לבקש מאדם אחר לזכות עבורו, אבל הוא עצמו כידו של משאיל ולכן אינו יכול לזכות בו, ואף חצרו אינה יכולה לזכות עבורו. ד. במקרה שלפנינו הגרזן עבר לידי רכז הנוער וניתן לומר שהיה כאן יאוש והפקר כשהגרזן היה בידי הילדים, ואחר כך שינוי רשות לרשות הרכז, והוא זכה בגרזן מפני שאינו השואל עצמו. ואף כשלא היה מודע לכך שהגרזן ברשותו חצרו קנתה לו. כאמור בסוכה (ל ע"א-ע"ב): "אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי: כי זבניתו אסא מנכרי לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו. מאי טעמא – סתם נכרים גזלני ארעתא נינהו, [ע"ב] וקרקע אינה נגזלת. הלכך, לגזזוה אינהו, כי היכי דליהוו יאוש בעלים בידייהו דידהו, ושינוי הרשות בידייכו. – סוף סוף, כי גזזו אוונכרי – ליהוי יאוש בעלים בידייהו, ושינוי הרשות בידן! – לא צריכא, בהושענא דאוונכרי גופייהו". ועי' בשו"ת אמרי משה (סימן נח ד"ה וצריכין אנו). המצב של הרכז טוב יותר מהאוונכרי מפני שלא היתה כאן שום כוונת גזל. אלא שני הצדדים הזניחו את הגרזן ולבסוף הוא נתגלה בכליו של רכז הנוער. ה. אולם, אולי הגרזן עבר לרשות רכז הנוער עוד לפני שהקבלן התיאש והיה כאן שינוי רשות ואח"כ יאוש ומחלוקת ראשונים אם זה מועיל. הרא"ש (בבא קמא פ"י סי' יח) פסק: "אתמר גנב ומכר ואחר כך הוכר הגנב רב משמיה דרבי חייא אמר הדין עם הראשון (=הגנב), ורבי יוחנן משמיה דרבי ינאי אמר הדין עם השני... ורב זביד אמר הב"ע כגון שנתייאשו הבעלים ביד לוקח ולא נתייאשו ביד גנב. דרב משמיה דרבי חייא סבר הדין עם הראשון דלא שנא יאוש ואחר כך שינוי רשות ולא שנא שינוי רשות ואח"כ יאוש קני. ורבי יוחנן אמר הדין עם השני יאוש ושינוי רשות קני שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני. והלכתא כרבי יוחנן". וכ"כ בהגהות אשרי (בבא קמא פ"ז סי' ב): "וכן פוסק (=ר"י בעל התוספות) דשינוי רשות ואחר כך יאוש לא קני". אולם הרמב"ם (הל' גניבה פ"ה ה"ג) פסק: "נתיאשו הבעלים מן הגניבה, בין שנתיאשו ואחר כך מכר הגנב בין שנתיאשו אחר שמכר, קנה הלוקח ביאוש ושינוי רשות ואינו מחזיר הגניבה עצמה לבעליה אלא נותן להם הדמים אם לקח מגנב מפורסם, או אינו נותן כלל לא חפץ ולא דמים מפני תקנת השוק אם לא היה זה המוכר גנב מפורסם". ולדבריו אף שינוי רשות ואח"כ יאוש קונה. הטור (חו"מ סי' שנג, ו) פסק כאביו. בשו"ע (חו"מ סי' שנג ס"ג) הובאו שתי הדעות, שו"ע פסק כרמב"ם, והרמ"א הביא בשם יש חולקים את דעת הרא"ש והטור. וז"ל: "אם יש עם היאוש שינוי רשות, בין שנתיאשו ואח"כ מכר הגנב בין שנתיאשו אחר שמכר, קנה, (ויש חולקין) (טור ס"ו בשם הרא"ש ורש"י ומרדכי ר"פ הגוזל בתרא וב"י בשם רשב"א) (וע"ל סי' שנ"ו)". ולכן עדיין ניתן להטיל ספק בזכיית רכז הנוער בגרזן. (ויכול לטעון קים לי כרמב"ם). ו. אולם הצורך ביאוש ושינוי רשות אינו מוסכם על כל הפוסקים. אין מדובר כאן בעבירה של גזילה או גניבה אלא מעין אבידה, שהקבלן הפקיר את הגרזן. כתבו תוספות (בבא קמא סז ע"א ד"ה אמר עולא): "ואור"ת דבכל מקום יאוש קונה רק לענין קרבן משום דהוי מצוה הבאה בעבירה ומביא ראיה מההיא דהניזקין (גיטין ד' נה: ושם) דפריך התם לעולא מההיא דגנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואין משלם ד' וה' ותני עלה כה"ג בחוץ ענוש כרת ואי אמרת יאוש לא קני כרת מאי עבידתיה והשתא בלאו ההיא דתני עלה הוה ליה למפרך מגופה דאי יאוש לא קני אם כן אין לו כח להקדיש ואמאי פטור מד' וה' הא לא טבח דהקדש אלא ודאי לכל מילי מודה עולא דיאוש קני רק לענין הקרבה ולהכי פריך מדתני עלה דבחוץ ענוש כרת אלמא ראוי לפתח אוהל מועד ועוד מייתי ראיה ר"ת מריש לולב הגזול (סוכה ד' ל. ושם) דפסלינן לולב הגזול אפי' בי"ט שני ומפרש רבי יוחנן משום מצוה הבאה בעבירה שנאמר והבאתם גזול את הפסח גזול דומיא דפסח בין לפני יאוש בין לאחר יאוש בשלמא לפני יאוש דלאו דידיה היא אלא לאחר יאוש הא קנייה ביאוש מ"ט לא לאו משום מצוה הבאה בעבירה משמע דסבר בכל דוכתי דיאוש קני רק לענין מצוה". וכן הביא הרמב"ן (גיטין נה ע"ב) בשם ר"ת ובשם ר"ח. והרשב"א (גיטין נה ע"ב) הביא בשם ר"ת, רש"י ור"ח. כך כתב בכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף חושן משפט סימן רנט): "ויראה דהרמב"ם ז"ל יאמר דיש חילוק בין גזילה גמורה לגזילה דפתיך בה אבידה, דבגזילה גמורה יאוש כדי לא קני ובגזילה ואבידה יאוש כדי קני, כדרך שחילק (הרמב"ם) [הרמב"ן] ז"ל לענין לאו הניתק לעשה. וכן מצאתי בתשובה כ"י למהר"א מוטאל ז"ל". וכן בהלכה למשה (הל' גזלה ואבדה פ"ב ה"א) דן בדעה זו וכתב: "אמנם לענין דינא הא מיהא כמה מרבוותא דס"ל דיאוש כדי קני וכן פסק מהרש"ל ז"ל דקונה מדרבנן אבל לדבר שהוא מן התורה כגון ד' וה' יאוש כדי לא קנה וכן היכא שהגזילה קיימת שצריך להחזירה בעין, זולת היכא דנתייקרה או נתפטמה מאליה אחר יאוש וכמו שיבא קמן בס"ד וכל שכן לענין קדושין דאם קדשה ביאוש לבד מקודשת מספק וכן כתב מהר"ש יונה ז"ל סימן נ"ט יעו"ש ובתשובת הרשב"א סימן תתקס"ח". ואם כן אף רכז הנוער יכול לטעון אף אם כשהיה הגרזן ביד הנערים הקבלן לא התיאש, אבל עד שנכנס לרשותי כבר התיאש. ז. יש אומרים שבגזל נכרי יאוש כדי קני. כתב בספר גזע ישי (מערכת י סי' שטו – בדין יאוש). "אי יאוש כדי קני בגזל הגוי" "יאוש כדי לא קני היינו בגזל וגנבת ישראל אבל בגזל וגנבת הגוי אפילו למ"ד דגזל הגוי וגנבתו אסור מדאורייתא מ"מ יאוש כדי קני בגזל הגוי לכ"ע כ"כ מהר"מ ן' חביב ז"ל בקונט' יום תרועה דף ו' מן הספר, וכן מפורש יוצא מדברי השה"ג בשם ריא"ז ז"ל בסוכה ריש פרק לולב הגזול שכתב וז"ל ואפילו אם נגזל' מן הגוי הואיל מתייאש אותו הגוי הרי הוא הפקר יע"ש, אבל הרמב"ן ז"ל בס' המלחמות שם מפורש יוצא מדבריו דחילק בזה וס"ל דגם בגזל הגוי יאוש כדי לא קני ובעי יאוש ושנוי רשות כבגזל ישראל שכתב שם וז"ל ומ"ש ממאי דקאמר ר"ה להנהו אוונכרי דשקלינן וטרינן וכו' אף על גב דמה"ב היא איכא למימר דארעתא דגוי גזלי ולא של ישראל דלא שכיח ומשום לכם אתמר דלמיקני מינייהו בעי יאוש ושנוי רשות עכ"ד ז"ל יע"ש, הרי לך מבואר דס"ל להרמב"ן דאף בגזל הגוי בעינן יאוש ושנוי רשות, וכן מוכח נמי מדברי הרשב"א ז"ל בתשו' סי' תתנ"ב יע"ש, ועיין להרב שער המלך ז"ל פ"א מה' גזילה ד"ח ע"ג וע"ד". כאמור מחלוקת ראשונים אם בגזל נכרי יאוש כדי קני, וקנוי לגוזל. ח. אולם כל מעשה הגרזן שנלקח מקבלן ערבי הוא כעין אבידה, מפני שלא התכוונו לגוזלו. נאמר בבבא קמא (קיג ע"ב): "אמר רב ביבי בר גידל אמר ר"ש חסידא: גזל כנעני אסור, אבידתו מותרת; גזילו אסור, דאמר רב הונא:... אבידתו מותרת, דאמר רב חמא בר גורי' אמר רב: מנין לאבידת הכנעני שהיא מותרת? שנאמר: לכל אבדת אחיך, לאחיך אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר לכנעני. ואימא: הני מילי היכא דלא אתי לידיה, דלא מחייב לאהדורי בתרה, אבל היכא דאתי לידיה אימא ליהדרה! אמר רבינא: ומצאתה, דאתאי לידיה משמע. תניא, ר' פנחס בן יאיר אומר: במקום שיש חילול השם, אפי' אבידתו אסור". וכ"פ הרמב"ם (הל' גזלה ואבדה פי"א ה"ג): "אבידת הגוי מותרת שנ' (דברים כ"ב ג') אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום". וכ"פ השו"ע (חו"מ סי' רסו ס"א): "אבדת העובד כוכבים מותרת, שנא' אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה. ובכל מקום מכניסים כליהם ככלי ישראל, מפני דרכי שלום". במקרה שלפנינו, אין חילול השם שהרי הקבלן הערבי כבר נשכח מלב ואין לאף אחד קשר עמו. כיון שעברו כמה שנים אף אחד אינו זוכר באיזה נכרי מדובר. גם הנכרי לא חזר לבקש את הגרזן, ולכן נראה ששכחו והפקירו. וע"כ יחשב לפחות כאבדת נכרי שמותרת. ט. כאמור רכז הנוער קנה את הגרזן ביאוש ושינוי רשות, ואף אם נאמר שהיה קודם שינוי רשות ורק אח"כ יאוש פסק השו"ע כרמב"ם שקונה. ואף אם נחוש לשיטה החולקת הרי שיטת ר"ת וחלק מהראשונים שיאוש קונה. ויש אומרים בין הראשונים שבגזל גוי יאוש כדי קני, ועוד שהקבלן הוא ערבי ואבדתו מותרת במקום שאין חילול השם. נראה על כן שמכל הטעמים הנ"ל זכה רכז הנוער בגרזן, ואינו חייב לעשות מאומה לא לשום את דמיו ורק אח"כ להשתמש בגרזן, ולא לתת את שווי הגרזן לצרכי רבים כאמור (ביצה כט ע"א): "דתניא: גזל ואינו יודע למי גזל – יעשה בהם צרכי רבים. מאי נינהו? – אמר רב חסדא: בורות שיחין ומערות". וכאן לא היתה שום כוונת גזל, אלא הזנחה של המשאיל והשואלים. י. נשאלתי בשיעור מדוע חצרו של רכז הנוער תקנה לו, הרי לא ידע שהגרזן ברשותו עד שלא בדק את כליו ומצאו וכנראה הגרזן ברשותו כמה שנים. ראשית, אפילו אם חצרו לא קנתה לו – הוא קנה בהגבהה כאשר מצא את הגרזן ברשותו. ועוד, פסק הטור (חו"מ סי' רסח, ו): "ואין צ"ל שאם הגיעה המציאה לחצרו שקונה לו אפילו אינו עומד אצלו בד"א שמשתמרת בתוכו". במקרה דידן הגרזן היה בארגז כלים שלו בתוך ביתו השמור וע"כ פשוט שנקנה לו. באר הבית יוסף (חו"מ סי' רסח): "ואין צריך לומר שאם הגיעה המציאה לחצירו שקונה לו אפילו אינו עומד אצלו. ארישא דמילתא קאי דד' אמות הקונות לו לאדם מדין חצר הוא וכיון שד' אמות קונות לו מדין חצר כל שכן שחצרו ממש יקנה לו". וכ"כ הפרישה (חו"מ סי' רסח ס"ק ו): "ואין צריך לומר שאם הגיע כו'. ארישא דמילתא קאי דד' אמות הקונות לו לאדם מדין חצר הוא וכיון שארבע אמות קונות לו מדין חצר מכל שכן שחצירו קונה לו אף על גב דאינו משומר כשעומד אצלו וכדמסיק רבינו שכתב אפילו אינו עומד אצלו". כתב בכנסת הגדולה (הגהות טור חו"מ סי' רסח) אות ט): "לא אמרינן חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו אלא בדבר ההווה בשאר המציאות, שפעמים הווים לבא". וכך פסק שו"ע (חו"מ סי' רסח ס"ג): "חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ואם נפלה בה מציאה הרי היא של בעל החצר. במה דברים אמורים בחצר המשתמרת". אמנם רמ"א הגיה: "(ואין חצירו קונה לו) אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה, אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אף על פי שבאה מציאה לשם, ובא אחר ונטלה שם זכה, הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני (נ"י ומרדכי פ' אלו מציאות). ועיין לעיל סימן רל"ב סעיף י"ח". ולשיטת רמ"א אנו נצרכים לכך שכאשר ראה והגביה זכה בגרזן. וראיתי בשולחן ערוך הרב (חו"מ הלכות הפקר והשגת גבול סעיף ד): "וכל זה בנהרות (ויערים) אבל דגים שהם בביברין של בעלים וכן חיה ועוף שבביברין של בעלים אף על פי שהוא ביבר גדול והם מחוסרים בו צידה שצריך להביא מצודה לצוד אותם שם הם של בעל הביבר לפי שהביבר הוא כחצר המשתמרת לו לדעתו שהיא קונה לאדם כל דבר הפקר כמו שנתבאר למעלה שהרי הם משתמרים בביבר שלא יוכלו לצאת להלאה מהיקף הביבר". מסקנה רכז הנוער יכול להשתמש בגרזן כרצונו. of4xqgng5lmkyxmb7hrgm5kzaiw4345 0 1743941 3017855 2026-05-27T19:33:17Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מו|מז|מח|}}" 3017855 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מו|מז|מח|}} i9r00h8r3nodhtwi2aquppux2xcrytz 3017856 3017855 2026-05-27T19:33:28Z Uziel302 3324 3017856 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מו|מז|מח|}} סימן מז בעליו עמו בעט שאול שאלה ראובן תפס טרמפ' עם שמעון הנהג. בתוך הנסיעה שאל ממנו עט לכתיבה. העט נשאר אצלו גם אחרי הנסיעה ואבד. האם ראובן צריך להחזיר עט לשמעון או שפטור מדין בעליו עמו? תשובה א. יש כאן שתי שאלות שצריך לבודקן: א) האם זה ששמעון עשה 'טובה' והסיע את ראובן למקום חפצו הופך אותו להיות שאול למלאכתו של ראובן. ב) האם כוונת שמעון היתה להשאילו לו עד שיחזיר או לשלשים יום, או שכוונתו היתה למשך הנסיעה וממילא כבר כלתה שאילתו ברשות ואין עליה פטור של 'בעליו עמו'. ב. נראה שיש לחלק בדין 'בעליו עמו' משני צדדים: ראשית, פעולה שהמשאיל עשה מעצמו עבור השואל, ללא בקשת השואל – לא תחשב כבעליו עמו. ראיה לכך המסופר בבבא מציעא (פא ע"ב): "הנהו בי תרי דהוו קא מסגו באורחא, חד אריך וחד גוצא. אריכא רכיב חמרא והוה ליה סדינא, גוצא מיכסי סרבלא וקא מסגי בכרעיה. כי מטי לנהרא שקליה לסרבליה, ואותביה עילוי חמרא, ושקליה לסדיניה דההוא ואיכסי ביה. שטפוה מיא לסדיניה. אתא לקמיה דרבא, חייביה. אמרו ליה רבנן לרבא: אמאי? שאלה בבעלים היא! אכסיף. לסוף איגלאי מילתא דבלא דעתיה שקליה, ובלא דעתיה אותביה". באר בפירוש חברותא (בבא מציעא פא ע"ב): "אריכא, הגבוה רכיב על חמרא, והוה ליה סדינא, חלוק פשתן דק". "ואילו גוצא, מיכסי בסרבלא, היה לבוש בגד צמר עבה, וקא מסגי בכרעיה, הלך ברגליו". "כי מטי לנהרא, כאשר הגיעו לנהר, שקליה נטל הנמוך, המהלך ברגליו, לסרבליה, ואותביה והניחו עילוי חמרא, על החמור, כדי שלא יספוג בגד הצמר העבה מים מרובים". "שקליה לסדיניה דההוא, נטל הגוץ את סדינו של הארוך, הרוכב על החמור, ואיכסי ביה, והתכסה בו, במקום סרבלו, כשעבר במים, היות ובגד דק הוא, ולא יספוג מים מרובים". "שטפוה מיא לסדיניה, ואבד". "אתא לקמיה דרבא, חייביה לשלם לארוך, בעל החמור, את סדינו". "אמרו ליה רבנן לרבא: אמאי חייבתו בדמי הסדין? הרי שאילה בבעלים היא, שהרי בשעה ששאל סדינו, עשה עמו המשאיל במלאכתו, שהרי נשא אז את סרבלו של הגוץ על חמורו". "איכסיף רבא – נתבייש". "לסוף, איגלאי מילתא דבלא דעתיה של בעל החמור שקליה, נטל הגוץ את הסדין, ובלא דעתיה של בעל החמור אותביה, הניח עליו הגוץ את סרבלו, ולא נתכוון בעל החמור להשאילו, ולא לשמור לו את סרבלו. וכדין חייבו רבא". השואל הוא הגוץ ששאל את הסדין. והארוך שמעביר את הסרבל של הגוץ, הוא המשאיל את הסדין ונמצא במלאכתו של השואל שנושא לו את הסרבל על החמור. זאת היתה ההו"א, וע"כ התבייש רבא שלא הביא בחשבון שהארוך המשאיל היה במלאכתו של הגוץ. אולם בסוף התברר שהן השאלה של הסדין והן הנחת הסרבל על החמור היתה ללא דעתו של הארוך, וממילא לא השאיל את הסדין ולא קיבל שמירה על הסרבל. נראה שהגוץ חייב משני הטעמים וכל אחד מהם מספיק לחייבו. הוא שואל שלא מדעת את הסדין, ואף אם היה שואל מדעת, הוא לא נטל רשות להניח את סרבלו על החמור. יש ללמוד מכאן שצריכה להיות פניה של השואל והסכמה של המשאיל להיות במלאכתו של השואל ואם המשאיל לא הסכים ברצון להיות במלאכתו של שואל – הוא אינו נחשב במלאכתו. ג. כן נראה מהרמב"ם (הל' שאלה ופקדון פ"ב ה"א): "השואל בבעלים אפילו נגנב או אבד בפשיעה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם, ובלבד ששאל הבעלים תחלה עם החפץ כמו שביארנו, ואחד השואל את הבעלים או ששכרן ואחד ששואל את הבעלים לאותה המלאכה או ששאלן ושכרן למלאכה אחרת או לשום דבר בעולם, אפילו אמר לחבירו השקני מים ושאל ממנו בהמתו והשקהו ונתן לו את הבהמה הרי זו שאלה בבעלים ופטור, משך את הבהמה בתחלה ואח"כ השקהו אינה שאלה בבעלים וכן כל כיוצא בזה". הרמב"ם מדגיש שהשואל צריך לפנות למשאיל ולהפעיל אותו למלאכה בעבורו – השואל. אבל אם המשאיל בא מעצמו נראה שאינו נחשב במלאכתו של שואל. וכן נראה מדברי רבינו יהונתן בשיטה מקובצת (בבא מציעא צז ע"א): "דלמיסר טועניה נפק. כלומר לראות אם יטענו אותם יותר מכדי משאן ולא נשאל להם כלל לסייעם בשליחות אלא מאליו בלא שום דיבור בעולם שאם היה רוצה לא היה מסייעם ולא מיקרי שאלה בבעלים אלא כשהתנה עמהן וכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה וגו' אבל אם לא התנה לא מיקרי נשאל כלל. ה"ר יהונתן". כלומר רק בהתנאה ביניהם זה הופך להיות בעליו עמו ולא בפעולה התנדבותית. ד. כתוב בקונטרסי שיעורים (רי"ז גוסטמן, בבא מציעא שעור כט אות ז): "משמע שיטת ה"ר יהונתן דמלאכה בפועל בלא שיעבוד לא מיקרי בעליו עמו לכך לא הוי נשאל בלא התנה דכיון דלא התנה הרי אין כאן שיעבוד וכמו שכתב שאם היה רוצה לא היה מסייעם, ורק בהתנה אף על גב דאין כאן שיעבוד באופן המועיל מדינא, סובר ה"ר יהונתן בזה כהנ"י דסגי בשיעבוד בדיני שמים משום שארית ישראל לא יעשו עולה לענין שיהא נחשב בעליו עמו, אבל בלא התנה דליתא גם לשיעבוד בדיני שמים, אין זה חשוב בעליו עמו אף על גב שהוא עוסק במלאכתו. אבל ר"ח דמפרש דמשום הכי אין זה בעליו עמו משום דלהנאתו הוא עושה, משמע דאי לאו האי טעמא חשוב בעליו עמו אפילו לא התנה ואין כאן שום שיעבוד, מכל מקום כיון שהמשאיל עוסק במלאכתו של שואל בשעת שאלה זהו בעליו עמו". "ובטור סי' שמ"ו ס"ק ז' פסק דגם בלא התנה הוי שאלה בבעלים, וז"ל: השאיל לו פרתו או השכירה למשאוי והלך עמה לסעדה ולהטעינה המשאוי הוי שאלה בבעלים אעפ"י שמעצמו נשאל לו ואם לא הלך אלא לראות שלא יוסיף עליה המשאוי אין זה שאלה בבעלים עכ"ל. וכן פסק המחבר שם ס"ק ד', וברמ"א שם הביא שיטת מרדכי ריש פ' השואל דחולק בזה, וז"ל המרדכי שם: וכן מצאתי דאין נקרא עמו במלאכתו אלא היכא דשואל ביקש מן המשאיל עשה לי דבר פלוני וכן כולם אשקיין מיא זיל אפי לן דלעיל. אבל אם עשה מעצמו אין זה עמו במלאכתו ע"כ. ויש לומר דבזה פליגי דבעושה מעצמו בלי בקשת השואל הרי פשוט דלא שייך כאן שום שיעבוד לכך סובר מרדכי דאין זה בעליו עמו, והטור סובר דאם המשאיל עוסק בשעת שאלה במלאכתו של שואל זהו בעליו עמו אפילו במקום שהמשאיל עושה מרצונו ואינו משועבד כלל להשואל, וכמו שביארנו לעיל שיטת הטור והרשב"ץ בתלמידים וצבור דהוי מלאכה בלי השתעבדות ואפילו הכי הוי בעליו עמו". "ולקמן דף צז, א, אמר רבא האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר נימא ליה אשקיין מיא דהוי שאילה בבעלים. ובריטב"א שם הקשה מאי קמשמע לן רבא בזה, משמע דריטב"א סובר כשיטת ה"ר יהונתן והמרדכי הנ"ל דמלאכה בלי השתעבדות לא הוי בעליו עמו, ולדידיה על כרחך צריך לומר דגם אשקיין מיא הכוונה על ידי השתעבדות, ושפיר הקשה ריטב"א מאי קמל"ן, אולם לשיטת הר"ח והטור והרשב"ץ דמלאכה אפילו בלי השתעבדות הוי נמי בעליו עמו, יתורץ קושיית ריטב"א בפשיטות דזהו גופא החידוש בהשקיני מים דאע"ג דאין שם שום שיעבוד דאין דרך העולם לשעבד עצמו למלאכה כזו ואין כוונתם לשיעבוד, אפילו הכי מיקרי בעליו עמו משום מלאכה. וז"ל הריטב"א שם ד"ה נימא ליה אשקיין מיא: וכי תימא מאי אשמועינן רבא וכי עד השתא לא הוה שמעינן דשאלה בבעלים פטור דהא בכולהו פרקין שמעינן הא לא קשיא דאימר אשמעינן השקאת מים אף על גב דמלאכה זוטרא וקטנה היא מכל מקום הא נשאל לאותה מלאכה והוי שאלה בבעלים כעבידתא רבא עכ"ל. משמע קצת מלשונו נשאל לאותה מלאכה דבעי גם שיעבוד וכמו שכתבנו". "ובביאור פלוגתת הראשונים הנ"ל יש לומר לפי מה שנסתפקנו לעיל בפירוש ההלכה דבעליו עמו, אם עיקר הכוונה הוא על בעליו, או על פעולת ומלאכת בעליו, וסברי המרדכי וה"ר יהונתן דבעינן בעליו עמו ולא סגי בפעולת בעליו, וממילא מלאכה בלא שיעבוד דאין לו שום קנין בבעלים אין זה בעליו עמו, אבל ר"ח וטור סברי דסגי בפעולת בעליו לחוד למיקרי בעליו עמו, ולכן גם מלאכה בלי השתעבדות כלל הוי נמי בעליו עמו דמכל מקום הרי המשאיל עוסק במלאכת השואל בשעת שאלה ודי בכך להיות בעליו עמו". "אולם לאחר העיון נלענ"ד ברור דבמלאכה ממש ואפילו בלא השתעבדות כלל מהמשאיל לשואל הוי גם כן בעליו עמו... ". נראה אף לדברי הרב גוסטמן, שפעולות שאינן מלאכות צריך בהן פניה מצד השואל והסכמת המשאיל ורק אח"כ פעולה זו תחשב לבעליו עמו, וזאת אף לשיטת הטור, וק"ו לשיטת רבינו יונתן שצריך פניה מצד השואל כדי שהמשאיל ישתעבד לשואל. ה. טעם נוסף לכך שאין הנהג נחשב כשאול לנוסע האקראי הוא שפעולת גמילות חסד אשר נעשית ביוזמת המשאיל נלענ"ד שאינה נחשבת כבעליו עמו. המשאיל עסק בגמילות חסדים ולא במלאכתו של השואל. נצייר מי שבא לבקר את החולה והחולה שאל ממנו עט והעט לא הוחזר ולבסוף נאבד, וכי המבקר במלאכתו של החולה?! או מי שבא לעזרת אשה להחליף גלגל שיש בו תקר, ובקשה ממנו את הפלאפון שלו להודיע שתאחר לפגישה בשל תקר בגלגל, והפלאפון נפל מידה ונשבר. וכי בזה שנעצר לעזור להחליף גלגל לאחר תחשב לגבי השאלת הפלאפון כבעליו עמו?! וצריך לחלק בין גמילות חסד לנאמר בבבא מציעא (צז ע"א): "אמר רבא: האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה וליפטר, נימא ליה: אשקיין מיא, דהוי שאילה בבעלים. ואי פקח הוא, נימא ליה: שאיל ברישא, והדר אשקייך". והרי השקאת מים היא גם פעולה של גמילות חסדים? ונראה שרק אם השואל ביקש שישקהו מים הוא מתחייב מצד בעליו עמו. ואף לפי הטור שאין צריך פניה של השואל, נראה שפעולת גמילות חסדים אינה נחשבת לבעליו עמו, היא גמילות חסדים בלבד ולא שעבוד קנייני. ו. לגבי משך השאלה ברור שמי ששואל עט אינו מתכוין לשאול לשלשים יום. ואף המשאיל לא התכוין לכך. הוא השאיל עד סוף השימוש בלבד, ולכן חפץ שנשאר אצל השואל לאחר זמן השאלה הוא גזילה וחייב להשיבו לבעליו. כך פסק הרמב"ם (הל' גזלה ואבדה פ"ג הט"ו): "השואל שלא מדעת הבעלים הרי זה גזלן". וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' שנט ס"ה): "אפילו הלוקח בשאלה, שלא מדעת הבעלים, נקרא גזלן". ואף שכאן בא לידיו ברשות וכיון שלא החזירו והמשאיל שכח, הפך להיות שואל שלא מדעת בכל זאת כיון שלא החזירו בסיום השימוש הפך להיות גזלן וכמובן חייב באונסין וחייב להשיב ככל גזלן. 1sp79ydenq4haz6qtz4hw8b6u0l012i 0 1743942 3017857 2026-05-27T19:33:38Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מז|מח|מט|}}" 3017857 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מז|מח|מט|}} kfugsn489w7gyjcsoihuecyp49fjas0 3017858 3017857 2026-05-27T19:33:48Z Uziel302 3324 3017858 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מז|מח|מט|}} סימן מח בעליו עמו בשותפות שאלה כמה משפחות התכנסו לעשות סעודת פורים משותפת. המשפחות הביאו כל אחת מזון לסעודה לבית אחת המשפחות. נשות המשפחות הגיעו זמן מה לפני הסעודה להכין את המזון להגשה לסועדים. במסגרת ההכנות החליק לאחת הנשים בקבוק שמן על כיריים אינדוקציה במטבח בו הן הכינו, ושבר את הכיריים. הנזק כאלפיים שקל, מי חייב בתשלום הנזק? תשובה א. המשפחות שהתכנסו הן שותפות בסעודה, כולן הביאו אוכל, כולן הכינו אותו להגשה, והמזון נאכל ע"י כולן, לכן צריך לדון על הנזק לגבי שותפים שאחד מהם הזיק בשוגג. נאמר בבבא בתרא (מב ע"ב): "דאמר שמואל: השותפין מחזיקין זה על זה, ומעידין זה על זה, ונעשים שומרי שכר זה לזה". מפרש רשב"ם: "ונעשין כשומרי שכר זה לזה – שאם מבית אחד מהן נגנב דבר של שותפות חייב לשלם כשומר שכר וזהו שכרו שגם חבירו ישמור הכל כשיעור זמן שמשמר זה עכשיו". היינו שותפים הם שומרי שכר על כל הכלול בשותפות (ולא על שאר דברים). ואם חלק מן השותפות נגנב או אבד וכש"כ בפשיעת השותף עליו לשלם לשותפות. ב. בהמשך הסוגיא בבבא בתרא (מג ע"א) נאמר: "ונעשין שומרי שכר זה לזה. [ע"ב] אמאי? שמירה בבעלים היא! אמר רב פפא, דאמר ליה: שמור לי היום ואני אשמור לך למחר". פרש רשב"ם (בבא בתרא מג ע"ב): "שמירה בבעלים היא – שכל אחד משמר קצת מן השותפות בביתו וקי"ל בב"מ בהשואל (דף צה) שמירה בבעלים פטור ואף על גב דבשואל כתיב פטור דבעלים הא יליף שומר שכר התם מיניה מדכתיב וכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון וכיון שהיה ראובן משמר מחלק שמעון בשעה שנגנבה או אבד מחלקו בבית שמעון הרי שמעון פטור מחלק ראובן שהרי ראובן עמו במלאכתו". "אמר רב פפא – כגון שהתנו ביניהן כך שמור לי היום כל השדה חלקי וחלקך ואשמור לך למחר דכיון דלא שמרו ביחד כלל אלא בזה אחר זה ליכא שמירה בבעלים הלכך נעשו שומרי שכר זה לזה להתחייב באונסין ולאשמועינן אתא דהיינו שמירה בשכר כשמשמר כל השדה וחלק חבירו בכלל כדי שישמור לו חבירו למחר כמו כן דס"ד אמינא דשומר חנם הוא דבלאו חלק חבירו היה צריך לשמור את שלו ושמירה אחת היא בין הכל ולא ליהוי שומר שכר קמ"ל". עולה מתירוץ הגמרא שאם השותפים התחילו זה אחר זה כל אחד שומר שכר בעת פעולתו בשותפות ואין זו שמירה בבעלים. אולם אם השותפות התחילה ביחד לגבי כל אחד מהם זו שמירה בבעלים. ג. כן הביא בקובץ שיטות קמאי (בבא בתרא מג ע"ב) מפירוש רבינו ישמעאל בן חכמון: "ונעשין שומרי שכר זה לזה. בממון השותפות שיש ביניהם, שאם נגנב או אבד מרשות אחד מהם, נעשה עליו שומר שכר וחייב לשלם. ואקשינן אמאי משלם, שמירה בבעלים היא, שהרי כל אחד מהם שאול הוא עם ממונו לחבירו, כיון שכל אחד מהם מורשה מחבירו להתעסק בממון השותפות, וכתיב [שמות כ"ב י"ד] אם בעליו עמו לא ישלם, וילפינן [ב"מ צ"ה ע"א] לכל השומרין משואל דכתיב ביה בהדיא. ופרקינן, אמר רב פפא דאמר ליה שותף לחבריה שמור לי היום ואשמור לך למחר. כלומר, התעסק אתה בסחורה של שותפות ושמור אותה היום, ואתעסק אני למחר ואשמרנה, וכיון דהכין הוא, שמירה בלא בעלים היא מפני חילוק הזמן שביניהם, שכל אחד שומר בזמן שאינו שומר בו חבירו וכששומר זה נסתלק האחר, והוה ליה השומר שומר שכר ומיחייב בגנבה ואבדה". וכך פסק השו"ע (חו"מ סי' קעו ס"ח): "השותפין, שומרי שכר הן, שאם נגנב או נאבד מהשותפות ברשות אחד מהם, חייב באחריותו. במה דברים אמורים, בזמן שכל אחד מתעסק בשותפות זמן ידוע, ונגנב לו בזמן שנתעסק בו... אבל אם התחילו להתעסק ביחד, אפילו אם אחר כך נתעסק בו כל אחד לבדו, פטורים, דשמירה בבעלים היא". ד. במקרה דידן, הם שותפים בסעודה. משפחה זו מכינה ירקות וזו דגים וזו בשר וכו', וכולן מביאות לאותו בית בו נערכת הסעודה ומכינות להגשה לסועדים. ולכן מעת שהביאו את המזון שהכינו לבית בו נערכת הסעודה כולם שותפים. ואפילו שזו הכינה היום וזו אתמול וזו שלשום, מעת שהביאו לבית – התחילה השותפות. ואין כאן שמור לי בשעה זו ואני בשעה אחרת לכן המזון וההכנות הן של שותפים שכולם שומרים זה לזה וזו שמירה בבעלים. ה. אע"פ שלא היה קניין ביניהם על השותפות, בכ"ז עצם זה שכולם חילקו ביניהם את הכנת הסעודה וכולם שותפים בהכנתה והביאו את מה שהכינו לבית בו הסעודה נראה לענ"ד שזו נחשבת שותפות. (יש שמתחלקים בסעודות פורים במחיר הכספי של כל הסעודה) עי' בספרי (ח"ב סי' עה) על דרך יצירת שותפות. ו. אף אם זה איחר וזה הקדים לבוא עם מצרכיו לסעודה, נראה שזו שותפות ביניהם לצורך הסעודה, ולא נטען שהמקדימים היו בשמירה בבעלים והמאחרים אינם שומרים לאחרים כיון שדומה לאשמור לך למחר. זאת שמירה בבעלים כי זמן הסעודה קבוע לכולם. וכן לא נאמר שהדירה בה מתבצעת הסעודה שאולה לכולם מלפני הסעודה ולגביה זו שמירה בבעלים אבל אצל כל שאר המשפחות אין זו שמירה בבעלים. נראה לענ"ד שכיון שקבעו זמן לכולם להכנות ולסעודה אע"פ שזה הקדים וזה איחר כולם נחשבים כשמירה בבעלים. וע"כ בכל הקשור לסעודה נוצרה שותפות ביניהם בזמן שקבעו ולגבי כולם הוא שמירה בבעלים. ז. כך כתב בערוך השולחן (חו"מ סי' קעו סכ"א): "השותפים דינם כשומרי שכר זה לזה ואם נגנב או נאבד ברשותו של אחד מהם צריך לשלם להשותפין כדין שומר שכר הגם שאין נוטלין שכר שמירה מ"מ כיון שכל אחד עוסק בהעסק כל אחד משמר חלק חבירו בשכר שחבירו משמר חלקו ודווקא שהתנו כן מתחלה שכל אחד יעסוק בהעסק השותפות אבל אם התנאי היה שרק אחד יעסוק בהעסק והשני אינו מחוייב לעסוק אם עשה מנדבת לבו והתעסק אין דינו כשומר שכר שיתחייב בגניבה ואבידה אלא כשומר חנם ואינו חייב רק בפשיעה וי"א דאף כשומר חנם לא הוה ופטור אפילו מפשיעה [ש"ך] מפני הטעם שיתבאר בסעי' כ"ג ואפילו התנו שכל אחד יעסוק בהעסק אין דינם כשומר שכר אלא אם קודם שהתחילו לעסוק התנו שכל אחד יתעסק זמן ידוע ואח"כ יתעסק השני ולכן כל אחד בהזמן שמתעסק דינו כשומר שכר אבל אם כולם מתעסקים ביחד שאין זמן חלוק לכל אחד אין דינם כשומר שכר מפני שכל אחד עם חבירו במלאכתו ופטורים אפילו מפשיעה כמ"ש בסי' רצ"א ולא עוד אלא אפילו אם רק התחילו לעסוק ביחד אף שכל אחד עוסק במקום בפ"ע רק שהתחילו בשעה אחת [ט"ז] ואח"כ נתעסק כל אחד לבדו בזמן מיוחד פטורים דפטור שמירה בבעלים הוא בעת התחלת המלאכה כמ"ש שם וכן להיפך אם בעת התחלת המלאכה לא עשו כאחד אף שאח"כ עשו ביחד חייבים באחריות דכל זה הוא גזירת התורה כמו שיתבאר שם". ח. כיון שזו שמירה בבעלים, אף מי שהבקבוק נשמט מידה היא אחת מן השותפים, והיא פטורה מדין שמירה בבעלים ('בעליו עמו'). אמנם לגבי הנזק שקרה, נראה מצד היושר שכל השותפים בסעודה יתחלקו בתשלום הנזק, מצד שנהנו מן הסעודה. שהרי ראוי לעשות לפנים משורת הדין ולכן אף שהשוברת פטורה מתשלום, ראוי שכל המשתתפים בסעודה ישתתפו בתשלום (כולל בעלת כירת האינדוקציה). 1nft0yucdjxpzfktpa73p01xd4rqcl0 0 1743943 3017859 2026-05-27T19:33:59Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מח|מט|נ|}}" 3017859 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מח|מט|נ|}} f6pfg0gm87c785fa6rjesipqf3xj11y 3017860 3017859 2026-05-27T19:34:11Z Uziel302 3324 3017860 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מח|מט|נ|}} סימן מט ולא יזח החושן מעל האפוד שאלה האם האיסור להסיר את החושן מעל האפוד הוא רק בעת עבודה או גם בלבישה שלא לצורך עבודה או אפילו כשאפוד מונח או תלוי לפני ואחרי לבישה? תשובה א. נאמר בשמות (כח, כח) בציווי על בגדי כהונה של כהן גדול: "וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד". וכך נאמר בעת עשיית הבגדים (שמות לט, כא): "וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". ב. כתב המאירי (יומא עב ע"א) הסבר לחיבור האפוד והחושן: "ועושה בכל אחד מכתפות אלו שתי טבעות אחד מלמעלה באמצע הכתף ואחד מלמטה במקום חבור הכתף לחשב האפוד ונותן בטבעות של מעלה שרשרות ומכניס שרשרות החשן בטבעות האפוד ושרשרות האפוד בטבעות החשן ופתילי תכלת שבצד התחתון של חשן מרכסן תחת אצילי ידיו ומכניסן בטבעות התחתונות של כתפות האפוד הסמוכים לחשב האפוד ועליהם נאמר וירכסו את החשן וכו' ונמצאו החשן והאפוד מדבקים זה בזה". ג. נאמר במשנה (מכות כא ע"ב): "יש חורש תלם א' וחייב עליו משום שמונה לאוין: החורש בשור וחמור, והן מוקדשין, וכלאים בכרם, ובשביעית, ויום טוב, וכהן ונזיר בבית הטומאה". ובמכות (כב ע"א) האמוראים מקשים מדוע לא הוסיפו עוד לאוין באותו חורש תלם: "מתקיף לה אביי: וליחשוב נמי המזיח החושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון, ואזהרתיה מהכא: (ולא) [לא] יסורו, ולא יזח החושן!" כתב בפי' חברותא (מכות כב ע"א): "מתקיף לה אביי, וליחשוב נמי מלקות נוספות, שהיה כהן גדול, והיה לבוש את החושן מבלי להיות לבוש את האפוד, ולוקה משום המזיח את החושן מעל האפוד, בשעת חרישתו". והוסיף שם בהערה (חברותא, מכות כב ע"א הערה 7): "הריטב"א מבאר שקושיה זאת היא רק לדעת חנניא בן חכינאי במשנתנו, שמנה במנין הלאוים גם את איסורי הבגדים שעליו, כגון כלאיים. ובספר ערוך לנר ביאר, שמדובר באופן שהכהן גדול עמד בסמוך לחורש, כשהוא לבוש בגדי כהונה, והחורש הזיח במחרשתו את החושן מעל האפוד". ד. להבנת גדרו של הלאו נאמר ביומא (עב ע"א): "[אמר] רבי אלעזר: המזיח חושן מעל האפוד, והמסיר בדי ארון – לוקה, שנאמר לא יזח ולא יסרו. מתקיף לה רב אחא בר יעקב: ודילמא כי קאמר רחמנא – חדקינהו ועבדינהו שפיר כדי שלא יזח ולא יסורו! – מי כתיב שלא יזח ושלא יסורו?". פרש רש"י (יומא עב ע"א): "חדקינהו – קשרם יפה, ועל הטבעות והבדים אומר שיתנם בטבעות בדוחק". כלומר רב אחא בר יעקב מעלה את האפשרות שמדובר בסיפור התוצאה ולא בלאו ואיסור, והגמ' דחתה שסגנון הכתיבה בתורה הוא של לאו ולא סיפור דברים בעלמא. כתב הריטב"א (יומא עב ע"א): "מי כתיב שלא יקרע מי כתיב שלא יזח ושלא יסורו. והכין קיימא לן שכל אלו לאוין גמורין הם והכין איתא בהדיא נמי בפרק אלו הן הלוקין (מכות כ"ב א') ושלא כדברי הר"ם1 ז"ל". וכ"כ המאירי ביומא (עב ע"א): "וכל המזיחו ר"ל המפרק את חבורן דרך השחתה לוקה שנאמר ולא יזח החשן וא"ת שלא בא אלא דרך עצה כלומר שיהדקם יפה עד שלא יזח א"כ היה לו לומר אשר לא יזח ומ"מ נמצא כשהוא לבוש שהחשן היה בא על לבו וחשב האפוד קשור תחת החשן ואפוד וחשן היו באים על המעיל ועל זה נקרא מעיל האפוד כי נמצא חשב האפוד חוגר תחת החשן על המעיל והוא שכתבתי ששלשתם משתלשלים בלבישתם זה עם זה". נראה שגדר הלאו הוא ניתוק החושן מהאפוד על מנת להשחית. ה. כתב הרמב"ם בספר המצות (לאוין פז): "והמצוה הפ"ז היא שהזהירנו מהסיר החושן מעל האפוד. והוא אמרו יתעלה (תצוה כ"ח) ולא יזח החושן מעל האפוד. אבל יהיה דבק בו. ובסוף מכות (כ"ב א) אמרו גם כן עם זכרון מחוייבי מלקות והא איכא מזיח את החשן ואזהרתיה מהיכא מלא יזח החשן. הנה כבר התבאר שמי שהזיח לוקה". הרמב"ם לא באר האם דוקא בשעת עבודה או אף שלא בשעת עבודה, ומשמע שאף לא בשעת עבודה כאשר לובשן או מניחם. ו. אבל בספר החינוך (פרשת תצוה מצוה ק) כתב שעובר ב'ולא יזח' רק בשעת עבודה, וז"ל: "שלא נסיר החושן מעל האפוד, וענין חושן ואפוד כבר זכרנום למעלה שהם שנים משמונה בגדי כהן גדול, והחושן היה נתון כנגד לבו של כהן לפניו, והאפוד מאחוריו מכוון כנגד החושן שלפניו, והיה באפוד ממעשה האפוד בעצמו כמין שתי ידות יוצאות ממנו, שחוגר עצמו הכהן בהן, והוא נקרא חשב האפוד, ואותו חשב האפוד, אחר שחגר עצמו בו ונתן החושן על לבו היה עומד תחת החושן. וצוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועים בחושן עם טבעות שהיו קבועין באפוד בפתיל תכלת, כדי שיהיה נתון החושן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החושן נד ונבדל מחשב האפוד ונוקש על לוח לבו של כהן, ועל זה נאמר [שמות כ"ח, כ"ח] ולא יזח החושן מעל האפוד, כלומר מעל חשב האפוד, ותרגומו לא יתפרק. והמפרק חבורן בשעת עבודה לוקה מלאו זה". משמע שגדר האיסור ניתוק ופירוק החיבור בין החושן לאפוד. ז. היראים (סימן שיז [דפוס ישן – של]) הסביר מדוע עובר רק בשעת עבודה: "לא יזח החשן. הזהיר בפרשת ואתה תצוה שלא להזיח החשן מעל האפוד ובמכות אלו הן הלוקין [כ"ב א'] ומייתי ליה ללאו דאמר ונלקי משום מזיח ואזהרתי' מהכא ולא יזח החשן מעל האפוד פי' כשכהן גדול לבוש בהן אסור להזיח החשן מעל האפוד אבל בשאינו לבוש בהם אינו מדבר שהרי בטבעות התחתונות של החשן המרוכסות בפתיל תכלת של טבעות הכתפות אשר ממעל לחשב האפוד הכתוב מדבר ובשעה שאינו לבוש בהן היו הטבעות מוזחות ועומדות שאי אפשר לו ללובשם בעודם מחוברות". היינו, עובר על לא יזח רק בשעת עבודה מפני שכדי לפשוט את החושן חייב לפתוח את חיבורו מעל האפוד ואז בודאי אינו עובר עליו. כך העיר באילת השחר (שמות כח, כח): "יל"ע אם הי' צריך לפשוט את החושן והאפוד ביחד כדי שלא להפרידם בשעה שפושטן, והיראים (סימן שי"ז) ס"ל שהאיסור של לא יזח הוא דוקא כשלבוש בהם עי"ש, והחינוך (מצוה ק') כתב שהלאו הוא רק בשעת עבודה, והמנ"ח תמה מנ"ל דבר זה, ועוד דבמכות (כ"ב א') לא משמע כן מדפריך התם אביי לגבי יש חורש בתלם וכו' שימנה גם לאו דלא יזח החושן, והרי שם הי' בביה"ק ואין זה שעת עבודה ומ"מ פשוט לאביי שחייב". הוא מעיר ממכות ששם ודאי אין זו שעת עבודה ואעפ"כ רצו להוסיף לאו זה לחורש תלם. ח. פסק הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ט ה"ט): "האפוד רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף, ואורכו מכנגד אצילי הידים מאחוריו עד הרגלים, ויש לו כמו שתי ידות יוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן שחוגרין אותו בהם והם הנקראין חשב האפוד, והכל ארוג זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש על שמנה ועשרים חוטין כמעשה החושן, ותופר עליו שתי כתיפות כדי שיהיו על כתפות הכהן... ועושה בכל כתף שתי טבעות אחת מלמעלה בראש הכתף ואחת מלמטה לכתף למעלה מן החשב, ונותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה והם הנקראים שרשרות". והוסיף הרמב"ם בהלכה י: "ואחר כך מכניס קצות העבותות של חושן בטבעות שלמעלה בכתפות האפוד, ומכניס שני פתילי התכלת שבשולי החושן בשתי הטבעות שלמעלה מחשב האפוד, ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האפוד עד טבעות החושן העליונות כדי שידבקו זה בזה ולא יזח החושן מעל האפוד, וכל המזיח חושן מעל האפוד ומפרק חיבורן דרך קלקול לוקה". כלומר, מי שמפרק את החיבור בין החושן לאפוד לשם קלקול או בדרך המקלקלת ומשחיתה לוקה. אולם אם הפרדת החושן מעל האפוד לא נעשתה לצורך קלקול אלא לתקן את הפתילים או את טבעות הזהב או לשם פשיטת החושן והאפוד אין זה דרך קלקול ומותר. כמו"כ נראה שאף שלא בשעת עבודה עובר על לאו זה. ועי' יצחק ירנן (הל' כלי המקדש פ"ט ה"ג). כתב בשו"ת בית אפרים (יו"ד סי' סא ד"ה ונלענ"ד עוד): "הרי שכתב טעם המצוה שלא יהיה דרך השחתה. וכיוצא בזה כתב הרמב"ם שם שהמזיח חושן מהאפוד ומפרק חיבורן דרך קלקול לוקה ואף על גב דבקרא איתא סתם ולא יזח כתב הרמב"ם מדעתו דרך קלקול (אך לענין הסרת הבדים כתב סתם), דמסתבר ליה דבכה"ג מיירי שמזיח דרך קלקול אבל אם צריך לתקן שם איזה דבר אינו עובר". ט. בעל פנים יפות (ההפלאה, ויקרא ח, ז) פרש את שיטת הרמב"ם: "ויחגור אותו בחשב האפוד ויאפד לו בו. כתב הרמב"ן דהכא משמע שחגירת האפוד קודם החושן, ובצואה כתב [שמות כט, ה] ואת האפוד ואת החושן ואפדת לו בחשב האפוד ע"ש. ונראה מדבריו ז"ל שהחושן היה לבוש בפני עצמו ותלה אותו בשרשרות כתפות האפוד אחר חגירת האפוד, ובאמת משמעות הכתוב שהאפוד והחושן שהיה תלוי בשרשרות היה תלוי בו לעולם, וע"ז נאמר [שם כח, כח] ולא יזח החושן, וכן משמעות דברי הרמב"ם ז"ל בהלכות כלי מקדש [פ"ט, י] דהמזיח החושן מעל האפוד אפילו שלא בשעת עבודה לוקה2, דהיינו שמקלקל החבורים זה מזה, וכן מוכח להדיא בס"פ אלו הן הלוקין [מכות כב א] דמקשה שם אביי על מתניתין דיש חורש תלם אחד ולחשוב המזיח את החושן והרי שם איירי שעמד בבית הקברות, ע"כ צ"ל בכל ענין חייב אפילו שלא בשעת עבודה, והיינו דכתיב וישם עליו את החושן והאפוד, אלא שעדיין לא נגמר לבישת החושן עד שנקשרו בפתיל תכלת אל הטבעות שהיה ממעל לחשב האפוד וזה עשה לאחר חגירת האפוד, והיינו דכתיב וישם עליו את החושן היינו שקשר את החושן על האפוד בפתיל תכלת". מתבאר מדבריו שהחושן היה תלוי על האפוד בצורה קבועה ולא היו מסירים אותו אלא לניקויו או לתקן פתיל שנשחק, ולא היו צריכים לפרקו ולהזיחו מעל החושן בשעת הסרת הבגדים (בניגוד ליראים). ולכן אף המסיר החושן מעל האפוד, היינו פירוק השרשראות אף שלא בשעת עבודה – לוקה. י. בשו"ת הרי בשמים (ח"ד [מהדורא רביעאה] סי' קכג) חיבר בין 'דרך קלקול' של הרמב"ם ל'בשעת עבודה' של החינוך: "אבל בלאו דלא יזח הרי לית לן שום טעם להצריך דרך השחתה דוקא. ונראה דכונת הרמב"ם ז"ל היא דהא דאסרה תורה שלא יזח החושן מעל האפוד הרי פשטי' דקרא הוא שיהיו בשעת העבודה מחוברין כאחד. והא דאסור לנתקן מהדדי גם שלא בשעת עבודה ע"כ משום שמבטלן באותה שעה מקדושתן דכשהן בפ"ע א"ר לעשות בהן עבודה ולהכי בעי' דוקא שיהיו בשעת חבורן כשרים לעבודה דאז כשמפרקן מבטלן מעבודתן ומורידן מקדושתן אבל כשהם פסולין בשעת חבורן לעבודה הא אין מקלקלן כלום בהפירוק וא"ע (=ואינו עובר) אז בלא יזח כשמפרק חבורן. וז"ש הרמב"ם דרך קלקול. וזה נראה דעת הרא"ה בספר החינוך מצוה ק' שכתב והמפרק חיבורו בשעת עבודה לוקה, ותמה במנ"ח שם דא"י מנין לו זה דבשעת עבודה דוקא חייב בלאו הזה ומפורש להיפוך במכות כב. בסוגי' דיש חורש כו' דפריך וליחשוב נמי מזיח חושן מעל האפוד ושם הוא חורש בביה"ק ואינו בשעת עבודה ולהאמור י"ל דכוונת הרא"ה (=בעל ס' החינוך) דקא' בשעת עבודה ר"ל כשמפרקן בשעה שהחושן והאפוד כשרים לעבודה אבל כשיש פסול עליהן א"ע בפירוקן משום ולא יזח כנ"ל". עולה מדבריו שמסביר 'בשעת עבודה' דוקא כשהם תקינים אף שאינו עובד בהם אבל ראויים לעבודה ואז אסור מצד הלאו. אבל אם יש בהם קלקול אינו עובר. ועפי"ז מי שמפרק את החושן מעל האפוד כשאינו עובד בהם ג"כ חייב, ורק אם צריך לתקן מותר. יא. סיכם מעט את הלכות הלאו של 'ולא יזח' בשו"ת שבט הלוי (ח"ה – קונטרס המצוות סי' לו ד"ה): "לשון החינוך. והמפרק חבורו בשעת עבודה לוקה, והקשו ע"ז ממכות כ"ב ע"א דפריך הש"ס וליחשב נמי מזיח חושן מעל אפוד, והתם הא קאי בנזיר בבית הקברות עיין במנ"ח ומהר"ם שי"ק ז"ל, וזה מזמן כתבתי דהרי הקשו תוס' שם במכות אהא דפריך הש"ס וליחשב זה וזה ולא קמשני מידי, ולמה אין הש"ס חושש לאותן קושיות?" "וע"כ צ"ל דבכל אחד איכא דיחוי פשוט. ועל קושית מזיח נתרץ באמת כדעת החינוך דאין האיסור אלא בעת עבודה, ועוד י"ל עפ"י מש"כ הרמב"ם בסה"מ עשין ל"ג וכן דעת החינוך דמצות לבישת בגדי כהונה נחשב למצוה בפ"ע מיהו כ"ז אי לובשם לצורך עבודה דאי שלא בשעת עבודה לוקה הוא משום כלאים כמש"כ רמב"ם סוף הל' כלאים, והיכא דלובשם לצורך עבודה אין חילוק בין סמוך למופלג מן העבודה כמש"כ ערוך לנר ביבמות דף ה' ע"ש, וסברת החינוך דודאי לא חייבה תורה לא יזח החושן רק היכא דאיכא מצוה בלבישת בגדי כהונה שאז מצוה שיהי' במקום הראוי ולא יזח, אבל שלא בשעת העבודה דאיסורא קעביד בלבישת הבגדים ממילא אין כאן איסור בהזחה, וכיון שכן כל שלובש לצורך עבודה דמצוה קעביד כנ"ל שוב איכא איסורא דלא יזח, ומשכחת דיצא לחוץ עפ"י הש"ס יומא ס"ט ע"א ונכנס עמהם לבית הטומאה". שבט הלוי קיבל את תירוצו של החינוך שאין האיסור אלא בשעת עבודה, ושלא בשעת עבודה הוא עושה איסור של לבישת כלאים. וכן כשעושה כהן גדול איסור – אין איסור של 'ולא יזח'. נראה שמחלוקת ראשונים היא: האם איסור 'ולא יזח' הוא רק בדרך השחתה וקלקול ואף שלא בזמן עבודה או אך ורק בשעת עבודה. יב. נעלמו מעיני כולם דברי הריטב"א (מכות כב ע"א) שמבאר את האיסור בצורה אחרת לגמרי. ואלו דבריו: "ומזיח את החשן משכחת לה אליבא (דאמרו לו חשוב) [דחנניא דחשיב] נמי כלאים3 שהוא לבוש וכגון שהיה לובש את החשן וחורש בו וכל שעה עובר משום לא יזח4, כנ"ל. ואגב אורחין שמענו משמועתינו דלא יזח החשן ולא יסורו לשון לאו ואזהרה הם ולא לשון נתינת טעם בלבד כמו שכתב (הרמב"ן) [הרמב"ם] ז"ל בספר המצות שלו". מדבריו משמע שעובר בלבישת החושן בלא האפוד ועובר בכך כל זמן שלובש החושן בלא האפוד. יש בכך חידוש ששאר הראשונים לא אסרו אלא את פעולת הניתוק, כגון מי שמסיר ומנתק את הפתילים שבין החושן לאפוד, ולא משמע מדבריהם שעובר בלבישה של חושן בלא אפוד. יש לדון לפי הריטב"א האם מוסיף על הראשונים האחרים שעובר גם בניתוק הפתילים וגם בלבישה של חושן ללא אפוד, או רק בלבישת חושן ללא אפוד. וכן האם לדעתו עובר אף בלבישת אפוד בלא חושן, וצ"ב. לפי דעת הריטב"א מובן מדוע הגמרא שאלה זאת דוקא בחורש בבית הקברות ולא במקדש, שכן שם עובר אף במחוסר בגדים שאינו לובש את האפוד. תמוה שראשונים ואחרונים לא הביאו את חידושו של הריטב"א. יג. מצאתי בזוהר הקדוש התיחסות להפרדה בין החושן לאפוד (מובא עם פירוש הסולם): כתוב בזוהר (מהדורת הסולם, שמות פרשת פקודי מאמר חשן ואפוד): "[אות קפה] לָקֳבֵל דָּא, אוּרִים: דְּנָהֲרִין בְּמִלַּיְיהוּ. תּוּמִים: דְּאַשְׁלִימוּ בְּמִלַּיְיהוּ. דָּא פָּנִים. וְדָא אָחוֹר. וְרָזָא דָּא קוֹל וְדִבּוּר. קוֹל אַנְהִיר לְדִּבּוּר, לְמַלְּלָא. דִּבּוּר אַשְׁלִים מִלָּה. וְתָדִיר דָּא בְּדָא סַלְקָן, וְלָא אִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, ובג"כ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד, דָּא פָּנִים וְדָא אָחוֹר וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא בְּלָא פְּרִישׁוּ כְּלַל". כתב בפירוש הסולם לזוהר: "[אות קפה] לקבל דא אורים וכו': כנגד זה, אורים היינו שמאירים בדבריהם, דהיינו ז"א, מראה המאירה. תומים שמשלימים בדבריהם, דהיינו המלכות, המאירה בהארת חכמה בסו"ה וראית את אחורי, שבה כל השלמות. זה פנים, האורים. וזה אחור, התומים, וזה סוד קול ודבור. קול, שהוא ז"א, מאיר לדבור, שהוא המלכות, לדבר. כי הדבור משלים המלה, כלומר שהקול הוא עיקר הממשות, והדבור משלימו. ועולים תמיד זה בזה, ואינם נפרדים זה מזה לעולם. כי אין להפריד בין הקול לדבור. וע"כ חשן ואפוד זה פנים וזה אחור, והכל סוד אחד בלי פירוד כלל, כמו קול ודבור". "[אות קפו] אֲמַר לֵיהּ, אִי הָכִי דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וּמַאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן, הָא תָּנֵינָן, דִּכְתִיב מַפְרִיד אַלּוּף, מַהוּ דִּכְתִיב וַיְהִי בִּבְרוֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ, וְאִלּוּ חֹשֶׁן לָא קָאֲמַר". כתב בפירוש הסולם לזוהר: "[אות קפו] אמר ליה אי וכו': א"ל, א"כ שחשן ואפוד אינם נפרדים לעולם, ומי שמפריד אותם למדנו, שכתוב עליו מפריד אלוף, כי הם רומזים לז"א ומלכות כנ"ל. א"כ, מהו שכתוב, ויהי כברוח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו. ואלו חשן אינו אומר. נמצא שהפרידם זה מזה". "[אות קפז] אֲמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, כָּל מַה דְּהוּא חָשִׁיב, אִיהוּ טָמִיר וְגָנִיז, וְלָא אִדְכַּר כָּל כַּךְ. כְּגַוְונָא דָּא נוֹשְׂאֵי אֵפוֹד בַּד, מַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא יַתִּיר, אִיהוּ אַדְכַּר, בְּגִין דְּיִתְכַּסֵּי מַה דְּאִיהוּ בִּגְנִיזוּ וּטְמִירוּ. וע"ד אַדְכַּר מַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא יַתִּיר". כתב בפירוש הסולם לזוהר: "[אות קפז] אמר ליה ודאי וכו': אמר לו ודאי כך הוא. כל מה שהוא חשוב הוא נסתר וגנוז ואינו נזכר כל כך. כעין זה כתוב, נושאי אפוד בד, ולא נזכר החושן מפני חשיבותו, מה שהוא יותר בגלוי הוא נזכר כדי שיתכסה מה שהוא בגניזה ובמכוסה, וע"כ נזכר מה שבגלוי יותר, שהוא האפוד". "[אות קפח] ובג"כ, שְׁמָא עִלָּאָה אִיהוּ רָזָא בִּטְמִירוּ וּגְנִיזוּ, וְלָא אַדְכַּר אֶלָּא בִּשְׁמָא דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא. דָּא אַדְכַּר, וְדָא אַגְנִיז. דָּא בְּאִתְגַּלְיָיא, וְדָא בִּסְתִּירוּ, וְכָל מַה דְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ אַדְכַּר לְעָלְמִין. שְׁמָא דְּגָנִיז אִיהוּ יְדֹוָ"ד, שְׁמָא דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָיא אִיהוּ אֲדֹנָ"י, וע"ד אִכְתּוּב בְּאַתְוָון טְמִירִין, וְאִקְרֵי בְּאַתְוָון אִלֵּין, וְאִתְכַּסֵּי דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוֵי יְקָרָא עִלָּאָה טָמִיר וְגָנִיז לְעָלְמִין. דְּכָל אוֹרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא הָכִי הוּא, אִתְגַּלְיָיא וּסְתִימָא. וְכָל מִלִּין דְּעָלְמָא בֵּין דְּעָלְמָא דֵּין, וּבֵין דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא, כֻּלְּהוּ אִיהוּ טָמִיר וְגַלְיָא". פירוש הסולם לזוהר: "[אות קפח] ובג"כ שמא עלאה וכו': ומשום זה, שם העליון הוא סוד שבמכוסה וגניזה, ואינו נזכר אלא בשם שהוא בגלוי. זה נזכר, וזה נגנז. השם הנגנז הוא הוי"ה, השם שהוא בגלוי, הוא אדני וע"כ נכתב באותיות נסתרות הויה, ונקרא באותיות אלו, אדני. ונתכסה זה בזה, שהשם אדני מכסה את השם הוי"ה, כדי שיהיה כבוד העליון מכוסה וגנוז לעולם. שכל דרכי התורה כך הוא גלוי וסתום. וכל דברי העולם, בין של עולם הזה ובין של עולם העליון הם מכוסים וגלוים. כלומר שבכל דבר יש פנימיות". משמע מן הזוהר הקדוש שכל מקום שמוזכר אפוד בד הכוונה שהיו לבושים אף חושן עם אורים ותומים5. יש בכך חידוש גדול. שכן מצאנו כמה פעמים כאלה הלבושים באפוד בד וחלקם אף אינם כהנים. בשמואל נאמר (שמואל א' ב, יח): "וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי ה' נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד". בהריגת כהני נוב כתוב: (שמואל א כב, יח) "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹאֵג סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּד". וכן בהעלאת הארון לירושלים נאמר (שמואל ב ו, יד) "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד". (וכן בדברי הימים א' טו, כז). והרמב"ם חולק (הל' כלי המקדש פ"י הי"ג): "זה שאתה מוצא בדברי נביאים שהכהנים היו חוגרין אפוד בד לא היו כהנים גדולים, שאין האפוד של כ"ג אפוד בד, ואף הלוים היו חוגרין אותו שהרי שמואל הנביא לוי היה ונאמר בו נער חגור אפוד בד, אלא אפוד זה היו חוגרים אותו בני הנביאים ומי שהוא ראוי שתשרה עליו רוח הקדש להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר על פי האפוד והחשן ברוח הקדש. סליקו להו הלכות כלי המקדש". h8d5il8ml1qkw5ku25hlitlpznnp8sp 0 1743944 3017861 2026-05-27T19:34:25Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מט|נ|נא|}}" 3017861 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מט|נ|נא|}} swf1o4ji5b76u7joqjiu0u1ipz5evhm 3017862 3017861 2026-05-27T19:34:37Z Uziel302 3324 3017862 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|מט|נ|נא|}} סימן נ שבעת ימי מלואים לכל כהן גדול שאלה מהי דרך כניסת כהן הדיוט לכהונה גדולה? תשובה א. נאמר בשמות (כט, ל): "שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַחְתָיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ". פרש רש"י: "שבעת ימים – רצופין". "ילבשם הכהן – אשר יקום מבניו תחתיו לכהונה גדולה, כשימנוהו להיות כהן גדול". "אשר יבא אל אהל מועד – אותו כהן המוכן ליכנס לפני ולפנים ביום הכפורים, וזהו כהן גדול, שאין עבודת יום הכפורים כשרה אלא בו". עולה מפירוש רש"י שכל כהן הנכנס לכהונה גדולה צריך בלבישת בגדי כהונה שבעה ימים רצופים ואלו שבעת ימי מלואים הפרטיים שלו. הוא אינו צריך להקריב קרבנות מילואים אלא רק צריך ללבוש את הבגדים ואם יש להימשח בשמן המשחה. וכן עולה מן התלמוד (יומא ה ע"א): "אשכחן ריבוי (=בגדים שמונה של כהן גדול) שבעה לכתחלה, משיחה שבעה לכתחלה מנא לן? איבעית אימא: מדאיצטריך קרא למעוטה, ואיבעית אימא: דאמר קרא ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם – איתקש משיחה לריבוי, מה ריבוי – שבעה, אף משיחה – שבעה". ב. לכאורה, כמו לפני חנוכת המשכן, רק אחרי שנשלמו ימי המילואים נכנס הכהן לעבודה ככהן גדול. ויש לשאול וכי מחכים שבעה ימים עד שכהן גדול נכנס לעבודה, והרי עבודת יום הכפורים אינה כשרה אלא בכהן גדול, ומה יעשו אם כהן גדול הקודם נפטר יומיים לפני יוה"כ, או אף ביוה"כ? נאמר ביומא (יב ע"א): "ומתקינין לו כהן אחר פשיטא: אירע בו פסול קודם תמיד של שחר – מחנכין אותו בתמיד של שחר (רש"י: בכהן גדול פסול ביום הכפורים קודם תמיד של שחר, מחנכין אותו לזה המשמש תחתיו בתמיד של שחר, שיעשה הוא תמיד של שחר בשמונה בגדים, ויהא מחונך לכהונה גדולה קודם שיגיע עבודת יום הכפורים). אלא, אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו? (רש"י: הרי עבודת יום הכפורים שאחר התמיד בארבעה בגדים היא, ובמה הוא ניכר שהוא כהן גדול מעולם, והיכן יצא מהדיוטות, שתהא עבודת היום נעשית בכהן גדול?) – אמר רב אדא בר אהבה: באבנט. (רש"י: באותן ארבעה בגדים עצמן יש היכר לכהונה גדולה, שאבנטו של כהן גדול בעבודת יום הכפורים של בוץ הוא, כדכתיב (ויקרא טז) ובאבנט בד יחגור וזה עד עכשיו היה רגיל לעבוד בשל כלאים) – הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט (רש"י: שאין חילוק באבנטיהם – איכא היכירא ביום הכפורים באבנט, לפי שאבנטו של כהן גדול משתנה ביום הכפורים להיות של בוץ). אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר? (רש"י: לקמן, אבנטו של כהן גדול בכל השנה לא זהו של הדיוט, שההדיוט של בוץ, נמצאו אבנטיהם שוין ביום הכפורים, ומאי היכירא כהונה גדולה איכא להאי1?) – אמר אביי: לובש שמונה (רש"י: קודם שיתחיל עבודת היום שהוא בבגדים השוין בהדיוט, לובש שמונה בגדים ויהפוך במזבח החיצון אחד מאיברי התמיד במזלג של ברזל דקירוב עבודה היא, שממהר להתעכל מחמת הפיכה זו, ועבודה היא כדרב הונא, ונמצא שנתחנך לכהונה גדולה קודם לכן) ומהפך בצינורא (רש"י:במזלג), וכדרב הונא, דאמר רב הונא: זר שהפך בצינורא – חייב מיתה (רש"י: משום והזר הקרב יומת (במדבר יח) אלמא: קרובי עבודה הוי עבודה). ורב פפא אמר: [ע"ב] עבודתו מחנכתו. (רש"י: עבודת יום הכפורים עצמה, שאינה כשירה אלא בכהן גדול, וזה עובדה – מחנכתו לכהונה גדולה) מי לא תניא: כל הכלים שעשה משה – משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך – עבודתן מחנכתן. הכא נמי – עבודתו מחנכתו". רואים שיש אפשרות שכהן גדול נכנס לעבודה ללא שבעת ימי מלואים פרטיים שלו. ג. הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ד הי"ב) פסק: "וממנין כ"ג הוא ראש לכל הכהנים, ומושחין אותו בשמן המשחה, ומלבישין אותו בגדי כהונה גדולה שנאמר והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק וגו', ואם אין שם שמן המשחה מרבין אותו בבגדי כהונה גדולה בלבד שנאמר אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים, כשם שמתרבה בשמן המשחה כך מתרבה בבגדים". והוסיף בהלכה יג: "כיצד מרבין אותו בבגדים, לובש שמנה בגדים ופושטן וחוזר ולובשן למחר שבעת ימים יום אחר יום שנאמר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו, וכשם שרבוי בגדים ז' כך משיחה בשמן שבעה יום אחר יום, ואם עבד קודם שיתרבה בבגדים כל שבעה, או קודם שימשח כל שבעה עבודתו כשירה, הואיל ונתרבה או נמשח פעם אחת נעשה כ"ג לכל דבר". השיג הראב"ד: "ואם עבד קודם. א"א נראה מדבריו ימים שהיה בהם המשיחה לא היה עובד ואין זה מן החכמה, אלא כשאמרו נתרבה שבעה ונמשח שבעה דבעינן שבעה לכתחלה ה"מ לעבודת יה"כ אבל לעבודת אותן הימים בכל יום עובד בשמונה בגדים". עולה שיש מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד, לפי הרמב"ם לכהן גדול הנכנס לעבודה יש שבעת ימי מילואים בהם הוא נמשח או מתרבה. ובהם אינו עובד כמו אהרן ובניו בשבעת ימי המילואים שמשה עבד. ואינו עובד לא ככהן הדיוט ולא ככהן גדול. ככהן הדיוט מפני שהוא מחוסר בגדים שצריך לעבוד בשמונה בגדים, וככהן גדול מפני שלא סיים את חינוכו לכהן גדול. לעומת זאת לפי הראב"ד לכתחילה יש שבעת ימי מלואים לכהן גדול אולם מעת שנמשח או נתרבה בבגדים עובד ככהן גדול ואין שבעת הימים האלו אלא למצוה. ולדעת שניהם, הרמב"ם והראב"ד, בשעת הדחק די במשיחה פעם אחת, או ריבוי בגדים פעם אחת, ונכנס לעבוד ככה"ג. ד. הרדב"ז מבאר "ומחלוקתם תלוי בהא דאמרינן (יומא ה ע"א): ולדורות מנ"ל דלא מעכב דתניא וכפר וכו'... רש"י והראב"ד ז"ל ס"ל כיון דילפינן מהאי קרא והאי קרא איירי ביוה"כ משמע דוקא ביוה"כ בעינן לכתחילה נתרבה שבעה ונמשח שבעה, אבל בימי המלואים בכל יום עובד בשמונה בגדים לכתחילה. ומשום חומרת יוה"כ בעינן לכתחילה שנתרבה תחילה שבעה ונמשח שבעה. ורבינו ז"ל סובר דז' ימי המלואים ויוה"כ שוים הם... וכי היכי דהוקשו ריבוי ומשיחה ליוה"כ הוקשו לענין שבעת ימי המלואים לדורות. ואדרבה עיקר קראי במלואים כתיבי, הילכך לכתחילה בעינן ריבוי שבעה ומשיחה שבעה והרי זה מן החכמה". עולה שרש"י על התורה פרש רק את העולה מן הכתובים שבמשך הימים הוא מתחנך לכהונה גדולה אולם למעשה לא פסק כך. עוד עולה מדבריו שהבין ברש"י וראב"ד ששבעת ימי המשיחה או הריבוי בכהן גדול (שלא במדבר) הם רק מעין מעלה ותוספת, אבל מיד כשנמשח או מתרבה בבגדים נכנס לעבודה ככהן גדול בשמונה בגדים. ה. מהר"י קורקוס מביא את הספרא (אמור פרשה ב סוף פרק א אות ב): "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה [מת"ל] לפי שנאמר שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקודש שיכול אין לי אלא שנמשח שבעה ונתרבה שבעה נמשח שבעה ונתרבה יום אחד, נמשח יום אחד ונתרבה שבעה נתרבה יום אחד ונמשח יום אחד ואפילו שעה אחת מנין? תלמוד לומר אשר יוצק על ראשו שמן המשחה אפילו שעה אחת ומילא ידו ללבוש את הבגדים אפילו שעה אחת". וכותב שעל כך התבססו רש"י והראב"ד, ואף הרמב"ם מקבל זאת בשעת הדחק שמיד נכנס לעבודה, ומבאר כי מה שכתב הרמב"ם 'ונעשה כה"ג לכל דבר' היינו לעבודת יוה"כ שכשרה רק בו. הכס"מ דחה את דברי הראב"ד, וכתב שאינם מכריעים כנגד הרמב"ם. ו. הר"ש משנץ על הספרא (מיוחס לו) (אמור פרשה ב סוף פרק א אות ב) מבאר: "ומלא ידו וגו' אפילו שעה אחת. כדאמרינן ביומא [י"ב] אירע פסול בכ"ג בין הערבים ביוה"כ במה מחנכין אותו לובש ח' בגדים ומהפך בצינורא (הובא לעיל). וקודם שנגנז שמן המשחה היו מושחין אותו2 (=ביו"כ!). ומ"מ כיון שברבוי בגדים הוי כ"ג. דריש האי קרא דאשר יוצק (וגו' ואשר ימלא וגו') או האי או האי". נראה שאף הוא שותף לשיטת הראב"ד שמתחנך לעבודה בשעה אחת, ומשיחתו וריבויו בבגדים שבעה ימים הוא אך למצוה. וכן המלבי"ם על ספרא (אמור פרשה ב סוף פרק א אות ב): "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו, הנה מ"ש ומלא את ידו הוא וי"ו המחלקת שמשנגנז שמן המשחה נתרבו בבגדים לבד, וכמו שלמד (אחרי ס' עט) ממ"ש אשר ימשח ואשר ימלא עיין שם, אולם למה אמר זה והלא כבר ביאר במקומו איך מושחין ואיך מחנכין את הכ"ג, פי' חז"ל משום דכתיב שבעת ימים ילבשם הכהן, וה"ה דמשיחה שבעה דאתקיש משיחה לריבוי, לכן מלמדנו שבדיעבד די אפי' בריבוי יום א' או במשיחה יום א', שעז"א שדי אם יוצק על ראשו אף פעם א' וכן למד כזאת בפ' אחרי שם לענין עבודת יוהכ"פ. וברייתא דשם מובא ביומא דף ה. צ"ל שם נתרבה יום א' ונמשח יום א' (עיין שם בספר פני יהושע), וכמ"ש הרמב"ם בפ"ד מה' כלי מקדש (ופה למד לענין שנוהג בו כל מצות כ"ג)". ז. כתוב בתוספתא שקלים (פ"ג הט"ז): "כהן גדול אין נכנס לעזרה לעבודה אא"כ נמשח שבעה ונתרבה שבעה אף על פי שלא נמשח שבעה ונתרבה שבעה ועבד עבודתו כשרה". ברייתא זאת מסייעת לרמב"ם וקשה לשיטת הראב"ד שימי מלואים בכהן גדול הם רק כתוספת ולא משנים כלל את דיניו ובבריתא נאמר שזהו תנאי לכניסה לעבודה. וכן לרמב"ם קשה שאף יש מקרים כגון שמת כה"ג ביו"כ שנכנס ללא שבעת ימי מלואים. מבאר בחסדי דוד (שקלים פ"ג הט"ז): "כהן גדול אין נכנס לעזרה לעבודה כו'. ברפ"ק דיומא דף ה' תניא דבעי משיחה ז' ימים וכן במרובה בגדים בעי רבוי ז' ימים, אבל בדיעבד אפי' ביום אחד סגי להם ויש לו דין כ"ג גמור ע"ש. והך מתניתא דקתני עד שימשח ז' צ"ע דאטו משום שנמשח רק יום אחד מגרע גרע הלא גם לפני המשיחה היה כהן והיה עובד עבודה ובהכרח צריך לפרש דה"ק אינו נכנס לעבוד בח' בגדים לכתחלה ככ"ג עד שימשח ויתרבה ז' ובד' (=בגדים) נמי ככ"ה (=ככהן הדיוט) בודאי אינו עובד שהרי כבר נמשח ואם עבד עבודתו פסולה, אבל אם עבד בח' דיעבד עבודתו כשרה מאחר שנמשח יום אחד. ומזה סייעתא גמורה להרמב"ם בפ"ד מהל' כלי המקדש שפסק כן והראב"ד ז"ל השיג עליו ע"ש לפי שלא ראה אלא דברי הגמ' דאין שם הכרח לפרש כן אבל הרמב"ם דכל רז לא אניס לי' ראה גם התוס' שמוכרח לפרש כן, וכל כמה דמצינן להשוות דברי הש"ס דידן להתוס' ולהירושל' משוינן ולא מפשינן בפלוגתא שפיר פסק כן". ח. לכהן גדול יש כמה וכמה דינים מיוחדים: 1) רק הוא רשאי לעבוד ביו"כ בשמונה בגדים ובבגדי לבן. 2) רק כהן גדול במיתתו מחזיר רוצחים בשוגג מערי מקלט. 3) אינו נטמא למי מקרוביו ועובד אונן, ומתאבל באפן מינימלי. 4) אסור בנשיאת אלמנה ומותר רק בבתולה. 5) מסתפר מערב שבת לערב שבת, בתספורת מיוחדת. ועוד דיני כבוד כמבואר בהל' כלי מקדש פ"ה. נשאלת השאלה: לפי הרמב"ם שנמשח ומתרבה שבעה ימים, האם חלו עליו כל דיני כהן גדול כבר מהיום הראשון שנמשח או נתרבה, או רק בסוף שבעת הימים. נראה פשוט שאם עבד בשמונה בגדים ביו"כ, ודאי חלו עליו כל דיני כהן גדול. ועל כך מסכימים הרמב"ם והראב"ד. כמו"כ לפי הראב"ד ורש"י נראה שמיד חלו עליו דיני כה"ג שהרי ימי מלואים הם כתוספת לכניסה לכהונה גדולה (מאז ימי מלואים במדבר), ורק ליו"כ צריך להתכונן שבעה ימים. והשאלה היא לפי הרמב"ם. נראה לענ"ד, כי לשיטת הרמב"ם כשם שאינו עובד בימי חינוכו כן אין עליו עדיין דיני כהן גדול, ורק כשגמר את שבעת הימים הוא נחשב כהן גדול, וכפי שאהרן הכהן נכנס לכהונה גדולה רק ביום השמיני. ט. כתב בחי' הר המוריה (הל' כלי המקדש פ"ד הי"ג): "והנה הראב"ד כתב על רבינו וז"ל א"א נראה מדבריו ימים שהיה בהם המשיחה לא היה עובד ואין זה מהחכמה אלא כשאמרו נתרבה ז' ונמשח ז' דבעינן ז' לכתחלה ה"מ לעבודת יוה"כ אבל לעבודת אותן הימים בכל יום עובד בשמונה בגדים עכ"ל ועי' רש"י יומא ה' א' שדעתו שבכל הז' ימים היה עובד בשמונה בגדים וזהו כדברי הראב"ד אמנם י"ל כי דעת רבינו הוא מהתו"כ הנ"ל שצריך לרבויי בנמשח יום אחד ובנתרבה יום אחד גם לכל מצות כהונה גדולה ואף לענין נשיאת נשים ולענין הטומאות שנשתנה מכהנים הדיוטים יעו"ש היטיב אלמא דאי לאו קרא הו"א דלא נתקדש בקדושת כה"ג כלל ואם עבד בשמונה בגדים הוי כמרובה בגדים וקמ"ל דלא, ולא חילל בדיעבד אבל לכתחלה בעינן ריבוי ז' ומשיחה ז' אף לענין עבודה והבן. וע"ע לקמן פ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"ג דכהן שנתמנה תחתיו א"צ ריבוי בגדים ולא משיחה רק עבודתו מחנכתו ואולי מטעם דאיתא בתו"כ פרשת אחרי פ"ח (ועי' ירושלמי יומא פ"א ה"א ומגילה פ"א ה"י) יעו"ש היטיב ודעת רש"י שכתב שצריך לעשות עבודה בשמונה בגדים ולא מהני בלא עבודה אולי יצא לו כן מהא דאיתא ביומא י"ב א' דחד מ"ד ס"ל דצריך להפך בצינורא ולכאורה הו"ל ללבוש את הבגדים לחוד אלא ודאי דבעינן שיעבוד עבודה בזה והיינו כדעת הראב"ד". היינו, אף לפי הרמב"ם, להבנתו, אם נמשח יום אחד ולא שבעה מהמשיחה הראשונה או ריבוי הבגדים הכהן נחשב ככהן גדול וכן דיני כהן גדול עליו. אבל משמע שאם יש משיחה שבעה אינו נחשב ככהן גדול בכל הלכותיו, אלא אחרי שבעה ימים. עוד כתב בעל הר המוריה (שם) שראוי לפי הראב"ד שגם בכל משיחת כהן גדול ולא רק לפני יוה"כ ימשחו את הכהן ההדיוט שבעה ימים או ירבו בגדים שבעה ימים. ההבדל בין הרמב"ם לראב"ד, לפי דעתו, שלרמב"ם רק אחרי שבעה ימים חלים עליו דיני כה"ג. ולראב"ד כבר מהיום הראשון שנמשח או נתרבה בבגדים חלים עליו דיני כה"ג ולכן צריך לעבוד בשמונה בגדים וחלים עליו כל דיני כהן גדול שעובד אונן ואיסורי נשים וכו'. syrbvqs3j6xbdzzxo750gv3iek27iw2 0 1743945 3017863 2026-05-27T19:34:46Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נ|נא|נב|}}" 3017863 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נ|נא|נב|}} 16khc79zj1swmc7a0n14bxnjfjf4juq 3017864 3017863 2026-05-27T19:34:59Z Uziel302 3324 3017864 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נ|נא|נב|}} סימן נא האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים שאלה האם כהן משוח מלחמה נשאל באורים ותומים שעליו, או שהוא רק שואל את הכהן הגדול כנציג של כל ישראל? א. דינים מיוחדים למשוח מלחמה משוח מלחמה נמשח בשמן המשחה (רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א ה"ז), הוא אסור בנוסף לאיסור גרושה, חללה וזונה אף באלמנה כמו כהן גדול (רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ז ה"א), פרט לכהן גדול משמש או לשעבר הוא קודם לכל הכהנים (רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ד הי"ט), בנו אינו יורש משרתו כמו בני מלכים או בני כהנים גדולים אבל יכול להתמנות תחתיו (שם הכ"א). משוח מלחמה יוצא למלחמה עם שמונת בגדי כהן גדול (חדושי הריטב"א יומא לט ע"א ד"ה שאם). כאשר משוח מלחמה משמש במקדש משמש בארבעה בגדים (שם הכ"א, ועי' להלן שיש חולקים), משוח מלחמה אינו מביא פר חטאת – הבא על כל המצוות (מדרש הגדול ויקרא ד, ג; אדרת אליהו ויקרא ד, ג). אינו מחזיר רוצח בשוגג מעיר מקלט לביתו (רמב"ם הל' רוצח ושמירת הנפש פ"ז ה"ט), משוח מלחמה אינו פורע ופורם ואינו מתטמא לקרוביו (הוריות יב ע"ב, שושנים לדוד סוטה פ"ח מ"ג), משוח מלחמה אינו עובד אונן (רש"י הוריות יב ע"ב ד"ה ת"ל; רמב"ן ויקרא י, ו; רבינו מיוחס ויקרא כא, יב; אדרת אליהו ויקרא כא, יב), סגן ההולך עם משוח מלחמה שפגעו במת מצוה יטמא משוח מלחמה ואל יטמא הסגן (רמב"ם הל' אבל פ"ג ה"ט). כך כתב המאירי (יומא עג ע"א): "אינן נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה האמורות בפרשת והכהן הגדול מאחיו והם לא פורע ולא פורם ואין מיטמא לקרובים ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ושאר דברים אין בו דין כהונה גדולה כלל". ב. משוח מלחמה במלחמה פסק הרמב"ם (הל' מלכים פ"ז ה"א): "אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה וזהו הנקרא משוח מלחמה". ובהלכה ב כתב: "שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם, אחת בספר בעת שיוצאין קודם שיערכו המלחמה, אומר לעם מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' כשישמע דבריו יחזור מעורכי המלחמה, ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו ואל תחפזו". היינו עיקר תפקידו של משוח מלחמה הוא לדבר אל הלוחמים ולחזק את לבם לקראת המלחמה. כך כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה קצא): "משוח מלחמה. ויאמר בתוכחתו הלשון הנזכר בתורה ויוסיף על זה מאמרים יעוררו העם למלחמה ויביאם להסתכן בנפשם לעזור דת האל ולשמרה ולהנקם מן הסכלים בה המפסידים יושר המדינות. והוא אמרו ית' (שם) והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן וכו'. ואחר כן יצוה להכריז במערכות החיל שישובו חלושי הלבבות וכל מי שבנה בית חדש ולא חנכו או שנטע כרם ולא חללו או שארש אשה ולא לקחה כמו שבא לשון הכתוב והוא אומרו ית' (שם) ודברו השוטרים, אמרו בגמר סוטה (מג א) ודברו השוטרים כהן מדבר ושוטר משמיע. וזה כולו כלומר תוכחת משוח מלחמה וההכרזה בעורכי המלחמה הוא חובה במלחמת הרשות ובה הוא דין זה. ואמנם מלחמת מצוה [ע' קפז – ח ול"ת מח] אין בה שום דבר מזה לא תוכחת ולא הכרזה כמו שהתבאר בשמיני מסוטה (מד ב). ושם התבארו משפטי מצוה זו". כך הסביר בספר החינוך (מצוה תקכו): "שנצטוינו למשוח כהן אחד בשמן המשחה ולמנותו להיות מדבר עם העם בשעת מלחמה, וזה הכהן נקרא משוח מלחמה, ומן המצוה זו שיאמר הכהן המשוח אל העם בשעת המלחמה שלשה כתובים הנזכרים בתורה [דברים כ', ה' – ז'], מי האיש וגו' ומי האיש וגו' ומי האיש וגו', ויוסף עוד משלו דברים אחרים יעוררו בני אדם למלחמה וישיאום לסכן בנפשם לעזור דת האל ולשמרה ולהנקם מהסכלים המפסידים סדרי המדינות. וכן אמרו זכרונם לברכה במסכת סוטה [מ"ג ע"א] ודברו השוטרים, כהן מדבר ושוטר משמיע". "שורש מצוה זו ידוע, כי בשעת מלחמה צריכים אנשי המלחמה חיזוק, ומפני שהאדם נשמע יותר כשהוא נכבד, ציותה התורה להיות הממונה לחזק בדברים טובים מן הכהנים שהם מבחר העם. והענין להיות מחזירין מן המלחמה מי שנטע כרם ולא אכל ממנו או אירש אשה ולא לקחה או בנה בית ולא שכן בו וכן הירא מעברות שבידו, גם זה הדבר ראוי וכשר כי כל אלו בני אדם חלושים מאד מבוא במלחמה, כי מחשבתם נתפסת הרבה על הדברים הנזכרים בכתוב, ואלו יניאו לב חבריהם, וכענין שכתוב בפירוש ולא ימס את לבב אחיו, וכן הירא מעברות שבידו ראוי להחזירו פן יספו אחרים בעונו, וכל דרכי התורה יושר ואמונה". כתב בהערות הגרי"ש אלישיב (יומא עב ע"ב): "והנראה בזה דהנה בפשטות משוח מלחמה אינו אלא לדבר דברי מערכי המלחמה ולא יותר. אבל נראה שאין זה כן, אלא משוח מלחמה לוקח תפקיד חשוב בעצם מערכת המלחמה, ולא לדבר דברים בעלמא. וראיה לזה מהא דאיתא בהוריות [י"ג א] דמשוח מלחמה קודם לסגן להחיותו, ומיבעי לה לגמ' התם לענין טומאה סגן ומשוח מי קודם, ופשיטא ליה התם דמשוח קודם לסגן, דמוטב שיטמא משוח מלחמה ואל יטמא סגן. ומקשה התם הגמ' והתניא משוח מלחמה קודם לסגן, אמר רבינא כי תניא ההיא להחיותו. ופירש"י דלהחיותו הוא קודם לסגן, משום דציבור צריכים לו למשוח מלחמה לצורך מלחמה טפי מסגן. והשתא אי נימא תפקיד המשוח אינו אלא לדבר דברי מערכי המלחמה, וכי לזאת יקרא רבים צריכים לו. אלא מבואר דכהן משוח מלחמה נוטל חלק בעצם מערכת המלחמה, ושפיר שייך לומר בו דרבים צריכים לו". "ואם באנו לזה הרי נתבאר הא דלא מהני ביה ירושה דדוקא בשאר שררות יש בזה ירושה, דכיון דאביו היה בעל שררה והוא ממלא מקום אבותיו, די לן בזה אף על פי שלא הוה ממש כאביו, דא"א להיות אביו ממש, מ"מ כיון דממלא מקום אבותיו ראוי הוא לשררה זאת מדין ירושה, אבל במשוח מלחמה, הרי כאן דבעי ליטול תפקיד בתפקוד המלחמה, וצריך לזה כשרון רב, א"כ כל דלא הוה כאביו ממש, ולא שייך שיהא כאביו ממש לא שייך בזה ירושה, דאנו מחפשים לשררה זאת אדם המוכשר לכך לגמרי, לא למחצה שליש ולרביע, ושפיר לא שייך בזה ירושה". "שו"מ (=שוב מצאתי) שכדברים אלו כתב הרדב"ז [פ"ד מכלי המקדש הכ"א] די"ל בטעם הדבר שאין ירושה בכהן המשוח שבשאר שררות אף על פי שאינו כאביו ממש, אין קפידא, אבל משוח מלחמה שצריך לחזק לב העם לקראת המלחמה לא רצו שתהיה שררה זו ירושה, אלא הכל לפי מה שהוא צורך השעה". ג. באלו בגדים משוח מלחמה עובד בבית המקדש ובמלחמה נאמר ביומא (עב ע"ב): "כי אתא רב דימי אמר: בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן, שנאמר ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו – למי שבא בגדולה אחריו". השאלה באיזה שימוש מדובר במקדש או במלחמה. רש"י (יומא עב ע"ב) כתב: "משמש בהן – אם בא לעבוד בבית המקדש לובש שמונה בגדים". וממילא נלמד מדבריו שאף במלחמה משמש בשמונה בגדים. ואילו הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ד הכ"א) כתב: "וכשכהן משוח מלחמה משמש במקדש משמש בד' כלים כשאר כהנים". ולגבי מלחמה לא כתב. עי' במעשי למלך (הל' כלי המקדש פ"ד הכ"א). בעמוד הבא (עג ע"א) נאמר: "כי אתא רבין אמר: נשאל איתמר. תניא נמי הכי: בגדים שכהן גדול משמש בהן – משוח מלחמה נשאל בהן". רש"י (יומא עג ע"א) פרש: "כי אתא רבין אמר – לאו משמש בהן איתמר אלא נשאל בהן איתמר, בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל כשיוצא למלחמה ונשאל באורים ותומים שהמלך נשאל לו בהן". ועולה מדבריו שמשוח מלחמה עונה באורים ותומים. אמנם הריטב"א (יומא עג ע"א) כתב: "ואסיקנא דכהן משוח מלחמה אינו נשאל באורים ותומים לבדו אלא דמסייע סיועי". ונראה שכוונתו לאמור ביומא (עג ע"ב): "ואין שואלין אלא למלך. מנא הני מילי? אמר רבי אבהו: דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו' הוא – זה מלך, וכל [בני] ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זו סנהדרין". היינו, שמשוח מלחמה שואל מטעם כל ישראל אבל אינו הכהן המשיב באורים ותומים. וכן משמע מהרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"י הי"ב): "ואין נשאלין בהן להדיוט אלא או למלך או לבית דין או למי שצורך הציבור בו שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו', הוא זה המלך, וכל בני ישראל זה הוא משוח מלחמה או מי שצורך הציבור בשאילתו, וכל העדה אלו ב"ד הגדול". כך כתב המבי"ט בקרית ספר (הל' כלי המקדש פ"י): "הוא וכל בני ישראל אתו הוא זה מלך דהא ביהושע מישתעי קרא, אתו זה משוח מלחמה מי שכל בני ישראל אתו לצאת למלחמה אחריו וכל העדה אלו סנהדרין". ומשמע שאחד השואלים את כהן גדול באו"ת הוא משוח מלחמה. וכן בבאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא, עשין עשה טז ד"ה ואמנם גם) משמע שמשוח מלחמה שואל אבל אינו נשאל. יש להעיר, במשוח מלחמה אין כהן מרובה בגדים כמו בכהן גדול, ולכן בבית שני ובימינו שאין שמן המשחה מפני שנגנז עם הארון – אין כהן משוח מלחמה, כי את גדלותו הוא מקבל ממשיחתו בשמן המשחה (ולא ככהן גדול שמקבל גם מריבוי של שמונה בגדים). והקשה המשנה למלך (הל' כלי המקדש פ"י הי"א): "וכיצד שואלין עומד הכהן וכו'. גרסינן בפ"ו דיומא (דף ע"ג) כי אתא רבין אמר נשאל בהם איתמר תניא נמי הכי בגדים שכ"ג משמש בהם משוח מלחמה נשאל בהם ע"כ. וכעת לא ראיתי לרבינו שהביא דין זה". כתב במרכבת המשנה (חעלמא, הל' כלי המקדש פ"י הי"א): "וכיצד שואלין וכו'. המל"מ תמה למה השמיט רבנו שמשוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים וראיתי לרבנו בפי' המשנה פ' בא לו וז"ל אמרם באלו נשאלין ר"ל שאין נשאלין באורים ותומים אלא בכהן גדול לובש אלו השמונה בגדים ע"כ. מבואר דסובר רבנו דאין נשאלין אלא לכהן גדול דוקא וכן משמע מ"ש רבינו בפרקין הי"ג דכהן הדיוט אינו נשאל. והאיך ילבש שמנה בגדים דכהן גדול והן שעטנז. וכיון דמשוח מלחמה עובד בארבעה בגדים כנ"ל פ"ד מהל' כלי המקדש הכ"א אין נשאלין בו. והא דקאמר הש"ס משוח מלחמה נשאל בהן ר"ל שמשוח מלחמה שואל את הכהן גדול כדבפרקין הי"ב. תדע דאי ס"ד דשואלין למשוח מלחמה ולא לכהן הדיוט הו"ל למימר חוץ מששה דברים שנשאלין במשוח מלחמה. וליכא למימר דנשאלין אפי' לכהן הדיוט דא"כ מאי איריא משוח מלחמה נשאל בהן אלא ודאי דשאלה תלויה בשמנה בגדים שאין נוהגות במשוח מלחמה וזה ברור". ולדעתו בדעת הרמב"ם משוח מלחמה אינו לובש לובש שמונה בגדים. המאירי (יומא עג ע"א) כתב: "ושאר דברים אין בו דין כהונה גדולה כלל אלא שיש פוסקין ששואלין לו לישאל באורים ותומים וכשהוא נשאל צריך ללבוש שמונה בגדים ככהן גדול שהרי הם בחשן...". כתב באיזהו מקומן (יומא עב ע"ב): "כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן – הדבר אברהם (ח"ב סי' כב. א.) נקט דלרב דימי משוח מלחמה הרי הוא ככ"ג ועבודתו כשרה ביוהכ"פ כדאמרינן לקמן 'ואם איתא מיחזא חזי', והציץ שהוא לבוש בו מרצה – עי' בדבריו". "וראה עוד שם וכן בזכר יצחק (ח"א סי' פ. ז.) בענין הקושיא מאי קאמר ר"ש בברייתא לעיל ז: 'כהן גדול יוכיח שאין עודהו על מצחו ומרצה', הרי לרב דימי אפשר שילבש המשוח מלחמה את הציץ וירצה בו בזמן שהכהן גדול לובש בגדי לבן. ועי' בדברינו לעיל ז: בגמ' ד"ה א"ל ר"ש (אות ג')". "מיהו בדעת הירושלמי האריך להוכיח תורת הקודש (ח"ב סי' מ"ח) דאף לרב דימי משוח מלחמה אינו כשר לעבודת יוהכ"פ, דכל משיחתו למלחמה בלבד, וחידוש הכתוב הוא דאף שאינו כ"ג כלל מ"מ לובש ח' בגדים, אך שאר דיני כהן גדול אין לו. ואף בדעת הבבלי רוצה לחדש (שם אות ה') דהא דכשר לעבודת יוהכ"פ הוא להו"א, אבל למאי דמסיק רנב"י דיצא זה שעיקר משיחתו למלחמה, אף לענין יוהכ"פ אינו כשר לעבודה ואין עליו תורת כהונה גדולה". העיר בחי' הר המוריה (הל' כלי המקדש פ"י הי"ב): "זה הוא משוח וכו'. במשנה שם איתא ולאב בי"ד ולמי שהציבור צריך בו ומשוח מלחמה לא נזכר שם ובש"ס שם איתא וכל בני ישראל אתו זה משוח מלחמה וס"ל לרבינו דהאי משוח מלחמה לאו דווקא אלא כל מי שהציבור צריך בו ומשוח מלחמה בכלל". "ועיין לעיל הלכה י"א במל"מ שתמה למה לא הביא רבינו דין דמשוח מלחמה נשאל בשמונה בגדים יעו"ש ואני תמה ולא אבין לשון הש"ס שנקט משוח מלחמה נשאל בהן והו"ל לומר משוח מלחמה שואל בהן וצ"ע ואולי רבינו מפרש לה דה"ק באותן בגדים שכה"ג עובד בהן באותן בגדים נשאל למשוח מלחמה כשהמשוח מלחמה שואל באורים ותומים וקמ"ל אגב אורחין דמשוח מלחמה שואל באו"ת ומשום דבמשנה לא תני משוח מלחמה בהדיא קמ"ל איהו. ודוחק ועי' ברש"י שם שכתב וז"ל משוח מלחמה נשאל כשיוצא למלחמה ונשאל באו"ת שהמלך נשאל לו בהן עכ"ל והאי שהמלך נשאל לו בהן אין לו ביאור (אמנם לפי מש"כ יש להגיה שכצ"ל וה"ה שהמלך נשאל לו וכו' והבן) וצ"ע וה' יאיר עיני במאור תורתו". ונראה שאין הכרעה ברורה אם משוח מלחמה לובש שמונה בגדים במקדש ובמלחמה וכש"כ שלא הוכרע האם הוא נשאל בעצמו או רק שואל מטעם מפקדי המלחמה. qp5mddx38j9eoolnhk0suysz9gt3dpv 0 1743946 3017865 2026-05-27T19:35:09Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נא|נב|נג|}}" 3017865 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נא|נב|נג|}} evylp6r2yrpaty6w1diquxzgrlj0icf 3017866 3017865 2026-05-27T19:35:21Z Uziel302 3324 3017866 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נא|נב|נג|}} סימן נב בכורות בהמות שכל השנה במרעה ושאר מצוות שאלה האם כאשר ביהמ"ק היה קיים היו צריכים למכור אמהות כדי שהבכורות לא יתקדשו כמו בימינו? תשובה א. אלו דיני בכור בהמה טהורה בקצרה (רמב"ם הל' בכורות פ"א): הלכה ה "מצות בכור בהמה טהורה נוהגת בארץ ובחוצה לארץ ואין מביאין בכורות מחוצה לארץ לארץ שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך, ממקום שאתה מביא מעשר דגן אתה מביא בכור בקר וצאן וממקום שאין אתה מביא מעשר דגן אי אתה מביא בכור בקר וצאן אלא הרי הוא כחולין ויאכל במומו, ואם הביא אין מקבלין ממנו ולא יקרב אלא יאכל במומו, ומצוה זו נוהגת בין בפני הבית בין שלא בפני הבית כמו מעשר דגן, ואינה נוהגת במוקדשין כשהן בקדושתן קודם שיפדו בין קדשי מזבח בין קדשי בדק הבית". הלכה ז "הכל חייבין בבכור בהמה טהורה כהנים לויים וישראלים, ואף על פי שהבכור לכהן אם נולד לו בכור מקריב דמו ואימוריו כמו שביארנו ואוכל שאר הבשר בתורת בכור, שנאמר כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך וגו', אבל בכור אדם ובכור בהמה טמאה כהנים ולויים פטורין כמו שביארנו בהלכות מתנות כהונה". הלכה ח "הבכור נאכל בתוך שנתו בין תמים בין בעל מום שנאמר לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה וכי יהיה בו מום בשעריך תאכלנו, ומאימתי מונה לו, אם תם הוא מונה לו מיום שמיני שהוא ראוי להקרבה ואם נולד בעל מום מונה לו מיום שנולד, והוא שכלו לו חדשיו שהרי נראה לאכילה ביום לידתו, אבל אם לא ידע בודאי שכלו לו חדשיו מונה לו מיום שמיני". הלכה ט "נולד לו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש, נולד לו מום בסוף שנתו מותר לקיימו שלשים יום מיום שנפל בו המום ואף על פי שהוא מתאחר לאחר שנתו, כיצד כגון שנפל בו מום בחמשה עשר יום לפני גמר שנתו משלימין לו חמשה עשר אחר שנתו, נולד לו מום אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא עד שלשים יום ויאכל". הלכה י "הבכור בזמן הזה מניחו עד שיפול בו מום ויאכל". הלכה יא "ועד שלא נראה להראותו לחכם רשאי לקיימו שתים ושלש שנים, ומשנראה להראותו לחכם, אם נולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל שנים עשר חדש, נולד אחר שנתו מקיימו שלשים יום". הלכה יד "אין נותנין את הבכור לכהן כשיולד שאין זו גדולה לכהן, אלא יטפל בו בעליו עד שיגדיל מעט ויתננו לכהן, ועד כמה ישראל חייבין להטפל בבכור, בהמה דקה שלשים יום ובגסה חמשים יום, ואם אמר לו הכהן תנהו לי בתוך זמן זה ואני אטפל לעצמי אינו רשאי ליתנו לו שזה כמו מסייע על מתנותיו וכבר ביארנו בתרומות שהכהנים המסייעין בבית הגרנות ובבית המטבחיים ובתוך הרועים אין נותנין להם מתנותיהן בשכרן". הלכה טו "היה הבכור בעל מום ואמר לו בתוך זמן זה תנהו לי שאוכלנו עתה, או שהיה תמים ואמר לו תנהו לי בתוך זמן זה שאקריבנו עתה הרי זה נותנו לו, ויראה לי שהבכור נותן לכל כהן שירצה". ב. בימינו מוכרים מבכירות1 לנכרי (יחד עם מכירת חמץ ברפתות), בדר"כ אבר שהנשמה תלויה בו – כגון קנה או ושט או שניהם. כדי שאם היא תמליט זכר לא תחול עליו קדושה (ועל ולדות שהן נקבות לא חלה קדושה). ג. בכרך ל"א בדיון על זהירות משחיטת 'אותו ואת בנו' ביום אחד הבאתי שבשר מיובא הוא מעדרים שגדלו במרעה כמעט כל השנה. אין פיקוח על 'אותו ואת בנו' אלא מתבססים על רוב שהסיכוי לשחיטת אותו ואת בנו הוא מועט מאד. ד. לגבי בכורות בבשר המיובא מחו"ל אין חשש, כיון שהעדרים ממילא שייכים לנכרים. ה. אף לשעבר, בהמה שהיא ברפת או בדיר בביתו, בעל הבהמות עוקב אחר המלטות ויודע כל ולד מי אמו, אם היא מבכירה. ואם הולד הוא זכר ובכור הוא יודע שהוא מתנה לכהן והוא מסמן אותו ונוהג בו כל הלכותיו. ואף אם איחר להמלטה ויש ספקות כגון שנולדו שני ולדות או זכר ונקבה והוא אינו יודע אם יש בכור ומיהו – ישנן הלכות ברורות לגבי התנהגות במקרה כזה. כך מתואר בשבת (נד ע"ב): "פרתו של רבי אלעזר בן עזריה. וחדא פרה הויא ליה? והא אמר רב, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא!". היינו עדר האמהות היה כ-120 אלף אמהות (נצטרפו הנקבות הבכורות שאף הן מתעשרות). ו. יש לשאול איך היה נעשה פיקוח על הבכורות בעדר הנמצא רוב השנה במדבר. הרי אמו התעברה במדבר והמליטה שם. וכי בעל הבהמות עובר כל יום ויודע שמבכירה זו המליטה זכר, וזו המליטה נקבה. וכי איך הוא יכול להיות בטוח שאין העגל או הגדי או הטלה בן של אם אחרת. ואם מצא שני ולדות שאחת נקבה הרי זה רק ספק בכור. ואם הגיע רק פעם בשבוע לעדר הנמצא במדבר, אינו יודע בוודאות לגבי כל העדר מי הוא בכור. לכן בימינו, בישראל, בבהמות השוהות במרעה רוב השנה (בקר לפיטום) מקפידים למכור את המבכירות כדי שלא יהיו ולדות קדושים בקדושת בכורה. ז. נשאלת השאלה, כיצד בימי חז"ל כשנהגה מצות בכור כדינה, ידעו מיהו בכור בבקר וצאן הנמצאים במרעה רוב השנה, כיון שקשה מאד מאד לזהות האם הולד הוא בכור או לאו2. נאמר בביצה (מ ע"א) במשנה האחרונה של המסכת: "אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו הן בייתות – הלנות בעיר, מדבריות – הלנות באפר"3. ובתלמוד: "תנו רבנן: אלו הן מדבריות ואלו הן בייתות? מדבריות – כל שיוצאות בפסח, ורועות באפר, ונכנסות ברביעה ראשונה. ואלו הן בייתות – כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום, ובאות ולנות בתוך התחום. רבי אומר: אלו ואלו בייתות הן, אלא אלו הן מדבריות: כל שיוצאות ורועות באפר, ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים". ח. נראה שבבהמות מדבריות כדי לא להכניס עדרים שלמים בספק, הפיקוח היה צריך להיות מאד מדוקדק. היה צריך להיות עדר נפרד של מבכירות שכל ולדותיו הזכרים הם בכורות. היו מזהים את הבכורות הזכרים ומסמנים אותם, כי דיניהם מיוחדים והם צריכים מסירה לכהן אחר שלשים יום לבהמה דקה וחמישים יום לבהמה גסה. ספקות כגון שנולדו תאומים או זכר ונקבה ואין יודעים מי יצא ראשון, ג"כ היו צריכים לסמן כדי לנהוג בהם קדושה ולא לעבוד ולגזוז. את כל הבהמות שנולדו בין אלול לאלול והנקבות שהן ולדות המבכירות, היו מפרידים לעדר נפרד כדי לעשר אותם בר"ח אלול. כמו"כ הרועים היו צריכים לעבור יום יום על כל הבהמות שלהם ומזהים את כל האמהות שהמליטו, ומי הם ולדותיהן כדי שידעו שלא לשחוט את האם ובנה באותו יום. רק בפיקוח מאד הדוק היו יכולים לשמור על המצוות בבהמות. ולהבחין מי הם הבכורות. אפשרות נוספת היתה למכור את המבכירות כמו בימינו, אולם בכך הוא מפקיע את עצמו ממצות בכור בהמה טהורה. kzo67z6i9wut50z4cwbpnhca3dxorjl 0 1743947 3017867 2026-05-27T19:35:33Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נב|נג|נד|}}" 3017867 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נב|נג|נד|}} lruu0glf0ohsvx55w3rdi5tnzkyui83 3017868 3017867 2026-05-27T19:35:43Z Uziel302 3324 3017868 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נב|נג|נד|}} סימן נג ברכות על מעשר בהמה א. במעשר בהמה יש שתי מצוות, מצוה אחת עצם ההפרשה ומצוה שניה אכילתו כקרבן בירושלים. לא מצאתי שהוזכרה ברכה על מעשר בכורות. ויש לעיין מדוע לא הוזכרה ברכה עליו, האם בגלל פשיטות העניין שכמו שבהפרשת תרומות ומעשרות ישנה ברכה ה"ה אף בהפרשת מעשר בהמה, וכן לגבי אכילתו כשם שבאכילת פסח ובחגיגה יש ברכה, ה"ה אף באכילת מעשר בהמה או שיש סיבות המונעות את הברכות. ב. נדון בתחילה לגבי המצוה במעשר בהמה ולגבי ברכה על הפרשת מעשר בהמה ואח"כ על אכילתו וברכה עליה. מצות הפרשת מעשר בהמה נמנתה בספר המצוות לרמב"ם (מצות עשה עח): "והמצוה הע"ח היא שצונו להוציא עשור מה שיוולד לנו בכל שנה ושנה מבהמה טהורה ונקריב חלבה ודמה ונאכל אנחנו השאר בירושלם. והוא אמרו ית' (ס"פ בחקתי) וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לי"י. וזה הוא מעשר בהמה". וכך נזכרת בספר החינוך (מצוה שס): "לעשר כל הבהמות טהורות, שהן בקר וצאן ועזים, הנולדות בעדרינו בכל שנה ושנה, ולהביא המעשר לירושלים ולאוכלו שם, אחר שיהיה קרב החלב והדם מהם במזבח, שנאמר [ויקרא כ"ז, ל"ב] וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש". ג. אין זו מצוה חיובית שלאדם מישראל יהיה עדר בהמות טהורות ומהן להפריש מעשר – אלא מי שיש לו עדר בהמות מתחייב במצוה, ומי שאין לו אינו מתחייב בה. אף למצוות שאינן חיוב על הגברא תוקנו ברכות, כגון ציצית שהיא רק ללובש בגד בן ארבע כנפות, או מזוזה שיושבי אוהלים פטורים ממנה, וכן מעקה שמי שאין לו בית הזקוק למעקה פטור ממעקה. כדברי הרמב"ם (הל' ברכות פי"א הי"ג): "אבל אם קבע מזוזה לאחרים מברך על קביעת מזוזה, עשה להם מעקה מברך על עשיית מעקה, הפריש להם תרומה מברך על הפרשת תרומה, מל את בן חבירו מברך על המילה וכן כל כיוצא באלו". ד. היחידי שמצאתי שמזכיר ברכה על הפרשת מעשר בהמה הוא בעל פי' תפארת ישראל על המשנה. נאמר בבכורות (פ"ט מ"ז): "והיוצא עשירי סוקרו בסקרא ואומר הרי זה מעשר". כתב בעל תפארת ישראל (בכורות פ"ט מ"ז [יכין אות מח]): "ואומר הרי זה מעשר. ופשוט שקודם שסקרו מברך שצונו להפריש מעשר". ה. בספר 'גינת ראובן' (לרב ראובן מלך שוורץ, תרומות פ"א מ"ב) הביא את פי' תפארת ישראל והביא כמה טעמים לכך שאין מברכים על ההפרשה: א) אין ההפרשה גמר המצוה עד שיאכל בקדושה (עפ"י שו"ת הרשב"א סי' יח ורמב"ן על ספר המצוות שורש יב). ב) העשירי מתקדש מאליו (עפ"י בכורות נט ע"א וחזו"א בכורות סי' כז ס"ק ז). ג) הביא מכמה אחרונים שכתבו שאין מצוה חיובית לעשר אלא רק לאו של בל תאחר (עפ"י שו"ת אהל משה ח"ב סי' סט וחזו"א בכורות סי' כז ס"ק ג). ו. בספר 'פרי שמואל' (לרב שמואל בצלאל בכורות נז ע"א, עמ' שפז ואילך) דן בענין ברכה על הפרשת מעשר בהמה, וסבר בתחילה שאין מצוה חיובית לעשר והראיה שמותר לאכול לפני הגרנות ומעשר בהמה אינו טובל. אולם דוחה זאת מתו"כ (סוף בחוקותי או קיט) שחובה לעשר. ורצה לומר שההפרשה אינה גמר מצוה מפני שצריך להקריבו ולאוכלו בירושלים, ועל כך הקשה מהפרשת מעשר שני שג"כ צריכים לאוכלו בטהרה בירושלים וישנה ברכה בהפרשתו. וחילק בין קרבן למע"ש. ולא העלה מסקנה ברורה. ז. לענ"ד, יש לברך על ההפרשה כמו כל מצוה אחרת, וכמו בהפרשת תרו"מ וחלה, ולגבי אכילתו צריך ברכה אחרת ואין ההפרשה והאכילה בירושלים מצוה אחת. ח. לגבי האכילה נראה שיש מצוה באכילת מעשר בהמה כמו כל קרבן שלמים. שנינו בזבחים (פ"ה מ"ח): "...שינה באכילתן הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד". פרש הרמב"ם (זבחים פ"ה מ"ח): "אמר ה' בבכור את דמם תזרוק על המזבח, ולא אמר ואת דמו, ובא בקבלה שזה הנסתר מוסב על הבכור ומעשר בהמה שאינן טעונין אלא זריקה אחת. ומעשר בהמה מקריבין ממנו האמורין ואוכלים בעליו השאר כמו שביארנו כמה פעמים, ואין לכהנים בו כלום ולא חזה ושוק והוא אמרו לכל אדם". אכילת מעשר היא ככל אכילת שלמים כדברי הרמב"ם (זבחים פ"ה מ"ח): "דע כי מה שאמרתי בהקדמת דברי במסכתא זו, שלמים או דומיהן, לא נתכוונתי אלא לשלשה קרבנות אלו כלומר הבכור והמעשר והפסח, לפי שהם דומים לשלמים במקום השחיטה, ובהקטרת אמורין, ובמקומות האכילה, ושהאוכלין זכרים ונקבות ועבדים, ושהם כולם קדשים קלים, ובזמן אכילתן, מלבד הפסח שנתבאר בכתוב". ט. מצינו שברכו על אכילת שלמים כאמור בפסחים (פ"י מ"ט): "בירך ברכת הפסח פטר את של זבח בירך את של זבח לא פטר את של פסח דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו". פרש ר' עובדיה מברטנורא (פסחים פ"י מ"ט): "ברכת הפסח. אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הפסח. ברכת הזבח, אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח1. וזבח האמור כאן הוא חגיגת יום ארבעה עשר. והלכה כר"ע". וכן פסק הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ח ה"ז): "ואחר כך מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הזבח ואוכל מבשר חגיגת ארבעה עשר תחלה, ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הפסח ואוכל מגופו של פסח, ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח ולא של זבח פוטרת של פסח". י. נאמר בשמואל (א' ט, יג): "כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים וְעַתָּה עֲלוּ כִּי אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ". פרש רש"י (ברכות מח ע"ב): "כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים – למדך שטעון לברך לפני אכילה, על הזבח הוא אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הזבח, והיכן צונו – והבשר תאכל (דברים י"ב)". ולמדנו שאף בשר שלמים בבמה טעון ברכת המצוות. יא. נאמר בתוספתא ברכות (פ"ה הכ"ג): "היה מקריב זבחים בירושלים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה כשהוא מקריבם אומר בא"י אקב"ו להקריב זבחים כשהוא אוכלם אומר בא"י אקב"ו לאכול זבחים". והעיר במקדש דוד (קונטרס מעניני קדשים סימן ה אות ז, בסוגריים מרובעות): "הנה מהתוספתא ברכות (פ"ה הכ"ג) נראה דמברך על אכילת כל שלמים, דאמרינן שם היה מקריב זבחים בירושלים אומר ברוך שהגיענו לזה"ז, כשהוא מקריבם אומר כו', כשהוא אוכלם אומר בא"י אקב"ו לאכול זבחים ע"ש, והתם ע"כ לא מיירי באכילת כהן דבזה ברכה אחרת היא דמברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן כמ"ש הרמב"ם ז"ל ריש הל' בכורים [פ"א ה"ב], והאי ברכה אקב"ו לאכול זבחים הוא כמו הברכה דמברך על חגיגת י"ד דמברך אקב"ו לאכול זבח, ומוכח דלאו דוקא בחגיגת י"ד אלא על כל הזבחים מברך כן". יב. כתב הרמב"ם (הל' ביכורים פ"א הל' א-ב): "עשרים וארבע מתנות ניתנו לכהנים וכולן מפורשין בתורה, ועל כולן נכרתה ברית לאהרן, וכל כהן שאינו מודה בהן אין לו חלק בכהנים ואין נותנין לו מתנה מהן". "וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול כך וכך". וכך כתב המשנה למלך (הל' מעשה הקרבנות פ"י ה"א): "אכילת החטאת והאשם מצות עשה וכו'. נראה דמלתא דפשיטא היא שהכהן מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול חטאת או אשם. וכל זה מתבאר ממ"ש רבינו בסוף הל' תרומות גבי אכילת תרומה ובריש הלכות בכורים כתב כל האוכל מתנה שיש בה קדושה מברך כו'". בשו"ת להורות נתן (חט"ז סי' פז אות יג) רצה לומר שאין מצוה באכילת בעלים את קרבנם וע"כ אין מברכים על אכילתם אקב"ו לאכול את הזבח, אולם חזר בו שיש מצוה באכילת בעלים את קרבנותיהם. נראה על כן שבקרבן מעשר בהמה יש שתי ברכות אחת בהפרשה ואחת באכילה. 23uh8jo7684alx3z52i9ctxc06zwuxa 0 1743948 3017869 2026-05-27T19:35:54Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נג|נד|נה|}}" 3017869 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נג|נד|נה|}} fmgo6egge2m0o5vj1sz8htypyryiiwb 3017870 3017869 2026-05-27T19:36:03Z Uziel302 3324 3017870 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נג|נד|נה|}} סימן נד ברכה בנתינת מחצית השקל שאלה האם היו מברכים על נתינת מחצית השקל? מתי היו מברכים בנתינה ליד גזבר, ליד שליח? תשובה א. הביא בקובץ שיטות קמאי (ברכות לה ע"א) מפירוש התפילות לרבינו יהודה ב"ר יקר: "ונראה כמו כן בזמן שהיה בית המקדש קיים והיו נותנין מחצית השקל, היו מברכין אקב"ו לתת מחצית השקל. דהכי נמי אמר בבראשית רבה אמר הקדוש ברוך הוא אתם מכרתם בנה של רחל בחמש סלעים לפיכך כל אחד מגיעו בקע לגולגולת. פי' עשרה היו שמכרוהו בחמש שקלים, נמצא חלק כל אחד מחצית השקל". ראיתו של הר"י ב"ר יקר אינה ברורה לגמרי, ובכ"ז כן דעתו. ב. פסק הרמב"ם (הל' שקלים פ"א ה"א): "מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה, אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב, ושואל מאחרים או מוכר כסות שעל כתיפו ונותן מחצית השקל כסף שנאמר (שמות ל') העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וכו', ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". הרמב"ם לא הזכיר אם מברכים על מצוה זו. ג. כתב בשקל הקודש (ר"ח קנייבסקי, הל' שקלים פ"א ה"א ס"ק ב): "עשה. ואין מברכין על מצוה זו משום שאין נותן כלום משלו שנא' (דה"א כ"ט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך (תשו' הרשב"א סי' י"ח ובתשו' המיוחסות סי' קפ"ט ובתשו' הר"י בן פלט באבודרהם שער ג' ועי' בבה"ל). וי"א שמברכין בשעת נתינה אקב"ו לתת מחצית השקל (ר"י בר יקר ח"ב עמוד ע"ג)". ד. כך באר בשקל הקודש (באור ההלכה הל' שקלים פ"א ה"א): 1"...ובענין הברכה על הפרשת מחה"ש כ' הרשב"א בתשו' סי' י"ח שאין מברכין על נתינת מתנ"כ שאין הישראל נותן משלו אלא שהשי"ת זיכה אותו לכהן ומשלחן גבוה קזכו ונתינת שקל בשנה כיו"ב וכדכתיב כי ממך הכל ומידך נתנו לך אבל על פדיון הבן ועל הפרשת חלה ומעשרות מברך מפני שאינו מברך על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפדיון שתלויין בהן"... "ויל"ע לפ"מ שהביא הפה"ש סוף סי' ג' שהגר"א הי' מברך על נתינת מתנות וכ"כ הרוקח א"כ לא ס"ל טעם הרשב"א הנ"ל וא"כ יש לברך ג"כ על נתינת מחצית השקל. ובאמת לולי דברי הרשב"א הי' מקום לחלק דבשלמא במתנות שהן זרוע לחיים וקיבה שכבר מבורר שהוא ממון כהן א"כ אין נותן כלום משלו ואינו אלא מברר איזה כהן ל"ש לברך ע"ז וכך תרו"מ שאחר שהפרישם הם כבר ממון כהן ל"ש לברך על הנתינה, אבל נתינת מחה"ש שאין כאן דבר מבורר איזה לכהן והוא מברר עתה ונותן לכאו' יש לברך... ". "אבל במחה"ש שהוא להקדש ממש ובזה שייך שאין נותן את שלו אלא את של הקדוש ברוך הוא לו ולכן ל"ש לברך, וכ"ז על ההפרשה אבל על תרומת הלשכה שהכהן תורם י"ל דלכו"ע צריך לברך כדאי' בירו' שקלים פ"ג ה"ב מפני הברכה ומפרשים הרבה ראשונים שהיא ברכה על הרמת תרומת הלשכה שהיא מצוה אחרת... ". ודבריו בפיסקה האחרונה קשים בעיני. סו"ס מערכת שלמה של גביה מכוונת להוציא מיד התורם וכיצד יאמר שהוא נותן את של הקב"ה הלוא 'והארץ נתן לבני אדם' ואם כן הוא ודאי חייב לברך על הנתינה של מחצית השקל. ומה שאין מברכים כאשר נותנים זכר למחצית השקל כדי שלא יהא כמקדיש בזמן הזה והרי זה זכר בלבד. ה. נראה לי שהסיבה שלא תקנו ברכה לתרומת מחצית השקל שכן פרט ליושבי ירושלים כל השאר מסרו לשליחים. כאמור בשקלים (פ"ג מ"ג): "של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו וזורקו לפני התורם והתורם מתכוין ודוחפו לקופה". ר"ג שהניח ישירות את מחצית השקל לפני שתרמו את הלשכה יכל לברך. אבל לגבי שאר ישראל נאמר (שקלים פ"א מ"ג): "בחמשה עשר בו (=אדר) שולחנות היו יושבין במדינה, בכ"ה בו ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים". כלומר בשאר ערי ישראל נתנו לשליחים של המקדש ואין כאן תרומה ישירה. וק"ו אם משכנו אותו וכי יברך על שנטלו כסותו כמשכון או שפדה כסותו במחצית השקל? ולכן כיון שרוב הנותנים לא שמו ישירות במקדש לא תקנו לכך ברכה. es8thclr7wb3i5c767kf1f9m7q86dub 0 1743949 3017871 2026-05-27T19:36:13Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נד|נה|נו|}}" 3017871 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נד|נה|נו|}} 3nllvhdq72ehnz20hygdm1i7v70ecs8 3017872 3017871 2026-05-27T19:36:32Z Uziel302 3324 3017872 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נד|נה|נו|}} סימן נה קרבן הפסח פתיחה קרבן פסח אינו עובר תהליכים רגילים של הכנת בשר בהמה לאכילה. סדר ההקרבה הוא: לאחר שחיטה כהן מקבל את הדם ושופכו על יסוד המזבח, ומוציא את החלבים העולים על המזבח, שוטף את הקרבים. והבעלים נוטלים את הקרבן וצולים ואוכלים בליל הסדר. בבשר הנאכל בודקים את הבהמה שאינה טריפה, בבהמה 'רגילה' אסורים לאכילה חלבים, גידים ודם שאותם המנקר את הבשר מוציא ומשליך לאשפה או נותן לחיות לאוכלן. איך ומה נעשה בקרבן פסח? א. בדיקת טריפות בקרבן פסח נאמר בחולין (יא ע"ב) בסוגיית 'זיל בתר רובא': "רב אשי אמר: אתיא משחיטה עצמה (רש"י: דאיירי בה עד השתא), דאמר רחמנא: שחוט ואכול, וליחוש שמא במקום נקב קא שחיט (רש"י: נקובת הושט במשהו אבל גרגרת ברובא ואם חסרה בכאיסר טרפה באלו טרפות [לקמן חולין מה])! אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא. אמר רב אשי: אמריתא לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמרי לה רב כהנא קמיה דרב שימי, ואמר ליה: ודלמא היכא דאפשר אפשר (רש"י: לעמוד על בירור בודקין ולא סמכינן ארובא וצריכין לבדוק בהמה מכל י"ח טרפות אי נמי כגון קטן וקטנה דאפשר לנו להמתין עד שיגדלו ונדע שאינו סריס נמתין והנך כולהו משום דלא אפשר הוא), היכא דלא אפשר לא אפשר, דאי לא תימא הכי, לר"מ דחייש למיעוטא (רש"י: דלא אזיל בתר רובא הכי נמי דלא אכל בשרא משום דשמא במקום נקב קא שחיט), הכי נמי דלא אכיל בישרא! וכי תימא הכי נמי, [יב ע"א] פסח וקדשים מאי איכא למימר? אלא היכא דאפשר אפשר, היכא דלא אפשר לא אפשר, ה"נ היכא דאפשר אפשר, היכא דלא אפשר לא אפשר". פרש רש"י (חולין יב ע"א ד"ה פסח): "פסח – דאמר רחמנא (שמות יב) ואכלו את הבשר ושלמים דאמר רחמנא (שם כט) ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכפרה תלויה אף באכילה מאי איכא למימר אלא ודאי אכיל דסמיך ארובא היכא דלא אפשר ואפי' הכי פליג בקטן וקטנה משום דאפשר לדידן נמי היכי ילפינן מיניה אלא ודאי הלכה למשה מסיני הא דסמכינן ארובא אפי' היכא דאפשר אי נמי אחרי רבים להטות (שמות כג) משמע בין רובא דאיתיה קמן בין רובא דליתיה קמן דמאי שנא האי מהאי ואהא מלתא סמכינן ולא בדקינן כל י"ח טרפות ונקובת הריאה משום דשכיח בה ריעותא בדקינן והיכא דאיתרמי דאיפרשה ריאה ולא בדק מתאכלא דסמכינן אהא ואדרב הונא דאמר (חולין דף ט) נשחטה בחזקת היתר עומדת ואין מפרסמין הדבר". וכ"כ הרמב"ן (חולין יב ע"א): "אלא היכא דלא אפשר לא אפשר. ופרש"י ז"ל אבל רבנן הלכה למשה מסיני גמרי לה אפי' בדאפשר ור' מאיר גמרא לא גמיר, ומשמע לפום הך מסקנא דלר' מאיר בעי למבדק שמנה עשר טרפות דהא בחולין אפשר הוא, ולרבנן לא בעי בדיקה דהא לא מחלקי רבנן בין היכא דאפשר לדלא אפשר, ותמה אני א"כ היאך לא נחלקו ר' מאיר ורבנן בזו כשם שנחלקו בקטן וקטנה ובשאר מקומות אם הולכין אחר הרוב אם לאו, ואפשר דסבר ר' מאיר כיון שפסח וקדשים אוכל אדם אף על פי שלא בדק בשמנה עשר טריפות אף בחולין נמי אין בודקין בהם שהתורה סמכה על רוב זה". עולה לפי הש"ס והראשונים שאין חוששים לטריפות בקרבן פסח, ואין בודקים את הבהמה לאחר שנשחטה אם יש בה טריפת. אמנם אם גילה שהבהמה היתה טריפה אחר שחיטה היא פוסלת את הקרבן, כדברי הרמב"ם (הל' קרבן פסח פ"א ה"כ): "השוחט את הפסח ונמצא בעל מום או טריפה הרי זה שוחט אחר בין בחול בין בשבת אפילו מאה זה אחר זה שוחט והולך עד שיכשר אחד או עד שתחשך וידחה לשני שהרי אנוס הוא". כתב המהרש"ם בדעת תורה (פתיחות ליורה דעה פתיחה לסימן לט אות ד): "בתשו' תשב"ץ ח"א סי' ס"ז נשאל אם טרפות נוהג במוקדשין והשיב דל"מ (=דלא מבעיא) בשלמים דאיכא נמי חלק בעלים פשיטא דנוהג וגם בעולה דכולה כליל פשיטא דנוהג כדמוכח במנחות ו' ושם מ"ה ובחולין י"א ועוד בכמה דוכתי, וגם הוכיח דכל טרפה גם שאינה של דרוסה הוי מה"ת גם בחולין כדמוכח בחולין מ"ט איסורא דאורייתא. ואת אמרת התורה חסה וכו' והביא עוד כמה מקומות ואף דהוי רק הלכה למשה מסיני לוקין עליה דהך הלכה למשה מסיני הוי רק פירושא דקרא (ועמש"ל בפתיחה להל' טרפות בזה) וגם סרכא אסורה מה"ת ולוקין עליה בין בחולין ובין בקדשים דהוי בכלל נקובת הריאה, ואח"ז האריך שם בדין חיוב בדיקת הריאה ע"ש. ולא נתבאר בדבריו אם גם בקדשים הצריכו לבדוק הריאה". "אבל בתשו' הריב"ש (סי' קסג) שהובא בס"ק הקודם סיים וז"ל: אבל אין ספק שכמו שאנו בודקים לחולין לכתחלה מדרבנן וכו' כך היו בודקין בקרבנות מפני חשש הסרכות שהן מצויות כדי שלא יקריבו פסול לגבוה שאין להקל בקרבן יותר מחולין ואף על פי שאין זה אלא לכתחלה מדרבנן ואמרו ז"ל בעירובין ק"ג שאין שבות במקדש זהו בדברים שאסרו חכמים משום גזרה כגון שבות משום דכהנים זריזים הן וכההוא דפ"ק דשבת י"ט משלשין את הפסח וכו' אבל במה שאין איסורו משום גזרה אלא משום חשש איסור אם חולין צריך להחמיר כ"ש במוקדשין וכו' עכ"ל. ועי' בשו"ת שואל ומשיב מהדורא רביעאה ח"ב סוס"י קמ"ז שחידש דבקרבן כליל אין צריך לבדוק הריאה דאין גוזרין גזירות במקדש כדאיתא בזבחים ע"ט ונעלם ממנו תשו' הריב"ש הנ"ל". "ועי' ברמב"ם וראב"ד פ"י מקרבן פסח הי"א וכסף משנה שם (=יובאו להלן) דכל קרומים האסורים אפילו רק מדרבנן אסורים גם בפסח ורק בשומן הגיד שהוא רק מנהג לא החמירו להרמב"ם כדי שלא יבא לחתוך אבר כמ"ש הכסף משנה שם (ועי' בב"ח יו"ד סוס"י ס"ד מ"ש בזה), וגם בזה הראב"ד חולק אף דבני חבורה זריזין הן במידי דשייך לפסח יותר מכהנים כמ"ש התוס' בפסחים פ"ה ע"א ד"ה דבני חבורה וכו' וי"ל דאיסור גיד לא שייך לפסח טפי מבכל מקום ואינן זריזין ככהנים ע"ש בתוס' ותבין. ועי' בראש יוסף לחולין צ"א בהא דפסחים פ"ג לא צריכא אלא לשמנו של גיד וכו' ע"ש". עולה כי היו בודקים כל קרבן פסח מטריפות הנראות ומסירכות ואם היו בקרבן, מביאים קרבן אחר ואם לא הספיקו נדחים לפסח שני. ב. החלקים הקרבים על המזבח בקרבן הפסח פסק הרמב"ם (הל' קרבן פסח פ"א ה"ו): "דם הפסח טעון שפיכה כנגד היסוד, ואחר ששופכים דמו מפשיטים אותו וקורעין את בטנו ומוציאין את אימוריו ומקטירין אותן חלבין כל זבח וזבח לבדו, ובעל הזבח נוטל פסחו עם העור שלו ומביא לביתו לירושלים וצולהו ואוכל לערב". בפירוט האימורים פסק הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פ"א הי"ח): "האיברים ששורפין אותן ע"ג המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים (=וכן פסח) הן הנקראין אימורין, ואלו הן האימורין של שור או של עז: החלב אשר על הקרב, ובכללו חלב שעל גבי הקבה, ושתי הכליות וחלב שעליהן, עם החלב אשר על הכסלים ויותרת הכבד ונוטל מן הכבד מעט עם היותרת, ואם היה הקרבן ממין הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות מן השדרה עד מקום הכליות שנאמר לעומת העצה יסירנה, וכל האימורין נשרפין על מזבח החיצון". מן הקרבן המובא לצליה בביתו הוסרו כל האימורים העולים לגבוה. וממילא אין חשש אכילה בהם. ג. חלקי בהמה האסורים לאכילה מן התורה לשם הבנת התהליכים בקרבן פסח, מובאים בקצרה החלקים אשר אינם נאכלים בכל בהמת חולין. חלבים פסק הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ז): הלכה ה "שלשה חלבים הן שחייבין עליהן כרת: חלב שעל הקרב ושעל שתי הכליות ושעל הכסלים, אבל האליה מותרת באכילה, לא נקראת חלב אלא לענין קרבן בלבד כמו שנקראו חלבים כליות ויותרת הכבד לענין קרבן, כמו שאתה אומר חלב הארץ וחלב כליות חטה שהוא טובם, ולפי שמרימין דברים אלו מן הקרבן לשריפה לשם נקראו חלב, שאין שם דבר טוב אלא המורם לשם, ולכך נאמר בתרומת מעשר בהרימכם את חלבו ממנו". הלכה ו "חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות הוא החלב שעל הקרב, וחלב שבעיקרי הירכות מבפנים חייבין עליו כרת והוא החלב שעל הכסלים, ויש שם חלב על הקיבה עקום כמו קשת והוא האסור וחוט משוך כמו יתר והוא מותר, חוטין שבחלב אסורין ואין חייבין עליהן כרת". ומוסיף הרמב"ם בפרטי הלכות חלב האסור באכילה בהלכות ז-ט. דם כך כתב הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ו): הלכה ג "אין חייבין כרת אלא על דם היוצא בשעת שחיטה ונחירה או התזת הראש כל זמן שיש בו אדמומית, ועל הדם הכנוס בתוך הלב, ועל דם הקזה כל זמן שהוא מקלח ויוצא, אבל הדם השותת בתחלת הקזה קודם שיתחיל לקלח, ודם השותת בסוף הקזה כשיתחיל הדם לפסוק אין חייבין עליו והרי הוא כדם האיברים שדם הקלוח הוא הדם שהנפש יוצאה בו". הלכה ד "דם התמצית ודם האיברין כגון דם הטחול ודם הכליות ודם ביצים ודם המתכנס ללב בשעת שחיטה ודם הנמצא בכבד אין חייבין עליו כרת, אבל האוכל ממנו כזית לוקה שנאמר וכל דם לא תאכלו, ובחיוב כרת הוא אומר כי נפש הבשר בדם היא אינו חייב כרת אלא על הדם שהנפש יוצאה בו". הלכה ו הלב בין לצלי בין לקדרה קורעו ומוציא את דמו ואחר כך מולחו, ואם בשל הלב ולא קרעו קורעו אחר שבשלו ומותר ואם לא קרעו ואכלו אינו חייב עליו כרת, במה דברים אמורים בלב העוף שאין בו כזית דם, אבל אם היה לב בהמה חייב כרת שהרי יש בו כזית מדם שבתוך הלב שחייבין עליו כרת". גיד הנשה פסק הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ח): הלכה א "גיד הנשה נוהג בבהמה וחיה הטהורין ואפילו בנבלות וטרפות שלהן, ונוהג בשליל ובמוקדשין בין קדשים הנאכלים בין קדשים שאינן נאכלין, ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל, ואין אסור מן התורה אלא שעל כף הירך בלבד שנאמר אשר על כף הירך, אבל שאר הגיד שלמעלה מן הכף ושלמטה עד סופו, וכן חלב שעל הגיד אינו אסור אלא מדברי סופרים, ושני גידין הן הפנימי, הסמוך לעצם אסור מן התורה והעליון כולו אסור מדבריהם". הלכה ב "האוכל מגיד הנשה הפנימי ממקום שעל הכף לוקה, ואם אכל מחלבו או משאר הגיד הפנימי או מכל החיצון מכין אותו מכת מרדות, וכמה שיעור אכילה כזית, ואם אכל הגיד שעל הכף כולו אף על פי שאין בו כזית לוקה מפני שהוא כבריה בפני עצמה". בבהמה חולין רגילה בשחיטה, בניקור, ובמליחה מוציאים את כל החלקים האסורים לאכילה, ובכך מתירים את הבשר הנותר לאכילה. בקרבן פסח לא הותרו לאכול חלבים, גיד הנשה ודם האסורים מן התורה, וצריך לעיין איך מתירים את בשרו לאכילה. ד. אין מולחין קרבן פסח כתב בדעת תורה (פתיחות ליו"ד, פתיחה להלכות בשר בחלב): "וע"ע בצל"ח ר"פ כיצד צולין בדין מליחה דאסור בקרבן פסח, דהוי כצלי ע"י דבר אחר דמליח כרותח. ועי' נו"ב מהד"ת חאו"ח סי' כ"ג [1 מליח כרותח באורך וסיים שם בזה"ל: כללא דמילתא מליחה כרותח דצלי לענין שמבליע כצלי הוא דין תורה, אבל לא יחשב כמו צלי לענין איסור בישול בשבת או לאסור הפסח שמלחו משום צלי מחמת ד"א עכ"ד יעו"ש]". אף הכלי חמדה (פרשת בא אות א) הביא דברי הנו"ב. "ראיתי לרבינו הגדול הצל"ח ז"ל ריש פרק כיצד צולין [שם] שיצא לחדש דקרבן פסח יהיה אסור במליחה, כיון דקיי"ל [חולין צ"ז ע"ב] מלוח כרותח דצלי, הוי צלי מחמת דבר אחר". וסיים דבריו: "אך בעיקר דברי הצל"ח כבר כתבנו בריש דברינו שדבריו אינן נראין כלל, וברור הדבר שהי' מותר למלוח את הקרבן פסח ואינו בגדר צלי מחמת דבר אחר". ה. מדיני צליית בשר כתב בחכמת אדם (שער איסור והיתר כלל לא סעיף יד): "מי שאין לו מלח או שרוצה לאכול מהר מותר לצלות הבשר בלא מליחה שהאש שואב הדם והמנהג להדיחו תחילה מן הדם בעין שעליו ולמולחו קצת כאשר נתחב בשפוד וצולהו מיד קודם שיתמלא המלח דם. ונהגו לכתחילה שלא להפוך השפוד תמיד כדי שיזוב הדם ובדיעבד אין לחוש אפילו הפכו כל שעת צלייתו ואסור ליתן כלי תחת הצלי לקבל השמנונית הנוטף עד שיהיה נצלה חצי צלייתו היינו שיתיבש מבחוץ דאז כבר פסק כל הדם ומה שיוציא אחר כך הוא מוהל ומותר לאוכלו אף על פי שיש בו מראה אודם כל כך עד כשהוא חותכו על הככר עובר האדמומית בככר מעבר לעבר דלאחר שצלאו חצי צלייתו אינו דם כלל. ולכתחילה יזהר שלא להשהות הצלי על השפוד לאחר שהוסר מן האש דכל זמן שהוא על האש אמרינן כל מה שבולע הבשר מן השפוד חוזר ופולט דכבולעו כך פולטו מה שאין כן לאחר שהוסר מן האש שאז אינו פולט וכן הדין לחתוך בסכין כל זמן שלא פלט כל דמו ובדיעבד מותר הצלי והשפוד והסכין (ט"ז דלא כב"ח)". עוד כתב החכמת אדם (שער איסור והיתר כלל כח סעיף טו): "יש חוטין שאסורין משום דם שבהם כגון חוטין שביד, ושבכתף, ושבלחי התחתון שבצד הלשון מכאן ומכאן, ובלשון, ובצואר, וחוטי הלב, וחוטי הדקין שהם בתוך שומן הדקין כמו בית עכביש מסובכין זה בזה. ונוהגין להסיר גם כן ג' חוטי אורך אצל החזה מבפנים וכן נוטלים חוטין אחורי אזנים לפי שהם מלאים דם ובאמת אינו אלא חומרא דאינו דם רק שומנא בעלמא. וקרום שעל מוח שבקדקד, וקרום שעל הביצי זכר. לכל אלו אין מליחה מועלת בהם אם לא שיחתכם תחילה ויניח החתוך ללמטה ואחר כך ימלחם ומותר לבשל. ולצלי אין צריך לא חתיכה ולא מליחה דנורא משאיב שאיב ובלבד שלא יהיו מובלעים בבשר דאז אין האש שואב אלא אם כן יחתכם. ואם לא נטלן ובישל בלא חתיכה צריך ששים נגד כל החוטין (סימן ס"ה) אף על גב דמדינא אין צריך ששים אלא נגד הדם הכנוס בגידין מכל מקום כיון דלא ידעינן כמה בלע ולכן צריך נגד כל החוטין. ומכל מקום אפילו למנהגנו דאמרינן איסור דבוק וחתיכה נעשית נבילה לא אמרינן דצריך ששים נגד החתיכה שדבוק בו החוטין דכיון דהחוט מפסיק בין הדם אינו ממהר לבלוע ולכן לא אמרינן דבוק (סימן כ"ב בש"ך שם) ובצלי סגי בקליפה והוא הדין במליחה. ומכל מקום אם בישלו ולא קלפוהו מותר דאינו אלא חומרא דאמרינן כבולעו כך פולטו במליחה וצליה". ו. קרבן פסח אינו נאכל אלא צלי פסק הרמב"ם (הל' קרבן פסח פ"י הי"א): "כשאדם אוכל את הפסח חותך הבשר ואוכל וחותך העצמות מן הפרק ומפרקן אם רצה, וכשיגיע לגיד הנשה מוציאו ומניחו עם שאר הגידים והעצמות והקרומות שיוצאין בשעת אכילה, שאין מנקין אותו כשאר הבשר ואין מחתכין אותו אלא צולין אותו שלם, ואם חתכו חתיכות חתיכות כשר והוא שלא יחסר אבר". הראב"ד השיג: "כשאדם אוכל את הפסח וכו' עד העצמות והקרומות. א"א בחיי ראשי אין איסור גדול מזה שיצלה הפסח עם גיד הנשה ועם שמנו ועם תרבא דתותי מתנא ועם קרומות שבראש ואם אזכה ואוכל פסח, ויביא לפני כזה הייתי חובטו בקרקע לפניו". לפי הרמב"ם אין ניקור גיד וחלבים שלא הוקטרו ואין חיתוך חוטי דם בקרבן פסח. לפי הראב"ד חייבים לנקרו ולהסיר גיד הנשה וחלבים שלא קרבו למזבח. ומשמע שאף איסורי דרבנן צריך לנקר מן הקרבן. לפי הרמב"ם קשה איך יסירו את הדם והחלבים. לפי הראב"ד קשה איך יתקיים המאמר שצריך לצלותו שלם. כתב מהר"י קורקוס: "ודעת רבנו שכיון שצריך לצלותו שלם, כמו שכתוב ראשו על כרעיו ואמרו (עד.) כיצד צולין וכו' מתוך פיו עד בית נקובתו וברייתא שם אי זה גדי מקולס שאסור לאכול בליל פסח בזמן הזה כל שצולהו כולו כאחד נחתך ממנו אבר נשלק ממנו אבר אין זה מקולס, נראה שצריך לצלות כולו כאחד. וכבר הכריחו בתוס' שם שאם חתכו אינו נפסל בשביל כך וכדאיתא התם (עה.) בברייתא ת"ר חתכו ונתנו ע"ג גחלים [רבי אומר] אומר אני שזה צלי אש. ורש"י פירש שם שלא הבדיל החתיכות. ומ"מ לכו"ע צריך לצלותו שלם. וכיון שכן אין שם ניקור. כי להוציא הגידים והקרומות יצטרך לחתכו חתיכות. ואם מפני הגיד הדבר ברור שאין בגידים בנותן טעם (מא"ס פט"ו סהי"ז וש"נ). ושמנו של גיד, אינו אסור אלא מדבריהם (מא"ס פ"ח ה"א-ב ושם). ותרבא דתותי מתנא, גם כן הכל מדבריהם (שם פ"ז ה"ח). וקרומות שבראש, הנה אם בית השחיטה לתחַת דייב דמא (שם פ"ו הי"ד). וגם כי בקדשים חותכין הורידים [עפ"ד ממעה"ק ה"ח2]. ואין לחוש לחוטי דם. ופרק כיצד צולין (פד:) אמרו שנמנין על מוח שבראש מפני שיכול להוציאו דרך האף דאילו באופן אחר אי אפשר להוציא כי בהכי ישבר העצם, הרי נמצא שצולהו עם הקרומות. וכבר אמרו (חולין צו: צז) גדי שצלאו בחלבו שיש לחוש בו לחלב כליות או חלב הקרב שאם יש בו מעט כגון שהוא כחוש קולף ואוכל עד שיגיע לחלב. גם אמרו (שם צו:) ירך שצלאה בגיד הנשה קולף ואוכל עד שיגיע לאסור ומשליכו. גם בהמה שצלאה שלימה ולא הסיר לא חוטין ולא קרומות האסורין קולף ואוכל וכו' וכאשר ביאר רבנו כל זה פט"ו מהלכות מאכלות אסורות (הל' לב). וכיון שאין כאן איסור אלא לכתחלה וזה צריך לצלותו שלם הוי כדיעבד ושרי לעשות כן. ועוד אני אומר שכיון שחלב הגיד ודתותי מתנא מותר מה"ת וראוי הוא לאכילה וקרינן ביה ואכלו את הבשר ואם נותר עבר בלאו, אפשר שאין להעמיד אסור דרבנן בזה שיעבור על לא תותירו או ישרוף קדשים שלא לצורך ואתי עשה דואכלו את הבשר ודחי לאסורא דרבנן, ולא הזכיר רבנו אלא גיד וזולתו ממה שאינו ראוי לאכילה. אלא שבפרק כיצד צולין (פג:) נראה שגם שומנו של גיד אינו יכול לאוכלו בפסח וישרף עם הנותר ולפי זה גיד וכל הנמשך מפניו קאמר רבנו אם לא שמפרש שם דאיכא אמורא [ד]פליג עליה דרב אשי דוק ותשכח. ומ"מ כבר יש אומנים יודעים לנקר הבהמה והיא שלמה וזה דעת הר"א. ומ"מ אפילו זה אפשר שסובר רבנו שאינו נקרא שלם, כל שכן יש טעם להקל ולהתיר מה שהוא דרבנן כאשר כתבתי". עולה מדבריו שחיוב הצליה של הקרבן בשלמותו גובר על חיוב ניקור מדרבנן של חלבים וקרומים. וורידי דם חותכים לשם יציאת הדם אשר חייבים עליו. ועדיין קשה לי מדברי הרמב"ם עצמו (הל' מאכלות אסורות פ"ו ה"ג): "אין חייבין כרת אלא על דם היוצא בשעת שחיטה ונחירה או התזת הראש כל זמן שיש בו אדמומית, ועל הדם הכנוס בתוך הלב"... והרי הרמב"ם לא פרט שום טיפול מיוחד של חיתוך והוצאת דם הלב. כך באר הכסף משנה (הל' קרבן פסח פ"י הי"א): "כתב הראב"ד בחיי ראשי אין איסור גדול מזה וכו'. ומ"ש ותרבא דתותי מתנא, י"ל שלא יעלה על דעת שרבינו מתיר לצלותו עם חלב האסור מן התורה אלא גיד הנשה שאין בגידין בנ"ט ושמנו שאין בו איסור אלא שישראל קדושים נהגו בו איסור ובפסח לא נהגו כדי שלא יבא לחתך בו אבר אבל חלב האסור מנקרים אותו ואפילו החוטים והקרומות האסורים משום חלב מסירים אותם אף על פי שאין אסורים אלא מדרבנן, כמבואר בפ"ח3 מהמ"א דייקא נמי דקתני שאין מנקין אותו כשאר הבשר דמשמע שמנקין אותו אלא שאינו כשאר בשר. ומ"ש והקרומות שאין בהם איסור מיירי דומיא דשאר גידים ועצמות דנקט שאין בהם איסור והראש יושיבנו בית שחיטתו לצד מטה או ינעוץ בחוטמו איזה דבר ויושיב חוטמו לצד מטה ויצא כל דם שבו וקרומות שבראש אינם אלא משום דם ונורא מישאב שייב וכשיפרק עצמות הראש יוציאם ויניחם עם שאר העצמות והגידים. ויש סמך לדברי רבינו מדתניא בפרק נצלה החיצון ולא נצלה הפנימי קולף ואוכל עד שמגיע לנא". הכס"מ קרוב לשיטת מהר"י קורקוס, אולם סובר שהיו מנקרים וחותכים לשם יציאת דם והסרת חלבים אפילו אותם האסורים מדרבנן. הקשה בקהלת יעקב (אלבעלי, הל' מאכלות אסורות פ"ח ה"א) על הכס"מ: "וכן חלב שעל הגיד אינו אסור אלא מדברי סופרים. ראיתי להביא כאן מ"ש רבינו בהל' קרבן פסח פ"י הל' י"א וכשיגיע לגיד הנשה מוציאו ומניחו עם שאר הגידין היוצאין וכו'. וכתב הראב"ד אין איסור גדול מזה וכו' וכתב הר"ב כ"מ אבל חלב האסור מנקרים אותו ואפילו החוטים והקרומות האסורין משום חלב מסירים אותם אף על פי שאינן אסורים אלא מדרבנן ע"כ. ולא ידעתי למה הוצרך לומר שמסירין האסורין מדרבנן הרי כתב הרב המגיד ז"ל בפ"ז מהל' אלו הל' ב' דאין החוטין והקרומות ולא גיד ושומנו אוסרין תערובתן לא במליחה ולא בצליה מפני שאינן מפעפעין וכן באר רבינו בפט"ו וז"ל שם: וכן בהמה שצלאה ולא הסיר החוטין ולא קרומות האסורות קולף ואוכל וכיון שיגיע לדבר איסור חותכו ומשליכו א"כ גבי קרבן פסח שהוא צלי צולין אותו בחוטין וקרומות האסורין מדרבנן כיון שאינן מפעפעין כדי שלא יבא לחתוך בו אבר דהני כולי הוי כגיד הנשה שאין בו בנותן טעם ויש ליישב". כך כתב בס' כתר המלך (לרב כתריאל אהרן נאטאן, הל' קרבן פסח פ"י הי"א) על דברי הכס"מ: "כשאדם אוכל את הפסח חותך הבשר וכשמגיע לגיד הנשה מוציאו (ומנתחו) [ומניחו] עם שאר הגידין והעצמות והקרומות וכו'. וכתב הראב"ד בחיי ראשי אין איסור גדול מזה שנצלה הפסח עם גיד הנשה ועם תרבו וכו' וכתב הכ"מ וי"ל שלא עלה על דעת שרבינו מתיר לצלותו עם חלב דאסור מן התורה אלא עם גיד הנשה שאין הגידין בנותן טעם ושמנו שאין איסור אלא ישראל קדושים הם וכו' ויש סמך לדברי רבינו מדתניא בתוספתא דפסחים נצלה החיצון ולא נצלה הפנימי קולף ואוכל עד שמגיע לנא עכ"ל. והנה סוף דברי הכ"מ לא הבנתי זה הראיה שמביא מן התוספתא דהוא בפ"ז שם דאמר תחילה מבקרו ועודהו בתנור אם נצלה נוטלו ואם לא ממתין לו עד שיצלה נצלה החיצון ולא נצלה הפנימי קולף עד שמגיע לנא עכ"ל. וא"כ לא מיירי כלל גבי פנימי וחיצון רק הפסח עצמו שצלאו בתנור והחיצון של הבשר נצלה ולא חלק הפנימי אוכל את הבשר הצלוי עד שמגיע לנא שאסור באכילה ולא מיירי כלל מגיד הנשה ומנ"ל לרבינו דגיד הנשה צולהו ביחד עם הפסח. ואולי יש לומר שכוונת הכ"מ כן הוא להביא ראיה מן התוספתא כי היכי דהתם היכא שהחיצון נצלה והפנימי הוה נא שרי החיצון ולא אסרינן להחיצון משום דבלעו מהפנימי כיון דלא אפשר שרי דלחתוך אינו יכול דבעי שיהיה שלם וא"כ אינו יודע אם הוא נצלה הפנימי או הוה נא ולהכי שרי דלא אפשר ה"נ גבי קרומין וגידין כיון דבעי שיהיה הפסח שלם כדאיתא שם (דף עד) וא"כ לא אפשר ליקח הקרומין ואינו אוסר כמו דהתם אינו אוסר הנא של הפנימי כמו כן הכא". "ונ"ל כי רבינו אזיל לטעמיה כמו שכתב בשמו הב"י בסימן ק"ה וז"ל ומדברי רבינו בפ' ט"ו מהל' מאכלות אסורות נראה שא"צ נטילת מקום ולא קליפה וכו' אבל שומן הגיד והחוטין וקרומות האסורין משום חלב קיי"ל דאינן מפעפעין הילכך אוכל והולך עד שמגיע לדבר האסור ומשליכו וכ"כ הרב המגיד בפ"ז מהל' מאכלות אסורות שזהו דעת רבינו שלא להצריך קליפה למי שנצלת עם חוטין וקרומות וגיד ושמנו עכ"ל הב"י. וא"כ לפי שיטת רבינו ניחא שפיר כמו שמפרש הכ"מ דקאי על גיד הנשה והקרומין דאינו אוסר בצלי ואפילו קליפה לא בעי ולא כשיטת הפוסקים דבצלי בעי קליפה לכל הפחות וא"כ בפסח כיון דלא יכול לחתוך צולהו שלם ומשליכם בעת האכילה ושרי הכל ודוק". כתב הב"ח (יו"ד סי' סד אות טז): "ומ"ש בשם הרמב"ם עד סוף הסימן. הכל בפ"ז מהלכות מאכלות אסורות ומשמע דלא אמר הרמב"ם אלא בחוטין וקרומות שאינן אסורין אלא מדרבנן אבל בחלב דאורייתא מודה דאסור אפילו דיעבד וכדמשמע מדבריו בפט"ו מהלכות מאכלות אסורות ואפילו בצלי משמע דלא אסר הרמב"ם בחוטין וקרומות וכנראה להדיא מדבריו סוף הלכות קרבן פסח (פ"י הי"א) שכתב כשאדם אוכל את הפסח וכו' וכשיגיע לגיד הנשה מוציאו ומניחו עם שאר הגידים והעצמות והקרומות שיוצאין בשעת אכילה שאין מנקרין אותו כשאר הבשר ואין מחתכין אותו אלא צולין אותו שלם וכו' ואף על פי שהראב"ד השיג עליו (שם) זהו לפי שהבין מדבריו דסובר דיצלהו אף עם החלב האסור מן התורה וליתא דלא אמר הרמב"ם אלא שאין מנקרין אותו כשאר בשר בדברים שאין אוסרין אלא מדרבנן מיהו הרב ב"י בחיבור כסף משנה פירש לדעת הרמב"ם דאף בדברים שאינן אוסרין אלא מדרבנן צריך לנקרו קודם שיצלה את הפסח וע"ש ועיין עוד פ"ז מהלכות מאכלות אסורות הלכה י' ועיין במה שאכתוב בסימן ק"ה (עמ' תסט ס"ט ד"ה כתב הרמב"ם) בס"ד". עוד כתב הב"ח (יו"ד סי' סה אות ג) לגבי הדם במוח כדברי הכס"מ: "ויש להביא ראיה מקרבן פסח דבהניחו על בית השחיטה לא נאסר המוח דתניא בפרק כיצד צולין (פסחים דף פ"ד ב) רבי אומר נמנין על מוח שבראש וכו' ופרש"י אפילו לא נמנה אלא על המוח יצא מפני שיכול להוציא המוח שבראש לגררו בקיסם דרך האף. וכיון שהפסח לא היו נוקבים בו העצם שבראש אלא צולהו שלם על ראשו וכו' ותוחבו לשפוד לתוך פיו עד בית נקובתו כדתנן ר"פ כיצד צולין אלמא דכיון דאותביה אנחיריה מידב דייב דמא דרך שם ולא נאסר המוח וה"ה בהניחו על בית השחיטה. ומשם יש ראיה נמי לדברי הרא"ש ורבינו דאפילו למי שמצריך חתיכה גם לצלי אם צלאו בלא חתיכה הם אסורין והבשר מותר, ואפילו קליפה לא בעי דהא הפסח נצלה עם כל החוטים שבו האסורין משום דם ולא נחתכו ואפ"ה לא נאסר הפסח כלל ולא היה צריך אפילו קליפה". סיכם במרכבת המשנה (חעלמא, הל' קרבן פסח פ"י הי"א): "כשאדם אוכל את הפסח וכו'. עיין השגות ועיין תוס' פסחים דף ע"ד ד"ה נחתך, לכתחלה מצוה במקולס. ועיין פסחים דף פ"ג אמר רב יהודה אמר רב כל הגידין בשר חוץ מגידי הצואר וכו' דמוכח שם דאין מוציאין שמנו של גיד ואח"כ הוא בכלל נותר כיון דשרי דבר תורה וטעון שריפה וכן גיד החיצון דאסור מדברי סופרים. וסובר רבנו דכל חוטי דם דנורא משאיב שאיב וכן חוטי חלב שיש נגדן ששים אף על גב דאין מבטלין איסור לכתחלה בפסח שרי משום מצות מקולס ובודאי חלב גמור מסיר תיכף כמ"ש הכ"מ". נשארנו עם שאלת הלב שעל דמו חייבים כרת, ולא מצאתי מי שהעיר שחייבים לקרוע אותו ולהוציא דמו קודם הצליה. וצ"ע. rntbl37wtfuuawngszmtqm9546wlprt 0 1743950 3017873 2026-05-27T19:36:43Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נה|נו|נז|}}" 3017873 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נה|נו|נז|}} bggy3um8ojc8honpsdyv7luzpiu080x 3017874 3017873 2026-05-27T19:37:06Z Uziel302 3324 3017874 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נה|נו|נז|}} סימן נו פסיקה ומנהגים עפ"י הקבלה שאלה1 מתי הולכים אחר הפסיקה הנגלית ומתי עפ"י פוסקים עפ"י הנסתר. מה החובה לנהוג עפ"י הנסתר כאשר אין הלכה בנושא? א. הזכרת הזוהר הקדוש בראשונים ומנהג ארץ ישראל הזוהר לא נזכר בגאונים וברוב הראשונים לפסיקת הלכה2 אלא באחרוני הראשונים. אצל חסידי אשכנז (או"ז3, ספר חסידים, הרוקח ועוד) יש סמיכה על סודות התורה בהלכות מסוימות4, וכן בר"י ג'יקטיליא5 והם אינם מתבססים על הזוהר. בהגדה של פסח לריטב"א6 הביא: "ובמדרשו של רשב"י, שהיו נעשים כאש שורף ומתמלא כל מצרים עשן מהם [נ"א: בפיהם] והיינו דכתיב דם ואש ותמרות עשן". כתוב בחדושי הר"ן7 (מו"ק כד ע"ב) לפירוש ולא לסמיכה על הלכה: "ועוד כתב רבינו נחשון גאון ז"ל ינוקא דאתיליד והוא בר תרין או בר תלת וארבע יומין הכי רגילין וגמירין כי ניחא נפשיה דמהלי ליה על קבריה ואין מברכין על המילה ומסקינן ליה שמא דכמתרחמין מן שמיא והוי תחיית המתים הויא ידיעה בינוקא ומבחין ליה לאבוה עכ"ל. ואני שמעתי שיש בספר הזוהר דמלאכי השרת מלין אותן ומשימין ערלתם במילת המומרין כדי שנראין ערלים וברוך היודע האמת". כתב בשו"ת תשב"ץ8 (ח"ב סי' קכח ד"ה בענין חולם) לענין תענית חלום דוקא ביום לאחר החלום: "והתור' השרישה לנו זה באמר' ולמשול ביום ובלילה והזכירוהו רז"ל בפי' כמו שנמצא בספר הזוהר לרשב"י ז"ל בפ' אמור בענין אותו ואת בנו". וכן מזכיר את ספר הזוהר בח"ב (סי' רלו) ובח"ג (סי' כ). הביא בקובץ שיטות קמאי (ברכות טו ע"ב) מנמוקי יוסף9: "אבל אם השמיט תיבה או אות לא יצא דמספר האותיות לרמז ענין כדמפרש במדרש רות [זהר חדש רות ע"ז]". כתב בשלטי הגבורים10 (ברכות מא ע"א אות ב): "ומיי' וסמ"ג וטור פסקו דסגי ליטול ידיו עד מקום חיבור האצבעות לכף היד ור"ח ורבותינו הצרפתים ובספר הזוהר כתוב כרבינו שצריך ליטול עד מקום חיבור היד אל הזרוע". ולא כמקור בלעדי. כתוב בספר האגור11 (הל' תפילין סי' לו): "ואני המחבר מצאתי בספר הזוהר בפ' פנחס מאמר דרשב"י דאין לברך על שניהם אלא ברכה אחת וז"ל אמר ר"ש תפילין אינון על מוחא לקביל זכור ותפילין דדרועא שמאלא על לביה לקביל שמור. ומה זכור ושמור בדבור אחת נאמר אף הכא ברכה אחת לתרווייהו ולא צריך לאפרשא בין דא לדא בשהיה בעלמא כמה דאקמוה. ואני תמהתי על הני רברבי החולקים על רשב"י אם היה שידעו מאמר זה ומ"מ העולם נוהגין לברך שתים"12. עוד כתב בספר האגור (הל' תפילין סי' פד): "נמצאו שלשה דינין בספר הזוהר בענין ציצית ותפילין מה שאינם נמצאים בכל הפוסקים הנמצאים בינינו. האחד שכתוב שם שאיסור גדול הוא מי שמניח תפילין קודם לבישת הציצית. השני שצריך שילבש תפילין של יד מיושב ושל ראש מעומד. והשלישי שצריך שיקרב היו"ד שברצועה של יד אצל הבית של יד בקשירתו ומי שמרחקו ירחקו חייו ממנו. ולשלשתן יש טעם גדול מצד הקבלה, כאשר עוררתיך אתה התלמיד החשוב בהיותי מפיק נצוצי דינור מפומי לפומך בקבלה האמיתית". ןכן בשו"ת יכין ובועז13 (ח"ב סי' ב) לפרשנות. הב"י מביא את הזוהר הקדוש בעשרות מקומות. מנה אותם ר"מ קוניץ בספרו בן יוחאי (עמ' קלו-קלט)14. ממה שנראה בתולדות הפסיקה, נראה שהב"י כמוהו הרמ"א כמעט ולא הביאו פסקים עפ"י הקבלה, ואף אם הביאו לא התכוונו לכוף את כל ישראל לנהוג כך, אלא כראיה או כהכרעה בין הלכות כמבואר לעיל. מן השנים שהאר"י ז"ל היה בצפת והלאה, היה מעין 'סחף' למנהגים עפ"י הקבלה, ולא חשו לכללי הפוסקים (לקמן). ואף השומרים על פסיקת השו"ע עצמו סמכו על הלכות ומנהגים שיצאו מבית מדרשו של האר"י. נראה שהבאות הרב חיים ויטל בשם האר"י בספריו גרמה לכך ששתי קהילות ביחוד נטו אחרי פסיקתו: קהילת צפת והנוטים אחריה מארם צובה ובגדד, וקהילות החסידים לכל סוגיהן. ולשיטתם דחו את פסיקת השו"ע והרמ"א 'לטובת' הפסקים שיצאו מספרי האר"י. הביא בשו"ת מאמר מרדכי (לגר"מ אליהו, מבוא, ז) כראיה לכך שמנהגי א"י הם על פי האר"י ז"ל: "כתב בספר ארץ חיים (כלל י"ג) סיכום לכללי הפסיקה בענין קבלה והלכה כפי מנהג א"י: "כתב הגאון החסיד השל"ה ז"ל בספר שני לוחות הברית (מסכת חולין דף קי"ב ע"ב) דאנחנו יושבי ארץ ישראל, הנמשכים אחר קבלת הזוהר הקדוש, נוהגים להניח תפילין של יד מיושב. והרב כנה"ג (או"ח סימן מ"ו בהגהות ב"י) כתב, שבא תלמיד חכם מארץ הצבי, והעיד ששמע שמרן ז"ל חזר בו ממ"ש בשו"ע (שם סעיף ו') לחלוק על המברכים ברכת 'הנותן ליעף כח', והיה אומר אותה בסוף ימיו בהזכרת שם ומלכות על פי הקבלה. וכתב הברכ"י (שם אות י"א), שנתפשט בגלילותינו לברך אותה בשם ומלכות על פי האר"י ז"ל. כי אף דקבלנו עלינו הוראות מרן ז"ל והוא לא פסק כן, קים לן דאילו ידע דעת האר"י ז"ל בזה היה מורה לברך. ומה גם שכתב הכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. ועיין ברכי יוסף (שם אות י"ב) ובסי' ר"ג (אות ב'). וכתב עוד בספרו טוב עין (סי' ז' דף ט"ז ע"ב) דיתכן שכאשר נודע למרן ז"ל שהאר"י ז"ל היה אומר אותה בשם ומלכות חזר בו. וכיון דבענין ברכות דנהגינן שלא לברך היכא דאיכא ספק פלוגתא דרבוותא בחיוב הברכה, ואפילו דעת מרן ז"ל לברך וכמו שנאמר לעיל כלל י' – מכל מקום, היכא דהאר"י ז"ל הכריע לברך אזלינן בתריה דהאר"י ז"ל אפילו נגד פסק מר"ן ז"ל וכנז"ל, ממילא דכל שכן בשאר דברים דפשיטא דאזלינן בתר הכרעת האר"י ז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל, וכמו שכתב הברכי יוסף (אורח חיים סימן א' אות י"ג וסימן תכ"א) שנהגו בארץ ישראל כדעת ספר המנהיג שלא לומר פסוקי מוסף שבת בשחרית אצל פרשת התמיד, ודלא כפסק מרן ז"ל באורח חיים (סימן מ"ח). וביאר הטעם בספרו 'שיורי ברכה' אורח חיים סימן תכ"א, משום דבתר רבינו האר"י ז"ל גרירנן בדוכתי טובא היפך פסק מרן ז"ל, דקים להו לרבנן דאי שמע מרן ז"ל דברי האר"י ז"ל היה הדר ביה". "גם גאון ירושלים מהר"ם סוזין ז"ל בתשובתו שבספר הון יוסף סימן י' כתב שגדולי וקדושי כל דור ודור אינם זזים מדברי האר"י ז"ל אפילו בדברים שהם נגד ההלכה, ואפילו בענין ברכות, עיין שם. (מעין דוגמא להנ"ל מצינו בענין מה שפסק מרן באורח חיים סימן נ"ו סעיף ב' בענין אמירת הקדיש, דכשהשליח ציבור אומר "יתברך", כל העם עונים "אמן". וכתב מור"ם שם שלא נהגו כן. וב"שלמי ציבור" [דף פ"ד ריש עמוד ב'] כתב שדעת האר"י ז"ל שלא לענות. וראינו בספר מגיד מישרים למרן ז"ל [פרשת תולדות], שהמגיד ציוה לו שלא לענות). וכל שכן פה, עיר הקודש צפת תובב"א, אתריה דרב ז"ל, כמו שכתב בתשובה ויקרא אברהם (דף קכ"ה ע"ד), דצפת תובב"א אתריה דהאר"י ז"ל, ומנהגי הספרדים נוהגים על פיו". "ומה שכתב המג"א (סי' כ"ה ס"ק כ') משם הרדב"ז, ד'כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים עם הגמרא, הלך אחר הגמרא והפוסקים', עכ"ל – היינו, דוקא כשאין פלוגתא בין הפוסקים, אבל היכא דפליגי הפוסקים, דברי הקבלה יכריעו. וכמו שכתב הרדב"ז גופיה בתשובה (ישנות סימן ח') לענין תפילין בחול המועד, שאסור להניחם משום שדברי הקבלה יכריעו. וכן פסק מרן ז"ל באורח חיים (סימן ל"א) על פי הזוהר, וכמו שאמר בבית יוסף שם, וכיו"ב כתב בבית יוסף אורח חיים (סימן נ"ט), ובבדק הבית אבן העזר (סימן כ"ה)". "ומדבריו בבית יוסף אורח חיים סימן קמ"א ד"ה ומתוך וכו' מתבאר, דאפילו אין פלוגתא בין הפוסקים, אך כיון שאינו נזכר בגמרא, אזלי' בתר הזוהר נגד הפוסקים. ומור"ם ז"ל בדרכי משה שם חולק עליו". "וכ"כ הגאון חכם צבי ז"ל (בתשו' סי' ל"ו וסי' ע"ד) דהכרעת הקבלה תכריע בין הפוסקים, וכ"כ בתשובת דברי יוסף (אירגס) (סימן ב'), והגאון מה"ר דוד פארדו ז"ל בתשובה בספר מכתם לדוד (יורה דעה סימן מ' דף קי"א ע"ד). וכ"כ הרב יד אהרן (אורח חיים מהדורא בתרא סימן ל"א אות ב') על הכרעת האר"י ז"ל דתכריע בין הפוסקים. ומכל מקום יש איזה פרטים שלא נהגו בהם כהאר"י ז"ל, וכמו שכתב בתשובות הון יוסף (סימן י"א)". "וכמה נפיש חיליה דאילנא קדישא, שכל ימי חיי האר"י ז"ל לא היו אומרים פה צפת ת"ו ביום תשעה באב הקינה המתחלת 'למי אבכה' וכו', שכתוב בה 'וסוד תורה היש מוציא לאורה' כמו שכתב בנגיד ומצוה בעניני תשעה באב". "ומרן ז"ל הפליג בשבחיו וכמו שכתוב בשבחי האר"י ז"ל, וחיבב דבריו וכמו שכתב בתשובת אבקת רוכל סימן קל"ו". "ועיין בתשובת כד הקמח (סי' ד') לגאון בעל לבושי שרד ז"ל שכתב פלפול ארוך בדברי מרן והאר"י ז"ל שבתשובת אבקת רוכל הנזכר לעיל". הגר"מ אליהו זצ"ל לא באר זאת, אבל הרב חיים סתהון היה מרבני צפת ולא הקיף בספרו את מנהגי כל קהילות ישראל שישבו בא"י באותה תקופה. כתב הרב שלמה טולידאנו בספר 'דברי שלום ואמת' (עמ' 27-28): "למעשה סקירה היסטורית של ההרכב הדמוגראפי בארץ במשך הדורות מגלה כי לא יכול היה להתפתח מנהג אחיד בא"י היו תמיד קהילות שונות בארץ. היתה תמיד קהילה אשכנזית בירושלים ובערים אחרות בא"י ששמרה על יחודה. השל"ה הקדוש עלה לירושלים בראשית המאה הי"ז והיה לרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. במאה הי"ט הגיעו לארץ תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט והקימו בה קהילות חשובות". "לגבי יהדות צפון אפריקה יש לנו ידיעות קדומות ומדורות שונים בתחילת המאה הי"ג ביקר בארץ המשורר ר' יהודה אלחריזי והוא מספר בספר תחכמוני שלו שער ארבעים וששה כי מצא בירושלים את הקהילה החשובה מן המערבים שבראשה עמד ר' אליהו המערבי. בסוף המאה הט"ו הגיע לארץ רבינו עובדיה מברטנורה והוא מספר כי בשנת ה'רמ"ה היו מתפללים בירושלים לפי מנהג המערביים שנוהגים כדברי הרמב"ם ופוסקים באיסור והיתר. לדעתו יש כאן ידיעה מעניינת כי הקהילה המרוקאית בירושלים לא נהגה על פי הרא"ש אלא על פי הרמב"ם. גם בצפת של מר"ן ב"י מצא תייר אחד יותר משלש מאות בעלי בתים ולהם שלשה בתי כנסיות אחד של ספרדים אחד של מוריסקים (=מקומיים) ואחד של מערבים (=צפון אפריקה). ר' רפאל אלעזר הלוי בן טובו, ראב"ד לעדת המערבים בירושלים (תרמ-תרמ"ו) נולד בראבט ועלה לארץ בשנת תרי"ח נלחם בספרו 'פקודת אלעזר' לשמור על המנהגים המערביים בקרב קהילתו בתוך ירושלים. הא לנו עדויות מדורות שונים על קהילות מערביות כלומר מרוקאיות בא"י או בירושלים בתקופות שונות, ואין ספק שהן קיימו מנהג נפרד משלהן שאם לא כן, הן היו מתמזגות בתוך אחת הקהילות האחרות. ובכן היו תמיד קהילות שונות בארץ: מוסתערבים – קהילות מזרחיות. ספרדים שהגיעו מגירוש ספרד. מערבים ואשכנזים. והן קיימו בארץ מנהגים שונים קשה איפוא לדבר על מנהג ירושלמי". כך כותב הרב יעקב גליס בספרו מנהגי א"י (מבוא עמ' 17): "בחקירת מנהג ארץ ישראל עומד לפנינו קושי מיוחד במינו שאינו קיים בכל קהילה אחרת. ארץ ישראל היא ארץ ליקוטאית. מאז החלו לשוב גולים לציון הביאו אתם את מנהגיהם השונים מארצות גלותם ושקעו אותם בחומת ירושלים בצידם של מנהגים ארץ ישראליים מקוריים שהדרת זקנה חופפת עליהם, וששורשיהם נעוצים בימי הבית הראשון או השני. מצויים גם מנהגים שטבוע עליהם חותמם של היהודים גולי ספרד בסמוך למנהגיהם של חכמי איטליה ואשכנז, מימות רבי עובדיה מברטנורא ורבי אליהו מפירארה שוכנים מנהגים רבים שהונהגו על ידי רבים מתלמידי הגר"א, ראשוני העולים האשכנזים לירושלם שהביאו אתם את מנהגי רבם, לעומת העולים מבין עדות החסידים שנהרו לערי הגליל והביאו עמהם מנהגי אבותיהם ורבותיהם. במשך הדורות התחסלו גלויות שלטות ושרידיהן עלו לארץ ישראל, רבים ממנהגיהם נתקבלו והונהגו למעשה על ידי חכמי ארץ ישראל, הצד השוה שבהם שנתקדשו בקדושת ארץ ישראל, ואין טעם וכמעט שאין כבר אפשרות להבחין בין אלה לאלה". כאמור, בפסיקה האשכנזית לא היה שינוי עפ"י קבלת האר"י, ולא התיחסות בפסיקה למנהגים והוספות אלא רק כהלכות וחומרות ליחידים. לעומת זאת בפסיקה הספרדית היה 'סחף' לפסיקת האר"י, ולא רק להכרעות במחלוקות ראשונים אלא ללכת לפי פסיקתו ללא התחשבות בדעות הראשונים. ב. כללי הפסיקה בין נגלה לנסתר כתב בשו"ת רדב"ז (ח"ד סי' פ [אלף קנא]): "לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים (=של הקבלה) ולעצמי אם הוא חומרא אני נוהג אותו ואם קולא לא אחוש לה". עוד כתב בשו"ת רדב"ז (ח"ד סי' לו [אלף קיא]): "ובכל מקום שתמצא ספרי הקבלה חולקים על פסק הגמרא הלך אחר הגמרא והפוסקים. ובכל מקום שאינו חולק כגון בכי האי גוונא שלא נזכר בגמרא וגם בפוסקים אני ראיתי לסמוך על דברי הקבלה". לומדים מדבריו שאם דברי הקבלה סותרים לש"ס, הולכים אחר הש"ס. ואם מוסיפים על הש"ס מותר ליחיד לנהוג אחר הקבלה אבל אין פוסקים כן לציבור. חריף מאד ותקיף בשו"ת מהרש"ל (סי' צח): "תשובה אהובי ידידי המשכיל הר' מרדכי בר תנחום י"ץ ששאלת אותי על מנהגי אם להניח תפילין של יד בישיבה או בעמידה מפני שראית הרבה מן המדקדקים בדיקדו"ק עניות להניח תפילין של יד בישיבה. דע אהו' חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך מצאו בספרי רשב"י". "ודע אהו' שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי התלמוד והפוסקים. ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו, וכאשר כתב הקאר"ו. וראייה לזה שהוא כתב סודות גדולות ואזהרות נפלאות שאין לברך שתי ברכות על תפילין של ראש ושל יד ואנו לא אשגחינן ביה ומברכין שתים גם הוא כתב המניח תפילין בח"ה (=בחול המועד) חייב מיתה ואנחנו מניחים ומברכין עליהן. ואף שבני א"י אינן מניחין תפילין כלל בח"ה לפי שהרשב"א בא וביטל המנהג לפי סברתו שתפס דעת ר"י בעל התוס' ולא שחשו לבד לדברי הזוהר". "ולא תאמר שהזקנים שהיו לפנינו לא ידעו מהספרים החצונים שנמצאו לע"ע ביד הלומדים הלא האגור נמי כתב שמצא ג' דינים בהזוהר וזה שזכרתי אחד מהן וכל הקדמונים למדו ודקדקו הרבה בספר ההוא ואפ"ה לא חשו לזה כי האמת שהוא עצמו כתב שלא מצא דבר זה בכל המחברים שראה בימיו. ועתה פקח עיניך וראה אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר אחר גם לא אישתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרא ופסיקתא ושאלתות, ויפה כוונ' הקאר"ו שהביא הרבה דברים מהזוהר וזה לא הביא כי לא חש לזה. ועוד דע שכוונת רשב"י לחלק תפילין של יד משל ראש וכאלו הן בנויין על שתי יסודות שתפילין של יד הוא רמז לתפילה מיושב ושל ראש לתפילה מעומד ואזיל לטעמיה שכתב נמי המניח תפילין בח"ה חייב מיתה משום שתפילין של יד הוא הרמוז לה ושל ראש רמז לשבתות וי"ט ואנחנו אין חוששין לזה אלא שתיהן עניין אחת הוא וקשירה א' היא אלא שזהו כנגד הראש וזהו כנגד הלב ומי שבא לדרוש ידרוש אבל האמת יורה דרכו ומי שלא ידע להשיג סודה על הנכון בקל יבא לקצץ בנטיעות". "עוד מצאתי בליקוטים שצריך להניח תפילין בעמידה דאין לך דבר קדושה יותר מזו, ועוד שדומה לעבד העומד לפני רבו ומקבל עליו חותמו העשויה לעבדות ולא חילק בין יד לשל ראש וגם משמע להדיא שיעמוד מיד ויקבל חותמו שעיקר חותם תפילין של יד שנ' כחותם על זרועו לכן אהובי אל תלך בדרך אתם ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאילו הן יודעים ומבינים רז תורה וצפוניה, והלואי שידעו הגלוים מה יפה כח של רבי שמשון מקינון אחר שלמד סתרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וד"ל. עוד אומר לך שקבלתי מחמי הגדול מהר"ר קלונימוס ז"ל שקבל מהחסיד הגדול מהר"ר דניאל ז"ל שהיה תלמיד מובהק ושימש מהר"ר איסרל בעל תרומת הדשן ז"ל וראה הנהגתו שנהג כמו שאנו נוהגין ע"כ נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה". מעבר למחלוקתו בענין עמידה בהנחת תפילין, הוא מבאר שאם הפוסקים חולקים על זוהר אין לנהוג כזוהר. כיון שאף הראשונים שלא פרסמו זאת עסקו אף הם בנסתר וחלקו על רשב"י. כתב הבית יוסף (או"ח סי' כה, ה): "והאגור (סי' לו) כתב וזה לשונו ואני המחבר מצאתי בספר הזוהר בפרשת פינחס מאמר דרבי שמעון בן יוחאי דאין לברך על שניהם אלא ברכה אחת וזה לשונו אמר רבי שמעון תפילין אינון על מוחא לקבל זכור ותפילין דדרועא שמאלא על לביה לקבל שמור ומה זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו אף הכא ברכה אחת לתרווייהו ולא צריך לאפרשא בשהייה בעלמא בין דא לדא כמה דאוקמוה ואני תמהתי על הני רברבי החולקים על רבי שמעון בן יוחאי אם היה שידעו מאמר זה ומכל מקום העולם נוהגים לברך שתים עכ"ל. ואיני יודע למה תמה על זה יותר מכמה דינים שמצינו שכתב רבי שמעון בן יוחאי בספר הזוהר היפך ממסקנא דתלמודא ואין הפוסקים כותבים אלא מסקנא דתלמודא וטעמא משום דאפילו אם היו יודעים דברי רבי שמעון בן יוחאי לא הוו חיישי להו במקום דפליג אתלמודא דידן והמפרשים דלעולם צריך לברך שתים משמע להו דבהדיא קאמר תלמודא הכי ולפיכך פסקו כן. כל שכן שבימי הפוסקים עדיין לא נגלה ספר המאור הקדוש בעולם ועוד שאין המאמר ההוא מכריע שלא לברך אלא ברכה אחת דהא אפשר דאיהו נמי סבר דמברך שתים ומה שכתב אף הכא ברכה אחת לתרווייהו היינו לומר דברכת להניח קאי נמי אשל ראש ומשום הכי אין להפסיק ביניהם". "והרב מהר"י ן' חביב כתב ששמע מקובלים אומרים שמצאו בספר הזוהר שאסור לברך שתים ושהראו לו רבים מהם אותם המאמרים וראה שאין בהם עזר כל כך לקיים מה שאומרים בשמם ושמקובל אחד הראה לו מאמרים שאפשר לקיים מהם שראוי לברך שתים והוא ז"ל כתב שהיה נוהג לברך שתים כדברי ר"ת ולהציל עצמו מספק ברכה לבטלה היה אומר אחר הברכה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואף על פי שאין משיבין את הארי אין דבר זה נראה בעיני שיביא האדם עצמו לידי ספק ברכה לבטלה ויסמוך על שיאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד... ". המהדיר של שו"ת הרמ"א הביא בהערות (סימן ז הערה יח): "עי' בתורת העולה ח"ג פ"ד שרבינו כותב: אחר שהביא הכרח המאמר לדבר בדברים שהם כבשונו של עולם והם דרכי הקבלה לא אכחד מן המעיין את אשר תחת לשוני ואגלה דעתי בענין זה וסהדי במרומים שיראתי הרבה לדבר בדבר שאין לי בהם ידיעה מקובלת. והדבר הזה הוא עיקר אמונת האלוקות והוא יתד שהכל תלוי בו, ואיך אדבר בענין כזה מסברת עצמי. אך אמרתי עת לעשות לד' הפרו תורתך, כי בעוונותי הדור נתמעט כ"כ שלא ראיתי מימי איש מקובל יודע הדבר על בוריו מצד הקבלה האמתית. ורבים מהמון עם כל אחד קופץ ללמוד ענין הקבלה כי היא תאוה לעיניים ובפרט בדברי האחרונים אשר גלו דבריהם בספריהם בביאור. וכל שכן בזמן הזה שנדפסו ספרי הקבלה כגון הזוהר והרקנט ושערי אורה, אשר כל מעיין מתבונן בהם והכל הוא מבואר לדעת המעיין בהם אף על פי שדבריהם אינן מובנים על פי האמת מאחר שאין מקובל מפי מקובל. ולא זה בלבד שהמשכילים יבינו בה, אלא אפילו בעלי בתים, שאינן יודעין בין ימינם לשמאלם, בחשיכה יתהלכו, אינן יודעין לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש"י קופצין ללמוד קבלה, וכל זה גורם להם שהדור יתום בעוונות נתמעט כ"כ (שאסטרא) [שאסתרא] בלגינא קיש קיש קריא, וכל אחד שראה בה מעט מתפאר בה ודורש ברבים, ועתיד ליתן את הדין. ובאמת שחסרון ידיעתן היא תקנתן, וכמה לא חלי ולא מרגיש הסכל הערום מכל, בטבע הנמנעות, ולא יקשה עליו מאומה. אבל המשכילים ידעו שהמחשבה בה היא רבת הנזק, וכמו שכתב הרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה, וכן כתבו שאר המקובלים הראשונים ז"ל". הרמ"א יוצא נגד הפוסקים בעצמם עפ"י הקבלה והדורשים בציבור בנסתר, באין להם מסורת מקובלת מפי מקובלים. כתב בשו"ת רבי אליהו מזרחי15 (הרא"ם, סי' א): "אם ראוי להכריח הקהל על אודות ג' תיבות של הק"ש שיהיו מחזירין אף על פי שלא נהגו כך ושהצבור שהיו נוהגין לחזור ה' אלהיכם אמת אם מכריחין אותם שיאמרו אני ה' אלהיכם אמת". "נשאל נשאלתי על חזרת השלש תיבות של קריאת שמע אם ראוי להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיהיו מחזירים אותם אם לא ושהצבור שהיו נוהגים בחזרת ה' אלהיכם אמת אם ראוי להכריחם להחזיר אני ה' אלהיכם אם לא". "התשובה הא דנסתפק לכון אם ראוי להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיהיו מחזירים אם לא נראה לי לעניות דעתי דאין ראוי להכריח על זה מכיון ששום פוסק מכל הפוסקים המפורסמים לא דבר בזה אלא אדרבא אמרו בפרק אין עומדין אמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי ומשתקין אותו מתיבי הקורא את שמע וכפלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מלתא מלתא וכפלה הא דאמר פסוקא פסוקא וכפליה ופ' רש"י תיבה תיבה כפלה מגונה הוי שתוקי לא משתקינן ליה וכן כתבו התוספות פסוקא וכפליה משתקין אותו דמחזי כעושה שתי רשויות ובה"ג ור"ח מפרשי אפכא פסוקא פסוקא אין משתקין אותו מיהו מגונה הוי מלתא מלתא משתקין אותו. וכן כתב גם הרמב"ם ז"ל קרא מלה אחת וכפלה כגון שקרא שמע שמע משתקין אותו וכתב הטור וצריך ליחוש לדברי שניהם ודוקא אם כפל כל הפרשה אין לחוש וכיון שכן מי הוא זה שיוכל להכריח הצבור שלא היו נוהגים בחזרה שיבטלו מנהגם שיחזירו ואף על פי שבעלי הקבלה קצתם היו מדקדקים במספר התבות והיו מכוונים להשלים בחזרה הזאת חשבון הרמ"ח אברים לא היו מכריחים את בעלי הקבלה האחרים שלא היו יודעים החזרה להחזיר שהרי לולא ההוא ינוקא ששמעו מפיו שאביו היה מחזיר הג' תבות כדי להשלים חשבון מספר האברים ובא אחר כך במקרה רבי יהודה בריה דר' פנחס והעיד משם רבי יוחנן בן נורי שאמר משם רבי יוסי בן דורמסקית משמיה דרבי עקיבא לא היו מחזירין ואלו היה הדבר הזה מהדברים שראוי להכריח בהם מדוע לא פרסמו הראשונים שהיו יודעים החזרה לכל בעלי הקבלה וגם לכל ישראל שיהיו מחזירים אבל היו יודעים אותו הם לבדם לעצמם ולא היו מפרסמים אותו והיו טועים בזה אפילו בעלי הקבלה עצמם וכל שכן שאר העם הנה זאת ראיה גדולה שאין זה מהדברים שראוי לפרסם ולהכריח לרבים ומסתמא (וכל) [כל] ישראל היו קורים קרית שמע שלא בחזרה מפני שלא היו מקפידים על החשבון הזה אלא יחידי הסגולה בלבד שהיו מקפידים על זה והיו מחזירין כדי להשלים החשבון עם החזרה ומפני שהיו מכוונים במספר התיבות כדי להשלים מספר האברים לא היו חוששין מההיא דהאומר שמע שמע משתקין אותו (עד) דשאני התם משום דאינן יודעים בטיב החזרה ומחזי כעושה שתי רשויות אבל יחידי הסגולה שמכוונים בקריאתם על חשבון התיבות ומכוונים בחזרה הזאת להשלים חשבון האברים אין בזה חששא משום דשתי רשויות ומחזירין הג' תיבות כדי להשלים החשבון אבל שאר העם כסתם אנשי הצבור אין ראוי להחזיר משום דהוי בכלל האומרים שמע שמע דמשתקין אותו ולא זו בלבד אלא כל דבר ודבר שלא הוזכר לא בתלמוד בבלי ולא בתלמוד ירושלמי ולא דברו בו הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים ועליהם אנו סומכים כל עניני הדת בכלל (ואין) [אין] אנו יכולים להכריח בו אף על פי שבעלי הקבלה דברו בו מפני שדבריהם אינם [אלא] על צד הרמז שמרמיזין הם לעצמן שהיו בקיאין על זה אבל בזמנינו זה שבעונות הרבים אין אנו מכוונים בתפלותינו להרמיז במה שראוי להרמיז והלואי שהיינו מכוונים על פשט דברינו היוצאים מפינו אין אנו יכולים להכריח העם בדבר מהדברים הרומזים לעליונים ולא שמענו בזמנינו לשום אחד מבעלי הקבלה הגדולים (והמפורסים) [והמפורסמים] שיכריחו את העם באותן הדברים הרמוזים לבעלי הקבלה לדברים עליונים כשלא דברו בם חכמי התלמוד והפוסקים הבאים אחריהם"... והוסיפו על דבריו שאר רבני קושטא: "עם היות דברי פי חכם חן ודברי הרב אינן צריכין חזוק מ"מ לבקשת הרב יצ"ו נדרשתי לחוות דעי אף אני שאע"פ שמנהג מבטל הלכה וכמה דברים הניחו החכמים דלא כהלכתא כדי שלא לבטל המנהג כל שכן בדברי חכמי הקבלה אשר חכמתם בזמנינו מציאותה קשה ואין אדם יכול לרדת לסוף דעתם ואין כח באדם לבטל מנהג או הלכה ע"פ גזירתם וכבר ידוע שהנחת תפילין בחול המועד כתוב בספר הזוהר שהוא אסור ומאן דמנח להו מדחי חותמא דמלכא עילאה דשרא עלן בגין דיוקנא דאינון עבדין וכו' והאריך בזה הרב כמו שכתוב ועכ"ז לא מצינו הפוסקים אסרו זה מצד דברי רבי שמעון בן יוחאי והרא"ש היה מניחם ומברך עליהם ואין ספק שהרא"ש וכיוצא בו מה ידענו ולא ידע הגם כל רז לא אנס ליה ולכן הפוסע על ראשי עם קודש לחלוק על האמת ולקיים דבריו פורץ גדרו של עולם וראוי ליעצו שלא לחלוק על הרבים וזהו הנראה לע"ד. נאם אליא הלוי זעיר שם". "מה לאדם אחורי המלך היושב על כסא ההוראות ומי כמוהו מורה יורה קורא לבא במרומים עלי דרך בורא ומי אני להחזיק דברי הרב מ"מ נדרשתי לאשר שאלוני שהאמת הוא אין ראוי לחלוק עם הרבים צא ולמד מן רבי אליעזר מנחם בהכ"ר שמואל קבולי זלה"ה". "הלא טוב אמנה כי הקבלה היא חכמה רמה איומה כנדגלות בה סתרי תורה ליודעי פשר דבר וממנה יפרד טוב טעם ודעת למשכילים המזהירים כזוהר הרקיע אך בזמנינו זה אפס המדע הזה וסתרי תורה נעלמו מעיני כל רז לא ידע אנוש ערך החכמה הנשגבה כזאת וכל המחזיק בה יקרה לו מההיזק והסכנה חלק רב ועל כיוצא בזה הזהירונו ז"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור ודי לנו במה שהורונו חכמי הקבלה האמתית המסכמת מכל צד בפירוש התורה ומצותיה ע"פ המסורה לאיש איש עד ימות משה והיא הנקראת תורה שבע"פ אשר בגללה עלה משה למרום ועמד מ' יום ומ' לילה ללמוד כלליה ופרטיה במדות הנמסרות לו מפי הגבורה ובדברים אלו אנו מחוייבים להתעסק כי הם חיינו ואורך ימינו ואחרי דבריהם לא נשנה אחת דתו להמית כל אשר ימרה את פיהם וכל העובר ע"ד חכמים חייב מיתה אך יתר הרמזים אשר בהם בלו ימיהם חכמי הקבלה עם היותם מסתרי ומעניני המושכלות לא צוינו עליהם כי אלו נשארו להתעסק בם יחידי סגולה ואשר חננו ה' יתר שאת ויתר עז וזה בזמנים אשר היו לפנינו אשר נשארו ב' ג' גרגירים בראש אמיר שטו ולקטו בהם א' מעיר וב' ממשפחה ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול כי דברים הם שכבשם כבשונו של עולם ובזמנינו זה תם זכות אבות ואין מחזיק בצדק בחכמה הזאת אדרבא הם הורסים פינות התורה ועמודיה יתפלצון מקול מחצצים הם העברים העורים לא ידעו דרך ישכון אור ימששו כעור וילאו למצוא הפתח ובמקום שחשבו להרויח פתע ישברו ואין מרפא ורבים מעמי הארץ מתיהרים באמרם סוד ה' לנו מורשה לנו המים העליונים לא לכם בעלי התלמוד ההולכים בחושך ולבם בל עמם טח מראות עיניהם והדבר אין בהם חכמים המה להרע לנפשם כי החזיקו במה שקצרה יד שכלם ורוצים לעלות במעלות אין בידם ספק להגיע אל תכלית ויעלו חרס בידם להתגרד בו והיה להם למוקש ואם איש מבני ישראל ירצה לעיין בקבלה ראוי לעשותה כלי חמדה לעצמו יבין מה שיבין באימה ביראה ברתת ובזיע כאיש המהלך על הגחלים לא יחזיק טובה לעצמו להורות לזולתו ליחיד וכ"ש לצבור כי תצא מזה תקלה להרוס חומת התורה ולפרוץ גדר יתפאר במה שלא יבין ויטעה בהתחלות התורה ושרשיה יבוא לידי מינות ויתרחק ממחוז חפצו והיא קרבת אלהים נוח לו שלא נברא כל שכן וכל שכן לשנות מדרש ולבטל הלכה חלילה וחס. נאם העבד הקטן תם במהר"ר דוד ן' יחייא זצ"ל". הביא במקור חיים (בכרך, קיצור הלכות סי' קפב ס"ב): "ונכון מנהג זה ע"פ הקבלה – ב"ח, דאין לנהוג ע"פ הקבלה במקום שהוא נגד הש"ס...". כתב המגן אברהם (סימן כה ס"ק כ): "...כתב בכנסת הגדולה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמ' הלך אחר הגמ' והפוסקים (רדב"ז ח"א סי' מ"ט פ' וספר יוחסין ור"י הלוי סי' מ"א וכ"כ הרב"י כאן) מיהו אם בעלי הקבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ וכל דבר שלא הוזכר בגמרא ובפוסקים אף על פי שנזכר בקבלה אין אנו יכולים לכוף לנהוג כן (רא"ם ח"א ס"א) עכ"ל". משמע שיש לנהוג להחמיר כמקובלים כאשר הם מחמירים על הנגלה. כך כתב בשולחן ערוך הרב (או"ח סי' כה סכ"ח): "כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקים עם הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא הלך אחר הגמרא או הפוסקים הנמשכים אחריה, ומכל מקום אם בעלי הקבלה מחמירים יש להחמיר ג"כ, אבל אין אנו יכולים לכוף את הצבור להחמיר וכן כל דבר שלא הוזכר כלל בגמרא ופוסקים אף על פי שנזכר בקבלה אין אנו יכולים לכוף את הצבור לנהוג כן". שו"ע הרב מפרט שלש אפשרויות של מחלוקת בין הקבלה לש"ס. במקרה מחלוקת רגיל הלכה כנגלה ולא כנסתר. אם הקבלה מחמירה מן הפוסקים ניתן לנהוג על פיה, אבל אי אפשר לכוף לכך את הציבור. אם הקבלה נוקטת דעה במה שבעלי הנגלה לא דברו בו מותר לנהוג כבעלי הקבלה אבל לא ניתן לכוף את הציבור לכך. כך השיב בשו"ת בית שערים (חאו"ח סי' שעד ד"ה והנה להורות): "והנה להורות דין והלכה למעשה הוא רק על פי תלמוד בבלי שלנו וכל מקום שהזוהר ובעלי הקבלה חולקים עם הגמ' הלך אחר הגמ' עיין במג"א סי' כ"ה סק"כ ואפילו במקום שהירושלמי חולק אגמ' דילן פסקינן כגמ' דילן כמבואר בראשונים ועיקרה נסדרה להורות הלכה למעשה. ומן התוספתא ג"כ למדין הלכה במקום שאין סתירה נגדה מן התלמוד כיון שעיקרה להלכה אבל מן המדרשים יש עיון גדול אם למדין מהם פסקי הלכות אפילו במקום שאין סתירה מן הגמ' כיון שלא נסדרו להלכה עיין תוס' יום טוב ברכות פ"ה מ"ד בד"ה ואם ועיין נוב"י תנינא יו"ד סי' קס"א". וכן בקסת הסופר (לר"ש גאנצפריד, ח"ב לשכת הסופר פרשת משפטים ס"ק כח): "דהא קימ"ל בכל מקום שבעלי התלמוד חולקים עם בעלי הקבלה הלכה כבעלי התלמוד". ועי' בשו"ת להורות נתן (ח"א סי' ה ד"ה י) ולדינא). ועי' שו"ת שמ"ש ומגן (ח"א או"ח סי' יא) תשובות על הערות ס' עמק יהושע (ממן) בענין מחלוקת הזוהר עם הפוסקים. ג. שינויים בתפילה וכוונה בתפילה כתב בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ק יו"ד סי' צג): "ועל הרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים, הנה בזה אני משיב עד שאתה שואלני נוסח אמירתו יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו. ולדעתי זה רעה חולה בדורנו ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו (והיה) [והיו] עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע"פ התורה וע"פ הפוסקים אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים ים התלמוד עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם. אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בהם וחסידים יכשלו בם. והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו". כך כתב בחק יעקב (סי' תפט ס"ק יא): "וחדשים מקרוב באו והדפיסו נוסח הספירה על פי הסוד וכוונת הספירות, וכהאי גוונא בהקפה שבלולב אומרין פסוקים על סדר כוונת האר"י ז"ל, וכן נדפס סדר התפלה עם עבודת הבורא, וכהאי גוונא הרבה ליקוטים מקובלים, ונתפשט דבר זה בעיני המון כאלו כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול, ובאמת לא נאה לכסיל כבוד, כי כבוד אלהים הסתר דבר, ואעתיק מה שכתב מהרש"ל בתשובה סימן צ"ח וז"ל, שראיתי הרבה מן המדקדקים בדקדוק עניות להניח תפילין של יד בישיבה, דע אהובי חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ומחלשי הראות, לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומובאו וכוונתו, אלא שכך מצאו בספרי רשב"י, ודע שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם לא נהגו כך אלא כדברי התלמוד והפוסקים, ועתה פקח עיניך וראה אם היה בזה ממש אי אפשר שלא הזכירו שום מחבר אחד, גם לא השתמיט רמז בתלמוד בבלי וירושלמי ספרא ופסיקתא ושאלתות [כו'], ומי שלא ידע להשיג סודה על נכון יבא לקצץ בנטיעות [כו'], לכן אהובי אל תלך בדרך אתם, ואין לך עסק בנסתרות המתיהרים בחידושים כאלו הן יודעים ומבינים רזי התורה וצפוניה, והלואי שידעו הגלוים, מה יפה כחו של רבי שמשון מקינון אחר שלמד סתרי הקבלה אמר שהוא מתפלל כתנוק בן יומו וכו', על כן נהוג כדרכך ויהיה להם מה שלהם, אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה, וידינו על עליונה, עכ"ל מהרש"ל. הרי מדבריו דאין לשנות המנהג אף בכת המקובלים, וכל שכן שאר שינוי המנהגים שהוזכרו בספרים חדשים. ואף אי נימא דמותר לשנות איזה דבר לאיזה יחידי סגולה מי שמפורסם ומוחזק בחסידות ליודעי חן אם רוצה לכוון איזה דבר או לשנות כפי מה שמצא חידוש בדברי אחרונים, גם זו בהצנע לכת, ולא לפרסם הדבר לשנות המנהג, וצווחין ככרוכיא על מי שעושה כמנהג ישנים כאלו חידושי תורה מאתם תצא, והשם יודע אם לעקל, ועיין לעיל בסימן ס"ח שכתב המ"א [ריש הסימן] בשם הכוונת [ספר הכונות ו, א; שער הכונות ריש ענין נוסח התפלה] וז"ל, המנהגים שנהגו בשרשי תפלות אין לשנות ממנהג מקומו, כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים, וכל שבט יש לו שער ומנהג, לבד מה שנזכר בגמרא שוה לכל. וז"ל הירושלמי [עירובין פ"ג הלכה ט], אף על פי ששלחנו לכם סדר תפלות אל תשנו ממנהג אבותיכם, עכ"ל". בשו"ת חתם סופר (ח"א, או"ח סי' נא) התיחסות כללית: "וכן אני אומר כל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקות חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה הזרע אשר תזרע". פסק השו"ע (או"ח סי' צח ס"א): "המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני ממ"ה הקדוש ברוך הוא שהוא חוקר כל המחשבות. וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה. ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה, ישתוק עד שתתבטל המחשבה. וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש". ורמ"א הגיה: "ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר"י ריש פרק אין עומדין)"... באר במקור חיים (בכרך, סי' צח סעיף א): "ואם יש לכווין בתפילתו ע"ד נסתר ועפ"י הסוד, עיין ריב"ש סי' קנ"ז מ"ש בשם הרב ר' פרץ כהן, שהרב ר"ש מקינון היה אומר אני מתפלל לדעת זה התינוק. ותמהתי על דברי בעל עבודת הקודש חלק העבודה פי"ג שהשמיט זכרון הרב ר"ש מקינון, כאלו הרב פרץ כהן אמר כן, וכ"כ בהקדמת ספר היכל הקודש שחיבר ר' משה בן מיימון, וחיבר אליו הקדמה המקובל ר' יעקב ששפרוט וקראה פני היכל, ע"ש. ורמב"ם הנ"ל היה אחרון, חיבר ספר הנ"ל שנת שס"ד". "עוד תדע שהרב פרץ כהן הוא המחבר ספר מערכת אלהות, ומזה תדע שהיה מקובל גדול, ומ"מ הוטב בעיניו דברי ר"ש מקינון, אף כי בספר הנזכר עצמו כתב כוונת י"ח ע"פ הספירות. ומצאתי ברקנט"י פ' בשלח וז"ל: ובלשון הזה כתב הר"ר אליעזר מווירמייזא ז"ל לכן תקנו בחתימת כל ברכה בא"י לשכינה, וכל שלא ידע זאת החכמה המופלאה אל יהי' מהרהר למי יתכווין רק לאביו שבשמים, וכן ראיתי בכתב רבי יהודה החסיד ששלח לבנו, עכ"ל. וע"ע בס' הכוונות ובציוני פ' בשלח דמ"ה ומ"ו, גם במג"א. וז"ל זוהר ע' תקי"ד: אף על גב דלא יכיל לכוונא לבא ורעותא סדורא דשבחא דמריה אמאי גרע וכו', וע"ש דדוקא אלו לא מצי מפני עקא דאית ליה". העיר במגן גיבורים (אלף המגן, סי' צח ס"ק א): "פירוש המילות. ואל יכוין בשמות ויחודים רק יתפלל כפשוטו, מ"א וע' בשו"ת רש"ל סי' צ"ח שכתב באורך והעיד על הר"ש מקינון שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו וע' בשו"ת הריב"ש סי' קנ"ז שהאריך ג"כ בזה והסגולות לבטל מחשבה רעה בשעת התפלה כגון פי פי וכדומה אין לעשות בתוך התפלה כי הם הפסק ואינם סגולות בדוקות, מ"א, והסגולה היותר בדוקה שישים במחשבתו רוממות אל ויצייר בלבו כל הדברים המבוארים בש"ע כאן ועיין במורה שכתב אם כשתתפלל בתניעות שפתותך ואתה מיסב פניך אל הקיר ומחשב במקחך וממכרך לא תחשוב שהתפללת אבל תהי' אז קרוב ממי שנאמר בו קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיה' וע' בחובת הלבבו' שהאריך הרבה בזה, וע' בפני יהושע ר"פ אין עומדים שכתב דאלו הכוונו' המבוארי' כאן בש"ע א"א לכוין בשעת התפלה רק קודם ובתפלה צריך לכוין פירוש המילות ע"ש". כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ב או"ח סי' כה אות יב): "והנה במקום שרבני המקובלים סוברים היפך ד' הפוסקים, לא יצא הדבר מידי מחלוקת אם יש לפסוק כהמקובלים או כהפוסקים. וידועים ד' החיד"א בברכי יוסף (סי' מו ס"ק יא), עמ"ש מרן שם יש נוהגים לברך הנותן ליעף כח, ואין דבריהם נראים. וע"ז כ' החיד"א, ועתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך ברכה זו, ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל. כי אף שקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא ראה מרן דברי קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא היה מורה לברך. ומה גם שכ' בכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו, וכן ראוי לנהוג. ודלא כהפר"ח. עכ"ל. והניף ידו שנית בס' טוב עין (ס"ס ז), כי מרן ושאר הרבנים לא ידעו אחד ממאה מגדולת רבינו האר"י ז"ל. והן בעון נח נפשיה דהאר"י ז"ל בימי מרן, ויתכן שאח"כ ידע מרן מתלמידי האר"י ז"ל שהיה מברך ברכה זו, וחזר בו. וכמ"ש כנה"ג. ועוד האריך בזה. ע"ש. ונמשך אחריו הגאון בעל שד"ח, בשו"ת מכתב לחזקיהו (סי' ד דכ"ג ע"ג), ובשו"ת אור לי (סי' מ דל"ט רע"ב, וסי' סט). ע"ש. וכן הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סי' יב) ד"ה ודע, נסמך ע"ז סמיכה בכל כחו. ע"ש. וכ"כ בספרו בן איש חי (פ' בראשית אות י), דלא אמרינן ספק ברכות להקל, כשדעת האר"י ז"ל שיש לברך. אף על פי שאומרים ספק ברכות להקל נגד סברת מרן. ע"ש. וע"ע בשו"ת רב פעלים ח"ב (סי' מז), ובבן איש חי (פר' נשא אות ב) בדין שתיית מים לפני הסעודה, שג"כ כ' שיש לברך, ולא אמרינן סב"ל נגד האר"י. ע"ש. ואנכי בעניי לא זכיתי להבין מנ"ל להרבנים הנ"ל אומדנא זו בדעת מרן, שאילו היה רואה לד' רבינו האר"י היה פוסק כן. והרי עם כל הכבוד לרבינו האר"י ז"ל, עטרת בראש כל אדם, אנן קי"ל לא בשמים היא. ומהיכא תיתי להניח דברי הפוסקים המפורסמים, ולתפוס דברי האר"י ז"ל, כהלכה למשה מסיני. וע' בהקדמת הרמב"ם לפי' המשניות, שכ', שהנביא שיסבור סברא, ויסבור כמו כן מי שאינו נביא סברא וכו', שאין לשמוע לד' הנביא. ואפילו אלף נביאים כלם כאליהו ואלישע שיהיו סוברים סברא א', ואלף חכמים ואחד יסברו היפך הסברא ההיא, אחרי רבים להטות. והלכה כדברי האלף חכמים וחכם, ולא כד' האלף נביאים הנכבדים. עכ"ל. וא"כ אף אם רב גובריה וחיליה דרבינו האר"י כחד מן קמיא, מ"מ כשיש פוסקים ראשונים שאומרים להיפך והם הרוב, אזלינן בתר רובא. וכ"ש לפמ"ש בס' אגרות התניא (דצ"ז ע"א), בשם הגר"א שאינו מאמין בקבלת האר"י בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל, רק מעט מזער מפי אליהו ז"ל, והשאר מחכמתו הגדולה ואין חיוב להאמין בה וכו'. וע"ש (דצ"ט) שכ"כ הגר"ח מוואלוז'ין בהקדמה לספרא דצניעותא. ע"ש. וא"כ מה כל החרדה הזאת להניח ד' כל הפוסקים וכללי הדינים מפני סברות האר"י ז"ל. וכבר הארכתי בזה בשו"ת יביע אומר ח"א (סי' מא), בענין שו"ת מן השמים למהר"י ממרויש ז"ל, וביררתי בס"ד שאף בזה י"ל לא בשמים היא. ושם (אות כח), הבאתי ד' החיד"א ז"ל שכ' ג"כ שאילו היה רואה מרן ז"ל דברי מהר"י ממרויש היה פוסק כמותו. וכתבתי להשיב על דבריו בזה בדברים נכונים לפע"ד. ע"ש. וכן מצאתי לכמה אחרונים שהשיבו בזה ע"ד החיד"א הנ"ל, ע' בס' יביע אומר (סי' מב). ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין, לענין מ"ש כן החיד"א (לשיטתיה) גם לגבי האר"י ז"ל. דלקושטא דמילתא אמרינן לא בשמים היא. ושו"ר באורח נאמן (סי' מו ס"ק כג), שג"כ כ' שעל דברי האר"י לבד לא היה מקום לסמוך לברך הנותן ליעף כח, דהא לא בשמים היא. אלא בצירוף שמרן עצמו חזר בו מזה. ע"ש. ולפ"ז י"ל ד' הפר"ח (סי' מו) שכ' שפשט המנהג לאומרה ע"פ כתבי האר"י ז"ל, זולת קצת יחידים שאינם אומרים אותה, ואני אחד מהם. עכ"ל. ותמה עליו החיד"א בס' טוב עין (סי' ז) הנ"ל, שמאחר שידענו שהפר"ח ז"ל היה בקי בדברי האר"י ז"ל, והיה מפרש סוגיות הש"ס ע"פ הקדמות האר"י, איך כ' כן. ע"ש. ולפי האמור ניחא דס"ל להפר"ח שלא בשמים היא. (ולא שמיעא ליה דמרן הד"ר /הדר/ הוא לכל חסידיו.) וכן מצאתי עוד להרה"ג שמ"ח גאגין ז"ל בס' שמח נפש (דס"ב ע"א), שתמה ע"ד החיד"א בברכ"י (סי' מו) הנ"ל, שהיאך סמך על אומדנא זו, דאילו היה רואה מרן דברי האר"י ז"ל היה פוסק לברך, ולא חשש לספק ברכות. ואם כי יש לצדד בדברים אינו מתיישב על הלב. ודברי הברכ"י תמוהים. עכת"ד. ונראה דאזיל לשטתיה ביריעות האהל (דף צג ע"א), דבכה"ג אמרינן לא בשמים היא. ע"ש. וע' בתוספת מעשה רב (אות ב), שהגר"א לא היה מברך ברכת הנותן ליעף כח. ע"ש. וכן ראיתי בשו"ת הון יוסף (סי' יא, די"ד סע"א) שהעיד שגדול אחד מגדולי דורו, לא היה מברך ברכה זו. ע"ש. וזה מכבר ראיתי להחיד"א עצמו בס' ככר לאדן (סי' ה אות ז), שכ' דזימנין דכמה גדולי ישראל רואים דברי האר"י ואעפ"כ אינם זזים ממנהגיהם, והביא ג"כ ד' הפר"ח הנ"ל. ולא נאמרו דברים אלו אלא למצניעיהם. ע"ש. וע"ע בעקרי הד"ט (סי' כב אות נז). ע"ש. ד. דוגמאות למנהגים עפ"י קבלה נביא כמה מנהגים שיש שנהגו עפ"י הקבלה. פסק הרמ"א (שו"ע או"ח סי' כה סי"א): "יש מי שכתב להניח של יד מיושב, ושל ראש מעומד (אגור בשם הזוהר סימן פ"ד) (ובמדינות אלו לא נהגו כן, אלא שתיהן מעומד)". באר המגן אברהם (סימן כה ס"ק כ): "לא נהגו כן. ונ"ל דההנחה תהא מיושב והברכה והקשירה תהיה מעומד כמ"ש הרב"י רסי' ח' דכל ברכות המצות בעמידה, כתב בכנסת הגדולה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמ' הלך אחר הגמ' והפוסקים (רדב"ז ח"א סי' מ"ט פ' וספר יוחסין ור"י הלוי סי' מ"א וכ"כ הרב"י כאן) מיהו אם בעלי הקבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ וכל דבר שלא הוזכר בגמרא ובפוסקים אף על פי שנזכר בקבלה אין אנו יכולים לכוף לנהוג כן (רא"ם ח"א ס"א) עכ"ל". אולם הפרי מגדים (או"ח א"א סי' כה ס"ק כ) העיר: "לא נהגו כן (=לשון הרמ"א). עיין מ"א. עשה פשרה, ברכה מעומד והנחה בישיבה, ועיין אליה רבה אות ח"י בשם רש"ל בתשובה [סימן] צ"ח מי לנו גדול מר' שמשון מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בן יומו, דמי שלא ידע להשיג סודה על נכון בקל יבא לקצץ בנטיעות, על כן יהיה הברכה והנחה בעמידה". וכתב המשנה ברורה (סימן כה ס"ק מב): "שתיהן מעומד – עיין במ"א שרוצה להכריע דהנחה של יד תהיה מיושב והברכה תהיה בעמידה אבל בא"ר בשם רש"ל בתשובה סימן צ"ח כתב דמי לנו גדול מר"ש מקינון אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בן יומו דמי שלא יכול להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות ע"כ יהיה הברכה והנחה בעמידה ובביאור הגר"א הוכיח דגם לפי הזוהר מותר להניח התש"י בעמידה ע"כ אין לזוז מהמנהג. כתב הכנה"ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אף על פי שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע". כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' קפג אות יג): "איטר יד – כיצד יחזיק הכוס" "סעיף ה', שו"ע: יש מי שאומר שאם המברך איטר, אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם. וכבר הקשה במג"א (סקי"ד) שהמחבר סותר עצמו מסימן תרנ"א סעיף ג' שפסק שיש ללכת אחר ימין דעלמא, והנה, אם כי המג"א מסיק שלמעשה כדין השו"ע הכא יש לנהוג כי כן פסק הרמ"א בסימן תרנ"א (שם), מ"מ עפ"י תורת הקבלה יש להקפיד תמיד ללכת אחר ימין דעלמא (כה"ח סקכ"ט עפ"י הזוה"ק.), ויש שכתבו שכיון שבנגלה מצינו מחלוקת בזה הקבלה תכריע (בן איש חי פ' שלח אות י"ט, כה"ח שם, וע"ע ברכ"י סק"ד.), וכן יש לנהוג למעשה ויקח הכוס ביד שמאלו שהוא ימין דעלמא (וכן כתבו בפשיטות בסידור יעב"ץ סדר ברהמ"ז, שלחן הטהור סעי' ו', מגיד תעלומה ברכות שם (על הרא"ש) ובכה"ח סי' ר"ו סק"ל שכן עמא דבר), אך אם חושש לרעידת ידו ושפיכת היין יחזיק הכוס ביד ימינו שהוא שמאל כל אדם ושפיר דמי, כפי דברי השו"ע הכא (ועדיף שיאחזנו ביד ימינו מאשר שיאחזנו ביד שמאלו [שהוא ימין דעלמא] ויסתייע ביד ימינו [שהוא שמאל דעלמא], כי לדברי המקובלים חמור מאד שהשמאל [דעלמא] תסייע לימין, כדלעיל אות ט').". כתב בס' מנחת עני (פסקי דינים אות לו): "ועל דבר הסופר שנתגלגל לו חלק ספר תורה על הארץ, מרגלא בפומיה דעלמא שצריך להתענות מ' יום. אמנם זה אין לו מקום כלל באחרונים, ולא מצינו רק שכתבו שצריך להתענות, ומשמע יום אחד. וכן במשפטי שמואל (יו"ד סי' רפ"ב) וכנה"ג (סי' י"ב) לא כתבו רק שיתענה, ולא כתבו מספר התעניות. ואמנם באגרת הרמ"ז(סי' ל"ו) כתב עפ"י הקבלה שיתענה ג' הפסקות שעולה לחשבון פ"א יום. אמנם הא ודאי מילתא דחסידותא הוא, וכ"כ בחיים שאל (סי' י"ב) מהגאון אזולאי. וא"כ אין להחמיר רק כפי ראות עינים אם הי' בפשיעה להתענות בה"ב או שני פעמים בה"ב". ה. תפילין דר"ת וסדר הנחתם כאמור לעיל, ממה שנראה בתולדות הפסיקה, נראה שהב"י וכן הרמ"א כמעט ולא הביאו פסקים עפ"י הקבלה, ואף אם הביאו, לא התכוונו לכוף את כל ישראל לנהוג כך אלא כראיה או כהכרעה בין הלכות כמבואר לעיל. מן הימים שהאר"י ז"ל היה בצפת והלאה, היה מעין 'סחף' למנהגים עפ"י הקבלה, ולא חשו לתשובות הרא"ם ולשאר כללי הפוסקים לעיל. אולם נראה שהפסיקה האשכנזית לא שינתה את דרכה. אף בין הספרדים אין הסכמה אם לנהוג כפסקי האר"י וכך להנחות את הציבור, או לנהוג כפסקי השו"ע ורק יחידים מעולים ינהגו כפסקי האר"י. דוגמא לכך בענין הנחת תפילין דר"ת. פסק השו"ע (או"ח סי' לד): סעיף א "סדר הנחתן בבתים: לרש"י והרמב"ם קדש (שמות יג, א – י) משמאל המניח בבית החיצון, ואחריו כי יביאך (שמות יג, יא – יז) בבית שני, ושמע (דברים ו, ד – ט) בבית השלישי והיה אם שמוע (דברים יא, יג – כא) בבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו, ולר"ת בבית השלישי והיה אם שמוע ובבית הרביעי שהוא החיצון שמע, ומנהג העולם כרש"י והרמב"ם". סעיף ב "ירא שמים יצא ידי שניהם, ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם, ויכוין בהנחתם באותם שהם אליבא דהלכתא אני יוצא ידי חובתי, והשאר הם כרצועות בעלמא, כי מקום יש בראש להניח שתי תפילין. וכן בזרוע. ואם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד, יניח כדברי האחד של יד ושל ראש, (ויסלקם מיד), ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה. (וי"א שאם) לא יוכל להניח בבת אחת, יניח של רש"י ויברך עליהם ויהיו עליו בשעת ק"ש ותפלה ואחר התפלה יניח של ר"ת בלא ברכה ויקרא בהם שמע (דברים ו, ד – ט) והיה אם שמוע (דברים יא, יג – כא)". סעיף ג "לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות". סעיף ד "לא יניח ב' הזוגות בכיס א', שהאחד מהם הוא חול ואסור להניחו בכיס תפילין, אלא יעשה שני כיסין וסימן לכל כיס, שלא יתן של זה בזה". שיטת השו"ע כרא"ש וסיעתו שבתפילין רק לפי שיטה אחת יוצאים מן התורה, וכיון שאיננו יודעים באיזו מהן ראוי להניח תפילין של רש"י ושל ר"ת יחדיו ולהתכוון שבאלו שנכונים אני יוצא י"ח והשניים נחשבים כרצועות ואין בהנחתם בל תוסיף, ומי שאינו מניח שניהם ביחד יניח בתפילת הציבור תפילין של רש"י ואחר התפילה של ר"ת. ולא יעשה הן הנחה של שני הזוגות יחד והן בזה אחר זה (לפני הציבור) אלא מי שהוא 'מוחזק ומפורסם בחסידות'. באר המשנה ברורה (סי' לד): "(טז) כן – היינו אפילו אם ירצה להניחם רק אחר התפלה16 וכתב הבה"ט באיש אחד שהיה נוהג להניח תפילין דר"ת לאחר התפלה בפרהסיא בפני הקהל אי מחזי כיוהרא פסק בתשובת מהר"ש הלוי דמחזי כיוהרא וצריך שיבטל מנהגו וכ"כ בתשו' שבות יעקב ח"ב סימן מ"ד שאפילו אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא ואם מניחן בפני אדם גדול שאין נוהג להניחן כ"א בקרב ביתו ודאי מחזי כיוהרא ע"ש". "(יז) בחסידות – שכיון שהעולם נוהגין כרש"י נראה כיוהרא מי שחושש להחמיר ע"ע בזה אם אינו מוחזק שמחמיר ע"ע ג"כ בשאר דברים". לפי שיטת האר"י שתי השיטות הן של רש"י והן של ר"ת הן להלכה. ולכן צריך להניח לכתחילה את שני הזוגות יחדיו כדי לצאת י"ח שתי השיטות, ולהיפך הנחה בזה אחר זה אין בה תועלת. הן ספרדים והן חסידים לא חשו כלל לפסיקת השו"ע שרק מי ש'מוחזק ומפורסם בחסידות' יניח תפילין של ר"ת בציבור. עד כדי כך שנוהגים תוך כדי התפילה להחליף מרש"י לר"ת לפני כולם. וכל בר מצוה מקבל שני זוגות של רש"י ושל ר"ת. הסיק בשו"ת יביע אומר (ח"א, או"ח סי' ג): "(כו) כלל העולה והמורם מכל האמור שהרוצה לצאת י"ח אליבא דכל הפוסקים, יניחן בזה אחר זה אחר התפילה, וכמנהג אחינו האשכנזים, ויקרא בהם קריאת שמע, וכמ"ש בש"ע. ואף על פי שהחת"ס היה חושש משום מעיד עדות שקר בעצמו, ומש"ה לא הי' קורא בהן ק"ש, וכמ"ש בשו"ת זכרון יהודה (חאו"ח סי' יט), וכ"כ בס' חוט המשולש (דף לז). וע' בשו"ת מהר"ם שיק (סי' כג). נראה משום דפשיטא ליה דהעיקר כשיטת רש"י. אכן לדידן יש לפסוק כמ"ש מרן שקורא בהן ק"ש. וע' בספר רב חסד (בקונטרס כתבי אש סימן א) מ"ש בזה. ועיין בשו"ת בנין עולם (ס"ס ל). וע' להלן (סי' ד אות ז)". והגרע"י פסק שראוי להניח תפילין של ר"ת אחר התפילה, אבל לא חשש דוקא למוחזק בחסידות. בשו"ת וישב הים (ח"ב סי' ג) לרב יעקב משה הלל שהוא מקובל גדול הסיק: "יג. הנה לאור כל הנזכר מתבאר לן בנידון זה": "א) לפי פסק מרן בשלחן ערוך (סימן ל"ד סעיפים א' ב' וג'), הנה הגם שישנה מחלוקת בענין סדר הפרשיות איך מונחים בבתים, ועיקרי הדעות בזה הם או כרש"י או כר"ת, ולא איפסקא מילתא כמאן נקטינן לדינא, מכל מקום כיון שמנהג העולם הוא כרש"י, לכן כל אדם הבא לקיים מצות הנחת תפלין כהלכתה חייב להניח תפלין דרש"י". "ב) אולם אדם שהוא ירא שמים ומפורסם בחסידות, נכון שיחוש לשתי הדעות ויחמיר על עצמו להניח שני זוגות תפלין דרש"י ודר"ת בכל יום. ולכתחילה יניחם שניהם ביחד כי מקום יש בראש ובזרוע להניח שני זוגות תפלין, אבל אם מחמת איזו סיבה אינו יכול להניחם שניהם ביחד, יניחם בזה אחר זה. ועל כל פנים כל המניח שני זוגות תפלין ביחד כנ"ל, צריך שיתנה שמכוין לצאת דוקא באותו זוג שהוא אליבא דהלכתא, ושהזוג השני הם כרצועות בעלמא, וזה כדי שלא לעבור על איסור בל תוסיף". "ג) אולם מי שאינו מפורסם בחסידות אין לו רשות להחמיר על עצמו ולהניח שני זוגות תפלין כלל, ואפילו בזה אחר זה, מפני היוהרא, דמאחר דנהגו העולם כרש"י, ובתפלין דרש"י יוצאים ידי חובת מצות תפלין מדאורייתא, מי שיחוש לחומרא לצאת גם כשיטת ר"ת, צריך שיהיה בר הכי, דהיינו שהוא מחמיר תמיד בכל הדברים, לצאת לכל הדעות, דזהו הנקרא "מפורסם בחסידות". כל זה לפי דעת מרן בשלחן ערוך". "ד) אולם לדעת הזוה"ק ורבינו האר"י ז"ל חיוב מצות הנחת תפלין הוא בשני הזוגות דרש"י ודר"ת ביחד, ולא משום ספק ומחלוקת כפי שחשבו הפוסקים הפשטנים, אלא דלפי תורת הסוד שניהם אמת ושניהם קודש, וכל זוג מהם מתקן בחינה אחת פרטית שבמצות תפלין, (דתפלין דרש"י הם מוחין דאימא, ותפלין דר"ת הם מוחין דאבא), ושניהם ביחד הם מצוה אחת שלימה. ולכן לצאת ידי חובת מצות תפלין לפי דעת המקובלים צריך בדוקא להניח שני זוגות דרש"י ודר"ת ביחד בבת אחת, וכמו שרמזו לסוד זה רז"ל במ"ש מקום יש בראש ובזרוע להניח שני תפלין. ובכך גורם לייחד שתי הבחינות דאו"א, ולהלביש מוחין דאבא גו מוחין דאימא, ולהמתיק דיני אימא על ידי חסדי אבא, ונעשה תיקון המצוה בשלימות". "ה) אולם לפי דעת הזוהר והאר"י ז"ל אינו יוצא כלל ידי חובת תיקון המצוה בשלימותה אם יניח שני זוגות תפלין דרש"י ודר"ת בזה אחר זה, כי המצוה היא להניחם דוקא ביחד ממש, וכנ"ל. ואדרבא לדעת רבותינו המקובלים, המניחם בזה אחר זה גורם פגם גדול, שמפריד בין או"א, וממשיך מוחין דאבא בגילוי בלי התלבשות וכיסוי המוחין דאימא כאשר מניח של ר"ת לבדם, וגם מגביר דיני אימא בהיות תפלין דרש"י בפני עצמן ללא מיתוק מתפלין דר"ת". "ולכן כל גדולי גאוני המקובלים והפוסקים האחרונים אסרו להניחם בזה אחר זה, ומהם הרב נתן שפירא במצת שמורים, והרמ"ז בהגהה לספר תיקוני הזוהר, והמהר"א טובייאנא בסידור חסד לאברהם, ומהרא"ל אפשטיין בספר הפרד"ס, ומהר"י אלגאזי בשלמי ציבור, וג"ע החיד"א ז"ל בספרו מחב"ר, ובספר דרך ישרה, ובסידור בית עובד, ומהר"י פארדו בספרו מנחת אהרן, ובספר הדעה לבעל הלשם, ובשו"ת ישכיל עבדי להרה"ג ר' עובדיה הדאיה, שכולם כתבו בפירוש שאסור להניח שני הזוגות בזה אחר זה, ושפוגם בכך כמה פגמים חמורים. וברור שכל גאוני המקובלים והפוסקים שכתבו לחייב הנחת שני זוגות ביחד, כן דעתן שאסור להניחם בזה אחר זה, אלא שלא דיברו מזה להדיא לשלול ההנחה בנפרד, לרוב פשיטות הדבר, ורק כתבו דרך ההנחה הצריך על פי הסוד שהוא להניחם שניהם ביחד ממש". "ו) והנה כיון שלדעת רבותינו המקובלים שתי השיטות דרש"י ודר"ת תרווייהו איצטריכו, וביחד הם מצוה אחת שלימה, ממילא פשוט הדבר שבהנחתן יחד אין בו שום חשש מצד איסור בל תוסיף, ולכן אין צורך לעשות שום תנאי כאשר יניח שניהם יחד, כי אדרבא הרי לדעת האר"י ז"ל צריך לכוין לצאת ידי חובה בשניהם ביחד. וכן פשיטות וריהטת הבנת כל המקובלים, וכל הפוסקים שהביאו דעת האר"י ז"ל, וכתבו שצריך להניח שני הזוגות ביחד על מנת לצאת ידי חובת מצות תפלין בשניהם כאחד, באופן דמוכח שאין בדבר זה שום חשש משום בל תוסיף. וכן כתבו בפירוש כמה מרבותינו הפוסקים האחרונים, ומהם הר"י טולידנו ז"ל בספרו עטרת פז כת"י, והרב יפה ללב, ועיין לפנינו עוד בזה". "ז) והנה דעת האר"י ז"ל אינו מחייב את הכלל כולו, אלא רק את יחידי הסגולה לומדי חכמת הרז. אבל במשך הדורות גדולי הפוסקים אשר מפיהם אנו חיין הנהיגו מנהג הנחת שני זוגות בין תופסי התורה והמדקדקים במצוות, ולכן התפשט מאד מנהג הנחת שני זוגות יחד בקרב הקהלות של בני ספרד די בכל אתר ואתר. עד שרוב ככל המדקדקים במצוות והמתחסדים, ובודאי כל תופסי התורה, היו מניחים שניהם יחד לצאת דעת האר"י ז"ל. וגם מקצת מההמונים היו עושין כן, והשאר היו מניחים רק תפלין של רש"י בלבד. אבל לא נהגו כלל בק"ק הספרדים להניחם בזה אחר זה, (זולתי איזה יחידים ממש נער יספרם, במשך מאות בשנים)". "ח) ולענין חשש יוהרא באותם בני אדם המניחים שניהם יחד כדעת המקובלים הגם שלא הגיעו למדרגת "מפורסם בחסידות", כתב ג"ע החיד"א ז"ל, ואחריו נמשכו הרבה מהפוסקים האחרונים, שאין בדבר זה חשש יוהרא, כיון שמעתה שנתגלה בעולם דעת ושיטת האר"י ז"ל, הרי המניחים שני זוגות יחד אינם עושים כן כדי לצאת ידי המחלוקת ומשום ספק, שאז שייך חשש יוהרא, ואז היו צריכים להיות מפורסמים בחסידות גם בשאר ענייניהם, אולם המניחים שני זוגות כדי לצאת דעת האר"י ז"ל הרי כל כוונתן היא לצאת ידי חיוב מצות הנחת תפלין כדבעי, וכיון שלדעת המקובלים אינו יוצא בהמצוה בשלימותה אלא כאשר מניח שני הזוגות ביחד בבת אחת, לכן עושין כן, ובכוונה לקיים מצות בוראם כדבעי לדעת מארי דרזין, ולא משום חומרא וספק, ואין כאן חשש יוהרא". "ט) אבל אין לומר שהטעם שאין מעתה חשש יוהרא הוא מפני שבמשך הדורות נהגו רבים בהנחת שני זוגות יחד, דאי משום הא לחוד, לא היה מספיק סיבה להתיר למי שאינו מפורסם בחסידות להניח שני זוגות. אלא ההיתר הוא דוקא בצירוף הטעם הנ"ל שאינם מכוונים בהנחתם לצאת ידי הספק, אלא רוצים לקיים מצות בוראם כמצטרך, וכנ"ל, שבאופן זה אין חשש יוהרא, וכמ"ש עוד לפנינו. ונראה כדבר הפשוט שלדעת מרן בשלחן ערוך אלו שמניחים שני זוגות בזה אחר זה ואינם מפורסמים בחסידות, הנה במה שרבים עוברים על דעת מרן ז"ל אין נעשה הדבר כהיתר, לומר דמדרבו בטלה טעם חשש היוהרא. וכל גדולי האחרונים שכתבו בפשיטות שבזמנינו אין חשש יוהרא בהנחת שני זוגות, הרי כולם דיברו לענין הנחת שני זוגות יחד לצאת דעת האר"י ז"ל, וכטעם הנ"ל, ולא דיברו כלל לענין המניחים שני זוגות בזה אחר זה, וזה פשוט". "י) ולאור כל האמור הנה אין נכון כלל להחליף מנהג קהלות הספרדים, במנהגן של מקצת קהלות האשכנזים, ולהניח תפלין דרש"י ודר"ת בזה אחר זה. וזה מכמה טעמים. א) שלא יוצאים בזה דעת האר"י ז"ל שהצריך הנחתם יחד ממש בבת אחת. ב) שגורם בכך כמה פגמים חמורים בעולמות העליונים. ג) כיון שמניחם זה אחר זה מוכיח שכוונתו היא לצאת ידי חובת הספק, ולא לקיים המצוה לפי דעת רבותינו המקובלים, ואם כן, הרי צריך שהעושה כן יהיה מפורסם בחסידות, וכל המניחם לשניהם, אפילו זה אחר זה, אם אינו מפורסם בחסידות אינו נמלט מחשש יוהרא, ועובר על פסק מרן בשלחן ערוך. ואין לומר שמאחר שרבים עושים כן אין מעתה חשש יוהרא, דמאחר שעושים בפירוש היפך פסק מרן ז"ל להניחם שניהם אפילו אינם מפורסמים בחסידות, אי אפשר לומר שכיון שרבים טועים בדבר נעשה כהיתר ואין יוהרא, וכנ"ל". "יא) המקיימים מצות הנחת תפלין כדעת האר"י ז"ל בהנחת שני זוגות ביחד, הנה מאחר שמכוונים לצאת ידי חובתם בשני הזוגות ביחד, שאין כאן לא ספק ולא מחלוקת, אלא קיום המצוה בשלימותה ובכל פרטיה הצריכין, לכן אין צריכין לעשות שום תנאי, וכמ"ש לעיל בסיכום (אות ו'). וגם אין נכון לעשות תנאי ולשים דופי באמונתינו באמיתות קבלת האר"י ז"ל מפי אליהו זכ"ל, בלהעלות על הדעת חלילה שכאילו יש צד ח"ו ששיטתו איננה האמת הגמור לאמיתו, ובפרט לאור מ"ש בעניותי בשו"ת וישב הים (ח"א סימן ח', חלק ג' אות ד', ובסימן כ"א אות ד') שקבלנו עלינו דעת האר"י ז"ל בודאות הגמור ולא משום ספק כלל ועיקר". "יב) אולם המניחים שני זוגות יחד צריכין להקפיד שיהיו התפלין קטנים כדי שהמקום יכיל אותם כמצטרך על פי ההלכה. וכהיום נמצאים לרוב תפלין מהודרים קטנים בשיעור המתאים להניח שני זוגות ביחד. באופן שאין כאן שום טענה לאדם לפטור עצמו מלקיים מצות בוראו בשלימותה על פי דעת רבותינו המקובלים, וכפי שהורונו חכמי הדורות, וכפי שנהגו אבותינו ואבות אבותינו במשך מאות בשנים. וכל המחזקים מנהגי קהלותינו תחזקנה ידיהם". "באופן שאין שום מקום פיטור לתופסי תורה בפרט, ולמדקדקים במצוות בכלל, שלא להניחם ביחד, מאחר שבזמנינו בנקל אפשר להשיג תפלין קטנים מהודרים. וכבר כתבנו דעתינו על פי שיטת גדולי המקובלים והפוסקים האחרונים דמי שאינו מניחם יחד צריך להניח בשחרית רק תפלין דרש"י בלבד, ושאין נכון כלל להניח דר"ת אחר התפלה, שעל פי נגלה יש בזה חשש יוהרא, ועל דרך הסוד פוגם. ויתכן שאם מניחים תפלין דר"ת באמצע היום או בשעת מנחה אין חשש פגם, כיון שרק בזמן תפלת שחרית ישנן להקפדות הנ"ל. ואם כן מי שהוא ירא שמים ומפורסם בחסידות יכול להניח תפלין דר"ת באמצע היום". אמנם קהילות אשכנז שאינם חסידים נהגו כפסיקת השו"ע ומניחים תפילין של ר"ת בהצנע אחר התפילה. כך כתוב בספר 'מתוך התורה הגואלת' (הרב אביהוא שוורץ, ח"ג שיעורים בספר אורות, זרעונים, מעבודת הרצי"ה, מצות תפילין): "הרב אבא ז"ל, קיבל מהמיועד להיות חותנו, מהאדר"ת, שלושה זוגות תפילין. תפילין של רש"י, רגילים, מהודרים. תפילין של ר"ת, שאותם היה מניח בסתר באין רואה. כאן, בירושלים, היה מניחם בחדר הקטן, והיה סגור בפנים. הזוג השלישי היו תפילין של רש"י קטנטנות, שאיתן, היו תקופות, שהלך כל היום, אבל היו מכוסות בכובע כך שלא ראו". סיכום ראשוני האחרונים והלאה גינו מאד פסיקה לציבור עפ"י הקבלה (אף זאת של האר"י). לגבי יחידים אף אחד לא מנע מהם לנהוג עפ"י הקבלה ובלבד שיעשו זאת בהצנע. הותר למי שמוחזק ומפורסם בחסידות לנהוג הנהגה מעשית בציבור עפ"י הקבלה. הנהגת מנהג הלכתי עפ"י הקבלה לציבור מטעה את הציבור ומבלבלת אותו, ולכן יש להימנע מכך. e955sup8a6pgm76f3fl7cs3fc6kw7t0 0 1743951 3017875 2026-05-27T19:37:16Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נו|נז|נח|}}" 3017875 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נו|נז|נח|}} fuyyyltygrjax2gtkcuc149db75r1bw 3017876 3017875 2026-05-27T19:37:40Z Uziel302 3324 3017876 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נו|נז|נח|}} סימן נז דין סוריא בזמן הזה א. הלכות סוריא לשטח המוגדר כסוריא1 בתלמוד יש הלכות מיוחדות. נאמר בגיטין (ח ע"א-ע"ב): "ת"ר: בשלשה דרכים שוותה סוריא לארץ ישראל, ובשלשה לחו"ל; (סימן: ע"ב ב"ר ר"ק) עפרה טמא – כחו"ל, והמוכר עבדו לסוריא – כמוכר בחו"ל, והמביא גט מסוריא – כמביא מחו"ל; ובשלשה לא"י: חייבת במעשר ובשביעי' – כא"י, והרוצה ליכנס לה בטהרה – נכנס, והקונה שדה בסוריא – [ע"ב] כקונה בפרוארי ירושלים". הסביר בפי' חברותא: "בשלושה שוותה לחו"ל: עפרה טמא כחוץ לארץ. משום שחכמים גזרו עליה, כדי למעט ביציאת יהודים לשם. והמוכר עבדו לסוריא, כמוכר בחוץ לארץ. והמביא גט מסוריא לארץ ישראל, כמביא מחוץ לארץ. ומאחר ואין שיירות מצויות צריך השליח לומר: בפני נכתב ובפני נחתם". "ובשלושה שוותה לארץ ישראל: חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל. והרוצה להיכנס לה [אליה] בטהרה [מבלי להיטמא בטומאת "ארץ העמים"], נכנס. והקונה שדה בסוריא נחשב כקונה בפרוארי ירושלים". ההלכות המיוחדות לסוריא נובעות מכך שאינה כא"י (כיבוש יחיד אינו כיבוש) וע"כ חכמים קבעו לה את הדינים הללו. פסק הרמב"ם (הל' תרומות פ"א): הלכה ג "הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא ועל פי בית דין הגדול הוא עושה אינו כא"י לכל דבר ולא כחוצה לארץ לכל דבר כגון בבל ומצרים, אלא יצאו מכלל חוצה לארץ ולהיותן כא"י לא הגיעו, ומפני מה ירדו ממעלת א"י מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר, והארצות שכבש דוד הן הנקראין סוריא". הלכה ד "סוריא יש דברים שהיא בהן כא"י ויש דברים שהיא בהן כח"ל, והקונה בה קרקע כקונה בא"י לענין תרומות ומעשרות ושביעית והכל בסוריא מדברי סופרים". הלכה ו "נמצא כל העולם לענין מצות התלויות בארץ נחלקת לג' מחלוקות, א"י, וסוריא, וח"ל, וא"י נחלקת לשנים, כל שהחזיקו עולי בבל חלק א', וכל שהחזיקו עולי מצרים בלבד חלק שני, וח"ל נחלקת לשנים, ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב המצות נוהגות בהם מד"ס ונביאים, ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן". הלכה ט "אי זו היא סוריא מא"י ולמטה כנגד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל כגון דמשק ואחלב וחרן ומגבת וכיוצא בהן עד שנער וצהר הרי היא כסוריא, אבל עכו חוצה לארץ כאשקלון והם תחומי א"י"2. ובהמשך פרק א עוסק בדיני מצוות התלויות בארץ בסוריא. לפי הרמב"ם העולם נחלק לענין מצוות התלויות בארץ לחמישה חלקים: א) א"י – עו"ב. ב) א"י – עו"מ. ג) סוריא. ד) חו"ל קרוב לא"י – ארץ מצרים ושנער ועמון ומואב. ה) חו"ל – שאר העולם. יש לשאול לכאורה כל דיני סוריא בטלו, כפי שהסביר הרמב"ם (הל' בית הבחירה פ"ו הט"ז): "אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל, וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה". בפשטות אף לגבי סוריא בטלו כל דיניה שהרי אף היא מכיבוש דוד המלך – "וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכבוש". וכיון שגבולות עו"ב הרבה יותר מצומצמים הרי לא הוחל דין סוריא שוב. שאלה זאת כתב אף בתורת הארץ (ח"ב, באורים פרק ב אות לט): "אולם עדיין קשה, דאף דכיבוש יחיד שמי' כיבוש מ"מ לא עדיף מארץ ישראל דנתבטל קדושה ראשונה בחורבן בית ראשון, וה"ה דכיבוש סוריא נתבטל אז, ועולי בבל לא מצינו דהחזיקו בסוריא, ואף אם יש שם מקומות שהחזיקו עולי בבל, מ"מ בתוספתא הנז' מוכח דבכל סוריא נוהג ביעור, וצ"ע". וכן ראיתי ששאל בשעורי הרב (סולובייצ'יק, גיטין ח ע"ב): "איתא בגמרא שמה שאמרו כאן שסוריא חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל אתי למ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש. וקשה, הא קדושת הארץ בזמן הזה תלויה לגמרי בקדושה שניה, דקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא, וא"כ יש לדין מעשר ושביעית בסוריא להתלות בקדושה שניה ולא בכיבוש יחיד דדוד". על אף הקושיה למדנו בערלה (פ"ג מ"ט): "ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד". ב. שיטות הראשונים לגבי סוריא בימינו מדברי הרמב"ם עולה שכל דיני סוריא נוהגים בימינו, על אף שקדושה ראשונה (כיבוש עולי מצרים) בטלה. מצאנו מחלוקת בין הרמב"ם והראב"ד לגבי סוריא. פסק הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ד): הלכה כז "סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם, אבל עמון ומואב ומצרים ושנער אף על פי שהם חייבות במעשרות מדבריהם אין שביעית נוהגת בהן". הלכה כח "עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה, לא יהיו ארצות אלו חמורין מארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים". אבל הראב"ד השיג: "עבר הירדן שביעית נוהגת בה. א"א עבר הירדן מה היה צריך להביאו מק"ו הרי לא החזיקו עולי בבל וכן סוריא". משמע לפי הרמב"ם, כי דיני שביעית נוהגים בסוריא בימינו, לעומתו הראב"ד סובר שכיון שסוריא אינה כלולה בכבוש עו"ב וכיון שלא החזיקו בסוריא ולא חדשו את האיסור עליה דיני סוריא בטלו ולא חלים עליה דיני שביעית בימינו. אמנם דברי הראב"ד הם דברי יחיד ולא מצאתי מי מהראשונים שסובר שבטלו דיני סוריא. בתמים דעים (סי' קלג) הביא מדברי רב נטרונאי גאון: "ספק ערלה (קדושין שם ובערלה פ"ג מ"ט) בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט וכן הלכה". כתב בספר האשכול (אלבק, הלכות ערלה ופדיון כרם רבעי, דף קי ע"ב): "היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים דתני ספק ערלה בארץ ישראל [אסור] ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו (ללוקח) [לוקט], וגבי כלאים תניא כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקט, ובלבד שלא ילקוט ביד. אלא לדידך ליתני או זה וזה יורד ולוקח או זה וזה יורד ולוקט. והא דאמרי חריפי בפום בדיתא אין ערלה בחוצה לארץ אין הלכה כמותן, וכששלח רב יהודה לקמיה דרבי יוחנן שלח ליה סתום [ספיקה] ואבד ודאה והכריז על פירותיה שטעונין גניזה, וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו (בן) [נין] ונכד משליך חבל (בנחלת) [בגורל בקהל] ה'. אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן ערלה בחוצה לארץ הלכה למשה מסיני. ומקשינן עליה והא תנן ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר, ופרקינן כך נאמ' הלכה ודאה אסור ספיקה מותר". וכ"כ בספר האשכול (אלבק, הלכות חלה דף קכה ע"א): "גרסי' בפרק האשה שנתארמלה חזקה לכהונה נשיאת כפים בבבל ואכילת חלה בסוריא וחלוק מתנות בכרכין. ומסקנא דאכילת חלה לתרומה, דחלה בזמן הזה [ע"ב] דרבנן ותרומה דאוריתא, וכדאמר להו רב הונא בריה דרב יהושע לרבנן אדרבה אפילו למאן דאמר תרומה בזמן הזה דאוריתא, חלה דרבנן, והכין הלכתא". ועוד כתב בספר האשכול (אלבק, הלכות חלה דף קכז ע"ב) בענין יו"ט שש"ג: "גרסי' בירושלמי בס"פ בכל [קכח ע"א] מערבין מי גרם לי שאהיה שומרת ב' ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ ישראל, סבורה אני שאקבל שכר על שנים ואיני מקבלת אלא על אחד, והוא הדין לשתי חלות". הראב"ן (עבודה זרה סימן רצא) כתב: "דכי אמרו לא תביא תועבה ה"מ בא"י ובסוריא שהיא ביתם מיוחד להם ול"ה יד גוי באמצע, אבל אנו שנותנין מס לגוים מקרקעות שלנו אינו מיוחד", כתב בספר החינוך (מצוה צא) במצות ביכורים: "ונוהגת בזמן הבית בזכרים ובפירות ארץ ישראל וסוריא ועבר הירדן, אבל לא בפירות חוצה לארץ. ועובר עליה ביטל עשה". ולכאורה אם הכיבוש בטל בטלו איתו כל דיני סוריא. וכן במצות תרו"מ כתב בספר החינוך (מצוה תקז): "ובזמן הזה גם כן מי שלא הפריש תרומה מפירות הארץ וכן מפירות סוריא וכן מפירות אותן מקומות שכתבנו שחייבין בתרומה מדרבנן כגון מצרים ושנער ועמון ומואב ביטל עשה דרבנן, אבל בפירות שאר ארצות אין בהם חיוב תרומות לעולם לא דאוריתא ולא דרבנן". הטור (יו"ד סי' שלא) כתב: "פירות ארץ ישראל שיצאו לח"ל פטורין מן החלה ומן המעשרות, ואם יצאו לסוריא חייבין מדבריהם"... כך כתב בספר כפתור ופרח (פרק יא): "סוריא כבר ידעת שהוא הארץ שכבש דוד המלך קודם תשלום כבוש ארץ ישראל והוסיפה על ארץ ישראל וכמו שכתב רש"י ז"ל פרק כיצד מברכין (ברכות לו, א), ודינו כדין כבוש עולי מצרים בחיוב המתנות. ושמא לזה כתב רש"י ז"ל בפי' גיטין (ח, א) סוריא לצפון של ארץ ישראל להלן מעכו ע"כ, כלומר שחיוב זה כחיוב זה ולהלן מעכו אינו אלא לצפון". וכ"כ באורחות חיים (הלכות טבל אות א): "הטבל הוא כל דבר שחייבין להפריש תרומה ומעשר קודם שהפריש ממנו נקרא טבל וכל האוכל ממנו כזית קודם שיפרישו ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר חייב מיתה בידי שמים. ואם הפרישו ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדין לא הפרישו ממנו מעשרות אפילו לא נשאר להפריש אלא מעשר עני לוקה משום אוכל טבל. ודבר זה אינו נוהג מן התורה אלא בארץ ישראל. ובשנער ובסוריא וארץ מצרים ובני עמון ומואב נוהג מדבריהם ובשאר ארצות אינו נוהג כלל". כך נראה גם בכל יתר הראשונים שבדקתי. ג. פסיקת השו"ע והאחרונים לגבי סוריא בזמן הזה פסק השו"ע (יו"ד סי' שלא ס"א): "סוריא, הקונה בה שדה חייבת בתרומות ומעשרות מדברי סופרים. ושאר הארצות, אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן". ואף עליהם יש לתמוה מדוע פירות א"י שיצאו לסוריא חייבים, וכן הקונה בה שדה חייב בתרו"מ, הרי דין סוריא ככיבוש יחיד בטל עם כל כיבוש עו"מ, וק"ו אם הכל מדרבנן. כתב בבאור הגר"א (יו"ד סי' שלא ס"ק ב): "(ליקוט) בארץ שנער כו' סוריא כו'. ואפי' בזה"ז כמ"ש בבכורות (כ"ז א') רבה מבטל לה כו' ודלא כמ"ש תוס' בחולין (ז' א') ועבודת כוכבים (נ"ט א') וש"מ לחד תי' דבח"ל אין עכשיו נוהג תרומה (ע"כ)". כך הביא בשיירי כנסת הגדולה (הגהות טור יו"ד סי' שלא אות יב): "כיבוש ראשון וסוריא אסורים בעבודת שביעית. הר"ם גאלנטי סי' נ"ז". וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' שלא סי"א): "שותפות העובד כוכבים חייבת בתרומה ומעשרות. כיצד, ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות, אפילו חלקו שדה בקמתה, ואין צריך לומר אם חלקו גדיש, הרי זה טבל וחולין מעורבים בכל קלח וקלח מחלקו של עובד כוכבים, אף על פי שמרחן העובד כוכבים, וחייבים מדבריהם. בד"א, בא"י, שהמעשרות של תורה, ובשל תורה אין ברירה. אבל אם לקחו שדה בסוריא, הואיל והמעשרות שם מדבריהם, אפילו חלקו הגדיש, חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום. ונראה לי דהאידנא שאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י אלא מדבריהם, גם בא"י חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום". וכן (שם סעיף יב): "פירות א"י שיצאו חוצה לארץ, פטורים מתרומות ומעשרות. ואם יצאו לסוריא, חייבים. ופירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ, חייבים, אם נקבעו למעשר (ביד ישראל) אחר שנכנסו לארץ". וכך הורה בחסד לאלפים (יו"ד סי' שלא – שלג ס"א): "ובזמן הזה, יש אומרים דהוו אף בארץ ישראל התרומות ומעשרות מדרבנן, ויש אומרים דאף בזמן הזה הוו מדאורייתא בארץ ישראל". "גוי שקנה קרקע בארץ ישראל, וחזר ישראל ולקחה ממנו, מפריש תרומות ומעשרות, מה שאין כן בסוריא {דהיינו דמשק, ארם צובא ופרוורייהו}". וכ"פ בערוך השולחן (העתיד, הלכות תרומות סי' נו ס"א): "כבר נתבאר בסי' נ"ג סעי' י"א דסוריא הוה לענין תו"מ כא"י ממש אף על גב דמן התורה פטורה דהיא כיבוש יחיד כמ"ש שם מ"מ כיון דדוד כבשה וכוונתו היתה לעשותה כא"י לכן עשאוה רבנן כא"י ממש וזהו ששנינו בסוף מס' חלה דהקונה בסוריא כקונה בפרוורי ירושלים אמנם זהו בקונה שדה בסוריא וזרעה וקצרה ומירחה". מן החזו"א (הל' דמאי סי' ט אות כא) עולה שמבין שדיני סוריא קיימים בימינו. וז"ל: "ושם העתיק דברי מהרש"ל דבדבר שיש לו עיקר מה"ת אין ברירה ובדברי הר"מ שם נמי הכי מוכח שהרי כתב חילוק בין סוריא לא"י ואי בזמן הזה שוין הן למה חילק בדבר שכבר עבר מן העולם דהשתא שוין הן ולעתיד לבוא אם יקדשו הארץ אפשר שיקדשו סוריא אחרי קידוש כל הארץ ולא תהי' סוריא כיבוש יחיד, ועוד למה שביק ללמדנו דין זה"ז הלא סתמא דברי רבנו בזה"ז עד שיפרש", הגרש"ז אוירבך במעדני ארץ (סימן ח אות ג) הביא ראיות מראשונים ואחרונים שקדושת עו"ב נהגה בסוריא מפני שכבשוה והיתה כיבוש יחיד. ומנסה להסביר את החומרות והקולות בה. ניתן לומר שלפחות הדינים והאיסורים בסוריא נובעים מקרבתה המיוחדת לא"י, וכדי שלא יצאו מא"י וילכו לסוריא החמירו בדיניה. כגון שביעית (שביעית פ"ו מ"ב), חלה (פ"ד מ"ז), בכורים (חלה פ"ד מי"א), ערלה (ערלה פ"ג מ"ט). ואף כשבטלה קדושה ראשונה חכמים השאירו את דיניה כמו לפני שבטלה. אמנם מן הרמב"ם נראה שכל דיניה נובעים מקדושה חלקית בגלל כיבוש של דוד המלך ולא רק בגלל קרבתה לא"י. אלא שאם נטען כן, תעלה השאלה מדוע הרמב"ם פרט כל כך את דיני סוריא לגבי ימינו, אם הם בטלו ואינם קיימים. את כל ההלכות לחומרא ניתן להסביר שחכמים 'השאירו' אע"פ שקדושה ראשונה בטלה, להחמיר בדיניה כדי שלא יצאו מא"י. אבל הלכה זו לא ניתן לפרש כן (גיטין ח ע"ב): "והקונה שדה בסוריא – כקונה בפרוארי ירושלי'; למאי הילכתא? אמר רב ששת: לומר, שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת. בשבת ס"ד? כדאמר רבא: אומר לעובד כוכבים ועושה, ה"נ אומר לעובד כוכבים ועושה; ואף על גב דאמירה לעובד כוכבים שבות, משום ישוב א"י לא גזור רבנן". וכי למה לחכמים להתיר אמירה לנכרי בשבת לקנות קרקע בסוריא, הרי עדיף שיפספס את הקניה וישב בא"י. ד. קנית בית בשבת בסוריא בימינו פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ו הי"א): "הלוקח בית בארץ ישראל מן הגוי מותר לו לומר לגוי לכתוב לו שטר בשבת, שאמירה לגוי בשבת אסורה מדבריהם ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו בדבר זה, וכן הלוקח בית מהם בסוריא שסוריא כארץ ישראל לדבר זה". ברור מן הרמב"ם שדין זה נוהג אף בימינו. ועי' בספר המכריע (סימן נז). וכ"כ בספר הבתים (המלאכות האסורות בשבת שער ז אות ח): "הלוקח בית בארץ ישראל מותר לו לומר לגוי לעשות לו השטר בשבת, שאמריה לגוי שבות גזירה מדבריהם, ומשום יישוב ארץ ישראל לא גזרו בדבר זה. וכן הלוקח בית מהם בסוריא, שסוריא כארץ ישראל בדבר זה, לר"ם". השו"ע (או"ח סי' שו סי"א) פסק: "מותר לקנות בית בארץ ישראל מן הא"י, בשבת, וחותם ומעלה בערכאות". ורמ"א הגיה: "(בערכאות=3) שלהם, בכתב שלהם; דאינו אסור רק מדרבנן, ומשום ישוב א"י לא גזרו (א"ז)". באר המגן אברהם (או"ח סי' שו ס"ק כ): "בא"י. וסוריא כא"י לדבר זה [רמב"ם פ"ו] בגמרא פ"ק דגיטין דקדק הרמב"ם וכתב לדבר זה דאלו מדינ' סוריא ח"ל היא כמ"ש הרמב"ם ריש ה' תרומות וז"ל ארם נהרים וארם צובא ואחלב וכיוצא בהן הן הנקראים סוריא ואינן כא"י וכו' והכל בסוריא מד"ס וכו' איזהו סורי' מא"י ולמטה כנגד ארם נהרים וארם צובה כל יד פרת עד בבל כגון דמשק ואחלב וחרן ומגבב וכיוצא בהן עד שנער וצהר הרי הוא כסוריא אבל עכו ח"ל כאשקלון עכ"ל מ"מ צ"ע דהא ברייתא ס"ל כיבוש יחיד שמיה כיבוש וא"כ אסור ליתן להם חניה בקרקע מלאו דלא תחנם לכן מותר לעבור איסור דרבנן, אבל כיון דהרמב"ם פסק דכיבוש יחיד לא שמיה כיבוש למה נדחה דרבנן מפני דרבנן וביותר ק' דהא מסקי' בי"ד סימן קנ"א דאפי' לכתחלה מוכרין בתים לעכו"ם בסוריא וק"ו שלא לקנות מהם בשבת וצ"ע. ואפשר דס"ל דעכ"פ איכ' קצת מצוה בקניית בתים וז"ל הג"א פ"ב דמ"ק בשם א"ז כיצד הוא עושה מראה לו כיסים של דינרים והעכו"ם חותם וכו' משמע דאסור ליתן לו מעות". המג"א הקשה שהברייתא שכותבת שקונים שדה מעכו"ם בסוריא היא למ"ד שכיבוש יחיד שמיה כיבוש ויש איסור לא תחנם (מחה"ש), אבל הרמב"ם סבר שאין שמיה כיבוש וכל דיני סוריא הם מדרבנן, וא"כ מדוע נתיר לקנות מהם הרי אין לזה דין א"י, ועוד שמוכרים להם בתים בסוריא ומדוע נתיר לקנות מהם בשבת. והעלה בצ"ע, ודחק אולי יש מעט מצוה בקניית בתים מהם. באר בערוך השולחן (או"ח סי' שו סכ"א): "כתב הרמב"ם בפ"ו דין י"א הלוקח בית בארץ ישראל מן הערבי מותר לו לומר לאינו יהודי לכתוב לו שטר בשבת שאמירה לכותי בשבת אסור מדבריהם ומשום ישוב ארץ ישראל לא גזרו לדבר זה וכן הלוקח בית מהם בסוריא דסוריא כארץ ישראל לדבר זה עכ"ל וזה מפורש בגיטין [ח:] וגדולי הראשונים פירשו דאין הכוונה ליקח בשבת דזה וודאי אסור אלא דאם לקח מע"ש ובהכרח לומר לאינו יהודי לכתוב מותר [מג"א סקי"ט בשם הרא"ש והריב"ש] והטור השמיט זה דאולי ס"ל דבזמה"ז בחורבנה לא שייך זה". משמע שבימינו שב"ה א"י בידי ישראל ועולה ופורחת נוהגת הלכה זו אף בסוריא. והמשנ"ב הפנה למג"א. ה. תרוצי האחרונים האחרונים עסקו בשאלה בה פתחנו מדוע דיני סוריא חלים בימינו אף שקדושה ראשונה בטלה. בתורת הארץ (ח"ב, באורים פרק ב אות סב) מעלה את השאלה ומתרץ: "והטעם דגזרו שם חז"ל מצוות התלויות בארץ, נראה משום דנכבשה בידי ישראל ומחלפא בא"י גמורה, וא"כ כשגלו ישראל בחורבן בית ראשון דנתבטל אז הכיבוש רבים שהיה באר"י וקדושה ראשונה בטלה לענין מצוות התלויות בארץ, נתבטל גם הכיבוש יחיד שהיה בסוריא והיתה פטורה לגמרי מתרו"מ ומשאר מצוות התלויות בארץ. ואף אם נאמר דהא דגזרו בסוריא מצוות התלויות בארץ היא מטעם אחר, מ"מ מסתבר לומר דזה הוא דוקא בשעה שאר"י היתה בקדושתה והיתה חייבת במצוות התלויות בארץ מה"ת, אבל בשעה שבאר"י בטל החיוב, בודאי גם בסוריא לא היה חיוב כלל. וכשעלו ישראל מבבל וקדשו אר"י פעם שניה ונתחייבה שוב אר"י במצוות התלויות בארץ, גזרו אז גם על סוריא וכמ"ש לקמן אות ס"ד". היינו, אמנם קדושת כיבוש יחיד בטלה, ואעפ"כ בכיבוש עולי בבל החילו בכ"ז את דיני סוריא. עוד כתב בתורת הארץ (ח"ב, באורים פרק ב אות סד) : "זה מבואר ממשנה דחלה (פ"ד מ"ז), דפליגי ר"א ור"ג באריס בקרקע עכו"ם בסוריא, אם חייב בתרומות ומעשרות משום דגוף הקרקע של עכו"ם, הא אם הקרקע של ישראל לכו"ע חייב במעשר. ואמרינן שם אחזו קולו של ר"ג כו' חזרו לנהוג כדברי ר"ג, משמע דבימי ר"ג נהגו כן, והוא היה בסוף ימי בית שני וגם היה אחר החורבן, דזה הוא ר"ג דיבנה בר פלוגתא דר"א. ואף אם נאמר דמה דאמר במשנה הנז' היה עוד בפני הבית, עכ"פ מבואר מזה דבזמן בית שני נהגו תרומות ומעשרות בסוריא". "וכן הא דאמרינן בגיטין (ח' ע"א) בג' דרכים שוותה סוריא לאר"י ובג' דרכים שוותה לחו"ל, חייבת בתרו"מ ובשביעית כאר"י עפרה טמא כחו"ל, ע"כ מיירי בימי ב"ש, דהא טומאת חו"ל לא גזרו עד ימי בית שני, כמ"ש הכו"פ פי"ג (עמ' שמ"ב) מהתוספתא פרה פ"ב, דלא גזרו טומאה בארץ העמים אלא לאחר שעלו מבבל. ובשבת (י"ד ע"ב) אמרינן דיוסי בן יועזר איש צרידא ויוסי בן יוחנן איש ירושלם גזרו טומאה על ארץ העמים, והם היו בימי בית שני". "וכן מבואר ממשנה דדמאי (פ"ו מי"א), המוכר פירות בסוריא כו' משלי הן חייב לעשר כו' ואם ידוע שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר, והיינו דמאי כמ"ש הר"ש והרא"ש שם, וכן דעת הרמב"ם בחיבורו הל' מעש' (פי"ב הי"א) כמ"ש מהר"י קורקוס שם, ודמאי נתקן בימי בית שני, הרי דאז הי' נהוג מעשר שם. ואפילו ביכורים היו מביאים בימי בית שני מסוריא מדרבנן, כדאי' בסוף חלה, אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקבלו ממנו מפני שאמרו הקונה בסוריא כקונה בפרוור שבירושלם, וזה הי' בימי בית שני, כש"כ תרו"מ. ואף דלהרמב"ם הי' אז תרו"מ גם בא"י רק מדרבנן, עכ"ז גזרו גם בסוריא". "והנה מסתמת הדברים בכל מקומות הנז', משמע דבכל סוריא נהוג תרו"מ בימי בית שני, ואף שבודאי יש שם מקומות שלא כבשום עו"ב וקדושה ראשונה שהיה שם מימי דוד בודאי בטלה כשגלו מארץ ישראל (כמש"ל אות ס"ב), והראב"ד בהשגות הל' שמיטה (פ"ד הכ"ח) כ' דעו"ב לא החזיקו בסוריא עיין שם וברדב"ז, ולעיל אות מ"ט כתבתי ביאור דבריו לענין עבר הירדן, והוא כלל שם יחד עבר הירדן וסוריא. והכ"מ לא ברירא לי' שם אם עו"ב החזיקו באיזה מקומות בסוריא עיין שם, אבל זה נראה דבכל סוריא בודאי לא החזיקו עו"ב, דבגוף ארץ ישראל הניחו כמה מקומות שלא החזיקו בהם כש"כ שבסוריא לא החזיקו בכולה". "וצ"ל דגזרו על סוריא שיהיה נוהג שם מעשר כמו בכיבוש ראשון, ולא חלקו שם כלל בין מקום למקום או אף שלא כבשו שם כלל עו"ב, דהא גם גם בכיבוש ראשון לא היה מה"ת דהוי כיבוש יחיד רק היה גזירת חכמים שם, וכן בקדושה שניה גזרו על כל סוריא". מסקנת הרב קלירס שאפילו אם עולי בבל לא החזיקו בכל סוריא ואולי אף לא בחלקה, בכל זאת הטילו עליה כל דיני סוריא של בית ראשון, וכיון שכל הלכותיה מדרבנן ממילא אין לדון על קדושה או קדושה במקצת. ועדיין צריך לשאול האם גם כתיבת שטר ע"י נכרי לקנות בה קרקע אפילו בשבת התירו בה או רק דינים לחומרא וצ"ע. במקדש דוד (תרומות סי' ט) כתב: "ואפשר לפי מה שכתב הרדב"ז ז"ל פ"א דתרומות הלכה ה' דמשום הכי קדושת יהושע בטלה וקדושת עזרא לא בטלה, דבקדושת יהושע לא היה שם כי אם כיבוש לבד ומשבטל הכיבוש בטלה הקדושה, אבל בימי עזרא היתה קדושת פה וקדושת פה לא בטלה ע"ש. ואפשר דבסוריא כשכבשה דוד היתה קדושת פה ומשום הכי קדושת סוריא לא בטלה וחשוב רק כיבוש יחיד, ולדידן דס"ל כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש חשיב סוריא כמו מקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל כמו שכתב הראב"ד ז"ל שם, ואף על גב שהיתה שם קדושת פה דלא בטלה, אך זהו רק למ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש, אך לדידן דכיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש וזה דסוריא חייבת במצות התלויות בארץ מדרבנן, אמרינן בספרי שלא יאמרו דוד עשה שלא כהוגן, עשאוה רק כשאר ארץ ישראל, וכשבטל הכיבוש הוי כשאר מקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל דקדושת פה לא אהני כלל. אך קצת קשה לומר דלמ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש כשבטלה קדושת כל ארץ ישראל נשארה קדושת סוריא במקומה וצ"ע". אף הוא נשאר בקושיה על תירוצו. וכן ראיתי בספר 'עמודי שש' (לרב יצחק טופיק, גיטין ב ע"א, עמ' רצט) שתרץ: "ומעתה למאי דקי"ל שקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד היאך חייבת מה"ת? ועכצ"ל בב' אופנים או שכיבוש דוד היה כיבוש גמור וקידש את סוריא באותו כיבוש ודינה כעו"ב דכל מה שקדושה ראשונה קדשה רק לשעתה וקדושה שניה קדשה גם לעתיד, משום שבקדושה ראשונה לא קידשו בפה וכמש"כ הדרך אמונה בפ"א מתרומות סקנ"ג, וי"ל שאה"נ דוד כשכבש קידש בפה או שנאמר דאה"נ עו"ב כבשו גם את סוריא". היינו, בתירוץ ראשון תרץ כמקדש דוד שדוד המלך קידש את סוריא בקדושת פה שעדיפה על קדושת כיבוש בכך שאינה בטלה אפילו בכיבוש נכרים, ובתירוץ שני שעו"ב כבשו את סוריא והטילו עליה את כל חובותיה שהיו בקדושה ראשונה. וכן בספר 'אמרי אליהו' (לרב אליהו מויאל עמ' רעח) הסביר שדוד קידש את סוריא בפה ועשה את קדושתה עולמית. תשובה מחודשת מצאתי שהשיב הרב יחזקאל יעקובסון (המעין, ניסן תש"ע) שהיה ראש ישיבת שעלבים. "ונראה לבאר בס"ד, שעל מנת שתחול קדושת הארץ למצוותיה על א"י מוכרחים להתמלא שני תנאים יסודיים: א. כיבוש. ב. חלוקה. שני התנאים הללו באים בשני שלבים, ולהם אף מטרות שונות. השלב הראשון זהו הכיבוש והוא יוצר בעלות כללית, והשלב השני זוהי החלוקה היוצרת בעלות פרטית. ראשית צריכה ארץ ישראל להיכנס לבעלותו של כלל ישראל, להיות שייכת לעם ישראל כולו. בשלב זה שום מקום לא מתייחס ולא משתייך עדיין לבעלותו הפרטית של שבט מסוים או של משפחה כלשהיא, אלא הארץ הנכבשת שייכת מעתה ואילך לעם ישראל כולו. זהו שלב הכיבוש". "אמנם זהו שלב בסיסי וחשוב, אך אין הארץ מתחייבת במצוותיה עד השלב השני – מימוש הבעלות הפרטית עליה, החלוקה לשבטים. בכיבוש יהושע ארכו הכיבוש והחלוקה י"ד שנים, שבע שנים שכבשו ושבע שחלקו. לאחר הכיבוש, השלב הראשון, אע"פ שכבר נכנסה הארץ לבעלותו של כלל ישראל עדיין לא נתחייבו במצוות התלויות בארץ; החיוב החל רק לאחר החלוקה, אחר מימוש הבעלות הפרטית (אמנם מצוות חלה התחייבו בה מיד עם כניסתם לארץ בגזירת הכתוב). בקצרה, הכיבוש מכניס את הארץ לבעלות כלל ישראל, ואילו החלוקה מכניסה את הארץ לבעלות פרטית של השבטים, בעלות שרק מכוחה מתחייבים במצוות התלויות בארץ". "ונראה לעניות דעתי, כי השלב הראשון – היינו כיבוש יהושע שמכוחו נכנסה ארץ ישראל לרשותו של כלל ישראל – לא בטל ולא יבטל לעולם! החל מן היום בו כבשו ישראל את הארץ נכנסה הארץ לבעלות כלל ישראל מכאן ואילך לנצח נצחים. דברי חז"ל על קדושה ראשונה שבטלה אינם מתייחסים כלל וכלל אל השלב הראשון, אל הכיבוש, אלא נאמרו אך ורק על השלב השני, החלוקה והשלכותיה"4. "וביתר הרחבה: יהושע רצה שהבעלות והזכות של כל שבט ושבט, וכן הבעלות הפרטית של כל משפחה ומשפחה, תהא גם היא מותנית בהשתתפותם בכיבוש ובמלחמה. יהושע רצה שרק שבט ומשפחה שנלחמו בפועל, רק מי שהיה שותף בכיבוש, יזכה לקבל את חלקו בארץ לבעלותו הפרטית. מסתבר שיהושע נהג כך מתוך כוונה לעודד ולאמץ את בני ישראל במלחמה לכיבוש הארץ, מעין התנאי שהתנה משה עם בני גד ובני ראובן". "ועתה נזכה להבין את עומק דברי הרמב"ם: קדושת הארץ הנובעת מחלוקת יהושע בטלה עם החורבן, מכיון שהשבטים והמשפחות זכו בחלקם אך ורק מכוח המלחמה והכיבוש, ועתה נכבשו ונלקחו מקומות אלו מהם ע"י האויב. זכות החלוקה שנבעה מכיבוש – בטלה בכיבוש החדש (אף על פי שהשלב הראשון כאמור לא בטל כלל!)". "ברם, ביחס לעזרא הדברים שונים. קדושת עזרא נבדלת מקדושת יהושע בשני הדברים, בכיבוש וגם בחלוקה. כאשר עלה עזרא ורצה לקדש את הארץ לא היה זקוק לקיים מחדש את השלב ראשון – הכנסת ארץ ישראל לבעלותו של עם ישראל, שכן השלב הראשון בקידוש הארץ נעשה ע"י יהושע בכיבוש ראשון ומאז לא בטל ולא יבטל לעולם. אין עזרא זקוק אלא לחדש ולממש את מה שבטל בכיבוש שבסוף בית ראשון, את השלב השני – החלוקה לשבטים ולמשפחות, משום שרק לאחר מכן מתחייבת הארץ במצוות התלויות בה. עזרא לא נזקק לכבוש בפועל את הארץ, ובאמת גם לא כבש את הארץ בכיבוש מלחמה, לפיכך גם החלוקה שלו הייתה שונה מחלוקת יהושע: בניגוד ליהושע הוא נתן לשבטים ולמשפחות את הבעלות על הארץ בחזקה, ולא התנה את הדבר כלל בכיבוש או במלחמה, ולפיכך אף לאחר החורבן קדושה זו לא בטלה. משל למה הדבר דומה? לבעל קרקע או בית שבאו גויים וגזלו את ביתו ממנו, שאין בעלותו מתבטלת כתוצאה מכך. בכך מיושבת תמיהתו של ה'כסף משנה' על דברי הרמב"ם". "והנה ע"פ יסוד זה מתורצת היטב אף שאלת האחרונים שהזכרנו לעיל ביחס לסוריא. נראה לומר כי אכן בימי עזרא עלו ונתיישבו העולים גם בסוריא. אך כיון שכאמור עזרא הרי לא עסק בכיבוש כלל, לפיכך אין בכוחו להחיל קדושה ולהכניס שטח חדש לבעלותו של כלל ישראל. דבר זה ניתן להיעשות אך ורק בדרך של כיבוש ומלחמה, ועזרא הרי לא עסק כלל בכיבוש. כל פעולתו של עזרא אינה אלא בחלוקה. עזרא מעביר לשבטים ולמשפחות את הארץ לנחלה, ובזכות זה הארץ שנכבשה זה מכבר חוזרת ומתקדשת לענין חיוב במצוות. לפיכך מעמדה של סוריא גם לאחר עזרא תלוי ועומד בשאלת כיבוש יחיד האם שמיה כיבוש אם לאו: אם כיבוש יחיד שמיה כיבוש אזי מימי דוד נכנסה סוריא לשליטת כלל ישראל, ולפיכך יכול עזרא לחלק ולהנחיל בבעלות ובחזקה את סוריא, וממילא היא מתקדשת לענין חיוב מצוות. מאידך אם כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש – א"כ מעולם לא נכנסה סוריא לשלטונם של כלל ישראל, וכשאין כיבוש אי אפשר לחלק. במקום שלא התקיים השלב הראשון של הכיבוש אי אפשר לקדש ע"י חלוקה בלבד, ומכיון שלא נתקדשה סוריא בכיבוש יחיד של דוד לא תוכל סוריא להתקדש בחלוקתו של עזרא". יש להעיר לתירוצו של הרב יעקובסון, כי נפסק שכיבוש יחיד אינו כיבוש (רמב"ם, הל' תרומות פ"א ה"ד: "והכל בסוריא מדברי סופרים" רדב"ז שם), אבל לגבי סוריא – הפוסקים סברו דיניה קיימים ועל כן עדיין מעין סתירה בין שני הדינים. ונראה לענ"ד שזה שכל דיני סוריא מדרבנן כדברי הרמב"ם, הם גרמו שלא בטלו עם הפסקת קדושה ראשונה, כי עזרא ובית דינו השאירו את דיני סוריא על כנם, שחלקם כארץ ישראל וחלקם כחו"ל. נספח – התיחסות רבני ארם צובה לדיני סוריא רבני ארם צובה הורו שחייבים בתרו"מ ובשביעית כדין סוריא. אבל הציבור בארם צובה לא נהג כן.5 נשאל בשו"ת נבחר מכסף6 (חיו"ד סי' כג): "שאלה איש יהודי היה בסוריא ויש לו כרם אחד מה דינו בשביעית אם מותר לבצור כרמו או אסור ובאכילת הפירות אם הם נאכלים דוקא בקדושת שביעית או נאכלים בלא קדושת שביעית יורינו רבינו שורת הדין ושכמ"ה". הר"י פינטו הסיק לפי תשובת פאר הדור (=רמב"ם) ששביעית בזמן הזה מן התורה ולכן חייבים בשביעית אף בסוריא. וכך מצאתי בשו"ת 'זה כתב ידי' לרב ישעיה בן מרדכי דיין7 שנשאל על בעלי כרמים בשותפות עם נכרים בארם נהריים, "ונלענ"ד דימכור חלקו לשו' (=כנראה לגוי שותפו) או לאחר בזאת השנה ואז הפירות מותרים". ופסק שחייבים בשביעית בסוריא כמו בעולי מצרים ושביעית מדרבנן, ולכן ימכרו חלקם לנכרים. בס' שו"ת בית דינו של שלמה8 (או"ח סי' ג) נשאל ע"י ר' מרדכי גלאנטי (ולא ע"י מהר"ם גלאנטי9 כפי שטעו כמה מהדירים, השם רשום מפורש בשו"ת בית דינו של שלמה) מדוע בעלי בתים אשר יש להם עצי פרי וגפנים באדמתם בארם צובה, אוכלים ללא הפרשת תרו"מ כדין סוריא. והשיב הרב לאניידו: "עוד זאת מר דריש הא לן והא להו על דבר הגפנים ושאר אילנות הנטועים בחצרות היהודים ואתמוהי קא מתמה איך הם אוכלים פירותיהם בקבע בלא הוצאת תרומות ומעשרות מאחר שבסוריא חייבים בתרומות ומעשרות. ויש מי שרצה לומר שהקרקע הוא למלך והעוורי'ץ (=מס) שפורעים הוא כמו שכירות ומש"ה פטורים מתרומות ומעשרות ולא נתחוור זה בעיני וכו' ". "לזה אני אומר דשפיר קא מותיב והדין עמו שבאמת חייבים בתו"מ ולית דין צריך בושש וכבר ידענו זה. ובביתו של מרן א"א הרב היה עושה את הגפן הפקר בזמן שמוציאה פירות והיה מגיד שהרב כמהר"ר שמואל פינטו ז"ל כן היה עושה והיו מפקירין בפני ג'. וגם כשהלך הרב לעזז ונתאכסן בבית הצראף שיש לו שדות ולא רצה לאכול מפתו לפי שלא הוציא תו"מ. וגם אנכי אשתקד הלכתי לשם בחלותי לשנות האויר ולא אכלתי מפתו, ושוב הוצאתי להם תו"מ וסדרתי להם בכתב סדר תו"מ. ובעירנו (=חלב) אין נזהרים בזה כי אם החכמים ובהיות כי מימי קדם בזמן הרבנים הראשונים לא הקפידו עליהם גם עתה אין אנו מקפידים שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. באומרם מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה. ואי ישר חיליה דמור יתקן להם סדר תו"מ ויבא שכמ"ה. הצעיר רפאל שלמה לנייאדו". נראה מדבריהם שהציבור התייחסו לארם צובה כחו"ל ולא כסוריא, ואף הרבנים תקנו לעצמם או לשואלים אותם אבל הציבור ברובו הגדול התייחס לארם צובה כחו"ל ולא כדיני סוריא. juzml0l74leauim18s9amnjqjukgm81 0 1743952 3017877 2026-05-27T19:37:51Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נז|נח|נט|}}" 3017877 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נז|נח|נט|}} 38cybuvqwlhkcy3j2c5oa6knd7kwzpe 3017878 3017877 2026-05-27T19:38:12Z Uziel302 3324 3017878 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נז|נח|נט|}} סימן נח והייתם נקיים מה' ומישראל שאלה1 מהו דין 'והייתם נקיים מה' ומישראל'? תשובה א. הדין של 'והייתם נקיים' הוא דין שמוטל על כל אחד ואחד בהתנהגותו בין אם כלפי יחידים ובין כלפי ציבור, עליו למנוע חשדות בו בענייני ממון ובענייני מידות, הן בסדרים המעשיים והן בדיבור למניעת כל חשד. לעתים הפעולות להסרת חשד מתנגשות עם ערכים אחרים, ונדרשת הכרעה בין הערכים. ב. כתב בשו"ת הרי בשמים (חלק ב [מהדורא תניינא] סימן קפו ד"ה עוד הנה) שמקור ההלכה מן התורה: "דמחויב כל אדם מישראל להוציא א"ע מן החשד משום והייתם נקיים וגו' וכמ"ש בתשו' הראנ"ח הנ"ל שם ובסי' מ"ב דהחיוב לאפוקי נפשי' מחשדא הוא מה"ת ומייתי ירושלמי שקלים מן התורה מן הנביאים מן הכתובים מצינו שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת י"ש וכן הביא מתשו' הרד"ך שמדאורי' חייב אדם להוציא א"ע מן חשד ע"ש". היינו, החיוב להוציא עצמו מחשד הוא מן התורה. כן הובאה בשו"ת משנה שכיר (חיו"ד סי' קסז) תשובת בעל שו"ת מחזה אברהם (שטיינברג, ח"א סי' מד): "הנה זה אמת דהא דוהייתם נקיים מה' ומישראל חיובא הוא וכמ"ש בתשובת מים עמוקים להראנ"ח (ח"ב סי' ע' ד"ה וה"ה) דהחיוב לאפוקי נפשי' מחשדא מדאורייתא, וכדאמר בירושלמי דשקלים (פ"ג ה"ב) דאמר מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מצינו שצריך האדם לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי שמים, וכן הביא בשם תשו' הרד"ך (בית יז ד"ה ואף אם), ועיין בתוס' שבועות (כג, א ד"ה דילמא) שכתבו דמצוה לגלות לעולם דלמיפטר נפשיה מאחריני קבעי, והיינו משום חשדא, וכן אמרינן בנדרים (סה, א) המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו דכתיב (שמות ד, יט) 'ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרימה' כו' במדין נדרת לך והתר נדרך במדין, ומובא בר"ן שם בשם הירושלמי (נדרים פ"ה ה"ד) דהטעם הוא מפני החשד שאם לא נדע בהתרה יחשדנו שמזלזל בנדרים, וכן בכמה מקומות חיישינן לחשדא". ואף בעבירה מדרבנן – החיוב לנקות עצמו מכל חשד הוא מן התורה. כתב בשו"ת באר דוד (סי' טז): "וא"כ אף על גב דמלאכת חוה"מ ל"ה רק דרבנן ובפרט באמירה לעכו"ם מ"מ איכא איסור תורה במה שמביא עצמו לידי חשד איסור דרבנן, ומצינו כה"ג לענין איסור דלפ"ע דהיכא דמכשיל את חבירו באיסור דרבנן עובר מה"ת על לאו דלפ"ע כ"כ הפנ"י, וה"נ היכא דמביא את עצמו לידי חשד עובר על והייתם נקיים מה' ומישראל דאין חילוק בין חשד חמור ובין חשד איסור קל דס"ס אינו נקי מה' ומישראל". נביא דוגמאות להלכה זו, ונלמד מתוכן. ג. נאמר במשנה בשקלים (פ"ג מ"ב): "אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל2 ולא בתפילין ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני, או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר, לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר (במדבר ל"ב) והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר (משלי ג') ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם3". מקור הלימוד מפרשת בני גד ובני ראובן שאם יעמדו בתנאם לצאת חלוצים לפני ישראל בכיבוש הארץ הרי הם נקיים מלפני ה' ומלפני ישראל. האמור במשנה הוא לא באדם אקראי אלא נאמר לגבי גזבר או ממונה אחר בבית המקדש התורם מתרומת הלשכה של כל ישראל, לשם הבאת קרבנות הציבור, וקבעו סדרים חמורים לגביו, שצריך לנקות עצמו מכל חשד בין של התעשרות ובין של עניות מכספי תרומת הלשכה. מפרש הרמב"ם (שקלים פ"ג מ"ב): "וכבר ידעת שהתורם הוא הממלא אלו השלש קופות המחזיקות תשע סאין. אמר לא יכנס ללשכת השקלים לא בטלית שמתכסה בו ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפלין ולא בקמיע כדי שלא ייחשד שגנב משהו מן המעות כשנכנס והסתירו שם". כך נאמר בתוספתא (שקלים פ"ב ה"ג) "[נכנס] לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא לקיים מה שנא' (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל...". נאמר בתלמוד ירושלמי (שקלים פ"ג ה"ב): "תני רבי ישמעאל קווץ (ידיד נפש: מי ששערו קווצות תלתלים) לא יתרום, מפני החשד (ידיד נפש: שמא יחביא מעות בין תלתליו). תני הגזברין היו מפספסין בקילקין (ידיד נפש: היו בודקים בשערו של התורם)4. תני מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא (ידיד נפש: כדי שלא יחביא בתוך פיו), (ושואלת הגמרא:). וימלא פומיה מוי? (ידיד נפש: מוטב היה שימלאו פיו מים ולא יטרחו לדבר עמו!) אמר ר' תנחומא מפני הברכה (תקלין חדתין: שצריך לברך על ההפרשה וכשמשקין בפיו אינו יכול לברך דא"א לסלקן לצד אחר וכ"ש כשפיו מלא מים)". ממשיך הירושלמי: "רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום: בתורה מנין דכתיב והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר לב, כב) בנביאים מנין דכתיב אל אלהים ה' וגו' וישראל הוא ידע (יהושע כב, כב) בכתובים מניין דכתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג, ד). גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי בר רבי בון איזהו המחוור שבכולם (תקלין חדתין: מפורש צווי להיות נקי מהבריות כמו מידי שמים) אמר ליה והייתם נקיים מה' ומישראל". מבאר בעלי תמר (ברכות פ"ב ה"ג): "וכן פטור מתפילין אף הזהיר ביותר שיהיו עליו כל היום כשהוא עושה זה למנוע ממנו חשד כמ"ש בשקלים פ"ג ה"ב אין התורם נכנס בתפילין מפני החשד שיאמרו התיר תפירי התפילין והכניס לתוכן מעות הלשכה לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות וכו' ונאמר והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר ומצאתם חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. ובמלאכת שלמה שם: ולא בתפילין דלא תימא אכנס בתפילין ולא אהיה שעה אחת בלא עול מלכות שמים וכל הרוצה לטעות יטעה קמ"ל שאדם צריך לצאת וכו' עכ"ל. ונראה שזהו פירוש הפסוק שמסיימת בו המשנה ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם שאף בוודאי שמוצא חן בעיני אלוקים צדיק כזה שאינו רוצה להיות שעה אחת בלי עול מלכות שמים והייתי אומר ידחה כבוד הבריות מפני כבוד המקום קמ"ל שאמרה תורה ומצאת חן גם בעיני אדם". חכמים לִמדו בבית המקדש כיצד יש להיזהר שלא יעלו חשדות של הציבור, ואפילו לא באדם פשוט שהוא עלול לנפילה, אלא בגזבר של בית המקדש שהוא מן הסתם צדיק וירא שמים, בכ"ז לא השאירו שום פתח לחשד בו, וקבעו את סדרי התרומה באופן שלא יגרום לשום חשד. החשד הוא ממוני של נטילת ממון מן ההקדש. מכאן יש ללמוד לכל העוסק בכספי ציבור ובפעולות למען הציבור שעל שליחי הציבור להסביר ולברר לציבור את פעולותיהם, כיון שכמעט כל פעולה ציבורית יש בה הנאה לפלוני וצער לאחר וממילא מקום לחשד. אלא אם כן ישנה סודיות המוטלת על שליחי הציבור כגון שב"כ או מוסד או צה"ל. ד. נאמר בפסחים (יג ע"א) "גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק – פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן. גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק – מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר והייתם נקים מה' ומישראל". וכן בתוספתא (פאה פ"ד הט"ו): "גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה אפילו נתן לו חבירו מעות שהוא חייב לו אפילו מצא מעות בדרך אינו רשאי ליטלן שנאמר (במדבר לב, כב) והייתם נקיים מה' ומישראל". כך פסק הרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ט ה"ח – הי"א): הלכה ח "גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה בשוק, אלא כדי שיהיה זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובין". הלכה ט "מצא הגבאי מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם". הלכה י "היה הגבאי נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו, אלא לתוך ארנקי של צדקה, וכשיגיע לביתו יטלם, ולא ימנה מעות הקופה שנים שנים אלא אחד אחד מפני החשד שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל". הלכה יא "גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק מצרפין המעות דינרין לאחרים אבל לא לעצמן, גבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרים לאחרים ואין מוכרים לעצמם, ואין מחשבים בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברין, שנאמר אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עושים". כל הפעולות האלו המוטלות על גבאי צדקה הן למנוע כל חשד, שכן כלפי שמים הרי ידוע שאינם מכניסים לחשבונם לעצמם שום מעות צדקה, ואעפ"כ קבעו להם סדרי איסוף מעות אשר יֵעשו ללא שום אפשרות של חשד. החשד הוא של הנאה ממונית לגבאים מכספים שניתנו לצדקה. ה. נאמר ביומא (לח ע"א): "תנו רבנן: בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד... ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח: מעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם, שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים זה ניזונין, לקיים מה שנאמר: והייתם נקים מה' ומישראל". "של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטורת... ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח: מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם, שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין, לקיים מה שנאמר והייתם נקים מה' ומישראל". שני בתי אב אלו הממונים על הכנת מנחות והקטורת נחשדו שאינם רוצים ללמד כדי לשמור את הסודות המקצועיים בתוך משפחתם והם השיבו שלא רצו שהסודות המקצועיים יעשו לפני ע"ז, אבל הם עצמם התנהגו בזהירות שלא יהיה חשד שנהנים מהקדש להנאה פרטית. ו. נאמר בבבא מציעא (פ"ט מי"ג): "אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר (דברים כ"ד) ולא תחבול בגד אלמנה". פרש הרמב"ם: "ונאסר למשכן את האלמנה כדי שלא תבוא לידי חשד כשתחזר אחר הממשכן בגלל המשכון, או יבואו ביניהם לידי קלקול, ולפיכך השוה בדבר זה בין העשירה לענייה". ועי' תוספות ר' עקיבא איגר (בבא מציעא פ"ט מי"ג אות עז). ז. נאמר בברכות (ג ע"א): "תנו רבנן, מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין". פרש רש"י: "מפני חשד – שלא יאמרו זונה מוכנת לו שם". מפרש רבינו יונה (ברכות ג ע"ב): "מפני חשד. פי' שאע"פ שהאדם לא יעשה העבירה יש לו ליזהר ולברוח מן הדברים שמביאין לידי חשד שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל, וכן אמרו חכמינו ז"ל (חולין דף מד ב) הרחק מן הכיעור וכו'". החשד כאן אינו חשד ממוני ואעפ"כ יש לאדם לברוח מן הכיעור ולהיות נקי לא רק לפני הקב"ה אלא אף ממחשבות בני אדם. ח. מסופר בתלמוד ירושלמי (פאה פ"ח ה"ח): "רבי זכריה חתניה דר' לוי היו הכל מליזין עליו אמרו דלא צריך והוא נסב (=שנוטל מן הצדקה אע"פ שאינו נצרך לכך) כד דמוך בודקין ואשכחון דהוה מפליג ליה לחורנין (כשנפטר בדקו ומצאו שהיה מחלק לאחרים)". העיר בעלי תמר (פאה פ"ח ה"ח): "הכל מליזין עליו אמרו דלא צריך והוא נסיב. וקשה ולמה לא גלה שלוקח צדקה בעד אחרים והרי עברה היא אם האדם לא מנקה עצמו מן החשד דכתיב והייתם נקיים מה' וישראל כמ"ש בשקלים פ"ג ה"ב, וי"ל שהוא נתן לעניים בני טובים ואם היה מגלה הרי שהיה מלבין פניהם ברבים כמ"ש בכתובות ס"ז עיין שם ובחגיגה ה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה, והלבנת פנים דוחה העברה של חשד, ועל כגון זה אמר ר"י בשבת קי"ח יהא חלקי עם מי שחושדים אותו ואין בו, שמפני עברת הלבנת פנים שהיא אביזרייהו של שפיכות דמים והעני צריך ליטול והוא מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים ושכרו שהוא מאוהבי ה' כמ"ש בשבת פ"ו הנעלבים וכו' עליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. ודומה לזה בירושלמי ברכות סוף פ"ב כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה ת"ח עושה ותבא עליו ברכה אמר ר"ז ובלחוד דלא יבזה חורנין. ובכלל דברי ר"י אם הוא משתדל בכל האמצעים לנקות את עצמו ובכל זאת חושדים בו לא ירף שכרו מהמצוות אלא שכרו כפול מה"ש שעושה המצוה וגם הוא מהנעלבים ואינם עולבים ועיין במלא"ש בשקלים שם בשם הר"ש אלקבץ דממה שאמרו צריך אדם לצאת ידי הבריות כמו שצריך לצאת ידי מקום יובן זה דמדובר כאן בבריות שחנן אותם אלוקים במדע ושכל לא שיצטרך לנקות עצמו מן החשד מאיש שוגה ופתי, וזה מה שאמר התרגום ברות בפסוק יודע כל שער עמי, ארום גלי קדם כל יתבי תרע סנהדרין רבא דעמי, כלומר אם כי ידעתי שיש פתאים ולצים שיתלוצצו עלי ויאמרו ראו שופט בישראל חמד יופי מואביה ולא כ"ע גמרי שהמואבית מותרת וכו', וגם זה בדברי רבי יוסי אשרי מי שחושדים אותו ואין בו וגם המליזים על ר"ז היו אנשים לצים אבל רבותינו לא היו חושדים בו ומדברי רבי יוסי ור"פ בשבת שם יש סיוע לדברי הר"ש אלקבץ". ט. כתב הרא"ש (בבא מציעא פ"ה סי' מד-מה): "הנהו תרי כותאי דעבוד עיסקא בהדי הדדי אזל חד מינייהו פלג בלא דעתא דחבריה. אתו לקמיה דרב פפא. א"ל מאי נפקא לך מינה הכי אמר רב נחמן זוזי כמאן דפליגי דמו. לשנה זבון חמרא בהדי הדדי קם אידך פלג בלא דעתא דחבריה. אתו לקמיה דר"פ אמר ליה מאן פלג לך. אמר ליה קחזינא דכל דבתר דידי אתי מר. אמר רב פפא [דף סט ע"ב] כי האי ודאי צריך לאודועי. זוזי מי הוו הני טבי והני חסירי. חמרא כולי עלמא ידעי דאיכא דבסים ואיכא דלא בסים". [סי' מה] משמע דדוקא בכי האי גוונא שיש פתחון פה לחשוד הדיין צריך להודיעו טעם הדין משום והייתם נקיים מה' ומישראל". היינו אף אם אין חובת הודעת טעמי הדין (כגון שבאו לדין מרצונם), במקום שיש חשד יש לבאר את טעמי פסק הדין. י. נאמר בתענית (יא ע"ב): "במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים – בחלוק לבן. רב כהנא מתני: בחלוק לבן שאין לו אימרא". באר רבינו גרשום: "חלוק לבן שאין לו אימרא. שאין לו שפה כדי שלא יחשדוהו שמא באותה שפה הכניס מעות הקדש שגנב משום שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל". וכן רש"י פרש: "בחלוק לבן שאין בו אימרא – שפה מתרגמינן אימרא (שמות כח) כלומר, תחוב היה מחוט אחד כל החלוק, ולא כבגדים שלנו שבתי הידים מדובקין בבגד הגוף בתפירה, כדי שלא יחשדוהו שמא באותה שפה הוציא מעות הקודש, משום שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל". כבי' הנחשד הוא משה רבינו, רבם של כל ישראל – ואעפ"כ משה בשבעת ימי מילואים שימש בבגד שלא ניתן להחביא בו מעות שלא לפתוח פה לחשוד בו ח"ו. יא. נאמר בבבא בתרא (צט ע"א): "מתני'. מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו – נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין, ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין, ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו, אלא ממלא ומשקה מבחוץ, וזה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת". "גמ'. פותחת להיכא? אמר ר' יוחנן: שניהם לבור. בשלמא בעל הבור בעי לאשתמורי מיא דבוריה, אלא בעל הבית למה ליה? א"ר אלעזר: [צט ע"ב] משום חשד אשתו". פרש רשב"ם (בבא בתרא צט ע"א): "מתני'. מי שיש לו בור כו' – ע"י חלוקה או שלקחו מבעה"ב ולקח גם הדרך". "בשעה שבני אדם יוצאין – ביום שעל מנת כן חלקו ולא שיטריחוהו בלילות לעמוד ממטתו ולפתוח לו". "ואינו מכניס – דרך ביתו של זה דאין זה צורך הבור". "זה עושה לו פותחת – שלא יגנוב בעה"ב ממי הבור ובעה"ב עושה לו פותחת אחרת באותו פתח עצמו הפתוח לבור כדי שלא יוכל זה לשאוב מבורו בלא בעה"ב ולא יבא לעולם בביתו של בעל הבית אלא אם כן ישנו לבעל הבית בביתו ומשום חשד אשתו תקנו כן כדמפרש בגמרא". כתוב בחדושי הריטב"א (בבא בתרא צט ע"א): "פותחת להיכא. פי' פותחת דבעה"ב להיכא, ואמרינן דההיא נמי לבור כדי שלא יכנס חבירו שם אלא בעוד שהוא בבית, ומשום חשד אשתו, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל". אף כאן החשד אינו חשד ממוני, וחז"ל קבעו סדרים שלא יחשד ע"י אחרים. יב. כתב רבינו מיוחס (במדבר לב, כב) בפרשת בני גד וראובן: "מה' וישראל. לא המקום יחרה אפו בכם, ולא ישראל יתרעמו עליכם, שמה שהיה לכם לעשות עשיתם, למדנו שצריך אדם לצאת אף ידי חבריו כדרך שהוא צריך לצאת ידי שמים וכן נאמר בנביאים א-ל א-לקי' ה' הוא יודע וישראל הוא ידע, וכן שלמה אמר ומצא חן ושכל טוב בעיני א-לקים ואדם". נאמר במסכת כלה רבתי (פ"ה ה"ב): "אוהב את המקום אוהב את הבריות, מלמד שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שיוצא ידי שמים, דכתיב והייתם נקיים מי"י ומישראל". יג. כתוב בספר חסידים (מרגליות, סי' מד): "וכן הנותן לאשה בסתר שהוא מביא עצמו לידי חשד שנאמר (במדבר ל"ב כ"ב) והייתם נקיים מה' ומישראל. ועוד שהוא מכשיל את החושדים אותו ונענשים על ידו שכל החושד בכשרים לוקה בגופו מנלן ממשה רבינו שאמר (שמות ד' א') והן לא יאמינו לי מיד נצטרע, וגם שלא יקבלו ממנו כשיוכיח אותם שיאמרו לו כך וכך עשית, ואתה מוכיח אותנו! לפיכך גבאי צדקה לא יטריח עני במלאכתו חנם מיראתו אותו לפי שהעני נהנה ממנו אא"כ בדבר מצוה שלא יחשדוהו הקהל לאמר הוא מחלק לזה יותר ממה שמחלק לאחרים משום שיעסוק במלאכתו והתורה אמרה והייתם נקיים (במדבר ל"ב כ"ב) מכל דבר רע דברי גרמא שאדם גורם במזיד וגורם צער לחבירו נענש עליו". יד. עוד כתב בספר חסידים (מרגליות, סי' של): "והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר ל"ב כ"ב) ולא מכל ישראל פעמים שהגבאי נותן לבני טובים שאינם יודעים הדבר אלא שנים או שלשה מחשובי העיר שאם ידעו האחרים היה זה המקבל מתבייש כי כשיכעסו היו מלבינים פניו והיה הגבאי נותן על פי שנים או שלשה טובי העיר לעניים טובים, ושאר הקהל תמהים אנה הלכו מעות הצדקה כל כך מהרה ויש לו בושת ומוטב לגבאי שילבינו את פניו ואל יתבייש העני אם יגיד הגבאי יתבייש העני המקבל". טו. פסק השו"ע (חו"מ סי' עג סט"ז): "המוכר משכון שבידו ע"פ שלשה הדיוטות בקיאין בשומא, אינו רשאי ללקחו לעצמו. ואם מוכרו ע"פ ב"ד מומחים, יש מי שאומר שרשאי ללקחו לעצמו". ובאר הסמ"ע (ס"ק מג) משום חשד. טז. כתב בחבור התשובה להמאירי (משיב נפש מאמר א' פ"ד): "ולזאת הכונה הזהירו בטכסיסי החכם להיות מחנהו קדוש ומסולסל לבל ימצא בו דבר מגונה ולא יראה בו ערות דבר, אמרו ז"ל [ברכות מ"ג ע"ב] שמנה דברים גנאי לתלמיד חכם אל יצא כשהוא מבושם לשוק, ואל יצא יחידי בלילה, ואל יצא במנעלים המטולאים, ואל יספר עם אשה בשוק, ואל יצא בחבורה של עמי הארץ, ואל יכנס באחרונה לבית המדרש, ואל יפסיע פסיעה גסה, הנה שרוב אלו הענינים הם להשמרו מן החשד למען לא יבוזו לו, ועל זה הצד היתה כונת החכמים תמיד להוציא עצמם מחשד הבריות אף במה שהיו נקיים מהשם, כי עם היותם נקיים מהשם אם לא יתנקו בעיני הבריות תהיה חכמתם בזויה ודבריהם אינם נשמעים, בהיותם בעיני הבריות נאים דורשים ולא נאים מקיימים ויהיה זה סבה לעשות איש הישר בעיניו כי יקוצו לקול מוכיח, וזו היא מדה קדומה במנהיגים, אמר [יהושע כ"ב] אל א-לקים יי הוא יודע וישראל הוא ידע, וכן אמר [במדבר ל"ב] והייתם נקיים מיי ומישראל, וכן העידו חכמים [יומא ל"ח ע"א] על סיעת בית אבטינס שהיו בקיאין במעשה הקטרת שמעולם לא יצאתה כלה מבושמת מבתיהם וכשנושאין אשה היו מתנין עמה שלא תתבשם, שלא יאמרו ממעשה הקטרת הם מתבשמין לקיים בעצמם והייתם נקיים מיי ומישראל, וכן העידו על סיעת בית גרמו שהיו בקיאין במעשה לחם הפנים, שמעולם לא נמצא פת נקיה ביד אחד מבניהם שלא יאמרו מלחם הפנים הם נזונים לקיים בעצמם והייתם נקיים מיי ומישראל. ומפני זה היו החכמים אומרים עליהם זכר צדיק לברכה, ראה איך היו משתדלים להוציא עצמם מחשד הבריות גם עם היותם נקיים מיי. וכן תמצא ר' יהושע ע"ה העידו עליו ואמרו ז"ל [שבת קכ"ז ע"ב] שפעם אחת הוצרך דבר לתלמידים אצל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה, אמרו ביניהם מי ילך, אמר להם ר' יהושע אני אלך, הלך ר' יהושע ותלמידיו כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפליו ברחוק ארבע אמות ונתנם לתלמידיו ונעל את הדלת, אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו, אמר להם בשעה שחלצתי תפלי במה דנתוני, אמרו לו כסבור ר' לא יכנסו דברי קדושה למקום טומאה, בשעה שנעלתי דלת לפניכם במה דנתוני, אמרו לו שמא דבר מלכות בינו לבינה, בשעה שירדתי וטבלתי במה דנתוני, אמרו לו שמא נתזה צנורא מפיה על בגדו של ר', אמר להם העבודה כך היה ואתם שדנתוני לזכות המקום ידין אתכם לזכות, כלומר הגעתם אל האמת בזה ואתם שנחלצתם מחשוב עלי רע עם הראות בפעלה דברים המביאים אל החשד ודנתם אותי לכף זכות כפי האפשר יגמלכם הגומל כפי הראוי לכם, והוא אמרו המקום ידין אתכם לזכות ולא אמר לכף זכות, כי לא יתכן העלמות ענין אצלו ית'. וכן תמצא אחד מהם אמר דבר הורה בו זה הענין גם כן, בדבר שארע לו בדין מן הדינין, והוא שידוע אצל החכמים בתלמוד שכל שני שותפין שיש להם איזה דבר בשותפות אם אותו ענין שהוא משותף הוא ענין שצריך שומא בחלוקתו אין לאחד מהם לחלוק שלא מדעת חברו ואם חלק אין חלוקתו חלוקה, אבל אם אותו ענין המשותף אינו ענין שיהא צריך שומא כענין שותפין שמכרו והיו המעות ביד אחד מהם שהמעות אין צריכין שומא, בדומה לזה רשאי האחד לחלוק שלא מדעת חברו, ועל זה הדין אמרו בגמרא [ב"מ ס"ט ע"א] דבר, זה נסח ענינן: הנהו תרתי כותאי דעבדי עסקא בהדי הדדי אזל חד מיניהו פלגינהו לזוזי בלא דעתא דחבריה אתא אידך אזמניה לדינא קמיה דרב פפא אמר מאי נפקא לך מינה מאי דפלג פלג, לשנה האחרת זבון חמרא בהדי הדדי אתא אידך פלג חמרא בלא דעתא דחבריה הדור אתו קמיה דרב פפא, אמר ליה מאן פליג לך, אמר ליה חזינא דכל דבתראי קא אתי מר, אמר רב פפא כל כי האי גונא ודאי צריך לאודועיה, זוזי כמאן דפליגי דמו, חמרא איכא דבסים ואיכא דלא בסים. הנה כשהיה זה חושדו היותו דן כנגדו מצד שהיה טועה במה שאמר לו בשנה ראשונה מאי נפקא לך מינה, שיצא לו מדבריו שהשותף רשאי לחלוק שלא מדעת חברו, ועכשיו בשנה שניה כשחלק את היין ונשען על ההוראה הראשונה אמר לו מאן פלג לך, חשדו שלא יהו דבריו על פי הדין, ואמר לו חזינא דכל דבתראי קא אתי מר, כלומר הראית עצמך עלי כרודף, והתנצל רב פפא אליו והודיעו הטעם, הנה שממדות החכמים להוציא עצמם מכל חשד, כל שכן שלא יביאו עצמם בו"... יז. כתב בחסד לאלפים (או"ח סי' צ ס"ה): "אסור לעבור אחורי בית הכנסת בצד שהפתח פתוח בו בשעה שהציבור מתפללין, אפילו אם התפלל כבר, אם אינו נושא משאוי, או שאין בית הכנסת אחר בעיר, או שאין לבית כנסת זה פתח אחר, מפני שנראה ככופר כיון שאינו נכנס להתפלל. וצריך אדם ליזהר מאוד ולהתרחק מן החשד, כדכתיב (במדבר לב, כב); 'והייתם נקיים מה' ומישראל'". יח. כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן של): "תשובה אפילו היכא שהדבר סופו להתברר אחר שעה מאליו ומעצמו ולא ישאר שום חשד עכ"ז בשביל זמן מועט זה ג"כ צריך להודיע להציל עצמו מן החשד משום והייתם נקיים וראיה לזה מברייתא ערוכה בגמרא בפסחים דף נ"ז ע"א ת"ר בן בוהיין נתן פאה לירק בא אביו ומצאם לעניים שהיו טוענים ירק ועומדים על פתח הגינה א"ל בני השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר לא מפני שעיני צרה אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנים פאה לירק. למה ליה למימרא להו לא מפני שעיני צרה כי היכי דלא לימרי דחויי קא מדחי לן ופירש"י ז"ל למה ליה למימרא וכו' הא קא יהיב לון כפליים ומחזא חזו דלא עין צרה היא דלא לימרו דחויי מדחי לן ולא יתן לנו כלום דמה לו ליטול זה וליתן פי שניים לפיכך הוצרך לפרש להם טעמו של דבר ע"ש הרי בשביל שלא יחשדו אותו שהוא משקר עליהם הוצרך לפרש להם הטעם תיכף ומיד ואף על גב דדבר זה עתיד לברר אח"כ כאשר יתן להם במעושר אפ"ה חש על חשד של זמן מועט כזה וא"כ ה"ה בנידון השאלה אף על פי שעתיד להתברר הדבר מאליו אחר שעה אחת ולא ישאר חשד אפ"ה צריך להודיע הטעם ולהוציא החשד תיכף". ומכאן שבמקרה של חשד צריך לברר מקודם אף אם הענין יתברר בעצמו בעתיד. יט. עוד כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן תפ): "שאלה הנה ידוע שהאדם העושה דבר המביאו לידי חשד שצריך לנקות עצמו לפרש הענין כמו שהוא כדי שלא יחשדוהו ונסתפקו אם צריך לפרש ולהודיע קודם המעשה אשר יעשה או"ד אחר שיעשה המעשה (ההיא) [ההוא] אז יתחייב להודיע ולפרש דבר ההיתר שלו איך היה ואת"ל שצריך להודיע ולפרש מקודם כדי שלא יבא לגרום לבני אדם שיחשדוהו בזמן אשר מה דביני וביני הנה נסתפקנו אם יהיה לו איזה פסידא אם יודיע הדבר קודם שיעשנו אי שרי ליה לעשות ואח"כ יודיע ויפרש הענין לנקות עצמו או"ד בכל גוונא אין לו רשות לעשות דבר המביאו לידי חשד עד שיודיע ויפרש הענין להסיר החשד. יורנו מורנו ושכמ"ה". "תשובה איתא בגמרא דקדושין דף נ"ט ע"א רבין חסידא אזיל לקדושי ליה אתתא לבריה קידשה לנפשיה ומקשה בגמרא והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות ומשני לא יהבוה ניהליה כלומר לא רצו ליתן אותה לבנו ומקשה איבעי ליה לאודועי כדי להוציא עצמו מן חשד מנהג רמאות ומשני סבר אדהכי והכי אתא אינש אחרינא ומקדש לה ע"ש. נמצינו למדין שצריך שיודיע ויפרש הענין להסיר את החשד קודם שיעשה המעשה דהא הכא ודאי אח"כ הודיע רבין חסידא הענין וסיפר שלא רצו ליתנה לבנו ועכ"ז מקשה דצריך להודיע קודם המעשה דיליה גם נמצינו למדין עוד דאם חושש פן יהיה לו פסידא בקדימת הידיעה שרי דהא משני הטעם דלא המתין עד שיודיענו תחילה ויקדש אח"כ משום דחש פן יפסיד זו האשה שיבא אחר ויקדשנה ואף על גב דהפסד הזה הוא בספק וכ"ש בודאי וא"כ נפשט בזה נידון השאלה הנז'". ועולה מדבריו שראוי להסביר לפני המעשה כדי שלא יחשד, אא"כ יצמח לו נזק אחר בהודעתו. כ. הסברה וכללים בענין חשד והכלל 'והייתם נקיים' כתב בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ד סי' סא): "ונראה הסברא בזה דכמו באדם המזיק או גורם להזיק אינו חייב רק בששינה באיזה דבר וכדאיתא בב"ק (דף ל"ב) כשזה רץ וזה מהלך חייב הרץ מפני ששינה. כן בגורם לחבירו שיחשדנו הרי הוא כמכשיל את חבירו. וקיי"ל דהמחטיא חבירו חמור מן ההורגו. ולזה אם שינה במעשיו ועי"ז גורם שיחשדוהו. הוי כמזיק בידים וחייב. ולזה מחויב להזהר מזה. וזהו שהוזהרנו להיות נקיים מד' ומישראל. אכן אם עושה הדבר כתיקונו בלי שום שינוי. ורק הלה חושדו על לא דבר ונגד הדין שצריך לדונו לכף זכות ושלא לישא חטא על חבירו. בזה אין מוטל עליו להזהר. רק יש בזה משום הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו". "והנה בב"ג וב"ר הצריכם מרע"ה שילכו חלוצים בראש מחנה ישראל ולא ביחד עמם. באשר אם לא ילכו בראש המחנה יזדמן אשר קצתם ילכו בסוף המחנה או יהיו יושבים על הכלים וכדומה. ויחשדום שהשתמטו מללכת בעצם המלחמה באשר כבר יש להם נחלה בעבר הירדן. ולז"א מרע"ה שעי"ז יהיו נקיים מד' ומישראל. ומה שכלל גם את ד' בזה. דרשו מזה בשקלים פ"ג שכשם שצריך אדם לצאת ידי המקום צריך לצאת ידי הבריות. ובפשוטו י"ל כי אם ילכו ביחד עם המלחמה אפשר שיסית היצה"ר את אחדים מהם להשתמט מגוף המלחמה כידוע שלא כל המחנה נלחמים יחד. אבל כשהולכים בראש המחנה ונתונים אל פני המלחמה. א"א להם להשתמט. וגם לנוס א"א כי היו מאחוריהם זקפי המלחמה כדאיתא בסוטה (דף מ"ג) ונלמד מזה שכשעושה אדם אף דבר מצוה מחויב להשתדל לעשות' באופן שלא יבוא לידי חשד. ומוכח מזה שצריך לעשותה אף יותר מן המוטל עליו כדי שלא יחשדוהו. ולזה מייתי לה ביומא (דף ל"ח) שלא היתה פת נקיה ביד בני בית גרמו ואשה מבושמת מבני בית אבטינס שזה היה יותר מן המוטל עליהם. וכן בפסחים (דף י"ג) שהטילו על גבאי צדקה הטורח למכור לאחרים. ולא יקבלו לעצמם משום והייתם נקיים. וזה שייך היכא שעושה כראוי לעשות ורק שאפשר שיחשדוהו. מצריכים אותו לעשות ביתרון הכשר כדי שלא יחשדוהו". "אכן אם עושה באופן שיש מקום לחשדו. בזה יש איסור גמור מפני החשד. ולזה כשנכנס בפרגוד חפות שדרך אנשים ללכת בבגד חפות וכדאיתא ביומא (דף ע"ז) מתחת חפת חלוקו וכדמייתי להרש"י ע"ז ביבמות (דף ק"ב ע"ב) וע' ב"ק (דף קי"ט) ופכ"ז דכלים מ"י וכן באנפיליא דמייתי לה ביבמות שם. ע"ז נקיט קרא והייתם נקיים לפי שעושה שינוי מכפי הרגיל כדי להזהר מן החשד. ובירושלמי שם איתא דקווץ לא יתרום מפני החשד. ונראה דס"ל דקווץ הוי שינוי מכפי הרגיל. כי בכהנים כתיב שלא יגדלו פרע ל' יום. ואין רגילות בכהן שיהי' קווץ. וע"פ רוב ודאי תרמו הכהנים. ולזה שייך בזה חשד טפי. וכן בשבת (דף כ"ג) כשנותן פיאה קודם שגמר קצירת השדה הרי הוא משנה מכפי הרגיל להניח לבסוף כפשטות לשון פאת שדך. ונותן מקום לחשדו שלא נתן פיאה. וכן בנ"ח שם שהניח הנר בצד אחד. נותן מקום לחשדו. כי לא כ"ע ידעי שיש לו שני פתחים בחצר. ובריש ברכות ג"כ אין רגיל שיכנס אדם לחורבה. אכן הרמב"ם ספ"ב מה' שקלים כתב בכולהו מפני החשד שנ' והייתם נקיים. נראה דס"ל שמקור הסברא דחיישינן לחשדא הוא מקרא דוהייתם נקיים. וביבמות (דף ק"ב ע"ב) איתא וכ"ש במנעל וסנדל שאין נכנסים בהם למקדש. ונראה ביאור לשון כ"ש כמש"ל דכיון שאין נכנסים למקדש במנעל. אם יכנס הוא הוי שינוי ונותן מקום לחשדו. וזה ודאי אסור. ולפמ"ש הרמב"ם הנ"ל י"ל שכל מקום שאסרו משום חשדא הוי דאורייתא משום והייתם נקיים. וכ"כ הרד"ך דחשד הוי דאורייתא והביא ראיה מהא דשבת (דף כ"ג) שטעם שפיאה הוי בסוף השדה הוא משום חשד. והמקור צ"ל שהוא משום והייתם נקיים כנ"ל": עי"ש בתשובתו באריכות. כא. בשו"ת חתם סופר (ח"ו, ליקוטים סי' נט) מראה עד כמה קשה לקיים כלל זה של 'והייתם נקיים': "שלום לך ושלום לעוזרך התלמיד הותיק שי'." "העתקתני בדבריך ובגלגולי סבותיך אשר לא הי' לי לנחת ודע בני ותלמידי שי' כי כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה והייתם נקיים מה' ומישראל וב' חובות אלו נקיות מה' יתב' והנקיות מישראל עמו הם שני רוכבי' צמדים על גבנו ויותר אפשרי לצאת ידי החוב הראשון היינו ידי שמים יותר הרבה ויותר מלצאת ידי הבריות כי הם חושבים מחשבות זרות ונושאי' ונותני' מוזרי' בלבנה ועונשו יותר קשה מאד מאד עד לאין מספר ממי שאינו יוצא ידי שמים ח"ו. והוא מש"ס ס"פ יה"כ בענין חלול ה' דאין לו כפרה כלל ר"ל ושיעור חלול ה' כגון רב דשקיל בשרא ולא יהיב דמי לאלתר ובעו"ה שכיח בדברי הבריות למדן כזה יעשה דבר זה והוא שגור בפיהם ואפילו על חשד סברא בעלמא והשתא אי נמי הי' אותו הלמדן עושה כשורה ויצא ידי שמים בכל יכולתו בחיק (אצ"ל בחוק) האפשרי אלא שלא נזהר עד שטעו בו אלו שותי שכר ועשאוהו מנגינותם הרי הוא כבר נלכד במצודתם על זה ידוו כל הדווי' והכתוב צווח הרכבת אנוש לראשנו". "ואני הרהרתי כמה פעמים אם אפשר שקיים אדם בעולם מקרא זה על מתכונתו ואולי על זה כייל שלמה המלך עליו השלום אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא רצונו לומר שאפי' בעשייתו כל טוב א"א שלא יחטא עכ"פ באופן השני הנ"ל ביציאת ידי הבריות. ואינני כדי להזכיר אבותינו הקדושים מ"מ תורה היא. וחוכך אני בבני גד וראובן אשר עליהם נאמר מקרא זה והייתם נקיים ועפ"י עצת מרע"ה שהי' עפ"י ה' עשו את שלהם לנקות עצמן והוא במה שיצאו חלוץ י"ד שנים לפני צבא המלחמה ומ"מ לא יצאו ידי חובה המקרא הזה בשלימות כי לא על חנם גלו ראשונה לפני כל השבטי' וקראו חז"ל עליהם מקרא הזה נחלה מבוהלת בראשונה אחריתה לא תבורך עיי' ברבה פ' מטות". "ובכל זאת אחז"ל עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל. וידעת את אשר מרגלא בפומי תמיד אין יעקב שלא יפגענו לבן ומעטי לבן שיפגעו בהם יעקב. שמור זה כי הוא אמת ובחון הדברים ותראם אמתיים. ורצוני כי ברית כרותה כל ת"ח וצדיק המכונה יעקב יש לו מצירים נגדו המכונים לבן, אמנם מעטים הם הרשעים האלו אשר ימצאו נגדם מי שהוא אחיהם ברמאות כיעקב נגד לבן והוה יודע כי הרבה פעמים הפכתי בהם ומהם ומהמונם ואמרתי להשמר מהם ולעשות העקוב למישור ואמרתי לברוח מן הקטנה שבתרמיתם ונכשלתי בגדול ממנו ולא זה בלבד עמי הארץ והמון עם אלא לומדי תורה ואפי' רבנים כל שאין דובר אמת בלבבו ולא היושר והצדק מרכבו הרחק דרכך ממנו הסר רגלך מנתיבו והענין הזה אשר אתה בו קבלו באהבה ועל כל גל וגל תנענע ראשך וסוף הכבוד לבוא כי יושיע ה' עם קרובו". ועי' דעת תורה (ליבוביץ', באורים ויקרא פרק ח פסוק ה, פרשת צו). ftitrsbsvqnitcjpwg8zjmktbqhu2bw 0 1743953 3017879 2026-05-27T19:38:22Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נח|נט|ס|}}" 3017879 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נח|נט|ס|}} rpwozshsmdhvpob5lmqfwxgf9mzvzrd 3017880 3017879 2026-05-27T19:38:36Z Uziel302 3324 3017880 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נח|נט|ס|}} סימן נט על אלו מצוות מברכים ברכת המצוות פתיחה כתב בשו"ת הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן סימן קפט): "שאלה למה אין מברכין על המצות כולן כגון המלוה חבירו והטוען עמו, וכיוצא בהן, תשובה זו שאלה עמוקה. ודבר שעמדו עליו הראשונים ונסתבכו בו הרבה. מפני מה מברכים על מקצתם ואין מברכים על כולן, ואיזו היא שמברכין עליה ואיזו שאין מברכין, ואין הענין תלוי בטעם אחד שאתן לך כלל אחד בהם". התשובה היא תשובת ר"י אבן פלאט1 והיא מצוטטת הרבה פעמים בראשונים (תשובות הרשב"א ח"א סי' יח, אבודרהם ברכת המצות ומשפטיהם, צרור החיים דרך שני סימן כ) ועוד. ותוכנה שאין כאן כלל אחד. יש מספר כללים ועל פי הכללים הוא מסביר על אלו מצוות מברכים ועל אלה אין מברכים. אף ר' ישראל משקלוב עיין בשאלה זו, וכך פתח את עיונו (פאת השולחן בית ישראל הלכות ארץ ישראל סימן ג אות לט): "ומברכין כו' על נתינת המתנות כו'. בכאן אבאר דיני ברכות על המצות שיש חילוקי דיעות בין הראשונים ז"ל. הנה הרשב"א בתשובתו סי' י"ח ובמיוחסות סי' קפ"ט העתיקו דברי הר"י בן פלט. א'. כל מצוה שאין בה מעשה כגון השמטת כספים וכיוצא אין מברכין. ב'. מצוה שאינו תלויה כולה ביד העושה כגון מתנת עניים והלואה לדלים ונתינת צדקה והענקה. וכן על הדינים שמא לא יקבלו בע"ד דעתו. ג'. מצוה הבאה בעבירה אין מברכין כגון השבת הגזל וריבית שלא צונו לגזול כדי להשיב. וליקח את האם כדי לשלחה וכיוצא וכן מתנות כהונה אין מברכין על נתינתה דאין הישראל נותנה משלו אלא שהשי"ת זכה אותן לכהן ומשלחן גבוה קזכו. וכן נתינת שקל בשנה כמ"ש כי ממך הכל ומידך נתנו לו. משא"כ בתו"מ וחלה מברכין על הפרשתן וכן בפדיון הבן על פדיונו וכן אין מברכין על חליצה ויבום ועל גירושין כו' וכן על מיתת ב"ד לפי שהקב"ה חס על בריותיו כו'. וכן ביקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום. דילמא לא מקבלי מיני'. ומביא ראיה כמ"ש למטה". במאמר המצורף נעמוד על כלליו של הר"י אבן פלאט ועל דעת החולקים עליו. בתחילת כל כלל נביא את דברי הר"י אבן פלאט את דברי פאת השולחן המסכימים או החולקים2. ואח"כ דעות ראשונים ואחרונים נוספים. א. מצוות שקיומן תלוי באחרים כתב בתשובת הר"י אבן פלאט: "וכן כל דבר שהוא מסור לבית דין כגון עשיית הדינין, שמא לא יקבלו בעלי דינין את דעתו. וכן כל מצוה שהיא כזה ואין מברכים על מצוה שאינה תלויה כלה ביד עושה אותה. מפני שאפשר שלא יתרצה בה חבירו ונמצא העושה מתבטל. כגון מתנות עניים והלואת דלים ונתינת צדקה והענקה, וכיוצא בהן. וכן כל דבר שמסור לב"ד כעשיית הדינים שמא לא יקבלו בעלי דינים דעתו". והוסיף בהמשך: "וכן על ביקור חולים ותנחומי אבלים והבאת שלום בין אדם לחברו מפני שהן תלויות ביד אחרים דדילמא לא מקבלי מיניה ובידם לעקור ממנו מצוה זו". כתב פאת השולחן (שם): "ול"נ דבסידורו שסידר רבינו (=הרמב"ם) שם. מ' דכוונתו דבמ"ע שבין אדם למקום מברך קודם עשייתן לאפוקי המצות שבין אדם לחבירו דיש לחוש שמא לא יקבלו מברך בשעת עשייתן. כשרואה שמתקיימת המצוה. ודיקא נמי דהא בפ"א כ' מברכין על כל מצוה ומצוה כו'. ומקורו ברוך מדקאמר בריש פסחים ז' ב' בסוגיין דמברכין על המצות עובר לעשייתן וחשיב רק הני דבין אדם למקום כמו שופר סוכה לולב תפילין וכדומה וכנ"ל". "וז"ל ירושלמי בריש פ' כיצד מברכין ר' חגי ור' ירמיה סלקין לבי חנותא קפץ ר' חגי וברך עליהן א"ל ר"י יאות עבדת שכל המצות טעונות ברכה. ר' תנחומא ר' אבא ב"כ בשם ר"א ואתנה לך את לוחות האבן התורה והמצוה הקיש מצוה לתורה מה תורה טעונה ברכת אף מצות טעונות ברכה וכ"ה בתוספתא דברכות פ"ו כל המצות טעונות ברכה כו'. ומ"ש לבי חנותא מקום הדינים כמ"ש בסנהדרין ז' ע"ב אפיקו [לי] מאני חנוותא ובפ' חלק [בירושלמי ה"א] מן סדרא רבא עד חנותא דר' הושעי' מבהמ"ד עד ישיבת הדיינים ע"כ וכ"כ המפרשים ורה"ג שברך על הדינים. וזה סותר לכל הני רבוותא דהא על דינים בירך ור"י א"ל שפיר עבדת ומעשה רב ובאמת סברא דשמא לא יקבלו הבעלי דינים. תליא בפלוגתת ר"ת ור"י בברכה על השינה בסוכה שהביא הרא"ש פ"ק דברכות סי' י"ג ותוס' ברכות י"א ב' בד"ה שכבר. ועיין מ"ש רה"ג בא"ח סי' תל"ב ס"ק ט' שהביא ראי' דא"צ להניח פתיתי חמץ כשמברך על הבדיקה ממ"ש בטוש"ע סי' תל"ה דיבדוק בתוך המועד בברכה וכ"כ הפר"ח שם. ועוד ראי' מברכת המפיל. דמברך אם ישן. וכן אם ימצא. וה"נ בכולהו הדין כן". סיוע לדברי הר"י אבן פלאט מכתובות (ח ע"א): "ומעיקרא מאימת (=מברך בברכת המזון שהשמחה במעונו)? אמר רב פפא: מכי רמו שערי באסינתא... רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא, ובריך משעת אירוסין, אמר: קים לי בגוייהו דלא הדרי בהו; לא אסתייע מילתא והדרי בהו". מבאר רבינו יהונתן מלוניל (על הרי"ף כתובות [לפי דפי הרי"ף] דף ב ע"ב): "מברך שהשמחה במעונו, ושאכלנו משלו אבל לא מברך אשר ברא. מעיקרא, קודם חופה שקורא קרואים ואומר להם מחמת שרוצה [אני] להכניס בני לחופה. מאימתי, שמחת החופה התחילה וראוי לברך שהשמחה במעונו. מכי רמו שערי באסינתא, שורין שעורין בעריבה במים להטיל שכר לצרכי סעודת חופה ויש אומרים לשם החתן והכלה זורעין שעורים לפניהם לומר פרו ורבו ויצמחו כשעורים הללו, ודוקא בתחלת חופה שהיא לאחר קדושין ותו ליכא למיחש דילמא הדרי בהו כיון דאיכא תרתי קדושין והכנת סעודת חופה אבל בקדושין לחודייהו בלא סמוך לחופה דאכתי לא רמו שערי באסינתא ואף היכא דטריח ליה כלומר שמתקנין לו כל צרכי חופה וסעודה ליכא לברך שהשמחה במעונו משום דאיכא למיחש דילמא הדרי בהו". הרשב"א (כתובות ז ע"ב) באר: "ונהגו לברך ברכת אירוסין אחר הקדושין ולא קודם הקדושין ואף על פי שאמרו (פסחים ז' ב') כל המצוות כולן מברך עליהם עובר לעשייתן, שאני הכא דילמא הדרי בהו כיון שהדבר תלוי ברצון שניהם". וכן בשו"ת הרשב"א (ח"ד סי' רה ורו). וכן הכל בו (הלכ' אישות סי' עה): "ועכשיו נהגו שלא לברך עד אחר הקדושין וטעם הדבר שאלו היה החתן שהוא המקדש מברך אותה היה דין שיברך אותה קודם שיקדש אבל מאחר שלא נהגו שיברך החתן עצמו כדי שלא לבייש מי שאינו בקי ומברך אחר בשבילו אין האחר מברך עד אחר הקידושין דלמא הדרי בהו ויבא לידי ברכה לבטלה". אף הנצי"ב בהעמק שאלה (פרשת חיי שרה שאילתא טז אות א) כתב: "ויש להקשות לדעת רבינו וסיעתו הא דאית' בירו' ברכות פ' הרואה והביאו הר"ן פסחים פ"א והה"מ בשם הרמב"ן דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מקדושין בבעילה, הרי דקדושי כסף ושטר מצוה לברך עובר לעשייתן ככל המצות. ובשלמא להראב"ד ז"ל אפשר ליישב דרבותא קאמר ל"מ קידושי שטר וכסף דאפשר שתחזור בה האשה, וה"ז דומה לכל ברכה דתלי' בדעת אחרים שאין מברכין עובר לעשייתן כמו להכניסו בבריתו של א"א ולא הוצרך הירושלמי להוציאו מן הכלל, אלא קידושי ביאה שכבר מסרה עצמה לביאה ואין לחוש שתחזור בה, מכ"מ אין לברך מטעם אחר כמש"כ הרמב"ן משום לא יראה בך ע"ד [והיינו טעמא שכ' הטור בשם העיטור באה"ע סי' קס"ו דהמייבם מברך אחר ביאה ולא כמש"כ הב"ש שם סקי"א שמא תחזור בה, שזה לא שייך ביבמה, שהרי בא עלי' בע"כ. והעיטור לא כתב זה הטעם שתלוי באחרים אלא על כניסת יבמה לפני ביאה שי"א לברך, וע"ז כ' דא"א לברך עובר לעשייתן קודם כניסה דתלוי ברצונה, וכיון שברך אחר כך טוב יותר לברך סמוך לביאה שגמר המצוה לגמרי]. אלא שקשה על הראב"ד אמאי לא קאמר הכי בש"ס דילן חוץ מן קדושין בבעילה אלא ס"ל דאפי' קידושי ביאה מברכין עובר לעשייתן והיא ק' הרמב"ן והביאו הה"מ שם. ואפשר ליישב גם זאת, דס"ל לש"ס דילן דגם ביאה מיקרי תולה בדעת אחרים ופשיטא דאינו מברך עובר לעשייתו. אבל לדעת רבינו קשה הירושלמי שהרי לכתחילה עיקר ב"א הוא לאחר הקידושין, ואין זה בכלל ברכת המצות שנימא חוץ כו' ומאי אריא קידושי ביאה. וי"ל דבאמת כבר הקשה הרא"ש ור"ן אמאי לא מברכי אקב"ו על הקדושין, ודברי הרא"ש הארוכים בזה כבר נסתרו לפי דעת רבינו בסי' קס"ה כמש"כ אות א' בס"ד. מיהו הר"ן כ' משום שעדין לא נעשה גמר המצוה עד הנשואין, וזה אינו אלא בקידושי כסף ושטר, אבל בקידושי ביאה באמת היה צריך לברך אקב"ו על הקידושין מלבד ברכת ארוסין שלמדים מקראי דרבקה ובועז, או לכללינהו בב"א, ומשו"ה הוצרך הירו' לפרש דא"א מט"א וזה דוחק". אמנם הרמב"ם חלק. כך כתב בס' אהל מועד (שער הברכות דרך ראשון): "והר"מ מצריך אל המקדש לברך אף על פי שהיא תלויה ביד אחרים ואמר שאחר הברכה מקדש הקי' כדרך כל המצוות שמברך עליהן עובר לעשייתן". בדומה לגדר זה כתב בס' דף על הדף (פסחים ז ע"ב): "בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' י"ח) כתב בטעם דאין מברכין על מצות צדקה, משום דאין המצוה תלויה כולה ביד העושה, מפני שאפשר שלא יתרצה בה חבירו ונמצא מעשה מתבטל". "ובספר העיקרים להגאון ר' שלמה איגר זצ"ל הקשה דמ"מ יברך אח"כ כשכבר קבל העני הצדקה, ואי משום דצריך לברך עובר לעשייתן, הא מ"מ בדאי אפשר לברך קודם לא בטלו להברכה משום זה לגמרי, דהרי גם בטבילה מברך אחר הטבילה משום דקודם הטבילה אכתי גברא לא חזי, ויותר מזה דאפילו היכי דתקנו לברך קודם, מ"מ אם יקרה מקרה שאינו יכול לברך קודם, מברך בסמוך אח"כ, כדאי' בשוחט דבר דאיתיליד בו ריעותא וצריך בדיקה (בהגש"ע יו"ד רס"י י"ט), ובבית שמואל (אהע"ז סי' ל"ד סק"ד) בטעם הפוסקים דס"ל דמקדשין והדר מברכין ברכת אירוסין, דדלמא תחזור ולא תרצה לקבל הקידושין, הרי לך דבמקום דא"א לברך מקודם מברך אח"כ, ואמאי לא נימא כן בצדקה". "ובהג"ה שם רוצה לפרש דברי הרשב"א, דאין הטעם משום חשש ברכה לבטלה, אלא דאין מברכין על מצוה שבין אדם לחבירו כמצוה דאפשר שתיעקר, דעל מצוה כזו לא תקנו ברכה". "ועיין שם שהרשב"א מוכיח את דבריו מכתובות (מ ע"א) לענין עשה דולו תהיה לאשה דלא אמרינן עשה דוחה ל"ת, כיון דאי אמרה לא בעינא ליכא לעשה כלל, כמו"כ לענין ברכה. ומביא שם שבשו"ת חת"ס (או"ח סי' נ"ד) הקשו לו על הרשב"א מברכת אירוסין אמאי מברכין והרי אם אמרה לא בעינא להתקדש לו ליכא מ"ע ואפ"ה מברכין. וכתב החתם סופר דלא דמי', דכוונת הרשב"א כל מצוה שהיא לטובת חבירו ואם ירצה חבירו שלא לקבל כאן טובה אין כאן מצוה, משא"כ פ"ו שאינו לטובת האשה אלא חוק שהטיל עליו הקדוש ברוך הוא להמציא לו אשה שתנשא לו, ואם לא ימצא הרי הוא חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה, ובכל מ"ע אם יאנס ויעכבוהו גויים וליסטים או לא ימצא אתרוג ותפילין אין זה בכלל דברי הרשב"א. בדברים קצרים הללו נכללו כל דברי הרשב"א, דבמצוה שבין אדם לחבירו אין מברכין דאי אמר חבירו לא בעינא אין כאן מצוה, משא"כ בין אדם למקום אפי' צריך לזה חבירו, מ"מ אפי' אמר לא בעינא לא נאמר שאין כאן מצוה אלא שנאנס ולא מצא מקום לקיים מצוה, עכ"ד בהג"ה. וע"ע דבר אברהם (ח"ג סי' י')". ב. כל מצוה שאפשר שתעקר אין מברכים עליה גדר נוסף שקרוב לקודמו הוא הכתוב בתשובת הר"י אבן פלאט: "ומנא לן דכל מצוה שאפשר למיעקרא אף על גב דהשתא לא מיעקרא כמאן דמיעקרא דמיא. דתנן בפרק אלו נערות (דף ל"ט) כיצד שותה בעציצו אפילו חגרת אפילו סומא וכו' עד שאינה ראויה לבא עליה שאינו רשאי לקיימה שנא' (דברים כב) ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו. ואמרינן עלה בגמרא וניתי עשה ונדחה לא תעשה אמר ליה היכא אמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה כגון מילה בצרעת דלא אפשר דלא לקיומה לעשה. אבל אי אמרה דלא בעינא לה מי איתיה לעשה כלל. אלמא כיון דאפשר למיעקריה לעשה אף על גב דאכתי לא עקרה ליה הוה ליה כמאן דליתיה. דהא לא קביעא הואיל ומשום הנאה דילה חייביה רחמנא למינסבא וכיון דאמרה לא בעינא לה להאי הנאה איעקר ליה מצות עשה שבהם. וגמרינן מינה למורא וכבוד אב ואם ועמידה בפני רבו הואיל ואפשר למיעקריה להאי עשה דידהו שהרב שמחל על כבודו כבודו מחול". גדר זה קרוב לגדר הקודם שכיון שהמצוה יכולה להיבטל לא תקנו לה ברכה. ג. כל מצוה שהיא בינו לבין עצמו – מברך משו"ת תמים דעים (סי' קעט) אנו שומעים על גדר דומה: "והרב בעל העיטור כתב כלל אחר בענין של ברכות וז"ל ושאלתי מאת הרב החסיד והענו למסור מפתח על המצות מפני מה מברכין במקצתן כגון סוכה ולולב ושופר וציצית ותפלין ומזוזה וספירת העומר ונר חנוכה ומגילה והדומות להן. ומקצתן אין מברכין עליהן כגון מי שעומד מפני רבו או מפני חכם והנותן צדקה לעני והלואת מעות והשבת העבוט ושלוח הקן ומעקה ומבקר חולים ומנחם אבלים ומכניסי חתן וכלה לחופה ועל לקט שכחה ופאה ופרט ועוללות ופטר חמור עריפתו ונתינתו כדתנן (בכורות י"ג) מצות פדיה קודמת למצות עריפה ונתינת בכור לכהן וראשית הגז ומתנות ונותן שקלו וחזה ושוק ומגיש וסומך והבאת שלום ומורא וכבוד ומוכיח חבירו והשמטת כספים ושלוח הקן ושלוח עבדים ומשמח גר יתום ואלמנה ברגל והשבת אבידה וטעינה ופריקה ומצות חליצה ויבום". "יש מפרשין שאין מברכין על מצות עשה שיש בה אזהרה כגון לא תקח האם על הבנים שלח תשלח לא תראה חמור שונאך עזוב תעזוב עמו. וכן בפריקה וטעינה ומוכיח את חבירו חליצה ויבום ולקט שכחה ופאה והדומות להן ומה נאמר במוהל את הגדול וגדול שמהל את עצמו שהוא מברך ויש בו כרת ואם תאמר פסח ומילה מצות עשה שאין בהם אזהרה והרי שחיטה שיש בה אזהרה לא תאכלו כל נבלה ומברך עליה. וא"ת בנחירה בעלמא סגי להוציאו מידי נבילה והשחיטה מצוה בפני עצמה היא בקדשים באותה שעה שהיתה בשר נחירה מותרת ואעפ"י שיש עכשיו בנחירה משום נבלה שהוקבעה אותה ברכה הוקבעה. זה הטעם אינו כי בשעה שהיתה בשר נחירה מותר לא היו מברכין על השחיטה אלא בקדשים אבל לא בחולין שהרי היתה בשר נחירה מותרת. ובהלכות פסוקות מי שעושה מעקה מברך לעשות מעקה אף על פי שכתוב בה אזהרה לא תשים דמים בביתך וצריכין אנו מפתח". "והתשובה זה הכלל כל מצוה שאינו בינו לבין עצמו אבל תלויה באחרים כגון צדקה והשבת אבידה והעבוט ובקור חולים והדומות להן אין צריך לברך אף על גב דבעשייתה גמר מצוה. וכל מצוה שהיא בינו לבין עצמו כגון סוכה ולולב ושופר וציצית ותפלין והדומות להן צריך לברך והלכתא צריך לברך בשלוח הקן ובמעקה ובפדיון הבן ומילה כיון דקטן הוא כבינו לבין עצמו דמי. ואנ' אי לא מהליה אבוה ולא פרקיה כיון דאיהו חייב למימהל ולמפרק נפשיה חייב לברך". ד. מצוה שאין בה מעשה כתב בתשובת ר" אבן פלאט: "אלא כל מצוה שאין בה מעשה אין מברכין עליה. כגון השמטת כספים, וכיוצא בהן". כתב האבודרהם (סדר תפילות הפסח): "וקודם שיבדוק יברך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. והטעם שאינו מברך על ביטול חמץ, מפני שהביטול הוא תלוי בלב האדם, ואין צריך להוציאו בשפתיו, ואין בו מעשה כלל, ואין מברכין על מצוה שאין בה מעשה, כמו שכתבנו בהקדמת הספר הזה. וגם אין לברך על בדיקת חמץ, מפני שהיא מדרבנן". הסביר בשו"ת יהודה יעלה (אסאד, ח"א או"ח סי' יט) את גדר הכלל לפי הבנתו: "וגם ראיות מעלתו שאין לברך אי לא עביד מעשה ליתנהו, חדא מב"י א"ח סי' תל"ב אין מברכין על ביטול חמץ לפי דביטול בלב הוא ואין מברכים על דברים שבלב לכן מברכין הנוסח על ביעור חמץ דביעור מעשה הוא וגם בכלל דביעור גם הביטול היא אבל הכא הרי מברכין להניח תפילין ועל מצות תפילין שהוא מעשה ומאי ענין האי דהב"י לכאן. ועוד מתשוב' הרשב"א סי' ח"י דיבמה אינה מברכת על יבום וחליצה משום דקרקע עולם היא ואף שהיא מסייעת כו' ליתא כן ברשב"א אלא היבם אינו מברך לפי שאינו עיקר המצוה אלא משום פו"ר והיא אינה מצווה כו' יעו"ש, אבל בהד"א כתב הרשב"א שם ריש התשובה האי כללא וז"ל כל מצוה שאין בה מעשה אין מברכין עליה כגון השמטת כספים וכיו"ב עכ"ל וכוונתו נ"ל היינו שהמצוה הוא בשב וא"ת אין שום עשייה במצוה זו יהי' כעין סברת הרא"ש ריש כתובות שאין מברכין על אזהרת לאו ה"ט נמי במצוה שאין בה מעשה כלל וכלל. אבל מצוה בקום ועשה ויש בה מעשה בקיומה וגם נוסח הברכה הוא על קיום מעשה המצוה שפיר מברך זה על המצוה שעושה חבירו בשליחותו להוציאו למברך י"ח בלי פקפוק". וכך העיר בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' ו): "ועדיין צ"ע דהא מפורש בשו"ת הרשב"א סי' י"ח שעל מצוה שאין בה מעשה וכגון השמטת כספים אין מברכין ע"ש. וכ"כ הכלבו הובא בב"י סי' תל"ב שאין מברכין על המחשבה. וה"נ הרי קניית העירוב ביה"ש אין בה מעשה. ולכאורה יש להוכיח שיש לברך על כוונת מצוה בלא מעשה מהא דסוכה דף מ"ו דרבנן דבי רב אשי מברכי כל אימת דממשמשי. והנה דעת רש"י ותו' והרמב"ם ורוב הפוסקים שטעם החיוב למשמש בתפילין הוא כדי שלא יסיח דעתו מהם וע' בתו' בסוכה שם. ולפ"ז אין בגוף המשמוש שום מצוה רק המצוה במה שיכוין בדעתו לזכור במצות תפילין שעליו. והמשמוש הוא רק שעי"ז יזכרם. אבל באמת סגי רק בזכירה בעלמא שלא יסיח דעת מהם. אלמא שמברכין אף על דבר שאין בו מעשה רק כוונה בעלמא. ואף דאנן לא קיי"ל כרבנן דבי רב אשי. היינו משום דס"ל שהברכה הראשונה היא על כל הזמן שנושא תפיליו. והרי דעת הרבה פוסקים שאף אם מסיר תפיליו וחוזר ולובשן א"צ לברך רק כשנכנס באמצע לביה"כ ע' בטוש"ע סי' כ"ה. אבל בהך סברא שאפשר לברך בלא מעשה לא מצינו פלוגתא בזה". ה. מצוה שבאה מתוך עבירה כתב בתשובת הר"י בן פלאט: "וכן כל מצוה שבאה מתוך עבירה כגון השבת גזילה והחזרת רבית, שלא צונו לגזול כדי להשיב. וליקח האם על הבנים כדי שנחזור ונשלח אותה, וכל כיוצא כאלו". כתב בדעת תורה (יו"ד סי' רצב ס"א): "שלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף וכו'. עי' ר"מ שי"ק סי' רפ"ט בענין ברכת שלוח הקן [3מברכין. והביא מהפ"ת שהסתפק בזה, אמנם הרשב"א בתשו' סימן י"ח כ' בפשיטות שאין מברכין, וכ' המהר"ם שי"ק להסביר דברי הרשב"א ע"ש, ועוד כתב דהנה החו"י הסתפק אם אינו רוצה ליקח האם ולא הבנים, ותלה בזה בפלוגתת הראשונים במסכת חולין דף קמ"א, יעו"ש באורך קצת, ונהי דאין מחויב שיטול, אבל כשנטל מחויב הוא לשלח האם ושפיר הי' אפשר לברך אשר קדשנו דלקדושה ניתנה ולא להנאותינו, ומש"כ הרשב"א בתשו' י"ח לומר דלכך אין מברכין, משום שלא צוונו ליקח ולחזור ולשלח ולעולם הרשב"א ס"ל דלא כהחו"י וכו' ותלי' בשיטה הנ"ל אי שלח מעיקרא נמי משמע, לכן הוי ספק ברכה ע"ש]... עי' ברכי יוסף דאין מברכין על מצוה זו וע"ש טעמו [מש"כ דאין מברכין דמצוה הבאה בעבירה דכתיב לא תקח, ואם לקחת שלח תשלח] וע"ש בקו"א בזה [שהביא עוד חבל פוסקים שאין לברך על מצוה זו, ועוד כתב על דברי החו"י הנז' לעיל, מדברי שו"ת גבעת פנחס שחולק ע"ז דאם אינו רוצה ליקח האם או הבנים אין עליו מצוות שלוח הקן ע"ש] וע"ע בתשו' הרשב"א סי' י"ח שכ' וז"ל ואין מברכין על מצוה זו שהיא באה מחמת עבירה וכו' ליקח את האם כדי שנחזור ונשלח אותה וכו' עכ"ל... ועי' שו"ת תורת נתנאל סי' ט' בהא דלא נזכר שום ברכה על שלוח הקן דיש לחוש שמא ימצא ביצים מוזרות וכדומה, וצ"ע דמוזרות לא שכיחי כמש"ל". כתב על שילוח הקן בפרדס יוסף החדש (דברים כב, ו אות ב): "לגבי ברכה על מצוה זו (=שילוח הקן) יש מבוכה ברבותינו, וברבינו בחיי כתב דמה"ט דאינה מצוה חיובית לכן אין ע"ז ברכה ע"ש. וכעי"ז כתב בשל"ה (שער האותיות סוף אות ד) ע"ש. (וי"ל בזה דראה בפרד"י החדש (פר' שלח אות רט"ז) מש"כ בס"ד בענין מצוות שחיטה וציצית אי הוו מצוות חיוביות או לא ע"ש הרבה בזה וצ"ע דלפי סברת הרבינו בחיי והשל"ה הנ"ל לא נברך עליהם וי"ל). ובתשו' הרשב"א (ח"א סי' י"ח) כתב דאין לברך על שלוח הקן כיון שהמצוה באה מתוך עבירה ע"ש והיינו דס"ל לרשב"א דאין המצוה דשלוח הקן מצוה בפ"ע אלא רק אם לקח האם על הבנים צריך לתקן הלאו ע"י קיום העשה דשלח תשלח וגו'. וכן כתב עוד הרשב"א בשו"ת המיוחסות לרמב"ן (סי' קפ"ט) ע"ש. (וראה בשו"ת בנין ציון (החדשות סי' י"ד) שסתר חידוש שאמר לו הג"ר אברהם בינג זצ"ל בגדר קיום מצות שלוח הקן עפ"י הרשב"א הנ"ל ע"ש אך ראה בקובץ המאסף (שנה ט"ו כרך ב חוברת א סוף סי' ח) מש"כ הגר"י שור זצ"ל ליישב קושית הערוך לנר ע"ש היטב). אך בשו"ת הרשב"א (ח"ג סי' רפ"ג) כתב מפורש דמברכים על שלוח הקן ע"ש וכן ברוקח כאן (ובסי' שס"ו) ע"ש. וראה גם בשו"ת סמא דחיי (סי' ג) שכתב לברך על שלוח הקן ברכה וגם ברכת שהחיינו כשעושה זאת בפעם הא' ע"ש. וראה גם בברכי יוסף (יו"ד סי' רצ"ב) בזה. ובחכם צבי (סי' פ"ג) הביא שחכמי לובלין הסתפקו בענין זה ע"ש. וראה במנחה בלולה טעם נוסף דכיון דכתיב כי יקרא – לכן לא קבעו חז"ל ברכה על זה ע"כ. והיינו כנראה כסברת הרבינו בחיי הנ"ל. וע"ע בשו"ת בנין ציון החדשות (סי' י"ד) טעם חדש בענין זה מדוע אין מברכים כיון שאינו עובר לעשייתה ע"ש היטב וראה גם בשו"ת תורת נתנאל (סי' ט) להגאון בעל קרבן נתנאל שכתב דחיישינן שמא יימצאו הביצים מוזרות ונמצא שבירך לבטלה ע"ש. אך ראה במנחת אלעזר (ח"ג סי' מ"ג) שהקשה בדבריו ע"ש מש"כ בשם שו"ת שערי דעה ובקובץ זכור לאברהם הנ"ל (תש"נ עמ' רט"ו והלאה) בזה. ובדברי הרשב"א הנ"ל דמצות שלוח הקן חשיבא מצוה שבאה מתוך עבירה. ראה עוד אריכות גדולה בקובץ תורה מציון – ירושלים (שנה ט קו' ב סי' ו ס"ק י והלאה) ושם (קובץ ד סי' ח ס"ק י"ד) ע"ש היטב". העיר באילת השחר (ויקרא ד, ג) לגבי קרבן חטאת: "יל"ע אם הכהנים בירכו על הקרבת חטאת, והעירו דלמש"כ הרשב"א (בשו"ת ח"א סימן י"ח) שלא מברכים על מצוה שבאה מתוך עבירה כגון השבת גזילה וחזרת ריבית שלא צונו לגזול כדי להשיב, גם כאן י"ל שלא צונו לחטוא כדי להביא קרבן, ולא בירכו על קרבנות הבאים על חטא, אבל על עולות י"ל שמברכים אף על פי שגם הם מכפרים, משום שלא נחשב שבאים על חטא". "ומש"כ המשנה למלך (הל' מעשה הקרבנות פ"י ה"א) שהכהנים מברכים על אכילת חטאת ואשם, י"ל משום דלא בא על חטא של הכהנים משו"ה הם מברכים, אבל על העבודות אף על פי שנעשים ע"י הכהנים שלא חטאו, מ"מ התורה אמרה להביא קרבן על החטא, וזה נקרא דבר שעושים על החטא אלא שהתורה אמרה לעשות העבודות ע"י כהנים, משא"כ אכילת הקרבנות דאין הבאת קרבן עבור אכילת הכהן (ואף על פי שיש גם קצת כפרה ע"י אכילתם כדאמרינן ביומא ס"ח ב' כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים), ומשו"ה כיון שהכהנים לא חטאו י"ל דמברכים (העירו לעי' בשדי חמד מערכת יוהכ"פ סימן ב' אות י"ח)". ו. מברכים רק במצוות בהן הנתינה משלו כתב בתשובת הר"י אבן פלאט: "וכן מתנות כהונה אין מברכין על נתינתן דאין הישראל נותן משלו אלא שהשם יתברך זכה אותן לכהן ומשלחן גבוה קא זכו. ונתינת שקל בשנה כיוצא בו וכדכתיב (דברי הימים א' כט, יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. אבל על פדיון הבן ועל הפרשת חלה ומעשרות מברך מפני שאינו מברך על הנתינה אלא על ההפרשה ועל הפדיון שתלויין בו". בהמשך כתב: "ומנא לן דמתנות כהונה אין מברכין עליהו. משום דאמרינן דכהנים משלחן גבוה קא זכו. וגבי דהוא ממתנות כהונה נמי אמרינן קנאו השם ונתנו לכהנים וכדמברר בבבא קמא. דשמעינן מינה דמאן דיהיב מתנות כהונה לא יהיב ליה מדידיה אלא דרחמנא נינהו כדכתיב (במדבר י"ח) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי". כתב בדרכי תשובה (יו"ד סי' סא ס"ק א) על נתינת זרוע לחיים וקבה: "...וכתב הרשב"א בתשו' ח"א סי' י"א דאין מברכין על מצוה זו משום דכהנים משלחן גבוה קא זכו ולא משל בעלים עיין שם. ועי' בכנה"ג בהגהות הטור אות ב' שהביא מהדמש"א שצריך לברך. והשיג עליו דהעיקר כמ"ש הרשב"א דאין לברך עיין שם. וכ"כ בפר"ח ובפרי תואר ובמ"ז ריש סי' זה לדינא ודלא כהדמש"א עיין שם. ועי' במחזיק ברכה ריש סי' זה מ"ש בזה והפליא על הכנה"ג בזה שמדחה כ"כ דברי הדמש"א בשתי ידים, והלא הדמש"א לא יחיד הוא בדבר זה וכבר קדמו הרוקח וכ' כן להדיא שצריך לברך על מתנות כהונה עיין שם ועי' בשלחן גבוה מחודש א' מ"ש בזה ועי' בס' מסגרת השלחן הספרדי שהביאו וסיים דמ"מ נכון יותר שלא לברך עיין שם, ועי' בס' רוח חיים הספרדי אות ב' מ"ש בזה. וסיים דנכון עכ"פ לברך בלא שם ומלכות עיין שם. (ועי' בבאה"ט אה"ע סוף סי' ל"ד ובפרמ"ג או"ח בפתיחה להלכות ברכות אות ט"ו). שוב ראיתי בס' פאת השלחן בסוף הלכות ארץ ישראל סוף סי' ג' ובבית ישראל שם ס"ק ל"ט שהרחיב הדיבור בזה בש"ס ופוסקים והאריך בדברי הכנה"ג והפר"ח הנ"ל והעלה דהעיקר לדינא כדעת הרוקח הנ"ל שצריך לברך על נתינת מתנות כהונה וכ' שכן הי' מנהגו של הגר"א ז"ל מווילנא וכן הנהיג לברך על נתינת המתנות וכן עיקר עיין שם ומבואר מדבריו דאפי' בחוץ לארץ צריך לברך (וע"ל סעי' כ"א) אבל לא ראיתי נוהגין כן במדינותינו. ועי' עוד בפרי תואר שהביא מהדמש"א שצריך לברך בשעת ההפרשה ולברך על ההפרשה כמו שמברכין על הפרשת תרומות ומעשרות והשיג עליו דזה אינו דמבואר מדברי הפוסקים וגדולי המורים דמתנות כהונה לא דמי לתרומות ומעשרות בזה עיין שם וכ"כ במ"ז סוף סק"ז דלא מיבעיא דאין מברכין על נתינות המתנות כמ"ש הרשב"א בתשו' אלא אפי' על הפרשתן אין מברכין עיין שם". ..."שוב ראיתי בפאת השלחן בבית ישראל בסוף הס"ק שם שכ' שכן הי' מנהגו של הגר"א ז"ל לברך על נתינת המתנות גם ברכת שהחיינו כשיטת הרמב"ם לברך בכל מצות שהחיינו אף שאינם מזמן לזמן כמו פדיון הבן עיין שם". כך כתב בפאת השולחן (שם): "והנה הפר"ח ז"ל כתב בש"ע י"ד סי' ס"א ס"ק א' אין מברכין על נתינת מ"כ משום דאין הישראל נותן משלו אלא שהי"ת זכה אותו לכהן ומשלחן גבוה קא זכו הרשב"א בסי"ח ואין זה סותר למה שכתב הרב בחידושיו בפ' הזרוע קל"א ע"ד וז"ל דשאני חזה ושוק דכהנים משלחן גבוה קא זכו. ולאחר הקרבה והפרשה. אבל מתנות ממון כהן הוא ע"כ. דהתם בעו למימר דחזה ושוק לא מצינו למימר בהו מתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין דהא הוו מחוסר מעשה דהיינו הקרבה והפרשה משא"כ במתנות דאע"ג דמשלחן גבוה קא זכו מ"מ כיון דאתי לידייהו בטיבלייהו ולא הוו מחוסר מעשה זכו בהו וממון כהן הוו". "וכ"כ הרמב"ן בהשגות לסה"מ בשרש י"ב וז"ל: אבל הדברים שאינם טובלין כגון ראה"ג (=ראשית הגז) ומתנות זלו"ק (=זרוע לחיים וקבה) לא נמנה אלא נתינתם. ואינו מברך על הפרשתן כלל וזה מוסכם עכ"ל. ומה שכתב וזה מוסכם כבר הראיתי שרבינו הרוקח פליג עלה בהדיא. ונראה לפענ"ד דגם הרמב"ן והרשב"א בחידושם לחולין ס"ל לברך על נתינת מ"כ בזלו"ק ובתשובתו העתיקו לדברי תשובת ריב"ף (=ר"י בן פלאט) להראב"ד כמו דסיימו שם כך השיב הריב"ף להראב"ד ז"ל. והרמב"ן בס' המצות אין כוונתו כמ"ש הפר"ח שלא לברך כלל אלא שלא לברך על ההפרשה כלל. אבל על הנתינה צריך לברך. והרב פר"ח קיצר העתקתו. וז"ל שם הצריך לענינינו. וכן הדין השני שיגזור הרב למנות מה שלוקח הכהן חלק מן המצוה איננו דין שוה לי בכולן אבל יש חלוק בהן. כי בדברים הטובלים הן [שתי] מצות בודאי ההפרש' מדכ' חלה תרימו תרומה ושלא נשליכנה כ' תתנו כו' תרומה. וראיה שחייבו לברך בשעת הפרשה כו' ואלו הי' המצוה עלינו הנתינה לבד מקרא ראשית דגנך תתן לו. לא היו גוזרין עלינו לברך בשעת ההפרשה. מן הכלל המסור בידינו מהם כל מצוה שעשייתה אינו גמר מלאכתה כגון תפלין אצ"ל אע"כ שבהפרשה מצוה כו'. והאריך בראיותו וסיים: אבל דברים שאינם טובלין כגון ראה"ג ומתנות זלו"ק לא נמנה אלא נתינתם והוא ג"כ פשטי' דקרא שלא נצטוינו בהם בהרמתן. אבל אמר ונתן לכהן הזרוע ולו"ק וראשית גז צאנך תתן לו ואינו מברך בהפרשתן כלל. אבל במ"כ שבמקדש כגון חלקם מן הקרבנות לא נמנה נתינתם מצוה לפי שלא בא בהן כתוב מצוה אותם. אבל הם חלק ה' שלקח מן הקרבנות כמו שצוה באימורים כן צוה במתנות לכהני' כמו כי את חזה התנופה כו' לקחתי מאת ב"י ואתן אותם לאהרן כו'. והוא מחיה בהן משרתיו ואף על פי שנאמר ואת שוק הימין תתנו לכהן אינו ציווי אלא הוראה שהוא לכהן כו' והכלל בכל חלקי הכהנים מן הקרבנות שהם מתנות שנתן השי"ת לאהרן ובניו שיהיו זוכים בהם משלחן גבוה שנא' הנה נתתי לך כו'. והם חלק מחלקי הקרבנות שצוה בהם מי יאכלם ולמי יהיו וכפרתם תלוי בהם כמ"ש בפסחים נ"ט ב' כמה דכהנים לא אכלי כו' בעלים לא הווי להו כפרה. והנה הם קרבן ממש ויעלו בידינו במנין הפרשת חלה ותרומה ומ"ר ומ"ע ונתינתם מצות משלימות לנו החשבון עכ"ל". "וכ"מ בס' חרדים פ"א ממ"ע דא"י ס"ק ט"ז בשם הרשב"ץ. הרי דמחלק יפה בענין מינוי המצות הנוגע לענינו נגד הרמב"ם דבחלה ותו"מ ב' מצות הפרשה ונתינה וכ"ת למה אין מברכין גם על הנתינה היינו משום דכבר בירך על ההפרשה כמו בתפילין לדעת הרי"ף והרמב"ם ורש"י שמברך על תפילין של יד ויוצא גם ברכת של ראש גם דנמנים לב' מצות. וחזה ושוק גם הנתינה לא נמנה דהתם רק משלחן גבוה זכו וכפרת הבעלים תלוי באכילתן ובמתנת זרוע לחיים וקיבה אינה מונה אלא הנתינה די שאין צריך לברך על ההפרשה. אבל על הנתינה צריך לברך. והרמב"ן מביא ראי' דהפרשה אינה מצוה שהרי אין מברכין כלל על הפרשתה וכן הרשב"א ורמב"ן בחידושם לחולין שם דמחלקי בין חזה ושוק למ"כ דזלו"ק ומדקדקים לאחר הקרבה והפרשה דהיינו שהם חלק מקרבן כמ"ש הרמב"ן משא"כ במ"כ דזלו"ק דממון כהן ואינו משלחן גבוה שאינם קרבן וקדש ואינם טובלין כלל וגם דמחוסר מעשה דנתינה לכהן בזה אמרינן כמו שהורמו דמיין משא"כ בחזה ושוק שאינם מחוייבים לכהן כל שלא הקריבו הקרבן דאז זכו משלחן גבוה ודלא כפר"ח שנדחק דלדבריו דתלוי רק במחוסר מעשה א"כ גם בזלו"ק מחוסר מעשה דנתינה לכהן שהוא חיוב על הזובח והראי' דיש פלוגתא וחד מ"ד ס"ל גם במ"כ דלאו כמי שהורמו כו' ונ"ל דרבותינו הרשב"א ורמב"ן ס"ל דמתנות וראה"ג לא אמרינן משלחן גבוה קא זכו ומקורם ברוך מסוגיא דיבמות פ"ז א' ר"פ אמר מלחם אביה תאכל. לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה זכו ופירש"י שם וז"ל תרומה היא קנויה לכהן שאינה משירי שלחן המלך. אבל שירי קדשים ה"ה כמשאת מאת פני אלקים שהם שירי שלחנו עכ"ל ומתנות וראה"ג דומיא דתרומה שהן ממונן וכדברי הרוקח דהשוה מתנות לתרומה וכמ"ש הרמב"ן. ובהדיא תנן בקדושין נ"ב ב' המקדש בחלקו בין ק"ק בין קדשי קלים כו'. אינה מקודשת ושם בסוגיא כי קא זכו משלחן גבוה. ושם נ"ח א' המקדש בתו"מ ומתנות כו' ה"ז מקודשת. וכ"כ הרב תוי"ט שם דלאו משלחן גבוה זכו כמ"ש ביבמות בסוגיא הנז'. ומ"ש בב"ק י"ב ב' י"ג א' דמשלחן גבוה זכו היינו בבכור וכמ"ש רש"י שם י"ג א' ד"ה מתנות כו' בכור כו' דכ"ז שהבית קיים משלחן גבוה זכו להו כהנים ואפי' מחיים כו' ע"ש וע"כ הכרח לחלק דלא בכל כ"ד מ"כ מיירי שם לפי סוגיא דיבמות הנז' ותו"מ ומ"כ מעשר שבגבולין הם. ומה שהביא הר"י ב"פ ראי' מב"ק ק"ט ב' הב"ע כשגזל את הגר [ונשבע לו] ומת הגר והודה כו' דבעידנא דאודי קנאו השם ונתנו לכהן כו' ע"ש גם מהא לא מכרעא דשאני התם דקרא קאמר האשם המושב לה' לכהנים יהיו ותחלה קנאו ה' והא חזינן דחלוק גזל הגר מאינך מ"כ שבגבולין לענין שאם החזירו בלילה. וכן לחצאין לא יצא. וכן אין חולקין גזל הגר נגד גזל הגר משום דאשם קרייה רחמנא כמש"ש ק"י ב' בגמ' בהדיא. וע' תוס' שם ד"ה וגזל הגר כו'. אבל בכל מ"כ שבגבולין בא הציווי מהשם שיתן לכהן. וקרא צווח וזה משפט הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח כו' ונתן לכהן כו' וכן בראשית הגז כ' תתן לו. ומ"ש וכמ"ש בב"ק דמאן דיהיב מ"כ לא יהיב ליה מדידיה מידי אלא דרחמנא נינהו. אינו מוזכר בסוגיא שם ע"ש ק"י ע"ב. ואדרבא לישנא דגמרא ואי אמרת מקבלי מתנות הם מתנה קאמר רחמנא דניתב לכהן והא כו' דייק לשון דניתב שציווי התורה ליתן להם וכ"פ בספר דמשק אליעזר לברך על מתנות. ובכנה"ג חי"ד סי' ס"א הביא לדברי הר"י ב"פ שהעתיקו דבריו הרשב"א ורד"א וכן כ' ס' תמים דעים סי' קע"ט. וכתב דאשתמיטתיה להרב דמשק אליעזר כל הנ"ל. ולפמ"ש י"ל דשפיר חזי להני רבנין תקיפי הרוקח הגדול ודברי הרמב"ן בסה"מ. ורשב"א בחדושיו לברך ויש על מה לסמוך דלא יסתור לסוגיא דירושלמי הנ"ל עובדא דבירך על הדינין וכן היה נוהג רה"ג לברך על נתינת המתנות. וכן שהחיינו היה מברך כשיטת הרמב"ם וב"י לברך בכל מצות גם שאין מזמן לזמן כמו פדיון הבן. ומ"ש רבינו בביאורו בא"ח סי' ח' ס"ק ב'. לא לדינא כתב רק העתק דברי הריב"ף סידר והלכה למעשה נהג והנהיג לברך על נתינת המתנות וכן עיקר". לשיטת הגר"א מברכים על מתנות כהונה וחיזק פאה"ש את דבריו מדברי ראשונים הרמב"ן והרשב"א והרוקח. וכן לשיטתו צריך לברך על הדינים בבית דין. כתב בשערי ישר (שער ה פרק כה אות תרסג): "והנה בדין זה שמת הבן מפורש בתוס' וברמ"א דחייב ג"כ לברך על פדיון הבן, ואם נאמר דבכה"ג ליכא מצות פדיה כיון שמת וליכא את מי לפדות וליכא רק מצות מתנות כהונה, יהיה ראיה מזה דסברי התוס' והרמ"א דמברכים ברכה על נתינת מתנות כהונה, ובספר דרכי תשובה סימן ס"א סק"א הביא כמה שיטות בזה, דדעת הרשב"א בתשובות דאין מברכים על נתינת מתנות כהונה משום דכהנים משלחן גבוה קא זכו אף דלא אבין טעם זה, והביא דעת הרוקח דמברכים על מתנות כהונה, והביא שם דכן נהג הגר"א ז"ל יעו"ש. ולדברינו יהיו לנו הכרעת רמ"א דמברכים על מתנות כהונה". תשובה על תמיהת השערי ישר, על הקביעה שכהנים משלחן גבוה זכו, כתב בשו"ת משנה שכיר (חלק או"ח סימן עד): "אחדש"ה באהבה נאמנה, על דבר הקושיא בריש ספרו 'שפת אהרן', שהקשה לרבו בעל ייטב לב ולא מצא מענה לדבריו, על הרשב"א (שו"ת, ח"א סי' יח) שכתב בזה"ל, וכן מתנות כהונה אין מברכין על נתינתן דאין הישראל נותן משלו כלום, אלא השי"ת זכה אותן לכהנים ומשלחן גבוה קזכו, וכן מבואר ברמב"ן בספר המצוות (שורש יב), הביאו המרגניתא טבא (שם אות ג) והמגילת אסתר שם, דתרומה משלחן גבוה קזכו. וצ"ע מיבמות (פז, א), מלחם אביה תאכל, לחם הקנוי לאביה, פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קזכו, הרי מבואר דבתרומה לא משלחן גבוה קזכו, וכן מוכח מקידושין (נב, ב) דהמקדש בחלקו דהיינו חזה ושוק אינה מקודשת, מאי טעמא דמשלחן גבוה קזכו, ואילו המקדש בתרומה ובשאר מתנות כהונה מקודשת (שם נח, א), שמע מינה דבתרומה וכל שאר מתנות כהונה לא זכו משלחן גבוה, ע"כ קושייתו. ורבו לא השיב לו מאומה על זה, והניחו מעלתו בצ"ע. והנה כתב קושיא זו גם להגאון רבן של ישראל מבערזאן ז"ל (=המהרש"ם) וגם הוא לא השיב לו מאומה על זה, ונדפס בספרו גילוי דעת (סי' סח, ועי' שו"ת מהרש"ם או"ח ח"ו סי' כד), ושם האריך בקושיא זו ויישב בדוחק, עיין שם". "ולפע"ד הקושיא מעיקרא ליתא ומיושב בפשיטות מבלי שום דוחק, וכמו שאומר בס"ד. דניכר מכותלי מכתבו דתלה הא דאם יש למתנות כהונה דין ממון או לא, בסברת דמשלחן גבוה קזכו, דהיכא דאמרינן דמשלחן גבוה קזכו לא הוי בו דין ממון, ועל כן הקשה מיבמות ומקידושין הנ"ל. ובאמת לא תלוי כלל זה בזה, כמו דמבואר בתוס' (ביצה כא, א ד"ה אבל) דאף דחשיב ממון שלו לכל דבר, מכל מקום שייך בו סברת דמשלחן גבוה קזכו, דממון זה זכה משלחן גבוה, עיין שם". ונראה לומר דתרי גוונא משלחן גבוה קזכה יש, דבחד חשוב ממון וחד לא חשיב ממון, ונקח דמיון, מלך שקורא לשרים גדולים מאוהביו [לאכול] על שלחנו ממש, מעולם לא זכו במה שאכלו להיות נחשב ממונם להשתמש בו כרצונם כמובן, וזה מעלה ראשונה בסברת דמשלחן גבוה קזכה, ויש בחינה אחרת פחותה מזה, דהיינו דהמלך שולח משלחנו לעבדיו לביתם ולרשותם, באופן זה כיון דבא לרשותם ממש הוי ממונם לכל דבר ודבר ויכולים לשמש בו כרצונם [ועיין חת"ס יו"ד סי' שי], והם גם כן משלחן גבוה קזכו, ועם כל זה נחשב לממונם לכל דבר ודבר, רק דממון זה משלחן גבוה קזכו. ולפי זה יש לומר דודאי חזה ושוק דהוי כנוטל פרס מבית רבו, כמו שכתב רש"י ביצה שם, או כמו שכתבו ביבמות שם דשיירי קדשים הרי הן כמשאת מאת פני אלקים שיירי שלחנו, עיין שם, והוי כמעלה הראשונה הנ"ל מאוכלי שלחנו ממש, ודאי דאינם קנויים לו ולא חשוב אצלם לדין ממון, אבל תרומה ושאר מתנות כהונה הנאכלים בגבולים הוויין כמעלה השניה הנ"ל דגם כן משלחן גבוה קזכו, ואף על פי כן קנויה להם ויש להם בו דין ממון, רק דממון זה משלחן גבוה קזכו, וכמו שכתבו תוס' ביצה הנ"ל, וזה פשוט וברור. אם כן ממילא בבת כהן השבה לבית אביה דגלתה התורה בקרא מלחם אביה תאכל, דדוקא מלחם הקנוי לאביה, ואם כן תלוי בדין ממון או לא, על כן ממילא לא תוכל לאכול מחזה ושוק, כיון דבזה הוי המעלה הראשונה של משלחן גבוה קזכו, שהוא משלחן גבוה ממש משיירי מאכל המלך ממש, אבל בתרומה, אם דגם בתרומה שייך סברא דמשלחן גבוה קזכה, אבל מהמעלה השניה הנ"ל, שנשלח להם לביתם ולגבולם ולא משיירי המלך בעצמו, וזה נחשב להם לממונם וקנוי לאביה, על כן שפיר תוכל לאכול ממנו, וכן יכול לקדש בו אשה, כיון דממונו הוא לכל דבר, אבל גם אם ממונו הוא לא יגרע על ידי זה מלומר דמשלחן גבוה קזכה, דממון זה זכה משלחן גבוה כדברי תוס' הנ"ל, אבל לענין הברכה שפיר כתב הרשב"א דאינו מברך כיון דאינו נותן לו כלום, דמשלחן גבוה קזכה, ולא קשה מידי. ובחנם דחק עצמו שם הגאון בגילוי דעת, והדברים כנים ואמיתיים לדעתי, ופלא שלא זכר שם מדברי תוס' ביצה הנ"ל, ודו"ק". ולדעתו אף במתנות כהונה שהן ממונו של כהן וניתן לו על ידי ישראל אין הישראל הנותן מברך על נתינתם לכהן. על תשובת הר"יּ אבן פלאט לעיל לגבי מחצית השקל קשה לענ"ד שהרי התרומה עצמה ממחציות השקל טעונה ברכה, כאמור בשקלים (ירושלמי ט ע"א, פ"ג ה"ב): "וימלא פומיה מוי א"ר תנחומא מפני הברכה". כלומר התורם ממחציות השקלים מברך לפני התרומה עצמה. והוא עושה פעולת מצוה בממון שאינו שלו ובכ"ז מברך. וה"ה מי שמרים מחצית השקל (לפחות בירושלים לשופרות) מדוע שלא יברך?! וכן כתב בפירוש ר"י בן יקר4. ז. מצוה שעיקרה אינה מצוה כתב בתשובת הר"י אבן פלאט: "ואין מברכין על מצוה שעיקרה אינה מצוה כגון חליצה ויבום שהעיקר משום פריה ורביה והיא אינה מצֻוה על פריה ורביה. וכן על הגרושין משום דיש מקצת הגרושין שהן בעברה כגון שלא מצא בה דבר עברה ומגרשה ששנוי המשלח. ואף על פי שיש מצוה במקצתן כגון אותן נשים שנשאו בעברה שמצוה לגרשן לא פליגי רבנן לגרושין שיברך במקצת הגרושין ולא יברך במקצתן". בצרור החיים (דרך שני סי' כ) כתב: "יש דברים שהם מצות ולא אמרו בהן ברכה, כגון מתנות עניים והלואות הדלים ונתינת צדקה, וגירושין. וכבר השיב רבינו הרשב"א ז"ל תשובה בענין זה". ונראה שהכוונה שהמצוה כאן היא סדר לסיום מצוה אחרת של נישואין, והן מעין סיום ואינם דבר העומד בפני עצמו. ח. אין מברכים על מיתת רשעים מישראל כתב בתשובת הר"י אבן פלאט: "וכן אין מברכין על מיתות בית דין לפי שהשם יתברך חס על בריותיו ואינו חפץ במיתתן של רשעים ולפיכך אין מברכין עליהן. וכענין שאמרו שאין אומרין הלל בראש השנה מפני שהוא יום הדין. וכדאמרינן באין מפסיקין בקללות לפי שאין אומרין ברכה על הפורענות". ט. מצוות שנכרים מצווים עליהן – אין מברכים כתב פאת השולחן (שם): "וראיתי לרבינו הרוקח הגדול סי' שס"ו וז"ל כל המצות שהם חוקות וגזירות צריך לברך שילוח הקן וראשית הגז ושאר מתנות כהונה. ירושלמי גבי כיצד מברכין גבי קידוש ואפר חטאת ולהזות כל המצות טעונין ברכה. אבל כ"ד שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל וגניבה וחמס והוענשו יד עני לא החזיקו. וצדקה ולוי' ולקט שו"פ והידור זקן שאם מצויים חייב. א"צ לברך. וכן עשיית מעקה ודינים ותיקון העניים ומשקלו' ומדות א"צ לברך שהברכה וצונו ולא הגוים ואם היו עניים מצויים היו מפקירין חלקן לבע"ה. ועניים אחרים אינם מצויים ואצ"ל". "אבל תרומה וראשית הגז ומתנות שצריך להפריש מברך. על בדיקת טרפה אין צריך לברך כי נשחטה בחזקת היתר עומדת. אבל בהמה בחייה אסורה וצריך לברך על השחיטה עכ"ל. הרי שחולק על הר"י ב"פ. ופוסק שבשילוח הקן ומ"כ וראה"ג צ"ל. דעל מתנות כהונה צריך לברך שצונו ליתנם וגם לא נצטוו הגוים". ואלו המצוות שאין מברכים לפי הרוקח: צדקה, לוייה, לקט ושכחה ופיאה, הידור זקן, עשיית מעקה, דינים, תיקון מאזנים ומשקלות ומידות, בדיקת טריפות. ואלו המצוות שמברכים עליהן לפי הרוקח: שילוח הקן, ראשית הגז, מתנות כהונה, תרומה מתנות (זרוע לחיים קבה), שחיטה. הרוקח חולק על הר"י אבן פלאט. ובעיקר בעקרון החשוב: שמצוות שנכרים חייבים בהן אין מברכים עליהן, אף שגדרי המצוות ודאי שונות בין ישראל לעמים. י. שיטת הרמב"ם כתב בפאת השולחן (שם): "ולשון רבינו הרמב"ם ז"ל בה' ברכות בפ"א ה"ג וכשם שמברכין על ההנייה כך מברכין ע"כ מצוה ומצוה ואח"כ עושין אותה ובפי"א ה' ב' ג' וז"ל: יש מ"ע שחייב להשתדל ולרדוף כו' כגון תפילין וסוכה כו' והן חובה. ויש מ"ע שאינה חובה כו' כגון מזוזה ומעקה שאין אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה כדי לעשת מזוזה אלא אם רצה לשכון כל ימיו באוהל או בספינה ישב. וכן א"ח לבנות בית כדי לעשות מעקה וכן מ"ע שבין אדם למקום בין מצוה שאינה חובה בין מצוה שהיא חובה מברך עליה קודם לעשייתה. וכן על עשית מעקה. וכ' הכ"מ דהוציא צדקה וכיוצא". באר המשנה למלך (הל' מעשה הקרבנות פ"א ה"א): "כתב הרמב"ן בהשגותיו לספר המצות בעיקר הי"ב שכל העבודות כגון היציקות ובלילות פתיתות ומליקות ודכוותייהו הכהן כשעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה, והחכם בעל לב שמח שכתב שם דרבינו חולק בזה וס"ל שלא יברך כי אם על העבודה הגדולה לבדה וכל שאר העבודות הקטנות שבה נפטרות עמה כו' ומסיים וכתב ותהיה הברכה אחת על מעשה הסדר כולו כאחת ע"כ. ואין דבריו מוכרחים דאפשר שגם רבינו מודה בזה. גם לא ידעתי איזו היא עבודה גדולה או קטנה. גם מה שסיים שתהיה הברכה אחת על הסדר כולו זה יתכן אם כל הסדר נעשה בכהן אחד אך אם כל כהן וכהן יעשה עבודה אחת למה לא יברך על העבודה שעושה. ונוסח הברכה נראה שהוא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לעשות כך וכך, דומיא דברכת אכילת תרומה שכתב רבינו בסוף הלכות תרומות וכן בכל אכילת קדשים מברך ברכה זו וכמ"ש רבינו בריש הלכות בכורים יע"ש". do1xbykr75lughys8jd9sq25tsmlq7f 0 1743954 3017881 2026-05-27T19:39:09Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נט|ס|סא|}}" 3017881 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נט|ס|סא|}} co3xttgmovcod5dnjrb96geg9dbcl81 3017882 3017881 2026-05-27T19:39:36Z Uziel302 3324 3017882 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|נט|ס|סא|}} סימן ס התייחסות לעבירות הציבור והיחידים שאלה מה צריכה להיות ההתיחסות לחטאים במזיד של יחיד ושל ציבור כאשר הם נובעים מרמה דתית נמוכה ואי הקפדה על הלכות לתאבון? א. פתיחה כתב בעל עקדת יצחק (בראשית שער כ, פרשת וירא): "וכן הוא הדין בכל מה שחטאו היחידים בכל צבור וצבור בפרוץ באחד מהאיסורים שבתורה כגון ביין נסך או גבינה של עכו"ם או שעטנז וכיוצא שהעלם עין השופטים והמנהיגים מתיר אותם כאלו הם מותרים מן הדין שכבר הפכו בזה חטאות היחיד אל חטאות הצבור מכללם". "וכמה פעמים נתחבטתי על זה על אודות הנשים הקדשות שהיה אסורן רופף ביד שופטי ישראל אשר בדורנו ולא עוד אלא שכבר יאותו בקצת הקהלות ליתן להם חנינה ביניהם, גם יש שמפסיקין להם פרס מהקהל כי אמרו כיון שמצילות את הרווקים או הסכלים מחטא אסור אשת איש החמור או מסכנת הגויות מוטב שיעברו על לאו זה משיבאו לידי אסור סקילה או סכנת שריפה. ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא לדעת הרבים וברשות ב"ד חטאת יחיד הוא והוא שבעונו ימות ע"י ב"ד של מעלה או מטה וכל ישראל נקיים כמו שהיה עון פילגש בגבעה אם היו ב"ד שלהם מוסרין האנשים הרשעים ההם לבדם ביד ישראל". "אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו הנה הוא זמה ועון פלילי וחטאת הקהל כלו ולא נתן למחילה אם לא בפורענות הקהל כמו שהיה בבני בנימן על השתתפם בעון והוא היה עון סדום כמו שביארנו שהם ובתי דינין שלהם הסכימו שלא להחזיק יד עני ואביון. ולכן הוא טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחד מהתורה בהסכמת הרבים כמו שאמר בזה שעשתה בו פרשה בפני עצמו לא תהיה קדשה וכו' (דברים כ"ג) כמו שיתבאר שם ב"ה. ומי שלא יקבל זה בדעתו אין לו חלק בבינה ונחלה בתורת אלהית". ההתעלמות כפי שכותב בעל העקדה הופכת את מנהיגי הקהל לשותפים לפשע, ואפילו החטאים הם לתאבון ולהנאה, ההתעלמות היא הסכמה בשתיקה שהופכת את כל הקהל כעושי הרשעה. כיחס ראשוני כללי דבריו ישרים וצודקים וקו הדין של התורה הוא הקובע. אולם כאשר אנו מעיינים בתורה שבעל פה בהדרכה למעשה, היחס של חז"ל אינו עקבי בהעמדת הלכה על מלוא חומרתה. יש הלכות שחכמים לא נתנו להקל באיסור תורה והעמידו את הדין, ויש מקומות שחכמים הקלו ופתחו פתח שהעבריין יעבור על איסור דרבנן, ולא יעבור על איסור תורה. ואולי אף פתחו פתח תשובה. ננסה לעמוד על הגדרים מתי חכמים העמידו דבריהם על הדין מן התורה ומתי לא העמידו דבריהם. בכרך א' מספרי (סי' ה) עסקתי בכלל 'מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין' שמתווה דרך לטיפול בעבריינים (בעיקר שוגגים) ולא נדון בו כאן. אולם אף הוא קשור ליחס של בי"ד לעבריינים. ב. יפת תואר יש הלכות מן התורה אשר בהן התורה הקלה את הדין לעבריין. נאמר בקידושין (כא ע"ב): "יפת תואר – לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר [כב ע"א] תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות". היינו, מעיקר הדין היה ראוי לאסור יפת תואר, ואעפ"כ התורה נתנה לו סדר התנהגות לעבירה 'קלה' יותר, ולא לעבירה חמורה. פרש רש"י (קידושין כא ע"ב): "יפת תואר – משמע מתוך שמתגרה בה יצרו מחמת יופיה התירה לו ובקושי, אלא דמוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטה – בשר מסוכנת שחוטה, ואף על פי שהיא מאוסה כדכתיב ביחזקאל (ד) ולא בא בפי בשר פגול". "ולא יאכלו בשר תמותות – לאחר שימותו ויהו נבלות". וכן דברי המאירי (קידושין כא ע"ב): "ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ודברה כנגד יצר הרע שבו, כלומר: מוטב שיאכל בשר תמותות ר"ל מסֻכנות שחוטות והיא הבעילה על סמך שיגיירנה, ואל יאכל בשר תמותות נבלות והיא הבעילה אף בלא גירות. ומשבעל ביאה ראשונה אסור לו לבא עליה עד שיעשה לה כסדר האמור בתורה ויגיירנה וישאנה". השל"ה (פרשת כי תצא, דרך חיים תוכחת מוסר אות לה) לומד מכן כלל: "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע (קידושין כא ב). הרבה דברים הם שנעשו היתר בשביל מוטב שיאכל נבילות שחוטות ולא יאכל נבילות תמותות (שם). אבל החכם מבין מדעתו ומקדש את עצמו במותר לו... ". התורה התירה דברים שהיו ראויים להיות אסורים לולא שיצר האדם רע מנעוריו, ולא כפתה עליו איסור שרבים יעברו עליו. וכמו יפ"ת שמעיקרא דדינא היתה צריכה להיות אסורה לגמרי, נתנה התורה סדר תיקון לטיפול בהתעוררות היצר. כך מובא בהערות לשו"ת בית שלמה (חלק אה"ע – הערות, סי' עז הערה ב): "לשון הברייתא (שמחות פ"ז) שהובאה בקידושין לגבי היתר אשת יפת תואר, שאמרו שם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות (בשר מסוכנת שחוטה ואף על פי שהיא מאוסה וכו', רש"י), ואל יאכלו בשר תמותות נבלות. ובנידון המהר"ם פאדווה שם רצה הבעל אחר ששהה י' שנים עם אשתו ולא ילדה, ליקח אשה שהיתה לו פילגש ואח"כ השיאה לאיש אחר וגירשה בעלה, ורוצה עתה להחזירה בתורת פילגש כבראשונה כדי לקיים בה פריה ורביה, וע"ז כתב המהר"ם דיותר נ"ל להתירה לו שיקחנה דרך קידושין ולא לחוש לתקנת רבינו גרשום, ולסמוך על שיטות הפוסקים דבכה"ג לא תיקן, מאשר נאמר שתהיה לו לפילגש, ויאכל בשר תמותה שחוטה ואל יאכל נבילה וכו', עיין שם, ומשמע שלא התיר אלא נגד יצה"ר (וכן מדייק הח"מ בסי' קיט ס"ק ז, עיין שם). ה'טיפול' של התורה בעבריין אינו של 'הלעיטהו לרשע וימות', כלומר שיעבור על האיסור ויענש עליו, אלא כבי' התחשבה במצבו קבעה דינים להקל במקרים רבים. כפי שכותב השל"ה וכפי שנהג מהר"ם פאדווה בשאלה שנשאל. ומכאן יש ללמוד שלעתים יש מרחק בין האידיאל המוסרי ובין המציאות ויש להקל ול'רכך' את ההלכה הנוהגת למעשה ואפילו בעשיית איסור קל כדי לא לעבור על איסור חמור. ג. תקנת השבין ותקנה לגזלנים כדי להקל בתשובה לגזלנים, חכמים תקנו תקנות מיוחדות. נאמר במשנה בגיטין (פ"ה מ"ה, נה ע"א): "ועל המריש הגזול שבנאו בבירה – שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים". פרש הרמב"ם: "מריש, קורה. ועל פי דין זה תדון בכל דבר גזלה אם עשה בה הגזלן מעשה שאי אפשר להסירו אלא בהפסד מרובה שמשלם דמי אותו הדבר אשר גזל בלבד. ולא עשו דבר זה אלא מפני תקנת שבים כדי שלא תקשה דרך התשובה על העבריינים". ובתלמוד (גיטין נה ע"א): "תנו רבנן: גזל מריש ובנאו בבירה, ב"ש אומרים: מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו, וב"ה אומרים: אין לו אלא דמי מריש בלבד, משום תקנת השבין". עוד נאמר בבבא קמא (צד ע"ב): "תנו רבנן: הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו – אין מקבלין מהן, והמקבל מהן – אין רוח חכמים נוחה הימנו. אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו; דתניא: מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה, א"ל אשתו: ריקה, אם אתה עושה תשובה, אפילו אבנט אינו שלך! ונמנע ולא עשה תשובה; באותה שעה אמרו: הגזלנין ומלוי רביות שהחזירו – אין מקבלין מהם, והמקבל מהם – אין רוח חכמים נוחה הימנו". פסק הרמב"ם (הל' גזלה ואבדה פ"א הי"ג): "כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנ' (משלי א' י"ט) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח, ואעפ"כ אם לא היתה הגזלה קיימת ורצה הגזלן לעשות תשובה ובא מאליו והחזיר דמי הגזלה, תקנת חכמים היא שאין מקבלין ממנו אלא עוזרין אותו ומוחלין לו כדי לקרב הדרך הישרה על השבים, וכל המקבל ממנו דמי הגזלה אין רוח חכמים נוחה הימנו". וכן הרמב"ם (הל' מלוה ולוה פ"ד ה"ה): "הגזלנין ומלוה בריבית שהחזירו אין מקבלין מהן כדי לפתוח להן דרך לתשובה, וכל המקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו, אם היתה גזילה קיימת והרבית דבר המסויים והרי הוא בעצמו מקבלין מהן". כתב הטור (חו"מ סי' שסו, א): "גזלן הבא לעשות תשובה ולהחזיר הגזילה אמרו חכמים אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו פתח לדרכי תשובה, והמקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו. ומיהו אם רצה לצאת ידי שמים ולהחזיר אין ב"ד מוחין לנגזל מלקבל ויכול לקבלו. ופירש ר"י שלא תקנו חכמים אלא בגנב או גזלן מפורסם שעסקו בכך מפני שקשה לו לפרוש עשו לו דרך לשוב, אבל הגוזל באקראי מקבלין ממנו ואפילו בגזלן מפורסם דוקא כשאין הגזילה קיימת, והוא בא מעצמו לעשות תשובה אבל אם הגזילה קיימת או אפילו אינה קיימת והוא עומד במרדו והנגזל תובעו מחייבין אותו להחזיר". ןכן פסק בשו"ע (חו"מ סי' שסו ס"א): "גזלן מפורסם (שעסקיו בכך ותשובתו קשה) הבא לעשות תשובה מעצמו, אם אין הגזילה קיימת אין מקבלין ממנו, כדי שלא ימנע מלעשות תשובה; ואם רצה לצאת ידי שמים והחזיר, אין מוחין ביד הנגזל מלקבלו". ורמ"א הגיה: "וכן אם לא בא לעשות תשובה מעצמו, רק שהנגזל צריך לתבעו, מחייבים אותו להחזיר (טור ס"א)". לעיני חכמים עמדה תשובתו של הגזלן יותר מחסרונו של הנגזל, ועל כן תקנו תקנות עבור הגזלן. ואולי ראו בכך תיקון גדול יותר לחברה בישראל שהיא עומדת בראש מעיניה ורק אח"כ השבת הגזלה לנגזל. ד. בני הקראים פסק הרמב"ם הל' ממרים (פ"ג): הלכה א "מי שאינו מודה בתורה שבעל פה אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי זה בכלל האפיקורוסין [ומיתתו בכל אדם]". הלכה ב "מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה [מורידין אותו] ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין, שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים [אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול]". הלכה ג "במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואף על פי ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה". שיטת הרמב"ם היא שאין להרחיק את בני הקראים אלא להחזירם בתשובה ואע"פ שבפיהם הם מדברים כהוריהם שעליהם פסק שמורידין ולא מעלין בכ"ז דין הבנים שונה. העומד מול עיני הרמב"ם היא לא הענשת הפרט אלא תיקון כללי של החברה, ולכן אין להעניש את הבנים שאבותיהם למדו אותם דברים קלוקלים. ה. רדיית הפת פסק הרמב"ם (הל' שבת פכ"ב ה"א): "רדיית הפת אף על פי שאינה מלאכה אסרו אותה חכמים שמא יבוא לאפות, המדביק פת בתנור מבעוד יום וקדש עליו היום מציל ממנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם, ואף על פי שהרדייה אינה מלאכה כשהוא מציל לא ירדה במרדה אלא בסכין כדי לשנות". נאמר בשבת (ד ע"א): "רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא: אמר רב ביבי בר אביי: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה". פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"ט ה"ה): "...שכח והדביק פת בתנור בשבת ונזכר מותר לו לרדותה קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה". ובשו"ע (או"ח סי' רנד ס"ו): "ואם נתנו בשבת, אפילו במזיד, מותר לו לרדות קודם שיאפה כדי שלא יבא לידי איסור סקילה". היינו הוא במזיד הדביק פת לתנור לאפות בשבת, לפי העולה מדברי בעל העקדה לעיל, היה ראוי שחכמים יאסרו עליו כל פעולת הצלה ויענש, בכ"ז חכמים התירו לו לעבור איסור דרבנן של רדיית הפת והצילו אותו מעונש. העיר המגן אברהם (סי' רנד ס"ק כב): "מותר לו לרדות. הקשה בספר קקיון דיונ' למה לא העמידו דבריהם במקום כרת כמו בערל הזאה ואיזמל וכו' ואין זה קושיא דהא חשיב התם הרבה דברים שלא העמידו דבריהם במקום כרת כדאית' בפסחים דף צ"ב". בשאלת קקיון דיונה נעסוק בפרק הבא. ו. לא העמידו דבריהם נאמר בפסחים (צב ע"א): "אמר רבא: ערל הזאה ואיזמל – העמידו דבריהן במקום כרת. אונן ומצורע ובית הפרס – לא העמידו דבריהן במקום כרת". "ערל – הא דאמרן (ביאור חברותא: בית הלל גזרו בערל נכרי שאינו עושה את הפסח עד שימתין שבעה ימים, ומזה וטובל. נמצא שמבטל את עשיית הפסח שיש בו כרת)". "הזאה – דאמר מר: הזאה שבות, ואינו דוחה את השבת (ביאור חברותא: טמא מת שמזין עליו שלישי ושביעי. וחל שביעי שלו בשבת, אסרו חכמים להזות עליו בשביעי משום שנראה כמתקן גברא. ומנין שאסרו להזות על טמא מת בשבת אפילו בערב פסח? דאמר מר [רבי עקיבא במשנה סה ב]: הזאה – שבות היא, ואינה דוחה את השבת בערב פסח, אף על פי שמבטל את עשיית הפסח, שיש בו כרת)". "איזמל – דתניא: כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים, כך אין מביאין אותו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות. (באור חברותא: אם יש לו בן שחל שמיני שלו בשבת של ערב פסח, והאיזמל מונח בגגות וקרפיפות, אסרו עליו להביא את האיזמל ולמול את בנו. ונמצא מבטל את עשיית הפסח שיש בו כרת)". "אונן – הא דאמרן. (באור חברותא: שאונן טובל ואוכל פסחו לערב. והתירו לו לאכול פסחו בזמן אנינות לילה שהיא מדרבנן)". "מצורע מאי היא – דתניא: מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח, וראה קרי בו ביום – טובל ואוכל. אמרו חכמים: אף על פי שטבול יום אינו נכנס – זה נכנס. מוטב יבא עשה שיש בו כרת, וידחה עשה שאין בו כרת". רבא מנה רשימת הלכות מדרבנן שחלקן העמידו חכמים שיתקיימו ולא יקיים קרבן פסח שהוא מן התורה, וחלקן בטלום כדי שיקיים קרבן פסח. לכאורה, כפי שכתב המג"א שהו"ד לעיל, בכך מתורצת שאלת קקיון דיונה. אולם לענ"ד השאלה אינה מיתרצת בדחיית המג"א. בכל ההלכות הללו בין שהעמידו דבריהם ובין שלא העמידו דבריהם – אין האדם נענש על מעשיו שעשה מתוך כוונת עבירה, אלו מצבים מקריים שעל חלקם חכמים גזרו, ועל חלקם לא גזרו מתוך ראיית המצב בכללותו. אולם אין אלו עבירות שעבר. אבל אדם שהדביק במזיד פת בתנור בשבת הרי ראוי לעונש, ואעפ"כ חכמים הקלו בדינו ואמרו יעשה איסור דרבנן, כדי שלא יעבור על איסור תורה. ולכן הלכות אלו כלל לא דומות להלכות בהן הקלו על העבריין ואפילו בעשיית איסור קל, כדי שלא יעשה איסור חמור יותר. ויש ללמוד מכאן שהחשבונות של חכמים רחבים, ואינם דוקא להעניש את העבריין. ז. המשחרר עבדו עובר בעשה נאמר בגיטין (לח ע"א): "אמר אביי: אי לאו דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה... ואביי, משום איסורא לא? האמר רב חנינא בר רב קטינא אמר ר' יצחק: מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין, [ע"ב] וכפו את רבה ועשאה בת חורין, ואמר רב נחמן בר יצחק: מנהג הפקר נהגו בה!" ופסק הרמב"ם (הל' עבדים פ"ט ה"ו): "...וכן אסור לאדם לשחרר עבד כנעני וכל המשחררו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו ואם שחררו משוחרר כמו שביארנו וכופין אותו לכתוב גט שחרור בכל הדרכים שביארנו, ומותר לשחררו לדבר מצוה אפילו למצוה של דבריהם כגון שלא היו עשרה בבית הכנסת ה"ז משחרר עבדו ומשלים בו המנין וכן כל כיוצא בזה, וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר והרי היא מכשול לחוטאים כופין את רבה ומשחררה כדי שתנשא ויסור המכשול וכן כל כיוצא בזה". היינו לשם מצוה או לשם הסרת מכשול מן החוטאים מותר לשחרר את עבדו או את אמתו. ולכאורה לפי בעל העקדה היה ראוי להעניש את החוטאים ולא לשחרר את אמה, אלא שחכמים לפחות בדבר הזה החליטו שעדיף שמצוה תיבטל ויעשה התיקון מאשר להשאיר אותה ואותם בחטאם. וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' רסז סעי' עט): "המשחרר את עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו (ויקרא כה, מו), ומותר לשחררו לדבר מצוה, אפילו היא מדבריהם, כגון שלא היו בבית הכנסת י' הרי זה משחרר עבדו ומשלים בו מנין י', וכן כל כיוצא בזה. וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר, כופין את רבה ומשחררה, כדי שתנשא ויסור המכשול (ל' רמב"ם פ"ט מה"ע דין ו')". וכבר שאל בשו"ת טוב טעם ודעת (מהדו"ק סי' קעח): "והנה בגוף דין זה דאין אנו אחראין לרמאים יש לעיין בזה מן הש"ס דגיטין דף ל"ח בחציו שפחה וחציו ב"ח דהיו נוהגין בה מנהג הפקר וכפו את רבה ועשה אותה ב"ח ובמעשה דההיא אמתא דהוי עבדי בה איסורא וכו' ומ"ט ניכוף את רבו לשחרר ולא נימא הלעטהו לרשע וימות ולמה שם אנו אחראין לרמאין"... ותירוצו מובא לקמן אות ח. ח. לבטולי הא מקמי הא נאמר בסוטה (מח ע"א): "אמר רב יוסף: זמרי גברי ועני נשי – פריצותא, זמרי נשי ועני גברי – כאש בנעורת. למאי נפקא מינה? לבטולי הא מקמי הא". פרש רש"י: "כאש בנעורת – לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו ונמצאו האנשים נותנים לבם לקול הנשים וקול באשה ערוה כדכתיב השמיעני את קולך (שיר השירים ב) ומבעיר את יצרו כאש בנעורת אבל זמרי גברי ועניין נשי קצת פריצות יש דקול באשה ערוה אבל אינו מבעיר יצרו כל כך שאין המזמרים מטים אזנם לקול העונים". "לבטולי האי מקמי האי – אם אין שומעין לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת". היינו, אם נעשים שני האיסורים ע"י חלק מן הציבור ובי"ד יכול לבטל רק חלק מהם, יבטל קודם את החמור וישאירם על האיסור הקל. ואין הוא נחשב כמושך ידו ומשאירם על חטאם. בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' ו) נשאל: "עיר שרוב ישראל הן בעון מגלחי' זקנם בתער ויום יום ידרשון חומר האיסו' כי רב ולא אבו שמוע. ויהי היום עלתה על לב ראשי העם לגדור הפרצה ולעשות תקנה בועד כללי לשמו' ולעשות תגלחתם במספריים או בסם ולמען יקבלו ההמון, יותר להם לגלח בימי העומר כי בזה אפשר שיקבלו ותהיה ככל תקנות הקהל אשר רובם מקיימין אותם". כלומר ביטול גילוח בתער אלא במספרים או בסם והתרת גילוח במספרים או בסם בספירת העומר, והרב חיד"א מתיר זאת. בשו"ת טוב טעם ודעת (ח"א סי' קעח) השיב: "ונראה דהך כללא דאין אנו אחראים לרמאין לא שייך רק אף אם נעשה לו תקנה לעברה אחת סוף סוף עדיין יעשה אחרת ועיקר התקנה הוי שבשעה שיעבור על אחת לא יעבור עוד על השני' בזה אמרינן כיון שיעבור על אחת בשעה ההיא ויהי' רשע באותה שעה אין אנו אחראין לו שלא יעשה עוד אחרת עמה רק הלעטהו לרשע וימות ויעשה גם השניה, אבל אם כבר הוא רשע וחוטא לעשות לו תקנה שלא יחטא עוד כיון דבשעה שיעשה להבא החטא אין אנו יודעים אם יוסיף להרשיע בשעה ההיא או לא לכך נהי דהוי רשע מכבר מ"מ יש לנו לעשות תקנה שלא יוסיף לחטוא במה דאפשר וכל כה"ג לא אמרינן הלעטהו לרשע וימות רק אנו אחראין לעשות לו תקנה כנלפענ"ד נכון וברור וכלל זה נצרך בכמה מקומות לדינא ודו"ק". היינו, מקילים על העבריין ומתקנים דרך שלא יוסיף לחטוא. כתב בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סי' מד): "בשולי המכתב בש"ס דעירובין ל"ב ע"ב פליגי רבי ורשב"ג רבי סבר ניחא לי' לחבר דליעבד הוא איסורא קלילא ולא ליעבד ע"ה איסורא רבא ורשב"ג סבר ניחא לי' לחבר דניעבד ע"ה איסורא רבא ואיהו אפי' איסורא קלילא לא ליעבד. ולא נודע טעם מחלוקתן וגם כפי הנראה לא יסבור רשב"ג דאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך א"כ לא יסבור דכהן שעלתה לו יבלת חותכו חבירו לו בשיניו וגם בעשה דהשלמה נדחה מפני עשה דפסח שהוכיחו תוס' אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך אולם לדעתי נראה דבר יקר דבאמת בחבר שנותן לע"ה הלא יוכל להגיד לו שאינו מעושר ולמה יתרום שלא מן המוקף אך דע"ה לא ישמע לו ויאכל שאינו מעושר ומעתה אזיל רשב"ג לשי' דס"ל בב"ק ס"ט הלעיטהו לרשע וימות וס"ל ג"כ בירושלמי הובא בר"ש פ"ג דדמאי ה"ה אין אנו אחראין לרמאין. ומ"ה לא יעשה החבר אף איסורא קלילא ורבי פליג על רשב"ג ולא ס"ל הלעיטהו לרשע וימות דאנו אחראין לרמאין משא"כ בעשה דפסח ס"ל באמת גם רשב"ג אומרים חטא וזה הערה יקרה. והרמב"ם ס"ל אנו אחראין לרמאין ומ"ה פוסק כרבי אף דבכ"מ הלכה כרשב"ג וע' בספרי חא"ח סי' נ"ט אות ה'. וע' בר"ש הנ"ל שהביא הירושלמי דרשב"ג ס"ל כר"י דאין אנו אחראין לרמאין ואף דקאמר בירושלמי שם דרשב"ג לא יודה לר"י היינו לענין שאין חבר מוציא דבר שאין מתוקן מתח"י אבל אנו אחראין לרמאין אף רשב"ג סובר". הר"י שמעלקיש מחדש שבדרך כלל אנו אחראים לרמאים ולכן פתרונות הלכתיים יהיו דוקא בכיוון זה, ולא בכיוון של 'הלעיטהו לרשע וימות'. כך כתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' מו): "אולם במקום שאין מספר תלמידים מספיק לכל כתה, ואין כל אפשרות להקים כתה מיוחדת לבנים, וכתה מיוחדת לבנות, כי לא יכיר בזה משרד החינוך הממשלתי, וקיים חשש סביר שילכו לבתי ספר של החילונים, ויגדלו שם ללא דת ואמונה, באופן כזה יש לבחור הרע במיעוטו, ולהעדיף שילמדו יחד ילדים וילדות בבית הספר הדתי, ובלבד שיהיו קטנים ביותר, כגון בגן ילדים, ובבית הספר עד כתה ג'. וסמך לזה מדברי הגמרא (סוטה דף מ"ח ע"א), אמר רב יוסף, אם הגברים מזמרים בשירה, והנשים עונות אחריהם, הרי זו פריצות, שקול באשה ערוה. ואם הנשים מזמרות בשירה, והאנשים עונים אחריהן, הרי זה כאש בנעורת. (כלומר, שהוא איסור חמור יותר, לפי שהעונה מטה אזנו לשמוע את המזמר לענות אחריו, ונמצאו האנשים מטים אזנם ונותנים לבם לשמוע קול הנשים, ומבעיר את יצרו כאש בנעורת, אבל כשהאנשים מזמרים, והנשים רק עונות, אין בזה רק קצת פריצות, שאינו מבעיר את יצרו כל כך, שהרי אין המזמרים מטים אזנם לקול העונים. רש"י). למאי נפקא מינה, לבטולי האי מקמי האי. (שאם אין שומעים לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל איסור זה שהוא כאש בנעורת, שהוא חמור יותר. רש"י). והוא הדין בנידון שלנו, וכיוצא בזה כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' (סימן ו'). וראה עוד בשו"ת טוב טעם ודעת חלק א' (סימן קע"ח). ובשו"ת בית יצחק (חלק יורה דעה סוף סימן מ"ד). ע"ש. וכן פסק בנידון זה בשו"ת אגרות משה (חלק יורה דעה סימן קל"ז). ע"ש. אולם יש לחזור ולהבהיר שזהו רק בשעת הדחק, שאין כל אפשרות אחרת, ומיד כשתימצא אפשרות לקיים הפרדה, יש לבצע אותה לאלתר וללא כל דיחוי, כדי לחנך את ילדי ישראל על טהרת הקודש. וחנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". נראה שאם יש צורך לבטל את החטא החמור בחטא קל אפילו לציבור – בי"ד יעשה זאת מתוך אחריות אף על הרמאים. והענישה והקפדה על חומר הדין תהיינה לפי היכולת המעשית מתוך ראיה כללית של תיקון. ט. מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו – בגיור ובחיתון נשאל בשו"ת הרמב"ם (סימן ריא): "שאלה מה יאמר אדוננו בדבר בחור, שקנה שפחה יפת תואר והיא אצלו בחצרו, והחצר גדולה והוא דר עם אשת אביו ושלש בנותיה הקטנות. נפלו דין ודברים בינו ובין אחיו. תבעו (האח) אל השופט ואירעו ביניהם דין ודברים הרבה. אחר כך הלשין אחיו אותו אל השופט, שקנה שפחה נוצריה וגיירה (1 מבוססת על האיסור לעשות עבד ליהודי או לנוצרי) והוא מתיחד עמה(שהרי השפחה בחזקת מוסלמית באה השפחה (לפני השופט), ושאלה השופט, מה היא, אמרה: יהודיה. הציע לה הפשעות(ר"ל להצהיר שהיא מוסלמית או שהיא נוצריה, כי שפחה נוצרית, שהמירה את דתה, חייבת להתאסלם, כי אין יהודי רשאי להחזיק עבד מוסלמי) וסרבה ואמרה: אני, יהודיה בת יהודיה אני. החזיר אותה לו השופט ולקחה לביתו ורננה עליו העיר והיא עכשו נשארה בביתו. האם צריכים בית דין להוציאה מביתו משום יחוד, אף על פי שלא יתיחד עמה, משום שנאמר והייתם נקיים מי"י ומישראל, או נאמר, משום שאשת אביו עמו בחצר, איננו חייבים להוציאה מאצלו. ואם בית דין צריכים להוציאה, מאיזה טעם תהיה הוצאתה, לפי שלא מצינו שאסרו אלא יחוד פנויה ויחוד בגויה, ומאיזה טעם נאסור ישיבתה בביתו? והאם לה דין יפת תואר אם לאו? יורנו רבינו ושכרו כפול מן השמים". התשובה [אין לה דין יפת תואר], לפי שזאת נתייחדה בדין תורה, משום שהותר ליקחה לאשה באותה העת, ר"ל בעת הכבוש, כשהיא בגיותה, מפני שלא דברה תורה אלא כנגד היצר כמו שהותר להם באותה העת לאכול האסורים ובתים מלאים כל טוב אפילו קדלי דחזירי, ואין להקיש על זה. וצריכים בית דין אחר זאת השמועה אשר לא טובה (לכפותו) להוציאה או ישחררה וישאנה לאשה, אעפ"י שיש בזה כעין עברה, לפי שהנטען על השפחה ונשתחררה אסור לו לישאנה לכתחלה, לפי שכבר פסקנו פעמים אחדות בכגון אלו המקרים, שישחררה וישאנה. ועשינו זאת מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו. וסמכנו על דבריהם ז"ל עת לעשות לי"י הפרו תורתך. ומסייעין לו לישאנה בעדינות וברוך, ויקבעו לו מועד לישאנה או להוציאה, כמו שעשה עזרא ע"ה. והאלהים יתעלה יתקן קלקולנו, כמו שהבטיח ואמר ואסירה כל בדיליך". הרמב"ם לא פסק להוציאה כעיקר הדין וכפי המשתמע מדברי בעל העקדה, אלא לשחררה ושישאנה – 'מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו'. תשובת הרמב"ם היא יסוד להרבה אחרונים להקל במצבי גיור ונישואין אע"פ שלכאורה יש מקום להחמיר ולהפריד קשר ולדחות גיור. כתשובת הרמב"ם נשאל בשו"ת טוב טעם ודעת (מהדו"ק סי' רל): "הנה ע"ד אשר שאל מאתי במעשה ששאלו ממנו ממדינות אשכנז וצרפת אשר שם ניתן הדת החדש ואירע מעשה באחד שהי' בנו בעל מלחמה (=איש צבא) ועמד בין הנכרים שנתדבק נפשו בנכרית וזנה עמה כמה פעמים ואח"כ חזר לבית אביו עמה ודעתה להתגייר ושאלו אותו כדת מה לעשות ונפשו בשאלתו שאסכים עמו בזה". כך השיב שם בהסתמכו על שו"ת מהרי"ק: "והנה שם כתבנו בהשקפה ראשונה דנראה לי דאין איסור רק באם הוי קול והוא כופר אך היכי דהוי ידוע שבא עליו ומודה ואינו חושש ללזות מותר לכונסה רק שכתבתי דבנ"י לא משמע כן. והנה בבא מכתבו ראיתי בתשובת מהרי"ק סי' קכ"ט ומצאתי כדברינו בעזה"י וז"ל שם בתוך התשובה וז"ל ועוד אפילו להחולקים על דברי ר"י ור"ת לא הוי טעמא אלא כדי שלא להחזיק הקול וי"ל היינו דוקא בנטענת בעלמא אבל זו שכריסה בין שיני' וא"א להפסיק הקול או מזה או מאחר והרי היא פגומה ועומדת וגם הוא כיון דאיכא אמתלאות טובא כאשר כתבתי וגם גלוי ומפורסם שנתעברה ולפי הנראה נכתם עונם אם יכבס בנתר וירבה לו בורית וכבר נודע טבע בעולם מרוב אמתלאות שכתבתי מצורף הריונה וליכא פגומה כולי האי אף לדידי' אם יכניסנה וע"כ נראה לפענ"ד מן המובחר לחזור בכל עוז שיכניסנה עכ"ל המהרי"ק הרי מפורש אומר כדברינו דהיכי דידוע דבאמת בא עלי' ומפורסם וליכא לזות ופגם ראוי להדר בכל עוז שיכניסנה ומודים החולקים בזה ומפורש כדברינו אך התימה שלא הביא דברי הנ"י שהבאתי דמשמע דאף בידוע שבא עלי' אסור לכתחלה ובע"כ דמהרי"ק חולק על הנ"י או דמפ' דברי הנ"י דידוע שבא עליה מ"מ אינו מפורסם אבל במפורסם מודה הנ"י דליכא לזות וא"כ כאן מפורסם הדבר ועיני כולם רואות א"כ ממ"נ אם חולק המהרי"ק על הנ"י כיון דאיכא חשש שיצא לתרבות רעה כדאי המהרי"ק לסמוך עליו בזה ואם במפורסם מודה הנ"י למהרי"ק פשיטא דכאן מותר בזה ועכ"פ מפורש בדברי מהרי"ק דבמפורסם ליכא חשש לזות שפתים. וגם ראיתי שם במהרי"ק דנהי דבתחילה כתב דכדאי הר"י ור"ת לסמוך עליהם בשעת הדחק מ"מ אח"כ סיים ומוטב לאכול בשר תמותת שחוטת מלאכול בשר נבלות וכו' משמע דמדמהו להדין יפ"ת שהתירה התורה מטעם זה אף דהוי איסור גמור ולא מחלוקת ומ"מ אמרה התורה כן (ומיפ"ת יש ראי' גמורה דהיכי דיש חשש שיעשה איסור חמור מותר להתיר לו איסור קל ומכ"ש באיסור דרבנן) וה"ה בזה". "ומ"ש ראי' מסי' של"ג דמודין אף דיש חשש שתצא לתרבות רעה דהלעיטהו לרשע וימות הנה מלבד דגם שם אין זה ברור אבל בלא"ה אין לו דמיון לנ"ד דשם מיירי ברוצה לעשות איסור ועושה איסור ואינו מפורש בזה על להבא לעשות איסור שפיר החיוב לקונסו ולהפרישו במה דאפשר כמו דמכין על עשה עד שתצא נפשו כן ה"נ אין חוששין על הפסד נשמתו אבל אם להבא אינו עושה איסור ורוצה להיות כדת ישראל ולקנסו על העבר ודאי ח"ו אין לקנסו היכי דיש חשש שיצא לתרבות רעה כמו בכל עשה דאין מכין על העבר וכאן ליכא איסור רק מדרבנן ומכח לזות שפתיים ודאי בשביל איסור קל כזה אין לקנסו שיצא לתרבות רעה. ועוד לימא לנפשי' הרי בסי' קע"ז מבואר דביש חשש שתצא לתרבות רעה מותר ולמה לא אמרינן הלעיטהו לרשע כמו בסי' של"ד ביו"ד ואדרבא המהרי"ק כתב שראוי להשתדל בכל עוז שיכניסנה שלא תצא לתרבות רעה ולכך הדין ברור כמ"ש (וגם ביפ"ת למה דברה התורה כנגד יצה"ר ולא אמרינן הלעיטהו לרשע וכו')". ועי' שו"ת חוות יאיר (סימן קמא). כהגר"ש קלוגר השיב בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סי' קט): "מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדין נשואי התערובות שנתהוו כעת בעוה"ר במדינתכם שנשאו ישראלים את נשים נכריות וכן להיפוך ע"י ערכאות הנקרא ציוויל עהר (=נישואים אזרחיים) וילדו בנים ויש מהם שבאו הנשים הנכריות להתגייר הם ובניהם ולמולם". "והביא בשם ח"א שאסר לקבלם מדין המבואר ביבמות כ"ד ואה"ע סימן י"א דהנטען על השפחה והנכרית ונתגיירו דלא יכנוס. והנה בגוף הדין כבר האריך הגאון מהרש"ק ז"ל מבראד בשו"ת טטו"ד מה"ק סי' ר"ל והביא מתשו' מהרי"ק שרש קכ"ט דמבואר דדוקא בנטען בקול בעלמא אסור משום שמחזק הלזות שפתים אבל בידעו2 בבירור ומפורסם שבא עליה מצוה שיכנסנה ואף דמלשון הנמוק"י וב"ש שם מוכח דגם בידוע ואף בעדים לא יכנוס י"ל דמהרי"ק חולק על הנמוק"י גם י"ל דהנמוק"י מיירי באינו מפורסם ועכ"פ כדאי מהרי"ק לסמוך עליו עכת"ד וגם בשו"ת ספר יהושע חא"ע סי' פ"ב באמצע התשו' העיר מדברי מהרי"ק והעמיס כן בדעת רש"י יבמות שם כ"ד ע"ב ד"ה הנטען חשוד כלומר שטוענים עליו דברי לעז עכ"ל והרמב"ן הבין שדעת רש"י דבידוע בעדים גם דיעבד תצא והשיג עליו ובאמת שדעת רש"י כדברי מהרי"ק דבדאיכא עדים יכנוס ע"ש באורך אבל יש לתמוה שהרי הרמב"ן ורשב"א הביא מהתוספתא והוא בפ"ד דיבמות דמפורש דישראל הבא על הנכריה ונתגיירי ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא הרי דגם בידוע שבא עלי' לא יכנוס ומ"ש בטט"ו לחלק בין אם הוא מפורסם או לא אינו נראה כלל דבדאיכא עדים ממילא מפורסם כיון שידוע לב"ד מזה שהרי הם נשאלים להורות הדין ומבואר ברש"י שבועות כ"ה דכל הידוע לשלשה הוי מפורסם ובפרט מילי דב"ד קלא אית לי' ובאמת שדברי מהרי"ק אין להם ענין כלל דהוא מיירי בפנוי' שאין בו רק איסור דרבנן משא"כ בנכרית שנתגיירה ותדע שהרי הרמ"א סי' קע"ז ס"ה הביא ד' מהרי"ק שם לדינא ולא כ"כ בסי' י"א ועוד דא"כ הו"ל למהרי"ק להביא דברי רמב"ן ורשב"א ונמוק"י שכתבו להיפוך ובתוספתא מפורש כדבריהם וגם אם הי' בידו ראי' לסתור דבריהם הנ"ל /הו"ל/ להזכיר דעתם ולחלוק עליהם וכה"ג כתבו התוס' בב"ב כ"ב ע"א ד"ה פיל שבלע וכו' דאף דהבעיא לא נפשטה מ"מ הו"מ לאתויי הנך ראיות ולדחי להו ע"ש ולכן נראה ברור כמ"ש דמהרי"ק מיירי רק בפנוי' משא"כ בנכרית – אבל הנה בתשו' פאה"ד להרמב"ם סי' קל"ב בעובדא באחד שקנה שפחה נכרית ונתייחד עמה והשיב וז"ל ודאי מד"ת צריך לגרשה משם ואפי' בגיותה כי לא דברה תורה וכו' ולכן מחויבים ב"ד אחר שמועה זו אשר ל"ט שישתדלו בכל עוז לגרש האמה הזאת או שישחרר אותה וישאנה, ואף כי הנטען וכו' א"י לישאנה לכתחלה אכן כאשר פסקנו בדברים אלו שיגרש וישאנה מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו וסמכנו על אומרם ז"ל עת לעשות לד' הפרו תורתך ויכול לישאנה עכ"ל הרי מפורש דבכה"ג שיש לחוש וכו' ראוי להתיר איסור זה שהוא רק לכתחלה להציל נפשות ובאמת שבסי' קע"ז מפורש כן ברמ"א בשם מהרי"ק דאם יש לחוש שיצאו לת"ר יש להתיר אלא דהתם בפנוי' אבל הרי ברמב"ם מפורש דגם בנד"ד יש להורות כן וע"ש בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סי' ט"ו בזה – ואף דהרמב"ם מיירי רק בנטען הרי כבר נתבאר דגם בבא עלי' הוא רק איסור לכתחלה ואדרבא יש סברא דבידוע שבא עלי' קיל טפי ולכן עכ"פ בכה"ג יש להתיר". וכן השיב בשו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כו אות ז): "והנה אחרי הרעוואלוציע (=המהפכה) שהיתה בימי המלחמה הגדולה שהותר הגירות וגם הוכר על פי חק ונימוסים נשואי אזרחים, נשאלתי בכיוצא בו איזה פעמים, בנכרית שניסת לישראל בציווילעיהע (=נישואין אזרחיים) ורצונה להתגייר ולהנשא בחופה וקדושין, באמרם שרצונם לגדל את בניהם ע"פ דת ישראל, וגם אומרים שאם הב"ד לא יקבלו לגירות ישתמד הבעל, אם יש להתיר לכתחלה, וראיתי בשו"ת טוב טעם ודעת מהדו"ק מהגאון מוהר"ש קלוגער בסי' ר"ל שהעלה להקל ולהתיר לכתחלה בכה"ג, ונסתייע מד' המהרי"ק סי' קכ"ט ומד' הרמ"א סי' קע"ג ס"ה, אף דלא דמי דהתם בפנוי' מ"מ הא לחד דיעה אסורה ומ"מ כדי שלא תצא לתרבות רעה מתירים מה"ט יש להקל גם בזה. וכיון שאם הי' רוצה הי' משתמד. ונראה מזה דכונתם לש"ש יעוי"ש. ומצאתי יסוד לזה מתשובת הרמב"ם פאר הדור סי' קל"ב שנשאל בבחור אחד שקנה שפחה והיא יושבת בביתו אם חייבים בי"ד להוציאה מביתו משום שנאמר והייתם נקיים כו' ויחוד בגויה באיזה דין נאסור ישיבתה בביתו והשיב על זה הרמב"ם וזה לשונו: ודאי מדין תורה צריך לגרשה משם ואפילו בגיותה, כי לא דברה תורה אלא נגד היצר, כאשר אמרו וכו' ובתים מלאים כל טוב אפילו קדלי דחזירי, ולא זו הדרך, ולכן מחויבין בית דין אחר שמועה זו אשר לא טובה שישתדלו בכל עז ותעצומות לגרש האמה הזאת או שישחררנה וישאנה, ואף כי הנטען על השפחה ונשתחרה אינו יכול לישאנה לכתחלה, אכן כאשר פסקנו בדברים כאלו שיגרש וישא ופסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו וסמכנו על אומרם ז"ל עת לעשות לד' הפרו תורתך, ויכול לישאנה והא' ברחמיו יכפר עונינו כאשר דבר לנו ואסירה כל בדיליך עכ"ל הטהור, ולא נתברר בדברי רבנו אם הוא רק מדין הנטען על השפחה או גם מצד הגירות, דמלשון השאלה נראה שהיא גוי'. אבל בתשו' הרמב"ם נראה רק מדין נטען על השפחה, וע"ד הגירות לא זכר כלל, [ואפשר שהי' גם טבילה וקבלת מצות]. עכ"פ מפורש בד' הרמב"ם דמפני תקנת השבים יש להתיר גם בשפחה ומוטב שיאכל בשר תמותות. וד' הרמב"ם יסוד גדול. ולכאורה זהו נגד ד' תשו' הרשב"א סי' א' ר"ה ואולי גם הרשב"א מודה היכי דאיכא תקנת השבים ורק התם שבעט באשתו שהרחיק את האהובה בנשואיה וכנס את השנואה יעוי"ש, עכ"פ הרי מפורש בד' הרמב"ם הוראת הגאון מוהר"ש קלוגער שמדמה דין שפחה לדין הרמ"א (אה"ע) בסי' קע"ז ס"ה בפנוי' וכל דאיכא תקנת השבים וחשש שלא תצא לתרבות רעה יש להתיר, וכל זה לענין דין הנטען על השפחה מצד דין איסור דלזות שפתים, אבל מדין קבלת גירות לא שמענו מד' הרמב"ם, וחילוק יש ביניהם דנטען על שפחה האיסור עליו ואמרינן מוטב שיאכל בשר תמותות, אבל בקבלת גרים לשם אישות הרי זה דין לגבי הבי"ד שאין לב"ד לקבל המתגיירים לשם אישות והוי כמו חטא בשביל שיזכה חברך, מ"מ נראה לדין כיון דגם אם לא תתגייר הרי תשאר אצלו בגיותה א"כ אין כאן לשם אישות, ובפרט למש"כ להסתפק כי באומרת שכונתה לשם גירות לש"ש ואין אומדנא דמוכח להיפוך מקבלים אותה, וע"כ נראה דלפי ראות עיני ב"ד יש מקום להקל ולסמוך על הוראת הגאון מוהר"ש קלוגער ז"ל". לא כל הפוסקים קבלו את פסקי הטוב טעם ודעת ומהרש"ם. בשו"ת בית שערים (חיו"ד סי' שסא) הביא במשנת העמרמי – הערות הגאון רבי מנשה הקטן שליט"א (בעל שו"ת משנה הלכות) ריכוז פוסקים שסברו שאין לגייר לאחר נישואים אזרחיים. וז"ל: "בישראל שדר עם גויה בנישואי אזרחים (ציווילע) וכעת רוצה להתגייר והעלה לאיסור, כדברי רבינו פסקו גם בשו"ת בית יצחק יו"ד סי' ק', ובשו"ת אחיעזר ח"ג סי' כ"ח3, ובשו"ת מהרש"ג יו"ד סי' ל"ד, ובשו"ת באר חיים מרדכי סי' מ', ובשו"ת ערוגת הבושם יו"ד סי' רכ"ד, ובשו"ת אבן יקרה תליתאה סי' צ"ח ובס' רוח חיים להגר"ח פלאגי סי' ט"ז ושו"ת אמרי יושר סי' קע"ו, ועיין שו"ת אגרות משה א"ע כ"ז שג"כ דעתו נוטה לאיסור ופלא שלא הרגיש בכל הני אחרונים ז"ל ובשו"ת משנה שכיר עלה בדעתו ראשונה להתיר ושלח לג' גדולי הדור הלא הם המהרש"ג, והאמרי יושר, ובעל פרי השדה, והמהרש"ג ואמרי יושר השיבו לאיסור וביטל דעתו מפני דעתם. וראיתי לידידי הרב הגאון בשו"ת יביע אומר בח"ב א"ע סי' ג' שהאריך בהאי ענינא והביא קצת אחרונים שמקילים בזה ואני אומר שומר נפשו ירחק מהם ומאן ספון לחלוק אכל הני גדולי אחרוני לבד כי ידוע דהגירות שלהם משפה ולחוץ. ולכן לפענ"ד דברי רבינו הם יתד שלא תמוט להלכה, אם לא שימצא לפעמים יוצא מן הכלל וכפי ראות עיני המורה שכוונתו לשם שמים ותלוי בראות עיני המורה צדק4". חוץ מעצם המחלוקת, נראה כי יש ללמוד שהפוסקים השיבו ופסקו לפי ראיה של תיקון המצב בכללותו. אלה העמידו את הדין ואלה הקלו מתוך הוראת שעה. אולם הבנת המקרה הספציפי חשובה מאד לפסיקה. חולק על המתנגדים לגייר במקרי ספק הגרב"צ עוזיאל. בשו"ת משפטי עוזיאל (כרך א – יו"ד סי' יד) כתב: "וכן ראיתי בספר עבודת השם (לגאון בדורנו מרבני סלוניקי אה"ע סי' ד') שהוכיח מדברי הרשב"א בתשו' (ח"א סי' אלף כ"ה וח"ה סי' רמ"ב) שגם בנדונו שהיו נשואים בגיותם לא יכנוס לכתחילה, אלא שהוא ז"ל אסיק וכתב כיון שלדעת ר"ת מוכרחים אנו לומר כדעת החיים שאל דאם היתה נשואה בגיותה מותר לו לקימה ולכונסה אחר גרותה אף על גב דהרשב"א חולק ע"ז אזלינן לקולא כיון שהוא דרבנן וספקו להקל, מכל זה יוצא שלדעת הרשב"א אסור לבעלה היהודי של גיורת זו לישאנה לאשה אחרי גרותה. אולם הרמב"ם ז"ל (תשובת פאר הדור סי' קל"ב) כתב: ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחילה כאשר פסקנו בדברים כאלה שישחררנה וישאנה, פסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו וסמכנו על אמרם עת לעשות לה' הפרו תורתך ויכול לישאנה עכ"ל, ודבריו היקרים אלה הם לנו לעינים בכל דבר שאין בו אסור גמור כגון הנטען או הנשוי עם הגויה ונתגירה שאם לא נתיר נשואה עמה אחרי גרותה ישארו נשואים כל ימיהם בגיותה ובניהם יהיו תערובות נעקרים מאדמת ישראל, וה' בחסדו ישיבנו למוטב ויקוים בנו ואצרוף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". והוסיף בשו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן (סי' ס): "וכשנדקדק בדברי הרמב"ם בתשובתו משמע הכי. איברא שהעובדא שנשאל עליה הרמב"ם היא רק בנטען ע"י יחוד פנויה, אבל בתשובתו אומר: ואף כי הנטען על השפחה ונשתחררה אינו יכול לישאנה לכתחילה, אכן כאשר פסקנו בדברים כאלו שיגרש (וצ"ל שישחרר) וישא ופסקנו כך מפני תקנת השבים ואמרנו מוטב שיאכל רוטב ולא שומן עצמו, וסמכנו על אומרם עת לעשות לה' הפרו תורתך (תשובות פאר הדור סי' קל"ב) הרי שכל טעמו של הרמב"ם הוא שהואיל ואינו אסור אלא לכתחילה, בכגון זה שאם נעמיד על קו הדין יהיה באסור חמור כל ימיו, מצוה עלינו להציל איש מישראל מחטא שהוא עצמו אינו יכול להשתחרר ממנו. והרי זה דומה למה שאמרנו בדין יפת תואר: לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ולא יאכלו בשר תמותות נבלות. (קידושין כ"א). הא למדת שכל מקום שירדה התורה לסוף דעתו של אדם שאינו יכול לפרש מבולמוס יצר הרע שבו, פתחה לו פתח תשובה כדי שלא יחטא ואעפ"י שגם אחר שיגירנה עדיין נשאר אסור בדבר הואיל וגרותה היתה מחמת אונס (שם, תד"ה שלא). דון מינה בנדון שלא נאסר אלא לכתחילה, ואם כנס לא יוציא, ודאי שמצוה עלינו או לכה"פ אנו רשאים להשיאנה לו כדי שלא ילכד באסור בעילת בת אל נכר כל ימיו. ומאי דעבד עבד. וה' הטוב יכפר עונו. ולא יוסיף עוד לחטוא כל ימיו, וקצת דמיון לזה ממ"ש בגמ' דרש רב עולא מאי דכתיב אל תרשע הרבה, הרבה הוא דלא לירשע הא מעט לירשע? אלא מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום ויהיה ריחו נודף יותר? (שבת ל"א) וכיון שכן ראוי שאנו נעזור לו כדי שלא ימות ברשעו. ואל תשיבני ממ"ש בגמ' הלעיטהו לרשע וימות, (ב"ק ס"ט), הא ליתא שלא נאמר זה אלא למי שהוא רוצה לעשות איסור כגון הגזלנים בשאר ימי השבוע שנכנסים לשדות חבריהם לגזול, הלכך אין אנו חוששים להם למונעם מאיסורים אחרים של ערלה וטומאה אבל למי שאינו רוצה לחטוא ומבקש דרך היתר נזקקין לו להורות לו דרכי היתר להצילו מחטא חמור, ודומה לזה אמרו: הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי אסור סקילה (שבת ד' ועיין בהרי"ף ומלחמות ה' והר"ן)". "ומדבריהם למדנו שאע"ג שברדיה יש אסור שבות להרמב"ן, או לכל הפחות עובדין דחול להר"ן, אעפי"כ התירו לו כדי להצילו מאיסור סקילה וכן פסקו הטור ושו"ע, אין נותנין פת בתנור וכו' ואם נתנו בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדותה קודם שתאפה כדי שלא יבוא לידי אסור סקילה (או"ח סי' רנ"ד סעיף ו' וב"ח שם) והוא הדין, ואי בעית אימא, כל שכן הוא, להורות היתר למי שהיה נשוי נכרית והיא באה להתגיר מרצונה, לא מפני הנאה חמרית או גופנית אלא משום שרוצה להיות נשואה כדת וכדין כדינה של תורת ישראל. רשאים אנו להתיר גם הגרות וגם הנשואין לא משום תקנתא דידה אלא משום תקנה דידיה להצילו מעוון תמידי יום יום, דכל ביאה היא אסור נוסף, והגרות והנשואין אינו אלא לכתחלה ולא דיעבד, ובכגון זה למדנו הרמב"ם שמותר לנו לסמוך על אמרם ז"ל עת לעשות לה' וכו'. ומעתה נהדר אנפין לתשובת הרדב"ז שנשאל במי שגרש אשתו ע"מ שלא תנשא לשמעון לפי שנטען עליה, ומחמתו הוציאה. והלך שמעון ונשאה בערכאות של גויים ועתה רוצה ללכת למקום שאין מכירים אותו וישא אותה על ידי חו"ק ונמצא שהגט בטל ובניה ממזרים. וע"ז השיב: דבר ידוע שהנטען על האשה אסור לישא אותה, ולא נתיר לו אנחנו איסור הקל כדי שלא יעבור על אסור חמור, ובסו"ד מסיק הרדב"ז ואפילו כשלא היה נטען. קרוב אני לומר שלא נאמר לראובן שיקדשנה ויפטרנה בלי תנאי, כיון דעבד שמעון אסור ונשאה בערכאותיהם לא נשתדל אנחנו למלאות נפש רשע". סיכום דברי בעל העקדה, שהובאו בראש המאמר, נותנים התייחסות בסיסית על עבריינות בישראל. אבל למעשה כל מקרה או מצב נבחן לגופו כאשר המטרה הכללית היא תיקון ולא ענישה לשמה. 8xj7eksz2eybobdlp2zdcrf2v3g7wqu 0 1743955 3017883 2026-05-27T19:39:47Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ס|סא|סב|}}" 3017883 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ס|סא|סב|}} izv8wje9vxf2e4pn8mkekqtggs85mzv 3017884 3017883 2026-05-27T19:40:00Z Uziel302 3324 3017884 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|ס|סא|סב|}} סימן סא להזהיר גדולים על הקטנים שאלה בכמה מקומות נזכר הכלל 'להזהיר גדולים על הקטנים' לגבי איזה איסורים הוא נאמר? האם יש ענישה על העובר כלל זה? תשובה א. נאמר ביבמות (קיד ע"א): "ת"ש: לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכילום, להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תאכלו! לא, דלא ליספו ליה בידים. תא שמע: כל נפש מכם לא תאכל דם - להזהיר הגדולים על הקטנים; מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו! לא, דלא ליספו להו בידים. ת"ש: אמור... ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים; מאי לאו דאמר להו לא תיטמו! לא, דלא ליטמו להו בידים. וצריכי; דאי אשמעינן שקצים, [ע"ב] משום דאיסורן במשהו, אבל דם דעד דאיכא רביעית - אימא לא; ואי אשמעינן דם, משום דאיכא כרת, אבל שרצים - אימא לא; ואי אשמעינן הני תרתי, משום דאיסורן שוה בכל, אבל טומאה - אימא לא; ואי אשמעינן טומאה, כהנים שאני, משום דריבה בהן מצות יתרות, אבל הני אימא לא, צריכא". מן הצריכותא עולה שהאיסור הוא דוקא לספות לו בידים באיסורי אכילה של דם ושקצים, וכהנים קטנים לטמאם בטומאת מת. אבל לגבי דם ושקצים האם זה מוגבל דוקא לאיסורים אלו או לכל איסורי אכילה כגון: נבלות וטריפות, בעלי חיים טמאים וכד'. ומה לגבי איסורים אחרים כגון חילול שבת? ב. רש"י (יבמות קיד ע"א) פרש: "(לא תאכלום) לא תאכלום כי שקץ הם - קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה בשרצים". "לא תאכל דם - קרא יתירא הוא דהא כתיבי אזהרות הרבה גבי דם". "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת - שתי אמירות הללו למה להזהיר גדולים על הקטנים שלא יטמאו". "במשהו - בכעדשה כטומאתן". עולה שבאיסור שקצים, באיסור דם ובטומאה לכהנים גדולים מצווים על הקטנים, לכאורה רק באיסורים אלו. וכ"נ מפסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות (פרשת אחרי, קובץ שיטות קמאי יבמות קיד ע"א) שרק באיסורים אלו חייב: "על כן אמרתי לבני ישראל וגו' [ויקרא י"ז]. להזהיר גדולים על הקטנים. ובגמרא [פרק] חרש [קי"ד ע"א], למ"ד קטן אוכל נבלות לתיאבון אין ב"ד מצווין עליו להפרישו, ודריש לא תאכלום, לא תאכילום בעצמכם, אבל להפרישן לא מחייבי. ולפי דפרי' בפ' אמור דווקא האב מוזהר על בנו בין בשבת בין בטומאת כהנים בין באכילת שרצים, ה"נ באכילת דם". וכ"כ בהעמק שאלה (פר' אמור שאילתא קג אות א) בביאור השאילתות: "אבל להמסקנא דלמספי איסורא קאי לא על ב"ד אלא על כל אדם מישראל שלא יאכיל לקטן דם ושרצים, ובכה"ג בגדולים ג"כ לא נשתוו האיסורים להדדי, שהרי איכא כמה לאוי דחייב ולוקה המעשה כעושה כמו בל תקיף ובל תשחית ועוד המפורש בתוספתא מכות פ"ג, ובכל איסורין אינו כן, ה"נ אף על גב דבהני שלשה מוזהרין גם על הקטנים, מכ"מ אין ללמוד לכל האיסורים, והכי משמע דעת רבינו והלכות גדולות דאיצטריך לפרש בטומאת כהנים, אלמא דלאו כללא הוא בכל התורה כולה". היינו לדעתם אין חיוב מן התורה חוץ משקצים ודם וכהן קטן מטומאת מת, וכן עולה מהמאירי ביבמות. ג. פסק כך במפורש הלבוש (או"ח סי' שמג ס"א): "קטן העובר עבירה דאורייתא, כגון מחלל שבת ואוכל נבילות, אין ב"ד מצווין להפרישו: [הג"ה ועיין לעיל סימן של"ד סעיף כ"ה וסימן רס"ט]: שלא מצינו בכל התורה שהזהירה גדולים על הקטנים אלא בטומאה ודם ושרצים [יבמות קיד] ולא בשאר איסורים, וליכא למימר נילף מינייהו, דהוי להו כשני כתובין הבאין כאחד שאין מלמדין. וגם באלו השלשה יש מפרשים שלא הזהירה התורה אלא שלא להאכילם האיסור או לטמאם בידים, אבל להפרישם כשעושים מעצמם אין מצווים, אבל אביו שמצווה לחנכו במצות מנעוריו, כל שכן שמצווה לגעור בו ולהפרישו מאיסור דאורייתא. מ"מ להאכילו איסור בידים אפילו אחרים אסורים, ואפילו באיסור שאינו דאורייתא אלא דרבנן, וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפילו בדברים שהם משום שבות". מתבאר מדבריו שחייב מן התורה רק בשלושת האיסורים וחכמים הרחיבו אזהרת גדולים על קטנים בין לאסורי תורה אחרים בין לאסורי דרבנן, ואף כאלה שאין בהם אכילות כגון חילול שבת, שגדולים מוזהרים שלא לספות בידים איסור לקטנים. ד. לעומתם הרמב"ם (הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ז) כתב: "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות, או שעשה מלאכה בשבת אין בית דין מצווין עליו להפרישו לפי שאינו בן דעת, במה דברים אמורים בשעשה מעצמו, אבל להאכילו בידים אסור ואפילו דברים שאיסורן מדברי סופרים, וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפילו בדברים שהן משום שבות". הרמב"ם כלל כל מאכלות האסורות בכלל זה, והוסיף חילול שבת. וכן הרמב"ן (ויקרא כא, א): "אמר ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים. לשון רש"י מדברי רבותינו (יבמות קיד א). והאזהרה הזאת, לומר שלא נסייע בטומאת הקטנים בידים. ובאו בזה אזהרות רבות בתורה כפי מדרש רבותינו (שם) בדם ובשרצים וטומאה, ומהם נלמוד לכל איסורין שבתורה שלא נסייע באחד מהם שיעברו עליו הקטנים, אבל אם יעשו הם לדעת עצמן אין אנו מצווין עליהם להפרישם. וטעם הכתוב על פי מדרשו, אמור אל הכהנים ותחזור ותאמר אליהם שלא יטמאו, ורבוי האזהרות, שיצוה להזהירם שיהיו כל בני אהרן נשמרים מזה גם הקטנים". וכן מפסקי רי"ד (יבמות קיד ע"א) עולה שהאיסור הוא איסור מן התורה ונוגע לכל מאכלות האסורות מן התורה: "ת"ש לא תאכלום לא תאכילום להזהיר (קטנים על הגדולים) [גדולים על הקטנים] מאי לאו דאמרי' להו לא תאכלו, לא(ו) דלא ליספו להו בידים. ואי קשיא כיון דלמיספא להו בידים אסור מן התורה כדנפקא לן מהאי קרא, אם כן היכי אמר' בשבת בפ' תולין רב משרשיה יהיב פרוטה לתינוק גוי וזרע ליה. פי' כשותא בכרמא, וליתיב לתינוק יש', אתי למיסרך, הא לאו הכי שרי, והא אמרן דאסור מן התורה למיספיה ליה בידים. ובשלהי פר' בכל מערבין נמי אמרי' וליתביה לינוקא לית הילכת' כר' יעקב דאתי למיסרך, אלמ' אי לאו דאתי למיסרך שרי. יש לומ' בודאי אילו הוה איסורא דאוריתא הוה אסיר בלאו דילמ' אתי למיסרך, אלא באיסורא דרבנן אמרי' הכי דכיון דבגדול ליכ' אלא איסורא דרבנן, הוה שרי למיעבד על ידי קטן אי לאו טעמ' דילמ' אתי למיסרך, והתם איסורא דרבנן הוא... אבל לעולם באיסורא דאוריתא אסור למיתביה לינוקא כדילפינן מקראי להזהיר גדולים על הקטנים". וכ"כ נכד הרי"ד בפסקי ריא"ז. ה. הב"י (או"ח סי' שמג) כתב שהיא מחלוקת בין הטור לרמב"ם וז"ל בשיטת הטור: "אבל בתר דאשכחן דבכמה דוכתי הוזהרו גדולים על הקטנים הוה ליה ג' כתובים הבאים כאחד ולכולי עלמא אין מלמדין (קדושין לה.) ואי בהני תלת דוכתי לא הוזהרו אלא דלא ליספו להו בידים אם כן בשאר איסורין מותר למיספי להו בידים והא ליכא מאן דסבר הכי דהא לא קאמר אלא קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווין להפרישו אבל למיספי להו בידים לא הילכך צ"ל דהני אזהרות היינו להפרישם אבל בשאר איסורין אין מצווין להפרישם". אבל בשיטת הרמב"ם כתב: "אבל הרמב"ם מפרש כפשטא דסוגיא דקא מצריך להני תלת קראי והוי להו כחד קרא וילפינן מיניה לכל איסורין שבתורה ואם כן למאן דאמר קטן אוכל נבלות אין בית דין מצווין להפרישו ע"כ לא הוזהרו אלא דלא ליספו ולא ליטמו להו בידים אבל להפרישם לא הוזהרו בשום מצוה, וכן כתב הרמב"ן בפרשת אמור אל הכהנים (שם) וכן כתוב בסמ"ג מצות לא תעשה סימן ס"ה (כא: וטז ע"ג) גבי סכין ומפרכין לאדם וסימן קמ"ח (נז ע"ג) וסימן רל"ד (סח ע"ג)". ו. כתב בספר התרומה (הל' שבת סי' רלח): "והתנוקות שרגילות האמהות לסוך את בניהם כשהם קטנים מחלב טלה כל הגוף. וכן משומן חזיר סכין אותם סמוך לאש זה אסור משום דאמרי' פ' חרש (פ"ה ע"א) אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים. ומוקמינן לה למספי ליה בידים. וכיון דסיכה כשתייה אם כן ספי ליה לבנו קטן בידים איסור' דרבנן בדבר שאין צער' רק תענוג". בעל ספר התרומה אוסר אף נתינת איסור מדרבנן, אע"פ שהאיסור הוא בודאי מדרבנן. והביאו אף הסמ"ג (לאוין סי' סה). באורחות חיים (ח"ב הלכות יין נסך אות ה) הביא בכך מחלוקת ראשונים: "וכן נמי כתב הר"ש ז"ל דלא יהבינן ליה בידים דתניא לא תאכלום לא תאכילום להזהיר גדולים על הקטנים. והרשב"א ז"ל [כתב] דדבר שאין בו איסור אלא מדבריהם מותר להאכילו בידים". וכן דן בכך בפסקי הרי"ד שהבאנו לעיל, וחשש לאתי למיסרך באסורי דרבנן. ז. הלכה למעשה פסק השולחן ערוך (או"ח סי' שמג ס"א): "קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו, אבל אביו מצווה לגעור בו להפרישו (מאיסור דאורייתא); ולהאכילו בידים, אסור אפילו דברים שאסורים מדברי סופרים"... באר המשנה ברורה (סי' שמג ס"ק ד): "אסור - לכל אדם ואפילו התינוק אינו בר הבנה כלל ודבר זה הוא אסור מן התורה וילפינן לה מדכתיב בשרצים לא תאכלום וקרא יתירא הוא וקבלו חז"ל דר"ל לא תאכילום לקטנים וכן בדם כתיב כל נפש מכם לא תאכל דם וקבלו חז"ל דר"ל לא תאכיל לקטנים וכן בטומאת כהנים כתיב אמור ואמרת ואחז"ל אמור לגדולים שיאמרו לקטנים. והנה משלש מצות אלו אנו למדין לכל התורה כולה דכל איסורי תורה אסור להאכילם או לצוותם שיעברו. ולכן אסור ליתן לתינוק דבר מאכל של איסור אפילו לשחוק בו שמא יאכלנו דהוי כמאכילו בידים [מ"א]". והוסיף בבאור הלכה (סימן שמג סעיף א): "מד"ס וכן וכו' - ודעת הרשב"א והר"ן דאם התינוק צריך לכך מותר אפילו לספות לו בידים דבר שהוא אסור מדרבנן אך המחבר סתם לדינא כדעת החולקים עליהם ואוסרים בכל גווני. וכתב בתשובת רבינו עקיבא איגר ע"ד טלטול הספרים לבהכ"נ במקום שאין עירוב ע"י תינוק אי יש לסמוך בזה על הרשב"א דאיסור דרבנן ספינן ליה בידים והשיב דזה אינו דהא הר"ן כתב בפרק כ"כ להדיא דאף להרשב"א ספינן ליה רק לצרכו ולא לצרכנו ואדרבה מחינן בידיה ויש תקנה ליתן להתינוק חומש וסידור שישא לבהכ"נ לצורך עצמו להתפלל ולשמוע קריאת התורה וממילא יצטרף הגדול עמו להתפלל יחד". עולה מהערת רעק"א שאף לפי הרשב"א רק לצורך הקטן מותר לספות לו איסור דרבנן, אבל לצרכנו אסור לספות לו בידים אף איסור דרבנן. ח. כתב בברכות מהר"ם (סימן יז): "ואותם בני אדם שמקדשין בבית הכנסת, כמו שנוהגין בכל קהילות אשכנז, אין לו למקדש לטעום, דכיון דאין קידוש אלא במקום סעודה הרי הוא טועם קודם קידוש". "ואפילו על הקטנים קורא [אני] תגר, שהחזן נותן להם לשתות מן הקידוש, נהי דקטן אוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו (שבת קכא, א) מכל מקום לא ספינא להו, כדאיתא בפרק חרש (יבמות קיד, א). ואם איישר חילי אבטליניה, שאם בימי חכמים היו עושין כן, היינו לאפוקי אורחים ידי חובתן, דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא, אבל עתה אינו כן. אמנם חזרני לקיים המנהג, דלא שייך למימר לא ספינא להן איסורא לקטנים אלא בלאו, כגון נבילות וטריפות וכיוצא בהן, דנפקא לן בפרק חרש מלא תאכלום להזהיר גדולים על הקטנים, אבל קידוש היום מצות עשה הוא לא נפקא מהתם. ומנשים נמי לא אתו, דמה לנשים דאינהו גופייהו בנות עונשין, ומכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה לא נפקא לן קטנים, כיון דאינהו גופייהו ליתנהו בשמירה". וכן בספר תשב"ץ קטן סימן שכב. היינו באיסור עשה אין גדולים מוזהרים על קטנים ולכן מותר לתת לקטנים לשתות את יין הקידוש בבית כנסת, אע"פ שאינו להוציא י"ח אורחים. ט. תוספות (פסחים פח ע"א ד"ה שה לבית) חדשו: "ואם תאמר והיאך מאכיל פסח שלא למנויו נהי דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו לספות לו בידים אסור כדאמר בפ' חרש (יבמות דף קיד.) ואור"י דהתם ילפינן מלא תאכלום ולא אסור אלא דומיא דשרצים ונבילות אבל כה"ג דאיכא חנוך מצוה שרי". היינו אף שאסור להאכיל פסח שלא למנוייו, וקטן כיון שאינו יכול להימנות עובר באיסור כשנותן לו מבשר הפסח בכ"ז מותר לתת לקטן משום חינוך1. י. האם הנותן אוכל אסור לקטן חייב בעונש? כתב המזרחי (רא"ם, ויקרא יא, יג): "אבל בפרק חרש (יבמות קיד א) יש ברייתא אחרת שאומרת: "לא תאכלום כי שקץ הם - לא תאכלום להזהיר גדולים על קטנים" ואוקמוה התם "דלא ליספו להו בידים", אף על פי כן אין זה אלא לאיסורא בעלמא, אבל אין עוברין עליהן בלאו ואין צריך לומר שאין לוקין עליהם, וכן כתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות מאכלות אסורות (רמב"ם הל' מאכלות אסורות יז, כז א) וכן הסמ"ג ז"ל (סמ"ג סוף לאו קמח). אבל רבינו ישעיה כתב בפרוש תורת כהנים: שאם האכיל לקטנים, לוקה כאילו אכלו וכן משמע מלשון הברייתא של תורת כהנים דקתני: "לחייב את המאכיל כאוכל". אבל הרב רבי אברהם זעירא (=ממפרשי תורת כהנים) פירש הברייתא הזאת: דאי מוכיל לעוף טמא לבר ישראל חבריה בחזקת עוף טהור, ואוכל, הוי האוכל שוגג, והמאכיל מזיד, ומחייב ההוא מאכיל, כאילו הוא גופיה אכילה ולוקה, אי איכא עדים והתראה, כדי ליישב הברייתא הזאת: דקתני "לחייב המאכיל כאוכל" וגם שהתקיימו דברי הרמב"ם והסמ"ג ז"ל שאמרו שהגדולים שהאכילו את הקטנים אינן אלא באיסור בעלמא". וכן במשך חכמה (ויקרא ז, כה) שהוא רק איסור בעלמא ואין עליו ענישה. יא. לגבי טומאת מת ודאי שהציווי הוא רק לגבי כהנים הקטנים ולא על שאר קטנים. כתב בספר "והזהיר" (מיוחס למר חפץ אלוף - פר' אמור) הו"ד בקובץ שיטות קמאי (יבמות קיד ע"א): "והכהנים התינוקות אף על פי שאינן בני מצות מי שמכניסן למקום טומאה עומד באיסור. שכך שנו חכמים אמר ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים". כתוב באשכול (רצב"א, הלכ' טומאת כהנים) הו"ד בקובץ שיטות קמאי (יבמות קיד ע"א): "תני' אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים, אף על גב דלאו בני מצוה נינהו, מאן דמעייל להו למקום טומאת מת קאי באסורא". וכך כתב רבינו יהונתן מלוניל (הלכ' טומאה) הו"ד בקובץ שיטות קמאי (יבמות קיד ע"א): "תניא אמור ואמרת(א), דהוי סגי בחד לריבוי שמוזהר האב שלא יניח לבן להטמא למתים אף על גב דבשאר איסורין אין מוזהר על הבן כדתנן [שבת קכ"א ע"א] נכרי שבא לכבות אין אומרין לו כבה ואל תכבה ובקטן שבא לכבות שאומרים לו אל תכבה מוקמינן לה בקטן העושה על דעת אביו הא לאו הכי לא אסרינן ליה אבל בטומאה מוזהר מריבויא דקרא". וכן בחדושי דינין והלכות (למהר"י ווייל סי' מו): "כשיש בר מינן בבית ויש כהן קטן באותו דרא נראה דאין מוטל על אחרים להוציא הקטן וכן כתב הרמב"ם פ"ג דהלכות אבלות כהן קטן המטמא עצמו אין ב"ד מצווין להפרישו אבל לטמאותו בידים אסור משום ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים אבל אביו חייב לחנכו במצות". הביא בפרדס יוסף (ויקרא כא, א): "בפתחי תשובה (יו"ד סימן שע"ג סק"א) הביא שו"ת ושב הכהן (סימן נ"ו) שנסתפק, לרמב"ם [פ"ב מאבל ה"ו] דטומאת כהן לקרוביו הוא משום אבילות וכל היכי שאין מתאבל אסור לטמאות, לפי"ז בקטן צריך עיון אי מותר להטמא לקרוביו דקטן אינו חייב להתאבל, וא"כ יהיה קטן חמור מגדול בזה, או י"ל שהרמב"ם [פ"ג מאבל הי"ב] כתב שאביו חייב להפרישו לחנכו, וחינוך הוא שיזהיר לקיים המצוה כשיגדיל ובגדלות מטמא לקרוביו, והניח בצ"ע". יב. בשו"ת מוצל מאש (ר' יעקב אלפנדרי, ח"ב סי' ד) שאל: "ואגב גררא הוקשה לי דשם פרק חרש הביאו ג' מקומות להזהיר גדולים על הקטנים חד בשרצים וחד בטומאת כהנים וחד בדם ותירצו שם צריכות למה הוצרכו ג' מקומות יע"ש ותמהני שהרי במכילתא א' בשבת אתה ובנך ובתך להזהיר גדולים על הקטנים ולא הזכירוהו בגמ' כלל וצ"ע. עוד עיין בזבחים פרק השוחט דף ק"ט ע"א בתוספות ד"ה מנחת נסכים וצ"ע". הרב אלפנדרי תמה מדוע לא הובאה ההזהרה באיסור שבת על הקטנים (והרמב"ם הביאה עי' לעיל אות ד). אולי נשכח ממנו שרש"י (שמות כ, י) מביא אזהרה זו וכתב: "אתה ובנך ובתך - אלו קטנים. או אינו אלא גדולים, אמרת הרי כבר מוזהרים הם, אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על שביתת הקטנים, וזו ששנינו (שבת קכא א) קטן שבא לכבות אין שומעין לו, מפני ששביתתו עליך". ובאר המזרחי (רא"ם): "[אתה ובנך ובתך] אלא לא בא אלא להזהיר גדולים על הקטנים, וזהו ששנינו: קטן שבא לכבות כו'. ולשון מכילתא: "אתה ובנך ובתך - אלו הקטנים, אתה אומר אלו הקטנים או אינו אלא גדולים, אמרת והלא גדולים כבר מוזהרים הם, הא מה תלמוד לומר: 'אתה ובנך ובתך', אלו קטנים". ורש"י ז"ל פירש "אלו קטנים" שהגדולים מוזהרים עליהם, דאלו קטנים לאו בני אזהרה נינהו. ואינו רוצה לומר לאפרושינהו, דהא בפרק חרש (יבמות קיד א) משמע דאין הגדולים מוזהרים על הקטנים, אלא דלא ליטמויינהו בידים, אבל אם היו הקטנים עוברים מעצמן אין הגדולים מוזהרין להפרישן, דקטן אוכל נבלות אין בית דין מוזהרין להפרישו. ומשום הכי הורה רבי פדת הלכה למעשה לרב יצחק בר ביסנא דאירכסו ליה מפתחות דבי מדרשא ברשות הרבים, דְלִדְבַּר טלי וטליא ולטיילו התם, דאי משכחי להו, מייתי להו. ומתניתין (שבת קכא א) דקטן שבא לכבות, אומרים לו: אל תכבה מפני ששביתתו עליהם, מוקי לה בגמרא בעושה על דעת אביו, אבל באינו עושה על דעת אביו אין אומרים כבה ואל תכבה". יג. נשאלת השאלה האם מוזהרים רק על קטנים או אף על חרש ושוטה. השיב על כך בשו"ת חתם סופר (ח"א [או"ח] סימן פג): "ואומר אם הוא שוטה כמ"ש והאריך פר"מ, דמובן מדבריו שאם יגדל כך בשטותו לא אתי לכלל מצות לעולם כי שוטה כזה פטור מכל המצות, ועי"ז שאנו מכניסים אותו לבית החנוך הנ"ל נביאהו לכלל דעת ויתחייב וישמור מצות ה' ותורותיו, היה נראה לכאורה בפשטות להתיר, אף על גב שפר"מ נ"י כתב בסוף דבריו וז"ל, אבל להקל בתינוק זה שהוא כשוטה יותר מבשאר קטן אינו נראה לכאורה וכו' עכ"ל פר"מ, ויפה כתב מצד זה דניקל הואיל ונצטרף לו שטות עם קטנותו יהי' מותר למיספי ליה איסורא בידים טפי מקטן דעלמא, זה אינו נראה, בודאי כל שאנו מוזהרים על קטני בני ישראל אנו מוזהרים נמי על חרש שוטה וקטן, דקרא דלא תאכלום להזהיר המצווים על שאינם מצווים יהיה קטן או שוטה. האמנם בתה"ד בפסקים וכתבים סי' ס"ב כתב וז"ל: והא דאייתי קרא דאסרה תורה דלא ליספי לי' בידים נ"ל הטעם דקפיד רחמנא שלא ירגיל אותו לעבור עבירות וכשיגדיל יבקש לימודו, עכ"ל, משמע דבשוטה דלא אתי לכלל דעת מותר ליספי ליה בידים, מ"מ זה אינו עיקר, דלא דרשינן טעמיה דקרא וכדמוכח להדיא בפ' חרש [יבמות קי"ד ע"ב] דבעי למיפשט קטן אוכל נבילות בית דין מצווין להפרישו מחרש וחרשת, וקשה הא אינהו לא אתי לכלל דעת לעולם ואפילו אי בי"ד מצווין להפרישו תיקשי, ודוחק לומר דהוה מצי למימר ולטעמיך, אלא ע"כ אין חילוק... ומכל מקום נראה דאין חילוק בין חרש ושוטה לקטן דלא למיספא ליה בידים". bf30gqd3ah7poq4mm9tqfz34m78ogj3 0 1743956 3017885 2026-05-27T19:40:22Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סא|סב|סג|}}" 3017885 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סא|סב|סג|}} rougo2cv78mn3wzdmt6nzlk5s9giisk 3017886 3017885 2026-05-27T19:40:34Z Uziel302 3324 3017886 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סא|סב|סג|}} סימן סב לכו חזו מפעלות א. נאמר בתהלים (מו, ט): "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ" (נוסח מקראות גדולות הכתר). כתוב ב'תהלים המדויק' – 'איש מצליח' שיצא מבית מדרשו של הרב מאיר מאזוז זצ"ל: "פסוק ט – מפעלות ה' – יש לקרוא פסוק זה פעמיים, פעם ראשונה בשם א-להים, ופעם שניה בשם אדנו"ת. (עיין בכתר ומנחת שי וכנף רננים)". לא הבנתי את דבריו והחלטתי לבדוק את הנושא. ב. ישנו פסוק דומה בפרק סו (ה): "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם". בפסוק זה אין מחלוקת והוא נכתב כאמור. בפסוק עליו דנו ראשונה יש מחלוקת שלא הוכרעה האם יש לכתוב את השם יקו"ק ולקרוא בשם אדנו"ת או לכתוב שם א-להים. במקראות גדולות הכתר רואים בבירור את המחלוקת. גורסים יקו"ק – נוסח המקרא (עפ"י הכתר), ר"י מטראני, אלשיך. גורסים א-לקים – התרגום לתהלים, רד"ק, ר"מ המאירי, ר"י אברבנאל (ספר משמיע ישועה מבשר טוב הט"ז), מלבי"ם. וכן חלקו בכך כל מצטטי הפסוק בספרים השונים1. במדרשים (עד כמה שידי מגעת) גורסים: א-לקים. ג. התעסק בשאלה בספר כנף רננים (לבעל מנחת שי על ספר תהלים, מו, ט): "לכו חזו מפעלות אלהים זהו אחד מן המקראות הקשין אצלי במקרא, אם כתוב כאן אלהים או שם ההויה, כי שני כתובים הן בספר תהלים אחד בזה המזמור, ואחד במזמור ס"ו אותו שבמזמור ס"ו כתוב: 'לכו וראו מפעלות אלהים' ואין בו מחלוקת וכן הוא בבראשית רבה פרשת פ"ד, אבל זה בסימן מ"ו רואה אני בו מחלוקת גדול בין הספרים מימי עולם ומשנים קדמוניות". "כי בספרי הדפוס שאצלנו וגם בספרים כ"י מדוייקים כתיב מפעלות ה' כשם של הויה, וכן תרגם המתרגם וכן הוא במאיר נתיב שרש פעל וכן פירשו החכם יחייא והחכם אלשיך בפירושיהם על תהלים, והכי איתא בפ"ק דברכות ובב"ר פ' פ"ח ובזוהר ריש פרשת נח. אבל בזהר סוף פרשת בראשית רבי יהודה פתח לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ וכו' והתם דריש טעמא דקרא: מ"ט כתיב בשם אלהים ולא שם של יו"ד ה"א והכי נקיט בפרשת ואלה שמות דף ה". "והרמ"ע ז"ל במאמר שברי לחות כתב כלשון הזה: בפ' בראשית מהזוהר דף נ"ח: רבי יהודה פתח לכו חזו מפעלות אלהים, והוא גופא קשיא ניתי ספר תהלים ונחזי דהא מפעלות ה' כתיב, דע כי תרי קראי נינהו חד במזמור מ"ו 'לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ', וחד במזמור ס"ו 'לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם', והאי קרא תניינא דייק שפיר, כי מה שהוא נורא עלילה מפעלות הדין הוא. ואחרי שזכר שם אלהים בדקדוק לפי צורך הדרוש חזר וחתמו בסופי תיבות נורא עלילה על בני אדם. ומספר הראשי תיבות כגי' אנ"י יהו"ה אלהיכ"ם. וגם כל המזמור מראשו לסופו מיוסד על שם אלהים זולתי הזכרה אחת באל"ף דל"ת, שגם היא דין ולנו בו עיונים נחמדים בדבר הלמד מעניינו בפסוק עולות מחים, ובדבר הלמד מסופו בפסוק אחרון יעויינו במקומן, אשר יש להם יחס אמיץ עם הכלל הזה. שכל המזמור ההוא פיוס רב ורם לגבורה של מעלה. אבל ההוא קרא במזמור קמא לא ברירא לן מילתיה אי יהו"ה דקאמר רחמי דוקא בהא אפליגי ביה תנאי התם בפרשת בראשית. ור' יהודה שפיר ידע דכתיב יהו"ה ור' יצחק הכי נמי דאתא לסייעיה והאי דפתח ביה בשם אלהים אינו אלא לדרשה, והכי קאמר כיון דפשיטא לן ה' הוא האלהים מוכחא מילתא דהכא בדינא משתעי קרא מכמה טעמי. חדא דנקט מפעלות ואשכחן בדוכתא אחרינא דכתיב מפעלות אלהים ותו ליכא בקראי כי האי גוונא, אלא ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, והתם נמי בדינא איתמר שהרי בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין והנה פועל ה', ודכותיה נאמר על מה שיצא אל גמר המעשה על ידי קדימת החסד ושתופו עם הדין. אבל מפעל מורה הכח הראשון שעלה במחשבה כדמוכח קרא בסדר משלי, וכן בנוסח זכרונות דראש השנה אתה זוכר את כל המפעל. ועוד האי תנא לסיועיה למילתיה דריש חזו מלשון חזות קשה וכן שמות מלשון שממה כדאיתא התם. וכל אלו הן ראיות נכוחות לפי סברתו לפרש אותה האזכרה דבדינא איתמר, וכמוהו בסדום גפרית ואש מאת ה'. אבל בריש פרשת נח בדף ס' ר' אלעזר פתח בהאי קרא בדרשא אחריתי דלא עסיקא ואתיא בדינא אלא ברחמי דוקא, ודריש שמות כמו ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו, והוא לא החליף את האזכרות דלא אצטריך ליה, ונשתבשו ספרי הזוהר ממוסיף גורע שכתב שם חזות קשה הוגד לי, גנוב הוא אתו מפרשת בראשית כי שם ביתו, ואין בזה ספק. אף על פי שראיתי מן המפרשים הנאים והמשובחים מי שכתב בהפך. עד כאן לשונו" (של הרמ"ע מפאנו). דעת הרמ"ע מפאנו שצריך לכתוב יקו"ק ובזוהר שבשו בכוונה כדי ללמוד מכאן רעיון עפ"י תורת הסוד. ד. מוסיף המנחת שי על דברי הרמ"ע מפאנו וחולק עליו: "ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני רק בנגלות לנגד עיני, מפי ספרים ומפי סופרים בז' נוסחאות ועוד בספר אחד כתיבת יד מכמה מאות שנים מספרד ואשכנז כתוב מפעלות א-להים גם במזמור מ"ו וכן ראיתי בדפוס קדמון וכן הוא בילקוט תהלים ובמדרשי אסתר רבתי אצל פסוק קצף בגתן ותרש. וכן מצאתי בהגהות הגמ' דפוס קוסטאנטינה שנת רע"א בפרקא קמא דברכות וכן משמע מפירוש רד"ק דתהלים וכן פיר' בעל נורא תהלות ומאיר תהלות והר"ר יוסף יעבץ גם המאיר נתיב בשרש חזה כתב לכו חזו מפעלות אלהים, וכן בשרש אלה כתיב אלהים בשני הפסוקים, וכן משמע פשט לשון הזוהר בפרשת בראשית מלבד מה שנכתב דוגמתו בפרשת ואלה שמות. סוף דבר הכל נשמע כי אלהים כתוב גם בזה המזמור ומה גם כי פשט שני המזמורים מוכיח שכולם מיוסדים על שם אלהים". "עוד מצאתי ראיה מהמסורה2 שכתוב מפעלות אלהים בב' מקומות כי במקרא גדולה מערכת אות האל"ף נמסר אלין מלין משמשין אלהים ולית דכוותייהו וסימן ברכו אלהים לית ההר אלהים לית וכו'. והתם חשיב ואזיל לכלהו ואם איתא דחד מהני תרי קראי כתיב מפעלות ה' הוה ליה למימני אידך דכתיב אלהים בהדי הנך דמשמשים אלהים ולית דכוותייהו ומדלא מני ליה בהדייהו שמע מנה דתרווייהו כתיבין אלהים, וזו היא אצלי ראיה גדולה שאין עליה תשובה. הגם הלום ראיתי אחרי כתבי שרשים כתיבת יד שבמקום שכתוב בשרשים שאצלנו בדפוס שרש פעל לכו וראו מפעלות אלהים, כתיב שם לכו חזו מפעלות אלהים. וכן בספר בעל הלשון שדרכו להעתיק דברי השרשים כתיב, ראו עיני ושמחתי שזה מבואר בעצמו שהשרשים שבדפוס היה מתוקן מתחלתו ונתעוות מהמדפיסים לפי שמצאו כתוב מפעלות אלהים וחשבו שטעה הסופר בין חזו ובין ראו ותקנו לפי דעתם לכו וראו ונסחת שרשים כתיבת יד ובעל הלשון מאושרת בעיני כי היא שוה עם גרסת רד"ק בפירוש תהלים". "ואף על פי שאיני כדאי להכניס עצמי בין מחלוקות הבאים בכתבי הקדש וכל שכן בשמות הקדושים לא יכולתי לסרב לגדולים אשר חלו פני לכתוב להם מה שמצאתי על זה והם יבחרו הטוב בעיניהם, ואם שגיתי יבינו לי וה' הטוב יכפר בעד ויצילנו משגיאות עד יבא מורה ויורנו את אשר ניכר ועיין מ"ש במזמור ס"ו ובמזמור פ"ג". המנחת שי הביא את קודמיו העוסקים בשאלה זו, ולדעתו צריך לומר מפעלות א-לקים וחולק על הרמ"ע מפאנו שלדעתו הגירסה הנכונה 'מפעלות יקו"ק'. מאד משונה שהראשונים לא העירו בדבר. ופרט לאחרונים שאביא להלן, האחרונים לא הבחינו בחילופי הגירסאות, ואף בנו על שם ה' בפסוק דרשות וראשי תיבות, עי' תורת משה לחת"ס (פרשת וזאת הברכה) ור' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים פרשת וילך ושבת תשובה אות [ג]) – שניהם לפי שם הוי"ה. ה. כתב בשו"ת הרב"ז (תוכן העניינים חלק ג – חושן משפט): "כבר נודע מה שאמרו חז"ל (ברכות ז' ע"ב): אמר ר' אלעזר מנא לן דשמא גרים, דאמר קרא (תהלים מ"ו) "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" אל תקרי שמות אלא שמות. וכן הוא ב"זוהר" הקדוש בראשית (דף נ"ח ע"ב) ר' יהודה פתח: לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ וכו'. ובמפרש "דרך אמת" אשר בגליון הזוהר דפוס ווילנא, כתב וז"ל: תמהני הרי לא נמצא בפסוק הזה שם "אלהים" כלל, כי אם שם של ד' אותיות עכ"ל. ואני בעניי תמהתי על תמיהתו, שהרי בזוהר (פרשת נח דף ס') איתא בזה"ל: ר' אלעזר פתח: "לכו חזו מפעלות "ה'" אשר שם שמות בארץ", שמות ודאי, דהא שמא גרים לכלא וכו'. וכן בזוהר (שמות דף ה' ע"א) רבי אבא פתח: לכו חזו מפעלות "ה'" אשר שם שמות בארץ וכו' ע"ש. ותימה על המפרש "דרך אמת", שלא הביא שבזוהר גופי' בשתי מקומות הנזכרות, העתיק נוסח הפסוק בשם בן ד' אותיות". הרב"ז אינו יודע כלל מחילוף הגירסאות לשם השם בפסוק זה ומקשה. וצריך לזכור כי המגיהים והמדפיסים לפי הבנתם והדפסתם גרמו לדרך מסוימת להתפשט ועל כן קשה מאד להביא ראיות מגירסאות בתלמוד במדרשים ובזוהר. ו. מי שמזכיר את הבעיתיות בציטוט הפסוק הוא ספר יד מלאכי (כללי התלמוד כלל רפג): "ואין זה מן התימה שהרי כמו שדרך הש"ס לקצר המקראות ולערבם ולהוסיף בהם וכמו שרמזתי למעלה, כן דרך הזהר למנקט כוונות ומשמעות הפסוקים וקאמר דכתיב אף על גב דלא מייתי הפסוק כצורתו ולמען יאמנו דברי אתן אות ומופת חותך, שהרי בספר תיקוני הזהר תיקונא ס"ו כתב המגיה וז"ל אמר המגיה ר"ש לקח משמעות הפסוקים וכו' וכן עשה למטה וכו' יע"ש וכן מצינו בזהר גופיה בח"א דף נ"ח ב' דאיתא רבי יהודה פתח לכו חזו מפעלות אלהים אשר שם שמות בארץ וכו' וכתב הרמ"ז בספר ידעי בינה כ"י אמ"ז (=אמר משה זכות) זה אחד מן המקראות שהרעיש את העולם כי הפסוק אומר מפעלות ה' וכאן דורשו ר"י בשם אלהים וידוע שר"י ע"ה הוא מהחברים החשובים שהיו לפני רשב"י ע"ה וכמו שהוא עצמו מחשבו ומחבב דבריו כנזכר בפרשת ויצא [דף] קנ"ח ב' וכו' והעלה דבכוונה מכוונת שינה מלשון הפסוק לרמוז לדברים עליונים ע"ש". לבעל יד מלאכי ברור שהגירסא 'א-לקים' היא טעות ומכוונת בגלל הדרשה. ז. כתב בשו"ת עשה לך רב (ח"ד סי' מח): "הנני לאשר קבלת מכתבך מיום ב' טבת דנא, בשאלתך כיצד יש לקרוא פסוק ט' בפרק מ"ו בתהלים: לכו חזו מפעלות ה' או אלקים. כיון שבבית – הכנסת שבו אתם קוראים תהלים מידי שבת בשבתו פורץ תמיד ויכוח בהגיעכם לפסוק זה וכו'". "והנה גם אנכי זוכר בימי ילדותי כאשר קמנו בכל שבת באשמורת הבוקר וקראנו ספר תהלים בצוותא, היה פורץ אותו ויכוח. וזכורני שתלמידי חכמים שבבית – הכנסת היו מצדדים שיש לומר אלקים, ועד עתה נוהג אנכי כן. אבל כשאני שומע אחרים קוראים ה' איני מחזירם משום שהדבר מסופק מאד ושנוי במחלוקת". "וכבר כתב על זה הרב מנחת שי שיש בדבר זה מחלוקת בין הספרים מימי עולם ומשנים קדמוניות. כי בספרי הדפוס וגם בספרי כתב – יד מדוייקים כתוב מפעלות ה' וכן הוא במאיר נתיב וכו' והכי איתא בפרק קמא דברכות דף ז' וכו' והאריך ביותר בדבר. והוסיף: ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני רק בנגלות לנגד עיני מפי ספרים וסופרים בשבע נוסחאות ועוד ספר כת"י מכמה מאות שנים מספרד ואשכנז כתוב מפעלות אלקים, וכן ראיתי בדפוס קדמון וכן הוא בילקוט תהלים וכו' וכן מצאתי בהגהות הגמרא דפוס קוסטנטינא שנת רע"א בפרק קמא דברכות, וכן משמע מפירוש רד"ק, ונורא תהלות, ומאיר תהלות וכו' בכולם כתוב אלקים. עוד מצאתי במסורה שכתוב מפעלות אלקים, ועוד האריך וסיים: ואעפ"י שאיני כדאי להכניס עצמי בין מחלוקת הבאים בכתב הקודש וכ"ש בשמות הקדושים לא יכלתי לסרב לגדולים אשר חלו פני לכתוב להם מה שמצאתי על זה והם יבחרו הטוב בעיניהם ואם שגיתי ה' הטוב יכפר ויורני את אשר נדבר עכ"ל". "ואם הרב מנחת – שי שהיה בקי עצום כותב כך, אנו מה נענה ומה נדבר אחריו. ואעפי"כ תורה היא וללמוד אנו צריכים". "והנה הרב מנחת – שי שם הזכיר דברי הזוהר הקדוש (בראשית נ"ח ב) וזו לשונו: ר' יהודה פתח לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ וכו' שמות ודאי (מלשון שממון) וכו' דאילו הוה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שם קיום בארץ. אבל בגין דהוו מפעלות שמא דאלקים, שם שמות בארץ. מכאן שרבותינו חכמי הנסתר קראו פסוק זה בשם אלקים". "ויש מי שהקשה מלשון הזוהר לקמן (בדף ס' א) ששם הובא הפסוק לכו חזו מפעלות ה' וכו'. ואין זו קושיא שיתכן וזו טעות המדפיסים, וכבר נרשם שם בצדו שבדפוס קרימונה נכתב אלקים וכן הוא גם בזוהר (ספר שמות ה' א). ובאמת שבשני מקומות אלה הפסוק בא לדרוש אחר, ואין מכאן ראיה. אבל מזוהר בראשית הנ"ל הראיה מוכחת ביותר שכתוב מפורש אילו היה יו"ד ה"א וכו' ומבואר שהיתה גירסתם אלקים, וכן מבואר גם בזוהר חדש (בראשית ט"ז א) אמר ר' פנחס מה ראה דוד דאמר מפעלות אלקים ולא אמר מפעלות ה' וכו'. ואעפ"י שלא צוטט שם המשך הפסוק, וכבר אפשר שהוא פסוק אחר שבפרק ס"ו (ובאותו פסוק אין מחלוקת), אלא ששם נאמר לכו וראו מפעלות אלקים (פסוק ה'), וכאן ציטט הזוהר לכו חזו וכונתו למזמור מ"ו. וכך מבואר גם בזוהר חדש (שיר השירים פ"ט עמוד א') לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ וכו'. ומכל זה ברור שחכמי האמת קראו אלקים ולא ה'". "ואחרי כל זה נוסיף טעם בסברא למה נכון יותר לקרוא אלקים ולא ה'. כי ידוע ששם ה' הוא מדת רחמים ואילו אלקים מדת הדין כמבואר בגמרא (ברכות ס' ב) במשנה חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, ופירשה הגמרא בשמחה. ולמד זאת ר' שמואל בר נחמני מהפסוק (בתהלים ק"א) בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר. בה' אהלל דבר, זו מדה טובה. באלקים אהלל דבר זו מדת פורענות. ופירש רש"י אלקים לשון דיין כמו עד האלקים יבוא דבר שניהם". "ועתה, כאשר נתבונן אל המזמור בכללותו יובן בפשיטות שעוסק הוא בתקופה קשה ביותר, 'בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים וגו''. לדעת רבותינו (במדרש ילקוט שמעוני שם) וכך פירש גם רש"י הכונה היא לעתיד לבוא וכו'. וגם הרד"ק פירש על חבלי משיח. והמלבי"ם פירש על אסון טבע גדול וכו', והעיקר שעוסק בתקופה קשה של אסונות גדולים. ובפסוק ט' מסביר המשורר שכל זה אינו מקרי אלא מעשה אלקים אשר שם שמות בארץ, ומסתבר שכאן במקום זה מתאים לומר אלקים שהוא מדת הדין ולא ה' שהוא מדת הרחמים". "יכול אמנם הטוען לטעון שכבר מצאנו, וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש (בראשית י"ט כ"ד), וכדרש רבותינו, אוי להם לרשעים שהם הופכים מדת רחמים למדת הדין וכו' (ב"ר פרשה ל"ג ג'). אלא שכאן הקפיד המשורר להזכיר בכל המזמור שם אלקים, [פרט לפסוק "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה" שנזכר פעמיים, משום שבו מכוון להביע בטחון ואמונה בה' (דוק היטב בה' ולא אלקים) שיעמוד לעמו באותה תקופה קשה]. ואין שום הגיון שבכל המזמור יזכיר אלקים ובפסוק זה שמתאר את השמות שעשה בארץ יזכיר דוקא שם ה'". "וכבר מבואר בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ה' צבאות עמנו וגו', אמר ר' יוחנן ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. ר' חזקיהו בשם ר' אבהו (מסיים) יהי רצון מלפניך ה' או"א שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות המתרגשות לבוא לעולם". "ולכן, בפרק שכולו נזכר שם אלקים, מסתבר שגם פסוק זה צריך לקראו, לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ ". "ואעפי"כ אסיים כדברי הרב מנחת – שי, שאמנם זה מה שנראה לענ"ד, והבוחר יבחר כטוב בעיניו. ובכל אופן שאדם קורא פסוק זה אין למחות בידו, ואל תוסיפו להתוכח על כך יותר עד כי יבוא שילה ויורנו כדת מה לעשות". ח. הרה"ג מאיר מאזוז זצ"ל כתב, כפי האמור בפתיחה, לחזור על פסוק זה פעמיים, אמנם פתרון זה לא הובא ע"י ת"ח אחרים. וכל אחד יעשה כמנהג עדתו. r0xkaa9ir0gfgqw0zmwxgbl9jj94kio 0 1743957 3017887 2026-05-27T19:40:45Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סב|סג|סד|}}" 3017887 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סב|סג|סד|}} n1d8hxvfc92wx82vsza19rzczupdi68 3017888 3017887 2026-05-27T19:41:05Z Uziel302 3324 3017888 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|חבל נחלתו|לג|סב|סג||}} סימן סג חלוקת הפסוקים בציוויים הראשונים בעשרת הדברות שאלה ניגש אלי אב שעבד עם בנו בעבודת בית על עשרת הדברות, ולאחר שלא מצא את הפסוקים המצוינים אלא בפסוק אחר, שאל: האם הציווי: "לא יהיה לך... על פני" הוא פסוק בפני עצמו או שהמשך לציווי הקודם: "אנכי... אשר הוצאתיך מבית עבדים"... (שמות כ, ב; דברים ה, ו)? תשובה א. בחלק מן התנ"כים ובחומשים הציווי "לא יהיה" כלול בפסוק הקודם. ב. מבדיקה שלי, בתנ"ך 'כתר ירושלים' ומה' 'מקראות גדולות – הכתר' (הוצ' אונ' בר אילן), בתנ"ך הוצ' מוסד הרב קוק (בפיקוח הרב מרדכי ברויאר ז"ל) שבנויים על כתר ארם צובה. וכן בתנ"ך הוצ' קורן – הציווי "לא יהיה... פני" הוא פסוק בפני עצמו. ג. לעומת זאת בתנ"ך מצה"ל (המחולק לחיילים בהשבעות, נדפס תשנ"ב). הציווי הזה כלול בפסוק הקודם. נכתב בראשו שהוא עפ"י כ"י לנינגרד, וכן בתנ"ך שבהוצ' מכון סימנים (מה' אלחנן יוסף אע"פ שנאמר שהוא עפ"י כתר ארם צובה) הציווי אוחד עם הפסוק הקודם. (בתנ"ך צה"ל משנת תשע"ט מחולק לשני פסוקים). ד. מצאתי בשיעור של פרופ' יוסף עופר מלפני עשרים שנה (ישיבת הר עציון 237) בניתוח כלל פסוקי עשרת הדברות: "לפי הערות המסורה בכתבי-יד שונים עולה בבירור ששיטת החלוקה לפי הדיברות נהגה בבבל. המסורה הבבלית נוהגת לפרט בכל המקרא את המלה הראשונה בכל פסוק ופסוק והיא מציינת במפורש: "אנכי יי – ר"פ ופיס' סת' [=ראש פסוק ופיסקא סתומה]... לא-יהיה ר"פ... לא תשא ר"פ ופיס' ס'... שמור ר"פ ופיס' ס'... כבד ר"פ פיס' סת'" וכך הלאה בכל עשרת הדיברות (גינצבורג, המסורה, ג, עמ' 406). ה. עולה כי לפי כתר ארם צובה זהו פסוק נפרד, אמנם כתר ארם צובה נשרף ונשדד, אולם מן החלקים שנשתיירו (ביניהם פר' ואתחנן) ומרשומי חוקרים שראו את כתה"י במלואו (קאסוטו) ניתן לשחזר את שחסר לפי הכללים שנלמדו מן הכתר. ו. מקובל שכתר ארם צובה הוא הספר עליו כותב הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה פ"ח ה"ד): "ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו, וכן בעלי המסורת שכותבין ומחברין להודיע הפתוחות והסתומות נחלקים בדברים אלו במחלוקת הספרים שסומכין עליהם, ראיתי לכתוב הנה כל פרשיות התורה הסתומות והפתוחות וצורת השירות כדי לתקן עליהם כל הספרים ולהגיה מהם, וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו". ועל כן במקום כת"י אחרים, כמעט כל הספרים בדורות האחרונים נכתבים לפי כתר ארם צובה. ז. החלוקה לפרקים בכל התנ"ך היא חלוקה נוצרית, שאת בעיותיה תארו חוקרי התנ"ך במאמריהם. (עי' מבוא למקראות גדולות הכתר בכרך של ספר יהושע). כשם שחלוקת הפרקים היא חלוקה נוצרית כן מספור הפסוקים נעשה על ידם, לשם ציון מדויק על הנושא עליו מדברים. ח. החלוקה הנוצרית לא הכירה את כתר ארם צובה, ועל כן כללה את 'לא יהיה' בפסוק של 'אנכי'. עדות על כך מקונקורדנציה בהוצ' שלמה מאנדלקרן (משנת תרצ"ז) בס' שמות הוא כלול בציווי "אנכי" (ולעומת זאת בדברים הוא פסוק נפרד). למדפיסים החדשים עפ"י כתר ארם צובה, נצבה השאלה אם ימספרו את הפרק מחדש הוא לא יתאים למספור הישן, וציוני פסוקים קודמים בכתבי מפרשים לפרקי עשרת הדברות בשמות ודברים, לא יהיו רלוונטיים. מאידך עליהם היה להיצמד לכתר ארם צובה, מפני שמסירתו מכריעה את כולם. ט. הפתרונות ביחס למספור הפסוקים: בהוצאת מוסד הרב קוק ובכתר ירושלים דלגו ולא נתנו לפסוק "לא יהיה..." מספור (בשמות ובדברים). ויש בכך יתרון להתאמה לציונים עפ"י המספור הקדום שרואה בהם פסוק אחד. לעומת זאת במקראות גדולות הוצאת הכתר מִסְפְּרוּ פסוק זה במספור עוקב ל'אנכי' (שמות כ, ג; דברים ה, ז) והוסיפו לפרקים בשמות ובדברים פסוק נוסף (שכאמור יסודו נוצרי אלא שהוא מיקל להתמצאות ולמסירת מקור מדויק) וכן במהדורה בהוצאת מכון המאור. בפרויקט השו"ת כתבו כפסוק אחד אבל נתנו לפסוקים שני מספרים: שמות כ, ב – ג: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:" דברים ה, ו – ז: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:" אולם לא חילקו בטעם 'סוף פסוק' לשני פסוקים, ותמוה מדוע עשו כן (וכבי' זיכו שטרא לבי תרי). ואותו אב יכול להיות עתה רגוע שכנראה המורה נתן שאלות לפי החלוקה הישנה ולפניו היה תנ"ך לפי חלוקת כתר ארם צובה. g04q98e6obpw6yqdfldtqe8iiwxl3cy 14 1743958 3017889 2026-05-27T19:41:35Z Uziel302 3324 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:חבל נחלתו]]" 3017889 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:חבל נחלתו]] pqbi4844ir2s664xduxfvgohdyv9coz 104 1743959 3017892 2026-05-27T19:53:13Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017892 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>ושאל אותו והודה לו שהוא מלך. גם המלך הכיר בהקיסר גם כן והודה לו גם כן, והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם, באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקבה, באופן שיהיו יכולים להתחתן, אזי יתחתנו בין שניהם. ונסע הקיסר לביתו והוליד בת. והמלך נסע לביתו והוליד בן. וההתקשרות הנ"ל נשכח מהם. ושלח הקיסר את בתו ללמוד, גם המלך שלח את בנו ללמוד, ונזדמנו שניהם אצל מלמד אחד. והיו אוהבים זה את זה מאד ונתקשרו ביניהם שישאו זה לזה. ונטל הבן מלך טבעת ונתן על ידה ונתחתנו יחד. אחר כך שלח הקיסר אחר בתו והביאה לביתו. גם המלך שלח אחר בנו והביאו לביתו. והיו מדברים שידוכים לבת הקיסר, ולא רצתה שום שידוך מחמת התקשרות הנ"ל. והבן מלך היה מגעגע מאד אחריה. גם הבת קיסר היתה עציבה תמיד. והיה הקיסר מוליכה לחצרות שלו ופלטרין {{ה|(ארמון)}} שלו והראה אותה גדולתה, והיא היתה עציבה. והבן מלך היה מגעגע מאד אחריה עד שנחלה, וכל מה ששאלו אותו על מה אתה חולה, לא רצה להגיד. ואמרו להמשמש אותו: אולי תוכל אתה לחקור אצלו. ואמר להם שהוא יודע, כי הוא היה עמו אז במקום שלמד שם, והגיד להם הדבר. ואזי נזכר המלך שכבר נתחתן הוא עם הקיסר מקודם. והלך וכתב להקיסר שיכין עצמו על החתונה כי כבר נתקשרו מקודם כנ"ל. ולא רצה הקיסר, אך לא היה יכול להעיז ולסרב, והשיב לו שישלח המלך {{ה|את}} בנו אליו ויראה אם יוכל לנהוג מדינות, אזי ישיא בתו אליו. ושלח בנו אליו, (היינו שהמלך שלח בנו להקיסר כאשר צוה הקיסר כנ"ל), והשיבו הקיסר בתוך חדר ומסר לו ניירות של עסקי המדינה לראות אם יוכל לנהוג את המדינה. והבן מלך היה מתגעגע מאד לראות אותה, ולא היה אפשר לו לראותה. פעם אחד הלך אצל כותל של אספקלריא {{ה|(מראה)}} וראה אותה ונפל חלשות ובאתה היא אליו וינערתו וסיפרה לו שאינה רוצה שום שידוך מחמת ההתקשרות עמו, ואמר לה: מה נעשה ואביך אינו רוצה. ואמרה: אף על פי כן. אחר כך התיעצו שיניחו לפרוש עצמם על הים. ושכרו להם ספינה ופרשו בים.<section end="ב"/><noinclude></noinclude> mntkoxoa898j56rdpez5ujvrg298b9c 104 1743960 3017893 2026-05-27T20:07:39Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017893 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>והלכו על הים. אחר כך רצו לקרב עצמם אל הספר {{ה|(שפת הים)}}. ובאו לספר. והיה שם יער. והלכו לשם. ולקחה הבת קיסר הטבעת ונתנה לו, והיא שכבה שם. אחר כך ראה הבן מלך שבסמוך תעמוד, והניח הטבעת אצלה. אחר כך עמדו והלכו אל הספינה. בתוך כך נזכרה ששכחו הטבעת שם, ושלחה אותו אחרי הטבעת. והלך לשם ולא היה יכול למצוא המקום והלך למקום אחר ולא היה יכול למצוא הטבעת. והיה הולך לבקשו ממקום למקום עד שנתעה ולא היה יכול לחזור. והיא הלכה לבקשו ונתעית גם כן, והיה הוא הולך ותועה, הולך ותועה. אחר כך ראה דרך והלך לישוב, ולא היה לו מה לעשות, ונעשה משרת. גם היא היתה הולכת ותועה, ויישבה עצמה שתשב אצל הים, והלכה אל שפת הים. והי' שם אילנות של פירות, וישבה שם, וביום היתה הולכת אצל הים, אולי תמצא עוברים ושבים. והיתה מתפרנסת מהפירות, ובלילה היתה עולה על אילן כדי שתהיה נשמרת מן החיות. '''ויהי היום''' והיה סוחר גדול מופלג מאד, והיה לו משא ומתן בכל העולם, והיה לו בן יחיד. והסוחר היה זקן. פעם אחד אמר הבן לאביו: באשר שאתה זקן ואני נער והנאמנים שלך אינם משגיחים כלל עלי, ואתה תסתלק ואהיה נשאר ריק ולא אדע מה לעשות; בכן תן לי ספינה עם סחורה ואלך על הים כדי להיות בקי במשא ומתן. ונתן לו אביו ספינה עם סחורה, והלך למדינות ומכר הסחורה וקנה סחורה אחרת והצליח. בהיותו על הים ראה אותן האילנות הנ"ל, [שהיתה הבת קיסר שם], וסברו שהוא ישוב ורצו לילך לשם. וכשנתקרבו ראו שהם אילנות ורצו לחזור. בתוך כך הציץ הסוחר, [היינו בן הסוחר הנ"ל], לתוך הים וראה שם אילן ועליו כמראה אדם, וסבר שמא הוא טועה עצמו. והגיד לשאר האנשים שהיו שם והביטו וראו גם כן כמראה אדם על האילן והתישבו להתקרב לשם ושלחו איש עם ספינה קטנה לשם. והם היו מביטים בתוך הים, כדי לכוון את השליח שלא יטעה מן הדרך כדי שילך מכוין<section end="ב"/><noinclude></noinclude> trlj7dfq1so4y228xmh92t0n87gaz5j 104 1743961 3017895 2026-05-27T20:22:23Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017895 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>אל האילן הנ"ל. והלך לשם וראה שיושב שם אדם והגיד להם. והלך בעצמו, (בן הסוחר הנ"ל), וראה שיושבת שם, (היינו הבת קיסר הנ"ל שהיתה יושבת שם כנ"ל), ואמר לה שתרד. ואמרה לו שאינה רוצה לכנוס אל הספינה, כי אם שיבטיחה שלא יגע בה כי אם כשיבוא לביתו וישא אותה כדת. והבטיח לה. ונכנסה אצלו לספינה, וראה שהיא מזמרת על כלי זמר ויכולה לדבר בכמה לשונות, ושמח על שנזדמנה לו. אחר כך כשהתחילו להתקרב לביתו, אמרה לו, שהיושר שילך לביתו ויודיע לאביו וקרוביו וכל מיודעיו שכולם יצאו לקראתה, באשר שמוליך אשה חשובה כזו. ואחר כך יתוודע לו מי היא, (כי גם מקודם התנה היא עמו שלא ישאל אותה מי היא עד אחר החתונה, אז ידע מי היא), והסכים עמה. אמרה לו: גם היושר באשר שאתה מוליך אשה כזו שתשכר את כל המאטראסין {{ה|(מלחים)}} המוליכין הספינה, למען ידעו שהסוחר שלהם יש לו נישואין עם אשה כזו. והסכים עמה: ולקח יין טוב מאד שהיה לו בספינה ונתן להם ונשתכרו מאד. והוא הלך לביתו להודיע לאביו וקרוביו כנ"ל, והמאטראסין נשתכרו ויצאו מן הספינה, ונפלו ושכבו בשכרותם. ובעוד שהיו מכינים עצמם שם לילך לקראתה עם כל המשפחה, הלכה היא והתירה הספינה מן הספר, ופירשה הווילונות [היינו הלייווינטין] והלכה לה עם הספינה. והם באו אל הספינה, (היינו כל המשפחה של הסוחר), ולא מצאו דבר. וחרה להסוחר אבי הבן הנ"ל מאד והוא צועק ואומר, [היינו הבן של הסוחר הנ"ל שהיה בא עם הספינה הנ"ל צעק ואמר]: תאמין לי שהבאתי ספינה עם סחורה וכו', והם אינם רואים דבר. ואמר לו: תשאל להמטראסין. והלך לשאול אותם, והם שוכבים שיכורים. אחר כך נינערו, ושאל להם ואינם יודעים כלל מה עבר עליהם רק יודעים שהביאו ספינה עם כל הנ"ל ואינם יודעים היכן הוא. וחרה הסוחר מאד על בנו וגירשו מביתו, ולא יבוא לנגד פניו. והלך ממנו נע ונד, והיא, (היינו הבת קיסר הנ"ל), היתה הולכת על הים.<section end="ב"/><noinclude></noinclude> mnt3o0tiq8p2ains0dom1vl05h821rn 104 1743962 3017903 2026-05-27T20:35:41Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017903 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>'''ויהי היום''' והיה מלך אחד, והיה בונה לו פלטין על הים כי שם הוטב בעיניו לבנות פלטין מחמת אויר הים. והספינות הולכות שם. והיא, [היינו הבת קיסר הנ"ל], היתה הולכת על הים ובאתה סמוך לפלטין של המלך הנ"ל. והמלך הביט וראה ספינה בלי מנהיגים ואין שם אנשים, וסבר שהוא טועה עצמו, וצוה לאנשיו שיסתכלו וראו גם כן כן. והיא נתקרבה אל הפלטין. אחר כך התיישבה עצמה: למה לה הפלטין. והתחילה לחזור. ושלח המלך והחזירה והביאה לביתו. והמלך הנ"ל לא היה לו אשה, כי לא היה יכול לברור לו, כי מי שהיה רוצה לא רצתה היא, וכן להיפך. וכשבאתה לשם הבת קיסר הנ"ל אמרה לו שישבע לה שלא יגע בה עד שישאנה כדת, ונשבע לה. ואמרה לו שראוי שלא יפתח את הספינה שלה ולא יגע בה, רק שתעמוד כך על הים עד הנישואין ואז יראו הכל את ריבוי הסחורה שהביאה לבל יאמרו שלקח אשה מן השוק. והבטיח לה כן. והמלך כתב לכל המדינות שיתקבצו ויבואו על החתונה שלו, ובנה פלטין בשבילה. והיא צותה שיביאו לה אחד עשר בנות שרים שיהיו עמה. וצוה המלך ושלחו לה אחד עשר בנות שרים גדולים מאד ובנאו לכל אחת פלטין מיוחד, והיא היתה לה גם כן פלטין מיוחד, והיו מתקבצות אליה, והיו מזמרות בכלי שיר ומשחקים שם עמה. פעם אחת אמרה להם שתלך עמהם על הים, והלכו עמה. והיו משחקים שם, ואמרה להם שתכבד אותם ביין טוב שיש לה, ונתנה להם מהיין שבספינה ונשתכרו ונפלו ושכבו. והלכה והתירה הספינה ופרשה הוילנות וברחה עם הספינה. והם, [היינו המלך ואנשיו], הציצו וראו שהספינה איננה ונבהלו מאד. ואמר המלך: הזהרו שלא להגיד לה פתאום כי צערה יהיה גדול מאד על ספינה יקרה כזו, (כי המלך לא היה יודע שהיא בעצמה ברחה עם הספינה והיה סבור שהיא עדיין בחדרה), גם אולי תסבור שהמלך נתן לאחד את הספינה, רק ישלחו את שררה אחת מהבנות שרים הנ"ל להגיד לה בחכמה. והלכו לחדר אחד ולא מצאו אדם. וכן<section end="ב"/><noinclude></noinclude> 2nmpffpraw5xd4ieln9bym6h2v3jds0 104 1743963 3017905 2026-05-27T20:50:39Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017905 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>לחדר השני וכן לכל האחד עשר חדרים, ולא מצאו אדם. והסכימו לשלוח בלילה שררה זקינה להגיד לה. והלכו לחדרה ולא מצאו אדם. ונבהלו מאד. ואביהן של הבנות שרים הנ"ל שהיו רגילים שיגיעו להם אגרות זה מזה, ועתה ראו שהם שולחים אגרות ואין להם שום אגרת מבנותיהם. עמדו השרים ונסעו בעצמן לשם, ולא מצאו את בנותיהם, וחרה להם מאד, ואמרו לשלוח את המלך, (דהיינו למקום ששולחין החייבים מיתה שקורין "פאר שיקין"), כי הם היו השרי מלוכה, אך נתיישבו מה חטא המלך שיתחייב שילוח כי נאנס בדבר. והסכימו להעבירו ממלכותו ולגרשו. והעבירו אותו וגרשוהו והלך לו: '''והיא''', [היינו הבת קיסר הנ"ל שברחה עם האחת עשרה בנות שרים], הלכה עם הספינה. אחר כך נינערו השרות הנ"ל, (והתחילו שוב לשחק כמקודם, כי לא ידעו שהספינה כבר הלכה מן הספר), ואמרו לה: נחזור. והשיבה להם: נשהה עוד כאן קצת. אחר כך עמד רוח סערה ואמרו: נחזור לביתינו. והודיעה להם שהספינה כבר פירשה מן הספר. ושאלו אותה על מה עשתה כן. ואמרה שהיתה יראה פן תשבר מחמת הרוח סערה, על כן הוכרחה להתירה ולפרוש הוילאות. והיו הולכים על הים, (הבת קיסר עם האחת עשרה בנות שרים הנ"ל), והיו מזמרים שם בכלי זמר. ופגעו בפלטין, ואמרו לה השרות הנ"ל: נתקרב לשם, ולא רצתה. ואמרה כי נתחרטה על שנתקרבה אצל פלטין הנ"ל, (היינו על שנתקרבה לפלטין של המלך הנ"ל שרצה לישא אותה כנ"ל). אחר כך ראו כמין אי הים ונתקרבו לשם. והיו שם שנים עשר גזלנים, ורצו להרגם. ושאלה היא: מי הגדול שבכם. והראו לה. אמרה לו: מה מעשיכם. אמר לה שהם גזלנים. אמרה לו: אף אנחנו גזלנים; רק שאתם גזלנים בגבורה שלכם, ואנחנו גזלנים על ידי חכמה כי אנו מלומדים בלשונות ובכלי זמר. בכן מה בצע כי תהרגו אותנו, הלא טוב שתשאו אותנו ויהיה לכם נשים גם העשירות שלנו. והראה היא להם מה שבספינה, ונתרצו לדבריה. והראו הגזלנים להם גם כן כל העשירות שלהם, והוליכו אותם<section end="ב"/><noinclude></noinclude> 05zmnipgumpd4kmy8fy4aalokl0gg31 0 1743964 3017908 2026-05-27T21:00:10Z OpenLawBot 8112 [3017732] תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ"ו-2026 3017908 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2198|תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12404.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 18|ו־18}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}} (להלן – חוק למניעת מפגעים), ולפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות#סעיף 45|סעיף 45}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ״ג–2023}} (להלן – חוק תשתיות לאומיות), בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מבצע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק תשתיות לאומיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות רעש בלתי סביר}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא כדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם תשתית חיוני מועדף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום תשתיות לאומיות|בחוק תשתיות לאומיות}}, למעט מיזם המטרו, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלס הרעש המרבי“ – מפלס הרעש הגבוה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} בשעות היום – מפלס הרעש המרבי לפי {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|תקנות רעש בלתי סביר}} בתוספת 20dB; {{ח:תתת|(2)}} בכל שעות היממה – מפלס הרעש המרבי לפי {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|תקנות רעש בלתי סביר}}, ואם יש מיגון אקוסטי במבנה – בתוספת מידת היעילות של מיגון אקוסטי, ובלבד שאם הותקן המיגון האקוסטי על ידי הגוף המבצע, ההתקנה נעשתה בהתאם להוראות שנתן לעניין זה המשרד להגנת הסביבה לגוף המבצע; {{ח:תתת|(3)}} מפלס רעש שווה ערך כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות רעש בלתי סביר}} בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|באותן תקנות}}, בתוספת 5dB; לעניין זה, תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(ד)}}, על בסיס ממוצע לרבע שעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגון אקוסטי במבנה“ – כל אמצעי מיגון המותקן על גבי מבנה או משולב ברכיביו ומטרתו להפחית את רמת הרעש הנשמעת בתוך המבנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידת היעילות של מיגון אקוסטי“ – מידת הפחתת מפלס הרעש באמצעות מיגון אקוסטי במבנה, הנמדדת על ידי גוף מבצע בהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מניעת רעש“ – {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ״ג–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות רעש בלתי סביר“ – {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990}}. {{ח:סעיף|2|רעש חזק או בלתי סביר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות רעש בלתי סביר}}, רעש חזק או בלתי סביר לעניין {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} לגבי רעש שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, הוא רעש שמפלסו עולה על מפלס הרעש המרבי. {{ח:תת|(ב)}} מדידת מפלס הרעש לעניין תקנת משנה (א) תיעשה במרחק של מטר מחוץ למבנה. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות תקנת משנה (א), לא יראו כרעש חזק או בלתי סביר שמקורו בפעולה של גוף מבצע להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף חריגה ממפלס הרעש המרבי במבנה שלגביו מתבצעת המדידה, שאינה עולה על 10dB, ובלבד שהחריגה מתבצעת בשעות היום, וכן אינה עולה על 30 שעות במצטבר בחודש ועל 200 שעות במצטבר בשנה קלנדרית; הגוף המבצע יפרסם הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין. {{ח:תת|(ד)}} הגוף המבצע ימדוד ויתעד באופן רציף את מפלס הרעש לפי הוראות תקנות אלה בהתאם להוראות שנתן לו המשרד להגנת הסביבה ולהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}. {{ח:סעיף|3|הפעלת מכונות}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|בתקנות מניעת רעש}}, {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות רעש בלתי סביר}} ובתקנות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי להפעיל מכונה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|החוק האמור}} או לבצע כל עבודה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא בהן, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה, ובלבד שהפעלת המכונה או ביצוע העבודה אינם כרוכים בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}. {{ח:סעיף|4|פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש)|בתקנות מניעת רעש}}, {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר)|בתקנות רעש בלתי סביר}} ובתקנות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לשם הקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, גוף מבצע רשאי לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים באזור מגורים בכל שעה משעות היממה, ובלבד שביצוע פעולות כאמור אינו כרוך בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}; לעניין זה, ”מכלים“ – לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה. {{ח:חתימות|א׳ בסיוון התשפ״ו (17 במאי 2026)}} * '''עידית סילמן'''<br>השרה להגנת הסביבה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] psh5ms9kf29unbkyaakvrfovzk2t4nj 117 1743965 3017909 2026-05-27T21:00:12Z OpenLawBot 8112 הפניה 3017909 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] ivol7qsitrnrokjg46utwzllqfeuifg 1 1743966 3017910 2026-05-27T21:00:13Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3017910 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1743967 3017917 2026-05-27T21:04:48Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017917 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>בכל מקומות שלהם והסכימו שלא יהיו נושאים בבת אחת כי אם בזה אחר זה, [היינו שכל הגזלנים הנ"ל לא יהיו נושאים את השררות הנ"ל כולם בבת אחת, רק הנשואין שלהם יהיה בזה אחר זה], גם שיבררו לכל אחד שררה אחת לפי הראוי לו, הגדול לפי גדלו וכו'. אחר כך אמרה להם שתכבד אותם ביין טוב נפלא מאד שיש לה בספינה שאינה מסתפקת ממנו רק הוא טמון אצלה עד יום שיזמן לה השם יתברך הזיווג שלה. ונתנה להם היין בשנים עשר גביעים ואמרה שכל אחד ישתה לכל אחד מהשנים עשר, ושתו ונשתכרו ונפלו. ואמרה לחברותיה הנ"ל: לכו ושחטו כל אחת את בעלה, והלכו ושחטו כולם. ומצאו שם עשירות מופלג מאד שלא היה אצל שום מלך. והסכימו שלא לקח נחושת ולא כסף כי אם זהב ואבנים טובות. והשליכו מן הספינה שלהם דברים שאינם חשובים כל כך, וטענו כל הספינה עם דברים יקרים: זהב ואבנים טובות שמצאו שם. והסכימו שלא לילך עוד מלובש כמו נשים, ותפרו להם בגדי זכרים, מלבושי אשכנז, והלכו עם הספינה: '''ויהי היום''' והיה מלך אחד זקן. והיה לו בן יחיד, והשיא אותו, ומסר מלכותו לבנו. אמר הבן מלך שילך ויטייל עם אשתו בים כדי שתהיה רגילה באויר הים פן חס ושלום, מוכרחים באיזה פעם לברוח בים. והלך עם אשתו עם השרי מלוכה ופרשו בספינה והיו שם שמחים ומשחקים מאד. אחר כך אמרו שיפשטו כולם בגדיהם, (היינו ה{{ה|בן }}מלך עם השרי מלוכה שהיו שם בספינה התייעצו מחמת שמחה שיהיו כולם פושטים את בגדיהם, וכן עשו), ולא נשאר עליהם כי אם הכתונת. והיו מתחזקין לעלות על התורן, והיה הבן מלך הנ"ל מתחזק לעלות לשם. והיא, (היינו הבת קיסר הנ"ל), באתה עם הספינה, (שלה הנ"ל), וראתה אותו הספינה הנ"ל, (היינו הספינה של הבן מלך עם שרי מלוכה הנ"ל), ובתחילה היתה יריאה להתקרב. אחר כך נסמכו קצת, וראו שהם משחקים מאד והבינו שאינם גזלנים והתחילו להתקרב. אמרה הבת קיסר לחברותיה: אני יכול{{ה|ה}} להפיל את אותו הקרח לתוך הים, (היינו את הבן מלך הנ"ל שהיה<section end="ב"/><noinclude></noinclude> sz6dba5nu9ufgrmwuwtnlujd58rznhh 104 1743968 3017919 2026-05-27T21:18:28Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017919 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>עולה בראש התורן כנ"ל), כי הבן מלך הנ"ל היה קרח, דהיינו שהיה מוקרח ראשו משערות. אמרו לה: ואיך אפשר, הלא אנו רחוקים מהם מאד. אמרה להן שיש זכוכית ששורף ועל ידי זה תפיל אותו. ואמרה שלא להפיל אותו עד שיעלה על ראש התורן ממש, כי כשהוא באמצעית התורן, אזי כשיפול, יפול אל תוך הספינה, אבל כשיעלה בראש, אזי כשיפול, יפול לתוך הים. המתינה עד שעלה אל ראש התורן ממש ולקחה הזכוכית ששורף נגד החמה (שקורין "ברען בריל") וכיוונה נגד מוחו עד שנכוה מוחו ונפל לתוך הים. וכיון שראו, (אנשי הספינה של המלך הנ"ל), שנפל, נעשה שם רעש גדול כי איך יוכלו לחזור לביתם כי המלך ימות מחמת צער. ואמרו להתקרב אל הספינה שרואין, (היינו לספינה זו הנ"ל של הבת קיסר), אולי יש שם איזה דאקטיר {{ה|(רופא)}} שיוכל ליתן להם עצה. והתקרבו אל הספינה הנ"ל, (היינו הספינה של הבת קיסר עם השרות הנ"ל), ואמרו להם, (אנשי הספינה של המלך להשרות עם הבת קיסר הנ"ל), שלא יתייראו כלל כי לא יעשו להם כלל. שאלו אותם: אולי יש ביניכם דאקטיר שיתן לנו עצה. וסיפרו להם כל המעשה ושבן המלך נפל לתוך הים. ואמרה הבת קיסר שיוציאו אותו מן הים. והלכו ומצאו אותו והוציאו אותו. ולקחה הדפק בידה ואמרה שנשרף מוחו. וקרעו המוח ומצאו שכדבריה כן הוא. ונבהלו מאד. ובקשו ממנה שתלך עמהם לביתם ותהיה דאקטיר אצל המלך ותהיה חשובה וגדולה מאוד, ולא רצתה, ואמרה כי איננה דאקטיר, רק שיודעת סתם דברים הללו. ולא רצו, (אנשי הספינה של המלך), לחזור לביתם והלכו שתי הספינות ביחד. והוטב בעיני השרי מלוכה מאד שהמלכה שלהם תשא את הדאקטיר מחמת גודל חכמתו שראו בו. (כי השרי מלוכה של בן המלך הנ"ל שנפל ומת סברו שהבת קיסר עם השרות הנ"ל הם זכרים כי היו מלובשים במלבושי זכרים כנ"ל, על כן רצו שהמלכה שלהם שהיא אשת בן המלך שמת תשא את הדאקטיר שהיא באמת הבת קיסר שהיו סבורים שהיא דאקטיר מחמת שידעה בחכמתה שנשרף<section end="ב"/><noinclude></noinclude> s1li9eyefxv0hh1b8e2z4748e3c6qws 104 1743969 3017922 2026-05-27T21:31:30Z Sije 2668 /* הוגה */ הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017922 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>המוח של בן המלך שנפל כנ"ל), ושיהיה הוא מלך שלהם, ואת המלך שלהם, [היינו המלך הזקן הנ"ל], יהרגו, (כל זה היו רוצים מאוד השרי מלוכה הנ"ל), אך שלא היה אפשר לדבר דבר כזה אל המלכה שהיא תשא דאקטיר. גם להמלכה הוטב גם כן מאד שתשא את הדאקטיר, אך שהיתה מתייראה מן המדינה פן לא יתרצו שיהיה הוא מלך. והסכימו לעשות משתאות, כדי שעל המשתה בשעת חדוה יוכלו לדבר מזה. והיו עושין משתה אצל כל אחד ביומו. כשהגיע יום משתה של הדאקטיר, (היינו הבת קיסר), נתן להם מיין שלו הנ"ל ונשתכרו. בשעת חדוה אמרו השרים: מה יפה היה שהמלכה תשא את הדאקטיר. ואמר הדאקטיר: יפה מאוד היה רק אם היו מדברים זאת בלתי פה שתוי, [היינו שלא בשעת שכרות]. נענית המלכה גם כן ואמרה: מה יפה היה שהיא תשא את הדאקטיר רק שהמדינה תסכים על זה. השיב שנית הדאקטיר, [היינו בת {{ה|ה}}קיסר]: יפה מאוד היה רק אם היו מדברים זאת בלתי פה שתוי. אחר כך כשהקיצו משכרותם נזכרו השרים מה שאמרו ונתביישו בעצמן מהמלכה שאמרו דבר כזה אך הלא היא גם כן בעצמה אמרה זאת. והיא גם כן נתביישה מפניהם אך הלא גם הם אמרו זאת. והתחילו לדבר מזה ונסכם ביניהם כן, ונתחתנה היא עם הדאקטיר, (וכנ"ל היינו עם בת הקיסר שסברו שהיא דאקטיר כנ"ל), והלכו למדינתם. וכשראו בני המדינה שהם באים שמחו מאוד כי זה זמן רב שהלך הבן מלך ולא ידעו היכן הוא, והמלך הזקן כבר מת בטרם ביאתם. אחר כך ראו, (בני המדינה), שהבן מלך שהוא מלך שלהם איננו. ושאלו: היכן הוא מלכינו. וסיפרו להם כל המעשה איך שכבר מת, ושכבר קיבלו להם מלך זה שבא עמהם. ושמחו מאוד על שבא להם מלך חדש. והמלך, (היינו בת הקיסר הנ"ל שהיא נעשית עתה מלך כנ"ל), צוה להכריז בכל מדינה ומדינה שכל מי שנמצא בכל מקום שהוא, גר או אורח ובורח ומגורש, שכולם יבואו על החתונה שלו, איש מהם לא יהיה נעדר, ויקבלו מתנות גדולות. וצוה, (המלך הנ"ל היינו בת הקיסר),<section end="ב"/><noinclude></noinclude> 66815zudh8vzgix3im8rvjcapscpn7a 104 1743970 3017923 2026-05-27T21:43:31Z Sije 2668 הועתק מדף [[ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3017923 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude><section begin="ב"/>שיעשו סביב סביב כל העיר מעיינות, כדי שכשאחד ירצה לשתות, לא יצטרך לילך ולשתות, רק כל אחד ימצא מעין אצלו. וצוה, (המלך הנ"ל היינו בת הקיסר), לצייר צורתו אצל כל מעין ומעין, ושיעמדו שומרים וישמרו באם שיבוא אחד ויסתכל ביותר על הצורה ויעשה רוע פנים, (היינו שישתנה פניו כמו מי שמביט היטב על איזה דבר ומשתומם ומצטער), אזי יתפסו אותו בתפיסה. וכן עשו ובאו אלו השלשה הנ"ל. דהיינו בן המלך הראשון שהוא החתן האמת של הבת הקיסר הזאת, [שהיא המלך עכשיו כנ"ל], ובן הסוחר הנ"ל, <!-- עד כאן הוגה -->(שגירשו אביו מחמת הבת הקיסר הזאת שברחה עם הספינה עם כל הסחורה כנ"ל), והמלך שהעבירוהו, (גם כן על ידה כי ברחה ממנו עם האחת עשרה שרות כנ"ל), וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו, (היינו שבאו אצל המעינות הנ"ל וראו צורתה שהיתה מצירת שם והכירו אותה והיו מסתכלים ביותר וכו'), ותפסו אותם בתפיסה. בשעת חתנה צוה המלך, (היינו הבת הקיסר), שיבואו השבויים לפניו. והביאו השלשה הנ"ל, והכירה אותם. והם לא הכירוה מחמת שמלבשת כמו איש. ענתה הבת קיסר ואמרה: אתה מלך, (היינו המלך שהעבירוהו הנ"ל שהוא אחד משלשת השבויים הנ"ל), אותך העבירו בשביל האחת עשרה בנות שרים שנאבדו; הרי לך הבנות שרים, שוב למדינתך ולמלכותך, (כי האחת עשרה בנות שרים היו עמה כאן כנ"ל). אתה סוחר, (היינו בתחלה דברה להמלך שהעבירוהו הנ"ל עכשו חזרה פניה ודברה עם הסוחר היינו עם בן הסוחר הנ"ל), אותך גרש אביך בשביל הספינה עם סחורה שנאבדה ממך, כנ"ל, הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל שנשתהה המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה, (כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ"ל עדין היה אצלה בשלמות כנ"ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ"ל שהיה עשירות מפלג מאד כפלי כפלים כנ"ל), ואתה בן מלך, (היינו החתן שלה באמת), נלכה ונסעה. ושבו לביתם.<section end="ב"/><noinclude></noinclude> auwtliahio9rxr2s4aswsqnslqcllg0 3 1743971 3017927 2026-05-27T21:59:36Z Nahum 68 /* תפילה קודם התפילה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3017927 wikitext text/x-wiki == תפילה קודם התפילה == {{ניסויים|תפילה קודם התפילה}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:59, 28 במאי 2026 (IDT) g4ivv0n4b47zyxysk1e3fy27tenvfak 3 1743972 3017930 2026-05-28T01:07:27Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}__~~~~" 3017930 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:07, 28 במאי 2026 (IDT) sjngbl6i2e5v9lcqeqlslievg1yely6 2 1743973 3017931 2026-05-28T01:07:42Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3017931 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 104 1743974 3017935 2026-05-28T07:57:01Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה תיג <קטע התחלה=פרק מח/> והנה היסוד אשר למד ר׳ יהודה ממעשה זו שהיו ישנים תחת המטה בסוכה, הוא כי סוכה דירת קבע בעינן, ועל כן לא אתי אהל עראי (של המטה) ומבטל ‬‫אהל קבע. ומזה עצמו באו דבריו ב[[משנה סוכה א א|ריש מס׳ סוכה]] ״סוכה שהיא גב..." 3017935 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה תיג <קטע התחלה=פרק מח/> והנה היסוד אשר למד ר׳ יהודה ממעשה זו שהיו ישנים תחת המטה בסוכה, הוא כי סוכה דירת קבע בעינן, ועל כן לא אתי אהל עראי (של המטה) ומבטל ‬‫אהל קבע. ומזה עצמו באו דבריו ב[[משנה סוכה א א|ריש מס׳ סוכה]] ״סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור׳ יהודה מכשיר.״ ולשונו של הר״ב שם ״סוכה שהיא גבוהה וכו׳ דסוכה דירת עראי בעינן וכו׳ ור׳ יהודה מכשיר{{שוליים|(סו)}} דסבר סוכה דירת קבע בעינן״{{שוליים|(סז)}}. ולשונו של הרי"ף שם אחרי שהביא הדרשות של רבה ור׳ זירא ודברי רבא: ״איכא מאן דאמר הילכתא כרבה וכו׳ ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיימא לן סוכה דירת עראי בעינן ור׳ יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן וכו׳.״ ולשונו של בעל המאור שם ״יש שמתמיהין על הרי״ף מה ראה לפסוק דלא כר׳ יהודה בין בגובה סוכה בין בישן תחת המטה בסוכה בין בישן בכילה סוכה וכו'". ומדובר הכל בר׳ יהודה עצמו על חשבונו, וכן הוא בגמ׳, אף שהדברים מפורשים שכל יסוד פלוגתתם אינו כי אם ממה שראו אצל דור העבר ודנו מזה איך היתה הקבלה בזה. וכן בא סתם במשנה [[סוכה כא ב|סוכה ד׳ כ"א]] [[משנה סוכה ב ב|פרק ב׳ משנה ב׳]] ״הסומך סוכתו בכרעי המטה כשרה ר׳ יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמד‪ .‬פסולה״‪.‬‬ ‫ולשונם של רש*י וד‪.‬ר״ב ״ר׳ יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן״‬ ‫וד‪,‬דברים במשנתנו נסדרו סתם כאלו הם דברי ר׳ יהודה מדעתו ומסברהו‪.‬‬ ‫אבל הדבר מבואר שכל דבריו ונם דברי החולקים עליו הם ממד‪ ,‬שלמדו‬ ‫י ‪.‬‬ ‫וראו מראשי הדור הקודם‪.‬‬ ‫וד‪,‬דברים עדין לאי נתפשטו ומפני טרופי העת ועדין לא נחקרו בכל משך‬ ‫הזמן הנדול הזה‪ ,‬אף כי לא נקבעו במתיבתא אשר לא היתד‪ ,‬אז כלל‪ ,‬ונחקרו רק‬ ‫בשלפי השמד‪.‬‬ ‫ובכל זד‪ ,‬וכיוצא בזד‪ ,‬לא הי׳ מקום לר׳ נתן הבבלי לחלוק עמהם‪.‬‬ ‫י‬ ‫ועי׳ במס׳ ברכות במשנד‪ .‬ד׳ ט׳־ו )פרק ב׳ משנדי ג׳( ״הקורא את שמע ולא‬ ‫^‬ ‫השמיע לאזנו יצא ר׳ יוסי אומר לא יצא״‪.‬‬ ‫והנד‪ ,‬בא זה במשנד‪ ,‬מחלוקת סתם על חשבונם הם‪ ,‬אבל בתוספתא שים‬ ‫'‬ ‫פ׳יב נאמר‪:‬‬ ‫״בעל קרי וכו׳ קורא 'את שמע ואינו משמיע לאזנו וכו׳ דברי ר׳ מאיר‬ --------------------- {{שולייםלמטה|(סו)}} ובגמ׳ בריש מס' סוכה באו דרשות רבות ושונות על זה בי מזה למדו‪.‬‬ ‫וכבר נתבארו לנו בל ענינם של הדרשות האלה‪.‬‬ ‫והדבר מפורש שר׳ יהודה למד זה ממה שראה בפני הזקנים‪ ,‬ור׳ שמעון והב*ריו חולקים‬ ‫עליו גם כן מהלכה למעשה ודברי רבן גמליאל‪.‬‬ {{שולייםלמטה|(סז)}} ולשון יסוד המשנה שם הי׳ ״סובה שאינה גבוהה עשרה מפחים ושאין לה‬ שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה"‪.‬‬ וסבר ר׳ יהודה דלא בא ביסוד המשנה גבוהה למעלה מעשרים אמה מפני שזה באמת כשר. וחכמים סוברים דלא נקטו למעלה מעשרים משום דלא דברו חכמיס אלא בהוה, מה שאין כן שאין בה עשרה טפחים השכיח מאד אצל שומרי גנות ופרדסים.<noinclude></noinclude> j33d58r1b948na9nofzvgylnbt8d8v5